מקור: Anodot

חברת Anodot הישראלית, אשר מפתחת מערכת לניתוח אנליטי וקבלת תובנות לארגונים הפועלים בסביבת ביג דאטה, הודיעה על השלמת סבב גיוס ראשון בהיקף של 3 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון האמריקאית – ישראלית Disrupt-ive Partners. בעזרת ההון שגויס, תמשיך החברה בהאצת תהליכי הפיתוח והרחבת פעילות המכירות בארה״ב ואירופה, בדגש על תחומי Ad-tech, מסחר אלקטרוני ו-IoT תעשייתי. סבב הגיוס הנוכחי מביא את היקף ההשקעות בחברה מאז הקמתה ביוני 2014 לסך כולל של 4.5 מיליון דולר.

שדרוג מערכות ה-BI

ארגונים מבוססי מידע חולקים את אותה הבעיה שכן הם אוגרים כמויות אדירות של מידע, אך הפקת הערך העסקי מכך מגיע רק בשלבים מאוחרים יותר, הרבה מעבר לזמן האירוע עצמו. לכן הם זקוקים למומחה בתחום וליישום כלים מותאמים תוך שימוש בתהליכים סטטיסטיים מבוססי זמן, שאחרת התוצאה של עיכובים בקבלת תובנות עסקיות עשויים לגרום נזקים של מיליוני דולרים בהכנסות או בייצור.

Anodot מעוניינת לחולל שינוי באופן הסטטי של המידע המתקבל ממערכות ה-BI המסורתיות בשוק. הפיתוח שמציגה מבוסס על אלגוריתמים המאפשרים לנתח ולזהות באופן אוטומטי ובזמן אמת אנומליות ותובנות עסקיות במערכות ביג דאטה. בעזרת הפתרון, ניתן לבודד מקרים של זיהוי חריגות תוך ביצוע קורלציות וחיתוכים של כמויות המידע האדירות המתקבלות בארגון על פי פרמטרים שונים. אותן תובנות מועברות בזמן אמת בצורת התראות למקבלי ההחלטות, וכך ארגונים יכולים להגדיל את רווחיהם, ולשפר את היעילות התפעולית שלהם. כמו כן, מספקת החברה ניבוי אירועים עוד בטרם התרחשותם.

Anodot הוקמה על ידי שלושה יזמים בעלי ניסיון ויכולות טכנולוגיות בחקר נתונים ותשתיות מבוססות SaaS; המנכ״ל, דוד דריי אשר שימש כמייסד שותף ו-CTO של קוטנדו (שנמכרה לאקמאיי תמורת 300 מיליון דולר) ו-CTO בחברת Gett; ד״ר עירא כהן, Chief data scientist, אשר שימש בתפקידים דומים ב-HP והוביל את המחקר והפיתוח בתחום ה-Machine learning וטכניקות כריית מידע; ושי לנג, סגן נשיא למחקר ופיתוח, בעל ניסיון בניהול צוותי הנדסה בחברות טכנולוגיה שונות בעשור האחרון. החברה פועלת במקביל ממשרדיה ברעננה, וסאניוויל בקליפורניה.

דוד דריי, מייסד שותף ומנכ״ל Anodot התייחס לגיוס ואמר: ״כסמנכ"ל טכנולוגיות המידע של Gett חוויתי באופן אישי את הבעיה הקיימת בניתוח אנליטי של היקפי מידע אדירים ופערי הזמן בקבלת תובנות עסקיות ותפעוליות. באפליקציית הזמנת מוניות, הודעות טקסט היו נשמטות על ידי ספק הסלולר, אך היה לוקח שלושה ימים עד שהבעיה אותרה וטופלה – מה שגרם כמובן נזק שיכול להגיע להיקפים של אלפי דולרים לכל מקרה. מתוך צורך זה נולדה ההבנה כי יש ליישם את כל הידע שנצבר בתחום ה- Machine learning ולפתח מערכת שתדע להגדיר באופן אוטומטי ולזהות כשלים ונקודות חריגות ברמת הביצוע וכך לנטרל את זמן האחזור הנובע מכך״.

מי היו היזמים, המשקיעים, הסטארטאפים, קרנות ההון סיכון, האקזיטים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה? הצביעו והשפיעו. טקס Geek Awards 2016 כבר ממש מעבר לפינה ואתם תקבעו מי יהיו הזוכים הגדולים השנה. להצבעה

תל אביב מצטרפת השנה ללונדון, ניו יורק וקייפ טאון יחד עם הגעתו של מאיץ הסטארטאפים הבריטי הנחשב של ברקליס שייפתח באחד העם בתל אביב. ההרשמה לתוכנית פתוחה לסטארטאפים ישראלים ובינלאומיים והיא תסגר ב-2 בינואר 2016. בתוכנית, שתחל ב-13 במרץ 2016 ותימשך 13 שבועות עד לסיום החגיגי- הדמו דיי שיתקיים ב-22 ביוני, ישתתפו 10 סטארטאפים, שייבחרו מתוך סך הפניות שיקבל המאיץ לאורך תקופת ההרשמה.

בהודעה הרשמית של הבנק על פתיחת הסניף החדש שלה בישראל, הוא מתייחס לתל אביב כאל ״אחת הערים המובילות בעולם בתחום החדשנות״ וכ-״בירת הסטארטאפים של המזרח התיכון״.

מנטורים בכירים מתעשיית הפינטק העולמית

התוכנית של Barclays ו-Techstars פעילה בארבע ערים מרכזיות ברחבי העולם. היא מורכבת מ-13 שבועות אינטנסיביים במיוחד, מנטורים מובילים מתחום הפינטק, השקעה של עד 120 אלף דולר מ-Techstars וחברות לכל החיים במועדון היוקרתי של בוגרי התוכנית. ההרשמה לאקסלרטור פתוחה בפני סטארטאפים מתחום הפינטק או אבטחת המידע והקריטריונים להגשת מועמדות כוללים גם דרישה לצוות מגובש ובעל יכולות טכניות ועסקיות מעולות ומחוייבות לקחת חלק פעיל בתוכנית.

ברקליס היא חברת שירותים פיננסיים שנוסדה ב-1690 בלונדון ופעילה מאז. הבנק שמפעילה נחשב לאחד מ-3 הגדולים בעולם ויש לה למעלה מ-50 מיליון לקוחות מסביב לעולם. את הסניף הראשון שלה בישראל אגב, היא פתחה עוד לפני קום המדינה, ב-1918 בירושלים.

לפרטים נוספים ולהרשמה

רפאל אמזלג, מנכ"ל MYT. צילום: ברונו שרביט

ארגון של טיולים ונסיעות של יחידים אינו משימה פשוטה; על אחת כמה וכמה כשמדובר בנסיעה של קבוצות. חברת Manage Your Trip הישראלית, שמפתחת פלטפורמה לניהול תיירות קבוצות, הודיעה היום (ד') על גיוס של 650 אלף דולר.

כל התכנון והניהול של הטיול – במערכת אחת

הפלטפורמה שפיתחה Manage Your Trip מציעה פתרון לכל ההיבטים הלוגיסטיים והשיווקיים בתחום תיירות הקבוצות. בין היתר מציעה הפלטפורמה כלי לתכנון המסלול, ניהול ותקצוב טיולים, מערכת לניהול קשרי לקוחות, מערכת פרסום ושיווק ובנוסף אפליקציות לניטור בזמן אמת אחר הנעשה בשטח בזמן הטיולים, מה שמאפשר לנהל משברים ולתת שירות טוב יותר.

המערכת שפיתחה החברה היא B2B והיא נועדה לשמש ככלי העבודה של כל גורם מקצועי שעובד בתעשיית התיירות המאורגנת (Incoming Tour operator, Tour Operator, סוכן נסיעות וספק מכל סוג). אולם המערכת גם מאפשרת להיות בקשר עם המשתתפים עצמם בטיול ולהעביר להם פרטים אודות המסלול ולינק להורדת אפליקציה שתעזור להם להתמצא בו. החברה מציעה את הפלטפורמה שלה במודל SAAS בסכומים שנעים בין 8 דולר ל-149 דולר לחודש עבור משתמש.

Manage Your Trip הוקמה ב-2011 על ידי רפאל אמזלג, מהנדס תוכנה בעל ניסיון של 7 שנים בתחום התיירות, שמכהן כמנכ"ל ואליו חבר יוסף אמזלג, סמנכ"ל מחקר ופיתוח, מהנדס שהתמחה בפיתוח מערכות CRM. מאז שהוקמה החברה היא גייסה כ-1.5 מיליון דולר ועתה היא מגייסת כאמור עוד 650 אלף דולר מהקרן הצרפתית M/C Partners.

בתגובה לגיוס מסר רפאל אמזלג, מייסד-שותף ומנכ"ל MYT, שהמערכת נועדה לייעל תהליכים ולקצר את זמן העבודה תוך דגש על חווית המשתמש מה שיאפשר לחברות שישתמשו בפלטפורמה להגדיל את התפוקות ואת ההכנסות שלהם. החברה חתמה לאחרונה על חוזים עם כמה חברות ישראליות כמו Atlantis Tours, Sunway, Gold Carpet וכן לקוחות בינלאומיים ממדינות כמו איסלנד, מרוקו, צ'כיה ואיי סיישל, ועל פי החברה, היא נמצאת בשלבי חתימה מתקדמים עם עוד חברות.

וידאו: כך פועלת Manage Your Trip

מי היו היזמים, המשקיעים, הסטארטאפים, קרנות ההון סיכון, האקזיטים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה? הצביעו והשפיעו. טקס Geek Awards 2016 כבר ממש מעבר לפינה ואתם תקבעו מי יהיו הזוכים הגדולים השנה. להצבעה

מקור: צילום מסך, CloudEndure

חברת הסטארטאפ הישראלית CloudEndure, המספקת פתרונות של ניוד ו-Disaster Recovery של אפליקציות לענן, הודיעה על השלמת סבב גיוס שני בסך 7 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילו חברת שירות ה-IT ההודית Infosys ביחד עם קרן מאגמה, שהובילה גם את סבב הגיוס הקודם. הגיוס יאפשר לחברה הישראלית להגדיל את פעילות השיווק והמכירות, זאת על מנת לעמוד בביקוש לפתרונות ה-Disaster Recovery שהיא מספקת לחברות גדולות, ולגדול עוד יותר.

זמן = כסף

CloudEndure מאפשרת לחברות לנייד יישומים שלמים ביחד עם כל הנתונים שלהם לענן ובין עננים, זאת ללא אובדן זמן וללא אובדן מידע. זאת היא עושה על ידי שכפול בזמן אמת, תוך שימוש בטכנולגיית Continuous Data Protection. בעזרת הפתרון שפיתחה, מאפשרת החברה להעתיק שרתים שלמים לענן בלחיצת כפתור ותוך דקות בודדות. המוצר תומך בשרתים פיזיים, וירטואלים או מבוססי ענן, ובשירותי הענן של אמזון, מיקרוסופט, פלטפורמת הענן של גוגל ו-OpenStack כיעד.

CloudEndure מאפשרת ללקוחותיה לקבל Business Continuity על ידי כך שברגע שהאפליקציה מפסיקה להגיב או שהשרת נפל, השירות מעביר את המשתמש אוטומטית ל-Data Center החלופי בענן, מאפשר ללקוחות לבדוק את הבעיה ולתקן את הבאגים מבלי לפגוע ב-uptime ולנתק את המשתמשים מהשירות, ובכך למעשה מייתרת את הצורך באחזקת שני מרכזי Data Center, אשר לוקחים המון משאבים המתבטאים בכסף ובכוח תחזוק אנושי.

בשיחה עם גיקטיים הסביר גיל שי, אחד מארבעת המייסדים של החברה, כי הבידול העיקרי שלהם הוא בכך CloudEndure מספקת את הפתרון היחיד המיועד לחברות enterprise המעוניינות להשתמש בענן לצרכי disaster recovery ו-migration, אשר עד כה סופקו רק מחוץ לענן ע"י ענקיות כגון ibm emc, hp ודומיהם, שידעו להעביר מדאטה סנטר אחד לאחר. גיל שי הוסיף כי הם שמחים לקבל את ההשקעה מקרן מאגמה ואת ההשקעה האסטרטגית מ-Infosys, שתאפשר לחברה לגדול ולהתרחב עוד יותר, ולהמשיך ולהוביל את התחום.

חברת CloudEndure נוסדה באוקטובר 2012 על ידי עופר גדיש, אופיר ארליך, לאוניד פיינברג וגיל שי. בשנת 2013 השלימה החברה סבב גיוס ראשון בגובה 5.2 מיליון דולרים, בהובלת קרן ההון סיכון מאגמה ובהשתתפות משקיעים פרטיים ביניהם זוהר גילון. לחברה משרדים ברמת גן ובניו יורק, וסה״כ מועסקים בה כ-20 עובדים.

״אנו נרגשים להודיע על ההשקעה והתמיכה שקיבלנו בכך מ-Infosys ומהמשקיעים הקודמים שלנו״ אמר עופר גדיש, מנכ״ל CloudEndure. ״כסף זה יאפשר לנו להגדיל את מאמצינו לעמוד בביקוש מחברות גדולות המחפשות דור חדש של פתרונות Disaster Recovery. אנחנו נמשיך לחדש ולהרחיב את פתרונותינו על מנת לעמוד בדרישות של השוק ושל לקוחותנו.״

וידאו – CloudEndure – Cloud Migration & DR in 60 Seconds

מי היו היזמים, המשקיעים, הסטארטאפים, קרנות ההון סיכון, האקזיטים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה? הצביעו והשפיעו. טקס Geek Awards 2016 כבר ממש מעבר לפינה ואתם תקבעו מי יהיו הזוכים הגדולים השנה. להצבעה

מאת נילי דונר, מנכ״לית ומייסדת VCforU.

תקציר מנהלים טוב הוא הדרך שלכם למשוך את תשומת הלב של משקיעים. כתיבה נכונה שלו יכולה להביא הרבה מאוד כסף לסטארטאפ שלכם. לא לכתוב אותו נכון זה בזבוז אדיר של זמן לכל הצדדים. כדי להצליח בסטארט אפ צריך שהמון תנאים יתקיימו, אבל בלי הכסף הנחוץ והמנטורים המתאימים הסיכוי נהיה אפסי, וחבל להיכשל רק כי לא הצלחתם להשיג את הפגישה.

אחרי שדיברנו עם משקיעים ומנהלי deal flow רבים, הרכבנו רשימה של טעויות שאתם חייבים להימנע מהן. גל רינגל, CTO ב-Nielsen Innovate Fund, הדגיש כמה נקודות מרכזיות שישפיעו על איך משקיע רואה את ה-one pager שלכם: ״אם המסמך מלא במילות באזז, ארוך יותר מעמוד אחד, או כתוב בפורמט word, או אם חסר בו מידע חשוב כמו מי בצוות, מהו שלב הגיוס, או אפילו מה הפתרון שהמיזם מציע, כל אלו יכולים לגרום לי לאבד עניין. לא צריך לתת לי את כל המידע, צריך לעניין אותי מספיק כדי להשיג פגישה״.

הנה שבע הטיפים החשובים ביותר ליצירת one pager מוצלח:

1. בהירות

משקיעים קוראים מאות תקצירי מנהלים בשנה, לכן הם לא ישקיעו מאמץ בניסיון לנחש מה אתם מנסים להגיד. בנוסף, בהירות מראה שאתם מבינים על מה אתם מדברים. תהיו הכי ברורים וממוקדים שאתם יכולים, ואז תנו לאדם שלא יודע במה אתם עוסקים לקרוא ותראו מה הוא הבין. זכרו שבדרך כלל המשקיעים לא באים עם ידע מקדים על המיזם שלכם, אז כדאי שהמסמך יהיה מובן.

2. אנגלית גרועה

יש אנשים שפשוט אלרגיים לטעויות באנגלית, הם לא מסוגלים לעבור על one pager בלתי קריא. אפילו המוצר הטוב ביותר לא יוכל להתגבר על המכשול הזה. זה הכרחי לתת לדובר אנגלית לעשות הגהה לאנגלית שלכם. בקשו ממישהו שאתם מכירים או חפשו עזרה בתשלום (כמו fiverr). אנגלית טובה לא תיתן לכם נקודות, אבל אנגלית גרועה תגרום לכם להיראות לא מקצועיים ותשלח אתכם ישירות לפח.

3. מראה חיצוני

ה-one pager שלכם לא צריך להיות מהמם, אבל הוא חייב להראות טוב. אתם צריכים לעצב אותו בצורה שתמשוך משקיעים. הוא צריך ליצור רושם ראשוני טוב ולהיראות מקצועי. שוב, אם עיצוב הוא לא הצד החזק שלכם, פנו למישהו מוכשר שישפר את העיצוב בשבילכם. זה גם יראה למשקיעים שתחומים שונים של המיזם חשובים לכם.

4. ארוך מדי?

המסמך לא יכול להיות יותר מעמוד אחד (נשמע ברור אבל תופתעו לגלות כמה יזמים כותבים one pager בן שני עמודים). שימו לב שלא יהיה עמוס מדי במילים, מאד קשה לקרוא מסמך כזה. שימו את עצמכם בנעלי המשקיעים: הייתם קוראים מסמך עמוס ולא נוח לקריאה כשיש לכם דברים טובים יותר לעשות עם הזמן שלכם?

5. הצוות המושלם

משקיעים משקיעים באנשים ולכן הם חייבים לדעת מי בצוות ואיך האנשים האלו יכולים לבצע את כל המשימות שיהיו בהמשך. הראו כיצד חברי הצוות משלימים זה את זה, ואיך הם מתאימים לתפקידים שיצטרכו למלא. אם חסרים לכם אנשים בצוות, ציינו שאתם מחפשים אנשים לתפקידים אלו.

6. עשיתם את שיעורי הבית?

ענו על השאלות הקשות: מי המתחרים שלכם? חפשו, שאלו אנשים – אין כזה דבר שאין תחרות. אם הם לא שם עכשיו, מי הם יכולים להיות בהמשך? למה יש יותר סיכוי שאתם תצליחו? במה אתם יותר טובים? הדגישו את ההבדלים ביניכם לבין המתחרים והראו איך אתם תביאו יותר ערך. מה האסטרטגיה שלכם לאקזיט? מיצאו רכישות עבר שדומות לתרחיש בו הסטארטאפ שלכם יירכש בעתיד. זה אולי קשה לביצוע, אבל מהצד של המשקיעים זה הכי חשוב – להבין איך מגיעים לאקזיט. הראו למשקיעים שאתם חושבים על הנקודות האלו, שכן הן הכרחיות להשגת ההשקעה.

7. כנות

אם משקיעים ירצו בסופו של דבר להשקיע, הם יבדקו כל פרט ויגלו אם לא הייתם כנים. עדיף להיות כנים כבר מההתחלה ולהימנע מתרחיש בו המוניטין שלכם יפגע, או שיגרום לכם לאבד הזדמנויות להשקעה בהמשך. אם אתם מרגישים שאתם צריכים להסתיר משהו, זה בדיוק הנושא הבעייתי בסטארטאפ שלכם. תעבדו על זה ותפתרו אותו – משקיעים ישימו לב. ג׳יימס אלטושר אמר על זה: ״כנות היא הדרך המהירה ביותר למנוע מטעות להפוך לכישלון״.

עקבו אחר הנקודות הנ״ל כדי שה-one pager שלכם ישיג לכם את הפגישה. לבנות סטארטאפ זה קשה. אל תתנו למסמך הזה להיות הדבר שיכשיל אתכם.

צילום: Indigoogo

מדור יום בחיי מעניק הצצה ליום סטנדרטי בחייהם של יזמים, משקיעים ואנשי הייטק מובילים בישראל במטרה ללמוד מהניסיון שלהם, לקבל מהם קצת טיפים וגם להכיר אותם באופן אישי.

בכרטיס ביקור

מנכ"ל ומייסד-שותף של חברת Indiegogo משנת 2008.

על העבודה שלי

המשימה שלי היא להעצים אנשים, להפוך את הרעיונות שלהם למציאות ולא להיכנע לבעלי ההון. אני עובד עם קבוצה מדהימה שמאפשרת לכל זה לקרות בתוספת נקודת המבט שלי.

אוהב בעבודה…

אני אוהב לראות פרוייקטים שקיבלו מימון ב-Indiegogo מקבלים חיים. זה מוכיח לי מדי יום שהעבודה הקשה שאנחנו משקיעים שווה את זה.

אצל האנשים שאני מקבל לעבודה תמצאו

אנחנו בעיקר מחפשים מועמדים אשר משקפים את החברה: חסרי פחד, עוצמתיים, שיתופיים ואותנטיים. העסק שלנו נבנה מעבודת צוות ואם אחד מהערכים הללו חסר, זה הופך את עבודת הצוות לקשה יותר. אנחנו גם מחפשים מועמדים עם מנטליות של יזמים – אנשים שלא מפחדים לקחת סיכונים כדי לשפר את מה שאנחנו עושים.

מסיבת חברה. קרדיט: Indigoogo

חברה שמהווה מקור השראה עבורי

חברות שמנסות לשפר את העולם ולהעצים אחרים בדרכים חדשות ומעניינות.

הסמארטפון שלי

אני משתמש בסמסונג S6. אני תמיד בדרכים ואני צריך טלפון שישמור על הקצב שלי.

המחשב הנייד שלי

אני משתמש ב-PC, אבל אני במחשב לעיתים נדירות.

3 אפליקציות חובה בסמארטפון שלי

• תוכנות Google למיניהן (Gmail, Google Docs, Google Drive) – עוזרות לי לשתף מסמכים עם הצוות שלי. כמו שציינתי מקודם, שיתוף היא מילת המפתח להצלחה ובחברה שלנו מדובר בעדיפות עליונה.
• Health App – אני תמיד בתזוזה, אז אפליקציית הבריאות מסייעת לי לעקוב אחר הצעדים שלי ונתונים פיזיים חיוניים.
• Arcus – אפליקציה מאוד יעילה כאשר אני מחפש את תחזית מזג האוויר, מאחר ואני כל הזמן נוסע הלוך ושוב מניו יורק לסן פרנסיסקו.

3 שירותים שלא יכולנו לחיות בלעדיהם

• Facebook
• WhatsApp
• LinkedIn

בגלל ששלושתם עוזרים לי לשמור על קשר עם אנשים הן בפן המקצועי והן בפן האישי.

סלבה רובין (שמאלי) ושני המייסדים אריק שנל ודנאה רינגלמן. קרדיט: Indiegogo

הטיפ הטוב ביותר שקיבלתי

"You don't learn to walk by following rules. You learn by doing, and by falling over" – סר ריצ'רד ברנסון. אבא שלי גם אמר לי פעם שאנשים שעובדים קשה הם אלו שגורמים לזה להיראות כל כך קל.

הגאדג'ט שהכי מלהיב אותי כרגע

כל המוניטורים של התינוקות. לאחרונה הפכתי לאבא ולהיות אבא שהוא גם מנכ"ל הפך כל רגע שלי עם התינוק ליקר ערך. זה מדהים שבזכות הטכנולוגיה אני יכול לצפות בו מכל מקום שאני נמצא.

הספר האחרון שקראתי

The Startup Playbook של סאם אלטמן ו-"A First Rate Madness" של נסיר ג'היימי.

הסרט האחרון שראיתי

"Under the Mango tree", סרט קצר שהופק על ידי אחד מהתעמולנים שלנו.

המוזיקה שהקשבתי לה לאחרונה

Survivor ו-A Great Big World.

מרגיע אותי

הבן שלי, לב.

אם היו מציירים אותי לקומיקס

בכנות, גיבור העל הכי טוב בעיניי הוא אבא שלי. זה אומנם נשמע פחות כיף, אבל זו האמת. הוא היזם הראשון שהכרתי, למרות שהוא לא היזם בדרך שבה אנו חושבים כיום.

>> למדורים נוספים של "יום בחיי"

אפליקציית קרוסל. ההבטחה היתה גדולה, אורך החיים היה קצר

מאת רפאל קאהאן, כלכליסט.

משתמשי ג'ימייל רבים נתקפו השבוע פאניקה: גוגל מנסה לקדם את אינבוקס, ממשק המיילים החדש שלה, והחלה להפנות אליו את משתמשיו במובייל גם כשאלה נכנסים ל־gmail.com. אמנם צעד מינורי יחסית, אך כזה שעשוי בהחלט להעיד על כוונה להרוג ברכות את ג'ימייל הוותיק והאהוד. גוגל כבר הוכיחה שאין לה בעיה לחסל שירותים שמסיימים את תפקידם בעיניה, גם אם יש סביבם קהילת משתמשים פעילה. תשאלו את כל מי שעדיין מתגעגע לשירות ה־RSS המצוין גוגל רידר.

מי שצפויים לחוות געגועים דומים בקרוב הם משתמשי Mailbox, שירות המיילים שרכשה דרופבוקס ב־100 מיליון דולר רק לפני שנתיים וחצי. ענקית האחסון הודיעה כי תסגור את השירות בפברואר 2016, וגם אפליקציית ניהול התמונות Carousel בדרך לחיסול. Mailbox כמובן פופולרית הרבה פחות מג'ימייל, אך אהודה מאוד על משתמשיה שהציפו את הרשתות החברתיות בתגובות נגד המהלך.

כל המקרים האלה מעלים שאלה אחת פשוטה: מדוע חברות שמפעילות שירותים מוצלחים, שהמשתמשים מתרגלים אליהם, מרגישות צורך לסגור אותם בהינף יד, ללא יצירת אלטרנטיבה ראויה בעבור אלה שאינם מעוניינים בשינוי הכפוי? יש לכך כמה סיבות, אך גם כמה פתרונות, שיכולים לבוא גם מהמשתמשים עצמם.

הוצאות עצומות לתחזוקת כל אחד מהשירותים

נתחיל מהתירוצים. אם חברות בגדים יכולות למכור את אותו דגם ג'ינס במשך עשורים, וגם קוקה־קולה לא נדרשת לשינויים גדולים מדי, העיקרון המנחה של תעשיית הטכנולוגיה שונה. לא משנה עד כמה השירות שאתה מציע טוב — אם אתה לא משיק די מוצרים חדשים, לא מנסה לרענן ולשנות כל הזמן, אתה נתפס כדינוזאור שקפא על שמריו. ההשפעה על מחיר המניה ועל עתידה של החברה עלולה להיות דרסטית. דרופבוקס, למשל, רמזה בהודעה על סגירת Mailbox שהיא הגיעה למסקנה שהמייל המסורתי סובל מבעיות רבות מדי כשירות תקשורת, וכעת מפתחת פתרונות אלטרנטיביים וחדשניים יותר במקומו.

חלק מהמוצרים יכולים לשרוד בעולם הקוד הפתוח וליהנות מתרומותיהם הטכניות של מפתחים עצמאיים ונלהבים. זה נכון בעיקר בנוגע למערכות הפעלה, ובהן אמיגה OS מבית קומודור, WebOS שהיתה שייכת ל־HP (שכיום מפעילה את הטלוויזיות והשעונים החכמים של LG) או Maemo של נוקיה. ואולם שירותי אינטרנט, בעיקר של חברות ענק, נוטים להיות רחמנים פחות: כשחברות כמו גוגל או מיקרוסופט סוגרות מוצר או משנות לחלוטין את הממשק שלו, הן נותנות למשתמשים זמן קצוב להוריד את המידע שלהם, ואז מוחקות הכל מהרשת.

הסיבה לכך נעוצה בעלות הגבוהה הנדרשת להפעלת שירותי רשת בדרך כלל. גם אם מוותרים על פיתוח שוטף ופשוט משאירים את השירות באוויר, עדיין צריך לשלם על שכירת רוחב פס, אחסון אתרים ושירותי אבטחת מידע. ויקיפדיה, למשל, מבקשת בכל שנה תרומות מהגולשים כדי לממן את התשתית שהיא נסמכת עליה. ואולם, הדוגמה של ויקיפדיה גם יכולה לשמש מודל לשירותים אחרים.

במצב אידיאלי, ובהנחה שאין מגבלות משפטיות או אחרות שמונעות זאת, חברה ששוקלת לסגור שירות רשת תאפשר לגולשים להשאירו בחיים בעזרת תשלום קבוע שיכסה את העלויות או מעבר לכך. רוב הגולשים גם כך יעדיפו לבחור בשירות מתקדם יותר וחינמי, כך שסכנת הקניבליזציה קטנה יחסית. לא בטוח שהדבר גם יזיק לתדמית החברות: הן אמנם ישאירו ברשת "מצבות חיות", אך גם ייתפסו כקשובות יותר למשתמשים.

אפשרות נוספת היא לספק את קוד המקור של השירות לקהילת הקוד הפתוח, ולאפשר למשתמשים להשאיר אותו בחיים בעזרת פלטפורמת מימון קבוע ומתמשך (כמו Patreon). גם במקרה כזה הסכנה לחברות עצמן נמוכה יחסית: אפילו פרויקטי קוד פתוח מצליחים, כמו פיירפוקס של מוזילה, מתקשים להתמודד מול דפדפנים שנהנים מגב כלכלי אדיר, כמו אדג' ואקספלורר של מיקרוסופט או כרום של גוגל.

וכאן נכנסים הגולשים לתמונה. כדי לשמור על מוצרים מוצלחים שהתרגלנו אליהם דרושים אנשים שיהיו מוכנים להילחם עליהם ולפתח אותם. קמפיינים במדיה החברתית יכולים לשנות החלטות שרירותיות, אך לא תמיד יספיקו. כן, התרגלנו לקבל שירותי אינטרנט חינם, אבל אנחנו לא מהססים לשלם תמורת מנוי לסלולר או לכבלים. האם לא עדיף לשלם כמה דולרים בחודש מאשר לוותר על שירות רשת אהוב במיוחד?

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• ימי ג'ימייל האחרונים? גוגל מתחילה לנתב משתמשים לאינבוקס
• היו שלום: דרופבוקס נוטשת את שירות המייל ואפליקציית התמונות שלה
• יו"ר גוגל: "לפתח 'אוטו-קורקט' נגד שנאה והטרדה ברשת"

מקור: צילום מסך, Curve

חברת Curve הישראלית, אשר מעוניינת להציג את הדור הבא של התשלומים, הודיעה על השלמת סבב גיוס סיד בסך 2 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו מספר משקיעים פרטיים ביניהם Taavet Hinrikus, המייסדים של TransferWise, ריקי נוקס מ-challenger bank Tandem, אד וורי (Ed Wray) מ-Betfair וחברים מצוות Google Wallet לשעבר. כמו כן השתתפו בגיוס הקרנות Speedinvest, Seedcamp והקרן של ראש העיר לונדון, London Co-Investment Fund.

ניהול הוצאות פשוט יותר

המוצר של Curve יושב בצומת שבין מערכות תשלום ניידות כגון ה-Apple Pay, וזו המסורתית יותר של כרטיס האשראי, על ידי שילוב היתרונות של שני העולמות אל תוך פתרון יחיד. בחברה מאמינים שביכולתם להתגבר על הבעיות שמעכבות כרגע את אימוץ התשלומים הניידים. מטרתם היא לשמש כנקודת הממשק היחידה בין המשתמש לבין העולם הפיננסי, ולהשיב את השליטה של המשתמשים בכסף שלהם. המייסדים מאמינים כי תשלומים צריכים להתבצע באופן פשוט יותר, שהם צריכים להיות מאובטחים ונגישים מכל ממשק ומכשיר ושיש לאפשר ללקוחות לשלם בעזרת כל חשבון בנק או כרטיס אשראי בכל עת ובכל מקום.

אחד ממייסדי החברה הוא הישראלי שחר ביאליק, המכהן כמנכ״ל החברה, שברזומה שלו ניתן למנות כבר ארבעה סטארטאפים מצליחים (בין היתר מכירת DoorCenter וחברת SmartEQ בשנת 2010 לחברת ׳מחשבות׳). בנוסף אליו, הצוות כולל את טום פוסטר קרטר, לשעבר COO בחברת Osper ואנה מוסטין וויליאמס, שעבדה בעבר ב-Xbox.

בהודעה שנמסרה לעיתונות שמרה החברה על עמימות בכל הקשור לעיסוקה, והודיעה כי לא אינה חושפת יותר מידי פרטים על Curve, עד להשקה הרשמית ב-26 בינואר.

מי היו היזמים, המשקיעים, הסטארטאפים, קרנות ההון סיכון, האקזיטים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה? הצביעו והשפיעו. טקס Geek Awards 2016 כבר ממש מעבר לפינה ואתם תקבעו מי יהיו הזוכים הגדולים השנה. להצבעה

לטענת היזמים שעומדים מאחורי toDay, תכנית האצה חדשה שנפתחה בארץ, הם מציעים משהו שונה מעשרות תוכניות ההאצה הקיימות בישראל, שכן התכנית נולדה מהצורך לעבוד בצמוד עם היזמים בתחילת דרכם ולסייע להם להפוך רעיון למוצר. ״מהניסיון המצטבר שלנו באינקוד (חברת UX), מצאנו שרבים מהיזמים הטכנולוגיים בתחילת הדרך, מבינים היטב את הפתרון הטכנולוגי שהם עתידים לפתח, אבל פחות מזה מבינים את המוצר, את המשתמש, לעיתים גם את השוק והדרך העסקית שהם עתידים לעבור כחברה. אנחנו ב-toDay רוצים לגשר על הפער הזה בעבודה צמודה עם היזמים, לא בהמלצות או בהנחיה, אלא בעבודה משותפת ומאומצת״, אומר רוני ניזרי גבע, ממייסדי התוכנית.

״בוטיק״ היי-טק

toDay בעיניי היזמים היא תכנית 'בוטיקית', שכן בכל מחזור משתתפות 3 חברות בלבד, על מנת שניתן יהיה לתת לכל חברה זמן איכות לכל אורך התוכנית (6 חודשים). השאיפה היא לאפשר לכל סטארטאפ לעמוד בגאון בדמו דיי, לטובת גיוס השקעת סיד. התוכנית מתמקדת בסטארטאפים טכנולוגיים בסביבת B2B הפונים לשוק גדול, והרצון להפוך את אותם רעיונות למוצרים ראשוניים. בין התחומים אליהם פונה התוכנית: Fintech, Adtech, Digital Health, Education ו-Enterprise Software

ביחד עם היזמים המתחילים, הצוות ילווה ויבנה עם הסטארטאפ תכנית עבודה שהגיוני להשיג בתקופת התוכנית, עד לדמו דיי אל מול קבוצת המשקיעים של התוכנית. ״אנחנו רוצים לאפשר לכל החברות לעמוד ביעדי התכנית, גם אלה שטרם גייסו השקעה, ולכן toDay מציעה, כאופציה, קבלת השקעת פרה-סיד בסך 30,000 דולר עם הכניסה לתכנית״ (תמורת 5% ממניות הסטארטאפ) אמר שי מישל, מייסד שותף של התוכנית.

המוטו של התוכנית הוא ׳Make it Work toDay׳. המייסדים מדגישים שוב ושוב שהקונספט שעומד מאחוריה מושתת על פיתוח היזם במקביל לפיתוח המוצר, בין היתר בעזרת מנטורים מהתעשייה כגון רונן סימן טוב, זאבי מישל, אילן דראי ושי סום, יחד עם מנטורים שמביאים זווית חדשה לתחום כמו ליאור סושרד, שיעבור עם היזמים על חשיבה יצירתית, ועל איך לבנות סיפור להצגת מוצר בפני קהל.

"כמשקיע ומנטור, toDay מאפשרת לי ללוות את היזמים מקרוב לכל אורך התכנית, תחילה כמנטור, ועד לדמו-דיי בו אחליט אם להפוך גם למשקיע", אומר אודי נצר שחבר בקבוצת המשקיעים. "הליווי כמנטור עסקי, חשוב לי כמשקיע פוטנציאלי, אבל לא פחות מזה, הוא חשוב מאוד גם ליזם", אומר שי רפאלי, חבר נוסף בקבוצת המשקיעים. "ב-toDay היזמים מגיעים לדמו-דיי כשמרבית המשקיעים בקהל הם פרצופים מוכרים עבורם. בנוסף, הדמו-דיי נערך כחודש לפני סוף התכנית, על מנת שנוכל ללוות את היזמים בהתנעת גיוס השקעת הסיד".

שי סום, אילן דריי, שי מישל ורוני ניזרי גבע, הצוות מאחורי toDay, מקור: צילום מסך

לא ליווי, עבודה משותפת

״הרכבנו קבוצה שבנויה מארבע צלעות – אנשי מוצר – מנטורים עסקיים – לקוחות פוטנציאליים (דיזיין פרטנר'ז) – ומשקיעים פוטנציאליים (השקעת סיד בתום התכנית). שילוב של ארבעת המרכיבים האלה הוא קריטי להאצת מיזמים בתחילת הדרך, ובניגוד לתוכניות אחרות שמציעות את המרכיבים האלה ברמת גישה מינימלית (מנטורים שכירים או בהתנדבות), ב-toDay אנחנו בונים עם היזם תכנית עבודה ועובדים איתו על השגת יעדי התכנית. חשוב להדגיש שלא מדובר בליווי היזמים אלא בלעבוד עם היזמים בצמוד לתכנית העבודה, הן בהיבט המוצר והן בהיבט העסקי״. אמר לגיקטיים רוני ניזרי גבע, ממייסדי התוכנית.

ומה הדרישות ותנאי הקבלה? ״היזמים צריכים להיות לפחות 2 חבר'ה, פול-טיים במיזם, עם כישורים טכנולוגיים מוכחים וניסיון בפיתוח ובעבודה משותפת של צוות היזמים לפחות בחצי השנה האחרונה (נדרש להציג מוצר ראשוני). במהלך התכנית, הסטארטאפ מתארח במשרדי toDay (לופט בבית הצהוב בתל אביב) והצוות נדרש לעבוד פול-טיים, 5 ימי עבודה בשבוע ביחד עם הצוות ובצמוד לתכנית העבודה. בתמורה לקבלה לתכנית, אנחנו מבקשים 5% ממניות הסטארטאפ.

ל-toDay קבוצת משקיעים (כ-10 משקיעים) שיכירו את היזמים כבר מהיום הראשון של התוכנית. כך, יזמים שיעבדו בצמוד לתכנית העבודה וישיגו את יעדיה, עשויים לשפר את סיכויי הגיוס שלהם מקרב המשקיעים של התכנית, ולהקטין ולו במעט את הלחץ בדמו-דיי המיוחל, שם הרבה פרצופים בקהל יהיו מוכרים.

בימים אלו נבחנות החברות שיבחרו למחזור הראשון של התוכנית שיפתח בינואר 2016, כך שאם הרעיון קרץ לכם – אתם מוזמנים להירשם כאן.

מי היו היזמים, המשקיעים, הסטארטאפים, קרנות ההון סיכון, האקזיטים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה? הצביעו והשפיעו. טקס Geek Awards 2016 כבר ממש מעבר לפינה ואתם תקבעו מי יהיו הזוכים הגדולים השנה. להצבעה

חברת Factual הישראלית מספקת פרופילים מפורטים של משתמשי מובייל על סמך התנהגותם, כדי לאפשר למפרסמים לדעת אילו מודעות להציג בפניהם. הדבר נעשה בעזרת נתונים הקשורים למיקום, המסופקים בעזרת עשרות אפליקציות מולן החברה עובדת.

כעת מודיעה החברה על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 35 מיליון דולר. בסבב הגיוס השתתפו Altpoint Ventures, אנדריסן הורוביץ׳, Data Collective, Haystack Partners,Heritage Group, Index Ventures, Miramar Ventures, Tamarisk Global, Upfront Ventures, סייף מנסור, מייקל אוביץ טום אונטרמן. סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לחברה להרחיב ולשפר את יכולות הליבה שלה, להתמקד במכירות ושיווק, ולהרחיב את שליטתה בשוק הגלובאלי.

שיווק ממוקד

Factual מנתחת נתוני מיקום כדי להציג בפני המפרסמים תמונה ברורה של משתמשי המובייל. לטענתה היא בנתה מסד נתונים התואמים 83 מיליון מקומות ברחבי העולם כגון משרדים, בתי ספר, פארקים, בתי חולים ועוד, לצד הצגת פרטים כמו האם מדובר במקום יוקרתי, או קצת יותר עממי. ברשות החברה נתוני מיקום אודות 600 מיליון משתמשי מובייל חודשיים, המאפשרים להצמיד לכל משתמש תעודת זהות ייחודית, ולעקוב אחר כל תנועותיו של המשתמש ממקום למקום, כדי להציג בפניו מודעות מותאמות אישית.

הפיתוח של Factual מאפשר לבנות נתונים באיכות גבוהה, אשר יהיו מונעים מהרשת המתרחבת של המעורבים בשיתוף, ולשמש כמעין ׳מחסנית׳ נתונים שהופכת מיליארדים של פיסות מידע, לנתונים נקיים, מובנים ועובדתיים. פתרונות מוכרים כגון שירות המפות של אפל, פייסבוק ומנוע החיפוש של מיקרוסופט בינג, כולם תלויים בנתונים שמניבים הפתרונות של Factual. באמצעותם, מוצגים נתונים הקשורים למיפוי, ניווט, חיפוש מקומי, הודעות, תמונות ועוד.

סבב הגיוס הנוכחי הינו השני במספר, לאחר שבשנת 2010 השלימה Factual סבב גיוס ראשון בהיקף של 25 מיליון דולר. סך גיוסיה של החברה מאז הקמתה בשנת 2008 על ידי גיל אלבז, עומדים על 62 מיליון דולר. מטה החברה ממוקם בלוס אנג׳לס, קליפורניה.

גיל אלבז, מייסד ומנכ״ל Factual התייחס לגיוס ואמר: ״בשנת 2008, כאשר הקמנו את החברה, הצורך בחברת נתונים נייטרלית, שכל עיסוקה הוא לאפשר לאחרים לבנות מוצרים טובים יותר, לא הייתה ברורה כשמש. מאז, הצורך רק גדל, שכן התחילה מגמה בה פלפטורמות גדולות הגבילו או סגרו את הגישה לנתונים עבור חברות צד שלישי, כדי לקדם את המוצרים שלהן. גישה לנתונים היא קריטית כדי לקדם חדשנות, בדיוק כמו מחשוב או כשרון. אני גאה מאוד בהתקדמות שעשינו עד כה ואני מצפה לשלב הבא של החברה. אנו נמשיך להנגיש נתונים, להאיץ חדשנות ולשפר את חיי היומיום שלנו״.

מי היו היזמים, המשקיעים, הסטארטאפים, קרנות ההון סיכון, האקזיטים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה? הצביעו והשפיעו. טקס Geek Awards 2016 כבר ממש מעבר לפינה ואתם תקבעו מי יהיו הזוכים הגדולים השנה. להצבעה

וידאו – Factual Proximity Designer

קרדיט תמונה: cc0 by Wilfred Iven

מאת שחר שרגא, סמנכ"ל שיווק של אקזיט ואלי.

למי מאיתנו לא חלפה פעם המחשבה, כי עלה בידנו הפתרון לבעיה קיומית שהעולם רק משווע לקבל. חשבנו על זה, התחלנו לפתח בראשנו את הרעיון, בדמיוננו הרכבנו את הצוות המושלם למשימה והבטחנו לעצמנו שברגע שהבוס רק יעז להוציא משפט לא במקום, נעזוב את העבודה ונצא לדרך. עוברים ימים, שבועות, חודשים… ואתם שומעים בארוחת הצהריים בעבודה על הסטארטאפ החם החדש שעושה בדיוק את מה שאתם תכננתם לעשות.

לקפוץ למים ולקבל את ההחלטה שלא נעבוד עוד כשכירים, ומעתה נגשים את שאיפותינו, היא אולי אחת ההחלטות המורכבות ביותר שניתן לקבל, זאת משום שהרבה מוטל כאן על הכף, הן ברמה האישית: המשכנתא על הדירה, התשלומים לגן, החופשות המשפחתיות וקודש הקודשים, חופשת הסנובורד השנתית עם החבר'ה.

והן ברמה המקצועית: קטיעת רצף העבודה, החיים הנינוחים כשכיר, הבונוס השנתי, קרן ההשתלמות, והקידום שמעבר לפינה.. לסיכום, לצאת מאזור הנוחות ולהתחיל לצעוד במדבר, במדבר בו לכל צעד שתצעדו יהיו השלכות מרחיקות לכת, בין אם חיוביות ובין אם שליליות.

אולם לפני הפיתוח של הרעיון, החדירה לשוק, והמודל העסקי, ישנן כמה תחנות שעליכם לעבור, הן אלו אשר עשויות להיות המשפיעות ביותר בעיצובו של הסטארט-אפ שלכם:

1. Go / NoGo

ברוב המוחלט של המקרים היציאה לעצמאות בכלל וליזמות בפרט תלווה בהרעה כלכלית לטווח זמן ממושך, ולכן הבסיס לכל הרפתקת סטארט-אפ הוא אורח הנשימה שלכם, כלומר כמה זמן תוכלו להחזיק את הראש מעל המים מבחינה כלכלית.

כידוע, קיים קשר הופכי בין השלב בו אתם נמצאים בחיים (ילדים, משכנתא, רמת החיים אליה הורגלתם) לבין היכולת שלכם לבצע שינויים מרחיקי לכת, כלומר שככל שהתקדמתם בחיים וככל שתלותו של משק הבית בכם גבוהה, כך יהיה מורכב יותר לנסות ולהגשים את שאיפותיכם היזמיות. מאחר ורוב בני האדם הם שונאי סיכון, ניתוח העלות (סיכון) מול התועלת אשר עומד בבסיס נקודת החלטת ה- Go / NoGo לרוב יכריע נגד היציאה לדרך החדשה וישאיר את היזמים הפוטנציאלים ורעיונותיהם בבתים.

בכדי להגדיל את אפשרות הבחירה ב-Go, יש להיערך נכון לקראת היציאה לדרך. זה הזמן לחשוב כיצד ניתן לצלוח את חצי השנה הראשונה של העבודה אשר תלווה בשכר נמוך (אם בכלל). דוגמא לכך היא שכר פאסיבי. עליכם לתכנן כי בששת החודשים הראשונים מקורות המימון שלכם יהיו דמי האבטלה ומשיכת כספי פיצויי הפיטורין, בשילוב חסכונות קיימים, תוכלו להגדיל את תקופת השרידות שלכם.

2. הכסף הראשוני

בהתחלה אין כסף, נקודה. התרגלנו כבר לקרוא על גיוסי הענק, על עסקאות הרכישה הנוצצות, אך המכנה המשותף של מרבית הסטארט-אפים, הוא שהם התחילו בלי גרוש, או בשפה המקצועית: "Bootstrap". קשה להעסיק מתכנתים, לשכור משרדים, להתחייב לעורכי דין מבלי שיש לכם את היכולת לשלם.

כעת, נסו להיות יצירתיים. בשוק קיימים גופים רבים שמציעים עבודה במודלים שונים של תשלום גמיש, נסו לסכם עם הספקים ונותני השירותים שלכם על דחיית התשלום (במלואו או בחלקו) ולהתנות אותו בגיוס, נסו לסכם על עלויות מופחתות, תוכלו גם להקצות מניות מחברתכם בתמורה לשירותים (אבל חשוב שתקפידו לא לאבד אחוזים רבים מדי מהחברה כבר בתחילת הדרך).

ומה לגבי מקצת הכסף הנזיל שכן נדרש בתחילת הדרך? אם אין ביכולתכם להעמיד מהונכם האישי את הסכום המינימאלי הנדרש לתחילת הפעילות, בין אם כהלוואת בעלים או במימון עצמי, מומלץ לפנות לאנשים הקרובים אליכם, אלו שבאמת מכירים אתכם לאורך השנים ומאמינים בכם. תופתעו לראות כי ישנם לא מעט אנשים אשר ישמחו להשקיע בכם בתחילת הדרך.

3. גיוס הצוות

אם אתם חושבים שהיציאה לגיוס הצוות לסטארט-אפ שלכם תגרום לגדודים של מתכנתים לצעוד לעברכם, לבקש להצטרף ולהסכים להיות חלק בסטארט-אפ שלכם, ובחינם… אז צפויה לכם הפתעה. גיוס שותפים איכותיים היא משימה לא פשוטה בכלל.

למה? כי למה להם להצטרף? אתם מבטיחים להם שכר? המיזם שלכם באמת יצליח? הוא באמת מאתגר את היכולות שלהם? אהה, אז אין שכר אבל יש מניות… וכמה שוות בדיוק המניות הללו?

ככלל, כדאי להכיר היטב את המציאות, את השותף הטכנולוגי הכי קשה למצוא. אם יש בראשם ובקצות אצבעותיהם יותר מטיפת כישרון, כנראה שפונים אליהם עשרות כמוכם בחודש. ורק כדי לסבר את האוזן – במצב השוק הנוכחי, מפתח מובייל עם שנתיים ניסיון ירוויח בממוצע כ-20 אלף ש"ח בחודש.

מעבר לקושי במציאת השותף הטכנולוגי, חשוב מאוד שחברי הצוות יחזיקו במירב המיומנויות הנדרשות להצלחת הסטארט-אפ, וביניהן, ניסיון בעולם היזמות, ידע טכני, רקע עסקי, מומחיות בתחום הפעילות של הסטארט-אפ, יכולת שיווק ועוד.

כעת, עליכם לחשוב מה מודל התגמול שאתם מציעים לשותפים שלכם: מניות, אופציות, שכר בסיסי או קומבינציה של כל השלושה.

טיפ קטן נוסף – איתנות. זה לא עומד להיות קל. יידרשו לכם אצנים למרחקים ארוכים. חיי חברת סטארטאפ בתחילת הדרך אינם פשוטים כלל וכוללים אינספור עליות ומורדות שאיתם יצטרך הצוות להתמודד ברמה היומיומית. על כן, מומלץ לבחור בקפידה את הצוות עמו אתם עומדים לעבור תהליך זה ולהסדיר את יחסי השותפים בהסכם מייסדים אשר מגדיר גם את התרחישים בהם העניינים לא עובדים כפי שתכננתם.

4. היציאה לדרך

לאלו מבינכם שיגיעו לשלב זה, כאן למעשה שעון החול מתחיל לעבוד, ובמהירות. ועל כן, יעילות היא שם המשחק. מצב הביניים בו אתם מחוץ למסגרת הנוחה, במרחב של אי ודאות וללא אופק מימוני, מחייב אתכם להגיע אל אבני הדרך שהגדרתם במהירות וביעילות. לצורך כך עליכם להסתייע בתכנית עבודה סדורה אשר נוגעת בכל אחד מצירי הליבה של עבודת הסטארטאפ – עסקי, טכנולוגי, משפטי ושיווקי, ובניתוח Burn rate עדכני, אשר יציג לכם תמונת מצב לגבי מצב הכספים בחברה ומתי הם צפויים להסתיים. בנוסף, מומלץ להכין מבעוד מועד תכנית עסקית, שמטרתה היא לאפשר לכם להכיר את תחום הפעילות, השוק והמתחרים, קהל היעד ולגבש את אסטרטגיית הפעולה.

5. גיוס כסף משמעותי

גיוס הכסף הוא כנראה אחד מהתהליכים המורכבים ביותר שתבצעו. האבסורד הוא כי לרוב, הגיוס יהיה מורכב יותר מפיתוח הטכנולוגיה עצמה. אז לפני שהולכים לגייס כסף ולפגוש את האנשים שכדאי מאוד שיאהבו אתכם ואת הרעיון שלכם, עליכם להצטייד בז'רגון המקצועי ולהתחיל להשתמש במושגים שאתם צריכים להכיר והם אוהבים לשמוע, מושגים כמו: Scale, Long Tale, Conversion, Proof of Concept, CPI ועוד. לאחר שתצטיידו בהם, תרגישו בטוחים בעצמכם ובמיזם שלכם הרבה יותר. ככל הנראה תטענו שהשיווק יהיה וויראלי, שהחזר ההשקעה הוא תוך שנתיים ועלויות הפיתוח כבר מאחור.

על אף טיעונים מרשימים אלו, ההזדמנויות אינן רבות. מקורות המימון הזמינים לכם הם מעטים: הבנקים לא ילוו לכם כסף, הגופים המוסדיים לא ישקיעו ככל הנראה, קרנות ההון סיכון ידרשו עוד הוכחות וישנם האנג'לים. כדי לגייס מאנג'ל צריך לפגוש את האדם הנכון שמתחבר לתחום בו אתם עוסקים ובעיתוי הנכון.
חשוב להגיע מוכנים: לדעת כמה כסף אתם צריכים, מה שווי החברה שלכם לפני ההשקעה ולאחריה, אילו תנאים אתם מוכנים לתת למשקיעים שלכם, לכמה זמן יספיק הכסף ואיך אתם מתחילים לייצר תמורה להשקעה.

תהליך המשא ומתן הוא ארוך, מורכב ולעיתים מייגע. קחו בחשבון שלרוב תידרשו לקומבינציית משקיעים כאשר כל משקיע ימשוך לתנאים שמיטיבים עמו מכל מיני סיבות (נכנסתי ראשון והסיכון היה עליי, השקעתי את הסכום הגדול ביותר אז ברור שמגיע לי, אני זה שסגר לכם את הסיבוב ובלעדיי כולם הולכים הביתה). סוגי ההטבות אותן תדרשו להקצות הן מגוונות (מושב בבורד, הנחה, פריסת תשלומים על ההשקעה, אופציה להשקעה באותם תנאים בסיבוב הבא, מנגנוני הגנה מדילול, זכויות וטו על נושאי ליבה בחברה ועוד..)

גייסתם השקעה? נהדר! אבל כפי שתבינו מהר מאוד, כסף הוא לא הכל. כעת עליכם לבחון את מערכת הקשרים שלכם עם בעלי המניות החדשים. האתגר המרכזי כעת יהיה לנסות ולשמור על גמישות ביכולת קבלת ההחלטות והמשך הניהול התקין של הסטארט-אפ.

טיפ לסיום

בן/בת הזוג

לבטח הדבר החשוב מכל. הדרך הפתלתלה הזאת היא מעמסה רגשית לא פשוטה, וכל חיזוק ורצון טוב שיגיע מהבית יסייע לכם להתגבר על הקשיים. תמצאו את עצמכם עייפים, מוטרדים, עצבניים, ממורמרים, מבולבלים, אך כל אלה צריכים להישאר בחדר המדרגות. למי ששכח, בני הזוג שלכם הם לא רק שותפים רעיוניים בסטארט-אפ שלכם, יש להם 50% מהמניות שלכם.

כבר בכיתה א', כשהמורה מחלקת את התלמידים לקבוצות ומלמדת לעבוד בשיתוף פעולה עם שאר חברי הקבוצה, היא מתחילה להטמיע את המונח 'עבודת צוות'. אחר כך מגיע תורו של המפקד בצבא עם השיטות שלו ליצור גיבוש בין החיילים – וכשאתם מסיימים את הלימודים האקדמיים ומשתלבים באחד מצוותי העבודה בחברה, אתם כבר מבינים היטב את חשיבותן של עבודת צוות ושל עמידה ביעדים משותפים.

אבל אז אתם מתקדמים בעבודה, מתמנים למנהלי צוות בעצמכם – ועכשיו האחריות היא שלכם. אתם אלו שצריכים לוודא שהצוות שלכם הוא טוב, איכותי, כזה שמצליח לעמוד במשימות שלו, ואתם אלו שנדרשים להביא לידי ביטוי את הניסיון, הידע ותפיסות העולם שלכם. רבות נכתב (ועוד ייכתב) על הדרך לניהול צוות מנצח – ליקטנו בשבילכם שישה טיפים חשובים במיוחד:

1. גבשו גאוות יחידה

ניהול צוות כיחידה אחת, מרובת זרועות וכישורים, זוכה על פי רוב להצלחה כאשר חברי הצוות מרגישים שייכות. על ראש הצוות לפעול לחיזוק הקשרים בין החברים, לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינה חברתית, ולהצעיד אותם לעבר המטרות המשותפות בלי לשכוח אף אחד מאחור. זכרו: גם אם אתם כמנהלים מרגישים שייכות לארגון, ייתכן שהעובדים שלכם לא מרגישים כך – ולכן חשוב להטמיע בהם שייכות לארגון ובעיקר לצוות.

2. הכינו מפת דרכים

חשוב מאוד לספק לצוות בנק מטרות ברור, מכיוון שצוות משועמם ונטול יעדים נוטה להירדם. צוות הנמצא תמיד על המסלול, בדרך למטרה זו או אחרת, הוא צוות חיוני וערני. סיימתם פרויקט? דאגו לפרגן לחברי הצוות ואף לתגמל אותם – וצאו שוב לדרך. הצלחה צוותית תוביל לתחושת סיפוק ותעלה את הערך של חברי הצוות בעיני עצמם ובעיני אחרים.

3. הקשיבו

הקשיבו לרעיונותיהם ולתובנותיהם של חברי הצוות, ואחר כך הציעו פתרונות. ניהול צוות דורש נוכחות, בגוף או לפחות ברוח, כדי שעובדים לא ייתקלו בקירות ובבעיות בלי לקבל מענה. צוות שהמנהל שלו מסור ומחויב ידע לפנות ולבקש עזרה והכוונה, להתייעץ ולהציע. בנוסף, היצירתיות של העובדים מתעוררת לרוב כאשר אין חשש מביקורת קטלנית – ולכן כדאי לאמץ גם רעיונות טובים של העובדים כדי לפרגן להם ולהוכיח קשב.

4. ציירו את זה

אחרי ש'סוגרים דברים' ומגיעים להחלטות, כדאי לפשט את המשך התהליך ולהמחיש את הנושאים שעלו באמצעות כרזות ושרטוטים. רישום של מסקנות ותכניות על בריסטולים, לוחות, טבלאות ופוסטרים – יסייע לצוות לראות את הנולד, להבין מה צפוי לבוא ולהיערך בהתאם. ויזואליזציה של העבודה מזכירה רעיונות חשובים, מסייעת בהטמעת המסרים והמטלות ומונעת אי-הבנות ביניכם לבין חברי הצוות.

5. אל תדחו פתרון בעיות

זיהוי מוקדם של בעיות וטיפול ב'חריקות' יכולים למנוע הידרדרות ואף התפרקות של צוות טוב. התבוננות בצוות ובדינמיקה הפנימית יכולה לסייע לפוגג מתחים פתאומיים, להפריד עובדים שלא מסתדרים, להחליף משימה שאינה מתאימה לצוות ולבלום התקדמות של הצוות לכיוון שגוי או לא רצוי. דחיית פתרון בעיות היא מנהג מסוכן – שימו לב לקולות המתריעים על קשיים או על אי-נעימויות במשרד, גם ברזולוציות הקטנות ביותר.

6. הפתיעו לטובה

ניהול צוות דורש וירטואוזיות רבה, כי לא כל עובד נולד עם היכולת לתפקד בתוך קבוצה של אנשים הפועלים יחד. אחד הכלים החשובים ביותר לעבודת צוות מוצלחת הוא אלמנט ההפתעה – ולכן לצד הטקסים הקבועים הקפידו לרענן את האווירה ולגרום לחברי הצוות לציפייה חיובית: מדי פעם הגדירו את התפקידים מחדש, נסו לארגן קידום למי מהעובדים או בונוסים על עמידה ביעדים, ובקיצור: חממו את לבם של העובדים ותנו להם תחושה שאתם מתאמצים בשבילם – כך, סביר להניח, גם הם יתאמצו בשבילכם.

קרדיט תמונה: team work via shutterstock

מקור: צילום מסך, Lemonade

מאת מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן הון הסיכון אלף.

לעתים קרובות, יזמים ועיתונאים שואלים כיצד אנו מחליטים באיזה סטארטאפ להשקיע. חשבנו שיהיה נכון לשתף אתכם בתהליך החשיבה שלנו דרך ניתוח ההשקעה בלמונייד (Lemonade).

הדבר הראשון שחשוב לזכור הוא שתעשיית ההון סיכון היא תעשייה של יוצאים מהכלל. מספר קטן ביותר של השקעות מניבות חלק גדול מאוד מתשואת הקרן, ואף מתשואת הענף כולו. כפי שכתבנו בפוסט שלנו על מדד ההון סיכון לפני שנה. חברה אחת כמו פייסבוק, גוגל או טוייטר יכולה להניב 30% מהתשואה של כל ענף ההון סיכון בשנה נתונה.

זה מסביר מדוע השקעה בהון סיכון היא יותר אומנות ממדע, שכן היא מלאה בסיכונים ומרובת משתנים. משום כך, על כל החלטה שנזכיר להלן, תוכלו להניח שיכולנו באותה קלות לקבל החלטה הפוכה, אילו התנאים היו מעט שונים.

הצוות

כבר נדוש לומר שהצוות הוא המרכיב החשוב ביותר שאנו בוחנים בסטארטאפ. במקרה של למונייד, הצוות היה מרכיב קריטי. אני מכיר את דניאל שרייבר כבר 25 שנה ואת שי וינינגר כעשור. גם אדן, שותפי, חיפש תקופה ארוכה הזדמנוות לשיתוף פעולה עם שי. הדעות שלי ושל אדן בנוגע למייסדים של חברות סטארטאפ חלוקות פעמים רבות, אבל במקרה הזה היתה הסכמה ברורה. כשדניאל התחיל לדבר איתי על שינוי עולם הביטוח באמצעות מודל של P2P וחידושים אחרים (מאוחר יותר הם בחרו לקרוא לחברה למונייד), הוא עוד חיפש שותף טכנולוגי. אדן ואני ידענו ששי, אחד מאנשי המוצר הטובים בישראל, מתעניין הן בעולם הפינטק והן בתעשיות ישנות המחכות לחדשנות. ידענו גם שכמו דניאל, שי אינו חושש מתעשיות שנתונות תחת הרבה רגולציה. הייתה לנו תחושה שתתפתח כימיה טובה ביניהם, וכך אכן קרה. אחרי שהכרנו להם זה את זה, צפינו בתופעה ייחודית: שני יזמים עם וותק פיתחו במהירות אמון הדדי, ערכים, תקוות, והבנה עמוקה בתעשייה מורכבת ביותר, תוך כדי התהליך של בניית סטארטאפ שאפתני. בנוסף לכך, שניהם למדו לעומק את תעשיית הביטוח, ויכולים לנהל שיחה ברמת פירוט גבוהה עם אנשי מקצוע בכירים בתחום.

השליחות (Mission)

בפוסט האחרון שלי, הסברתי למה לדעתנו חברות שמבוססות על תחושת שליחות מנצחות. השליחות של שי ודניאל היא להפוך ביטוח למוצר חברתי. הם רצו לגרום לאנשים לעזור לאנשים אחרים (P2P) להגיע לבטחון כלכלי. אנחנו רוצים להיות מעורבים בחברות שיש להן תחושת יעוד ושליחות, משום שהן מצליחות למשוך אליהן את האנשים הכי מוכשרים. ערן שיר, מייסד ומנכ"ל Nexar פרסם פוסט בפייסבוק שהתייחס למאמר שכתבתי, וניסח זאת טוב ממני. הנה קטע מדבריו:

"תחושת שליחות היא אמצעי הגיוס הטוב ביותר. האנשים המוכשרים ביותר בעולם בוחרים כיצד לבלות את זמנם בהתבסס על עניין ומוטיבציה. זה הטיעון היחיד שאיתו ניתן לנצח חברות כמו גוגל או פייסבוק. תחושת שליחות מקלה מאוד על קבלת החלטות ומיקוד. ב-Nexar, המשימה שלנו פשוטה: להביא להפסקת תאונות הדרכים בעולם עוד היום. איננו יודעים עדיין אם נצליח, אבל אנחנו נלהבים לקפוץ מהמיטה בכל בוקר ולתת את המקסימום".

קו ההגנה

עדיין איננו יכולים לפרט מהו המוצר שלמונייד בונה, אבל ניתן לומר שדבר אחד שמשך אותנו הוא שמדובר בחברה שנותנת ערך אמיתי ללקוחות שלה הניתן להגנה לאורך זמן. אנחנו מחפשים להשקיע בחברות שמתחזקות ככל שהן גדלות וככל שיש להן יותר משתמשים. המוצר של למונייד אמור לתת ערך חברתי רב יותר ככל שמספר המשתמשים גדל; זה בבסיס המודל של החברה.

גורם משמעותי נוסף בבניית קו ההגנה של החברה. הוא להיות, במה שאדן מכנה, ב"ראש שרשרת הערך." אנחנו מעוניינים להשקיע בחברות שיש להן מגע ישיר עם לקוחות-הקצה. לקוחות-קצה אינם בהכרח אנשים פרטיים, הם יכולים להיות גם חברות וארגונים. סיילז-פורס (Salesforce), למשל, מוכרת את שירותיה בעיקר לחברות. חברות אלו הן לקוחות הקצה, והקשר שלהם לסיילז-פורס הוא ישיר ולא דרך מתווכים ומוצרי ביניים. למונייד מתכננת ושואפת לתת ערך ישירות ללקוחות קצה. רק הזמן יגיד אם יצליחו בכך, אבל הכיוון הזה משמעותי ביותר להחלטה שלנו להשקיע בחברה.

השוק

שוק הביטוח הוא שוק ענק עם מתח רווחים גדול. מספיק לומר שרוב תזרים המזומנים של Berkshire Hathaway, בבעלות וורן באפט, מגיע מביטוח. אני מעריץ את באפט, אבל נלהב מהאפשרות לאתגר את Berkshire Hathaway. כנראה שמתח הרווחים של באפט הוא ההזדמנות של למונייד.

השלב

זה היה צ'ק ראשון גדול עבורנו. זוהי, למעשה, ההשקעה הראשונית הגדולה ביותר שלנו מבין 9 חברות הפורטפוליו של אלף. בנוסף לכך, אלו מכם שמכירים אותנו היטב, יודעים שבאופן כללי איננו משקיעים בשלב הסיד (טרום-מוצר). זוכרים שכתבתי למעלה שכמה כללים נועדו להישבר, משום שמדובר בתעשייה של יוצאי דופן? ובכן, שברנו את הכלל הזה מכמה סיבות.

ראשית, בתעשיה עם הרבה רגולציה כמו ביטוח, צריך יותר הון ממה שניתן לגייס מאנג'לים. לכן, לא התחרינו במקרה זה עם אנג'לים. שנית, הנסיון והקשרים של שי ודניאל אפשרו להם לגייס צוות מדהים במהירות שיא, וכך להניע את החברה והמוצר במהירות רבה יותר מסטארטאפ ממוצע. מדהים לראות כיצד קשרים, תחושת שליחות וחזון ברור, יכולים לחסוך זמן בהגעה לשוק. אז אחרי התלבטות ממושכת, החלטנו לשבור את אחד הכללים שלנו.

כששוברים כללים, בהחלט עוזר שיש הכרות מעמיקה עם היזמים ולא הכרות של שתיים שלוש פגישות. הדרך הטובה ביותר להכיר יזם היא לא כאשר הוא מציג לך את הסטארטאפ שלו. נוכחנו לדעת שהדרך הטובה ביותר להכיר יזמים ולהרגיש בנוח עם תהליך החשיבה, והחזון ארוך-הטווח שלהם היא באמצעות פעילויות לא פורמאליות כגון Aleph-bet growth university, הכרות ועבודה קודמת איתנו או עם חברות הפורטפוליו שלנו, תוכניות יזמות כמו של Zell ושל האוניברסיטה העברית, ופעולות משותפות המקדמות את תעשיית הסטארטאפים המקומית.

השליחות של דניאל ושי מרגשת אותנו וממלאת אותנו בהשראה. שמחנו על ההזדמנות "לשדך" ביניהם ולזכות באמונם כשותפים. אנחנו מקווים שתמשיכו לעקוב ולעזור להם במסע הזה. לכל הפחות, עכשיו אתם יודעים למה החלטנו להשקיע בהם. אנו מקווים ששקיפות זו תסייע לכך בתכנון החברה הבאה.

הפוסט פורסם לראשונה באנגלית בבלוג של Aleph.

מקור: CellMining

חברת CellMining הישראלית, המספקת פתרונות לאיתור ותיקון בעיות תקשורת ברשת הסלולרית, הודיעה על השלמת סבב גיוס A בהיקף של 5 מיליון דולר. החברה מציעה פתרונות לאופטימיזצית רשתות סלולאריות המבוססים על ניתוח חויית שימוש המנויים, בעזרת פתרון ה-SON – Self Organzing Networks שלה. סבב הגיוס, אשר התבצע בהובלת קרן לאזארוס ישראל, יסייע לחברה להתרחב לשווקים חדשים תוך המשך פיתוח הטכנולוגיה המתמקדת בהתנהגות המנויים.

ייעול הרשת על סמך חווית המנויים

שני הפתרונות העיקריים של החברה – SON מבוסס התנהגות (Behavior based SON) ומרכז חויית המנויים (Subscriber Experience Hub), מבוססים על טכנולוגיה אחודה לניתוח התנהגות מנויים על גבי הרשת. פתרון ה-SON של CellMining מנתח מידע הנוגע לחווית המנויים ומזהה דפוסי התנהגות. SON נועד לשפר באופן משמעותי את חוויית המשתמש, להפחית את הוצאות התפעול תוך כדי שהוא משפר את הרווחיות הכוללת של הלקוחות. מידע זה מתווסף למקורות נוספים, כך שהניתוח המשולב מאפשר טיוב אוטומטי (שיפור איכות הנתונים האגורים בבסיסי נתונים) של הרשת הסלולארית, מונחה איכות שירות ואיכות חוויה.

היישומים של כולנו יש על גבי הסמארטפונים צורכים כמויות דאטה גדולות במיוחד, אבל זה ממש לא מונע מצרכני הקצה – מנויי הסלולר, לדרוש חווית משתמש נטולת הפרעות וחלקה. המפעילות עצמן נמצאות תחת לחץ מתמיד לתחזק את הרשת, והטכנולוגיה של CellMining מסייעת להן לעשות זאת.

CellMining נוסדה על ידי עומר גבע, גיורא סניפר, חוסה כהנסא ושמואל מורד ב-2013. החברה מונה למעלה מ-30 עובדים, מרביתם עובדים במשרדי החברה באזור התעשייה פולג בנתניה. בהתייחס לגיוס ציין סניפר: ״בפלטפורמה שלנו קיימת אינטגרציה עמוקה בין SON לבין CEM (ניהול חווית המשתמש) שלא ניתן למצוא בפתרונות SON אחרים, והמשמעות היא אופטימיזצית רשת אינטיליגנטית, רגישה לחווית המנוי. ההשקעה מהווה אישור לביקוש הקיים בשוק לפתרונות מן הסוג של CellMining ויאפשר לנו להמשיך לפתח פתרונות SON מבוססי CEM מהמתקדמים בעולם, העושים שימוש בטכנולוגיות Big Data. בחודשים הקרובים נגדיל משמעותית את פעילותנו הן בתחומי פיתוח הטכנולוגיה והן בנוכחות בשוק״.

לא לבד בשוק

בשוק מוצף סמארטפונים, CellMining היא לא היחידה שמציעה פתרונות לשיפור ביצועי הרשת הסלולרית. בתחילת חודש דצמבר הודיעה חברת CellWize הישראלית גם כן, על השלמת סבב גיוס ראשון בסך 24.5 מיליון דולר. הפתרון שפיתחה, המכונה elastic-SON, מאפשר למצות בצורה מיטבית את תשתית הרשת, להציג שיפור מתמשך בקצבי הגלישה ובשירותי העברת מידע ושיחות. כמו כן, הפתרון מאפשר לאזן עומסים בתוך הרשת בצורה אוטומטית.

אסף אלוני, מנהל השיווק של CellMining הסביר לגיקטיים כי הפתרון שלהם ״מנתח אינפורמציה שמכילה נתונים על המנוי הפרטני – מידע אשר אינו זמין כלל למערכות SON המנתחות מידע מרשת הרדיו״. כך לדוגמא, ניתן לזהות האם מדובר בלקוח עסקי או סקטור פרטי (על ידי הצלבת מידע ממערכות אחרות בארגון), מנוי זר (נודד) או פנימי, VIP או רגיל ועוד. המערכת מאפשרת גם לזהות את סוג המכשיר, דפוסי התנהגות בבית לעומת המשרד (על ידי בניית פרופילים), דפוסי שימוש של ניידות או נייחות (נוסע בכבישים או סטטי) ומיקומים ׳חביבים׳ על המנוי.

״המערכת שלנו מאפשרת הצלבה של כל אחד מהמימדים הנ"ל. כאשר הניתוח והתובנות על המנויים ובעיות התקשורת שלהם (שיחות + דאטה) הם כל-כך מפורטים, ההחלטות על הרשת הרבה יותר מדוייקות והן פותרות בעיות אמיתיות שהלקוחות חוו. אלו בעיות שלא יצוצו כלל באמצעות ניתוח מידע מהרדיו (כמו הפתרון של חברת Cellwize)״, הסביר אלוני.

מי היו היזמים, המשקיעים, הסטארטאפים, קרנות ההון סיכון, האקזיטים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה? הצביעו והשפיעו. טקס Geek Awards 2016 כבר ממש מעבר לפינה ואתם תקבעו מי יהיו הזוכים הגדולים השנה. להצבעה

צילום מסך מאתר Cloudyn

נדמה שככל שעולה התלות של הארגונים כיום במיחשוב הענן, כך יותר קשה להם לעקוב ולנטר אחר השימושים וההוצאות שלהם בתחום. Cloudyn (קלאודין) מפתחת טכנולוגיה לאופטימיזציה של שירותי ענן שונים בשירות הארגונים, כדי לעזור להם לייעל את תהליכי העבודה ולחסוך לא מעט כסף. היום (ב') הודיעה חברת הסטארטאפ הישראלית על השלמת סבב גיוס בגובה 11 מיליון דולר.

ניטור ההוצאות בעננים פרטיים, ציבוריים והיברידיים

כלי ה-SaaS שפיתחה Cloudyn מסייעים לארגונים לשנות סביבות עבודה ולאמץ שירותי ענן היברידיים ועבודה עם מספר עננים במקביל. הניתוחים שהיא מספקת מאפשרים ללקוחות לזהות באופן יזום הוצאות מיותרות, משאבים שאינם בשימוש, סימולציה של הרצת שירותים בין עננים שונים וכן מספקת מידע אודות הקצאת יתר של משאבים על פני עננים ציבוריים, פרטיים, והיברידיים. הפתרון של החברה מאפשר ללקוחותיה לקבוע את התמהיל הנכון של שירותי ענן, לשפר כך את הביצועים התפעוליים ולהפחית את עלויות הענן לארגון. החברה תומכת היום בין היתר ב-AWS, Microsoft Azure של אמזון, GCE של גוגל ו-OpenStack, כשלדברי החברה היא מנטרת כ-8 אחוזים מפלטפורמת הענן של אמזון.

קלאודין נוסדה ב-2011 על ידי שרון וגנר, שמכהן גם כמנכ"ל החברה, ויטלי תבור, שמשמש כסמנכ"ל מוצר בחברה ודוקטור בוריס גולדברג, מנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה. מאז הקמתה הושקעו בחברה כ-5.5 מיליון דולר, כשסבב ההשקעה האחרון היה ב-2014, אז גייסה 4 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי בגובה 11 מיליון דולר הובל על Carmel Ventures בשיתוף המשקיעים הקיימים: RDSeed, זרוע ההשקעות של אלרון ורפאל, ו-Titanium. כחלק מההשקעה יצטרף רונן ניר, שותף כללי ב-Carmel, לדירקטוריון החברה.

בשיחה עם גיקטיים מסר שרון וגנר, מנכ"ל Cloudyn, כי החברה מתכננת להשתמש בהון שגייסה כדי להתרחב לשוק הצפון אמריקאי ולשווקים נוספים; להכפיל את מצבת כוח האדם של החברה עם דגש על צוותי שיווק ומכירות וגיוס אנשי BizDev בארצות הברית; לחזק את מאמצי הפיתוח ולהשקיע בקשרי הלקוחות של החברה.

במה שונה Cloudyn ממתחרות דוגמת Cloudability למשל?

וגנר: "כמו Cloudability, גם Cloudyn מפתחת פתרונות לניטור ולאופטימיזציה של סביבת ענן, אבל בניגוד לה, Cloudyn תומכת במספר עננים ציבוריים כמו  AWS, Azure, Google ובקרוב גם SoftLayer; בנוסף, Cloudyn תומכת בארכיטקטורת ענן היברידי, עם Openstack ובקרוב VMware. ולבסוף, Cloudyn מספקת פתרון מלא לאינטגרטורים ולספקי ענן כשירות, כדי להציע את השירות הזה ללקוחות שלהם".

מספר מתחרים שלכם כמו CloudVertical או Newvem נרכשו על ידי חברות ענן גדולות. האם אתם שואפים לגורל דומה או שהייתם מעדיפים להנפיק?

וגנר: "אנחנו מתכננים להמשיך את הצמיחה המואצת שלנו כדי להצמיח פה יוניקורן חדש (חברה ששווה מעל למיליארד דולר, י.א.) שתשלוט בעולם ניהול תשתיות הענן ההיברידי".

וידאו: Cloudyn עוזרת לשלוט בהוצאות מיחשוב הענן של הארגון

מי היו היזמים, המשקיעים, הסטארטאפים, קרנות ההון סיכון, האקזיטים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה? הצביעו והשפיעו. טקס Geek Awards 2016 כבר ממש מעבר לפינה ואתם תקבעו מי יהיו הזוכים הגדולים השנה. להצבעה

השתתפה בהכנת הכתבה לאורה רוסבראו תלם

מאת סיגל בר-קובץ.

הכל התחיל כשליאור הרמן (34) עבד בשיווק פרויקטים בתחום הנדל"ן בארה"ב. ככל שהיכרותו עם הנושא הלכה והעמיקה, הוא הגיע למסקנה שמדובר בתחום מאוד לא דיגיטלי ושאין שום זירה שמאגדת ומקדמת מידע לטובת יזמים המבקשים לאתר נדל"ן להשקעה. בדיקת השטח חידדה את התמונה: השקעות בנדל"ן הן תחום עצום ומרתק שמגלגל מיליארדים, עסקאות נרקמות בו ללא הרף (20 אחוז מכלל עסקאות הנדל"ן בארה"ב הן להשקעה) ובכל שנייה נבנות מערכות פיננסיות חדשות. "דיברתי עם אנשי היי-טק שנדל"ן עניין אותם כתחום השקעה בטוח", אומר הרמן, "אבל הם לא יכלו לערוך השוואה בין תפוחים לתפוחים, כי חסרה מערכת שמשווה נתונים על נדל"ן מניב, תשואתי וזירה שמרכזת נדל"ן הוני להשקעה נטו".

לפני שלוש שנים נרקם הרעיון ומיזם Estateya יצא לדרך: פלטפורמת אינטרנט ייחודית מבוססת מיקום, המספקת רשת חדשה לשוק הנדל"ן. "הרעיון היה להפוך את ההשקעה בנדל"ן מובנת וברת השגה לכולם וליצור קהילה למגזר הנדל"ן להשקעה", מסביר הרמן, "הפלטפורמה מעניקה למשקיעים כלים, שבוחנים את ההשקעה שלהם באמצעות מחשבוני החזר וניתוח תשואות פיננסיות ובכך מאפשרים להם בדיקה נאותה של עסקאות".

בנוסף לנתוני מגמות, סטטיסטיקות ותובנות שוק, הפלטפורמה לא פוסחת על כוחן של קהילות ויעילותם של שיתופים. כל אחד יכול להצטרף ל-Estateya, להקים דף אישי, להתחבר עם חברים אחרים, לחלוק חוויות, להתעדכן לגבי הזדמנויות נדל"ן להשקעה ולקבל על הדרך רמזים, תובנות וטיפים. Estateya, אגב, לא מצטמצמת לתחומי ישראל וממפה את השוק הבינלאומי, עם נכסים בארה"ב, בקנדה, בערב הסעודית, באוסטרליה, בבריטניה ועוד.

מי קהל היעד שלכם?

"משקיעים פרטיים, מנוסים ומתחילים כאחד, מפתחי רכוש, יזמים ומספקי שירות. הפלטפורמה שלנו מאפשרת גם שיתופי פעולה, שיתוף מידע, קבלת החלטות מושכלות וארגון של מיזמים משותפים".

איך זה עובד?

"נרשמים ל-Estateya באמצעות פייסבוק, Linkedin או דואר אלקטרוני, יוצרים פרופיל ומציינים את תחומי ההשקעה הרלוונטיים, סוגי הנכסים הדרושים והתקציב. Estateya מאפשרת לחברים לפרסם ולשתף תוכן, חדשות ועסקאות נדל"ן וגם ליצור דף מיזמים משותף, ציבורי או פרטי. משתמשים יכולים לתקשר אחד עם השני באמצעות מערכת המסרים של Estateya, להשתמש במחשבון ההחזר על ההשקעה, לבחון תזרים מזומנים בהשכרה או לפרסם עסקאות. האתר מייצר שיתופי פעולה עם יזמים גדולים וקרנות השקעה מוכרות אבל בטווח הרחוק רוצה להוות פלטפורמת יעד ל"יזמי הזנב הארוך", שפועלים על מספר מצומצם יותר של עסקאות בשנה אבל זקוקים לנזילות ומעוניינים לחלוק רווח עם משקיעים. הפלטפורמה של Estateya תוכל להוות מקור לחשיפה ולשדרג את רמת האמינות שלהם".

מכשולים באמצע הדרך

מאחורי הפרוייקט עומדים ליאור הרמן, כאמור, המייסד והמנכ"ל. רני סימקה, מנכ"ל יחידת הנדל"ן, ירון שגיא, סמנכ"ל קונספט עיצוב, עו"ד דפנה שחר, יועצת אסטרטגית, מלווה ושותפה, אפי שמא, פיתוח עסקי, איתמר אלקיים, מכירות ואיימי כהנים, מנהלת תוכן וקופירייטרית. בתחילת הדרך עבדה החברה עם אור משה וניסן בר ציון, יוצאי 8200, ובהמשך גויסו מספר עובדים לטובת צוות הפיתוח. את ההון הראשוני הביאו השותפים מהבית ובהמשך נכנסה לתמונה קרן הון סיכון שבה השקיע רומן אברמוביץ'.

לפני ימים ספורים זכתה חברת Estateya במקום הראשון בתחרות 'הסטארטאפ המבטיח לשנת 2015' של עיר הנדל"ן באילת, אבל גם ההצלחה הזו לא משכיחה את חבלי הלידה וקשיי ההתחלה. "תקופת הפיתוח הראשונה הוקדשה לבניית אבטיפוס ולסימולציות", אומר הרמן, "והמכשולים היו רבים.  אתה מוצא את עצמך הורג גרסה שעבדת עליה חצי שנה, ואז בונה על השלד שלה גרסה מתקדמת יותר. כל זה קורה כשאתה עדיין בשלב היסודות, ברמת התשתית, שצריכה לעשות שכל לאנשים בעין. כמובן שזה לקח המון זמן".

איפה אתם היום?

"המוצר כבר עובד ומשווק בפועל, ויש מספר חברות באנגליה, בארה"ב ובגרמניה, שחתמו איתנו על שיתופי פעולה ועושות שימוש במערכת כדי לקבל לידים. לאחרונה עשינו צעד משמעותי בסגירת עסקה בשוק המקומי עם משקיע ויזם בפרויקט נדל"ן מאזור השרון, כשהמטרה היא פרויקט רכישה דרך מימון המונים באמצעות הפלטפורמה שלנו, שהחברה תשיק בקרוב. בהמשך הכוונה היא להמשיך ולהגדיל את הקהילה מעבר לאלפי המשתמשים שיש כיום, לפתח ולעבות את נושא הבינה העסקית BI והביג דאטה שפיתחנו, שמזהה טרנדים ומגמות בתחום הנדל"ן בעולם, להתממשק למקורות מידע צד שלישי ולשפר את יכולת וידוא האמינות של היזמים, כמו בפלטפורמות אחרות ברשת, שמציבות מידע אודות אמינות וזהות המשתמשים והמוצרים".

מה הלאה?

"אנחנו מצפים לקבל תקציבים גדולים יותר לפיתוח, תוך שיתוף פעולה עם מערכות פיננסיות שיתמכו בהשקעות שלנו. השאיפה היא לאתר אנשים מוכשרים שרוצים להצטרף לצוות שלנו, לגייס משקיעים שיעזרו לחברה לגדול ולצאת כמה שיותר מהר לפעילות בחו"ל".

קרדיט תמונה: house via shutterstock

חיים פרסקי, איתמר רוט

חברת PointGrab הישראלית, אשר מציעה פתרונות שהופכים כל בניין לחכם, הודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס בהיקף של 5 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו הקרן השויצרית ABB Technology Ventures, קרן ההון סיכון EcoMachines Ventures הבריטית ו-Flex Lab האמריקאית. סער וילף, יושב ראש החברה והמשקיע הראשון, השתתף גם הוא בסבב. הסכום שגויס ישמש את החברה לטובת פעילותה בתחום הבניינים החכמים והאינטרנט של הדברים, ובהיערכותה לחדירה לשוק האוטומציה של בניינים, שוק שגדל ומוערך בכ-30 מיליארד דולר.

Heatmap אנושי

המוצר של PointGrab מאפשר איסוף אינפורמציה עשירה אודות הפעילות המתרחשת בתוך בניינים לטובת חסכון באנרגיה, ניהול הבניין, נוחות ובטחון הנוכחים בו ועבור מידע עסקי. כך למשל, המערכת שפיתחה יודעת לזהות בעזרת חיישנים (מפות חום) לאן אנשים הולכים. כך, אם וולמארט ממפה את החנות בחיישנים של PointGrab, היא תוכל לדעת איפה הריכוז הגבוה ביותר של האנשים נמצא, על אילו מוצרים מסתכלים ומה מעניין אותם, איפה מתעכבים יותר, איך לנהל טוב יותר את התורים וכו׳.

הטכנולוגיה של PointGrab, הנחשבת למובילה בתחומי בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת, הותקנה בלמעלה מ-27,000,000 מוצרי אלקטרוניקה של חברות כמו סמסונג, לנובו, Acer ואסוס. החברה, אשר נוסדה על ידי סער וילף, חיים פרסקי ואמיר קפלן בשנת 2008 התחילה את דרכה בתחום מעט שונה; PointGrab מזוהה בפתרונות תוכנה לזיהוי ידיים, כאשר לפני כשנה פיתחו את הסנסור החכם (שלשמו התכנסנו כאן כי הגיוס נועד לפיתוחו). לדברי איתמר רוט, סמנכ״ל פיתוח עסקי בחברה, ״היא עדיין ממשיכה למכור את פתרונות התוכנה למוצרי אלקטרוניקה, אך הפוקוס כרגע הוא בסנסור החכם״.

את החיישן החכם המבוסס על טכנולוגיה של בינה מלאכותית (ליתר דיוק – Deep learning) ניתן למקם בתקרה של משרדים, בתי אבות או מקומות מסחריים. הסנסור מנתח את מה שמתרחש בחלל, ולפי זה מייצר אנליטיקות בזמן אמת, שמאפשרות לפתח אפליקציות ייעודיות לאותם חללים. בשלב זה, PointGrab מתמקדת רק בפיתוח הסנסור, ולא בפיתוח האפליקציות, אך יתכן מאוד שבעתיד יכנסו גם לפיתוח היישומים עצמם.

האם חיישן אחד זה כל מה שצריך? ״לחיישן יש יכולת לכסות שטח מסוים. לחדר גדול בהחלט מספיק חיישן אחד, אבל כדי לכסות סופרמרקט שלם – כמובן שצריך יותר״.

וכל אחד יכול לרכוש חיישן כזה ולמקם בבית? ״בשלב הזה הפוקוס שלנו הוא לתחום המסחרי. לא מן הנמנע שנתפתח גם לתחום הבית החכם בעתיד״.

במשרדי החברה הממוקמים בהוד השרון מועסקים כ-35 עובדים.

מי היו היזמים, המשקיעים, הסטארטאפים, קרנות ההון סיכון, האקזיטים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה? הצביעו והשפיעו. טקס Geek Awards 2016 כבר ממש מעבר לפינה ואתם תקבעו מי יהיו הזוכים הגדולים השנה. להצבעה

מאת אסף גלעד, כלכליסט.

חברת הסטארטאפ החיפאית דנסביטס (Densbits), שעמדה בסכנת סגירה בחודש האחרון, נמכרה אתמול (ב') לענקית השבבים האמריקאית־סינגפורית אוואגו (Avago) תמורת 10–20 מיליון דולר. בכך תהפוך דנסביטס למרכז הפיתוח הראשון של ענקית השבבים בישראל ותעסיק יותר מ־30 עובדים – כל עובדי דנסביטס.

לפני כשנתיים רכשה אוואגו בכ־400 מיליון דולר את סייאופטיקס, ובמאי רכשה החברה את ענקית השבבים מארה"ב ברודקום בכ־37 מיליארד דולר, ובכלל זה את מרכזי הפיתוח שלה בישראל, שמעסיקים כ־800 עובדים. רכישת דנסביטס נעשתה ללא מעורבות ברודקום והיא תוצר של מאמצי המשקיעה, קרן סקויה, להציל את החברה ועובדיה.

לפני כחודשיים הודיעה על סגירה אפשרית

דנסביטס פיתחה בקר תקשורת המבוסס על עיבוד אותות (DSP) שמשפר את היעילות של זיכרונות פלאש. היא נחשבה מבטיחה בעבר, אך שוק שבבי הפלאש, שנחשב תזזיתי מאוד, סבל מנפילת מחירים בשנה האחרונה, ולפני כחודשיים הודיעה דנסביטס לעובדיה כי אם לא יימצא לה קונה, היא עשויה להיסגר. במקביל החליטו משקיעיה שלא להזרים עוד כספים להמשך פעילותה.

אוואגו מוכרת רכיבי אלקטרוניקה לטושיבה, לאפל ולסמסונג, וצמחה באמצעות רכישות של ענקיות שבבים כמו אינפינאון ו־LSI במיליארדי דולרים. החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 40 מיליארד דולר.

העסקה לא תחזיר את ההון שהשקיעו בעלי המניות בדנסביטס. על פי הערכות גייסה החברה כ־34 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון סקויה ובסמר. עם זאת, חיים סדגר, שותף בקרן סקויה ישראל, ניסה למנוע את סגירת החברה ואת מכירתה לאוואגו.

מסדגר לא נתקבלה תגובה.

דנסביטס (Densbits)

הוקמה: 2006
מייסדים: אילן חן וחנן וינגרטן
תחום: עיבוד אותות לשיפור מעבדי פלאש
גייסה: 34 מיליון דולר עד היום
משקיעות: קרן סקויה, קרן בסמר, סיגייט, סייפרס

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

מלחמת הפטנטים של אפל וסמסונג

עליבאבא מתגייסת: רוכשת חטיבת מדיה כדי לשקם את התדמית הסינית

מקור: Vayyar Imaging

חברת Vayyar Imaging הישראלית, המפתחת חיישני הדמיה תלת מימדיים, מודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 22 מיליון דולר בהובלת Walden Riverwood. כמו כן השתתפו בגיוס המשקיעים הקיימים – Battery Ventures, מובילת סבב הגיוס הראשון של החברה, Bessemer Venture Partners, Israel Cleantech Ventures ו-Amiti Ventures. סך גיוסיה של החברה עד כה מסתכמים ב-34 מיליון דולר. בעזרת המוצר שפיתחה החברה ניתן להפוך כל אובייקט סטטי למדיד. כך למשל ניתן למדוד את מהירות זריקת הכדור, אחוז השומן בחלב וטיב היסודות שבקיר הבית שלכם. ההון שגויס יאפשר לחברה למנף את פתרונותיה ברחבי העולם.

חיישן תלת מימדי

Vayyar Imaging פיתחה חיישן תלת מימדי מבוסס גלי רדיו, שנועד לחולל מהפכה בגילוי מוקדם של סרטן השד, בעולם הרובוטיקה ובתחום ׳הבית החכם׳ ביחד. החיישנים מסוגלים לראות דרך עור ורקמות כדי לזהות גידול סרטני, להתבונן דרך קירות כדי לזהות וללמוד את היסודות מהם הם מורכבים ולאתר ולעקוב אחר מיקומו של אדם בזמן שהוא מתהלך בתוך מבנה. ביכולתו של החיישן לראות דרך חומרים, חפצים ונוזלים, ולחצות מחסומים שעד כה הגבילו את העין האנושית, גם בסיוע של אמצעים טכנולוגיים למיניהם. החיישנים סורקים את האוביקט ויוצרים תמורת תלת מימד של תוכנו. כמו כן, החיישנים יודעים לזהות תנועה, מהירות, ולעקוב אחר מספר רק של אנשים באיזורים גדולים.

הפתרון של החברה שהוקמה בשנת 2011 על-ידי רביב מלמד ( מנכ״ל ויו״ר), נפתלי חייט (CTO) ומירי רטנר (מחקר ופיתוח) כבר נמצא בשימוש על ידי חברות Fortune 500, ולאט לאט מתרחב לתעשיות נוספות. מלמד היה בעברו מנהל חטיבת התקשורת האלחוטית הניידת באינטל ישראל, עד שעזב בשנת 2010 במטרה להקים חברה שמטרת העל שלה היא לאפשר גילוי מוקדם של סרטן השד. חייט ורטנר שימשו בתפקידי ניהול בכירים ב-BreezeCOM ו-Alvarion. החברה מונה 26 עובדים ויושבת היום ביהוד.

בשיחה עם גיקטיים, רביב מלמד, אחד משלושת מייסדי החברה הסביר כי היתרון הבולט של החיישן הוא בנגישותו לקהל הרחב, והעובדה שכל אחד יכול להשתמש בו באמצעות הסמארטפון או הלפטופ האישי שלו למשל. יחד עם זאת, הסביר כי המוצר מוגבל בראייתו אל תוך מתכת, ומציג רזולוציה קצת פחות עמוקה מ-Xray למשל.

״אני גאה לעבוד עם צוות כה נלהב, חדשני ורב תחומי. אנו מצפים בקוצר רוח לקידום הטכנולוגיה של Vayyar Imaging לעידן חדש שבו מערכות הדמיה בעלות נמוכה יוכלו לפתור את האתגרים העיקריים עימם מתמודדים שווקים שונים – כולל סריקות לסרטן השד, ניטור אוכלוסיות מזדקנות למען ביטחונן, חיסכון במים באמצעות השקיה מדויקת, ועוד הרבה מעבר לזה״, אמר רביב מלמד, מייסד, מנכ״ל ויו״ר החברה.

Vayyar Imaging מתכננת לחשוף את המוצר שלה במהלך כנס האלקטרוניקה שיתקיים בחודש הבא בלאס וגאס.

וידאו – Vayyar 3D Sensing

מי היו היזמים, המשקיעים, הסטארטאפים, קרנות ההון סיכון, האקזיטים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה? הצביעו והשפיעו. טקס Geek Awards 2016 כבר ממש מעבר לפינה ואתם תקבעו מי יהיו הזוכים הגדולים השנה. להצבעה

כל השיחות נשמרות בענן וזמינות מכל פלטפורמה. מקור: Xros

קוראים ותיקים אולי זוכרים שאנחנו בגיקטיים מכורים ל-Slack, מאז שעברנו לפלטפורמה הזו גילינו עוד ועוד פיצ'רים חדשים וסיבות מצוינות לזנוח את המייל הארגוני. אבל, בכל מה שקשור לעבודה עם אנשים מחוץ לארגון, כולנו עדיין תלויים במייל על כל החסרונות שלו עם השלמות בדמות ווטסאפ, סקייפ או סמסים בשעת הצורך. Xros (קרוס) היא פלטפורמה חדשה שרוצה להיות הווטסאפ של החיים המקצועיים שלנו ולאפשר לנו לנהל את כל התקשורת המקצועית שלנו בנוחות של אפליקציית צ'ט עם פיצ'רים ייחודיים למשתמש העסקי.

בלי הורדה, בלי הרשמה

בניגוד לווטסאפ שמתבססת על המספר הסלולרי שלנו, Xros מתבססת על המייל שלנו וההצטרפות נעשית פשוט על ידי לחיצה על לינק, ללא צורך בהרשמה או אפילו הורדה של אפליקציה כלשהי. כלומר, נגיד שאתם מעצבים פרילאנסרים ורוצים לתקשר עם לקוח. כל שעליכם לעשות זה פשוט להתחיל להקליד את המייל שלו וזהו בערך. הלקוח יקבל במייל לינק, ולאחר שהוא ילחץ עליו, הוא יגיע תוך שניות לממשק וובי של הפלטפורמה ותוכלו להתחיל לשוחח מייד. כמובן שמי שרוצה יכול להוריד אפליקציית iOS, אנדרואיד וחלונות.

ניסינו את השירות בעצמנו ואכן, כמובטח, תהליך ההצטרפות מהיר במיוחד ותוך שניות מרגע שהתחלנו להקליד את שמו של איש הקשר, יכלנו לשוחח איתו דרך ממשק השירות. כמובן שכל ההתכתבויות נשמרות על גבי הענן וניתנות לחיפוש מאוחר יותר. כמו Slack גם ב-Xros ניתן להקים ערוצים או קבוצות כמו למשל "מפתחי iOS", "משתמשי בטא", "צוות שיווק" או סתם "צהריים במזנון" והערוצים האלו, כמו הצ'טים עצמם, יהיו זמינים עבורכם בכל פלטפורמה שתרצו. עוד פיצ'ר שימושי הוא האפשרות להעביר בין המשתתפים בצ'ט קבצים, תמונות מהגלריה של הסמארטפון או תמונות מהמצלמה, מבלי לעזוב את הממשק של האפליקציה. אגב, כמו בווטסאפ, גם Xros מציגה לכם חיווי מתי ההודעה נקראה ואם הצד השני אונליין באותו רגע.

"זו לא עוד אפליקציה שעושה לך את החיים 10 אחוזים יותר טובים"

התחברות לצ'ט תוך שניות. צילום מסך: גיקטיים

Xros הוקמה השנה על ידי עמי בן-דוד, יזם סדרתי שהיה מבין המייסדים של אפליקציית הלאונצ'ר Everything.Me ואפליקציית המייל TL;DR. בראיון לגיקטיים לרגל השקת האפליקציה סיפר בן-דוד על הסיבות להקמת Xros. לדבריו, "כשעבדנו על TL;DR, רצינו לשנות ולייעל את המייל (האפליקציה הציגה את 30 המילים הראשונות של כל מייל נכנס, כדי לנסות לייעל את תהליך העבודה, י.א.) אבל אז הבנו שדרוש שינוי מהיסוד ולא עוד תיקון קטן". התוצאה היתה פיבוט ל-Xros, שהושקה היום.

אתם לא מפחדים שענקיות כמו Slack למשל יחליטו להיכנס גם לשוק התקשורת החוץ-ארגוני?

בן-דוד: "סטיוארט באטרפילד, המייסד של Slack, אמר בעצמו שהם רוצים לחסל את המייל הפנים-ארגוני, אבל מחוץ לארגון המייל לדעתו יחיה עוד הרבה זמן. במילים אחרות הוא אמר לי – קח, קח את נתח השוק הזה…"

מה ההבטחה שלכם למשתמשים?

בן-דוד: "Xros תעשה למשתמשים שינוי גדול בדיוק כמו השינוי שעשתה ווטסאפ לתקשורת הבינאישית שלנו. זו לא עוד אפליקציה שעושה לך את החיים 10 אחוזים יותר טובים. זה משנה את הצורה שבה אתה עובד".

מה המודל העסקי שלכם?

בן-דוד: "המודל הוא Freemium, כשרוב השירותים יינתנו ללא תשלום ועבור שירותים ופיצ'רים מעבר יהיה תשלום של 5 דולר לחודש".

איפה אתה רואה את Xros עוד שנה מהיום?

בן-דוד: "אנחנו רואים מצב שבו 30 אחוזים מהמשתמשים הם משתמשים משלמים ושומעים משפטים כמו "תעלה מולי ב-Xros".

Xros זמינה להורדה החל מהיום ל-iOS, אנדרואיד ולמחשב האישי.