מקור: Timing

נכון להיום, לספקי שירות המגיעים עד לבית הלקוח אין כלים מספיק טובים למדוד ולייעל את כח העבודה שלהם בשטח, לאו דווקא באשמתם; פשוט אין להם כלים מספיק טובים כדי לתת לצרכנים שירות לקוחות טוב. הבעיה הזאת היא עולמית וזאת הסיבה שצרכנים נאלצים לחכות לטכנאי בבית 3 שעות במקרה הטוב ולקחת חופש מהעבודה רק בשביל לחבר מכונת כביסה חדשה.

כמו בהרבה מקרים, גם כאן נכנס לתמונה פיתוח ישראלי שרוצה לשנות את המצב העגום; הסטארטאפ הישראלי Timing מציע מערכת ניווט ׳משולשת׳ מבוססת חיזוי זמן לספקי שירות. האלגוריתם שפותח לוקח בחשבון מגוון פרמטרים וביניהם למידת התנהגות המשתמש במערכת. כך לדוגמא המערכת לומדת את הטכנאי, ומבצעת חיזוי מושכל של המסלול שלו והמיקומים המשתנים שלו במהלך היום. המערכת מסנכרת בין כל הגורמים המעורבים בתהליך באמצעות אפליקצית טכנאי/שליח (איש השירות), אפליקצית לקוח (Web App שלא דורשת התקנה) ומערכת ניהול לספקי השירות המאפשרת ניהול יעיל יותר של כוח העבודה בשטח, וחיזוי מראש של בעיות צפויות בלוח הזמנים שנקבע מראש.

הסוף לייבוש?

המערכת של Timing מבצעת אופטימיזציית מסלולים מראש ובצורה דינאמית במהלך היום שמתחשבת בחלונות זמן, בקשות מלקוחות, זמני מציאת חנייה, מזג האויר, תנועה אופיינית ועוד. האופטימיזציה והחיזוי מקטינים משמעותית זמן מבוזבז בדרכים וצריכת דלק. בזכות אופטימיזציה יעילה, ספקי השירות מסוגלים להגיע ליותר קריאות שירות ביום.

כתוצאה מכך, הלקוח שרגיל לחכות בבית באי וודאות, יכול לקבל את שעת ההגעה המשוערת של הטכנאי, אפילו שבוע מראש. כמו כן, אפליקציית הלקוח מאפשרת לאלו להחליף ביניהם את הזמנים במידה והזמן שנקבע עבורם בסוף לא מסתדר להם. באמצעות המערכת של Timing ניתן לחסוך לא מעט כסף לספקי השירות, אבל בעיקר את חוסר האונים (קצת הקצנו, מודים) כאשר ממתינים לטכנאי ובונים (או הורסים) סביבו את כל היום.

אילן פרידמן ומעיין דרכי. מקור: Timing

לא לבד בשוק

אחת החברות המתחרות ב-Timing היא ClickSoftware, חברה ותיקה עם הרבה לקוחות אמנם, אך לטענת דרכי, הפתרון שלהם יחסית מיושן. ״אנחנו מציעים פיתרון מתקדם יותר שנשען על למידת ההתנהגות של המשתמש במערכת (הטכנאי או השליח). ע"י למידת דפוסי ההתנהגות אנחנו מסוגלים לעשות אופטימיזציה מדוייקת יותר ולחזות את שעת ההגעה לבית הלקוח אפילו ימים מראש. יתרון נוסף שלנו על ClickSoftware ועל חברות דומות היא האינטגרציה. קהל היעד שלנו הם ארגונים גדולים שלא אוהבים ריבוי מערכות ולא מעוניינים באינטגרציה ארוכה. אינטגרציה של מערכות הליבה עם ClickSoftware לוקחת מינימום 4 חודשים ויכולה להגיע גם לשנה, בעוד שאינטגרציה עם Timing פשוטה מאוד ולוקחת פחות מיום. המערכת שלנו מפיקה את רוב המידע בעצמה וצריכה מידע מאוד שטחי כדי להתחיל לפעול״, סיפרה לנו דרכי. מתחרה עקיפה נוספת שלהם היא Bringg, פלטפורמה להקמת מערך משלוחים. יחד עם זאת, הם פונים לקהל יעד אחר ואין ברשותם את יכולת החיזוי וסוג האופטימיזציה שמציע Timing.

המוצר נמצא כרגע בגירסת בטא וכבר היום מייצר ערך למשתמשים ונמצא בשימוש בקרב Tadiran-Group ובחברת השליחויות צ׳יטה. מדובר בהספק די יפה שכן המוצר הושק באופן רשמי לפני פחות מחצי שנה. החברה עצמה נוסדה לפני כשנה וחצי על ידי אילן פרידמן ומעיין דרכי, ונכון לעכשיו הם העובדים היחידים במשרד בתל אביב, אך הם מחפשים לגייס מפתחים נוספים.

המודל העסקי של Timing מבוסס על רישיון חודשי למשתמש (טכנאי). קהל היעד של המוצר הם ספקי שירות בכל העולם שמספקים שירות לבית הלקוח או לעסקים כדוגמת חברות שליחויות, טכנאי מזגנים, חברות תקשורת וכו׳, וכמובן בסופו של דבר – גם אנחנו.

יובל בהרב. מקור: יח"צ

למרות הסימנים הלא-כל-כך מעודדים שמגיעים אלינו מארצות הברית והאפקט האפשרי על עולם הון הסיכון הישראלי, מודיעה עתה State of Mind Ventures על השלמת הגיוס לקרן הראשונה שלה בהיקף של 75 מיליון דולר.

הקרן כבר ביצעה 4 השקעות

State of Mind Ventures הודיעה על השלמת הגיוס של הקרן הראשונה בהיקף 75 מיליון דולר וסגירתה להצטרפות משקיעים חדשים. הקרן מתמקדת בהשקעות בחברות החל משלבים מוקדמים בתחומי תשתיות טכנולוגיה כגון אלגוריתמיקה מתוחכמת ובינה מלאכותית, סייבר, תקשורת, מוליכים למחצה וחלל. State of Mind Ventures עומדת ביעד הגיוס העליון שהציבה לעצמה, כאשר בין המשקיעים גופים מוסדיים וגופי השקעה ישראלים שהשקיעו יותר מ-50 אחוז מהסכום וכן משקיעי הון סיכון פרטיים מובילים מארה"ב ומאירופה לצד משקיעים פרטיים ישראלים.

מאז הקמתה, הספיקה כבר הקרן לבצע 4 השקעות, ביניהן בסטארטאפ Twiggle, שהוקם על ידי שני יוצאי גוגל ומפתח מנוע חיפוש חכם במיוחד לאתרי קניות ברשת; חברת הסייבר הישראלית Perception Point, שמפתחת טכנולוגיות Deception מתקדמות, ש'צדות' את התוקף; חברת SpacePharma שצפויה לשגר לחלל ננו-לוויין ראשון ובו מעבדה כימית לביצוע ניסויים במיקרו גרביטציה; ו-Cabara, שמגנה על אתרי סחר אלקטרוני מגניבת טראפיק והכנסות.

את הקרן מנהלים פנחס בוכריס, שמילא תפקידי מפתח במערך המודיעין, ביניהם מפקד יחידת 8200, שותף באייפקס ישראל, מנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל בז"ן; יובל בהרב, לשעבר שותף בקרן סקויה, מנהל המיזוגים והרכישות, האסטרטגיה והשותפויות באמדוקס ומשקיע אנג׳ל; וניר אדלר המשמש כמנהל הכספים של הקרן לאחר יותר מ-10 שנים כאיש כספים וניהול במשרד הביטחון, אמדוקס וקבוצת בז"ן.

יובל בהרב: גם בארץ, הקרנות יותר זהירות

בשיחה עם גיקטיים, מסר יובל בהרב מ-State Of Mind, כי הקרן מחפשת השקעות שהן "סופר טכנולוגיות". לדבריו, הקרן פחות מתעניינת באפליקציות ויותר בטכנולוגיה גבוהה ברמת התשתיות, איזורים מסויימים בסייבר, בינה מלאכותית ולמידה עמוקה, אלגוריתמיקה מתקדמת, חיישנים וחלל.

באיזה שלב אתם משקיעים?

בהרב: "אנחנו משקיעים בשלבים מוקדמים מאוד, הרבה לפני קרנות אחרות. ההשקעות שלנו הן בשלב של 3-4 יזמים עם מצגת ואז גם בסבבי המשך, כפי שעשינו עם Twiggle".

מה אתם מחפשים בחברות שמציגות בפניכם?

בהרב: "לא פעם חברות עושות פיבוטים, ולכן הפוקוס העיקרי שלנו הוא בעיקר בהבנה של היזמים ולאחר מכן במערכת היחסים איתם; אנחנו מחפשים תמהיל של אנשים עם רקע טכנולוגי, אבל עם יסוד עסקי, כי כל טכנולוגיה, צריכה להגיע לשוק. המצוינות הטכנולוגית ומערכת היחסים היא רוב ההחלטה, כ-90 אחוז מהשיח שלנו בקרן.

שווקים כמו תקשורת וחלל הם מארז משולב של טכנולוגיה ויש בו הרבה רכישות עם מכפילים גבוהים. שם יש הזדמנות שיש להם אפשרות להשפעה אמיתית כמו למשל בחברת הפורטפוליו שלנו, SpacePharma. החברה מאפשרת לחברות תרופות לבצע ניסויים בחלל ולפתח כך תרופות. זה שינוי גדול והרגשת סיפוק מיוחדת".

קשה להתעלם מהסימנים הלא-מעודדים שמגיעים מכיוון ארצות הברית. מה אתה חושב על מה שקורה שם עכשיו?

בהרב:"כולם מנסים להבין מה קורה, אבל אתה יודע למי ניתנה הנבואה… השוק נערך לאפשרות של משבר והסימן הראשוני הוא התיקון שראינו בחודשים האחרונים בהערכות השווי של כמה יוניקורנים. אבל עדיין לא מדובר בתיקון שאיזן את כל שווי-היתר שהיה קיים ואני חושב שנראה עוד ירידות בערכים של חברות בכל השלבים. אף משקיע לא רוצה להשקיע בשווי גבוה ואז למצוא את עצמו במשבר. גם היזמים צריכים לקחת את זה בחשבון, כשהם חושבים על היעדים וההכנסות, הם חייבים להיות יותר ריאליים ופחות למכור חלומות".

אתם מרגישים את ההשפעה גם בארץ?

בהרב: "כן, בחודשים האחרונים הקרנות נהיו יותר זהירות. שוב, אני לא רוצה להתנבא, אבל מרגישים שינוי. לא מדובר בפאניקה, אבל בהחלט מתכוננים לשינוי במצב".

נמאס לכם לעבוד מהבית אבל אתם נרתעים מהתחייבויות ארוכות טווח בשכירת משרד? הנה חמישה דברים שאולי לא ידעתם על שכירת מרחבי עבודה בחללים משותפים.

1. רק קחו את הלפטופ ובואו

קודם כל כדאי לחדד דבר חשוב: בעוד שמרחבי העבודה מוגדרים כ"משותפים", אין בהכרח הכוונה לישיבה במקום אחד. להיפך, מרבית השוכרים במרחבים אלה נהנים דווקא ממשרד פרטי משלהם שאינו נמצא בחפיפה עם משרדים שכנים. למעשה, כיום קרוב ל-40 אלף מ”ר ברחבי ישראל מוגדרים כחללי עבודה משותפים, הכוללים גם שטח נכבד של משרדים פרטיים, והם מפוזרים בכל רחבי הארץ. כאמור, מתחמים אלה מציעים לשוכרים מכלול שלם ומקיף של שירותי משרד: לא רק שולחן וכסא אלא גם כתובת אמיתית למשלוח דואר וחשבוניות, שירותי טלפון, חדרי ישיבות מאובזרים ומפוארים, מדפסת ומכונת צילום, חיבור לאינטרנט ושירותי IT כגון video conference, מטבחון ופינת קפה ואפילו (למי שמעוניין בכך) שירותי מזכירות צמודים.

2. שכחו מטווח ארוך – הקצר הוא העתיד של המחר

מי שחושב לשכור משרד משלו מוצא את חלומותיו הורודים, על פי רוב, מכוסים באבק של טיח שיפוצים, עמלות עורכי דין (כי חוזי שכירות הם לא עניין של מה בכך) והשקעה כלכלית הרחוקה מלהסתיים. לעומת זאת, מרחבי עבודה גמישים מציעים אפשרות שכירת משרד פרטי ללא התחייבות לתקופות זמן ארוכות ובמחיר משתלם. לפיכך, אתם יכולים למזער את הסיכונים הכלכליים שלכם וליהנות מסביבת עבודה חדישה ומפנקת מבלי להשקיע מעבר למה שבאמת צריך.

3. גם לעצמאי הקטן וגם לסטארט-אפ שחולם בגדול

מאחר ושירותי המשרד מותאמים אישית ללקוח לפי רצונותיו וצרכיו, העובדים יכולים להיות עצמאיים יחסית כמו חברות סטארטאפ בשלב התארגנות או אפילו משרדי לוויין של תאגידי ענק בינלאומיים. לרוב אין שום הגבלה על גודל העסק או היקפו ולעיתים קרובות ניתן לראות במסדרונות גם חברות גדולות אשר מחליטות, למשל, לשפץ את חלל המשרדים הקיים שלהם וזקוקות למקום חלופי וראוי לא פחות.

4. כניסה מיידית ללא עיכובים

החלטתם לפתוח עסק או שהעסק הקיים שלכם צריך כתובת קבועה (ואפילו יוקרתית) מבלי שתהיו שם מדי יום? לחללי העבודה המשותפים אפשרות להשכרה יומית, שבועית או קבועה יותר והדבר יכול להתרחש אפילו מהיום להיום, כולל כל השירותים הנלווים. פשוט נכנסים, מתיישבים ועובדים. אופציה נוספת היא משרד ווירטואלי – כתובת עסקית יוקרתית של מרכז העסקים, שירות מענה טלפוני אנושי, ומספר ימים בחודש בהם ניתן להגיע למרכז ולעבוד ממשרד פרטי.

5. מחפשים מקום לפגישות עסקיות? מצאתם

כדאי לדעת שהחברות המובילות המספקות מרחבי עבודה משותפים מעניקות גם אפשרות לשכור חדרי ישיבות המאובזרים בכל מה שצריך: מערכות הקרנה חדישות, מערכת הגברה, ציוד ווידאו קונפרנס ועוד. חדרים אלה אידיאליים לפגישות עסקיות מרובות משתתפים, הדרכות וגם פגישות אישיות. גם את חדרי הישיבות ניתן לשכור לפי שעה, לחצי יום ואף ליום שלם.

מקור: Nucleix

Nucleix הישראלית, אשר פיתחה בדיקת שתן לאבחון ומעקב אחר סרטן שלפוחית השתן, הודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס נוסף בהיקף 3 מיליון דולר. את הסבב הובילה חברת ההשקעות Aurum Ventures MKI LTD, זרוע השקעות הטכנולוגיה של איש העסקים והיזם מוריס קאהן. כמו כן השתתף בסבב גם המשקיע הקיים זוהר זיסאפל.

לא רק קונספט

סרטן שלפוחית השתן הינו החמישי בשכיחותו בעולם ורביעי בשכיחותו בקרב גברים, כאשר יותר מ-200 אלף איש מאובחנים כחולים בו מדי שנה. מאחר ומדובר במחלה שהסיכוי לחזרתה הינו גבוה, החולים נכנסים למעגל של בדיקות למשך כל חייהם, כדי לעקוב אחר יעילות הטיפול הניתן להם. בארה"ב בלבד, כ-800 אלף חולים בסרטן שלפוחית השתן, נזקקים לניטור קבוע של מצבם. הבדיקות לאבחון ומעקב אחר מחלת הסרטן הנהוגות כיום, הן פולשניות, מאוד לא נעימות וחלקן אף יקרות. מכאן, פיתוחן של "בדיקות המבוססות על נוזלי גוף" (Liquid Biopsy Test), כמו דם או שתן, שהינן פשוטות יותר, צפויות להחליף בהדרגה את הבדיקות הפולשניות, אם תהיינה מדויקות מספיק.

מוצר הדגל של החברה הוא ה-Bladder EpiCheck היא בדיקת שתן לגילוי סרטן שלפוחית השתן המתבססת של שינויים אפיגנטיים, כלומר, שינויים קלים ב-DNA של התא שנוצרים בעקבות מחלה או מצב נפשי. שינויים אלו יכולים להצביע על המצאותם של תאים סרטניים בשלפוחית השתן, ויכולים להתגלות עוד לפני הופעתם של התסמינים הרפואיים. מכאן גם חשיבותו העצומה של האבחון, שפיתחה החברה. הבדיקה מציעה רגישות של 90%, ספציפיות של 83% וערך ניבוי שלילי של 97%. זו צפויה להיות זמינה באירופה כבר ברבעון השלישי של 2016, עם קבלת אישור CE.

הסכום שגויס ישמש להמשך הניסויים הקליניים הנדרשים לקבלת אישור ה-FDA, להנעת תהליכי שיווק באירופה למוצר הראשון של החברה, ה-Bladdder EpiCheck ולהאצת פיתוח היישומים הבאים של המוצר, ופיתוח בדיקות דומות לגילוי סרטן ריאות והמעי הגס. כמו כן, התכנון הוא להרחיב את כוח האדם שלה, המונה כעת כ-16 עובדים.

לפני קרוב לשנה השלימה Nucleix סבב גיוס בסך 5.4 מיליון דולר מקרן הון הסיכון אורבימד ישראל וזהר זיסאפל, יחד עם עוד אנג'לים ישראליים. מאז שנוסדה בשנת 2008 על ידי ד"ר דני פרומקין, ד"ר אילון גנור וד"ר אדם וסרשטרום גייסה למעלה מ-13 מיליון דולר.

ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשור האחרון יצרו מהפכה דיגיטלית משמעותית ששינתה את פני הכלכלה, תוך שיבוש מודלים עסקיים קיימים, לפעמים של עשרות שנים. בתוך כך חברות דיגיטליות חדשניות, כדוגמת ענקית האירוח Airbnb, ענקית שירותי ההסעות Uber ואחרות יצרו מציאות חדשה וחווית לקוח חדשנית שהפכו אותן למובילות בתחומן ואת האחרות למיושנות וכמעט לא רלוונטיות. מספיק לראות את עוצמת השינוי שחוללו בענפים מסורתיים יחסית, כדי להבין עד כמה הכלכלה הדיגיטלית החדשה מאתגרת מחד חברות וארגונים קיימים ומייצרת מאידך הזדמנויות עצומות לסטארטאפים, חברות חדשות או קיימות שמבינות את השינוי הגדול בחוקי המשחק ומתחילות מהלכים של טרנספורמציה דיגיטלית או הקמה של עסקים כאלה מהיסוד.

עבור אנשי הטכנולוגיה והסטארטאפים מדובר בהזדמנות יוצאת דופן להמציא מחדש תעשיות שלמות וליצור חווית לקוח מנצחות כמעט בכל תחום. הרי בסופו של דבר טרנספורמציה דיגיטלית זו נשענת על שילוב של חדשנות, טכנולוגיה ואסטרטגיה.

במסגרת זאת, SAP ישראל, השלוחה המקומית של ענקית הטכנולוגיה SAP צפויי לקיים את אירוע החדשנות והטכנולוגיות השנתי – SAP Innovation Forum גם בישראל. כנס זה יסייע למשתתפים בו לדמיין מחדש את המציאות שהם יכולים ליצור בקלות בפשטות במו ידיהם, בין היתר באמצעות מגוון הטכנולוגיות המתקדמות של SAP לעולם האפליקציות והמובייל, ביג דאטה ואנליטיקה, האינטרנט של הדברים ופתרונות זמן אמת לניהול עסקים דיגיטליים מקצה לקצה וניהול חוויות לקוח חדשניות.

כדי לאפשר למשתתפים ליהנות מעושר תכנים מקצועיים, שכמותם טרם הוצג בישראל, הכנס ייערך בשילוב עם הכנס השנתי של קהילת משתמשי SAP בישראל (ISUG) ויחולק ל-8 מסלולים מקצועיים. זאת על מנת להבטיח שכל אחד – מרמת מנכ"ל וסמנכ"ל, דרך מנהלי פיתוח וטכנולוגיות ועד ראשי צוותים ומומחים בתחומים הטכנולוגיים החמים ביותר – יוכל להכיר ולהיחשף לכל מה שצריך כדי להקים עסק, ארגון דיגיטלי ואפילו אפליקציות ופלטפורמות טכנולוגיות מהיסוד, או לקחת ארגון קיים ולהפוך אותו לדיגיטלי. הטכנולוגיות כבר כאן וההזדמנויות נמצאות על השולחן. בואו להכיר אותם מקרוב.

הכנס יתקיים ב-6 ביוני 2016, בהיכל הכנסים LAGO בראשון לציון.

לפרטים על המסלולים, התכנים ולהרשמה

מקור: ׳יישום׳

יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, הודיעה היום (ב׳) כי חתמה על הסכם מחקר עם Aurum Ventures MKI, זרוע ההשקעה בטכנולוגיות של מוריס קאהן. תכליתו של המחקר היא לפתח גישה דיאגנוסטית חדשה לזיהוי מוקדם של מגוון מחלות על ידי בדיקת דנ"א שהשתחרר מתאים מתים ונישא בזרם הדם. לפי תנאי ההסכם, קרן Aurum צפויה לממן את המחקר בסכום של כ-1.3 מיליון דולר. נזכיר כי לפני מספר שעות קרן Aurum השקיעה גם ב-Nucliex הישראלית אשר פיתחה בדיקת שתן לאבחון ומעקב אחר סרטן שלפוחית השתן. 

לחזות את העתיד

בסדרת ניסויים שנערכו על מאות חולים ונבדקי ביקורת, החוקרים פיתחו בדיקת דם שיכולה לזהות מספר מחלות בהן סוכרת, סרטן, פציעה טראומטית וניוון עצבי, בצורה רגישה מאד ובאופן ספציפי. שיטה זו מצליחה לזהות מוות של תאים ברקמות ספציפיות על סמך דגם המתילציה (שינוי כימי) בדנ"א הנישא בזרם הדם ושהשתחרר מתאים מתים. המחקר נערך על ידי קבוצת מחקר בראשות דר' רות שמר ופרופ' יובל דור מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית ולחקר הסרטן באוניברסיטה העברית, ועל ידי פרופ' בנימין גלזר, ראש מחלקת האנדוקרינולוגיה של המרכז הרפואי הדסה.

החוקרים זיהו מספר רצפי דנ"א שעוברים שינוי כימי הקרוי מתילציה באופן ספציפי לרקמות שונות (לדוגמה, דנ"א שלא עובר מתילציה בתאי עצב אבל כן עובר מתילציה ברקמות אחרות). רצפים אלו יכולים לשמש כסמנים ביולוגיים לזיהוי דנ"א שמוצאו מכל רקמה. לאחר מכן החוקרים פיתחו שיטה לזהות את תבניות המתילציה בדנ"א הנישא בזרם הדם, והראו שניתן להשתמש במידע זה לצורך זיהוי המקור של הדנ"א בדם במחלות שונות. באופן זה הדנ"א מהווה סמן למוות של תאים ברקמות שונות. החוקרים הצליחו לאתר עדויות למוות של תאי ביתא של הלבלב בדמם של אנשים שחלו זה עתה בסוכרת נעורים, מוות של תאי מוח בחולים עם טרשת נפוצה, ומוות של תאי לבלב אחרים בחולי סרטן הלבלב או דלקת הלבלב.

יעקב מיכלין, מנכ"ל יישום, ציין, "הטכנולוגיה החדשה מייצגת גישה מרתקת שפותחת אפשרויות נרחבות ברפואה דיאגנוסטית. המימון מ-Aurum Ventures ישמש לפיתוח כלי דיאגנוסטי עבור מחלות נבחרות, עם עדיפות למחלות ניווניות של מערכת העצבים, מחלות לב ומחלות אוטואימוניות, וכן לצורך פיתוח ההמצאה לכדי בדיקת דם חדשה לזיהוי מוקדם של מגוון מחלות לפני הופעת התסמינים."

מקור: ContinUse

זרוע החדשנות של תאגיד האבטחה, הביטחון וכיבוי האש העולמי Tyco Innovation הודיעה היום (ב׳) על השקעה אסטרטגית ראשונה בישראל, בחברת הסטארטאפ ContinUse Biometrics שפיתחה חיישן ביומטרי לזיהוי וניטור רציף של פרמטרים ביו-רפואיים מרחוק וללא צורך במגע. לפי הערכות בשוק, מדובר בהשקעה בגובה של מיליון דולר. ההשקעה תאפשר את המשך הפיתוח המשותף של הטכנולוגיה של החברה והטמעתה במגוון פתרונות בסביבת הבניין והבית החכם, בקרב אלפי לקוחותיה של Tyco ברחבי העולם.

קפיצת מדרגה בתחום הזיהוי

החיישן הביומטרי של ContinUse, מבוסס על טכנולוגיה המאפשרת מדידה רציפה ממרחק של פרמטרים ביו-רפואיים לפי תנודות על פני גופו של המשתמש. הנתונים משמשים לאימות זהותו של המשתמש ומספקים מידע על כושרו וכשירותו. החיישן מהווה קפיצת מדרגה בתחום הזיהוי האנושי לצורכי אבטחה וניהול סביבות חכמות בבניינים ובבתים. כך למשל, באמצעות החיישן ניתן לוודא, ללא מגע ומרחוק, זהות ונתונים פיזיולוגים של מספר רב של אנשים בו זמנית בכניסה למקומות עבודה או מתקנים רגישים (למטרות בקרת כניסה ותפעול) ועוד.

בנוסף עוקב החיישן באופן רציף אחרי קצב לב, לחץ דם, קצב נשימה, רמות גלוקוז, רמות רוויון חמצן, רמות אלכוהול, התייבשות וﬠוד. יתרונות נוספים לחיישן הם הגודל שלו, וכן היותו פשוט לתפעול וזול יחסית לרכישה. במסגרת כנס גיקטיים שנערך באוקטובר 2015 חשפה החברה לראשונה את דגם אב-הטיפוס של החיישן.

ContinUse הצעירה הוקמה ב-2015 על ידי אשר פולני ופרופסור זאב זלבסקי והפיתוח שלה בנוי על בסיס טכנולוגיה שפותחה במשותף על ידי אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת ולנסיה. בין המשקיעים הקודמים בחברה ניתן למנות את זרוע ההשקעות של חברת לנובו הסינית וכן את קרן Olive Tree Ventures.

אלי גורוביץ', מנכ"ל Tyco Innovation, אמר היום: "ההשקעה האסטרטגית ב-ContinUse מהווה את מימוש החזון של טייקו בישראל – למצוא את חוד החנית של הטכנולוגיות שמעניינות את הלקוחות שלנו מסביב לעולם מחד, ולסייע לחברות בשלות להגיע לתפוצה גלובאלית מאידך. ישראל מיצבה את עצמה כהאב לטכנולוגיות בעלות התוויה ביטחונית ופתרונות בתחום האינטרנט של הדברים (IOT) בסביבות חכמות ולכן בשנה האחרונה ראינו גידול משמעותי בפעילות של טייקו בישראל – החל מהשקת תכנית מסחור, דרך הקמת זרוע השקעות וביצוע השקעה אסטרטגית ראשונה שמעידה יותר מכל על האמון שאנו נותנים בחברה וביכולת שלה לשנות את כללי המשחק בתחום שבו היא פועלת".

מקור: סאגונה

חברת הסטארטאפ הישראלית סאגונה (Saguna), המפתחת פתרונות תוכנה שנועדו להאיץ העברה של תכנים כמו וידאו וטקסט על גבי רשתות סלולריות הודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס נוסף בגובה 5 מיליון דולר. הגיוס הושלם בהובלת CE Ventures ובהשתתפות המשקיעים הקיימים. הסכום שגויס יאפשר לחברה להאיץ את הביצועים של המוצר שפיתחה, וליצור שיתופי פעולה נוספים. (ליאור פייט, מייסד ומנכ״ל החברה ציין כי בשנתיים האחרונות סאגונה חברה לחברות מובילות בשוק בהן Akamai, CloudFlare ו-AMD).

מצמצמת עומסים

אפשר לומר שסאגונה ׳מקרבת את האינטרנט אל משתמשי המובייל ואל ׳האינטרנט של הדברים׳, ומאפשרת לאלו ליהנות מחיבור רציף ואיכותי ממש כמו זה המושג באמצעות חיבור קווי. הטכנולוגיה שמציעה סאגונה מאפשרת לספקיות הסלולר ליהנות משיפור דרמטי במהירות ההעברה של תוכני וידאו כבדים תוך הוזלה משמעותית של העלויות. בין השאר עושה זאת החברה בעזרת מנגנון Caching כמו זה המוכר לנו מהדפדפנים, כך שאם משתמש מסויים בעיר מסויימת צפה בסרטון וידאו ששוקל 500 מגה בייט, המערכת תוריד אותו לרמה המקומית. עתה, כל משתמש באותו איזור שירצה לראות את הסרט יוכל ליהנות מגישה מקומית מהירה והרשת תיהנה מהקלה בעומסים. החברה פונה לספקי תשתית דוגמת אריקסון, סימנס ונוקיה.

המערכות של סאגונה מאפשרות למפעילים הסלולריים, כמו גם לספקי תוכן, להעביר תוכן עשיר לקהל רחב, תוך כדי צמצום העלויות הנדרשות מהם. המוצרים של החברה יוצרים למעשה איחסון cache מקומי של תכנים פופולריים ברשת, וכך מוזילים ומשפרים את הזמינות והאיכות של השירות, ואת ההעברה וההתאמה של תוכן עשיר אל הסמארטפונים והטאבלטים.

החברה הוקמה ב-2008 על ידי ליאור פייט ודני פריידמן. באוגוסט 2014 גייסה סאגונה כ-2 מיליון דולר ממשקיע אסטרטגי אמריקאי מתחום רשתות מחשוב ותקשורת מבוזרות, משקיע פיננסי מסין, וחלק מבעלי מניות סאגונה – קרן קסניה ADVA, חברה גרמנית ציבורית בתחום תשתיות הסלולר, ומשקיעים פרטיים מתחום הסלולר. בפברואר 2015 הודיעה סאגונה כי גייסה 1.2 מיליון דולר נוספים בהובלת קרן SoftBank Ventures Korea, זרוע ההשקעות של ענקית התקשורת.

יום חג בתעשיית מדעי החיים בישראל; אחרי ש-ContinUse Biometrics גייסה מיליון דולר, יישום גייסה כ-1.3 מיליון דולר ו-Nucleix הודיעה גם היא על גיוס של 3 מיליון דולר, קרן ההשקעות אורבימד מצטרפת לחגיגה ומודיעה על הקמת קרן נוספת.

חברת ההשקעות אורבימד (OrbiMed) ישראל המתמקדת בתחום הבריאותי, הודיעה היום (ב׳) על השלמת גיוס של קרן שניה בהיקף של 307 מיליון דולר. בין המשקיעים בקרן החדשה נמנים משקיעים מוסדיים, חברות מדעי החיים, קרנות ומשקיעים פרטיים. בדומה לאורבימד 1, גם קרן זו תשקיע בחברות בכל השלבים והתחומים במדעי החיים עם התמקדות בפרמה, בריאות דיגיטלית, ציוד רפואי וחברות דיאגנוסטיקה. הקרן מתעדת להשקיע בכ-20 חברות והיא עשויה לבצע השקעות נוספות יחד עם אורבימד העולמית שפלטפורמת ההשקעות שלה עומדת היום על כ-15 מיליארד דולר.

קרן השקעות ממוקדת

אורבימד ישראל הממוקמת בהרצליה הוקמה בשנת 2010. הקרן הראשונה שלה גייסה כ-222 מיליון דולר והיא השקיעה עד היום ב-17 חברות במגוון תחומים של תעשיית מדעי החיים. בפורטפוליו של הקרן ניתן למצוא את חברת הביו-פארמה הישראלית SmartZyme אשר הצליחה לפתח חלבונים ואנזימים משופרים עבור מגוון שימושים רפואיים; Adicet bio שגייסה לאחרונה כ-51 מיליון דולר ועוסקת בפיתוח של חיסונים חדשניים לטיפול במחלת הסרטן, עם דגש על טיפולים על ידי השראה, הגברה או דיכוי של תגובה חיסונית; cCam Biotherapeutics אשר פיתחה תרופה שמפעילה את מערכת החיסון על מנת לתקוף את מחלת הסרטן ונרכשה בשנה שעברה על ידי Merck תמורת 605 מיליון דולר ו-nucleix שרק היום הודיעה על גיוס של 3 מיליון דולר במטרה לפתח בדיקה לא פולשנית לאבחון ומעקב אחר סרטן שלפוחית השתן.

"ישראל היא מוקד חשוב ומרכזי לחדשנות בתחום מדעי החיים", אמר ג'ונתן סילברסטיין, שותף מנהל באורבימד העולמית. "הקרן הנוכחית תאפשר לנו להגדיל ההשקעות בישראל ולהפוך חדשנות לחברות מובילות בתחום מדעי החיים".

הקרן החדשה שגייסנו מבוססת על השקעות בחברות ישראליות במשך 16 שנה", אמר ד"ר ניסים דרוויש, שותף מנהל באורבימד ישראל". בעזרת הקרן הנוכחית נבסס את מעמדנו כשותפים איכותיים ליזמים, למוסדות מחקר ולגופי תעשיה בישראל".

מקור: hoop

בשנים האחרונות אנחנו מקבלים עוד ועוד חיזוקים לכך שוידאו בכלל ו-וידאו במובייל הם תחומים שצומחים במהירות מסחררת. על פי חברת Ooyala, מדובר בשלוש השנים האחרונות בצמיחה תלת ספרתית בכמות הצפיות והיד עוד נטויה, עם ענקיות כמו פייסבוק, טוויטר וגוגל שלוטשות עיניים אל העיניים של המשתמשים. היום (ג’) הודיעה חברת hoop הישראלית, שמפתחת רשת חברתית שמתבססת על וידאו בלבד, על השלמת סבב גיוס Seed בגובה של 2 מיליון דולר בהובלת הקרן האמריקאית The Sovereign Group וההשקה של הפעילות.

שירשורים של סרטוני וידאו עד 15 שניות

hoop היא רשת חברתית מבוססת וידאו, שמאפשרת למשתמשים ליצור hoop או שרשורי וידיאו משותפים עם חברים ומשתמשים נוספים. כל אחד יכול להעלות וידאו באורך של עד 15 שניות וליצור שירשור חדש, אליו יגיבו משתמשים אחרים, או להוסיף אותו לשרשור קיים. על פי החברה, הפורמט הזה מאפשר למשתמשים לשתף פעולה, להשפיע זה על זה, לעורר השראה ולקחת חלק ביצירה משותפת. הסרטונים שמעלים המשתמשים מסודרים בשירשור על פי הפופולאריות, כשמשתמשים יכולים להצביע עבורם, ובכך להשפיע על מיקומם בשירשור ועל פוטנציאל החשיפה שלהם. בכל מקרה, כל האינטראקציות נעשות בעזרת וידאו בלבד, ללא מקום לתגובות טקסט או תמונות.

hoop הוקמה ב-2015 על ידי יונה קולינס, מנכ”ל החברה; ירדן מדיצ’י, מנהל התפעול הראשי שלה ואסף קאשי, מנהל הקריאייטיב וכיום מועסקים בה 12 עובדים. את הגיוס הובילה הקרן האמריקאית The Sovereign Group והשתתפו בו גם משקיעים פרטיים ישראליים ואמריקאיים. בשיחה עם גיקטיים מספר קולינס כי הרעיון עלה כאשר השלושה התרשמו מה-ice bucket challenge וכיצד כל כך הרבה אנשים מסביב לעולם מתאגדים, יוצרים ביחד תוכן וידאו למען מטרה משותפת ועוד מזמינים חברים להצטרף.

שלושת היזמים. מקור: hoop

מי קהל היעד שלכם למעשה?

קולינס: “hoop פונה ומיועדת ליוצרי הוידיאו של ימינו – עשרות מיליוני צעירים ובני נוער שצורכים ויוצרים סרטוני וידיאו בסמארטפונים שלהם מדי יום. hoop מאפשרת לכל אותם עשרות מיליונים ״להיפגש״ באמצעות וידאו, ליצור יחד ולהוביל או להיות חלק ממשהו גדול יותר – בין אם זה קמפיין למען מטרה טובה, תחרות סקייטבורדינג, דיון פוליטי, טרנד מטופש, אתגר כלשהו או שרשור של חתולים רוקדים”.

לא מעט אנשים יראו את האפליקציה, ויגידו “עוד רשת חברתית” או “עוד אפליקצית וידאו”. מה מיוחד ב-hoop?

קולינס: “אנו שמים דגש על החוויה החברתית, השיתופית, במה בה כל אחד יכול לקחת חלק ולבלוט ובכך להפוך את הסרטונים שיעלה לנצפים ולפופולאריים, זה ההבדל העיקרי שלנו מול מתחרים אחרים. מדובר בפלטפורמה של חוויה, בידור, יצירתיות וביטוי עצמי משודרג”.

אתם לא מפחדים ממקרה מירקט שנמחצה על ידי ענקית כמו טוויטר?

קולינס: “מירקט השיקו את פעילותם במקביל ובאותו הזמן כאשר האפליקציה של טוויטר עלתה לאוויר. לטוויטר מראש היה יתרון עצום ומיליוני משתמשים קיימים שנחשפו לזה, ובדיעבד למירקט לא היה כל סיכוי, במיוחד שהחוויה שהציעו הייתה מאוד זהה. hoop מציעה חוויה שונה לגמרי וללא פלטפורמות זהות בשוק כעת”.

ואיך אתם מתכננים לעשות כסף?

קולינס: “החברה מתבססת על מודל עסקי מעורב שישולב באפליקציה בעתיד לצד עשרות פיצ׳רים נוספים שמתוכננים להעשיר את החוויה הייחודית של hoop”.

צוות Zebra Medical Vision

חברת הסטארטאפ Zebra Medical Vision הודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס נוסף בגובה 12 מיליון דולר כדי לאפשר גילוי מוקדם של מחלות מסכנות חיים. סבב הגיוס הנוכחי הובל על ידי רשת בתי החולים האמריקאית Intermountain Healthcare, ביחד עם המשקיעים הקיימים.

Zebra Medical Vision עושה שימוש בביג דאטה כדי לספק פלטפורמות ניתוח נתונים קליניים ושירותי ניתוח ותוצאות בדיקות דימות לספקיות שירותים רפואיים ברחבי העולם. יכולות ניתוח התמונה שלה מאפשרים לספקיות שירותי בריאות לזהות חולים בסיכון למחלות מסויימות, להציע להם טיפול מניעתי, ובכך לשפר את הטיפול בהם. הפלטפורמה הפתוחה מספקת לחוקרים מסד נתונים גדול (לטענת החברה הגדול ביותר בעולם) לתוצאות בדיקות דימות.

אבחון יעיל יותר

הרעיון למוצר נולד כאשר המייסד השותף ויו״ר החברה אייל גורה, עבר תאונת צלילה בחו״ל ונאלץ לעבור מספר רב של סריקות חוזרות ונשנות מכיוון שהטכנאי המקומי פשוט לא ידע לפענח את הצילום באופן נכון. Zebra Medical Vision הוקמה במטרה לספק מענה לכמיליארד איש שאין להם גישה למומחים לאבחון, ולמאות מיליוני אנשים אחרים שיכולים ליהנות מאבחון מוקדם ומדויק יותר של מחלות המתגלות בהדמיה אך לא מדווחות. הפלטפורמה של Zebra כבר הניבה תובנות משמעותיות שאף נבדקו ואומתו באמצעות מאות אלפי הדמיות CT ו-MRI.

עד היום, האלגוריתמים שפותחו באמצעות הפלטפורמה הפתוחה של החברה התמקדו בעיקר בתחום בריאות העצם, מערכת הלב וכלי הדם, ומערכת הכבד והריאות. מטרתם של אותם אלגוריתמים היא להעניק ערך רב לרופאים וטכנאי מעבדה, שכן הם מאפשרים ניתוח מדויק יותר של הסכנות השונות לבריאותו של כל מטופל. בעזרת שיתוף פעולה של החברה עם Dell Services, המספקת שירותי איחסון בענן לבתי חולים, מאפשר ל-Zebra לספק תובנות על כ-150 מיליון בדיקות הדמייה שכבר נעשו בעבר.

Zebra Medical הוקמה ב-2014 על ידי היזם והמשקיע הסדרתי, אייל גורה וחברו לתוכנית Zell במרכז הבינתחומי, אייל טולדנו, שהקים והיה המנהל הטכנולוגי של מרכז הפיתוח של סמסונג בישראל. סבב הגיוס האחרון יאפשר לחברה לגייס אלגוריתמאים של בינה מלאכותית ו-Deep Learning, זאת כדי להאיץ את פיתוח מנוע האבחון שלה. החברה שמה לעצמה יעד להוציא לשוק עוד עשרות אלגוריתמים בשנתיים הקרובות – כולל אבחון אוטומטי של בעיות לב, כבד, ריאה, מוח, סרטן ועוד.

לפני כשנה הסטארטאפ הצעיר השלים סבב גיוס סיד בגובה 8 מיליון דולר מ-Khosla Ventures, ביחד עם מנכ״ל חברת salesforce מרק בניוף וקרן הביג-דאטה Deep Fork Capital.

“זכינו בכך שאחד מארגוני הרפואה הגדולים והמתקדמים בארה”ב בחר לשתף איתנו פעולה, והביע את ביטחונו בצוות ובמוצר שלנו,” הוסיף אלעד בנימין, מייסד שותף ומנכ”ל Zebra, “למידה חישובית בתחום הבריאות היא צורך אמיתי, ולכן היכולת לאצור ולנתח כמויות מאסיביות של מידע רפואי ביעילות ובמהירות יכולה לעשות את ההבדל בין יצירת כלים פשטניים לבין הגעה לתובנות בעלות ערך קליני משמעותי, היכולות להשפיע על האופן בו חולים מקבלים טיפול. אנחנו עושים דברים חדשניים ומדהימים ב-deep learning, ומחפשים אנשים עם נסיון בתחום שיצטרפו אלינו לעשייה המשמעותית ופורצת הדרך שלנו בתחום״.

מקור: Gett

Gett שוברת את שיא הסכום לסבב גיוס אחד עבור חברה ישראלית עם מגה גיוס בגובה 300 מיליון דולר מיצרנית הרכב הגדולה בעולם, קבוצת פולקסווגן.

520 מיליון דולר השקעות עד עכשיו

Gett נחשבת לאחת מאפליקציות הנסיעה המובילות בעולם – אם כי עיקר הפעילות שלה הוא באירופה. בסך הכל, פעילה החברה ביותר מ-60 ערים בעולם ביניהן ניו יורק, מוסקבה ולונדון והיא חולשת על צי של יותר מ-50 אלף כלי רכב. לאחרונה, אף רכשה Gett את חברת המוניות השחורות הגדולה בלונדון והפכה כך לספקית המוניות השחורות הגדולה בבריטניה. ב-2015 הכניסה Gett ברחבי העולם סכום שיא של חצי מיליארד דולר, סכום שמהווה זינוק של 300 אחוזים. החברה הוקמה בשנת 2010 על ידי רועי מור ושחר וייסר ומאז הקמתה היא גייסה כ-520 מיליון דולר.

שחר וייסר, מייסד ומנכ”ל Gett. מקור: Gett

בהתייחסו לעסקה האחרונה, מסר שחר וייסר מייסד ומנכ”ל Gett: “קבוצת פולקסוואגן ו-Gett היא שותפות אסטרטגית מצוינת. תחום הנסיעה בתשלום (on-demand ride booking) גדל בקצבים אדירים. בהקשר זה Gettמאפשרת לקבוצת פולקסוואגן להתרחב מעבר לבעלות על מכוניות ואל עולם ניוד צרכנים בזמן אמת (on-demand mobility). יתרה מזאת, שתי החברות מצליחות עם לקוחות פרטיים ועסקיים כאחד. קבוצת פולקסוואגן תוכל כעת למנף את הצלחתה בתחום זה ולהציע, בנוסף, שירותי ניוד בזמן אמת גם ללקוחות עסקיים”. וייסר הוסיף: “האתגרים הטכנולוגיים הניצבים בפני Gett הם מהמרתקים ביותר. כדי לעמוד בהם, יתרחב מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל במאות משרות פיתוח, data, אלגוריתמיקה מתקדמת, artificial intelligence ועוד”.

תחום הנסיעות השיתופיות והנסיעות על-פי-דרישה רותח, ואם עד עכשיו היינו רגילים לדבר על Uber וכל השאר, הרי שעכשיו עולים עוד ועוד שירותים בשווקים שונים. לפני כעשרה ימים נודע על השקעת ענק בגובה של מיליארד דולר שביצעה אפל בחברת Didi Chuxing הסינית.

מתיאס מולר, יושב ראש מועצת המנהלים של קבוצת פולקסוואגן, מסר בהתייחסו להשקעה: “יחד עם תפקידנו החלוצי בתחום הרכב, מטרתנו להפוך לאחד מספקי שירותי הניידות המובילים בעולם עד שנת 2025. כחלק מהאסטרטגיה החדשה של קבוצת החברות, שיתוף הפעולה עם Gett מהווה אבן דרך מהותית עבור פולקסוואגן בדרך לאספקת פתרונות ניידות אינטגרטיביים השמים דגש על הצרכן וצרכי הניוד שלו”.

בשיחה עם גיקטיים מסר נחשון דווידאי, סמנכ”ל שיווק הגלובלי של Gett, כי ההון העצום שגייסה החברה מיועד לצורך התרחבות לשווקים נוספים באירופה, כמו גם חיזוק הנוכחות של החברה בניו יורק. חשוב לציין שניו יורק היא עיר שנשלטת כיום על ידי מתחרות גדולות וחזקות כמו Uber, Lyft ו-Sidecar, כך שלא מדובר במשימה פשוטה.

אנחנו רואים עוד ועוד יצרניות רכב שנכנסות לתחום הנסיעות המשותפות או נסיעות-בהזמנה כמו למשל Via הישראלית ומרצדס, GM וליפט. האם זו מגמה? מה מחפשות היצרניות בחברות התחבורה החדשות?

דווידאי: “אני לא יודע אם זו מגמה, אבל קיימות בהחלט דוגמאות לכך. היצרניות מחפשות דרך להיכנס לתחום ה-on-demand mobility בכלל והנסיעות בהזמנה בפרט. קבוצת פולקסוואגן החליטה אסטרטגית להכנס לתחום זה”.

מה מצאה פולקווסגן דווקא ב-Gett ומה אתם מצאתם דווקא ביצרנית הגרמנית?

דווידאי: “התאמה בשווקים הגאוגרפיים – אנחנו חזקים באירופה שהוא שוק הבית של פולקסוואגן עם נוכחות אצל הצרכנים כמו גם אצל הלקוחות העסקיים. Gett הציגה צמיחה משמעותית. תשתית טכנולוגית מעולה ועבודה עם נהגים מוסדרים”.

למרות זאת לא הסכים דווידאי לחשוף פרטים נוספים על מהות הקשר האסטרטגי בין החברות וכיצד יבוא לידי ביטוי שיתוף הפעולה.

מקור: Sensifree

הסטארטאפ הישראלי Sensifree אשר פיתח טכנולוגית חישה לניטור בריאות, הודיע כי השלים סבב גיוס A בסך 5 מיליון דולר. את הסבב הובילה TransLink Capital, ביחד עם המשקיעים הקיימים ביניהם UMC Capital ומשקיע אסטרטגי נוסף ששמו לא פורסם. החברה פיתחה חיישן אלקטרומגנטי שאוסף מידע ביומטרי נרחב ומדויק ללא צורך במגע פיזי בגוף האדם ותוך כדי חסכון מקסימלי בסוללה.

מדויק ועמיד

Sensifree מעוניינת להציג פריצת דרך טכנולוגית של ממש בשוק ה-Wearable והבריאות הדיגיטלית; המוצר הראשון של החברה הינו חיישן קצב לב ללא מגע עשוי סיליקון, המיועד עבור מכשירים לבישים כגון שעונים, מנטרי כושר למיניהם, נעליים ובגדים חכמים. צריכת החשמל של החיישן חסכונית פי 10 מצריכתם של חיישנים אופטיים הקיימים כיום בשוק, מה שמאפשר למדוד באופן רציף ומתמשך את הפעילות של המשתמש. סוגיה זו הינה משמעותית למדי שכן אחת הסיבות העיקריות בגינן משתמשים זונחים את אותם שעונים חכמים ומוניטורים היא עקב חיי הסוללה הקצרים.

מאחורי הקלעים הטכנולוגיה של החיישן המיניאטורי מתבססת על מדידת שינויים המתרחשים בקוטר העורק שנמצא לידו, שינויים הבאים לידי ביטוי בהתרחבות של דפנות העורקים. מה שמבדל את הטכנולוגיה שפיתחה החברה היא העמידות שלו; בנוסף לכך שהוא מאפשר למדוד את קצב הלב באופן רציף, מדויק וללא מגע עם העור, החיישן פועל כרגיל גם דרך בדים, מתחת למים, לא מושפע מפיגמנטציה, קעקועים, זיעה, לכלוך או שיער גוף.

הגיוס האחרון מתווסף לסבב הסיד בו קרן Catalyst של סמסונג השקיעה החברה, מה שמעמיד את סך גיוסיה עד כה עד 7 מיליון דולר. המימון יאפשר לחברה להרחיב באופן אגרסיבי יותר את צוותי ההנדסה והפיתוח של המוצר, ולהאיץ את מאמצי הפיתוח העסקי שלה. כמו כן, אריק אסיה (Eric Hsia), שותף בקרן TransLink יצטרף לדירקטוריון החברה הישראלית. Sensifree נוסדה על ידי ערן אגמון ואילן ברק והיא מחזיקה משרדים בפתח תקווה ובקופרטינו, קליפורניה.

״טכנולוגית החישה של Sensifree מסמנת את העתיד של החישה הביומטרית. פיתחנו את הטכנולוגיה הזו כדי שהיא תעבוד באופן ספציפי עם מכשירים לבישים וביגוד חכם, עם מאמצים מירבים לשפר את חווית המשתמש הכוללת באותם מוצרים. זיהינו את הרצון הן של מותגי אופנה והן של לקוחות לאמץ למוצרים שלהם תכונות מתקדמות יותר, תוך כדי שמירה על ערכיו ׳המסורתיים׳ של המוצר. הטכנולוגיה שלנו, המאופיינת בצריכת חשמל נמוכה ובכך שאינה דורשת מגע פיזי מאפשרת לנו להשיג זאת״, אמר ערן אגמון, מייסד ומנכ״ל החברה.

פלטפורמת מסחר חדשה במניות – Invest.com. מקור: Invest.com

Invest.com עלתה לכותרות לפני יותר משנה, כאשר נודע שקרן Singulariteam של משה חוגג רכשה את הדומיין הנחשק תמורת 5 מיליון דולר. עתה, מכריזה פלטפורמת הסחר במניות החדשה על גיוס של 20 מיליון דולר ועל התחלת הפעילות שלה בבריטניה.

‘קרן גידור להמונים’

פלטפורמת הסחר החדשה מגדירה את עצמה כ’קרן גידור להמונים’, רק שבניגוד לקרנות מסורתיות שדורשות מהמשקיעים סכומי השקעה גבוהים מאוד כרף כניסה, הרי שב-Invest.com יוכלו המשקיעים גם להפקיד סכום התחלתי של 500 פאונד. ניהול הפורטפוליו של פלטפורמת הסחר מתבסס על 7 אסטרטגיות השקעה שונות, בדומה לקרנות גידור מסורתיות, כדי לנסות להשיג תשואה גם בשוק בירידה. בין היתר מדובר על השקעה במטבעות זרים, סחורות עתידיות, אגרות חוב, מניות ועוד. הפלטפורמה נעזרת באלגו-טריידינג, כלומר מסחר אוטומטי בעזרת אלגוריתמים, שמאפשר תגובה מהירה לשוק שמשתנה בצורה דינמית כל הזמן ומתבססת על ההעדפות האישיות של כל משקיע. דגש נוסף ב-Invest.com הוא על הנזילות של ההשקעה, כשהמשקיע יכול למשוך את כספו בכל רגע. אם המשקיע רוצה לנהל בעצמו את השקעותיו הוא יוכל לעשות זאת בסכומים של 500 פאונד ומעלה ואם הוא ירצה להעזר בשירותי ניהול הפורטפוליו של Invest.com הוא יוכל לעשות זאת בהשקעה של 1,500 פאונד ומעלה. כל משתמש עונה על שאלון אוטומטי שבהתאם לתשובותיו ממליץ לו על אחוזי ההשקעה באפיקים השונים, אחוז שיכול לנוע בין 10 אחוז ל-40 אחוז. החברה גובה דמי ניהול של 1.5 אחוז ו-15 אחוז על רווח, אולם כחלק מההשקה שלה, יזכו המצטרפים בחודש הראשון לפעילות לפטור מדמי הניהול.

המשתמשים יכולים לראות בכל רגע את ביצועי תיק ההשקעות שלהם בעזרת האפליקציה הייעודית וכן להשוות אותה עם מדדים אחרים כמו למשל ה-S&P500 ולראות בדיוק כמה דמי ניהול הם משלמים. הפלטפורמה מפוקחת על ידי רשות ניירות הערך הקפריסאית (CySEC).

Invest.com הוקמה בדצמבר 2014 על ידי אופיר גרטנר, יזם שהקים כבר מנוע חיפוש ופורטל לנדל”ן באירופה ולפני כן שימש כסגן נשיא לפיתוח עסקי ב-iFOREX. עתה מודיעה החברה על גיוס ראשון של 20 מיליון דולר שהובל על ידי קרן Singulariteam, שמנוהלת על ידי משה חוגג וקינס רקישב, המולטי-מיליונר הקזאחי ו-renren הסינית. עד סוף השנה הבאה, צפויה החברה להתחיל פעילות בשווקים נוספים ביניהם גרמניה, איטליה, רוסיה, אסיה והמזרח-התיכון.

בתגובה לגיוס, מסר לגיקטיים משה חוגג, מייסד ושותף מנהל בקרן Singulariteam: “אני מברך על השלמת הגיוס של חברת invest.com, צעד שמציג בפנינו את העתיד של עולם ההשקעות”. חוגג הוסיף: ״הטכנולוגיה של Invest.com מביאה לשינוי מרענן בעולם ההשקעות האלטרנטיביות, ומאפשרת לכל אחד ואחת לגוון את תיק ההשעות שלהם ולמקסם את הרווחים שלהם, בעת שהם מוגנים מפני חוסר יציבות השווקים הבינ״ל.״

קרדיט תמונה/צלם: Ilan Shacham, Getty Images Israel

מאת ד”ר אסתר לוצאטו, שותפה-מנהלת בפירמת עורכי הפטנטים “לוצאטו את לוצאטו”

התעשייה הטכנולוגית הישראלית הגיעה בשנים האחרונות להישגים יוצאי דופן בקנה מידה עולמי. הישגים אלה מהווים ביטוי שיא לצמיחה טכנולוגית רציפה, שנמשכת כבר למעלה מ-25 שנה, ומקורה בשילוב ייחודי שבין הבשלת תוצרי חינוך והשכלה טכנולוגיים, יישומים אזרחיים של התעשייה הביטחונית והסיוע הממשלתי בגיוס הון סיכון – שיצר תשתית מפותחת של הון סיכון פרטי – זאת לצד העלייה ממדינות חבר העמים – שהביאה לכאן מאגר גדול של מהנדסים מוכשרים – והסטת הדגש בתעשיית המיחשוב העולמית מחומרה לתוכנה, שפתחו החל משנות ה-90′ של המאה הקודמת, פתח רחב אליו פרצו עשרות חברות ישראליות, שהציגו יתרון יחסי ניכר בשוק הטכנולוגי הגלובלי.

אמנם מאז ראשית קיומה ישראל (ולמעשה מאז ראשית הציונות) שמה דגש על מחקר מדעי ופיתוח אנושי, בין היתר כתגובה לנחיתות ממנו סבלה במשאבים טבעיים וכתגובה לחרם הערבי, אך בשלושת העשורים שבין 1984 ל-2014 ישראל הכפילה את מאמציה. בשנים אלה רשמה ישראל גידול של 378% במספר הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, גידול של 223% בהוצאה הלאומית למו”פ כאחוז מהתוצר (מ-1.3 ב-1984 ל4.2% ב-2014) והיא מדורגת כיום במקום הראשון מתוך 148 כלכלות ביכולת חדשנית, במקום השני ביזמות ובמקום השלישי בחדשנות גלובלית (מקור: IMD copetutuveness yearbook). גם מדד הדינמיות העולמי השנתי GDI – שבוחן את 60 הכלכלות המובילות בעולם ממקם את ישראל במקום הראשון (78.3) בקטיגוריות היכולות הטכנולוגיות והמדעיות.

החוזקות של ישראל בתחום החדשנות והמשקל הסגולי של ההון האנושי הזרימו לכאן מאות חברות טכנולוגיות מכל העולם. נכון להיום, למעלה מ-300 חברות בין-לאומיות מהמובילות בעולם, כדוגמת פייסבוק, מיקרוסופט, יבמ, אינטל, גוגל, אפל, סיסקו, מוטורולה, פיליפס, אפלידי מטריאליס, סימנס, HP ו-EMC בחרו בישראל כיעד להקמת מרכזי מו”פ ורכשו כאן עשרות חברות הזנק ישראליות (ראה להלן). חברות אלה מספקות עבודה באופן ישיר לכ-280 אלף מועסקים, כאשר במרכזי המו”פ שהקימו חברות אלה מועסקים 52,500 עובדים.

מאז שנות ה-80′ של המאה הקודמת נוצרה בישראל אחת מקהילות הטכנולוגיה התוססות ביותר מחוץ לעמק הסיליקון. המוצרים פורצי הדרך במגזר ההיי-טק הישראלי משתרעים על פני מגוון רחב של תחומים – ממכשור רפואי, דרך מוצרי ביטחון ואבטחה מתוחכמים ועד אפליקציות להשקייה מרחוק. כל זה מתרחש למרות ירידה בהתלהבות של משקיעים בעולם מחברות טכנולוגיה, בעיות ביטחוניות מעיקות (שלוש אינתפיאדות וכמה מבצעים צבאיים), חרם שצובר תאוצה כנגד ישראל ואווירה עוינת כלפי ישראל באירופה ובארה”ב.

מנוע הצמיחה של המשק הישראלי

תעשיית הטכנולוגיה בישראל מהווה בשנים האחרונות את מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. היא בעלת התרומה הגדולה ביותר ליצוא של מדינת ישראל (כ-50% מכלל היצוא, תוך זינוק של 3,700% מאז 1984), היא בעלת הנגישות הגבוהה ביותר לשוקי ההון בעולם והיא למעשה המגזר היחיד במשק שהצליח לגייס הון זר לאקוויטי בשיעורים נכבדים ביותר, לעומת הממשלה, הבנקים וחברת החשמל שביצעו גיוסי חוב בלבד.

בישראל פועלות כיום 7,072 חברות היי-טק – 25% מתוכן בתחום האינטרנט, 20% בתחום התקשורת, 195 בתחום ה-IT ותוכנות ארגוניות, 17% בתחום מדעי החיים, 9% בתחום הקלינטק, 2% בתחום המוליכים למחצה ו-2% בתחומים אחרים.

היקף המועסקים בתחום ההיי-טק נאמד ב-288,348 איש, אך כדאי לזכור שהיקף המועסקים העקיפים גדול יותר. למעשה על כל משרה בהיי-טק יש עוד ארבע משרות נוספות בתחום השירותים.

לישראל גם תשתית מן המפותחות בעולם בכל הפרמטרים הדרושים לתעשייה טכנולוגית פורחת. כמות המהנדסים והמדענים לאוכלוסייה היא מהגבוהות בעולם וכך גם מספר המיזמים החדשים יחסית לאוכלוסייה שהוא הגבוה בעולם. עוד נציין, כי בישראל כ-90% מהממציאים הם מקומיים, ממש כמו בהודו, סין, יפן וקוריאה, כך שרוב רובה של החדשנות הטכנולוגית בישראל מקורה בממציאים ישראלים.

האקו-סיסטם הישראלי הייחודי

אחת הסיבות להצלחתה הטכנולוגית של ישראל בזירה הגלובלית נועצה בהתפתחותו המואצת בשנים האחרונות של אקו-סיסטם טכנולוגי ייחודי שצמח בה. מדובר במערכת אקולוגית שנשענת על ארבע רגליים: הפיתוח הצבאי הביטחוני, המקרין על הסקטור האזרחי וזולג אליו, זיקה הדוקה בין התעשייה לאקדמיה, הגעתן של חברות רב-לאומיות לישראל והשילוב בין כל אלה גם יחד.

למגזר הטכנולוגיה הישראלי יש חוב גדול למערכת הביטחון. יחידות המודיעין והמחשוב היוקרתיות של צה”ל, ובמיוחד יחידת 8200, משחררות מידי שנה לחיים האזרחיים אלפי בוגרים בעלי כישורים יוצאי דופן שמשתלבים בתעשיית הסייבר הישראלית, שזכתה ב-20% מסך ההשקעות החדשות.

המציאות הישראלית, המורכבת מבחינה ביטחונית קיומית, אחראית לרצף הקיים בין מערכת החינוך והצבא. הצבא ממיין כבר בשלב מוקדם את האנשים המתאימים ביותר מתוך מערכת החינוך הישראלית, משקיע הון תועפות בהכשרתם ומייד מציב אותם בחזית הטכנולוגיה. שום גורם לא יודע לכמת את ההשקעה הזאת בהון אנושי, שאחר כך משמש כעתודת ההיי-טק (עיין ערך כמות הסטארט-אפים עליהם אחראים יוצאי 8200), אבל אין ספק שיש לקחת אותה בחשבון.

הזליגה של הון אנושי, רעיונות ותקציבים מהצבא לשוק האזרחי היא אחד ממכפילי הכוח הבולטים של האקו-סיסטם הטכנולוגי המיוחד שנוצר כאן. מי שמגיע לפארק היי-טק החדש בבאר שבע – שיכול להתחרות בהצלחה בכל פארק טכנולוגי מתקדם בעולם – יכול להיווכח במו עיניו עד כמה היסודות של האקו-סיסטם הישראלי איתנים ועד כמה הם משמשים ככוח משיכה לחברות רב-לאומיות.

הקשר בין “דויטשה טלקום”, למשל, לבין אוניברסיטת בן-גוריון ובינה לבין הצבא – שמעתיק לכאן את יחידות התקשוב והמודיעין – יצרו גרעין יוצא דופן של שיתוף פעולה טכנולוגי (למשל, בתחומי הסייבר). כאשר כל זה קורה בשוק קטן יחסית, למכפלות הללו יש כוח עודף.

מערכת הביטחון ומערכת המודיעין צריכות מומחים לניתוח, הבנה וביסוס החלטות הנשענות על מפל אדיר ומשתנה ללא הרף של נתונים מורכבים ורב-ממדיים. לכן התפתחו בישראל יכולות טיפול בנתונים בשלוש קטגוריות המתחזקות בעולם: (BI (Business Intelligence – בינה עסקית, (AI (Artificial Intelligence – בינה מלאכותית) וביג דאטה. היכולות והכישרונות האלה חלחלו מהמגזר הצבאי למגזר האזרחי. בעקבות זאת, קמו חברות חדשות ומגזרים שלמים דוגמת הסייבר, שקיבלו זריקת מרץ אדירה.

tel aviv, photo by Roy L

רוח גבית לתעשיית ההיי-טק הישראלית

עוד כדאי להזכיר בהקשר זה, כי בתחילת שנות ה-90′ יצרה מדינת ישראל שתי תוכניות אשר נתנו רוח גבית לתעשיית ההיי-טק הישראלית, שהתמקדה עד אז בעיקר בתעשיות הביטחוניות. תכנית יוזמה הובילה להקמתן של 10 קרנות הון סיכון ולעליה בהשקעות מחו”ל. תכנית החממות, הידועה יותר, הובילה להקמתן של החממות הטכנולוגיות אשר קלטו כל שנה 80 עד 100 סטארט-אפים וסיפקו ליזמים מימון וסיוע נרחב. שתי התוכניות יצרו את תעשיית הון הסיכון הישראלית, שלימים הובילה להפיכת מדינת ישראל ל”אומת הסטארט-אפ”.

עד תחילת שנות התשעים, פעלו בישראל רוב המרכיבים הנדרשים לאקו-סיסטם וביניהם מוסדות אקדמיים ומרכזי מחקר, ספקי שירותים לרבות משרדי פטנטים ורואי חשבון, חברות גלובליות ועוד. תעשיית הון הסיכון היתה המרכיב החסר באותו פאזל ועם השלמתו הדרך להצלחה בקידום יזמות וחדשנות הפכה למהירה ופשוטה יותר.

בשנים האחרונות, השתלב מרכיב נוסף לאקו-סיסטם הישראלי בדמותם של תוכניות האצה (אקסלרטורים). מאיצים אלו מסייעים להגביר את קצב התקדמותו של סטארט-אפ בשלבים מוקדמים מתוך מטרה לסייע לו לצלוח את אחת המשוכות המורכבות ביותר – השגת המימון הראשוני. המאיצים מאופיינים בפעילות במחזורים קצרים ונבדלים זה מזה בסוג והיקף השירותים המוצעים על ידם אך רובם ככולם מהווים מנוע לצמיחת סטארט-אפים נוספים.

קרדיט תמונה: Skynesher, Getty Images Israel

מאת אניה כספי שמאע, מנכ”ל AnKa studio, בית הפקה איכותי לסרטי וידאו ואנימציה.

“סטודיו אנקה? שלום. אני צריך סרט תדמית לחברה. תוכלו להפיק לנו כזה?”

התשובה שלנו לשאלה הזו היא כן ולא. כן, אנחנו יכולים להכין כל תוכן וידאו בצורה הטובה ביותר; אבל בהרבה המקרים זה לא המוצר שאתם צריכים.

“סרט תדמית” קלאסי הוא תוכן שמציג את החברה או המיזם באווירה מחמיאה בצילום דרמטי, עם קריינות חגיגית שמוסיפה מילים גדולות כמו מקצועיות! חדשנות! אמינות! שלוש דקות של חזון מלא פאתוס שלא קולע בול.

המדיה העכשווית מאפשרת להשתמש בתכני וידאו בצורה אחרת. יש מגוון גדול של אלטרנטיבות לבחור מהן: אולי הדבר הנכון הוא להתמקד בהצגת החברה כמקום עבודה אטרקטיבי בסרטון גיוס עובדים קליל? או להחליף את הטון הדרמטי בהומור שישדר חשיבה מקורית מחוץ לקופסה? יש גם קמפיין וידאו ממוקד, שמביא היענות ו-engagement כי הוא מטורגט לקהלים מדוייקים; ויש סרטון שמיועד לתאר מוצר או לגייס משקיעים. החוכמה היא לא להיתקע על “סרט תדמית” – הביטוי הכי מחופש בגוגל בתחום תוכן שיווקי בווידאו, אלא לנצל את המדיום הוויזואלי בצורה הכי מדוייקת למטרה שלכם.

כאמור, יש שפע אפשרויות. כדי לא להתבלבל, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לבחור את המוצר הנכון.

1. להבין את ההבדל: תוכן שיווקי או קמפיין פרסומי?

פרסומות כולם מכירים: מסר ברור שמתמקד במוצר וביתרונות שלו. כמובן, זה עולם שלם ותקצר היריעה מלתאר אותו במלואו אבל כשמדובר בסרטון וידאו פרסומי – הכוונה ברורה.

תוכן שיווקי, לעומת זאת, יוצר מודעות חיובית למותג בצורה עקיפה. זו דרך למצב את עצמכם כאוטוריטה מקצועית כי אתם משתפים בידע שלכם. חקרתם את קהל היעד, אתם מבינים את הבעיות שלו ויכולים לעזור לו לפתור אותן. חברת תרופות יכולה לצלם סרטונים בנושא בריאות; חברת השמה יכולה להפיק סרטי הדרכה לכתיבת קורות חיים.

2. פוקוס על רשתות חברתיות

ה-15.4 הוא יום המוקדש לשפת הסימנים האמריקאית בארה”ב. לכבוד התאריך הזה השיקה רשת ברגר קינג קמפיין יצירתי שנחל הצלחה סוחפת. דמות המלך, המייצגת את הרשת, ביקשה מדוברי השפה למצוא סימן לוופר. הסרטון עלה באינסטגרם ובפייסבוק, ביוטיוב עלו סרטונים ארוכים יותר שהראו גולשים מציעים סימנים. באינסטגרם עלו עוד סרטונים קצרים, בהם המלך מלמד איך להחוות בשפת הסימנים ביטויים קלילים (“מה המצב?”). הרשת גם הבטיחה מילגות לסטודנטים דוברי שפת סימנים והכניסה לסניפים שלטים בשפת סימנים.

סקירות חיוביות על הפעילות הזו התפרסמו בכל העולם, מאות רבות של אנשים הציעו סימן לוופר ומאות אלפים נחשפו לקמפיין.

את התוצאות האלה, עם השיתוף והיצירתיות של גולשים, אי אפשר היה להשיג אפילו בפרסומות בטלוויזיה. הדוגמה הזו, ויש עוד רבות, מבהירה מדוע תקציבי הפרסום והשיווק מופנים יותר ויותר לרשתות חברתיות. אפילו חברות שיש להן תקציבי עתק והן יכולות לקנות סלוטים נחשקים בטלוויזיה מחלקות את התקציבים אחרת, עם דגש חזק על קמפיין סושיאל.

3. להתאים את הקמפיין לרשתות חברתיות שונות

הנה כמה כללי אצבע להתאמת הווידאו לפלטפורמה החברתית:

קמפיין אינסטגרם: למרות שהמערכת מאפשרת להעלות סרטונים של עד 60 שניות, מומלץ לקצר ולהדק. בסרטון של 15-20 שניות אפשר לצפות תוך כדי גלילה ולהגיע לשורה התחתונה בלי צורך להקליק. מעורבות גולשים יכולה להיות מצויינת, השתמשו באפשרויות המפותחות של תגיות (האשטגים). כלי מתאים במיוחד הוא גיף אנימטיבי, שתמיד מתבלט על רקע הפיד המצולם הסטנדרטי.

ערוץ יוטיוב: מתאים מאוד לתוכן שיווקי. כאן אפשר להעלות סרטים ארוכים מעט יותר ולהפנות אותם לקהל יעד ספציפי, שמתעניין בתוכן שלכם ויצפה בהם.

עם זאת יוטיוב מתאים גם לפרסומות קצרצרות (שמופיעות לפני סרטונים שהגולשים מחפשים). לסרטון כזה עליכם לתמצת את כל המידע הקריטי בחמש השניות הראשונות, גם אם הסרטון ארוך יותר. השתמשו בכלי הטירגוט המתקדמים של יו טיוב כדי להגיע לקהל שהמוצר שלכם מעניין אותו.

לינקדאין: הרשת המקצועית וחמורת הסבר מתאימה לסרטים מקצועיים. זה גם המקום להפנות ממנו לערוץ יו טיוב מקצועי.

קמפיין פייסבוק: גם כאן מומלץ לקצר. לא לשכוח להעלות את הסרטון ממערכת פייסבוק עצמה ולא בלינק ליו-טיוב. מדוע? שתי סיבות (לפחות): כך יתקבל בפיד אימג’ בגודל מקסימלי, שיתחיל להתנגן אוטומטית; בנוסף, מערכת פייסבוק מקדמת חשיפה של פוסטים עם וידאו שעולה מתוך פייסבוק, כדי למנוע זליגה של גולשים מחוץ לרשת.

4. המובייל שולט

באחת התוכניות של הקומיקאית המבריקה אלן דג’נרס, היא התלוננה על זה שהצופים לא מקדישים לה את מלוא תשומת הלב. כדי להמחיש את התסכול היא הפסיקה מדי פעם את המונולוג כדי לבדוק לייקים בסלולרי שלה. זה היה קורע, כמובן, אבל לא יעזור: המובייל שולט. אנחנו צורכים את רוב התוכן (יותר מ-80%, על פי נתונים עדכניים) דרך המובייל.

לכן כשאתם עובדים על הווידאו, אל תעמיסו בפריים פרטים קטנים. שימרו אותו נקי, עם מסר גדול במרכז – כך הוא יהיה ברור גם בגלילה מהירה במסך הקטן יחסית של הסמארטפון.

5. להבין את המסר על בסיס הויז’ואל

כשמופיע בפיד של המשתמשים תוכן וידאו, הוא בדרך כלל מתחיל להתנגן בעצמו. גם אם הם מתעניינים בתוכן הם נוטים להישאר במצב הזה ולא להקליק על הסרט (כי זו כבר מחוייבות ממש גדולה). לכן צריך לקחת בחשבון שהסרטון חייב לעבוד גם בלי סאונד. אם אתם חייבים קריינות תדאגו לכך שהמסר יעבור גם בלעדיו – באמצעות טקסט כתוב. לסטודיו שלנו, למשל, יש סרטון מדליק שמופיע באתר. הקריינות מסבירה את היכולות והשירותים שלנו, הויז’ואל ממחיש את המסרים האלה באמצעות דימויים קולינריים מזילי ריר. כשרצינו להעלות אותו בפייס הבנו שהוא לא מתאים: בלי סאונד זה נראה כמו סרטון על אוכל! בחנו היטב את התכנים שאתם מעבירים מערוץ לערוץ כדי לוודא שהם מתאימים.

6. TO BE CONTINUED…

החשיבה האסטרטגית על הסרטים צריכה להיות כסדרת תכנים ולא סרטון אחד.

בקמפיין המפרסם את אתר המכירה של מחסני חשמל עלו במדיה שלושה סרטונים, כל אחד מתייחס ליתרון אחר: אמינות, משלוח מהיר ויכולת להחזיר מוצר. כך החברה הרוויחה עוד צפיות (וכאשר מדובר באלי פיניש – עוד ועוד ועוד צפיות).

אבל זה לא רק עניין של באז! כמו שאמרנו, תכני הווידאו חייבים להיות קצרים. בסרטון של פחות מדקה אי אפשר להעביר את כל היתרונות של המוצר. לכן, כשמפרסמים חבילה של תכנים, כל סרטון מתמקד בנושא מסויים וסך כל הקמפיין מקיף ויעיל.

שאלו את עצמכם איזה סוג של סיפור תוכלו לספר, שיאפשר להעלות “פרקים” או סרטונים אחדים במשך תקופה? אולי לדבר בכל פעם על פיצ’ר אחר של המוצר? להעלות סרטון הדרכה (How to) על נושא נוסף מעולם התוכן שלכם? לתת עוד דוגמא לתועלת ללקוחות?

7. וידאו או אנימציה?

הפקת וידאו הולכת ונעשית פשוטה יותר. למרות שגם וידאו הוא הביזנס שלנו, נסתכן ונגלה שהיום אפשר לצלם תכנים בסמארטפון ולצרכים מסויימים הם יכולים להספיק! לעיתים זה יכול לשמש כקונספט שיווקי של ממש – וידאו שמצולם בסמארטפון גורם לתוכן להראות אותנטי, לא מבויים ומקנה לו אמינות.

אי אפשר להגזים עם הקונספט הזה, שימוש לא נכון בו עלול ליצור לחברה רושם חובבני ולפעמים אין מנוס מהפקה של יום צילום מלא עם צוות מקצועי וציוד יקר. אפשרות ביניים היא לקנות קטעי וידאו מוכנים מאימג’ בנק בעלות של עד 70$ לשוט.

כך או כך, כאשר הסרט עוסק במוצרים מורכבים וטכנולוגיות מסובכות, הכלי המושלם הוא אנימציה. זו הדרך הטובה ביותר להפוך מצגות פאוור פאוינט עמוסות חיצים ותרשימים לסרטון מעניין וברור.

קרדיט תמונה: Knape, Getty Images Israel

8. אנימציה: מה לא לעשות

לפני שנים אחדות צצו סרטוני Whiteboard בסגנון היד המציירת. קלות הביצוע והחידוש הרענן הפכו את הטכניקה לפופולרית מאוד. נכון ל-2016 אנו ממליצים לא לבחור בטכניקה הזו לסרטוני טכנולגיה.

כבר הסברנו שאנימציה טובה כדי להמחיש תהליכים ומוצרים מורכבים. בסרטוני טכנולוגיה / מוצר היד מושכת הרבה תשומת לב וקשה לעקוב אחרי הנעשה בסרט. התוצאה היא סרטון שמעייף את הצופה בגלל התנועה מיותרת, במקום למקד את תשומת לבו בהסבר מופשט של הטכנולוגיה. ותרו על היד ותשקיעו בתנועה של הדמויות והאלמנטים עצמם.

סרטוני היד המציירת עדיין יכולים להתאים לווידאו קצר, הומוריסטי ובלי מסרים מורכבים.

9. אנימציה: מה כן

טרנד אפקטיבי ומומלץ הוא שילוב של וידאו ואנימציה. נסביר: יוצרים וידאו בהתאם לצרכים ואז מעשירים אותו באלמנטים של אנימציה שמופיעים על גביו.

הווידאו מספר את הסיפור והאנימציה ממחישה את הטכנולוגיה באמצעות נתונים אינפוגרפיים. כך מתקבלת תוצאה עדכנית ומדוייקת, למשל בסרטון פה למטה, המתאר איך מוצר בטכנולוגיה לבישה מקדם סגנון חיים בריא.

מעבר ליתרון בהמחשת המסר, הסגנון הזה נותן פתרון מעולה לחברות שאנימציה בלבד לא מתאימה לערכי המותג שלהן. כך גם במקרה שיש לחברה מוצר מוחשי, שחשוב להראות אותו בסרט על מנת לשדר אמינות.

10. קחו שותף מקצועי לדרך

כאשר אתם מחפשים סטודיו להפקת הסרטון שלכם, זכרו: זול זה יקר. יש ברשת לא מעט פתרונות זולים לייצור תוכן, הבנויים בשיטת אינסטנט. כאשר דרוש תהליך חשיבה קריאטיבי עם הבנה עמוקה מהתחלה ועד המוצר הסופי, הפתרון הנקודתי פשוט לא יביא תוצאות.

מקור: Demisto

במקביל לצמיחה באיומים על ארגונים וחברות, אנחנו רואים גם אינפלציה בהתראות שווא (False Positive) שגורמים לשחיקה, בזבוז משאבים ולעיתים גם להתעלמות מסכנות אמיתיות. חברת Demisto (דמיסטו), מפתחת טכנולוגיה של אוטומציה בעבודת צוותים לאבטחת מידע וסייבר, הודיעה היום (ד’) על גיוס הון בגובה 6 מיליון והשקת הצ’אט-בוט הראשון בתחום האבטחה.

אינטגרציה בין מוצרי אבטחה שונים

הטכנולוגיה שמפתחת Demisto מסייעת לאינטגרציה בין מוצרי אבטחה שונים, אוטומציה של תהליך התגובה לאירועי אבטחה, והפחתה ניכרת בהיקפן של פעולות החקירה והתיעוד הידניות. היום (ד׳) הודיעה החברה על Demisto Enterprise, המערכת הראשונה שמושתתת על צ’אט בוט אבטחה. מערכת זו מאפשרת אוטומציה וייעול של ההתמודדות עם אירועי אבטחה, והיא מעודדת שיתוף פעולה תוך-ארגוני בניהול שלהם.

Demisto הוקמה ב-2015 על ידי סלביק מרקוביץ’, שהיה מנהל טכנולוגיות ראשי ב-McAfee והיה בין המייסדים של Sentrigo; רישי בהרגבה, יוצא McAfee; דן שראל, סמנכ”ל המוצר של החברה וגיא רינת, סמנכ”ל הפיתוח, יוצא Centrigo וצ’ק פוינט. סבב הגיוס החדש בגובה 6 מיליון דולר הובל על ידי Accel Partners, אחת מקרנות הון הסיכון הנחשבות בעולם, שהיתה אחת מהמשקיעות בפייסבוק, דרופבוקס, ספוטיפיי וסלאק. עוד השתתפו בגיוס מנכ”ל cylance, סטוארט מקלור; הטכנולוג הראשי של Lookout, קווין מהאפי, ונשיא Blue Coat, מייק פיי. מהחברה נמסר כי ההון שגוייס ישמש לצורך הרחבת מאמצי השיווק והמכירות ו’הצמחת אקו-סיסטם של שותפויות טכנולוגיות’. החברה מחזיקה במשרדים בקופרטינו, קליפורניה ומרכז פיתוח בישראל.

בהתייחסו לגיוס, מסר סלביק מרקוביץ’, מנכ”ל Demisto: “המשימה שקיבלנו על עצמנו היא לייעל את הפעילות של אנשי אבטחת המידע ולעזור לארגונים להתמודד עם המחסור הקשה במומחים בתחום”. מרקוביץ’ הוסיף: “לקוחות הבטא שלנו אימתו את ההנחה שגישת הצ’אט-בוט – בשילוב אוטומציה ותיעוד תוך שיתוף פעולה לכל אורך התהליך – עולה בהרבה על הגישה המתמקדת באוטומציה בלבד, והיא מייצרת מרכז ניהול אבטחה יעיל מאין כמוהו”.

ג’ייק פלומנברג, שותף ב-Accel Partners שהצטרף לדירקטוריון במסגרת ההשקעה, אמר: “המרכז לניהול אבטחה (Security Operations Center) אמור לשמש מרכז העצבים של צוות אבטחת המידע בארגונים, אבל הכלים בו פועלים בניתוק מוחלט זה מזה. Demisto גיבשה גישה חדשנית לבעיה: הפתרון שהיא מציעה משלב קולבורציה ואוטומציה, וכך מסייע לצוותי אבטחת המידע לבצע את משימותיהם בדרך מועילה ויעילה”.

וידאו: כך פועלת Demisto

פלייטק (Playtech), מעצמת משחקי ההימורים המקוונת, מוסיפה לנכסיה סטודיו משחקים שוודי בשם Quickspin. הפורטפוליו של החברה הנרכשת כולל למעלה מ-20 משחקים ו-40 לקוחות גדולים ומוכרים בתחום. הרכישה תעצים את שליטתה של פלייטק בתחום משחקי מכונות המזל ברשת ותחזק את מעמדה כספקית תוכן המובילה בענף גם באיזור המדינות הנורדיות. לפי ההסכם, החברה שבשליטת המיליארדר הישראלי טדי שגיא תרכוש את החברה השוודית במחיר הרווחים הגולמיים של החברה לשנת 2018 כפול 6, כאשר סכום הרכישה המקסימלי הוגבל ל-55.7 מיליון דולר.

איחוד כוחות

חברת התוכנה לניהול אתרי הימורים באינטרנט פלייטק, שגם הונפקה בבורסה לניירות ערך בלונדון בשווי של קרוב למיליארד דולר, מתמחה במשחקים מסוג קזינו, פוקר, מובייל וספורט. לקוחותיה העיקריים הינם מפעילי קזינו באינטרנט, ובעזרת לקוחות החברה השוודית והמשחקים שהיא פיתחה, החברה הישראלית תוכל לחזק את מעמדה כספק פלפטורמה ותוכן מוביל בענף.

לפני קצת יותר משנה רכש טדי שגיא את פלטפורמת הפרסום המקוון Stucco Media הישראלית תמורת 43 מיליון דולר. StuccoMedia פיתחה טכנולוגיית מסחר אלקטרוני בענן, המבוססת על אלגוריתמים בתחום ה-Machine Learning ולמידה סטטיסטית. ביכולתה לנתח בזמן אמת כמויות רבות של מידע על בסיס טכנולוגיות BigData, וכך בעצם למקסם את היקף המכירות והתנועה של הלקוחות, תוך כדי הפחתה משמעותית בעלויות מיותרות. הטכנולוגיה מאפשרת פרסום של מוצרי “הזנב הארוך” (long tail – מרבית המוצרים הנמכרים באופן מקוון, שאינם ״Main stream״) בהיקפים של מאות מיליוני מוצרים בכל שוק או חנות מקוונת.

בדצמבר 2014 רכש שגיא את Adience הישראלית המתמחה בביג דאטה וניהול משתמשי אפליקציות מובייל, תמורת סכום שהוערך בכ-20 מיליון דולר. הטכנולוגיה שפיתחה מתמקדת בניתוח והבנה של משתמשי האפליקציות על ידי יצירת פרופיל ייחודי לכל משתמש. מפתחי אפליקציות ואתרי סחר אלקטרוני שיעשו בה שימוש יוכלו להציג פרסומות ממוקדות לכל משתמש וכן להמליץ להם על מוצרים שונים, המפולחים בדיוק אליהם. החברה מתמקדת במה שהיא מכנה “הבנה עמוקה” של תחומי העניין והצרכים של משתמשי המובייל. על ידי שימוש בלמידת מכונה ואלגוריתם “למידה עמוקה” מסוגלת הטכנולוגיה שפיתחה החברה ליצור פרופיל מדוייק ועשיר של המשתמשים. הפרופילים הללו ישמשו מפתחי אפליקציות וחנויות כדי לשפר את הפרסומות שמוצגות למשתמשים ואת ההצעות שהם מציעים ללקוחותיהם.

מקור: Glide

הסטארטאפ הירושלמי Glide שפיתח אפליקציית מסרי וידאו, הודיע על השלמת סבב גיוס נוסף בסך 8 מיליון דולר בצורה של מימון באמצעות Convertible Debt. ההשקעה התבצעה בהשתתפותם של משקיעים אסטרטגיים חדשים, ביחד עם כל המשקיעים הקיימים בסבב ה-B של החברה בהם Menlo Ventures, Marker LLC ו-Two Sigma Ventures. לצד הגיוס הודיעה החברה גם על בשורות מעט פחות משמחות עבור 25% מעובדיה שפוטרו, זאת במטרה לאפשר לה להתמקד במוצר החדש שלה שמיועד לשעונים חכמים. כוח העבודה הכולל של החברה ברחבי העולם מסתכם כעת ב-55 עובדים.

קיצוץ למטרת צמיחה

Glide היא אפליקציית הודעות וידאו-מיידי שמאפשרת למקבלי ההודעה לראות אותה בזמן אמת ולהגיב מיידית תוך יצירת “פינג פונג” של הודעות. המסר המועבר בוידאו כולל מרכיבים רבים בהם קול, טון, אינטונציה, הבעת פנים ושפת גוף ומכאן שהוא מובן וברור יותר לרובנו. בחברה מספרים כי הם זכו לכינוי “הדור הבא של Whatsapp” ועם כזו הגדרה באה הציפייה.

הסטארטאפ שהוקם בשנת 2012 על ידי ארי רויזמן, יונתן קרס ואדם קורבל, עולים חדשים מארה”ב ואוסטרליה, נולד מתוך התסכול והקושי הרב של השלושה לשמור על קשר קרוב ואיכותי עם היקרים אליהם, הנמצאים במרחק של אלפי קילומטרים. רק לפני כשנה דיווחה Glide על למעלה מ-10 מיליון משתמשים בארה״ב בלבד, בדצמבר 2014 היא הודיעה על גיוס של 20 מיליון דולר, ובשנת 2013, זכתה בפרס חביבת הקהל בכנס Disrupt היוקרתי של אתר TechCrunch. סך גיוסיה של החברה כולל הסבב הנוכחי עומד על 36.5 מיליון דולר.

ארי רויזמן, מנכ״ל Glide התייחס לידיעה ואמר כי לאחרונה השיקה החברה גרסאות של האפליקציה שפיתחה לשעוני יד חכמים של ה-Apple Watch ו-Android Wear. בנוגע לפיטורי העובדים אמר כי ״גוייסו עובדים בכירים בינהם מי שהיה חבר בצוות הפיתוח של שעון היד של אפל. אנחנו ממוקדים בבניית תקשורת מתקדמת לשעוני יד חכמים, וממשיכים לפתח במרץ את אפליקציית הודעות הוידאו אשר משרתת מיליוני משתמשים ברחבי העולם. אנו מתכננים להשיק בסוף הקיץ הקרוב יכולות חדשות ומתקדמות עליהן אנו עמלים בימים אלה״.

בואו להציץ למשרדים של Glide

מקור: cc0-by-pixabay

נדמה שאין אחד שלא זכה לקבל בשנה או בשנתיים האחרונות מייל פישינג (דיוג) כזה או אחר, שמתחזה למייל מספק המייל, אתר סחר אלקטרוני, חברת האשראי או הרשת החברתית. כמובן שבארגונים המצב מורכב הרבה יותר בשל מספר העובדים הרב ופוטנציאל הפגיעה העצום במשאבים של החברה. חברת הסייבר הישראלית Votiro (ווטירו), שמפתחת טכנולוגיה למניעת פישינג במייל, הודיעה עתה על גיוס של 4 מיליון דולר בהובלת קרן Redfield Asset Management.

הגנה על הארגון מפני מתקפות פישינג

הטכנולוגיה של החברה מגנה על המיילים שמקבלים העובדים בארגון בעזרת ניתוח מורכב של כל קובץ שמתקבל. כל קובץ שכזה מפורק לגורמים, מנותח ברמה הבסיסית ביותר שלו כולל חתימות, ואם הוא אכן אמיתי ובטוח, הוא מגיע אל היעד שלו בארגון. כל התהליך המורכב אורך פחות משנייה והוא מגן גם בפני מתקפות 0Day.

Votiro הוקמה על ידי איתי גליק, שמכהן כמנכ”ל החברה ואביב גראפי, שמכהן כסמנכ”ל הטכנולוגיות הראשי שלה, שניהם קצינים יוצאי יחידת מודיעין. החברה הוקמה ב-2009 תחת השם MobileTick, אולם ב-2010 שינתה את שמה ל-Votiro. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Redfield Asset Management, וכחלק מההשקעה יצטרף מטעמה ריקס גאסטין לדירקטוריון Votiro. ב-Votiro מועסקים 20 עובדים, כשרובם במרכז הפיתוח של החברה בתל אביב והשאר במשרדי המכירות שלה בארצות הברית ובסינגפור. הטכנולוגיה של החברה מיושמת בקרב מאות לקוחות ברחבי העולם ביניהם בנקים, חברות ביטוח ובורסות וכן רשתות קמעונאיות ותשתיות קריטיות כמו חברות חשמל ומים וספקי אינטרנט. מידי חודש מנתחת המערכת של Votiro יותר מ-2 מיליון קבצים.

בתגובה לגיוס מסר איתי גליק, שותף-מייסד ומנכ”ל Votiro: “טכנולוגיות Sandbox (הרצה של קבצים ותוכנות במערכות וירטואליות מבודדות, י.א.) הן פגיעות וניתן לעקוף אותן בקלות ולכן קיים צורך חסר תקדים לטכנולוגיית אבטחה חדשנית. ההון החדש שגייסנו יאפשר לנו להמשיך לחזק את המוצר שלנו ולהתרחב בעולם לשווקים אסטרטגיים” .

אגב, אם תרצו להתנסות במנוע סריקת האיומים של החברה, תוכלו להעלות קבצים שונים כמו תמונות, מסמכים ומצגות לכתובת הבאה.

לקריאה נוספת:

Taking cyber-sec for a test drive

וידאו: כך פועלת Votiro