מקור: Meeter

בואו נודה על האמת. למרות שהן שואבות נתח נכבד מהזמן של המשתתפים בהן, פגישות הן לא בדיוק התהליך הכי יעיל בארגונים רבים. וזה עוד לפני שדיברנו על הזמן הרב שכרוך בקביעת הפגישה בזמן שמתאים לכל המשתתפים. חברת הסטארטאפ הישראלית Meeter, שמפתחת אפליקציה לזימון, תיאום, וניהול פגישות מרובות משתתפים הודיעה היום (א') על השלמת גיוס בגובה 675 אלף דולר, כדי לפתח כלי חדש לקבלת תובנות על הפגישות.

לא רק לפני הפגישה – גם אחרי

עד לא מזמן, התמקדה החברה בעיקר באפליקציה לתיאום הפגישות בארגון. עתה עולה החברה מדרגה והיא מפתחת כלים כדי לספק למנהלים בדרגות השונות תמונת מצב של הנעשה בארגון בזמן אמת, דבר שיאפשר להם להגיב במהירות לבעיות ולעיכובים בתהליכים השונים בארגון. בין היתר יוכלו העובדים להתחבר ליומן הארגוני, וליהנות מכלים לניהול הפגישות בארגון כמו להכין אג'נדה לפגישה, להכין סיכומי דיון, לשמור מסמכים משותפים ולנהל משימות. המערכת מתחברת ישירות לכל לוחות השנה הקיימים, כולל Google Calendar, Office 365, Exchange, דרך ממשק web ו-mobile, והכל בצורה שקופה על בסיס לוח השנה הנמצא בשימוש בארגון ואצל כל עובד.

מקור: Meeter

Meeter נוסדה על ידי ניב כגן, שמשמש כמנכ"ל החברה ותמיר שרצר. החברה ומכרז הפיתוח שלה פועלים ממשרדי VLX Ventures הממוקמים בכפר ההיי-טק בירושלים, כשמערך השיווק של החברה יושב בעמק הסיליקון בארה״ב. מאז הקמתה גייסה החברה כ-1.6 מיליון דולר, כשבסבב הראשון גייסה החברה כ-900 אלף דולר מקרן VLX Ventures וממספר משקיעים פרטיים.

בהתייחסו לגיוס, מסר ניב כגן, מנכ"ל ומייסד Meeter: "ככל שארגונים גדולים יותר, יכולת ההנהלה הבכירה להבין לעומק תהליכים ארגוניים עד לרמת העובד הפשוט היא מועטה עד לא קיימת. המצב הזה יוצר שלוש בעיות מהותיות: אובדן הזדמנות עסקיות, בזבוז משאבים על פעולות כפולות ומיותרות והיעדר תיעוד וניהול של פגישות והתכנים שעלו בהן. Meeter שמה לעצמה למטרה לטפל בבעיות הללו ולתת משמעות לפגישות – Adding Meaning to Meetings".

אורי חושן, מנכ"ל VLX Ventures מסר בתגובה: "Meeter מציעה לארגונים כלי חכם שיאפשר להם לראשונה לעקוב ולבקר את כל התהליכים והפרוייקטים בארגון, והכל דרך ממשק פשוט ואינטואיטיבי. המשמעותי העסקית של כלי כזה עבור הארגון היא עצומה, ואנחנו בטוחים שהפיילוטים המתקיימים כעת במספר חברות גלובאליות יוכיחו זאת"

הפיבוט והשינויים במיקוד של החברה הם נדרשים לאור התחרות העצומה והשוק הרווי בתחום של תכנון הפגישות, כשבין היתר פעילות בתחום גם חברות ישראליות דוגמת Meekan; הרעיון של הוספת פיצ'רים שיתופיים, יכול לבדל את Meeter ולאפשר למשתמשים לבצע את כל הפעולות שקשורת לפגישה מתוך מערכת אחת, במקום לעבוד על מספר שירותים שונים. רק בשנה האחרונה רכשה מיקרוסופט את Sunrise ושילבה אותה לשירות ה-Outlook שלה וגוגל רכשה את Timeful של פרופסור דן אריאלי, כדי לייעל את ניהול הזמן של המשתמשים.

לא עוד סתם מכונת קפה. מקור: Ripples

במסגרת תערוכת CES שהסתיימה בלאס וגאס בסוף השבוע האחרון נערכה תחרות ׳The Last Gadget Standing Award׳, המאפשרת למשתתפים שעלו לגמר להסביר מדוע המוצר שלהם הוא בעל הסיכוי הטוב ביותר לשנות את פני הטכנולוגיה. התחרות מתנהלת בפני שופטים מומחים וקהל חי, לצד הצבעות מקוונות, סוג של ׳הישרדות׳ בעולם הטכנולוגי.

שני מוצרים ישראליים, ה-Ripple Maker של חברת Steam, ומצלמת VUZE של חברת HumanEyes Technologies, היו הזוכים הגדולים בתחרות. בעוד שה-Ripple Maker הוכתר כ-Online Winner של התחרות, ה-VUZE זכה בפרס ה-Live Winner. שני המוצרים אגב שייכים לפורטפוליו החברות של לנדא ונצ'רס, קרן ההשקעות של תעשיין ההיי-טק בני לנדא.

קפה בהתאמה אישית

על ה-Ripple Maker סיפרנו לכם כבר בחודש יולי האחרון. מדובר במכונת קפה המשלבת בתוכה חומרה ותוכנה המייצרות יחד פלטפורמת תקשורת חדשה ליצירת מסרים ותמונות ברזולוציה גבוהה על גבי כל משקה מוקצף. בעזרת ה-Ripple Maker, בתי הקפה יכולים לקבל את הלקוחות עם ברכה אישית, ציור או תמונה מצחיקה או מעוררת חיוך. אותם תכנים יתעדכנו באופן תדיר מכוס קפה אחת לשניה, ויותאמו באופן אישי לכל לקוח.

מקור: Ripples

איך זה עובד? יוסי משולם, מנכ״ל החברה, הסביר בעבר לגיקטיים כי ״התאמנו את הטכנולוגיה של ה-Ripple Maker לטכנולוגית דפוס הזרקת דיו על בסיס מכני בדומה למדפסת 3D, תוך שימוש בחומרים טבעיים בלבד. החברה פיתחה את כל האספקט הטכנולוגי ופועלת בשת"פ עם אחת מחברות הדפוס הגדולות בעולם. כמו כן, פיתחנו פורמולה של תמצית קפה טבעית בשת"פ עם האוניברסיטה העברית ופרופ' שלמה מגדסי. לחברה ולאוניברסיטה העברית יש פטנט משותף על תמצית הקפה, שהתקבל בישראל ובאירופה״.

צילום תוכן מקצועי בהישג יד

המוצר השני שזכה בתחרות הוא VUZE, מצלמה שביכולתה לספק וידאו באיכות 4K ומוצעת תמורת 900 דולר (3,533 ש״ח) זאת במטרה להתאימה לשוק הצריכה ההמוני. הרעיון מאחורי המצלמה הוא לפשט ולבצע מהפכה בכל היבט הקשור ליצירת תוכן של מציאות מדומה בתלת מימד, החל מצילום דמות, דרך סרטון וידאו ועד לעריכת קטעי צילום ופלייבקים, זאת במטרה לתמוך באחד הטרנדים המדוברים ביותר כיום, אשר דורש עלויות הפקה גבוהות וציוד טכני מסובך.

ראיון עם שחר בן נון, מנכ"ל Human Eyes

נזכיר כי גם חברת השבבים הישראלית Valens זכתה בפרס האמי הטכנולוגי על תרומה לשיפור איכות הצפייה בטלוויזיה, הודות לטכנולוגית HDBaseT שפיתחה ושהפכה לתקן עולמי להפצת תכני מולטימדיה בבתים, עסקים ומקומות ציבוריים. אז מה אתם אומרים, ישראל על המפה?

ברוכים הבאים ל-Sisense, חברה המפתחת ומוכרת תוכנת בינה עסקית (Business Intelligence). החברה בעצם מאפשרת למשתמשים עסקיים לנתח מידע ונתונים מורכבים בצורה פשוטה. החברה הוקמה בשנת 2004 על ידי חמישה חברים שלמדו יחד במרכז הבינתחומי. כיום מעסיקה החברה 160 עובדים, 110 מהם יושבים במשרדי החברה בנמל תל אביב ו-50 עובדים נוספים עובדים מהמשרדים בניו יורק.

צילום: גיקטיים

משרדי החברה עוצבו על ידי מעיין זוסמן ומורן בן עמי שלמדו את החברה תוך כדי תנועה והתאימו את המשרדים והעיצוב לצרכים והמאפיינים שלה. המשרדים התקבלו כירושה והם בעלי תקרות גבוהות כך שהיו אתגרים לנסות ולהתאים את החללים הקיימים לצורת העבודה והתרבות הארגונית של החברה. הבחירה בחללים משותפים וגדולים משרתת את החלפת המידע והאינטרקציה בין בעובדים בתוך הקבוצה ובין המחלקות השונות. החללים המרכזיים משמשים למפגשים יומיומים בין העובדים בחברה ומשמרים את החוויה של ההיכרות האישית.

צילום: גיקטיים

המטבח כמו תמיד נבחר לפינה הפופולארית. בין התור לקפה לנשנוש משהו מהמקרר, אנשים נפגשים ומדברים ליד המכונה, או על גבי השולחן הכתום.

נתנו לנו להשתתף בשיחה: אוסנת טל, מהנדסת (ימין) עומר פינטו, מהנדס (שמאל).

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

על תקן הפינה הכי שווה מככב החלל הפתוח בראש הפירמידה שמשקיף על החלל המרכזי. החלל משמש גם בין השאר לשירה בציבור עם נגן גיטרה מתחלף (כל פעם עובד אחר).

לא נפסיק לשיר: איתן סופר, מנהל קבוצת פיתוח (על תקן הנגן), אוראל כץ, QA (אמצעית) ומני צ'רבקובסקי, מהנדס (שמאלי).

צילום: גיקטיים

חדר ישיבות פורמלי למטה, חדר ישיבות כיפי למעלה

צילום: גיקטיים

הניצול המירבי של הפירמידה בא לידי ביטוי גם ב"מיני" אמפי לישיבות גדולות יותר.

מדגימים: אורי אייזנר, מכירות (ימני תחתון),יובל סקולר, מהנדס (ימני עליון), גלעד שוהם, ראש צוות פיתוח (אמצעי עליון), מני צ'רבקובסקי, מהנדס (אמצעי תחתון), אביעד לוטן, פריסייל (על המדרגות מימין), אריק ווסרמן, יועץ טכני (על המדרגות משמאל).

צילום: גיקטיים

אופן ספייסים לצד חדרים קטנים ומסדרונות מוארים.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

ומה עם החדר האהוב עליי? תתפלאו אבל השירותים זכו לעיצוב צבעוני וחדשני והם גם יוניסקסים.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

אז מה חסר להם? ובכן, מקום. בחברה מספרים כי בימים אלו הם מגייסים עוד 100 עובדים חדשים ואחד האתגרים המרכזיים הוא מקומות הישיבה לאותם מצטרפים.

ממתינים למקום ישיבה

צילום: גיקטיים

אולי תפנו להם מקום על הדשא?

צילום: גיקטיים

אז מה עוד אפשר לשדרג עבורכם? ובכן, מסתבר שרוב העובדים גרים בעיר הגדולה ומגיעים על דו גלגלי. אז בחברה ישמחו למתקן אופניים.

איפה חנית? אורן ווגנר, Product owner (ימין) ליהי קליס, חווית משתמש (שמאל).

צילום: גיקטיים

בחברה בחרו לפרגן לשכנים בנמל, WIX, שלדעתם יש להם "משרדים ממש יפים, צעירים ומושקעים".

צילום: גיקטיים

>> למדורים נוספים של הצצה למשרדים

השתל שפיתחה החברה. מקור: Cartiheal

דלקת מפרקים פוגעת ב-1 מכל 100 אנשים וגורמת להם לסבל רב ולמגבלות בתנועה; על כן, כל טיפול שיוכל למנוע אותה יכול לזכות בהצלחה רבה ובמכירות מצוינות. חברת הסטארטאפ הישראלית CartiHeal (קארטיהיל) מפתחת טכנולוגיה לבניית סחוס בעצם, שיוכל למנוע דלקת מפרקים. עתה, מודיעה החברה שהשלימה סבב גיוס בגובה 15 מיליון דולר.

שוק ששווה 1.6 מיליארד דולר

השתל שפיתחה החברה, Agili-CTM מיועד לטיפול בבעיות סחוס ועצם גם אם הן נגרמו מטראומה כמו פציעה וגם אם הן נגרמו בגלל מחלות ניווניות שונות כמו אוסטאוארטריטיס. השתל נוסה בקרב 200 מטופלים במרכזים שונים בעולם ולאחרונה הוא גם קיבל את ה-CE, אישור השיווק האירופאי. תוצאות הניסוי הראו שהשתל עודד יצירה של סחוס טבעי (Hyaline Cartilage) ועצם תת-סחוסית (Subchondral Bone), מה שהתבטא בהפחתת הכאבים והסימפטומים הנלווים של הנסיינים.

CartiHeal הוקמה בשנת 2009 על-ידי מנכ"ל החברה, ניר אלטשולר, מהנדס ביו רפואי ובעל תואר במינהל עסקים, ופרופ' רזי וגו, מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. מאז שהוקמה החברה היא גייסה כ-35 מיליון דולר מקרנות כמו Access, אקסלמד ואלרון. סבב הגיוס הנוכחי הובל על ידי זרוע ההשקעות של Johnson&Johnson ובהשתתפות ההמשקיעים הקיימים בחברה. CartiHeal תשתמש בהון שגייסה כדי להרחיב את הניסויים הקליניים ולהתכונן לקראת שלבי הייצור שייחלו ב-2017. על פי ההערכות הקיימות, שוק שיקום הסחוס שווה כ-1.6 מיליארד דולר.

בהתייחסו לגיוס מסר ניר אלטשולר, מייסד ומנכ”ל CartiHeal: "הטכנולוגיה של קרטיהיל מראה יכולת עקבית ויוצאת דופן לגרום לגדילה מחדש של רקמות סחוס ועצם, ומאפשרת חידוש ביולוגי של המשטח המפרקי, דבר שנחשב בעבר לבלתי אפשרי. בעבודה משותפת עם מוסדות מחקר מהמובילים בעולם, הצלחנו להוכיח שתאי גזע הקיימים במח העצם מפרקים את השתל ומשתמשים בתוצרי הפירוק לבנייה מחדש של הרקמות”. לדבריו, "השתל נמצא כמתאים לטיפול במגוון רחב של אינדיקציות קליניות, החל מנגעים ממוקדים האופייניים לפגיעות טראומטיות וכלה בנגעים מפושטים האופייניים לאוסטוארטריטיס".

עוד הוסיף אלטשולר: "חולים רבים הסובלים משחיקות סחוס אינם מגיבים לטיפולים שמרניים, כגון פיזיותרפיה או הזרקות תוך מפרקיות. לחולים אלו אין כיום מוצא מלבד החלפת המפרק, דבר שאינו מומלץ לחולים צעירים ואקטיביים. אנו מקווים שהטכנולוגיה שפתחנו תאפשר מתן פתרון לחולים אלו ותאפשר דחייה משמעותית, או אף ביטול הצורך, בהחלפת המפרק.”

וידאו: כך פועלת CartiHeal

מקור: V-Wave

אנשים עם אי־ספיקת לב סובלים מתוחלת חיים קצרה יחסית ומפגיעה באיכות החיים שלהם, שמתבטאת בין היתר בקושי לבצע מאמצים פיזיים כמו הליכה או עלייה במדרגות. אי-ספיקת לב מתרחשת כאשר הלב אינו מספק מספיק דם ביחס לדרישות הגוף. מצב שמתרחש בעקבות תפקוד לקוי של שריר הלב. חברת הביומד הישראלית V-Wave פיתחה שתל ראשון שנועד למנוע את אי-ספיקת הלב ועתה היא מדווחת על השלמת סבב גיוס בגובה 28 מיליון דולר.

המסתם הזעיר שיוריד את מספר האשפוזים וישפר את איכות החיים

אצל אדם בריא הלחץ בעלייה השמאלית נע בין 8 ל-12 מילימטר כספית, כשהלחץ בעלייה הימנית נע בין 2 ל-5 מילימטר כספית; כאשר אדם חולה באי-ספיקת לב (Heart Failure) הלחץ בעלייה השמאלית גבוה יותר ונוצר הפרש לחצים מוגבר שגורם לבעיות השונות. המוצר אותו מפתחת V-Wave הוא למעשה שתל זעיר, שמושתל בין שתי עליות הלב בעזרת צנתר, ומווסת את זרימת הדם בין שתי העליות. כך הוא מסייע למעשה להפחית את הלחץ העודף בעלייה ובחדר השמאלי וכתוצאה מכך צפוי לרדת משמעותית מספר האשפוזים בקרב החולים והם צפויים ליהנות משיפור באיכות החיים שלהם. על פי ההערכות סובלים מאי-ספיקת לב כ-20 מיליון איש ברחבי העולם.

לאחר ניסויים מוצלחים בבעלי חיים, החלה לפני כשנתיים החברה בהשתלת המסתם הזעיר גם בקרב בני אדם ומאז בוצעו כ-30 השתלות.

V-Wave הוקמה בשנת 2009 על ידי ד"ר גדי קרן, שגם חתום על הפטנט של החברה, יעקב ניצן וד"ר אשר שמולביץ', ומנוהלת על ידי ניל אייגלר, שמכהן כמנכ"ל החברה וארז רוזנפלד, נשיא החברה. בסבב הגיוס השתתפו Johnson & Johnson Innovation, זרוע ההשקעות של הענקית האמריקאית, שהשקיעה לאחרונה גם בחברה ישראלית נוספת, CartiHeal; והקרנות TriVentures, Pura Vida Investments ו-BioStar Ventures. בנוסף למשקיעות החדשות השתתפו גם המשקיעים הקיימים בחברה BRM Group, Pontifax ו-Edwards Lifesciences. הגיוס הנוכחי מעמיד את סך הגיוסים של החברה מאז הקמתה על יותר מ-35 מיליון דולר.

בהתייחסו לגיוס מסר, ד"ר ניל אייגלר, מנכ"ל החברה: "בעזרת התמיכה מהמשקיעים החדשים והקיימים שלנו, אנחנו יכולים להאיץ את תהליך הפיתוח והבדיקות הקליניות של הטיפול שלנו שמיועד לחולי אי-ספיקת לב. ביחד עם נשיא החברה, ארז רוזנפלד, אנחנו בונים צוות עם פוטנציאל להעביר את המסתם של V-Wave אישור רגולטורי ולהתחיל במיסחור שלו בארצות הברית ובעולם".

מתחילת דרכה עברה וויקס שינויים תשתיתיים רבים ומגוונים, מסרבר מונוליטי עם MySQL ועד לארכיטקטורה מבוססת Micro-Services. על המסע הטכנולוגי שעברה החברה מסטארט אפ קטן ל-70 מיליון יוזרים ו-400 מפתחים מספר הארכיטקט הראשי, יואב אברהמי, בדגש על סמכויות פיתוח, השפעת ה-velocity, והיחסים בין הניהול לעומק הטכני הנדרש.

בהרצאה של יואב, מתוך מפגש על ניהול פיתוח מודרני, הוא מדבר על כיצד לתכנן ארכיטקטורה שתאפשר צמיחה של הצוותים, ולא רק של התוכנה. הוא מציג גישה חדשנית למאגרי מידע ומסביר איך היא מובססת על תובנות שהתגלו דרך משברים. ולבסוף מפרט על החשיבות של גמישות טכנולוגית וכיצד מנחילים אותה כך שתאפשר אימוץ פלטפורמות דינמיות בעתיד לדוגמאת cloud computing.

מאת אלירן דורון, מנכ"ל חברת SEOMAN וסמנכ"ל שיווק ב"פיפלביז".

תחום ה-SEO צבר תאוצה בשנים האחרונות בקרב בעלי העסקים הקטנים. משנה לשנה נכנסים מתחרים חדשים לתחום ומנוע החיפוש של גוגל מתעדכן בצורה שמקשה על מקדמי האתרים להתבסס במקומות הראשונים. בשנת 2015 הובילה גוגל מספר עדכונים בעלי חשיבות בנושא:

• עדכון המובייל פגע באתרים שאינם מותאמים למכשירים ניידים.
• פיתוח תוכנת ה-RankBrain מאפשרת לגוגל ללמוד את מילות החיפוש השונות של הגולשים ולהתאים את התוצאות בצורה טובה יותר.
• גידול התוצאות הממומנות ברשת החיפוש בתחומים התחרותיים בא על חשבון התוצאות האורגניות בעמוד הראשון.
• שכלול התוצאות הלוקליות והעדפתם על פני התוצאות האורגניות, מונע מגולשים רבים לגלול לתחתית העמוד.

1. תוכן

תוכן מאז ומעולם היה חלק בלתי נפרד מעולם הקידום האורגני. חברות קידום אתרים שונות מעסיקות כותבי תוכן שונים במטרה "לנפח את האתר" בכמה שיותר תוכן. מנוע החיפוש של גוגל מתבסס כיום על נתוני הגלישה השונים ומתייחס לתוכן איכותי ומקצועי אשר מעניק ערך מוסף לגולש.

על מנת לקדם את אתר האינטרנט שלכם, תצטרכו מעתה לבחור בקפידה את כותבי התוכן שלכם ולהביע בכתב טיפים מקצועיים יותר, איכותיים יותר ומעניינים יותר עבור הגולשים. צפיפות גבוהה של מילות מפתח בתכנים, שעד כה נחשבה ל"טכניקת SEO", עלול לפגוע בדירוג ובסמכות של אתר האינטרנט שלכם.
פיתוח תוכנת RankBrain, עשוי לקלוט משמעויות שונות לביטויים ומומלץ לשלב "זנבות ארוכים" בתוכן שבאתר האינטרנט שלכם.

2. קישורים

גורם נוסף המשפיע על דירוג האתר הוא איכות ומספר הקישורים המפנים לאתר האינטרנט. ההיגיון ברור לכולם, ככל שלאתר מספר רב של קישורים מאתרים סמכותיים ורלוונטיים, כך למעשה מזהה גוגל את "המלצות הגולשים" על האתר ומשפר את דירוגו. רבים מיהרו להספיד את חשיבות הקישורים בשנים האחרונות, אך נראה שגוגל פיתחה את יכולת הזיהוי לקישורים טבעיים.

החשיבות של הקישורים מאתרים "סתמיים" אינה נראית כגורם המשפיע על תהליך הקידום של האתר ועל מנת לערוך ניהול קישורים מקצועי, עליכם להיות יצירתיים בשנה החדשה. תוכן איכותי מקביל לקישור איכותי, במידה ותעניקו ערך מוסף לגולשים, תוכלו לשלב כתבות מקצועיות בפורטלים מוכרים ולחזק את פרופיל הקישורים של האתר שלכם. מומלץ לשלוח כתבות מקצועיות לפורטלים ואתרים רלוונטיים במטרה לזכות בקישורים מכוח המקצועיות ולא באמצעות החלפה של קישורים. במטרה לשמור על טבעיות הקישורים, הקפידו לגוון ב-Anchor Text. שקלו לרכוש כתבות מקצועיות וקישורים מפורטלים חזקים בתחום.

3. שילוב פלטפורמות שיווקיות

מודל הרווח של כלל הפלטפורמות באינטרנט מתבסס על פרסומות, ומדי שנה מצטמצמת החשיפה האורגנית לטובת הפרסומות. בתחומים רבים, היכולת לקבל חשיפה אורגנית קטנה ביחס לחשיפה שבתשלום, לכן, הקפידו לשלב פעילות בפלטפורמות השונות.

במגוון תחומים יש ביקוש לתוכן מקצועי, והגולשים נוטים לבחור בבעלי מקצוע אשר מתפרסמים בפורטלים הידועים. שילוב קמפיינים ברשתות לקידום תוכן כמו Taboola ו-OutBrain עשוי בהחלט לשפר את החשיפה שלכם ולהשתלם ללקוחותיכם.

מגוון רחב של פלטפורמות "צעירות" מציעות מחירי פרסום סבירים ביחס למחירי הפרסום ברשת החיפוש (פלטפורמות לניהול תוכן ותמונות Img.Ads). שילוב של קמפיין Remarketing לאתר (במיוחד לאתרי מסחר) ושימוש בתוכן ויזואלי עשוי להוות בסיס לבניית סיפור מותג ולשפר את היקף המכירות של החברה.

4. רשתות חברתיות

במהלך שנת 2015 הציגה גוגל תצוגה חדשה ל-Google Plus. מדי שנה מתפתחות רשתות חברתיות חדשות ושילוב פעילות ברשתות החברתיות מחייב כל איש SEO לפעול בהן.

פייסבוק הציגה במהלך השנה גידול ברווחים, שנבע בעיקר מצמצום החשיפה האורגנית של מנהלי העמודים העסקיים. באמצעות פוסטים ויראליים תוכלו לצמצם את ההוצאה הכספית שלכם. הקפידו לפלח את קהל היעד בצורה שתמנע חשיפה של גולשים שאינם רלוונטיים. ככל שתייצרו מעורבות בקרב הגולשים, ייחשף הפוסט בקרב קהל רב יותר. שימוש בצוות האנושי בחברה ויצירת תכנים יצירתיים ישפר את הפעילות שלכם ברשתות החברתיות ויחסוך לכם עלויות.

בשנה הקרובה תפתח גוגל את האפשרות למימון פוסטים בגוגל פלוס. לינקדאין שמונה למעלה מ-1.3 מיליון משתמשים ישראלים והשימוש באינסטגרם (ששילבה אפשרויות פרסום במהלך השנה) בקרב אוכלוסייה בוגרת עולה בצורה משמעותית בחודשים האחרונים. הקפידו לבחור את הפלטפורמה המתאימה ביותר לפרסום עבורכם. מומלץ לבחון את העמודים העסקיים וכמות העוקבים שלהם על מנת לצפות בפוטנציאל של קהל היעד שלכם.

5. מאפיינים טכניים

המהירות של אתר האינטרנט שלכם עשויה להשפיע במידה משמעותית על דירוגו בגוגל. חוסר הסבלנות של הלקוחות שעלול לגרום לאחוז נטישה גבוהה מחייב את בעלי האתרים לתקן את התקלות באתריהם ולהפוך אותו לנגיש ונוח עבור הגולש.

הנתונים האנליטיים משפיעים במיוחד על הדירוג של האתר ועל כל בעל אתר לטפל בתקלות הטכניות שבאתר דרך Google Search Console ולפעול במטרה לשפר את הנתונים שלו מבחינת חוויית המשתמש באמצעות ה-Google Analytics. הקפידו לעקוב אחר הנתונים השונים בכלים ולתקן תקלות באתר על מנת לשמר את הגולשים הקבועים באתר. שילוב של ניוזלטר ויצירת Data Base של לקוחות יעודד את המכירות של המוצרים/השירותים שלכם.

6. יצירת שיתופי פעולה

תוכניות Affiliate מאז ומעולם היו אחד משיטות השיווק של חלק מהעסקים. התחרות הגדולה בזירה האורגנית והמחירים שעולים משנה לשנה במערכת של Google AdWords מחייבים בעלי עסקים לפעול בדרכים יצירתיות להשגת לידים. בחלק מהתחומים, קניית לידים דרך חברות כמו ClickOn, WeSell או אתרים אשר שולטים בתחומם, עשויה להיות פתרון אטרקטיבי במיוחד.

לסיכום: שנת 2016, מחייבת אתכם להיות יצירתיים ולהתאים את עצמכם לתנאי השוק. מעכשיו, תהליך האופטימיזציה של אתר האינטרנט שלכם הוא רק בידיים שלכם.

מאת ניר מיטל, סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי, ExitValley.

כולנו מכירים את האמרה הרווחת שכסף עושה כסף, ובהתאם לכך, במהלך העשור האחרון, ניכר גידול משמעותי במספר המשקיעים היומיומיים – אלו אשר מקצים חלק מהונם הפנוי במטרה ליצור רווחים נוספים מכספם.

כחלק ממהפכת הכלכלה השיתופית שסוחפת את הגלובוס, בשנת 2015 נפתחה אפשרות השקעה נוספת בפני כל אלה אשר עד כה הסתפקו בלהשקיע את כספם בפיקדונות בנקאיים, אגרות חוב, קרנות נאמנות וכיו"ב. מדובר באפשרות להשקיע בחברות סטארט-אפ ולהצטרף לקבוצת משקיעים, שעד לא מכבר הייתה סגורה ומצומצמת. בהשקעות מסוג זה יש מידה רבה של סיכון, אך לצד זה יכולים המשקיעים ליהנות מפוטנציאל תשואה גבוהה במיוחד, וממעורבות, על פי מידת רצונם, בחברות אשר עוסקות בתחומי עניין אשר קרובים לליבם.

רגע לפני שאתם קופצים למים ומצטרפים לקהילת האנג'לים האקסקלוסיבית, ריכזנו עבורכם מספר כללים שעליהם יש להקפיד בדרך לאקזיט המיוחל:

1. פיזור סיכונים

השקעות בסטארט-אפים הן השקעות אשר טומנות בחובן אלמנט רב של סיכון. הסיכון נובע משום שמדובר בהשקעה בשלב ראשוני של חברה בה אי-הוודאות גוברת על הוודאות. בכל השקעה בסטארט-אפ קיימת אפשרות ממשית לאיבוד כל כספי ההשקעה. לכן, במידה ומחליטים להשקיע בסטארט-אפים, מומלץ לפזר את הסיכון: בשלב הראשון יהיה עליכם לבחון מהו החלק היחסי מתקציב ההשקעות שברשותכם אשר אותו הייתם מעוניינים להשקיע בסטארט-אפים. (לדוגמה: יש לי 300 אלף ₪ אשר מיועדים להשקעות, מתוכם אשקיע שליש במניות בורסאיות, שליש בקרנות נאמנות ושליש בסטארט-אפים). ככלל, לא מומלץ להשקיע את כל הסכום הפנוי להשקעה באפיק אחד בלבד.

בשלב השני, לאחר שהגדרתם מהו הסכום אותו אתם מעוניינים להשקיע בסטארט-אפים, מומלץ לפזר אותו בין כמה חברות. באופן זה, הצלחת השקעה אחת עשויה לפצות על אי הצלחה של השקעה אחרת. כך תגדילו בצורה משמעותית את הסיכוי להיות שותפים בחברה מנצחת.

2. תפסו אותם בהתחלה

בשנת 1993 פנו 3 יזמים צעירים ואלמוניים – גיל שוויד, מריוס נכט ושלמה קרמר, לבעלי חברת BRM, האחים ניר ואלי ברקת, יובל רכבי ועומרי מן, בהצעה להשקיע בחברה חדשה שהקימו בשם צ'ק פוינט. לברקת ושותפיו הייתה אינטואיציה טובה לגבי החברה, דבר שהביא לידי השקעת 400 אלף דולר מצד הקבוצה, עבור לא פחות מ-50% ממניות החברה (השקעה המשקפת שווי חברה של 800 אלף דולר לאחר הגיוס). ההשקעה הוכיחה את עצמה – צ'ק פוינט צמחה להיות אחת החברות הישראליות המצליחות ביותר והמשקיעים מימשו את השקעתם תמורת 400 מיליון דולר. אילו ברקת ושותפיו לא היו משקיעים בצ'ק פוינט בשלב כה מוקדם, והיו משקיעים בחברה בסבב גיוס מאוחר יותר, אותם 400 אלף דולר היו מזכים אותם בפחות אחוזים בחברה (עקב הגידול בשווי החברה) ובהתאם לכך, היו נהנים מאקזיט קטן יותר.

שורה התחתונה היא שככל שהשלב בו השקעתם בחברה הוא מוקדם יותר, כך שווי החברה (ואליואציה) בסיבוב הגיוס יהיה נמוך יותר, מה שיקנה לכם יותר אחוזים בחברה, דבר שיגדיל את פוטנציאל התשואה שלכם.

3. בחנו את צוות היזמים

זה לא סוד גדול שקיימים חילוקי דעות מהותיים בין משקיעי ההון סיכון המקצועיים (האנג'לים) לגבי כיצד בוחרים השקעה מנצחת, עם זאת הרוב המוחלט של משקיעים אלו תמימי דעים לגבי שאלה אחת, והיא: "מהו המרכיב החשוב ביותר להצלחת סטארט-אפ?" והתשובה לכך היא: צוות היזמים.

הקמת סטארט-אפ הוא תהליך מורכב אשר טומן בחובו אתגרים רבים, ובהם אפיון צורך מדויק, פיתוח מוצר, חדירה לשוק, חינוך שוק, התמודדות מול מתחרים משמעותיים, התמודדות עם שינויים ברמה היומיומית, וכל זאת בתקציבים צנועים ובזמן קצר. מאחר ומדובר בכסף שלכם, עליכם כמשקיעים להיות משוכנעים שהצוות שנבחר למשימה באמת יוכל לעמוד בה.

לצורך כך יש לוודא שצוות היזמים מחזיק במירב המיומנויות הנדרשות להצלחת הסטארט-אפ המדובר ובהן, ידע טכני, רקע עסקי, מומחיות בתחום הפעילות של הסטארט-אפ, יכולת שיווק רלוונטית לשוק הספציפי ועוד, יש להסתכל על קורות החיים של היזמים בדגש על הניסיון הקודם, האם כבר לקחו חלק בסטארט-אפ מוצלח? האם מדובר ביזמים סדרתיים? הרי לוקח זמן ללמוד את חוקי התעשייה… האם הם עובדים בסטארט-אפ במשרה מלאה או שסתם מריצים אותו על הדרך? האם כשיתעוררו הקשיים הם ירימו ידיים ויעזבו, או שמא יהיו נחושים ויעשו כל שנדרש על מנת להצליח? והכי חשוב האם הם יודעים מה הם עושים – האם יש להם חזון..? במידה ומצאתם שמדובר בצוות חזק , אמין ובעל חזון, אתם יכולים להתחיל לחשוב על הפוטנציאל העסקי.

4. בדקו את הפוטנציאל העסקי

אף אחד לא באמת יודע איזה סטארט-אפ יצליח ואיזה ייכשל, גם לא המשקיעים המקצועיים ביותר. ניסיון בהשקעות יכול לעזור כמובן, אבל אי אפשר באמת לדעת איזה מוצר יצליח לכבוש את לב המשתמשים. פוטנציאל עסקי, לעומת זאת, הוא דבר שכל אחד יכול לתפוס.

דוגמה לכך הוא סיפורו של בריאן צ'סקי, מייסד Airbnb הסטארט-אפ אשר עשה מהפכה בעולם המלונאות ושמוערך כיום בכ-20 מיליארד $. בפוסט שפרסם לא מזמן, סיפר צ'סקי, כי בתחילת הדרך, בשנת 2008, ניסה לגייס השקעה של 150 אלף דולר לפי שווי של מיליון וחצי דולר, מה שהיה מקנה למשקיעים 10% משווי החברה. מתוך 7 משקיעים אליהם פנה בעמק הסיליקון, 2 כלל לא חזרו אליו, 3 השיבו בנימוס שתחום התיירות לא נמצא בין תחומי ההשקעה שלהם, 1 ענה ש"אינו מצליח להתרגש מעסקי התיירות", והאחרון טען ש"ההזדמנות העסקית פשוט קטנה מדי". יכול להיות שאם צ'סקי היה פונה אליכם אי שם בשנת 2008 וכן היה מצליח "לרגש" אתכם, היום היה לכם הרבה מאוד כסף.

כאשר אתם עומדים בפני הזדמנות השקעה, עליכם לקרוא את התכנית העסקית של החברה המגייסת ולנתח את מידת הפוטנציאל העסקי. התחילו במוצר שהחברה מפתחת – על איזה צורך הוא בא לענות? באיזה שלב נמצא הפיתוח? האם הוא מוגן בפטנט? מהם יתרונותיו מול המוצרים הקיימים? משם המשיכו לסקירת השוק – האם מדובר בשוק גדול? האם השוק צומח? האם הוא רווי במתחרים? בחנו את המודל העסקי – האם הוא סביר? האם מההיכרות שלכם, אנשים ירצו לצרוך את המוצר בהינתן המודל העסקי?
ולבסוף אחדו את כל המסקנות שלכם לכדי תובנה אחת – האם אתם מאמינים שזה הולך להיות סיפור ההצלחה הבא? אם כן, אפשר לעבור לנקודה הבאה..

5. בחנו את שווי החברה

קביעת שווי חברה בחברות פרטיות הוא אינו מדע מדויק בלשון המעטה, ועל אחת כמה וכמה, קביעת השווי בשלבים הראשונים של הסטארט-אפ. ובפועל נקבע השווי כאשר המשקיע הראשון מסכים להשקיע בהתאם לשווי (Valuation) שהוצג בפניו. שווי זה יתקבע והוא זה שיוצג בפני המשקיעים הבאים.

הפרמטרים שעשויים להגדיר את שווי החברה יהיו: המוצר של החברה, השלב בו נמצא הפיתוח, היתרון הטכנולוגי של החברה, פטנטים שאושרו, איכותו וחוזקו של הצוות, התחום בו עוסקת החברה והשוק אליו פונה החברה, אבני דרך משמעותיות שהושגו והיכולת להוציא לפועל את התוכניות.

שווי החברה לאחר סבב הגיוס מחושב טכנית באמצעות חיבור שווי החברה לפני הכסף, כלומר לפני גיוס ההשקעה (Pre-money valuation) וסכום הגיוס אותו מבקשת החברה לגייס. אחוז האחזקה שלכם בחברה ייקבע באמצעות חלוקת הסכום שבחרתם להשקיע בשווי החברה לאחר הכסף (כולל סך כל כספי ההשקעה), מה שאומר שככל ששווי החברה גבוה יותר כך אחוז האחזקה שלכם יהיה קטן יותר.

כאשר בוחנים השקעה, עליכם לבחון את שווי החברה במטרה לוודא שהוא סביר ותואם את המציאות. אחת הדרכים לעשות זאת היא לאתר סבבי גיוס מקבילים, כלומר לבדוק לפי איזה שווי גייסו אותן חברות הדומות במאפייניהן לחברה המגייסת. בנוסף, מומלץ להכיר את כלל האצבע לקביעת שווי חברה בתחילת הדרך שאומר שעבור גיוס ראשוני תקצה החברה בין רבע לשליש ממניותיה (לדוגמה – השווי של חברה שמגייסת 250,000$ תמורת 25% ממניותיה יהיה 1,000,000$, כאשר השווי לפני הכסף יהיה 750,000$. בחברה זו השקעה של 10,000$ תקנה למשקיע 1% ממניות החברה).

6. בדקו את התקציב המתוכנן

בדגש על תכנית השימוש בכסף (Use of proceeds)

כל מי שאי פעם בנה תכנית כלכלית, מכיר את המשפט "האקסל סופג הכל". משפט זה אומר למעשה שבניגוד למציאות הקרה, על גבי האקסל ניתן להציג מגוון תכניות מאוד אופטימיות. ועל כן יש לבחון כל תכנית כלכלית במידה רבה של ביקורתיות, לבדוק את ההנחות שבבסיס התכנית, לשאול שאלות, ולעשות סימולציות של הצלחה חלקית, דוג' 70% הכנסות, 50% וכן הלאה.

בעוד שצד ההכנסות של התכנית הכלכלית קשה מאוד לחיזוי, צד ההוצאות הרבה יותר מהימן, ולכן קיימים משקיעים רבים שלאחר שגילו את הפוטנציאל העסקי במיזם, מעדיפים להתרכז בצד ההוצאות במקום לבזבז זמן יקר על בחינה מדוקדקת של כל אחד מסעיפי תחזית ההכנסות.

כאשר ניגשים לבחון את צד ההוצאות מומלץ לבדוק למה בדיוק ישמשו כספי הגיוס ולכמה זמן הם יספיקו. בחינת תכנית השימוש בכספי הגיוס תאפשר לכם לדעת את מידת הרצינות של החברה המגייסת, האם הם חשבו על כל סעיפי ההוצאות הנדרשות? מה לגבי הוצאות הפיתוח? הוצאות השיווק? וכמה מכספי ההשקעה ייצאו על שכר היזמים? בהקשר זה עליכם לוודא שהוצאות השכר יהיו סבירות, רוב כספי ההשקעה אמורים להיות מופנים להמשך צמיחת החברה, ומעבר לכך, ליזמים יש מניות בחברה עם פוטנציאל שווי לא מבוטל. דבר נוסף שעליכם לזכור הוא שרוב הסטארט-אפים שלא מצליחים, נסגרים בגלל שנגמר להם הכסף! לכן, הקפידו שסיבוב ההשקעה המדובר יספיק לחברה לפחות ל-12 חודשים (יש שיגידו 18) ללא הכנסות.

ולסיכום הנקודה, מומלץ לוודא שהתקציב המתוכנן יהיה מעוגן במסגרת המצגים המשפטיים שבתוך הסכם ההשקעה, כך תהיה החברה מחויבת לעבוד לפיו, ללא סטיות מהותיות, ואתם תוכלו להיות בראש שקט שהכסף שלכם משמש בפועל לתכנית לה הסכמתם.

7. בדקו את הזכויות הניתנות לכם כמשקיעים

המניות שמונפקות לכם מקנות לכם שווי כלכלי וגם זכויות וחובות אל מול החברה ויתר בעלי המניות. הזכויות והחובות מוסדרות בחוק החברות ובתקנון של החברה המגייסת. הזכויות נחלקות לזכויות לקבל את החזר ההשקעה, זכויות אינפורמציה, זכויות השתתפות בקבלת החלטות ועוד. החובות כוללות חובות אל מול החברה ואל יתר בעלי המניות. להלן כמה מהזכויות שמומלץ להתעקש עליהן, כאשר מרבית הזכויות נובעות מהרצון להגן על המשקיעים מפני מצבים בהם החברה משתמשת בכספי ההשקעה בצורה לא ראויה:

• חובות דיווח של החברה לבעלי מניותיה לאחר השלמת הגיוס – חשוב לוודא החברה מחויבת לעדכן אתכם במצבה באמצעות עדכונים רבעוניים ודו"חות שנתיים מבוקרים.
• מנגנון לשמירת מחויבות היזמים כלפי החברה – מאחר ולא ניתן "להכריח" את היזמים לעבוד, נוצר מנגנון ה-REPURCHASE – מטרת מנגנון זה היא לשמר את היזמים בחברה לאחר הזרמת כספי ההשקעה לחברה על ידי מתן סנקציה במועד העזיבה. בהתאם למנגנון זה, יזם שיעזוב את החברה בפרק זמן שייקבע, יאבד חלק ממניותיו, כאשר גודלו של חלק זה קטן ככל שמתרחקים ממועד השלמת ההשקעה.
• זכות הצטרפות למכירה – (Tag-Along) מטרתו של מנגנון זה היא ליצור אחידות בזכות המכירה בין היזמים לבין המשקיעים. מנגנון זה מגדיר כי המשקיעים יהיו רשאים להשתתף בכל עסקה למכירת מניות החברה של מי מהמייסדים.
• זכות מצרנות – (Pre-Emptive) מטרתו של מנגנון זה היא לשמר לבעלי המניות את הזכות להצטרף לכל סבב גיוס עתידי נוסף של החברה כך שאחזקתם לא תדולל באופן אוטומטי במקרה שכזה.
• חובת הדיווח על עסקאות עם בעלי עניין – מטרתו של מנגנון זה היא למנוע מהיזמים ומאנשי מפתח בחברה לבצע עסקאות עם בעלי עניין, זאת מבלי לקבל את אישור יתר בעלי המניות לכך ברוב מיוחד.
• איסור חלוקת דיבידנד בתחילת הדרך – מטרתו האיסור היא למנוע מהמייסדים ומבעלי המניות העיקריים בחברה לבזבז את כספי ההשקעה על ידי משיכת דיבידנדים מקופת החברה אשר זה עתה גייסה. סעיף זה בא להבטיח שכספי ההשקעה וכספים עתידיים שייכנסו לקופת החברה במהלך השנתיים לאחר הגיוס ישמשו לפיתוחה ולקידומה של החברה בלבד.

8. חשבו על סבבי הגיוס העתידיים בהקשר הדילול הצפוי לכם

מרביתן של חברות הסטארט-אפ יערכו מספר סבבי גיוס במהלך חייהן, החל משלב ה-Pre-seed הצעיר, בו קיים קונספט, מוצר בגרסת בטא והרבה רצון טוב, דרך שלב ה-Seed שבו לחברה יש כבר מבנה ארגוני בסיסי ומוצר בשלבי פיתוח מתקדמים, ועד גיוסים מתקדמים יותר דוגמת Round A, בו לחברה יש כבר מוצר עובד לצד הכנסות ממכירה.

כל גיוס הון שהחברה עורכת כרוך בהנפקת מניות חדשות, אשר מגדילה את מספר המניות הכולל בחברה ובהתאם מפחיתה את חלקם היחסי של בעלי המניות הקיימים בחברה, תהליך זה נקרא דילול. בעוד שהדילול מקטין את חלקכם היחסי באחזקות החברה, כמות המניות שברשותכם אינה משתנה, ובמידה ושווי החברה בסיבוב הגיוס החדש גבוה יותר (מה שקורה בדרך כלל בגיוסי המשך), כך גם שווי המניות שברשותכם, כלומר שעל הנייר הרווחתם.

במידה ותרצו לשמור על חלקכם היחסי באחוז החזקות החברה, עליכם לוודא מבעוד מועד שהמניות שלכם מקנות לכם זכות מצרנות (Pre-Emptive) אשר תאפשר לכם להשתתף בסבבי הגיוס הבאים. קחו בחשבון שמאחר ושווי החברה צפוי להיות גבוה יותר, כך גם יגדל סכום הכסף שעליכם יהיה להשקיע.

כאשר אתם שוקלים להשקיע בחברה מסוימת, נסו להעריך את מספר סבבי הגיוס העתידיים והדילול שצפוי לכם בעקבותיהם. לצורך כך, בדקו את השלב בו החברה נמצאת, מספר סבבי הגיוס אשר ערכו חברות הדומות במאפייניהן, ואת תחום הפעילות של החברה. שימו לב, ישנם תחומי פעילות דוג' ביו-טק אשר מאופיינים במספר רב של סבבי גיוס, אפליקציות אינטרנטיות, לעומת זאת, יכולות להסתפק בפחות.

לסיכום, מהפכת הכלכלה השיתופית פתחה בפני כולנו את האפשרות להצטרף לקהילת המשקיעים בסטארטאפים. במידה והחלטתם שזה מתאים לכם, הקפידו לעשות את שיעורי הבית, שמרו על כללי הבסיס, ומעל הכל זכרו שלצד הפוטנציאל הרב קיים סיכון גבוה במיוחד. כל השקעה יש לבצע בצורה חכמה. שיהיה בהצלחה!

כל הכתוב במאמר זה מהווה דעתו של הכותב בלבד ואינו מהווה ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי וכן אינו מהווה ייעוץ השקעות.

מקור: יח״צ

חברת החומרה הישראלית MultiPhy, שרוצה לעזור למשתמשים בכל רחבי העולם ליהנות מאינטרנט מהיר במיוחד, הודיעה על השלמת סבב גיוס נוסף בסך 17 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי, השלישי במספר, הושלם באמצעות משקיעים קיימים וחדשים הכוללים קרנות הון סיכון מובילות, אך זהותם של אלו לא נחשפה. יחד עם זאת, ענקית הרכיבים האלקטרוניים Semtech האמריקאית, חשפה ואישרה כי היא כעת אחת מבעלת המניות הרבות ביותר בחברה.

הדרישה גוברת מיום ליום

במהלך השנים האחרונות עולה הדרישה להעברת מידע רב, כמו גם לגישה מהירה למאגרי ומרכזי מידע. העובדה שכמעט לכל משתמש יש היום סמארטפון, טאבלט או מחשב נייד מובילה לכך שכמות אדירה של תמונות, סרטונים, קבצים ושאר מידע עוברים ברשת בכל רגע, מה שעלול לגרום לעומסים, "צווארי בקבוק" ולעיתים אף לקריסה מוחלטת, בשל אי היכולת לעמוד בדרישה.

במטרה להעניק פתרון לדרישה הגוברת, חברת MultiPhy מציעה מוצרים המסוגלים להעלות את קצבי השידור, ולהוזיל ולשדרג את יכולות המנועים האופטיים היקרים הקיימים כיום. המוצרים שמציעה החברה הינם שבבים אשר מיועדים להעביר מידע בנפח גבוה על גבי תשתיות קיימות של סיבים אופטיים, בקצבים העומדים על 100 ו-400 Gb/s, למרחקים של עד 80 קילומטרים. המשמעות היא שבאמצעות הטכנולוגיה של החברה, היא יכולה להציע למשתמשים להוריד כ-100 סרטים באורך מלא, או להעלות כ-100 אלף תמונות – בשנייה בודדת אחת.

מקור: MultiPhy

הטכנולוגיה של החברה מתמקדת בעיבוד אות ספרתי (DSP), כאשר השבבים שמייצרת מאפשרים "להוריד מהלחץ" של עולם התקשורת, להגדיל את נפחי התעבורה ברשתות עמוסות ולהציע פתרון למידע הממשיך לגדול. למעשה, הטכנולוגיה של החברה כבר מיושמת בשבב אלקטרוני המוטמע במערכות ברחבי העולם, המקשרות בין מרכזי מידע בסין, ארצות הברית ואירופה.

MultiPhy נוסדה ב-2007 על ידי פרופסור דן שדות, לשעבר ראש המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון, בעקבות רעיון שפותח במעבדה לתקשורת אופטית, ביחד עם מספר סטודנטים למחקר. פרופסור שדות הבין במהרה כי מדובר ברעיון בעל ערך רב, והחליט להפוך אותו למוצר ממשי.  החברה ממומנת מתוצאות הפעילות שלה, כמו גם ממספר קרנות הון סיכון מובילות הכוללות את כרמל ונצ'רס, ורטקס ונצ'רס ומספר משקיעים נוספים, ועד כה גייסה למעלה מ-20 מיליון דולר (כולל הסבב הנוכחי).

ההון שגויס יעניק ל-MultiPhy משאבים וכלים נדרשים במטרה להאיץ את פיתוח הדור הבא של המוצר שלה, וליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים. כמו כן, בעזרת הגיוס תכפיל החברה את פעילותה העסקית ותחזק את שליטתה בשוק.

״אנו שמחים על הבעת האמון שיש לנו הן מהמשקיעים והן מהתעשייה. המחויבות והתמיכה של המשקיעים שלנו שולחת מסר ברור ש-MultiPhy היא השחקנית המובילה בקישוריות במהירות של 100Gbps בשוק מרכזי הנתונים. בשל דרישת השוק לגידול משמעותי בתפוקת קישוריות וייעול העלויות, אנו מצפים שמודולים של 100Gbps יהפכו למיינסטרים עם מיליוני יחידות פרוסות ברחבי העולם״, אמר אבי שבתאי, מנכ״ל החברה.

מקור: Elastifile

נדמה שככל שגדל הצורך של ארגונים בפתרונות איחסון נתונים, כך גוברת הדילמה שלהם האם ללכת על פתרונות שמבוססים על טכנולוגיית הדיסקים הקשיחים הותיקה או שמא לפנות לפתרונות שמבוססים על זכרונות פלאש. חברת הסטארטאפ הישראלית Elastifile (אלסטיפייל), שמפתחת טכנולוגיית אחסון פלאש, הודיעה היום (ג') על גיוס של 35 מיליון דולר.

תמחור אטרקטיבי

הטכנולוגיה שמפתחת Elastifile מאפשרת לארגונים ליהנות ממערכת אחת ואחידה לאחסון נתונים, גם אם הארגון מחזיק במספר מערכות שונות כמו למשל שרתים שמבוססים על פלאש ופתרונות ענן שונים. אולם, אחד החסמים הגדולים ביותר שמונע מעבר של ארגונים לטכנולוגיות הפלאש המהירה והאמינה יותר הוא המחיר; למרות זאת, הפתרון של Elastifile נהנה מתמחור אטרקטיבי הרבה יותר שעומד, על פי החברה, על 500 דולר לטרה-בייט איחסון, כלומר שווה ואף נמוך ממערכות היברידיות או כאלו שמבוססות על דיסק מגנטי. הפתרון של החברה תומך ב-OpenStack/KVM, VMware vSphere וכן בקונטיינרים בלינוקס. הפתרון כולל הן חומרה והן תוכנה, ועל פי ההערכות צפויה החברה להשיק את גרסת הבטא שלה בסוף 2016 או תחילת 2017.

Elastifile הוקמה בשנת 2014 על ידי שחר פרנק, ממייסדי XtremIO, שנמכרה ל-EMC תמורת 450 מיליון דולר; אמיר אהרוני שהקים והנפיק את Optibase ומכר את Mobixell ל-Flash Networks תמורת 15 מיליון דולר; ורוני לוקסמבורג. מאז הספיקה החברה לגייס 8 מיליון דולר בסבב A שהובל על ידי Lightspeed Venture Partners ו-Battery Ventures, ועתה כאמור היא מגייסת עוד 35 מיליון דולר בסבב בהשתתפות המשקיעים הקיימים.

בהתייחסו לגיוס מסר אמיר אהרוני, שותף-מייסד ומנכ"ל החברה: "אנחנו נרגשים שהמובילים בתעשיה מצטרפים אלינו, מה שמביא את סך ההשקעה בחברה ל-44 מיליון דולר". אהרוני הוסיף: "המימון הנוסף הזה יאפשר לנו לשווק באגרסיביות את הפתרון הייחודי שלנו, ויאפשר לארגונים להעביר את המידע והנתונים העצומים כולל נתונים מובנים ונתונים לא-מובנים, כך שישמשו אותם לפעילותם בהמשך".

נדמה שלצד הסייבר, גם חברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיות לאיחסון נתונים נמצאות בשלב רתיחה בשנים האחרונות. השותפים לשעבר משה ינאי ודורון קמפל, שהקימו את Diligent ומכרו אותה ל-IBM, הקימו כל אחד חברת איחסון נתונים משלו שנחשבות ל"חד-קרן", כלומר מוערכות במעל למיליארד דולר: Infinidat של ינאי ו-SimpliVity של קמפל; Anobit נמכרה לאפל; ScaleIO שנמכרה ל-EMC; וחברות אחרות כמו Iguaz.IO מגייסות סכומים גבוהים לפעילותן.

מקור: Zerto

חברת Zerto הישראלית העוסקת בניהול אסונות בענן, הודיעה היום (ד׳) כי השלימה סבב גיוס בהיקף של 50 מיליון דולר בהובלת קרן IVP האמריקאית. כמו כן השתתפה בגיוס משקיעה חדשה נוספת – Access Industries, דרך הזרוע הישראלית שלה, כלל-טק והמשקיעים הקיימים – 83North, Battery Ventures Harmony Partners, RTP Ventures, U.S. Venture Partners ומארק לזלי, שגם מהווה חלק מדירקטוריון החברה.

מזעור נזקים

פתרונות התוכנה של Zerto מאפשרים ניהול מערכות מידע ארגוניות וענן בזמינות של 24/7, ומובטחים להיות פשוטים, אמינים ולספק המשכיות עסקית. בעזרת פלטפורמת Zerto Cloud Continuity, ארגונים יכולים להגן על העומסים הווירטואליים שלהם ולהעביר אותם בין עננים ציבוריים, פרטיים והיברידיים באופן חלק. מוצר הדגל של החברה, Zerto Virtual Replication, הפך כבר לתקן ׳מקובל׳ בהגנה, התאוששות וניוד יישומים בין מרכזי נתונים וירטואליים ועננים.

המוצר של Zerto רלוונטי עבור חברות שלהן מרכזי מחשוב (Date Centers) בהם יושבים השרתים עליהם רצות האפליקציות. ״המשתמשים מתחברים לאפליקציות מהמשרדים או הבתים, כאשר משתמשים של האפליקציות יכולים להיות עובדים, לקוחות, ספקים, שותפים, או כל מה שצריך על מנת שהעסק ירוץ. הבעייה היא שאם קורה משהו למרכז המחשוב או חלק ממנו, האפליקציות לא יהיו זמינות, וכיוון שעסקים כיום מסתמכים יותר ויותר על האפליקציות הארגוניות שלהם, כל העסק לא יכול לעבוד וזה מכונה Downtime. כמובן שזה לא קביל לארגונים מכל גודל, ולכן האפשרות היחידה שלהם היא לבנות מרכז מחשוב נוסף, לשכפל באופן רציף את האפליקציות והמידע שלהן למרכז השני, ועכשיו אם משהו קורה למרכז הראשי, הן יכולות לעבור באופן מיידי למרכז מחשוב השני והעסק מממשיך לרוץ. לכן התחום מכונה המשכיות עסקית (Business Continuity).

המוצר של Zerto מספק את כל חבילת השירות ללקוחות החל משכפול רציף ומתמשך, דרך אפשרויות לבדוק את ההגנה בקלות (למשל על ידי סימולצייה של מעבר לתוך סביבת דמה), וכלה באוטומציה מלאה שמבטיחה שבמקרה של תקלה אמיתית, הכל יפעל כמו בבדיקות״, הסביר זיו קדם, אחד מצמד המייסדים ומנכ״ל החברה.

נכון להיום, קיימים לא מעט פתרונות בעולם ההמשכיות העסקית ובכלל זה בכל הקשור לוירטואליזציה, כולל הפתרון של CloudEndure הישראלית. שאלתי את קדם מה הופך את המוצר שלהם לטוב יותר מאלו הקיימים בשוק.

״רוב הפתרונות הקיימים בשוק מבוססים על מערכת אחסון המידע שמשכפלת את עצמה למערכת אחרת. כיום, העולם של תשתיות המחשוב עובר טרנספורמציה. בשלב הראשון, חברות עוברות משרתים פיזיים לשרתים וירטואלים. אחר כך, כשהם רוצים יותר אוטומציה וצריכה של מחשוב כשירות, הן מתחילות ליישם עננים פרטיים, ציבוריים, והיברידיים. השלב הבא הוא ה-Software-defined Datacenter, שמשמעותו היא שהכל נעשה בתוכנה בצורה אוטומטית במקום על ידי החומרה. כל השלבים האלו גורמים לריחוק בין העולם הפיזי של השרתים לאפליקציות וללוגיקה העסקית.

כיוון שהפתרון של Zerto רץ ברמת הוירטואליזציה והענן במקום ברמת הדיסקים הפיזיים, הוא יכול לספק פתרון הרבה יותר פשוט שצריך פחות תחזוקה ונותן פחות מקום לטעויות. בנוסף, הפתרון מכיל יכולות בדיקה (Testing) מקיפות שנותנות לאנשי התשתיות לבדוק ולהראות שהם עומדים בתנאי ההתאוששות שהם מבטיחים לחטיבות העסקיות, להנהלה, ולפעמים לרגולטור. בנוסף, המוצר מכיל אוטומציה מלאה של תהליך ההתאוששות שמבטיחה שבמקרה של תקלה אמיתית, הכל יפעל בדיוק באותו אופן שהמוצר פעל בבדיקות. כל הגורמים האלו גורמים לכך שארגון שמתמש ב-Zerto יחווה משמעותית פחות אובדן גישה לאפליקציות (DOWNTIME) ואובדן מידע (DATA LOSS) מארגון שמשתמש בפתרונות מבוססי מערכות אחסון. בנוסף, קיימים פתרונות מבוססי תוכנות גיבוי (BACKUP) שנותנות "התאוששות מאסונות לעניים" אבל לא יכולות לגדול אפילו לצרכים של ארגון בינוני ולרוב נשארות בתחום ה-SMB״.

תגדיל את כוח האדם בכ-50%

יחד עם השלמת הסבב הנוכחי, סך ההון שגייסה זרטו מגיע ליותר מ-110 מיליון דולר, ויאפשר לחברה להמשיך בתנופה שצברה עם למעלה מ-2000 לקוחות מענף התעשייה, כולל שירותים עסקיים, שירותי בריאות, ביטוח, שירותים משפטיים וחינוך, בנוסף לרשת של 250 ספקי שירותי ענן ומאות מפיצים. החברה שנוסדה בשנת 2009 על ידי האחים זיו (שייסד בעבר את Kashya, שנמכרה ב-2006 ל-EMC בעבור כ-160 מיליון דולר) ועודד קדם, מעסיקה במשרדיה הממוקמים בהרצליה כ-150 עובדים ו-150 עובדים נוספים בסניפיה ברחבי העולם, בין היתר בארה״ב, אנגליה, אוסטרליה, קנדה ויפן. בעזרת הגיוס הנוכחי מתכננת החברה להגדיל את כוח האדם בה בכ-50% עד סוף השנה הנוכחית.

ההתרחבות לאזורים חדשים כוללת הוספת צוותי מכירות באירופה. זרטו מרחיבה את פריסתה גם באזור APAC (אסיה פסיפיק, אפריקה ומזה"ת) וממשיכה להשקיע בסין, יפן, הודו, ואוסטרליה וניו זילנד (ANZ). מעמדה המוביל של זרטו במכירות צוינה לאחרונה על ידי CEO Magazine בזכות צמיחה של פי 5 משנה לשנה באוסטרליה וניו זילנד.

״סיפורי ההצלחה של IVP הם 'המי ומי' של מגזרי הטכנולוגיה והדיגיטל, ולכבוד הוא לנו להיות לחלק ממורשת כה עשירה. אנו מצפים להוציא לפועל את החזון הייחודי שלנו לייצר מוצרים שמשנים את עולם ה-IT בדרכים שמסייעות לנצל הזדמנויות חדשות להצלחה עסקית״, אמר זיו קדם, מייסד ומנכ״ל החברה.

זה הפך לנורמה, לסביבת העבודה המקובלת בהרבה מאוד חברות, אבל בואו נשים את הקלפים על השולחן: רובם היו מעדיפים לעבוד במשרד קטן ולא ב'אופן ספייס'. נכון, יש כאלו שמעדיפים את המרחבים, את ההמולה ואת חילופי המבטים האין-סופיים – אבל בינינו, אם תסתובבו בקומה שבה אתם יושבים ותנסו לספור אותם, ככל הנראה תספיק לכם יד אחת לשם כך.

שיהיה ברור: פינות עבודה סימטריות וקטנות, מחיצות דקות ושכנים צמודים הפכו כבר לחלק בלתי נפרד מיום העבודה שלכם, תרצו או לא תרצו. זה בהחלט יכול לגרום להתמוטטות עצבים, אך אם נערכים מראש ומתכוננים לזה פיזית ונפשית, השהייה ב-Cube שלכם יכולה להיות הרבה יותר נסבלת.

אז איך עושים את זה?

משלימים עם אובדן הפרטיות

ה'אופן ספייס' אינו משרד פרטי, דלת אין לו – מה שאומר שכל מה שמופיע על המסך חשוף וגלוי לסובבים אתכם. תמונות, רעיונות, סרטונים וממים – בזמן הנכון ובזווית הנכונה הם עלולים להפוך לנחלת הכלל. הפתרון הפשוט ביותר הוא לשנות את זווית המחשב ככל האפשר ולקוות שאף אחד לא יסתכל לכיוון המסך ויראה מה מופיע בו, אבל יותר פשוט להימנע ממבוכות – ופשוט להשתמש במחשב לצורכי עבודה ותו לא. תמונות מהמסיבה אתמול בערב, סרטונים אישיים, גלישה באתרי דרושים או בירור מצב חשבון הבנק שלכם – יש דברים שבהחלט כדאי לשמור לשעות הפנאי שלכם.

מבקרים במרפסת

כשיושבים ב'אופן ספייס' נמצאים כל הזמן בין אנשים. ההמולה היא תמידית, ובכל רגע נתון יש מי שמדבר או מפזם לעצמו. יש כאלו ששמים אוזניות על האוזניים, אבל לרוב זה יעמעם את רעשי הרקע ולא יעלים אותם לגמרי. כדי להפוך את התנאים האלו ליותר נסבלים כדאי לקום אחת לשעה-שעתיים, לצאת למרפסת, לקפוץ למטבח לכוס קפה או סתם להסתובב במסדרון. לא תאמינו עד כמה ההפוגות הקצרות האלו נותנות אוויר לנשימה. ואגב פרטיות, זו גם ההזדמנות להתרחק מכולם ולעשות שיחות טלפון שלא בא לכם שכולם ישמעו.

מתמודדים עם המטרדים

ה'אופן ספייס' מביא עמו שלושה מטרדים עיקריים: קור, ריח ורעש. את בעיית הרעש, כזכור, אפשר לצמצם בעזרת אוזניות ומוזיקה טובה. קור מזגנים (הבעיה הנפוצה ביותר במקומות עבודה, שממנה סובלות נשים רבות ברחבי העולם…) ניתן לנטרול בצורה פשוטה יחסית: חולצה ארוכה או שמיכה נעימה, ואילו ריח לא נעים אפשר לנטרל באמצעות בושם עדין או פיזור סבוני ריח דקורטיביים. בקיצור – אל תהססו לעשות מה שצריך כדי לשמור על שפיותכם.

מכינים לימונדה

נסו להפוך את הלימון ללימונדה ולנצל את המציאות שנכפתה עליכם. אתם יושבים ב'אופן ספייס'? זו הזדמנות מצוינת להכיר לעומק את השכנים שלכם, לפתח שיחה ולחזק את הקשרים ביניכם. נצלו את המרחבים להעלאת רעיונות, לסיעור מוחות, להתייעצויות או סתם להתבדחויות ולפריקת מתחים. אם תעשו זאת, יכול להיות שתגלו ש'אופן ספייס' הוא לא רעיון כל כך גרוע.

מכירים בטוב

נכון, אתם עובדים ב'אופן ספייס' – אבל לפחות אתם עובדים. המון אנשים היו שמחים מאוד להחליף אתכם, לקבל את התנאים שאתם מקבלים ולעבוד במקום העבודה שלכם. אולי לא הכול אידאלי ואין לכם פרטיות – אבל זה בדיוק הזמן להסתכל על חצי הכוס המלאה ולשמוח במה שיש.

ורק שתדעו – הבוס שלכם, זה שממש עכשיו יושב במשרדו מאחורי חלון הזכוכית ומסתכל על הנוף מהקומה ה-15, לא היה מתנגד לשנות אווירה בעצמו: לצאת החוצה לאחד התאים, לשמוע איזו בדיחה או שתיים ולקשקש קצת עם החבר'ה. אז תיהנו ממה שיש – ויאללה, לעבודה!

קרדיט תמונה: open space via shutterstock

מאת קרן אביאסף-מגדל ויעל זילברשטיין-אבל, שותפות בחברת PaymentsOp.

יש לכם צוות טוב, גייסתם השקעה לא מבוטלת והמוצר שלכם ללא ספק מעורר עניין רב בקרב הלקוחות, כמה זה יכול להיות מורכב להוסיף תהליך תשלום? כשמוכרים באינטרנט לגולשים (בין אם פרטיים ובין אם עסקיים) ממדינות אחרות, עולות שאלות רבות: כיצד נדע שזה באמת הלקוח? האם כרטיס אשראי זה מספיק טוב ובטוח? כיצד נגבה את הכסף? מה עלינו לעשות כדי להטמיע דף תשלום?

המערך התפעולי הנדרש, במיוחד במשלוחים של מוצרים פיזיים, עלול להכביד ושיווק המוצרים ברחבי העולם מביא לשינוי ארגוני בתפעול, בחוויית המשתמש, בהיערכות הפיננסית ובממשק הטכנולוגי.
לצד הסיכונים, הפוטנציאל בפעילות הבינלאומית הינו גדול ביותר והכניסה למסחר אלקטרוני בינלאומי מאפשרת הגדלה משמעותית של נתח השוק. המסחר האלקטרוני הולך וגדל והתחזיות לשנים הקרובות הן גידול של 10% בהיקף המסחר כל שנה. תחילת הפעילות שלכם בחו"ל הינה אסטרטגית ועל מנת להצליח, יש להיערך בהתאם.

מהם הצעדים לתחילת הפעילות בשוק הגלובלי?

1. שוק היעד

החליטו מהו שוק היעד שלכם – השוק האמריקאי הפופולרי ביותר וגם מערב אירופה, אמריקה הלטינית או המזרח. עדיף להתחיל בשוק גדול אחד, כדי לרכוש ניסיון וידע ומשם להתפתח לשווקים נוספים. החלטה על שוק היעד משפיעה על הצעדים הבאים ועל האסטרטגיה שלכם לטווח המידי.

2. מערך שירות ומכירה

הקימו את מערך השירות והמכירה שיתמוך בשוק היעד. מערך השירות יכלול למשל טלפון באזור החיוג המתאים ואנשי שירות הזמינים לפי זמני הלקוחות ויכלול גם שירות משלוחים. מערך המכירה יכלול אתר אינטרנט באנגלית ובשפה הנוספת הרווחת בשוק היעד. הקפידו באתר על הסברים ברורים בנושאים הבאים:

• אודות החברה
• הסבר תמציתי ומדויק על המוצרים או השירותים
• הסבר על תנאי השימוש (תנאי הרכישה, התשלום וביטול ההזמנה)
• הסבר על מערך השירות
• מדיניות הפרטיות

3. אמצעי תשלום

ערכו סקרי שוק כדי לוודא מהו אמצעי התשלום המקובל במדינות אליהן אתם פונים. לא בכל מדינה מקובל לשלם באמצעות כרטיסי אשראי בינלאומיים. ברוסיה, למשל, משלמים באמצעות "ארנק אלקטרוני" דוגמת Yandex. במדינות אחרות, בעיקר באירופה, שיטת התשלום המקובלת היא העברה בנקאית מקומית דוגמת iDeal ובדרום אמריקה פתרונות מבוססי מזומן ומובייל. אם המוצרים או השירותים שלכם מיועדים לסוג לקוחות מסוים או לגיל מסוים, בדקו לא רק מה הם מבקשים לקנות, אלא גם מהי צורת התשלום המקובלת עליהם.

4. ממשק טכנולוגי

בשלב זה עליכם להתחבר באמצעות צינור סליקה, Gateway, לבנק בארץ או בחו"ל, שיקבל בעבורכם את התשלום ויעבירו לבנק שלכם. קיימות חברות הנקראות מאגד (iPSP / Payment Facilitator) המספקות את שירותי צינור הסליקה והחיבור לבנקים ושירותים נוספים כמו ניהול סיכונים. בשוק קיימים פתרונות טכנולוגיים שנוחים מאוד בתהליך האינטגרציה ומאפשרים סליקה קלה יותר, למשל ,Braintree, WePay ,Stripe האמריקאים או MangoPay האירופאי.

PayPal מציעה פתרון נוח שהרבה סטארט-אפים ישראלים מוצאים שהוא טוב לתחילת הדרך. בהמשך, לאחר צבירת ניסיון והיסטוריית סליקה, אפשר לעבור לפלטפורמות מורכבות יותר אך נוחות יותר ללקוח.

5. דף התשלום

רוב ה-Gateways יציעו לכם להשתמש בדף התשלום שלהם, המאובטח כהלכה. בדקו אפשרות להשתמש בדף זה ולהתאימו לצרכיכם, במקום בשלב הראשון להשקיע בבניית דף שכזה in-house ואבטחתו לפי תקני ה- PCI, מה שעלול לגזול מכם משאבים יקרים שאינם נחוצים בשלב זה.

6. תקשורת מול הבנקים

תהליך החיתום מול הבנק כולל מילוי טפסים, הצגת מסמכים ומסירת מידע על החברה. הבנק יחליט, על סמך המידע, אם לאשר לכם לסלוק באמצעות באינטרנט. מנו אחד המנהלים בחברה, שיהיה אחראי על התקשורת מול הגופים הבנקאיים. הפעילות היומיומית תבהיר לכם כמה זה חשוב.

7. ניהול סיכונים

נושא חשוב ביותר הינו ניהול הסיכונים. אינטרנט איננו חנות שבה הלקוח והמוכר נפגשים פנים אל פנים. למכירות באינטרנט, עם כל היתרונות שלהן, יש שתי בעיות עיקריות: הונאות מכל הסוגים ולקוחות לא מרוצים מהעסקה או מהשירות, הדורשים את כספם חזרה. בשני המקרים, העסקה תוגדר כ"חשודה", משמע הכסף יוחזר ללקוח, החשבון שלכם יחויב ואתם בבעיה. חוץ מהפסד הכסף, יש לדעת שהבנק אינו אוהב לקוח עם ביטולי עסקאות. הבנק עלול להגדיר את חברתכם כבעייתית, לקנוס אותה ואף לסגור את החשבון.

מה עושים? הכניסו לפעילות כלים ומערכות לניהול סיכונים: מערכות מדף לניטור הונאה (Fraud detection) והגבלות על היקף עסקות לפי לקוח. הפעילו גם את תחושת הבטן – אם לקוח מתנהג באופן חשוד, חיסמו אותו ופעלו מולו לזיהוי נוסף (למשל שליחת תעודה מזהה, זיהוי וידאו, אימות של הפרופיל ברשתות חברתיות וכדומה). במידה ולא נוצר קשר עם הלקוח או שזהותו לא אומתה, מומלץ לזכות את העסקה בהקדם על מנת להימנע מהחזר חיוב עתידי (Chargeback).

8. הפן המשפטי

במקרים רבים כדאי לכם להקים חברה-בת בחו"ל, דבר הכרוך בתשלום לרואה חשבון ולעורך דין שיעשו את הדרוש, כדי להקל על המערך התפעולי. רואי חשבון ועורכי דין המכירים את הנושא עושים זאת בקלות ובמהירות. בחלק מהמקרים אפשר לסלוק אמצעי תשלום של לקוחות אירופאים ללא הקמת חברה בת באותה מדינה. בארה"ב, עם זאת, לא ניתן לפעול ללא ישות מקומית. החלטה זאת תשפיע על המערך התפעולי שלכם בחו"ל וכן על היכולת שלכם לחבור לספקי תשלום מקומיים.

לסיכום, עצה אחרונה אך לא פחות חשובה – פשוט תשאלו. אינכם הסטאר-טאפ הראשון שמתנסה בצעדים ראשונים בסליקה בחו"ל. קולגות וחברים ישמחו לספר לכם מניסיונם וכן לחבר אתכם לגופי תשלום שתוכלו לעבוד איתם.

הבדלי העומס בין http ל-P2P. מקור: Peer5

יותר ויותר אתרים מציעים וידאו בלייב סטרימינג; אולם אי אפשר להשוות מסיבת עיתונאים שמשודרת בלייב וכוללת מספר צופים מוגבל יחסית למשחק כדורגל שמושך אליו עשרות אלפי צופים בו זמנית. חברת הסטארטאפ הישראלית Peer5 מציעה שירות CDN ממוקד בוידאו-לייב, שמאפשר לאתר להגדיל בצורה משמעותית את מספר הצופים שלו, מבלי שהם ייתקלו בתופעות מעצבנות כמו באפרינג. עתה, מודיעה Peer5 על השלמת גיוס של מיליון דולר.

איך משרתים 25 מיליון איש שצופים בו זמנית באותו משחק?

אתרים שמעוניינים להזרים וידאו עושים שימוש ב-CDN או Content Delivery Network (רשת אספקת תוכן) שמאפשרת לאתרים להוריד את העומס שבאתרים שלהם על ידי הזרמת הוידאו משרתים שנמצאים באיזורים גיאוגרפיים שונים ומשרתים את הצופים מאותו איזור. בניגוד לשירותי CDN קיימים שמזרימים את כל הוידאו משרת בודד באיזור הגאוגרפי של הצופה, CDN שמבוסס על P2P כמו למשל זו של Peer5, נעזר במחשבים של הצופים כדי להפיץ את הוידאו – כל זמן שהם בעצמם צופים בוידאו. לאחרונה, גם Hola הכריזה על רשת CDN משלה שמבוסס על טכנולוגיית P2P.

בשיחה עם גיקטיים, מספר הדר וייס, שותף-מייסד ומנכ"ל של Peer5, שהחברה זיהתה צורך הולך וגובר של אתרי וידאו ב-CDN, שיהיה בעל אפשרות לגדול בזמן קצר ולתמוך במספר רב של צופים בוידאו בזמן אמת. "קח לדוגמה" מספר וייס, "משחק כדורגל שבבת אחת מעלה את הטראפיק באתר מ-1,000 מבקרים בו זמנית ל-100 אלף". ואכן, אתרי תוכן שמשדרים אירועי ספורט בלייב נהנים מצמיחה מהירה מאוד בשנים האחרונות. כך למשל משחק הקריקט בין הודו ופקיסטן, שמשך כ-25 מיליון צופים אונליין. לשם השוואה רק כמיליון וחצי אמריקאיים צפו בגמר הסופרבול האחרון; יאהו למשל נאלצה להשתמש ב-7 שירותי CDN שונים, כדי לשדר משחק פוטבול שנערך לאחרונה.

וייס מסביר: "המשתמשים לא צריכים להוריד תוסף, תוכנה או אפליקציה. כל התהליך נעשה בצד האתר ואנחנו מתבססים על טכנולוגיית WebRTC שמוטמעת בדפדפן. הצופה יכול לבחור אם לאשר או לא לקחת חלק בטכנולוגיה".

כלומר הצופה משמש כ-Peer בזמן הצפייה. אבל מה קורה כאשר הוא מסיים לצפות ועובר לאתר אחר?

וייס: "הוא מפסיק לשמש כ-Peer".

הפתרון שמציגה Peer5 הגיוני בעיקר בזכות 2 סיבות: הראשונה, שהוא דורש מצופה דרישה די מתבקשת והגיונית: רוצה לצפות, תשמש כ-Peer במערכת; והשנייה, הפיזור הגיאוגרפי – במקום לשכור מספר רב של שירותי CDN, כדי להעניק כיסוי גלובלי, המשתמשים עצמם הם אלו שמעניקים את הכיסוי.

מה אתם יכולים להציע לאתרי הוידאו?

וייס: "כבר הגענו עם לקוחות גדולים, בעיקר בתחום הספורט בארץ ל-60 אלף צופים במקביל; אבל ככלל, השאיפה שלנו היא להגיע ל-95 אחוז טראפיק שיתבסס על הרשת, במקום השרת, או במילים אחרות, האתר יוכל לשרת פי 20 יותר צופים".

משרדים בתל אביב ובפאלו אלטו

Peer5 נוסדה בשנת 2012 על ידי הדר וייס, גיא פסקר ושחר זהר, אשר למדו יחד מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. מאז הקמתה הספיקה החברה לגייס כ-800 אלף דולר מקרן Hillsven בסן פרנסיסקו, הסינדיקט של בראד פלד, אנג׳ליסט ומשקיעים פרטיים נוספים, וכן להשתתף בתוכנית ההאצה של UpWest Labs בפאלו אלטו. הגיוס הנוכחי בסך מיליון דולר הושג ממספר אנג'לים בתחומים שונים, ביניהם מהנדס הרשתות הראשון של גוגל, השותף-מייסד של אתר השאלות ותשובות Quora ועוד.

לדברי וייס, החברה עומדת בפני סגירת שיתופי פעולה עם כמה שמות מאוד גדולים ומוכרים וכן להרחיב את שיתוף הפעולה שלה לשירותים שמספקים את כל התשתית של וידאו ברשת – כולל קידוד. החברה תשתמש בהון שגייסה לצורך גיוס עוד עובדים למרכז הפיתוח שלה שנמצא במרכז תל אביב וכן אנשי שיווק במשרדי החברה בפאלו אלטו.

וידאו: כך פועלת Peer5

מקור: Pexels

מאת ראין ווסטווד, פורבס ישראל

ברחבי העולם, קרוב ל-50 מיליון עסקים נפתחים מדי שנה, והמומחים אומרים כי שלושה מתוך ארבעה מעסקי הסטארטאפ האלו ייכשלו. הלחץ להשיג הצלחה הוא עצום, והלחץ להביס את הסיכויים זולג מעבר לחדר העבודה.

ישנם דיונים רבים לגבי האתגרים העסקיים של סטארטאפ, אך קולות מעטים נשמעים לגבי ההשפעות הפסיכולוגיות של יזמות. מה מדריך את הרוח היזמית בתוך מצוקה רגשית חונקת, וכיצד יזם יכול לשרוד את התהליך? לפניכם חמישה מהאתגרים הפסיכולוגיים הנפוצים ביותר, יחד עם כמה דרכים אפשריות להקל עליהם.

אתגר 1: אתם מתמודדים עם הלחץ לבד

בודד שם בפסגה. וכאשר הלחץ קיים, אתם לבדכם. אתם לא רוצים להביא את הלחץ איתכם הביתה ולהדאיג את יקיריכם. אתם לא רוצים ליצור אי וודאות בתוך הצוות שלכם. ואתם בוודאי לא רוצים שהמשקיעים יאבדו את הביטחון שלהם בכם. לכן, במקום זאת אתם שומרים את הדאגות בפנים ושוכבים במיטה בלילה, תוך כדי דאגה לגבי הימים, השבועות והחודשים שעומדים לפניכם.

ג'ף סמית, מנכ"ל Alliance Health, מספר על חוויה שמתארת את העיקרון הזה בשלמות. כאשר הוא היה מנכ"ל Cerberian, הוא החליט למכור מוצר שמרכיביו נוצרו בחברה שלו דרך חברה אחרת, במקום להשתמש במודל מכירות ישיר. הוועד המנהל של סמית חשב שהוא היה משוגע ואמר באופן ברור שלא יתמוך ברעיון, אבל ג'ף היה בטוח בהחלטה שלו. השיפוט שלו היה נכון, אבל הוא הרגיש לבד.

מאחר ויזמים חייבים לשאת בלחץ ובאי הוודאות לבדם, חשוב שתהיה להם נקודת שחרור. לדוגמא, מנטור שסומכים עליו ויכול לתת עצה חסרת פניות. הוא יכול להיות הספר שלכם או הפרטנר שלכם לריצה. כפי שאמר ריצ'רד הגברג, המטפל המבוקש ליזמים בעמק הסיליקון, כמו המייסדים והמנכ"לים של טוויטר, דרופבוקס ואיביי, "אם אתם חושבים לפתוח עסק, כדאי שתתכוננו לחוויה מלאה בלחץ ועבודה קשה".

עצה: מצאו צד שלישי שאין לו אינטרס בעסק, כדי שתוכלו לחלוק את הדילמות שלכם איתו. איש סוד, מנטור או אפילו מטפל יכולים לעזור לכם להקל את הלחץ ללא השלכות שליליות על העסק שלכם.

אתגר 2: כישלון ייראה לכם חמור במיוחד

כישלון יכול להיות מתיש, במיוחד אם אתם יזמים. אחד מחבריי חווה זאת לאחרונה בעסק שלו ואמר לי: "אני לא יכול להתעלם מההרגשה שאכזבתי את המשפחה, החברים והעובדים שלי. אני מסתובב עם זה כל יום". האפקט הפסיכולוגי הזה, אם לא מטפלים בו, יכול להוביל לדיכאון.

ד"ר ג'ניס קינטר, מטפלת שלרוב עובדת עם יזמים צעירים, מייעצת לאנשי עסקים לפתח "סבלנות לבלתי ידוע". זה מחייב את קבלת העובדה שלמרות המאמצים, התוצאה הסופית היא מעבר לשליטתנו. כחלק מהייעוץ שלה, היא מבקשת מאנשים לשלוף את הרזומה שלהם. היא מסבירה שכך הם נזכרים היכן היו ומה הצליחו להשיג עד לנקודה זו. אם היזם מתמודד עם סיכון שכשל, זה לא צריך להגדיר אותו. זו רק נקודה אחד בכל ההישגים בחייו.

עצה: חשבו על הישגים שלכם בעבר. וזכרו אותם, כפי שווינסטון צ'רצ'יל אמר, "הצלחה היא מעבר מכישלון לכישלון מבלי לאבד את ההתלהבות".

אתגר 3: אולי תצטרכו לפטר את חבריכם

ישנו סיפור ידוע על שותפים לחדר במכללה אשר כתבו תכנית עסקית על מפית, השיקו עסק בשווי מיליונים, ונשארו חברים לכל החיים תוך כדי שהם מבקרים אחד את השני באיים הפרטיים שלהם. אבל לא כל השותפים העסקיים יכולים להבטיח את מקומם ברשימת העסקים הצומחים ביותר, ולא כל המייסדים נשארים חברים.

בימיה הראשונים של החברה, קשה לגייס את הכישרונות המבריקים ביותר. לפעמים העובדים הראשונים שלכם או אפילו המייסדים השותפים לא יכולים לעשות את הקפיצה מסטארטאפ קטן למערכת ארגונית גדולה יותר. במקרים כאלו, לרוב חיוני עבור חברים להיפרד לשלום כדי להניע את העסק קדימה.

אחד מהדברים הקשים ביותר אי פעם שהייתי צריך לעשות היה לתת לאחד המייסדים השותפים לעזוב. ההחלטה הייתה כואבת ומייסרת, אבל היה ברור לכולם בחברה שהוא לא התאים יותר לארגון או לתרבות שהתפתחה בו. ידעתי שלא משנה כמה כיבדתי אותו, היינו צריכים להפריד את דרכינו כדי שהעסק יצמח. זהו מחיר שאף יזם לא רוצה לשלם, אבל לפעמים כל יזם חווה אותו.

עצה: טפחו וקיימו חברות ממושכת מחוץ לעבודה. כאשר מערכת יחסים עסקית או חברות נופלת הצידה, תהיה לכם חברות אחרות שתוכלו להישען עליה.

אתגר 4: קשה ליצור איזון בין העבודה לחיים

עבור יזמים, הבעיות לא נעלמות כאשר השעון מורה על השעה חמש. עבורם, יום העבודה הוא בן 24 שעות, ושבוע העבודה הוא שבעה ימים מלאים.

דרך אחת להיאבק בכך היא לטפח באופן פעיל זהות מחוץ לעבודה. "אנשים שנמצאים בצד האנרגטי, היצירתי, והם מלאי מוטיבציה, גם נוטים יותר להיות יזמים ויש להם מצבים רגשיים בולטים יותר", כתב מייקל פרימן, פסיכיאטר שמתמחה בבריאות הנפש ויזמות. "בנו חיים שמתרכזים באמונה כי ערך עצמי הוא לא אותו דבר כמו הערך הנקי".

פרימן מצביע על כך שהתמקדות במשפחה היא כלי חזק כדי להיאבק בדיכאון בקרב יזמים: "אל תתנו לעסק שלכם לסחוט את הקשרים שלכם עם בני אדם", הוא מסביר. מערכות יחסים עם חברים ומשפחה יכולות להיות מצילות חיים.

עצה: טפחו זהות ומערכות יחסים מחוץ לעבודה. אם העסק שלכם נכשל, עדיין תוכלו להתגבר על כך.

אתגר 5: אתם סובלים מלחץ שוק מתמשך 

בסביבה של סטארט-אפים, אתם חייבים לחדש משמעותית או למכור. זה נכון במיוחד בהייטק.

אתם חייבים להישאר למעלה באופן מתמשך, או שתאבדו את העסק שלכם בהרף עין. למען האמת, כולם מנסים ליצור את נתח השוק החדש. מכרתי את החברה הראשונה שלי מאחר ויכולנו לחזות את מה שהולך לקרות בתעשייה – אנשים לא קנו יותר שולחנות. יכולתי לבחור בהשקעה כבדה בחברה שעבדתי קשה כדי להקים, או למכור אותה. מכרתי אותה.

בלתי אפשרי להימנע מלחצי שוק, אבל יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי להקל על הלחץ הפסיכולוגי. אתם יכולים להביט באופן שוטף על תכנית החומש שלכם, להגדיר נקודות כאב, לבצע סיעור מוחות לגבי פתרונות חדשניים ולהישאר מעודכנים בשיטות הטובות ביותר שקיימות בתעשייה.

עצה: שמרו על דברים בפרספקטיבה. כאשר התקדמות נראית קשה במיוחד, אולי זהו סימן שהגיע הזמן להעריך מחדש את המטרות שלכם או לבצע סיעור מוחות על חידושים.

רוח היזמות קיימת היטב ברחבי העולם. רעיונות פורחים בכל יום. פיתוח הרעיון שלכם אולי ייקח חלק גדול ממכם, אבל זה לא צריך להשתלט על כל כולכם. על ידי מציאת דרכים בריאות לשחרר לחץ, קבלת פרספקטיבה על כישלונות, ביסוס קשרים עם שותפים עסקיים ואישיים ושמירה על הלחצים בטיפול, תוכלו להימנע מכמה מהמצוקות הרגשיות והמנטליות שמשפיעות על כל כך הרבה יזמים, ולהיות במסלול הנכון להצלחה מתמשכת.

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל

לקריאה נוספת

• סוף ל-WiFi? הטכנולוגיה שתשנה את הצורה בה אנו מעבירים נתונים
• הכירו: האישה שהפכה את Imgur מאתר שיתוף תמונות לקהילה אמיתית

מקור: Surgical Theater

מאת דר דגני, פורבס ישראל

"קשה באימונים – קל בקרב" לימדו אותנו בצבא. אך כדי שהאימונים המפרכים אכן ישתלמו בעת הצורך, הם חייבים להיות מתוכננים בקפידה ודומים ככל הניתן לזירת הקרב העתידה לבוא. התפיסה הזו היא שעומדת בבסיס אחד הכלים הטכנולוגיים המרשימים והמפורסמים ביותר בצה"ל – הסימולטורים המוכרים של חיל האוויר, אשר מדמים לטייסים את חוויית הטיסה ומאפשרים להם להתאמן על ביצוע משימות (החל בטיסה פשוטה ועד לקרבות אוויר מורכבים) בבטחה ומבלי לעזוב את הקרקע. בחברת Surgical Theater הבינו, כי תרגול מוקדם בתנאים המדמים בצורה מיטבית את המציאות עשוי להציל חיים – ולא רק באוויר. החברה יצרה סימולטור מתקדם, המסייע לרופאים לדמות את הנעשה בתוך גוף החולים ולתרגל ולהבין לעומק את המצב הצפוי להם בעת ניתוח מורכב. נוסף לכך, ההדמיה המתקדמת מאפשרת לרופאים להציג לחולים את מצבם המדויק ולהסביר לעומקו את התהליך הרפואי הצפוי להם.

רמת דיוק גבוהה למציאות

על הרעיון המסקרן, המעורר עניין רב ברחבי העולם, אמונים מוטי אבישר, לשעבר קצין הנדסה בכיר במערך הטכני של חיל האוויר, ואלון גרי, טייס צבאי בעברו ומהנדס תוכנה בהווה. השניים הכירו במהלך שירותם, כשעבדו יחד על סימולטור מתקדם המדמה טיסה במטוס  F-16, בעוד שהחיבור לעולם הרפואה הגיע לגמרי במקרה – בעקבות פגישה בבית קפה בארה"ב בין אבישר לד"ר וואן ר. סלמן, נוירוכירורג בכיר המלמד בבתי הספר האמריקאיים המובילים לרפואה. השאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

את החברה הקימו אבישר (45) וגרי (51) כבר לפני חמש שנים, כשאת השנתיים הראשונות הקדישו לפיתוח המוצר ולהבנה מעמיקה יותר של השוק. הכלי שפיתחו השניים מאפשר כיום לרופאים לדמות באופן תלת ממדי וברמת דיוק גבוהה במיוחד את הנעשה בתוך גופם של חולים בעת ניתוח, בעיקר באזורי המוח ועמוד השדרה, וכן בעת ניתוחי לב וכליות מורכבים הכוללים הסרת גידולים סרטניים. "המערכת מאפשרת לרופא 'להיות' למעשה בתוך גוף החולה באופן וירטואלי ולראות את הגידול מכל מיני זוויות. הרופא יכול ממש לטייל בתוך הווריד, והכל לפי ה-CT וה-MRI של החולה. המנתח יכול כמובן להראות את הממצאים גם לחולה ולבני משפחתו, ואף להתייעץ עם קולגות ומומחים בכל רחבי העולם", מסביר אבישר. "בסופו של דבר, אנחנו מאפשרים לרופא להיות סופרמן, כאשר הוא יכול לראות הכל ומכל זווית. התגובות שאנחנו מקבלים מרגשות. רופאים שואלים אותי: 'איך הצלחנו בלי זה עד עכשיו?'"

המטופלים מרוצים

"חולים, אשר מבינים את הטיפול שלהם ומרגישים מעורבים יותר, הם גם לקוחות מרוצים יותר, והסיכוי שהטיפול ידורג כמוצלח – גבוה. בסופו של דבר, הניקוד הזה מתורגם לכסף", אומר אבישר בהתייחסו לכך שבמסגרת רפורמת הבריאות של הנשיא אובמה, מתבקשים המטופלים במערכת הבריאות הציבורית בארה"ב לדרג את רמת הטיפול שקיבלו. "אנחנו מתעניינים בחוויה החיובית הן לרופאים והן לחולים, ורוצים להוביל את השוק של Virtual Reality בתחום הרפואה".

החברה עובדת כיום עם כמה מבתי החולים הגדולים בארה"ב, ובקרוב תיכנס גם לשוק האירופי, כאשר המערכות שפיתחה יותקנו בבית החולים BESTA באיטליה, הנחשב לאחד מהגדולים ביבשת. המשקיעה העיקרית היא חברת HTC הסינית, אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם (המוכרת יותר משוק הסלולר), ומעוניינת להפוך למובילת שוק המציאות המדומה בעולם. במחזור הגיוס הראשון שהסתיים לפני מספר חודשים גייסה החברה 9.2 מיליון שקל, ובתחילת 2016 יחל סבב הגיוס השני.

"אנחנו מאוד מתרגשים ומחוברים למשימה שלנו – לקחת את הידע הקשור לבניית סימולטורים לכלי מלחמה, ולהשתמש בו לריפוי אנשים בכל העולם, ללא הבדל של דת, גזע או מין. כישראלים וכיוצאי חיל אוויר, אנחנו שמחים שהצלחנו להביא את הטכנולוגיה הזו למקומות רבים בעולם, וזה שווה יותר מכסף. זו מורשת שילדינו יוכלו להתגאות בה", מסכם אבישר.

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל

לקריאה נוספת

• העתיד כבר כאן: כלי הטיס האוטונומי שיסיע אתכם בלחיצת כפתור
• גל חדש: מהפכת האינטרנט של הדברים כובשת את ההייטק הישראלי

תמונה: CC0 by Wilfred Iven

מאת שי בן-ברק, מאפיין UX בכיר למערכות מורכבות ומערכות בעלות משמעות, מנהל UXD.

חדשנות (innovation) היא יצירה של ערך מוסף, באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים, וגם לצרכים חדשים, או מתפתחים. בחדשנות משולבת הרבה פעמים יצירתיות, שמשמעותה הוא יצירת תוצר מקורי וראשוני, אבל ליצירתיות כשלעצמה יש זכות קיום גם בתחומים של אומנות ובידור, בהם הגדרת הצורך גמישה הרבה יותר. היצירתיות נשענת על גמישות מחשבתית ועל יכולת לחשיבה רב-ממדית ורב-כיוונית, ומשום כך היא משמשת, במקרים רבים, גורם מאפשר בחדשנות; כאשר המחדשים שואלים פתרונות מעולם תוכן אחד ומחדשים באמצעות ישומם בעולם תוכן אחר, ובוודאי כאשר הם ממצאים פתרונות חדשים.

נדגיש כי ההבדל העיקרי בין יצירתיות לחדשנות, שנוגע להמשך הדיון כאן, הוא שמטרתה המוגדרת של החדשנות היא פתירת בעיות ויצירת ערך מוסף לפרט, לקהילה ולחברה, כלומר המניע לחדשנות הוא מניע חיצוני; בעוד שהמניע ליצירתיות הוא אישי ופנימי והוא נובע מדחף להגשמה ולסיפוק.

מתוך הנחה שממשקי משתמש מאפשרים לאנשים גישה למערכות, שפותרות להם בעיות ומקלות עליהם את החיים, אנו מבינים שיש מקום לפחות לשקול פתרונות חדשניים, בשעה שמאפיינים ומעצבים ממשקים (פתרונות חדשניים שיכולים לפעמים גם להכיל בתוכם ערך יצירתי). מצד שני, העובדה שמערכת או מוצר הם חדשניים, לא מחייבת בהכרח שגם הממשק – האופן בו משתמשים במוצר – יהיה חדשני. עקרונית, ניתן היה להשתמש באותו כפתור ווליום עגול, שהיה מותקן במכשיר הרדיו של סבתא, גם בטלפון הנייד שלנו. עקרונית, אפשר היה לעצור את המכוניות שלנו באמצעות לחצן, שממוקם על גלגל ההגה, ולא דווקא באמצעות דוושה, שדומה לזו שהותקנה במכוניות הראשונות, לפני יותר ממאה שנה.

אז מה נכון? לחדש, לשנות ולעדכן את ממשק המשתמש בתדירות גבוהה; או לשמר את המצב, להשתמש במה שאנשים כבר מכירים ויודעים להפעיל ולחדש רק כאשר עולה צורך, שעדיין אין לו פתרון מוכר? הזמנו מומחים לחוויית משתמש מהתעשייה ומהאקדמיה להתמודד עם הסוגייה ולתת את ה"אני מאמין שלהם".

1. אבי פרוש, פרופ', הפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון

אבולוציה עם הפרעות קטנות

בעצם, כמעט ואין לנו ברירה אלא לחדש. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר מאד. הערך שניתן לתת למשתמשים הולך ומתרחב. יחד עם התקדמות זו, הקשרי השימוש הולכים ומתרבים, נפוצים, ואף נעשים מורכבים יותר. אנחנו רוצים להימנע מקפיאה על השמרים ולהימנע מאגירה מקובעת של יכולות ופונקציות. חייבת להיות חדשנות בממשק המשתמש שתביא לחוויית המשתמש המותאמת להתפתחות הטכנולוגיה והקשרי השימוש.

חדשנות במובנים מסוימים היא הפרעה (disruption), שיכולה להוציא אותנו מקיבעון ולהביא לתוצאה חיובית, שיש בה כדי להעניק למשתמש משהו יותר מועיל וערכי. מצד שני, זו הפרעה לדרך בה אנחנו רגילים לעשות דברים, הפרעה למודל המנטלי שלנו – הפרעה שעשוייה להזיק.

אם כך, נרצה שלא ליצור הפרעה גדולה מדי בדפוסי השימוש. כמו כן, חיוני שלא ליצור הפרעות בתדירות גבוהה מדי. בקיצור, אנחנו יכולים להפריע קצת אבל לא להביא לטראומה. השינוי חייב להיות מידתי, מדורג, מותאם. חדשנות בממשק משתמש חייבת להיות אבולוציונית ולא מהפכנית כדי שתביא להפרעות קטנות.

חדשנות אבולוציונית ולא מהפכנית יכולה לבוא עם שיתוף מלא של משתמשים ברמה של תכן משותף (co-design) ויצירה משותפת של הערך (co-creation of value). שיתוף מלא של משתמשים יכול להביא להעצמת המשתמש, וככל שהמשתמש יותר מועצם כן המשתמש יכול להתמודד ולהפיק מירב התועלת והחוויה החיובית מחדשנות בממשק ובהקשרי השימוש.

2. רן לירון, ראש תחום חוויית משתמש ב-Varonis

סיכויים וסיכונים

חדשנות ושינוי יכולים לשמש כאמצעים ליצירת ערך מוצרי. יש ערך גם בעצם יצירת החוויה של חדשנות ושינוי. עם זאת, חדשנות ושינוי נושאים בחובם גם סיכונים. הערך והסיכון מתשתנים לאורך מחזור החיים של המוצר.

ראשית, בשלב השיווק (או ב-App Store), עוד לפני שנמשתמש פוגש את המוצר. ממשק חדשני ושונה יכול לשמש ככלי ליצירת עניין אצל המשתמשים, לתמוך בבאזז שיווקי ולסייע לקידום מכירות. עם זאת, יש לזכור כי קיים סיכון ממשי שממשק שסוטה מהמקובל והמוכר ירתיע משתמשים. משתמשים מגבשים דעה על המערכת במהירות הבזק. לאחר שהתקבעה ההתרשמות הראשונית הזו, קשה לשנות אותה. מערכת שמשאירה רושם ראשוני מיושן או "משעמם" עשוי לפגוע בחווית המשתמש לאורך זמן. מצד שני, אם למשמש לא ברור מה המערכת מספקת לו ואיך לתפעל את הממשק, הוא עשוי להתקשות או להימנע מלהשתמש בה.

בהמשך חיי המערכת, ממשק שנשאר ללא שינוי לאורך זמן רב, יוצר אצל המשתמשים תחושת בטחון ושליטה. מצד שני, קיים סיכון שיווצר הרושם שהמוצר הולך ומתיישן, מה שעשוי להוביל לבדיקת מערכות מתחרות. ממשק שמתעדכן לעיתים תדירות, לעומת זאת, עשוי ליצור את הרושם של מערכת חייה, דינאמית ומתחדשת, אבל גם לעצבן משתמשים שמתקשים להתמודד עם שינויים.

שינוי וחדשנות משלבים תמיד סיכוי וסיכון. יש סיכון בלהראות "כמו כולם" אבל קיים גם סיכון בלהיראות מאוד שונה. יש ביטחון בשימוש בדגמים מוכרים ומוכחים, אבל גם הזדמנות לבידול וייצירת ערך ע"י בפירצת דרכים חדשות לחווית משתמש טובה יותר.

3. שמואל ארואס, דר', מרצה בכיר במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל

קשה לשכוח

חדשנות ויצירתיות הם ערכים חשובים בעולם הטכנולוגי ומידות ראויות בקרב העוסקים בכך. למזלי הרב אני מוקף באנשים יצירתיים – הרבה מהמפתחים בעולם ההיי-טק הם אנשים כאלה ויצירתיות היא קריטריון קבלה מרכזי של הסטודנטים שלנו במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. היצירתיות מובילה באופן טבעי לחדשנות והחדשנות היא הרי אבן היסוד של הפיתוח הטכנולוגי.

אבל אני צריך תמיד להזכיר להם שהחדשנות במוצרים אינה עומדת בפני עצמה ועלול להיות לה מחיר לא רצוי מבחינת המשתמש. אנחנו יודעים שעיקרון מפתח ליצירת ממשקים טובים, פיזיים או ממוחשבים, הוא לאפשר למשתמש להביא לידי ביטוי את הידע והניסיון שלו וזה אומר שהמפתח צריך, כל עוד אפשר, לעשות שימוש במוסכמות והרגלי תפעול קיימים. לפעמים עדיף אפילו להשאיר על כנו אופן תפעול פחות טוב בכדי לא לשנות הרגל טבוע. המחיר של חדשנות בממשקי תפעול נמדד גם בטעויות תפעול הנובעות מהעברה שלילית של למידה קיימת והיתרון של ידע מוקדם פתאום הופך לחיסרון. אין ויכוח על כך שאמצעים חדשים מחייבים שיטות תפעול חדשניות וממשקי תפעול חדשים מחייבים ניסוח כללי תפעול מקוריים. זה נכון, אבל גם הם חייבים להתבסס על הרגלים ונטיות קיימות. במציאות של היום כל עיטוש של מפתח יצירתי היושב בקיוביקל שלו במיקרוסופט או בגוגל הופך לכלל תפעול מחייב (ואני אומר התעטשות כי ידוע שפעולה זו מחייבת עצימת עיניים ונראה שחלק מהם באמת נכתב בעיניים עצומות).

נמאס כבר לנסות לשכוח את התפעולים של "הגרסה הקודמת של …". אני יודע שזה רצוי, שזה משתלם, שהממשק החדש יעיל יותר ובעיקר שאין לי ברירה, אבל אני לא אוהב להשקיע את זמני בלמידת פרוצדורות חדשות. לאנשים מבוגרים יש מטען כבד של למידה קודמת והם לא אוהבים ללמוד פרוצדורות חדשות (כאילו שצעירים כן אוהבים).

הדינמיקה המהירה הזאת מפחיתה את הרצון ללמוד תפעולים חדשים של מכשירים, תוכנות ומערכות. למי יש כוח ללמוד כל פעם את המכשיר או הגרסה החדשה, כשברור שזה יהפוך בקרוב ללא רלוונטי, שצריך יהיה לשכוח הכל לטובת הגרסה החדשה?

4. עדי מזור קריו, אדריכלית UX בכירה ומנהלת Wizard UI & UX

שני צדדים לאותה מטבע

לימודי האקדמאים התמקדו ביצירתיות על צדדיה השונים (לימודי עיצוב ומדעי המוח) מצד אחד, וחיי המקצועיים התרכזו בטכנולוגיה וחדשנות מצד שני. אין לי ספק כי אפיון ממשק משתמש חייב לקחת ולהשכיל משני העולמות.

מצד אחד, יצירתיות וגמישות מחשבתית חיוניות להצלחה ובלעדיהם לא תתאפשר חדשנות. רק אדם שחושב אחרת ומחוץ לקופסה יציע פתרון חדשני ויוצא דופן. זו בדיוק הסיבה שארגונים רבים רואים ביצירתיות תנאי הכרחי להצלחה ועל אחת כמה וכמה חברות היי טק. היצירתיות יכולה לבוא לידי ביטוי בכל שלב בחיי המוצר – מהרעיון הראשוני, פיתוחו ועד ליישומו ושיווקו. דוגמא טובה לכך היא שיטת ה-Design Thinking אשר רותמת את היצירתיות לתהליך אפיון ועיצוב מוצר חדשני שתואם את צרכי המשתמשים והאסטרטגיה של החברה.

מצד שני, מומחי UX עובדים עם חברות שבונות תוכנות חדשניות ואשר מבחינת הרבה מהמשתמשים שלהם "המוצר = הממשק". חברה שרוצה לתת פתרון טכנולוגי מצליח בתחום התוכנה צריכה לקחת בחשבון את הנתונים הבאים:

• המשתמשים מצפים ליותר. עם השתלטות הסמארטפונים ושימוש מוגבר בתוכנות המשתמשים מצפים לפשטות שימוש גם במוצרי טכנולוגיה "ותיקים" או "כבדים" יותר.
• התחרות בתחומים רבים בהייטק היא גדולה ומלחיצה והממשק מהווה מנוף חשוב במכירת מוצרים.
• ההתקדמות הטכנולוגית מהירה מאוד ומעבר למנוע (Back-end) החדשנות חייבת לתת ביטוי גם בממשק (front-end).

חברה שלא תשכיל להתעדכן ולחדש לא תוכל להצליח בטווח הרחוק. כמו שנאמר במאמר שפורסם לפני שנתיים "חדשנות בממשק משתמש תהווה מרכיב קריטי עבור חברות שרוצות להמשיך להיות רלוונטיות ולשמר לקוחות נאמנים".

תמונה: CC0 by Wilfred Iven

5. גילי לשד, דר', מרצה בכירה באוניברסיטת קורנל

קלות לימוד ונכונות לקבלת שינויים

אתמקד בשני גורמים, שעשויים לעזור בקבלת ההחלטה לגבי חידושים בממשק לעומת שימור ממשקים קיימים: (1) פשרה בין הרצון לפרוץ דרך לבין קלות הלימוד של הממשק, ו-(2) מידת החדשנות שהמשתמשים המיועדים מוכנים לקבל.

תחילה, יש להחליט באיזו מידה מוכנים לוותר על קלות הלימוד של הממשק לטובת ממשק חדשני הפורץ את גבולות מרחב התכנון הקיים (design space). חידושים בממשק המשתמש, החל מהעכבר שהוצג על ידי דאגלס אנגלברט ב-1968, דרך גלגל האייפוד הראשון ב-2001, ועד למחוות שונות במסכי מגע בשנים האחרונות, תמיד לוו בסקרנות והתפעלות לגבי היכולות החדשות לתפעל את הממשק. אולם, המחיר של ממשק חדשני ופורץ דרך עשוי להיות קושי של המשתמשים ללמוד להשתמש בממשק. משתמשים היום מצפים לגשת לממשק ולהפעילו מייד ללא אימון מוקדם, בעוד שאלמנטים חדשים, שאינם מצויים בסל הכלים המוכר למשתמש, עשויים לדרוש לימוד והסתגלות.

בנוסף, יש לקחת בחשבון את המידה שבה המשתמשים המיועדים מוכנים לקבל חידושים. בתאוריית דיפוזית החידושים, מסווג רוג׳רס את המשתמשים לקטגוריות שונות לפי המידה שבה הם מוכנים לאמץ חידושים. החדשנים (early adopters) יקפצו על כל חידוש ויהיו מעוניינים לנסותו, ובכך יעזרו לפרוץ את הדרך לשאר המשתמשים. אם אלו המשתמשים, עבורם מיועד הממשק, תנו להם אלמנטי ממשק חדשים, מעניינים, ואפילו מוזרים, שירחיבו את גבולות מרחב התכנון. החדשנים כבר יתנו לכם משוב על מה עובד, מה לא עובד, ומה צריך לשנות. אם, לעומת זאת, המשתמשים שייכים לקטגורית המאחרים (late majority and laggards), כדאי להיות שמרנים ולדבוק בממשקים ידועים ומוכרים. לגבי השאר, מידת החדשנות המתאימה עשוייה להיות צנועה, עם חידושים הדרגתיים, שנותנים תחושה של חדשנות מסויימת, ללא אלמנטים מהפכניים שעשויים להיתקל בהתנגדות לשינויים.

לסיכום, אם יש לכם רעיון מדליק לממשק המשתמש, קחו בחשבון את הזמן שייקח ללמוד להשתמש בו לעומת הסקרנות שהוא ייצור, וכן את המידה שבה המשתמשים יהיו מוכנים לאמץ אותו.

6. ארז פדרו, ארכיטקט UX וראש מחלקת UI/UX בחברת קודווליו

כבר די קשה לחדש, אבל עדיין אפשרי

הצורך ליצור מוצר חדש ושונה הוא חלק מהגדרת המושג עיצוב ולכן המוטיבציה ברורה, עם זאת לא ברור שמעצבים יכולים ליצור עיצובים חדשים לגמרי כל הזמן ובקצב הנדרש. יש מצבים שבהם המעצבים מרכיבים מחדש את המוצר מרכיבים קיימים ורמת החדשנות אינה מלאה.

יצירתיות בהתנהגות הממשק – הבנת אופן התפעול של בממשקי משתמש מבוססת על היכולת האנושית לצפות מראש מה תהיה התוצאה של פעולה (affordance & feed-forward). בעצם כמעט כל הפעולות שאנחנו מכנים "אינטואיטיביות" הן פעולות שנלמדו ולא נולדנו איתם. היכולת של המשתמש להבין את הממשק ולצפות את התנהגותו מבוססת על חוקיות של ממשקים קיימים.

עם זאת, ברור שניתן ליצור התנהגויות חדשות (חדשות מעט או חדשות בתכלית) כאשר יש בהן קוהרנטיות והמשכיות. האתגר הגדול הוא לשרוד את תקופת ההסתגלות והלמידה.

יש כמובן חן ואתגר מובנה ב"פענוח" של התנהגות חדשה או שפה ויזואלית חדשה שאנחנו כמשתמשים למדנו ליהנות ממנה, נראה שזה מצליח לסחוף אותנו במיוחד כאשר יש תגמול להצלחה – להראות למישהו אחר, להצליח לבצע פעולה שאחרים לא מכירים או מצליחים, לקבל "לייק", וכו'.

יצירתיות בעיצוב הגראפי עוברת לאחרונה תקופה קשה, שכן מדריכי הפלטפורמה מגדירים באופן הדוק יותר ויותר את השפה העיצובית שלהם ( iOS, Android, Windows). יש הגדרות למבנה המסך ולחלוקתו לאזורים, המשך דרך צבע, גופן וכלה באנימציה. אם נוסיף לכך את המוטיבציה ל"יעילות פיתוח", שבה ככל שנשתמש ברכיבים קיימים עם התנהגות "שהכלי נותן מהקופסא" נקל על זמני הפיתוח והתקציב. המסגרות האלו מגבילות מאוד את חופש היצירתי של המעצב ואת היכולת לייצר עיצוב ייחודי וחדשני עד כדי כך שלפעמים קשה להבחין בשוני בין אפליקציות של מעצבים שונים. למשל, חברת Invision פירסמה לאחרונה תרגיל עיצובי מעניין שבו ניסו לעצב באופן ייחודי אפליקצית מייל בשפה העיצובית של גוגל Material Design.

המסקנה שלי היא שלאחרונה קשה יותר לעצב חוויית משתמש בצורה חדשנית ויצירתית, אך זה עדיין אפשרי.

7. שגיא שרייבר, Director of Design, Similarweb

הווב לא קפא! יש מקום לחדשנות

אנו רואים היום הרבה פרסום מוגזם סביב עיצוב לממשקים חדשים כמו מציאות מדומה ושעונים חכמים. לדעתי חדשנות אמיתית בחווית משתמש תבוא דווקא מפריצות דרך בעיצוב לפלטפורמות, שאנחנו מתחילים לראותן כמיושנות. הכוונה בעיקר לווב – כיום רוב האתרים נראים דומה מאוד והתגבשו מוסכמות שקשה מאוד לשבור. אני חושב שיש עוד מה לחדש שם. האתגר הוא ליצור חוויות וממשקים שהם מצד אחד שמישים ומצד שני ניתן לצפות את התנהגותם מראש, ובאותו הזמן יוצרים איזשהו רגש אצל המשתמש. מי שמצליח ליצור כאלו ממשקים הוא מבחינתי פורץ דרך בתחום חווית המשתמש.

אתר קודרופס הוא לדעתי דוגמה להשראה של חדשנות בממשקי ווב. הם לוקחים אלמנטים ״באנליים״ כמו כפתורים, גלריות של תמונות, הוספת פריטים לעגלת קניות, ועוד, ומשחקים עם האינטרקציות שאפשר לעשות איתם. דוגמא נוספת היא אתר Codepen (המקבילה של תוכניתני front end לאתר הכשרונות העיצוביים, דריבל), שם מעלים רעיונות חדשים וניסויים ממומשים בקוד. דוגמה שלישית ואחרונה אביא מתבנית בשם Floating Labels, שיצאה לפני כשנתיים. התבנית עונה על צורך אמיתי בעיצוב טפסים. מה שהתחיל כקונספט בלבד, קודד אחר-כך על-ידי מתכנתים מוכשרים והיום משתמשים בו בלא מעט אתרים. את הסיפור המלא אפשר למצוא כאן.

כמובן שניסויים ותרגילים ללא הקשר אינם מספיקים. הצלחתו של ניסוי יצירתי תלויה בצוותי המוצר בחברות שצריכים להטמיע את האינטרקציות החדשות האלו כך שיתאימו למשתמשים שלהם. ברגע שהפתרון הלא בנאלי משרת לטובה את המשתמש (או את הלקוח), החדשנות יכולה להצליח ו"לתפוס".

קרדיט תמונה ראשית: ux via shutterstock

מקור: Neura, עיבוד תמונה

חברת הסטארטאפ הישראלית Neura, המפתחת פלטפורמה חכמה לאינטרנט של הדברים (IoT), הודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס A  בסך 11 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילו AXA Strategic Ventures ופיטנגו, בהשתתפות Liberty Israel Venture Fund ולנובו. Neura מעשירה אפליקציות ומכשירים עם תובנות על פעולות המשתמשים בעבר ובהווה, תוך כדי שמציגה תחזיות מחושבות על הפעולה הבאה שהם צפויים לעשות.

מחברת בין אנשים למכשירים

החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת למוצרים להתחבר לא רק לאינטרנט או לסמארטפונים, אלא גם לתקשר אחד עם השני. התקשורת מתבצעת באמצעות רשת של אינדיקטורים הפועלים בהקשר רלוונטי ומאחורי הקלעים מסוגלת החברה להציג ניתוח דפוסי התנהגות ומשמעות סמנטיים. כך, יוצרת "הבנה" עמוקה יותר של המכשירים המחוברים עם המשתמש, כדי שיוכלו להסתגל ולהגיב בהתאם לשימוש. הטכנולוגיה של Neura רלוונטית למוצרים מתחום הבריאות החכמה, רכבים, שירותי מוסיקה, בתים ועוד. לדברי החברה, הפיתוח נולד אחרי שנים רבות של עבודה, ורק עכשיו האלגוריתם הושלם במלואו ומוכן לצאת לשוק הרחב.

מכשירים שלומדים אתכם

לדוגמא, אם כל יום אני נוסעת לעבודה בשעה 8 בבוקר, ויום אחד התעכבתי ויצאתי ב-9 וחצי, המערכת תוכל להתריע בפניי שבשעה זו תמיד ממתינה ניידת משטרה האוכפת מהירות בדרך שלי למשרד.

ומה בנוגע לפרטיות? ובכן, החברה מדגישה כי אינה משתמשת במידע רב יותר מזה הזמין בשירותים אחרים אליהם אתם כבר מנויים במילא, אלא רק מנתחת אותו באופן מורכב יותר. היא גם מבטיחה שהיא שומרת את המידע אצלה והשימוש בו גם על ידה נעשה רק לאחר שניתן אישור ברור מצד המשתמש. בין הסוגיות הבעייתיות של המוצר הן היכולת של החברה לנתח מידע ולהסיק על פיו את טיב הקשרים בין אנשים, ולהסיק למי בדיוק שייך טלפון ספציפי (בעזרת בלוטות׳). נכון לעכשיו איסוף הנתונים מתבצע רק דרך הסמארטפון.

Neura הוקמה לפני שנתיים וחצי על ידי ארבעה מייסדים: גלעד מאירי (מנכ״ל), אורי שעשוע (מנהל מוצר), גיל מלר (מנהל פיתוח) וטרינו מאגי (סמנכ״ל טכנולוגיה). במשרדי החברה שממוקמים בהרצליה (לא פיתוח) מועסקים כ-20 עובדים, לצד 7 עובדים נוספים בארה״ב. סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לחברה להגדיל את מצבת העובדים שלה ולגייס אנשים נוספים למרכז הפיתוח בארץ. סך גיוסיה של החברה עד כה מסתכמים ב-13 מליון דולר, כולל 2 מיליון דולר סבב סיד שהושלם באפריל 2014.

מקור: cc-by-Franklin Heijnen

צריכת תוכני וידאו נמצאת עתה בשיא של כל הזמנים. למעשה, על פי מחקר של eMarketer, הקדישו בשנה החולפת מבוגרים יותר מ-5.5 שעות ביום לצפייה בתוכני וידאו שונים, כשיותר משעה ורבע מתוכן היו וידאו דיגיטלי. למרות זאת נדמה, שבכל מה שקשור לטכנולוגיות הפרסום בוידאו, אנחנו עדיין נמצאים מאחור ביחס למצב הפרסום שמבוסס על טקסט. עתה מודיעה חברת הסטארטאפ הישראלית viisights על גיוס של 1.2 מיליון דולר לצורך פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לניתוח סרטוני וידאו.

ניתוח של תוכני וידאו שונה לחלוטין מניתוח טקסט

רוב פלטפורמות הפרסום כיום מתבססות על טקסט, אולם תוכן וידאו שונה מטקסט באופן שבו מגלים וצורכים אותו. בנוסף, גם משפיע אופי המדיום על דרך הצריכה שלו: משתמש שאוהב לקרוא ברשת על ספורט, יכול להעדיף לצפות דווקא בסרטוני בישול או טיולים ולא לצפות בספורט כלל. ניתוח והבנה של תוכני וידאו דורשים טכנולוגיה שונה לחלוטין. viisights פיתחה פלטפורמה לניהול, ניתוח והבנה אוטומטית של תוכני וידאו, והיא מספקת את הנתונים כשירות עבור בעלי אתרים ומפרסמים. הטכנולוגיה של החברה מסוגלת לזהות ולהבין באופן אוטומטי תוכן של סרטונים, ליצר ולנהל פרופילים של צופים ולייצר שיכבת נתונים עשירה, המאפשרת למנועי ההמלצות והחיפוש להציג הצעות צפייה רלוונטיות עבור גולשים – ולמנועי הפירסום לבחור את המודעה האפקטיבית ביותר שתוצג לצופה בזמן האפקטיבי ביותר.

עתה כאמור מודיעה viisights על גיוס של 1.2 מיליון דולר בהובלת TheTime ובהשתתפות הקרנות Maxfield Capital, ASF Ventures ו-LETA Capital. על פי החברה, ההון שגוייס ישמש לצורך המשך הפיתוח וגיוס עובדים נוספים. בהתייחסו לגיוס, מסר אסף בירנצוויג, מנכ"ל ומייסד-שותף בחברה: "הגענו להבנה שעל מנת לייצר יותר הכנסות מוידאו, יש צורך שחוויית גילוי התוכן תשתפר משמעותית, ומנגד שפלטפורמות הפרסום יבצעו קפיצת מדרגה. ההכנסות של אתרים מפרסום בווידאו עדיין מיוצרות רק מאחוז קטן של תוכני הוידאו שלהם. אנחנו פועלים כדי לשנות זאת באמצעות ניתוח נתונים ואופטימיזציה של התוכן שכבר קיים באתרים. בארה"ב השוק צפוי להוציא 9.59 מיליארד דולר על פרסום בוידאו עם גידול משמעותי בכל שנה. מובילי התעשייה יצטרכו להביא לשולחן יתרון תחרותי על מנת לזכות חתיכה גדולה יותר מהעוגה, ו-viisights תהיה שם כדי לעזור להם". ד"ר אורי וינהבר, מנכ"ל TheTime, מסר בתגובה: "מעבר לטכנולוגיה העמוקה והייחודית, ל-viisights יש חזון עסקי מבוסס ומבטיח בשוק הוידאו הדיגיטלי הצומח בקצב גבוה מאד. הטכנולוגיה החדשנית של viisights משפרת את חוויית הצריכה של המדיה הדיגיטלית, מביאה לשוק יכולות וכלים חשובים ונדרשים, ובה בעת, מאפשרת מודל עסקי חכם."

viisights נוסדה בשנת 2014 על ידי המנכ"ל אסף בירנצוויג, לשעבר מנכ"ל ומייסד Zaponet שנמכרה לחברת Ness; אמג'ד עכאוי, CTO, שגם הוא היה מייסד-שותף ב-Zaponet; מנשה רוטשילד, מנהל המוצר, ששימש כ-CTO בקומברס וסיימון פולק, המדען הראשי של החברה.

מקור: eRated

הסטארטאפ הישראלי eRated, המאפשר למוכרים ברשת ליצור פרופיל מקוון המורכב מהדירוג הכולל שלהם ברחבי הפלטפורמות והרשתות החברתיות, הודיע על השלמת סבב גיוס סיד. סבב הגיוס הנוכחי בסך 1.7 מיליון דולר הובל על ידי Spinach Angels, והושלם בהשתתפות Techstars ואנג׳לים מבריטניה. הרעיון מאחורי eRated הוא לאפשר לסוחרים המוכרים באינטרנט לחבר את חשבונותיהם במגוון הפלטפורמות ביחד עם הרשתות החברתיות, כך שכל הנתונים והדירוגים שצברו בזירות המסחר השונות יופיעו במקום אחד.

תג מהימנות בתוך חצי דקה

הרשת רוויה בפלטפורמות מסחר שמאפשרות בעצם לכל אחד עם סמארטפון וחיבור לרשת האינטרנט להציע את שירותיו הדיגיטליים (פייבר), הפיזיים (אתר המקצוענים) או את מרכולתו (איביי, אטסי). למרות ש-90% מהמוכרים באינטרנט פעילים במספר רב של פלטפורמות, לקוחות פוטנציאלים ׳עיוורים׳ להיסטורית המכירות של המוכר באתרים אחרים ברחבי הרשת. יתכן שבאחד האתרים המוכר נחשב ל-Top Rated, אבל רק לאחרונה הוא הצטרף לפלטפורמה אחרת, ולכן שם הוא נחשב כ-Newbie, חסר כל רייטינג. כתוצאה מכך, לקוחות מהססים לבצע עימו עסקאות, ומוכרים מאבדים הזדמנויות מכירה וצמיחה בשוק, שכן עליהם לבנות מחדש את הרייטינג בכל פלטפורמה. הסטארטאפ הישראלי eRated הבין שקיים כאן חוסר וצורך במוצר פוטנציאלי שיתווך בין הפלטפורמות.

eRated משלב את כל הדירוגים והביקורות של המשתמש מכל המרקטפלייסס והרשתות החברתיות, וכך מאפשר להשתמש בזהות האמיתית והמשוכללת, ולהציגה לראווה, כדי להקנות ללקוחות פוטנציאלים הרגשה נוחה יותר לרכוש ממך, גם אם הרייטינג שלך עדיין נמוך. הפלטפורמה בעצם מאפשרת לכל מוכר לקבל ׳תג מהימנות׳ בתוך 30 שניות; התהליך מורכב מחיבור כלל החשבונות מכל שוק או רשת חברתית, איסוף ביקורות והמלצות שהושארו על המוכר מהרשת, לקוחות, ועמיתים לעבודה. בשלב הבא על המשתמש לאשר כי הוא המוכר, על ידי הזנת פרטים מלאים הכוללים כתובת, דואר אלקטרוני ומספר טלפון. בשלב הסופי eRated יחשב את ציון ׳האמון׳, אותו ניתן להציג בכל אתר או פלטפורמה.

הציון משוכלל ממגוון רחב של פלטפורמות, גם אם אינן קשורות האחת לשנייה (פייבר ואטסי לצורך העניין). ״החזון זה ליצור זהות אחת ויחידה שמאחדת את כל אותן אוסף זהויות של היוזר למקום אחד. אנחנו רוצים לשחזר את האמינות והשקיפות שדירוגי האשראי יצרו בעולם האמיתי / הפיזי באקו סיסטם חדש לגמרי, הווב ו-Online P2P transactions״, הסביר לגיקטיים בועז כהן, אחד ממייסדי החברה.

איפה הכסף?

כהן הסביר כי ״אנחנו מתכננים לגבות כסף מהמוכרים והפלטפורמות על תובנות והמלצות המבוססות ומונחות דאטה. הפלטפורמות משלמות על המידע והתובנות שיעזרו להם למקסם את הערך של כל יוזר בפלטפורמה. המוכרים משלמים על מידע ותובנות שיעזרו להם לבצע אופטימיזציה למוצרים והמכירות שלהם בהתבסס על איך שהקונים הפוטנציאלים שלהם מתנהגים ומגיבים״.

eRated הוקמה בשנת 2014 על ידי בועז כהן, דן בנימין ויואב ארצי, שלושתם בוגרים של תוכנית היזמות בבינתחומי Zell, שם הכירו. בתחילת 2014 התקבלו השלושה לתכנית של Techstars בלונדון, שם נחשפו לשוק האירופאי והכירו חלק מהמשקיעים שלהם. לאחר חצי שנה בבריטניה חזרו ארצה, וכיום הם יושבים במשרדים ברוטשילד ביחד עם עוד 6 עובדים נוספים.

המימון הנוכחי יאפשר לחברה להרחיב את המקורות מהם אוספת את המידע ולהעמיק אותו, לצורך הבנה עמוקה יותר של הפרופילים של המוכרים והקונים בפלטפורמות המסחר. בנוסף, הוא יאפשר את הרחבת הפעילות והשותפויות של החברה עם פלטפורמות בשוק האירופאי והאמריקאי.