![Tel-Aviv Shalom Tower dusk]()
![Tel-Aviv Shalom Tower dusk]()
קרדיט תמונה וצלם: Getty Images Israel, Ilan Shacham
מאת: ד"ר אסתר לוצאטו, שותפה-מנהלת בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו"
התעשייה הטכנולוגית הישראלית הגיעה להישגים יוצאי דופן בשני העשורים האחרונים. לפי נתונים של מכון המחקר IMD, אשר חוקר מצבי שוק של מדינות העולם, ישראל מובילה בכל הפרמטרים החיוניים והחשובים לבנייה ולקיום תעשייה טכנולוגית המפתחת חדשנות: תשתית טכנולוגית ומדעית, שוק הון משוכלל, גמישות, גישה לגלובליזציה, הון סיכון מפותח, מיומנות כוח העבודה, העזה של הסקטור העסקי ומחקר מדעי נרחב. לפי אותו מחקר, ישראל מדורגת במקום הראשון ביכולת חדשנית, במקום השני ביזמות ובמקום השלישי בחדשנות גלובלית.
מעל הכל, מדינת ישראל מתברכת ברוח יזמית, הון אנושי ובכושר חדשנות יוצא דופן. אף אחד לא יוכל לקחת מאיתנו את היתרונות של המהנדס הישראלי: ראייה מערכתית מורכבת, עבודת צוות יעילה ללא חשיבות למעמדות ושאיפה לעשות את הבלתי אפשרי.
אתגרי התעשייה
אחרי כל זה, אסור להתעלם מכך שגם האתגרים של תעשיית ההיי-טק גדלים בקצב מהיר ומצריכים מעורבות חכמה ויעילה יותר של הממשלה על מנת לשמר את היתרון היחסי של מדינת ישראל. אתגרים אלה כוללים:
• סביבה גלובלית היפר-תחרותית.
• תעשייה מתוחכמת המשתנה בקצב מהיר ביותר.
• גיוון התחומים הטכנולוגיים, כאשר לכל תחום מאפיינים וצרכים ייחודיים.
• תלות מוחלטת בשוקי יעד חיצוניים ומגוונים וצורך בפעילות בין-לאומית מוגברת.
• מקורות מימון שרובם זרים וחשופים לתנודתיות של השווקים העולמיים.
• אי הבשלת חברות בוגרות, שיכולות להיות עוגן תעסוקתי בישראל.
• מחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם מקצועי לתעשיית ההיי-טק.
• קשיים בחינוך הטכנולוגי המייצר את עתודת כוח האדם לתעשייה עתירת הידע.
• ריכוז ההיי-טק הישראלי בגזרה גיאוגרפית צרה שבין הרצליה לת"א ומיעוט נוכחות ביתר אזורי המדינה ובעיקר בפריפריה.
בנוסף לשמירה על תעשיית היי-טק חזקה ומובילה, על הממשלה לפעול לקידום חדשנות טכנולוגית גם בתעשיות ובמגזרים אחרים על מנת להגביר את התחרותיות של כלל המשק הישראלי.
הנורות האדומות כבר דולקות
לאחרונה צצו מספר נתונים בתקשורת המדליקים "נורות אדמות" באשר לעתידו של ההיי-טק הישראלי. הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, פירסם סקירה לפיה מעמדה של ישראל כמובילת חדשנות טכנולוגית גלובלית נפגע וקבע, כי ההיי-טק לא משמש עוד כמנוע הצמיחה של המשק, כפי שהיה בשנים האחרונות. ראש הממשלה, כך נמסר, שוקל לייבא לארץ מהנדסי תוכנה בשל המחסור בעובדי היי-טק. שר האוצר אמר במסיבת עיתונאים, כי הוא שוקל מתן הקלות לחברות היי-טק המבקשות להתמזג כדי לפתור את בעיית המחסור בכוח אדם מיומן. בד בבד, פנה השר לרשות המסים כדי לבדוק אפשרות להקלה בדרישות החוק לעידוד השקעות כדי לאפשר ליותר חברות היי-טק ליהנות ממנו. ולבסוף, דוח חדש של מוסד שמואל נאמן גילה, כי בפעם הראשונה עקפה דרום קוריאה את ישראל בהוצאה הלאומית למחקר ופיתוח כשיעור מהתוצר, וזאת לפי דוח חדש שפירסם ארגון ה-OECD.
עם זאת, בניתוח מגמות ארוכת הטווח עולה, כי בישראל פועלים מספר חסר תקדים של חברות סטארט-אפ, לצד מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות. כמות ההשקעות מחו"ל וכמות חברות הסטארט-אפ החדשות רושמות עלייה קבועה מידי שנה. האקזיטים מהווים מקור הכנסה חוזר למדינה, כאשר יזמים מצליחים שעשו אקזיט, משמשים כמשקיעים פרטיים ומלווים חברות הזנק ובכך מעודדים חדשנות. החברות הישראליות מתבגרות ומייצרות יותר ערך ופעילות עסקית ולכן זקוקות לסבבי גיוס שמשקפים להן הערכת שווי גבוהה.
![תמונה: Tel Aviv, flickr, cc-by amira_a]()
תמונה: Tel Aviv, flickr, cc-by amira_a
משבר החינוך הטכנולוגי
לדעת מחברי דוח זה, אחד האתגרים המרכזיים להיי-טק הישראלי נעוץ במשבר הקיים בחינוך הטכנולוגי. קיימים סימנים מטרידים לפיהם ניצני המשבר כבר כאן וביניהם: הירידה העקבית במספר מסיימי בגרות חמש יחידות במתמטיקה, בטרם הושקה התוכנית החדשה של משרד החינוך, שהינם קהל היעד הפוטנציאלי העיקרי ללימודים אקדמיים בתחומי המדע וההנדסה; הקריטריון של מדידת בתי הספר התיכוניים על-פי אחוזי ההצלחה בבגרות ולא על-פי איכות תעודת הבגרות ויכולתה להקנות קבלה ללימודים אקדמיים – עובדה שלא מעודדת תלמידים לבחור בלימודי מדעים מוגברים (וזאת למרות שהצלחה במספר גבוה של יחידות לימוד במתימטיקה ומדעים הינם מנבא טוב להצלחה אקדמית בלימודים אקדמיים בהנדסה או מדעים).
מלוא המשמעות של היחלשות לימודי המדעים בבתי הספר כבר מורגשת. בישראל חסרים כבר היום כ-10 אלף מהנדסים. המשמעות היא שאם בעבר התבססה ישראל על ההון האנושי שלה, הרי שבעוד מספר שנים תעמוד ישראל בבעיה משמעותית, שתגרום לחברות להסיט את הפעילויות למדינות מתחרות. זהו משבר אחד שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה.
פתרון הבעיה אינו פשוט, בעיקר מפני שאינו טמון בידיו של גורם אחד. אין פתרון קסם – נדרשת כאן הנעת תהליכים הוליסטיים וארוכי טווח, בהם מעורבים המדינה, המערכת הפרטית והמגזר השלישי.
התוכנית לחיזוק לימודי המתמטיקה היא צעד בכיוון הנכון, במיוחד בזכות אימוץ מודל השולחנות העגולים, המושיב זה לצד זה את היזם הפרטי, משרדי הממשלה הרלבנטיים, האקדמיה ועמותות החינוך. אלא שלא די במתמטיקה, ואי אפשר להסתפק בתיכון ובלימודים לבגרות. עלינו לחשוב על מלוא המכלול של לימודי המדעים והטכנולוגיה, וליזום תכנית לרצף חינוכי המתחיל מבית הספר היסודי, נמשך בחטיבה ובתיכון, בשירות הצבאי ובלימודים האקדמיים, ואינו מסתיים גם לאחר ההשמה בחברות הטכנולוגיות.
שינוי האקלים העסקי
היבט נוסף שאמור להדליק "נורה אדומה" קשור לכך שישראל פועלת כיום בזירה סופר תחרותית – סין והודו נושפות בעורפנו וכל מדינה שמכבדת את עצמה בעולם משקיעה סכומים ניכרים במחקר ופיתוח. על הממשלה להמשיך לטפח סביבה אוהדת עבור חדשנות ויזמות. בהקשר זה, חשוב גם להסיר חסמים ביורוקרטיים ורגולטוריים, ליצור חוקים מעודדי השקעות מבית ומחוץ, וליישם תכניות ארוכות טווח, אשר יקטינו את חוסר הוודאות וימשכו גופים בין-לאומיים לפתוח והגביר פעילות בישראל.
חלק מהותי במימוש האתגרים הללו תלוי ברשות החדשה לחדשנות, שתחליף את המדען הראשי. ביכולתה של הרשות להפעיל בצורה מהירה פתרונות וכלים לתמיכה ביכולת התחרותיות של ההיי-טק הישראלי, עם כמה שפחות מגבלות בירוקרטיות.
במקביל, יש לפעול לקיים סביבה מיסויית יותר אוהדת והחזרת תוכניות עידוד שהיו נהוגות בעבר לעודד משקיעים המוסדיים להשקיע באפיק חשוב וריווחי זה. צריך לזכור שקרנות ההון סיכון הן המממנות העיקריות של חברות טכנולוגיה צעירות והיו ב-20 השנים באחרונות מנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית.
בהקשר זה, נושא ההשקעה במו"פ הוא קריטי ובמיוחד בולטת לרעה תרומת הממשלה, שנמצאת בירידה מתמדת במשך השנים ועומדת כיום על 20%. זו מקוזזת, למזלנו, עם העלייה בהשקעה מצד הסקטור העסקי ומצד חברות רב-לאומיות, אך נכון להיום, פחות מ-5% מההשקעה הממשלתית במו"פ מושקע בסקטור העסקי, מה שמעמיד את ישראל במקום נמוך יחסית למדינות המערב.
![קרדיט תמונה: איתי סיקולסקי]()
משרדי גוגל בתל אביב. קרדיט תמונה: איתי סיקולסקי
הצמחת חברות בשלות
בחצי יובל השנים האחרונות הוקמו במדינת ישראל מאות ואלפי חברות היי-טק, אך כ-50 בלבד פרצו את גבול הדמיון והגיעו לשווי שוק של מעל מיליארד דולר. מתוכן לפחות כ- 14 חברות הגיעו לשווי זה בשנתיים האחרונות. מבלי להכנס לדיון המתנהל בשנים האחרונות האם צריך לעודד את מכירתן של חברות סטארט-אפ בשלב הטכנולוגי, או לנסות ולהצמיח אותן לחברות משמעותיות ומובילות בתחומן, לדעת מחברי הודח זה, שתי החלופות הכרחיות להמשך פריחת התעשייה, כאשר החברות הנרכשות בשלבים יחסית מוקדמים תמשכנה להוות מקור משיכה לרכישה על ידי החברות הבינ"ל. אך האתגר הגדול של התעשייה ב-25 השנים הבאות הוא להצמיח 50 חברות מקומיות שמוכרות בכמיליארד דולר בשנה. היום מספר החברות העונות לקריטריון זה אינו עולה על עשר.
עידוד השקעות מצד הגופים המוסדיים
היבט מטריד נוסף הוא הנושא המימוני. מעל ל-90% מההשקעות בהון סיכון בישראל מגיעות ממשקיעים זרים. אנו עדים למצב שהנהנים העיקרים מתעשיית ההיי-טק ומדעי החיים הישראלית הם קרנות הפנסיה האמריקאיות ולא הציבור הישראלי. אנו בהחלט רואים מקום להגברת ההשתתפות של המשקיעים המוסדיים בהשקעות ישירות ודרך הקרנות הישראליות, שמהוות מוקד ידע לתעשייה, כפי שקורה בארה״ב ומדינות מפותחות נוספות.