סלפי קבוצתי של צוות IronScales

חברת הסטארטאפ הישראלית IronScales מודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס סיד בסך 1.5 מיליון דולר בהובלת RDSEED, חברת בת של RDC (מיזם משותף של רפאל ואלרון). החברה פיתחה פתרון בתחום הסייבר הארגוני, אשר נועד למנוע התקפות אימייל ממוקדות (Spear-Phishing) על חברות וארגונים.

כיום 95% מההתקפות המוצלחות על חברות וארגונים מקורן ׳בפישינג׳ דרך המייל, תקיפות המכוונות אל עובדי הארגון, כאשר הנזק אשר נגרם לארגונים הנופלים להן קורבן עשוי להיות עצום, ונע מגניבת מידע רגיש ועד כדי דרישות כופר. הפתרון שמציעה IronScales כולל מערכת קבלת החלטות אוטומטית המסתמכת בין היתר על דיווחי העובדים בארגון, זאת על מנת לעצור את ההתקפה בזמן אמת. בנוסף, המערכת שפיתחה מתרגלת את העובדים בארגון באופן תדיר כיצד להתנהל במהלך התקפת סייבר, עד שאלו יפתחו רמת מודעות גבוהה.

שילוב של תרגול מעשי והגנה אקטיבית

IronScales מציעה כלים מובנים ונגישים לדיווח על התקפות אימייל ממוקדות, דיווחים אשר מוצגים בזמן אמת לצוות אבטחת המידע תוך התממשקות לפתרונות ניטור ומניעה קיימות. כך למשל, הפתרון של החברה יכול היה למנוע את הנזקים שנגרמו לסוני לאחר התקפתה, שנגרמה בשל כך שעובדי החברה לא היו מאומנים ומיומנים מספיק כדי לזהות מיילים המכילים איום מנוזקות. בעזרת שילוב של תרגול מעשי והדרכות אינטראקטיביות המותאמות אישית לכל עובד בארגון, אשר נותנות לו כלים מעשיים להתמודדות עם אותם איומים מתוחכמים, ארגונים רבים יכולים למנוע בזמן אמת את אותן התקפות.

הרעיון ל-IronScales נולד כתוצאה מהבנה שהלכה והתבהרה לאחר שנים של מחקר, שתופעת ה׳פישינג׳ היא איום של ממש על ארגונים בארץ ובעולם, לה עדיין לא קיימים פתרונות מספקים. ״לתפיסתנו הפתרון נעוץ בשכבה שהוזנחה מאז ומתמיד ולה בעצם הכוח האמיתי להילחם בהתקפות הונאה – והיא העובדים עצמם". ההשקעה של RDSEED תעזור לנו לחזק את הפתרון בזכות עבודה משותפת עם חטיבת ה-IT של רפאל ובתוכה צוות ההגנה בסייבר״, סיפר איל בנישתי.

פתרון תלת שכבתי

השוק מוצף בפתרונות סייבר. מה אתם עושים טוב יותר?

״IronScales היא הראשונה והיחידה (פתרון מוגן פטנט) להשתמש בחוכמת ההמונים בתוך הארגון ומחוצה לו, כפי שנמדדה בהתקפות הדמה שלנו, על מנת לעצור התקפות פישינג בזמן אמת. בנוסף הפתרון שלנו תומך בסריקה (forensics) מתקדמת של האימיילים על מנת לזהות תוכן זדוני. מניעת התקפות מתבצעת הן ברמת תחנת הקצה והן ברמת ה-gateway, הפתרון שלנו יודע לעדכן רכיבים שונים ברשת הארגונית על ההתקפה שמתרחשת ע"מ לחסום את הפוגען גם ברמת הרשת. (למשל SIEM) בנוסף, הפתרון יאפשר לארגונים שיבחרו להחליף ביניהם מידע מהימן בזמן אמת ובאופן אנונימי ואוטומטי על התקפות פישינג המתרחשות בכל רגע נתון בעולם, ובעצם מהווה מרכז ידע עולמי על ההתקפות הללו ברגע שהן יוצאות לפועל״.

ומה התוכניות לעתיד? 

״יש לנו רעיונות מתקדמים בשלב היישום לתמיכה בפתרונות אימייל מבוססי ענן כגון Office365 ו-GooleApps. פתרונות אלה יאפשרו עצירה של ההתקפה כבר בענן של מיקרוסופט וגוגל עוד בטרם יגיעו לרשת הארגונית. בכך אנו משלימים הגנה ב-3 שכבות שונות – תחנת הקצה, הרשת והענן. כמו כן, אנחנו עובדים על פטנט נוסף שיסייע לארגונים להדק את האבטחה של המייל הארגוני כנגד התקפות שטרם התגלו בעולם״, אמר בנישתי לגיקטיים.

סבב הגיוס הנוכחי נועד עבור הרחבת הפעילות של IronScales בחו״ל, עם שימת דגש על השווקים האירופאי והאמריקאי, לצד המשך פיתוח הטכנולוגיה והצגת פתרונות נוספים. נכון להיום החברה מספקת את שירותיה לעשרות לקוחות שונים מהמגזרים הפיננסיים, הבנקאיים, חברות אשראי, הייטק ועוד, כאשר המודל העסקי שלה מבוסס על רישוי שנתי.

החברה הוקמה רשמית באפריל 2014 (הפעילות התחילה בנובמבר 2013) על ידי איל בנישתי, ולאחרונה הצטרפו עוד כ-6 עובדים המועסקים במשרדי החברה ברעננה.

התחום של רכישת משתמשים הוא תחרותי, דינמי ומתגמל את מי שרואה את הנולד לפני כל השאר. בין שמדובר בפרסומות בתוך פידים של פייסבוק או הצטרפות לחגיגת הפרסום בווידאו לפני כל השאר, לעתים קרובות לקיחת סיכון על-ידי שימוש בגישת UA חדשה או הצטרפות לפלטפורמה חדשה יכולה להניב רווח גדול.

אמנם התחום של רכישת משתמשים התבגר בשלוש השנים האחרונות, אבל עדיין יש כמה פלטפורמות מתפתחות, במיוחד בתחום הרשתות החברתיות, שמציעות למפרסמים במובייל הזדמנויות מלהיבות.
ריכזנו שלושה ערוצים של רכישת משתמשים שלדעתנו צפויים להצלחה עסקית גדולה (גם) בשנת 2016, לצד כמה עצות לניצול מיטבי שלהם.

1. אינסטגרם: השחקן המבוסס במגרש

פרסום באינסטגרם זמין בקנה מידה עולמי מספר חודשים, והוא כבר מציג ביצועים טובים. לפי התחזית של E-marketer, הפלטפורמה הזו צפויה לעקוף את טוויטר ברמת ההכנסות מפרסום במובייל עד שנת 2017, ויש כמה סיבות משכנעות להאמין שזה אכן יקרה.

ראשית, מכל הבחינות הפלטפורמה הזו היא פשוט הרחבה של פלטפורמת הפרסום של פייסבוק. אמנם, ניתן לרכוש באתר האינטרנט של אינסטגרם טראפיק עם חשיפה למאגר המשתמשים שלה – המונה 300 מיליון בני אדם, אבל העובדה שניתן לרכוש טראפיק גם באמצעות לוח הפיקוד של פייסבוק (ולנצל את מאגר הנתונים המפורטים שהוא מציע), מקלה על מעבר לפלטפורמה של אינסטגרם.

שנית, ההרכב הדמוגרפי שלה מושלם עבור רבים מהעוסקים בשיווק במובייל. כפי שמסכם Sprout Social, רוב משתמשי אינסטגרם הם אנשים בגיל 18-29 שמתגוררים בערים, רובם משכילים ואמידים. מאגר המשתמשים שלה מורכב בעיקר מנשים, מה שהופך אותו לאטרקטיבי עבור אפליקציות של משחקים חברתיים ו-e-commerce.

פלטפורמת הפרסום של אינסטגרם עדיין צעירה, אבל מאחוריה כבר עומד מוניטין מבוסס. לאור העובדה שהיא מציעה מגוון רחב של אפשרויות פרסום מבוססות תמונות ווידיאו, כדאי לאנשי שיווק לאמץ את הפלטפורמה באופן מיידי, כבר בשנת 2016.

מומלץ: קריאייטיב עבור אינסטגרם חייב להיות ברמה גבוהה. בשל האיכות המקצועית של הפוסטים המגיעים מהמשתמשים, הרמה האמנותית של התמונות והציפיות הגבוהות של המשתמשים, עליכם להשקיע יותר זמן ומאמץ בקריאייטיב שמיועד לאינסטגרם.

2. Snapchat: שידור מדיה לדור של אפליקציות למובייל

הגישות של Snapchat לפרסום במובייל אינן מתוחכמות בהשוואה למתחרות שלה. האפליקציה אינה מאפשרת טירגוט יעיל במיוחד ומבוססת על מודל של "עלות לחשיפה", כך שמפרסמים ממוקדי פרפורמנס רואים בחוסר הדיוק שלה נקודת תורפה מרכזית.

עם זאת, אפשרויות פרסום חדשות שעליהן הכריזה החברה יכולות לתרום לשינוי השיח על המקום שתופסת Snapchat בתור פלטפורמה לרכישת לקוחות. Snapchat, שנבחנה בהרחבה ב-Digiday, מציעה מעתה למפרסמים אפשרות להעלות תוכן למדור Discover של האפליקציה – מה שמאפשר לתוכן זה להגיע, למשל, לוידיאו היומי שעורכים אתרים כמו Vice או IGN על בסיס תכנים מ-Snapchat.
אם נוסיף את אפשרויות המיקוד המוגבלות שלה, המאלצות את אנשי השיווק להימנע מפנייה למשתמשים באמצעות הגבלת גיל, לאפשרויות של מתן חסות לאירועים שהיא מציעה, Snapchat מסתמנת כערוץ שידור חלופי למפרסמים במובייל.

במקום פרפורמנס, Snapchat מציעה מיתוג ויצירת מודעות בקרב קהל רחב, וייתכן שבשנת 2016 ואחריה היא תנגוס בתפקידה המסורתי של הטלוויזיה, בקרב משתמשים צעירים שמרבים להשתמש במובייל.

מומלץ: הסרטונים והתמונות ב-Snapchat הם קצרים, חריפים, נמרצים ואישיים. במקום להשתמש בפרסומות וידאו שיראו את האפליקציה שלכם בעת השימוש בה, השתמשו בסרטונים אישיים. כדי להפיק את המיטב מהפלטפורמה הזאת, הציגו אנשים חוגגים ניצחון שהשיגו במשחק שלכם, או אנשים שנדהמים מאיכות חדר המלון שהם הזמינו ברגע אחרון, במקום להגיד לאנשים מה הם צריכים לחשוב. בקיצור, תנו למשתמשים להוביל את השיח, שכן תוכן אורגני/ תוכן שנוצר על-ידי משתמשים הוא השולט במדיום.

3. סטרימינג האפליקציות של גוּגל – מהפיכה בכלכלת המובייל

סטרימינג של אפליקציות היא לא בדיוק פלטפורמה, אלא טכנולוגיה שצפויה לחולל מהפיכה באופן שבו אנחנו משתמשים באפליקציות, כמו גם באופן השיווק שלהן.

סטרימינג של אפליקציות, כפי שמוסבר במאמר של ה-Financial Times, הוא הרחבה של "deep linking". כשאתם לוחצים על קישור ממכשיר נייד, סטרימינג של אפליקציות יעביר אתכם על גבי רשת המובייל ישירות למקום המבוקש באפליקציה. לא זאת בלבד שלא תצטרכו להוריד את האפליקציה, אלא אף תוכלו להשתמש בגרסה של האפליקציה המלאה מתוך הדפדפן שלכם במובייל.

לסטרימינג של אפליקציות יש פוטנציאל להפוך את תעשיית האפליקציות על פיה. היא מצמצמת את החיכוך שנוצר עם הבקשה מהמשתמש להוריד את התוכנה, העברתו לחנות האפליקציות והתקווה שהוא אכן ימשיך ויגיע לדפי הנחיתה שלכם. במקום זאת, סטרימינג של האפליקציות ייקח אותם ישירות ללב העניין.
פיתוח זה יכול להשפיע על פעילות רכישת המשתמשים בשתי דרכים חשובות. בראש ובראשונה, אם השיטה הזו תהפוך לפופולארית, היא תבסס מחדש את חשיבותם של מנועי חיפוש כמו גוּגל (חלוצת הטכנולוגיה הזאת) בתור מקור חשוב, אם לא המקור העיקרי של פרסום וגילוי תוכן במובייל.

שנית, היא תשפיע על האופן שבו מפרסמים רוכשים טראפיק. כמה זמן יוכל לשרוד מודל התמחור של cost per Install (CPI), אם המשתמשים לא יתקינו אפליקציות אלא פשוט יעבדו עימן באמצעות דפדפן האינטרנט במובייל? התשובה לכך עדיין לא ברורה.

מה שברור הוא שאם הטכנולוגיה הזו תצבור תאוצה, היא עשויה לשנות את היסודות של כלכלת המובייל. ואם זאת לא סיבה מספיק טובה להתנסות בסטרימינג של אפליקציות כשיטה לרכישת משתמשים, אנחנו לא יודעים מה כן.

מומלץ: כרגע סטרימינג של אפליקציות מוגבל למספר מצומצם של ספקים, אבל נראה שהמרוויחות הגדולות הן אפליקציות של חדשות כמו ה-New York Times ו-Hotel Tonight. לפיכך נראה שזוהי אופציה מושלמת לשירותים מבוססי אפליקציות, שכיום צריכים להתחרות מול משחקים ואפליקציות מבוססי CPI.

לסיכום, על מנת להקדים את המתחרים שלכם ברכישת לקוחות, שקלו את שלושת הערוצים הללו ושתפו אותנו בחוויות ובמחשבות שלכם.

קרדיט תמונה: wait in line via shutterstock

כמות חברות שנרשמות למערכת בפילוח לפי סוג המכשיר שנרשמו דרכו

אחת האינדקציות הבסיסיות על ארגון שמתנהל באופן לא תקין היא שההנהלה והעובדים פועלים על פי מטרות שונות. מספר יועצים אירגוניים סיפרו לי בהזדמנויות שונות שכאשר הם מגיעים לחברה בפעם הראשונה הם שואלים את אנשי המפתח בנפרד מה המטרות של החברה לשנה הקרובה. ברוב המקרים התשובות שונות לחלוטין. איחוד החברה סביב אותן המטרות יהיה בעדיפות הראשונה ב'תיקון המצב'.

לדעתי שיתוף מידע בסטארטאפ באופן בהיר ושוטף הוא מרכיב קריטי בהצלחת חברה. מידע קל להבנה ולעיכול על המצב הקיים ולא פחות חשוב – על המטרות העתידיות. באופן די מפתיע למדתי שגם בסטארטאפ קטן, בשלבים הראשוניים ביותר, עם צוות קטן ומעט מטריקות, קיימים פעמים רבות פערי ידע שמאיטים את הקצב.

אחד הדברים הכי טובים שאתם יכולים לעשות עבור החברה שלכם, לדעתי, הוא לבנות Dashboard (אפילו אחד בסיסי מאד כמו שאציג על אוריבי) עם כל הסטטיסטיקות החשובות.

בעוד שנפוץ לראות דשבורדים בצוותי הפיתוח, מעט חברות בוחרות להציג לכלל החברה מטריקות שימוש של יוזרים, נתוני מכירות ויעדים כלליים. בפוסט זה בחרתי להתמקד בדשבורדים אלה.

לפני שאגיע לדשבורדים היותר רציניים – קצת על הדשבורד של אוריבי. באוריבי החלטנו לבנות Dashboard כבר בשלבים הראשוניים ביותר של החברה. נכון שבשלב זה אפשר להסתדר גם בלי אבל אנחנו מאמינים שתרבות עבודה טובה נבנית כבר בשלבים אלה. לפני המעבר על הפרמטרים "הרגילים", הנה שני סוגי אלמנטים ייחודיים שבחרנו לכלול בדשבורד ומשקפים את התרבות שאנחנו בונים.

רשימת מטרות חודשית – כנראה הסיבה העיקרית שבגללה היה חשוב לי לבנות Dashboard בשלב זה – הגדרת יעדים ברורים ומעקב אחרי התקדמות החברה. בסטארטאפ דברים תמיד מתארכים ומתעכבים, זה הגיוני וכנראה בלתי נמנע. הגדרת המטרות לאותו חודש עוזרת מאד לשמור על הפוקוס ועל לו"זים הגיוניים. אני מנסה להגדיר יעדים בכל המישורים הקריטים של החברה – גם בצד הפרקטי (כמו פיצ'רים לפיתוח, כמות משתמשים) וגם בצד של החזון של החברה והתרבות (לחגוג אירועים חשובים, הבנה של השלב הבא של המוצר).

Milestones Log – בהמשך לפוסט על חגיגות קטנות – בחרנו ליצור רשימה לא מוגבלת אליה אפשר להזין כל milestone חשוב (או קצת חשוב) או אירוע בחיי החברה. אין סף וכל דבר לגיטימי – גרסא חדשה, פתרון של באג מציק, פידבק מעניין מיוזר, העלאת חלק חדש באתר, פוסט מוצלח וגם ארוחת צהריים כיפית או בובות Starwars חדשות שנוספו למשרד. בחרנו לא להוסיף כפתור Delete לרשימה זו – כל אירוע שנוסף נשאר, כרגע לתמיד.

והנה הפרמטרים היותר שגרתיים: מספר לידים (נשאב מתוך ה-MailChimp), כמות מבקרים יומית וחודשית לאתר, לבלוג ולבלוג המשני.

בקרוב עם העלאת המוצר הראשון לאויר יתווספו כמובן נתונים על כמות המשתמשים, משתמשים חדשים, זמן באפליקציה, משתמשים חוזרים וכו'.

Big Brain by DaPulse

חברה שלקחה את נושא הדשבורד הפנימי לרמת אומנות היא DaPulse המפתחת כלי לניהול פרוייקטים ותקשורת פנים ארגונית. בדה-פולס מפתחים לאורך השנתיים האחרונות כלי אנליטיקס פנימי בשם BigBrain שהתחיל כדשבורד בסיסי.

BigBrain עוקב אחרי כל הפרמטרים המעידים על התפתחות המוצר ומאפשר חיתוכים מרתקים שעוזרים לצוות להחליט היכן לשים יותר משאבים. כל המידע ב-BigBrain נגיש לכל עובדי החברה והמשקיעים.

הסיפור של Big Brain מתחיל לפני שנתיים ש-DaPulse כאשר קבעו יעד לחברה – להגיע ל-25 לקוחות משלמים (כן, רק 25). מספר הלקוחות המשלמים באותו זמן היה 6. רועי מן וערן זינמן, מייסדי DaPulse התקינו טלוויזיה בחברה עם ה-dashboard הבסיסי ביותר שפשוט מנה את מספר הלקוחות המשלמים – 6 ואת היעד – 25. העקרונות שמנחים את החברה הם שקיפות, קביעת יעדים מדידים ועבודה עם נתונים מספריים לאורך הדרך. לא פלא שהתצוגה הבסיסית של מספר הלקוחות התפתחה לכלי מורכב שמאפשר לצוותי השיווק, מוצר, מכירות ותמיכה לקבל את כל האנליטקות שהם צריכים. החדשות הטובות הן שמלבד שהתצוגה הבסיסית התפתחה לכלי מעולה, החברה עמדה ביעד הלקוחות והיום נמצאת עם מעל 2,500 חברות משלמות.

אחד הקשיים שכל חברות הסטארטאפ נתקלות בו הוא איסוף וניתוח של כל המידע העיסקי. כלומר, הבנה עמוקה של ה-funnel – מהרגע הראשון שמשתמש נחת באתר ועד דפוסי תשלום. בשנים האחרונות הגיעו לשוק כלים חדשים כמו MixPanel ו-intercom.io שללא ספק הפכו את תהליך ניתוח המידע לפשוט יותר. הבעיה העיקרית שרוב החברות נתקלות בה כבר ב-Scale די נמוך היא קשירה בין כל סוגי המידע (אנליטיקס של האתר ודפי הנחיתה, ערוצי פרסום, events במוצר עצמו, תשלום, תמיכה), מספיק שכמה פרמטרים לא נתמכים בכלים הקיימים כדי לשבור את המעקב על ה-funnel.

BigBrain עושה עבודה מעולה בקישור כל מרכיבי ה-funnel למידע בהיר שמאפשר לכל צוות לדעת במה להתמקד.

כמה דוגמאות לאינפורמציה שניתן להוציא מ-Big Brain בקלות:

• מעקב אחרי כל ההכנסות החודשיות של החברות עם התפלגות לפי משתמשים חדשים, ערוצי שיווק, סוגי מכירה, ורטיקלים, churn rate ושידרוגים.
• מעקב אחרי תהליך ה-onboarding של משתמשים – מה האינדקציות הכי חשובות שיעידו על כך שללקוח פוטניצאל טוב להפוך ללקוח משלם, מה מעיד על כך שלקוח עומד להפסיק את השימוש.
• Dashboard אינפורמטיבי לאנשי customer success – לאיזה לקוחות פוטנציאל גדילה הכי משמעותי, אינדקציה על פעילות שמצריכה תקשורת.
• פילוח של כל הקמפיינים בערוצי הפרסום השונים והצגת נתונים על סוגי המשתמשים שמגיעים מכל ערוץ וכמות הלקוחות המשלמים

סוגי האנליטיקות השונות והתצוגות שנתמכות ב BigBrain

גרפים של הכנסות לפי קבוצת Cohort של חברות משלמות

כמות חברות שנרשמות למערכת בפילוח לפי סוג המכשיר שנרשמו דרכו

כמות חברות שנרשמות למערכת בפילוח לפי סוג המכשיר שנרשמו דרכו

איך שיפרו את איכות הקוד ב-Kenshoo בעזרת דשבורד

כיוון קצת שונה לדשבורד, בגבול בין הצגת נתונים ל-Gamification בפיתוח. אחת הדוגמאות המעניינות שנתקלתי בהן הייתה בחברת Kenshoo בה עשו שימוש בדשבורד כדי להתמודד עם בעיה ולהניע לפעולה. לפני כמה שנים, צוות הפיתוח עבר לשימוש ב-Git + Github, אחד מהגורמים למעבר היה גישה נוחה יותר לקוד עבור כל המתכנתים ולאפשר להם לעשות code review. רוב המתכנתים שלא היו מורגלים בצורת עבודה זו נמנעו מ-code review והזמן לא שיפר את המצב. בקנשו בחרו ליצור דשבורד שיציג כמה comments בגיטהאב משאיר כל מתכנת בשבוע ולהציג את המידע באופן שוטף על מסך בחדר האוכל. המשחקיות של מספר ה-comments וההצגה הפומבית גרמה לעליה של 170% במספר התגובות ו-200% במספר המתכנתים שהשאירו תגובות. ניתן לראות עוד פרטים ודוגמאות ל-gamification במצגת.

והנה עוד כמה דוגמאות מעניינות מסטארטאפים ישראליים:

חברת Catchapp שמתמקדת ביצירת newsletters אישיים בנתה לעצמה דשבורד שעוקב אחרי כל חשבונות הטוויטר השונים שהם מנהלים ואחרי הגדילה שלהם.

Yallo עוקבים אחרי כל נתוני השימוש במוצר – מספר שיחות, אורך שיחות, כמה שיחות נענו ועוד פרמטרים שעוזרים להם להבין עד כמה משתמשים מאמצים את המוצר.

Genome Compiler בנו דשבורד שעוקב אחרי משתמשים חדשים, events באפליקציה וגם מפרט את המטלות היומיות של כל אחד מחברי הצוות. וכמובן בהתאם לסוג המוצר – מספר ה-DNAים שתוככנו ע"י משתמשים.

Commun.it שבונים מערכת לניהול אוטומטי של קהילות בטוויטר ופייסבוק בנו לעצמם דשבורד עם אינדקציה על כמות ההרשמות, שידרוגים ועזיבות.

בלי פיתוח – דשבורד ב Google doc:

כריסטוף ג'נז מ-Nine point capital משתף גוגל דוק עם כל המטריקות שסטארטאפ בתחילת הדרך צריך לעקוב אחריהן. למאמר המלא. תודה לרוני טולידאנו על השיתוף.

איך בונים דשבורד?

בחרתי לא להכנס בהרחבה לטכנולוגיות מאחורי בניית דשבורד בפוסט זה, בעיקר מכיוון שזה נושא שמצריך פוסט משל עצמו.

על קצה המזלג:

קודם כל חשוב להבהיר שאין צורך בהרבה טכנולוגיה בשביל לבנות דשבורד ואם אין לכם יכולת או משאבי פיתוח זה כמובן עדיין אפשרי. את הדשבורד הראשוני שאנחנו בנינו הוצאו ב-outsourcing, הפרוייקט כלל למעשה עריכה של פרמטרים על דף HTML, חיבור ל-Database והתממשקות ל-API של Google analytics + MailChimp. בחרנו בשלב זה לוותר על גראפים ועל תצוגה ויזואלית מרשימה. הפרוייקט עלה $300 והסיבה שהוצאנו אותו ב-outsourcing ולא פיתחנו את הדשבורד in-house היא כדי לא לצרוך עוד משאבים של צוות הפיתוח. אני מאמינה שכדאי להוציא החוצה כל פרוייקט שלא קשור למוצר המרכזי ולא נמצא בסיכון טכנולוגי.

כמה פתרונות שכדאי לבחון (ותודה לחן הראל על הרשימה המלאה):

Redash שנכתב ב-Everything.me וכיום ב-open source

Geckoboard – תשתית לבניית דשבורדים (גם חיבורים ל API ול backend וגם תצוגה ויזואלית)

עוד שני כלים דומים לבניית דשבורדים ששווים בחינה הם Cyfe ו–Leftronic

Funnel.io – כלי אנליטיקס למעקב אחרי ה funnel, לא הבחירה הראשונה ליצירת custom dashboard אבל יכול להביא הרבה מידע מרתק על המוצר שלכם בלי הרבה תפירות ב backend.

Keen.io מאפשרים גם טיפול בניתוח ושמירת ה-events השונים וגם תצוגה גרפית

ספריות לבניית גראפים וגרפיקה מגניבה אחרת:

Google visualizations

D3.js – בעלת הכי הרבה אופציות אבל עם מורכבות שימוש גבוה יותר מהאלטרנטיבות

Highcharts

דיון מוצלח ב-Quora על טכנולוגיות בהן סטארטאפים יכולים להשתמש בבניית דשבורד

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג סטארטאפיקו.

מקור: MyState

שחקן, להטוטן, מטפל בפסיכודרמה (טיפול באמצעות אומנויות) ו-PhD בהנדסת מערכות תקשורת הקימו יחד סטארטאפ. נכון, זה נשמע בדיוק כמו התחלה של בדיחה, אבל אלו המקצועות של ארבעת מייסדי MyState. החברה אשר נוסדה בשנת 2014 על ידי ד״ר רוני אוחיון, אסף פני-אל, עמי חניא ואושרי מיימון, עם מטרה אחת – לשנות את אופן התקשורת הבסיסית ביותר בין שני אנשים. לפני זמן קצר (ד׳) הודיעה החברה על השלמת סבב גיוס ראשון בסך 6.5 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי הושלם באמצעות משקיעים אמריקאים פרטיים.

MyState פיתחה אפליקציה המאפשרת למשתמשי אנדרואיד ו-iOS לחסוך את ׳משחקי התופסת׳ המתרחשים כאשר מנסים להתקשר למישהו והם מגיעים לממתינה, ואז כאשר הוא חזר אליהם, הם לא היו זמינים, וחוזר חלילה. במקום, האפליקציה מאפשרת למשתמשים לראות את הסטטוס של אנשי הקשר שלהם עוד לפני שהם מחייגים אליהם ובזמן אמת.

ניהול שיחות חכם יותר

הטכנולוגיה של MyState (אשר ממתינה כרגע לקבל אישור לפטנט על שמה) מציגה את הזמינות של אנשי הקשר שלכם בעזרת אייקונים שונים המעידים האם הם בשיחה, במצב לא מקוון, באיזור זמן אחר (מדינה אחרת) או אפילו אם המכשיר שלהם התרוקן מסוללה ונמצא כרגע בהטענה. כמו כן ניתן לדעת האם המכשיר של הנמען נמצא על רטט או שקט. המשתמשים באפליקציה יכולים גם להגדיר את הסטטוס הנוכחי שלהם באופן ידני, אם יבחרו לעשות זאת (כמו שניתן לעשות בוואטסאפ למשל).

תכונת מפתח נוספת של האפליקציה היא כפתור ״Crunch״, השימושי כאשר נמען השיחה נמצע בשיחת טלפון עם מישהו אחר. על ידי לחיצה על הכפתור, תתקבל התראה ברגע שהנמען סיים את שיחתו, וגם הנמען יקבל הודעה שמחפשים אחריו.

בעזרת המימון MyState תוכל להמשיך ולפתח תכונות נוספות במטרה לשפר את התקשורת הבין אישית, ואולי גם להחזיר אותה קצת לכותרות, לאחר ששיחות קוליות קצת נדחקו לפינה בשל השימוש התדיר בפייסבוק או בוואטסאפ כאמצעי תקשורת מרכזי. בנוסף מתכננת החברה להתמקד בפיתוח תכונות רלוונטיות לתחום ה-B2B שישפרו את התקשורת הארגונית כדוגמת מוקדים טלפוניים וארגונים הפועלים באופן תדיר מול לקוחות.

צביקה שטרקמן, CMO החברה התייחס לגיוס ואמר כי ״MyState משנה את הדרך בה אנשים מתקשרים. הטלפון התפתח כל כך הרבה מאז הומצא לראשונה, אבל עדיין הנושא של תיאום שיחה נשאר בעינו. אנחנו פתרנו את הבעיה הקשורה לבזבוז אנרגיה ומשחקי תופסת בטלפון, בהמתנה המלווה בצליל תפוס. זה הוא רק הצעד הראשון שמראה לאן MyState יכולה לקחת את משתמשיה״.

הורדה לאנדרואיד 

צוות JFrog

חברת JFrog הישראלית, המפתחת תשתית גלובלית להאצת תהליכי ניהול, אחסון והפצה של תוכנה, מודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס בסך 50 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי הינו השלישי במספר, ומתווסף ל-12 מיליון דולר נוספים שגייסה בעבר. את הסבב הובילה Scale Ventures בהשתתפות Battery Ventures, Sapphire Ventures, Qumra Capital ,Vintage והמשקיעות הקיימות Gemini Israel ו-VMware.

גייסה 62 מיליון דולר מאז הקמתה

JFrog ידועה בעיקר בזכות מוצר הדגל שלה, הארטיפקטורי (Artifactory), אשר מאפשר למפתחים מתוך הארגון לשתף, לאחסן ולהפיץ קוד. מערכת הארטיפקטורי יודעת לייבא ספריות קוד וקבצים גם מהרשת, על פי דרישות הארגון ומדיניות ניהול המידע. את המידע שנאסף היא יודעת לסדר ולארגן, ולהפיץ בשלב מאוחר יותר לגורמים המתאימים בתוך הארגון, כגון בעלי תפקידים מסויימים, בהתאם להגדרות הפרוייקט הספציפי. מוצר נוסף שמציעה החברה הוא ה-JFrog Bintray, החלק שמשלים את האוטומציה בפלטפורמה של החברה על ידי מתן מענה להפצה אוטומטית של הקוד הבינארי.

סבב הגיוס האחרון שהשלימה JFrog הושלם ביולי 2014, אז גייסה החברה כ-7 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי ישמש את החברה להתרחבות גלובלית וגיוס של עוד עשרות עובדים למשרדים בישראל, בקליפורניה ובצרפת.

החברה הוקמה בשנת 2008 ע"י שלומי בן חיים (CEO), יואב לנדמן (CTO) ופרד סימון (Chief architect). בין למעלה מ-1,500 לקוחותיה של JFrog נמנות חברות מוכרות כדוגמת Amazon, Google, LinkedIn , Netflix, Tesla Cisco, Oracle, Adobe ו VMware.

שלומי בן חיים, מייסד משותף ומנכ"ל JFrog התייחס לגיוס ואמר: ״העולם מאס ברודנים השולטים בשוק התוכנה ודורש פתרון מהפכני התומך בכל טכנולוגיה, בסביבה מקומית או בענן. לצוותי ה-DevOps והפיתוח מגיעה תשתית איכותית, מאובטחת ובעלת שרידות גבוהה (HA) מקצה לקצה. הכלים שפיתחנו; JFrog Bintray ,JFrog Artifactory ו- JFrog Mission Control מאפשרים לארגון אוטומציה מלאה, החל מהמפתחים וכלה במשתמש הסופי. הפלטפורמה שפותחה בישראל הינה האמצעי המוביל כיום בעולם לייעול תהליכי פיתוח ושחרור מהיר של עדכוני תוכנה. אנו מאמינים כי מהירות היא שם המשחק ומספקים את הטכנולוגיה שתאפשר זאת תוך הקפדה בלתי מתפשרת על איכות וביצועים״.

מקור: Blue Vine

BlueVine הישראלית, אשר פיתחה פלטפורמה שתעזור לבעלי עסקים קטנים לקבל תשלום מיידי עבור החשבוניות שהם מנפיקים, הכריזה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס בהיקף של 40 מיליון דולר בהובלת קרן Menlo Ventures האמריקאית. בגיוס השתתפו גם קרן הפינטק של Rakuten היפנית והמשקיעות הקיימות 83North הישראלית, Lightspeed Venture Partners, Correlation Ventures, SVB ומשקיעים פרטיים.

BlueVine תשתמש בהון שגויס לפיתוח שירותים ומוצרים חדשים ולהאצת הכניסה לשווקים נוספים. בשנת 2015 גדל פי 12 היקף החשבוניות שמימנה החברה, ובשנה הבאה בכוונתה לספק הון חוזר בסכום הגדול מ-200 מיליון דולר. מאז הושק בשנת 2014, סייע שירות מימון החשבוניות הקרוי פקטורינג מבוסס הענן של BlueVine לאלפי עסקים קטנים להשיג גישה מהירה וקלה לכסף הדרוש להם לרכישת מלאי, כיסוי הוצאות או הרחבת הפעילות.

לשלם בזמן

אחת מהבעיות המשמעותיות איתה נאלצים בעלי עסקים קטנים ואפילו פרילאנסרים להתמודד על בסיס קבוע, היא בעיית התשלום. ברוב המקרים, נותן השירות או בעל העסק מנפיקים את החשבוניות מבעוד מועד, ואז נאלצים להמתין זמן רב עד שהכסף יועבר לחשבונם. BlueVine מציעה לאותם נותני שירותים דרך לזרז את קבלת התשלום עבור החשבוניות השונות, בצורה קלה ומהירה עבורם. הפתרון הפשוט והמקוון שלה מאפשר לעסקים קטנים לקבל תשלום מיידי לחשבוניות שמועד פירעונן הנו בין 15 ל-90 יום.

במסגרת הפתרון שפיתחה, היא שמה דגש על מספר נקודות עיקריות: צמצום הפער בין הזמן שעובר עד שהלקוח משלם עבור השירות לבין הזמן שהעסק מנפיק את החשבונית, לדאוג שהפתרון יהיה אוטומטי לחלוטין וכמובן, שיהיה מקוון. פתרונות אלו באים לתת מענה לתזרים מזומנים לא סדיר ומחזורי תשלומים ארוכים המעיקים על ההון החוזר של אותם עסקים.

החברה נוסדה ב-2013 על ידי אייל ליפשיץ, ניר קלר ומוטי שטנר ומחזיקה משרדים בפאלו אלטו קליפורניה ובתל אביב. סבב הגיוס האחרון שהשלימה BlueVine הושלם לפני כשנה, אז גייסה כ-18.5 מיליון דולר, זאת לאחר שבמרץ 2014 גייסה כ-4 מיליון דולר . הסבב הנוכחי מציב את הסכום הכולל שגייסה עד היום החברה על 64 מיליון דולר.

״אנו שמחים לצרף לקבוצת המשקיעים הנכבדים שלנו את Menlo Ventures ו-Rakuten FinTech Fund ולהתחיל את שלב הצמיחה הבא שלנו. BlueVine הביאה את הפקטורינג לעידן המודרני בתוספת השקיפות, היעילות והמהירות שהיו כה נחוצות בתעשייה. עם הזרמת ההון החדש, נוכל כעת להמשיך ולהגדיל את פעילותנו בקרב עסקים קטנים ובינוניים ולסייע להם בפתרון אתגרי תזרים המזומנים שלהם בהיקף רחב מתמיד״, אמר אייל ליפשיץ, מנכ"ל ומייסד BlueVine.

וידאו – BlueVine: Small Business Financing

מקור: GigaSpace

חברת GigaSpaces אשר מפתחת תשתיות Grid למערכות מידע הדורשות עיבוד נתונים מהיר ובזמן אמת, מודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס בסך 20 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קלארידג' ישראל, שותפות בין Claridge Inc, הפמילי אופיס של משפחת סטיבן ברונפמן, ו-Caisse de Depot et Placement du Quebec) CDPQ). מתוך הסכום הכולל, חלקה של קלארידג׳ ישראל מסתכם בהשקעה של קרוב ל-12 מיליון דולר, זאת תמורת 16% ממניותיה של GigaSpaces. יתר הסכום שגויס (18 מיליון דולר) הושלם באמצעות המשקיעים הקיימים בחברה, קרן BRM של האחים אלי וניר ברקת, FTV ואינטל קפיטל.

שווי של למעלה מ-90 מיליון דולר

GigaSpaces מציעה פתרונות תוכנה המאפשרים שיתוף זיכרון בין מערכות מבוזרות, המיועדים לאפשר לנהל מערכות ארגוניות מרכזיות וקריטיות, אשר מצריכות עיבוד נתונים וזמני תגובה מהירים. פתרונותיה של החברה רלוונטים בעיקר לתחום הפיננסי, הטלקומוניקציה, הסחר האלקטרוני ושירותי הבריאות. עיקר עיסוקה של החברה הוא בפיתוח פלטפורמות תוכנה ל-pure-play orchestration ו-data scalability בסביבות ענן.

הגיוס הנוכחי, שלפי הדיווחים משקף לחברה שווי של למעלה מ-90 מיליון דולר (אחרי הכסף), יסייע לחברה להמשיך בתהליך האצת פיתוח המוצרים, קידום ושיווק הטכנולוגיה בעולם והגדלת מערך המכירות. כמו כן, השקעה זו לא מגיעה בהפתעה, שכן החברה מדווחת על השנה הטובה ביותר שהייתה לה עד כה מאז נוסדה בשנת 1999, מבחינת הכנסות. מאות מפעלים וספקים מוכרים עושים שימוש במוצרי הדגל של החברה – Cloudify ו-XAP במהלך שלב ה-Deployment במטרה לשפר את יעילות וביצועי ה-IT.

GigaSpaces הוקמה בידי נתי שלום, (כיום מנהל הטכנולוגיה הראשי שלה) ומנוהלת בידי זאב ביקובסקי, מחזיקה במשרדים בהרצליה, ארה״ב, אירופה ואסיה. באוגוסט 2005 גייסה החברה כ-6 מיליון דולר, בפברואר 2007 גייסה כ-5 מיליון דולר נוספים ושנה לאחר מכן גייסה כ-7 מיליון דולר כמימון חוב.

״ההשקעה של CI’s היא עדות לכך ש-GigaSpaces פיתחה מגוון טכנולוגיות, מוצרים ומאגר לקוחות שיחדיו מהויים מנוע צמיחה", טען זאב ביקובסקי, מנכ"ל החברה. "זה מוכיח את החשיבות של מתן כלי ניהול ואוטומציה משוכלל שפועל בסביבות VMWare, OpenStack וענן ציבורי. באופן דומה, אנחנו פותרים את בעיית איסוף וניתוח כמויות עצומות של מידע בנוגע להתנהגות האפליקציה בזמן אמת״.

דרור נחומי, השותף הישראלי. מקור: NVP

חדשות טובות ליזמים הישראליים. קרן הון סיכון האמריקאית נורווסט ונצ'ר פרטנרס (Norwest Venture Partners או NVP) הודיעה על השלמת גיוס של 1.2 מיליארד דולר לקרן החדשה שלה, ה-13 במספר. הקרן צפויה להשקיע גם בחברות ישראליות.

מוכנים להשקיע בכל תחום ובכל שלב

בשיחה עם גיקטיים מסר לנו דרור נחומי, שותף כללי בקרן, כי החברה תמשיך לדגול באסטרטגיית השקעה מגוונת. לדבריו, החברה לא מחליטה מראש כיצד ועל מה תוציא את ההון שגייסה והיא בוחנת כל הצעה שמביאים השותפים השונים. כך למשל יכולה החברה להשקיע בחברה בשלבים המוקדמים של הסיד או חברה שנמצאת רגע לפני ההנפקה. "אנחנו יכולים להשקיע בסיד ואז אנחנו משקיעים 38 מיליון דולר ב-SolarEdge שמנפיקה אחר-כך… אנחנו לא מחליטים מראש. לפעמים תחום הקונסיומר יותר מעניין, לפעמים תחום התוכנות הארגוניות" מסביר נחומי, "מה שקובע זה אם השותף חושב שזו השקעה טובה".

האם שמתם לב לתחומים שיותר בולטים בתקופה האחרונה?

נחומי: "כל התחום של המרקטפלייסים; כל התחום של תוכנות ארגוניות, האיחסון, החיבור בין הענן הפרטי לענן הציבורי, יש הרבה Disruption בתחום… אבל בסופו של דבר היזמים הם אלו שהכי קרובים לנקודות ספציפיות בשוק. הם מזהים את השינויים, ואנחנו רק צריכים להשתכנע ולבדוק, לפני ההשקעה".

האם אתם מתכננים להקצות סכום מסויים להשקעות בישראל?

נחומי: "עם 2 הקרנות האחרונות הובלנו השקעות ב-11 חברות ישראליות שונות והשגנו 2 אקזיטים והנפקות. השותפים מאוד מרוצים מהפעילות של השלוחה הישראלית של הקרן ואני מאמין שנמשיך בדרך הזו".

קרן 11 של Norwest Venture Partners, שגם היא גייסה 1.2 מיליארד דולר ב-2009, השקיעה בין היתר ב-SolarEdge שנסחרת כיום ב-NASDAQ), חברת ScaleIO, שנרכשה עי ידי EMC, חברת SundaySky, חברת Seculert, ו-Ravello. קרן 12 של החברה – גם היא בגובה 1.2 מיליארד דולר – השקיעה בחברות הישראליות Velostrata, Fireglass, Personali ועוד 2 חברות. ב-18 החודשים האחרונים רשמה הקרן בסך הכל 7 הנפקות ו-15 רכישות של חברות פורטפוליו. במהלך השנים השקיעה החברה במאות חברות ביניהן ויוניקורנים כמו UBER, LendingClub, ספוטיפיי ויש לה משרדים בארצות-הברית, הודו וישראל.

עודד מלמד, מייסד-שותף ומנכ"ל Altair. מקור: Altair

לפני כחודשיים בלבד היתה Altair על סף חתימה של סבב גיוס בגובה 50 מיליון דולר מענקית השבבים הסינית Infotmic. החברה הסינית אף הודיעה לבורסה על כוונתה לבצע את הההשקעה, אולם לבסוף לא יצאה ההשקעה אל הפועל; עתה נראה שהחברה הישראלית הסתדרה היטב גם בלי הסינים, עם קצת עזרה מחברים ביפן: הענקית היפנית סוני רכשה את יצרנית שבבי התקשורת הישראלית תמורת כ-200 מיליון דולר והיא תהפוך אותה למרכז הפיתוח הישראלי שלה.

תחרות קשה, אקזיט צנוע

Altair מעסיקה כ-190 מהנדסים ואנשי תוכנה שמפתחים יותר מעשרים רכיבים מוכללים בלמעלה משישה תקני אלחוט מתקדמים. שבבי ה-4G שפיתחה החברה מעניקים יכולות תקשורת סלולריות מהירות, תוך כדי צריכת אנרגיה מזערית למכשירי סלולר וטאבלטים ולמערכות IoT (האינטרנט של הדברים) עם פרוטוקולי תקשורת דוגמת WiMAX, LTE, XG-PHS. כיום עושים שימוש בשבבים של Altair יותר מ-30 יצרנים בינלאומיים במיליוני מכשירי קצה המחוברים לרשתות 4G LTE ברחבי העולם, ביניהם Verizon האמריקאית.

סכום העסקה לא פורסם אולם הוא מוערך בכ-200 מיליון דולר. על פניו נראה הסכום מרשים, אולם בהתחשב בעובדה שמדובר בחברה בוגרת בת 11, עם כמעט 200 עובדים, שכבר מציגה הכנסות שנתיות בגובה 45 מיליון דולר, והושקעו בה כ-125 מיליון דולר מדובר באקזיט, שעלול לאכזב את המשקיעות ומשקף בעיקר החזר על ההשקעה.

Altair הוקמה ב-2005 על-ידי ערן אשד, עודד מלמד ויגאל ביטרן, מנהלים בוגרי חברת Texas Instruments עם נסיון רב בטכנולוגיות אלחוטיות ושבבי סיליקון. השלושה היו בין המייסדים של חברת Libit Signal Processing, אשר נרכשה על ידי Texas Instruments בשנת 1999 תמורת 365 מיליון דולר. מאז שהוקמה Altair היא גייסה כ-124 מיליון דולר ב-7 סבבי גיוס שונים, כשבין המשקיעות ניתן למנות את SanDisk Ventures, זרוע ההשקעות של ענקית האיחסון האמריקאית וכן את קרנות Bessemer Venture Partners, BRM Capital, ETV Capital SA, Giza Venture Capital, Jerusalem Global Ventures, Jerusalem Venture Partners (JVP) ו-Pacific Technology Partners. הגיוס האחרון של החברה נעשה לפני כשנתיים, אז היא גייסה כ-25 מיליון דולר מקרן Vaizra של איש העסקים הגיאורגי יצחק מירילשווילי. לאחרונה פתחה החברה מרכז פיתוח בטיוואן.

פרשנות: לא היתה ברירה, אלא למכור

ככל הנראה לא היתה לחברה ולמשקיעים ברירה. Altair פעילה בשוק תחרותי מאוד שנשלט על ידי ענקיות כמו קוואלקום ואינטל, שמייצרות שבבי LTE משלהן ופעילות בו ענקיות אחרות כמו MediaTek, Alcatel-Lucent וסמסונג. היתרון של החברות האמריקאיות למשל הוא שהן מייצרות גם את המעבד הראשי של הסמארטפון, המחשב או כל מכשיר אחר ב-IoT וכך הן יכולות לקדם את מכירות שבבי התקשורת שלהן. לכן, המשך הפעילות וההתמודדות בשוק היתה דורשת מהחברה לגייס עוד הון רב, וככל הנראה למשקיעים נגמרה הסבלנות.

מהצד של סוני – מדובר ברכישה אסטרטגית; לסוני מוצרים רבים שיוכלו ליהנות מהטכנולוגיה ומהשבבים של Altair. אמנם סוני מכרה כבר את פעילות המחשבים האישיים שלה (מותג Vaio), אולם היא עדיין מחזיקה בחטיבת מובייל (תחת מותג Xperia) שתיהנה מהשבבים של החברה הישראלית. במובן זה, הרכישה יכולה להצביע, כי בניגוד לדיווחים שעלו בעבר, סוני לא מתכננת לצאת מתחום המובייל, למרות המכירות המדשדשות שלה. לסוני גם פעילות מצליחה בתחום הקונסולות עם מותג ה-PlayStation והיא מתכננת בקרוב כניסה לתחום המציאות המדומה.

יתרון נוסף לסוני הוא האפשרות לתקוע יתד בישראל, האקוסיסטם הדינמי ביותר בעולם, מלבד הסיליקון וואלי. בניגוד לחברות הסיניות שגילו את ישראל בשנתיים האחרונות, החברות היפניות היו איטיות למדי והפעילות שלהן הסתכמה בעיקר ברכישה של Rakuten את וייבר הישראלית והפעילות של החממה היפנית-ישראלית, Samurai.

וידאו: זו Altair שנרכשה על ידי Sony

מקור: גיקטיים, cc-by-Zachi Evenor, cc-by-Pictures of Money

שנת 2015 תיזכר בתור שנת שיא בתעשיית ההייטק המקומית. עם סכום גיוסים הגבוה ב-62 אחוזים מהשנה הקודמת, 69 חברות, שנמכרו בסכום כולל של כ-5.41 מיליארד דולרים וכסף רב שמושקע בחברות בוגרות – היתה זו שנה מוצלחת לסטארטאפים ולמשקיעים כאחד. יותר מכל העידו הנתונים על תהליך ההתבגרות שעבר עולם הון הסיכון הישראלי והרצון של יזמים ושל משקיעים לייצר חברות גדולות ובוגרות במקום לנסות לרשום אקזיט מהיר.

אחת ההוכחות הברורות להתבגרות של עולם הסטארטאפים בישראל הוא שבשנה החולפת נעלם "משבר הסבב הראשון" או ה-Series A Crunch. כזכור, מדובר במצב שבו חברות סטארטאפ רבות מצליחות לגייס כספים בשלבים הראשוניים, אבל אז הן לא עומדות ביעדים שלהן עצמן או של המשקיעים ולא מצליחות לגייס כספים נוספים, כדי לצמוח ולגדול. העלייה בגיוסים של חברות בשלב הצמיחה מעידה שהחברות עצמן יותר ממוקדות ויותר בשלות וגם המשקיעים מוכנים לתת אוויר לנשימה, כדי שהחברות יוכלו להתפתח, לפנות לשווקים חדשים ולקהלים חדשים ולהשקיע במכירות.

קרנות הון-הסיכון משקיעות בגדול בחברות צומחות

הבסיס לכל אקוסיסטם יזמי הוא כמובן ההשקעות בחברות בתחילת דרכן, כלומר שלב ה-Early Stage. בחינה של גיוסים בשלבי הפרה-סיד, סיד וסבב A מגלה שבניגוד לאמונה הרווחת, קרנות דווקא כן משקיעות בסטארטאפים בתחילת דרכם ולא רק אנג'לים. למעשה כל אחת מ-3 הקרנות שממוקמות במקומות הראשונים בדו׳׳ח ביצעה בממוצע 10 השקעות בחברות בתחילת דרכן, כלומר, כמעט השקעה אחת בחודש. הקרן שמובילה את טבלת המשקיעות בשלבים המוקדמים (Early Stage) ב-2015 היא FirstTime עם השקעות בחברות כמו PlayBuzz, TalkSpace ו-LogDog; אחריה, PLUS Ventures עם השקעות דוגמת Rollout.io ו-Knowmail; ו-Carmel Ventures עם השקעות דוגמת Cellwize, enSilo, Credifi ו-Disruptive עם השקעות דוגמת Anodot ו-Docady.

נתונים וגרפיקה: גיקטיים

חברות צומחות

עוברים הלאה בשרשרת המזון של ההון-סיכון אל חברות בצמיחה (שלב ה-Growth). חברות אלו מעסיקות עשרות ולעיתים מאות עובדים, לא פעם במספר מדינות, והיקף ההשקעות בהן עולה בהתאם ונמדד בעשרות מיליוני דולרים. מהבדיקה שלנו עולה כי הקרנות הפעילות ביותר בשנת 2015 בהשקעות בחברות צומחות הן Carmel Ventures, Sequoia Capital, Pitango ו-Innovation Endeavors.

Carmel Ventures, מקבוצת Viola, היא אחת מקרנות ההון סיכון המצליחות והותיקות ביותר בישראל. באוקטובר 2014 היא הודיעה על גיוס של 194 מיליון דולר עבור הקרן הרביעית שלה, כשבין המשקיעים בקרן הרביעית מספר ענקיות סיניות כמו Baidu, Qihoo360 ו-Ping An. הקרן הוקמה ב-2000 והיא מנהלת סכום כולל של 800 מיליון דולר בארבע הקרנות. לקרן, שמשקיעה בחברות בשלבים המוקדמים, רואים עליה ניכרת בכמות ההשקעות בחברות בשלב הצמיחה השנה (17) לעומת שנה שעברה (6). במילים אחרות, Carmel Ventures ממשיכה ללוות חברות משלב הסיד ועד לצמיחה ולהתפשטות הגלובלית שלהן. הקרן השקיעה בעיקר בחברות בתחומי ה-Fintech, Adtech ו- Enterprise (כולל Big Data, Cyber Security ו-Cloud), כשבין ההשקעות הבולטות שלהם בשנתיים האחרונות ניתן למצוא את החברות: Payoneer, Outbrain, Perfecto Mobile, Tapingo ו-Optimal+.

Sequoia Capital היא קרן הון סיכון בינלאומית, שפעילה בישראל באופן קבוע מאז 1998. ב-2012 היא גייסה 200 מיליון דולר לצורך השקעות בישראל בלבד. בדומה ל-Carmel, גם Sequoia הרחיבה את כמות ההשקעות שלה בחברות בשלבים מתקדמים מ-6 השקעות ב-2014 ל-11 השקעות ב-2015. ההשקעות של סקויה ב-Growth היו בעיקר בסקטור ה-Adtech אבל היא רשמה גם השקעות ב- Analytics, Fintech, Cyber Security, Enterprise. בין ההשקעות הבולטות שלהם בשנתיים האחרונות ניתן למצוא את החברות: Kenshoo, Moovit, Behalf, Pyramid Analytics ו-Adallom, שנמכרה למיקרוסופט תמורת כ-320 מיליון דולרים.

את המקום השלישי חולקות שתי קרנות הון סיכון: הקרן המקומית Pitango Venture Capital ו-Innovation Endeavors של יו"ר גוגל (סליחה, אלפאבית), אריק שמידט. שתי הקרנות ביצעו 8 השקעות בחברות Growth ב-2015, זאת לעומת 6 השקעות בחברות Growth במהלך 2014 של Innovation Endeavors ו-2 של Pitango. מבחינת תחומי פעולה, השקיעה קרן Innovation Endeavors בעיקר בחברות בתחום ה-Video, ה-E-Commerce, Cloud , Cyber Security ו-Analytics עם השקעות כמו Qwilt, illusive Networks ו-Yotpo; בעוד ש-Pitango התמקדה בעיקר בחברות בתחום ה- Fintech, Analytics וה-Video עם השקעות כמו Optimal+, LifeBond ו-Via. כאשר אנחנו משווים את פעילות הקרנות השונות בשנתיים האחרונות, אנחנו רואים שהקרנות שהובילו ב-2014 כמו Bessemer Venture Partners, Marker ו-Gemini Israel Ventures לא הופיעו בראש הרשימה ב-2015. אגב, לקרן Gemini Israel Ventures יש תירוץ נהדר להיעדרות שלה השנה. היא פשוט התפרקה באמצע 2014 לאחר שנכשלה בגיוס לקרן החמישית שלה.

נתונים וגרפיקה: גיקטיים

הנפקות

מדד אחר שמאפיין אקוסיסטם בוגר הוא כמובן מספר החברות שיוצאות להנפקה; אם ב-2014 ראינו 11 חברות שהפכו ציבוריות, הרי שב-2015 זינק המספר ב-82 אחוזים עם 20 חברות שיצאו להנפקה. כאשר בודקים את הנתון המרשים בחלוקה לקרנות, אנחנו רואים שיוויון מוחלט בין הקרנות כשלכל אחת מהן בפורטפוליו חברה אחת שהנפיקה בשנה החולפת.

נתונים וגרפיקה: גיקטיים

קרנות תאגידיות

עוד שחקן מעניין באקוסיסטם הישראלי הן הקרנות התאגידיות, אותן זרועות ההשקעה של התאגידים הגדולים, שמשקיעות סכומים לא מבוטלים בסטארטאפים. בעוד מטרת הקרנות היא החזר ההשקעה במכפיל גדול ככל האפשר, אם אפשר גם כמה שיותר מהר, הרי שהקרנות התאגידיות משקיעות אסטרטגית בחברות מתחומים שמשיקים לתחומים בהן חברות האם עוסקות. חוץ מהרווח העתידי, המטרה של הקרנות הללו היא לפתח טכנולוגיות ומוצרים שישלימו את מוצרי הליבה של חברות האם או יעשו שימוש במוצרים שלהן.

את רשימת הקרנות התאגידיות מובילה השנה, בדיוק כמו ב-2014, קרן Intel Capital של ענקית השבבים, עם 5 השקעות בחברות ישראליות ב-2015 ביניהן Interlude, Sckipio ו-Parallel Machines. אחריה נמצאת Comcast Ventures של חברת הכבלים האמריקאית ואחר-כך Cisco Investments ו-Samsung Ventures – כשלכל אחת 4 השקעות בסטארטאפים ישראליים בשנה החולפת.

נתונים וגרפיקה: גיקטיים

דיסקליימר: על מנת להגיש לכם את דירוג המשקיעים הישראלים של שנת 2015 שילבנו בין מידע הזמין באופן ציבורי לבין מידע שנמסר לנו ישירות ממשקיעים ומסטארטאפים. למרות שאחוז ההיענות של משקיעים וסטארטאפים לבקשתנו היה גבוה ביותר, לא כל המשקיעים ששים תמיד לשתף את כל המידע על השקעותיהם. על מנת לכבד את רצונם – איננו חושפים פרטים ספציפיים אודות השקעות שלא פורסמו בעבר לציבור הרחב אלא מתייחסים לסך כל הנתונים. עם זאת, ייתכן שישנם פערי מידע בשל חוסר היענותם של משקיעים.

את העובדה שפייסבוק הולכת ומשתלטת לאט-לאט על עולם הפרסום הממומן – כולם כבר יודעים. את היכולת של הרשת החברתית הנפוצה בעולם להתמקד בקהלי יעד בצורה כמעט מושלמת – כולם כבר מכירים. גם העובדה שמדובר בתהליך פשוט ואינטואיטיבי העלתה את הפופולריות של פייסבוק בקרב בעלי עסקים רבים, וכיום רבים מהם, מעסקים קטנים ועד חברות ענק, בוחרים בפייסבוק כערוץ הפרסום העיקרי שלהם ברשת.

רבות כבר נכתב על הדרך הנכונה לניהול מסעות פרסום בפייסבוק, שלל עצות וטיפים הפכו את התהליך לנוח ויעיל יותר – ועם זאת, יש לא מעט דגשים קטנים אך חשובים שעדיין לא מוכרים לכולם, והקפדה עליהם תהפוך את הקמפיין שלכם להרבה יותר מוצלח:

1. הדשא של השכן

הדשא של השכן לא תמיד ירוק יותר, אבל לא פעם הוא אטרקטיבי יותר. למידה מהמתחרים היא חלק מכל צעד שיווקי, ואם אתם רואים שיש מסרים שיווקיים שקהל היעד שלכם אוהב יותר – נסו לדבוק בכיוונים דומים.

לעתים יש נטייה, בעיקר בפייסבוק, 'להתפרע' ברעיונות ובקריאייטיב מתוך מחשבה שמדובר בקהל צעיר ופתוח מטבעו. דווקא משום כך חשוב לראות מה כבר קיים ברשת ומה עובד יותר טוב, כדי לא ליפול למלכודת ה'היינו מגניבים אבל אף אחד לא הקליק'.

2. סקר מקדים

יש שלב שיווקי שנפוץ יותר בעולם אבל פחות נהוג אצלנו – 'Pre-Campaign', שלב מקדים לקמפיין הראשי. למעשה מקצים חלק מתקציב הקמפיין ללימוד דעת הקהל ול'התייעצות' עם הגולשים לגבי המסרים שהם ירצו לשמוע, ובהתאם להעדפותיהם בונים את המסרים הפרסומיים.

הרעיון העומד מאחורי צעד זה הוא הפיכת מסע הפרסום המרכזי להרבה יותר יעיל וממוקד. אמנם צמצמנו את התקציב הפרסומי (והשתמשנו בו ב-Pre-Campaign), אך הסכום שנותר מנוצל בצורה הרבה יותר יעילה ומגדיל את הסיכויים להצלחת מסע הפרסום.

3. מעקב ובקרה

לא נגיד לכם לבצע מעקב ובקרה אחר מסע הפרסום שלכם – פשוט כי זה מובן מאליו ומצוין בכל מדריך מתחיל לפרסום בפייסבוק. אז מה כן? לשים לב לתכיפות ולבצע את המעקב לא רק בסוף תקופת הקמפיין או באבני דרך מרכזיות, אלא תמיד. כל יום. כל הזמן.

מכיוון שפייסבוק מאופיינת בדינמיות אין-סופית, ומה שקורה עכשיו עשוי להיות לא רלוונטי מחר בבוקר, חשוב לעקוב אחר תוצאות הקמפיין ברמה יום-יומית ואפילו מדי כמה שעות. תופתעו לגלות כמה ניתן ללמוד ולהחכים מעריכת השוואות פשוטות: כמה מקליקים בבוקר וכמה בערב, איזה יום נהנה מיותר הקלקות וכיו"ב.

4. נקודתי מול מתמשך

שאלה חשובה שעליכם לשאול את עצמכם עוד בטרם יצאתם לדרך היא מה אופי הקמפיין. האם מדובר בקמפיין נקודתי, חד-פעמי, או בכזה הצפוי להתמשך לאורך זמן וללא תלות ביום בשבוע, בשבוע בחודש או במזג האוויר.

ניקח לדוגמה קמפיין לקידום כנס מקצועי המתקיים בעוד שבוע. ההתייחסות אליו – מבחינת תקציב, מינוני חשיפה, קריאייטיב ותכיפות המעקב – תהיה שונה מההתייחסות לקמפיין קבוע ומתמשך, כזה שאינו מוגבל בזמן, דוגמת קמפיין של חברת השמה המחפשת מועמדים על בסיס קבוע.

5. הגישה ההוליסטית

נקודה חשובה שרבים אינם מקפידים עליה היא השילוב בין כמה ערוצי פרסום שונים. אתם עושים מסע פרסום בפייסבוק? גבו אותו בפרסום בניוזלטר, באתר או בכל פלטפורמה דיגיטלית אחרת.

גם השילוב בין און-ליין לאוף-ליין יכול להניב תוצאות. כבר היום יש ארגונים רבים המבצעים מהלכים שיווקיים 'במציאות' ומקפידים לתעד אותם ולהעלותם לפייסבוק כדי לייצר ויראליות – הגיע הזמן גם לעשות את התהליך ההפוך: לנהל מסע פרסום בפייסבוק ולתת לו ביטוי גם בעולם האמיתי.

6. והכי חשוב

זכרו שכל מסע פרסום הוא תהליך של ניסוי וטעייה. השקיעו מחשבה וזמן בתכנון הקמפיין, השתדלו להיות ממוקדים, קוו שהמסרים שלכם אכן 'יעשו את העבודה' – ואל תשכחו להיות עם אצבע על הדופק, עם רגליים על הקרקע ועם ראש מספיק פתוח לשנות ולהשתנות במקרה הצורך. בהצלחה!

מקור: TravelersBox

חברת TravelersBox הישראלית, אשר פיתחה מכונת הפקדה בטכנולוגיה המאפשרת ביצוע הפקדה והמרה של כסף פיזי זר לידי כסף מקוון בחשבונות כמו: PayPal, Google Play, Skype, Starbucks ועוד, הודיעה היום (ה׳) על השלמת סבב גיוס A בסך 10 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Arbor הסינגפורית, בהשתתפות המשקיעים הקיימים של החברה – קרן פיטגנו, קרן IPE, קרן פרג, iAngels, חברת Global Blue ומספר אנג׳לים בהם זוהר גילון ויובל טל.

הפתרון של החברה מספק מענה לבעיה מאוד שכיחה ומוכרת המאפיינת את כל מי שאי פעם טס לחו"ל: כסף מקומי שנשאר מהביקור בדרך כלל מוצא את עצמו נזרק למגירה ונשכח. בכל נסיעה נוספת נצבר עוד כסף מקומי לא מנוצל וכך לאט נאסף סכום כסף לא מבוטל ולא מנוצל, בייחוד כשמדובר במטבעות שאינם אירו או דולר, או מטבעות שלרוב לא זוכרים לקחת איתכם לנסיעה הבאה כי מדובר ׳בגרושים׳.

גם בישראל

מנתונים שפירסמה TravelersBox, ממוצע הכסף שנשאר בידי נוסעים החוזרים מחו״ל עומד על כ-18 דולר. באופן לא מפתיע, עיקר ההפקדות בפער ניכר מבוצעות לחשבונות פייפאל (שכן כולנו יודעים שתמורת 3 יורו שנשארו לנו אפשר לקנות אחלה פריט באיביי) והיתר נמשך לחשבונות iTunes וסקייפ, כאשר אמריקאים, גרמנים ורוסים הם המשתמשים הרבים ביותר במכונה, אך נראה לנו שישראלים מהר מאוד יבינו ויתלהבו מהקטע.

האותיות הקטנות הן שהכסף הפיזי יועבר לחשבון הוירטואלי עד 48 שעות מרגע ההפקדה, בליווי קבלה במייל המאשרת שהפקדת הכספים הושלמה בהצלחה. כמובן שבדומה לחלפן כספים בשר ודם, תיאלצו לשלם עמלה בגובה של בין 3 ל-10 אחוז משווי ההפקדה על השימוש בשירות, אך נראה לנו שעדיין מדובר באלטרנטיבה משתלמת יותר מאשר לאגור את הכסף בקופסא ׳למקרה ש..׳.

כיום, מפעילה החברה מעל 75 מכונות הפקדה בשדות תעופה בעולם בהם: קנדה, פיליפינים, איטליה, גיאורגיה, טורקיה וגם אצלנו בישראל, החל מחודש ספטמבר האחרון.

מקור: TravelersBox

דרושים עובדים

ההון שגוייס בסבב הנוכחי יאפשר לחברה להרחיב באופן משמעותי את היקף פעילותה ברחבי העולם באופן כללי, ובפרט באסיה, שכן ההשקות הבאות של המוצר צפויות להיות ביפן, הודו וניו זילנד. החברה מתכננת להשיק בהמשך השנה כ-300 מכונות נוספות, ולפתוח משרד באסיה. כמו כן, ההון ישמש את החברה לפתח עוד את המוצר הקיים, וכן להשיק מוצר תוכנה חדש שיספק את שירות החברה גם בחנויות Duty Free. בנוסף, החברה מתכננת להכפיל את מצבת העובדים ולגייס עובדים בתחום הפיתוח העסקי, השיווק ואנשי פיתוח.

חברת Travelersbox הוקמה על ידי תומר זוסמן, עידן דשא ודרור בלומנטל, שפיתחו את המיזם במשך שנתיים והשקיעו מכספם, כדי לפתח אבטיפוס שכלל תוכנה וחומרה ייעודית. בחודש מאי האחרון גייסה החברה 4.5 מיליון דולר והשתתפו בו ענקית החזרי המס Global Blue, המשקיעים יובל טל, זוהר גילון, חגי טל, אהוד לוי והקרנות Pitango Venture Capital ו-iAngels.

מייסד שותף וסמנכ"ל השיווק בחברה דרור בלומנטל התייחס לגיוס ואמר: ״בשדות התעופה השונים עוברים בכל שנה כ-3 מיליארד תיירים והמטרה שלנו היא לתת להם דרך קלה ונוחה להשיב את הערך האבוד של הכסף הזר שנותר להם. אנחנו רואים שימושיות גבוהה ומשמחת בכל השווקים שבהם אנחנו פעילים. ההשקעה הזו תאפשר לנו לגדול בקצב מהיר יותר ולהמשיך לפתח חדשנות בשוק החדש שייצרנו״.

מקור: צילום מסך, ForeScout

ForeScout הישראלית, המהווה ספקית מובילה של פתרונות אבטחה לבקרת הרשת בזמן אמת, הודיעה היום (ה׳) על השלמת סבב גיוס נוסף בסך 76 מיליון דולר בהובלת Wellington Management Company LLP. שוויה של החברה מוערך בעקבות הגיוס האחרון בכמיליארד דולרים בעודה מדווחת על הכנסות בהיקף של 125 מיליון דולר במהלך 2015, זאת אחרי שרק בקיץ האחרון דיבר המנכ"ל על הנפקה של החברה לפי שווי של כמחצית מהשווי הנוכחי. עד כה גייסה החברה למעלה מ-120 מיליון דולר מקרן ההון סיכון הישראלית פיטנגו, הקרנות האמריקניות Accel, Amadeus ו-Meritech Capital Partners ומשקיעים בולטים נוספים.

המערכת שפיתחה מסייעת לארגונים להגביר את הפרודקטיביות ואת הקישוריות שלהם על ידי כך שהיא מאפשרת גישה למשאבי הרשת הארגוניים מכל מקום ומתי שצריך מבלי לפגוע באבטחת הארגון. ההון שגויס בסבב הנוכחי (סבב G) ישמש את החברה להרחבת פעילותה הגלובאלית, לבנות ארגון תמיכה ברמה בינלאומית ולהגביר את מאמצי המו״פ במטרה להאיץ מנהיגות בעולם אבטחת האינטרנט של הדברים.

פתרונות לאבטחת רשתות אירגוניות

הפתרונות האוטומטים של ForeScout לבקרת גישה לרשת, אבטחת מכשירים ניידים, ציות של נקודות קצה ומניעת איומים מאיצים את המהירות של טכנולוגית המידע, תוך כדי שמסלקים איומים ממשיים ומצמצמים הוצאות כספיות כתוצאה מתקלות טכניות. כיום המערכת של החברה מותקנת בקרב חברות Fortune 1000 וארגונים ממשלתיים בארץ ובעולם.

ForeScout נוסדה ב-2000 על ידי שלושה יזמים: פרופסור חזי ישורון, עודד קומאי ודורון שקמוני, שהיו אחראים על הפעלת מיזם האינטרנט הראשון בישראל אי שם בשנות השמונים. בחודש אוגוסט 2015 נודע כי החברה נערכת להנפקה בנאסד״ק, זאת לפחות על פי ראיון שנתן המנכ״ל מייקל דה-סזארה. ככל הנראה, ההנפקה מתוכננת להתנהל במהלך 2016. אין זו הפעם הראשונה ש-Forescout עוסקת בהנפקה פוטנציאלית; בשנת 2014 בחנה החברה אופציה להנפקה, שבסופה לא יצאה אל הפועל. מטה החברה נמצא בקופרטינו, קליפורניה ובמרכז הפיתוח שנמצא ברמת החייל מועסקים כ-150 עובדים.

"לקח לעולם 25 שנה כדי להגיע ל-5 מיליארד מכשירים מחוברים, אבל עם הפיצוץ של ׳האינטרנט של הדברים׳ אנו צפויים לראות בסביבות ה-30 מיליארד מכשירים מחוברים עד שנת 2020 – מה שדורש גישה חדשה לחלוטין לאבטחה״. כך אמר מייקל דה-סזארה, מנכ"ל ונשיא ForeScout. ״ריבוי מכשירי ה-IoT ופרישתם הרחבה מאפשרות גישה קלה לפושעי סייבר במידה ולא מאתרים אותם ומגינים על המכשירים. ForeScout נמצאת בעמדה טובה לשלוט על שוק אבטחת ה-IoT הפורח באמצעות נראות חסרת-סוכן, ממשק אינטואיטיבי ומחויבות לשילוב של פתרונות מובילים של אבטחה ו-IT״.

וידאו – ForeScout CounterACT with ControlFabric™ Technology

הסטארטאפ הישראלי Nubo Software מודיע הבוקר (ו׳) על השלמת סבב גיוס A בגובה 7 מיליון דולר בהובלת Magma Ventures ו-Motorola Solutions Ventures. החברה מאפשרת לעובדים לעבוד מרחוק ישירות מהמכשירים הפרטיים שלהם דוגמאת הסמארטפון או הטאבלט באופן מאובטח, מבלי שהמידע עצמו ישמר על המכשיר.

צוות קטן שיושב בלוד

עידן הסמארטפונים והטאבלטים הוליד תופעה שהפכה שכיחה יותר ויותר בשנים האחרונות ונוגעת לדרך שבה עובדים ניגשים לתוכנות ואפליקציות המשמשות אותם לעבודה. בעידן בו כל אחד מחזיק מחשב מתקדם בכיס, טאבלט ומחשב נישא שמשמשים גם לעבודה אבל גם להתנהלות היום יומית, למדנו להכיר מושג חדש בשם BYOD (או: Bring Your Own Device). אם בעבר ארגונים יצרו חיץ מוחלט בין סביבת עבודה לסביבה פרטית על מנת שמידע לא ידלוף חלילה החוצה, הרי שבשנים האחרונות הבינו ארגונים רבים כי לא ניתן יותר לאכוף את הבקשה הזו ויש צורך למצוא פתרונות טכנולוגים שישמרו על ההפרדה.

בשנים האחרונות הוצף השוק באינספור חברות שמציעות פתרונות שונים על מנת לאפשר לעובדים לעבוד ישירות מהמכשירים הפרטיים שלהם. הסוגיה המרכזית נוגעת בראש ובראשונה לאבטחת המידע הארגוני אבל בין היתר גם להתאמות השונות שיש לבצע על מנת שתוכנות שנבנו למחשבים אישיים תהינה ידידותיות בשלל פלטפורמות שונות כמו סמארטפון או טאבלט למשל.

הפתרון של Nubo הישראלית מאפשר לעובדים לגשת למידע הארגוני ולהמשיך לעבוד מהמכשירים האישיים שלהם מבלי להוריד ולהתקין דבר ותוך שמירה על אבטחת המידע הרגיש. הרעיון פשוט: Nubo פיתחה סביבה וירטואלית למובייל שרצה על שרת מרוחק כך שעובדים יכולים לגשת למידע, לצפות בו ולעבד אותו, אבל המידע לא מועבר למכשיר שלהם ובכך נותר מוגן.

החברה נוסדה על ידי ישראל ליפשיץ המשמש גם כמנכ״ל ביולי 2011 ומשרדיה ממוקמים באייר פורט סיטי. את הכסף שגייסה Nubo היא צפוייה לרתום בעיקר עבור מרקטינג והגדלת מערך שירות הלקוחות שלה.

לאחרונה ראיינו את סגן נשיא Motorola Solutions Ventures שהגיע לביקור קצר בן 30 שעות בישראל. ככל הנראה, הקירבה בין הביקור לבין ההכרזה על השלמת הגיוס בו השתתפה Motorola Solutions Ventures אינה מקרית ולא מן הנמנע שחברות ישראליות יודיעו בקרוב על השקעה מהקרן.

מקור: צילום מסך, beaverQ

הדרך הכי אותנטית (כביכול) של מותגים להגיע אל קהל המעריצים היא באמצעות השימוש במשפיעני רשת למיניהם, שלאו דווקא הצליחו כי הם שחקנים מפורסמים או זמרים. ״עולם ההמלצות על ידי מובילי דעת קהל גדל בקצב גבוה מדי שנה. בעולם המשפיענים, כחלק ממחסור במידע, מותגים נאלצים לבחור משפיענים על פי מאפייני המשפיענים בלבד. בכך המותגים נפגעים מאוד שכן הם נעזרים במשפיענים שאינם בהכרח מתאימים למותג עצמו. כך למשל מותג אופנה הפונה לקהל נשים בנות 15 עד 25 סביר להניח שיפנה לפאשניסטה בת 25. עם זאת, הפער הגדול מגיע כאשר למותג אין מושג מאיזו מדינה מגיעים העוקבים, בני כמה, מה המין שלהם ומה בכלל מעניין אותם לצרוך. יכול מאוד להיות שאותה משפיענית מתחזקת קהל גברים בגילאי 15 אשר עוקבים אחריה בעיקר כי היא נראית טוב״, הסביר לגיקטיים חן חסון, אחד מצמד מייסדי beaverQ, פלטפורמה המחברת בין מותגים לאושיות רשת רלוונטיות.

שידוך וניתוח הממצאים

הבעיה במציאת המשפיען האמיתי של קהל היעד גדלה עוד יותר כאשר לא ניתן לאמוד את ההשפעות של הקמפיין על הקהילה של המותג. לכן, יוצא מצב שהמותגים השונים נפגעים פעמיים; הם גם לא ממקסמים את יכולות המשפיענים, וגם לא יכולים לאמוד את התוצאות שלהם. כאן נכנסת לתמונה beaverQ הישראלית, אשר מציעה ניתוח קהל של משפיענים ברשתות חברתיות, וגם יודעת להתאים את המשפיען המתאים למותג הנכון. לאחר עליית הקמפיין לאוויר, המערכת מאפשרת למותג לנתח את התוצאות וההשפעות של אותו קמפיין על הקהילה של המותג. למרות הפוטנציאל של המערכת, נכון לעכשיו המערכת פועלת רק באינסטגרם, אך בקרוב מאוד מובטח כי תהיה רלוונטית גם לרשתות חברתיות נוספות.

עד כה החברה התקיימה מהון פרטי שהשקיעו היזמים, ובתקופה האחרונה מתקיימים מגעים עם משקיעים. המודל העסקי מבוסס על חבילות חודשיות המבוססות על שימוש ובקרוב גם עמלה על שימוש בכלי הפרסום (פיצ׳ר שעדיין נמצא בפיתוח). המערכת מתומחרת בשני מודולים: האחד – מבוסס על תשלום חודשי ומיועד למותגים או סוכנויות. הוא מאפשר לנתח ביום ביום את הפעילות של המותגים באינסטגרם (כמערכת BI ואנליטיקה), בעלות חודשית של בין 29 ל-200 דולר, תלוי בהיקף המותגים. המודל השני, מודל המרקטפלייס – מודל זה יהיה פתוח והתמחור שלו יהיה מבוסס על עמלה מגובה העסקה. (העמלה בנויה בגובה הקמפיין ונעה בין 5 ל-15 אחוזים מגובה העסקה).

״במידה ומותג ירצה גם מרקטפלייס וגם לנתח את התוצאות של הקמפיין אז הוא ישלם על המרקטפלייס מגובה העסקה וישלם על מודול הניתוח. הלכה למעשה חיברנו שני מוצרים נפרדים שמשלמים עליהם מצרכים שונים: אחד למרקטפלייס של משפענים אחד לניתוח BI יומיומי. החיבור ביניהם מאפשר לסגור FLOW שלם״.

מקור: beaverQ

מה לגבי תחרות?

״המתחרים הישירים שלנו הן אותן מערכות אשר ממליצות על משפיענים, אך להבדיל מאיתנו, הבסיס שלהן הוא מאפייניו של המשפיען בלבד ולא גם הקהל שלו. בנוסף, אין להן פתרון לניתוח ההשפעות של המשפיענים על הקהילה של המותג. מתחרים עקיפים הם כל מיני מערכות אנליטיקה לאינסטגרם, אך להבדיל מהם, הפתרון שלנו מקיף ועמוק במידה ניכרת: אנחנו מאפשרים כלים ניתוחיים לפי תקופות, ׳בנצ'מרק׳ למתחרים והכנת דוחות בקליק״. סביר להניח שאחת מהמתחרות עליהן חסון מדבר היא חברת HyPR הישראלית, המציעה Marketplace למשפיענים ברשת.

עם מנוע החיפוש של HyPR, מותגים וסוכנויות יכולים לגשת בקלות למידע אודות משפיעים ברשתות החברתיות הגדולות כגון פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, אינסטגרם ופינטרסט, ולעיין ׳בקטלוג׳ ולבחור איזה משפיען מתאים להם. הטכנולוגיה סורקת את כל החשבונות ברשתות החברתיות של אותו משפיע, ויוצרת מדד נגיש של משפיעים בצורת דו״ח, ומאפשרת לבצע חיפוש דמוגרפי לפי קהל הייעד אליו מעוניינים לשוק מוצר או תוכן מסוים. כלומר, לאו דווקא להחליט שאם מישהו מעריץ את מדונה, סביר להניח שהוא גם אוהב לאכול סושי.

הרעיון של הפלטפורמה הוא שבנוסף למידע אודות מספר העוקבים ברשתות החברתיות השונות של אותו משפיע, בדו״ח עצמו מופיע מידע גם על העוקבים אחריו, אלו שבסופו של דבר יקנו את המוצר או יורידו את האפליקציה המפורסמת. ניתן לקבל מידע דמוגרפי כגון מיקומם הגיאוגרפי של העוקבים, המוצא האתני שלהם, פילוג לפי גילאים ובאילו תחומים הם מתעניינים.

את הפעילות של HyPR אתה מכיר?

״כן, שמעתי עליה. ל-Hypr יש מערכת מאוד נחמדה, אבל הם מאפשרים לטרגט את המשפיענים ואז נותנים רשימת PDF שלהם. אין מרקט פלייס ואין ניתוח תוצאות. היא אכן מתחרה שלנו בתחום, אבל להבדיל מהם, אנחנו הולכים ליצור מרקטפלייס ראשון מסוגו; מצד אחד יהיו משרדי הפרסום/סוכנויות דיגיטל/מותגים ובצד השני יהיו המשפיענים עצמם. אין ׳מידל-מן׳ והיכולת לתקשר עם המשפיענים תהיה בצורה ישירה לחלוטין מולם. כמו כן, להבדיל מ-HyPR, אנחנו מאפשרים למותג/סוכנות לנתח את התוצאות של הקמפיין על הקהילה שלו דרך המערכת״.

מקור: beaverQ

״כך לדוגמא, סוכנות דיגיטל הקימה דרך המערכת שלנו קמפיין בשלבים הבאים; שלב א- קבעה תקציב, יום, שעה ובריף למשפיען; שלב ב- הסוכנות יכולה לטרגט את המשפיענים שהם מעוניינים לקמפיין; שלב ג- הם מקבלים המלצות בצורה אוטומטית על בסיס הטרגוט שלהם; שלב ד- פונים למשפיענים בקליק אחד. הקמפיין עלה ונגמר, וכעת הסוכנות מתוך המערכת מנתחת את התוצאות של הקמפיין ואת ההשפעות של הקמפיין על הפרופיל של המותג. זה ממש לסגור את ה-Flow מההתחלה עד הסוף״.

beaverQ נוסדה בשנת 2015 על ידי חן חסון (CEO) ונועם פנחס (CTO). חסון בעל ניסיון של 5 שנים בעולם הדיגיטל. בעברו ניהל את המוצר והפיתוח העסקי של הזרוע הדיגיטלית של קבוצת יפעת – Vigo. פנחס הוא מתכנת בעל ניסיון של 8 שנים במגוון רחב של שפות, והוא הקים את מחלקת המובייל של קבוצת יפעת.

חברת imVision, ספקית של מוצרי אבטחת סייבר לסביבת מחשוב ענן של ספקיות התקשורת (NFV/SDN), הודיעה היום (א׳) על השלמת סבב גיוס A בהיקף של 4 מיליון דולר. בסבב הגיוס השתתפו קרן ההון סיכון הסינית CEIIF מקבוצת CreaditEase (השקעתה הראשונה בחברה ישראלית מאז הוקמה הקרן), פיטנגו ומשקיעים נוספים.

imVision מתמחה בתחום אבטחת סייבר בשוק מחשוב ענן, באבטחת שירותי תקשורת קריטיים הפועלים בענן או בסביבה היברידית. שרון מנטין, מייסד ומנכ״ל החברה סיפר לגיקטיים כי סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לחברה להגדיל את מצבת כוח האדם (שעומדת כרגע על 14 עובדים), להאיץ את פיתוח הטכנולוגיה ולקדם את פעילותה העסקית ברחבי העולם.

׳הרבה עבודה לפנינו׳

מערכות הפעלה וחומרה גנריות הופכות ליעד מאוד זמין וחשוף לתקיפה, למרות שמדובר בתשתיות קריטיות לספקי שירותי תקשורת. הפתרון של imVision הישראלית בא לענות על הצורך הזה, ולספק מענה לבעיה. ״אנחנו הספק היחיד שמציע פתרונות מבוססי ניתוח התנהגות לעולם הזה של רשתות התקשורת. המערכות לומדות את ההתנהגות השוטפת של הרשת עליה מגינות, ומזהות חריגות״, הסביר מנטין.

״לצד היתרונות הרבים במעבר של ספקי תקשורת לסביבת ענן, נוצרים אתגרים תפעולים ואתגרי אבטחה חדשים הנובעים בעיקר כתוצאה מהמעבר מסביבה סגורה וסטטית לסביבה פתוחה, מבוססת קוד פתוח וריבוי ספקים, המנוהלת באופן דינמי ע״י מערכות תוכנה מגוונות. imVision הייתה הראשונה לזהות את האתגר ולפתח מערכות הגנה המבוססות על טכנולגיות ניתוח התנהגותי לצורך גילוי וניטרול איומים ברשתות מחשוב ענן של מפעילי תקשורת", אמר מנטין. ״הטכנולוגיות שלנו משלבות הבנה מעמיקה של שרותי התקשורת עליהם היא מגנה יחד עם יכולות למידה מתקדמות על מנת להבטיח רמת דיוק מקסימלית הן בזיהוי ארועי האבטחה ברשת ווהן בזמן הגילוי תוך מיזעור כמות התרעות השווא. אלו הם אלמנטים קריטים במיוחד ברשתות של מפעילי תקשורת הפועלים בהיקף תעבורה עצום״. הוסיף שרון.

imVision הוקמה בשנת 2014 על ידי שרון מנטין, יוסי ברשישט, וד"ר אלי פלוטניק – קבוצת יזמים מנוסים בתעשייה. עם הקמתה גייסה החברה סבב סיד בסכום של כמה מאות אלפי דולרים.

'מחברים את הנקודות'. מקור: אתר החברה

תוך 4 שנים אנחנו צפויים להיות מוקפים ב-50 מיליארד מכשירי IoT שונים; ועד 2040, המספר צפוי לזנק לטריליון מכשירים שונים. חברת mPrest מפתח תקווה מפתחת טכנולוגיה לשליטה ולבקרה במערכות תשתית מבוססות IoT. היום (ב') מודיעה החברה על גיוס של 20 מיליון דולר.

מ'כיפת ברזל' ועד האינטרנט של הדברים

עד לאחרונה היתה ידועה mPrest כשותפה בהצלחה של מערכת 'כיפת ברזל'. מערכת השליטה והבקרה שפיתחה החברה מאפשרת למפעילים לחשב את מסלולה ומקום נפילתה של הרקטה, כשתוך כשנייה, היא מציגה מאות חלופות אפשריות למיקום היירוט, ואז בוחרת את החלופה האופטימלית מבחינת גובה היירוט ומיקומו מעל שטח פתוח. אולם mPrest פעילה גם בשוק האזרחי: הטכנולוגיה שלה מאפשרת לנטר חיישנים שונים שמותקנים בבניינים חכמים, קווי מתח, צנרת המים וציי רכב. המערכת שפיתחה החברה קולטת את המידע שמגיע מהחיישנים השונים, מנתחת אותם ובצורה אוטונומית ובזמן אמת מגיבה אליהם עם הפעולה הנדרשת. כך חוסכת המערכת למשתמש זמן, צריכת אנרגיה וכסף. בין היתר הספיקה החברה לפתח פרויקטי תוכנה בתחומי המכ"מ, התקשורת ובתחומי מערכות השליטה ובקרה עבור אלתא, רפאל, מל"ט וחברות אחרות בסקטור הרפואי ובשוק הטלקום.

mPrest הוקמה בשנת 2000 על ידי אל"מ (במיל') נתן ברק, שכיהן כמפקד מרכז התקשוב של חיל הים. ב-2010 רכשה רפא"ל כ-50 אחוז מהשליטה בחברה, כששאר האחזקות מתחלקות בין ברק ומשקיעים נוספים. הגיוס הנוכחי, בגובה 20 מיליון דולר, הובל על ידי GE Ventures, זרוע ההשקעות של הענקית האמריקאית ועל ידי OurCrowd, פלטפורמת השקעת-ההמונים של ג'ון מדבד.

בהתייחסו לגיוס, מסר נתן ברק, מייסד ומנכ"ל mPrest: "ההבטחה העצומה של ה-IoT מתבססת על שילוב חלק בין המערכות השונות, החיישנים והשיטות, תוך כדי שליטה בקצב הגידול המהיר ביותר של מספר המכשירים". ברק הוסיף: "בנינו את הפלטפורמה של mPrest, כדי להעצים את הארגונים התעשייתיים והמסחריים, כדי שהם יתאימו את עצמם לשינויים הללו וייהנו מיעילות בתפעול וירידה בהוצאות. ביחד עם השותפים החדשים והקיימים שלנו, אנחנו מחוייבים לגדול ולהפוך להיות מובילים עולמיים בטכנולוגיה לעולם הצומח של המכשירים התעשייתים המחוברים". mPrest היא אחת מהחברות שלקחו חלק במעבדת ה-IoT של אינטל ישראל.

וידאו: מי היא mPrest?

חלק מהפרויקטים המוצלחים של הדסטארט. מקור: הדסטארט

אתר הדסטארט הוא אתר מימון ההמונים הגדול והוותיק ביותר בישראל, וככזה גוייסו בו בהצלחה כבר מאות פרויקטים שונים. אולם המיזם הבא שיעלה האתר מפגיש את עולם מימון ההמונים עם עולם הון הסיכון. עתה מודיע הדסטארט כי גייס מיליון דולר לצורך כך.

לגייס – לא רק מאנג'לים ומקרנות

אתר Headstart הוקם ב-2011 על פי המודל המצליח של אתר Kickstarter האמריקאי שקם שנתיים לפניו. מאז הצליחו כ-900 פרויקטים שונים להגיע לסכום היעד שלהם ולגייס סכום כולל של כ-37 מיליון ש"ח. ב-2015, שנחשבת לשנה מוצלחת במיוחד, גייסו כ-425 פרויקטים שונים סכום כולל של 18,832,382 ש"ח – מיותר מ-121 אלף תומכים.

אולם כאמור המיזם החדש לא נוגע לאלבום מוסיקה או ספר חדש. המיזם החדש שמכונה FundIt נועד לממן חברות סטארטאפ צעירות, שעד עתה נאלצו להתדפק על פתחם של אנג'לים או קרנות הון סיכון. המיזם מגיע בהמשך להיכנסו לתוקף של החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית בחודש שעבר. החוק יאפשר לסטארטאפים צעירים לגייס כספים עם הקלות רגולטוריות שונות, שמושפעות מגובה הסכום שגוייס: כך שאם יגייס הסטארטאפ עד מיליון ש"ח, הוא יהיה פטור מחובות כלשהן; אם ירצה לגייס יותר, הוא יזדקק לגוף שיוביל את הסבב או אישור של המדען הראשי במשרד הכלכלה.

מצד אחד, יאפשר המיזם החדש לציבור הרחב להשתתף ב'חגיגה' של ההייטק הישראלי וליהנות מאפיק השקעה נוסף; ומצד שני, הוא יעניק ליזמים דרך נוספת לגייס כספים – בנוסף לגיוס ממשקיעים וקרנות או גיוס הון בבורסה. למרות זאת לא מדובר ברעיון חדש. קדמו לו פלטפורמת ExitValley שהושקה לפני כשנה ומיזם OurCrowd של ג'ון מדווד, שהשקיע כבר כ-150 מיליון דולר בישראל, כולל השקעה שפורסמה היום בחברת mPrest.

מי שהוביל את ההשקעה הוא בית ההשקעות פועלים IBI שהשקיע בהדסטארט כמיליון דולר תמורת 14 אחוזים, מה שמשקף לחברה שווי של כ-29 מיליון ש"ח. נציג מ-IBI יצטרף לדירקטוריון של הדסטארט.

בהתייחסו לגיוס, מסר יוסי מאירי, מנכ"ל ושותף-מייסד בהדסטארט: "כבר יותר מארבע שנים שאנו מתמחים במימון המונים לפרויקטים שונים, בין אם הם פרויקטים עסקיים, מטרות חברתיות או פעילויות לקידום היצירה והאומנות המקומית. עכשיו אנחנו נכנסים לעולם חדש. בקרוב, יזמים בכל תחום וחברות היי טק יוכלו לפנות לציבור הרחב, ולא רק לקרנות הון סיכון ואנג'לים, ולבקש מהם להשקיע במיזם החדש שלהם. בפני המשקיעים הקטנים תפתח הזדמנויות השקעה, שלא היו להם בעבר, ההשקעות ישירות, בחברות בעלות פוטנציאל גדול. הרחבת הפעילות להשקעות בחברות ופרויקטים, היא מבחינתנו המשך ישיר לפעילות שהשקנו בשנה האחרונה של תמיכה בעסקים הקטנים."

מקור: Atomation

כיום, בעידן ה-IoT או האינטרנט של הדברים, אי אפשר כמעט להתחמק ממוצרים 'חכמים', שמחוברים לרשת ובינם לבין עצמם; אך מה לגבי כל אותם פריטים לא חכמים? האם פשוט נזרוק אותם? Atomation הוא סטארטאפ ישראלי שמפתח טכנולוגיה שיכולה להפוך כל מוצר למוצר חכם; היום (ג') הודיעה החברה כי גייסה מיליון דולר לשם כך.

ה'אטומים' מעניקים יכולות IoT

Atomation הוקמה ב-2014 על ידי גיא ויצמן ששימש כמנהל ההשקעות של Mail.ru (שרכשה לפני מספר שנים את icq), שעבר צד והפך להיות יזם; וערן קשת – מתמטיקאי המתמחה בשילוב של רובוטיקה ואינטרנט. בעזרת Atomation הם מתכננים להביא יכולות IoT לכל חפץ. לצורך כך בונה החברה מעין אקוסיסטם שמורכב מ"אטומים", כלומר יחידת חומרה בעלת קישוריות Bluetooth 4 BLE.

כל "אטום" שכזה מעניק למוצר יכולות מתקדמות, כפי שייקבעו על ידי המפתחים. אולם הפיתוח של החברה מאפשר גם לשלב מספר "אטומים" במספר מוצרים שונים ולקבוע מה תהיה תוצאת האינטראקציה ביניהם במספר מקרים. אותם "אטומים" הם מודולריים וניתנים להרכבה על מוצרים שונים, שיכולים גם להעניק להם שימושים יצירתיים חדשים. מי שאמור לספק את הפתרונות היצירתיים הללו הם קהל היעד של החברה, שמורכב ממפתחי מובייל, "מייקרים" ויצרנים אחרים.

הגיוס הנוכחי הובל על ידי קרן ההון סיכון האמריקאית Janvest, אליה הצטרפו משה חוגג מ-Singulariteam וקבוצת משקיעים אוסטרליים אסטרטגיים מעולם התקשורת ובניהם, טוני גריסט, סגן יו"ר Vocus Communications. את הגיוס הראשוני בחברה הובילה חממת Explore שבבעלות Plus Ventures ו-2BAngels ומשקיעים פרטיים. לפני כשנה גייסה החברה 900 אלף דולר ועתה כאמור היא מגייסת עוד מיליון לאחר פיבוט קטן מהתמקדות בשוק הצעצועים לפיתוח לכל הפלטפורמות.

לאחרונה חתמה החברה הסכמים להטמעת הטכנולוגיה שפיתחה עם חברות מובילות בתחומי החקלאות, המדיקל ומוצרי הצריכה. החזון של Atomation הוא לחבר כמה שיותר עצמים בעולם הפיזי לענן באמצעות הפלטפורמה של החברה. כמו כן, שיחררה החברה SDK למובייל, המאפשר למפתחי מובייל גישה מיידית לפיתוח אפליקציות מבוססות IoT.

בהתייחסו לגיוס מסר גיא ויצמן, מנכ"ל Atomation: "מהפכת ה-IoT כבר כאן. הטכנולוגיות בתחום הולכות ומתפתחות ויהפכו את המציאות של כולנו למחוברת בשנים הקרובות. בעוד שחברות מתמקדות בפיתוח פלטפורמות ענן חדשניות המחברות בין עצמים חכמים אחד לשני, ולשירותי ענן שונים, אנחנו מתמקדים בשלב זה בחיבור של העצמים הפיזיים, שאינם חכמים, לאינטרנט ולמערכת אנליטיקות". עוד מסר ויצמן לגיקטיים כי המודל העסקי של החברה מבוסס על רשיון שנתי או חודשי למוצר מנוטר על גבי הפלטפורמה שהיא פיתחה.

לירן וליאור עקביע, המייסדים של Seebo. מקור: יח"צ

עידן ה-IoT גורם להרבה מאוד חברות לרצות להיות נוכחות במגרש המשחקים החדש והמחובר. אבל מה לעשות שחברה שמתמחה למשל בייצור צעצועים לא בהכרח מתמחה בפיתוח רכיבי מיחשוב ולרוב אין לה את היכולות הלוגיסטיות וכח האדם שיכול לטפל בנושא – וכמובן שהדוגמה תקפה גם בכל תחום ייצור אחר – החל מאופנה ועד יצרניות של ציוד חקלאי. Seebo מפתחת, מייצרת ומתפעלת מוצרי אינטרנט של הדברים, שיאפשרו ליצרניות השונות לשלב יכולות חכמות גם במוצרים שלהן. עתה מודיע הסטארטאפ הישראלי על השלמת סבב גיוס בגובה 8.5 מיליון דולר.

מצעצועים עד אופנה

Seebo מפתחת פלטפורמת תוכנה המיועדת לצוותי מוצר ומאפשרת פיתוח, ייצור ותפעול מוצרי אינטרנט של הדברים (IoT). הפלטפורמה מקלה על פיתוח מוצרים חכמים ועל חיבורם לרשת האינטרנט, לסמארטפונים וכן אחד לשני. Seebo מאפשרת ליצרניות לפשט את תהליך הייצור ההמוני ולקצר משמעותית את זמני הגעת המוצר לשוק, תוך כדי חסכון בעלויות ייצור. בנוסף, מאפשרת הפלטפורמה של החברה ניטור, אבטחה ועדכון של המוצרים החכמים אחרי שהם כבר מושקים ונמצאים בידי הלקוחות. בין לקוחות החברה כיום נמנות חברות ממגוון תעשיות, כולל תעשיות הצעצועים, הבריאות, הספורט, התינוקות, הריהוט, ציוד הטיולים והאופנה.

Seebo הוקמה ב-2012 על-ידי האחים ליאור ולירן עקביא והיא מעסיקה כיום כ-40 עובדים במשרדיה בתל אביב ובפאלו אלטו. מאז הקמתה, כולל הסבב הנוכחי, עומד סך ההון שגייסה החברה על 14  מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה Carmel Ventures מקבוצת Viola, יחד עם המשקיעים הקיימים, בהם TPY Capital. במסגרת ההשקעה, יצטרף אורי בנדורי, שותף כללי ב-Carmel Ventures, לדירקטוריון החברה.

בתגובה לגיוס, מסר ליאור עקביא, שותף-מייסד ומנכ"ל Seebo: "כיום, הבאת מוצר חכם לשוק הינה תהליך ארוך, יקר ומסובך. לעתים קרובות התהליך מותיר אף את צוותי המוצר המנוסים ביותר מתוסכלים ומוביל לחריגות משמעותיות בתקציב. סיבו מאפשרת לכל חברה לקצר את התהליך ולהפוך בפשטות וביעילות את מוצריה לחכמים; מרבית חברות המוצר אינן מעוניינות בטרחה, בהוצאות ובמחוייבויות הנדרשות בפיתוח התוכנה, בפיתוח חומרה ובפיתוח מערכות התפעול למוצרי אינטרנט של הדברים". עקביא הוסיף: "הפלטפורמה של Seebo נבנתה במיוחד בכדי לסייע לחברות הללו לפשט את תהליך הפיתוח, הייצור והתפעול ולאפשר לצוותי המוצר להתמקד בעבודתם".

מקור: Seebo

מוקדם יותר היום הודיעה חברת Atomation, שעוסקת גם היא בפיתוח יכולות IoT למוצרים, כי היא השלימה גיוס של מיליון דולר.