Implisit. מקור: יח"צ

חברות בכל העולם מחפשות דרכים כיצד לשפר את היעילות של צוותי המכירה שלהן, כשרבות מהדרכים קשורות לתוכנת ה-CRM שלהן. עתה נודע, כי ענקית התוכנה הארגונית Salesforce רכשה את חברת Implisit (אימפליסיט) הישראלית, שמפתחת טכנולוגיה לחיזוי של עסקאות פוטנציאליות על ידי ניתוח תכתובות וחומרים קיימים של צוותי מכירה ולקוחות.

המערכת חוזה עסקאות פוטנציאליות עבור אנשי המכירות

Implisit פיתחה מוצר אשר מהווה בעצם שכבת אנליזה נוספת למערכות ה-CRM (ניהול קשרי לקוחות) הארגונית. הטכנולוגיה של Implisit משלבת אוטומציה מלאה ואלגוריתמי כריית נתונים והזנת נתונים אינטיליגנטית בכדי להניב תובנות חשובות לצוותי המכירות של לקוחותיה. המערכת של Implisit למעשה יודעת לנתח טקסט של אנשי מכירות ולעזור להם בכל מה שקשור לפעילות שלהם ב-CRM. היא עושה שימוש בהודעות הדואר האלקטרוני ובתכתובות השונות של אנשי המכירות עם הלקוחות, ומתבססת על אותו המידע בכדי לחזות עסקאות פוטנציאליות ולנתח נתונים.

האלמנט הראשון מבטיח כי נתוני ה-CRM יהיה תמיד מלאים ומדוייקים ומאפשר לאנשי המכירות לשפר את הפרודוקטיביות שלהם על ידי התמקדות במאמצי המכירה עצמם, כאשר האלמנט השני הוא מנוע המלצות, אשר מכוון את החברות ואת צוותי המכירות שלהן להזדמנויות הרלוונטיות ביותר לאותו הרגע. ל-Implisit עשרות לקוחות, בעיקר אמריקאיים, עליהם ניתן למנות שמות כגון Taboola, Kenshoo, Walkme ועוד.

Implisit נוסדה ב-2012 על ידי גלעד רייכשטיין ואלעד דונסקי, שני יזמים עם רקע טכנולוגי מגיל צעיר במיוחד: השניים החלו לימודים אקדמאיים בגיל 15, כשבגיל 16, בזמן לימודיו בטכניון, כבר עבד רייכשטיין באינטל והיה למהנדס הצעיר ביותר שהחברה העסיקה מעולם. לאחר הצבא, עבדו השניים כ-5 שנים במשרד ראש הממשלה וכאמור ב-2012 הקימו את הסטארטאפ הראשון שלהם. מאז הקמתה, דיווחה Implisit על סבב גיוס הון יחיד בגובה 3.3 מיליון דולר בהובלת קרן Gemini Partners, בעקבותיו גם הצטרף רותם אלדר, שותף ב-Gemini לדירקטוריון של החברה. עתה, מדווח ה-WSJ, על כך ש-Salesforce רכשה את החברה. על פי שני אנשים המקורבים לעסקה, סכום הרכישה הוא "עשרות מיליוני דולרים". Salesforce נמצאת עתה בעיצומו של מסע רכש של סטארטאפים ובחמשת החודשים האחרונים היא רכשה כבר חמישה סטארטאפים שונים: MinHash, SteelBrick, PredictionIO, MetaMind ועכשיו כאמור Implisit. אבל גם בשוק הישראלי ביצעה החברה כבר רכישות, כשב-2011 היא רכשה את Navajo Systems וכשנה לאחר מכן רכשה את BlueTail.

וידאו: כך פועלת Implisit

מקור: צילום מסך, Simplee

Simplee, המתמחה בטכנולוגיה פיננסית (פינטק) לשירותי בריאות ועוזרת לחולים להחזיר את השליטה על ההוצאות הרפואיות שלהם, הודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס נוסף בהיקף של 20 מיליון דולר. את הסבב הובילה הקרן האמריקאית Social Capital, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים בהם 83North ו-Heritage Group, ביחד עם משקיע חדש – American Express Ventures.

החברה מעוניינת לשנות את החוויה הפיננסית של המטופלים; פלטפורמת התוכנה Simplee Financial Engagement מרכזת תחת גג אחד אינטראקציה עם המטופל, הפקת חשבונות, הערכות מחיר, ביצוע תשלומים, נקודות מכירה, ומימון, כדי להפוך את התהליך לקצת יותר ידידותי וברור.

פלטפורמה המותאמת למאה ה-21

Simplee היא חלק מתנועת פינטק גוברת והולכת בשירותי הבריאות המתבטאת בהוצאה שנתית של 320 מיליארד דולר, סכום גבוה אף יותר מההוצאה על קמעונאות מקוונת. ממערכות בריאות לאומיות ועד בתי חולים קהילתיים, שירותי הבריאות מנסים לסגור את ׳פער חוויית הלקוח׳ בעזרת Simplee, על ידי התמקדות באינטראקציה דיגיטלית, הגברת שביעות הרצון של המטופלים, הפחתת עלויות, ושיפור שיעורי הגבייה. החברה מדווחת על כך שלקוחותיה משיגים בממוצע דירוג גבוה פי 4 של חווית החיוב והתשלום מהנורמה בשירותי הבריאות.

חברת Simplee הוקמה בשנת 2010 על-ידי תומר שובל (מנכ"ל), רוברטו רבינוביץ' (COO) ותום צרפתי (CTO). סיפור הקמת החברה מתחיל, כמו במקרים רבים, מתוך הניסיון האישי של המייסדים. תומר שובל, מנכ"ל החברה ואחד המייסדים, מספר באתר החברה כיצד כל המשפחה שלו חלתה במהלך חופשה במקסיקו. כשהם שבו לארצות הברית הם מצאו את עצמם מהר מאוד קבורים תחת הררי ניירת שהם צריכים למלא לחברת הביטוח הרפואי שלהם. דבר שעשוי היה להמשך חודשים. ההתמודדות עם הררי הנייר היתה חוויה מבלבלת ומתסכלת עבורו, לאור כמות הזמן שהוא נאלץ להשקיע והעובדה שלא היה לזה סוף. בתוך הבלאגן של הניירת, אדם חייב לדעת אלו עלויות הוא שילם, אלו הוא צריך לשלם, ואלו הוא יכול לדרוש שהביטוח ישלם. אסור להשאיר את התשלומים הללו ללא טיפול נאות, וכך הוא החליט למצוא פתרון לסדר ולארגן את הטיפול בניירת הזאת, ולדאוג לאספקט החשוב הזה בחיים של אנשים בארצות הברית, הנאלצים להתמודד עם חברות הביטוח.

המטה הראשי של החברה ממוקם בקליפורניה (פאלו אלטו) ומאז הקמתה גייסה קרוב ל-40 מיליון דולר. מאז השקת הפלטפורמה הארגונית ב-2013, Simplee עובדת כיום עם קרוב ל-900 בתי חולים וקבוצות רופאים וכ-5 מיליון מטופלים ברחבי ארה"ב המייצגים יותר ממיליארד דולר בתשלומים שנתיים.

״החוויה הפיננסית של המטופלים היא מקור חדש לבידול של ספקי שירותי הבריאות במטרה להפיק תועלת מהמאבק הצרכני הגובר למען המטופלים,״ אמר מנכ"ל ומייסד שותף בסימפלי תומר שובל. ״אנו נרגשים מהתמיכה לה זכינו ממשקיעים כגון Social Capital ו-American Express Ventures כמו גם משקיעים חוזרים ובהם 83North ו-Heritage Group, בדרכנו להגדיר את עתיד הטכנולוגיה הפיננסית בשירותי הבריאות״.

למרות סימנים לא-מעודדים שמגיעים אלינו מארצות הברית שמצביעים על האטה, זה הרבעון השני ברציפות, נדמה שמעמדו של ההייטק הישראלי נשאר יציב. היום (ג') הודיעה ענקית הטכנולוגיה האמריקאית HP על השקת HP Tech Ventures, זרוע השקעות תאגידית חדשה, שתשקיע בכל העולם עם דגש בישראל ובארצות הברית. הקרן תפעל הן מפאלו-אלטו בקליפורניה, ארה"ב והן מתל אביב.

עירית הלל תעמוד בראש המשרד הישראלי

HP Tech Ventures תתמקד בביצוע השקעות אסטרטגיות ויצירת שיתופי פעולה בתחומים טכנולוגיים שהחברה מגדירה כ'פורצי דרך', כשבין השאר היא מזכירה תחומים כמו 3D, מציאות מדומה, ניידות (hyper-mobility), אינטרנט של הדברים (IoT) בינה מלאכותית ומכונות חכמות. HP Tech Ventures מציעה ליזמים ברחבי העולם ניסיון של למעלה מ-75 שנות ופורטפוליו פטנטים של יותר מ-18,000 פטנטים עולמיים, כשבחברה מבטיחים ערך מוסף לסטארט-אפים שבהם תשקיע – באמצעות מינוף התשתית ורשת השותפים שלה בתחומי הפיתוח, הייצור וערוצי ההפצה. הקרן החדשה תונהג על ידי אנדרו בולוול, האחראי בחברה על טכנולוגיות חדשניות.

עירית הלל, מנהלת המרכז הישראלי

המשרד הישראלי של הקרן ינוהל על ידי עירית הלל, שמביאה איתה 18 שנים כיזמת ומנהלת בכירה בחברות השקעה, טכנולוגיה ומדיה דיגיטלית. בין היתר כיהנה הלל כמנהלת-שותפה ב-Magnolia Capital וסיפקה שירותי בנקאות השקעות לחברות היי-טק ומדיקל ישראליות – פעילות שהניבה 18 הנפקות, רכישות והשקעות. מאוחר יותר ייסדה הלל חברה, שפיתחה תוכנות ליצירה ושימושים חדשים במדפסות ומחשבים אישיים עבור צרכנים בארה"ב ובאירופה – חברה שנרכשה על ידי ענקית הצעצועים האמריקאית Mattel. בשנים האחרונות משמשת הלל כיועצת בחממת TheTime ויושבת במספר דירקטוריונים.

שיין וול, מנהל הטכנולוגיות הראשי של HP ומנהל HP Labs מסר: "עולם הטכנולוגיה נע לעבר תחומים ושווקים שבהם HP חזקה. באמצעות המותג הבינלאומי שלנו ומעמדנו החזק בשוק המסחרי והצרכני, HP יכולה לסייע לסטארטאפים טכנולוגיים חדשניים להביא את מוצריהם לשוק, לבנות את עסקיהם ולצמוח בשוק הגלובאלי – החל משלבי הפיתוח הראשונים ולכל אורך מחזור הצמיחה".

בראיון לגיקטיים, סיפרה הלל, כי למרות שהקרן היא קרן השקעות גלובלית, בשלב הראשון היא תתמקד בהשקעות בחברות ישראליות ואמריקאיות.

אנחנו עדים, כבר רבעון שני ברציפות, להאטה בהיקף ההשקעות של קרנות הסיכון בארה"ב. מדוע דווקא עכשיו בוחרת HP להקים קרן תאגידית חדשה?

הלל: "אנחנו משקיעים השקעות אסטרטגיות לטווח הארוך, הקרן התאגידית היא חלק מאסטרטגיית החדשנות הכוללת שלנו, נדבך נוסף על מו"פ בחטיבות העסקיות ו HP Labs. היום יותר מאי פעם רעיונות טובים ופריצות דרך מגיעות על ידי סטארט-אפים שעובדים באופן ממוקד ומהיר על מציאת פתרונות לחסמים בשוק. אנחנו לא מחפשים אקזיט מהיר, אלא יצירת ערך ובניית חברות עם עומק טכנולוגי ומובילות עולמית. יזמים טובים ומוכשרים יודעים לפעול בתנאי שוק משתנים, ולפעמים דווקא בזמנים יותר מתונים השוק מבצע "רציונליזציה" והזדמנויות השקעה נוצרות".

יש לנו לא מעט יזמים בין הקוראים. אילו תחומים אתם מחפשים?

הלל: "התחומים המעניינים אותנו הם התחומים המהווים את העתיד של מיחשוב והדפסה. היום ההזדמנות גדולה מאי פעם ליצור מערכות מיחשוב שמבינות אותנו כצרכנים וכאנשי מקצוע, והעתיד הוא בטכנולוגיות בתחומי התלת מימד – תחום שעתיד לשנות את עולם הייצור – כולל הדפסת תלת מימד והאקוסיסטם סביב תחום זה, אינטרנט של הדברים, מיחשוב לביש, מציאות מדומה, ניידות מוגברת, ומכונות חכמות – רובוטיקה, אינטליגנציה מלאכותית".

האם מדובר בקרן שתשקיע רק השקעות אסטרטגיות או שאם תגלו סטארט-אפ מבטיח, שלא קשור לעסקי הליבה של HP, תבחנו השקעה בו?

הלל: "אנחנו משקיעים אסטרטגיים בתחומים שחשובים לנו, אך ההגדרה שלהם רחבה וכוללת השקעה לקראת מגמות התפתחות עתידיות בשוק".

מה היקף ההשקעות שאתם מתכננים לבצע? 

הלל: "אנחנו משקיעים בחברות בשלבי ראונד A ו-B, לפעמים במקרים בהם החברה פועלת בתחום מאד אסטרטגי לנו עם צוות הנהלה מצוין נשקיע גם בשלבי סיד אני לא יכולה לפרט מספרים מדוייקים של היקפי השקעות, אבל אנחנו משקיע אסטרטגי, נשקיע בהתאם להזדמנויות בשוק וכמות הכסף שנדרשת לחברה בשלבים האלו, אנחנו נשקיע כקו-אינבסטור לצד קרנות הון סיכון מובילות והיקפי הסיבובים האלה מוכרים וידועים".

וכמה תשקיעו בכל חברה?

הלל: "היקף ההשקעה בישראל ייקבע לפי ההזדמנויות שנראה בשוק, אין הגדרה או מגבלה מסוימת. בישראל יש לנו בסיס פעולה רחב, ותחומי הטכנולוגיה בהם ישראל חזקה – כולל טכנולוגיות ליבה ופלטפורמות לעולם המיחשוב העתידי – מתאימים ואסטרטגיים עבורנו.

עוד הוסיפה הלל שהקרן היא משקיע אסטרטגי. "נבחן את ההשקעות שלנו ונשקיע סלקטיבית בתחומים וצוותים שייצרו טכנולוגיות או מודלים עסקיים פורצי דרך. מצפים להשקיע בהיקפים דומים לקרנות הון סיכון".

קרנות תאגידיות בישראל

בזמן שקרנות הון הסיכון מחפשות החזר ההשקעה במכפיל גדול ככל האפשר, אם אפשר גם כמה שיותר מהר, הרי שהקרנות התאגידיות משקיעות אסטרטגית בחברות מתחומים שמשיקים לתחומים בהן חברות האם עוסקות. חוץ מהרווח העתידי, המטרה של הקרנות הללו היא להשקיע בסטארטאפים שיעזרו לפתח טכנולוגיות ומוצרים שישלימו את מוצרי הליבה של חברות האם או יעשו שימוש במוצרים שלהן. על פי דוח המשקיעים שלנו, הקרנות התאגידיות הפעילות ביותר ב-2015 היו Intel Capital עם 5 השקעות בסטארטאפים ישראליים, כשלאחריה Comcast Ventures, Cisco Investments ו-Samsung Ventures עם 4 השקעות כל אחת.

מקור: אאוטבריין

פלטפורמת המלצת התכנים הישראלית אאוטבריין (Outbrain) השלימה סבב גיוס נוסף בגובה 45 מיליון דולר, זאת לפי פוסט שפורסם על ידי המייסד והמנכ״ל ירון גלאי, באתר החברה. פרט לעובדה שגלאי עצמו השתתף בסבב הגיוס האחרון (כמו בשאר הסבבים) לא פורסמו שמות המשקיעים הנוספים. בנוסף להודעה על הגיוס מסכמת החברה את הרבעון האחרון בפן הכלכלי ומעידה כי בעוד שלרוב מדובר ברבעון החלש עבור חברות בז׳אנר שלה, היא מסכמת את החודשים האחרונים דווקא כרווחיים. ההשקעה האחרונה תאפשר לחברה להמשיך ולפתח את מוצריה, בין אם באמצעות פיתוח עצמאי ובין אם באמצעות רכישת טכנולוגיות של חברות אחרות.

גייסה קרוב ל-200 מיליון דולר

טכנולוגיית המלצות התוכן שפיתחה אאוטבריין מציעה למשתמשים תכנים נוספים ברחבי הרשת, כאשר המלצות אלה מבוססות על היסטוריית הגלישה, נתונים דמוגרפיים ומידע אישי הנוגע להרגלי צריכת התכנים של כל משתמש ומשתמש. הפלטפורמה של החברה עוזרת למשתמשים לגלות תכנים חדשים ומעניינים בתוך האתר בו הם גולשים, ואף לגלות תכנים רלוונטיים באתרים אחרים ברחבי הרשת – כמובן בתנאי שאלה משתמשים גם הם בפלטפורמה של החברה. מדי חודש מגישה אאוטבריין יותר מ-200 מיליארד המלצות תוכן שונות ליותר מ-550 מיליון משתמשים שונים. בפוסט האחרון מדווח גלאי על כך שהטכנולוגיה החדשה של החברה – ׳Outbrain For Chat׳ תשמש את CNN, וכי היא חתמה על חוזים ארוכי טווח עם MSN, Hearst ו-Vox Media.

לפני כחודשיים רכשה אאוטבריין את Revee, חברת טכנולוגיה המאפשרת לאתרים לעקוב בזמן אמת אחר הביצועים והרווחים של תוכן מסוים. באמצעות הטכנולוגיה של החברה הנרכשת, השיקה אאוטבריין את Automatic Yield, פתרון המאפשר לאתרי תוכן להפיק הכנסות מקסימליות מקהלים שונים, באמצעות קבלת תובנות בזמן אמת ביחס לכל תוכן. שיתוף הפעולה בין שתי החברות ואיחוד הטכנולוגיות שהן פיתחו, פותר את אחת הבעיות המרכזיות של לא מעט אתרים – כיצד לחבר בין בניית התוכן ובין הפקת רווחים, זאת באמצעות טכנולוגיה אחת המובטחת להיות פשוטה לשימוש ומגשרת בין השניים. Outbrain Automatic Yield יוצע גם מחוץ לארה״ב, ועתיד להיות מושק בקרוב בישראל.

אאוטבריין הוקמה ב-2006 על ידי ירון גלאי ואורי להב ופועלת ממטה החברה בניו-יורק וממשרדים נוספים בעולם, כאשר מרכז הפיתוח שלה ממוקם בישראל. מהקמתה ועד היום גייסה קרוב ל-200 מיליון דולר, ובין משקיעיה המוכרים נמנות הקרנות Carmel Ventures, Gemini Israel Ventures ו-Lightspeed Venture Partners. בחודש יולי 2015 גייסה החברה 50 מיליון דולר מקרן הפרייבט אקוויטי הטכנולוגית Susquenhanna, ובשנת 2013 גייסה כ-35 מיליון דולר מקרן ההון סיכון HarbourVest.

צילום: גיקטיים

WalkMe פיתחה טכנולוגיה שמפשטת את חוויית השימוש באתרי אינטרנט ובתוכנות מבוססות ענן. החברה מספקת פלטפורמה מבוססת ענן שמכוונת ומובילה משתמשים לביצוע פעולות בזמן שימוש בתוכנה או באתר אינטרנט. הטכנולוגיה שלה מספקת הכוונה והנעה לפעולה בשיטת צעד-אחר-צעד באמצעות שימוש בבלוני עצות, מבלי שהמשתמש צריך לעזוב את המסך בו הוא נמצא בכדי לצפות במדריכי וידאו או כדי לקרוא מדריכי משתמש ועמודי FAQ מעייפים. לפני קרוב לשנה השלימה החברה סבב גיוס בסך 25 מיליון דולר, ומאז הקמתה בשנת 2011 גייסה סך הכל כ-42 מיליון דולר.

נכון לעכשיו WalkMe מחזיקה ב-6 משרדים, מהם 3 בארה״ב, אחד באוסטרליה, ושניים נוספים בישראל – בתל אביב ובנגב. יצאנו להציץ במשרד בתל אביב שם מועסקים מרבית העובדים (סה״כ מועסקים בחברה כ-270 עובדים), ומה שהכי אהבנו היא הצבעוניות שמכניסה קצת כיף וקלילות לסביבת העבודה שהיא כולה אופן ספייס אחד גדול.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

״היה חשוב לנו שעיצוב המשרד יעודד פתיחות, שיתופיות, עבודת צוות וזרימת מידע חופשי. רוב חללי העבודה פתוחים למעט משרדים סגורים בודדים. החללים מחולקים לפי מחלקות כאשר חדרי ישיבות מזכוכית מפרידות בינהם, יחד עם פינות ישיבה אלטרנטיביות המשמשות כאזורי מנוחה או לישיבות לא פורמליות״

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

החללים המשותפים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

משמאל לימין: דור דבורסקי – מנהל מוצר Product Manager, דן מורדכי – מעצב מוצר Product Designer ,יערה הנדל – מנהלת מוצר Product Manager וניקול ויינשטוק- מעצבת UX צילום: גיקטיים

הפינה הכי פופולארית במשרד היא הסלון; ספה ארוכה ועוד שתי כורסאות ממש בצומת שבין האזור של הפיתוח, השיווק, וקשרי לקוחות. זה אזור מאוד נעים לערוך בו ישיבות לא פורמליות ו- brainstorming sessions. גם בדרך כלל אפשר למצוא שם שוקולדים או עוגות שהעובדים מביאים. 

נופרי פלדמן PPC Google Adwords Account Manager ותומר וייזר UI Developer צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

הפינה הכי שווה במשרד היא הפאב; ״ממש כמו בפאב יש הרבה שולחנות בגדלים שונים עם כיסאות גבוהים בו העובדים אוכלים צהריים יחד, אבל גם נפגשים לערב קלפים בימי רביעי, פגישות לא פורמליות, ולטורנירים של פיפא בפלייסטיישן. האזור משמש גם כחלל לאירועים ומיטאפים חיצוניים שאנחנו מארחים אצלנו״.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

קיר ההפתעות – הכי תמונות לאינסטגרם. בתמונה: אורי קוטנר Web Developer צילום: גיקטיים

טל הומי – Software Developer צילום: גיקטיים

על עיצוב המשרד אחראי האדריכל אלי הכהן 

מקור: יח"צ, צילום: אלדד רפאלי

בזמן שאין חולק על היכולות, היצירתיות והכישרון של הסטארטאפים הישראליים – הרי שבכל הקשור לשמות… ובכן… הם קצת יותר מעניינים. אז לכבוד יום העצמאות, הכנו לכם חידון קצר בו אתם מוזמנים לבדוק האם אתם מזהים את הסטארטאפ הישראלי.

אז קדימה, בכל צמד שמות שיופיע בפניכם, עליכם לסמן את הסטארטאפ הישראלי. בהצלחה!

מקור: CC0-by-Pixabay

נדמה שאין יזם אחד שאינו מכיר את הסטטיסטיקות העגומות שמדברות על כך שכ-90 אחוזים מהסטארטאפים נכשלים. אבל מה לגבי הסיבות לכישלון? אלו כבר מגוונות הרבה יותר ומוכרות הרבה פחות.

מכון המחקר CB Insights ערך מחקר שניתח את 'הסיבות למוות' של 156 סטאראטפים שונים – בהתבסס על המקור האמין ביותר – המייסדים עצמם. הנה 10 הסיבות העיקריות שעלו שוב ושוב כגורמות לכישלון של הסטארטאפים. שימו לב שחלק מהסטארטאפים הצביעו על כמה סיבות לכישלון ולכן סך האחוזים עולה על 100.

10. "השקנו את המוצר בזמן הלא נכון" – 13%

שחררתם את המוצר מוקדם מדי? יכול להיות שהחוויה החצי-אפוייה תשאיר אצל המשתמשים טעם רע, שבעקבותיו הם כבר לא יחזרו להשתמש במוצר. שחררתם את המוצר מאוחר מדי? יכול שתפספסו את חלון ההזדמנויות שלא יחזור כבר.

9. "התעלמנו מהפידבק של המשתמשים" – 14%

להתעלם מהצרכים ומהבקשות של המשתמשים זה מתכון בטוח לכישלון. ב-VoterTide, סטארטאפ שסגר שעריו, הסבירו את הכשלון כך: "לא הקדשנו מספיק זמן לדבר עם הלקוחות שלנו והשקנו פיצ'רים שאנחנו חשבנו שהם מעולים, אבל לא אספנו מספיק תגובות מהלקוחות שלנו. לא הבנו את זה, עד שזה כבר היה מאוחר. קל ליפול ולחשוב שמה שאתם עושים זה מגניב. אתם צריכים לשים לב ללקוחות שלכם ולעשות התאמה לצרכים שלהם".

8. "השיווק גרוע" – 14%

אחת המשימות החשובות ביותר של החברות היא לדעת מי קהל היעד שלהן ואיך להגיע אליו ולהפוך אותו ללידים ולבסוף, ללקוחות. אבל, לפעמים, המייסדים עסוקים כל כך בבניית המוצר או בכתיבת קוד, שהם לא שמים לב לשיווק. התוצאה: כ-14 אחוזים מהסטארטאפים שכשלו הזכירו את השיווק הגרוע כסיבה לכישלון.

7. "יש לנו מוצר, עכשיו צריך למצוא מודל עסקי" – 17%

כשלא מחפשים מודל עסקי, או כשנשארים 'תקועים' על מודל עסקי לא מתפקד, המשקיעים מתחילים להסס והמייסדים לא מצליחים לנצל את מספר המשתמשים והטרקשן שלהם. המייסדים של פלטפורמת ההוראה Tutorspree למשל מספרים כי "למרות שהצלחנו להגיע רחוק עם Tutorspree, נכשלנו בניסיון ליצור עסק שצומח… Tutorspree לא הצליח לצמוח כי היינו בנויים על ערוץ יחיד, וכשהוא השתנה דרמטית ובצורה פתאומית, לא יכלנו להמשיך". דוגמה ישראלית היא הסטארטאפ Everything.me שנסגר בשנה שעברה אחרי שלא הצליח למצוא מודל עסקי שהניב הכנסות.

6. "המוצר שלנו לא היה טוב או ידידותי למשתמש" – 17%

לא משנה אם בכוונה או בטעות, אבל אם אתם מתעלמים מהמשתמשים שלכם, כשאתם מפתחים את הממשק של המוצר, התוצאה לרוב ברורה למדי. המייסד של GameLayers, שפיתחה משחק מולטיפלייר ברשת, הסביר כי אחד הפיצ'רים החשובים במשחק היה מורכב ומסובך מדי לקהל השחקנים. "היינו צריכים 'לחלק מחדש את הקלפים', לבלוע את הגאווה שלנו, ולייצר משהו שהיה קל וכיפי יותר בשבועות הראשונים של המשחק".

5. "היו לנו בעיות בתימחור" – 18%

גם לתמחר שירותים או מוצרים צריך לדעת. מצד אחד, שהמחיר יהיה תחרותי והוגן, ומצד שני, שהחברה תוכל להכניס כסף שיכסה את הפיתוח היקר. ב-Delight IO, שפיתחו כלי אנליטיקה ונתונים, הסבירו: "התוכניות היקרה ביותר שלנו עלתה 300 דולר בחודש. לקוחות שרכשו את התוכניות לא התלוננו על המחיר, אלא רק שלא ענינו על הציפיות שלהם".

4. "המתחרים עשו עבודה טובה יותר" – 19%

נכון שהקלישאה מדברת על כך שאתם צריכים להיות ממוקדים בסטארטאפ שלכם ולפתח את המוצר הטוב ביותר מבלי להביט לצדדים, אבל גם התעלמות טוטאלית מהתחרות אינה פתרון. כך לפחות טוענים כ-19 אחוזים מהסטארטאפים. מארק הדלנד מ-Wesabe, שפיתח שירות ניהול פיננסים אישי, הסביר כי המתחרים שלו ב-Mint פשוט עשו עבודה טובה יותר. "איסוף המידע שלנו היה פחות טוב, גרמנו למשתמשים לעבוד יותר קשה וב-Mint הם נהנו מחוויית משתמש טובה יותר… היו לנו יתרונות, אבל הם לא היו חשובים אם המוצר שלנו היה קשה יותר לשימוש מזה של המתחרים".

3. "לא הצוות הנכון" – 23%

לא משנה אם שירתתם ביחד 3 שנים ביחידה טכנולוגית שמתחרזת עם גרביים או במקרה נפגשתם באיזה meetup – שידוך לא מוצלח בין מייסדים הוא גורם מרכזי לכישלון של סטארטאפים. סטארטאפים מסויימים הצטערו על כך ש"לא היה לנו CTO מההתחלה"; אחרים חיפשו "מייסד שאוהב את הצד העסקי של הדברים". בסטארטאפ Standout Jobs הודו ש"הצוות המייסד לא הצליח לייצר מוצר ראשוני בכוחות עצמו. זו היתה טעות. אם צוות המייסדים לא יכול להרים את המוצר לבדו (או עם עזרה קטנה מפרילאנסרים) הם לא צריכים להקים סטארטאפ. יכלנו להביא שותף-מייסד ולתת לו אחוזים, אבל לא עשינו את זה". המייסד של הסטארטאפ Nouncers, שסגר את שעריו ב-2008, הסביר כי היה חסר לו שותף עם 'חסמים ובלמים' שיאזן אותו.

2. "נגמר לנו הכסף" – 29%

גם סטארטאפים שמתקיימים מהמשאבים המוגבלים של היזמים וגם כאלו שהצליחו לעבור את המשוכה הראשונה וגייסו כבר כספים – נתקלים לא פעם בבעייה לגייס עוד כספים שדרושים להם לצורך הפעילות. רבים מהיזמים הסבירו שאמנם טכנית הסטארטאפ נסגר בגלל מחסור בכסף, אבל לרוב זה היה קשור בבעיות אחרות בניהול הסטארטאפ כמו ניסיונות לא מוצלחים לפיבוט או בעיית התאמה לשוק. המייסד של Flud למשל הסביר שאמנם הכישלון לגייס עוד כסף הוא מה שהרג את הסטארטאפ, אבל הבעיות האמיתיות היו חוסר התאמה של המוצר לשוק וכישלון במוניטיזציה".

1. "בנינו מוצר וחיפשנו בעיה" – 42%

הסיבה הפופולארית ביותר לכישלון היתה, על פי המחקר, שסטארטאפים פיתחו מוצר שפותר בעיות – אבל לא כאלו שהעסיקו את השוק. כ-42 אחוזים מהסטארטאפים הודו למעשה שהם היו כל-כך עסוקים בתהליך הפתרון, שכלל לא שמו לב שהבעיה לא קיימת או לא נוגעת לקהל רחב.

מייסד Patient Communicator הסביר "בסוף, הבנתי שאין לנו לקוחות כי אף אחד לא התעניין במה שפיתחנו. רופאים רוצים יותר מטופלים, לא משרד יעיל יותר"; ב-Treehouse Logic כתבו בפוסט מסכם: "סטארטאפים נכשלים, כשהם לא מפתחים פתרון לבעיות בשוק. אנחנו לא פתרנו בעיה מספיק גדולה… היתה לנו טכנולוגיה מעולה ונתונים מעולים על התנהגות צרכנים, מוניטין טוב, ניסיון רב ויועצים טובים, אבל לא הצלחנו לפתח פתרון שניתן להגדיל".

סיבות נוספות שעלו בשכיחות גדולה הן אובדן הפוקוס, יחסים לא טובים בין המייסדים למשקיעים, ניסיון כושל לפיבוט, חוסר התלהבות, מיקום לא מוצלח, קשיים משפטיים ושחיקה של צוות המייסדים.

מקור: Google

Campus For Moms היא לא עוד תוכנית האצה או מנטורינג. מדובר בתוכנית ייחודית שמאפשרת לאמהות (וגם לאבות) לצלול לתוך עולם היזמות ולהקים מיזמים של ממש, מבלי לוותר על זמן האיכות עם התינוקות והילדים שלהם. ביום שלישי הקרוב יציגו בוגרות מחזור 2016 של התוכנית את המיזמים שלהן במסגרת הדמו-דיי המסורתי שייערך ב-Campus Tel Aviv במשרדי גוגל. בין השופטים שייקחו חלק בדמו-דיי ניתן למצוא את נמרוד מאי, יזהר שי, מור אסיא וענת סגל ואסתר ברק-לנדס.

ChippedIn

כמה מילים על המיזם: כמה פעמים קיבלתם מתנות שאחר כך הייתם צריכים להתרוצץ ולהחליף? כמה פעמים קיבלתם מתנות קטנות במקום המתנות שבאמת רציתם ולא העזתם לבקש? ChippedIn הוא מיזם שנועד לפתור את הבעיה הזו בדיוק – אנחנו מאפשרים לכם להרכיב את רשימת המתנות של חלומותיכם, ולחבריכם לקנות אותן ביחד, באמצעות פלטפורמת מימון המונים ייחודית. בפעם הבאה שתחגגו אירוע מיוחד, המתנות שתקבלו יהיו בדיוק מה שביקשתם.

כמה מילים על היזמות: נועה זהבי רז – אמא לשתיים, אשת תוכן שמכורה לטכנולוגיה, סדרות טלוויזיה ומתנות (לא בהכרח בסדר הזה); לימור פלדל וגמן – אמא לשניים קטנטנים. מנהלת מוצר שאוהבת אתגרים, גאדג'טים וטכנולוגיה; תמר כלבי קהתי – אמא לשתיים. מנהלת פרוייקטי תוכנה שאפתנית, שאוהבת לטייל ולמצוא אתגרים חדשים.

Crowd Value

כמה מילים על המיזם: CROWD VALUE יצרה פלטפורמה למימון המונים במודל של WHITE LABEL שמטרתה לגייס תרומות לארגונים גדולים. המערכת מציגה מגוון פרויקטים ייעודיים של הארגון המגייס ומאפשרת בניית קהילה ייחודית באמצעות הרשתות החברתיות. המערכת בנויה לאתר תורמים מתאימים בהתאם

כמה מילים על היזמות: קרן שפלר – אמא לארבעה, יזמית ויוצרת בנשמתה. מחוייבת להביא טוב לעולם; רותם חכמה- אמא לשלושה, אוהבת ליצור, לפתח קשרים ועסקים; שירה צינמון –  ביצועיסטית ללא לאות, בעלת זיקה לאתגרים והעשרת תחומי הידע האישיים והמקצועיים.

MovinGame

כמה מילים על המיזם: MovinGame שוקדת בימים אלו על פיתוח פלטפורמה ייחודית שנועדה לסייע לילדים בגילאי 8 עד 11 לפתח ולהקנות הרגלי התנהגות בריאים לאורך זמן מתוך כוונה לסייע בהתמודדות עם נושא השמנת היתר. הפלטפורמה מאפשרת ייצור של אפליקציות לטלפונים חכמים עם פעילויות ומשחקים הקשורים לתזונה, פעילות גופנית ומודעות חלקם במציאות מדומה ומציאות רבודה (AR/VR).

כמה מילים על היזמות: יעל תמר – יזמת עם נסיון רב שנים בבניית אפליקציות, המתמחה בשיווק ופיתוח עסקי. בשנים האחרנות ממוקדת בבריאות דרך מיזם בתחום מזון-על. בת 32 ואמא לשניים.

DesignMatcher

כמה מילים על המיזם: גם ב-2016 קניית רהיטים עדיין מתבצעת לרוב בחנויות פיזיות. לבעלי חנויות הריהוט קשה מאוד לקבל חשיפה מספקת לקהל הלקוחות שלהם ומעצבי הפנים נדרשים לבזבז זמן רב בשיטוט בין החנויות השונות. DesignMatcher  היא פלטפורמה ליצירת תקשורת אפקטיבית בין מעצבי פנים לחנויות הריהוט. מעצבי הפנים יוכלו לחסוך זמן יקר ולמצוא בקלות את הפריטים שהם מחפשים. חנויות הריהוט יקבלו חשיפה ממוקדת וערוץ מכירה חדש

כמה מילים על היזמות: זיוית כץ – אדריכלית בוגרת בצלאל, בעלת ניסיון של 10 שנים בתכנון וניהול פרוייקטים מגוונים במשרדים המובילים בתחום. חיה ונושמת עיצוב. בת 34, אמא לשניים.

Commo

כמה מילים על המיזם: COMMO – המיזם שלנו הוא פלטפורמה ליצירת קהילות מבוססות מיקום, המאפשרות לחברי הקהילה למצוא הכל במקום אחד: להכיר, למצוא בעלי מקצוע, לקנות ולמכור, להתנדב, לייצר אירועים משותפים ועוד.

כמה מילים על היזמות: ליאת ורדי בר – מומחית שיווק דיגיטאלי וחדשנות. יוצרת ומנהלת קהילת "הבנות השוות" בישראל, המונה מעל 30,000 נשים. בת 39, נשואה ואמא לשניים; לי הדר – 12 שנות נסיון בשיווק ואסטרטגיית מותג. תואר ראשון בעיצוב גרפי, MBA התמחות בשיווק. בת 38, נשואה ואמא לשלושה.

Floating market

כמה מילים על המיזם: בעלי כלי שייט נתקלים בבעיות או צרכים הקשורים לכלי השייט ודורשים מענה בכל מקום בו הם נמצאים בעולם. פעמים רבות קיים קושי למצוא מענה קל ומהיר מקהילה שסומכים עליה. Floating market היא פלטפורמה של שייטים שיכולים להיות גם נותני שרותים וגם מחפשי שרותים ברדיוס מסוים מסביב למיקום כלי השייט.

כמה מילים על היזמות: ליאת פרידמן, בעלת תואר שני בהנדסת מערכות מידע, סקיפרית ומנהלת בהתנדבות מועדון שייטים בארץ, אמא של ים וריף. שואפת לייעל תהליכים בחיי היום יום של שייטים באמצעות טכנולוגיה.

אמהות למען אמהות

במסגרת התוכנית, המוצעת ללא תשלום, מוזמנות אמהות לשמונה מפגשים שבועיים, במסגרתם הן יוכלו לקבל כלים שיעזרו להן להקים את הסטארטאפ שלהן. המפגשים שמתקיימים בשעות הבוקר, בקמפוס תל אביב, מתחם היזמות של Google בישראל ומותאמים גם לתינוקות.

במטרה לעזור לאמהות להבין מעט יותר אודות עולם היזמות, בכל אחד מהמפגשים מגיעים מרצים מהתעשייה, הכוללים יזמים ומומחי טכנולוגיה שיחלקו עם האמהות מנסיונם במגוון תחומים, החל משיווק, דרך השקעות, אסטרטגיה, פיתוח, כח אדם ועוד. לצד ההרצאות וההדרכה, היזמיות המתחילות (או המתקדמות) יקבלו חלל לעבודה בקמפוס תל אביב, אפשרות למצוא יזמיות נוספות ואף שותפות פוטנציאליות וכלים עסקיים נוספים, שיעזרו להן לבנות תכנית עסקית, לקבל טיפים בכל הנוגע ליצירת הקשרים הנכונים למינוף ושיווק המוצר ואף עצות והכוונות בכל הנוגע לגיוס הון, במטרה להפוך את המיזם לחברת סטארטאפ מתפקדת.

מקור: צילום מסך, Intensix

חולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ הם חולים בעלי סיכון גבוה. אחוזי התמותה במחלקות אלו הן בין 10% ל-29%, כאשר רוב מקרי המוות נגרמים כתוצאה מכשל רב מערכתי, בעיות לב וזיהומים.

חברת הביג דאטה הישראלית Intensix מפתחת מערכת אנליטית לניתוח מידע רפואי, כדי לנסות ולצמצם את אחוז מקרי המוות שנגרמים כתוצאה מאותן נסיבות. המערכת שפיתחה החברה, מנתחת מידע רפואי הנאגר ביחידות טיפול נמרץ בבתי חולים לשם מתן התראה מוקדמת על סיכוי להתפתחות תופעות מסכנות חיים ומציעה תמיכה בהליך קבלת ההחלטות הקשורות בטיפול בחולה המאושפז ושחרורו מיחידת טיפול נמרץ.

רשת ביטחון לכל מטופל

״בשלב ראשון, Intensix משתמשת במידע ארכיוני שנאגר ביחידות טיפול נמרץ ממקומות שונים בעולם, על מנת לבנות את המודלים המתמטיים והקליניים. המידע מנותח ומתוייג בענן ועל פיו מזוהים אותם המאפיינים ודפוסי התנועה של אותם משתנים לאורך זמן שעל פיהן ניתן לבנות את מודלי החיזוי״, מסביר איציק יצחקוב, סמנכ"ל הפיתוח העיסקי בחברה.

״בשלב השני, המערכת מוטמעת בבית החולים ומתממשקת לכל אחד מהמכשירים לצד החולה ביחידת טיפול נמרץ, לרבות המוניטור, המנשם והגיליון הרפואי הממוחשב, ומנתרת את המידע על כל אחד מהחולים בזמן אמת. איסוף וניתוח המידע מתבצע ברזולוציות גבוהות וברמה שאינה אפשרית לבני אדם. על-ידי השוואה בין הנתונים המגיעים בזמן אמת עבור כל חולה ובין המודלים שנוצרו בשלב הקודם, המערכת מסוגלת להתריע על סיבוכים שעשויים להתרחש מבעוד מועד, לחזות מראש את משך האישפוז בטיפול נמרץ ולחשב את זמן השחרור האופטימלי על מנת לצמצם את סיכויי החזרה של החולה ליחידה״.

באמצעות המערכת בתי החולים יכולים לבצע ניתור אחר החולים במשך כל שעות היממה ו-7 ימים בשבוע באופן אוטומטי, ולשפר את איכות הטיפול באמצעות הצגת תמונה מלאה וברורה יותר על כל חולה. ״במקרים רבים, חולים המאושפזים בטיפול נמרץ מפתחים תופעות מסכנות חיים כדוגמת ספסיס (הרעלת דם) שתוך שעות ספרות יכולות לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות. בנוסף, אשפוז ממושך בטיפול נמרץ גורם בחלק גדול מהמקרים לקשיים בגמילה מתרופות וממכשיר הנשמה. זיהוי מוקדם של סיבוכים כדוגמת ספסיס בטיפול נמרץ יוביל להתערבות מוקדמת על ידי הצוות הקליני ויכול למנוע הדרדרות של חולים, קיצור זמן האישפוז ולתרום רבות לרווחת החולה גם לאחר השיחרור״.

מקור: Intensix

מה אתם עושים טוב יותר מהמתחרים?

״ישנן מספר חברות אנליטיקה שמנסות להשתמש בביג דאטה על מנת לפתור בעיות מגוונות בעולם הבריאות. עם זאת, אנחנו לא מכירים אף חברה ששמה לה לדגש לחזות סיבוכים בטיפול נמרץ, תוך שימוש במידע שמגיע מהגיליון הרפואי הממוחשב ומערכות הניתור המחוברות לחולים ומספקות התראות בזמן אמת על הידרדרות אפשרית שעשוייה לסכן את החולה״.

בפועל, קיימים כלים בשוק אשר נותנים אינדיקציה לגבי מצב החולה ברגע נתון או מערכות שיודעות לחזות מצב כזה או אחר תוך שימוש במספר מוגדר של משתנים. יחד עם זאת, המערכת ש-Intensix פיתחה מספקת תחזיות שאמורות לקחת בחשבון את כל המידע בטיפול נמרץ, תוך שהמערכת ממשיכה ללמוד ולהשתפר ככל שמשתמשים בה יותר.

Intensix עדיין נמצאת בשלבי פיתוח ולכן עוד אין מודל תמחור סופי, אך ההשקה של המוצר המסחרי מתוכננת לשנת 2018. המטרה היא למכור רשיון לשימוש בתוכנה בעלות של כמה אלפי דולרים לשנה עבור כל מיטה מנוטרת בטיפול נמרץ. המוצר שפותח על-ידי החברה מיועד לשימוש בקרב יחידות טיפול נמרץ בבתי חולים בארצות הברית, כאשר התועלת של בתי חולים שישתמשו במערכת תתבטא בקיצור ימי אישפוז, וכפועל יוצא מכך- הקטנת העלויות התפעוליות בבית החולים.

נכון להיום, החברה נמצאת בעיצומם של מספר מחקרים קליניים ומבחני הוכחת היתכנות בבית החולים Mayo Clinic בארה״ב ובבית החולים איכילוב בתל אביב. במסגרת הניסוי, החברה התקינה את המערכת בבית החולים, והמערכת מספקת התראות "שקטות" על מנת לכייל את המודלים.  בשלב הבא, המערכת תספק התראות בזמן אמת לקלינאים.

החברה, המעסיקה כיום כ-15 עובדים ממשרדים בנתניה, הוקמה ב-2015 על ידי גל סלומון, המשמש גם כמנכ״ל החברה ואביגדור פאיאנס; סלומון הוא יזם סדרתי, לשעבר המנכ״ל והמייסד של חברת Sansa Security שנמכרה ל-ARM ב-2015 ולפני כן היה שותף בקרן ההון סיכון Pitango. פאיאנס, סמנכ״ל המוצר בחברה הוא טכנולוג עם 20 שנות ניסיון בארץ ובארה״ב ושימש כ-CTO של חברת Mindspeed Technologies. השניים מכירים עוד לתקופת לימודי הנדסת החשמל בטכניון בחיפה.

החברה נמצאת כעת בתהליך של גיוס סבב מוסדי ראשון (Round A) במטרה להרחיב את הפעילות, להגביר נוכחות בשוק המטרה, לגייס כוח אדם ולקדם את מועד ההשקה של המוצר. החברה נמצאת כעת במגעים מתקדמים עם מספר בתי חולים ומערכות בריאות בעולם על מנת להתקין גרסת אלפא של המוצר על המערכות שלהם, במטרה לסייע לתהליך הפיתוח של המוצר המוגמר.

בימים אלה הולכת ונשלמת ברעננה הקמתו של מיזם חדש העונה לשם Lighthouse, שינסה להראות את הדרך ה״נכונה״ ליזמים. המקום, שכבר זכה בהיסטוריה הקצרה שלו ללא מעט כינויים בתקשורת כמו "הדור הבא של מתחמי העבודה לסטארטאפים", דרך "מחסן חדשנות", "סוג של סטארטאפ" ועד ל"Scalarator", מהווה מודל חדש ליצירת סביבה תומכת בחדשנות ומקום שיספק פעילות עניפה של תמיכה ביזמים. המקום מיועד לסטארטאפים בשלבים המוקדמים, הפעילים, אך ורק בתחומי הפינטק (Fintech), הסייבר, האינטרנט של הדברים (IoT), מובייל, E מדיקל והגיל השלישי.

לענות על השאלות החשובות באמת

המקום בא לענות על כמה שאלות שמטרידות לא מעט גורמים בתעשיית ההייטק הישראלית: מה באמת חסר למיזם (סטארטאפ) כדי להימנע מכישלון? מה הסוד של אלו שהצליחו להגיע לגיוס A ומעבר לכך? כמה מנטורים, תומכי סטארטאפים (PROFESSIONAL-SERVICES) ומשקיעים נדרשים כדי להכשיר מיזם להצלחה? להערכת המקימים, הסוד טמון בהכנה ובהדרכה הנכונה – ממש כמו טייס לפני הטסת מטוס קרב, הם אומרים.

המטרה המוצהרת: להוריד – ובצורה משמעותית – את אחוזי הכישלונות של הסטארט-אפיסטים הישראליים. בתוכנית: מקום שאליו באים להצליח ולא מקום שאליו מגיעים רק לשבת. מקום שיציע ליזמים צעירים הרבה מעבר לכסא, או משרד. "מחסן החדשנות" (כך מכנים אותו המקימים) מציע ליזמים את כל השירותים הדרושים להם – משולחן, אינטרנט, מטבח ומרפסת שמש ועד ייעוץ, מפגשים עם מנטורים, וכמובן, עזרה בקשרים ובחדירה לשווקים הנכונים בחו"ל.

המתחם ינוהל על ידי שני צעירים, ״בוגרי התעשייה״: עידו מנור, סטארט-אפיסט בעצמו (כבר 17 שנה) וליאורה הורביץ, שהגיעה מהאקסלרטור THE BRIDGE של קוקה קולה. המתחם מוקם בימים אלה על שטח של כ-1500 מ״ר, באזור ההיי-טק של רעננה, אחד מהאזורים המפותחים ביותר של ישראל ובצמוד לענקים דוגמת SAP, Amdocs, NICE, Microsoft, חממת TEVA-Philips ואחרים. הוא כולל מאות נקודות חניה מקורות וגישה נוחה למכון כושר ולקניון רעננה.

האנשים שמאחורי, הם דמויות מוכרות בתעשייה, בינהם, עמוס טלמור, יזם ומשקיע המביא עימו נסיון נרחב בתחום, קשרים והון עצמי, ששי גבע, מיזמי ומקימי Cellwize, חברת ERB שעוסקת בתחום ניהול פיננסי לסטארטאפים ועורך הדין יניב איזרדל, שמעורב מאוד בתחום הסטארטאפים בארץ.

מה זה כולל?

המקום החדש יספק חלל עבודה משותף – ללא הגבלת זמן ישיבה – על בסיס כסאות ומשרדים, מעטפת אדמינסטרטיבית ומגוון שירותי בסיס (בסכום שבין 290 ל-890 שקלים לחודש בשטח הפתוח) שיאפשרו לדיירים לעבוד נטולי דאגות, אבל, בעיקר יספק ליזמים נוכחות קבועה בשטח, קשרים עניפים ופעילות יומיומית בקהילת ההון סיכון הישראלית וחיבור ישיר של החברות שיקומו במתחם אל צמרת ההון סיכון הישראלית לטובת גיוס השקעות חכמות. הסיוע בגיוס ההשקעות יבוא לידי ביטוי גם בקיום קבוע של מפגשי יזמים-משקיעים, אירועי SPEED DATING ושיתופי פעולה עם גופים מובילים, דוגמת בית איזי שפירא ואקסלרטורים מובילים אחרים. המקימים לא שכחו גם לצייד את המתחם המעוצב באולם מדוגם ומאובזר שישמש לכנסים וימי עיון לטובת הרחבת האופקים והקשרים – ללא עלות נוספת.

חלק מאוד חשוב במערכת הוא המנטורים עתירי הניסיון בהיי-טק הישראלי שיסייעו, יעודדו וידחפו את הצעירים. בין המנטורים שכבר התגייסו נמצאים אנשים שיכולים לתת מענה לייעוץ עסקי, ייעוץ פיננסי ובנקאי, ניהול חשבונות, מיתוג, מיצוב ותקשורת שיווקית, ניהול קשרי משקיעים, פיתוח עסקי, תכנות וניהול טכנולוגיה. המנטורים התחייבו להעניק שעות תמיכה חינמיות, עם אפשרות שימוש בשירותים מורחבים בתעריף מיוחד. הם ילוו את היזמים מיומם הראשון ב-Lighthouse ועד לשלב המוצר/פתרון – כולל ההכנות לפגישה עם משקיעים וביכולתם להתאים לכל אחד ואחת את התוכנית האופטימלית להצלחה.

לפרטים נוספים ולהרשמה

קרדיט תמונה וצלם: Getty Images Israel, Ilan Shacham

מאת: ד"ר אסתר לוצאטו, שותפה-מנהלת בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו"

התעשייה הטכנולוגית הישראלית הגיעה להישגים יוצאי דופן בשני העשורים האחרונים. לפי נתונים של מכון המחקר IMD, אשר חוקר מצבי שוק של מדינות העולם, ישראל מובילה בכל הפרמטרים החיוניים והחשובים לבנייה ולקיום תעשייה טכנולוגית המפתחת חדשנות: תשתית טכנולוגית ומדעית, שוק הון משוכלל, גמישות, גישה לגלובליזציה, הון סיכון מפותח, מיומנות כוח העבודה, העזה של הסקטור העסקי ומחקר מדעי נרחב. לפי אותו מחקר, ישראל מדורגת במקום הראשון ביכולת חדשנית, במקום השני ביזמות ובמקום השלישי בחדשנות גלובלית.

מעל הכל, מדינת ישראל מתברכת ברוח יזמית, הון אנושי ובכושר חדשנות יוצא דופן. אף אחד לא יוכל לקחת מאיתנו את היתרונות של המהנדס הישראלי: ראייה מערכתית מורכבת, עבודת צוות יעילה ללא חשיבות למעמדות ושאיפה לעשות את הבלתי אפשרי.

אתגרי התעשייה

אחרי כל זה, אסור להתעלם מכך שגם האתגרים של תעשיית ההיי-טק גדלים בקצב מהיר ומצריכים מעורבות חכמה ויעילה יותר של הממשלה על מנת לשמר את היתרון היחסי של מדינת ישראל. אתגרים אלה כוללים:

• סביבה גלובלית היפר-תחרותית.
• תעשייה מתוחכמת המשתנה בקצב מהיר ביותר.
• גיוון התחומים הטכנולוגיים, כאשר לכל תחום מאפיינים וצרכים ייחודיים.
• תלות מוחלטת בשוקי יעד חיצוניים ומגוונים וצורך בפעילות בין-לאומית מוגברת.
• מקורות מימון שרובם זרים וחשופים לתנודתיות של השווקים העולמיים.
• אי הבשלת חברות בוגרות, שיכולות להיות עוגן תעסוקתי בישראל.
• מחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם מקצועי לתעשיית ההיי-טק.
• קשיים בחינוך הטכנולוגי המייצר את עתודת כוח האדם לתעשייה עתירת הידע.
• ריכוז ההיי-טק הישראלי בגזרה גיאוגרפית צרה שבין הרצליה לת"א ומיעוט נוכחות ביתר אזורי המדינה ובעיקר בפריפריה.

בנוסף לשמירה על תעשיית היי-טק חזקה ומובילה, על הממשלה לפעול לקידום חדשנות טכנולוגית גם בתעשיות ובמגזרים אחרים על מנת להגביר את התחרותיות של כלל המשק הישראלי.

הנורות האדומות כבר דולקות

לאחרונה צצו מספר נתונים בתקשורת המדליקים "נורות אדמות" באשר לעתידו של ההיי-טק הישראלי. הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, פירסם סקירה לפיה מעמדה של ישראל כמובילת חדשנות טכנולוגית גלובלית נפגע וקבע, כי ההיי-טק לא משמש עוד כמנוע הצמיחה של המשק, כפי שהיה בשנים האחרונות. ראש הממשלה, כך נמסר, שוקל לייבא לארץ מהנדסי תוכנה בשל המחסור בעובדי היי-טק. שר האוצר אמר במסיבת עיתונאים, כי הוא שוקל מתן הקלות לחברות היי-טק המבקשות להתמזג כדי לפתור את בעיית המחסור בכוח אדם מיומן. בד בבד, פנה השר לרשות המסים כדי לבדוק אפשרות להקלה בדרישות החוק לעידוד השקעות כדי לאפשר ליותר חברות היי-טק ליהנות ממנו. ולבסוף, דוח חדש של מוסד שמואל נאמן גילה, כי בפעם הראשונה עקפה דרום קוריאה את ישראל בהוצאה הלאומית למחקר ופיתוח כשיעור מהתוצר, וזאת לפי דוח חדש שפירסם ארגון ה-OECD.

עם זאת, בניתוח מגמות ארוכת הטווח עולה, כי בישראל פועלים מספר חסר תקדים של חברות סטארט-אפ, לצד מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות. כמות ההשקעות מחו"ל וכמות חברות הסטארט-אפ החדשות רושמות עלייה קבועה מידי שנה. האקזיטים מהווים מקור הכנסה חוזר למדינה, כאשר יזמים מצליחים שעשו אקזיט, משמשים כמשקיעים פרטיים ומלווים חברות הזנק ובכך מעודדים חדשנות. החברות הישראליות מתבגרות ומייצרות יותר ערך ופעילות עסקית ולכן זקוקות לסבבי גיוס שמשקפים להן הערכת שווי גבוהה.

תמונה: Tel Aviv, flickr, cc-by amira_a

משבר החינוך הטכנולוגי

לדעת מחברי דוח זה, אחד האתגרים המרכזיים להיי-טק הישראלי נעוץ במשבר הקיים בחינוך הטכנולוגי. קיימים סימנים מטרידים לפיהם ניצני המשבר כבר כאן וביניהם: הירידה העקבית במספר מסיימי בגרות חמש יחידות במתמטיקה, בטרם הושקה התוכנית החדשה של משרד החינוך, שהינם קהל היעד הפוטנציאלי העיקרי ללימודים אקדמיים בתחומי המדע וההנדסה; הקריטריון של מדידת בתי הספר התיכוניים על-פי אחוזי ההצלחה בבגרות ולא על-פי איכות תעודת הבגרות ויכולתה להקנות קבלה ללימודים אקדמיים – עובדה שלא מעודדת תלמידים לבחור בלימודי מדעים מוגברים (וזאת למרות שהצלחה במספר גבוה של יחידות לימוד במתימטיקה ומדעים הינם מנבא טוב להצלחה אקדמית בלימודים אקדמיים בהנדסה או מדעים).

מלוא המשמעות של היחלשות לימודי המדעים בבתי הספר כבר מורגשת. בישראל חסרים כבר היום כ-10 אלף מהנדסים. המשמעות היא שאם בעבר התבססה ישראל על ההון האנושי שלה, הרי שבעוד מספר שנים תעמוד ישראל בבעיה משמעותית, שתגרום לחברות להסיט את הפעילויות למדינות מתחרות. זהו משבר אחד שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה.

פתרון הבעיה אינו פשוט, בעיקר מפני שאינו טמון בידיו של גורם אחד. אין פתרון קסם – נדרשת כאן הנעת תהליכים הוליסטיים וארוכי טווח, בהם מעורבים המדינה, המערכת הפרטית והמגזר השלישי.

התוכנית לחיזוק לימודי המתמטיקה היא צעד בכיוון הנכון, במיוחד בזכות אימוץ מודל השולחנות העגולים, המושיב זה לצד זה את היזם הפרטי, משרדי הממשלה הרלבנטיים, האקדמיה ועמותות החינוך. אלא שלא די במתמטיקה, ואי אפשר להסתפק בתיכון ובלימודים לבגרות. עלינו לחשוב על מלוא המכלול של לימודי המדעים והטכנולוגיה, וליזום תכנית לרצף חינוכי המתחיל מבית הספר היסודי, נמשך בחטיבה ובתיכון, בשירות הצבאי ובלימודים האקדמיים, ואינו מסתיים גם לאחר ההשמה בחברות הטכנולוגיות.

שינוי האקלים העסקי

היבט נוסף שאמור להדליק "נורה אדומה" קשור לכך שישראל פועלת כיום בזירה סופר תחרותית – סין והודו נושפות בעורפנו וכל מדינה שמכבדת את עצמה בעולם משקיעה סכומים ניכרים במחקר ופיתוח. על הממשלה להמשיך לטפח סביבה אוהדת עבור חדשנות ויזמות. בהקשר זה, חשוב גם להסיר חסמים ביורוקרטיים ורגולטוריים, ליצור חוקים מעודדי השקעות מבית ומחוץ, וליישם תכניות ארוכות טווח, אשר יקטינו את חוסר הוודאות וימשכו גופים בין-לאומיים לפתוח והגביר פעילות בישראל.

חלק מהותי במימוש האתגרים הללו תלוי ברשות החדשה לחדשנות, שתחליף את המדען הראשי. ביכולתה של הרשות להפעיל בצורה מהירה פתרונות וכלים לתמיכה ביכולת התחרותיות של ההיי-טק הישראלי, עם כמה שפחות מגבלות בירוקרטיות.

במקביל, יש לפעול לקיים סביבה מיסויית יותר אוהדת והחזרת תוכניות עידוד שהיו נהוגות בעבר לעודד משקיעים המוסדיים להשקיע באפיק חשוב וריווחי זה. צריך לזכור שקרנות ההון סיכון הן המממנות העיקריות של חברות טכנולוגיה צעירות והיו ב-20 השנים באחרונות מנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית.

בהקשר זה, נושא ההשקעה במו"פ הוא קריטי ובמיוחד בולטת לרעה תרומת הממשלה, שנמצאת בירידה מתמדת במשך השנים ועומדת כיום על 20%. זו מקוזזת, למזלנו, עם העלייה בהשקעה מצד הסקטור העסקי ומצד חברות רב-לאומיות, אך נכון להיום, פחות מ-5% מההשקעה הממשלתית במו"פ מושקע בסקטור העסקי, מה שמעמיד את ישראל במקום נמוך יחסית למדינות המערב.

משרדי גוגל בתל אביב. קרדיט תמונה: איתי סיקולסקי

הצמחת חברות בשלות

בחצי יובל השנים האחרונות הוקמו במדינת ישראל מאות ואלפי חברות היי-טק, אך כ-50 בלבד פרצו את גבול הדמיון והגיעו לשווי שוק של מעל מיליארד דולר. מתוכן לפחות כ- 14 חברות הגיעו לשווי זה בשנתיים האחרונות. מבלי להכנס לדיון המתנהל בשנים האחרונות האם צריך לעודד את מכירתן של חברות סטארט-אפ בשלב הטכנולוגי, או לנסות ולהצמיח אותן לחברות משמעותיות ומובילות בתחומן, לדעת מחברי הודח זה, שתי החלופות הכרחיות להמשך פריחת התעשייה, כאשר החברות הנרכשות בשלבים יחסית מוקדמים תמשכנה להוות מקור משיכה לרכישה על ידי החברות הבינ"ל. אך האתגר הגדול של התעשייה ב-25 השנים הבאות הוא להצמיח 50 חברות מקומיות שמוכרות בכמיליארד דולר בשנה. היום מספר החברות העונות לקריטריון זה אינו עולה על עשר.

עידוד השקעות מצד הגופים המוסדיים

היבט מטריד נוסף הוא הנושא המימוני. מעל ל-90% מההשקעות בהון סיכון בישראל מגיעות ממשקיעים זרים. אנו עדים למצב שהנהנים העיקרים מתעשיית ההיי-טק ומדעי החיים הישראלית הם קרנות הפנסיה האמריקאיות ולא הציבור הישראלי. אנו בהחלט רואים מקום להגברת ההשתתפות של המשקיעים המוסדיים בהשקעות ישירות ודרך הקרנות הישראליות, שמהוות מוקד ידע לתעשייה, כפי שקורה בארה״ב ומדינות מפותחות נוספות.

מקור: Jolt

בעולם שמשתנה כל רגע ובו כולנו צמאים לידע ולניסיון, גישה לאנשים הנחשבים למומחים בתחומם הוא מצרך מבוקש. בדיוק לשם זה, שלושה יזמים ישראלים בעלי לא מעט ניסיון בעצמם, החליטו להקים זירת מסחר מקוונת המאפשרת להזמין הרצאות עדכניות מפי מומחים מרחבי העולם באופן וירטואלי. בצורה זו, חברות יכולות לרכז את כל העובדים או כמה עשרות מהם בחדר אחד, ולהעשיר את הידע שלהם מבלי לצאת מהמשרד.

שני הצדדים יוצאים מורווחים

באמצעות Jolt ניתן להזמין הרצאות באופן קבוע וכך בעצם לייצר מעין נוהל ׳תרבות יום א׳, תרבות ארגונית של למידה מתמשכת של התוכן הכי עדכני ורלוונטי. ״אנחנו עוזרים להפיץ ידע בדרך חדשה על ידי חיבור מומחים מהחברות החדשניות ביותר בעולם כמו פייסבוק, גוגל, אוטודסק ואחרות עם צוותים מקומיים ומרוחקים באופן אישי ובאמצעות שיחות וידאו״, מספר לגיקטיים רועי דויטש, אחד משלושת המייסדים.

מי קהל היעד שלכם?  

״ראשי צוותים וחברות מכל התחומים. לתפיסתנו, התוכן הרלוונטי ביותר מגיע ממומחים שאינם מרצים – כלומר, מאנשים שנמצאים בחזית העשייה ועובדים ׳hands-on׳ במקצועות הרלוונטיים והעדכניים ביותר. אנחנו מבדילים בין מקצוענים שמרצים למרצים מקצועיים – כלומר, לא מדובר באנשים שמתפרנסים מלדבר, אלא באנשים שמדברים על מה שהם הכי טובים בו, מחזית העשייה״.

דויטש מספר כי הם גילו ש״המקצוענים הטובים ביותר רואים ערך רב בשיתוף הידע שלהם ובבניית ה-Personal Brand שלהם על ידי העברת הרצאות. זו דרך מצוינת לבנות Thought Leadership, ליצור קשרים, הזדמנויות עסקיות ולבנות פרסונה מקצועית חדשה. בעולם של היום להעביר הרצאות נחשב יוקרתי, ועל כן אנחנו מצליחים למשוך את האנשים האיכותיים ויוצאי הדופן ביותר לפלטפורמה. ברמת הלקוחות, אחת המטרות היא להוריד את ניהול ההכשרה לרמת ראשי הצוותים, ולאפשר למנהלים בכל הדרגים לפתח ולקדם את הצוותים שלהם באופן מתמשך וקבוע״. אמר דויטש.

לא כל אחד יכול להיות ג׳ולטר

אותם מרצים הם אנשים שמדברים על מה שהם עושים מהניסיון שלהם. וזה הבדל קריטי שמדגישים בחברה. ״אלו אנשים שנמצאים בחזית העשייה, שיכולים לארוז את הידע שלהם בצורה נגישה במנות של 45 דקות, שלשמוע אותם מדברים זה לשתות ישירות מהברז, ללמוד ישר מהמקור״. בין המומחים המכונים בפלטפורמה ׳ג׳ולטרים׳ ניתן למנות את זאק הולמן, אחד ממייסדי GitHub ובריאן ראשיד, בעל טור בפורבס ולשעבר כותב הנאומים של בלומברג.

מימין לשמאל: רועי דויטש, ניצן כהן ארזי, נדב לשם. מקור: Jolt

Jolt היא בוגרת המחזור ה­-10 של האקסלרטור UpWest Labs בפאלו אלטו ועיקר הפעילות שלה כיום היא בעמק הסיליקון, שם גם הוקמה קהילת המומחים הראשונה של הפלטפורמה. הסטארטאפ הוקם בשנת 2015 על ידי רועי דויטש, ניצן כהן ארזי ונדב לשם; דויטש, רק בן 25 וכבר הספיק להקים ולמכור את חברת האינטרנט הראשונה שלו בגיל 15, והוא גם זה שאחראי על קמפיין הבחירות הדיגיטלי של ׳יש עתיד׳ בשתי מערכות הבחירות האחרונות; כהן ארזי הייתה בעבר המנהלת של מאיץ הסטארטאפים הראשון בישראל – The Junction, ולאחר מכן ניהלה את זרוע השקעות הסיד של דויטשה-טלקום בישראל – Hub:Raum. אחרון חביב – לשם, יוצא חברת וויקס והיה מראשוני המנטורים באקדמיה של החברה, לשעבר מהנדס תוכנה ומפתח משחקים.

״לצוותים בכל העולם קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בקצב שבו השוק מתקדם״, מסבירה ניצן כהן ­ארזי. מתברר כי הבעיה כל כך חמורה, עד שיותר מ­-70% מהבכירים האמריקאיים, למשל, מאמינים שעליהם להשקיע בהכשרה באופן קבוע כדי לשמור על רלוונטיות, שלא לומר להוביל. אנחנו מאפשרים לחברות להישאר בקצב עם הרצאות Live שמתקיימות, אידיאלית, פעם בחודש לכל צוות במשרד לפי צרכיו״.

האם חשבתם על האפשרות להקליט ולשדר את אותן ההרצאות עבור חברות בתשלום, במקום שהמרצה יצטרך להרצות כל פעם מחדש?

״המיקוד שלנו הוא בהרצאות לייב. ההרצאות יוקלטו בהמשך והמרצה יוכל לבחור אם הוא רוצה לאפשר גישה אליהן (בתשלום או בחינם) אבל מניסיוננו עד כה להרצאות החיות יש משמעות אדירה בהשתתפות (העובדים מגיעים ונשארים עד הסוף), בערך המוסף (המפגש עם אדם אמיתי), ובאינטרקציה (שאלות, אנשים עוצרים איפה שהם לא מבינים, ומכוונים את המרצה למה שמעניין אותם בעיקר). חוץ מזה, הפלטפורמה מאפשרת גם הרצאות פיזיות במידה והמרצה והחברה באותה עיר (נגיד פאלו אלטו)״.

וכעת לשאלה שסביר להניח עברה לכם בראש, איפה הכסף? אותם מומחים יכולים להחליט האם לקבל תשלום עבור ההרצאות. בפועל, עבור ההרצאות משלמות החברות בקרדיטים, אותם ניתן להרוויח על ידי העברת הרצאות או רכישתן תמורת כסף. בחברה מספרים כי עד כה רוב הבכירים העדיפו לנצל את הקרדיטים שהרוויחו כדי להזמין הרצאות לצוות שלהם. כמו כן, לבקשת אותם מרצים הם עובדים כעת על האפשרות לתרום את הכסף באופן אוטומטי למטרה הנבחרת על ידי הג׳ולטר. המודל הכלכלי מבחינתה של Jolt מבוסס על Marketplace, וכעת נמצאת החברה בהליך גיוס כסף ממשקיעים.

וידאו – Meet The Jolters Gathering

היזמים גיל פרידלנדר, עמית לובובסקי ואורי גושן הודיעו היום (ג׳) על רכישתה של חברת CrowdX על ידי חברת CellWize.

CrowdX הישראלית גייסה עד היום למעלה מ-4 מיליון דולר מקרנות ומשקיעים בולטים כגון Janvest, PixVC, The Time , TASC, האנג'ל דון פרין שהשקיע גם ב-Zipcar, הקרן Maxfield ו-Altair.VC. בנוסף, גייסה החברה מהמדען הראשי במסגרת קרן המו"פ.

מאפליקציה המתריעה על קרינה לנכס לחברות הסלולר

חברת Crowdx היא למעשה גלגול של חברת Tawkon, שנוסדה ב-2009 על ידי גיל פרידלנדר (מנכ"ל) עמית לובובסקי (מנהל פיתוח עסקי) ואורי גושן (סמנכ״ל טכנולוגיות) במטרה לשפר את אורח חייהם של המשתמשים באמצעות אפליקציה המסוגלת לעקוב אחר רמות הקרינה של מכשירי הסמארטפון בעת שיחה, ולהתריע למשתמשים כאשר רמות אלה גבוהות במיוחד. את החשיפה של החברה קיבלה לאחר התכתבות עם סטיב ג'ובס שסרב להעלות את האפליקציה לחנות האפליקציות.

בדרך למוצר אותו מפתחת החברה, השיקה החברה מוצר ביניים בדמות אפליקציית Glove, אשר בעזרתו הצליחה לבנות את בסיס הנתונים שלה המכיל למעלה ממיליארד רשומות אנונימיות המציגות את איכות הרשתות השונות ברחבי העולם.

לאחר עבודה בת 3 שנים, החברה הבינה שהמידע שיש לה ויכולות ה-BI והבנת הרשתות הסלולריות שפיתחה יכולים להוות מוצר מאוד רלוונטי לשוק חברות הסלולר. הם התחילו לאסוף בצורה אנונימית מידע מטלפונים סלולריים על חווית המשתמש ברשתות (QOS) ואפשרו לחברות הסלולר להבין בדיוק מה חווה המשתמש בזמן אמיתי מבחינת איכות הקליטה, קצב הגלישה, ניתוקי שיחות וכו'.

בראיון לגיקטיים הסביר גושן "הבעיה בעולם הסלולר היום היא שחברות תקשורת משתמשות היום בשתי שיטות כדי להבין מה קורה ברשת שלהן: הראשונה היא ציים של רכבים הנעים באיזורים וממפים את הרשת, זו שיטה לא יעילה ויקרה, והשיטה השניה היא מתוך הרשת באמצעות סניפרים, פרובים ולוגים, לנסות לשערך מה קורה למשתמשים ברשת. החידוש פה הוא שימוש ב-Crowd sourcing Technics כדי להבין מה קורה ברשת בצורה מלאה ומהודקת".

עמית לובובסקי ציין: ״אנחנו בפיתחה של מהפכה טכנולוגית – IoT, מכוניות ללא נהג, דרונים ובתים חכמים כולם מבוססים על תקשורת אלחוטית אמינה. מידע מיחידות הקצה והיכולת לשנות את רשת התקשורת ולהתאימה לצרכים בזמן אמיתי הינו מרכיב חיוני הדרוש לתעשיה.״ פרידלנדר מוסיף "יכול להיות שספק כמו פלאפון לדוגמא, בממוצע מאפשר ביצועי רשת טובים יותר, אבל לך כמשתמשת, היא תהיה פחות רלוונטית לפי השימוש שלך״.

החיבור עם Cellwize

לאורך השנים החברה קיבלה הצעות רכש מחברות גדולות בתחום, אך לבסוף זו שהבשילה היתה של Cellwize. המוצר של CrowdX יוטמע גם כחלק מהפתרון של Cellwize באינטגרציה מלאה וגם ימשיך כמוצר עצמאי.

פרידלנדר מסביר "כשהגענו לאופרטורים שוב ושוב הבנו שהמידע הזה מאוד מעניין אותם, והזמינות בזמן אמיתי, אך שוב עלתה הבעיה שאין להם את המהנדסים הרלוונטיים ואת כוח האדם לטפל בבעיות האלו והם כל הזמן חיפשו פתרון אוטונומי לכל הבעיות האלו – פה החיבור עם Cellwize מושלם. אנחנו יודעים להזין למערכות שלהם את חווית המשתמש, והם יודעים לקחת את זה ולעשות מה שצריך כדי לשפר את החוויה. ולמעשה זו פעם ראשונה ש-SON יודע בצורה אוטומטית לקחת חווית משתמש, להזין למערכת ולפעול לפי הפידבק. זה פתרון מדהים".

פתרונות האופטימזציה שמפתחת Cellwize, החברה הרוכשת, מאפשרים למפעילים הסלולריים למצות בצורה מיטבית את תשתית הרשת הסלולרית. מוצרי החברה מייצרים שיפור מתמשך בקצבי הגלישה, בשירותי העברת מידע ובשיחות, ומסייעים באיזון עומסים בתוך הרשת בצורה אוטומטית. רכישת CrowdX מאפשרת לחברה להתקדם מפתרונות אופטימזציה מוכווני רשת לפתרונות מוכווני חווית לקוח ובכך, לשפר את חווית המשתמש, לחזק את נאמנותו למפעיל ולהגדיל את רווחי המפעיל בהתאם.

היזמים גיל פרידלנדר, עמית לובובסקי ואורי גושן מכירים בחישוב מהיר יותר מ-7 שנים. גיל, בוגר חיל האוויר, הגיע עם נסיון מחברת Celtro, התחבר לאורי, בוגר יחידת 8200 והסטארטאפ פרינג'. שניהם חברו יחד לעמית לובובסקי, יזם סדרתי אשר מכר את הסטארטאפ שלו Dorfour לחברת Sequans הצרפתית. הם הקימו את החברה ונשארו יחד, עד האקזיט.

מקור: MagnaCom

בזמן שבישראל אנחנו רק מתחילים ליהנות ממהירויות הדור הרביעי בסלולר, הרי שעולם הטכנולוגיה נמצא כבר בשלבי פיתוח מתקדמים של הדור החמישי. חברת MagnaCom (מגנהקום) הישראלית, שמפתחת טכנולוגיית איפנון שעשויה להיות הבסיס לרשתות הסלולר בעתיד, נמכרה לענקית השבבים הסינגפורית ברודקום תמורת 50 מיליון דולר.

הבסיס לדור החמישי בסלולר

הטכנולוגיה העיקרית אותה מפתחת MagnaCom היא טכנולוגיה בשם WAM, שמציעה דרך חלופית לאפנון או Modulation, כלומר העברה של מידע על גבי גל נושא. הפיתוח של החברה מאפשר למעשה לספקיות הסלולר ליהנות מטווחי תדרים טובים יותר, פס רחב יותר וצריכת הספק נמוכה יותר – הכל על התשתיות הקיימות, ללא צורך בהצבה של אנטנות חדשות. טכנולוגיית ה-WAM עשויה לשמש כבסיס לרשתות הדור החמישי, שנמצאות כרגע בשלבי איפיון ותקינה מתקדמים ובמקביל גם לשמש לצורך פיתוח מוצרי WiFi, תקשורת לוויינים, טלוויזיה בכבלים, מודמים ועוד. לדברי החברה, שימוש ב-WAM יאפשר לחברות סלולר לחסוך מיליארדי דולרים על רכישת רישיונות לתדרים חדשים ויעזור להן בחיסכון באנרגיה. הטכנולוגיה של החברה מתבססת על יותר מ-15 פטנטים מאושרים ועוד כ-50 בשלבי אישור ואם הפיתוח אכן יצליח הוא יהווה אלטרנטיבה לטכנולוגיית ה-QAM או Quadrature Amplitude Modulation, שנמצאת בשימוש כבר מספר עשורים.

MagnaCom הוקמה ב-2012 על ידי יוסי כהן, שמכהן כמנכ"ל החברה ושימש לפני כן כבכיר בחברת Motorola Mobility, עד שזו נרכשה על ידי גוגל ב-2012, ואמיר אליעז, שמכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיה הראשי של החברה ושימש לפני כן כמנהל חטיבת הסלולר ב-ECI והקים את חברת Provigent שנמכרה לברודקום. לחברה מרכז פיתוח בפתח תקווה ומשרד בקליפורניה. מוצרי החברה זכו בפרסים שונים ביניהם בתערוכת CES 2015. מאז הקמתה גייסה החברה השקעות שמוערכות במיליוני דולרים בודדים – כולם על ידי משקיעים פרטיים ולא על ידי קרנות.

חברת Braodcom נרכשה לפני כשנה תמורת 37 מיליארד דולר על ידי חברת Avago הסינגפורית, שמיזגה אותה לתוכה וגם לקחה את שמה לחברה המאוחדת. מדובר ברכישה הראשונה בישראל של החברה המאוחדת, אם כי, בגלגולה הקודם הספיקה Braodcom לרכוש יותר מ-10 חברות ישראליות, ביניהן Dune Networks (דיון נטוורקס), חברת Provigent ב-2011 וחברת SCSquare באותה שנה.

וידאו: יוסי כהן, מנכ"ל MagnaCom מסביר על הטכנולוגיה שמפתחת החברה

עיצוב וכתיבת קוד זה דבר אחד, אבל לוודא שהקוד באמת עובד כשורה – זה כבר סיפור אחר לגמרי שעשוי להיות מתסכל במיוחד, בעיקר אם מדובר בסביבה מורכבת הכוללת המון שירותים הקשורים האחד בשני. חברת MinuteLab הישראלית יצרה סביבת מעבדת פיתוח תוכנה אינטראקטיבית שמטרתה לדמות סביבה תפעולית. היום (ג׳) היא הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 2 מיליון דולר מקרן Glilot Capital Partners.

החברה מציעה למפתחים מעבדות וירטואליות מבוססות קונטיינרים המאפשרות מתודלוגיות ׳Agile Development׳ באופן מלא, כדי שניתן יהיה לפשט את תהליך פיתוח הקוד בסביבה חיה. ההון שגייסה יאפשר לה לשפר את המוצר הקיים שלה ולהתמקד במאמצים להרחבת מכירותיה.

חינם עבור מפתחים אינדיבידואלים וקוד פתוח

במהלך השנה האחרונה פיתחה MinuteLab גרסת אלפא של מוצריה, ואפשרה למפתחים פרטיים להקים לעצמם מעבדות משלהם בהתקנה מקומית או כשירות מרוחק, זאת באמצעות שרתים מרובי משתמשים. בהתאם לשיטות העבודה המקובלות והמומלצות בתחום הפיתוח, המוצר שלה מאפשר לצוותי פיתוח להקים ולפרק במהירות סביבת מעבדה על פי דרישה, ולנהל אותה ביעילות באופן שיספק איכות קוד טובה ומהירה יותר.

הגדרת סביבת מעבדה המדמה סביבה תפעולית ומתפקדת עבור מפתחים היא מרכיב קריטי בעבודתם היומיומית, ובצורה זו הם יכולים להפעיל באופן אינטראקטיבי את הקוד שזה עתה כתבו. בפועל – MinuteLab מציעה למפתחים ולצוותי DevOps שיטה לחיסכון משמעותי בזמן ובמשאבים המושקעים בבנייה ובתחזוקה של התוכנה שלהם.

החברה תציע את הפתרון שלה בחינם עבור מפתחים אינדיבידואלים ולפרויקטים של קוד פתוח. בנוסף, היא תספק תוכנה כשירות בסביבת ענן, או כתוכנה מותקנת מקומית לארגונים שדורשים זאת. המוצר שפיתחה בעל פוטנציאל גדול לפתור בעיה נפוצה בפניה נתקלים מפתחים; מאות שירותים הקשורים זה בזה ופרוסים על פני שרתים יוצרים אתגר ממשי בפני פרודוקטיביות המפתח. לכן, יצירת סביבת מעבדה עצמאית מאפשרת למפתחים להאיץ את מחזור חיי הפיתוח.

רמי שלום, מייסד שותף ומנכ״ל MinuteLab התייחס לגיוס ואמר: ״למול ביקוש שהולך וגדל במהירות לחדשנות ופונצקיונליות מחדש ולזריזות ואיכות מאידך, מפתחים מוצאים עצמם כיום בין הפטיש לסדן. ללא כלים מתאימים שיעצימו את כישוריהם ויאפשרו להם להשקיע את זמנם במה שחשוב באמת, בסופו של דבר יספקו המפתחים פחות, ויבזבזו זמן רב יותר בבניית הקוד שלהם״. שלום הקים את הסטארטאפ ביחד עם צמד האחים דפנה ומשה ליטוין.

מקור: עב-ענן

חברת עב-ענן (Avanan), שפיתחה דרך חדשה לאבטח שירותי ענן באמצעות פלטפורמה המאפשרת ללקוח לבחור את השירות המתאים ביותר עבורו מתוך כלל הטכנולוגיות הקיימות, הודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס A בהיקף של 14.9 מיליון דולר. קרן Greenfield Cities Holdings הובילה את סבב ההשקעה והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים בחברה – קרן מגמה ו-StageOne. הסבב הנוכחי מציב את סך ההון שהושקע בחברה על 16.4 מיליון דולר, והוא נועד לאפשר לה לתמוך ולהרחיב את בסיס לקוחותיה.

ענן אחד – עשרות פתרונות אבטחה

באמצעות הפלטפורמה של עב-ענן, ארגונים יכולים להגן על שרותים דוגמת Office 365, Box, Google, Amazon AWS ועוד באמצעות טכנולוגיות אבטחת המידע של למעלה מ-60 חברות מהמובילות בתחום. רשימת החברות שנכללת בפלטפורמה של הישראלית כוללת את צ'ק פוינט, סימנטק, מק'אפי, פאלו אלטו נטוורקס, סופוס, וקספרסקי. אמצעי האבטחה כוללים הגנה מנוזקות (Malware), הגנה מזליגת מידע רגיש (Data Leakage Prevention), הצפנה ועוד. באמצעות מטריצה בוחר הלקוח בלחיצת כפתור איזה מוצרים ואיזה שכבות אבטחה להפעיל על כל אחד משרותי הענן. הלקוח מקבל את ההתראות מכלל המוצרים שבחר במסך אחד, ומאותו מרכז בקרה יכול לבצע פעולות באופן ידני או אוטומטי כדי לטפל בבעיות האבטחה שמתגלות.

השירות כולו מתנהל בענן ומתומחר במודל 'Security as a service' וזמין הן עבור לקוחות שברשותם כבר יש את אחד ממוצרי האבטחה בארגון ובין אם לא. ההתקנה עצמה לא דורשת שרתים פיזים, וגם לא שינוי בהגדרות או בחוויה של משתמשי הקצה. באוקטובר 2015 השתתפה עב-ענן בכנס Geektime Conference ואף זכתה במקום הראשון בתחרות הסטארטאפים שהתקיימה במסגרת האירוע.

עב-ענן נוסדה באוגוסט 2014 על ידי 4 יזמים שלפני כן עבדו יחד בחברת פורסקאוט – גיל פרידריך, רועי רותם, אבי זלוביץ׳ ומייקל לנדאו. הם גם אלו שהובילו את שינוי הכיוון המוצלח של החברה לתחום בקרת הגישה לרשת, ומה שהיווה את פריצת הדרך העסקית הראשונה שלה. ״הלקוחות הקודמים שלנו התחילו לעבור לשימוש בשרותי ענן ושאלו אותנו איך ניתן להחיל את אותה טכנולוגיה על שרותי הענן״, סיפר גיל פרידריך, מנכ"ל עב-ענן. ״רצינו ליצור עבורם שרות ענן אחיד וקל לשימוש שמכיל את כל טכנולוגיות האבטחה שהם כבר מכירים וסומכים עליהן״.

וידאו – A short Avanan introduction demo

מאת עו"ד אור בראון גיל, שותף במחלקת הליטיגציה, מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'.

החדשות "הטובות" הן שאם המוצר שלכם לא יצליח, קרוב לוודאי שגם סכסוך משפטי לא יהיה בגלל שלא יהיה על מה לריב. החדשות הרעות הן שאם המוצר כן יצליח, הסכם הפצה שאינו תפור עד הסוף ייצר סכסוכים ובעיות, ופעמים רבות הסכסוכים הללו יגררו אתכם למגרש הביתי של המפיץ, מקום בו יהיה לכם קשה ויקר להתמודד. למרות שלא ניתן למנוע סכסוכים כאלה לחלוטין, ניתן למנוע רבים מהם. הנה "עשרת הדיברות" להסכם עם מפיץ זר:

1. היזהרו ממיזמים משותפים

מיזם משותף (Joint Venture) נראה כמו רעיון טוב – הוא מאפשר לכל שותף להביא את היתרונות שלו למיזם, ויוצר אינטרס משותף של שני השותפים להצלחתו. הבעיה היא שהוא כמו נישואין – למעלה מ-50% מסתיימים בגירושין שיכולים להיות כואבים ויקרים, ופעמים רבות כל אחד מהשותפים בטוח שהוא עושה את כל העבודה והאחר סתם מתבטל. פירוק של מיזם משותף הוא מורכב ויקר ועלול להגביל את היכולת לבחור שותף אחר במקרה של פרידה. יש מקרים בהם מיזם משותף הוא פתרון אופטימלי אבל אלה הם מקרים נדירים יוצאי דופן, וצריך להיות מוכנים להשקיע הרבה מחשבה וזמן (וכסף) בניסוח חוזה מפורט שמנסה לצפות ולנטרל מוקדי חיכוך.

2. וודאו שיש לכם הסכם מפורט בכתב

עוד דבר שנראה כמו רעיון טוב ואיננו כזה הוא 'הסכמים על מפית'. קראתם פעם ראיון בעיתון עם איש עסקים מצליח שסיפר שאת ההסכם עם השותף הכי חשוב שלו הוא עשה על עמוד וחצי, תקע כף, ומאז הם חיים באושר ועושר? אז על כל אחד כזה יש עשרה שסבלו בגלל שהם לא דאגו להסכם ברור ומפורט.

3. ואז – וודאו שההסכם שלכם לא פג

פעמים רבות, אחרי שפורץ סכסוך, מציגים לי הסכם מפורט ומנוסח היטב – שמועדו פג כבר לפני שנים. בגלל אי תשומת לב, או בגלל שלא רצו לפתוח משא ומתן מחודש, הצדדים המשיכו להתנהל ברוח ההסכם שפג, אבל בלי חידוש פורמלי. זו טעות. ההסכם המפורט מכיל הגנות חשובות. נכון שאפשר לטעון שההגנות ממשיכות לחול מכוח 'הנוהג בין הצדדים' – אבל גם ניתן לטעון את ההיפך והוויכוח יפרנס עורכי דין במשך שנים.

4. אל תוותרו בעניין מקום השיפוט

נגיד שיש לכם הסכם מצוין עם מפיץ במזרח אירופה או במזרח הרחוק. אתם באמת חושבים שההסכם הזה יעזור לכם בבית המשפט באוקראינה או באינדונזיה? מקום השיפוט הוא הסעיף החשוב ביותר בחוזה ההפצה. זה נכון, אגב, במידה מסוימת, גם למפיץ בארה"ב או במערב אירופה. נכון שיש לכם סיכוי לא רע לקבל משפט צדק במינסוטה או במנצ'סטר. אבל העלויות יהיו כאלה שרוב הסיכויים שתעדיפו להיות לא צודקים אלא חכמים – ולוותר.

5. ישראל היא לא תמיד מקום השיפוט האידיאלי

זו כבר דיברה למתקדמים. כשבוחרים מקום שיפוט צריך לחשוב לא רק על הנוחות של ניהול סכסוך במקום הזה, אלא גם האם פסק הדין שתקבלו יהיה בעל ערך (אכיף) איפה שחשוב. למשל, בסין, ככלל לא ניתן לאכוף פסקי דין ישראליים. אם אתם רוצים להגן על הקניין הרוחני שלכם בסין, סעיף שיפוט בישראל לא תועיל לכם.

6. שמרו על הקניין הרוחני שלכם

הסכם הפצה טוב מבהיר שהקניין הרוחני שלכם נשאר ברשותכם, ומבהיר בדיוק מה מותר ומה אסור למפיץ לעשות איתו. יום אחד כאשר תרצו למכור את החברה תגלו שהרוכש מייחס משקל עצום לכך ששמרתם על הקניין הרוחני שלכם כהלכה.

7. אל תוותרו על סעיפי 'מלחמה בשחיתות'

כבר שנים רבות שארה"ב (עם ה-Foreign Corrupt Practices Act) דורשת מחברות לוודא שמפיצים שלהן אינם משחיתים עובדי מדינה במדינות בהן הם פועלים – גם אם הפעולה היא חוקית באותה מדינה. בשנים האחרונות מדינות רבות אחרות (כולל ישראל) הצטרפו למגמה. על מנת שלא תהיו חשופים לסנקציות בשל פעולות של המפיצים שלכם, עליכם לפעול באופן סביר לוודא שהם נוהגים ביושר, והצעד הראשון הוא לכלול סעיפי 'מלחמה בשחיתות' בהסכם ההפצה. גם אלו סעיפים שיהיו מאד חשובים לחברה גלובאלית שיום אחד תרצה לרכוש אתכם.

8. דאגו שההסכם מאפשר לכם לסיימו בהחלטה חד צדדית

המפיץ מתגלה ככושל; תפגשו מפיץ יותר אטרקטיבי; תירכשו על ידי חברה שיש לה כבר מפיץ בטריטוריה – יכולות להיות המון סיטואציות בהן תרצו לסיים את הסכם ההפצה, והמחיר של היותכם 'נעולים' מבלי יכולת לצאת מההסכם יכול להיות כבד. גם אם יהיה מצב שבו המפיץ, לדעתכם, מפר בגסות את תנאי הסכם ההפצה, סעיף של סיום חד צדדי (Termination for convenience) יחסוך לכם סכסוכים יקרים, בגלל שלמפיץ לא יהיה שווה להילחם על צדקתו אם יידע שגם אם ינצח המשמעות היא רק עוד כמה חודשים עד סיום תקופת ההודעה המוקדמת שהוא זכאי לה.

9. הגדירו 'זנב' מדוייק

אם המפיץ זכאי לאחוזים לא רק ממכירה חד פעמית אלא גם מהכנסות מאוחרות יותר, דאגו להגדיר במדוייק עד מתי הוא זכאי לאחוזים כאלה (Tail) אחרת תצטרכו להתמודד עם מפיץ שמאמין שהוא זכאי להכנסות מהלקוחות שלכם עד סוף כל הדורות.

10. לפני שאתם נפרדים – תתייעצו

כמו הסכם הפצה, פרידה ממפיץ היא אירוע שצריך לנהל אותו בזהירות. אימייל לא זהיר יכול לייצר ציפיות או להיפך לגרום לפיצוץ כשאתם לא מגובים בתנאי ההסכם עליו אתם חתומים.

כפי שבוודאי כבר גיליתם או תגלו בקרוב, ההצלחה של יחסים עם מפיץ זר תלויה בהרבה מאוד גורמים, רק חלקם משפטיים. עם זאת, הסכם שמקפיד על עשרת הטיפים הללו יהווה תשתית טובה למערכת יחסים מסחרית מוצלחת, עשוי למנוע סכסוכים שניתן להמנע מהם, ולעזור לכם לצאת בזול מאלה שלא ניתן להמנע מהם. בהצלחה!

מקור: צילום מסך, BigPanda

הראשונה היא Big Panda שהודיעה על גיוס 5 מיליון דולר נוספים מהמשקיעים הקיימים – קרן סקויה, Battery Ventures ו-Mayfield ביחד עם המשקיעה החדשה – Pelion Venture Partners. סכום זה מתווסף ל-16 מיליון דולר שגייסה באוקטובר 2015.

למען אנשי ה-IT

הפתרון של BigPanda מסייע לחברות ממגוון תחומים, החל מהשוק הקמעונאי לתחום הטכנולוגי ולתקשורת, להניב רווחים ולשמור על לקוחות מרוצים על ידי מזעור שיבושים בשירות ה-IT או על ידי מניעתם מלכתחילה. זאת היא עושה בעזרת מערכת לניהול תקלות (Incident Management) שמאפשרת לחברות לזהות בעיות אפשריות, לטפל בתקלות ולהקצות אנשי צוות לטיפול במשימות השונות.

המוצר שפיתחה החברה נולד מתוך הצורך של צוותי IT לענות לזרם בלתי פוסק של תקלות וקריאות, שיצרו צוואר בקבוק. תוכנות קיימות עובדות בעיקר בצורה ידנית, לא מתאימות לגדילה של הארגון ולא מקלות על העומס שמתבטא לעיתים באלפי קריאות בערוצים השונים. אם פעם היו הקריאות נעשות במערכות אחידות דוגמת HP או IBM, הרי שעתה קיימים כלים רבים ביניהם Splunk, New Relic, Nagios, Zabbix או Pingdom. כאשר מתרחשת תקלה, החיבור בין כל המערכות וכל הצוותים מבזבז זמן יקר ועלול להביא לטעויות רבות.

BigPanda הוקמה ב-2012 על ידי אסף רזניק שמשמש כמנכ"ל החברה ועל ידי אליק אייזנברג שמשמש כסגן-נשיא ל-R&D. מהקמתה גייסה החברה כ-1.5 מיליון דולר בסבב גיוס סיד, ו-7 מיליון דולר נוספים לפני כשנה וחצי בהובלת קרן Mayfield ו-Sequoia, מה שמעמיד את סך גיוסיה עד כה על 29.5 מיליון דולר. משרדיה ממוקמים בתל אביב ובקליפורניה.

illusive networks מגייסת 3 מיליון דולר

גם illusive networks הצעירה יותר שהוקמה רק השנה, הודיעה על הרחבת סבב הגיוס האחרון שלה מ-22 מיליון דולר ל-25 מיליון דולר. במיני סבב האחרון הסתבבו כל המשקיעים מהסבב המקורי – קרן NEA, קרן Bessemer, סיסקו השקעות, Marker, סיטי ונצ׳רס ו-Innovation Endeavors.

טכנולוגיית ה-Deception Everywhere של illusive networks מונעת התקפות מתמשכות וממוקדות (APT) באמצעות שלל מלכודות וטכניקות הונאה (Deception) ברבדים שונים של רשת ה-IT בארגון, שמוצגות לתוקף ומפתות אותו לפעול על בסיסן. כאשר התוקפים נופלים ברשת ומתחילים לפעול על סמך המידע הכוזב, המערכת של illusive מזהה זאת ומדווחת באופן מיידי על ההתקפה, מה שמאפשר למנהלי האבטחה לזהות ולעצור את ההתקפה בשלביה הראשונים. היתרונות במערכת שפיתחה החברה הוא שהיא אוספת ומציגה מידע בזמן אמת, עוד לפני שהתוקפים מספיקים לטשטש את העקבות שלהם. בנוסף, הטכנולוגיה שפיתחה מתיימרת לפתור את אחת הבעיות הקשות ביותר שעומדות בפני מנהלי אבטחת מידע, והיא מיליוני התראות השווא (false positives) שמציפות אותם. המערכת תתריע בפני המנהלים בארגון ותציג בפניהם ד"וח התקפה וודאי, רק כאשר מזוהים בוודאות תוקפים עם כוונות זדון.

illusive networks הוקמה על ידי עופר ישראלי, יוצא חברת צ'ק פוינט, המתמחה במחקר ופיתוח, שמכהן כסמנכ"ל המו"פ של החברה, ושלמה טובול, יזם מנוסה בתחום אבטחת המידע, שמכהן כמנכ"ל החברה.

הכפילו את צוות העובדים תוך 4 חודשים. מקור: illusive

בשנת 2009 נתקלתי לראשונה בבלוג של Michael Stelzner שהופיע מדי יום תחת השם Social Media Examiner. שנה וחצי קודם לכן בשנת 2008 הקמתי את Gaia VSM, שמתמקדת באסטרטגית שוק ושיווק לחברות סטארטאפ. באותה נקודה הייתי אחרי 22 שנים בניהול שיווק ומכירות של מותגים בינלאומיים ומקומיים מובילים בחו"ל ובישראל. במשך אותן שנים ניהלתי תקציבי שיווק שונים ממאות אלפי דולרים לעשרות מיליוני דולרים בשנה. זה תמיד היה אתגר מרתק להצליח להעביר ללקוחות את המסרים האפקטיביים ביותר היצירתיים והמדויקים שיניעו לקוחות עסקיים, מוסדיים ו\או פרטיים להשתמש, לקנות, ולפתח נאמנות למוצרים ולמותג שלך.

אבל נושא אחד היה תמיד ברור ופשוט למדי – איך להגיע ללקוחות. ערוצי המדיה היה קבועים מזה שנים רבות ושינויים הופיעו בקצב איטי ביותר: פרינט, רדיו, שילוט חוצות, טלוויזיה ואחר כך האינטרנט. כל שהיה צריך לעשות (דרך משרדי הפרסום) התמקד ברכישת מדיה נכונה, לבצע פריסה נכונה ולהשיג את יעדי הקמפיין – וזה היה ברור ופשוט למדי.

ופתאום הכל התחיל להשתנות. הופיע גוגל ששינה סדרי עולם ואחר כך פייסבוק. אחוזי הרייטינג בטלוויזיה בעולם ירדו בקצב מהיר, האינטרנט הפך לאינסופי, פיזור הלקוחות היה אינסופי והסיטואציות השתנו לחלוטין. להגיע ללקוחות ולייצר השפעה כמו בעבר הפך לאתגר עצום וקשה ביותר לפיצוח.
הבלוג של Stelzner הציג בפעם הראשונה מזה חמש שנים אלטרנטיבה אמיתית לערוצי השיווק המסורתיים. הוא נתן כלים להבין ולהשתמש נכון בסושיאל מדיה, ידע לזהות נכון את הטרנדים והביטויים החדשים. למעשה לראשונה הביא הבלוג הזה (וכמה נוספים דומים לו) הזדמנויות גדולות אמיתיות לכל העולם העסקי הגלובלי והלוקלי.

בשנת 2013 ערך זלצנר עם אנשיו ב-Social Media Examiner את הכנס הראשון שלהם. בסן דייגו. בשנה שעברה, השלישית לקיומו החלטתי לנסוע בפעם הראשונה לכנס. הוא היה מפתיע. באיכותו ובנקודות למחשבה שהתעוררו בו. כשהתלבטתי אם לנסוע השנה שוב שאלתי את עצמי האם היה דבר או שינוי אחד משמעותי בחברה שלי שהכנס גרם לו ישירות. היו שניים. ולכן נסעתי.

נסעתי ל-SMMW 2016 – Social Media Marketing World בסן דייגו בתקופה של חששות גדולים ותחושה של אובדן דרך בכל הקשור לאיך להגיע ללקוחות בשוק הבינלאומי. גוגל הפך יקר ורועש להפליא אבל יותר מכך, ברוב המקרים לא התאים כלל ללקוחות שלנו – חברות הסטארטאפ. אף אחד לא מחפש בגוגל מוצר שהוא לא יודע שקיים בכלל, וכמעט אף אחד לא מחפש פתרון ברשת אם הוא לא יודע שקיים פתרון כזה.

פייסבוק ולינקדאין התחילו להצטייר כערוצי פרסום וקידום ממומן ולכן לא רלוונטים לסטארטאפים ברוב המקרים בהם צריך ליצור שוק שלא קיים עדיין. ויצירת התוכן, שתמיד האמנתי שהוא הכלי החזק ביותר, התמקדה בלהביא לייקים לעמוד הפייסבוק של החברה (מה שלא עומד בכלל הראשון בפרסום של What’s In It For Me מנקודת המבט של הלקוח) במקום להביא מתעניינים רציניים שיהפכו ללידים באתר של החברה. משהו לא עבד.

חששתי שהכנס, שמתקיים כמובן גם למטרות רווח, יחזק מאוד את מגמות הפרסום והקידום הממומן בסושיאל מדיה, ובעיני זה כמעט לחלוטין לא רלוונטי, בכלל, ולחברות סטארטאפ בפרט. אף אחד לא אוהב לראות פרסום בו חברה אומרת על עצמה שהיא טובה. בעיקר חברת סטארטאפ שאיש לא מכיר ובוטח בה.

ואז התחיל הכנס

בהרצאת הפתיחה של מייקל זלצנר הופתעתי. הוא העלה את אותה תמונת מצב שאנו ב-Gaia רואים מנקודת מבטנו, הוא מוטרד מאותם דברים. הוא חושש שהקהל המוסדי והפרטי כאחד הפך סקפטי כמעט לכל פרסום. בתום ההרצאה כשדיברתי עם מייקל זלצנר אמרתי לו כמה הזדהתי עם המסרים שלו ושיתפתי אותו בדאגה האמיתית שלי שאין תשובות.

גיא קוואסקי, האוונגליסט הראשון בהיי-טק (אפל)

אבל מצאתי אותן! המטרה שלי בכנס היתה להבין את התמונה הכוללת עבור היזמים ואנשי הסטארטאפ: איזה כלים עומדים לרשות כל חברת סטארטאפ כדי להגיע באופן המהיר, הנרחב ובמינימום עלויות למקסימום לקוחות רלוונטיים – במטרה להשיג לידים ומכירות \ שימוש במוצר.

להלן התשובות שקיבלתי:

1. סושיאל מדיה (לא ממומן) הוא הכלי הנכון, הבטוח, הרחב והאמין ביותר עבור 95% מחברות הסטארטאפ בשיווק לשוק הבינלאומי.

2. הדרך היחידה הנכונה להסתכל על סושיאל מדיה (וזה היה חידוש עבורי) היא כמגוון גדול מאוד של כלים והזדמנויות (חלקם הגדול חדשים ואפקטיביים מאוד) להגיע לקהל היעד המדויק ולהשפיע עליו. צריך לראות וללמוד את מרחב ההזדמנויות ולזהות את הרלוונטיות ביותר ללקוחות הפוטנציאלים שלך בהתאמה לאופי, לשלב ולסטטוס בו נמצאת החברה בכל שלב.

3. אלה 6 הכלים המובילים שעובדים היטב ורלוונטיים ביותר ב-2016 בסושיאל מדיה:

• וידיאו, וידיאו, וידיאו: YouTube) ,Facebook Live, Periscope, Video Podcasts, Vine ודומיהם).

• תוכן, המון תוכן. בעיקר בבלוג החברה. ואצל שותפים רלוונטיים. כולל כמובן ויזואל. (הרבה פחות רלוונטי להביא המונים שיעשו לייק לדף הפייסבוק).

• מדיה = יחסי ציבור, בלוגרים = לגיטימציה.

• Podcasts – Video, Audio

• רשתות חברתיות בעיקר כערוצים להפצת תוכן ולתקשר עם בלוגרים (בהתאם כמובן לקהל היעד – Facebook, Twitter, Instagram, Snapchat LinkedIn, Google+, Pinterest.

• יצירת רשימות מיילים (של החברה. לא קניית רשימות תפוצה). עדיין, לגמרי (לא קניה של רשימות תפוצה).

אלו 6 מבין 150 דוברים בכנס (כולם על תקן ״גורו״ ומובילים בסושיאל מדיה), והאתרים העיקריים שאני ממליצה לעקוב אחריהם וללמוד מהם:

(לא הכנסתי לרשימה אנשים שלמרות שהם מובילים ומעניינים "מכרו את נשמתם" לקדם רשת חברתית או ערוץ ספציפי תמורת תשלום).

1. Michael Stelzner (@Mike_Stelzner)

2. Guy Kawasaki (@GuyKawasaki)

3. Mari Smith (@MatiSith)

4. Marcus Sheridan (@TheSalesLion)

5. Stephanie Sammons (@StephSammons)

6. Derral Eves (@derraleves)

לסיכום

אז למה אני כל כך מתרגשת מסושיאל מדיה וחושבת שזה אופן השיווק מספר 1 ליזמים וחברות סטארטאפ?

מפני שהכרתי אישית ולעומק רוב את צורות הפרסום המסורתי ובעבר הם היו הדבר היחיד והאפקטיבי ביותר שהיה – אבל זה היה בעבר. כיום אנו בלב ליבה של המהפכה הטכנולוגית (הגדולה ביותר שחווה האדם) והטכנולוגיה מציבה לנו אתגרים וחסמים רבים לעומת העבר, אבל גם הזדמנויות מטורפות.

באופן שאני רואה זאת, לסושיאל מדיה יש שני "דלקים" שהם המניעים העיקריים. הראשון הוא התוכן: מהות סושיאל מדיה הוא כל הזמן לתת ערך (חינמי) ללקוחות הפוטנציאלים. הדלק השני שמניע את הסושיאל מדיה הוא ה-PR. לעבוד נכון עם חברת יחסי ציבור שמתמחה ברשת (יש חברות יחסי ציבור שיושבות בישראל ומתמחות ב-PR בינלאומי ברשת. יחסית הן לא יקרות והתוצאות מעולות).

כך יווצר מצב שמצד אחד אתם נותנים ערך ותוכן ללקוחותיכם הפוטנציאלים וגם לוקחים בעלות על התחום שלכם ומהצד השני מישהו אחר (בלוגרים ו-Press) כותב עליכם ואומר שאתם טובים, ואת שניהם מפיצים בקבוצות וברשתות החברתיות.

אז מה הבשורה לחברות הסטארטאפ? שיווק נכון בסושיאל מדיה מאפשר לנו להגיע הן לקהל הרחב ביותר והן באופן המפולח ביותר אי פעם (אנחנו יודעים עליו המון). וזו הדרך הטובה המהירה והזולה ביותר לחברת סטארטאפ למקסם את ערך ה-Valuation שלה הן ברמת התוצאות הפיננסיות-עסקיות והן בבניית עוצמת המותג כמוביל.

מקור: dapulse

כלים מיושנים לניהול פרויקטים כבר לגמרי נעלמו מן העולם; כיום, צוותים צריכים לעבוד אחד עם השני בצורה יעילה יותר ובאופן דינמי, ובאמצעות כלי אחד שירכז את כל האינטראקציה ביניהם, ולפעמים – סלאק זה לא מספיק. הפיתוח שמציגה dapulse הישראלית הוא כלי שיתופי בין חברי צוות במקומות עבודה, שנועד להוביל להשלמת משימות בצורה קלה ופשוטה יותר, על ידי ייצוג חזותי של ההליך והתקדמות העבודה של כל משתמש.

כעת, מודיעה החברה על גיוס של 5 מיליון דולר נוספים, סכום שמתווסף לסבב הגיוס האחרון שהתקיים באוגוסט 2015, במסגרתו גייסה כ-2.6 מיליון דולר. בגיוס האחרון השתתפו המשקיעים הקיימים –  Genesis Partners ו-Entree Capital.

שקיפות, יעילות ושיתוף פעולה

dapulse מציעה פלטפורמה חברתית לתקשורת בתוך חברה או ארגון, המחברת באמצעות כלי אחד את כל עובדי החברה, בין אם הם יושבים במשרד בתל אביב או מפוזרים ברחבי העולם. הפלטפורמה שמה את הנושאים (התכלס) במרכז, בניגוד לפרופילים או משתמשים, ומציעה שקיפות פנימית, יעילות ושיתוף פעולה בין כלל העובדים. כך, בדומה לשלל הרשתות החברתיות הקיימות כיום, יכולים העובדים והמנהלים לשתף עדכונים משמעותיים, מידע רלוונטי או אפילו לשוחח בינהם, בצורה קלה וזמינה לשלל המשתמשים הרשומים לרשת.

המוצר שמציגה החברה יוצר תמונה גדולה של התהליך הכולל שיש לבצע הפתוח בפני כלל העובדים המעורבים, כך שצוותים יכולים להתאחד ולעזור אחד לשני לבצע משימות בצורה מהירה וטובה יותר. באמצעות התוכנה העובדים יכולים לראות בדיוק מי עובד על מה ובאיזה שלב נמצא (למשל אם המשימה הושלמה או מתעכבת). בעצם מדובר בתצוגה קצת יותר ידידותית וויזואלית של פרויקטים, אותם ניתן למיין לפי קטגוריות או מחלקות ספציפיות.

החברה החלה את דרכה בכלל בתוך משרדי Wix, כאשר בשנת 2010 אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix אמר כי החברה הייתה זקוקה לכלי טוב ויעיל לעדכון העובדים וכך למעשה נולדה dapulse. בשנת 2012 הושקה החברה באופן עצמאי על ידי רועי מן וערן זינמן, ורק בהמשך עזבה את המשרדים של ׳חברת האם׳. כאשר כתבנו על סבב הגיוס האחרון של החברה, היא דיווחה על 1,800 לקוחות משלמים. כיום, קצת פחות משנה אחרי, ל-dapulse למעלה מ-4,000 לקוחות משלמים בהם אדידס, wework, סמסונג, אובר ועוד.