Quantcast
Channel: גיקטיים - סטארטאפ והון סיכון
Viewing all 5527 articles
Browse latest View live

לא, לא, לא, לא, לא, לא, כן! [הרצאת השבוע]

$
0
0
lecture
אם תסכלו טוב, תבחינו ב-Yes. מקור: צילום מסך

אם תסכלו טוב, תבחינו ב-Yes. מקור: צילום מסך

צפיה בהרצאות ברשת הפכה לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

הפקולטה לסבלנות

בסופו של דבר אפשר לומר שכל בני האדם הם סטודנטים לסבלנות, תואר בו שנת הלימודים לא מסתיימת לעולם. גדעון עמיחי, איש פרסום ישראלי והמייסד של חברת הקריאייטיב "No, No, No, No, No, Yes", משתף בהרצאה מרתקת, הומוריסטית ומעוררת הזדהות אחר הדרך שעבר עד שהגשים את חלומו – לפרסם ציור שלו בעיתון הניו יורקר, דרך ארוכה מאוד, שדרשה לא מעט סבלנות ואמונה עצמית. מדובר בהרצאה עניינית שרלוונטית לכל אחד, בעיקר ליזמים.

לצפייה בהרצאה: No, No, No, No, No, Yes

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

  • איך תגרמו לאפליקצית האנדרואיד שלכם להצליח בגוגל פליי? – מזל טוב! פיתחתם אפליקצית אנדרואיד? תפנו לעצמם שעה במהלך היום וצפו בהרצאה הזו כדי לקבל טיפים שימושיים שיעזרו לכם לקדם אותה
  • נער בן 17 מציג פיתוח שיהפוך מטוסים להגיינים  – היזם הצעיר ריימונד וואנג משתף בהדמיה המציגה איך חיידקים נעים כיום במטוס ומציע פתרון זול, מהיר ופשוט, שיחסוך לכם את הצורך להפסיק לנשום כל פעם שהנוסע לידיכם השתעל או התעטש.
  • למה לעשות שופינג אם אפשר להדפיס בגדים בבית? – דנית פלג הישראלית לקחה את פרויקט הגמר שלה בלימודים לכיוון קצת אחר, והציגה קולקציה שלמה בהדפסת תלת מימד. מאז, מסתובבת פלג ברחבי העולם ומציגה את העתיד הלא מאוד רחוק של עולם האופנה.
  • מה תעשו כשתהיו גדולים? אם אתם נמנים על אלו שכבר מזמן עברו את גיל 20, ואתם עדיין לא יודעים מה הוא בדיוק הכיוון שלכם בחיים, אתם לא לבד. אתם מוזמנים לצפות בהרצאה משעשעת ומעוררת הזדהות של אמילי וופניק, יועצת קריירה במקצועה, שגם היא טרם מצאה את הייעוד היחיד שלה, ומגדירה את עצמה כ-׳מולטי פוטנציאלית׳. בואו לגלות האם גם אתם כאלה, ומה עושים עם זה.
  • מה באמת בעלי חיים חושבים ומרגישים? האקולוג והסופר קארל סאפינה, צולל אל תוך מוחם של בעלי החיים ומנסה להבין מה בדיוק קורה שם.

לאן הלך הכסף? הסטארטאפים שגייסו ונרכשו בדצמבר 2015

$
0
0
money

money

לא הספקתם לעקוב אחרי כל מה שקרה החודש? בסיכום חודשי מיוחד, גיקטיים אסף עבורכם את כל ההשקעות, הרכישות והגיוסים של חודש אוגוסט.

אומת הסטארטאפים צומחת ומצטיינת ברעיונות טכנולוגיים רבים, אך לא תמיד כולם מצליחים לקחת את הרעיון ולהפוך אותו למציאות בלי השקעה. בטור החודשי הזה נציג סיכום של חברות הסטארטאפ הישראליות שגייסו החודש השקעות מקרנות, אנג'לים ואפילו מהמדינה.

<<< הגיוסים של חודש נובמבר

יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים לספר לנו עליו? אתם מוזמנים לשלוח מייל אל info AT geektime.co.il

פריון רוכשת את Undertone תמורת 180 מיליון דולר

חברת Perion (פריון) הישראלית הנסחרת בנאסד"ק הודיעה על רכישת Undertone, חברה אמריקאית שמפתחת טכנולוגיות פרסום High Impact, תמורת 180 מיליון דולר. בעזרת הרכישה תשפר Perion את סל השירותים שהיא מציעה ללקוחותיה ותרחיב את שיתוף הפעולה שלה עם גופי תוכן בינלאומיים. זו הרכישה השנייה של פריון השנה, שכבר הספיקה לרכוש ביוני את MakeMeReach הצרפתית.

על פי התחזית של Undertone, היא צפויה להכניס ב-2015 כ-145 מיליון דולר, עם רווח תפעולי של 23 מיליון דולר. לאחר הרכישה, תחזיק החברה המאוחדת כ-660 עובדים ב-8 מדינות והיא תשתף פעולה עם כ-780 מותגים בינלאומיים שונים ו-570 אתרי תוכן מובילים.

Cellwize הישראלית מגייסת 24.5 מיליון דולר

חברת Cellwize הישראלית, המספקת פתרונות לאופטמיזציה של רשתות סלולריות, הודיעה החודש על השלמת סבב גיוס ראשון בסך 24.5 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו כרמל ונצ׳רס ו-Vintage, כאשר מתוכם 10 מיליון דולר יסופקו על ידי קרן ההלוואות ויולה קרדיט כקו אשראי. הסכום שגויס יסייע לחברה להתמקד בהאצת פיתוח מוצרי החברה, לפריסה רחבה יותר והגדלת הנוכחות בשווקים הגלובליים, תוך כדי הגדלת מספר העובדים בארגון.

פתרונות האופטמיזציה של Cellwize מותקנים בקרב מפעילות סלולר מובילות בעולם המשרתות למעלה מ-300 מיליון מנויים (לפני כשנה חתמה החברה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת סלקום). הפתרון שפיתחה, המכונה elastic-SON, מאפשר למצות בצורה מיטבית את תשתית הרשת, להציג שיפור מתמשך בקצבי הגלישה ובשירותי העברת מידע ושיחות

Umake הישראלית מגייסת 5 מיליון דולר עם פיתוח מבריק לאייפד פרו

הסטארטאפ הצעיר מפתח אפליקציה שמאפשרת לעצב ולשרטט בתלת-מימד בעזרת ציור חופשי על האייפד. תוכנות תלת המימד לא השתנו משמעותית בשנים האחרונות. רובן כוללות עדיין עבודה עם שרטוטים בדו-מימד, לרוב על מחשב דסקטופ ואז מעבר לתצוגה מקדימה בתלת-מימד, חזרה לתיקונים בדו-מימד וכך הלאה. UMake היא אפליקציה חדשה לאייפד שמאפשרת למשתמשים ליצור ולשתף את הרעיונות והמחשבות שלהם – פשוט על ידי שרטוט חופשי בתלת מימד על גבי האייפד פרו החדש. החודש הודיעה UMake על גיוס של 5 מיליון דולר.

בניגוד לתוכנות העיצוב המסורתיות (CAD) שמתבססות על שרטוט בדו-מימד וכוללות שימוש בתוכנות שולחניות עם המוני כפתורים, פונקציות ותפריטים, UMake מאפשרת למשתמש לשרטט בעזרת הסטיילוס (או 'עפרון' כפי שמכנה אותו אפל) על גבי האייפד שלו את המודל אותו הוא רוצה ליצור. תוך דקות יוכל המשתמש ליהנות ממודל תלת-מימד לכל עניין אותו הוא יוכל לשתף, להדפיס בתלת-מימד, לרנדר או לייצא לתוכנות אחרות

הסטארטאפ Kidoz מגייס 3.5 מיליון דולר כדי להמליץ על תוכן לילדים

חברת הסטארטאפ הישראלית Kidoz החלה את דרכה ב-2009 ופיתחה מאז פלטפורמת תוכן מוגנת לילדים. מאז, עברה החברה לא מעט שינויים וכעת היא משיקה פלטפורמה להמלצות על תוכן ואפליקציות לילדים. החודש הודיעה החברה על גיוס של 3.5 מיליון דולר בין היתר מקרן Millhouse Capital של המיליארדר רומן אברומביץ'.

המוצר החדש של החברה הוא מערכת המלצת תוכן ייעודי לילדים, שמאפשר למעשה למפתחים ולמנהלי מותגים לקדם את המוצרים שלהם בפני הקהל הרלוונטי, מבלי לשלב פרסומות באפליקציות שלהם. כך הם יגדילו את האטרקטיביות שלהם ועדיין יוכלו ליהנות מקידום של הפניות ממומנות כמו אלו של Taboola ו-Outbrain הישראליות. בין הלקוחות של Kidoz ניתן למנות חברות ומותגים נחשבים כמו Acer, Hisense, Polaroid, US Cellular, Deutsche Telekom, ו-KURIO.

dvtel הישראלית נרכשת על ידי Flir תמורת 92 מיליון דולר

חברת dvtel הישראלית, המציעה פתרונות אבטחה משולבים על גבי רשתות IP, נרכשה על ידי חברת Flir האמריקאית תמורת 92 מיליון דולר במזומן. dvtel נחשבת לשחקנית עולמית מובילה ביצירה, פיתוח ואספקה של מערכות מודיעין מרובות מקורות (Multi Source Intelligence Systems) על גבי רשתות IP. החברה מפתחת ומפיצה תוכנה משולבת במערכת לניהול וידאו (VMS), כמו גם תוכנה מתקדמת לניתוח אנליטי של וידאו, מצלמות ביטחון גלויות ותרמיות ושרתים ומצפינים.

החברה מייצרת מצלמות, תוכנות לניהול מערכות, מרכזי שליטה ובקרה ותוכנות חכמות לזיהוי תנועות של חשודים וזיהוי פנים. מערכותיה של החברה רלוונטיות בעיקר לאתרים הומים, כגון שדות תעופה, תחנות רכבת ובתי כלא. לפי דיווחים, המערכות של dvtel אף סייעו לחוקרי ה-FBI לזהות את החשודים בפיגוע במרתון בבוסטון לפני כשנתיים.

Camereyes מגייסת 650 אלף דולר

כיום, כדי לבצע צילום רשתית איכותי, נדרשים מטופלים להיעזר במכונים יעודיים, המשתמשים במצלמות גדולות ויקרות. מכונים אלו קיימים רק במרכזים רפואיים גדולים ומתקדמים ואינם זמינים לאוכלוסיות רחבות ובוודאי לא בשעות הכי נוחות ומתאימות להם. את המצב הזה רוצה לשנות הסטארטאפ הישראלי Camereyes (קמראייז), שהודיע על גיוס של 650 אלף דולר.

הפתרון הטכנולוגי שפיתחה Camereyes מאפשר לבצע בקלות ובמהירות בדיקות הדמיית רשתית באיכות גבוהה ולהנגיש את הטכנולוגיה לכ-300 מיליון איש ברחבי העולם שנמצאים בקבוצת הסיכון לאיבוד הראייה. מדובר במצלמת רשתית זעירה מבוססת סמארטפון, שמאפשרת לראשונה הדמיה מקיפה של רשתית העין ללא צורך בהרחבת אישונים.

מייסד פייבר ונשיא פאוורמט לשעבר מציגים סטארטאפ חדש, מגייסים 13 מיליון בסיד

הסטארטאפ הישראלי Lemonade, שרוצה לחולל מהפכה בעולם הביטוח, הודיע על השלמת סבב גיוס סיד מרשים בסך 13 מיליון דולר בהובלת הקרנות Aleph ו-Sequoia. המוצר של החברה הוא פלטפורמת P2P שנועדה להפוך את תחום הביטוח לקצת פחות מאיים ובירוקרטי, ולכזה שישים דגש על שקיפות, מיידיות, וירתום לחיקו את ׳טרנד׳ הכלכלה השיתופית.

לפי ההערכות, שוק ביטוחי הרכוש והבריאות מסתכם ברווח של טריליון דולר ברוטו מידי שנה. הרעיון מאחורי Lemonade הוא להציג פלטפורמת ביטוח מבוססת P2P, ולהכניס קצת חידושים לתחום הביטוח, לאחר שזה לא עבר כל שינוי במשך מאות שנים. במילים אחרות, כמו שחברת הסטארטאפ הישראלית Blender פיתחה פלטפורמה להלוואת P2P שמקשרת בין מי שמעוניין להלוות כסף. Lemonade הוקמה על ידי שני יזמי הייטק ותיקים – דניאל שרייבר, נשיא Powermat לשעבר וסגן נשיא בכיר בחברת Sandisk, לצד שי וינינגר, אחד ממייסדי פלטפורמת Fiverr.

Marketyze הישראלית נרכשת על ידי Revionics האמריקאית

חברת Marketyze הישראלית, אשר פיתחה פלטפורמת איסוף וניתוח מידע תחרותי לקמעונאים, נרכשת על ידי Revionics האמריקאית. סכום הרכישה לא פורסם, אך לפי הערכות מדובר בעסקה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. לאור הרכישה, Revionics האמריקאית תקים מרכז פיתוח ברעננה שם מועסקים כיום כ-6 עובדים, אליו תגייס עשרות עובדים במהלך 2016. Revionics הרוכשת נחשבת למובילה עולמית בתחום פתרונות התמחור לקמעונאים גדולים ומנהלת כיום את מחירם של למעלה מ-18 מיליון מוצרים במעל ל-40,000 חנויות ברחבי העולם.

״הפתרון של Marketyze עוזר לקמעונאים להבין בצורה טובה יותר את הסביבה התחרותית שלהם. כפי שצרכן כיום יכול להשוות מחירים ברשת בצורה קלה וברורה כך יכולים גם הקמעונאים לקבל את אותה תמונה לגבי עשרות ומאות אלפי פריטים. Marketyze היא ה-׳שופינג דוט קום של הקמעונאים׳״. הסביר לגיקטיים און מנזלון, אחד ממייסדי Marketyze ומנכ״ל החברה.

גיוס מהסרטים: Interlude של יוני בלוך מגייסת 18.2 מיליון דולר מ-MGM

אולפני הסרטים הגדולים של הוליווד כמו MGM אינם בדיוק השם הראשון שעולה לנו לראש כאשר אנחנו מדברים על חדשנות. אמנם האולפנים מצטיינים בהפקות עתירות כוכבים, איתור תסריטים מבריקים וצילום ברמה הגבוהה ביותר, אבל בכל מה שנוגע לטכנולוגיות חדשות שמערבות את הצופים, הן נמצאות הרחק מאחור. MGM רוצה לשנות את המצב ולכן היא מובילה השקעה של 18.2 מיליון דולר בסטארטאפ הישראלי Interlude של המוסיקאי-יזם יוני בלוך.

Interlude (אינטרלוד) מפתחת פלטפורמה המאפשרת ללקוחות ליצור סרטוני וידאו אינטראקטיביים. בין השאר יכולים יוצרים להפיק וידאו קליפ לשיר, שבו הצופים בוחרים את הזמר שישיר או הכלי שינוגן – הכל, תוך כדי השיר המתנגן, מבלי להמתין לטעינה נוספת. בין היתר הופקו קליפים לקולדפליי, סיילו גרין, קארלי ריי ג'ספן והמפורסם מכולם, בוב דילן, קליפ שזכה בפרסים רבים.

Anodot הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר כדי לשדרג את מערכות ה-BI

חברת Anodot הישראלית, אשר מפתחת מערכת לניתוח אנליטי וקבלת תובנות לארגונים הפועלים בסביבת ביג דאטה, הודיעה על השלמת סבב גיוס ראשון בהיקף של 3 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון האמריקאית – ישראלית Disrupt-ive Partners. בעזרת ההון שגויס, תמשיך החברה בהאצת תהליכי הפיתוח והרחבת פעילות המכירות בארה״ב ואירופה, בדגש על תחומי Ad-tech, מסחר אלקטרוני ו-IoT תעשייתי. סבב הגיוס הנוכחי מביא את היקף ההשקעות בחברה מאז הקמתה ביוני 2014 לסך כולל של 4.5 מיליון דולר.

Anodot מעוניינת לחולל שינוי באופן הסטטי של המידע המתקבל ממערכות ה-BI המסורתיות בשוק. הפיתוח שמציגה מבוסס על אלגוריתמים המאפשרים לנתח ולזהות באופן אוטומטי ובזמן אמת אנומליות ותובנות עסקיות במערכות ביג דאטה. בעזרת הפתרון, ניתן לבודד מקרים של זיהוי חריגות תוך ביצוע קורלציות וחיתוכים של כמויות המידע האדירות המתקבלות בארגון על פי פרמטרים שונים. אותן תובנות מועברות בזמן אמת בצורת התראות למקבלי ההחלטות, וכך ארגונים יכולים להגדיל את רווחיהם, ולשפר את היעילות התפעולית שלהם. כמו כן, מספקת החברה ניבוי אירועים עוד בטרם התרחשותם.

Manage Your Trip מגייסת 650 אלף דולר לנהל תיירות של קבוצות

ארגון של טיולים ונסיעות של יחידים אינו משימה פשוטה; על אחת כמה וכמה כשמדובר בנסיעה של קבוצות. חברת Manage Your Trip הישראלית, שמפתחת פלטפורמה לניהול תיירות קבוצות, הודיעה החודש על גיוס של 650 אלף דולר.

הפלטפורמה שפיתחה Manage Your Trip מציעה פתרון לכל ההיבטים הלוגיסטיים והשיווקיים בתחום תיירות הקבוצות. בין היתר מציעה הפלטפורמה כלי לתכנון המסלול, ניהול ותקצוב טיולים, מערכת לניהול קשרי לקוחות, מערכת פרסום ושיווק ובנוסף אפליקציות לניטור בזמן אמת אחר הנעשה בשטח בזמן הטיולים, מה שמאפשר לנהל משברים ולתת שירות טוב יותר.

CloudEndure הישראלית מגייסת 7 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית CloudEndure, המספקת פתרונות של ניוד ו-Disaster Recovery של אפליקציות לענן, הודיעה על השלמת סבב גיוס שני בסך 7 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילו חברת שירות ה-IT ההודית Infosys ביחד עם קרן מאגמה, שהובילה גם את סבב הגיוס הקודם. הגיוס יאפשר לחברה הישראלית להגדיל את פעילות השיווק והמכירות, זאת על מנת לעמוד בביקוש לפתרונות ה-Disaster Recovery שהיא מספקת לחברות גדולות, ולגדול עוד יותר.

CloudEndure מאפשרת לחברות לנייד יישומים שלמים ביחד עם כל הנתונים שלהם לענן ובין עננים, זאת ללא אובדן זמן וללא אובדן מידע. זאת היא עושה על ידי שכפול בזמן אמת, תוך שימוש בטכנולגיית Continuous Data Protection. בעזרת הפתרון שפיתחה, מאפשרת החברה להעתיק שרתים שלמים לענן בלחיצת כפתור ותוך דקות בודדות. המוצר תומך בשרתים פיזיים, וירטואלים או מבוססי ענן, ובשירותי הענן של אמזון, מיקרוסופט, פלטפורמת הענן של גוגל ו-OpenStack כיעד.

Curve הישראלית מגייסת 2 מיליון דולר, מציגה את דור התשלומים הבא

חברת Curve הישראלית, אשר מעוניינת להציג את הדור הבא של התשלומים, הודיעה על השלמת סבב גיוס סיד בסך 2 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו מספר משקיעים פרטיים ביניהם Taavet Hinrikus, המייסדים של TransferWise, ריקי נוקס מ-challenger bank Tandem, אד וורי (Ed Wray) מ-Betfair וחברים מצוות Google Wallet לשעבר. כמו כן השתתפו בגיוס הקרנות Speedinvest, Seedcamp והקרן של ראש העיר לונדון, London Co-Investment Fund.

המוצר של Curve יושב בצומת שבין מערכות תשלום ניידות כגון ה-Apple Pay, וזו המסורתית יותר של כרטיס האשראי, על ידי שילוב היתרונות של שני העולמות אל תוך פתרון יחיד. בחברה מאמינים שביכולתם להתגבר על הבעיות שמעכבות כרגע את אימוץ התשלומים הניידים. מטרתם היא לשמש כנקודת הממשק היחידה בין המשתמש לבין העולם הפיננסי, ולהשיב את השליטה של המשתמשים בכסף שלהם. המייסדים מאמינים כי תשלומים צריכים להתבצע באופן פשוט יותר, שהם צריכים להיות מאובטחים ונגישים מכל ממשק ומכשיר ושיש לאפשר ללקוחות לשלם בעזרת כל חשבון בנק או כרטיס אשראי בכל עת ובכל מקום.

SimiliarWeb רוכשת את Quettra תמורת 10 מיליון דולר

מפתחי אפליקציות יעשו הכל, כדי לדעת כמה שיותר על המשתמשים שלהם, ולא פחות חשוב – על האנשים שלא משתמשים באפליקציות שלהם. חברת SimilarWeb הישראלית כבר מפתחת כלי מודיעין ואנליטיקה לתחום המובייל, אולם עתה, כדי להרחיב את סל השירותים שהיא מציעה, היא רוכשת את הסטארטאפ Quettra מעמק הסיליקון.

פלטפורמת הניתוח של Quettra מאפשרת אנליזה מעמיקה הכוללת זיקות בין מותגים, מאפיינים דמוגרפיים משוערים ואפילו הסבר על סיבת התקנה או אי-התקנה של האפליקציה – מידע הכרחי למפתחים המתמודדים עם אתגרי retention או שימור משתמשים. במילים אחרות, אם למשל המערכת של Quettra מזהה שמשתמש מסויים נכנס לאינסטגרם שלו כל 10 דקות, היא תקיש מכך שהוא נמצא בגילאי 13-17, שם דפוס השימוש הזה נפוץ ביותר. מידע כזה הוא חיוני ביותר למפתחים והם יכולים להיעזר בו רבות בהחלטות שיווקיות, פרסומיות או בפיתוח וביישום של פיצ'רים שונים במוצר.

עתה, לאחר הרכישה, תוטמע טכנולוגיית האנליטיקה והתובנות של Quettra לתוך הפלטפורמה של SimilarWeb. מה שיאפשר למפתחי אפליקציות לא רק להבין את המשתמשים שלהם אלא למדוד את עצמם מול השוק בו הם פועלים. SimilarWeb כבר מנטרת ומנתחת נתונים מיותר מ-80 מיליון אתרים ברשת וכ-3 מיליון אפליקציות מובייל ב-190 מדינות. בין הלקוחות שלה ניתן למצוא גם ענקיות כמו eBay, גוגל ונייק.

Factual הישראלית מגייסת 35 מיליון דולר

חברת Factual הישראלית מספקת פרופילים מפורטים של משתמשי מובייל על סמך התנהגותם, כדי לאפשר למפרסמים לדעת אילו מודעות להציג בפניהם. הדבר נעשה בעזרת נתונים הקשורים למיקום, המסופקים בעזרת עשרות אפליקציות מולן החברה עובדת. החודש הודיעה החברה על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 35 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לחברה להרחיב ולשפר את יכולות הליבה שלה, להתמקד במכירות ושיווק, ולהרחיב את שליטתה בשוק הגלובאלי.

הפיתוח של Factual מאפשר לבנות נתונים באיכות גבוהה, אשר יהיו מונעים מהרשת המתרחבת של המעורבים בשיתוף, ולשמש כמעין ׳מחסנית׳ נתונים שהופכת מיליארדים של פיסות מידע, לנתונים נקיים, מובנים ועובדתיים. פתרונות מוכרים כגון שירות המפות של אפל, פייסבוק ומנוע החיפוש של מיקרוסופט בינג, כולם תלויים בנתונים שמניבים הפתרונות של Factual. באמצעותם, מוצגים נתונים הקשורים למיפוי, ניווט, חיפוש מקומי, הודעות, תמונות ועוד.

CellMining הישראלית מגייסת 5 מיליון דולר לשיפור הרשת הסלולרית שלכם

חברת CellMining הישראלית, המספקת פתרונות לאיתור ותיקון בעיות תקשורת ברשת הסלולרית, הודיעה על השלמת סבב גיוס A בהיקף של 5 מיליון דולר. החברה מציעה פתרונות לאופטימיזצית רשתות סלולאריות המבוססים על ניתוח חויית שימוש המנויים, בעזרת פתרון ה-SON – Self Organzing Networks שלה. סבב הגיוס, אשר התבצע בהובלת קרן לאזארוס ישראל, יסייע לחברה להתרחב לשווקים חדשים תוך המשך פיתוח הטכנולוגיה המתמקדת בהתנהגות המנויים.

שני הפתרונות העיקריים של החברה – SON מבוסס התנהגות (Behavior based SON) ומרכז חויית המנויים (Subscriber Experience Hub), מבוססים על טכנולוגיה אחודה לניתוח התנהגות מנויים על גבי הרשת. פתרון ה-SON של CellMining מנתח מידע הנוגע לחווית המנויים ומזהה דפוסי התנהגות. SON נועד לשפר באופן משמעותי את חוויית המשתמש, להפחית את הוצאות התפעול תוך כדי שהוא משפר את הרווחיות הכוללת של הלקוחות. מידע זה מתווסף למקורות נוספים, כך שהניתוח המשולב מאפשר טיוב אוטומטי (שיפור איכות הנתונים האגורים בבסיסי נתונים) של הרשת הסלולארית, מונחה איכות שירות ואיכות חוויה.

Densbits הישראלית נמכרת ל-Avago בכ־15 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ החיפאית דנסביטס (Densbits), שעמדה בסכנת סגירה בחודש האחרון, נמכרה לענקית השבבים האמריקאית־סינגפורית אוואגו (Avago) תמורת 10–20 מיליון דולר. בכך תהפוך דנסביטס למרכז הפיתוח הראשון של ענקית השבבים בישראל ותעסיק יותר מ־30 עובדים – כל עובדי דנסביטס.

דנסביטס פיתחה בקר תקשורת המבוסס על עיבוד אותות (DSP) שמשפר את היעילות של זיכרונות פלאש. היא נחשבה מבטיחה בעבר, אך שוק שבבי הפלאש, שנחשב תזזיתי מאוד, סבל מנפילת מחירים בשנה האחרונה, ולפני כחודשיים הודיעה דנסביטס לעובדיה כי אם לא יימצא לה קונה, היא עשויה להיסגר. במקביל החליטו משקיעיה שלא להזרים עוד כספים להמשך פעילותה.

PointGrab הישראלית מגייסת 5 מיליון דולר, תהפוך בניינים לחכמים יותר

חברת PointGrab הישראלית, אשר מציעה פתרונות שהופכים כל בניין לחכם, הודיעה על השלמת סבב גיוס בהיקף של 5 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו הקרן השויצרית ABB Technology Ventures, קרן ההון סיכון EcoMachines Ventures הבריטית ו-Flex Lab האמריקאית. סער וילף, יושב ראש החברה והמשקיע הראשון, השתתף גם הוא בסבב. הסכום שגויס ישמש את החברה לטובת פעילותה בתחום הבניינים החכמים והאינטרנט של הדברים, ובהיערכותה לחדירה לשוק האוטומציה של בניינים, שוק שגדל ומוערך בכ-30 מיליארד דולר.

המוצר של PointGrab מאפשר איסוף אינפורמציה עשירה אודות הפעילות המתרחשת בתוך בניינים לטובת חסכון באנרגיה, ניהול הבניין, נוחות ובטחון הנוכחים בו ועבור מידע עסקי. כך למשל, המערכת שפיתחה יודעת לזהות בעזרת חיישנים (מפות חום) לאן אנשים הולכים. כך, אם וולמארט ממפה את החנות בחיישנים של PointGrab, היא תוכל לדעת איפה הריכוז הגבוה ביותר של האנשים נמצא, על אילו מוצרים מסתכלים ומה מעניין אותם, איפה מתעכבים יותר, איך לנהל טוב יותר את התורים וכו׳.

Cloudyn מגייסת 11 מיליון דולר, כדי לקצץ בעלויות הענן של ארגונים

נדמה שככל שעולה התלות של הארגונים כיום במיחשוב הענן, כך יותר קשה להם לעקוב ולנטר אחר השימושים וההוצאות שלהם בתחום. Cloudyn (קלאודין) מפתחת טכנולוגיה לאופטימיזציה של שירותי ענן שונים בשירות הארגונים, כדי לעזור להם לייעל את תהליכי העבודה ולחסוך לא מעט כסף. החודש הודיעה חברת הסטארטאפ הישראלית על השלמת סבב גיוס בגובה 11 מיליון דולר.

כלי ה-SaaS שפיתחה Cloudyn מסייעים לארגונים לשנות סביבות עבודה ולאמץ שירותי ענן היברידיים ועבודה עם מספר עננים במקביל. הניתוחים שהיא מספקת מאפשרים ללקוחות לזהות באופן יזום הוצאות מיותרות, משאבים שאינם בשימוש, סימולציה של הרצת שירותים בין עננים שונים וכן מספקת מידע אודות הקצאת יתר של משאבים על פני עננים ציבוריים, פרטיים, והיברידיים. החברה תומכת היום בין היתר ב-AWS, Microsoft Azure של אמזון, GCE של גוגל ו-OpenStack, כשלדברי החברה היא מנטרת כ-8 אחוזים מפלטפורמת הענן של אמזון.

Vayyar Imaging הישראלית מגייסת 22 מיליון דולר

חברת Vayyar Imaging הישראלית, המפתחת חיישני הדמיה תלת מימדיים, הודיעה על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 22 מיליון דולר בהובלת Walden Riverwood. כמו כן השתתפו בגיוס המשקיעים הקיימים – Battery Ventures, מובילת סבב הגיוס הראשון של החברה, Bessemer Venture Partners, Israel Cleantech Ventures ו-Amiti Ventures. סך גיוסיה של החברה עד כה מסתכמים ב-34 מיליון דולר. בעזרת המוצר שפיתחה החברה ניתן להפוך כל אובייקט סטטי למדיד. כך למשל ניתן למדוד את מהירות זריקת הכדור, אחוז השומן בחלב וטיב היסודות שבקיר הבית שלכם. ההון שגויס יאפשר לחברה למנף את פתרונותיה ברחבי העולם.

בשיחה עם גיקטיים, רביב מלמד, אחד משלושת מייסדי החברה הסביר כי היתרון הבולט של החיישן הוא בנגישותו לקהל הרחב, והעובדה שכל אחד יכול להשתמש בו באמצעות הסמארטפון או הלפטופ האישי שלו למשל. יחד עם זאת, הסביר כי המוצר מוגבל בראייתו אל תוך מתכת, ומציג רזולוציה קצת פחות עמוקה מ-Xray למשל.

KAHR מגייסת 12 מיליון דולר, כדי לפתח טיפול ביולוגי לסרטן הלימפומה

לא מעט חברות ביומד מנסות לפתח תרופות ביולוגיות לטיפול בסוגי הסרטן השונים. החודש הודיעה חברת KAHR Medical הירושלמית, שמפתחת טיפול לסרטן הלימפומה ומחלות אוטואימוניות, כי גייסה 12 מיליון דולר להמשך הפיתוח והרחבת הניסויים.

הטיפול שמפתחת KAHR Medical (כאהר מדיקל) נעשה בעזרת חלבון כימרי המכיל שני אזורי פעולה באותה מולקולה. הודעת הגיוס מגיעה בד בבד עם הודעה של החברה על קבלת אישור ועדת הלסינקי לניסוי הקליני ובדיקת יעילות הטיפול בבני-אדם. הניסוי הקליני יעשה בקרב חולי לימפומה ויורכב משני שלבים, כשבשלב הראשון, יקבלו המטופלים מינונים שונים של התרופה, זאת על מנת לקבוע את בטיחות התרופה, הפרמקוקינטיקה, והמינון המקסימלי של התרופה אותו ניתן לתת במסגרת הטיפול; ובשלב השני, יינתן למטופלים המינון המקסימאלי ויאספו בשנית נתוני הבטיחות, הפרמקוקינטיקה והיעילות.

Mabaya הישראלית מגייסת 2.25 מיליון דולר

לאופן שבו מסודרים מדפים בסופר או בחנות יש השפעה מכרעת על התנהגותו של הצרכן ועל המוצר שבסופו של דבר יחליט לרכוש. ידוע כי המדפים הבולטים ביותר בכל חנות הם אלו שנמצאים בגובה העיניים של הצרכן, ולכן מותגים מוכנים לשלם לא מעט כדי להציג את המוצרים שלהם על מדף זה. הסטארטאפ הישראלי Mabaya מביא את האופציה הזו למרחב המסחר האלקטרוני, על ידי כך שמאפשר לקמעונאים מקוונים קטנים כגדולים להציג את המוצרים הספציפיים שלהם לקונים רלוונטים, במיקומים הבולטים ביותר באתר.

החודש הודיעה החברה הישראלית על השלמת סבב גיוס סיד בסך 2.25 מיליון דולר כדי להרחיב את שירותי המסחר שלה ברחבי העולם. את סבב הגיוס הובילה Lool Ventures (שכן Mabaya היא חברת פורטפוליו שלה) לצד משקיעי אנג׳ל אנונימיים.

מאז השקת המוצר של Mabaya בשנת 2014 הוא הוטמע כבר בקרב מספר אתרי מסחר אלקטרוניים כגון MercadolLibre, אתר המסחר האלקטרוני הגדול ביותר בדרום אמריקה ו-Shop Direct (שאחת החנויות המוכרות שלו היא Very.co.uk).

Spikko מגייסת מיליון דולר, מאפשרת ניהול שיחות חכם בחו׳׳ל

חברת Spikko הישראלית הודיעה החודש על השלמת סבב גיוס בהיקף של מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, כדי להביא לשוק פתרון שיתמוך בריבוי מספרים וירטואלים במכשיר הנייד, זאת ללא צורך בהחלפת כרטיס הסים, או רכישת מכשיר התומך ב-Dual Sim. סבב הגיוס הנוכחי מתווסף לסבב A שהשלימה החברה בעבר בסך 2.5 מיליון דולר.

עד היום, היה נהוג שטלפון נייד מחובר לכרטיס סים אחד או שניים (בהתאם לתמיכה שלו), ומכאן נבעה כמות מוגבלת של מספרי טלפון ׳וזהויות׳ שניתן לשייך לכל מכשיר. בעזרת הפתרון של Spikko, ניתן להסיר את אותן מגבלות, ולהשתמש בכמה מספרי טלפון במכשיר אחד ועם אותו כרטיס סים.

סבב הגיוס האחרון יקרב את Spikko במטרתה להביא לשוק העסקים הקטנים את הפתרון שלה (בצורת אפליקציית אנדרואיד ואייפון) לריבוי מספרים על המכשיר הנייד, פתרון שעונה על צורך בוער בשוק ומייתר את הצורך בשימוש במכשיר התומך בשני כרטיסי סים.

Vroom הישראלית מגייסת 95 מיליון דולר לרכישת חברה מתחרה

הסטארטאפ הישראלי-אמריקאי Vroom שנוסד בידי אלון בלוך ואלי וורטמן גייס 95 מיליון דולר למימון רכישת Texas Direct Auto חברה מטקסס שמפעילה אתר ושירות למכירת רכבים משומשים ברשת. את הגיוס תבצע החברה מהקרנות אלן אנד קומפני וקדג'ין פרטרנס ובהשתתפות המשקיעים הקיימים: ג'נרל קטליסט, קטרטון פרטנרס וטי רואו (T. Rowe), אחת מקרנות ההון הפרטיות הגדולות בארה"ב. הגיוס כולל רכיב של השקעת מזומן תמורת מניות בחברה וכן גיוס חוב בהלוואה.

Vroom הקימה שירות המאפשר למכור או לקנות רכב משומש ברשת מבלי לצאת למגרשים של דילרים ומבלי לנהל משא ומתן עם הקונה או המוכר. היא שייכת לסגמנט צומח של חברות סטארטאפ שמגייסות עשרות מיליוני דולרים בארה"ב להקמת אפליקיציות ושירותים למכירת רכבים משומשים, בהם Beepi של הישראלי עומר סביר, וכן אפליקציות נוספות דוגמת Shift ו-Carvana.

Melcap הישראלית מגייסת 2 מיליון דולר כדי להתמודד עם השמנת יתר

ארוחה במסעדה או אכילה באופן כללי הן פעולות אהובות ומועדפות על לא מעט אנשים. הבעיה היא שמרביתנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאכול כמויות בלתי מוגבלות של ממתקים, סוכרים ושומנים ללא הגבלה, הן בשל סיבות הקשורות לעלייה במשקל, והן בגלל סיבות בריאותיות. Melcap הישראלית, אשר מציגה דרך חדשה שתאפשר לנו לשלוט בתחושת השובע או לחילופין הרעב שלנו, מגייסת 2 מיליון דולר מהמשקיע רומן אברמוביץ׳ כדי לטפל בהשמנת יתר ובמחלות מערכת העיכול, זאת על פי ידיעה שפורסמה לראשונה בגלובס.

בניגוד לפתרונות דומים הקיימים בשוק, הכמוסות של MelCap הן לא פולשניות, חד פעמיות, וזולות פי 10 ממכשירים שמקובל להשתיל באמצעות ניתוח. הכמוסה האלקטרונית, שמימדיה זהים לאלו של גלולות סטנדרטיות, מיועדת לשימוש בקרב מי שסובל מעודף משקל או מהשמנת יתר. עם הגיעה של הקפסולה אל בטן המטופל היא סופגת את נוזלי הקיבה. שאיבת נוזלים אלו מגדילה את מימדי הקפסולה ומאפשרת לה להישאר במקומה ולפעול ברציפות – 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, במשך 21 יום. אותו כדור משדר איתותים בצורת גירויים חשמלים שנותנים למטופל תחושת שובע, וכתוצאה מכך מפחית את הדחף לצרוך מזון.

Bringg הישראלית מגייסת 5 מיליון דולר

הפיתוח של Bringg מאפשר לעסקים קטנים ולחברות גדולות לעקוב באופן מדוייק יותר אחר משלוחים ולספק ללקוחות דיווח בזמן אמת על מיקום המשלוח באמצעות הסמארטפון. לקוחות יכולים כך לקבל התראות ולבדוק בכל זמן נתון את סטטוס ההזמנה או המשלוח שלהם, דבר שיפחית מן הסתם את הלחץ על מוקדי השירות של החברות, וישפר משמעותית את חווית השירות של הלקוח שמקבל מידע חשוב באופן נגיש במיוחד.

החודש הודיעה Bringg על השלמת סבב גיוס A בגובה 5 מיליון דולר שמצטרף לסבב הסיד הקודם של החברה העומד על 2.5 מיליון. סך כל גיוסי החברה עד כה: 7.5 מיליון דולר, שנועדו לאפשר לה להסתער כעת על החברות הגדולות.

Moovex מגייסת 1.25 מיליון דולר כדי לחתוך בעלויות של הסעת עובדים

כמעט כל החברות הבינוניות והגדולות במשק נתקלות באותה בעיה: כיצד לנייד מאות ואלפי עובדים בכל בוקר אל מקום העבודה ובחזרה – מבלי לבזבז כמובן זמן וכספים על רכבי הסעה ריקים ומסלולים ארוכים. Moovex הוא סטארטאפ ישראלי שפיתח מערכת שמייעלת את מערכת ההסעות הארגונית ויכולה להביא לחסכון של עד 25 אחוזים בהוצאות ההסעה – סעיף שמדורג במקום השני בהוצאות של לא מעט חברות וארגונים אחרי הוצאות השכר. החודש, הודיע הסטארטאפ על גיוס של 1.25 מיליון דולר.

המערכת שפיתחה Moovex (מובקס) מציעה למשתמשים את מסלולי הנסיעה הקצרים ביותר, בעלות הנמוכה ביותר, ובהתאמה לצרכים הספציפיים שלהם. כדי להשתמש בה, כל שעל האחראי מטעם הארגון לעשות הוא להזין למערכת את שמות העובדים ואת המשמרות. לאחר שקלול הנתונים תציע המערכת מסלולי הסעה אופטימליים, תשבץ את העובדים במסלולים המתאימים והקצרים ביותר, תזמין את ספק ההסעות המתאים והזול ביותר לביצוע הנסיעה, תבחר את גודל כלי הרכב ותתמחר את הנסיעה.

CellSavers הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ CellSavers, המספקת שירות תיקוני סמארטפון לפי דרישה (on-demand), הודיעה החודש על השלמת סבב גיוס סיד בהיקף 3 מיליון דולר בהובלת קרן הון הסיכון סקויה קפיטל ישראל. בנוסף השתתפו בסבב האנג'ל רוברט אנטוקול ומנכ"ל חברת Playtika. בעקבות סבב הגיוס, גילי רענן, שותף בסקויה, יצטרף למועצת המנהלים של החברה.

CellSavers מציעה מעין שירות הצלה לסמארטפון שלכם, שכן מעמידה לרשות לקוחותיה מערך של טכנאים עצמאיים שיתקנו עבורכם את המכשיר התקול בשעה ובמיקום המועדפים עליכם, בין אם מדובר בבית, במשרד בבית הקפה או בחדר הכושר.

ההון שגויס יסייע לחברה לקדם את הלוגיסטיקה מבוססת הטכנולוגיה שלה ולהתרחב לערים גדולות אחרות בארצות הברית. כמו כן, מלאי המכשירים אותם ניתן לתקן כרגע דרך השירות די מוגבל ומתמקד בנפוצים ביותר (מוצרי אפל וסמסונג), אך אייל רונן, מייסד משותף ומנכ״ל CellSavers אמר לגיקטיים כי חלק מהגיוס נועד בין השאר לצורך הרחבת מגוון המכשירים והתיקונים.

Feedvisor מגייסת 5 מליון דולר, כדי לתמחר אוטומטית מוצרים באתרי קניות

תמחור של מוצרים באמזון הוא משימה מורכבת למדי; לא רק שהסוחרים צריכים לראות מה עושים המתחרים שלהם, הרי שהם גם צריכים לראות שהם עדיין מרוויחים על המכירה. עדכון ידני יכול להיות מתיש למדי בייחוד כאשר מדובר במספר גדול של פריטים וגם תמחור על פי כללים לא תמיד פרקטי. הטכנולוגיה שפיתח הסטארטאפ הישראלי Feedvisor נעזרת באלגוריתמים לצורך תמחור של מוצרים בזמן אמת. החודש הודיעה החברה על גיוס של 5 מיליון דולר.

Feedvisor פיתחה אלגוריתמים רב שכבתיים, שיכולים לתמחר מוצרים שונים בזמן אמת. האלגוריתמים נעזרים לצורך כך באיסוף נתונים היסטוריים, ניתוח שלהם, חיזוי מהלכים וטרנדים והם לומדים ומשתנים "תוך כדי תנועה" ובכל רגע נתון בעזרת Big Data ולמידת מכונה. לחברה בסיס לקוחות שמונה מספר מאות קמעונאי רשת בעולם, והיא מנהלת כיום עבור לקוחותיה מלאי מוצרים בשוויי המוערך ביותר ממיליארד וחצי דולר.

NowForce הישראלית מגייסת 4.5 מיליון דולר כדי לסייע במקרי חירום

הסטארטאפ הישראלי NowForce, אשר פיתח אפליקציה המקצרת באופן משמעותי את זמני הגעתם של כוחות החירום אל מוקדי האירוע, הודיע על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 4.5 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה חברת ורינט (Verint) הציבורית, ביחד עם המשקיעים הקיימים – Winnovation, Indigo Strategic Holding LP ו-Monet Venture Group Limited.

המערכת של החברה מכונה SNAP והיא מורכבת משלושה חלקים: ה-Dispatcher (מערכת שליטה ובקרה למוקד החירום), ה-Mobile (אפליקציה למכשירי הטלפון של כוחות החירום) וה-SOS (אפליקציה למכשירי טלפון של משתמשים רגילים)

ה-Dispatcher פונה לנותני השירות – כבאים, חובשים, מאבטחים או טכנאים, ומאפשר להם לקבל את המקרה הרלוונטי ספציפית להם. אפליקצית ה-SOS פונה אל האדם הפרטי, ומאפשרת לכל אזרח המחובר למערכת להפעיל קריאת מצוקה במידת הצורך, וזו תשדר את המיקום שלו או תחייג באופן אוטומטי למספר טלפון רלוונטי. כמו כן, ניתן לשדר בלייב אודיו או וידאו מהזירה, ולהתריע עוד לפני שהאירוע עצמו מתרחש, ולהזהיר את הגופים הרלוונטים מבעוד מועד במידה ומבחינים בהתרחשות חשודה. הפתרון השלישי, ה-Mobile, מציע מערכת שיודעת לאתר באופן אוטומטי את כוחות החירום המתאימים שנמצאים קרוב למקום האירוע באמצעות ה-GPS שבסמארטפון

NovellusDx מגייסת 10 מיליון דולר, כדי להתאים את התרופה המתאימה ביותר לכל חולה סרטן

כיום מוכרים יותר מ-100 סוגים שונים של סרטן. אולם, אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני האונקולוגים הוא לבחור את הטיפול המתאים ביותר לכל חולה, ולבחור את הטיפול אליו יגיב בצורה הטובה ביותר. החודש הודיעה חברת הסטארטאפ הישראלית NovellusDx, שפיתחה טכנולוגיה למיפוי מוטציות בתאים סרטניים ואמידת מידת האגרסיביות שלהן, על השלמת סבב גיוס בגובה 10 מיליון דולר.

NovellusDx (נובלוס דיאקס) פיתחה טכנולוגיה שמספקת לאונקולוגים את כל המידע הרלוונטי, כדי שיוכלו לבחור את הטיפול המתאים לכל חולה. בין השאר מספקת החברה פרופיל גנטי מקיף של הגידולים בגופו של כל חולה, כולל מיפוי של המוטציות הידועות והלא-ידועות שגורמות להתקדמות הסרטן והתגובות שלהן לתרופות. בנוסף, מערכת ה-PCAS של החברה מסייעת לחברות ביופרמה לזהות קבוצות שונות של חולי סרטן שסביר שיגיבו לטיפולים קיימים, דבר המסייע לניסויים יעילים יותר ולזיהוי מוטציות חדשות בהן ניתן להתמקד.

Innovid הישראלית מגייסת 27.5 מיליון דולר

אינוביד הישראלית (Innovid), אשר פיתחה פלטפורמה המאפשרת למשרדי פרסום לכלול מודעות וידאו אינטראקטיביות, הודיעה על השלמת סבב גיוס חמישי בהיקף 27.5 מיליון דולר בהובלת New Spring Captial. סבב הגיוס הנוכחי מגיע פחות משנה לאחר הסבב האחרוןשהושלם בחודש מרץ 2015, אז גייסה החברה כ-10 מיליון דולר. את הסבב הנוכחי המשיכו המשקיעות הותיקות בחברה: קרן סקויה ישראל, Genesis Partners, Cisco Ventures ו-T-Venture.

הפלטפורמה שמפתחת Innovid מאפשרת למשרדי פרסום שעובדים עבור מותגים ומשווקים לכלול מודעות וידאו אינטראקטיביות לטלוויזיות, מחשבים ניידים, סמארטפונים, טאבלטים, קונסולות משחקים ועוד. המודעות יכולות לכלול אלמנטים אינטראקטיביים כגון משחקים, תחרויות, אפליקציות חברתיות וחיבורים למסחר אלקטרוני.

כיום פתרונותיה של החברה משרתים למעלה מ-220 מפרסמים ומותגים ברשימת Fortune 1000, בהם Best Buy, Procter & Gamble ו-Walmart, ומאפשרים לאותן חברות ליצור, לטרגט ולמדוד את השפעות הפרסום שמבצעות דרך וידאו.

חברת Routier מגייסת 2 מיליון דולר כדי להפוך את ה-WiFi לכלי פרסומי

WiFi חינם היה מאז ומתמיד חלומו של כל מטייל, תייר או סתם כל מי שהסתיימה לו חבילת הגלישה; האם עכשיו החיבור החינמי לרשת יהיה גם כלי יעיל של משווקים? חברת הסטארטאפ Routier (ראוטיר) שמפתחת טכנולוגיה למיתוג של חיבור ה-WiFi, הודיעה על השלמת סבב גיוס בגובה 2 מיליון דולר.

הפיתוח יאפשר לבתי עסק לתקשר עם הלקוחות שלהם באמצעות רשת ה-WiFi ולהציג להם פרסומות, שמסבסדות למעשה את עלות הגלישה וכן הצעות שיווקיות שנתפרו במיוחד עבורם. כך למשל מלון, שיתקין את המערכת, יוכל להציע ללקוחותיו טיפול בספא בהנחה ולדעת שהוא מגיע לקהל היעד המדויק ביותר שכבר נמצא בתחומי המלון; חברות תעופה, שיגלו כי אין תפוסה מלאה במחלקת העסקים בטיסה מסויימת, יוכלו להציע בזמן אמת לנוסעי מחלקת תיירים לשדרג את כרטיס הטיסה שלהם בהצעה מיוחדת ועוד. האתגר הגדול של החברה היה כיצד להתממשק עם כל יצרני ציוד התקשורת כמו הראוטרים למשל וכן כיצד לספקו ללא תלות באפליקציה מסוימת, ללא תלות בסוג המכשיר החכם וללא תלות בסוג הדפדפן.

מפלצות בע׳׳מ: הצצה למשרדים של Takipi [תמונות]

$
0
0
צילום: גיקטיים
צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

עם כניסתי למשרדים של Takipi קיבלו את פניי נעלי הבית הפרוותיות של אחת העובדות (הסבר על כך בהמשך) והייצור שבתמונה מעלה. "מי זה?" שאלתי. "ב-Takipi אנחנו עוזרים לחברות לאתר באגים קשים בקוד שלהם. כדי לעזור להסביר את הקונספט, לכל סוג של באג יצרנו מפלצת ייחודית". אז תכירו את Multi thread fred. מיד תפגשו גם את שאר חבריו אבל לפניי כן נספר קצת על החברה שביקרנו בה.

Takipi עוזרת לצוותי פיתוח ו-DevOps לאתר בעיות ושגיאות בסביבות פרודקשן סופר מורכבות, ולפתור אותן בקלות, בלי להזדקק לקבצי לוג יקרים ואינסופיים. החברה משיקה בימים אלה את מוצר ניתוח השגיאות On-premises עבור ארגוני אנטרפרייז וגופים ממשלתיים.

החברה הוקמה בשנת 2011 ומחזיקה במשרדים בתל אביב ובסן פרנסיסקו. בישראל המשרדים נמצאים בשכונת צהלה, בלב שכונת המגורים; "מספיק קרוב למשרדי החברות הישראליות האחרות איתן אנו עובדים, אך מספיק רחוק מההמולה והבלאגן", מספרים בחברה.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

על עיצוב המשרד אחראים סטודיו BA, עמרי אמויאל ומורן בן-חור, שהלכו עם חזון הלקוח ושילבו את המפלצות בכל מקום במשרד החל מהסלון, דרך חדרי הדיונים ועד השירותים.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

שלטי השירותים כהוכחה

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

הפינה הכי שווה במשרד היא הדשא בחלל המרכזי שמשמש לפגישות צוות, עדכונים, משחקים עם הכלבים, ערבי חברה וסתם השתוללויות. כחלק מגאוות היחידה והקונספט המשרדי, מקבל כל עובד בחברה נעלי בית וסווצ'ר עם הדמויות. כך תמצאו אותם מסתובבים רוב הזמן בנעלי בית של מפלצות, לשמחת כלבי העובדים. בנוסף, שומרים בחברה על פעילויות חברה אחת לשבועיים, אם זה לפני הישיבות על ידי הפעלה מסויימת, משחקי חפש את המטמון, ערבי בירה, קריוקי, טיולים ואוכל כמובן.

takipi

צילום: גיקטיים

מרגיש בבית: ניב שטינגרטן, סמנכ"ל פיתוח.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

קולקציית החורף של Takipi (משמאל לימין): נדב גונס, מפתח, אופיר פרימט, ראש צוות המרקטינג, חן עמר, מפתח, ניב שטינגרטן, סמנכ"ל פיתוח, סיון פרנקו, מנהלת תפעול, אלכס זיטינצקי, כתב תוכן טכני (המאסטר של הבלוג), הודיה גמליאל, QA.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

הפינה הכי פופולארית במשרד היא המטבח וגם המקום לדבר על מה שהעובדים עושים בזמנם הפנוי וכמובן על עבודה.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

בקצה המטבח תמצאו גם פינת ישיבה מלאה בתמונות של העובדים מאירועים שונים.

מפריעים לפגישה: אופיר פרימט, ראש צוות מרקטינג וגיא ישכר, מעצב UI.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

העובדים היו שמחים לעוד חדרי ישיבות ואם בהגשמת משאלות עסקינן, אז שמסעדות נוספות ממרכז תל אביב יעשו משלוחים לצהלה. בנתיים יסתפקו בכריות דמוי סושי.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

שומרת הסף: חן הראל,Devops, וקרמה הכלבה בשיחת סקייפ.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

מפתחים שרירים (תרתי משמע): ברק חבר, מעודד את נדב גונס.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

בחברה מפרגנים לחברת StartApp, שלטענתם יש להם "משרדים ממש מגניבים".

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

>> למדורים נוספים של "הצצה למשרדים"

מי היא קרן הון הסיכון הטובה בישראל לשנת 2015? [Geek Awards]

$
0
0
geektime_preset_001

geek awards

בסוף חודש ינואר נקיים זו הפעם השישית את תחרות Geek Awards המסורתית שתערך במתכונת של אירוע מצומצם וסגור בו יחשפו האנשים והחברות שעשו את זה ובגדול במהלך השנה החולפת. שלב הצעת המועמדים כבר מאחורינו וכעת נותר רק לקבוע מבין המועמדים את הזוכה בכל אחת מהקטגוריות השונות. אם לשפוט על בסיס המועמדים שזכו בשנים קודמות, נראה כי המקומות הראשונים חוזים הצלחה מרשימה לזוכים בהמשך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-15 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד במועמדות לקטגוריית קרן הון הסיכון הטובה בישראל בשנה החולפת:

1. Pitango

2. JVP

3. Marker LLC

4. Magma Venture Partners

5. Seqouia Israel

הצביעו למועמדים שלכם ב-Geek Awards 2016

Fill out my online form.

 

ההצלחות והכשלונות: השנה השנייה של הסטארטאפ שלי [אורח]

$
0
0
2015-Summery

2015-Summery

מאת רן סגל.

תקציר הפרקים הקודמים

לפני שנתיים עזבתי את העבודה כשכיר כדי להקים את ה-NuSchool עם שני שותפי החמודים ליאור פרנקל ואיל גלס (אפשר לקרוא את הפוסט מלפני שנתיים פה). בחרנו לא לגייס כסף ממשקיעים (מה שנקרא סטארטאפ Bootstrapped), ולעבוד יומיים בשבוע עם לקוחות כדי לפרנס את עצמנו. אחרי שנה ראשונה של פעילות בארץ בעברית החלטנו לעבור לפעול בחו״ל ולהשיק קורס און-ליין למעצבים שילמד אותם להתנהל עסקית.

השקנו את המוצר הראשון שלנו בינואר 2015.

עברה בדיוק שנה והגיע הזמן לספר לכם מה קרה ואיפה אנחנו היום.

ינואר: ההשקה

התחלנו את השנה בשמחה ובששון. אחרי 4 חודשים של עבודה מאומצת ב-2014 של יצירת תכנים, צילום, עריכה ובניית כלים ומערכת דיגיטליים, המוצר הראשון שלנו היה מוכן. קראנו למוצר ״The Designer's Pricing Class״ והוא כלל גישה לקורס הוידאו וכן כלים ומסמכים שיצרנו כדי לעזור למעצבים בהתנהלות העסקית שלהם.

אחרי הרבה למידה מנסיונם של אחרים (ובעיקר התבססנו על רעיונות מהספר Authority), החלטנו לתמחר את הקורס ב-$200, ולהשיק אותו במבצע במחיר של $170. אסטרטגיית ההשקה שלנו התבססה בעיקר על שיווק לרשימת התפוצה שלנו, שבשלב ההשקה מנתה באיזור ה-7,000 רשומים.

עד היום קשה לי להגיד אם ההשקה הייתה מוצלחת או לא. בשבוע הראשון מכרנו ב-$20,000. על פניו – נשמע אחלה. אבל בגלל שכמו שאמרתי, עשינו הרבה מחקר ולמידה וידענו שהרבה אחרים שהשיקו מוצרים דומים עשו במהלך ההשקה שלהם $50,000, והיות ואני בן אדם סופר אופטימי ולפי החישובים שלי היינו אמורים לעשות $100,000 בהשקה, סיימתי די מאוכזב.

מרץ: למכור למכור למכור

אחרי שנגמר הבאז הכייפי של ההשקה, המכירות ירדו והפכו להיות זרזיף דק של מכירות בודדות בשבוע. אחרי שנה ראשונה שבה לא לקחנו משכורות בכלל, המכירות מהקורס אפשרו לנו פעם ראשונה השנה להתחיל לקחת משכורות. בחרנו נוסחא שתאפשר לנו לחלק את ההכנסות בין השותפים וגם לכיסוי הוצאות התפעול וחיסכון לעסק והצלחנו במהלך רוב השנה להוציא לעצמנו משכורות. בדרך כלל הן נעו באיזור ה-5,000 ₪ לשותף, היו חודשים פחות טובים והיו חודשים קצת יותר מוצלחים.

המטרה שלנו הייתה להגיע ל-Breakeven, כלומר רמת הכנסות שתאפשר לנו לעבוד בסטארטאפ במשרה מלאה 5 ימים בשבוע (תזכורת: כולנו עובדים יומיים בשבוע עם לקוחות כדי לשלם חשבונות). הגדרנו את המטרה הזו ברמת מכירות של $25,000 בחודש. ודי מהר הבנו שאנחנו מאד רחוקים משם, כי בחודש טוב מכרנו ב-$5,000.

התגובות על המוצר שלנו היו טובות. אנשים שמילאו את הסקר שבסוף הקורס נתנו פידבק חיובי מאד. כמעט אף אחד לא ביקש את הכסף חזרה (הצענו מדיניות Money Back אם אתם לא מרוצים מכל סיבה שהיא), והיו אפילו די הרבה אנשים עם סיפורים מרגשים על איך השתנו להם החיים ועכשיו העסק שלהם מתנהל הרבה יותר טוב, הם עובדים עם לקוחות טובים יותר ומרוויחים פי כמה.

הסקנו מכך שהמוצר שלנו טוב ולמרות שהיו מליון דברים שהייתי שמח לשפר, החלטנו שהפוקוס של החברה צריך להיות לשפר את מצב המכירות כדי שנוכל להגיע כמה שיותר מהר ל-Breakeven שלנו.

בשלב הזה נכנסו למרתון של למידה בשילוב עם המון ניסיונות בתחום של המכירות. קראתי ספרים על מכירות (החל מספרים קלאסיים של זיג זאגלר ועד ספרים עדכניים כמו Ask), ועשינו כל מיני ניסיונות:

  • קורס אימייל חינם
  • דף מכירה חדש עם וידאו וביקורות של אנשים שנהנו מהקורס
  • גישה חופשית לקורס עם חלק מהוידאו פתוחים וחלק נעולים
  • מסרים שונים בדף המכירה
  • ניסיונות עם מחירים שונים (בסופו של דבר העלנו ל-$300)

לצערנו ובאופן די מפתיע, כמעט כלום לא השתנה.

יוני: הערכה מחדש. האם הצלחנו או נכשלנו?

ביוני יצאנו לחופשת החברה המסורתית שלנו (כלומר התחלנו מסורת, מקווה שהיא תמשיך). נסענו לצפון וחפרנו במשך שעות על איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו ממשיכים.

למרות כל הניסיונות והמאמצים שהשקענו, לא הצלחנו לשנות משמעותית את רמת המכירות (״להזיז את המחט״ כמו שאומרים בפודקאסט ״השבוע״). ולא הצלחנו להבין למה.

בספרי הסטארטאפים כולם מדברים על כשלונות. אתה צריך להכשל כמה שיותר מהר, להבין למה נכשלת ואז לשנות כיוון בהתאם. אבל החיים כמו שאומרים, הם לא שחור ולבן כמו שמציירים את זה בספר.

אם לא היו מכירות בכלל היה קל מאד להגיד ״נכשלנו״ ולהתקדם לדבר הבא. אם היו מכירות מטורפות היינו יודעים שאנחנו בכיוון. אבל מה קורה אם יש קצת מכירות? לא ממש קצת כדי להגיד בבירור שנכשלנו, אבל גם לא מספיק כדי לדעת בוודאות שאנחנו בכיוון.

או אז גילינו שאנחנו נמצאים במקום מסוכן מאד בעולם הסטארטאפים: איזור הדימדומים. באיזור הדימדומים קשה מאד להחליט שנכשלת, אחרי הכל יש מכירות ואנחנו אפילו מושכים משכורת ועוד מקבלים פידבקים נהדרים שאנחנו משנים לאנשים את החיים. אבל האם זה מספיק כדי להמשיך לעבוד על עסק שלא יצמח לעולם?

החלטנו לעשות עוד ניסיון אחד. הייתה לנו תזה שיכול להיות שבגלל שהמוצר שלנו נורא יקר ולקהל שלנו אין הרבה כסף, אם נוציא מוצר זול יותר, יכול להיות שהרבה מהם יקנו. החלטנו לערוך מחדש את התכנים של הקורס בפורמט של ספר דיגיטלי ולמכור אותו ב-$19. אם הספר ימכור בטירוף נבין שהבעיה היתה במחיר הגבוה אבל עדיין יש דרישה לתכנים שאנחנו מייצרים.

ספטמבר: הגיע זמן לעשות שינוי. ה-PIVOT

השקנו את הספר בספטמבר, ועל אף שעברנו את היעדים שהצבנו לעצמנו מבחינת מכירות בהשקה, התחלנו להבין כשככל הנראה הבעיה שלנו עמוקה יותר מבעיית מחיר.

הגענו למסקנה שככול הנראה רוב המעצבים בעולם לא תופסים את עצמם כבעלי עסק ובניגוד להשקעה בלימוד יכולות טכניות (נגיד קורסים בפוטושופ), הרוב המוחלט שבהם לא ישקיע בלימוד ״ניהול עסק״, בלי קשר למחיר שהם יצטרכו לשלם.

אחרי כמה דיונים די מבאסים, הגענו למסקנה שלמרות שאנחנו עדיין מאוהבים בחזון שלנו – לעזור לאנשים להתנהל עסקית נכון יותר, להביא יותר ערך וכתוצאה גם להרוויח יותר, כנראה שלא נצליח לבנות עסק מספיק גדול, לפחות לא עם קהל היעד הנוכחי.

הגיע הזמן לנסות משהו חדש.

גם כאן, בספרי הסטארטאפים לעשות PIVOT (שינוי של המוצר או קהל היעד של החברה), נשמע כמו אירוע פשוט וזריז. הנה דוגמא: חברת ניהול המשימות Orchestra הבינה שאנשים לא רוצים לנהל את המשימות שלהם באפליקציית To-Do כי הם בתכלס מנהלים את המשימות דרך המייל אז הם פיתחו אפליקציית מייל – Mailbox ונמכרו לדרופבוקס תוך שניה במלא כסף. (סוף הסיפור דווקא עצוב ולא מזמן דרופבוקס הרגו את המוצר).

אבל גם כאן. החיים האמיתיים לא כל כך פשוטים. נכנסנו לסבב Brainstorm ארוך על מה המוצר הבא שנפתח, והאם להמשיך לעבוד עם הקהילה הגדולה שכבר בנינו ואוהבת אותנו, או ללכת לכיוון ממש שונה.

סופו של דבר החלטנו שבתקופה הקרובה נעשה כל מיני ניסיונות בכל מיני כיוונים במטרה לראות מה עובד.

אם זה נשמע לכם קצת מבולבל, זה בגלל שאנחנו באמת קצת מבולבלים. אלו החיים. אבל אם אנחנו כבר בקלישאות אז יש את זו שאומרת: ״לא משנה היעד, העיקר להינות מהדרך״, ומהדרך אני נהנה בטירוף.

נכון להיום שכרנו את שירותיה של מנהלת קהילה ושיווק במשרה חלקית שמתחזקת את הבלוג של ה-nuSchool ובכך ממשיכה לייצר מכירות של הקורס, ובעזרת הכסף אנחנו משלמים לה וגם קצת לעצמנו בזמן שאנחנו עובדים על הדבר הבא.

שורה תחתונה פיננסית: החברה עשתה השנה 250,000 ש״ח, שזה פי 7 ממה שעשתה בשנה שעברה (36,000 ש״ח), אבל עדיין חצי ממה שצפיתי שתעשה השנה. לא נורא. אם בשנה הבאה נצמח גם פי 7, אני אהיה מרוצה.

הדברים שלמדתי

1. תמיד לבדוק מה הן הנחות היסוד שעומדות מאחורי הרעיון

מאחורי כל רעיון או אמירה או פרוייקט יש תמיד ה-מ-ו-ן הנחות יסוד מובלעות (נגיד: ״אנשים רוצים את הדבר הזה״ / ״יש לאנשים כסף לשלם עבור הדבר הזה״ / ״הדבר הזה חשוב להם״ / ״אני יכול למכור לאנשים האלו״). סיכוי טוב שחלקן מוטעות. אנחנו לא התייחסנו להנחות היסוד שעומדות מאחורי הרעיון שלנו עד שלב מאוחר מאד יחסית, וכשכן רשמנו אותן במסודר, הבנו שחלקן פשוט לא מחזיקות מים. ברגע שרושמים אותם ומסתכלים עליהן, הרבה יותר קל לבדוק אותן אחת אחת.

2. כשזה נוגע לחוקיות, תעשו את שיעורי הבית שלכם

הייתה לנו פאשלה משמעותית במהלך השנה, כשרצינו לשנות את שם החברה. הסיבה שרצינו לשנות היא שישנו בית ספר לעיצוב בארה״ב שנקרא Parsons New School ורצינו להמנע מבלבול (או יותר נכון שלא יגידו שגנבנו להם את השם). באופי אירוני, גם השם החדש שבחרנו היה תפוס וקיבלנו מכתב מעורך דין בתוך 24 שעות מהחלפת השם. חזרנו לשם הקודם ובינתיים אנחנו מחכים לראות לאן אנחנו מתקדמים לפני שנבחר שם חדש. בכל אופן, זה פאק שלי כי הייתי חסר סובלנות ולא בדקתי מספיק טוב שהשם החדש פנוי ולא נקבל תביעה גם עליו. אופס.

3. השותפים שלי תותחים

כתבתי את זה גם בשנה שעברה, אבל אחרי שנה עם הרבה עליות, מורדות וגם כמה אירועי ״חירום״, הם שוב הוכיחו שהם בני אדם מעולים ויש לנו אחלה של שותפות.

4. לעקוב אחרי המטרות באופן שבועי

אני בן אדם שאוהב לסמן מטרות ואז ללכת להשיג אותן, אבל במהלך השנה הזו בעיקר הייתי עסוק בלשים את המטרות, ורק אחרי כמה חודשים נזכרתי לבדוק למה המטרות לא הושגו. בחודשים האחרונים אני עוקב אחרי המטרות וההתקדמות באופן שבועי וזה עוזר לי לראות את הנורות האדומות בדרך למטרה הרבה יותר מהר.

5. אפשר להיות סטארטאפיסט וגם אבא

וגם לעבוד שעות נורמליות, ולאסוף את הבן מהגן, ולהיות איתו כשהוא חולה שבועות ברצף. זה עניין של החלטה.

שתהיה לנו אחלה של שנה.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג של רן סגל.

 

גיוס: TopSpin מגייסת 7 מיליון דולר, מייצרת מלכודות דבש להאקרים

$
0
0
מקור: Top Spin
attac

מקור: TopSpin

הסטארטאפ הישראלי TopSpin, המפתח מערכת לאיתור וטיפול בנוזקות (Malware) ברשת הארגונית, הודיע היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס של 7 מיליון דולר. החברה מספקת לארגונים מערכת הגנה מפני אובדן מידע רב ערך, ומונעת פגיעה והפסקה של הפעילות השוטפת של הארגון.

את סבב הגיוס הנוכחי מובילים ארבעה משקיעים מוכרים בשוק אבטחת המידע בישראל – שלמה קרמר, מיקי בודאי, זוהר זיסאפל וראקש לונקאר – ארבעתם בעלי רקורד מרשים כמייסדים או כמשקיעים בחברות בתחום הסייבר, כגון: Check Point, Imperva Trusteer ו-Adallom.

מפילה בפח

המערכת של החברה המשווקת תחת השם DECOYnetTM ומותקנת כבר בקרב מספר לקוחות בארה"ב, מספקת הגנה אקטיבית מפני איומי סייבר, ויעילה גם בטיפול כנגד נוזקות שהצליחו לחדור אל תוך הרשת הארגונית. המערכת עצמה מבוססת על הטמנה של פתיונות, ׳מלכודות דבש׳, המדמות רשת ארגונית, וכך גורמות לנוזקות לתקוף אותן. ברגע שהנוזקה מתפתה לתקוף את הרשת המדומה, שלא מכילה כל מידע רגיש, היא חושפת את עצמה ומאפשרת לגורמי האבטחה בארגון לנטרל את האיום. כמו כן, מאפשרת המערכת של TopSpin לנטר את כל התעבורה ברשת הארגונית, ולספק מפה מדויקת של אופי זרימת המידע בארגון, אליו ומחוצה לו. כך, ניתן לזהות בזמן אמת חריגה מן הנורמה, מה שמצביע ברוב המקרים על מתקפה של גורם חיצוני או גניבה של מידע על ידי גורם מתוך הארגון. הפתרון של החברה פונה בשלב זה למגזר הפיננסי, הבריאותי והתעשייתי.

הסטארטאפ TopSpin נוסד בשנת 2013 על ידי דורון קולטון, בעל ניסיון של 25 שנה בשוק אבטחת המידע. במשרדי החברה הממוקמים בהרצליה מועסקים כ-12 עובדים.

דורון קולטון, מנכ״ל ומייסד החברה התייחס לגיוס ואמר: ״אנחנו גאים מאד כי נבחרת כזו של משקיעים תומכת ב-TopSpin ובחזון שלנו – להקדים את התוקפים לפחות בשני צעדים. השקענו שלוש שנים בפיתוח מערכת אמינה ויעילה ואנו מתכוונים להפנות את המשאבים שגייסנו להאצת הצמיחה העסקית, תהליכי השיווק והמכירה של החברה״.

חוק האנג'לים – TAKE II

$
0
0
Investors

Investors shutterstock

מאת עו"ד קרן אגוזי, שותפה בקבוצת ההיי-טק והון הסיכון, משרד עו"ד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל.

בשנת 2010 התקבלה בכנסת, בליווי הד תקשורתי נרחב, הוראת שעה המכונה חוק האנג'לים במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012. מטרת החוק שהתקבל הייתה להגביר ולתמרץ השקעות פרטיות בחברות עתירות מו"פ בשלב ה-Seed וזאת מתוך הבנת המחוקק כי חברות כאמור נתקלות בקשיי מימון משמעותיים בשל, בן השאר, הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעה בהן וכן ממעבר של קרנות הון סיכון להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר. כך, חוק האנג'לים מאפשר הכרה בהשקעה העומדת בקריטריונים הקבועים בחוק כהוצאה לצרכי מס שתקוזז במשך תקופה של עד שלוש שנות מס מכל הכנסה חייבת של המשקיע היחיד. סכום ההשקעה המזכה בהטבה הינו עד 5 מיליון ₪.

כגודל הציפייה גודל האכזבה

אלא שכגודל הציפייה מהשינוי שייצור חוק האנג'לים כך גם גודל האכזבה – בפועל, מאז שנחקק, נעשה שימוש מועט בהטבת המס שמציע חוק האנג'לים, וזאת בעיקר בשל הקריטריונים לקבלת ההטבה היוצרים חוסר וודאות משמעותי למשקיעים. כך למשל, ההחלטה אם השקעה מסוימת אכן מזכה בהטבת המס עומדת בספק עד לאחר שלוש שנים מיום ביצוע ההשקעה, זאת משום שחלק מהקריטריונים להגדרת "חברת מטרה" (החברה שההשקעה בה עשויה להיחשב להשקעה המזכה בהטבה) נבדקים בתום שלוש שנות מס משנת המס שבה שולם סכום ההשקעה המזכה לחברת המטרה. נוסף על אי–הוודאות למשקיע, אחד התנאים הקבועים בחוק מתייחס להיקף הכנסות מרבי של החברה המזכה ביחס להוצאותיה על מחקר ופיתוח במהלך השנה שבה שולם לה סכום ההשקעה והשנה שאחריה ,שמעבר לו החברה כבר לא תזכה את משקיעיה בהטבה שמעניק החוק. הסדר זה עלול להוות תמריץ שלילי בעבור החברה המזכה להרחיב את פעילותה.

Take II

בשבוע שעבר נעשה צעד משמעותי להסרת עננת חוסר הודאות של המשקיעים מעל הקריטריונים לקבלת הטבות המס תחת חוק האנג'לים אשר צפוי להוביל לגידול מספר ההשקעות בחברות מו"פ בשלב ה-Seed, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הצעת שר הכלכלה ושר האוצר לתיקון חוק האנג'לים במסגרת הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקון מס' 5) (תעשייה עתירת ידע – הוראת שעה), התשע"ה)-2015. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת ביולי האחרון והיא צפויה לעלות לקריאה שנייה ושלישית בזמן הקרוב.

על פי הצעת החוק, יתווסף לחוק האנג'לים מסלול חדש, חלופי למסלול הקיים, אשר יעניק את אותה הטבת מס למשקיעים בחברות כאלה ("חברות מתחילות" כהגדרתן בהצעת החוק), וזאת על פי אמות מידה מיוחדות לאותו מסלול. מסלול זה יחל ביום 1.1.2016 ועד ליום 31.12.2019. השקעה של שותפות בין יחידים אשר הוקמה לצורך השקעה בחברה ייעודית אחת תוכר כהשקעה מזכה בהטבות מס, זאת לבד מהשקעה של יחידים בלבד כפי שקובע חוק האנג'לים כיום. התנאים לקבלת ההטבה הם פשוטים יחסית לבחינה וידועים במועד ההשקעה. כך ,צפוי המסלול המוצע לייצר ודאות למשקיעים תוך צמצום עלויות העסקה, ולהיות בהיר ואטרקטיבי מנקודת מבטם של המשקיע ושל החברות המתחילות.

עיקרי התנאים המוצעים להגדרת חברה מתחילה (הנבחנים כאמור במועד ההשקעה) הינם כדלקמן:


1. וותק החברה – מיום התאגדות החברה ועד למועד ההשקעה לא חלפו יותר מ-4 שנים, או יותר מ-12 חודשים מתום תקופת סיוע המיועד לחברות מתחילות של המדען הראשי, ככל שנתקבל, לפי המאוחר.

2. מכירות – היקף המכירות הכולל של החברה מיום התאגדותה ועד למועד ההשקעה בה לא עלה על 4.5 מיליון ש"ח, ובכל אחת משנות המס שקדמו למועד ההשקעה לא עלה על 2 מיליון ש"ח.

3. הוצאות – סך הוצאות החברה מיום התאגדותה ועד למועד ההשקעה בה לא עלה על 12 מיליון ש"ח, ולא עלה על 3 מיליון ש"ח בכל אחת משנות המס שקדמו למועד ההשקעה.

4. השקעות – היקף ההלוואות וההשקעות שקיבלה החברה החל מיום התאגדותה ועד למועד ההשקעה המזכה בה (לרבות ההשקעה המזכה) אינו עולה על 12 מיליון ש"ח.

5. אישור רו"ח – אישור רואה חשבון החברה לקיום התנאים המפורטים לעיל.

6. אישור המדען הראשי – עד למועד ההשקעה החברה נדרשת לקבל אישור מהמדען הראשי לאותה שנת מס, כי לפחות 70% מהוצאותיה החל ממועד התאגדותה ועד למועד ההשקעה, היו בקשר למוצר שבפיתוח, וכן אישור לעניין בעלותה על המוצר. מבדיקה שערכנו עולה כי המדען הראשי צפוי לפרסם נהלים מסודרים שיאפשרו טיפול מהיר בבקשה לאישור כאמור. בתנאים מסוימים תתאפשר קבלת הטבה גם בחברה שמקור הידע הראשוני הועבר אליה מיחיד או ממכון מחקר.

אולם אליה וקוץ בה (עבור החברות לפחות) – לצד הבטחת הוודאות למשקיעים, כוללת הצעת החוק הוראות שיבטיחו את המשך קיום התנאים האמורים בחברה המתחילה גם במהלך תקופת ההטבה (ולגבי חלק מהתנאים אף בשנתיים שלאחר תום תקופת ההטבה). להפרת התנאים יהיו השלכות לגבי החברה המתחילה ולא לגבי המשקיעים בחברה כאמור, וזאת בשונה ממסלול ההטבה לגבי חברות מטרה. כך, בהתאם להצעת החוק תוענק למדען הראשי הסמכות לבדיקת העמידה בתנאים שפורטו לעיל, אשר בהפרתם תחוב החברה במס עבור השקעות שקיבלה או חלקן, המגיע עד השיעור המרבי החל על יחידים, כולל הפרשי הצמדה וריבית.

על אף האופטימיות הרבה בדבר אימוץ התיקון לחוק האנג'לים בזמן הקרוב בקריאה שנייה ושלישית על ידי הכנסת, חשוב לציין כי מדובר בהצעת חוק אשר טרם נתקבלה, ולפיכך כיום רק השקעה מזכה בחברת מטרה אשר הושלמה עד ליום 31.12.2015 תידון על-פי החוק האנג'לים בנוסחו כיום.

קרדיט תמונה: film take via shutterstock

מי הוא הסטארטאפ הישראלי המוביל בתחום הפינטק? [Geek Awards]

$
0
0
geektime_preset_001

geek

בסוף חודש ינואר נקיים זו הפעם השישית את תחרות Geek Awards המסורתית שתערך במתכונת של אירוע מצומצם וסגור בו יחשפו האנשים והחברות שעשו את זה ובגדול במהלך השנה החולפת. שלב הצעת המועמדים כבר מאחורינו וכעת נותר רק לקבוע מבין המועמדים את הזוכה בכל אחת מהקטגוריות השונות. אם לשפוט על בסיס המועמדים שזכו בשנים קודמות, נראה כי המקומות הראשונים חוזים הצלחה מרשימה לזוכים בהמשך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-15 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד במועמדות לקטגוריית הסטארטאפ הטוב ביותר בישראל לשנה החולפת בתחום הפינטק:

1. Blender

2. Billguard

3. Payoneer

4. Fundbox

5. Feex

הצביעו למועמדים שלכם ב-Geek Awards 2016

Fill out my online form.

 


אקזיט: TowerSec הישראלית נרכשת על ידי HARMAN האמריקאית

$
0
0
towersec
מקור: TowerSec

מקור: TowerSec

חברת הסייבר הישראלית TowerSec, אשר פיתחה מערכת אבטחה להגנה על רכבים מחוברים, נרכשת על ידי חברת HARMAN האמריקאית, הנחשבת למובילה בתחום מערכות בידור ומידע לרכבים. סכום הרכישה מוערך ב-75 מיליון דולר. לאור הרכישה תשולב הטכנולוגיה של TowerSec במערכת הבטיחות של החברה הרוכשת, HARMAN’s 5+1, מערכת אשר נועדה להגן מפני מצבים קריטיים החושפים את הרכב, או יותר נכון את הנהג והנוסעים, מפגיעות ברכב המחובר והאוטונומי, פגיעות בתחום החומרה והרשת.

איתור ומניעה בזמן אמת

רכבים חכמים ומחוברים זה דבר מצוין, אבל למרות כל אותן מעלות של הטכנולוגיה, היא טומנת בחובה גם סיכון הולך וגובר למתקפות סייבר על רכבים. רק לאחרונה שמענו על מתקפות שכאלה, אשר אחת מהן אף הובילה לקריאת יצרן לתיקון, ׳ריקול׳ (Recall) של 1.4 מיליון רכבים, הראשון בהיסטוריה על רקע מתקפת סייבר אפשרית. חברת TowerSec הישראלית פיתחה מערכת אבטחה ומוצרים המגנים בזמן אמת על רכבים מפני אותן מתקפות האקרים ופריצות.

המוצר הראשון של החברה, ECUSHIELD מפקח על מערכות הרכב באמצעות מערכת לאיתור חדירות בזמן אמת, הפעלת Firewall חכם ומניעה של הפרעות מכוונות בפעילות מערכות הרכב. התוכנה מיועדת להגן על מערכות הבקרה האלקטרוניות (Electronic Control Unit), ובמיוחד להתמודד עם חדירות באמצעות התקשורת האלחוטית, או ניצול לרעה של ערוץ התקשורת CAN-Bus, תקן לתקשורת פנימית בין המיקרו-בקרים השונים בתוך הרכב. תוכנה זו עוקבת באופן רציף אחר כל המתרחש ברשת הפנימית והחיצונית של הרכב, זאת כדי לגלות ולמנוע חדירות של האקרים אל הרכב, מה שכמובן עלול לשבש את מערכות הנהיגה. המוצר השני של החברה הוא ה-TCUSHIELD, המגן מפני תקשורת אלחוטית מזיקה. שתי המערכות הללו ישולבו במערכות הבטיחות של HARMAN.

החברה הוקמה בשנת 2012 על ידי יובל וויסגלס, בעל למעלה מ-15 שנות ניסיון בתחום אבטחת סייבר וסער דיקמן, יזם סדרתי שהקים וניהל את חברת Cogniview. מרכז הפיתוח של TowerSec ממוקם בהרצליה, ופועל לצד משרדים בארה״ב וגרמניה, כאשר סה״כ מועסקים בחברה כ-20 עובדים. עד כה השלימה TowerSec סבבי גיוסים בסך כולל של פחות מ-3 מיליון דולר, ובין היתר השקיע בה טום לסורדה, מנכ״ל קרייזלר לשעבר.

TowerSec ממש לא לבד בתחום. רק בחודש ספטמבר האחרון דיווחנו על כך שחברת Argus הישראלית גם כן, השלימה סבב גיוס בהיקף של 26 מיליון דולר. הטכנולוגיה של Argus מספקת מעין חליפת הגנה מלאה לרכבים ולרכיבי קישוריות לאינטרנט המותקנים ברכב לאחר ייצורו. אותם פתרונות מגינים על מערכות הרכב הקריטיות ביותר בהם הבלמים, ההיגוי והמנוע מפני מתקפות סייבר.

ראוי לציין שזו היא אינה הרכישה הראשונה של HARMAN האמריקאית בישראל; לפני קרוב לשנה רכשה החברה את רדבנד הישראלית אשר פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לחברות הסלולר לעדכן מרחוק תוכנות וקושחות (Firmware) במכשירי סלולר. בכל מקרה, נראה שכחלק ממהפכת האינטרנט של הדברים אנחנו ללא ספק הולכים לכיוון של חיבור יותר ויותר רכבים לרשת האינטרנט, כך שאפשר לומר שיש מקום לכולם, ותחרות תמיד מתקבלת בברכה.

וידאו – מערכת ECUSHIELD by TowerSec

תמונת מצב: סיכום שנת 2015 בסצינת הסטארטאפים וההון סיכון בישראל

$
0
0
israeli startups

מפתח

 הדו"ח נכתב על-ידי רינת קורבט (אנליסטית בגיקטיים), יניב פלדמן (עורך ראשי בגיקטיים) וענר רבון (מנהל מוצר ראשי ומייסד-שותף ב-Zirra).

אחרי ש-2015 הסתיימה עצרנו לרגע כדי להביט לאחור, כדי לנסות ולהבין מה באמת קרה השנה בסצינת הסטארטאפים וההון סיכון הישראלית ואיך הולכת להיראות השנה הבאה.

על מנת לקבל תמונה אמיתית של מחזור החיים באקו-סיסטם חשוב להסתכל לא רק על מה שקרה בנקודות הכניסה והיציאה (גיוסים ואקזיטים) אלא גם מה קרה ועדיין קורה בחברות שעדיין חיות ופועלות בתוך האקו-סיסטם.

כדי לעשות זאת חברנו לחברת הסטארטאפ הישראלית זירה (Zirra) העוסקת באיסוף מידע ממגוון מקורות וביצוע הערכת חברות פרטיות באמצעות שילוב של מנוע אלגוריתמי וכיול מבוסס על חוכמת ההמונים המשתקפת מאלפי מדרגים שסוננו והותאמו לפי רקע ומומחיות. יחד, אספנו את כל המספרים ונכנסנו לעובי הקורה במטרה להבין מגמות, טרנדים וכיוונים שהנחו את התעשייה בשנה האחרונה וצפויים להשפיע גם על השנה הקרובה.

לפני שמתחילים, חשוב לנו לציין כי בניגוד לדו"חות אחרים המתפרסמים על תעשיית ההיי-טק הישראלית, הדו"ח הנוכחי מתייחס לחברות היי-טק ישראליות בלבד. אנו מגדירים חברת היי-טק ישראלית כחברה הפועלת בתחומי הטכנולוגיה השונים הפעילה בישראל או רשומה בארץ או חברה אשר נוסדה בישראל ועדיין מחזיקה נוכחות כלשהי בארץ (למשל, בעלת מרכז מחקר ופיתוח בארץ). כמו כן, כל המספרים המצוינים בדו"ח מתייחסים לעסקאות ראשוניות בלבד, כלומר, חברות שנמכרו בפעם השנייה או השלישית או חברות שנמכרו לחברות אחרות לאחר ההנפקה לא נכללות בדו"ח ולכן המספרים המופיעים בדו"ח עלולים להיראות נמוכים יותר מדו"חות אחרים. המטרה שלנו הייתה להביא את המספרים כפי שהם משתקפים במציאות ולא לנסות לעוות את המציאות כדי שתתאים למה שאנחנו או אנשים אחרים היו רוצים לשקף.

אז בואו נתחיל.

שנת שיא נוספת ל-Startup Nation

בשנת 2015 קמו בישראל למעלה מ-1,400 סטארטאפים חדשים, מתוכם כ-373 חברות גייסו כ-3.58 מיליארד דולרים (בדו"ח נספרים גיוסים בסכומים שמעל 500 אלף דולרים בלבד) ו-69 חברות נמכרו בסכום כולל של כ-5.41 מיליארד דולרים. למעט מספר ההנפקות שנותר זהה בין 2014 ו-2015, חלה גדילה בכל שאר המדדים אשר הביאו את הסטארטאפ ניישן לסיכום של שנת שיא נוספת.

אם מסתכלים על היחס של הגיוסים אל מול האקזיטים, בשנת 2015 קיבלו המשקיעים כ-1.5 דולרים מאקזיטים על כל דולר שהושקע בסטארטאפים חדשים. חשוב לציין שהאקזיטים עצמם הם של חברות בהן הושקעו כספים בשנים קודמות ולא השנה, אך המגמה עצמה מצביעה על כך שישראל עדיין נמצאת במגמת "מימוש" חיובית.

מצד הקרנות, הכניסה של משקיעים זרים חדשים אל השוק הישראלי כמו גם הקמתן של קרנות המתמחות בהשקעות בשלבי ה-Series A כמו TLV Partners, Dirsput-ive, 83North ו-Aleph הצליחה כבר השנה להשפיע על אפקט ה-"A Crunch" שספגו החברות הצעירות בשנים הקודמות והשנה אנחנו יכולים לראות חלוקה הרבה יותר מאוזנת ו"נכונה" בין סבבי הגיוס השונים, מה שמצביע על-כך שיש היצע מספיק גדול של משקיעים וכסף כדי לענות על הביקוש בשלבי החיים השונים של הסטארטאפים.

עלייתן של תוכניות ההאצה

כדי להבין באופן מלא את השינוי שעבר על התעשייה בשנה האחרונה, רצוי להתחיל משלב הקמת הסטארטאפים. הצמיחה הדרמטית שחווה השוק בגודל, בהון שהוזרם, וכמובן במספר חברות הסטארטאפ שהוקמו, גרמה לשתי תופעות שלא יכלנו להתעלם מהן השנה. הראשונה היא שבשנת 2015 נרשם שיא במספר תוכניות ההאצה או האקסלרטורים השונים. נכון לזמן כתיבת הדו״ח, קיימות יותר מ-80 תוכניות האצה שונות, ביניהם אקסלרטורים מגובי חברות רב-לאומיות כמו זה של מיקרוסופט שכבר הספיק להצמיח מספר חברות מוצלחות ואף לייצר אקזיטים קטנים, אקסלרטור נאוטילוס של AOL וסיגמאלאבס של יאהו. אליהם הצטרפו גם אקסלרטורים של חברות מתחומי תעשייה ומסחר מסורתיים יותר כמו ברקליס וסיטי מעולם הבנקאות וההשקעות. האקסלרטורים החדשים מצטרפים לאקסלרטורים הותיקים והבולטים כמו 8200EISP של יוצאי 8200, שמיועדת לכלל היזמים; The Hive והאקסלרטור הישראלי בסיליקון ואלי Upwest Labs. עוד ראויים לציון הם האקסלרטורים העירוניים כגון סיפתח (ירושלים), ראשון סטארטאפ (ראשון לציון) ו-HAC (הרצליה) המספקים בסיס פעילות גם לסטארטאפים הנמצאים מחוץ לאזור תל-אביב.

תופעה שנייה שהביאה איתה הצמיחה היא הופעת חללי העבודה המשותפים. מדובר בחללי עבודה שהוסבו והותאמו לסביבת עבודה של סטארטאפים שכוללים לרוב עיצוב מעודכן, אינטרנט מהיר ועמדות עבודה רבות. אם לפני מספר שנים יכלנו לספור על יד אחת את מספר חללי העבודה המשותפים הללו, הרי שעל פי הבדיקה שערכנו, קיימים כיום 22 חללי עבודה משותפים, כש-10 מהם באיזור תל אביב בלבד וחלקם אף מתפרסים על-פני בניינים שלמים במספר קומות. למרות הדימיון הראשוני, חללי העבודה הללו שונים בלא מעט מאפיינים כמו מספר החברות שמאכלסות את המקומות, היצע השירותים שהן מקבלות, ה'הווי והגיבוש' והתשלום שנע בין דמי שכירות שמקובלים בשוק לסכומי השתתפות סמליים ביוזמות בתמיכת ארגונים או עיריות שונות. למרות הצמיחה במספר חללי העבודה המשותפים, הרי שהם מתמלאים עד אפס מקום במהירות וכיום יש רשימת המתנה עבור חלק מהם. מעבר לטרנד, יש כאן עדות לפעילות ערה מאוד לסטארטאפים בשלבים המוקדמים שלהם.

Geektime_companies_Workspaces

מספר שיא של גיוסי הון ב-2015

נתחיל בשורה התחתונה: 2015 הייתה שנת שיא לישראל מבחינת גיוסי הון עם כ-3.58 מיליארד דולרים שגויסו על-ידי 373 סטארטאפים שונים (בהכנת הדו"ח התייחסנו אך ורק לגיוסים של 500 אלף דולרים ומעלה). מדובר בסכום הגבוה ב-62% משנת 2014 שבה הסטארטאפים הישראלים גייסו 2.2 מיליארד דולרים במסגרת 297 גיוסים.

בין הגיוסים הבולטים והגדולים של השנה ניתן למצוא את Infinidat שגייסה סבב שני של 150 מיליון דולרים, Behalf שגייסה סבב שני של 119 מיליון דולרים ו-Taboola שגייסה 117 מיליון דולר בסבב החמישי שלה.

Geektime_graph_01

geektime_graph_02

בארצות הברית, לשם השוואה, הושקעו במהלך 2015 בסטארטאפים כ-60 מיליארד דולר. ההפרש אולי נשמע גדול, אבל אם אם נביט בהשקעות באופן יחסי, נגלה שבסטארטאפים ישראליים הושקע סכום כמעט כפול מסטארטאפים אמריקאיים, ושאר העולם נמצא הרחק מהמובילות: באירופה כולה הושקעו בשנה שעברה כ-12 מיליארד דולר ובסין כ-20 מיליארד דולר (לפי CBInsights) כל אלו סכומים גבוהים באופן אבסולוטי אבל זעומים ביחס לגודל האוכלוסיה בהשוואה לישראל.

Geektime_graph_03

שנת 2015 הייתה גם השנה בה סין גילתה את ישראל – ובגדול. כחצי מיליארד דולרים הושקעו בסצינת הסטארטאפים המקומית ממשקיעים סיניים. בשנת 2015 ראינו גם מכירות של חברות ישראליות לחברות מסין ומהודו, כמו חברת לומניס המתמחה במיכשור קוסמטיקה רפואית שנמכרה לקרן ההשקעות xio הסינית-אנגלית בכחצי מליארד דולר, טרוולפיוז׳ן המתמחה בחיפוש טיסות לואו קוסט שנמכרה ל-ctrip הסינית ב-160 מליון דולר ופאנאיה הישראלית המספקת תוכנה ארגונית לניהול משאבים ארגוניים ו״קשרי לקוחות״ שנמכרה לענקית התוכנה אינפוסיס מהודו תמורת כ-200 מליון דולר.

יותר גיוסים בווליואציות גבוהות יותר

מלבד העובדה שחל גידול משמעותי בסכום הגיוסים הכולל וגם בכמות הגיוסים, ישנו גם גידול של כ-14% בסכום הגיוס הממוצע :12.15 מיליון דולר לעומת 10.65 מיליון דולרים בשנה שעברה. בבחינה לעומק של הנתונים, אנחנו יכולים לראות כי עיקר השינוי היה דווקא בגיוסים בשלבים המוקדמים יותר, דבר המצביע על-כך שסטארטאפים בשלבי ה-Seed ו-Series A, מגייסים סכומי כסף גבוהים יותר, בוליואציות גבוהות יותר מאשר בשנה שעברה. לפי בדיקת גיקטיים, הסיבה העיקרית לגידול בסכום הממוצע היא הזמינות הגבוהה יותר של הכסף. במילים אחרות, יש תחרות בין משקיעים על סטארטאפים בשלבים מוקדמים ואלו האחרונים יכולים לבחור בהצעה הטובה והגבוהה ביותר. בנוסף, דו"חות סיכום השנה של חברות ההשמה מלמדים אותנו כי בשנה האחרונה חלה התייקרות של 5-10% בעלויות כוח האדם הטכנולוגי, שהובילו לעלויות גבוהות יותר, בייחוד בשלבים המוקדמים של החברה בהם עיקר ההוצאות של החברה הן על כוח האדם.

בהשקעות בשלבים המאוחרים יותר, ראינו גידול מאסיבי של 68% בכמות ההשקעות: 2.90 מיליארד דולרים ב-145 סבבי גיוס לעומת 1.72 מיליארד דולרים ב-86 סבבי גיוס בשנה שעברה. הגידול מצביע על כך שבשנת 2015, האפשרויות לגייס סבבי המשך היו זמינות יותר מאשר בשנת 2014. את הגורמים לכך ניתן לייחס לקרנות ההשקעה החדשות ולמשקיעים הזרים החדשים שנכנסו השנה לשוק הישראלי. קשה גם שלא לייחס את הגידול להישגים של החברות הבוגרות שגייסו בשנים הקודמות, והמשיכו להציג הצלחות גדולות אשר משכו את המשקיעים.

Geektime_graph_04

Geektime_graph_05

Geektime_graph_06

Geektime_graph_07 הערה: ממוצע סכום ההשקעות בסבבי סיד מציג ממוצע של סבבים מעל ל-500 אלף דולרים בלבד.

מדד הסטארטאפים הישראלי

מעבר לגיוסים ואקזיטים, כדי להבין מה באמת קורה בכל אקו-סיסטם חשוב להסתכל על הביצועים של החברות הנמצאות בה במהלך השנה. כדי לעשות זאת, יצרנו מדד חדש בשיתוף עם זירה (Zirra) המבוסס על מגוון רחב מאד של נתונים המצויים ברחבי רשתות המידע: ממידע אודות היזמים ועובדי החברה המצוי ברשתות החברתיות, דרך בדיקות ברשם החברות, רשם הפטנטים, ניתוחי עומק של מגמות, חיפושים, טראפיק, הורדות, חוות דעת צרכנים, סנטימנטים באזכורי חדשות ומדיה ועוד.

המידע מועבר דרך מסננת המכילה נתוני אמת היסטוריים של אלפי חברות פרטיות, כשהדירוג והתחזיות מתבססים על עשרות פרמטרים שונים הנמדדים באופן יחסי למקבילים להם בחברות מתחרות וברות השוואה. התוצאות עצמן מכויילות על ידי רשת של מומחים המדרגים ומזינים בחזרה את האלגוריתם של המדד ומסייעים לשפרו באופן שוטף.

באמצעות המדד, אנו עוקבים אחר חברות הטכנולוגיה הפרטיות הגדולות בישראל במטרה לספק לתעשייה נקודת מבט אובייקטיבית, בדומה לזו שהייתה קיימת לו השוק היה משוכלל כמו שוק החברות הציבוריות. הנתונים אותם זירה יודעת לספק כוללים הערכת שווי נוכחי, סיכוי לאקזיט, שווי צפוי באקזיט, ודירוגים יחסיים של הצוות המוביל, המוצר, פונטציאל השוק, יכולת הביצוע של החברה, החזון אותו היא מובילה והמומנטום בו היא נמצאת.

כך, לראשונה, מדורגות חברות הסטארטאפ הישראליות על פי מנגנון זה.

המוצגות כאן הן 40 החברות המובילות במונחי שווי שוק מתוך כ-500 חברות שדורגו עד כה.

הערה: הערכות השווי מבוססות על האלגוריתם של זירה ומייצגות את השווי כפי שהמערכת משקללת אותו בהתבסס על נתונים ציבוריים והערכות מומחים בתעשייה. הערכת השווי וכלל הנתונים המוצגים בדירוג אינם מייצגים את שווי החברה כי שהוגדר על-ידי סבב הגיוס האחרון של החברות ואינה מתיימרת לספק חוות דעת משפטית ו\או חשבונאית או מהווה ייעוץ להשקעה או אי-השקעה בחברות.

לחץ להגדלה

דירוג זה מייצג את הנתונים נכון לסוף חודש דצמבר 2015. ניתן למצוא דירוגים נוספים ומעודכנים באתר Zirra. רוצים להצטרף למדד הסטארטאפים הישראלי? צרו קשר באמצעות הטופס הבא.

הדרך אל האקזיט הולכת ומתקצרת

על-מנת להבין את השלב האחרון במחזור החיים של החברות, חשוב להתייחס נכון למספרים. הדו"ח הנוכחי עוקב אחרי אקזיטים בלבד, לא כולל חברות שנמכרו פעם שנייה ושלישית, או הנפקות שניוניות. כמו כן, הדו״ח עוקב אחר חברות ישראליות בלבד, משמע, חברה עם לפחות מייסד/ת ישראלי/ת אחד/אחת שמחזיקה פעילות בישראל בהווה או רשמה פעילות בישראל בשנים האחרונות.

שנת 2015 הייתה נדיבה במיוחד באקזיטים. משקיעי ההון סיכון הרוויחו בשנת 2015 כ-5.41 מיליארד דולר מהשקעות בישראל. יחס של כ-1.5 דולרים מאקזיטים על כל דולר שהושקע בסטארטאפים חדשים. בארה״ב, לעומת זאת, המגמה שינתה כיוון ולראשונה מזה מספר שנים סכום האקזיטים היה נמוך מסכום ההשקעות, כ-40 מיליארד דולר שחזרו למשקיעים אל מול 60 מיליארד דולר השקעה, סימן אזהרה חזק ובוהק להמשך הדרך, גם עבור ישראל.

אחת הסיבות המרכזיות למגמה השלילית נעוצה בשווי העצום בו מתומחרות חברות הסטארטאפ, במיוחד אלו שכבר עברו מספר סיבובי השקעה. הדינמיקה הטבעית של חברות סטארטאפ היא להעלות שווי על הנייר בכל סיבוב גיוס. אם חברה מגייסת בהקמתה 100 אלף דולרים אל מול שווי מוערך של כמיליון דולר, כשתגייס 5 מיליון דולר כבר תהיה שווה 30 מיליון וכשתגייס 20 מיליון דולר כבר תהיה שווה (על הנייר כמובן), 200 מיליון דולר. הבעיה שנוצרת היא שהמשקיע הכי גדול יפסיד את כספו על כל מכירה שתתבצע בערך נמוך יותר מזה שביצע את ההשקעה בו והתוצאה היא חברות רבות שעדיין אין להן מודל עסקי יציב ולא בשלות עדיין להמכר. כשיש כל כך הרבה חברות סטארטאפ, כמו בתקופת הגאות הנוכחית, אין מספיק קונים לכל החלומות שהחברות הללו מייצגות והן תחלנה להוריד שווי במקרה הטוב או להסגר במקרה הרע. כרגע אנחנו בשלב הטפטוף והשאלה היא אם הטפטוף יתפתח למבול או למה שמכונה ״פיצוץ בועה״, או שמדובר בתיקון בריא וטבעי כחלק ממהלך של שוק טוב וצומח.

מחד, 2015 הייתה שנה נהדרת לאקזיטים. ביולי השנה הודיעה מיקרוסופט, על רכישת Adallom, חברה המתמחה באבטחת נתונים ומידע ארגוני, תמורת 320 מיליון דולרים. בכלל, מיקרוסופט ביצעה מספר מרשים של רכישות בישראל השנה, כשלצד Adallom רכשה גם את FieldOne העוסקת בניהול IT, תמורת 39 מיליון דולרים ואת Secure Islands ב-120 מליון דולרים. הרכישות הללו הצטרפו לרכישת אאורטו בסוף 2014 תמורת 200 מליון דולרים, רכישות אשר הציבו את מיקרוסופט כצרכן ענק של טכנולוגיות אבטחה ישראליות, ללא ספק תחום הצמיחה המרכזי של ההיי-טק הישראלי בשנת 2015.

מאידך, אם ציפינו לראות אקזיט של מיליארד דולר כמו של ווייז, את האקזיט הגדול ביותר של שנת 2015 סיפקה דווקא Valtech Cardio. החברה שמי שלא נמצא בתחום כנראה לא שמע עליה, יושבת באור יהודה ומפתחת שתלים לבביים המונעים ניתוחי לב פתוח. היא נמכרה ל-Heartware האמריקאית בעסקת מניות אשר מוערכת בכמיליארד דולר.

שנת 2015 הפתיעה גם עם אקזיט גדול של חברה ישראלית אחת לחברה ישראלית אחרת. חברת IronSource הישראלית, מובילה עולמית בתחום הפצת התוכנות החינמיות רכשה את SuperSonic, חברה המתמחה במוניטיזציית אפליקציות סלולריות ב-150 מיליון דולר.

בסך הכל ב-2015 נרשם זינוק של 60% במספר האקזיטים עם 69 אקזיטים לעומת 43 אקזיטים ב-2014 בעוד סכום האקזיטים הממוצע ירד בכ-5%. סכום האקזיטים קפץ גם הוא בלא פחות מ-44% משנה שעברה, כאשר ב-2014 הוא היה 3.75 מיליארד דולר ואילו בשנת 2015 הוא היה 5.41 מיליארד דולר.

Geektime_graph_08

Geektime_graph_09

רשימת האקזיטים הגדולים שצוינה כאן, עושה למעשה עוול לעשרות האקזיטים הקטנים יותר, אלו של כמה עשרות מליוני הדולרים ״בלבד״, אקזיטים שהניבו לא מעט מליוני דולרים למשקיעים ושיצרו מליונרים חדשים, שהפכו, בחלקם הגדול, למשקיעים חדשים.

אחת מהשאלות הגדולות ששואלים כל הצדדים בתעשיה כל שנה "היא האם יכולה לקום בישראל אמדוקס חדשה או נוקיה ישראלית?״ ונכון למה קורה בשוק השנה – התשובה היא שלילית. חשוב לזכור שכשמגיעה הצעת רכש בשווי עשרות מיליוני דולרים הפיתוי למכור הוא עצום ואף ניתן גם לראות זאת כעדות לחולשה של משק היזמות הישראלי, אבל זו תהיה אשליה, כי ההזדמנות הזו – לרכוש חברות מצויינות בסכומים נמוכים יחסית – היא אחד המנופים העיקריים להשקעה כה גדולה של גופי השקעה זרים בישראל.

בסך הכל, בשנת 2015 אפשר לקבוע כי האקו-סיסטם עדיין נוטה למגמת מכירת חברות ישראליות לגופים זרים, אבל בשינוי משמעותי מול המגמה שאפיינה את העשור הקודם. הפעם, בניגוד לבעבר, החברות נרכשות על מנת לשמש כבסיס רחב להמשך פעילות בישראל והן אינן נשאבות מכאן אל מרכזי עסקים בארה״ב. AOL, Microsoft, Facebook, Yahoo – כולן רכשו חברות ישראליות שלא רק שנשארו אלא שהיוו את הבסיס למרכזי פיתוח, מחקר ואיתור חברות משמעותיים.

חשוב לזכור כי לצד השאיפה לגדל בישראל ״חברת ענק״ בסדר גודל עולמי, היכולת לאתר, לרכוש ולמנף חברות ישראליות בשווי בינוני מהווה מוקד משיכה עצום להון זר הזורם לישראל. סצינת היזמות המקומית נשענת על המשיכה הזרה לאתר כאן חברות בהן ניתן להשקיע סכום נמוך יחסית למקבילותן בקליפורניה ואז למכור אותן במכפילים גבוהים. המגמה הביאה לתרעומת רבה לאור שאיבת ההון האנושי מישראל החוצה, אך כשהחברות עצמן נשארות בישראל והופכות לעוגנים של פעילות מקומית תוססת ורחבה, ייתכן שכדאי גם להנות מהיתרונות ולחפש פחות את ״נוקיה הבאה״.

מאבדים את הדרך אל הבורסה?

במהלך 2014 12 חברות פנו לבורסה עבור הנפקה ראשונית וגייסו לשם כך 1.58 מיליארדי דולרים. גם ב-2015 היו 12 הנפקות אך הן גייסו "רק" 718.6 מיליון דולרים. אף על פי שמספר ההנפקות המוצלחות היה זהה השנה, הירידה הכוללת בסכום הגיוס מהווה סימון נוסף לבועה הכה מדוברת.

הירידה בהנפקות הענק משקפת מגמה שלא פסחה גם על ארה״ב ושנובעת מהשוויים הגבוהים במיוחד של החברות הפרטיות. כך ניתן לראות איך חברות כמו אאוטבריין וטאבולה, ששמותיהן השתרבבו לשיחות אודות הנפקות ענק, אלו נשארו לפי שעה בשוק הפרטי בשל העובדה הפשוטה כי לא ניתן כנראה להנפיקן בשווי גבוה יותר מזה בו גייסו לאחרונה. החברות הישראליות בחברה טובה, כשבארה״ב גם דרופבוקס, סנאפצ׳אט ועוד נמנעות מלהנפיק מסיבות דומות.

Geektime_companies_logos

אז איך תראה 2016?

ההיסטוריה תמיד נכתבת בדיעבד, אבל בהתבוננות מסוף 2015, שנת 2016 נראית כשנה שפויה יותר ומאוזנת יותר. שנה שבה חברות ועסקים טובים יוכלו בהחלט לגייס כסף, לצמוח ולהרוויח, אבל גם שנה שבה יהיה קשה יותר להחליף מקום עבודה בשנת שבתון בשדרות רוטשילד.

שנת 2016 שנפתחה ממש עכשיו, מציבה מספר סימני שאלה משמעותיים. על דבר אחד כולם מסכימים – הצפי הוא התקררות. ההשקעות העצומות והשוויים המנופחים של 2015 מפנים את דרכם אט אט לשוויים שפויים יותר. הגדילה לעשות קרן ״פידליטי״ האמריקאית שחתכה בנובמבר האחרון את השווי המוערך של חברות מובילות רבות ובכללן היהלום שבכתר, סנאפצ׳ט הפופולרית מסיליקון ואלי ששוויה בשיא היה כ-20 מיליארד דולר נחתכה ב25% כשהתחושה היא שזו רק ההתחלה. רק להזכיר, סנאפצ׳ט, היא חברה עם הכנסות זעומות ביחס לשווייה והיא מתומחרת בעיקר על סמך תקדימי רכישה דוגמת אינסטגרם וואטאסאפ.

תחום האד-טק יצטרך להמציא את עצמו מחדש

ירידות השווי מציבות חברות גדולות ומצליחות במצבים מעניינים. בולטות שתי ענקיות הפרסום ״טאבולה״ ואאוטבריין״. שתיהן ישראליות, שתיהן מצליחות, שתיהן חלוצות בתחומן ושתיהן, איך לא, מתחרות.

אאוטבריין וטאבולה נחשבו בשנים האחרונות ל׳חדי קרן׳: חברות ששוויין במכירה צפוי לעלות על מיליארד דולרים. כולכם מכירים אותן מהסיפורים המומלצים בסוף כל כתבה המוצגים באמצעות המערכת שפיתחו. אלא שלאחרונה הן חוות התמתנות שווי מסויימת בהשפעה של ירידות השווי הכלליות בארה״ב והתייצבות השוק העסקי בו הן פועלות. אפשר אפילו לקבוע בזהירות כי חלון ההזדמנויות של השווי המקסימלי חלף. חברות אלו יצטרכו להחליט במהלך 2016 אם הן מממשות את עצמן במחירים נמוכים מאלו שקיוו או האם הן לוקחות הימור על המשך צמיחה עצמאית, שיגרור צורך בחדירה מוצלחת לתחומי פעילות נוספים. זירה מעריכה את אאוטבריין וטאבולה בשוויים 487 ו-377 מיליון דולר בהתאמה, אמנם שווי מכובד למדי, אך עדיין כזה המייצג ירידת ערך מול סיבובי ההשקעה האחרונים בחברות אלו.

חברות מתחומי המדיה והפרסום, כמו ״איירון סורס״ המוערכת על פי זירה ב-724 במיליון דולר ו״קנשו״ המוערכת על פי זירה ב-703 מליון דולר, יעמדו אף הן בפני שנת מבחן. הסנטימנט בתחומי ההורדות והאדטק בו פועלות החברות הוא סנטימנט של מימוש. ההשקעות החדשות בתחומים הללו נמצאות בירידה ויש חשש הולך וגובר של התגברות ההתערבות מצד הרגולטורים לצרכי הגנה צרכנית. כמו כן יש תחושה ש׳נכון לעכשיו הכל כבר הומצא׳, כך שחברות אלו מוצאות עצמן בשנת מפתח ובלחץ גובר למצוא כיווני צמיחה אחרים וחדשים.

המומנטום בסייבר ימשך

חברות הסייבר ימשיכו לצמוח השנה. בישראל פועלות קרוב ל-200 חברות סייבר בכל הגילאים והתחומים ובהשפעת ׳חממות הייצור׳ הצבאיות והאווירה הכללית סביב תחום הסייבר בעולם הן מגייסות סכומי כסף גדולים. קשה להאמין שיש שוק לכל כך הרבה חברות, אבל ישראל ללא ספק פיתחה יתרון יחסי מובהק בתחום, יתרון שרק צפוי לגדול ולהניב השקעות נוספות. בין חברות הסייבר הבולטות ניתן לציין את Cybereason הישראלית המוערכת על ידי זירה ב-220 מיליון דולרים.  

המעבר למימון המונים

שנת 2016 תהיה שנת מבחן עבור פלטפורמות מימון ההמונים בישראל ובעולם. השנה החולפת הביאה לישראל את פלטפורמת השקעות ההמונים exitvalley שהצטרפה ל-iAngels ול-OurCrowd כפלטפורמות המגייסות ממספר רב של משקיעים לחברות סטארטאפ בתחילת דרכן. מימון המונים הוא מהפיכה משמעותית בעולם הסטארטאפים, בטח כשמדובר בשלבים המוקדמים יותר של החברה ובגיוסים בסכומים קטנים.

אלא שהתחום מתבגר ומשקיעים רבים מתחילים להפנים ששיעור הכשלון של חברות סטארטאפ גדול הרבה יותר משיעור ההצלחה. החגיגה של החברות הקטנות על הפלטפורמות הללו מתמתנת ומפנה את מקומה למספר קטן יותר של חברות איכותיות יותר, אם כי ברור שההתאמה בין מספר המשקיעים העצום מול ההיצע העצום של חברות הסטארטאפ יצריכו פתרונות נוספים על-מנת לבדוק, לערוך ולסנן את המידע הרלוונטי.

חברת השבבים הישראלית Valens מודיעה על גיוס 20 מיליון דולר

$
0
0
מקור: Valens
מקור: Valens

מקור: Valens

Valens הישראלית, המפתחת שבבים להעברת וידאו ואודיו באיכות גבוהה ולמרחקים ארוכים, הודיעה על השלמת סבב גיוס C בהיקף 20 מיליון דולר בהובלת קרן מאגמה. לצד ההודעה על הגיוס הכריזה החברה על כניסתה לשוק הרכב, פעולה שתתבצע בעזרת ההון שגויס. בעקבות כניסתה לתחום זה צפויה החברה הישראלית להגדיל את פעילות הפיתוח שלה, ולגייס לשורותיה כבר השנה עשרות עובדים נוספים למרכז הפיתוח שלה בישראל.

כמו כן, ענקיות הרכב Daimler AG וג'נרל מוטורס ביחד עם ספקית הטכנולוגיות לתחום הרכב Delphi, הודיעו במהלך תערוכת CES על הצטרפותן לארגון HDBaseT שהקימה Valens בשנת 2010 בתור שותפות תורמות ויוזמות. מטרתו של הארגון היא לקדם את התקן להפצת תכני מולטימדיה בעסקים, מקומות ציבוריים ובבתים, ולחבר בין שחקני מפתח מובילים בשוק מוצרי הקצה.

מרחיבה את פעילותה העסקית

Valens עומדת מאחורי הפיתוח של טכנולוגיית HDBaseT שהפכה כבר לסטנדרט עולמי לקישוריות המאפשרת להפיץ תכני מולטימדיה באיכות אולטרה HD למרחקים ארוכים (עד 100 מטר) וללא צורך בדחיסה. הדור השלישי של הטכנולוגיה, שנמצאת כיום בשימוש רחב בשוק האודיו-וידאו (Pro-AV) העולמי, יעבור התאמה כדי להתאים לשוק הרכב לייעל ולפשט את אתגרי הדור הבא של הישומים הן הבידוריים והן הבטיחותיים ברכב.

עם הכניסה לשוק הרכב, הטכנולוגיה של החברה – השבב והתוכנה, ישולבו במערכות הבידור מבוססות המידע (Infotainment) ובמערכות בטיחות, התרעה ונהיגה עצמאית בכלי הרכב. בכך, תאפשר Valens לייעל משמעותית את תפעול ועלות הדור הבא של מערכות אלו, כשמה שצפוי לאפיין אותן היא תקשורת מהירה ואיכותית. (מדובר ברוחב פס עם קצב העברה של עד 6bps על גבי כבל UTP בודד באורך של כ-15 מטרים). בנוסף, תספק הטכנולוגיה של החברה הפצה מהירה ללא דחיסה של תכני אודיו-וידאו, אתרנט, אותות בקרה, USB וחשמל, על גבי תשתית כבילה פשוטה וחסכונית.

על הקשר בין טקס האמי לטכנולוגיה

בשורה משמחת נוספת הנוגעת ל-Valens היא שבמסגרת תערוכת CES יקבל מנכ״ל ואחד ממייסדי החברה, דרור ירושלמי, את פרס האמי היוקרתי עבור תרומתה של טכנולוגית HDBaseT לשיפור איכות הצפייה בטלוויזיה.

Valens הוקמה בשנת 2006 על ידי דרור ירושלמי, אייל מסד, עירן לידא, גבי גור כהן, אלון בנזראי ונדב בנט. מרבית עובדי החברה (180 איש) מועסקים במטה ההנהלה והפיתוח של החברה בהוד השרון, והשאר מפוזרים בין סניפיה בארה״ב, יפן, הונג קונג, דרום קוריאה וטאיוואן. סבב הגיוס הנוכחי, השלישי במספר, מציב את סך גיוסיה של החברה עד כה על 40 מיליון דולר.

ירושלמי התייחס לידיעה ואמר כי ״כחברה ישראלית שהחלה דרכה כסטארטאפ, אנו גאים בהשפעה שלנו על השוק העולמי בתחום האודיו וידאו, עם טכנולוגיה שהפכה לתקן מחייב בתעשייה הגלובלית. הכניסה לעולם הרכב מהווה עבורנו שוק יעד בעל פוטנציאל משמעותי ואנו שמחים לבשר היום על היענותן של שחקניות מפתח בתעשייה העולמית לשתף עמנו פעולה בהובלת הדור הבא של מערכות ה-Infotainment וה-ADAS. ישראל מהווה ללא ספק מוקד ידע וחדשנות מוביל בטכנולוגיות לתחום הרכב ואנו שמחים להשתלב בשוק זה עם פתרון אשר אנו מעריכים כי יוטמע בתשתית כלי הרכב כבר בשנים הקרובות״.

הישראלי דובי פרנסס משיק קרן השקעות חדשה בהיקף של כ-50 מיליון דולר

$
0
0
sgvc
פורטפוליו החברות של SGVC

פורטפוליו החברות של SGVC

קרן ההון הסיכון החדשה הודיעה כי היא קרובה להשלמת גיוס בהיקף של כ-50 מיליון דולר. את הקרן החדשה SGVC II, מוביל איש העסקים דובי פרנסס שהקים בשנת 2012 את קרן SGVC ביחד עם המיליארדר סרגיי גרישין. הקרן הנוכחית הוקמה בעיקרה מהשקעה כספית ממשפחות אמריקאיות וישראליות ידועות, לצד גרישין שמשקיע גם בקרן זו, ומחצית מהסכום שלה נועד להשקעה בחברות ישראליות.

פרנסס הוא גם משקיע פרטי בחברות טכנולוגיה ופארמה כגון AngelSense, Wiser, SalesPredict TripActions ,TalkSpace ו-Genzum Pharma. עד כה השקיע פרנסס בלמעלה מ-20 חברות סטארטאפ ישראליות ביניהן YouNow, SkyGiraffe, Interlude, KeeWee, ו–Covercy.

השקעה משותפת

קרן SGVC II משקיעה בעיקר בחברות תוכנה בשלבים מתקדמים (Series A), כאשר סכומי ההשקעה נעים בין 1.5 ל-5 מיליון דולר. הקרן מתכוונת להשקיע בלא יותר מ-15 חברות. מודל הקרן מאפשר למשקיעי הקרן להשקיע לצידה של הקרן בהשקעות נבחרות דרך Special Purpose Vehicles – SPV, ובכך גם חושף את המשקיעים להשקעות ישירות בנוסף לחשיפה הקיימת שלהם בקרן. כמו כן, SGVC II נמנעת מלהשקיע לבד בעסקאות ופועלת בשיתוף פעולה עם משקיעים ידועים בהם אורן זאב, דרור ברמן ו-Innovation Endeavors.

לדבריו של פרנסס קרן SGVC II שונה מקרנות הטכנולוגיה המוסדיות בכמה פרמטרים; ״גודל הקרן, מספר השותפים, התנהלות השותפים ,תפקידם של המשקיעים בקרן, ואסטרטגיית ההשקעות. בהגדרה אנו נותני שירותים – כל שעלינו לעשות זה לאתר את הכשרונות האמיתיים, לבחור את היזמים הנכונים, אשר מובילים חברות פורצות דרך שפותרות בעיות בתחומים בהם השוק רחב וזקוק לפתרונות שיאפשרו לו להתייעל. עלינו לגבות אותם בכסף, בעצה ובקשרים דרך משקיעים נוספים ודרך המשקיעים שלנו בקרן ולתת להם לפרוץ דרך״. הוא מוסיף ואומר כי פרמטר חשוב נוסף הוא ׳אפס אגו׳; ״כמעט הכרחי לטעמי בכדי לייצר החזרים ראויים ולשמור על פוקוס. ה 'טאלנט האמיתי' הוא לא אנחנו המשקיעים והקרנות אלא היזם. הזמנים משתנים ולא מעט קרנות עדיין לא התאימו את עצמן למודל החדש. במודל הזה קרנות לא צריכות לאכלס משרדים מפוארים, לא צריכות לפרנס מספר רב של שותפים ואנליסטים אלא להפשיל שרוולים ולהיות ניידים תמידית על מנת להוסיף ערך לחברות הפורטפוליו ולמשקיעים שנתנו בהן את אמונן וכספן״.

אקזיט כחול לבן: Terser נרכשת על ידי סומוטו תמורת 3.55 מיליון דולר

$
0
0
מקור: Terser
מקור: Terser

מקור: צילום מסך, Terser

חברת Terser הישראלית, שהוקמה רק בשנת 2014 וכבר זכתה להכנסות של מיליוני שקלים, נרכשת על ידי סומוטו הישראלית גם כן, המציעה פתרונות להפצת תוכנות ואפליקציות לצד פרסום ממוקד. ״אנחנו בעצם מתווכים בין בעלי אתרים ושטחי פרסום שרוצים למכור, לבין מפרסמים שרוצים לפרסם פרסומות בתחום הוידאו על גבי מובייל ודסקטופ״, הסביר לגיקטיים מייסד ומנכ״ל החברה יונתן ברקן.

הרכישה בוצעה תמורת סכום של 3.55 מיליון דולר. במועד השלמת העסקה יועבר תחילה סכום חלקי בסך של 2.1 מיליון שקל במזומן (532,555 אלף דולר), והיתרה תועבר לאחר שהחברה הנרכשת תעמוד באבני דרך וזו תשולם במזומן ובמניות.

הכנסות של 11.8 מיליון ש״ח

Terser מתמחה בפתרונות פרסום בוידאו, עם דגש על פרסום בוידאו דרך המובייל. פתרונותיה מיועדים להפוך את תנועת הגולשים לכסף (פעולה הידועה בשם מוניטיזציה) בעזרת פרסום מבוסס וידאו, ישירות מול ספקי שטחי פרסום באינטרנט או דרך צד שלישי. החברה מבטיחה כי התעריפים שלה הם המשתלמים ביותר בכל הקשור ל-CPC, תוך כדי שהיא שומרת על שקיפות ומחירים קבועים.

שאלנו את ברקן, איך הוא מסביר את ההצלחה המהירה של החברה, שהקים ביחד עם שני שותפים ממש לא מזמן. 

״אנחנו קבוצה קטנה. אם עושים את זה נכון ועושים את זה טוב, אז אפשר להגיע לביצועים טובים. לא צריך אופרציה של 100 איש אם יודעים מה עושים. אני והצוות שאיתי מגיעים עם הרבה ידע, וגם למדנו תוך כדי, וזה הערך המוסף שאנחנו מציעים״.

זה לא קצת מוקדם מידי לאקזיט?

״מכיוון שלא גייסנו הון מאז הקמת החברה והכל היה Bootstrap, אז יש איזושהי מגבלה לאנשים פרטיים להיות זמינים מבחינת מזומנים. החברה הרוכשת היא בעלת תזרים מזומנים, מה שמאפשר לנו לגדול. מעבר לזה, סומוטו גם מביאים איתם המון דברים שלנו אין, אנחנו לא פיתחנו טכנולוגיה, אנחנו פשוט מבינים את תעשיית הוידאו ברמה מאוד טובה. יש לנו המון רעיונות ודברים שאנחנו יכולים לעשות, ולסומוטו יש את המשאבים והיכולת להוציא אותם אל הפועל. בעצם כך נוכל להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים, פשוט עם גב כלכלי מאחורינו״, הוסיף ברקן.

ומה התוכניות לעתיד? 

״בעקרון כרגע אנחנו נשארים עם סומוטו. זה לא ׳שעשינו את זה׳ ועכשיו אנחנו הולכים הביתה. יש לנו עוד יעדים שאנחנו צריכים להגיע אליהם. יותר רחוק קדימה קשה לי עוד לחשוב, אבל סומוטו הם אחלה בית״. כרגע כל חמשת עובדי העובדים נשארים במשרדי Terser ברוטשילד, ואולי בעתיד יעברו למשרדי סומוטו הממוקמים ברמת החייל.

אסי יצחיאק, סמנכ״ל כספים בסמוטו, התייחס גם הוא לרכישה ואמר לגיקטיים כי: ״בצד שלנו כחברה רוכשת מה שיפה זה הכניסה המהירה שלנו לעולם הפרסום בוידאו ובמובייל, והיכולת שלנו כחברה להתפתח לאיזורים האלה בצורה שהיא יחסית מהירה. אנו רוצים לקחת את החברה הזו למדרגה הבאה, זה מה שמעניין את שני הצדדים״

בחודש יולי 2014 רכשה סומטו הישראלית את Genieo, המפתחת כלי להפצה וניהול צריכת תכנים באינטרנט ובמובייל, תמורת 34.1 מיליון דולר.

על רגל אחת: Micro Services ולמה זה טוב לכם?

$
0
0
shutterstock lego

shutterstock lego

מאת: ריק פרנץ, VP Engineering at Jive Software.

מי שחי ועובד בתעשיית ההיי-טק ודאי שמע בשנתיים־שלוש האחרונות את המושג Micro Services. בשביל חלק מהקוראים מדובר בחדשות ישנות, אולם חלקנו טרם הפנמנו את הבשורה. חשוב שנבין מהם העקרונות שגורמים לנו לשנות את ארכיטקטורת המוצר שלנו ולהתאימה לאסטרטגיית ה־Micro Services, וכיצד מומלץ ליישם את עקרונות האסטרטגיה.

מהו Micro Service?

"המושג Micro Services מייצג סגנון של ארכיטקטורת תוכנה בו אפליקציות מורכבות בנויות מיחידות קטנות ועצמאיות המתקשרות ביניהן באמצעות language-agnostic APIs. השירותים קטנים, נבדלים זה מזה ומיועדים לביצוע משימות מוגדרות ומצומצמות" (ויקיפדיה)

לא מדובר, אפוא, בטכנולוגיה חדשה כי אם באסטרטגיית תכנון מוצר. לאסטרטגיה זו השלכות טכניות, אולם את אלו נשאיר לכתבה אחרת. עם זאת, ישנם חוקים באשר לסגמנטציה הפונקציונלית של ה־Micro Services, ובאשר למה שצריך ולא צריך לעשות בהם.

יצירה של Micro Services מתחילה בחלוקה או בפירוק של פונקציונליות ששימשה באופן מסורתי לניהול תהליכים גדולים ומורכבים. הסגמנטציה יוצרת מרכיבים אטומיים המבצעים משימות קטנות וייעודיות. המרכיבים הקטנים נאספים יחד לממשק משתמש אחד, API או שכבת Orchestration ומשלימים יחד משימה עסקית אחת (רישום הזמנה, למשל). ההקפדה על החלוקה בין הפונקציות השונות היא לב האסטרטגיה. אין זה אומר שאי אפשר "לערבב" את הפונקציות השונות בממשק המשתמש ולהפכו לאינטואיטיבי, פשוט ויפה יותר, אולם ההפרדה הלוגית בין השירותים היא שחשובה. העיקרון הבסיסי, אפוא, הוא שיוך של אחריות פונקציונלית מינימלית ונפרדת לכל מרכיב בתוך המנגנון השלם. ראו, למשל, את אפליקציית המובייל של Amazon, המורכבת מאוסף של Micro Services:

image2

באפליקציה של Amazon כל מרכיב פונקציונלי מייצג שירות נפרד וכל המרכיבים בונים יחד את הפונקציונליות הכוללת, שהיא האפליקציה וממשק המשתמש. שימו לב ש־Micro Service מספר 3 – "Basic Product Info" – מופיע בכמה מסכים ובמיקומים שונים באפליקציה. הוא איינו לא מתנהג כעמוד באפליקציה, אלא כרכיב פונקציונלי בתוך המערכת, הנשלף בעת הצורך.

image3

אותם רכיבים פונקציונליים, אפוא, יכולים לשמש להרכבת כמה אפליקציות ותרחישים, ללא צורך לכתוב אותם מחדש לשם הטמעה בכל אפליקציה ובכל טכנולוגיה (IOS, Web, Android או Tech Next).

מדוע שימוש ב־Micro Services נחשב לאסטרטגיה מוצלחת?

אחד הדברים הקשים ביותר לתחזוקה במערכות גדולות ומורכבות הוא שינוי. אם כל מרכיב במערכת, ולו הקטן ביותר, "מכיר" את החלקים האחרים (את מיקומם, את תפקידם ואת דרכי הקונפיגורציה שלהם) אזי התלות בין המרכיבים גבוהה. במקרה כזה, כאשר מבצעים שינוי כלשהו במערכת, יש לבצעו בכל אחד מהמרכיבים המושפעים ממנו. אם רוצים לבנות פונקציונליות שניתן לשנות ולהטמיע במהירות, כזו שמחיר הבעלות עליה משתלם ביחס לאורך החיים של האפליקציות שנבנות עליה – כדאי להימנע מאסטרטגיה כזו.
"הלקח העיקרי ש[אדריאן] קוקרופט למד בנטפליקס הוא שמהירות היא הקלף המנצח בשוק. אם נשאל אנשי פיתוח האם הם חושבים שתהליך פיתוח אטי הוא טוב יותר, איש לא יגיד לנו 'כן'. גם מנהלים ולקוחות לעולם לא יתלוננו ויגידו שתהליך הפיתוח מהיר מדי" (Micro services at Netflix: Lessons for Team and Process Design).

חמשת היתרונות של אסטרטגיית ה־Micro Services

  1. היא מאפשרת לצוותים רבים לעבוד באופן עצמאי ובמינימום תלות ביניהם (ומהר).
  2. ה־Time-to-Market של פונקציונליות מרכזיות בממשק הינו קצר יותר.
  3. שיפורים ותיקוני באגים יכולים להתרחש כל הזמן (אין צורך לחכות לשחרור גרסה גדולה ואפשר להגיב לצרכי המשתמשים מהר – תוך ימים או שבועות במקום חודשים, רבעונים או שנים).
  4. תוכנית הבדיקות מתכווצת (יש לבדוק אך ורק את החלקים שהשתנו, ולפיכך התחזוקה משתלמת יותר והוצאות הלקוח פוחתות).
  5. המרכיבים ניתנים לשימוש חוזר בבניית פונקציונליות משתמש חדשה (תרחישי משתמש חדשים ניתנים לבנייה בקלות ובמהירות, בלי יותר מדי קידוד, וההתנהגות לרוחב הממשק קבועה).

קצה הקרחון

מלבד כל אלו, אסטרטגיית ה־Micro Services מאפשרת להרחיב את אסטרטגיית ה־Hub באמצעות מינוף טכנולוגיית ענן אחרות כמו אלו שמספקות AWS, גוגל ומיקרוסופט. באופן כללי, השירותים שבהם משתמשים הלקוחות לא ישכנו יותר ב־Data Center יחיד. לפיכך יש צורך באסטרטגיה שתאפשר חיבוריות ופריסה המחזקת את היכולות שמספקים שירותי הענן ומרחיבה את חווית השימוש בהם. חשבו על תוכנות מייל, אנטי־ספאם, שירותי קבצים, ניהול קמפיינים, מערכות HR, מערכות כרטוס וכיוצא באלו. הלקוחות יבקשו מוצרים שמשתלבים בכל אלו ומרחיבים את היכולות והשירותים שניתנים להם דרכם.

חזון

כשנסיים לארגן מחדש את המוצר שלנו (לא נוכל לעשות זאת בבת אחת) לפי העקרונות החדשים, נוכל לעדכן את השירותים השונים, לתקן באגים ולשפר את הפונקציונליות של המוצר מדי שבוע. נוכל ליצור "קהילת מיניונים" של Micro Services ולהשתמש בדרישות הלקוחות כדי לפתח מוצר במהירות תנועת העננים (מתישהו היה צריך להשתמש במטפורה הזו).

בצד הטכני

סוף-סןף אנחנו צועדים אל עבר השינוי: מאפשרים למפתחים, לצוותי ה־Professional Services ולשותפים להרחיב את המוצר באמצעות Micro Services. בעתיד הלא רחוק תתקיים גמישות שתאפשר לנו להטמיע Micro Services ב־Data Center שלנו או בענן ציבורי, בהתאם לצרכים העסקיים.

קרדיט תמונה: lego via shutterstock

גיוס: Phinergy הישראלית מגייסת 10 מיליון דולר

$
0
0
tesla

tesla

מאת מאיר אורבך, כלכליסט.

יצרנית האלומיניום אלקואה משקיעה 10 מיליון דולר בפינרג'י הישראלית (Phinergy) לפי שווי שוק של 280 מיליון דולר. ההשקעה היא חלק מסיבוב גיוס של 50 מיליון דולר שמבצעת פינרג'י בימים אלו.

פינרג'י מייצרת סוללות לכלי רכב חשמליים המבוססות על טכנולוגיה שהתחילה את דרכה באוניברסיטת בר־אילן ומשלבת אלומיניום, חמצן ומים. החברה נוסדה ב־2008 ומעסיקה 40 עובדים במשרדיה בלוד ובקדימה. מייסד החברה ובעל המניות המרכזי הוא אביב צידון, המשמש גם מנכ"ל החברה.

אלקואה היא בין יצרניות האלומיניום הגדולות בעולם. היא נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של 12.7 מיליארד דולר ומעסיקה 59 אלף עובדים בעולם.

שיתוף הפעולה בין פינרג'י לתאגיד הענק החל ב־2013, ובתחילת 2014 חתמו השתיים על הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי. במסגרת ההסכם השלימו שתי החברות פיתוח של מנוע המיועד לכלי רכב חשמליים ומבוסס על הסוללה של פינרג'י הפועלת על אוויר ועל אלומיניום. שתי החברות ערכו ניסוי בקנדה, שבו נסע רכב חשמלי הכולל סוללה של פינרג'י וסוללת ליתיום איון רגילה כ־1,000 ק"מ. השילוב של סוללת האלומיניום עם הסוללה החשמלית של החברה מאפשר לראשונה לכלי רכב חשמליים נסיעה מעבר לטווח המקובל כיום של כ־200 ק"מ ללא טעינה.

פליטת פחמן מינימלית

במצגת שהציגה אלקואה למשקיעים בעת האחרונה היא הכריזה על ההשקעה בחברה הישראלית וציינה שפוטנציאל השוק שרואה החברה למוצרים שהחברות מפתחות יחד עומד על כ־20 מיליארד דולר בשנת 2020. אלקואה היא הספקית הבלעדית של פינרג'י לכל מוצרי האלומיניום, ועל פי המצגת אלקואה ופינרג'י נמצאות במהלכים לשילוב הסוללות של פינרג'י בשבע חברות שונות בתחום תשתיות החשמל והרכב כיום. היצרניות מגיעות מאירופה, מסין ומצפון אמריקה.

בידיעה לעיתונות שהוציאו שתי החברות לרגל שיתוף הפעולה הטכנולוגי ביניהן אמר מרטין ברייר, נשיא אלקואה קנדה, שהפתרון של פינרג'י מציע לראשונה פתרון שניתן למחזור מלא עם פליטת פחמן דו־חמצני מינימלית.

בדרך למיינסטרים

אביב צידון מייסד החברה אמר באותו אירוע שאימוץ כלי הרכב החשמליים אטי בגלל הפחד של נהגים ממוגבלות מרחקי הנסיעה. "עם הטכנולוגיה של פינרג'י והמנהיגות התעשייתית של אלקואה אנו רואים הזדמנות להעביר את כלי רכב החשמליים לזרם המרכזי".

לפני כמה חודשים הודיעה חברת אלקואה כי תתפצל לשתי חברות עצמאיות שייסחרו בנפרד בבורסה של ניו יורק. המהלך צפוי להיות מושלם במחצית הראשונה של 2016.

לצד פעילותה בתחום הרכב החברה משקיעה מאמצים גם בתעשיית האנרגיה העולמית. על פי ההערכות החברה משתפת פעולה עם יצרניות חשמל ברחבי העולם לפיתוח של ייצור חשמל על בסיס אלומיניום, שיכול לחסוך במידה ניכרת בפליטת חמצן דו־פחמני ובעלויות החשמל.

פינרג'י
מייסד ומנכ"ל: אביב צידון
טכנולוגיה: סוללת אלומיניום אוויר
גיוסים: 50 מיליון דולר
משקיעים: משקיעים פרטיים ובעיקר המייסד אביב צידון
עובדים: 40
מרכז החברה : לוד ורמלה

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

גיוס: חברת הבינה העסקית Sisense מגייסת 50 מיליון דולר

$
0
0
מקור: Sisense
מקור: Sisense

מקור: Sisense

חברת הבינה העסקית Sisense, המתמחה באנליטיקות של Big Data, הודיעה היום (ה׳) על השלמת סבב גיוס רביעי בהיקף של 50 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן ההון סיכון בסמר ונצ'ר פרטנרס. ההון שגוייס יאפשר לחברה להרחיב את מרכז הפיתוח ומערך השיווק והמכירות למדינות אירופה ואסיה, שפועל רובו מישראל.

המערכת של סייסנס מאפשרת למשתמשים עסקיים לנהל ולנתח מידע (דאטה) מורכב ממספר רב של מקורות מידע או מאגרי מידע גדולים, וליצור מהם לוחות תצוגה אינטראקטיביים (דאשבורד) באופן פשוט ונגיש. במילים פשוטות יותר – מטרתה של החברה היא לאפשר ללקוחותיה לקבל אנליטיקות שונות של ביג דאטה, במטרה ללמוד יותר אודות הרגלי השימוש השונים של משתמשיה, כיצד לייעל תהליכים וכמובן, מהם המוצרים או האלמנטים הרווחים או המשתלמים ביותר עבורן.

פתרון מהיר פי 100

לדברי Sisense, מערכת הבינה העסקית שלהם יכולה לכמת ולנתח כמות נתונים גדולה פי 100 מפתרונות של חברות מתחרות על מחשב PC רגיל. יתרונה הגדול של המערכת הוא שאין צורך להיות מומחה טכנולוגי כדי להבין את התוכנה וכיצד היא פועלת. הפלטפורמה שפיתחה ניתנת לשימוש גם על ידי עובדים שאינם טכנולוגיים, באמצעות ממשקים פשוטים והסברים מפורטים אודות המידע המגוון, המאפשרים להם ליצור טבלאות מסובכות ותצוגות ויזואליות של המידע הרלוונטי.

SiSense נוסדה ב-2004 על ידי אלדד פרקש ואלעד ישראלי. כיום, מונה החברה למעלה מ-200 עובדים המתפרסים בין שני משרדי החברה הממוקמים בניו יורק ובתל אביב. סבב הגיוס הנוכחי, שהוא כאמור הרביעי במספר, מציב את סך גיוסיה של החברה עד כה על 100 מיליון דולר. סבב הגיוס האחרון שהשלימה התקיים ביוני 2014 אז גייסה כ-30 מיליון דולר בהובלת קרן DFJ Growth, ביחד עם Battery Ventures Genesis Partners ו-Opus Capital.

מנכ"ל החברה, אמיר אורעד התייחס לגיוס ואמר: ״סייסנס היא אחת מחברות הבינה העסקית (BI) המובילות בעולם. המערכת הייחודית שלנו, שיודעת לנתח כמויות אדירות של מידע מורכב ולהנגיש אותו בצורה יעילה ופשוטה למקבלי ההחלטות, הפכה את התוכנה שלנו למוצר מנצח בשוק העולמי". ומוסיף "הדרך היחידה לייצר ערך עסקי ממידע בצורה מהירה ואפקטיבית היא לתת למקבלי ההחלטות בעסק את הכוח להשתמש במידע, ואת הגמישות והעצמאות להן הם זקוקים – ואת זה סייסנס עושה יותר טוב מכל שחקן אחר בשוק. ההשקעה תשמש אותנו להרחבה נוספת של יכולות הפיתוח שלנו ולביסוס מעמדנו בשוק העולמי. אנחנו מודים למשקיעים שלנו על האמון הרב שהם נותנים בנו ואנחנו משוכנעים כי יחד נצעיד את החברה לשיאים חדשים״.

המוקשים בדרך לגיוס הון לסטארטאפ ואיך להתמודד איתם [הרצאת השבוע]

$
0
0
talk1
מקור: צילום מסך

מקור: צילום מסך

צפיה בהרצאות ברשת הפכה לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

הדרך להצלחה רצופה כשלונות

יוחי סלונים הוא יזם סדרתי עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בתחום ההיי טק והביו-טק, וברזומה שלו ניתן למצוא את מכירת Identity Software ל-BMC תמורת 150 מיליון דולר או את חברת מרקורי שנרכשה על ידי HP תמורת 4.5 מיליארד דולר, בה היה בצוות ההקמה. בהמשך ייסד את אנימה ביוטק בה מכהן כיום  כמנכ״ל לצד היותו יו״ר פעיל בחברת הסייבר Nextnine. בקיצור – לאיש יש לא מעט ניסיון.

בהרצאה זו משתף סלונים במבוך, בדרך מלאת המלכודות ושדות המוקשים שחברות סטארטאפ צריכות לעבור כדי לגייס כספים ממשקיעים. סלונים מונה 16 תרחישים שעלולים לקרות במהלך הניסיון לגייס כספים ולהיפגש עם המשקיעים, ומסביר כיצד להגיע אל הזהב הנחשק שנמצא במרכז המבוך, בלי להיפסל בדרך. ההרצאה עצמה מאוד רלוונטית עבור רבים, ומוצגת בצורה קלילה וחזותית.

לצפייה בהרצאה: The startup MAZE RUNNER

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

  • לא, לא, לא, לא, לא, לא, כן! – איש הפרסום הישראלי גדעון עמיחי מספר על הדרך הארוכה שעבר עד שהגשים את חלומו, ועל אינסוף הסירובים שקיבל בדרך עד שקיבל את הכן הנחשק. בקיצור – לשמור ולצפות שוב לפני הפגישה הבאה שלכם עם משקיע.
  • איך תגרמו לאפליקצית האנדרואיד שלכם להצליח בגוגל פליי? – מזל טוב! פיתחתם אפליקצית אנדרואיד? תפנו לעצמם שעה במהלך היום וצפו בהרצאה הזו כדי לקבל טיפים שימושיים שיעזרו לכם לקדם אותה
  • נער בן 17 מציג פיתוח שיהפוך מטוסים להגיינים  – היזם הצעיר ריימונד וואנג משתף בהדמיה המציגה איך חיידקים נעים כיום במטוס ומציע פתרון זול, מהיר ופשוט, שיחסוך לכם את הצורך להפסיק לנשום כל פעם שהנוסע לידיכם השתעל או התעטש.
  • למה לעשות שופינג אם אפשר להדפיס בגדים בבית? – דנית פלג הישראלית לקחה את פרויקט הגמר שלה בלימודים לכיוון קצת אחר, והציגה קולקציה שלמה בהדפסת תלת מימד. מאז, מסתובבת פלג ברחבי העולם ומציגה את העתיד הלא מאוד רחוק של עולם האופנה.
  • מה תעשו כשתהיו גדולים? אם אתם נמנים על אלו שכבר מזמן עברו את גיל 20, ואתם עדיין לא יודעים מה הוא בדיוק הכיוון שלכם בחיים, אתם לא לבד. אתם מוזמנים לצפות בהרצאה משעשעת ומעוררת הזדהות של אמילי וופניק, יועצת קריירה במקצועה, שגם היא טרם מצאה את הייעוד היחיד שלה, ומגדירה את עצמה כ-׳מולטי פוטנציאלית׳. בואו לגלות האם גם אתם כאלה, ומה עושים עם זה.

יחסי ציבור לסטארטאפ? עשה זאת בעצמך

$
0
0
startup PD

Startup Stock Photos

מאת מור אבירם, מנהלת יחסי ציבור בחברת מובאו.

נראה כי בשנים האחרונות המדיה מאוד אוהבת לדבר על סטארטאפים, רכישות, אקזיטים והשקעות בסכומי עתק, במיוחד אם הם תוצרת כחול-לבן. אך מה קורה לאותם סטארטאפים מתחילים שרוצים ליצור הד תקשורתי סביב המוצר שלהם אבל לא בהכרח מספקים את הסיפור 'החם' שהמדיה מחפשת? וזה עוד לפני שהזכרנו את העלות הגבוהה של משרד יחסי ציבור שלא כל סטארטאפיסט מתחיל יכול להרשות לעצמו.

אם נוציא את התוכן השיווקי או הפרסום מהמשוואה, נראה שישנן דרכים זולות ויעילות לא פחות לשווק את המוצר שלכם. שימוש נכון וחכם בניו מדיה ובכלי התקשורת המסורתיים יכולים להניב תוצאות מרשימות וחשיפה נרחבת בקרב קהל היעד שלכם, גם באופן עצמאי. בין אם המוצר שלכם מסווג כ-B2B או בין אם B2C, תחילה עליכם להתמקד ולזהות את המדיה הכי רלוונטית בשוק עבורו ורק אז לפעול לפי הכללים המנחים הבאים:

1. חשיפה ראשונית

יזמים צעירים לרוב להוטים לצאת עם המוצר שלהם לתקשורת עוד לפני שבדקו האם הוא מנוטרל מכל הבאגים האפשריים. לפני החשיפה במדיה, חשוב שתפיצו את המוצר בקרב בני משפחה, חברים, רשתות חברתיות ותבדקו את עמידותו. מעבר לכך שתוכלו לבחון את המוצר ברמה הטכנית, תוכלו לקבל פידבקים וביקורת בונה לשיפור חווית המשתמש.

2. הפכו לצרכני תקשורת

טרם הפצת המוצר, קראו כמה שיותר מגזינים מקצועיים, עיתונים, בלוגים וחפשו אחר העיתונאים שרלוונטיים לתחום שלכם. על מנת לייצר תוכן טוב, איכותי ושיפנה לקהל היעד המתאים, חשוב להכיר את כל האופציות העומדות לרשותכם ולהתמקד רק באלו שיקנו ערך משמעותי. באמצעות המחקר המקדים, ההישג שלכם יהיה כפול – תכירו את תחומי העניין של רב הכתבים הרלוונטיים, תוכלו לשלוט היכן התכנים שלכם יופיעו.

3. צרו חברים, לא אנשי קשר

כמו בכל תחום בחיים טיפוח יחסים בין אישיים הינו כלי חשוב והכרחי. בזמן ששוק התקשורת בארץ ובעולם מוצף במיזמים חדשים, עסקאות ענק, מיזוגים ורכישות, מאוד קשה לקבל את תשומת הלב של העיתונאי/בלוגר ולגרום לו לכתוב דווקא עליכם. בהמשך לסעיף הקודם, נסו להכיר טוב יותר את הכתבים ומובילי הדעה בתחום ובנו מערכת יחסים הדדית. צרו קשר דרך הרשתות החברתיות, תפרגנו לכתבות שלהם, תתמכו בנושאים שחשובים להם. השתתפו באירועים ובכנסים טכנולוגיים בהם תוכלו ליצור קשרים משמעותיים ולהגדיל את הרשת החברתית במקביל לזו הוירטואלית. דגש נוסף יהיה על איכות הכתבים ולא הכמות – רצוי מס' מצומצם של קשרים טובים ואיכותיים מאשר רשימה ארוכה של מספרי טלפון ומיילים שלא תניב בהכרח תוצאות של ממש.

4. מיילים קצרים וממוקדים

בדומה לבריף עבור משקיע חדש, כך צריכה להיות הפניה הראשונית לכתב. מעבר לעובדה שהכתב מוצף במאות מיילים ביום ולא בטוח שיספיק לעבור על כולם, בהרבה מקרים, המייל אפילו לא נפתח משום שלא הצלחתם למשוך אותו עוד ברמת הכותרת. המיילים צריכים לפתוח תמיד בפרטים הכי מעניינים של המוצר – בין אם זה משקיע עם שם גדול, גיוס הון משמעותי, או מוצר המתחרה בוויז הבא. הימנעו מלכתוב את סיפור חייכם בהתחלה, שכן הבעיה אותה המוצר מנסה לפתור ופוטנציאל ההצלחה שלו, הם אלו שיביאו את הכתב להמשיך ולקרוא.

5. בלעדיות

יזמים צעירים לרוב אינם מנוסים בעולם התקשורת, ועלולים להיכנס לקונספציה שרצוי להציף כמה שיותר כתבים במידע על המיזם, וזו טעות שעלולה לעלות להם ביוקר. חשיפה ראשונית של המוצר תמיד תקבל סיכוי גבוה יותר אם היא תוצע לכתב אחד בבלעדיות. אם הסיפור ממש מוצלח ועוד ניתן בלעדי, תקבלו את הערכתו של הכתב שבחרתם בו ראשון, והוא מצידו יזכור אתכם לכתבות הבאות הרלוונטיות לתחומכם.

6. דברו אמת, ירגישו אם לא

כתבים רבים נתקלים באנשים שיעשו הכל בשביל פרסום חינמי, ולעיתים מוצאים את עצמם מתמודדים עם סיפורים שקריים או חצאי אמת. הימנעו ממצבים בהם אתם מעגלים פינות או לא נותנים את התמונה המלאה על המוצר שלכם. מעבר לבעיה המוסרית שבדבר, אתם עלולים לשרוף קשרים עם כתבים חשובים בתחום ובכך להשפיע על חשיפת המוצר שלכם גם במערכות תקשורת אחרות.

7. חשיפה תקשורתית בשוטף

הרעיון הוא למצוא את הזווית הייחודית שתאפשר לכם לחדור את המסך הסקפטי והציני לעיתים של כלי התקשורת. ברגע שתעשו זאת, תקבלו חשיפה מכח האינרציה. החוכמה היא לעקוב באדיקות אחרי אירועים שעל סדר היום ולראות כיצד המומחיות שלכם יכולה להשתלב בסיקור התקשורתי. כך למשל, אם המוצר שלכם עוסק באיכות הסביבה ויש עיסוק רחב סביב מזג אוויר סוער או סופת חול, נסו להתייחס לתחזיות, להציע מאמרי דעה מקצועיים, לערוך מחקרים ועוד.

8. אם סירבו לכם, תקשיבו ותלמדו

אחרי שפעלתם לפי כל הכללים ועדין קיבלתם סירוב, תלמדו מזה ונסו להשתפר לפני הפניה הבאה. נסו להבין מדוע לא עניין אותו לפרסם את המוצר. שאלו שאלות מנחות ובכך תגבירו את הסיכוי לקבל תשובות קונקרטיות ולא מתחמקות.

גיוס: Insightec הישראלית מגייסת 22 מיליון דולר, שואפת לבטל את הצורך בניתוחים

$
0
0
מקור: Insightec
מקור: Insightec

מקור: Insightec

חברת Insightec (אינסייטק) הישראלית, אשר פיתחה פלטפורמה טיפולית לא פולשנית לטיפול בגידולים שפירים וסרטניים ומחלות תפקודיות של מערכת העצבים באמצעות אלומת אולטרסאונד, מגייסת 22 מיליון דולר. סבב ההשקעה הנוכחי הוא הרביעי במספר (סבב D) של החברה, ובוצע באמצעות המשקיעים הקיימים – Boston MedTech Advisors, אלביט הדמיה (חברת האם), GE Healthcare, יורק קפיטל, Hengtong GEOC ומדיטק יועצים. עד היום הושקעו בחברה 254 מיליון דולר, מרבית הסכום מאלביט מדיקל.

את הטכנולוגיה של Insightec המצויה כיום ב-120 מרכזים רפואיים מובילים ברחבי העולם, ניתן לדמות למיקוד של אור השמש באמצעות עדשה: רק במוקד, שבו כל הגלים מתמזגים, נוצר מספיק חום כדי להשמיד את הגידול, תוך מזעור נזק עד כדי מניעת נזק מאיברים סמוכים. ייעודה הוא להחליף את הליך הניתוח בטיפול לא פולשני, המאפשר למטופל לחזור לחייו במהירות.

מפתחת חדר ניתוח – ללא ניתוח

החזון מאחורי חברת Insightec שנוסדה לפני 16 שנה (1999) היה לפתח את חדר הניתוח העתידי, חדר ניתוח בו מבוצעים הליכים רפואיים בתוך הגוף ללא ניתוח. אחד מההישגים המשמעותיים של החברה הוא טיפול במוח האדם שנעשה ללא פתיחת הגולגולת או חיתוך העור בסכין, מה שרק לפני כמה שנים נחשב לבלתי אפשרי.

ההתמקדות האחרונה של החברה היא בטכנולוגית ExAblate שפיתחה, טכנולוגיה אשר נועדה להתמקד בשרירנים ברחם – גידולים שפירים המתפתחים ברקמת השריר של הרחם, שעשויים להוות בין היתר מכשול בכניסה להריון. הטכנולוגיה מבוססת על טיפול באולטרסאונד ממוקד בעוצמה גבוהה ומונחה MRI, המאפשר לעקוב ולתכנן את הליך הטיפול בזמן אמת. המערכת החדשה מאפשרת לרופאים לטפל בנפח גדול יותר של השרירן, ולדמות ולשלוט טוב יותר באזור הטיפול בזמן אמת.

ד"ר קובי וורטמן, מייסד החברה והמנכ״ל היוצא התייחס לגיוס ואמר: ״אני גאה מאוד מהישגיה של אינסייטק מהקמתה ב-1999 ועד היום. התחלנו בהוכחת התכנות הטכנולוגיה והמימוש הראשון שלה היה בטיפול בשרירני רחם שקבלה את אישור מנהל התרופות והמזון האמריקני, ה-FDA כבר בשנת 2004. כיום החברה מציעה טיפול במגוון אינדיקציות קליניות בשלוש קטגוריות מרכזיות: בריאות האישה, אונקולוגיה ונוירוכירורגיה. לחברה מעל ל-90 פטנטים מאושרים ועשרות אישורים רגולטוריים בארצות שונות. אני אמשיך לתמוך וללוות את החברה כחבר דירקטוריון ואין לי ספק שד"ר פרה יוביל את החברה אל הצלחתה (ד"ר מוריס ר. פרה, מנהל בכיר בתחום המכשור הרפואי יחליף את ד״ר וורטמן בתפקיד מנכ״ל החברה).

וידאו – Exablate Women's Health – How it works

5 טיפים להשקה גלובלית ומוצלחת לאפליקציה שלכם

$
0
0
shutterstock new app

shutterstock new app

מאת AJ Yeakel, מנהל פעילות Growmobile בארה"ב, יחידת המובייל והסושיאל של פריון נטוורק

שוק האפליקציות נולד כשוק גלובלי, והופעתן של App Store ו-Google Play הפכה את תהליך ההפצה והמכירה של מוצרים או שירותים בכל רחבי העולם לעניין פשוט יותר מאי פעם. כלומר, לפחות מבחינה לוגיסטית.

אולם בפועל, השקה בינלאומית של אפליקציה היא אתגר לא פשוט. כמפתחי אפליקציות, לא רק שתצטרכו להתמודד עם זרם משמעותי של משתמשים חדשים, אלא גם עם מחסומי שפה, פערי תרבות ואפילו אתגרים משפטיים. הנה חמש עצות שיעזרו לכם לנהל את הצעד החשוב (אך מורכב) הזה, שיתרום ליצירת עסק מצליח בתחום המובייל.

1. הבינו את החסרונות באפליקציה שלכם

אם אתם מפתחים בעצמכם אפליקציה או אפליקציית משחק למובייל, רוב הסיכויים שאתם מאוד אוהבים אותה. זהו רעיון שטיפחתם ופיתחתם מאפס, הפכתם לתוכנה ממשית ואולי אפילו השקתם אותה בהצלחה במגרש הביתי שלכם.

אבל כדי להשיק אפליקציה באופן מוצלח בשוק הגלובלי, נדרשת הבנה טובה של כל המכשולים האפשריים שעלולים לעמוד בדרככם להצלחה במספר רב של שווקים זרים. ואם חשבתם שהבעיה הגדולה היא בתרגום לשפת המקום, ישנן לא מעט דוגמאות למפתחים שנקלעו לאתגרים תרבותיים ומשפטיים גדולים יותר בעת ההשקה.

למרות ההתרחבות המרשימה שלה, Uber נתקלה בסוגיות משפטיות רציניות בבריטניה, צרפת וגרמניה. Airbnb נקנסה על-ידי הרשויות בברצלונה בגין השכרה בלתי חוקית ובגין יצירת יחס שלילי לתיירים בעיר. אפילו מפתחי המשחקים הגדולים ביותר, כמו Bethesda, נדרשים להתמודד עם סוגיות של מה שנתפס במדינות ליברליות כסקסיזם במשחקים שלהם.

זה אמנם עלול להיות מייגע כשאתם נדרשים להשקיע זמן בפירוק לגורמים של הדבר אותו פיתחתם ואתם אוהבים, אולם מוטב לעשות זאת בשלב מוקדם ככל האפשר בתהליך של השקה גלובלית. זה יעזור לכם לא רק במניעת בעיות פוטנציאליות, אלא גם יוכל לחסוך לכם הרבה כסף (ולחצים).

2. הגדירו מה המשמעות של "גלובלי" עבורכם

ידעתם שעם קצת עזרה מ-iTunes Connect ניתן להשיק אפליקציה ביותר מ-120 שווקים בלחיצת כפתור אחת? לכאורה, זה נראה כמו צעד הגיוני כשמגיע יום ההשקה, אבל חשוב קודם כל להגדיר מה המשמעות של "גלובלי" עבור העסק שלכם.

הפצת אפליקציה ל-120 שווקים שונים אינה שקולה למתן תמיכה בכל השווקים האלו. האם אתם מוכנים לתרגם את תכני האפליקציה ואת התכנים השיווקיים שלכם בחנויות האפליקציות כדי לפנות לדוברי השפה המקומית בכל אחת מהמדינות האלו? האם יש לכם מספיק עובדים כדי לספק תמיכת לקוחות לבעיות שעלולות להתעורר בשווקים חדשים?

עבור רוב המפתחים התשובה היא שלילית. מאחר שהמשאבים שלכם מוגבלים, כדאי להגדיר באופן מדויק יותר מהו שוק גלובלי במושגים שלכם. כדאי לבחור מספר מדינות שבהן אתם באמת רוצים להצליח ולהתמקד במספר שפות נפוצות (כמו צרפתית, שמדוברת במדינות רבות גם מחוץ לצרפת), כדי להרחיב את הנוכחות שלכם באופן אורגני. אולי זאת לא תהיה השקה בינלאומית במלוא מובן המילה, אבל הקפדה על מיקוד עשויה להיות חיונית כדי שההשקה לא תפיל אתכם מהרגליים.

startup PD

 

3. בחרו במדינות שמתאימות למודל העסקי שלכם

אם כך, איך בוחרים את המדינות הנכונות עבורכם כדי להגיע להצלחה גלובלית? התשובה היא: על-ידי התבוננות מקרוב על סוג העסק שלכם ועל המודל שעליו הוא מבוסס.

כך למשל, אסטרטגיית התמחור יכולה להשפיע באופן משמעותי על אזורי ההפצה שלכם. אם נסתכל על תעשיית הגיימינג, משחקי פרמיום נסמכים כמעט באופן מוחלט על מכירות בשווקים מבוססים עם נוכחות חזקה של מדיית B2C כמו בריטניה או ארה"ב. בתחום האפליקציות החינמיות, משחק המבוסס על רכישות מתוך האפליקציה עשוי להצליח בעיקר בדרום קוריאה, אבל לא בהודו, שם העסקים מונעים בעיקר מהכנסות מפרסום.

מעבר לשיטת התמחור, הפונקציונאליות של האפליקציה שלכם היא שתקבע לאילו שווקים כדאי לפנות. כשמדובר באפליקציות חברתיות למשל, צריך לזכור שבמדינות כמו סין ישנם כללי משחק שונים – שם קמו מתחרות מקומיות כמו Weibo ו-Baidu אשר החליפו שירותים כמו פייסבוק, גוגל וטוויטר שנאסרו לשימוש. דוגמה נוספת – אפליקציה שעוזרת למשתמשים לאתר נקודות גישה לרשת אלחוטית יכולות להצליח במדינות מתפתחות, בהן תשתיות המובייל עדיין מתפתחות.

העצה העיקרית שלנו היא להשתמש בשירותים שמאפשרים חקר שוק, כמו App Annie ו-Newzoo, כדי לזהות שווקים עם ביצועים חזקים, ולאחר מכן לבצע מחקר בתוך המדיה המקומית כדי לראות אם מדינה מסוימת מתאימה לכם. אנו גם ממליצים למצוא מדינה קטנה שמתאימה למודל שלכם לצורך "השקה שקטה", מה שיעזור לכם לראות האם לאפליקציה שלכם יש פוטנציאל, לפני השקה גלובלית.

4. לוקליזציה, לא תרגום

האם הייתם בבריטניה או ראיתם איך הבריטים כותבים? בארה"ב, למשל, כותבים את המילה "localize" עם האות z. אבל בבריטניה מחליפים את ה-z באות s, ואם מישהו ינסה להכניס אמריקניזציה לשפה שלהם, הבריטים ינידו בראשם לאות אכזבה.

אולי זה נראה פעוט, אבל זו דוגמה טובה לכך שתרגום לא שווה ערך ללוקליזציה. בין שאתם משתמשים בשירותי חברה אחרת או מעסיקים מומחים פנימיים, המשמעות של תרגום היא פשוט לקחת את המילים שלכם, למצוא מילים בשפת אחרת שמעבירות את משמעות המקור, ולוודא שהתרגום נכון מבחינה דקדוקית.

לוקליזציה, מאידך, מתחשבת ברגישויות תרבותיות. ניתן לומר שהיא מחזירה את האות s במקום האות z במילים רבות לטובת הבריטים. אבל במבט עמוק יותר, לוקליזציה לוקחת את המילים המקוריות שלכם, קובעת את רוח הדברים, ומנסחת את הדברים כך שהם יהיו מובנים לקורא הבינלאומי שלכם וייראו להם טבעיים.

5. אי אפשר שלא למדוד

לבסוף, חשוב להעריך את ביצועי האפליקציה שלכם אחרי ההשקה הגלובלית שלה, כדי שתוכלו לדעת מה עובד (ומה לא עובד).

יש מספר תחומי מפתח שאליהם צריך לשים לב באופן מיוחד. ראשית, תצטרכו להקפיד לעקוב אחר הוצאות השיווק שלכם, ולוודא שהן אפקטיביות. השקה גלובלית של אפליקציה עלולה להתגלות כעסק יקר, לכן חשוב לעקוב אחר המשתמשים החדשים ולזהות מה דפוסי ההתנהגות שלהם באמצעות ניתוח backend analytics במטרה להעריך את הביצועים.

חשוב גם לבדוק אילו תהליכים אורגניים מתרחשים בשווקים החדשים שלכם. בעוד שתשומת הלב לרוב מופנית להוצאות השיווק, כדאי מאוד לבדוק אם יש במדינות מסוימות "סחף" אורגני לכיוון מסוים, באמצעות דירוגים, שיתוף חברתי או אסטרטגיית אופטימיזציה טובה יותר לחנויות אפליקציות (ASO), על מנת להתמקד טוב יותר ולגייס מידע עבור עדכונים עתידיים.

לבסוף, חשוב מאוד לנטר את הביצועים של האפליקציה שלכם הן מבחינה טכנית והן מבחינת שביעות רצון הלקוחות. אם אתם מזהים שיש בקרב המשתמשים חוסר נכונות לעדכן את האפליקציה, שהדירוגים שלכם לא מזהירים או שאנשים נוטשים את האפליקציה בגלל קריסות או בעיות טכניות (וקיים סיכוי גבוה גם לאלה וגם לאלה כאשר אתם מרחיבים את קהל היעד), חובה לאתר את הבעיות ולטפל בהן בהקדם האפשרי.

ולמרות שרוב העוסקים במלאכה מודעים לחשיבות של ניתוח נתונים, אי אפשר להפריז בהערכת חשיבותם עבור השקה גלובלית. ככל שקהל היעד שלכם גדול יותר, כך גם הבעיות רחבות יותר, וכך צריך לפתור אותן מהר יותר.

יש לכם עצות נוספות כיצד להשיק באופן מוצלח אפליקציה? שתפו אותן איתנו!

קרדיט תמונה: new app via shutterstock

Viewing all 5527 articles
Browse latest View live