מאת עו"ד אסף נווה, קבוצת היי-טק והון סיכון, משרד עו"ד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל.

"מדוע לא צומחות ענקיות טכנולוגיה מישראל?"

אחת התשובות לשאלה זו לדעת מבקרי תעשיית ההיי-טק המקומית, נוגעת לאורך הנשימה הקצר של היזם הישראלי, שיעדיף אקזיט מוקדם על-פני המאבק היומיומי של בניית חברה גדולה. היזם המקומי, על-פי האנלוגיה, הוא ספרינטר ולא לרץ למרחקים ארוכים.

בשנים האחרונות קמו שורה ארוכה של שחקנים (יזמים, משקיעים וחברות) ששמו לעצמם למטרה להפריך את הטענה ולהראות שגם מישראל יכולות לצאת חברות ענק מובילות. עסקאות מכירה משנית של מניות הן דרך אחת שיכולה לסייע ליזמים ועובדי מפתח להגשים מטרה זו.

בעסקאות מכירה משנית של מניות, מוכרים בעלי מניות בחברה חלק ממניותיהם, שלא כחלק ממכירת החברה. ישנם מקרים רבים בהם בעלי מניות (לרוב, משקיעים) מוכרים את מניותיהם, אך בפוסט זה נעסוק בעסקאות שבמסגרתן מוכרים יזמים ועובדים חלק מאחזקותיהם. עסקאות מסוג זה מאפשרות לאותם אנשי מפתח, להם תפקיד משמעותי בבניית החברה, לממש חלק מאחזקותיהם בחברה עוד במהלך חיי החברה (מעיין "מיני אקזיט", אם תרצו), במטרה להפחית את הפיתוי למכור את החברה מוקדם מדי. מכאן שהתזמון האידיאלי לעסקאות מסוג זה הוא כאשר החברה רווחית ונמצאת בשלבי גדילה, או במסגרת סבבי גיוס מתקדמים. עסקאות מכירה משנית אף יכולות להוות פתרון בגיוסים בהם יש עודף ביקוש להשקעה ביחס לדילול המוצע.

מכירת מניות בחברה פרטית

חברות סטארטאפ, ככל חברה פרטית, מתאפיינות בדרך כלל במספר מועט של בעלי מניות. המאושרים שזוכים להופיע בטבלת ההון של החברה נבחרים בדרך כלל בקפידה ולאחר שיקול דעת רב בדבר הערך המוסף שלהם לחברה ויכולתם הפיננסית לתמוך בה לאורך זמן. לכן, חברות סטארטאפ נוטות להטיל מגבלות על עבירות מניות בחברה, אשר כוללות:

1. הכפפת העברת מניות לאישור החברה: רבות מהחברות הפרטיות כוללות בתקנוניהן הוראה לפיה כל העברת מניות בחברה כפופה לאישור דירקטוריון. היקף שיקול הדעת שניתן לדירקטוריון משתנה מחברה לחברה, אולם די בקיומה של הדרישה כדי להגביל את עבירות המניות. מגבלה זו מתחזקת ביחס לאופציות, שכן ככלל, תכניות אופציות אוסרות על העברת האופציות או המניות שיוקצו מכוחן.

2. זכות סירוב ראשונה וזכות הצטרפות למכירה (Co-Sale): זכויות אלה, אשר מוענקות בדרך כלל למשקיעים בחברה, מאפשרות לאותם המשקיעים לרכוש כל מנייה שמוצעת למכירה, במקום הרוכש הפונציאלי (זכות סירוב ראשונה) או להצטרף למכירה, כך שגם הוא יוכל למכור חלק ממניותיו באותם התנאים (זכות הצטרפות למכירה). בעוד שזכות הסירוב הראשונה לא מונעת כשלעצמה את עבירות המניות, זכות ה-Co-Sale מעמידה בספק את התמריץ הכללי של יוזם המכירה, ובכך מעקרת מתוכן את העסקה המתוכננת.

3. איסור מכירת מניות יזמים: פעמים רבות מבקשים משקיעים, כתנאי להשקעתם בחברה, כי היזמים יתחייבו שלא למכור את מניותיהם למשך תקופה של מספר שנים, ואף לאחר מכן – כי כמות המניות שיוכלו היזמים למכור תהיה מוגבלת.

מאחר ועבירות מניות בחברה פרטית מוגבלת, יכולתם של יזמים ואנשי מפתח למכור מניות בחברה ללא הסכמת החברה, או לפחות שיתוף פעולה מצידה, היא מוגבלת.

היקף מעורבות החברה

כאמור, עסקת מכירה משנית של מניות של יזמים ועובדי מפתח חייבת לקבל לכל הפחות את הסכמת החברה. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם החברה תידרש לקחת חלק פעיל יותר בעסקה, ובמקרים מסוימים אף תהיה זו שעומדת מאחורי העסקה – בין אם כחלק מסיבוב גיוס או כעסקה עצמאית.

באותם המקרים בהם החברה היא שמובילה לעסקה, יהיה עליה לשקול בזהירות מיהם בעלי המניות ועובדי המפתח שיוכלו להשתתף במכירה. מובן כי החלטה זו של החברה לא יכולה להיות שרירותית, וכי מוטלת עליה חובה לקבל החלטה באופן סביר ועל בסיס קריטריונים אובייקטיביים ככל שניתן. כך, ניתן לטעון כי החברה צריכה להציע לפחות לבעלי זכות ה-Co-Sale לקחת חלק בעסקה (שאחרת תישלל מהם זכותם מכוח התקנון). החובה למנוע קיפוח של בעלי מניות מוטלת על חברות אף מכוחו של סעיף 191(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, אשר קובע כי אם "התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, … רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו…". אחת הסמכויות שניתנת לבית המשפט במקרים אלה הינה הטלת חובה על החברה או על בעלי המניות שהשתתפו בעסקה לרכוש מניות מאותם בעלי המניות שלהם לא ניתנה האפשרות להשתתף בעסקה.

ממשק נוסף בו מתעוררת שאלת מעורבות החברה נוגע להיקף המצגים שיינתנו לרוכשים. כידוע, בעסקאות השקעה משקיעים המשקיעים כנגד שורת מצגים מהחברה ביחס לעסקי החברה ולמניותיה. הפרת מי ממצגים אלה מקימה חובת שיפוי מצד החברה למשקיעים, המוגבלת (לרוב) בסכום ההשקעה. בעסקאות מכירה משנית, סביר כי הרוכשים יבקשו מידע על החברה שאת מניותיה הם קונים, אולם מאחר ולא מושקע כסף בחברה, אין זה סביר כי החברה תיתן מצגים ותישא באחריות. פתרון ביניים אפשרי הוא שיתוף פעולה בין החברה לבעלי המניות המוכרים במתן המידע לרוכשים, אולם תוך כדי הימנעות ממצגי חברה שעלולים להקים חובת שיפוי.

סוג המניות הנרכשות

יזמים ועובדי מפתח מחזיקים, לרוב, במניות רגילות. בעסקאות מכירה משנית (ובעיקר באלה שמתבצעות אגב השקעה בחברה), יצפו הרוכשים לקבל מניות בכורה הנושאות זכויות עודפות – ובעיקר, קדימות בחלוקת נכסי החברה ברכישה או פירוק (Liquidation Preference).

המרת מניות רגילות למניות בכורה אפשרית, לרוב, ואופן ביצועה והאישורים הנדרשים תלויים מאוד במסמכי ההתאגדות של החברה. למותר לציין כי פעולה זו דורשת שיתוף פעולה מצד החברה, חברי הדירקטוריון ולעיתים אף בעלי המניות האחרים. בהקשר זה נציין עוד כי ההטבה הגלומה בהמרת מניות רגילות למניות בכורה עלולה להיחשב אירוע מס, ואופן סיווגו (כאירוע הוני או כהכנסת עבודה), תלוי בשלל גורמים, וביניהם: זהות בעלי המניות המוכרים ותזמון אירוע ההמרה.

נקודה נוספת העולה מהמרת מניות רגילות למניות בכורה ואותה יש להביא בחשבון בבניית עסקת המכירה המשנית נוגעת ל-Liquidation Preference. במובנו הפשוט, מנגנון ה-Liquidation Preference נועד להבטיח החזר השקעה למשקיעים במכירת החברה או בפירוקה. כל עוד כל מניות הבכורה מוקצות בתמורה להשקעה בחברה, מובטח כי סך הכסף שיחולק למשקיעים בקדימות יהיה שווה לסך הכסף שאלה השקיעו בחברה. המרת מניות רגילות למניות בכורה בהקשר של מכירת מניות משנית, מביאה לכך שסך הכסף שמחולק למשקיעים באירוע מכירה או פירוק יכלול אף את הסכום שאלה שילמו לבעלי המניות המוכרים, על אף שסכום זה לא שולם לחברה.

כאמור, עסקאות מכירה משנית הן כלי חשוב שמאפשר לאנשי מפתח בחברה ליהנות מהצלחת החברה במהלך חייה, אף מבלי למכור או להנפיק את החברה. בכך, נפתר אחד הקונפליקטים שמובילים למכירה מוקדמת מידי של חברות. בבואנו לבנות עסקאות אלה, חשוב לבחון סעיפי התקנון הרלוונטיים, בכדי לקבוע את ההליך האידיאלי להשלמתן. ככל שניתן, מומלץ להרחיק את החברה מהעסקה ככל שניתן. עובדה זו נותנת חופש פעולה רב יותר בקביעת זהות המוכרים, ומקטינה את הסיכון שהחברה תידרש לקחת אחריות על כסף שלא היא קיבלה. עוד מוצע כי רשימת בעלי המניות המוכרים תהיה מגוונת ככל שניתן, כדי להפחית את סיכון המס הגלום בעסקה.

מקור: cc-by-Michael Himbeault

חברות הסטארטאפ וחברות הטכנולוגיה הישראליות נהנות מתקופה נפלאה ו-2015 שמסתיימת בקרוב מסתמנת כאחת משנות השיא. אך האם השגשוג, גיוס ההון וההנפקות חלחלו גם אל השכירים? במילים אחרות, האם גם העובדים נהנו משיפור בתנאים? ומה הם המקצועות המבוקשים? ודרך איפה מגייסים כיום עובדים? מחקר חדש שופך קצת אור על המגמות הבולטות של 2015.

המחקר נערך על ידי חברת ההשמה CPS JOBS וחברת הסטארטאפ comeet והוא מתבסס על יותר מ-100 אלף קורות חיים שנשלחו ל-100 חברות טכנולוגיה ישראליות ומערכת ההשמה של החברות.

המרוויחים הגדולים: מפתחי מובייל, אלגוריתמיקה ועיבוד תמונה

הביקוש לבעלי התפקידים השונים הקפיצו את ממוצע המשכורות במקצועות הטכנולוגיים בכ-8.5% לעומת 2014. על פי מחברי הדוח, הביקוש למפתחים הוא כה גבוה שבתחומים מסויימים המפתחים מרוויחים כמו ולעתים אף יותר ממנהליהם. שלא במפתיע אחד מתחומי הפיתוח המבוקשים ביותר הוא הפיתוח למובייל והמשכורות בתחום מזנקות ב-15 אחוז. לשם השוואה, ראש צוות פיתוח מובייל, שבשנה שעברה השתכר כ-28 אלף ש"ח בחודש, הרוויח השנה כ-34 אלף ש"ח בחודש. עוד תחום מבוקש הוא פיתוח אלגוריתמים, בעיקר בתחומי ה-machine learning ועיבוד תמונה; בתחומים אלו השכר ההתחלתי לבוגרי תואר שני ללא ניסיון מגיע ל-24 אלף ש"ח בחודש ולטפס עם הזמן ל-35 אלף ש"ח. בכלל, בוגרי אוניברסיטאות בתחומים טכנולוגיים וללא ניסיון נהנו מקפיצת השכר המשמעותית ביותר עם גידול של כ-35% בשכר הממוצע.

מקור: CPS JOBS ו-comeet

מקור: CPS JOBS ו-comeet

מקור: CPS JOBS ו-comeet

מקור: CPS JOBS ו-comeet

מקור: CPS JOBS ו-comeet

מקור: CPS JOBS ו-comeet

143 מועמדים על כל משרה

אבל כדי להגיע למשכורות הללו, לא פעם נדרש המועמד לגבור על מתחרים רבים. על פי המחקר, על כל משרה פנויה בתחומים הטכנולוגיים השונים היו מועמדים כ-143 איש. מתוכם רק כ-18 זכו לראיון טלפוני (כ-12 אחוז), כשלראיון הפרונטלי הגיעו רק כ-11 מועמדים (כ-7.5 אחוזים) ומהם נבחר הזוכה המאושר. אולם נדמה שחברות ההייטק קשוחות עוד יותר בתחומים הלא-טכנולוגיים כמו שיווק, פיתוח עסקי, מכירות ואדמיניסטרציה. על פי המחקר רק כ-7.5 אחוזים יגיעו לראיון טלפוני. על פי המחקר, משקיעות החברות כ-88 שעות עבודה בראיונות השונים המתחלקים ל-3.5 ראיונות פרונטליים בממוצע למועמד.

למרות זאת, אנחנו רואים שהתהליכים מתבצעים ביעילות ובמהירות יחסית, משום שמרגע פתיחת המשרה עד לאיושה עוברים כ-61 יום; מהצד השני – מועמדים התקבלו לעבודה כ-33 ימים לאחר ששלחו את קורות החיים שלהם.

כיצד שולחים היום קורות חיים?

מקור: CPS JOBS ו-comeet

מהנתונים אנחנו רואים שכ-40 אחוז מקורות החיים שקיבלו חברות הטכנולוגיה הגיעו מלוחות ומאתרי הדרושים השונים, 32 אחוזים הגיעו מחברות ההשמה; 9 אחוזים דרך הרשתות החברתיות ו-7.8 אחוזים דרך הפניות מחברים שכבר עובדים בחברה. עם זאת, ההבדל הגדול בין מקורות הפנייה הוא דווקא ברלוונטיות של המועמדים. על פי המחקר, כ-47.6 אחוזים מהמועמדים שהגיעו מחברות השמה עברו את המיון הראשוני, זאת לעומת כשליש מהמועמדים שהגיעו מהפניות עובדים ומבצעי 'חבר-מביא-חבר', כשמאחור משתרכים לוחות הדרושים עם 12 אחוז רלוונטיות והרשתות החברתיות עם 2.5 אחוז בלבד.

מה שהפך כבר למסורת זכה בשנים האחרונות לאירוע חגיגי של ממש בנוכחות בכירי קהילת ההיי-טק בישראל. בתחילת ינואר הקרוב נקיים בנמל יפו את האירוע הרשמי של טקס חלוקת הפרסים של זוכי Geek Awards 2016 שיתקיים כאירוע סגור למוזמנים בלבד. זוהי השנה השישית שהתחרות מתקיימת ואם לשפוט על בסיס השנים הקודמות, נראה שמי שיזכה להופיע ברשימה הזו עשוי לייצר לא מעט כותרות בהמשך הדרך.

לוח זמנים

שלב ראשון: הצעת מועמדים לקטגוריות השונות – מועד סיום: 10.12

שלב שני: הצבעה למועמדים המובילים בכל קטגוריה – מועד סיום: 7.1

שלב שלישי: הכרזה על הזוכים בפרסי בחירת הקהל ובחירת השופטים באירוע ה-Geek Awards 2016 שיתקיים בינואר 2016.

ההצבעה נפתחה

כרטיס כניסה לאירוע יחולק ל-5 מצביעים.

בהמשך הפוסט הנוכחי תתבקשו לבחור את המועמדים שלכם עבור 16 הקטגוריות המשתתפות בתחרות. שלב זה יסתיים ב-7 בינואר 2016 לקראת ההכרזה על הזוכים הגדולים בטקס שיערך בסוף חודש ינואר.

מתוך סך המשתתפים שיצביעו כאן יבחרו 5 שיזכו לכרטיס כניסה לאירוע שיתקיים בסוף ינואר.

מקור: cc-by-University of Michigan

כיום מוכרים יותר מ-100 סוגים שונים של סרטן. אולם, אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני האונקולוגים הוא לבחור את הטיפול המתאים ביותר לכל חולה, ולבחור את הטיפול אליו יגיב בצורה הטובה ביותר. עתה הודיעה חברת הסטארטאפ הישראלית NovellusDx, שפיתחה טכנולוגיה למיפוי מוטציות בתאים סרטניים ואמידת מידת האגרסיביות שלהן, על השלמת סבב גיוס בגובה 10 מיליון דולר.

מספקת את כל המידע הדרוש לרופא

NovellusDx (נובלוס דיאקס) פיתחה טכנולוגיה שמספקת לאונקולוגים את כל המידע הרלוונטי, כדי שיוכלו לבחור את הטיפול המתאים לכל חולה. בין השאר מספקת החברה פרופיל גנטי מקיף של הגידולים בגופו של כל חולה, כולל מיפוי של המוטציות הידועות והלא-ידועות שגורמות להתקדמות הסרטן והתגובות שלהן לתרופות. בנוסף, מערכת ה-PCAS של החברה מסייעת לחברות ביופרמה לזהות קבוצות שונות של חולי סרטן שסביר שיגיבו לטיפולים קיימים, דבר המסייע לניסויים יעילים יותר ולזיהוי מוטציות חדשות בהן ניתן להתמקד.

NovellusDx הוקמה בשנת 2011 על ידי חיים גיל-עד ויורם אלשטולר ומאז היא הספיקה לגייס, לא כולל הגיוס הנוכחי, כ-4 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ועוד השקעה מהמדען הראשי. הסבב הנוכחי בגובה 10 מיליון דולר הובל על ידי Intercure ועל ידי קרן Pontifax, שמתמחה בהשקעות בחברות במדעי החיים דוגמת Rewalk Robotics. חברת NovellusDx ייצגה את ישראל במסגרת משלחת לשכת המדען הראשי לכנס ביו 2015 והיא גם זכתה בתחרות של ענקית התרופות השוויצרית Novartis.

בשיחה עם גיקטיים סיפר מיכאל וידנה, מנהל הפיתוח העסקי של החברה, כי התגובות של האונקולוגים לפיתוח של החברה היו נלהבות. לדבריו, האתגר הגדול הוא לא רק בטיפול בסוגי סרטן שונים, אלא במוטציות השונות של אותו סוג סרטן, שדורשות טיפול שונה בין חולה לחולה. זו הסיבה שהרופאים בכנס ASCO האחרון שנערך בשיקגו, היו נרגשים לראות סוף סוף כיצד יגיב כל חולה לתרופות השונות שיינתנו לו. וידנה הוסיף כי החברה תשתמש בהון שגוייס לצורך הרחבת כמות הבדיקות שהיא מבצעת בין השאר על ידי בנייה של מעבדה חדשה לגמרי.

מתי אתם צופים שהטכנולוגיה תגיע לבתי החולים?

וידנה: "באמצע 2016 נחנוך את המעבדה החדשה שלנו ונתחיל לעבד הרבה יותר דגימות ובאמצע 2017 אני מעריך שנגיע כבר לקהל הרחב דרך בתי החולים".

דוגמא לפרסומת של Disney Tomorrowland, מקור: Innovid

אינוביד הישראלית (Innovid), אשר פיתחה פלטפורמה המאפשרת למשרדי פרסום לכלול מודעות וידאו אינטראקטיביות, מודיעה היום (ה׳) על השלמת סבב גיוס חמישי בהיקף 27.5 מיליון דולר בהובלת New Spring Captial. סבב הגיוס הנוכחי מגיע פחות משנה לאחר הסבב האחרון שהושלם בחודש מרץ 2015, אז גייסה החברה כ-10 מיליון דולר. את הסבב הנוכחי המשיכו המשקיעות הותיקות בחברה: קרן סקויה ישראל, Genesis Partners, Cisco Ventures ו-T-Venture.

הסבב האחרון משלב בתוכו גם מימון חוב מבנק סיליקון ואלי ו-Triple Point Captial בסך 12.5 מיליון דולר. כאמור, מדובר בסבב הגיוס החמישי של החברה מאז הקמתה בשנת 2007, המעמיד את סך גיוסיה עד כה על 52.6 מיליון דולר (לא כולל מימון החוב בסך 12.5 מיליון דולר, עימו היקף הגיוסים מסתכם ב-65 מיליון דולר).

פרסומות מותאמות אישית

הפלטפורמה שמפתחת Innovid מאפשרת למשרדי פרסום שעובדים עבור מותגים ומשווקים לכלול מודעות וידאו אינטראקטיביות לטלוויזיות, מחשבים ניידים, סמארטפונים, טאבלטים, קונסולות משחקים ועוד. המודעות יכולות לכלול אלמנטים אינטראקטיביים כגון משחקים, תחרויות, אפליקציות חברתיות וחיבורים למסחר אלקטרוני. מוצר הדגל של החברה, ה-iRoll, הוא כלי המאפשר למשרדי הפרסום להפוך את הפרסומות שלהם לאינטראקטיביות. בעזרת ה-iRoll, המפרסמים יכולים גם למדוד את הפרסומות שלהם בעזרת כלי המונטיזיציה שמוטמעים במוצר. הפלטפורמה אשר נתמכת בדסקטופ, מובייל וטלוויזיה, מציעה לוח בקרה המאפשר מעקב אחר קמפיינים שבוצעו, כולל פילוח ונתונים דמוגרפים של קהל היעד.

כיום פתרונותיה של החברה משרתים למעלה מ-220 מפרסמים ומותגים ברשימת Fortune 1000, בהם Best Buy, Procter & Gamble ו-Walmart, ומאפשרים לאותן חברות ליצור, לטרגט ולמדוד את השפעות הפרסום שמבצעות דרך וידאו.

חברת Innovid נוסדה בשנת 2007 על ידי צביקה נטר, טל חלוזין וזק זיגדון. החברה מחזיקה 8 משרדים ברחבי העולם: בשיקאגו, סן פרנסיסקו, לוס אנג׳לס, מלבורן, סידני, פריז לונדון ומחזיקה מרכז מחקר ופיתוח ברמת גן בו מועסקים כ-70 עובדים, כשסך העובדים בחברה עומד על 200. סבב הגיוס הנוכחי ישמש את החברה להרחבת בסיס העובדים שלה בשווקים העיקריים בהם היא פועלת ובמטרה להמשיך להשקיע במוצרים חדשים. אגב, בחודש נובמבר האחרון התברגה חברת Innovid ברשימת 50 מקומות העבודה הטובים ביותר לעבוד בהם בתחום הפרסום והתקשורת, רשימה שנבחרה על ידי חברת התקשורת Advertising Age.

צביקה נטר מנכ"ל, ואחד המייסדים של החברה התייחס לגיוס ואמר: ״אנו שמחים לנוכח ההשקעה הזו שתאפשר לנו להגדיל אף יותר את היקף פיתוח המוצר והמכירות שלנו בשוק הפרסום בווידאו ובטלוויזיה אשר מתפתח במהירות. רוב טכנולוגיות הפרסום בווידאו נמצאות בבעלות חברות המדיה כדוגמת גוגל ופייסבוק. Innovid היא בין החברות היחידות המציעות טכנולוגיית פרסום מתקדמת בווידאו ללא כל קשר למדיה ובכך שומרת על ניטרליות ושקיפות גבוהה יותר בעולם האפור של מדיה דיגיטלית. מסיבה זו, המפרסמים הגדולים בעולם מעדיפים לרכוש את הטכנולוגיה מאיתנו ואת המדיה מאחרים״.

וידאו: דוגמא לקמפיין – Innovid iRoll French Connection

הפוסט נכתב על ידי סיימון טיילור, XX.

רבים הכריזו על ביטקוין כפריצת הדרך הגדולה ביותר מאז הגעת האינטרנט; מ-2009, שנת ההשקה שלו, ביטקוין הפך למשהו הדומה יותר לשק חבטות. מכל מקום, ביטקוין ממשיך להיות מוקד להשקעה משמעותית וחדשנית, כאשר התחזיות של התעשייה אומרות שעד סוף 2015 יידרש מימון של יותר ממיליארד דולר הון סיכון להשקעה בביטקוין ובעתידו.

הפיתוחים האחרונים כוללים את BitPesa, סטארטאפ שבסיסו בניירובי, המתמקד בהעברות בנקאיות בביטקוין, אשר מוקדם יותר בשנה זו גייס למעלה ממיליון דולר, ו-Earthport אשר חתמה חוזה שיתוף פעולה עם Ripple Labs, תוך הרשאה להעברת תשלומים בין מדינות בזמן אמת.

ברם, הולכת ומתבהרת המגמה שביטקוין הינו חלק מסיפור עוד יותר גדול: מוסדות פיננסיים גדולים שוקלים כעת איך הטכנולוגיה (הידועה בשם Blockchain) שעליה מבוסס המטבע הדיגיטלי, תוכל בעצמה לבצע מהפיכה פיננסית. בעוד רבים מהיישומים הפוטנציאליים הינם לטווח בינוני, המשמעות של מחזורי הפיתוח בתעשייה היא שזהו הזמן שבו החברות מתחילות לשאול באיזה אופן טכנולוגיה זו תועיל להן.

להתמודד עם התפיסות המוטעות

ביטקוין אמנם משך תשומת לב משמעותית מסביב לעולם, אך לצד כל ההתלהבות, צמחו הרבה קלישאות ותפיסות מוטעות סביב המטבע הדיגיטלי והטכנולוגיה שעליה הוא מבוסס. תפיסות מוטעות אלו עלולות לעכב דיונים אודות כיוון הפיתוח העתידי והדרך שבה יוזמות מוצגות במדיה.

ראשית, הקשרים עם "דרך המשי" (ה"דארקנט") גרמו לכמה אנשים להניח שביטקוין מקושר להלבנת כספים ולטרוריסטים. החינוך בנושא זה משתפר, אך תפיסות מוטעות ממשיכות להשפיע על הדרך שבה אנשים רבים חושבים על ביטקוין.

באותו אופן, טכנולוגיית Blockchain מהווה נושא לקלישאות מסוימות. בשלב הראשון, תשומת הלב התמקדה מקרוב על ביטקוין עצמו, ובאופן שבו המטבע הדיגיטלי עומד לשנות את העולם. בשנתיים האחרונות, תשומת לב זו הוסטה, וכיום אנשים רבים חוזרים על הטענה שטכנולוגיות Blockchain יותר מעניינות מאשר ביטקוין המטבע.

אולי זהו הנימוק המוכיח את המקרה, אך במקום להשאיר זאת כך, בנקים וחברות יכולות להתעמק בנושא כדי להבין מה כל כך קוסם בטכנולוגיה זו ואיזה סוגי יישומים ניתן יהיה ליצור. רק לאחר חקר האפשרויות לפרטיהן, ניתן יהיה להעריך את ההיקף האמיתי של השינוי.

להבין את Blockchain

ראשית, יש להבין מה גורם לטכנולוגיה זו להיות כה מיוחדת. לטכנולוגיית Blockchain, אשר עליה מבוסס ביטקוין, יש מספר מאפיינים מעניינים. קיימים שני סוגים עיקריים של טכנולוגיית Blockchain:

Unpermissioned Blockchain – לא מורשה.

Permissioned Blockchain – מורשה (לעתים "יומני העברות מבוזרים" או "עותק משותף של יומן ההעברות").

Flickr, cc-by PerfectHue

Unpermissioned Blockchain

יומן העברות פתוח, לא ריכוזי אשר מתעד את ערך ההעברה. כל עסקה משורשרת באופן מוצפן לעסקה הקודמת. התוצאה היא רשומה אמתית קבועה, בלתי משתנה ומאומתת שחשופה לכל. שיטה זו שימושית כאשר אין ישות ריכוזית הזמינה כדי לאמת את העסקה. Unpermissioned Blockchain (לא מורשה) הינו "חסין לביקורת". לא ניתן לעריכה ושינוי, כלומר, אם תרצה לרשום הצהרת עובדה הכוללת ציון של שמך (לדוגמה: רחל מעוניינת לשלם למשה 10 שקלים או "אלו הצוואה וההצהרה האחרונות שלי"), Unpermissioned Blockchain הינו מקום מצוין לשם כך.

Permissioned Blockchain

חברות ושרותים פיננסיים מגלים עניין רב יותר בטכנולוגיית Permissioned Blockchain. כדי להבין זאת, עלינו לחקור את אחת הבעיות הגדולות ביותר הקשורות לשירותים פיננסיים ותעשייה: עלות הנייר.

בשנים האחרונות, יוזמות רבות ושונות שאפו לסלק את השימוש בנייר מהכלכלה. בכל אופן, במקרים רבים הטכנולוגיה החדשה פשוט יצרה שוב תהליכים ישנים בדרך חדשה, או הובילה לפתרונות שהמשיכו להסתמך על נייר. לדוגמה: הדיגיטיזציה של תהליך החתימה על המחאה נעשתה ע"י יצירת כרטיס ערבות להמחאה, ובעקבותיה, כרטיס PIN, אך המודל החדש ממשיך לעבוד באותו מודל ריכוזי שבו השתמשה מערכת ההמחאות הקודמת. במקרים אחרים, כגון בחוזי שכירות, הצורך בנייר ממשיך להתקיים, היות והוא יכול לשמש כמוצג חוקי בבית המשפט.

לעומת זאת, טכנולוגיות ה-Permissioned Blockchain יכולות להחליף תהליכים מסוימים מבוססי- נייר בתהליכים שונים בתכלית, בזכות הדרך שבה עובדות טכנולוגיות אלו. התכסיס הוא משהו שנקרא "הסכמה כללית" (קונצנזוס). כמו הסכמה כללית בחדר מלא אנשים, מחשבים משתמשים באלגוריתמים כדי להגיע להסכמה כללית בנוגע לאמת. זאת, בניגוד למציאות של היום, כאשר לכל בנק, מחלקה ממשלתית ומשרד עורכי דין יש עותק נייר "אמיתי" שלהם. אם נסתמך על מתמטיקה כדי ל"סנכרן" את האמת בין כולנו, נוכל לוותר על בזבוז גדול מאד של נייר הנשלח הלוך ושוב ממקורות כדלקמן:

• מימון סחר
• ביטוח
• KYC – הכר את הלקוח שלך
• AML – איסור הלבנת הון

ואלו רק כמה ממקורות הנייר.

לרכז הכל ביחד

Everledger הינו פיתוח מעניין – יומן העברות קבוע המתעד את ההיסטוריה של אישור וביצוע עסקאות ביהלומים. בעבר, יהלום הוערך באופן שונה בשלבים השונים של שרשרת הסחר, וההערכה נעשתה על נייר: ההערכות של יצרן היהלום, המשלוח והביטוח, תועדו כל אחד בנפרד על דפי נייר, אשר עלולים היו להאבד או שניתן היה לזייף אותם בכל אחד מן השלבים.

כיום, ניתן לכנס ביחד את כל אלו. באמצעות שימוש בטכנולוגיית Blockchain, חברת Everledger מספקת רישום בלתי ניתן לשינוי של הבעלות על יהלומים, אשר מאפשר לזהות תכשיטים בודדים ולעקוב אחריהם באמצעות בסיס נתונים פשוט. המספר הסידורי של היהלום נרשם בבסיס הנתונים (או ה- Blockchain) ומשתמשים כגון חברות ביטוח או אוכפי החוק יכולים לגשת להיסטוריה של יהלום מסוים, כולל נתונים כמו שינוי בעלות ופרטי ביטוח. אם היהלום נגנב ומאותר בצד השני של העולם, בסיס נתונים זה מאפשר למשטרה לקבוע במהירות את ההיסטוריה של הפריט ואת נתוני הביטוח שלו. כיום, Everledger פעיל, ונמצא במעקב אחר למעלה מ-800,000 יהלומים באמצעות טכנולוגיית ה-Blockchain.

פריטים אחרים יכולים גם הם להפיק תועלת מסוג כזה של מעקב ביקורת. עם תשומת לב רבה יותר למקורם של פריטים כגון תוצרת חקלאית וסחר הוגן, ה-Blockchain יכול לאשר את ההיסטוריה של פריטים מסוימים, כולל מקורות של מזון, באם החווה מאושרת (לדוגמה, ע"י מנהל הקרקעות) ואת הסכום ששולם לחוואי.

להתגבר על מכשולים

המפתח לפער נעוץ בחינוך; לעתים קרובות אנו לא מבחינים בין "Blockchain מסויים" ל-״Blockchain כלשהו". טרמינולוגיה זו מטעה, במיוחד משום שהטכנולוגיה כה חדשה, ומושגים חדשים מופיעים מדי יום מתוך כוונה לנסות להבין את ההיגיון שבכך.

זוהי טכנולוגיה בתחילת דרכה, ואם כי האפשרויות מלהיבות, עדיין יש מכשולים מסוימים שצריך להתגבר עליהם לפני שניתן יהיה לממש אפשרויות אלו. ברור גם שנדרש פיתוח של אבטחה ובקרה הקשורים לטכנולוגיית  ה-Blockchain לפני שרבים מיישומים אלו יוכלו להפוך למגמה רווחת.

יחד עם זאת, האפשרויות כל כך משמעותיות כך שהשאלה היא "מתי" ולא "אם" יישומים אלו יופיעו. כדי למנוע תקלות בדרך להרחבת הפיתוח ולקבלה, על ספקי שירותים פיננסיים וחברות סטארטאפ לעבוד בשיתוף פעולה הדוק.

אם כך, ביטקוין היה פריצת דרך משמעותית – אבל הוא לא מהווה את הסיפור כולו. לטכנולוגיות הקשורות לביטקוין יש פוטנציאל להמיר תהליכים רבים ושונים; מן הדין שחברות ידונו בפיתוחים אלו ברמת ההנהלה וישאלו איך טכנולוגיה זו יכולה לסייע להן ואם עליהן להשקיע בה.

קרדיט תמונה: blockchain via shutterstock

מאת עינב לביב, מייסדת שותפה ב-G2Mteam.

כמי שמשווקת מוצרי חברות סטארטאפ ישראליות הפונות לשוק הגלובאלי אני לא מפסיקה לאסוף עוד ועוד פתיתי ידע שיווקיים יקרי ערך. כבר מזמן שמתי לב שיש הרבה מן המשותף כשמדובר בסטארטאפים יחסית צעירים ועם צוות קטן (וכן, אפילו לאחר ראונד A הסטארטאפ עדיין נחשב צעיר). אז נכון, המגוון של חברות הסטארטאפ הוא עצום, ויש תחומים שונים, מודלים עסקיים מגוונים ועוד. כמובן שיש ניואנסים שונים בין חברה לחברה, אבל מסתבר שלחברות סטארטאפ המצויות בתחילת דרכן יש הרבה יותר במשותף ממה שחשבתי במקור.

אני חייבת להתחיל ולאמר שלמדתי המון (ועדיין לומדת) מסיעור המוחות התמידי שפשוט קורה כל הזמן כשעובדים עם מייסדי חברות סטארטאפ, עמיתים למקצוע ומובילי דעה. מרבית העקרונות שאני מפרטת בהמשך גובשו תוך כדי שיתוף עם עמיתים רבים למקצוע.

היום אני לגמרי מאמינה ששיווק מוצר מטעם סטארטאפ הוא יצור בפני עצמו. לקח לי הרבה מאוד זמן למפות את ההבדלים (הכל כך רבים) בין האתגר השיווקי כשעובדים עבור חברת סטארטאפ צעירה לבין שיווק במסגרת חברה גדולה או אפילו חברה בגודל בינוני. ככל שהקפדתי להתאים את הפעילות השיווקית שלי לגודל ולשלב בו נמצא הסטארטאפ עבורו אני פועלת, כך הגעתי יותר בקלות למטרות שאליהן כיוונתי.
אז נכון שלבנות DNA שיווקי מהיסוד הינה חוויה מדהימה, אבל היא גם יכולה להיות קשה ומתסכלת במיוחד. היום אני יודעת בערך על פי אילו עקרונות לפעול, בהתאם לשלבים השונים, מה שמקל עלי להתמודד עם אי הוודאות.

החלטתי לחלוק עמכם 15 מהעקרונות השיווקיים החשובים ביותר מבחינתי, בתקווה שאלו יעזרו לכם בשיווק הסטארטאפ שלכם:

1. פערי תשתית – נקודת פתיחה

כשאני מתחילה לתכנן את עבודת השיווק שלי, אני מראש מצפה להתקל בפערים רבים. ככה זה. הכל חדש. עוד לא היה מי שיטפל בבעיות. אני מצפה מראש לפערים בהטמעת כלי מדידה, בכלי שיווק מקוון, במחקרי שוק, בארסנל החומרים וכן הלאה. לפעמים אני מופתעת לטובה ומגלה שהפערים הם, יחסית, מינוריים. תמיד אני מתחילה במיפוי כנגד בניית תכנית "מילוי הפערים" (לפי עדיפויות וזמינות המתכנתים…)

ככה טבלאות התשתית שלי יכולות להראות (רק דוגמא):

2. בית ספר תמידי לשיווק

אנשי השיווק בחברות סטארטאפ צעירות עובדים בדרך כלל לבד. כבר מזמן שמתי לב שאני מחליפה חליפות באופן תמידי. אני הסמנכל"ית, מנהלת הפרויקט, המוציאה לפועל, המתמחה ובמקרים רבים, גם סוכנות לביטוח צד ג' … כשיש כל כך מעט עזרה מבחוץ, צריך לדעת המון… מבפנים… ולכן התרגלתי להסתובב בתחושה תמידית של חוסרי ידע הממשיכים להצטבר. עם הזמן למדתי לנהל רשימה מנטלית של חוסרים קריטיים ויש לי זמנים קבועים אותם אני מקדישה להדבקת הידע, לפי עדיפויות.

בתעשיית השיווק, כל יום צצים כלים חדשים. זאת כבר תופעה ידועה. היום אני כבר מבינה שאין לזה סוף. היום אני כבר יותר סלחנית כלפי עצמי, כשאני נתקלת בכלים שאני לא מכירה. ממליצה גם לכם לנקוט באותה גישה. תרחרחו בלי סוף, ברור, אבל תשכחו מלדעת הכל. גם לדעת את הרוב הוא יעד קיצוני.

אגב, המורים הטובים ביותר בבית ספר הזה הם יזמים אחרים, קולגות למקצוע וחברים בקבוצות מקצועיות. אז קדימה, להתמנגל.

3. אמנות הגדילה

לצאת מהגראז', אחרי גיוס, זו משימה לא פשוטה בכלל ומאד לא אינטואיטיבית. הרבה מהיזמים עזבו ארגונים גדולים ונאלצים ללמוד איך לשרוד בעידן האין. אין תקציב, אין משרד, אין IT (אחד הקשים). ואז מגיע הגיוס וצריך ללמוד איך להתנהל בעידן ה "יש, אבל קצת". יצא לי להתקל, לצערי, במייסדי סטארטאפ רבים שממש מתקשים לשחרר (כדי לגדול), ומתווכחים ללא הרף על כל דולר, ובכך מסבים נזק לחברה, ליעדים ולעצמם. אמנות השיווק בסטארטאפ גורסת שאתם חייבים לשקול כל הוצאה כנגד היעדים, ולחסוך עד כמה שניתן, אבל גם לדעת מתי ואיפה לשחרר את הרסן. אגב, משקיעים רבים יהיו מעוניינים לראות תוכנית שכוללת שימוש חכם ונכון במלוא סכום ההשקעה, במקום תוכנית המציגה פעילות צנועה ועודפי תקציב.

4. אל תתעסקו רק בעניינים שלכם

תודו שזה עיקרון מרענן. סטארטאפ צעיר מתנהג כמו, אה… סטארטאפ צעיר. עדיין לא לגמרי מעוצב, יש המון מקום ליצירתיות, האווירה תזזיתית ומלאת חיים… בעיני, משווק חכם מבין ומשפיע בדברים נוספים מלבד ענייני השיווק פרופר. אני משתדלת להשאיר עיניים פקוחות ואוזניים כרויות: איך המוצר מתקדם? מה קורה מבחינת התמיכה בלקוחות? איך ומה היה בפגישת ההנהלה?

היזמים או המנהלים לא תמיד מבינים את עומק הסינרגיה הנדרשת בין הפעילויות השיווקיות לפעילויות אחרות בארגון, זאת הסיבה שהם עלולים לא לעדכן באשר לדברים חשובים. ולכן, ועל מנת לא לפספס הזדמנויות למינוף שיווקי, תפעילו אנטנות.

5. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

לא ממש הבנתי עד לאן האמירה הזאת יכולה להגיע, עד ששפר עלי מזלי לעבוד עם מנהלי פרויקטים טכניים מוכשרים ביותר. דרך העבודה איתם גיליתי שאין תחליף לבניית תכנית טקטית מפורטת להחריד המבוססת על כיול מלא להשגת היעדים. ככל שהתוכנית יותר ברורה ומפורטת, כך היישום שלה יותר מוצלח, פשוט ונוח לכלל הנוגעים בדבר. תוכניות מפורטות מאפשרות לי להחזיק הרבה יותר כדורים באוויר מבלי לפספס משימות חשובות, לנהל את הציפיות אל מול שאר חברי הצוות ולהגיע להערכת זמנים שפויה והגיונית לגבי יכולתי "לספק את הסחורה".

אני כמובן יכולה לזוז מהתכנית המקורית ולשנות אותה בהתאם לצורך, אבל נקודת הפתיחה ברורה, וההתנעה קלה. ואגב לא, זה לא הורג את היצירתיות שלי.

ככה נראות התוכניות שלי, גם ב Excel וגם ב-Trello:

שימו לב שאני אפילו מפרטת הערכת זמנים לביצוע ושעות העבודה עבור כל משימה:

Trello – התקדמות שבועית של כל פרויקט (מי אחראי על כל פרויקט, הערכת השעות לכל פרויקט, ותוויות המציינות את סוג הפרויקט):

6. "כיבוי שריפות" עלול לעכב אתכם

טוב, בואו נודה באמת, אנחנו הרי רגילים, רוב הזמן, לרוץ ולבצע המון משימות במקביל, בגלל שלוחצים עלינו להתקדם הלאה עם הדברים, לפני שיש לנו בכלל הזדמנות לבצע תכנון מדוקדק. איכשהו נראה לי שבישראל המצב עוד יותר חמור. לפעמים אני חושבת שאנחנו, הישראלים, פשוט סוגדים למהירות הביצוע על חשבון התכנון והחשיבה האסטרטגית.

כשאני מסתכלת אחורה על הפעילויות השיווקיות שיצא לי להוביל לאחרונה, אני מבינה שהצלחתי להגיע לתוצאות הטובות ביותר במקרים שבהם הצלחתי גם לחקור וגם לתכנן את דרכי הפעולה שלי באופן מספק. הקפידו לפעול מתוך תוכנית מסודרת למעט אם מדובר באיזשהו עניין מאוד מאוד דחוף שלא סובל דיחוי.

7. הכירו את הכלים העומדים לרשותכם

אחת השאלות המרכזיות היא, ללא ספק, איך לנצל את התקציב השיווקי המוגבל שעומד לרשותכם. אין מי שהמושג סדרי עדיפויות ברור לו, כמו למנהל השיווק בחברת סטארטאפ. למזלנו, מגוון האפשרויות הוא עצום ואפשר להגיע לתוצרים מעולים בתקציב מינימלי על ידי גישה יצירתית, חשיבה מחוץ לקופסא והשקעה במחקר. "בחרו את המלחמות שלכם" בהתאם ליעדים ולמוצר. למשל: אם מדובר אפליקציית מובייל, אולי כדאי להסתפק באתר אינטרנט זול במיוחד (WIX לדוגמה) כי כנראה יהיה הרבה יותר נכון להשקיע בדפי הנחיתה של חנויות האפליקציות.

בנוסף, חפשו באופן אקטיבי המלצות על כלים וערוצי שיווק חדשניים (תוספים, סרגלים למיניהם וכו'), חינמיים או כמעט חינמיים. תוכלו למצוא המון כאלה בקבוצות מקצועיות ובמאמרים מקצועיים.

8. הגדילו את צוות השיווק בזמן הנכון

לאחרונה יצא לי לשוחח עם לא מעט אנשי שיווק מתוסכלים בחברות סטארטאפ, ומצאתי שיש להם מכנה משותף. רבים מהם מתלוננים על כך שאין להם מספיק עניין בעבודה ועל כך שהמעסיקים שלהם לא מאפשרים להם "לרוץ".

פייר, זה נשמע לי ממש מוזר. אם בסטארטאפ לא מעניין אז איפה כן מעניין?

אני לא יכולה שלא לחשוב, האם זו יכולה להיות התוצאה של מעסיקים ששוכרים אנשים חזקים במיוחד, בזמן שלמשרה עדיין אין מספיק "בשר"? האם אנשי השיווק הצטרפו בשלב מוקדם מידיי?

קרוב לוודאי שתצטרכו סוג מסוים מאוד של איש שיווק לצורך הקמת התשתית השיווקית וסוג אחר לצורך הגדלת הפעילות (ישנם ברי מזל מועטים שמצטיינים בשני התחומים).

אני ממליצה על גיוס רק כשאתם בטוחים לחלוטין שזה הזמן הנכון. החלטתם לגייס איש שיווק? מצוין. תעשו רשימה מדוייקת של הפעילויות וסעיפי האחריות של אותו אדם, לפני שאתם מתחילים את תהליך הראיונות. תנסו ממש ליצור טבלה שתדמה את היום של איש השיווק שלכם. כך יהיה לכם קל יותר לנתח את מידת ההתאמה של המרואיינים לתפקיד.

בנוסף, אל תתלבטו רק באשר להאם אותו אדם יהיה טוב בשביל החברה, אלא גם האם יהיה לאותו אדם טוב, והאם ירגיש מסופק ומעורב לאורך זמן. כדי לנחול הצלחה בגיוס איש השיווק הנכון, אתם חייבים להיות בעלי ידע שיווקי בסיסי, אפילו אם זה לא התחום ממנו אתם מגיעים.

הנה אנקדוטה קטנה: לא מזמן נפגשתי עם מייסדי חברת סטארטאפ שחיפשו איש מרקום (Marcom). חיפשו וחיפשו ללא הפסקה. תוך כדי הפגישה הבנתי שהם בכלל צריכים מנהל פעילות שיווקית, בעצם, מנהל פרוייקט שידע להתמודד עם ניהול משימות רבות מסוגים שונים, חלקן מוטות יעדים כמותיים וקשיחים. הם פשוט לא חשבו שיש הבדל משמעותי בין השניים וגם לא ידעו אילו פעולות שיווקיות הן הנכונות ביותר להשגת היעדים הספציפיים שלהם. חבל.

9. מה זה שיווק? בשתי מילים – "ניסוי וטעיה"

משווק מעולה הוא סמי מדען. לא קוסם, לא מדיום, ולא נביא, אלא מישהו שאוהב לערוך ניסויים. ניסוי וטעיה הם מפתח להצלחה בתחום שלנו, ובהרבה תחומים אחרים. אף אחד לא יכול לדעת מראש מה יעבוד ומה לא, או האם קמפיין מסוים יוביל ל-ROI חיובי (אגב, רוב הסיכויים הם שלא תהיינה תוצאות ROI חיוביות בתחילת הדרך, לכן ההכרח בניסוי וטעיה). אנשי השיווק המוצלחים ביותר הם אלו שלא מפסיקים לנסות, גם אם נכשלים.

לא מזמן נפגשתי עם יזם שאמר לי: "אני לא מחפש ידען כל. אני מחפש מישהו שידע להסביר לי מה הוא רוצה לנסות, למה, ומה הוא יעשה אם יקבל תוצאה כזאת או אחרת". התרגשתי. נהלו את הפעילות השיווקית שלכם מלמעלה ועד למטה לפי עיקרון הניסוי והטעייה.

10. חוק ה-80%-20%

עקרון קשה ליישום אני מזהירה מראש. לפעמים פשוט קשה לשחרר. קשה לא לעבור על כל האימיילים, לא להמשיך לחפור כדי למצוא פתרונות יותר טובים לבעיה מסוימת, קשה מידיי להפסיק לעקוב, בצורה אובססיבית, אחר חברות אחרות… אחרי האנליטיקס. אתם מתחברים אני מנחשת… אבל, ברצינות, חתירה ל-100% יכולה להיות חסם רציני להתקדמות.

80% יכול להיות מה שהכי נכון להשגת היעדים. הנה, אמרתי את זה. ויש לכם את זה בכתב. אני משתדלת לא להרוג את עצמי בשביל לבחור בגוון צבע מדויק יותר, תזוזה של 10% בזווית של הגרפיקה וכד' (אלא אם כן יש לי סיבה ממש טובה). כשאני מסתכלת על היעדים שלי שהנם, להזכירכם, המטרה האמיתית, אני מנסה לתעדף בהתאם.

למדתי לנסות לשלוט באובססיות שלי על ידי הגדרת טווח זמן הגיוני לסיום כל אחת מהמשימות הגדולות שלי (תכנון כבר אמרתי?). מדי פעם, כשהמצב מחייב, אני מבקשת גלגל הצלה מחברי הצוות שלי שבודקים עבורי אם יש סיבה מוצדקת להמשיך לנבור בדברים מסוימים. הם, בדרך כלל, "מיישרים" אותי ואני עושה את אותו הדבר בשבילם.

11. כולם מסתכלים בקנקן

כשזה מגיע לניראות, כלומר לוויזואליות, לחומרים כתובים, לנכסים הדיגיטליים, אז אני כבר יותר נוטה לכיוון ה-100%. הרושם הראשוני הוא המלך. כולנו שופטים ספר לפי העטיפה שלו. עולם אכזר. לקוחות פוטנציאליים, משתמשים, לידים, קראו לזה איך שתרצו – כולם חשדניים בהתחלה.

כולנו מחפשים "הוכחות", נקודות ידע בעולם של אי וודאות, עדויות בהן נוכל להשתמש בשביל להעריך את המוצר, או השירות אותו אנחנו בוחנים. פסיכולוגים קוראים להוכחות למחצה האלו "יוריסטיקות". כמובן שלא מדובר בהתנהגות רציונלית ,אבל, היי, זה כל מה שיש לנו במבט ראשון.

אז גם לאיכות אין גבולות, אבל אני כן חותרת לסף מסויים שלא יורדים ממנו. אני הופכת מתוסכלת מאד כשאני רואה סטארטאפים חדשים, שפיתחו מוצר נהדר, מתפשרים על הנראות. אף פעם אין זמן, או תקציב, אין פוקוס והשיווק נדחק הצידה. תכונות מוצר כאלו או אחרות תמיד חשובות יותר מחומרים שיווקיים.

יותר מזה, שיחות עם יזמים מסויימים מעלות שהם באמת ובתמים מאמינים שהם מסוגלים לנצח עם המוצר, למרות שהשיווק לקוי. מצטערת, אני חושבת אחרת.

לשמחתי, לאחרונה נראה שהמגמה משתנה ויותר ויותר יזמים ישראלים מפנימים את תו האיכות שהמעמד מחייב, גם מבחינת הנראות. כלים חדשים גם מסייעים לאנשי השיווק לשייף את החומרים שלהם בתקציבים שאינם אסטרונומיים.

12. פרסום ממומן הוא לא מרכז הסיפור

אני בטוחה שכבר שמעתם את זה קודם, אבל קשה לעמוד בפיתוי כשמשרדים וסוכנויות פרסום ממשיכים לשתף בסיפורי סינדרלה. יותר מזה, קשה לא להיכנע לסיפוק המיידי. קמפיינים דיגיטליים ממכרים. אני מודה. אתם כותבים פוסט ברשת חברתית, 5 מבקרים מקליקים. אתם מקדמים את המודעה בעזרת פרסום ממומן, ניסים קורים.

ובכן, אלא אם פיצחתם את נוסחת ה ROI החיובי, אתם לא יכולים לבסס את האסטרטגיה שלכם על רכישה בתשלום. נקודה.

אל תבינו אותי לא נכון, אני עושה קמפיינים ממומנים. כמובן. כמעט כל איש שיווק בזירה הדיגיטלית נשען על קמפיינים בתשלום מדי פעם. אני מבצעת קמפיינים לאפליקציות סלולריות, פרסום אונליין, קמפיינים לצבירת לידים, פרסום לקידום תוכן שיווקי, ואפילו פרסום אופליין נמצא בתפריט. אבל אני פועלת באופן נקודתי, כלומר, מחזקת פעילויות נוספות או עושה פיילוטים לבחינת קהלים ספציפיים. זו אינה אסטרטגיית הצמיחה המרכזית שלי, פשוט כי ברוב המקרים זה יקר להחריד ולא משתלם.

13. עקרון "גלי השיווק"

"השלם גדול מסך חלקיו" (אריסטו)

זה אחד העקרונות האהובים עלי, ללא ספק. דמיינו שאתם מזמינים אנשים למסיבה, יש מוסיקה ויש שתיה. זה נהדר. עכשיו תחשבו כמה תשומת לב תקבלו אם תפיקו אירוע גאלה עם חברת הפקה, תפאורה, קייטרינג וקוד לבוש. אז נכון, צריכה להיות סיבה ממש טובה בשביל להרים כזאת הפקה, אחרת תיראו מגוחכים. אבל אם יש סיבה למסיבה, כנראה שמסיבת הגאלה שלכם תהיה נושא לשיחה עוד שבועות רבים אחרי האירוע. כנ"ל לגבי פעילויות שיווקיות.

כל משווק מכיר את ההתרגשות העצומה כשהגרפים משתוללים. השאלה היא איך מייצרים באופן פרואקטיבי את "רעידות האדמה" האלה.

ברוכים הבאים לעולם גלי השיווק. במקום לחלק או לפצל את המאמצים והתקציב שלי בצורה שווה במשך השנה כולה ולעשות עוד מאותו הדבר שוב ושוב, אני משתדלת להתמקד במספר אירועים מרכזיים/ אבני דרך מהותיות – אלו גלי השיווק שלי. עבורי, "עקרון הגלים" מניב את התוצאות הטובות ביותר.

הגלים חייבים להיווצר סביב סיפור משמעותי, כמה שיותר צהוב ומעניין. לדוגמה סיום סבב גיוס הון, סגירת שותפות אסטרטגית, או פרסום סטטיסטיקה מעניינת המבוססת על נתונים שרק לכם יש…

יצירתיות נדרשת: אחרי הכל כמה גיוסים כבר יש בחיי חברה… אבל מה אם אתם מצליחים לרתום את המפתחים ולשחרר גרסה מיוחדת של המוצר לרגל חגיגת אירוע ספורט מרכזי הממשמש ובא, פסטיבל פופולארי וכיוצא בזה. ה-Easter eggs המפורסמים של גוגל נשענים על העקרון הזה בדיוק. אנשי שיווק טובים מייצרים סיפורים לספר לעולם.

עכשיו, החוכמה היא להפוך את הסיפור למסיבה מרובת משתתפים.

כשיש סיבה טובה (סיפור) לחגוג, אתם בהחלט יכולים לארגן מסיבה והאחרים פשוט ישמחו להצטרף. יהיה קל יותר להשיג את תשומת ליבם של העיתונאים, ליזום פרויקטים שיווקיים משותפים ובכלל לקבל עזרה מה "חבר'ה הגדולים" (למשל לקבל סיוע בתקשורת מחברות גדולות או להיות מקודמים בחנויות האפליקציות).

14. WIIFM= what’s in it for me?

מונח פופולארי בשיווק: בני אדם, כן, אלו אנחנו, מונעים על ידי תמריצים. אם אתם רוצים שמשתמשים ינקטו בפעולה אתם צריכים, קודם כל, להבין מה יוצא להם מזה, ואז להדגיש את התועלות. רוצים שקוראים יעקבו אחרי הבלוג-פוסט שלכם? כבר בכותרת של הבלוג ציינו את הערך המוסף. צריכים הרשמות באתר? תנו למבקרים באתר סיבה ממש טובה שלא יוכלו לסרב לה. רוצים שהברושורים שלכם ימשכו תשומת לב? התמקדו בערך המוסף של המוצר, במקום במאפיינים. אל תרשמו: "ניתוח נתונים על ידי אלגוריתם מתקדם", אלא: "גלו מיד את המגמות החשובות המסתתרות במספרים שלכם".

15. שווקו את המוצר מבפנים

כשמדובר בחברות עם מוצר טכנולוגי, יש גבול למה שאפשר להשיג בעזרת שיווק מסורתי. חוץ מזה, המשתמשים האקטיביים הקיימים שלכם הם המפתח המרכזי לצמיחה. הדרך הטובה ביותר לתפוס את תשומת ליבם (אל תשכחו את ה WIIFM כמובן), היא בזמן שהם מבקרים בדומיין שלכם. באתר, באפליקציה וכיוצ"ב.

סביר להניח שהמשתמשים הפעילים והלויאלים הם אלו שישתפו את המוצר עם חברים, אבל הם לא יעשו את זה סתם ככה, הם צריכים סיבה טובה.

אנשי הקשר שלהם, מצד שני, גם צריכים סיבה טובה לשתף פעולה. Gett (אפליקציית המובייל), למשל, מציעה קופוני השתתפות כבונוס גם למשתמש וגם לחברים שאיתם שיתף את האפליקציה, במידה ונסגר המעגל.

לולאות ויראליות, כמו זו שתיארתי כאן, מאפשרות גדילה אקספוננציאלית של בסיס המשתמשים מתוך המוצר עצמו. בסוף, צמיחה ויראלית ואורגנית היא, כמעט תמיד, ה"גביע הקדוש" של חברות הסטארטאפ.

עובדי קפריזה. קרדיט צילום: נוי פירסט.

קפריזה (Capriza) הישראלית הוקמה במטרה לפתח פתרון מובייל לאפליקציות הפונות לשוק הארגוני. המוצר של החברה הוא פלטפורמת תוכנה­ כשרות (SaaS), המאפשר ללקוחות ארגוניים לבצע פעולות עסקיות מול מערכות תוכנה ארגוניות קיימות כגון סאפ, אורקל וסיילספורס, בצורה פשוטה ומאובטחת, ובאמצעות כל מכשיר נייד מסמארטפון, ועד טאבלט או לפטופ בעל מסך מגע. ההנגשה מתבצעת באמצעות תשתית ענן ואינה דורשת פיתוח או אינטגרציה, מה שמאפשר ללקוחות עסקיים לקצר משמעותית את העלות והזמן הכרוך במעבר לשימוש במכשירים ניידים מול מערכות עסקיות.

מפשטת הליך מסורבל

המעבר למובייל כרוך בפיתוח יקר מאוד ואיטי של ממשקים חדשים ותואמים לאותן מערכות ארגוניות, או בתלות בספק התוכנה העסקית עצמה כדי שיתמוך בממשק הנייד. כך, נוצרה הזדמנות גדולה לפתרונות כגון זה של קפריזה הישראלית, המאפשרים לבצע את המעבר בצורה מהירה וחסכונית. כמובן שקפריזה אינה לבד בשוק, ומתחרה די בולטת ומוכרת היא חברת Oracle, המאפשרת גם היא את המעבר ׳האבולוציוני׳ של יישומי דסקטופ למובייל.

״באופן מסורתי, המעבר למובייל כרוך בפיתוח יקר מאוד ואיטי של ממשקים חדשים לאותן מערכות ארגוניות, או בתלות בספק התוכנה העסקית עצמה שיתמוך בממשק נייד שמאפשר את הפעולות הספציפיות בהן תומך כל ארגון, לפי הצרכים המיוחדים שלו. קפריזה מאפשרת לבצע מעבר זה בצורה מהירה וחסכונית, תוך ניצול מאפייני המערכת הקיימת, ללא קידוד וללא צורך בשינויים במערכות המקור. המערכת מאפשרת לעובדים גם לעקוב אחר שינויים בתוך המערכות הללו (למשל, עדכון של טבלת נתוני מכירות) ולהתעדכן בשינויים אלה באמצעות הודעות push״. הסביר לגיקטיים אורן אריאל, אחד ממייסדי החברה וה-CTO.

אז אני רוצה להבין. הפתרון שלכם בעצם מאפשר לעובדים לקחת איתם את העבודה הביתה?

״בהחלט! האפשרות להתחבר למשרד מהבית היתה קיימת שנים, אבל כרוכה בהתחברות של הלפטופ לרשת ארגונית מאובטחת, ושימוש באותן מערכות מסובכות שאליהן העובד מתחבר מהמשרד. באמצעות קפריזה העובד יכול לבצע מהבית פעולות שונות הקשורות לסביבה המשרדית בצורה פשוטה, יעילה ומאובטחת. באמצעות הפתרון ארגונים יכולים להנגיש לסביבת מובייל כל מערכת שיש לה ממשק web (בדר״כ לארגונים יש מאות ואלפי מערכות כאלו), ולהנגיש אפליקציות ניידות אלו לעובדים באמצעות אפליקציה שנקראת WorkSimple, אותה ניתן להוריד מחנויות האפליקציה של אפל וגוגל״.

״עובדים שואלים את עצמם ׳מדוע כה קל לנהל כל משימה שהיא בעולם הפרטי (להזמין פיצה, לשלם על חניה, לבדוק את חשבון הבנק וכו׳) באמצעות סמארטפון וטאבלט, אבל כשאני מתחבר לסביבת העבודה שלי, המערכות עדיין כה מסובכות ומצריכות עדיין שימוש בדסקטופ?׳ מאידך, חברות מתחילות להבין את העוצמה של המעבר למובייל שמאפשר לארגונים אלו להרחיב משמעותית את השימוש במערכות העסקיות מעבר לגבולות המשרד ולאפשר למשתמש לנצל לצרכים עסקיים תכונות ייחודיות הקיימות במכשירים אלה כגון GPS, מצלמה וטלפון ע״מ לייעל משמעותית תהליכים עסקיים ולשפר את איכות המידע הנקלט במערכות אלה״.

קהל היעד אליו פונה המוצר של קפריזה הוא השוק הארגוני העולמי (Enterprises) ובעצם כל תחום עסקי העושה שימוש במערכות עסקיות כגון חברות יצרניות, מוסדות פיננסים, חברות ביטוח, חברות תקשורת, קמעונאים וכו׳.

מקור: קפריזה

אשמח לקבל דוגמאות לחברות שמשתמשות בשירות שלכם.

״דוגמא יפה לארגון המשתמש בקפריזה היא העיר לוס אנג׳לס: באמצעות קפריזה, כ-23,000 עובדי העיריה יכולים לבצע משימות מגוונות הקשורות לביצוע עבודתם השוטפת. למשל, שירותי הכבאות בעיריה משתמשים בטכנולוגיה שלנו ע״מ לבצע בדיקות בשטח באמצעות טאבלטים, של אזורים עם פוטנציאל גבוה לשריפות ולדווח על כך למערכת הארגונית האחראית על חישוב הסיכון ותיעדוף הטיפול. כמו כן עובדי העיריה מקבלים גישה לתלושי המשכורת שלהם דרכנו. ראוי לציין שהעיריה הטמיעה את קפריזה לשימוש נרחב תוך מספר חודשים בלבד מסגירת החוזה״.

״דוגמא נוספת היא חברת DirecTV, אחת משתי חברות הלווין הגדולות בארה״ב. כולנו מכירים את הטכנאי שמגיע אלינו הביתה להתקנה, שברגע סיום ההתקנה מתקשר למוקד וממתין דקות ארוכות על הקו להפעלת הממיר. ובכן, באמצעות קפריזה, אלפי טכנאי החברה ברחבי ארה״ב מסוגלים לבצע את הפעלת הממיר בצורה מהירה ונוחה ותוך שימוש במצלמה לסריקת הברקוד של הממיר, ללא התקשרות ישירה עם המוקד. הדבר משפר את יעילות הטכנאי, מוריד עומס מהמוקד של החברה, דבר שחוסך לחברה מליוני דולרים בשנה, וכמובן משפר דרמטית את חווית הלקוח. גם כאן, הפתרון הוטמע תוך מספר שבועות מרגע ההתחברות לשרות״.

קפריזה מונה היום כ-100 עובדים, מתוכם כ-40 בישראל והשאר במטה בפאלו אלטו קליפורניה ובלונדון. המודל העסקי שלה מבוסס על מכירת פתרון כשירות, והיא גובה מחיר לפי מספר המשתמשים בארגון הצורכים את הפתרון. בינתיים החברה נמצאת בשלב של גידול מואץ, לפיכך משקיעה מאמצים בגידול ועדיין אינה רווחית. עד כה השלימה קפריזה שלושה סבבי גיוס בסך 50.5 מיליון דולר מהמשקיעים אנדריסן הורביץ, CRV, TENAYA CAPTIAL, מייסדי החברה ועוד. ההון שגייסו מסייע לחברה להתמקד בפיתוח עסקי, שיווק, מכירות, תמיכה בקבלת לקוחות רחב יותר ופיתוח יכולות ומוצרים חדשים.

מימין: בן הורוביץ – שותף מייסד קרן ההון סיכון אנדריסן-הורוביץ, יובל סקרלט – מנכ"ל Capriza, רונן ערמון – VP R&D ואורן אריאל – CTO. קרדיט צילום: נוי פירסט

ארבעת מייסדי החברה היו בעברם בכירים בחברת מרקורי, שנמכרה ל-HP בשנת 2006 תמורת 4.5 מיליארד דולר; רונן ערמון, VP R&D ומנהל הפעילות בישראל, יובל סקרלט – מנכ״ל, אורן אריאל – CTO ואמנון לנדן, יו״ר חבר המנהלים. במסגרת עבודתם במרקורי צברו הארבעה ניסיון רב ומוניטין בתחום של בדיקות וניטור מערכות ארגוניות. בעקבות השימוש המאסיבי בסמארטפונים וטאבלטים, המייסדים הבחינו בשינוי מהותי וכמעט בלתי נמנע, באופן בו צפויים להתנהל ולעבוד ארגונים בעתיד הלא רחוק.

מילות סיכום?

״בעבר כבר ראינו שינויים ותמורות בסביבת המערכות הארגוניות שהולידו חברות ענק כגון סאפ, אורקל וסיילספורס. אנו מאמינים שבעוד מספר שנים נתבונן אחורה, ונתהה איך ביצענו את רוב עבודתנו בצורה כה מסובכת ואיטית. המעבר מעולם המחייב שימוש במסכים גדולים ומסובכים לביצוע עבודתנו היום יומית לעולם שבו העובד או הלקוח מסוגל לבצע את אותן משימות בצורה פשוטה מכל מקום, בכל שעה באמצעות מכשיר נייד, לתפישתנו, לא מצריך שנים ארוכות; באמצעות הטכנולוגיה הייחודית שלנו ניתן להתחיל עכשיו, ולקבל תוצאות מהר ובהשקעה קטנה יחסית. אנו מאמינים שמפתרון בעיה זו יצמחו גם כן חברות ענק ואנו מקווים, בזכות הטכנולוגיה כחול-לבן הייחודית שמניעה את המוצר שלנו, להיות אלו שמובילים את השינוי ובפער משמעותי מכל מתחרה פוטנציאלי״.

מקור: ReplyAll

ראיונות, פאנלים ודיונים הם כלים עיתונאיים חשובים ביותר במדיה הדיגיטלית והמודפסת לצורך קבלת מידע על ידי הכתבים והעברתו לקהל הקוראים. למרות זאת, נדמה שבכל מה שקשור בתחומים הללו, המדיה הדיגיטלית מתנהגת באותה צורה של המדיה המודפסת הותיקה. כאן נכנסת לתמונה ReplyAll חברת סטארטאפ ישראלית חדשה, שרוצה לפשט עבור אתרי התוכן את כל תהליך הניהול והפרסום של דיונים כאלו.

קוראים יכולים לעקוב אחרי התפתחות הראיון

ReplyAll מאפשרת לאתרי תוכן לערוך ולפרסם ריאיונות, פאנלים ודיונים עם אנשים מעניינים – בתוך האתר. על ידי הטמעה פשוטה של הפלאגין שפיתחה החברה יכול כל עיתונאי או בלוגר לנהל דיונים, לערוך ראיונות ולפרסם אותם ישירות באתר – מבלי להזדקק לכלים שונים. הכלי מאפשר דיון וראיון שקוף, בלי "העתק הדבק", בלי עריכות, בלי ציטוטים חלקיים ומבלי להוציא דברים מהקשרם. מדובר על הליך עבודה שמזכיר עבודה משותפת על מסמכים, כשהקוראים יכולים לעקוב אחר התפתחות התוכן מתוך האתר עצמו.

החברה יצאה לפני מספר חודשים משלב הבטא, והופיעה ב-Product Hunt, HackerNews. כיום, עושים שימוש במערכת של החברה יותר מ-250 אתרים שונים כשביניהם מפיצי תוכן גדולים כמו Abovethelaw.com, Sports Illustrated, SB Nation – Vox Media, ארגונים ללא כוונות רווח כמו Stanford University and NYU Law School ובלוגים של חברות מסחריות שמפיצים ראיונות עם לקוחות, עם שותפים עסקיים ועם מובילי דיעה בתחום שלהם. המערכת גם הופיעה בראיון באתר הטכנולוגיה TechCrunch.

בשלב הנוכחי המוצר הוא וובי רספונסיבי ולכן הוא תואם למובייל. עם זאת בעתיד הקרוב, מתכננים אנשי ReplyAll להשיק אינטגרציה של המוצר עם מספר CMSים או מערכות ניהול תוכן נפוצות. כרגע נמצא בפיתוח תוסף לוורדפרס ו-API שיאפשר אינטרגציה מלאה באופן עצמאי. החברה כבר ביצעה מספר אינטגרציות כאלה – לחלק מהלקוחות המשלמים שלה.

ראיונות דינמיים במקום תוכן סטטי

מקור: ReplyAll

החברה הוקמה ב-2011 על ידי צח אברומביץ', שמשמש כמנכ"ל החברה וארי גולד, מנהל המוצר הראשי. בראיון לגיקטיים מספרים השניים שהם נהגו להתכתב ביניהם במיילים על נושאים כמו ספורט, פוליטיקה ותרבות, ולא פעם הם חשבו שתכתובות המיילים הללו יכולות לעניין עוד קוראים. השניים שמו לב גם שהם לא היחידים וגם כותבים מוכרים כמו פרשן הספורט האמריקאי ביל סימונס והסופר והפובליציסט מלקולם גלדוול נוהגים מדי פעם לפרסם שרשורי מיילים שלהם כתוכן. אברמוביץ' וגולד צירפו אליהם את עמנואל אילייב, ה-CTO של החברה והשלושה יצאו לדרך. מאז הספיקה החברה לגייס כ-350 אלף דולר ממשפחה, חברים ומאנג'לים.

מה מיוחד במערכת של ReplyAll לעומת מערכות מוכרות כמו וורדפרס או Tumblr?

אברמוביץ': "ישנן הרבה מערכות להפצת תכנים כמו וורדפרס, Tumblr, Medium וכדומה. ובמקביל ישנן הרבה מערכות שמאפשרות לאנשים לשוחח ביניהם כמו פייסבוק, טויטר, Reddit, Disqus, אבל ReplyAll היא הפלטפורמה הראשונה שמאפשרת לך בצורה מאוד פשוטה להפיץ שיחה – בתוך האתר שלך – ממש בתוך האתר – עם אנשים שאתה בעצמך הזמנת לשיחה, לריאיון, לפאנל או לדיון – כאשר השיחה היא התוכן עצמו, זאת בניגוד לשיחות שמתנהלות לצד התוכן ולא כחלק מהתוכן.

ואיך התגובות של המשתמשים?

אברמוביץ': "המשתמשים שלנו אוהבים את ReplyAll משום שהתכנים שהם מייצרים באמצעות שיחה אינטראקטיבית יוצאים מאוד איכותיים ומעניינים לקריאה. יש לזה ביטוי לא רק בתגובות של הקוראים שלהם אלא גם במספרים. לדוגמא: יש engagement גבוה במונחים של הזמן שהקוראים מקדישים לעמוד (12 דקות בממוצע) ויש חזרה גבוהה של משתמשים לאותו העמוד (2.5 צפיות בעמוד למשתמש בממוצע)".

אברמוביץ מדגיש שבניגוד לתוכן סטאטי שאנחנו רגילים לפגוש באתרי תוכן, התוכן שנוצר ב-ReplyAll הוא דינאמי כך שחלק מהקוראים חוזרים לאותו העמוד שוב ושוב בשביל לקרוא את המשך הריאיון שמתפתח ממש מול העיניים שלהם. אם ירצו, יוכלו להירשם ולקבל עדכון כשהראיון יסתיים.

ואיך אתם מתכננים לעשות כסף?

אברמוביץ': "המודל העסקי שלנו הוא SaaS. אנחנו מציעים כיום סט בסיסי של פיצ'רים בחינם ומאמינים שהם יישארו בחינם גם בעתיד, ובמקביל אנחנו מציעים פיצ'רים מתקדמים וגרסאות white label בתשלום. יש לנו כבר מספר לקוחות משלמים שעבור רובם אנחנו מספקים גרסת white label שמאפשרת להם לארח את כל הריאיונות באתר שלהם תוך אינטגרציה של המערכת שלנו עם מערכת ניהול התוכן שלהם". אברמוביץ' מוסיף שכמו לא מעט סטארטאפים בתחילת הדרך, גם ב-ReplyAll בוחנים מספר כיוונים נוספים עם לקוחות שלהם שהם מפיצי תוכן גדולים כמו למשל Revenue sharing בדומה לחברות כמו טאבולה ואאוטבריין.

דוגמה ליישום של Routier. מקור: צילום מסך

WiFi חינם היה מאז ומתמיד חלומו של כל מטייל, תייר או סתם כל מי שהסתיימה לו חבילת הגלישה; האם עכשיו החיבור החינמי לרשת יהיה גם כלי יעיל של משווקים? חברת הסטארטאפ Routier (ראוטיר) שמפתחת טכנולוגיה למיתוג של חיבור ה-WiFi, הודיעה עתה על השלמת סבב גיוס בגובה 2 מיליון דולר.

ה-WiFi מוגש לכם בחסות

מה יוצא למשתמשים – כבר הבנו. כולם אוהבים אינטרנט בחינם או לפחות במחיר משתלם. אבל מה יוצא לבתי העסק ולארגונים שישתמשו בטכנולוגיה שפיתחה Routier? ובכן, הפיתוח יאפשר לבתי עסק לתקשר עם הלקוחות שלהם באמצעות רשת ה-WiFi ולהציג להם פרסומות, שמסבסדות למעשה את עלות הגלישה וכן הצעות שיווקיות שנתפרו במיוחד עבורם. כך למשל מלון, שיתקין את המערכת, יוכל להציע ללקוחותיו טיפול בספא בהנחה ולדעת שהוא מגיע לקהל היעד המדויק ביותר שכבר נמצא בתחומי המלון; חברות תעופה, שיגלו כי אין תפוסה מלאה במחלקת העסקים בטיסה מסויימת, יוכלו להציע בזמן אמת לנוסעי מחלקת תיירים לשדרג את כרטיס הטיסה שלהם בהצעה מיוחדת ועוד. האתגר הגדול של החברה היה כיצד להתממשק עם כל יצרני ציוד התקשורת כמו הראוטרים למשל וכן כיצד לספקו ללא תלות באפליקציה מסוימת, ללא תלות בסוג המכשיר החכם וללא תלות בסוג הדפדפן.

Routier הוקמה בשנת 2014 על ידי היזמים ניב פנסו וגל ברקת; סבב הגיוס הנוכחי הובל על ידי PeriTech, זרוע ההשקעות החדשה של קבוצת האחזקות של אלדד פרי. PeriTech הוקמה לפני מספר שבועות על ידי תא"ל (במיל') יאיר כהן – בעברו מפקד 8200 וסמנכ"ל מודיעין וסייבר באלביט מערכות. בהתייחסו לגיוס מסר כהן: "בחרנו כהשקעה ראשונה שלנו בחברה עם טכנולוגיה חדשנית, אותה מובילה קבוצת יזמים איכותית".

גל ברקת, שותף-מייסד ומנכ"ל Routier, מסר כי שיתוף הפעולה עם PeriTech וקבוצת אלדד פרי יאפשר לחברה להגשים את חזונה ולהפוך כל נקודת Wi-Fi לערוץ תקשורת בין בתי עסק למשתמשי הקצה באמצעות פתרון תקשורת חדשני ובעל יתרונות מרובים ללקוחות Routier.

בתגובה לגיקטיים מסר ברקת כי הכספים שגייסה החברה יופנו לצורך גיוס עובדים ולהגברת מאמצי השיווק בארצות הברית ובאירופה. ברקת גם מסר לגיקטיים כי אינו חושש מהשימוש הגובר בחוסמי פרסומות.

מה לגבי הפרטיות של המשתמשים?

ברקת: "ראוטיר מוסיפה עוד שכבת הגנה למשתמש והגנה על פרטיותו, שמספקת רמה נוספת של אבטחה מפני ניטור ופריצות".

מקור תמונה ראשית: cc-by-Erin Pettigrew

מאת ג׳ואי שמחון, מייסד ו-CTO ב-EverythingMe.

הפוסט הזה לא מתעסק בעבר כי אם בעתיד. EverythingMe הודיעה על הפסקת פעילותה לפני מספר שבועות, ומאז עשינו את כל הדרוש בכדי להסיר את האפליקציה מהחנות, לסגור את השירות ולתקשר עם המשתמשים.

החלטנו לפתוח באופן פעיל כמה שיותר מהקוד שלנו, מהכלים והפרקטיקה שלנו לשימושם של אחרים. זה תמיד היה חלק מאופן הפעולה שלנו וזה הרגיש נכון לעשות מאמץ אחרון כדי שהמאמצים שלנו לא ייעלמו. אם משהו ממה שפתחנו יעזור לצוותים אחרים וימשיך להתקיים, אנחנו נהיה גאים ושמחים על-כך.

אז בלי יותר מדי הקדמות, הנה מה שהצלחנו לפתוח:

פרסום אלגוריתם החיזוי שלנו

אחד הדברים ש-EverythingMe היתה ידועה בו, היה ה-prediction bar: איזור במסך הבית שהוקדש להצפת אפליקציות עם סבירות גבוהה לשימוש עכשווי. הוא לא נשען על אלגוריתם Frequency פשוט או דירוג פופולריות שלא היו משיגים את התוצאה שכיוונו אליה – מציאת האפליקציה שאתם משתמשים בה רק בשישי בוקר כשחניתם בעיר. קראנו לזה Magic Moments.

בכדי לפתח אותו, שיתפנו פעולה דר׳ יוסי קשת ועברנו סבבי פיתוח רבים בכדי להגיע לגישת למידה שרצה על המכשיר והפיקה תוצאות טובות מכל אלטרנטיבה אחרת.

היום אנחנו משחררים טיוטה למסמך שיפורסם בקרוב, שמתארת את הגישה והמימוש שלנו.

פתיחת קוד וכלים פנימיים

תשתית וצד שרת

Vertex – תשתית ניהול API ב-Go

הדור השלישי לתשתית ה-API שלנו, שהיתה קריטית וסייעה לנו להתקדם מהר. במחיר הגדרת endpoints ו-payload, מקבלים כל כך הרבה יותר – שרת API מהיר, בדוק, בדיקת קלט ומחולל קליינטים ודוקומנטציה.

הדור הראשון והשני נקראו Gondor ונבנו ב-PHP לפני שהומרו לפייתון על גבי טורנדו.

תורמים: דביר וולק

Meduza – דאטה סטור מרובה שפות

דאטה סטור NoSql מרובה שפות, מרובה בסיסי נתונים, חסר סכמה עם Object mapper לביצוע קל של שאילתות והטמעת קוד.

יש לו שרת שמיושם ב-Go, וקליינטים שכרגע מיושמים גם ב-Go וגם ובפייתון. הרעיון מאחורי מדוזה הוא ליצור ממשק אבסטרקציית נתונים פשוט אך חזק, ובניגוד ל-ORM-ים אחרים, מפשט את השימוש בשפות שונות באותם המודלים.

תורמים: דביר וולק

Teleport

ספריית פייתון שמאפשרת להפעיל קוד בתוך קונטקסט של רשת תקשורת של ארץ ספציפית. זה נועד לרוץ בתוך קונטיינר של docker תוך שהוא משתלט על ה-namespace של כל הרשת. נדרשתם פעם ״לתת מבט״ על כתובות url מארצות אחרות? אנחנו בהחלט כן ולכן פישטנו את התהליך כך שלא נדרש יותר מאשר with בתוך קוד הפייתון.

תורמים: אדי מישלביץ׳, עומרי בהומי

כלים ופרודוקטיביות

Lobo – כלי פרודקטיביות למפתחים

פנימית קראנו לכלי wolf והוא שימש אותנו לשיפור יעילות התהליכים שמסביב לכתיבת הקוד תוך נתינת שקיפות מלאה על מהלך הפיתוח לכל הצוות.

לובו מכסה דברים כמו פתיחת בראנצ׳ים ב-git על סאבמודולים מרובים, עדכון סטטוס של טיקטים ב-JIRA, יצירת בילדים על שרת ה-CI שלנו ואפילו העלאת APK-ים מרובים אל הפליי סטור באמצעות ה-Google Publishing API. אפשר לראות אותו כמעין מערכת הפעלה לצוות הפיתוח.

תורמים: אדם קריב, רן ביירון

Jitt – תרגום אפליקציות מבוסס משתמשים לאפליקציות אנדרואיד

השירות מחזיק את כל המקורות שלכם יחד עם תרגומיהם ומאפשר למשתמשים להציע תרגומים או להצביע על הטובים. זה מגיע גם עם כלי cli בשם Jitter שעוזר להטמיע את Jitt בבילדים אוטומטיים.
תורמים: אדם קריב

Recat + PyRetrace

אלטרנטיבה ל-logcat עם דיאובפוסקציה בזמן אמת משחזר לוגים ״מעורבלים״ באמצעות PyRetrace (יישום בפייתון של הכלי Retrace של Proguard).

תורמים: רותם מזרחי

Overscroll Decor

ספריה שנותנת אפקט מתיחת גלילה כמו ב-iOS ל-native views רבים באנדרואיד. היא גם מאפשרת הרחבה פשוטה לתמיכה ב-custom views.

תורמים: עמית דווידי

Probe – מדידת ביצועים באנדרואיד

הפתרון שלנו למעגל האכזרי של שיפור ביצועים אחרי כל פונקציונליות חדשה שהתווספה לאפליקציה שלנו. בנינו את הכלי כך שירוץ בכל בילד על כל הבראנצ׳ים ויאסוף ״אותות חיים״ שביכולתנו לנתח, לזהות בו סטיות ובסופו של דבר להמנע מרגרסיות ביצועים שמשולבות למוצר.

תורמים: רותם מזרחי

עוד כלים ששווה לציין

Redash

הכלי הפתוח שלנו לביצוע שאילתות לנתונים ושיתופן ימשיך להתקיים ולהתפתח והמוביל שלו אריק פריימוביץ׳ עובד קשה כדי לעשות אותו אף טוב יותר. שימו עין על הפרויקט הזה (וקחו אותו לסיבוב אם עדיין לא ניסיתם).

Magneto

התשתית שלנו לטסטים אוטומטיים באנדרויד קיבל ארגון משלו בגיטהאב ואנחנו יוצאים בקריאה לכל המעוניינים לעזור בתחזוקו – הוא זקוק לכם!

מוביל: רן ביירון

אם מעניין אתכם לתת מבט בפורטפוליו המלא של הפרויקטים שפתחנו לאורך השנים, קפצו לכאן.

הפוסט פורסם לראשונה באנגלית בבלוג של EverythingMe ותורגם על ידי המחבר עבור גיקטיים.

מאת נדב טסלר, משווק פנסיוני, מנהל המוצר באגף השיווק במנורה מבטחים.

משנת 2008 קיימת חובה, מתוקף צו ההרחבה לפנסיית חובה, לחסוך לכל שכיר במשק ולא משנה מקום עבודתו. למה הכוונה? גם אם התחלת לעבוד בעבודה זמנית, דרך קבלן או בסטארטאפ אתה עדיין זכאי לחיסכון לפנסיה.

בשנת 2015 (וגם ב-2016) ההפקדה לפנסיה במסגרת פנסיית חובה היא 17.5% מהשכר, כאשר העובד מפקיד 5.5% משכרו והמעסיק מפקיד עוד 12% הכוללים גם את ההפקדה לרכיב הפיצויים.

התחלתי לעבוד לפני כחודש, האם מגיעה לי פנסיה?

לא, עדיין לא. הצו קובע מתי המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורך לפנסיה. במידה וזה מקום עבודתך הראשון וטרם הפקידו לך בעבר לפנסיה המעסיק יכול להתחיל להפקיד עבורך תוך חצי שנה ממועד תחילת עבודתך. את ההפקדות צריך לבצע החל מהחודש השביעי לעבודה.

יש לך חיסכון פנסיוני קודם? שים לב שאתה שומר על הכיסויים הביטוחיים.

בהתרגשות שמתלווה למציאת מקום עבודה חדש אנו שוכחים לספר למעסיק שכבר קיימת לנו תכנית פנסיונית. במידה וכבר קיים לך חיסכון פנסיוני, המעסיק חייב להפקיד לך תוך שלושה חודשים ממועד תחילת העבודה ואת ההפקדות יש לבצע רטרואקטיבית מתחילת העבודה.

אם תשכח לספר זאת, המעסיק החדש יתחיל להפקיד לך רק כעבור חצי שנה, ואז תאבד את כל הוותק אותו צברת.

זכותך לבחור את קרן הפנסיה שלך

כיום ישנם שלושה מוצרים פנסיונים: קופת גמל, ביטוח מנהלים וקרן פנסיה. את המוצרים מנהלים מספר רב של חברות ביטוח ובתי השקעות. אתה ורק אתה זכאי להחליט לאן לחסוך את כספי החיסכון הפנסיוני שלך. זכותך לבחור את החברה שתנהל את כספי החיסכון ואת המוצר הפנסיוני שבו תחסוך את הכספים. לאחרונה משרד האוצר הרחיב את תחומי האחריות שלך וכיום זכותך לבחור גם את סוכן הביטוח שיעניק לך שירות. בנוסף, זכותך להחליט לפעול ישירות מול קרן הפנסיה ללא עזרת הסוכן.

באוצר נותנים לך גב

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר פועלת לאכוף את זכותם של עובדים לבחור באופן חופשי את החיסכון הפנסיוני. לצורך כך, הקים האגף את "קו הצדק הפנסיוני" דרכו ניתן להתלונן על פגיעה של מעסיקים בחיסכון הפנסיוני של עובדיהם. בכוונת האוצר למצות את הדין עם מעסיקים שיפרו את הוראות החוק. הפרת הוראות סעיף 20, גוררת מאסר או קנס בסך של למעלה מ-1,800,000 ש"ח.

האם אני יכוך למשוך את הכספים ממקום עבודתי הקודם?

כספי הפנסיה מתחלקים לשניים, כספי תגמולים וכספים פיצויים. את כספי התגמולים ניתן למשוך בסיום עבודה, משיכת הכספים חייבת במס של 35% או בגובה המס השולי שחל עליך, הגבוה מבין השניים. בנוסף חשוב לזכור כי משיכת הכספים גורמת להפסקת הכיסויים הביטוחים הקיימים בקרן.

מהצד השני, משיכת כספי הפיצויים פטורה במקרים רבים ממס. כל עוד גובה כספי הפיצויים שלך הם משכורת עבור כל שנת עבודה ולא יותר מתקרה שנתית של 12,340 (בשנת 2015) ניתן למשוך את הכספים ללא מס. כדי למשוך את הכספים יש לבדוק האם בכלל קיימת לך זכאות למשיכת הפיצויים. לצורך הזכאות המעסיק הקודם צריך לתת לך טופס שחרור כספים וטופס 161.

חשוב לזכור, כי כספי הפיצויים הם חלק מהחיסכון הפנסיוני שלך. משיכת הכספים מקטינה את החיסכון לפנסיה ואת הפנסיה שתקבל בעתיד.

האם מגיעה לי גם קרן השתלמות?

צו ההרחבה לפנסיית חובה מחייב חיסכון לפנסיה בלבד. למרות זאת בשנים האחרונות נחתמו מספר צווי הרחבה והסכמים המחייבים את המעסיק להפקיד גם עבור קרן השתלמות. במקומות עבודה אחרים הפקדה לקרן השתלמות היא מנהג והיא תלויה בתנאי ההעסקה והסכם השכר במקום.

האם כדאי לבקש חיסכון בקרן השתלמות?

חיסכון בקרן השתלמות כבר מזמן אינו מיועד להשתלמות. הקרן היא מוצר פנסיוני לטווח קצר וניתן למשוך אותה לאחר 6 שנים. קרן ההשתלמות היא אפיק החיסכון היחידי היום הפטור ממס רווח הון במועד המשיכה. הכוונה היא, בניגוד לאפיקי השקעה אחרים כמו השקעה בבורסה או בתיק השקעות שהרווח עליהם חייב במס של 25%. הרווחים בקרן ההשתלמות שלך פטורים ממס זה.

בשורה התחתונה

מתחיל עבודה חדשה, מגיעה לך פנסיה.
אתה ורק אתה, יכול לבחור היכן לחסוך לפנסיה.
משיכה של הכספים ממקומות עבודה קודמים פוגעת בחיסכון הפנסיוני שלך.
מגיעה לך קרן השתלמות? אתה רק מרוויח מזה.

קרדיט תמונה: important via shutterstock

בסוף חודש ינואר נקיים זו הפעם השישית את תחרות Geek Awards המסורתית שתערך במתכונת של אירוע מצומצם וסגור בו יחשפו האנשים והחברות שעשו את זה ובגדול במהלך השנה החולפת. שלב הצעת המועמדים כבר מאחורינו וכעת נותר רק לקבוע מבין המועמדים את הזוכה בכל אחת מהקטגוריות השונות. אם לשפוט על בסיס המועמדים שזכו בשנים קודמות, נראה כי המקומות הראשונים חוזים הצלחה מרשימה לזוכים בהמשך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-15 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד במועמדות המובילות לפרס היזמת הבולטת בהיי-טק הישראלי:

1. איריס שור, מייסדת ומנכ״לית Oribi

2. גל אהרון, מייסדת שותפה וסמנכ״לית שיווק, Engie

3. ד״ר מיכל צור, מייסדת שותפה ונשיאה, Kaltura

4. אורית חשאי, מייסדת ומנכ״לית, Brayola

5. עדי טטרקו, מייסדת ומנכ״לית, Houzz

הצביעו למועמדים שלכם ב-Geek Awards 2016

מאת אסף גלעד, כלכליסט.

הצעת החוק שיזמה הרשות לניירות ערך במטרה להגביר את מעורבות הסטארטאפים הישראלים בבורסה בתל אביב עברה אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. ההצעה גובשה בעקבות דו"ח שהגישה הרשות כבר לפני כשנתיים, אך נדחתה שוב ושוב בגלל הבחירות וההצבעות על תקציב המדינה. חוק זה, שמשנה בין השאר את התקנות לגבי יכולתן של חברות סטארטאפ לגייס כסף בסיוע של רשות ניירות הערך, לא דרש תקציבים או מימון מיוחד, ועבר ללא התנגדות מיוחדת.

החוק יאפשר לאפשר לסטארטאפים להיסחר בבורסה בתל אביב תוך הגשת תשקיפים ודו"חות באנגלית ולפי כללי החשבונאות הנהוגים בארה"ב (US GAAP). חברות סטארטאפ שמעוניינות כיום להרשם למסחר בבורסה בתל אביב וטרם הונפקו בחו"ל חייבות לדווח בשפה העברית ותוך שימוש בכללי IFRS, מה שהקשה עליהם את תהליך ההנפקה מלכתחילה.

לגייס עד 3 מיליון שקל במימון המונים

במסגרת החוק החדש אושר גם מנגנון להקמת קרנות הון סיכון הנסחרות בבורסה, שישקיעו במניות של חברות נסחרות וחברות היי-טק פרטיות. עד כה הוגבלו קרנות ההון הנסחרות בתמהיל ההשקעה שלהן בחברות פרטיות, מה שהגביל מאוד את יכולתם של סטארטאפים ישראליים לגייס הון מקרנות שכאלה.

בראש ובראשונה מאפשר החוק החדש לכל סטארטאפ טכנולוגי או עסק קטן לא-טכנולוגי לגייס עד 3 מיליון שקל באתרי מימון המונים ללא הגשת תשקיף או דו"חות בורסאיים מלאים. במקור התכוונו ברשות ניירות הערך לעודד חברות הייטק טכנולוגיות צעירות לגייס כך, אך במהלך החקיקה נוספה לו גם האפשרות לגייס הון לא רק לחברות סטארטאפ אלא לכל עסק קטן, גם אם מדובר במספרה או במרכול שמעוניינים להתרחב.

החוק עורר ביקורת כיוון שהוא מאפשר לסטארטאפים לגייס הון גם ללא הגשת תשקיף או דו"ח כספי מלא. עם זאת, הרשות תחייב את החברות להגיש דו"חות כספיים בסיסיים שיספקו למשקיעים שקיפות למאזן ולנתוני הרווח וההפסד. כמו כן, קיים גם חשש כי מתן האפשרות לכל אזרח להשקיע בכל חברה או עסק קטן באופן חפשי ומשוכלל עלולה לגרור אחריה סיכון יתר למשקיעים, חשש מהלבנת הון וצורך בפיקוח מתמיד. על פי הצעת החוק, הפיקוח על איכות החברות תימסר לידי המדען הראשי, כאשר מדובר בסטארט-אפ טכנולוגי. בצורה שכזו, אנשי המדען יוכלו להכריע האם מדובר בחברה טכנולוגית אמינה בעלת צוות אמין וטכנולוגיה בעלת פוטנציאל או בתרמית. במקרה של עסק לא טכנולוגי, תצטרך הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה להכריע האם מדובר בעסק לגיטימי.

הפיקוח על תהליך הגיוס עצמו יופקד בידיהן של אתרי המימון הפרטיים. אלה יוקמו כיוזמות של יזמים פרטיים ויקבלו רשיון מהרשות לניירות הערך. רשות ניירות הערך תצטרך לסמוך על אותם האתרים שיוודאו כי כל כללי הגיוס נשמרים: שהכסף מועבר למגייס, ושהועבר בתנאי שהמגייס עבר את יעד הגיוס שלו. אתרי מימון ההמונים הקיימים כגון מימונה או הדסטארט אינם בנויים כיום למימון המונים במתווה של האוזר, כיוון שאלה נחשבים כתרומות ואינן נותנים תשואה פיננסית למשקיעים, כך שרשות ניירות הערך מצפה מיזמים להקים אתרי מימון המונים שימשמשו כפלטפורמות העתידיות של הרפורמה.

בארה"ב גיוס פרטי של כספים תמורת אחוזי בעלות באמצעות מימון המון הוסדר באפריל 2012, אז חתם הנשיא אובמה על חקיקת JOBS Act הפדרלית שהסדירה את הנושא. החוק קבע כי פלטפורמות הגיוס צריכות לבצע הליך רישום אצל הוועדה לניירות ערך ולבורסות, והטילה שורה של מגבלות: רק חברות בעלות הכנסה שנתית של מיליארד דולר ומטה יכולות לגייס כספים בצורה כזו, סכום הגיוס המקסימלי עומד על מיליון דולר ומטה (או עד 50 מיליון, במקרה של חברות שעומדות בשורה של קריטריונים מחמירים יותר), וסכומי הגיוס המקסימליים לכל אדם מותנים בהכנסה השנתית ובהון העצמי שלו ויכולים לעמוד על מקסימום שנע בין 5 ל-10 אחוז מההון העצמי או ההכנסה השנתית. בנוסף צריכות החברות המגייסות לעמוד לביקורת של פירמת ראיית חשבון בלתי תלויה.

בהכנת הכתבה השתתף נמרוד צוק.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• מי בדיוק יפקח על מימון ההמונים לסטארט־אפים?
• 100 מיליון דולר ממיליון תורמים: משחק מחשב שובר שיאי מימון המונים
• מיזם חדש ינסה לגייס מימון המונים לטובת הלוואות לעסקים חברתיים בישראל

מספר הגופים התומכים בקידום נשים בעולם היזמות וההיי-טק נמצא בעליה מתמדת. על מנת שתוכלו להשאר מעודכנים, הנה הרשימה המלאה של הגופים שיש להם ייעוד או אג׳נדה נשית ואליהם תוכלו לפנות כדי לקבל השראה, מקום, מנטורים, השקעה, ייעוץ מקצועי ועוד.

הפוסט יתעדכן על בסיס שוטף. מכירות גופים נוספים שלא הוזכרו כאן? (לא חברות מסחריות) שלחו אלינו מייל כדי שנוכל לעדכן את הפרטים.

הכשרה מקצועית

She Codes 

she codes; הינה קהילת מפתחות התוכנה הישראלית, בה חברות מעל 10,000 משתתפות. הארגון הוקם ע"י רות פולצ'ק, אשר קבעה את מטרת הארגון להגיע ל-50% מפתחות תוכנה בתעשיית ההייטק בעשור הקרוב, לשפר את אפשרויות הקריירה של הנשים בתחום ובנוסף להקנות מיומנויות טכנולוגיות בפיתוח תוכנה לנשים ונערות ללא נסיון קודם בתחום.  הארגון מתכנן מעל ל-70 אירועים חודשיים, 15 סניפים וכ-80 מתנדבות ברחבי ישראל.

המפגשים נערכים אחת לשבוע בכל 14 הסניפים הפרוסים בכל הארץ, באוניברסיטאות ובחברות היי-טק. בכל שבוע מתקיימים עשרות אירועים אשר כוללים הרצאות טכנולוגיות, הרצאות מנשים מעוררות השראה אשר מהוות מודל לחיקוי בתחומן, שיתופי פעולה בפיתוחי תוכנה, פעילויות חינוכיות לנשים ונערות (she codes; הדור הבא) ומרכז קריירה.

1 מתוך 3 המרחבים בהם נערכו האקתוני לילות ראשון (זאת תמונה של כשלושת רבעי מהמשתתפות הקבועות בסניף זה). יש להן כ-1,000 משתתפות קבועות המגיעות לאירועים מידי שבוע ברחבי ישראל, בנוסף לאירועים מיוחדים כגון המסיבה שתיערך בהמשך החודש או הרצאות שונות המתרחשות 7-10 פעמים בחודש בסניפים השונים בארץ.

לפרטים נוספים

קרדיט: She codes

 Rails Girls

Rails Girls הוא פרוייקט שרץ בכל העולם שמטרתו לקרב נשים לעולם התכנות והטכנולוגיה. הרעיון הוא לערוך להן היכרות עם התחום, להסביר מה זה אומר לבנות אתר, ובגדול להראות להן שתכנות זה לא משהו מפחיד אלא כיף – ובכך בשאיפה להביא יותר נשים לתחום המחשבים והטכנולוגיה.

אירוע Rails Girls הראשון בעולם נערך בהלסינקי ב-2010, ומאז נערכו כ-300 אירועים נוספים בערים רבות ברחבי העולם. בשנת 2013 החלטנו שהגיע הזמן להביא את היוזמה לישראל, ומאז כבר היו 8 סדנאות כאלה בתל אביב, חיפה וירושלים, שהיו פשוט מדהימות. ההיענות של הבנות הייתה מטורפת – בתוך שבוע מרגע פרסום האירוע הראשון בפייסבוק כבר היו לנו מעל 350 נרשמות!

הפרוייקט נעשה על ידי סדנאות של יום וחצי אליהן הבנות יכולות להגיע לגמרי בחינם. במהלך הסדנה הן יושבות בקבוצות קטנות עם מדריכים – מפתחי/מפתחות web שהתנדבו לכך – ויחד הם בונים אפליקציית web שלב אחר שלב בשפת תכנות שנקראת Ruby on Rails.

שלוש הסדנאות הבאות מתוכננות להתקיים בתחילת 2016. בכל סדנא ישתתפו 50 בנות ו-20 מדריכים מתנדבים. ההרשמה עוד לא נפתחה כיוון שהן כרגע בשלב מציאת נותני חסות לאירועים. אם אתם חברה אשר נושא קידום הנשים קרוב לליבה ותרצו לקחת חלק בארוע – פנו אלינו למייל

לפרטים נוספים

XX+UX ISRAEL

קבוצת XX+UX ISRAEL הוקמה לפני כשנה על ידי דנה כהן בראון, ענת כץ ארוג'אס וטלי רוזן שוהם על מנת לשמש פלטפורמה לתמיכה וקידום נשות קהילת חווית המשתמש/ת בישראל והנעת שינוי מהותי בתחום. קבוצה זו היא חלק מהתארגנות XX+UX העולמית אשר במסגרתה מתקיימים אירועים בכל העולם החל בגוגל ודרך פייסבוק, פינטרסט ואף מרצדס בנץ.

הקבוצה בישראל היא הגדולה ביותר בעולם (!) וכיום היא מונה מעל ל-850 חברות בקבוצת הפייסבוק הכוללות נשות עיצוב, אפיון ומחקר חווית משתמש/ת,כמו גם מנהלות מוצר וכל מי שעוסקת בחוויית משתמש/ת באופן מקצועי. בנוסף ישנן כעשרים מתנדבות בקבוצת הליבה שהן הרוח החיה מאחורי ארגון פעילויות הקבוצה. הקבוצה מקיימת מפגשים קבועים העוסקים בנושאים מקצועיים תוך מתן דגש על נשים מרצות מקרב חברות הקבוצה. נשים העוסקות בתחום מוזמנות להצטרף לקבוצת הפייסבוק ולקחת חלק בדיון הער בנושאים מקצועיים ובנושאים המיוחדים לנשים בתעשייה ובכלל.

לפרטים נוספים

תמונה: מעיין חיים

תכניות יזמות

Campus TLV for Moms

Campus For Moms: בית הספר ליזמות טכנולוגית הראשון בעולם שידידותי לתינוקות. הסניף הראשון שלו הוקם בקמפוס TLV על ידי גוגל וארגון ״יזמיות״ הישראלי. התובנה בבסיס התכנית היא שיזמות היא עולם שפתוח לאנשים מוכשרים בלי קשר לגיל, מין ורקע משפחתי ושחופשת לידה היא הזדמנות נהדרת לנשים ללדת את היזמית שבהן.

המטרה של Campus for moms היא לגדל דור של יזמיות (וגם יזמים) עם הבנה של התהליך היזמי ונטוורק חזק שיקימו עסקים טכנולוגים וישמשו מודל לחיקוי לנשים ונערות. כל מחזור של Campus for moms בנוי מ-8-10 מפגשים שבועיים עם דמויות מובילות בתעשיה בנושאי יזמות, פיתוח וניהול מוצר, טכנולוגיה, פיתוח עסקי, שיווק ואסטרטגיה וגיוס כספים. את הקורס מלווים מנטורים מתחומים שונים ובסיום כל מחזור נבחרים 6 מיזמים להתנסות בהצגת המיזם ב pitch night מול אנשי הון סיכון בסביבה בטוחה תוך קבלת פידבק.

בקרוב תפתח ההרשמה למחזור החמישי בישראל.

המודל הישראלי אומץ כתכנית רשמית של הקמפוסים של גוגל ברחבי העולם והתכנית הושקה באנגליה, ספרד, פולין ודרום קוריאה והשתתפו בה מעל אלף נשים ברחבי העולם.

קרדיט: ניב קנטור

Elevation W

כשהחליטו בעקבות ה״קול קורא״ של גוגל, להקים תוכנית לקידום יזמות בקרב נשים, ישבו היזמיות ןוחשבו – מה חסר היום באקו סיסטם כדי למשוך עוד נשים יזמיות להקים סטארט אפ טכנולוגי?

הן הגיעו למסקנה ששלושת החסמים המרכזיים של נשים היום בלהקים סטארטאפ הם:

1. זמן: הרבה נשים לוקחות על עצמן עבודה, טיפול בילדים ובמשק הבית וקשה להן למצוא את הזמן לעשות ולידציה לרעיון שלהם.

2. ביטחון עצמי: גם לאלו שלקחו את הזמן לעשות את הולידציה, הרבה פעמים חסר את הביטחון ותחושת המסוגלות כדי לעשות זאת. (כמובן שגם לגברים יש בעיית ביטחון עצמי, אבל יותר קל להם לזייף אותו.)

3. כלים מקצועיים: כמו לרוב, חסר להם את המסגרת המקצועית לעשות ולידציה לרעיון, לגייס כסף, שיווק וכו׳.

Elevation W היא תוכנית יזמות לנשים, אשר נפתחת ב-ideation retreat במדבר, ללא פלאפונים ,ללא טייטלים, וללא גברים-בעצם ללא כל הסחות הדעת האפשריות אשר מונעות מאיתנו ביום יום להתרכז בלעשות ולידציה לרעיון שלנו. הריטריט מאגד יזמיות מתחילות, יזמיות עם ״טרק רקורד״ ומשקיעות, אשר מבלות 3 ימים מחייהם להתרכז ברעיונות שלהם. בתום התוכנית יש אפשרויות המשך למשתתפות, כגון:מנטורשיפ, תוכניות אקסלרציה, הזדמנויות מימון ועוד.

במחזור הקודם השתתפו 75 נשים אשר נבחרו מבין מאות מועמדות, והגיעו מ-12 מדינות שונות.

בשנה הקרובה בתמיכת קרן שוסטרמן הן צפויות להשיק אלמנט און ליין, שיהיה משלים לתוכנית, כמו כן לפתוח מחזור חדש בארץ ולפתח שווקים חדשים במדינות נוספות.

הארגון עבר כבר עם קרן שוסטרמן, גוגל, נילסן אינובייט,בייסיס טק, סטארטאפ ניישן סנטרל,קבוצת ג׳יבי, wmn וכל הזמן מחפשות שותפים נוספים שחולקים את החזון והמשימה שלנו.

מדובר בתוכנית אשר מותאמת לנשים ועונה על בעיות אלו. התוכנית משלבת תכנים מקצועיים אשר נמצאים ברוב תוכניות היזמות כגון:מתודולוגיית הלין קנבס, mvp, איך לגייס כסף ואיך לעשות פיצ׳ וכו׳. ומשלבת בתוכה גם תכני העצמה אשר מאפשרים למשתתפות להפוך לקהילה תומכת, אשר מעצימה ומסייעת אחת לשניה להתמיד לפתח את הסטארט אפ גם בתום התוכנית.

לפרטים נוספים

תמונות מהתוכנית

We Dream

מטרתה של תכנית We Dream היא לתמוך ולעודד יזמות בקרב נשים בישראל. אנחנו עובדים כדי להבטיח שנשים בתחום היזמות יהנו מאותן הזדמנויות כמו הגברים. התכנית עצמה מותאמת אישית כדי לענות על הצרכים של יזמיות מכלל התחומים, וממדינות שונות, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של קהילות שונות.

כל שלב של התכנית מורכב מסמינרים, הרצאות ומפגשים עם מנטורים. במסגרת המפגשים, מקבלות המשתתפות ייעוץ מקצועי ורוכשות ידע קריטי בתחומי היזמות: הקמת עסק, היבטים משפטיים, שיווק ופרסום, הצגה מול משקיעים, עיצוב מוצר ועוד. במהלך שנות התכנית היו שותפים לה ארגונים חברתיים, עיריות, שגרירויות זרות, משרדי ממשלה וכמובן עשרות סטארטאפים, והכל על מנת לחזק את המגמה של נשים ביזמות.
בוגרות התכנית נהנו מהצלחה משמעותית, אם בגיוס כספים למיזמים שלהם ואם בהשתתפות באקסלרטורים בחו"ל.

התוכנית נוסדה ב 2010 ע"י אלנה דוניץ, מנכ"לית מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב.
המחזור הבא של התוכנית ייפתח ב 2016.

לפרטים נוספים

Girls in Tech

ארגון GIT הוא ארגון גלובלי ללא מטרות רווח ששם לו למטרה לקדם נשים בהייטק, הארגון הוקם בשנת 2007 ומאז נפתחו מעל 50 סניפים ברחבי העולם.

הסניף הישראלי הוקם לפני 9 חודשים ע"י שתי נשות היי-טק: דלית הלדנברג ושירה וינברג אשר חולקות את התשוקה לחולל שינוי בתחום. דלית, בתפקידה האחרון כמנהלת מוצר בחברת הסטארטאפ אאוטבריין, עם רקע טכנולוגי כמהנדסת תוכנה, תשוקה לעולם היזמות, היכולת לחולל שינוי ולבנות דברים. שירה, מנהלת מוצר בכירה במיקרוסופט, בעלת רקע של 13 שנים בהיי-טק – בתחילה כמהנדסת תוכנה וכראש צוות תוכנה וב-5 השנים האחרונות כמנהלת מוצר.

מאז הקמת הסניף בארץ אורגנו 5 אירועים, כאשר כל אחד מהאירועים התמקד בתחום מסויים וכלל נטוורקינג בין המשתתפות והרצאה עיקרית של כשעה, בכל האירועים היתה היענות מדהימה ונכחו מעל 130 משתתפות באירוע, במפגשים הנשים נחשפות לתכנים מעניינים ורלבנטים לקריירה שלהן לצד הזדמנות ליצירת קשרים עם נשים נוספות בתעשייה.

האירוע האחרון נערך בתחילת נובמבר ועסק ב- Personal Branding, עם מעל 150 משתתפות והתקיים במרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה. הפעם התארחה את קייסי פלמינג, מנהלת תחום גיוס העובדים במיקרוסופט באיזור המזרח התיכון, הודו ואפריקה. מעבר לאנרגיות המדהימות של קייסי, ההרצאה העניקה לקהל כלים קונקרטים שמאפשרים לבחון ולבנות את המותג האישי שלהן, ועודדה אותן לחלוק את המחשבות שלנו בנושא עם אלה שישבו לידן בקהל – מה שיצר בסופו של דבר שיחות משמעותיות והתחלה של קשרים חדשים.

"אחוז הנשים בקרב מקבלי תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב הוא 32%, אך אחוז הנשים במשרות טכנולוגיות קטן מ 24%, וככל שמסתכלים על משרות בכירות יותר – אחוז הנשים יורד משמעותית ומגיע למספרים חד ספרתיים. כדי לפתור את הבעיה צריך לפעול בשתי החזיתות – לחשוף ילדות ונערות למקצועות הטכנולוגיה כדי לאפשר להן לבחור במסלול לימוד טכנולוגי, ובנוסף לשמר ולקדם נשים שכבר בחרו להכנס לתחום. אנחנו מתמקדות כרגע בחזית השניה – יצירת קהילה של נשים טכנולוגיות בשלבים שונים של הקריירה שלהן, העברת תכנים קונקרטיים בהרצאות וסדנאות שיעזרו להן להתפתח ולקדם את הקריירה שלהן". (שירה וינברג)

"חשוב לנו לבנות קהילה חזקה של נשים שיוכלו ללמוד אחת מהשנייה, שמישהי בתחילת הקריירה תלמד מכאלו שבשלב יותר מתקדם וכאלו בשלב מתקדם שיקבלו השראה מאחרות. יש לנו הרבה תוכניות שאנחנו רוצות לממש לשנה הקרובה ובכלל וההיענות עד כה היא מדהימה ומרגשת.

במהלך הקריירה אנחנו נדרשים להרבה כלים והכוונה שאנחנו לא מקבלים בלימודים או במקום העבודה ואני מאמינה שיש הרבה ערך למפגשים שבהם אפשר להכיר עוד נשים מהתעשייה ביחד עם סשנים שנותנים כלים פרקטיים לקריירה שלנו.

הסיבה שחברנו ל-Girls in Tech שהוא ארגון גלובלי היא הפוטנציאל למנף את זה רחוק ליצירת קשרים בכל העולם ולמידה מסניפים אחרים וע"י כך להשפיע יותר." (דלית הלדנברג)

קבוצת הפייסבוק לפרטים נוספים

עוד פרטים והרשמה

צילום: ארז כרמל

השראה ומנטורים

SOSA Women Founders Forum

פורום היזמות (The Women Founders Forum) הפועל תחת סוסה נוסד במטרה לתמוך, לחזק ולקדם נשים יזמיות בהיי-טק. סיון שמרי דהן, שותפה בקרן קומרה קפיטל, ומרב וינריב, שותפה בקואלקום וונצרס, יזמו את הפורום ומנהלות אותו ביחד עם יונית סרקין ותום גינוסר מסוסה.

מטרת הפורום הינה לתת למנכ”ליות של חברות היי-טק בשלבים התחלתיים נקודת פתיחה טובה יותר על ידי כלים מעשיים, הכוונה עסקית ועזרה בגיוס הון. בכל מחזור בתכנית משתתפים חמישה עד עשרה מיזמים בהובלת נשים. לכל מיזם מוצמדות שתי מנטוריות מהתעשיה מתוך מבחר של משקיעות הון סיכון מנוסות, יזמיות ותיקות ובכירות בחברות הי-טק גלובליות וישראליות שתורמות מזמנן בהתנדבות ועובדות עם היזמיות במשך חצי שנה באופן צמוד. תוכן המפגשים מותאם לכל חברה וכולל  מגוון נושאים כגון הכנת מצגת למשקיעים, גיוס הון, התנהלות מול משקיעים, אסטרטגית מוצר, אסטרטגית חדירה לשוק, שיווק ומיתוג, מכירות, תפעול, גיוס בכירים ועוד – הכל בהתאם לצרכי המיזם ולשלב בו הוא נמצא.

בנוסף נערכים מפגשים של כלל הפורום אחת לחדשיים, וכוללים הרצאות ופאנלים במגוון נושאים רלוונטיים, המפגשים האחרונים התמקדו בנושאים כגון גיוס כסף ראשוני מאנג'לים, ניצול כנסים ליצירת קשרים עסקיים (NETWORKING) ומפגשים עם יזמיות מצליחות. אחד הערכים המוספים שנוצרים בתכנית הוא הקשרים שנטווים בין היזמיות לבין עצמן ובין היזמיות למנטוריות, והיכולת של היזמיות להשתמש ברשת הקשרים של השותפות בפורום לקידום המיזם שלהן . "לאורך שנים רבות של עבודתינו כמשקיעות שבהן פגשנו מאות חברות, ומתוכן אחוזים בודדים בלבד בשהובלו על ידי נשים, בער בנו הצורך לייצר פלטפורמה שתעשה שינוי אמיתי" אומרות סיוון ומרב " פלטפורמה שתירתום נשים בעמדות מפתח על מנת להעצים ולתת ערך קונקרטי ליזמיות. במחקרים על נושא הנשים בהייטק אחד האתגרים שעולים הוא החוסר בדמות לחיקוי, אנו שואפות לעזור לייצר כמה סיפורי הצלחה של חברות בהובלת נשים, שיגרמו ליותר נשים לרצות ליזום ולהוביל חברות סטארטאפ."

לפרטים נוספים

UPWARD

UPWARD הוא ארגון שלא למטרת רווח, שייסדה ליסה למברט, סגנית נשיא בכירה ב-Intel Capital. מטרת הארגון היא לתמוך בקידום הקריירה של נשים בכירות ברחבי העולם על ידי יצירת קהילה בה יכולות מנהלות בכירות לבנות קשרים, לקבל עצות ותמיכה שיאפשרו להן להצליח בדרגות הארגוניות הגבוהות ביותר. את הסניף הישראלי של הארגון יסדו מיכל ברוורמן-בלונשטיק, מנהלת בכירה (GM) במיקרוסופט העולמית, מובילת תחום הסייבר בענן. ורינה שאינסקי, שותפה בבכרמל ונצ'רס. הארגון מתמקד בנשים בכירות בתעשיות ההיי-טק, ביוטק, תעשיית הפיננסים ומשרדי העו"ד.

מה שמנחה את UPWARD הוא ההבנה שבסביבת העסקים הגלובלית, חייבת להיות לך רשת קשרים, לא רק כדי להתקדם ולשמור על המשרה – מדובר בצורך הכרחי בעולם העסקי. בגלל העומס הרב הכרוך בניהול קריירה ומשפחה, נשים לעיתים מזניחות את הנטוורקינג למרות חשיבותו הרבה לקריירה. הקשרים החברתיים עם נשים אחרות שבחרו בקריירה מקצועית, הם חלק בלתי נפרד מלהיות טובה במה שאת עושה ולהתקדם.

למידע נוסף בקרו באתר Upward

Lean On

גם ב-2015 קשה מדי להיות אישה במקום העבודה, ולמרות כל הציפיות – זה לא נהיה יותר קל עם הזמן. במאי האחרון יצא סקר שבו ביקשו לברר את הבעיות שבהן נתקלות נשים במקום העבודה. אחרי שענו עליו כ-500 נשים מ-54 מדינות שונות תוך שבוע, הן הבינו: עם כל הרצון הטוב, הספרים, התכנים והכנסים למען נשים עובדות בכלל ונשים בטכנולוגיה בפרט, אין אף אחד שנמצא שם ועוזר כשאנחנו באמת צריכות, באמצע יום עבודה או רגע לפני פגישה.

בעקבות מה שגילו בנו את Lean On, אפליקציית מובייל שמאפשרת לכל אישה מכל תחום להתייעץ עם מנטורית שמבינה בדיוק בנושא הרלוונטי, און דימנד.

בחודש הקרוב הן משיקות פיילוט מצומצם בישראל, ובתחילת 2016 – בטא סגורה בניו יורק, ולאחר מכן השקה בארצות הברית. ״אנחנו כבר עובדים עם מנטוריות וארגונים כדי להפוך את החיים של נשים במקום העבודה לקלים יותר גם בטווח המיידי וגם בטווח הארוך, ועם מחלקות משאבי אנוש כדי לעזור לחברות להפוך להיות מקום טוב יותר עבור הנשים העובדות המדהימות שזולגות להם מבין האצבעות״.

לפרטים נוספים

NAZDIV

מטרתה של תכנית Nazdiv היא לתמוך ולעודד יזמות בקרב נשים במגזר הערבי בישראל. התכנית, בשיתוף מט"י נצרת ומשרד הכלכלה, מותאמת אישית לצרכים הייחודיים של המשתתפות, ומכוונת ליצור סביבה תומכת ולעודד יזמות בכלל התחומים בקרב נשים במגזר.

כל שלב של התכנית מורכב מסמינרים, הרצאות ומפגשים עם מנטורים. במסגרת המפגשים, מקבלות המשתתפות ייעוץ מקצועי ורוכשות ידע קריטי בתחומי היזמות: הקמת עסק, היבטים משפטיים, שיווק ופרסום, הצגה מול משקיעים, עיצוב מוצר ועוד. במהלך שנות התכנית היו שותפים לה ארגונים חברתיים, עיריות, שגרירויות זרות, משרדי ממשלה וכמובן עשרות סטארטאפים, והכל על מנת לחזק את המגמה של נשים ביזמות בכלל ובמגזר הערבי בפרט.

למידע נוסף

PROWOMAN

מועדון של סטודנטיות ייחודיות ומצטיינות בעשייה מהמרכז הבינתחומי הרצלייה, השואפות לתפקידים ניהולים ולהקמת מיזמים בתעשיית ההייטק, המגזר העסקי ובחברה הישראלית בכלל.

התכנית מורכבת ממפגשים עם נשים מובילות בתחומן, הנמצאות בתפקידים בכירים ומשפיעים, אשר משתפות את סיפור ההצלחה האישי שלהן, האיזונים השונים שנדרשים בשילוב בין קריירה ומשפחה ונותנות טיפים מניסיון הקריירה שצברו.

מועדון ProWoman הוקם לפני כ-4 שנים ולפני כשנה נפתח מועדון הבוגרות אשר קהילתו מונה כבר למעלה מ-200 בוגרות של התכנית.

לפרטים נוספים ניתן לבקר בעמוד הפייסבוק של התכנית–  או לפנות במייל.

קבוצות ואתרים

Geekgirlscarrots

Geekgirlscarrots הוא ארגון גלובלי המתמקד בחיבור, חינוך והשראה עבור נשים בהייטק. אנחנו מביאות יחדיו נשים שהינן אדמיניות, אנליסטיות, מהנדסות אפליקציות, מפתחות, מעצבות גרפיות, מנהלות IT, מתכנתות, מומחיות מדיה חברתית, מהנדסות מערכת, מנהלות פרוייקטים, יזמיות, סטודנטיות למדעי המחשב ועוד רבות אחרות על מנת ללמוד יחדיו משהו מיוחד. אנו יוצרות קהילה באמצעות ארגון מפגשים, סדנאות ואירועים אחרים שעוזרים לנשים לשתף את הידע והניסיון המקצועי שלהן.

לי רובין, שהיא במקרה יזמת של סטארטאפ ניו-יורקי בשם Wekudo, עזרה להביא את Geekgirlscarrots מניו-יורק אל תל-אביב כאשר עשתה עליה בקיץ הקודם. היא החליטה להביא כשרונות נשיים ישראליים אל חזית הבמה לשם שינוי ומחכה לרגע בו תוכל לעזור לנשים בכל הגילאים למצוא את הכלים הנכונים כדי להגשים את חלומותיהן.

למרות שהאירועים עצמם מארחים גם גברים וגם נשים, המטרה היא שמרבית המרצים האורחים יהיו נשים. ״כיום, ב-2015, העברנו כבר 250 מפגשים קהילתיים ברחבי העולם, נתנו במה ל-551 מרצים ודוברים, ערכנו 31 אירועים מיוחדים ו- 147 סדנאות בפייתון, ג'אווה סקריפט, סקום, חוויית משתמש ועוד. מעל ל-1000 משתתפים נכחו במפגשים החודשיים שלנו ברחבי כל הערים בהם יש לנו סניפים״.

על מנת להישאר בקשר ולקבל עדכונים בנוגע למפגשים עתידיים, צרו קשר במייל.

קרדיט: Adrian Szałański

Women in Wireless

Women in Wireless היא עמותה ללא מטרת רווח שמטרתה להעצים, לעורר השראה ולחבר בין נשים במרחב הטכנולוגיה והמובייל בישראל. אנחנו יוצרות אירועים, מפגשים בינאישיים ועוזרות לנשים להגיע למקום הטוב ביותר בקריירה שלהן

הן יוצרות אירועים ועוזרות לאנשים בתל-אביב ובירושלים. האירועים הם לא כאלו שרק מאפשרים הקשבה לדוברת וכיצד הגיעה להישגיה אלא הם מציעים כלים מעשיים וסדנאות על מנת לעזור לך לקבל יותר ממה שאת צריכה על מנת להצליח. ״אנחנו מספקות פריטי מידע שניתן לפעול לפיהם והמשתתפות שלנו עוזרות את האירועים כאשר הן למדו משהו אמיתי והשיגו מיומנות חדשה שהן יכולות להיעזר בה עתה על מנת להשיג לקוח חדש או עבודה חדשה״.

האירוע הבא יהיה בנושא של בניית אתר וורדפרס לעצמך והוא יועבר ע"י מפתחות וורדפרס מנוסות. על הדרך תוכלי גם ללמוד מיומנויות אנליטיות.

קבוצת הפייסבוק.

Yazamiyot – Women Entrepreneurs

"יזמיות" (Yazamiyot) הוקמה מתוך מטרה ליצור סביבה תומכת ומקדמת ליזמיות ישראליות דרך מפגשים, נטוורקינג, שיתוף רעיונות וייעוץ הדדי המשלבים ידע מקצועי, חיבור נשי והנאה. הארגון הוקם על ידי הילה אוביל ברנר ושלוש שותפות  ופעילות בסצנת ההיי-טק המקומית – תוך זמן קצר הארגון הפך לחוד החנית של יזמיות טכנולוגיות בישראל, מונה כ -1,000 נשים יזמיות, מנוסות חכמות וחזקות לצד כאלה שעושות את צעדיהן הראשונים בעולם היזמות.

״מתברר לנו שהנשים חוות את אותן קשיים, התלבטויות ואתגריםומקיים אירועים ייחודיים, לשאוב רעיונות ולקבל השראה עם מרצים ומרצות, לסייע לקדם את העסקים אחת של רעותה וליצור רשת קשרים ייחודית. כל זאת באווירה ואנרגיות של כיף ויצירתיות״.

במקביל, לפני כשנתיים הוקם פרויקט פורץ דרך  (בשיתוף עם גוגל) בשם Google TLV for Moms שהוא בעצם אקסלרטור המיועד לנשים במהלך חופשת לידה. הנשים מביאות עימן את התינוק ותוך 10 מפגשים בהן הן נפגשות עם מיטב המרצים במגוון תחומים הן מציגות את הסטארט אפים שלהם לעולם. פעילות זו אומצה על ידי גוגל וכיום מתקיימת בעשרות מרכזי החברה ברחבי העולם וזוכה להיענות אדירה.

לארוע האחרון של יזמיות הגיעו כ-150 נשים יזמיות אשר באו לשמוע את הדוברות המעולות (מורן בר, ענת סגל, ענבל אריאלי , גילי גולנדר) אשר סיפרו מנסיונן בגובה העיניים הארוע מערך בגוגל קמפוס.

לפרטים נוספים

קרדיט: נטלי געש

אקדמיה

Artemis

ארטמיס הינה תכנית יזמות נשית טכנולוגית מבית מועדון היזמות של המרכז הבינתחומי הרצליה. ראשיתה, איך לא, ביוזמה של מאי בית-און (כיום יו"ר מועדון היזמות) אשר שמעה יותר מידי פעמים את חברותיה לתואר אומרות: "אני לא טובה מספיק" או "אין לי ניסיון". היא הראתה להן שכל סטארטאפיסטית שעשתה אקזיט התחילה כנערה חסרת ניסיון עם האומץ לאתגר את עצמה ולקפוץ למימי ההי-טק הסוערים.

מאז, בכל שבוע מתכנסות 20 סטודנטיות מהבינתחומי לקבל השראה מיזמיות מצליחות כגון נועה שגב, לשמוע הרצאות מפי המובילות/המובילים בתחום הסטארטאפ אשר חושפות אותן לצורך שבהגדרת המטרה כמו: אסתר ברק לנדס וליאת אהרונסון, ובנושאים כמו: הפן המשפטי שמעביר עוה"ד צחי זך, שיווק – שי ברונשטיין רגב ואומנות הנטוורקינג –  זיו מנדל. חשוב לציין שכל המרצים משתתפים בהתנדבות מלאה, מתוך  רצון לעודד ולפתח נשים להשתלב בעולם ההי-טק המקומי והבינלאומי. הבנות לא מסתפקות רק בהקשבה פסיבית, אלא גם מפתחות מיזמים משלהן ועובדות עליהם בצוותים במהלך המפגשים. בנוסף, נחשפות לעבודה בשטח  באמצעות סיורים במתחמי העבודה Hubanana ברעננה וMindspace בתל אביב.

״מבחינתי, מטרת העל הינה מתן השראה לנשים צעירות ומוכשרות, ולהראות שאפשר – ואיך אפשר – להצליח בעולם היזמות. מספר הנשים המובילות בעולם היזמות אינו מאוזן לעומת היכולת של נשים להוביל- יש מעט מידי נשים שמשיטות את הספינה. חזון התוכנית הינו שהבנות המשתתפות, יצברו ידע מירבי, כלים, מושגים, בטחון וניסיון על מנת לממש את חזונן״.

ליצירת קשר

קרדיט: אליסה דינין, מועדון היזמות המרכז הבינתחומי

מאיצים וחלל משותף

WMN 

WMN – Cowork space & Ecosystem for women entrepreneurs

WMN הוקם ע"י מרב אורן, יזמת סדרתית ומולטידיסיפלינארית, בשיתוף עם עיריית תל-אביב ודלוייט, במטרה לשנות את המספרים בעולם היזמות/נשים/טכנולוגיה, לגרום לכך שיותר נשים יקימו סטארטאפים, יהיו חלק ממעגל ההשקעות ויובילו מיזמים טכנולוגיים.

המתחם, שנפתח רק ביוני האחרון, מכיל כבר 20 סטארטאפים אשר נוסדו ומובלים על ידי נשים.

חשוב להדגיש – לא מדובר בבית לנשים בלבד. התנאי היחיד הנדרש הוא שתהיה לפחות אישה אחת בצוות המוביל (Founder/CEO).

המיזמים הפועלים במתחם מצטרפים לקהילת יזמות המלווה ע"י מנטורים ואנשים בכירים בתעשיית ההיי טק וההשקעות, סדנאות, אירועים מקצועיים וביקורים של משלחות משקיעים, יזמים וגורמי מימשל ממדינות שונות (רק בחמשת החודשים האחרונים בקרו במקום משלחות מארה"ב, לונדון, אמסטרדם, סין, אוסטרליה, דרום אפריקה, ברזיל ועוד).

כחלק מהחזון הגלובלי של WMN בשנת 2016 מתוכננים פתיחת שני סניפים ראשונים באירופה ובארה"ב כמו גם הקמת גוף השקעות אשר ישקיע בסטארטאפים שנשים מובילות.

במקביל הוקם WMNextgeneration – קבוצה אותה מובילות נערות יזמיות מעולם הטכנולוגיה.

בתחילת החודש הושק WMN Round table – פורום הארגונים המקדמים נשים, יזמות וטכנולוגיה בשיתוף עם אתר גיקטיים.

ליצירת קשר

לפרטים נוספים

קרדיט: מריאנה פולו

ילדות ונערות

פרוייקט מהממ״ט

מהממ"ט (מהממות בהנדסה, מדעים, מתמטיקה וטכנולוגיה) הוא פרויקט התנדבותי שמטרתו לעודד ולקדם בנות עשרה ללימודי מדעים וטכנולוגיה ובפרט מדעי המחשב, ולהפיג חששות שאולי קיימים בקרבן לגבי התחום. במסגרת הפרויקט מועברת סדנה לבנות כיתה ט' בבתי ספר שונים ברחבי הארץ, במהלכן הבנות לומדות ליצור אפליקציית אנדרואיד, תוך פיתוח תחושת מסוגלות אישית ועניין במקצועות המדעים. המניע הוא האמונה שהתנסות חיובית מוקדמת במדעי המחשב מהווה מרכיב חשוב בבחירת מקצוע בהמשך הדרך.

הפרויקט החל את פעילותו רק לפני שנה וכבר נערכו מעל 40 סדנאות ברחבי הארץ ועשרות רבות מתוכננות לשנה הקרובה. התקבלו משובים נלהבים מבנות שעברו את הסדנה וכן בתי הספר דיווחו על עליות של עד 60% בכמות הבנות שנרשמו למגמת מחשבים השנה. הפרויקט מצליח לחולל שינוי משמעותי.

הפרויקט מובל כיום על ידי יעל שטוירמן, מיכל חורב, לירן שלאק והדס רחמים, נשים אשר לומדות ועוסקות בתחום מדעי המחשב וההנדסה, באקדמיה ובתעשייה.

מורים, הורים ותלמידות שרוצים לארח את הפרויקט אצלכם בבית הספר או נשים שרוצות להצטרף למערך המתנדבות מוזמנים לפנות דרך האתר וכן להירשם לעדכונים בדף הפייסבוק.

קרדיט תמונה ראשית: women in tech via shutterstock

בסוף חודש ינואר נקיים זו הפעם השישית את תחרות Geek Awards המסורתית שתערך במתכונת של אירוע מצומצם וסגור בו יחשפו האנשים והחברות שעשו את זה ובגדול במהלך השנה החולפת. שלב הצעת המועמדים כבר מאחורינו וכעת נותר רק לקבוע מבין המועמדים את הזוכה בכל אחת מהקטגוריות השונות. אם לשפוט על בסיס המועמדים שזכו בשנים קודמות, נראה כי המקומות הראשונים חוזים הצלחה מרשימה לזוכים בהמשך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-15 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד במועמדים לקטגוריית הסטארטאפ הישראלי המוביל השנה:

1. Windward

Winward פיתחה טכנולוגיה בשם MarInt, המשתמשת בלווינים מסחריים וב-Pinpoints הממוקמים ברחבי העולם הימי בכדי לפקח באופן רציף על התנועות של כלי שיט ברחבי העולם – יכולת אשר לא הייתה זמינה לפני כן ברמה המסחרית. תוך שימוש באלגוריתמים מתוחכמים שפיתחה החברה, ה-MarInt יודעת לא רק לנטר את המיקום של כלי השיט הללו, אלא גם להציג את הפרטים המזהים שלו, הדרך בה הוא נסע מאז שעזב את הנמל בו עגן, ספינות נוספות בצי ואף לנתח את ההתנהגות שלו בזמן אמת. בנוסף, בהתבסס על נתונים היסטוריים של כלי השיט ואינדיקציות נוספות עליו, המערכת יודעת לאתר כלי שיט המתנהגים באופן חשוד ולהתריע לגורמים המתאימים באופן אוטומטי.

2. Taboola

המערכת שפיתחה החברה מפענחת את מעורבות הגולש, תוך כדי שצופה בסרטונים וקורא ותכנים על גבי הרשת. כך ניתן למשל לנתח את הסרטונים הרלוונטים ביותר עבור כל גולש במהירות, ולהציע לו לא רק תכנים נוספים המתאימים לו, אלא גם תכנים המתאימים לאתרים השונים בהם גולש

3. Outbrain

אאוטבריין הוא סטארטאפ ישראלי שגדל בשנים האחרונות באופן משמעותי ועומד מאחורי פלטפורמת המלצת תכנים. המוצר שפיתחה החברה מציע למשתמשים תכנים אחרים ברחבי הרשת, כאשר המלצות אלה מבוססות על היסטוריית הגלישה, נתונים דמוגרפיים ומידע אישי הנוגע להרגלי צריכת התכנים של כל משתמש ומשתמש. הפלטפורמה של החברה עוזרת למשתמשים לגלות תכנים חדשים ומעניינים בתוך האתר בו הם גולשים, ואף לגלות תכנים רלוונטיים באתרים אחרים ברחבי הרשת – כמובן בתנאי שאלה משתמשים גם הם בפלטפורמה של החברה.

4. Fiverr

פייבר נוסדה ב-2010 כזירת מסחר שבה כל אחד יכול להציע את שירותיו השונים תמורת 5 דולרים בלבד. באתר ניתן למצוא מגוון רחב של שירותים הנעים החל מבניית אתרים, עיצוב, תרגום, שירה, ריקוד ועד משתמשים המציעים להגיד לכם בכל בוקר כמה אתם נהדרים, במשך 5 ימים שלמים. היתרון של פייבר הוא בכך שמושך אליו משתמשים בכל הגילאים עם מגוון רחב של תחומי עניין ויכולות, כך שמהווה פתרון עבור כל מי שמחפש מוצר או שירות שיסופקו בצורה מהירה, במחיר מינימלי או הוגן.

5. SimilarWeb

חברת SimilarWeb מודדת תנועה, זמן שהייה, איכות מגע ושימוש, ועוד מספר פרמטרים שונים ביותר מ-80 מיליון אתרים ו–3 מיליון אפליקציות ביותר מ–196 מדינות. המידע שמספקת החברה נועד לאפשר לחברות ולעסקים לנהל אסטרטגיות צמיחה והתרחבות יעילות יותר ברחבי האינטרנט ועולם המובייל. כך למשל מערכת מדידת האפליקציות במובייל של SimilarWeb מספקת תובנות למדדים שונים כמו הורדות או איכות השימוש וכך יוצרת תמונה מדויקת ואיכותית של המידע.

הצביעו למועמדים שלכם ב-Geek Awards 2016

מאת עומר כביר, כלכליסט.

דור רפאלי, אחיה של דוגמנית העל הישראלית, השיק לאחרונה אפליקציית צ'טים בשם Blindspot, שמאפשרת למשתמשים לשלוח מסרים אנונימיים לבני שיחם, ולחשוף את זהותם רק כשהם בוחרים לעשות זאת. השבוע פתחו מפתחי האפליקציה בקמפיין פרסום בולט בנתיבי איילון. כעת, מעוררים הקמפיין והאפליקציה מחאה חריפה בקרב משתמשי פייסבוק ישראלים.

קמפיין שיווקי שהפך לעליהום

"למה זה טוב? בעיקר בשביל להציק, להעליב, לאיים או להביך בלי לקחת אחריות", כתב משתמש פייסבוק, אלי ויסברט, בפוסט שזכה לקרוב ל-5,000 שיתופים. "הרי הודעות חיוביות אין לנו בעיה לשלוח בשמנו המלא. אם כך, למה שהילד שלכם יתקין את זה? כי לכולם יש, והחברים שלו סבבה, ומה אתם עושים עניין מאפליקצייה?! הסמיילי החמוד הזה הוא ערוץ פתוח להשפלות. דלת פרוצה לרשעות. ממש לא משנה אם הילד שלכם יהיה בצד הפוגע או בצד הנפגע. שתי האפשרויות גרועות באותה מידה. מישהו פירסם אפליקציה בנתיבי איילון. השקיע הרבה כדי להרוויח המון. האם הוא רוצה לפגוע בילדים שלכם? אני מניח שלא. האם זו תהיה התוצאה הישירה של שימוש ב-Blindspot? ברור לי שכן. אל תעצמו עין”.

הפוסט המקורי זכה לתגובות ולשיתופים זועמים רבים. “הורים שימו לב, אפליקציה לא טובה לילדים שלכם", נכתב באחד מהם. “אפליקציה לפחדנים המפחדים לעמוד מאחורי מה שהם כותבים ברשת", נאמר באחר.

באיגוד האיטרנט הישראלי קראו למשתמשים להימנע משימוש באפליקציה. "אפליקציה המאפשרת העלאת תכנים בצורה אנונימית היא מסוכנת, היא מיותרת, ונכון לסרב לאמץ אותה", אמרה מנהלת המרכז לאיטרנט בטוח באיגוד, אורנה היילינגר. "אני סבורה שהמפתחים, כמו המשתמשים, צריכים להפעיל שיקול דעת, לבחון את פוטנציאל הנזק שעלול להתרחש, ולקחת החלטה אחראית. כבר היינו בסרט האימים הזה, למה שוב? אל תורידו את האפליקציה".

מבליינדספוט נמסר בתגובה: "בליינדספוט הנה אפליקציה לשליחת הודעות אנונימיות שהושקה לפני פחות משבוע, וכבר הפכה לאפליקציה המדורגת ראשונה בחנויות האפליקציות. כל משתמש יכול לחסום כל הודעה בלחיצת כפתור אחת. הלוואי שבחיים האמיתיים היינו יכולים להתנהל בצורה כזו כשמישהו סביבנו מתנהג בצורה לא ראויה. ההודעות לא ציבוריות, ואנחנו נוקטים באמצעי זהירות בתוך האפליקציה. בליינדספוט היא לא האפליקציה האנונימית הראשונה, ובטח לא האפליקציה האנונימית היחידה, אבל היא ללא ספק הפופולרית ביותר. תודה על תשומת לבכם ועזרתכם בהפיכתה לאפליקציה עם הכי הרבה הורדות בישראל”.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• נו, באמת: האימוג'י של קים קרדשיאן כובשים את האפסטור
• דיווח: גוגל מפתחת אפליקציית הודעות מבוססת בינה מלאכותית
• יוצרי האפליקציות מתעקשים על אנגלית

מאת יואב אחיעם, מנכ"ל ושותף מייסד ב-GuardianEYE.

אני לא עורך דין ולא מתיימר להיות מבין גדול בכתיבת חוזים, אבל אני כן אחד שנכווה על בשרו מחוזה עם קבלן חיצוני שלא היה ערוך כהלכה. כשהגיע השלב במיזם שלנו לפתח אפליקציה פנינו לקבלן חיצוני. לא היה צריך להיות מבין גדול כדי לראות שהחוזה אותו שלח לנו הקבלן היה בדיחה. החוזה היה נטוי לטובת הקבלן בצורה קצונית: לא כלל התחייבות לזמנים, הבטחה של כמות כוח אדם, קנסות או חיזוקים חיוביים לפי התקדמות הפיתוח, רוב התשלומים היו בתחילת הפרויקט ועוד. ההתדיינות על החוזה, שכללה התכתבויות ושיחות טלפון הלוך וחזור, ארכה כחודש. הצלחנו לכלול בחוזה הרבה מהדרישות אבל היו כמה נקודות עליהן הקבלן פשוט לא היה מוכן לוותר. אחרי ביקור במשרדי הקבלן (לבדנו – בלי שעורך דין היה נוכח), מעבר על החוזה בפעם האחרונה ונגיעות בסעיפים היותר בעייתיים חזרנו הביתה והחלטנו לחתום. עדיין לא היינו מרוצים מהחוזה במאה אחוז, אבל אמרנו "זה חלק מה-'משחק' " (טעות גדולה שלנו) "הוא ויתר על חלק ואנחנו צריכים גם, והוא לא מוכן להתגמש" – אז החלטנו להשלים את העסקה כפי שהיא.

בתחילת חיי מיזם בדרך כלל אין כסף מיותר. שירותי עורכי דין הם יקרים, וכך, למרות עדיפותם אנחנו נוטים להשתמש בעזרה (טובה) של חבר. אפילו אם החבר הזה הוא עורך דין תותח (ולנו הייתה בדיוק אחת כזו – כל כך הרבה פלפל, ידע ואסרטיביות לא מוצאים אצל כל בן אדם), אלא שגם הוא בסוף חבר ולא ירצה לריב אתכם. מתישהו יגיע השלב בו למרות שקיימת בעיה בחוזה, אתם כבר רוצים לחתום, הוא ייעץ, אבל אתם לא תקשיבו. יש הרבה פרטים קטנים שמי שלא בעסקי עריכת הדין לא ישים להם לב. לדוגמא, החברה שאיתה חותמים עלולה להיות ממוקמת בארץ אחרת (ולכן תרצה שהחוק שיקבע במקרה של בעיה משפטית יהיה שלהם), או שהסנקציות על פיגור אינן מוגדרות היטב. החברה מנוסה יותר עם חוזים כאלו ותכמנית פי כמה מכם, אז נקודות אלו ואחרות עלולות לגרום למצב שבו תמצאו בנקודה בזמן שהם לא מספקים את מה שאתם חושבים שהם הבטיחו, ולצערכם – לא הגנתם על המקרה בחוזה…

כדי לנסות ולעזור לכם, לעשות מעט סדר בדברים ולהרגיש יותר בטחון – הנה 6 דברים שכדי לשים אליהם לב כשחותמים על חוזה, זאת לאחר שבדקתם את החברה, עשיתם סקר שוק, ואתם בוטחים בחברה מבחינת ביצועים:

1. הציבו דד-ליין

חובה שיהיה לפרויקט הגבלת זמן המבוססת על התכנית שהם יציגו לכם ועל פי הנחתם לפרק הזמן שהם מניחים שייקח להם לבצע את הפרויקט. כמובן שצריך לקבוע אבני דרך שגם להם צריך לקשור הגדרת זמן (שיכולה להיות מעט יותר גמישה). חשוב שתגדירו לכמה זמן אתם מרשים לחרוג (תמיד יהיו בעיות בלתי מתוכננות). חשוב שתדגישו שחריגה מהגבלת הזמן (כולל מה שהרשתם לחרוג) תחשב כשבירת חוזה.

2. כמה תשלומים?

תדאגו לפרוס את התשלומים ככל שיותר, כשהחלק הניכר ביותר ישולם כשכל הפרויקט יגמר ושאתם מרוצים מהתוצאות.

3. תגובה זה דבר חובה

תדאגו שכל דבר הקשור לפרויקט ולפיתוח יהיה מאושר על ידי שני הצדדים בכתב – כלומר כל שינוי, סיום שלב וכו׳ מחייב ששני הצדדים מאשרים אותו בכתב (מייל זה בסדר). ככלל, כדאי שיהיה סעיף בחוזה שאומר שאם לא השבתם לפניית הקבלן אליכם, הוא מחויב ליצור איתכם קשר בדרכים נוספות (רשתות חברתיות, טלפון וכו – שוב, עדיף בכתב וטלפון כאמצעי אחרון) – לרוב ידרוש ממכם משהו דומה.

4. גאנט מלא לפיתוח

תדרשו תוכנית עבודה מלאה (לא בפרטי פרטים) של כמה זמן יקח כל חלק, מתי כל חלק יסתיים, אם יש חומרים שנדרשים ממכם מתי הם ידרשו אותם וכו – שאתם תמיד תהיו מוכנים ושתמיד תדעו מה אמור לקרות מתי (ואם יש עיכובים בכמה הם מתעכבים…)

5. תוצאות מדידות

כל סיום שלב המהווה אבן דרך (לרוב  אבן כזו תתבטא בתשלום) יהיה מדיד במספרים ולא אבסטרקטי, כגון, עובד כמצופה וכו. תגדירו בדיוק מה אמורה להיות התוצאה הסופית/ביניים ואיך אתם מתכוונים למדוד אותה. לדוגמא, אם אתם מפתחים חומרה אז צריכת הסוללה צריכה להיות כזו שהמכשיר יוכל לעבוד X ימים בין טעינה מלאה לטעינה הבאה.

6. עוד עצה קטנה, ואולי הכי חשובה

בצעו את התשלומים באמצעות גוף המאפשר ביקורת על ההסכם. PayPal הוא גוף שכזה. אמנם תשלום דרכו מסתכם במספר אחוזים נוספים, אך בשלב בוררות מול הקבלן, יש גוף נוסף שיכול לעזור לכם שעלול לחסוך לכם ללכת לבית משפט.

בהצלחה!

בסוף חודש ינואר נקיים זו הפעם השישית את תחרות Geek Awards המסורתית שתערך במתכונת של אירוע מצומצם וסגור בו יחשפו האנשים והחברות שעשו את זה ובגדול במהלך השנה החולפת. שלב הצעת המועמדים כבר מאחורינו וכעת נותר רק לקבוע מבין המועמדים את הזוכה בכל אחת מהקטגוריות השונות. אם לשפוט על בסיס המועמדים שזכו בשנים קודמות, נראה כי המקומות הראשונים חוזים הצלחה מרשימה לזוכים בהמשך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-15 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד במועמדים לקטגוריית האקסלרטור הטוב בישראל לשנה החולפת:

1. Citi Accelerator

2. Microsoft Ventures Accelerator

3. UpWest Labs

4. Kamatech

5. EISP8200

הצביעו למועמדים שלכם ב-Geek Awards 2016

למדוד רמת דם, בלי דקירות. מקור: GlucoVista

חולי סוכרת נאלצים כיום לבצע בדיקת רמת גלוקוז בדם כל כמה שעות. הבדיקה נעשית על ידי דקירה של האצבע ודגימה של הדם בעזרת מקלון בדיקה מיוחד. GlucoVista מפתחת מוצר ייחודי שינטר את רמות הדם באופן רציף – ללא צורך בדקירה. עתה מודיע הסטארטאפ הישראלי על גיוס 2 מיליון דולר.

צמיד חכם במקום דקירות

הפיתוח של GlucoVista (גלוקוויסטה) בודק את רמות הסוכר בדם בכל רגע נתון בעזרת ניתוח של הקרניים האינפרא-אדומות שנפלטות מהגלוקוז. אב הטיפוס שאותו מפתחת החברה כרגע מכונה CGM-305 והוא מובנה בתוך צמיד חכם. הצמיד מנטר את רמת הגלוקוז בכל רגע ומשדר אותה לסמארטפון או לטאבלט, כך שאם נמדדת תוצאה חריגה, המשתמש מקבל התראה. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מתאימה גם לחולי סוכרת סוג-1 ("סוכרת נעורים") וסוכרת סוג-2 ("סוכרת שאינה תלויה באינסולין"). כיום נמצאת החברה בשלבים של ניסויים קליניים בבתי חולים בישראל.

GlucoVista הוקמה בשנת 2006 על ידי המנכ"ל אפרים לנדא ועל ידי יונתן גרליץ, שמשמש כמנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה. מאז שהוקמה החברה היא הספיקה לגייס כ-2.7 מיליון, כולל סבב הגיוס האחרון מ-6 משקיעים שונים.

המטה של החברה נמצא בניו-ג'רזי, בעוד שמרכז המחקר והפיתוח שלה נמצא בישראל. אם החברה אכן תצליח לפתח את הטכנולוגיה שלה ולקבל את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי היא תיהנה מנתח שוק עצום שכולל כ-370 מיליון איש, מתוכם כ-29 מיליון איש בארצות הברית לבדה (כ-9.3 אחוזים מהאוכלוסיה). למעשה, מדי שנה מוקדשים בארצות הברית בלבד כ-176 מיליארד דולר לצורך הטיפולים הרפואיים במחלה, כך שפתרון שהופך את הניטור והבדיקה לאמצעי יומיומי, לא כואב ולא פולשני יהיה בבחינת "הגביע הקדוש" של התחום.