Quantcast
Channel: גיקטיים - סטארטאפ והון סיכון
Viewing all 5527 articles
Browse latest View live

גיוס: KAHR מגייסת 12 מיליון דולר, כדי לפתח טיפול ביולוגי לסרטן הלימפומה

$
0
0
DNA LAB SCIENCE SCIENTIST TUBE
מקור: Kahr

מקור: Kahr

לא מעט חברות ביומד מנסות לפתח תרופות ביולוגיות לטיפול בסוגי הסרטן השונים. עתה מודיעה חברת KAHR Medical הירושלמית, שמפתחת טיפול לסרטן הלימפומה ומחלות אוטואימוניות, כי גייסה 12 מיליון דולר להמשך הפיתוח והרחבת הניסויים.

ניסוי קליני יחל בקרוב

הטיפול שמפתחת KAHR Medical (כאהר מדיקל) נעשה בעזרת חלבון כימרי המכיל שני אזורי פעולה באותה מולקולה. הודעת הגיוס מגיעה בד בבד עם הודעה של החברה על קבלת אישור ועדת הלסינקי לניסוי הקליני ובדיקת יעילות הטיפול בבני-אדם. הניסוי הקליני יעשה בקרב חולי לימפומה ויורכב משני שלבים, כשבשלב הראשון, יקבלו המטופלים מינונים שונים של התרופה, זאת על מנת לקבוע את בטיחות התרופה, הפרמקוקינטיקה, והמינון המקסימלי של התרופה אותו ניתן לתת במסגרת הטיפול; ובשלב השני, יינתן למטופלים המינון המקסימאלי ויאספו בשנית נתוני הבטיחות, הפרמקוקינטיקה והיעילות.

KAHR Medical הוקמה בשנת 2005 והיא חברת בת של חברת הדסית ביו; מנכ"ל החברה הוא דוקטור נועם שני, המדענית הראשית שלה היא פרופסור מיכל דרניצקי אלהלל וסמנכ"ל הפיתוח שלה הוא דוקטור משה בארו. מאז הקמתה גייסה החברה כ-17 מיליון דולר כשבסבב הגיוס הנוכחי השתתפו מספר קרנות ביניהן קרן Korea Investment Partners, קרן  Mirae Asset Venture Investment וקרן DSC Investment. ההשקעה, בגובה 12 מיליון דולר, נעשתה על פי שווי חברה של 25 מיליון דולר לפני הכסף בדילול מלא.

בהתייחסו לגיוס ההון מסר דוקטור נועם שני, מנכ"ל החברה: "אנחנו מאוד שמחים להכריז על סבב הגיוס הנוכחי. ההון שגייסנו יאפשר לחברה לקדם את הטיפולים המובילים שלה לשלבים פרה-קליניים וקליניים: ה-KAHR-102 אושר עתה על ידי הרשויות בישראל לניסויים קליניים (שלבים  I/IIa) בחולי לימפומה. התרופה השנייה שאנחנו מפתחים, KAHR-101, מוכנה לשלבים הפרה-קליניים". סאנג-וו לי, מקרן Korea Investment Partners, מסר בתגובה לגיוס: "אנחנו מרוצים מאוד מההשקעה שלנו ב-KAHR ואנחנו מצפים בכיליון עיניים לעבוד עם ההנהלה של KAHR ושאר המשקיעים כדי לקדם את פיתוח התרופות לשלב הבא".

מקור תמונה ראשית: cc-by-University of Michigan


גיוס: Mabaya הישראלית מגייסת 2.25 מיליון דולר

$
0
0
מקור: Mabaya
מקור: Mabaya

מקור: Mabaya

לאופן שבו מסודרים מדפים בסופר או בחנות יש השפעה מכרעת על התנהגותו של הצרכן ועל המוצר שבסופו של דבר יחליט לרכוש. ידוע כי המדפים הבולטים ביותר בכל חנות הם אלו שנמצאים בגובה העיניים של הצרכן, ולכן מותגים מוכנים לשלם לא מעט כדי להציג את המוצרים שלהם על מדף זה. הסטארטאפ הישראלי Mabaya מביא את האופציה הזו למרחב המסחר האלקטרוני, על ידי כך שמאפשר לקמעונאים מקוונים קטנים כגדולים להציג את המוצרים הספציפיים שלהם לקונים רלוונטים, במיקומים הבולטים ביותר באתר.

כעת הודיעה החברה הישראלית על השלמת סבב גיוס סיד בסך 2.25 מיליון דולר כדי להרחיב את שירותי המסחר שלה ברחבי העולם. את סבב הגיוס הובילה Lool Ventures (שכן Mabaya היא חברת פורטפוליו שלה) לצד משקיעי אנג׳ל אנונימיים.

רווח כפול

הפתרון של Mabaya מנתח את ההעדפות של המבקרים בחנות המקוונת בזמן אמת, ומציג בפני הקונים הפוטנציאלים את הפריטים שסביר להניח שהכי יעניינו אותם. כך, פתוחה בפני קמעונאים ומשווקים האופציה להגדיל את רווחיהם (על ידי קידום בעזרת CPM או CPC), ומן הצד השני, מותגים וסוחרים יכולים לקדם את המוצרים שלהם בפני קהל קונים פוטנציאלי. סביר להניח שיצא לכם להיתקל במוצרים דומים של אמזון, Alibab, Etsy או eBay, שכבר משתמשים בטכנולוגיה דומה. Mabaya טוענת שהפתרון שלה עושה שימוש באותה הטכנולוגיה, תוך כדי ששומר על מחיר סביר ונגיש לאתרי מסחר בכל הגדלים.

מאז השקת המוצר של Mabaya בשנת 2014 הוא הוטמע כבר בקרב מספר אתרי מסחר אלקטרוניים כגון MercadolLibre, אתר המסחר האלקטרוני הגדול ביותר בדרום אמריקה ו-Shop Direct (שאחת החנויות המוכרות שלו היא Very.co.uk).

״המטרה של Mabaya היא לשפר את חווית הקניה לכולם. עם Mabaya, מותגים יכולים להציג את המוצרים שלהם בפני האנשים הנכונים; בפני קונים אקטיביים מוצגים מוצרים מקודמים מקוריים שמעניינים אותם; וקמעונאים מקוונים יכולים ליהנות מזרם הכנסות חדש, הן עבור קליקים על המוצרים המקודמים, והן על המכירות בפועל. השותפויות שלנו הן עדות נוספת לעובדה שהפלטפורמה שלנו משנה את העתיד של המסחר האלקטרוני״, אמר אבי רבינוביץ (מנכ״ל), שייסד את החברה ביחד עם יונתן קוגן (VP Product).

Mabaya – Sponsored Products

 

עוד טיפה: הצצה למשרדים של Drippler [תמונות]

$
0
0
צילום: גיקטיים
צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

חברת Drippler עומדת מאחורי אפליקציית מובייל (Android ו-iOS) העוזרת להפיק את המירב מהסמארטפון על ידי מתן טיפים חכמים לשימוש במכשיר והמלצות לאפליקציות המתאימות ביותר עבור כל משתמש. החברה הוקמה בשנת 2010 ומונה כיום כ-25 עובדים היושבים בתל אביב. הפיתוח של החברה נהנה ממיליוני משתמשים, רובם מארה״ב.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

על העיצוב אחראים Studio BA: אדריכל מורן בן חור ,מעצב פנים עמרי אמויאל, גל הר טוב ואלדר אוחיון. בחברה מספרים כי היה להם חשוב להשקיע מחשבה בעיצוב של החללים השונים. למשל הגג, שנחשב למקום הכי שווה בחברה, ומשמש כמקום ל-Meetups ומקום ישיבה כיפי ביום יום.

רגע לפני שקיעה: עלמה פיינגולד, Office Manager וכוס הקפה.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

מיצינו את הלבד, הצטרפו לחגיגה: יובל פוקס, Data Scientist, לידן חזות, Backend Developer, יולי סרברו, Ad Operations & Customer Success Manager, עלמה פיינגולד, Office Manager, חיים שומן, Marketing Director ואריאל כץ, Product Manager.

צילום: גיקטיים

drippler (צילום: גיקטיים)

העיקרון המנחה מאחוריי העיצוב היה לייצר אווירה כיפית, חמימה, פרקטית ולא יומרנית. השימוש במשרדים הוא בקווים נקיים עם שילוב צבעים ושיתוף פעולה פנים-משרדי עם איליה צופרון, ה-UX/UI Designer, שאחראי על כל הגרפיקה שעל הקירות. הנה כמה דוגמאות:

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

בין הטיפות

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

המחשב של איליה:

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

ועכשיו בגדול: איליה צופרון, UX/UI Designer ויולי סרברו, Ad Operations & Customer Success Manager.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

נחשו מי ניצח: אייל רוביקי (ימני), Backend Developer ועמי מגיד (שמאלי), Backend Team Lead.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

כמו כן, היה חשוב לחברה שאזור העבודה האישי יהיה איכותי כמה שניתן. לצורך כך הם מיקמו את החדרים הסגורים במרכז החלל והשאירו את אזורי החלונות לעמדות העבודה. החדרים הסגורים, שהם הגרעין של המשרד, משמשים כחוצץ בין צוותי החברה ויוצרים חללי אופן ספייס. כמו כן הם מכילים חדר ישיבות וחדר טלפון שיכול לשמש גם כמקום התבודדות לשיחות סקייפ.

מדגימה חיוביות: טרי חסון, Content Manager.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

הלובי ומאחוריו דוגמה לאופן ספייס.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

על תקן הפינה הפופולארית החדר בעל הכינוי "המקפיא"- חדר קטן אליו בורחים כשצריך רגע לבד לנוח וכמובן מזגן אישי בפול ווליום. בתמונה: המטבח, בו יש מקפיא אמיתי.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

אז מה חסר לכם חברים? התשובה היתה חדר עם פלייסטישן או כורסאות מסאז'. עד אז הם יסתפקו ברובי הנארף שמפוזרים ומשקפים את המלחמות שמתרחשות בזמנים קשים.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

ועוד קצת פרצופים שמחים: חיים שומן, Marketing Director.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

ברוך נורילוב (מימין) Android Developer ואיתי אייזיק (משמאל) Ad Operations Manager.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

לסיום בפינת הפרגון, הצל"ש עובר לחברת Yelloha, שכנים של Drippler.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

>> למדורים נוספים של הצצה למשרדים

גיוס: Spikko מגייסת מיליון דולר, מאפשרת ניהול שיחות חכם בחו׳׳ל

$
0
0
מקור: צילום מסך, Spikko
מקור: Spikko

מקור: Spikko

חברת Spikko הישראלית הודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס בהיקף של מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, כדי להביא לשוק פתרון שיתמוך בריבוי מספרים וירטואלים במכשיר הנייד, זאת ללא צורך בהחלפת כרטיס הסים, או רכישת מכשיר התומך ב-Dual Sim. סבב הגיוס הנוכחי מתווסף לסבב A שהשלימה החברה בעבר בסך 2.5 מיליון דולר.

עד היום, היה נהוג שטלפון נייד מחובר לכרטיס סים אחד או שניים (בהתאם לתמיכה שלו), ומכאן נבעה כמות מוגבלת של מספרי טלפון ׳וזהויות׳ שניתן לשייך לכל מכשיר. בעזרת הפתרון של Spikko, ניתן להסיר את אותן מגבלות, ולהשתמש בכמה מספרי טלפון במכשיר אחד ועם אותו כרטיס סים.

עוקב אחריך ברחבי העולם

סבב הגיוס האחרון יקרב את Spikko במטרתה להביא לשוק העסקים הקטנים את הפתרון שלה (בצורת אפליקציית אנדרואיד ואייפון) לריבוי מספרים על המכשיר הנייד, פתרון שעונה על צורך בוער בשוק ומייתר את הצורך בשימוש במכשיר התומך בשני כרטיסי סים.

המוצר עושה שימוש בטכנולוגית GSM והפניית שיחות, כך שאיכות השיחות מובטחת להיות אופטימאלית, זאת בשונה מהסתמכות על שירותי VOIP התלויים באיכות רשת הנתונים בצד המוציא ובצד מקבל השיחה. כך, השימוש ב-Spikko אינו מצריך חיבור לרשת, למעט בשלב ההגדרות ורכישת המספר עצמו.

כל משתמש מקבל מספר ייעודי השמור רק לו (כל עוד הוא מנוי לשירות), אותו הוא יכול להוסיף לאתר, לחתימה האלקטרונית או לכרטיס הביקור שלו. בכל רגע נתון המשתמשים יכולים לבחור מאיזה מספר להוציא את השיחה, ואיזה מספר נמען השיחה יראה על צג הטלפון שלו. כמו כן כולל השירות גם תא קולי, הקלטת שיחות והודעות טקסט באופן חלקי עבור חלק מהמשתמשים (תלוי מדינה).

מקור: צילום מסך, Spikko

מקור: צילום מסך, Spikko

מחירים תחרותיים

השירות מוצע במחירים שלהגדרת החברה הינם ׳שווים לכל נפש׳, ועלות השיחה הינה תחרותית בהשוואה לספקים השונים הקיימים בשוק. נכון לעכשיו הפוקוס של החברה הוא בחדירה לשוק הגלובאלי של אנשים העובדים מהבית, בעלי עסקים קטנים ואנשים פרטיים הנדרשים לריבוי מספרים לוקאליים או בינלאומיים. התמחור מבוסס על עלות חודשית קבועה בגין שריון מספר ייעודי וכן עלות נוספת המקנה קרדיט לדקות שיחה יוצאות או נכנסות. התשלום מתבצע באמצעות כרטיס אשראי, פייפאל או ישירות דרך חנות ה-iTunes במקרה שהמשתמש בוחר לבצע רכישה מתוך האפליקציה למכשירי אייפון.

לטענת החברה, הערך הייחודי שמציעה טמון בכך שיש אמנם עוד חברות שמאפשרות קניית מספרים וירטואליים דרך אתר אונליין, אבל כמעט ולא קיימים פתרונות כל כך מקיפים בשוק המאפשרים ניהול מלא של זהויות (כולל שיחות נכנסות ויוצאות), אפליקציה שמנגישה את השירות לכל משתמש באופן פשוט, תמיכה במענה קולי, הקלטות והודעות סמס.

Spikko הוקמה בשנת 2008 (כשהאייפון עוד היה בחיתוליו) ע"י 4 שותפים דאז- שי גלבוע, רובי קיזנר, דניאל פוגל ושי בן ארצי. משרדי החברה ממוקמים בתל אביב.

״Spikko נוחלת הצלחה בקרב משתמשים מתקדמים (early adapters) המבינים מייד את הערך ועליונות המוצר בהשוואה לכלל החלופות האחרות הקיימות בשוק. אנחנו כרגע מתרכזים בשיווק השירות לקהלים נרחבים הכוללים אנשים פרטיים, בעלי משרדים ביתיים, משרדים קטנים ומשתמשים עסקיים הפונים ללקוחות מקומיים או בינלאומיים. זהו מבחינתנו צעד ראשון בדרך למתן פיתרון שלם לניהול מספרים מרובים בקלות ובתקציב נמוך״,  אמר שי בנארצי, מנכ"ל החברה.

הורדת Spikko לאנדרואיד | iOS

וידאו – הפתרון של Spikko

גיוס: Vroom הישראלית מגייסת 95 מיליון דולר לרכישת חברה מתחרה

$
0
0
vroom

 

vroom

מאת אסף גלעד, כלכליסט.

הסטארטאפ הישראלי-אמריקאי Vroom שנוסד בידי אלון בלוך ואלי וורטמן מגייס 95 מיליון דולר למימון רכישת Texas Direct Auto חברה מטקסס שמפעילה אתר ושירות למכירת רכבים משומשים ברשת. את הגיוס תבצע החברה מהקרנות אלן אנד קומפני וקדג'ין פרטרנס ובהשתתפות המשקיעים הקיימים: ג'נרל קטליסט, קטרטון פרטנרס וטי רואו (T. Rowe), אחת מקרנות ההון הפרטיות הגדולות בארה"ב. הגיוס כולל רכיב של השקעת מזומן תמורת מניות בחברה וכן גיוס חוב בהלוואה.

ורום נוסדה בניו יורק באוגוסט 2013 ומאז היא גייסה 108 מיליון דולר במזומן ובהלוואות בשלושה סבבים, האחרון שבהם ביולי האחרון, אז גייסה 54 מיליון דולר. Vroom כיום היא נחשבת לאחת החברות הגדולות בתחום הקנייה והמכירה של רכבים משומשים בארה"ב, היא מעסיקה כ-150 עובדים ומגלגלת מחזור מכירות שמתקרב ל-300 מיליון דולר בשנה. היא מחזיקה במטה הנהלה בניו יורק ובכמה מוקדי מכירות ושירות בטקסס ומרכז נוסף באינדיאנפוליס. מרכז המו"פ של החברה שוכן בנס ציונה ומעסיק 25 עובדים בניהולו של ליאור גרשון. במרכז הישראלי שלה שוכן גם משרדו של אחד המייסדים אלי וורטמן, לשעבר איש קרן בנצ'מרק ישראל.

למכור או לקנות רכב מהסמארטפון

Vroom הקימה שירות המאפשר למכור או לקנות רכב משומש ברשת מבלי לצאת למגרשים של דילרים ומבלי לנהל משא ומתן עם הקונה או המוכר. היא שייכת לסגמנט צומח של חברות סטארטאפ שמגייסות עשרות מיליוני דולרים בארה"ב להקמת אפליקיציות ושירותים למכירת רכבים משומשים, בהם Beepi של הישראלי עומר סביר, וכן אפליקציות נוספות דוגמת Shift ו-Carvana.

בכדי למכור רכב ב-Vroom יש לצלם אותו ולשלוח את התמונות לחברה, לענות על ארבע שאלות בסיסיות באתר החברה, להסכים להצעת המחיר של החברה ולהמתין להגעת שליח שיבוא לאסוף את הרכב למוסך השיפוצים שלה. את ההעברה הבנקאית יכולה ורום לבצע כבר במועד ההסכמה של המוכר להצעת המחיר, אפילו כאשר הרכב עומד בחניון הביתי.

בכדי לתת הצעת מחיר מתחברת החברה למאגרי מידע כמו קארפקס, שמספקים לה פרטים על תאונות שעבר הרכב ועל בדיקות שגרתיות שביצע. את הצעת המחיר היא מייצרת לאחר חישוב בזמן אמת של מחירי רכב במצב דומה גם באתרי יד שנייה כגון קרייגסליסט או באתרי הדילרים.

הרכב נלקח מהמוכר אל עבר מרכז שיפוצים ותפעול שמפעילה ורום ולאחר מכן מועלים פרטיו לאתר בכדי לאתר לו קונה. לטענתה, היא מנסה למכור את הרכבים במחיר הנמוך בממוצע ב- 9% ממחיר השוק, הצעה שעשויה להיות תחרותית אפילו ביחס לדילרים.

vroom

"ורום נכנסה לשוק המכוניות המשומשות בגישה דומה לזו של אמזון", מספר אלי וורטמ. "שוק הרכב המשומש בארה"ב בנוי מרשת של 35 אלף דילרים שפרוסים על פני כל המדינה ומכסים בממוצע מרחב גאוגרפי של 20-30 מייל רבוע כל אחד. אנחנו חשבנו שאפשר לשפץ, למכור ולהוביל רכבים משומשים במודל של אמזון, דהיינו הקמת מרכזים לוגיסטיים מעטים שמכסים כל אחד אזור ברדיוס של כ- 300 מייל רבוע או 30 מיליון תושבים. את ההון שאנחנו חוסכים על כח אדם ועל שכירות מגרשים אנחנו מפנים לטובת שבעה מרכזי לוגיסטיקה שיפעילו שירותי מכונאות, שיפוץ רכבים ושילוח".

בשונה מחברת ביפי שהקימו עומר סביר ואלחנדרו רזניק בחוף המערבי, ורום אינה נוטלת עמלה על עסקה בין המוכרים לבין הקונים. בעוד שביפי נוטלת עמלה של 6-9% על מכירה למשתמש, ורום קונה ומוכרת את הרכבים ברווח ממוצע והוא זה שמקיים אותה.

החברה הנרכשת, טקסס דיירקט אוטו, היא מעין מתחרה מקומי לוורום. היא מפעילה שירות למכירת וקניית רכבים משומשים בטקסס דרך הרשת כמו ורום, כמו גם שירות מכונאים שמתקנים ומשפצים רכבים בטרם מכירתם. יחד עם TDA תהפוך ורום לחברה של 500 עובדים. אלי וורטמן, אחד המייסדים צופה כי החברה תייצר מכירות של מיליארד דולר, מתוכן תגזור ורום רווח על מכירת המכוניות.

לקריאה נוספת

כרטיס אשראי לקהילת ההיי-טק: לאומיטק ו-Elevator משיקים את Society

$
0
0
shutterstock credit card

shutterstock credit card

לאומיטק ואלבייטור (Elevator Fund) הודיעו על השקת מועדון Society, קהילה ייעודית של יזמים ומנכ"לים של חברות טכנולוגיה ומובילי דעה בעולם היזמות והחדשנות הישראלי. חברי המועדון ייהנו מכרטיס אשראי שיהיה רשום על שם החברה ובשונה מכרטיסי אשראי אחרים, יעניק הטבות הן לחברה עצמה והן למחזיק הכרטיס, לצד פתרונות ייחודיים וממוקדים העונים על צרכי קהילת ההיי-טק.

חברות במועדון Society תכלול הטבות ייעודיות ב-4 תחומים הרלוונטיים ביותר לצרכיהם העסקיים של היזמים:

  • נסיעות: טיסות, מלונות, כניסה לטרקלינים, השכרת רכב, חדרי ישיבות.
  • כלים לניהול החברה: שירותי ענן, תוכנות ייעודיות, shared office space.
  • נטוורקינג: אירועי תוכן אקסקלוסיביים למחזיקי הכרטיס, הטבות בהרשמה לכנסים בישראל ובעולם.
  • לייף סטייל: מגוון הטבות ואירועים ייחודיים לחברי הקהילה.

בתוך כך, נחתם הסכם מיוחד בין המועדון לבין United Airlines, במסגרתו ייהנו מחזיקי כרטיס האשראי באופן אוטומטי ממעמד Gold במועדון הנוסע המתמיד של יונייטד. לקוחות שהינם בעלי מעמד Gold, יזכו לשדרוג למעמד פלטינום בחברה. בחודשים הקרובים צפויה יונייטד איירליינס להשיק את קו התעופה החדש שלה מתל-אביב לסן פרנסיסקו, המשרת בראש ובראשונה אנשי היי-טק. כחלק משיתוף הפעולה הייחודי של Society עם יונייטד איירליינס, ייהנו חברי המועדון מהטבות בלעדיות גם בקו החדש ויהנו מסטטוס משודרג בחברות תעופה נוספות במסגרת תוכנית Star Alliance.

קרדיט תמונה: credit card via shutterstock

הייטק פינת רוטשילד: קוד לבוש מבקר ב-MindSpace אחד העם

$
0
0
צילום: גיקטיים

reut

אחרי שבדקנו אותם מבחינה עיצובית, הגיע הזמן לבדוק אם יש שיק גם בגזרת הביגוד. תפסנו ארבעה דיירים של חלל העבודה MindSpace באחד העם ושאלנו אותם על מהות החיים.

קרדיט: איל תגר, mindspace

קרדיט: איל תגר

עדי אקהויז ברזילי, מייסדת-שותפה

ספינת האם: RealFace, "אנחנו מייצרים טכנולוגיה ​חדשנית לזיהוי ​אנשים ופנים שיישמנו תחילה באפליקציה (pickeez), שמביאה את התמונות שבהם צולמת מכל טלפון".

תאג מי: #המשפחהשלי#טכנולוגיותלמידהעמוקה #​יזמות #אנשיםמחייכים #ים.

לפגישת משקיעים האחרונה שלי לבשתי: "שמלה שחורה מאורבן אוטפיטרס. מתאימה למזג האוויר החמים והנעים אבל רצינית מספיק (אני מקווה)".

מתאים לי קפה עם: אלון מאסק.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Airbnb, "אוהבת אנשים ולארח אותם אצלנו".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "שעון אפל לבעלי".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "מוציאה את הכלב לטיול. במלדיביים".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "מטעינה".

משחק האסוציאציות:

פולארויד – "אהבת ילדות".
כנס – "הזדמנות".
חיישן – "חילזון".

קוד פתוח:
שמלה – Urban Outfitters.
נעליים – Jcrew.
שרשרת – זארה.

QA: לגזור- השילוב של שמלת כותנה אוברסייז עם כפכפים מוריד מהלוק. נעל בובה היתה מרימה לשמלה.

לשמור- השרשרת הפכה את הלוק מפשוט לקז'ואל שיק.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

ליאור פרנקל, Head of Fun & CEO

ספינת האם: nuSchool, עוזרים למעצבים להריץ את העסק שלהם.

תאג מי: #soundcloud #single-speed #Headspace #Espresso #audiobooks.

לפגישת משקיעים האחרונה שלי לבשתי: "אנחנו המשקיעים של עצמנו – אז אני מתלבש איך שרן ואייל השותפים שלי אוהבים".

מתאים לי קפה עם: "אילון תירוש (געגועיי לקפה 'אחת העם')".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Trello.

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "סמארטפון. הוא צומי כמו ילד קטן".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "אנחנו מנסים לבנות את החברה הכי כיפית ורווחית בעולם, כך שאין מחשבות על אקזיט".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "מברך שהחיינו".

משחק האסוציאציות:

פולארויד – "מסיבות פרועות".
כנס – "נסיעות לחו״ל".
חיישן – "JFK".

קוד פתוח:
חולצה- ת׳ריפט שופ בברוקלין.
ג׳ינס – Cheap Monday.
גרביים – Urban.
נעליים – Aldo.

QA: לגזור- מכנסיים, כל הלוק כל כך מקורי ויפה שמכנסיים שחורים פשוט בנאליים מדי אליו. תכלת היה הופך מסבבה למדהים.

לשמור- כל השאר. לייק, לייק, לייק.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

אמנון ברנע, מעצב ראשי

ספינת האם: BACKFEED, משתמשת בטכנולוגית הבלוקצ'יין כדי לקדם אינטרסים קולקטיביים.

תאג מי: Sketchbook, #Art#, #Philosophy, #Music, #Design.

לפגישת משקיעים האחרונה שלי לבשתי: "כנראה שבגדי יד-שנייה מ'אדרת' או מחברים".

מתאים לי קפה עם: "אם זה היה אפשרי, הייתי יושב לכוס תה עם אלן ווטס".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Couchsurfing, "קהילה חובקת עולם שמקדמת נתינה, פתיחת הבית והלב. אני מחכה בקוצר רוח להזדמנות הבאה להשתמש בשירות הזה".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "אני לא טיפוס של גאדג'טים וקניות מיותרות. אבל הרכישה האחרונה שלי היא אוזניות Sennheiser HD598. קנייה שאני מבסוט ממנה כל יום מחדש".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "אורז תיק קטן וטס אל הלא נודע".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "מטעין אותה שוב?".

משחק האסוציאציות:

פולארויד – "אינסטגרם".
כנס – "העתידנים".
חיישן – "תנועה".

קוד פתוח:
חולצה: Castro.
מכנסיים: Pull & Bear.
סנדלים: ריקושט.

QA: לגזור- הלוק כל כך מגניב, ואז הגיעו סנדלי השורש.
לשמור- המכנסיים פצצה. הצבע, הגזרה. ככה עושים קז'ואל קיצי.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

אליאב אללוף, מייסד

ספינת האם: TLV SOCIAL, "סוכנות בוטיק לקידום במדיה חברתית עבור אנשים ומותגים מעוררי השראה. עובד בעיקר עם לקוחות בינלאומיים (לוס אנג'לס, פריז, הודו, סידני, וכו'). בנוסף, מייסד-שותף 'אהבנו', חנות מתנות למוצרים של מעצבים ישראלים. הרווח של החנות הולך לפרויקטים למען הקהילה כמו טיפול בחיילים בודדים, ילדים חולי סרטן, תינוקות נטושים, כלבים לאימוץ, סרטן השד ועוד.

תאג מי: #דפוס_התנהגות #חוסר_רציונליות #חדשנות #גלובלי #עקרון_מנחה.

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: חולצה שחורה עם ג'ינס.

מתאים לי קפה עם: סת' גודין ומייקל מוריץ. "אני מעריך אנשים שמסוגלים להביט על הרבה תעשיות במקביל, לפתח רעיונות ולהיות נאמנים לאמת שלהם".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: "לא הייתי אפליקציה, אפילו לא במקרה".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "הכי גאדג'ט שיש לי זה אייפד ואני קורא בו ספרות מקצועית או ספרים שאי אפשר להשיג בעברית".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "אני עושה את כל מה שאני רוצה כבר עכשיו. עוד כסף לא ישנה את החיים שלי בצורה דרמטית".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "ללקוחות שלי לא אכפת אם זה יום כיפור, ראש השנה, פסח או 2 בלילה, אז בטח שלא מעניין אותם שנגמרה לי הסוללה. אני תמיד זמין".

משחק האסוציאציות:

פולארויד- "מוצר מדהים לזמנו".
כנס- "מינגלינג".
חיישן- "תנועה".

קוד פתוח:
חולצה- רנואר.
מכנסיים ונעליים- אמריקן אפרל.

QA: לגזור- לא רק שחור.

לשמור- כל פריט בנפרד, החיוך והגישה.

הסינים עוברים מעמק הסיליקון לתל אביב - 4 טיפים למשיכת משקיעים

$
0
0
shutterstock china

shutterstock china

מאת איתי דניאל גנץ, COO בחברת BEBEAR.

יותר ויותר יזמים וחברות סטארטאפ ישראליות מוצאים עצמם בשנים האחרונות חושבים על השוק הסיני כפוטנציאל עסקי או אף בעיצומם של שיתוף פעולה קיים וצמיחה עסקית בשוק הסיני עצום הממדים. שוק זה, המציע כוח קניה אדיר, נפתח אל שוק המסחר המערבי ומשנה את פני הכלכלה העולמית, והמרוויחים הגדולים מכך יהיו אלו שיגיבו ראשונים.

אם תסתכלו מקרוב על הנוף הכלכלי הישראלי תוכלו להבחין בלא מעט משקיעים סיניים עושים דרכם ארצה בתקופה האחרונה ומשתלבים עם חברות סטארטאפ ישראליות בכדי לצאת מהקן הטכנולוגי-כלכלי הסיני ולהרחיב את אחיזתה של סין במיזמים טכנולוגיים חיצוניים. ישראל, מעצמת היי-טק ששמה הולך לפניה, נהנית מפניות משקיעים סינים המעוניינים בין היתר בטכנולוגיות ה-Cyber Security, ה-Big Data וחוויית משתמשי המובייל, ומוצאים בית חם בקרב יזמים ישראלים.

מסיליקון לתפוזים

אם עד עכשיו עמק הסיליקון היה יעד מספר אחד עבור משקיעים סיניים במצוד אחר סטארטאפים אטרקטיביים, כעת ישראל מהווה משב רוח רענן המושך אליו את אותם אנג'לים. הסיבות לכך אינן מפתיעות. בעוד ששווין של יותר מ-100 חברות סטארטאפ אמריקאיות מוערך בכ-1 מיליארד דולר, חברות ישראליות דורשות סכומים פחותים בהרבה. כמו כן, בעוד שהבירוקרטיה האמריקאית חוששת מפגיעה בביטחון הלאומי, מהווה מכשול סבוך, מרתיעה ומייקרת את התהליך עבור המשקיעים הסיניים, הרי שישראל מהווה יעד נגיש הרבה יותר.

אייל רוזנטל, מנהל קרן "אינפיניטי ישראל-סין", מעריך כי השקעות שמקורן בכלכלה הסינית בטכנולוגיה ותעשייה ישראלית, תגענה ללא פחות מ-10 מיליארד דולר עד שנת 2020, כאשר השקעות אלה תהיינה מכוונות לחברות יזמות שעתידות לגלגל מחזור של כ-2.5 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות. אפשר להיווכח במציאות זו כבר היום, דוגמת השקעות מטעם חברת Baidu הסינית, המציעה פלטפורמה לשירותים אינטרנטיים ומשקיעה בחברת Taboola הישראלית, אחת מפלטפורמות הפצת התוכן המצליחות ביותר כיום. גם קבוצת Xio, חברת השקעות סינית בולטת, רכשה לאחרונה טכנולוגיית לייזר רפואי מחברת Lumenis Ltd וענקית האינטרנט Alibaba השקיעה בחברת VC Jerusalem Venture Partners.

סוף מעשה במחשבה תחילה

בעוד שהשוק הסיני מהווה אוצר בלום שרק ממתין שתיהנו מפירותיו, יש לזכור כי זהו שוק שמקורו בתרבות שונה מזו המערבית, תרבות המחייבת התייחסות שונה לצד הכנה יסודית והבנה עמוקה של הכוח העומד מולנו. כוח זה יכול לשמש מקפצה שתזניק את הסטארטאפ שלנו באמצעות הכנה מקדימה ראויה, אך עלול גם להותיר אותנו המומים ומציצים מבחוץ אם לא נדע כיצד לגשת אליו.

סין מתאפיינת בשינויים דמוגרפיים משמעותיים, במגמת עליית הכנסה לנפש, בכוח צריכה מתחזק וכן בעניין גובר בשיתופי פעולה עם המערב. כל זה כמובן טוב ויפה, אבל יש לקחת בחשבון שכסטארטאפ ישראלי עם סגנון התנהלות שונה מקו המחשבה העסקית הסינית, שיתוף הפעולה יכול להיות מתסכל מאוד. הרבה מעבר למחסום השפה שהיא "ממש סינית" במלוא מובן המילה. לכן, עלינו לזהות תחילה את האתגרים והמאפיינים ששוק זה טומן בחובו, על מנת שנוכל לנתב את המיזם שלנו באופן שיוכל למשוך אליו גם משקיעים כאלה.

אז איך עושים את זה נכון?

1. אפיון מקדים של השוק הסיני – אוכלוסיית סין מונה כ-1.3 מיליארד איש, אבל זה ממש לא אומר שיש להתייחס אליה כיחידה הומוגנית. אחוזי הצמיחה הכלכלית והחברתית בה שונים ממחוז למחוז, עובדה המשפיעה ישירות על פרמטרים כמו הון להשקעה, מדד הכנסה וכוח קניה, ובעצם יוצרת תתי-שווקים מגוונים. סטארטאפים ישראלים צריכים לקחת בחשבון את התוואי הכלכלי-גיאוגרפי באזורים השונים, על מנת לזהות את ריכוז היתרונות המיטבי עבורם.

2. בירוקרטיה ממשלתית – מדיניות כלכלית, רגולציה ותחום המשפט המסחרי והפיננסי הינם גורמים בעלי השפעה מכרעת בחדירה לשוק הסיני. קטלוג המסחר הסיני מפרט תנאים והגבלים החלים על יזמים המעוניינים בשיתוף פעולה כלכלי. החשיבות בעריכת מחקר והבנת הנתונים הקיימים מבחינת המסחר בשוק הסיני היא קריטית, בעוד רגולציה היא פרמטר משמעותי המשפיע על תהליך החדירה לשוק, על התאמות נדרשות ועל עלויות התהליך. כמובן שמעבר לכך מומלץ גם לעקוב אחר שינויי רוחות חקיקה רגולטוריים המשפיעים ישירות על התנהלות המיזם בשוק.

3. חקר שוק – הינו הכרחי על מנת לקבוע את גודלו של השוק אליו אנו מבקשים לחדור ובכדי ללמוד את ההזדמנויות הגלומות בו. חקר שוק נכון יסייע לנו בזיהוי מוקדם של מכשולים וחסמים פוטנציאליים מבחינת התחרות בשוק והסדרי בירוקרטיה ובמיפוי חולשות אפשריות של מוצר/שירות מול כוח הרכישה. כך יסייע חקר השוק לבסס אסטרטגיה עסקית יעילה.

4. הגנה על זכויות יוצרים – כל יזם יודע כי חדירה לשוק עצום כמו השוק הסיני מציבה את הטכנולוגיה שלו תחת סיכון הפרת זכויות יוצרים. הרכבת מערך אסטרטגי משפטי-טכני שיגן מפני הפרה משפטית שכזו תיצור את שכבת ההגנה הנדרשת לשימור המיזם מקורי.

קרדיט תמונה: china via shutterstock


כך הגענו ל-Editor’s Choice בגוגל פליי

$
0
0
google play

google play

מאת אפרת קוטלר, Director of Growth and Online Marketing.

בפעם השישית שקיבלנו ריג'קטים מגוגל חשבנו שזהו, הם דורשים יותר מדי. אחרי חצי שנה של עבודה קשה, כל פעם עם דרישות בנושאים שונים, צוות הפיתוח שלנו היה מתוסכל. המטרה היתה ברורה: לעמוד בסטנדרטים המחמירים של גוגל לאפליקציות על מנת לזכות ב-Editor’s Choice של Google Play, המהווה תו איכות יחיד במינו לאפליקציות. בעולם שבו התחרות על תשומת הלב של היוזר רבה מאד, התואר הזה מאפשר לאפליקציות הנבחרות חשיפה רבה יותר וכמובן – עליה משמעותית בהתקנות של יוזרים אורגניים.

אני מראש אעשה ספוילר ואגלה לא רק שבסוף קיבלנו את ה-Editor’s Choice של Google Play, טייטל שרק מעט אפליקציות זכו בו ועוד פחות מזה אפליקציות ישראליות, מה שהביא לגידול של 300% בכמות ההתקנות האורגניות שלנו. מעבר לכך, בשבוע שעבר Ginger Keyboard, נבחרה ל- Best of apps of 2015 בחנות האמריקאית של Google Play, האפליקציה הישראלית היחידה שמופיעה ברשימה זו השנה. את החגיגות סיימנו עם זכיה בתו איכות נוסף מצד גוגל – Top Developer.

המשמעות של קבלת ה Editor's Choice של Google Play היא עצומה. אפשר לספור על יד אחת את כמות האפליקציות הישראליות שזכו בהכרה מצד עורכי גוגל וקיבלו את ה-Badge הזה. מדובר במועדון ישראלי קטנטן שזכה להכרה מענקית החיפוש בזכות עמידה בסטנדרטים המחמירים של גוגל לפיתוח, עיצוב, שימושיות ושביעות רצון. העמידה בקריטריוניום אלו דרשה עבודה רבה, ירידה לרזולוציות קטנות ובעיקר – הרבה סבלנות. אחרי מספר סבבים בהן האפליקציה נסקרה ותוקנה שוב ושוב, בזכות העבודה הקשה של כולם, קיבלנו בחודש אוקטובר את ההכרה הראויה, ואין ספק שזה תרם לבחירה בג'ינג'ר כ- Best of Apps.

אז איך הגענו לטייטל הנכסף?

1. התאמה לטאבלטים

בהתאם להמלצות ה-Material design של גוגל, התאמנו כל מסך למגוון רזולוציות שונות של טאבלטים, אך גם נתנו חשיבות נפרדת להתאמה עבור Phablets. נכון שהתפיסה הרווחת היא שמדובר בשוק זניח, אבל גוגל שמה דגש רב ומשקיעה תקציבים רבים כדי לקדם את שוק הטאבלטים. כל עוד גוגל חושבת כך, כדאי גם לכם להשקיע את המשאבים הרלוונטיים. זו לא רק התאמה מבחינת Screenshots ב-Google Play ל-10" ו-7", אלא למעשה יישור קו על כל המסכים באפליקציה שלכם. אותה תשומת לב נדרשת גם לפאבלטים, טלפונים עם מסכים גדולים, מאחר ומדובר בשוק שצמח מאד בשנה האחרונה.

2. שביעות רצון

זו אולי נשמעת כמו קלישאה, אבל המשתמשים שלנו הם באמת הדבר הכי חשוב לאפליקציה שלנו, ולכן חשוב לנו לשמור אותם מרוצים. אנחנו משקיעים הרבה כסף, זמן ושעות עבודה בתקשורת עם המשתמשים, בין אם בקהילת הבטא שלנו, הערות בגוגל פליי או אימיילים שנשלחים לתמיכה הטכנית, ולוקחים כל תלונה או הערה ברצינות הראויה. תלונות החוזרות על אותם נושאים מדורגות אצלנו תדיר לפי סדר עדיפויות, ואנו מקדישים להן טיפול ייחודי, במיוחד בחודשים האחרונים. כמו כן, באמצעות כלי ניטור שונים אנו עוקבים אחרי האטות, קראשים ובעיות טכניות אחרות, וזאת על מנת להגיע אליהן לפני היוזרים. שימת לב כל כך גדולה על רצון היוזרים, וההרגשה שיש להם תמיד לאן לפנות, לא רק מונעת תגובות שליליות בגוגל פליי, אלא להפך. יוזרים מרוצים מצהירים על כך, מה שמעלה את הרייטינג של האפליקציה ובהתאם לכך מעלה את הדירוג בגוגל פליי.

3. שיפור UX

אחד הדברים המבאסים ביותר שחווינו היה שהשקענו ימים ושבועות בפיתוח פיצ׳רים נחוצים, ולא רק שלא היה ברור איך להשתמש בהם, אלא היו גם יוזרים שבכלל לא שמו לב שהם קיימים. ברור היה שהבעיה אצלנו, מה שגרם לנו להגיע למסקנה שנדרש שיפור של ה-UX הקיים. ללא מעט אפליקציות יש חשש מההשלכות של עיצוב או שינוי הממשק הקיים, אבל בפועל זה הוכיח את עצמו. כך לדוגמה, האופציה להקטין ולהגדיל את המקלדת, פיצ'ר קיים שהרבה יוזרים ביקשו בכל זאת, הודגש והועבר למקום הרבה יותר דומיננטי ובהתאם לכך העלה את שביעות הרצון.

4. שיפור UI

למרות שהתפיסה היא שבשונה מ-iOS, שם הכללים נוקשים, בעיצוב באנדרויד יש יותר חופש פעולה, גם לגוגל יש כללים ודרישות שמומלץ לעקוב אחריהם בתשומת לב רב. אין ספק שבזכות העבודה הרבה על התאמת הממשק לכללים אלו זכינו בנקודות נוספות.

5. הטמעת כלים מתקדמים של גוגל

לא מספיק לעקוב אחרי הכללים שמצוינים למעלה. לדעתי, העובדה שהשתמשנו בהרבה כלים ששייכים לאקוסיסטם של גוגל סייע בקידום ולפוקוס על האפליקציה. לדוגמא, השימוש ב-Universal Campaigns בפלטפורמת AdSense. זהו סוג חדש של מודעות המאפשר פרסום ב-Google Play עצמו. קידום אפליקציות בגוגל אינו דבר חדש, ועד כה הביא תוצאות פחות טובות מערוצים אחרים כמו פייסבוק, אבל העובדה שהתחלנו לפרסם בצורת הפרסום החדשה תרם בכמה צורות – הבאת יוזרים ב-CPI הנמוך ביותר, Boost של יוזרים אורגניים – אך מעל הכל זהו השימוש בפלטפורמה של גוגל. דוגמא נוספת היא שבתוך האפליקציה הטמענו App indexing, פיצ'ר שהוכרז לא מזמן ע"י גוגל, המאפשר להגיע ללינק ישיר בתוך האפליקציה. גם כאן, האפשרות ל-Deep linking הישר לתוך האפליקציה קיימת כבר הרבה זמן, אך עצם העובדה שהטמענו כלי של גוגל בצמוד להכרזה הוא מה שדחף אותנו קדימה.

גיוס: Melcap הישראלית מגייסת 2 מיליון דולר כדי להתמודד עם השמנת יתר

$
0
0
melcap1

melcap

ארוחה במסעדה או אכילה באופן כללי הן פעולות אהובות ומועדפות על לא מעט אנשים. הבעיה היא שמרביתנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאכול כמויות בלתי מוגבלות של ממתקים, סוכרים ושומנים ללא הגבלה, הן בשל סיבות הקשורות לעלייה במשקל, והן בגלל סיבות בריאותיות. Melcap הישראלית, אשר מציגה דרך חדשה שתאפשר לנו לשלוט בתחושת השובע או לחילופין הרעב שלנו, מגייסת 2 מיליון דולר מהמשקיע רומן אברמוביץ׳ כדי לטפל בהשמנת יתר ובמחלות מערכת העיכול, זאת על פי ידיעה שפורסמה לראשונה בגלובס.

תחושת שובע למשך 21 יום

כמיליארד אנשים ברחבי העולם סובלים מעודף משקל, כך שהשוק אליו פונה החברה הוא עצום בכל קנה מידה. בניגוד לפתרונות דומים הקיימים בשוק, הכמוסות של MelCap הן לא פולשניות, חד פעמיות, וזולות פי 10 ממכשירים שמקובל להשתיל באמצעות ניתוח. הכמוסה האלקטרונית, שמימדיה זהים לאלו של גלולות סטנדרטיות, מיועדת לשימוש בקרב מי שסובל מעודף משקל או מהשמנת יתר. עם הגיעה של הקפסולה אל בטן המטופל היא סופגת את נוזלי הקיבה. שאיבת נוזלים אלו מגדילה את מימדי הקפסולה ומאפשרת לה להישאר במקומה ולפעול ברציפות – 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, במשך 21 יום. אותו כדור משדר איתותים בצורת גירויים חשמלים שנותנים למטופל תחושת שובע, וכתוצאה מכך מפחית את הדחף לצרוך מזון. בכמוסה ניתן לשלוט באופן חיצוני (דרך הסמארטפון) וביכולתה גם לטפל במצבים רפואיים נוספים על ידי שחרור תרופות בקיבה לסובלים ממחלות במערכת העיכול.

אותה כמוסה מכילה מגנט חיצוני שמתחבר לשלט חיצוני שהוא בעצם הסמארטפון שלכם (אנדרואיד או iOS), אשר יחד מאפשרים ליצור גירויים בבטן שיגבירו את תחושת השובע. בתום 21 יום ניתן לבלוע גלולה חדשה כדי להמשיך את הטיפול.

החברה נוסדה בשנת 2012 על ידי יוסף מור שגם השקיע בחברה, מהנדס האלקטרוניקה בוריס ווזינסנסקי ופרופ׳ רמי אליקים, מנהל מחלקת הגסטרו בבית חולים שיבא בתל השומר.

וידאו – How the MelCap System Works

תדווח לכם בדיוק איפה החבילה שלכם: Bringg הישראלית מגייסת 5 מיליון דולר

$
0
0
bringg-web-app

bringg-web-app

שבוע לפני חג המולד, וכנראה שאין זמן טוב יותר לדון בקבלת חבילות ומתנות. נובמבר ודצמבר נחשבים לחודשים עמוסים במיוחד בשירותי השילוח בעולם המערבי, שנאלצים להתמודד עם שיאי רכישות והעברת מוצרים ללקוחות הטריים. הפיתוח של Bringg נועד לאפשר לחברות (ומשם גם ללקוחות) לדעת באופן מדוייק, בכל רגע נתון, איפה כל חבילה נמצאת. Find my iPhone – גרסת המשלוחים.

תל אביב ניו יורק

הבוקר (ו׳) מודיעה Bringg על השלמת סבב גיוס A בגובה 5 מיליון דולר שמצטרף לסבב הסיד הקודם של החברה העומד על 2.5 מיליון. סך כל גיוסי החברה עד כה: 7.5 מיליון דולר, שנועדו לאפשר לה להסתער כעת על החברות הגדולות.

הפיתוח של Bringg מאפשר לעסקים קטנים ולחברות גדולות לעקוב באופן מדוייק יותר אחר משלוחים ולספק ללקוחות דיווח בזמן אמת על מיקום המשלוח באמצעות הסמארטפון. לקוחות יכולים כך לקבל התראות ולבדוק בכל זמן נתון את סטטוס ההזמנה או המשלוח שלהם, דבר שיפחית מן הסתם את הלחץ על מוקדי השירות של החברות, וישפר משמעותית את חווית השירות של הלקוח שמקבל מידע חשוב באופן נגיש במיוחד.

בתחילת דרכה התמקדה Bringg בעסקים קטנים, איתם קל יותר לקדם שיתופי פעולה כשאתה עדיין לא מספיק מוכר בתחום, אך כשהמוצר תפס תאוצה, שינתה כיוון והחלה להתמקד בחברות גדולות יותר. בעידן שבו מפלצות הקמעונאות ברשת כמו אמזון ועליבאבא משדרגות כל העת את מערכת השילוח שלהן, חברות גדולות המתחרות בהן, צמאות לפתרונות שיכולו לטשטש את הפער בינן לבין השחקניות הגדולות בשוק. לשם בדיוק מכוונת Bringg – לאפשר לחברות גדולות להתחרות באופן פשוט יותר במערכות שמציעות אמזון ואחרות שהופכות לסטנדרט עם הזמן.

מאחורי Bringg עומדים רענן כהן, המשמש כמנכ״ל וייסד בעברו את MobileMax, וליאור סיון, סמנכ״ל הטכנולוגיות של GetTaxi לשעבר. השניים הקימו יחד את החברה ב-2013 ומחזיקים משרדים בתל אביב ובניו יורק המעסיקים כ-18 עובדים.

מייסדי Bringg, מימין: ליאור סיון, ורענן כהן

מייסדי Bringg, מימין: ליאור סיון, ורענן כהן

לא רק גרעין: המהפכה האיראנית הבאה היא בהייטק - ונשים הן אלו שיובילו אותה

$
0
0
לא יכולה לצאת לבלות עם חברים, אבל אוהבת לעבוד. גונצ'ה טבוסי בת ה-20, מקור: חשבון האינסטגרם
פתחה את בית הספר הראשון להכשרה מקצועית של IT, מקור: עמוד הפיסבוק

פתחה את בית הספר הראשון להכשרה מקצועית של IT, מקור: עמוד הפיסבוק

מאת איימי גוטמן, פורבס ישראל

כאשר אומרים לנו הנדסה באיראן, כולנו חושבים שמדובר בהנדסת גרעין, שלא לדבר על מטרות כמו ישראל. אבל המשמעות של לימודי הנדסה באיראן היא אחרת לחלוטין, במיוחד עבור נשים במדינה: כ-70% מהסטודנטים למדעים והנדסה באיראן הם נשים, ובקהילה קטנה אך מבטיחה של סטארט-אפים, הן מקבלות עידוד לשחק תפקיד משמעותי אף יותר. לצורך ההשוואה, בארץ רק 20% מהסטודנטים להנדסה הם נשים, נכון ל-2014, כאשר בתחומים מסוימים השיעור הזה אף יורד בהרבה עד לאחוזים בודדים.

כבר לא אזרחיות מדרגה שנייה

המיתוס הנפוץ על נשים באיראן הוא שהן נראות אך לא נשמעות, שהן לא מורשות לנהוג, שהן אזרחיות מדרגה שנייה, וכי יזמות ועמדות של כוח רחוקות להשגה עבורן. הרשמים האלה שגויים. במשך שנים, נשים באיראן החזיקו וניהלו עסקים, רבים מהן בתעשיות שנחשבות לגבריות כמו נפט וגז, בנייה, כרייה וכעת טכנולוגיה. ועכשיו, עם מספר גבוה כזה של בוגרות אקדמיה בעלות תארים במדעים והנדסה, ישנו תמריץ להפוך את הנשים למעורבות יותר בסצנת הסטארטאפים הפורחת של איראן.

כך למשל, גונצ'ה טבוסי בת ה-20 הציגה לאחרונה את Lendem, הסטארטאפ שלה, לקבוצת משקיעי הון סיכון. אלו כללו את דייב מק'קלור מקבוצת 500 Startups ב-iBridges, וועידה שתומכת בקהילת ההייטק של איראן. דרך הפלטפורמה של Lendem, חברים, קולגות ושכנים יכולים להשאיל אחד לשני פריטים שונים, כמו מטענים לפלאפונים. האתר עוקב אחר מי מחזיק במה, מזכיר לאנשים להחזיר את הפריטים ומבטיח שהם יחזרו. טבוסי הצליחה להציג את הרעיון היטב בוועידה. מק'קלור מצדו התרשם, למרות שהוא לא יבצע אף השקעה באיראן לפני שהסנקציות על המדינה יוסרו.

בתעשייה שרק החלה לצמוח, נשים נמצאות בחזית, גם אם במספרים קטנים. שתי האחיות ראיינה ובאהרה והידיאן, סייעו לארגן את שבוע הסטארטאפים הראשון לנשים בטהרן, שמעודד נשים יזמיות לחלוק את הרעיונות ורשת הקשרים שלהן. הנשים הצעירות של איראן נחשבות לחלוצות במגזר ההייטק, אבל היו כאלו שכבר הקדימו אותן, כמו בנהאז אריה.

לפני יותר מ-15 שנה, לפני שמישהו באיראן ידע בכלל מה זה סטארטאפ, אריה והשותפים שלה פתחו את Kahkeshan Institute of Technology, בית הספר הראשון להכשרה בתחום טכנולוגיית המידע (IT). האתגרים של אריה בימים הראשונים, שהיו בעיקר לנסות להגדיל את המכון, לא היו ייחודיים לנשים.

"זו הייתה ההתחלה של שירותי IT באיראן. באותם זמנים, הכיתות שלנו היו בעיקר אקדמיות. העמדנו פנים שהיינו הרבה, אבל היינו רק 4-5 אנשים. יכולתי לענות לפלאפון בטון שונה של הקול – כמנהלת, כתומכת בטכנולוגיה או כחברת צוות מן המניין. לכן יכולנו להיראות גדולים יותר ממה שבאמת היינו".

אך במהרה אריה ושאר המייסדים השותפים הכפילו את הצוות שלהם ושיפצו בניין שלם, כך שיהיו בו מעבדות טכנולוגיות וחלל משרדי. נשים היוו כ-40% מהצוות וכ-37% מהסטודנטים, מספרים גבוהים יותר מאשר אי פעם. בתור אחת מהמודלים לחיקוי הגדולים ביותר באיראן לנשים יזמיות, אריה נמצאת בחברה טובה.

החינוך הפך נגיש יותר לנשים

מייסדת אחת של חברה למוצרי נפט תעשייתיים נזכרת כיצד הדברים היו שונים כאשר היא פתחה את העסק שלה, לפני יותר מ-20 שנה. "בדור שלי אפשר היה לחלום בלבד על עבודה במערכת ממשלתית. אבל כיום, יש נשים רבות שאומרות – יש לי את ההשכלה ואת ההזדמנות – אז למה אני צריכה לעבוד בשביל מישהו אחר? ואם אני אנסה ואכשל, אני תמיד יכולה לחזור לעבוד בחברה".

נשים התקדמו והפכו לכוח מקצועי באיראן דרך תנאים לא צפויים. מהפכת 1979 הפכה את החברה האיראנית לדתית מאוד וצמצמה את זכויות הנשים, אבל עם כלכלה במהומה, גברים הבינו מהר מאוד שאין להם ברירה אלא לאפשר לנשים שלהם לעבוד. במקביל, הממשלה הראתה רצון להתחרות עם המערב, ועשתה זאת דרך מערכת חינוך שהלימודים בה בחינם. הדבר הוביל ליצירת מספר רב של שלוחות של אוניברסיטאות ממשלתיות בערים ובאזורים מרוחקים, אשר הפכו את החינוך לנגיש יותר לבנות.

הסופרת ד"ר נינה אנסארי מרחיבה על כך בספרה שהתפרסם לאחרונה, "אבני החן של אללה: הסיפור הלא ידוע של נשים באיראן". אנסארי כותבת בספר:
"נשים מרקעים שונים תרמו לשינוי מהותי באיראן… והן אולי הלכו שולל על ידי ההצהרות הראשונות של חומייני: 'אנחנו גאים בכך שהנשים שלנו, צעירות ומבוגרות, פעילות בשדה החינוכי והכלכלי… כל אומה שיש לה נשים כמו הנשים של איראן בוודאי תהיה מנצחת'. חומייני לא ידע עד כמה הנשים ייקחו את הדברים שלו כהשראה. לבישת הרעלה אפשרה לנשים שמרניות לחוש בנוח כשעזבו את הבתים שלהן לטובת לימודים או עבודה".

אנסארי ואחרים מצביעים על כך שהשוויון המגדרי במשפחה שישנו כיום בתרבות האיראנית, הוא תוצאה של כניסת נשים לכוח העבודה בזמן מלחמת עיראק-איראן בשנות ה-80. גברים רבים שמרו על הילדים בזמן שהנשים היו בעמדות ניהול, או בתפקידים כמו רופאות, עורכות דין או שופטות שעבדו עד מאוחר. אנסארי מתייחסת לכתבים של פארסי, אשר מתארים נשים בתפקידים מחוץ לבית, משפחות שהולכות לבזאר יחד או "אמא שרוחצת כלים בזמן שהאב מגיש תה".

מדיניות חומייני דווקא סייעה

לנשים יש עדיין זכויות מצומצמות יותר מגברים ורבות מהן נעצרות או גרוע יותר, בשל הפרות שונות של החוקים. הנשיא חסן רוחאני, שמכהן מאז 2013, הבטיח לבצע שינויים. הבטחות הקמפיין שלו כללו שוויון הזדמנויות וזכויות לנשים, אבל, כמו תכניות רבות של רוחאני להפוך את איראן למודרנית, היו לו הישגים מעטים מאחר והכוח השמרני מצד המנהיג העליון של המשטר האיסאלמי השיעי, ח'אמנאי, מבקש לשמור על הסטטוס קוו במדינה.

לא יכולה לצאת לבלות עם חברים, אבל אוהבת לעבוד. גונצ'ה טבוסי בת ה-20, מקור: חשבון האינסטגרם

לא יכולה לצאת לבלות עם חברים, אבל אוהבת לעבוד. גונצ'ה טבוסי בת ה-20, מקור: חשבון האינסטגרם

אבל, יזמיות צעירות כמו טבוסי מתמודדות עם כל אלו, ומשנות היבטים אחרים בסטטוס קוו של איראן. פתגם פרסי ישן אומר ש"עבודה היא לחמורים". אמנם הפתגם הזה נתון ללעג בעולם היום, אבל רבים אומרים כי עבודות ממשלתיות ומשפחות עשירות הקלו על מאגר העובדים של איראן לתמוך בתיאוריה הזו.

טבוסי היא תוצרת של מהפכת הנשים של שנות ה-80, וכאשר היא בסך הכל בת 20, היא דוגמא יוצאת מן הכלל של אימוץ העבודה הקשה בידי הדור שלה ושל הרעב שלו לעצמאות.

"עבורי, להיות באוניברסיטה ולעבוד, זה קצת מוזר באיראן. אני לא יכולה לצאת לבלות עם חברים, אבל אני אוהבת את זה – אני באמת אוהבת לעבוד ויש לי צוות נהדר. כשהייתי צעירה יותר, ההורים שלי לקחו אותי למשרדים שלהם ונתנו לי משימות לבצע, ואחר כך יכולתי להוציא את הכסף שקיבלתי על ארוחת צהריים ודברים אחרים. הם רצו שיהיה לי כסף משל עצמי, במקום שאני אסתמך על ההורים. זאת צורה תרבותית שהולכת וגדלה".

בנוסף לכך, התרבות הזו מעמידה ערך גבוה יותר של נשים בכוח העבודה. העיתונאי שאראם שריף ייסד את ITiran.com, הפורטל הראשון על טכנולוגיה בפרסית. "לפני כן היו מעטות, אבל כיום יש עיתונאיות טכנולוגיה רבות. ארבע מתוך הקולגות שלי הן נשים. זו זכות עבורי לעבוד עימן".

היזם המידרזה אחמדי אומר שנשים עדיין מיוצגות במיעוט בהייטק וביזמות, בעיה שאינה ייחודית לאיראן – ומוסיף שהיא גם לא נבדקת. "אין אפליה מסוימת נגד נשים, אך במידה דומה יש גם אדישות לגבי ההתקדמות שלהן. עלינו לעודד באופן פעיל השתתפות נשים בעולם העבודה, ולהבטיח שיש לנו אחוז מסוים של נשים שמכהנות כחברות בוועד המנהל. אני חושב שנראה את השינויים האלה בקרוב מאוד".

למעשה, אחמדי מאמין שבתקופה בה יש נשים רבות שמסיימות תואר שני ושלישי, הן אלו שיוכלו להיות התשובה לבעיה גדולה אף יותר: הון אנושי. "נשים באיראן הן חכמות ובעלות השכלה טובה, ואנחנו לא מנצלים את היתרונות האלו מספיק. אנחנו מבזבזים את הכישרונות שלהן. הולכת להיות פרואקטיביות גדולה יותר כדי להכניס אותן לתוך תחום ה-IT ולתוך תחומים אחרים מתוך צורך, לא רק מתוך רצון לתמוך בהן".

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל

לקריאה נוספת

הכירו: האיראני שהקים את הרשת החברתית הגדולה הבאה

סיכום שנה: המותגים המנצחים והמפסידים לשנת 2015

שאלת מיליון הדולר: איך מצגת למשקיעים צריכה להיראות?

$
0
0
shutterstock presentation

shutterstock presentation

מאת גל רינגל.

לאחר קריאה ומעבר על יותר מ-1,000 חומרים שיווקיים של חברות סטארט-אפ בישראל, צר לי לבשר: 90% מהחומרים שנשלחו אלינו, לא היו טובים. זו בעיה גדולה, שמונעת מיזמים מוצלחים ומוכשרים לייצר את הרושם הנכון אל מול משקיעים – להשיג פגישה, ו/או לקבל השקעה. 

כיום, אני מזהה שתי בעיות עיקריות של סטארט-אפים בפנייה למשקיעים:

1. פנייה למשקיעים צריכה להיעשות בצורה מקצועית

התייחסו לפנייה למשקיע, כל משקיע, בדומה לרצינות בה אתם פונים למעסיק פוטנציאלי עם קורות החיים שלכם. זה אומר שאם המידע שאתם שולחים לא מתקבל ב"פורמט" המתאים (נדבר על זה), משדר חוסר השקעה או זלזול, מכיל שגיאות כתיב, וכיוצ"ב – סיכוי סביר שהמשקיע בכלל לא יטרח לקחת אתכם ברצינות, ותאבדו את הסיכוי להגיע לפגישה, ללא קשר למהות המיזם שלכם.

2. להיבדל כדי שישימו לב אליכם

כל קרן, משקיע, אקסלרטור או חממה "פוגשים" בממוצע מאות, אם לא אלפי סטארט-אפים במהלך שנת עבודה אחת. בסוף, רק בודדים מתקבלים או מקבלים השקעה. הסיבה בדרך-כלל היא אינה רק רעיון מעולה, חזון מרגש, צוות מדהים ותוכנית עסקית מפוצצת, אלא גם בחירת המסרים שלהם, הפורמט, והידע לגבי כיצד נכון לגשת למשקיעים.

כשאתם פונים למשקיע, אל תשכחו כמה one-pager / decks "מסתובבים" שם בחוץ, ולכן – עליכם לכתוב את החומרים שלכם בצורה איכותית, כדי להבטיח שמישהו יתייחס אליכם ברצינות, ולהתבלט מעל הרעש.

אני בטוח כי כאשר תכננתם את המוצר שלכם, חשבתם על משהו מיוחד שיגרום לו להיות שונה מהנוף הקיים ויעניק לו Added Value שלא קיים אצל המתחרים. גישה דומה, צריכה ללוות אתכם גם לגבי המצגת והחומרים השיווקיים שלכם. הרי, זאת "תעודת הזהות" של הסטארט-אפ שלכם. תשקיעו בה.

אז איך בכלל ניגשים לבניית מצגת למשקיע, ולמה צריך לשים לב? ראשית, 3 אלמנטים עליהם יש לתת את הדעת בבניית המצגת למשקיע:

1. פורמט ותוכן: ישנם מספר שקפים העוסקים בנושאים מסוימים, שפשוט חייבים להופיע בכל מצגת שאתם בונים (נדבר עליהם בהמשך). עדיף מאד לא לשכוח אותם, שכן השמטה שלהם מייצרת רושם לא רציני.

2. מסרים: עליכם להקפיד על מסרים קצרים, מדוייקים וקוהרנטיים במצגות שלכם.

3. עיצוב: על אף משאבי העיצוב המוגבלים של מרבית הסטארט-אפים בתחילת דרכם, משקיעים הם בני-אדם – ומצגת שנראית טוב, מייצרת (בדרך-כלל) רושם טוב יותר. אם יש את הזמן, הקשב והמשאבים לגרום לה להיראות מעולה, כמובן שעדיף, אך בכל מקרה – אל תזלזלו בפרמטר הזה, על אף שאינו נוגע למהות המצגת, שהוא הפורמט, התוכן והמסרים.

startup PD

טיפים לבניית המצגת האידיאלית שלכם למשקיעים

1. להתבלט ולהיראות מקצועיים: עליכם לזכור כי משקיע רואה חומרים של אלפי סטארט-אפים בשנה, ונפגש עם מאות. לפיכך, עליכם לנסות להתבלט גם באמצעות הפנייה והחומרים שלכם מעל "הרעש" ולייצר רושם ראשוני רציני ומקצועי, לצד עניין עסקי/רגשי במיזם שלכם. דרך טובה לעשות זאת היא לשכור מעצב שיסייע לכם בארגון המסרים ועיצוב החומרים שלכם. לא חייבים לקחת אמן דיגיטל, וכיום מעצבים טובים יכולים לסייע לכם במשימה הזו תמורת כמה אלפי שקלים בלבד. (אם אין לכם את הכסף, אתם יכולים לנסות לעצב בעצמכם באמצעות כלים חינמיים ברשת – ובכל מקרה, אם כל שאר הפרמטרים Falls into place, עיצוב לא יפיל את סיכוייכם לקבל פגישה).

2. שלחו חומרים באנגלית: פשוט אל תשלחו חומרים בעברית. בלי הרבה הסברים – משקיעים ישראלים מצפים לראות חומרים באנגלית. בנוסף, בפנייה הראשונה שלכם למשקיע, לעולם אל תשלחו תוכנית עסקית (ההעמקה בתוכנית זו תגיע בהמשך התהליך, אם וכאשר יהיה כזה) וכמובן: אל תשלחו שום דבר בפורמט Word.

3. אל תקמצו בפרטים, אך אל תעמיסו מדי: גם אם יש לכם צילומי מסך ממש יפים של המוצר שלכם, ברוב המקרים זה פשוט לא מספיק. פנייה למשקיע צריכה לספק תמונה רחבה יותר על המיזם שלכם, ולהראות שיש צוות שעומד מאחוריו, רעיון עסקי, שוק, וכמובן – גם מוצר. ולכן, חשוב מאד לא לשלוח למשקיע מעט מדי פרטים, או כאלה שמציגים רק אספקט אחד של המיזם שלכם (שמראים על חוסר רצינות, חוסר העמקה או אפילו זלזול). מנגד, אל תשלחו חומרים באורך של עשרות עמודים – המטרה שלכם היא לעניין באופן ראשוני את המשקיע ולהשיג פגישה, לא לקבל ציון על עבודת דוקטורט.

4. אל תשתמשו בהנפשות במצגת (אלא אם אתם באמת תותחים בזה): למשקיעים לא אכפת מהנפשות (או ממצגות דינאמיות בפלטפורמות דוגמת Prezi), במקום – אנחנו מעדיפים לראות שקפים סטטיים, אך כאלה המכילים מסרים מדויקים וברורים, שמאפשרים להבין בקריאה מהירה מה אתם עושים. אם אתם בהתלבטות לגבי היכן להשקיע את הזמן, הקשב והמשאבים שלכם בהכנת החומרים – אני מאד ממליץ להכין מצגת פשוטה – מה שנקרא Simple & Slick.

5. הפורמט האידיאלי למצגת: כולל 10-15 שקופיות. אל תשבצו יותר שקפים מאלה המוזכרים כאן, אלא אם אתם באמת חייבים והם כוללים מידע שאתם מרגישים שאסור לכם לוותר עליו. תקפידו על מסרים קצרים ומדויקים. חשוב מאד לציין שהפורמט המצוין כאן הוא המלצה אישית שלי, וסביר שמשקיעים אחרים ימליצו על פורמטים אחרים – חלקם דומים יותר, או פחות. לעניות דעתי, זהו פורמט מוצלח שכולל את מרבית המידע החיוני אודות סטארט-אפ, בשלביו המוקדמים.

startup PD

השקפים שהמצגת שלכם צריכה לכלול

Need/Opportunity: התחילו מלתאר את עולם הבעיה – מהו הצורך? איזו בעיה אתם באים לפתור? וכמובן, למה עד היום אף אחד לא פתר אותה? במסגרת השקף או במהלך ה"ליווי" שלו (כלומר, הדיבור שלכם בפועל אל המשקיע, בעוד השקף מוקרן) – אני ממליץ מאד לייצר סיפור או נרטיב, אשר יאפשרו למשקיע לא רק להבין רציונלית את עולם הבעיה שלכם, אלא גם להתחבר אליה רגשית ו/או לעכל את גודל ההזדמנות הטמונה כאן.

Company Vison: כתבו באופן חד וברור, מהו חזון המיזם ומהן המטרות שלכם. בניסוח החזון, אין סיבה לרשום יותר מ-2 משפטים. זהו שקף חשוב, שמכניס את המשקיע לראשונה לעולם הפעילות שלכם, ממש בתחילת השיחה – ומהווה חלק מהותי מהרושם הראשוני שתיצרו. לפיכך, נסו "להתגלח" עם השקף הזה על זקנם של כמה שיותר אנשים מהסביבה הקרובה שלכם, ראו אם המסר אכן "עובר" ובמידה ולא – תקנו בהתאם.

Our Solution: הציגו את הפתרון שלכם לבעיה שתיארתם בהתחלה, מה הוא כולל ואיך הוא עובד? (מפתחים אפליקציה למובייל, תוכנה, פלטפורמה אינטרנטית, מרקט-פלייס, וכו'…)



Technology & Innovation: הסבירו מה מייחד את הטכנולוגיה שמאחורי המיזם. במידה ואין טכנולוגיה ייחודית, הסבירו מה חדשני במיזם שלכם, באופן כללי. חדשנות, יש לציין, יכולה להתבטא גם כחדשנות טכנולוגית אך גם כחדשנות קונספטואלית (חשבתם על משהו פשוט, אך הוא עדיין לא קיים בעולם). המטרה בשקף הזה היא לבדל את עצמכם מהשוק ומהמתחרים, ויעזור לנו המשקיעים להבין מה שונה ומיוחד בכם.

Competitive Landscape: אם אתם משתמשים בגרף "המפורסם" המכיל שני צירים, כאשר הסטארט-אפ שלכם ממוקם בפינה העליונה למעלה, אני ממליץ להפסיק להשתמש בו – לפחות בעיני, הוא לא אומר שום דבר. לדעתי, למשקיעים חשוב לדעת שאתם **באמת** מכירים את כל המתחרים שלכם: כמה הם כסף הם גובים על המוצר? כמה כסף גייסו? כמה שנים הם קיימים? כמה עובדים מעסיקים? הכנסות? ועוד. אין צורך לשים את כל הנתונים במצגת, או "לזרוק" אותם במהלך השיחה על המשקיע – מנגד, חשוב שתכירו את הדברים, כי הליך הלמידה על המתחרים יאפשר לכם להבין אם אתם באמת שונים ו/או מיוחדים בשוק, או לאו, ולהתגבש עם עצמכם לגבי היתרון היחסי שלכם. במצגת עצמה, בחרו בין 3-5 מתחרים בולטים והתייחסו לשונות שלכם מולם – מה מייחד את הפתרון שלכם לעומתם – ובאופן כללי, כיצד אתם הולכים "לנצח" אותם. זה נקרא Differentiation. הדגישו את החלק הזה.

Market: בשקף זה התייחסו לשוק בו אתם פועלים – כמה כסף יש בו? מי הלקוחות הפוטנציאליים בו? כמה הוא גדל משנה לשנה? ועוד… חשוב שתהיו ממוקדים, ואם אתם פועלים בשוק גדול ו"כללי" מדי (למשל, מובייל), חשוב לפלח אותו לחלק שבאמת רלוונטי אליכם (למשל, אפליקציות מובייל לבני-נוער במדינות מזרח-אסיה העושים שימוש בסמארטפונים), ולא להתייחס לשוק כללי וגנרי מדי – שלא מייצג את הפוטנציאל העסקי האמיתי של מהות הפעילות שלכם.

Business Model: כתבו בצורה ברורה מהו המודל העסקי של המיזם שלכם. נסו לחשוב על מודלים עסקיים מיוחדים או שילוב של כמה מודלים עסקיים. חשוב לציין: במרבית המקרים, משקיעים לא באמת "שופטים" סטארט-אפ בתחילת דרכו על ההגדרות בשקף זה, אולם חשוב לנו לראות שהיזמים השקיעו חשיבה בנושא – ולא סתם "זרקו" 2-3 מודלים עסקיים גנריים לתוך מסמך או אקסל. בהמשך, מודל עסקי זה בהחלט משהו שהמשקיעים שלכם יוכלו לעזור לכם לטייב ולחדד – ובכל מקרה, הוא משתנה כל הזמן לאורך חיי הסטארט-אפ. ולכן, אין תשובה מנצחת – אבל תהליך החשיבה והכיוון, חשובים.

Team: אחד השקפים החשובים במצגת, אם לא החשוב בהם. משקיעים שמים כסף, קודם כל, על אנשים – ורוצים להשקיע ב"צוות מנצח" שיכול לקחת את המיזם קדימה, לבנות חברה, לתפקד טוב יחד, ולמלא את כל הפונקציות הקריטיות במיזם. הפורמט המקובל הוא תמונה של כל אחד מהיזמים, שם מלא, היסטוריה קצרה על כל אחד מהיזמים – והכי חשוב: הסבר או המחשה לגבי מדוע אתם, כצוות, יכולים ומתאימים להרים את הסטארט-אפ האמור. אפשר להתייחס ליכולות, להיסטוריה, לרקע קודם, להבנה של השוק, וכיוצ"ב. אני ממליץ פחות להתמקד בניסיון התעסוקתי שלכם (את זה אפשר לראות בלינקדאין), ולחשוב יותר לעומק על מה באמת הוביל אתכם לעסוק במיזם והופך אתכם כצוות וכבודדים, ליזמים המתאימים להוביל אותו.

Go-To-Market: תארו בקצרה את אסטרטגיית השיווק – כיצד "תפרצו" אל השוק? מיהם הלקוחות הראשונים שלכם (האיפיון שלהם וכיצד תגיעו אליהם)? ועוד. בדומה לשקף על התוכנית העסקית – כמשקיעים, חשובה לנו גם כאן לראות בעיקר את תהליך החשיבה, ההעמקה, וההתייחסות הרצינית לתהליך. כמובן שאם יש לכם כבר ניסיונות ו/או צירי שיווק רלוונטיים אשר עובדים, הרי זה משובח.

Company Status: נושא שנשכח ממצגות רבות, למרות היותו חיוני. אחרי הירידה לפרטים בכל שקף ושקף, חשוב לתת תמונת על, שעונה על השאלה-המאד-פשוטה: מהו הסטטוס של הסטארט-אפ שלכם? נתונים שכדאי להתייחס אליהם: כמה זמן הסטארט-אפ קיים, באיזה שלב נמצא הפיתוח, כמה לקוחות/משתמשים יש במוצר, כמה כסף גויס/מחפשים לגייס (ואם מחפשים, לכמה זמן יחזיק הכסף), כמה עובדים, הכנסות, ועוד.

הכותב הוא מנהל הטכנולוגיה וה-Deal Flow של חממת Nielsen Innovate.

קרדיט תמונה ראשית: presentation via shutterstock

גיוס: Moovex מגייסת 1.25 מיליון דולר כדי לחתוך בעלויות של הסעת עובדים

$
0
0
moovex
מקור: Moovex

מקור: Moovex

כמעט כל החברות הבינוניות והגדולות במשק נתקלות באותה בעיה: כיצד לנייד מאות ואלפי עובדים בכל בוקר אל מקום העבודה ובחזרה – מבלי לבזבז כמובן זמן וכספים על רכבי הסעה ריקים ומסלולים ארוכים. Moovex הוא סטארטאפ ישראלי שפיתח מערכת שמייעלת את מערכת ההסעות הארגונית ויכולה להביא לחסכון של עד 25 אחוזים בהוצאות ההסעה – סעיף שמדורג במקום השני בהוצאות של לא מעט חברות וארגונים אחרי הוצאות השכר. עתה, מודיע הסטארטאפ על גיוס של 1.25 מיליון דולר.

פתרון מקצה לקצה: מהעובד עד לנהג ההסעות

המערכת שפיתחה Moovex (מובקס) מציעה למשתמשים את מסלולי הנסיעה הקצרים ביותר, בעלות הנמוכה ביותר, ובהתאמה לצרכים הספציפיים שלהם. כדי להשתמש בה, כל שעל האחראי מטעם הארגון לעשות הוא להזין למערכת את שמות העובדים ואת המשמרות. לאחר שקלול הנתונים תציע המערכת מסלולי הסעה אופטימליים, תשבץ את העובדים במסלולים המתאימים והקצרים ביותר, תזמין את ספק ההסעות המתאים והזול ביותר לביצוע הנסיעה, תבחר את גודל כלי הרכב ותתמחר את הנסיעה. אבל המערכת לא מסתפקת רק בתכנון והיא גם יכולה להפיק הזמנות נסיעה ולשגר אותן לחברות ההסעה. המערכת פועלת במודל SaaS.

למעשה מדובר במערכת מקצה לקצה – החל מהאפליקציה שמותקנת אצל העובד, דרכה הוא יכול להזין את המשמרות או ההעדפות שלו, דרך הארגון, עבור לחברת ההסעות ועד הנהג המסיע. כתוצאה מכך, יכול למשל העובד לקבל התראה כאשר הנהג מתקרב אליו. האחראי מטעם הארגון יוכל לעקוב בזמן אמת על ביצוע הנסיעות ולקבל בסוף החודש דוחות מפורטים ופילוחים סטטיסטיים וויזואליים על כל הנסיעות של הארגון. בין הלקוחות שכבר התקינו את המערכת נמצאות למעלה מ-120 חברות ביניהן לא מעט חברות גדולות במשק הישראלי כמו כי״ל, חברת החשמל, התעשייה האווירית, רפא"ל, טבע, אלביט, רכבת ישראל, קוקה קולה וקופת חולים כללית. חוץ מהחברות המסחריות עושות במערכת שימוש גם מספר עיריות, בעיקר לצורך היסעים לתלמידים במסגרת החינוך המיוחד.

Moovex הוקמה ב-2008 על ידי שלושה יזמים: אוהד נוי, שמשמש כמנכ"ל החברה; רפי רפאל שמשמש כמנהל הטכנולוגיות של החברה ויגאל שפירא, מנהל התפעול של החברה – שלושתם בעלי ניסיון בתחום התוכנה ומערכות המידע. כיום מונה החברה 12 עובדים. הגיוס הנוכחי הוא הראשון של החברה במתכונתה הנוכחית והוא הובל על ידי Founders Group של האנג'לים עמרי לביא, איציק זק ושלו חוליו המנוהלת על ידי אבישג בוחבוט, אדי שלו מ-Genesis, חברת Azimuth, משרד עורכי הדין Erdinast, Ben Nathan, איה שחר ועוד.

בשיחה עם גיקטיים, הסביר מנכ"ל החברה אוהד נוי, שאת המערכת הנוכחית הם מפתחים ב-3 השנים האחרונות. לדבריו, הרעיון הגיע ממש במקרה, לאחר שהם גילו חוסר בפתרון יעיל בתחום. לדברי נוי, החברה, שפנתה בהתחלה רק לארגונים, פונה עתה גם לחברות ההסעות עצמן והמערכת שלה כבר הותקנה במספר חברות בתחום.

למה תשתמשו בהון שגייסתם?

נוי: "הכסף ישמש לצורך התחלת הפיילוט ופעילות השיווק שלנו בשווקים באירופה ובארצות הברית".

אתם לא חוששים שחברות כמו Uber או Gett יתמקדו בשוק הארגוני?

נוי: "המטרות שלנו שונות. הם פועלים במתכונת של ספקי נסיעות והם גם מוגבלים בפעולה רק בערים גדולות. אנחנו פועלים מתוך הבנה עמוקה של צורכי הארגונים השונים".

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד 5 שנים מהיום?

נוי: "אנחנו רואים את עצמנו כבחירה המועדפת של ארגונים בעולם לניהול צורכי התחבורה השונים שלהם".

 

 

כוכב הקופים: הצצה למשרדים של MonkeySpace [תמונות]

$
0
0
צילום: גיקטיים
צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

MonkeyTech היא חברה לעיצוב ופיתוח אפליקציות מובייל ו-ווב שעובדת עם יזמים, סטארטאפים, משקיעים וחברות מכל העולם המנוהלת כיום על ידי שניים מבעליה – עודד שושן ופז דוידוביץ.

החברה נוסדה בשנת 2012 ומעסיקה כיום 18 קופים מיומנים: אנשי קריאייטיב, מנהלי מוצר, מאפיינים, מעצבי חווית משתמש, מעצבים, מפתחי צד שרת, מפתחי אייפון, אנדרואיד ו-ווב שיושבים כולם ביחד במשרדים.

צילום: גיקטיים, MonkeySpace

צילום: גיקטיים

כל עובדי החברה (וחמשת הכלבים שלהם) יושבים בקומה אחת שהיא חלל עבודה גדול ופתוח עם מרפסת רחבה ומוארת שגם בה יש פינות עבודה וחדר ישיבות גדול. ככה כולם יכולים לתקשר באופן שוטף עם כולם ולמצוא כל מיני פינות לעבוד מהן ביחד, מה שהופך את העבודה למאוד יעילה וגם כיפית.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

על תקן הפינה השווה נבחרה המרפסת כי אין כמו אויר פתוח, נוף לים (ולמגדלים שמסביב) ואיזה שולחן פיקניק בשביל לעשות טוב על הנשמה. כאן מתקיימים רוב אירועי החברה בהם שיעורי היוגה, ארוחות הצהריים, פגישות קריאייטיב והדיונים הסוערים על הדברים המעניינים באמת.

לאנץ' המפתחים: עומר שלו, צח נרקיס, חן טל-שחר, גיל איילון, דבי אבנשטיין-שילה ואלי טורצ'ינסקי.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

עודד שושן ופז דוידוביץ' (מנהלי החברה ובעלים) באחת הפינות החביבות על עובדי המשרד.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

קופיקו עושה שעות נוספות

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

יאללה בואי לישיבת צוות: דבי אבנשטיין-שילה, מפתחת בצוות IOS ובק יורמן, הכלב של רוני.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

שומרת הסף: יולה, (הכלבה של פז) מדגמנת.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

כמובטח, ירדנו כמה קומות כדי לגלות את ה-MonkeySpace, חללי עבודה משותפים לסטאטרפים ויזמים. מעבר לחללי עבודה להשכרה עבור לקוחות החברה וסטאטרפים נוספים, כיום מתקיימים בקומת ה-MonkeySpace קורסים שונים שעובדי MonkeyTech מעבירים, במטרה לבסס בעתיד תוכניות מעשיות להכשרת מעצבים, מפתחים ולייצר הזדמנויות מפרות לכל היושבים בקומת ה-MonkeySpace.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

טרנד הפלמינגו לא פסח על הקופים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

חדרים על שמות במאים מצליחים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

המקום האהוב עליי בחלל – פינת ישיבה המשלבת שולחן פיקניק לצד קיר משגע ומקורי שעוצב על ידי רוני יורמן, מנהלת המתחם.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

ראש דשא גרסת שקע ותקע

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

מנצלים את הספה בקומה החדשה לעבודה: תום פדה ,מפתחת בצוות WEB ואלון מיטלמן, מפתח בצוות ANDROID.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

בר איסיומין, סטארטפיסט ואחד הלקוחות הוותיקים של המקום שמשכיר משרד בקומת ה-MonkeySpace.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

אחד הדברים שאהבתי במקום הינו שאת שתי הקומות עיצבו העובדים עצמם, לגמרי לבד, ללא ייעוץ או עזרה מקצועית. מעבר לסיפוק לראות כיצד הפרוייקט קורם עור וגידים, היה פה שיתוף פעולה וגיבוש של העובדים שעיצבו, ציירו, יצרו, הביאו סקייטבורדים למדפים, תלו את הקופים והבננות כאוות נפשם (וכמו שאתם מבינים הם היו בדודא). על המלאכה ניצחו רוני יורמן, מנהלת המשרד ומנהלת ה-MonkeySpace ופז דוידוביץ, מבעלי MonkeyTech.

קיר הכניסה לקומת MonkeyTech – עם תמונות מקסימות של העובדים.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

המחשבה בעת העיצוב הייתה לייצר מקום ביתי ומפרה לעבודה, צבעוני, שמח וצעיר. בשל היכרותם מקרוב של אורח החיים היזמי, ה-MonkeySpace עוצב לאורח חיים דינאמי ואינטנסיבי. כך תמצאו עמדות עבודה בעמידה, שולחן גדול המיועד לקבוצות, חדרים פרטיים, סלון עבודה, המרפסת ועוד. כמו כן, בשל אהבתם למחזור רהיטים וחומרים אפשר גם לראות כמה פרוייקטים של DIY (כמו הקיר ב-MonkeyTech שעוצב על ידי רוני).

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

הפינה הכי פופולארית היא המטבח וציפור קטנה לחשה לנו כי ההסבר לכך טמון בפינוקים השווים שכוללים שייקים ושוקולדים. פלא שמדובר במוקד למשיכת עובדים?

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

ומה חסר להם? קוף ענק סגול על הגג של הבניין. אבל הם עובדים על זה.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

על תקן השדרוג סיפרו העובדים כי הם מחכים כבר יותר מחודשיים למשלוח של שטיחים שהוזמנו במיוחד מחו"ל. הם מתכננים לפזרם בתוך המשרדים כדי להכניס עוד חום וגם כדי שיהיה תירוץ לקנות שואב.
בנתיים הם מסתפקים בקולקציית תיקים וחולצות בעיצובה של טל גוטברג, מצוות הקריאטיב.

על תקן הדוגמנים – אלון מיטלמן, מפתח בצוות ANDROID ופז דוידוביץ', בעלים.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

לסיום הם מפרגנים למשרדים של הסטארטאפ veed.me, ומדגישים כי "גם האנשים שיושבים שם יפים מאוד".

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

>> למדורים נוספים של הצצה למשרדים


תיקון מידי של הסמארטפון: CellSavers הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר

$
0
0
cellsavers1
תיקון בזמן אמת. מקור: CellSavers

תיקון בזמן אמת. מקור: CellSavers

חברת הסטארטאפ CellSavers, המספקת שירות תיקוני סמארטפון לפי דרישה (on-demand), הודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס סיד בהיקף 3 מיליון דולר בהובלת קרן הון הסיכון סקויה קפיטל ישראל. בנוסף השתתפו בסבב האנג'ל רוברט אנטוקול ומנכ"ל חברת Playtika. בעקבות סבב הגיוס, גילי רענן, שותף בסקויה, יצטרף למועצת המנהלים של החברה.

ההון שגויס יסייע לחברה לקדם את הלוגיסטיקה מבוססת הטכנולוגיה שלה ולהתרחב לערים גדולות אחרות בארצות הברית. כמו כן, מלאי המכשירים אותם ניתן לתקן כרגע דרך השירות די מוגבל ומתמקד בנפוצים ביותר (מוצרי אפל וסמסונג), אך אייל רונן, מייסד משותף ומנכ״ל CellSavers אמר לגיקטיים כי חלק מהגיוס נועד בין השאר לצורך הרחבת מגוון המכשירים והתיקונים.

שירות תיקונים עד הבית

CellSavers מציעה מעין שירות הצלה לסמארטפון שלכם, שכן מעמידה לרשות לקוחותיה מערך של טכנאים עצמאיים שיתקנו עבורכם את המכשיר התקול בשעה ובמיקום המועדפים עליכם, בין אם מדובר בבית, במשרד בבית הקפה או בחדר הכושר. הטכנאים עימם עובדת החברה עוברים בדיקות ומבחנים מקיפים, ומציעים את שירותיהם תמורת מחיר קבוע מראש ומתן אחריות לדבריה ׳לכל החיים׳. תהליך הזמנת התיקון מתבצע באופן מקוון, ומתבסס על מחירים קבועים מראש וללא הפתעות בעזרת סיוע של מומחים שעברו סינון ושירות המסופק בדרך כלל תוך חצי שעה או פחות.

מבחינת עלויות, בחברה מבטיחים שהמחירים זהים לתיקון בחנות מקומית, וזולים משמעותי מתיקון דרך רשת החנויות של אפל. כמו כן, המאפיין הייחודי של החברה טמון בכך שהתיקון מתבצע מול עיניי הלקוח בביתו, במשרד שלו או בכל מקום אחר. כל התהליך נועד להיות מאוד פשוט ולא מסורבל. ״אין תיאום עם איש המקצוע ואין שום שיחה עם הטכנאי. התיאום נעשה בצורה אוטומטית בהזמנת התיקון. התהליך פשוט פי כמה בהשוואה לתהליך שלקוח עובר בעת הגעה לחנות תיקונים, תהליך הכולל המתנה בתור, מסירת מכשיר והמתנה של שעות וימים עד תיקון וקבלת המכשיר בחזרה״, הסביר רונן.

יזמים מנוסים

החברה הוקמה בשנת 2015 על ידי אייל רונן ואיתי הירש, צוות יזמים בעלי ניסיון בהקמה וניהול של חברות וצוותים בינלאומיים בתחום ה-B2C. רונן הקים בשנת 2000 את CMATE שנמכרה לאוברון מדיה, שם כיהן במשך 6 שנים בתפקידים בכירים ביניהם סגן נשיא לפיתוח משחקים. בהמשך הקים את GOTIGO שעסקה בפיתוח טכנולוגיה למשחקים מרובי משתתפים. הירש בעל ניסיון בהקמה וניהול של חברות בתחום השירות, תפעול אופרציה ושירות לקוחות. כיום מעסיקה החברה סה״כ כ-14 עובדים בישראל ובארה״ב, ומנהלת מערך של מאות טכנאים, נכון לעכשיו רק בארה״ב.

״אנחנו מתכוונים לשדרג את האופן שבו אנשים מקבלים שירות מכל סוג לטלפונים החכמים שלהם. החזון שלנו הוא לשמש מוקד בכל מה שקשור לטיפול בטלפון הסלולרי, מתמיכה ועד תיקון ולוודא שבעת הצורך הלקוחות ישארו מינימום זמן בלי המכשיר הדיגיטלי החשוב ביותר שלהם, תוך שמירה על איכות ושירות ברמה גבוהה בהרבה ממה שהורגלו אליו. אנחנו ב-CellSavers הולכים רחוק עבור הלקוחות שלנו, לעיתים קרובות גם במובן המילולי של הביטוי, בכדי לתקן את הטלפונים של לקוחות בכל מיקום, החל מחדרי כושר ואפילו אתרי פיקניק משפחתיים. זהו זינוק באיכות השירות שאנשים מקבלים עבור המכשיר הדיגיטלי החשוב ביותר שלהם״, ציין רונן.

וידאו – CellSavers

גיוס: Feedvisor מגייסת 5 מליון דולר, כדי לתמחר אוטומטית מוצרים באתרי קניות

$
0
0
6402
מקור: Feedvisor

מקור: Feedvisor

תמחור של מוצרים באמזון הוא משימה מורכבת למדי; לא רק שהסוחרים צריכים לראות מה עושים המתחרים שלהם, הרי שהם גם צריכים לראות שהם עדיין מרוויחים על המכירה. עדכון ידני יכול להיות מתיש למדי בייחוד כאשר מדובר במספר גדול של פריטים וגם תמחור על פי כללים לא תמיד פרקטי. הטכנולוגיה שפיתח הסטארטאפ הישראלי Feedvisor נעזרת באלגוריתמים לצורך תמחור של מוצרים בזמן אמת. היום (ב') הודיעה החברה על גיוס של 5 מיליון דולר.

היקף מכירות של יותר מטריליון דולר

זירות הסחר האלקטרוניות כמו אמזון ואיביי הן תחום דינמי, שדורש לעיתים מהסוחרים לעדכן מחירים ומבצעים מידי כמה דקות, לעיתים בשעות לא קונבנציונליות. Feedvisor פיתחה אלגוריתמים רב שכבתיים, שיכולים לתמחר מוצרים שונים בזמן אמת. האלגוריתמים נעזרים לצורך כך באיסוף נתונים היסטוריים, ניתוח שלהם, חיזוי מהלכים וטרנדים והם לומדים ומשתנים "תוך כדי תנועה" ובכל רגע נתון בעזרת Big Data ולמידת מכונה.

ל-Feedvisor בסיס לקוחות שמונה מספר מאות קמעונאי רשת בעולם, והיא מנהלת כיום עבור לקוחותיה מלאי מוצרים בשוויי המוערך ביותר ממיליארד וחצי דולר. הכנסות החברה מגיעות מגביית עמלה של אחוזים בודדים מלקוחותיה. כיום, יותר ממחצית מכלל המכירות באמזון נעשות על ידי סוחרי צד ג', נתון שצפוי לצמוח עוד יותר.

Feedvisor נוסדה ב-2011 על ידי המנכ"ל ויקטור רוזמן, יוצא Sun Microsystems, אייל לקסנר (סמנכ"ל טכנולוגיות), אלגוריתמאי שהתמחה בחקר הונאות פיננסיות וגלעד קמורוב כסמנכ"ל שיווק ומכירות. החברה ממוקמת בתל אביב ובעקבות הגיוס, היא מתכוונת להגדיל את מספר העובדים במהלך השנה הקרובה בעיקר בתחומי התוכנה, מחקר ופיתוח ומכירות.

מאז הקמתה גייסה החברה כ-1.7 מיליון דולר בסבב Seed ו-6 מיליון דולר בסבב שנערך באוגוסט 2014. עליהם נוסף כאמור סבב הגיוס הנוכחי בגובה 5 מיליון דולר, שהובל על ידי קרן Square Peg האוסטרלית וכלל גם את המשקיעים הקיימים של החברה בהם JAL Ventures ו-Titanium Investments.

בתגובה לגיקטיים מסר ויקטור רוזנמן, מנכ"ל ומייסד Feedvisor: "ההשקעה על ידי משקיעים קיימים שלנו היא הבעת אמון בחברה, ובפתרון הייחודי שלה, שמייצר ערך אמיתי ללקוחותיה". רוזנמן הוסיף שאחד האתגרים הגדולים ביותר שעמד בפני החברה הוא הפיתוח של אלגוריתם שיכול לצמוח ולהתמודד עם מיליוני החלטות תמחור בשעה עם שינוי תמידי בתנאי שוק די דינמיים.

האם קיבלתם איזושהי התייחסות מאמזון? הצעת רכישה?

רוזנמן: "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם אמזון וגם עם פלטפורמות אחרות"

עם כל הכבוד לאיביי ולאמזון – מה עם זירות ענק כמו AliBaba הסינית למשל?

רוזנמן: "כיום אנחנו בעיקר פועלים בארה״ב ובאירופה שביחד מגיעות לשוק של 600 מיליארד דולר בשנה במסחר מקוון. אנחנו בוחנים אופציות להתרחב לשווקים נוספים כולל סין ומדינות נוספות".

וידאו: כך פועל האלגוריתם של Feedvisor

גיוס: NowForce הישראלית מגייסת 4.5 מיליון דולר כדי לסייע במקרי חירום

$
0
0
nowforce1
מקור: NowForce

מקור: NowForce

הסטארטאפ הישראלי NowForce, אשר פיתח אפליקציה המקצרת באופן משמעותי את זמני הגעתם של כוחות החירום אל מוקדי האירוע, הודיע על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 4.5 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה חברת ורינט (Verint) הציבורית, ביחד עם המשקיעים הקיימים – Winnovation, Indigo Strategic Holding LP ו-Monet Venture Group Limited.

זוהי לא הפעם הראשונה בה שתי החברות נפגשות; בשנת 2014 חתמו Verint ו-NowForce על הסכם, במסגרתו אפליקציות המובייל וההזנקה (Dispatcher) של NowForce הוטמעה במערכת Nextiva SMC של ורינט, גרסת הדור הבא לניהול אירועי חירום ומשימות בשטח. בשיחה עם גיקטיים הסביר אסף שפרן, אחד ממייסדי החברה, כי הגיוס הנוכחי יוביל להעמקת שיתוף הפעולה של החברה ביחד עם ורינט למטרות שיווק ומכירות המוצר.

מערכת הצלה לגופי חירום ולאדם הפרטי

כולנו יודעים שעם כמות מקרי החירום בארץ, זמן התגובה של כוחות החירום יכול לעשות את ההבדל בין חיים ומוות. חברת NowForce הישראלית נרתמת לעזרה, ומציגה פתרון שנועד להאיץ את זמן תגובה זה.

המערכת של החברה מכונה SNAP והיא מורכבת משלושה חלקים: ה-Dispatcher (מערכת שליטה ובקרה למוקד החירום), ה-Mobile (אפליקציה למכשירי הטלפון של כוחות החירום) וה-SOS (אפליקציה למכשירי טלפון של משתמשים רגילים). ה-Dispatcher פונה לנותני השירות – כבאים, חובשים, מאבטחים או טכנאים, ומאפשר להם לקבל את המקרה הרלוונטי ספציפית להם. אפליקצית ה-SOS פונה אל האדם הפרטי, ומאפשרת לכל אזרח המחובר למערכת להפעיל קריאת מצוקה במידת הצורך, וזו תשדר את המיקום שלו או תחייג באופן אוטומטי למספר טלפון רלוונטי. כמו כן, ניתן לשדר בלייב אודיו או וידאו מהזירה, ולהתריע עוד לפני שהאירוע עצמו מתרחש, ולהזהיר את הגופים הרלוונטים מבעוד מועד במידה ומבחינים בהתרחשות חשודה.

הפתרון השלישי, ה-Mobile, מציע מערכת שיודעת לאתר באופן אוטומטי את כוחות החירום המתאימים שנמצאים קרוב למקום האירוע באמצעות ה-GPS שבסמארטפון. לאחר שהמערכת איתרה את האנשים בעלי ההכשרה המתאימה לטפל באירוע הנמצאים בקרבת מקום, המערכת תשלח להם התראה מתפרצת למכשיר הטלפון ותיידע אותם בדבר המקרה ובמיקומו ותחכה לתגובתם. במידה והם יודיעו חזרה למוקד שהם מגיבים למקרה, האפליקציה במכשיר תכוון בדרך הקצרה ביותר למקום האירוע ובמקביל תשלח עדכונים בזמן אמת למוקד ואף תעדכן במידה וקיים הצורך בהגעת כוחות נוספים למקום.

״אנו שמחים כי ורינט, מובילה עולמית בתעשייה הבטחונית, הצטרפה כבעלת מניות ומשקיעה אסטרטגית ב-NowForce. המימון הנוכחי יאפשר ל-NowForce להמשיך בצמיחה האגרסיבית שלה בשווקים מרכזיים תוך כדי הרחבת שיתוף הפעולה במוצרים הרלוונטים של ורינט״, אמר שפרן.

החברה נוסדה בשנת 2008 על-ידי אסף שפרן, אנשל פפר ויונתן בנדהיים ומחזיקה כיום משרדים בישראל ובארצות הברית. מהקמתה של החברה השלימה 2 סבבי גיוס בגובה של 8.5 מיליון דולר.

מה מייחד את הסטארטאפים הישראלים? [סקר והגרלת Nexus 5X]

$
0
0
מקור: Nexus 5X
מקור: Nexus 5X

מקור: Nexus 5X

בישראל נולדים כ-1,000 סטארטאפים חדשים מידי שנה ושנת 2015 מסתמנת כשנה שבה תצליח התעשייה לשבור שיאי גיוס חסרי תקדים. האקוסיסטם היזמי הישראלי משתנה, וכך גם הכוחות הפועלים בו. אז איך באמת נראית התעשייה שלנו? מי הם האנשים שיושבים לצידכם בחלל העבודה? מאיפה הם באו, איפה למדו ואיפה שירתו בצבא? והאם אנחנו דומים לסטארטאפיסטים בעמק הסיליקון ובלונדון?

לקראת סיומה של שנת 2015, פלאס ונצ'רס, חברת ההשקעות בסטארטאפים בשלבים מוקדמים, עורכת סקר שנתי במטרה ללמוד מה ה-DNA של היזמים הישראלים, איך הוא השתנה במהלך השנים, האם באמת התעשייה התבגרה וכמה מאתנו חושבים שיגשימו באמת את החלום.

ויש גם צ'ופר: בין המשיבים על הסקר יוגרל Nexus 5X

רוצים להשתתף בהגרלה ולזכות במכשיר Nexus 5X? קחו 3 דקות ומלאו את סקר הסטארטאפיסטים ובין ממלאי הסקר תערך הגרלה על ידי Plus Ventures, ביום חמישי, ה- 14בינואר בשעה 20:00.

ההכרזה על הזוכה תתקיים ביום א', ה-17 בינואר 2016 ומכשיר ה- Nexus 5X יוענק לזוכה ביום למחרת.

לתקנון ההגרלה שמקיימת Plus Ventures
*ההגרלה נערכת על ידי פלאס ונ׳צרס ובאחריותה בלבד ולא על ידי חברת גיקמדיה.

לכניסה לסקר

 

Create your own user feedback survey

ההיסטריה סביב מלחמת הכוכבים: 4 דברים שמנהל שיווק יכול ללמוד מזה

$
0
0
starwars

star wars

מאת גלעד בכר, מייסד ומנכ״ל Moburst.

בין אם אתה מעריץ שרוף של "מלחמת הכוכבים" או שלא צפית אפילו באחד מסרטי הסדרה – פשוט בלתי אפשרי להתעלם מה"באז" העצום סביב יציאתו של הסרט החדש לאקרנים. המערכת המשומנת שמאחורי ההיסטריה הקולנועית קידמה את שובר הקופות החדש בקמפיין רב ערוצי הכולל שיתופי פעולה עם מותגי ענק, סחורה ממותגת, קמפיינים במדיות החברתיות, פרסומות בטלויזיה, שלטי חוצות, ואין ספור אפליקציות חדשות.

אני חייב להוריד את הכובע בפני העבודה שסטאר וורס עשו בעולמות הסלולאר. החברה הצליחה לייצר במובייל נוכחות שרותמת את המעריצים פנימה ומנגישה להם את המוצר המסורתי בעטיפה חדשנית תוך שימוש בטכנולוגיות פורצות דרך. משווקים במובייל בכל העולם צריכים ללמוד מהקמפיין, והנה כמה מהמסקנות שגיבשתי עבורכם:

1. השתמשו בטכנולוגיות חדישות

בספטמבר האחרון השיקה פייסבוק את פיצר ה-360 Video, המאפשר ליוזרים לראות סצנה מכל כיוון באמצעות סיבוב המכשיר הסלולארי. המוחות שמאחורי סאגת סרטי המלחמה לא ויתרו על ההזדמנות לקדם את השקת הסרט החדש, ושיגרו עוד באותו היום סרטון 360 סופר מושקע, המאפשר למעריצים הנלהבים לצלול אל תוך עולם וירטואלי ולנהוג ברכב בדיוני ברחבי מדבר ג'אקו המדובר (Jakku Desert).

וידאו הוא אחד הטרנדים החמים במובייל ואין לי ספק שנראה עוד הרבה ממנו בשנה הבאה. מפרסמים תמיד מחפשים דרכים חדשות למשוך את תשומת ליבו של קהל היעד, במיוחד במציאות העכשווית בה רובנו כבר הפכנו לשבעים מפרסומות. שימוש בוידיאו במובייל הוא כלי נהדר לצוד את תשומת לב המשתמשים – מעין משב רוח רענן אל מול הבאנרים והמודעות שכולנו התרגלנו לראות. הויזואליה החדשה של טכנולוגיית ה-360 מושכת את תשומת ליבם של היוזרים באופן מיידי, ובכך מאפשרת למפרסמים להשיג את מטרתם.

2. תנו לקהל היעד שלכם מה שהוא רוצה וצריך

אם תקלידו Star Wars בכל אחת מחנויות האפליקציות – תוכלו לראות שבתוצאות עולות עשרות אפליקציות ומשחקים העוסקים כל כולם בסאגת הסרטים המצליחה. משחקים אלה פותחו על ידי חברות גיימינג ענקיות כמו LEGO ו-ROVIO, שקנו את הזכויות לפיתוח משחקים עם לוק סקייווקר וחבריו הגיבורים. בסטאר וורס מבינים שחלק גדול מקהל היעד שלהם הוא חובב גיימינג, ולכן הדרך הטובה ביותר להגיע לליבם היא בדיוק דרך משחקים.

לדוגמה, משחק הנקרא "Uprising" אשר פותח ע"י KABAM, מאפשר למעריצים לצלול אל תוך עולמן העשיר של הדמויות. המשחק נתפס כממכר, שכן הוא מדרבן את השחקנים להמשיך לשחק ע"י שזירת פרסים ותחמושות שאותם עליהם לאסוף בכדי להשלים בהצלחה משימות.

אלמנט ממכר נוסף במשחק הוא האפשרות לשחק מול שחקנים אחרים. יצר התחרותיות הוא קטליזטור נפלא לשימור משתמשים, שכן הוא מדרבן משתמשים לחזור כדי לנצח את המתחרים וכך הופכת הגיימיפיקציה לכלי מצויין לשימור לקוחות.

3. הציעו למשתמשים חוויה מותאמת אישית

בדיוק כמו שסחורה ממותגת של סטאר וורס פונה לסוגים שונים של מעריצים, כך גם החווייה המוביילית של המותג, המאפשרת ליוזרים לעצב לעצמם את החווייה המושלמת בעינם. גוגל לדוגמה, רכשה מדיסני את הזכויות להשתמש בדמויות הסרט בשלל האפליקציות שלה, כך שחובבי הז'אנר הבדיוני יוכלו לעצב לעצמם את ה-layout ולבחור מבין ה-Dark Side, Light Side, ו-Droid. כל אחד מהעיצובים הללו מגיע עם קולות ואנימציות שונות, שנועדו ליצור תחושות פרסנוליות למשתמש.

אחד המנהגים הנפוצים בקהילת המעריצים של הסדרה הוא להתחפש לגיבורי הסרט. האפליקציה של סטאר וורס מאפשרת ליוזרים לצלם סלפי ובעזרת טכנולוגיה שפותחה ע"י Disney Research, "להלביש" על גבי התמונה תחפושות של ג'דיי, הנסיכה ליה, האן סולו, וכו'. וכך כל מעריץ יכול להתחפש לגיבור המועדף עליו בלחיצת כפתור קלה. בנוסף, האפליקציה כוללת כמויות רבות של תכנים כגון טריילרים, חדשות ואימוג'יז – מה שהופך אותה לאטרקטיבית עבור כל מעריץ בכל תחום עניין.

4. צור חוויה המשלבת מגוון פלטפורמות

כפי שהזכרתי קודם, סטאר וורס נמצאת כיום בכל מקום – בפארקים של דיסני, באיפור לנשים, בבגדים, בצעצועים, ברשתות החברתיות, וכמובן – במובייל. החברה עשתה עבודה מדהימה בכך שהצליחה לאגד את כל החלקים הללו לחווייה מקיפה אחת, ובעיקר למשהו שמדבר אל קהל היעד בצורה ברורה.
כל אלו נועדו בסופו של דבר – ואחרי שגרמו למצבור חוויות חיוביות "קטנות" – להניע את המעריץ לעבר החוויה המרכזית שלשמה כל זה קרה: לרכוש כרטיס לסרט!

בתור מומחה מובייל, לא יכולתי להתעלם מהעולם הוירטואלי שנולד במיוחד עבור קהילת המעריצים האדוקה של הסדרה. האנשים שמאחורי שוברי הקופות יצרו במובייל מעין רשת חברתית וירטואלית למעריצי הסרטים, שבה הם יכולים לבנות פרופיל אישי (מדמויות הסדרה, כמובן), להמציא כינוי ולתקשר עם מעריצים אחרים בקהילה.

עד לא מזמן, כשהתחשק למעריצי סדרת הסרטים לצרוך תכנים הקשורים לה, עמדה בפניהם פחות או יותר אפשרות אחת: לשבת מול המחשב או הטלויזיה. בעזרת המובייל, מעריצים יכולים ליהנות מכמויות בלתי נתפסות של תכנים בכל מקום ובכל זמן, וככל העולה על רוחם. מעבר לכך, כל מעריץ יכול ליהנות מחוויה פרסונלית על ידי התאמת החוויה לצרכים ולתחומי העניין שלו. בעידן המובייל, כשכל כך הרבה תכנים נגישים לנו במכשיר שבכף ידינו, לא מפתיע שכולם מדברים על הסרט חודשים ארוכים לפני שיצא לאקרנים.

Viewing all 5527 articles
Browse latest View live