מקור: Cloudents

המעבר מרעש של כתיבה עם עטים על דפים לרעש המקשים על המקלדת אינו השינוי היחיד שחל באוניברסיטאות ובמכללות בשנים האחרונות; הסטודנטים, שידועים בכל העולם כמאמצים מוקדמים של טכנולוגיה, עושים שימוש בכל כלי, שירות או אפליקציה טכנולוגיים שיבטיחו לעשות להם את החיים קלים יותר. חברת Spitball (ספיטבול) שפיתחה שירות חדש שאמור להקל על החיים של סטודנטים, הודיעה היום (א') על גיוס של 1.1 מיליון דולר.

יותר פופולארי מהפאנג'ויה

שירות Spitball מאפשר לסטודנטים ליהנות מלמידה שיתופית. בין השאר יוכלו הסטודנטים לעבוד על מסמכים ביחד, לשאול שאלות, לקבל תשובות, לשתף מידע ולענות על חידונים. הסטודנטים יכולים להשתתף בדיונים קבוצתיים של כל הכיתה, לשוחח בצ'אטים, ליצור ולתרגל מבחנים אינטראקטיביים ואף לשתף חומרים באנונימיות, כשכל החומרים שהם בוחרים להעלות, זמינים לכל הסטודנטים אחרים. הסטודנטים גם ייהנו מגישה לחומרים מסמסטרים קודמים וכך יוכלו ליהנות ממאגר מידע גדול עוד יותר, שיעזור להם בלימודיהם.

החלוקה נעשית על פי מוסדות הלימוד בהם לומדים הסטודנטים ולפי הקורסים הספציפיים. בזכות שיתוף פעולה עם אגודות הסטודנטים השונות הועלו לשרתיו מחברות הבחינות שלהן וחומרי למידה רבים, שישמשו ויהיו זמינים לכלל הסטודנטים באותו המקצוע. נכון להיום מעל ל-60 אחוזים מהסטודנטים בארץ כבר עושים שימוש ב-Spitball ולרשותם עומדים מעל ל-350 אלף סיכומי שיעור וכעשרת אלפים בחנים אינטראקטיביים. מה האינטרס של הסטודנטים לתרום ולעזור? ובכן, כל סטודנט שנרשם מתוגמל בנקודות על כל תרומה שלו למערכת (לייקים), מה שיקנה לו מעמד משופר יותר. השירות זמין כמובן הן בממשק ווב והן כאפליקציה במובייל, כשבאופן טבעי, רוב השימוש נעשה על גבי לפטופים.

Cloudents שעומדת מאחורי הפיתוח של Spitball הוקמה על ידי עידן אפלבאום ומתן ליביס. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Benson Oak Capital, והגיוס הצטרף לסבב ה-Seed הראשון של החברה שהובל על ידי אנג'לים וכלל השקעה בסך 650 אלף דולר. ההון שגוייס ישמש לצורך השקת השירות גם בארצות הברית, השקה שכוללת מיתוג, שיווק וגיוס משתמשים. בתגובה לגיוס מסר אפלבאום: "לההתרחבות שלנו לאוניברסיטאות בארצות הברית יש הרבה פוטנציאל. אנחנו יודים ש-Spitball תשגשג בארצות הברית, בדיוק כפי שהיא הצליחה בישראל".

וידאו: עוברים להשתמש ב-SpitBall

הכנס השנתי ה-3 בניהול מוצר יוצא לדרך זו השנה השלישית ברציפות. בשנה שעברה הגיעו כ-500 מנהלי מוצר מכלל תעשיית ההייטק בישראל, החל מיזמים וסטארטאפים ועד למנהלי מוצר בכירים בחברות גדולות בשוק כמו SAP, HP ואחרות. בין המשתתפים השנה ניתן יהיה למצוא מנכ"לים, סמנכ"לים, מנהלי שיווק, מנהלי מוצר, מנהלי פיתוח ובעלי תפקידים נוספים.

השנה הכנס מתמקד במתן כלים מקצועיים ואישים למנהלי מוצר באוריינטציה של inbound ו-outbound כאחד, על בסיס ניסיונם המצטבר של מיטב מנהלי המוצר מהחברות המובילות היום בשוק.

16 הרצאות, 20 דקות כל אחת

גולת הכותרת של הכנס השנה היא הרצאתו של בריאן אייזנברג (Brian Eisenberg), הגורו של עולם ה-Product Marketing בארה״ב. גם השנה הפורמט מתמקד בהרצאות קצרות באורך 20 דקות. בין המרצים השנה ניתן למצוא מנהלי מוצר בכירים מ: Wix, Waze, Meerkat ועוד חברות רבות אחרות.

בנוסף לכנס, תתקיים השנה גם סדנא ראשונה מסוגה וחד-פעמית שתועבר ע"י Bryan & Jeffrey Eisenberg מומחים מארה"ב בתחום Product Marketing.

הסדנא תעסוק בהדרכה ותרגול של תהליך עסקי לבניית סיפור הלקוח על תכונות המוצר בעלות value ללקוח בלבד. מדובר בתהליך שאמור לקחת 90 דקות – הפשטות של התהליך נובעת מהניסיון הרב שצבר אייזנברג לאחר שהוכיח כי המיקוד מביא לתוצאות עסקיות דומות לתהליכים ארוכים וסבוכים שהפעיל בעבר.

יש לנו 3 כרטיסים לחלק לכם

עלותו של כרטיס כניסה לכנס עומדת על 850 ש״ח, אבל לנו יש 3 כרטיסים לחלק לכם. כל שעליכם לעשות הוא לחלוק איתנו טיפ אחד שקיבלתם או למדת מניסיונכם האישי ונוגע לניהול מוצר ושלוש התגובות שייבחרו על ידנו יזכו את העומדים מאחוריהם בכרטיס כניסה לאירוע.

התחרות תסתיים ביום חמישי, ה-26 בנובמבר בשעה 13:00 בצהריים.

שימו לב: יש להגיב במערכת התגובות באתר ולהזין כתובת מייל אמיתית (תשמש אותנו ליידוע במקרה של זכייה), תגובות פייסבוק לא תבדקנה.

לפרטים נוספים ולהרשמה

מייסד וממציא האוקולוס ריפט, בן 22: Palmer Luckey, שווה היום למעלה מ-700 מיליון דולר

מאת לואיזה קרול.

יזמי ההייטק והטכנולוגיה שולטים ברשימה הראשונה של פורבס המוקדשת כולה ליזמים הצעירים המצליחים בארה"ב. הם מעניקים משמעות חדשה למושג "החלום האמריקאי" ומוכיחים שוב כי אין דרך מוצלחת כיום להפוך לעשיר מהר – מאשר לעבור למערב המדינה ולשכנע משקיעים לתמוך ברעיונות השאפתניים שלך. כמה מהם בוודאי ייכשלו בדרך, אבל אלו שמצליחים, עושים זאת בצורה פנטסטית, למרות גילם. למעשה, מבין 40 מהאנשים המצליחים ביותר מתחת לגיל 40, אשר כולם שווים 400 מיליון דולר או יותר – 34 עשו את הונם במגזר ההייטק ו-33 גרים בקליפורניה. 21 מהם הם מיליארדרים ורבים אחרים יצרו כמה מחברות הטכנולוגיה הלוהטות כיום או עובדים בהן, כולל אובר, איירביאנבי, פיטביט ופינטרסט.

היזם העשיר בעולם – מארק צוקרברג

פייסבוק אחראית להונם של שמונה מהיזמים העשירים בארה"ב מתחת לגיל 40, אשר שלושה מהם הם גם העשירים ביותר והצעירים בדירוג. מארק צוקרברג מוביל את הרשימה עם שווי של 47.1 מיליארד דולר, יותר מפי 4 מהאדם השני בדירוג, המייסד השותף וחברו למכללה, דסטין מוסקוביץ'. במקום ה-3 נמצא יאן קום, אשר הגיע לארה"ב בגיל 16 וקיבל דירה דרך הדיור הממשלתי. הוא הקים את וואטסאפ, שהיא היום שירות שליחת ההודעות במובייל הגדול בעולם, עם 800 מיליון משתמשים ב-2009. הוא מכר אותה בשנה שעברה עבור 22 מיליארד דולר.

נוכחות ישראלית ברשימה ניצבת במקום ה-16. אדם נוימן, עם שווי של 1.5 מיליארד דולר, הוא המנכ"ל של WeWork. הוא נולד בקיבוץ בארץ והחברה שלו הפכה חללי עבודה משותפים להשכרה, ממחיר של 45 דולר לחודש ועד לעסק שמגלגל 10 מיליארד דולר. נוימן, 36, פתח את החברה ב-2010 יחד עם שותפו מיגל מקלבי. החברה גייסה יותר מ-900 מיליון דולר ממשקיעים כמו גולדמן זאקס, ג'ייפי מורגן צ'ייס ובנצ'מארק קפיטל, ופתחה משרדים בארה"ב, ישראל אמסטרדם ולונדון. השווי של WeWork לאחר הגיוס זינק מ-1.5 מיליארד דולר ל-10 מיליארד דולר בפחות משנה.

הצעיר ברשימה הוא פאלמר לאקי. הוא היה בן 21 בלבד כאשר מכר את חברת ציוד המציאות המדומה שלו, אוקולוס, לפייסבוק בעבור 2.3 מיליארד דולר ביולי 2014. לאקי, אשר עדיין עובד באוקולוס אבל אין לו תואר לתפקידו, גם חי עדיין עם שישה שותפים – איתם הוא נהנה לשחק משחקי מחשב, למרות שהשווי שלו הוא 700 מיליון דולר.

לאקי הוא אחד מכמה ברשימה שעדיין נמצאים בשנות ה-20 לחייהם. למרות זאת, רק שניים מהם מיליארדרים. אלו הם מייסדי סנאפצ'ט איוון שפיגל ורוברט מרפי, אשר זכורים ככאלו שדחו הצעה בת 3 מיליארד דולר מפייסבוק בסוף 2013. פחות משנתיים לאחר מכן השניים גייסו 538 מיליון דולר במאי, ולפי ההערכות שווי החברה הוא 16 מיליארד דולר.

מנכ"ל Zenefits, פרקר קונארד, אשר דורג במקום ה-22, זכה להצלחה ענקית לאחרונה, כאשר אחד מהמשקיעים העלה את ערך החברה שלו ב-48%. למרות זאת, פרקר נאלץ להודות כי המכירות איטיות יותר מהצפוי. זה לא הטריד את קונארד, אשר בעבר החלים מסרטן ופוטר על ידי חברו למכללה והמייסד השותף בסטארט-אפ הקודם שהקים.

אליזבת הולמס, האישה היחידה ברשימה, עזבה את סטנפורד בגיל 19 כדי להתחיל חברה לבדיקת דם. היום, 12 שנה לאחר מכן, החברה שלה מתמודדת עם בעיות התבגרות מסוג אחר. ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) אמר להולמס בספטמבר, כי החברה שלה, Theranos, השתמשה במכשיר לאיסוף דם שלא אושר. כתוצאה מכך היא השביתה את המכשיר עד לקבלת היתר.

בין המעטים אשר הפכו לעשירים מחוץ לקליפורניה, ואינם יזמי הייטק, הם שחקן הגולף לשעבר טייגר וודס, אשר הרוויח את רוב כספו מחסויות והסכמים אחרים, ולא מהספורט עצמו.

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל.

לקריאה נוספת

איך אפשר להרוויח גרושים ולחיות כמו מיליונרים?

סקר בינלאומי מגלה – ישראל שנייה בעולם בידע פיננסי

מקור: Fortscale

חברות רבות משקיעות משאבים רבים בהגנה על מערכות המיחשוב של הארגון ויישום טכנולוגיות של פיירוול או הטעייה (Deception). אבל מה אם מומחי האבטחה של הארגון היו מקבלים מודיעין מדוייק עוד לפני התקיפה? חברת האבטחה הישראלית Fortscale (פורטסקייל) מפתחת כלי מודיעין שיוצרים פרופילי משתמשים ויכולים להתריע מראש על סכנות קרובות. היום (ג') הודיעה החברה שהשלימה גיוסים בגובה 16 מיליון דולר.

האלגוריתמים יוצרים פרופיל למשתמשים

Fortscale פיתחה מערכת אנליטיקות המאפשרת לצוותי אבטחת מידע לאסוף בקלות וביעילות מודיעין אודות משתמשים, עובדים פנימיים או קבלנים חיצוניים, וזאת על ידי מיצוי מאגרי מידע (Big Data) הקיימים בארגון, לוגים הנאספים ונאגרים במערכות SIEM. המערכת ממקדת את תשומת הלב של צוותי אבטחת המידע במשתמשים חשודים או במשתמשים שזהותם נגנבה על ידי תוקפים מתוחכמים. תוך שימוש באלגוריתמים מתקדמים של Machine Learning מבוססי Hadoop המנתחים מידע היסטורי ומייצרים השוואה אוטומטית בין קבוצות משתמשים.

בניגוד לאיומים חיצוניים דוגמת התקפות מאורגנות של האקרים, ארגונים היום חשופים גם לפגיעויות מתוך הארגון; כך לדוגמה המתקפה על רשת Target האמריקאית, בה תוקפים ניצלו זהויות של משתמשים תמימים בארגון, כדי לחדור ולגנוב זהויות של כ-70 מיליון לקוחות הרשת. ההתקפה עלתה לרשת במיליוני דולרים של מכירות, פגעה קשות במוניטין שלה ואף גרמה למנכ"ל הרשת להתפטר; גם ההדלפות של האזרח האמריקאי אדוארד סנודן, שחשף את סודות ה-NSA לתקשורת, העלו לאחרונה את הצורך של ארגונים בזיהוי פעילות חשודה של משתמשים מתוך הארגון.

Fortscale הוקמה ב-2012 על ידי טנדלר וד"ר יונה הולנדר, סמנכ"ל שיווק ויזם סדרתי בתחום אבטחת מידע, והיא מעסיקה יותר מ-20 עובדים במשרדיה שבתל אביב ובסן פרנסיסקו. הגיוס הנוכחי, בגובה 16 מיליון דולר, הובל על ידי 2 משקיעות אסטרטגיות חדשות: CME Ventures, זרוע ההשקעות של קבוצת CME, שמפעילה בורסה למסחר בחוזים עתידיים ובאופציות; ו-UST Global, חברת IT רב-לאומית. המשקיעות החדשות הצטרפו למשקיעות הקיימות: קרן Intel Capital, זרוע ההשקעות של ענקית השבבים האמריקאית, קרן Blumberg Capital וקרן Swarth Group של שאול שני. סך הגיוסים של החברה מאז הקמתה, כולל הגיוס האחרון, עומד על כ-28 מיליון דולר.

וידאו: כך פועלת Fortscale

הפוסט נכתב על ידי סיגל בר-קובץ, עורכת, סופרת, קופירייטרית, בוגרת תואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה העברית.

מאז שרוני קום השתחרר מהצבא התרוצצו לו בראש יוזמות ועסקים עם ערך מוסף חברתי. גם היום, כש"Negev Jobs", כבר עלה על דרך המלך, הוא עדיין משתמש בטרמינולוגיה של אחריות חברתית, שוויון ותרומה לנגב. "על פי מחקרים שנעשו, הדבר הראשון שצעירים ומשפחות שואלים את עצמם כשהם מחליטים לעבור מהמרכז הוא: 'היכן נעבוד?'. זה גם העניין שעליו חושב כל  סטודנט שסיים ללמוד בפריפריה".

קום (29) עלה עם משפחתו בגיל שבע ממוסקבה לראשון לציון. בשנת 2009 הגיע לאוניברסיטת בן גוריון כסטודנט וחבר בעמותת איילים. "הגעתי לנגב כי רציתי ליצור דברים חדשים וידעתי שכאן תהיה לי קרקע פורייה לפעילות חברתית ויזמית כאחד", הוא אומר. "התחלתי לעבוד באגודת הסטודנטים כיועץ שיווק ופרסום ואחרי שנה וחצי נפל לי האסימון: הרגשתי שאתר דרושים מקומי, שיהיה מבוסס על קוד אתי, שימנע ניצול עובדים ושיבטיח שקיפות בשוק חיפוש העבודה, יחבר מבחינתי את כל קצוות העשייה. בנגב, המהווה כ-60 אחוז משטח ישראל, חיים כ-10 אחוזים מתושבי המדינה, בעוד שהרוב המכריע עומד שלוש שעות ביום בפקקים. לנוכח המשאבים ותשומת לב שמושקעים בפיתוח הנגב מצד הממשלה, העיריות, הקרנות והעמותות, הרגשתי שחסרה פה פלטפורמה שתמפה את המשרות ותראה איפה אפשר לעבוד בכל אזור".

יש עשרות אתרי דרושים בארץ. למה הנגב זקוק לאתר דרושים מיוחד?

"נכון, יש הרבה אתרים גדולים וטובים שמאחוריהם עומדים אנשים מצוינים, אבל אני מאמין שיש גם מקום לאתר נישתי לאזור הדרום. האינטרנט הולך לכיוון של נישות. פעם היה אתר היכרויות אחד, אתר חדשות אחד ואתר עבודות אחד, והיום יש אתרי היכרויות לגיקים, לגמלאים ולאקדמאים. כך גם בתחום הדרושים: ברגע שיש ביקוש לעובדים וביקוש לעבודה בנגב ​במוצר אחד, החיבורים נעשים במהירות גדולה יותר ובלי רעשי רקע. בעמוד הרשמי שלנו בפייסבוק יש עשרות מכתבי תודה ממעסיקים שהבינו שהרבה יותר נכון לפרסם בצורה נישתית ומדויקת".

מאות אלפי משתמשים רשומים

נכון להיום, באתר "Negev Jobs", שהוקם בסיוע קרן מיראז' לפיתוח הנגב, רשומים כ-2,000 מעסיקים והאתר זוכה ל-1,600 מבקרים יומיים. לנוכח העלייה המתמדת במספר הפונים, השותפים כבר מדברים על שכפול ההצלחה לאזורים נוספים, לדוגמא, לירושלים והסביבה.

הצעות העבודה שניתן למצוא באתר מתפרשות, מעבר לבאר שבע, על פני אשדוד, אשקלון, שדרות, נתיבות, אופקים, קריית גת, גדרה, עומר, מיתר, להבים, דימונה, ירוחם, ערד, מצפה רמון, אילת והקיבוצים, המושבים והמועצות המקומיות בדרום. בין המעסיקים שמחפשים את העובד המתאים הבא ניתן למצוא את חברת טבע, EMC ,ECI, אורנג', פלאפון, אודיו קודס, מקאן ואלי, מטריקס, בזק אונליין ועוד.

מה יתרונות האתר?

"לאתר יש חשיפה אורגנית גבוהה בגוגל ובפייסבוק, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם מרכזי צעירים, עיריות ומועצות מקומיות בדרום ולמעשה מעולם לא השתמשנו באמצעי פרסום מסורתיים. בעזרת הרשת החברתית שיצרנו, כל משרה מפורסמת בפייסבוק והקהילה המקומית מתייגת אנשים רלוונטיים, במודל של 'חבר מביא חבר מקומי'. בנוסף, השקנו מגזין תעסוקה מקצועי – המהדק, שמתמקד בהבאת סיפורים אנושיים על התעסוקה והיזמות בנגב. אנחנו מנהלים עמוד פייסבוק נוסף שמרכז חדשות ומשרות על הייטק וסייבר בדרום.

לאחרונה חזר קום, מסיבות משפחתיות, להתגורר ליד הוריו בראשון לציון. בדרום הוא מבקר מספר פעמים בשבוע, כשלצדו עובד צוות התכנות, הפיתוח והשיווק המונה חמישה איש. "לשמחתי גיליתי שאני יכול לעבוד ממתחם בעיר. אני רוכב לעבודה על אופניים, מדי פעם קופץ לנקות את הראש בחוף הים וגם מוקף ביזמים מעולים מכל התחומים, מה שיוצר סביבת עבודה דינמית ומפרה".

מה הלאה?

"בספטמבר העלנו גרסה חדשה, שדרכה הבנתי את הקסם שב-Product market fit. המספרים קפצו פי ארבעה. אנחנו מתכוונים להעלות אפליקציה, ועוברים תהליך להפיכת המידע שבאתר לידע בכדי לעזור למקבלי ההחלטות לקבל תמונה אמיתית בנוגע לפערי ההיצע והביקוש לעובדים. אנחנו בתהליכים מתקדמים עם מספר גופי מדיה בארץ ובעולם בנוגע לפתיחת אתרים חדשים. בנוסף", אומר קום, "אני ממשיך לחקור כיצד יזמים יכולים להגיע לאיזון מוצלח בין יזמות לשאר תחומי החיים, כמו זוגיות, משפחה, תחביבים ומעורבות חברתית. מבחינתי, זה סוד ההצלחה".

מקור: GSI Technology

חברת הסטארטאפ הישראלית MikaMonu נמכרה ליצרנית הזכרונות האמריקאית GSI Technology. הסטארטאפ הישראלי פיתח טכנולוגיה לאופטימיזציה של זיכרון ואיחסון למערכות ביג-דאטה ומיחשוב בענן.

7.5 מיליון דולר, אולי גם יותר

MikaMonu נוסדה ב-2011 על ידי ד"ר אבידן עקריב, רות אורדע ואלי שרמן ומקפידה מאז לשמור על פרופיל נמוך. מאז רשמה החברה פטנטים רבים עם יישומים אפשריים בתחומים כמו ביג דאטה, ראייה ממוחשבת ואבטחת מידע. עקריב הוא יזם בעל ניסיון עשיר שהקים מספר חברות ביניהן Associative Computing ו-ZikBit וכיהן כמנכ"ל של NeoMagic ו-Or Yashir.

למרות הרכישה, החברה הישראלית לא תעבור לארצות הברית, והיא תהפוך לחטיבה עצמאית ב-GSI Technology, כשמרכז הפיתוח שלה יישאר בישראל. סכום העסקה עומד על 7.5 מיליון דולר, כש-5 מיליון מתוכם יועברו במזומן ושאר הסכום יועבר במשך 4 השנים הבאות. סכום הרכישה יכול לגדול עוד יותר אם החברה הישראלית תעמוד ביעדים שונים שהוסכמו. חברת GSI, שנסחרת בנאסד"ק הוקמה בשנת 1995, והיא מעסיקה יותר מ-130 עובדים. ההכנסות שלה ב-2014 עמדו על כ-53 מיליון דולר.

מנכ"ל MikaMonu: ניצור קטגוריה חדשה לגמרי, שתביא קהלי יעד חדשים

בתגובה למכירה, מסר עקריב, מנכ"ל MikaMonu: "אנחנו מאוד נרגשים מהעסקה הזו, כי אנחנו מאמינים שהמומחיות שצברה GSI Technology בתכנון מעגלים מודפסים תאפשר פיתוח של מעבדים אסוציאטיביים שמשלבים בתוכם את טכנולוגיות המחשוב האסוציאטיבי והאלגוריתמים של MikaMonu". עקריב הוסיף: "אנחנו מאמינים ששילוב הטכנולוגיות של שתי החברות יכול ליצור קטגוריית מוצרי מיחשוב חדשה לגמרי שתגדיל בצורה משמעותית את השווקים ואת מספר הלקוחות של החברה הממוזגת".

לי-לין שו, מנכ"ל GSI Technology מסר בתגובה לעסקה: "עם כמויות המידע העצומות שנוצרות, ועם הדרישה ההולכת וגוברת לעיבוד מהיר יותר של נתונים, מערכות קיימות שמעבירות נתונים בין המעבד והזיכרון כבר אינן מתאימות". לדברי שו: "כיום, ה-Memory Bus (המערכות שמחברות בין הזיכרון למחשב, י.א.) לא עומדות בקצב של המעבדים וזה יוצר צווארי בקבוק… הפתרון פורץ הדרך של MikaMonu מטפל בבעיה, על ידי עבודה מקבילית, במקום עבודה טורית".

עמית בוהנסקי וסיגל סרור. היזמים של Zoomd. צלם: איציק מילר

SphereUp הישראלית, אשר מעוניינת לשדרג את חווית החיפוש שלכם באתרים השונים, מתמזגת עם הסטארטאפ הישראלי Zoomd בעסקת מניות המוערכת בשווי של כ-7 מיליון דולרים.

החברה הנרכשת, גייסה מאז הקמתה כ-3.7 מיליון דולר מקרן ההשקעות AJJS Holdings והמשקיע הפרטי עופר בן-שחר שייסד את חברת נט דיינמיקס ומכר אותה ל-Sun ב-1998.

החברה הרוכשת, הוקמה ב-2012 על-ידי היזם הסדרתי עמית בוהנסקי וסיגל סרור, לשעבר סמנכ"לית משאבי אנוש ב-888, והיא עצמה גייסה עד כה כ-7 מיליון דולרים בלבד ממשקיעים פרטיים כגון גיגי לוי, רמי ליפמן, משה ליכטמן, רפי גדרון ואייל חומסקי.

חיפוש רווחי

SphereUp נוסדה בשנת 2012 על ידי יבגני ספוביץ׳ ורונן אברמוב במטרה לאפשר לבעלי האתרים להוסיף לאתרים שלהם יכולת "חיפוש פעיל", כזה שמניע את המשתמשים לפעולה, ולכן גם ביכולתו לתרום לארגונים להגיע אל יעדים עסקיים שהם מציבים, או במילים אחרות – להרוויח כסף. פתרון ה-SaaS שפיתחה החברה, הופך אתרים לכלי שיווק לכל דבר על ידי הגדלת המעורבות באתר ושיפור יעילות פעולת החיפוש. הפיתוח של Zoomd מנגד הוא למעשה מודל שיכול לחזות מה יהיה הצעד הבא של המשתמשים ואיזו פעולה ירצו לבצע על סמך ניתוח הסתברותי. הרעיון הוא לגרום למשתמש לרצות להישאר בעמוד בו הוא נמצא על ידי סיפוק מענה מיידי לכל פעולה שהוא עשוי לבצע.

מנוע החיפוש הפנימי של SphereUp מאפשר לקוראים לאתר כתבות מהארכיון באתר לפי חיפוש מילות מפתח. Zoomd לעומת זאת, היא זו שמספקת את השירות בחינם, ומתחלקת ברווחים מהמלצות מסחריות שהיא מקדמת לצד חיפוש פנימי. כלומר, לצד המלצה לקרוא מתכון רלוונטי למאפינס שעלה באתר מתכונים גדול, יקודמו גם לינקים עם תוצאות רלוונטיות שיגיעו דרך טאבולה או אאוטבריין.

רכישת מנוע החיפוש של SphereUp צפויה ל-Zoomd להיכנס לאתרי חדשות אשר חיפשו אחר תחליף למנוע החיפוש לאתרים שמציעה גוגל, שאינו מאפשר לשלוט על תוכן הפרסום שבו. עד עכשיו, פעלו שתי החברות מתחת לרדאר ובדקו את שיתוף הפעולה הפוטנציאלי, ובימים האחרונים נחתם הסכם המיזוג הסופי ביניהן.

לכל מוצר יש חלק קדמי וחלק חיצוני. עד פה, אין הרבה חדש.

החלק הקדמי שנועד לעיני המשתמש הוא ללא ספק הבן המועדף במשפחה. יש אינספור ישיבות, מומחי UI, מומחי UX, AB testing, בוחנים שוב ושוב כל עמוד, כל צבע של כפתור וכל מילת טקסט עוברת שכתוב מספר פעמים.

לעומת זאת ממשק הניהול – ה״אדמין״, בחלק גדול מהמקרים בהם נתקלתי, הוא הבן המוזנח בעליל. פעמים רבות מתכננים אותו כמעט כלאחר יד, לפעמים בכמה שעות ספורות. בחלק מהמקרים מי שמתכנן, מעצב, בונה ומפעיל את האדמין הוא מתכנת השרת. זה בדיוק המצב בו נתקלנו אנחנו. התוצאה היתה ממשק אדמין שכביכול היה בו הכל, אבל היה קשה להתמצא בו בצורה יעילה. ישבתי לבנות ולתכנן מחדש את ממשק האדמין של המוצר, וחזרתי עם 4 שאלות, ו-3 הצעות שכל אחד יכול לבצע.

מטרתו של ממשק האדמין להנגיש את הדאטה בייס ולשלוט בו. אדמין טוב מבליט את הפריטים הדורשים פעולה, מסייע להבין בצורה מהירה ומדוייקת את המידע, ומאפשר גישה לפעולות בצורה מהירה ואינטואיטיבית.

בעוד שאת החלק הקידמי של המוצר ניתן לשנות בקלות יחסית – כל שדרוש הוא עיצוב, או טקסט, והמתכנת, הרי ששינוי של ממשק הניהול הוא מורכב הרבה יותר, ודורש לפעמים שינויים בבסיס הנתונים ומחאות קולניות (וצודקות) מצד מתכנתי השרת, ולכן כדאי להשקיע יותר מכמה דקות בשאלה איך הייתם רוצים לתכנן את האדמין שלכם. ממשק האדמין הוא למעשה מוצר בפני עצמו, נפרד מהמוצר אותו הוא משקף.

לפני שאתם ניגשים לתכנן תפריטים וטבלאות, שאלו את עצמכם:

1 מהם הצרכים? מה יהיה השימוש בממשק האדמין?

הגדירו את הסוגים השונים של המשתמשים וסוגים שונים של בעלי התפקידים שיגשו אל האדמין. רשמו בצורה מפורטת ככל האפשר את הצרכים השונים שלהם מהמערכת. בצעו מיפוי של מהלך הפעולה של בעלי המקצוע השונים. לדוגמא: איש תמיכת הלקוחות יצטרך גישה אל ממשק המשתמש ואפשרות לעשות שם פעולות (כולל אישורים) בצורה ידנית. איש המכירות יצטרך לגשת אל המידע ולשלוף ממנו דוחות מסויימים. האם לכל עובדי החברה תהיה גישה אל האדמין? אם כן, האם כולם צריכים לראות את כל המידע? האם כולם יכולים לראות את כל המידע? האם מידע מסויים נחשב כמסווג, או רגיש, ואי אפשר לתת לכל בעל תפקידים לגשת אליו?

בצעו חשיבה לגבי השאלה לאן יגיע המידע, ומה ניתן יהיה לעשות עימו בעתיד. למרות שחשוב להיות מוכנים לסקיילינג, חשוב גם לזכור שמערכת טובה היא מערכת שאינה מעמיסה על המשתמש. עדיף להטמיע מערכת קטנה יותר שניתן להגדיל בקלות בעתיד, על פני מערכת עצומה שתכיל פיצ׳רים שאין לכם שימוש בהם. ככל שיהיו יותר פיצ׳רים שאין בהם שימוש במערכת שלכם, כך השימוש במערכת כולה ירד, והיכולת שלכם להפיק ממנה מידע בצורה יעילה וטובה ירד בהתאם.

2 מהם האובייקטים השונים הנמצאים בדאטה-בייס בו אתם משתמשים?

מה המאפיינים שלהם?

ההפרדה בין אובייקטים לבין מאפייני אובייקט היא קריטית, משום שעל בסיסה נבנה כל הדאטה בייס, ושינוי של הדאטה בייס הוא מורכב ועדיף לא להגיע אליו רק כי לא עשיתם את הבירור הפנימי הזה מוקדם יותר.

מפתה מאוד לשאול את ההגדרה הזו מהמפתחים, אולם ההגדרה הזו נובעת למעשה מדיאלוג בין מנהלי המוצר, מנהלי התוכן, אנשי השיווק/מכירות והמפתחים. הגדירו את האובייקטים השונים. לדוגמא אצלנו ב-TOPRO הגדרנו את המשתמשים כאובייקטים, וגם את אנשי המקצוע המומלצים כאובייקטים. אבל לאחר שעשינו בירור מקיף הבנו שגם המקצועות הם אובייקטים בפני עצמם, ולא רק מאפיינים של אנשי המקצוע.

3. מה המידע הייחודי המגיע מהפלטפורמה אותה אתם מתכננים?

פעמים רבות, מידע יוצג במספר פלטפורמה (לקוחות יכולים להופיע גם בממשק המשתמשים של האפליקציה, וגם בממשק מערכת ה-CRM בה אתם משתמשים על מנת לנהל את לקוחות החברה). פעמים רבות ישנו מידע שחופף בין הפלטפורמות, וזה לגיטימי, מידע זהה משמש אותנו פעמים רבות באופנים שונים. יחד עם זאת, לכל פלטפורמה יש צורך שונה וייחודי במידע, ולכן חשוב לזהות ולהגדיר בצורה מדוייקת מה המידע הייחודי שיופיע בפלטפורמה, ולמה הוא עומד לשמש?

4. על מה תדרשו לדווח? על מה תרצו לשלוף נתונים בצורה של דו״חות?

מידע שנכנס לתוך המערכת צריך להיות מידע שניתן לשלוף מתוך המערכת. זה נשמע פשוט ואינטואיטיבי, אבל תתפלאו לשמוע כמה פעמים תגלו מידע שקשה לשלוף, שאי אפשר לשלוף בלי לערב מתכנת, שנכנס למערכת וסתם יושב שם ומעלה אבק דיגיטלי.

יש הרבה מאוד משפטים שקשורים למידע – הוא צריך להיות חופשי, הוא ה-core business, הכל נכון אבל מנסיוננו בניהול דאטה בייס שנחתך ומוצג בהרבה מאוד צורות, החלק הכי חשוב בניהול מידע – הוא שמידע צריך להיות reportable. מידע צריך להישלף בקלות ובמלואו. כל צורה אחרת – היא מידע ששוכב כאבן שאין לה הופכין בתוך המערכת. הגדירו את השאלות שתשאלו לגבי המידע ואת הפרמטרים שתצטרכו על מנת לייצר את התשובה. וזכרו לאורך כל הדרך: if it's not reportable, it's useless.

מספר כללי אצבע חשובים:

1. אפשרו גישה של 360 מעלות לכל אחד מהאובייקטים

בממשק האדמין הקדישו לכל אובייקט איזור משלו, שיאפשר תצוגה מלאה של האובייקט – על כל חלקיו ומאפייניו.

אדמין הוא פריזמה דרכה ניתן להביט במידע, ופריזמה טובה באמת ניתן לסובב 360 מעלות כך שניתן להביט על המידע מכל כיוון. אם אינכם יודעים את החיבור בין האובייקטים, בלו זמן בלמפות את האובייקטים השונים בתוך המערכת שלכם, ואת הקישורים ביניהם.

כל אובייקט צריך לקבל התייחסות נפרדת ומלאה, גם אם קיימת תצורה המקיימת את כל האובייקטים יחדיו (לדוגמא אצלנו ניתן להביט דרך עמוד המשתמש ולראות את כל אנשי המקצוע עליהם המליץ במקצוע ספציפי אבל דרך אחרת תהיה להביט על כל המשתמשים שהמליצו על איש מקצוע מסויים, או כל ההמלצות לכל אנשי המקצוע בתחום ספציפי).

2. רכזו את כל הדברים הדורשים תגובה מידית בצורה נראית לעין

לאחר שמיפינו את בעלי התפקידים, את הצרכים השונים, ואת האובייקטים השונים, קל לנו לזהות את ההתראות השונות שבעלי תפקידים שונים צריכים לראות. במידה ולא ניתן לייצר ממשק משתמש ייחודי לכל אחד מהפרופילים השונים, יש להחליט על תיעדוף ההתראות. ההמלצה היא לייצר עמוד ראשי שמרכז את נקודות המידע הקריטיות ביותר עבור המשתמש, וכן את הפעולות שדורשות פעולה מידית, ולא להסתפק רק בדגלוני התראות.

3. עשו מאמץ להפטר מטרמינולוגיה פנימית

כלל אצבע זה נכון תמיד לגבי כל מה שקשור לחלק החיצוני (customer facing) של המוצר, אבל למעשה הוא נכון גם לגבי החלקים הפנימיים שלו. עשו מאמץ להשתמש מההתחלה בטרמינולוגיה אחידה גם כלפי המוצר ואנשי המוצר וגם כלפי המשתמשים. במידה ואתם מוצאים את עצמכם משתמשים בז׳רגון פנימי רב מידי בתוך המוצר – עשו מאמץ להפחית זאת, זה מקור לטעויות, בלבול, וחוסר אחידות.

אם נפל בחלקכם המזל הגדול, ויש לכם את האפשרות גם להטמיע עיצוב למערכת הניהול, אפשר להשתמש בטמפלטים מוכנים לעיצוב (הנה דוגמא לכמה טמפלטים מצויינים ומומלצים). אבל בחרו את העיצוב רק אחרי שסיימתם לשאול ולענות לעצמכם על כל השאלות, ולאחר שהבנתם היטב מה הצרכים שלכם מתוך המערכת. האדמין המעוצב ביותר בעולם לא יסייע לכם להגיע לדו״ח שמעולם לא הגדרתם, לא יראה לכם התראות שמיקמתם עמוק מידי בתוך המערכת, ולא יהפוך את המידע שעבדתם כל כך קשה על מנת להשיג. וביננו, בשביל מה עבדתם כל כך קשה, אם בסוף לא תגיעו אל המידע הזה? ממשק האדמין אולי לא יהיה הילד הכי יפה במשפחה, אבל באמת שהגיע הזמן לשלוף אותו מסוף התור. תנו לו את הכבוד המגיע לו, התוצאה לגמרי שווה את זה.

אילאיל בן שלום היא מנהלת המוצר ב-TOPRO, ומאוהבת לגמרי בממשק האדמין החדש שלה.

קרדיט תמונה ראשית: admin via shutterstock

מקור: Clarisite

חברת Clarisite הישראלית, אשר פיתחה תוכנה המקליטה את כל תהליך המכירה או השירות המקוון שניתן ללקוח, השלימה סבב גיוס A בסך 5.5 מיליון דולר, בהובלת קרן Lazarus Israel Opportunities. בנוסף לסכום שגויס, הצטרף לשורותיה של החברה ירון מורגנשטרן כמנכ״ל באופן מידי, בין היתר כדי להוביל את החברה להתרחבות ברחבי אירופה וצפון אמריקה.

הפתרון של Clarisite מתמקד בעיקרו במגזר השירותים הפיננסיים והביטוח, כדי לספק תובנות בזמן אמת אודות התהליך, לייעל את חווית הלקוח, לשפר את שירות הלקוחות, לוודא כי הנציגים ממלאים אחר כל תקנות הבטיחות ולהפחית חשיפתם של הלקוחות לסיכונים.

שופט אובייקטיבי

נציגי שירות מכל תחום מתמודדים מידי יום עם לקוחות שלרוב קשה מאוד לרצות. הוסיפו לכך את סף הסבלנות המאוד נמוך שיש להם (לפעמים בצדק) ובנטייה לפתוח באיומים וצעקות, והנה לכם מתכון לאסון. כדי ששירות הלקוחות יהיה קצת נעים יותר, פיתחה חברת Clarisite הישראלית תוכנה אשר תקליט את כל הפעולות המקוונות שביצע הלקוח, כדי שבמידת הצורך ויהיו לו תלונות שהמוצר שקיבל לא תואם למה שהזמין למשל, יוכלו לוודא כי אכן קרתה טעות, או שמא במקרה הזה – הלקוח לא תמיד צודק.

Clarisite מסייעת לארגונים לנהל ולייעל את פעילותם בעולם הדיגיטלי, למנף נתונים מביג דאטה, לספק ניתוח התנהגות של הלקוחות ולראות לא רק את מה שמשתמשי מובייל ודסקטופ עושים, אלא גם להבין למה הם עושים את זה. התוכנה שפיתחה החברה קרויה EyeView, והיא מתעדת כל עסקה שמתבצעת באתר או באפליקציה של חברה מסוימת. זה יכול להיות רכישת מניות, הצטרפות לתכנית ביטוח, שליחת טפסים באתר ממשלתי ועוד.

המערכת מאפשרת למצוא את ההקלטה הספציפית בקלות ובמהירות, ולצפות בה בדיוק כפי שראה אותה הלקוח. כך לדוגמא ניתן לבצע בדיקה מיידית במידה ולקוח טוען שהבטיחו לו שירות מסוים כדוגמת משלוח חינם עד הבית, אבל בפועל זה לא מה שקיבל.

Clarisite נוסדה בשנת 2010 על ידי יואב שרייבר, ירון גואטה וחנן בלומשטיין, שלושתם יוצאי חברת מרקורי. לחברה משרדים בתל אביב, לונדון וניו יורק, ובשל השאיפה להתרחב בעולם יעבור משרדה הראשי של החברה מתל אביב ללונדון.

סרטון: הפתרון של החברה בפחות מ-3 דקות – Clarisite EyeView TR

אסף סומך. מקור: יח"צ

אנחנו שומעים הרבה על המושג ביג-דאטה, אבל עד כמה הוא ביג? ובכן על פי IDC, שוק הביג דאטה העולמי צפוי להגיע להיקף של 41 מליארד דולר עד 2018. לשם השוואה, מדובר בצמיחה מהירה פי 6 משוק ה-IT כולו. חברת הסטארטאפ הישראלית Iguaz.IO (איגוואזיו), המפתחת טכנולוגיה חדשה לניהול ואחסון נתונים ל-Big Data, IOT ויישומי ענן, הודיעה היום (ג') על השלמת סבב גיוס ראשון בהיקף של 15 מליון דולר. הגיוס הובל על ידי הקרנות Magma ו-JVP ונעשה בהשתתפות משקיעים אסטרטגיים נוספים.

טיפול בסוגיות של נפח, מהירות ומגוון

Iguaz.IO (שילוב של מפלי האיגואזו בדרום אמריקה ו-io) הוקמה בשנת 2014 על ידי אסף סומך, ירון חביב וירון שגב, שהגיעו מתפקידי ניהול בכירים בחברות שמתמחות בתחומי האחסון, מחשוב ענן, דאטה אנליטיקס ואבטחת מידע ביניהן XtremIO, XIV, Mellanox, Voltaire ו-Radvision. החברה מעסיקה היום כ-30 עובדים במרכז הפיתוח שלה בהרצליה והיא תשתמש בהון שגייסה כדי לגייס עוד עובדים חדשים.

Iguaz.IO עדיין נמצאת בשלב ה-Stealth, ולכן היא עדיין לא חושפת את הפרטים המלאים על המוצרים שהיא מפתחת. עם זאת, בשיחה עם גיקטיים הסביר אסף סומך, מייסד-שותף ומנכ"ל iguaz.io, שהחברה פיתחה ארכיטקטורה חדשה לגמרי, שלדבריו מגיעה עד 'רמת הברזלים'. סומך הסביר שבמשך שנים צוואר הבקבוק היה טמון בתוכנה, ועתה, Iguaz.IO משנה את התחום מהיסוד. לדבריו, המוצר של החברה פותח בהתבסס על משוב שהחברה קיבלה מחברות וארגונים גדולים שהטמיעו פתרונות ביג דאטה ו-Predictive Analytics.

ירון חביב, מייסד-שותף ומנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה הוסיף: "תעשיית ה- IT עוברת שינויים גדולים, עם התרחבות תחום טכנולוגיות הענן מחד והגידול בצריכת הדאטה מאידך. אנחנו ממנפים טכנולוגיות חדישות עם ארכיטקטורת התוכנה הייחודית שלנו וכך מאפשרים ללקוחות להצעיד קדימה את עסקיהם התלויים במאגרי נתונים

קובי רוזנגרטן, שותף מנהל ב-JVP מסר: "Iguaz.io בורכה בצוות מייסדים חזק המביא איתו כישורים מוכחים, התמחויות רב תחומיות וניסיון עשיר ומגוון". לדבריו, "על בסיס היכרותי עם הצוות מההתקשרויות עסקיות קודמות, והרקורד המרשים שהם מביאים הן בהובלת תהליכים חדשניים ופורצי דרך והן ביכולות הביצוע, אני מאמין כי יש להם את מה שנדרש כדי להפוך לחברה פורצת דרך". יהל זילכה, שותף מנהל ב-Magma אמר: "טכנולוגיות ביג דאטה ומחשוב ענן מביאות עמן שינויים עצומים בשוק ה-IT ומייצרות קרקע פוריה להופעת חברות חדשניות שייצמחו בקצב מהיר. הגישה החדשנית שמביא הצוות של Iguaz.IO, מאפשרת לה להיות שחקנית מרכזית בשוק".

הסורק שמתחבר למערכת. מקור: IOPtima

חברת iOptima הישראלית המשווקת מערכת מבוססת לייזר לניתוחי גלאוקומה, מגייסת 7.2 מיליון דולר בהובלת קרנות הון סיכון זרות מסין וטייוואן. בשל העסקה המשקפת לחברה שווי של כ-21 מיליון דולר לאחר ההשקעה, שתי הקרנות יקבלו להחזקתן 29% מהמניות של החברה.כמו כן, כחלק מסבב השקעה בחברה, צפויה גם חברת האם של iOptima – חברת ההשקעות BioLight להשקיע בחברה 1.2 מיליון דולר נוספים. עם השלמת ההשקעה צפויה BioLight להחזיק בכ-70% מהון המניות המונפק והנפרע של iOptima.

המערכת של iOptima מבוססת על טכנולוגיית לייזר CO2 ומאפשרת לבצע ניתוח לטיפול בגלאוקומה ללא חדירה אל החלק הפנימי של העין, ובעצם הופכת את ניתוח הגלאוקומה המורכב והמסוכן, להליך בטוח ומדויק בעזרת לייזר. המערכת, TMIOPtiMate, קיבלה אישורים לשיווק ומכירתה בטריטוריות שונות, לרבות באירופה, סין, ישראל, מקסיקו ופרו.

טיפול לא חודרני

iOptima פיתחה ומשווקת מערכת בשם TMIOPtiMate, לביצוע ניתוחי גלאוקומה ללא חדירה אל החלק הפנימי של העין. החברה, בהובלת רונן קסטרו, החלה השנה במכירות ראשונות של המערכת בפרו, הונג-קונג, פולין, הונגריה ורומניה, תוך כדי שמקדמת אפשרויות להתקשרות עם מפיצים נוספים במדינות יעד מרכזיות מתוך כוונה להרחיב את מסחור המערכת שפיתחה ולנצל את הפוטנציאל שבה.

מחלת הגלאוקומה, שבה נוצר יתר לחץ תוך עיני הגורם נזק לעצב הראייה העלול להוביל לעיוורון מלא או חלקי, נחשבת לסיבה השנייה בשכיחותה בעולם לעיוורון. על פי הערכות המקובלות בתחום, ישנם כיום כ- 78 מיליון בני אדם ברחבי העולם הסובלים מהמחלה. גלאוקומה היא על פי רוב מחלה כרונית הדורשת טיפול לכל החיים ועל פי הערכות השוק העולמי מוערך במיליארדי דולרים בשנה.

סוזנה נחום זילברברג, מנכ"לית BioLight אמרה: ״אנו שמחים על חתימת העסקה. ההסכם מהווה אישור של גורם חיצוני ובלתי תלוי לאיכות הטכנולוגיה ולפוטנציאל העסקי של iOptima. הסכם ההשקעה הינו בעל משמעות אסטרטגית ל-iOptima ולנו, וצפוי לתרום לפעילות החדירה והמכירות בשווקים הגלובאליים וכן לתהליך רישום המוצר וקבלת אישור FDA לשיווקו בארצות הברית ומסחורו בשוק משמעותי זה״.

סרטון – הפתרון של IOPtima

מה שהפך כבר למסורת זכה בשנים האחרונות לאירוע חגיגי של ממש בנוכחות בכירי קהילת ההייטק בישראל. בתחילת ינואר הקרוב נקיים בנמל יפו את האירוע הרשמי של טקס חלוקת הפרסים של זוכי Geek Awards 2016 שיתקיים כאירוע סגור למוזמנים בלבד. זוהי השנה השישית שהתחרות מתקיימת ואם לשפוט על בסיס השנים הקודמות, נראה שמי שיזכה להופיע ברשימה הזו עשוי לייצר לא מעט כותרות בהמשך הדרך.

לוח זמנים

שלב ראשון: הצעת מועמדים לקטגוריות השונות – מועד סיום: 10.12

שלב שני: הצבעה למועמדים המובילים בכל קטגוריה – מועד סיום: 31.12

שלב שלישי: הכרזה על הזוכים בפרסי בחירת הקהל ובחירת השופטים באירוע ה-Geek Awards 2016 שיתקיים בינואר 2016.

השלב הראשון

בהמשך הפוסט הנוכחי תתבקשו להציע את המועמדים שלכם עבור 15 הקטגוריות המשתתפות בתחרות. שלב זה יסתיים ביום חמישי, ה-10 בדצמבר 2015 ובסופו נבחר את המועמדים בעלי מספר ההצעות הגבוה ביותר בכל קטגוריה ונעלה אותם לשלב ההצבעות, בו תדרשו להצביע למועמדים המועדפים עליכם בכל קטגוריה.

בסוף השלב הראשון יועלו כל המשתתפים שהוצעו במהלך התקופה להצבעת על ידי צוות שופטים מהתקשורת, התעשייה וקהילת ההיי-טק והסטארטאפים בישראל.

מתוך סך המשתתפים שיציעו מועמדים בשלב הראשון (הנוכחי), חמישה יזכו בכרטיס כניסה לאירוע שיתקיים בינואר.

בעקבות ההצלחה של תחרות BankAPP שהתקיימה לראשונה בשנה שעברה, אליה נרשמו כ-1,000 יזמים, החליטו בבנק הפועלים להשיק את BankAPP2 תחרות לפיתוח אפליקציות מובייל פיננסיות שמתבססות על API (ממשק לפיתוח אפליקציות מבוססות מידע בנקאי) ייחודי שפיתח הבנק. התחרות מאפשרת ליזמים ומפתחים שרוצים להמציא את האפליקציה הפיננסית הבאה, לקבל גישה למידע וליכולות שיש לבנק עצמו, תחת מעטפת אבטחת המידע והפרטיות הנדרשת.

BankAPP2 תתמקד בעולמות תוכן מגוונים מעולם הבנקאות במבט לעתיד: התאמת יישומים עבור הלקוח הדיגיטלי שמחפש חוויית בנקאות חדשה, פתרונות לצרכים של לקוחות עסקיים קטנים וגדולים, אפליקציות בעולם הצרכנות והתשלומים ופתרונות יצירתיים נוספים בכל תחומי הפיננסים והבנקאות.

במסגרת התחרות ייהנו המשתתפים מליווי מקצועי של גורמים בכירים בבנק ובתעשיית ההשקעות וההייטק בישראל, אשר יעזרו להם לפתח ולמקד את הרעיונות שלהם ולהגיע לתוצר איכותי ומתאים ליישום.

חשיפה בפני משקיעים מהארץ ומהעולם

עשרת העולים לגמר ייחשפו בפני משקיעים מובילים מהארץ והעולם וכן בפני תוכנית ה-FinTech של הבנק, המאפשרת השקעה של עד מיליון שקל, בהתאם לשיקול דעת הבנק. בנוסף, יוענקו לזוכים פרסים כספיים ומתנות.

ההרשמה המוקדמת לתחרות החלה ב-11 בנובמבר. אירוע ההשקה לתחרות יתקיים היום. בתאריך זה ישיק הבנק לראשונה את פורטל המפתחים אשר יאפשר ליזמים ומפתחים גישה לנתונים הבנקאיים באמצעות ה-API. הנתונים עברו סימולציה על מנת שלא יחשפו נתוני אמת של לקוחות, אך מבנה הנתונים אמין ותואם ייצור, באופן שיאפשר מעבר פשוט ליישום בפועל של האפליקציות המתאימות.

אירוע הגמר יתקיים במסגרת כנס משקיעים בינלאומי, ב-25 בינואר 2016, בבנייני האומה בירושלים, במהלכו יוכרזו הזוכים.

לפרטים נוספים ולהרשמה

מקור: Econcrete

חברת Econcrete Tech הישראלית, אשר פועלת במטרה לספק פתרונות אקולוגיים מבוססי בטון למבני תשתית ימיים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך מיליון דולר. סבב הגיוס הושלם בעזרת משקיעים פרטיים, ומטרתו לאפשר את הרחבת פעילות החברה בשנת 2016 באירופה ובארה״ב.

מוצריה של החברה, המבוססים על תערובת בטון מיוחדת, מאפשרים לדגים ולצמחייה להמשיך ולהתקיים ללא מפריע, זאת בזכות רמת חומציות נמוכה משמעותית מזו המצויה בתערובות בטון סטנדרטיות.

בטון אקולוגי

Econcrete Tech מפתחת, מייצרת ומיישמת סדרה של תערובות בטון ויחידות טרומיות לבניית תשתיות ימיות וחופיות המאפשרות תנאים סביבתיים מתאימים להתפתחות צמחיה ובעלי חיים ימיים, במבני תשתית כדוגמת מרינות, מזחים ושוברי גלים. בין מוצרי החברה יחידות להגנה חופית, בריכות גאות ושפל לביסוס חופי, לוחות קירוי לקירות ים ועוד.

מוצריה של Econcrete תורמים לחיזוק התשתיות ויוצרים שכבת הגנה נוספת מפני גלי הים. כמו כן, הם מצמצמים את פלישתם של זני צמחים ומיני בעלי חיים לא רצויים, תוך כדי שמצמצמים את עלויות התחזוקה. פרט לעבודה על תשתיות בים, החברה פיתחה גם טכנולוגיה ליצירת אלמנטים מבטון לבנייה ביבשה, כגון קירות בטון המעודדים צמיחה של אצות אנדוליטיות, טחבים וצמחייה מטפסת.

הבעיה בבנייה ירוקה ומוצרים אקולוגים ואורגניים למיניהם היא בעיקר עלותם הכספית הגבוהה. עלות תערובת הבטון הידידותית לסביבה הימית שמציעה Econcrete גבוהים ב-2%-7% יותר מתערובות בטון רגילות בהן נעשה שימוש בהקמת תשתיות ימיות. הפרש זה, לטענת היזמים, הוא סביר וניתן להחזיר את ההשקעה דרך חיסכון בעלויות התחזוקה העתידיות.

כיום מוצריה של החברה מושתתים במספר פרויקטים ברחבי העולם, בין היתר בנמל חיפה, אשדוד, אילת, וגם ניו יורק ופלורידה בארה״ב. Econcrete הוקמה בשנת 2012 על ידי ד״ר עדו סלע וד״ר שמרית פרקול – פינקל, שניהם ביולוגיים ימיים בעלי ניסיון רב בטיפול בתשתיות חוף ימיות. סבב הגיוס הנוכחי מתווסף לבשורות משמחות נוספות בנוגע לחברה, שרק לפני כשבוע זכתה במקום הראשון בתחרות עולמית לחדשנות ויזמות צעירה שנערכה בסין.

מקור: clkim

clk.im הישראלית מציעה פלטפורמה לקיצור לינקים, אשר מאפשרת למשתמשים לקבל סטטיסטיקות על הקליקים שלהם אך יתרה מזאת, להוסיף מוניטיזציה ללינק שקוצר כדי להרוויח על הדרך דמי כיס. ״לקחנו את מיטב הפיצ'רים של Bitly (המחזיקה ב-80% מהשוק) והוספנו למערכת שכבת מוניטיזציה בדמות מעברונים (בדומה ל-Adfly)״, הסביר לגיקטיים יואב שלו, מייסד החברה.

כל משתמש יכול לקבוע אם לעשות מוניטיזציה ללינק שקוצר (ביכולתו סתם לקצר לינק כדי לעקוב אחריו ולאמוד את מידת השפעתו), ואף לשלוט במודעות הפרסומת שמשתמשי הקצה יראו לאחר הקליק, בתוך המעברון עצמו. הפרסומות עצמן מגיעות משותפים הנמנים על השירות, מרשתות פרסום ומפרסמים ישירים. בסופו של דבר, ניתן להפוך כל לינק מקוצר לפרסומת על ידי אופטימיזיציה.

כלי מקצועי במחיר סביר

Clk.im רוצה לתת מענה לכל החברות, הסטארטאפים, האתרים והמשווקים אשר אין להם את היכולת הכספית או הרצון לשלם קרוב ל-1,000 דולר עבור שירות Pro, למרות שמוצאים בו עניין. קהל היעד אליו פונה החברה הוא סטארטאפים, מנהלי עמודים ברשתות החברתיות, אתרי תוכן, בלוגים ומשווקים למיניהם.

משתמשי ה-Pro של Clk.im יכולים גם לקבוע את תוכן הפרסומות, ואף לשייך אותה לדומיין משלהם (בדומה לשירות ש-Bitly Pro מציעה). על אף הפופולאריות של מקצר הלינקים של Bitly, עדיין קיים חסם כניסה כלכלי משמעותי במיוחד עבור אלה שרוצים לעשות שימוש בתכונת ה-Pro של החברה, שכן זו מתחילה מ-995 דולר לחודש, ולכן מוצר זה פונה בעיקר לחברות גדולות שיכולות להרשות לעצמן להשתמש בטכנולוגיה זו.

Clk.im ממש לא לבד בשוק. בנוסף ל-Bitly הפופולארית, המאפשרת למשתמשים חינמיים לקצר לינקים ולקבל סטטיסטות בסיסיות, קיים גם השירות של Snip.ly, אשר מאפשר למשתמשים לקצר לינקים ולהוסיף חלונית קטנה עם הנעה לפעולה, תמורת החל מ-29 דולר לחודש. גם Adfly מציעה פלפטורמה חינמית דומה, אשר מאפשרת למשתמשים לקצר לינקים ולעשות להם מוניטיזציה על בסיס מאגר המפרסמים שלה, אותו הדבר גם Goo.gl.

במה אתם שונים מהמתחרים?

לדברי שלו, הבידול והייחוד של Clk.im בא לידי ביטוי בכך שהם מאפשרים למשתמשים להשתמש בדומיין שלהם, לקבל סטטיסטיקות מתקדמות על הקליקים, וגם לשלוט בפרסומות או בתוכן שהם רוצים להציג למשתמשים בעודם עוברים אל היעד. כך לדוגמא, ״משתמשים אשר יש להם הרבה עוקבים ברשתות חברתיות יכולים לשתף תכנים מעניינים ״ועל הדרך״ להציג למשתמש הקצה פרסומת או חסות מטעמם. כך, גם משווקים אשר יש להם קהל משמעותי וידע טכנולוגי מועט יכולים להפיק יותר תועלת כלכלית מבסיס המשתמשים שלהם באופן אלגנטי ולא פולשני. למעשה הם יכולים לעשות אופטימיזציה ברמת כל לינק כך שהם יכולים להתאים פרסומת לעמוד היעד או המוצא (איפה שהם שיתפו את הלינק) באופן מדויק מאוד״, הוסיף.

מקור: Clkim

מה המודל העסקי שלכם?

״אנו עובדים בשתי מתכונות; 1. מתכונת חינמית – בה כל משתמש יכול לקצר לינקים ולהחליט האם הוא רוצה שנעשה לו מוניטיזציה או לא. אם הוא בחר לעשות מוניטיזציה אנו נתאים פרסומות באופן חכם וקונטקסטואלי ונתחלק איתו ברווחים; כשאנו מספקים את המוניטיזציה, אנו מעבירים למשתמשים 70% מהרווחים 2. מתכונת PRO – המשתמשים שלנו יכולים לבחור בין מספר תוכניות המאפשרות להם להשתמש בתשתית הטכנולוגית שלנו לצורכיהם. אנו גובים מחירים חודשיים קבועים וידועים מראש עבור התוכניות השונות.

מבחינת עלויות, השירות מציע ארבע תוכניות; האופציה החינמית, אשר אידיאלית עבור כל משתמש פרטי שפשוט רוצה לנסות ולהרוויח כסף מפרסומות; חבילת ה-SSP אשר מאפשרת למשתמשים לשלוט במונטיזציה עצמה מוצעת תמורת 25 דולר בחודש; גרסת אנליטיקה בלבד, אשר מוצעת תמורת 50 דולר בחודש ומיועדת עבור מותגים אשר סה״כ רוצים לקבל אנליטיקות מתקדמות אודות הלינקים שלהם, כמו גם שיוך ישירות לדומיין שלהם; וחבילת ה-Full White Lablel המוצעת תמורת 65 דולר בחודש, מיועדת עבור משתמשים מקצועיים יותר אשר רוצים שליטה מלאה, אנליטיקה מתקדמת ושיוך לדומיין שלהם.

נכון לעכשיו החברה פועלת בעזרת מימון עצמי וצומחת על בסיס הכנסות מהשירות שהיא מציעה. האבטיפוס של המוצר הושק בסוף 2014 על ידי יואב שלו, כאשר בתחילת 2015 הצטרף למיזם גם ליאור ברושי בתור השותף הטכנולוגי.

מקור: צילום מסך, Clkim

יצאתי לבדוק

ממשק המשתמש בשירות תכליתי ופשוט למדי. ההרשמה מינימליסטית במיוחד, ותוך דקה אחת אפשר כבר להתחיל לקצר לינקים, לשתף אותם ברשתות החברתיות או באמצעות קוד QR, ולנסות ולהרוויח קצת כסף. כפי הנראה, הסטטיסטיקה שרלוונטית עבור המשתמשים החינמיים היא די מינימליסטית וכוללת אך ורק את כמות הקליקים על הלינק, ושום פרט מעבר. כלומר, לא ניתן לקבל למשל נתונים דמוגרפיים או כמה זמן ׳המקליק׳ בילה בלינק אליו קישרתם. כך שבסופו של דבר נראה שהאופציה החינמית רלוונטית בעיקר למשתמשים הפרטיים, משפיענים למיניהם, שרוצים לנסות ולתרגם את ההשפעה שלהם ברשת לכסף (וכאן כאמור – לא קיים שום הבדל בין הפלטפורמה הישראלית, לבין האחרות הזמינות בשוק).

עבור משתמשי פרימיום פתוחות יותר אופציות, בהן האפשרות לשנות את צבע הרקע או הטקסט של הפרסומת או להוסיף את הלוגו של החברה, גם במודעה שלא קשורה אליה. כמו כן, האנליטיקה הפתוחה בפני משתמשי פרו (שעולה כ-65 דולר בחודש) כוללת נתונים אודות סוג המכשיר ממנו בוצעה ההקלקה, דפדפן, שפה, מיקום גיאוגרפי, חלוקה לפי הקלקות שבוצעו על ידי בוטים וכאלו שבוצעו על ידי אנשים אמיתיים ועוד. בנוסף ניתן לצפות בדו״חות מפורטים המכילים נתונים אודות הרווחים, כמו גם eCPC, eCPM ועוד. יתרון משמעותי נוסף ממנו נהנים משתמשי הפרו הוא האופציה לערוך את הלינק המקוצר, כך שבמקום כתובת מקוצרת של clk.im, ניתן לבחור שתופיע הכתובת של האתר שלכם, אליו הלינק מוביל, כדי להגביר את הסיכויים להקלקה, וכך גם להגדלת הרווחים כמובן (כי כולנו למדנו להיות יותר זהירים כאשר שולחים לנו לינקים מקוצרים).

מה שכביכול נחמד בשירות הוא שגם אם אתם עושים שימוש בחוסם פרסומות כזה או אחר, לא תוכלו להתחמק מאותן הפניות למודעות. יתרה מכך, כדי להגיע לעמוד אליו הפנתם, החברים שלך או כל מי שהעברתם לו את הלינק יאלץ להמתין מספר שניות עד שיוכל להתקדם הלאה, קצת כמו מודל הפרסומות ביוטיוב, רק שנמשך יותר זמן.

באופן אישי אני לא חושבת שהייתי עושה שימוש בשירות בתור קיצור לינקים, בטח שלא אם אני רוצה לשתף חברים ומכרים בלינקים מסוימים, בקטע של ׳אל תעשה לחבריך מה ששנוא עליך׳, והצורך להמתין מספר שניות כדי לצפות בלינק המיוחל. יחד עם זאת, עבור ׳משפיעני רשת׳ ומנהלי שיווק ברשתות החברתיות יתכן וקיימת כאן אפשרות די משתלמת ופשוטה לתפעול. שווה לבדוק.

Source: VWO

מאת טליה וולף, מנכ״לית ומייסדת Conversioner.

כאשר אנשים מתחילים תהליך של AB testing יש להם בדרך כלל מטרות מאוד מוגדרות, כגון הגדלת הרשומים למוצר, הורדות אפליקציה או העלאת מכירות באתר. כל המאמצים מוקדשים להגדלת המדד הרלוונטי הזה והרצת AB tests על מנת לשפר אותו.

עבורי, AB Testing תמיד מהווה יותר מרק דרך להגדיל מדד כזה או אחר. עבורנו ב-Conversioner
AB Testing או Conversion Optimization היא דרך המאפשרת לאנשי שיווק ומנהלי חברות לערוך בדיקות משמעותיות ואסטרטגיות אשר מספקות תובנות על הלקוחות שלנו ולאחר מכן להמיר את אותן תובנות לשינוי משמעותי בחווית המשתמש, במוצר וכמובן להעלאת הרווחים.

בקצרה, כאשר עושים conversion optimization בצורה הנכונה ישנה יכולת גדולה יותר להבין את הלקוח ברמה הרגשית ולתרגם את הידע הזה לכדי תוצאות משמעותיות. Conversion optimization יכול לעזור לייעל את תהליך שירות הלקוחות, את שיטות המכירה, חוויית משתמש (user journey) ,ומוצרים בכללותם. כל השינויים הללו יכולים להוביל לרווחים גבוהים יותר פשוט על-ידי הרצת טסטים רלוונטיים ומעקב אחר אסטרטגיה ברורה.

בין הרצוי למצוי

לאחר שיצרתי תמונה מושלמת של אופטימיזציה, כדאי להבין מדוע זה לא באמת קורה במרבית הטסטים. כדי להתחיל בואו נראה מה אנשי השיווק עושים כיום בעולם ונגדיר את הנקודות אשר דורשות לשיפור (וכיצד לשפר אותן).

הבעיה העיקרית: חוסר הידיעה לגבי אילו טסטים להריץ מובילה למבדקים חסרי משמעות אשר בתורם מובילים לתוצאות זניחות. ברבעון הראשון של 2015, 63% מהמשווקים אמרו שהם מבצעים אופטימיזציה לאתר שלהם על בסיס אינטואיציה בלבד. זהו נתון משוגע.

המספר הזה הוא תוצאה ישירה של העובדה שרוב הטסטים אשר נעשים כיום בידי המשווקים מבוססים על שינויים זניחים על פי התנהגויות המשתמש. משמע, התייחסות לסוג הדפדפן, המיקום גיאוגרפי, משך זמן גלישה בעמוד ומדדים אחרים אשר קובעים איזה סוג של אלמנט משנים בדף הנחיתה.

בתמונה למעלה אתם יכולים לראות טסט שכזה, שני משתמשים מגיעים לעמוד נחיתה זהה לחלוטין אך בעקבות (התנהגות) הגעה ממדינה אחרת, אחד רואה קריאה לפעולה בצבע ורוד והשני כחול. שינוי קטן ולא משמעותי. תהליך דומה הקורה במרבית החברות, דף הנחיתה משוכפל ונעשים שינויים מינורים של החלפת אלמנט בודד בכדי לראות מה מייצר יותר המרות.

באופן כללי אנשים אינם יודעים מה לבחון, אז הם בודקים את המספרים, מזהים דפוס ואז מנחשים מה איזה טסט להריץ, וכאשר התוצאות חוזרות הם אינם מבינים כל-כך מה משמעותם ועל מה לערוך אופטימיזציה לאחר מכן. הסיבה לכך היא שניתוח התנהגותי הוא רק חלק אחד מתוך מכלול ניתוחים ומחקרים שיש לבצע לפני הרצת AB test. ניתוח התנהגותי מאפשר לנו להבין היכן הבעיה אך לא, כיצד לפתור אותה.

החוליה החסרה

בכדי לבצע טסט יעיל ולקבל תוצעות משמעותיות, חובה לבנות אסטרטגיה ולאחר ניתוח התנהגותי מקיף, לשלב Emotional Targeting במחקר ולהבין, מה עלי לבחון וכיצד אפשר לשפר את הבעיה בצורה משמעותית.

Emotional targeting (ניתוח אמוציונאלי) היא החוליה החסרה ברוב אסטרטגיות השיווק המקוונות ובעיקר בתחום האופטימיזציה. אם אלמנטים התנהגותים כמו זמן שהיה בעמוד או סוג מכשיר נקודות העניין בשיטת הניתוח ההתנהגותי, אז הרווח הרגשי של הלקוח ומצבו הרגשי הוא נקודת העניין בשיטת ה-Emotional Targeting.

שיטת ה-Emotional Targeting נגזרת מאחד המקורות הבסיסיים ביותר של השיווק והפסיכולוגיה: בני-אדם הם יצורים לא-רציונלים ותהליך קבלת ההחלטות שלנו הוא כמעט לחלוטין רגשי, וזו הסיבה, שבשביל למכור מוצר, עליך לפנות אל הצד הרגשי של הלקוחות שלך ולהבין מה מניע אותו לקניה.

לאורך כל שנות ההיסטוריה של השיווק, המפרסמים תמיד פנו אל הרגש בכדי להגביר את המכירות ולהגדיל את הרווחים. עולם המכירות שמחוץ לאינטרנט מתמקד בעיקר בערך הרגשי של המוצר ולא על המאפיינים שלו או על המחיר כמו בעולם השיווק המקוון.

ניקח את מותג ספרייט כדוגמה: מודעות הפרסומת שלהם אמורות לגרום לנו להתרגש, להרגיש את החיים, ולהיות אנרגטיים יותר וערניים. אין שום טקסט אשר מסביר לנו ששתיית ספרייט תעורר אותנו או שהוא משקה יותר טוב מהאחרים – אך בעזרת שימוש פשוט בצבעים, תמונות ותנועה ספרייט גורמים לנו להרגיש את כל הדברים הללו. אין כאן התייחסות למחיר או למוצר עצמו.

כאשר מדובר בעולם השיווק באונליין האדם הממוצע רואה מאות מודעות ופרסומות ביום רגיל והוא חייב איכשהו לנווט את עצמו ביניהן ולקבל החלטה האם לבצע פעולה או לא. אנו נוטים לחשוב שעל-ידי הדגשת המאפיינים או המחיר של המוצר שלנו הלקוחות יבחרו בנו, אך למעשה, ללא קשר למה שאתם מוכרים, מה ש"מדבר" אל הלקוח הוא לא המוצר אלא הרווח הרגשי.

כאשר אנשים קונים מוצרים, הם קונים גרסאות טובות יותר של עצמם. הם מדמיינים את עצמם חזקים יותר, מאושרים יותר, בטוחים, נקיים יותר ואולי אפילו טובים יותר מאחרים. אנחנו קונים חלומות וחוויות רגשיות.

שיווק מוצלח משאיר רושם אשר מתמקד בלעזור ללקוחות להפוך לגרסאות יותר טובות של עצמם. הוא מתמקד בלהראות להם את האדם שהם יכולים להיות (מי שהם חולמים להיות) וכיצד המוצר יעזור להם להפוך לאדם הזה.

עולם השיווק המקוון כמעט לחלוטין מתמקד בהתנהגות, הוא טכני והוא מוכוון מוצרים. כמעט תמיד פי הנחיתה והבאנרים מדגישים מאפיינים או מחירו של מוצר, תוך שימוש בהרבה טקסט על מנת להסביר למה המוצר הזה טוב מאחרים. לדוגמה: Skype.

סקייפ משתמשים בכותרת בכדי לומר לגולשים מה הם עושים ובסרטון שמראה אנשים משתמשים בסקייפ. המידע הכי מובלט בעמוד הוא המאפיינים כמו "שיחה, הודעות ושיתוף" וכמו כן המחיר (בחינם). ככה נראה עמוד נחיתה ממוצע של הרבה חברות – הכל על המוצר.

לעומת זאת, כיצד נראית פרסומת אופליין של סקייפ? אחרת.

Embrace your true calling.

משחק מילים עם המילה ״calling״ אך שימו לב שהם לא מדברים על כך שסקייפ היא פלטפורמת התקשורת הגדולה בעולם ולכן כדאי לעבוד בה, אלא מדגישים את הערך – ״אמצו את הייעוד האמיתי שלכם״.

כאשר בעולם האינטרנט סקייפ והרבה חברות אחרות מתמקדות במוצר שלהם, מודעת הרחוב, הטלווזייה והרדיו שלהם מתמקדןת ברגש של הלקוחות.

לי כל זה לא כל כך מסתדר, למרות שאנו יודעים שבעזרת פנייה אל הרגש אפשר למכור, עולם האופליין אשר אינו יכול לעקוב אחר התוצאות ולדעת מה מידת האפקטיביות של הקמפיינים משתמש רק ברגש ואילו עולם האונליין אשר מאפשר מעקב וניתוח תוצאות מתמקד במוצרים והתנהגויות בלבד.

המספרים מדברים בעד עצמם, שנים של טסטים הוכיחו לנו שהדרך היחידה להריץ טסטים משמעותיים ולקבל תוצאות משמעותיות אשר מעלות את הרווחים בצורה עקבית, היא דרך שימוש ב Emotional Targeting אשר מייחס חשיבות למצבו הרגשי של הלקוח, לרוצונות ולסיפור שלו.

מקרה בוחן

בעבודה עם "WallMonkeys" (שירות מגניב במיוחד המאפשר להזמין מדבקות וציורי קיר) מטרתנו הייתה להגדיל את היקף המכירות ולבלוט מעל המתחרים האחרים.

כבכל פרויקט התחלנו במיפוי וניתוח המידע באמצעות מפות חום, Google Analytics וכלים אחרים בכדי לקבוע את התנהגות המשתמש ואת נקודות המפתח אשר נידרשות לאופטימיזציה בתוך הפאנל (funnel). לאחר מכן, המשכנו במחקר ה"טריגרים" הרגשיים, בנינו פרופילים ופרסונות של לקוחות, העמקנו בפסיכולוגיית המשתמשים וזיהינו את הטריגרים אותם אנו רוצים להתחיל לבדוק.

דף הבית המקורי:

תוצאות מפת החום:

שני דברים התבהרו בעקבות המחקר: מן הצד התנהגותי של המשתמש זיהינו כי רוב הלקוחות התחילו את הרכישה שלהם באמצעות חיפוש. זהו הכלי השמיש ביותר באתר ולמרות זאת הוא נמצא בפינה הימנית בצורה נחבאת לעין.

ברמה האסטרטגית והרגשית התמונות המתחלפות כרגע באתר הבית אינן קשורות בכלל לקהל היעד (בעיקר הורים ונשים) אשר רוצים להרגיש ולראות כיצד שינוי פשוט של מדבקה אחת יכול לחולל מהפכה בביתם ולשנות את האווירה בבית. עבור אותם הורים, Wallmonkeys היא דרך מהירה וקלילה להפוך את ביתם לשלהם ולשדרג אותו.

הדרך הטובה ביותר להסביר זאת היא שכאשר אנשים קונים פטיש, הם לא רוצים פטיש, הם רוצים חור בקיר. וכאשר אנשים קונים מדבקות, הם לא רוצים מדבקות, הם רוצים שינוי, בית יפה יותר ומיוחד.

לכן הטסט הראשון שלנו היווה שיפורים לשני הכיוונים, ברמת השימוש וברמת האסטרטגיה ומיתוג:

השינוים שערכנו בעמוד הבית של האתר:

• שינוי במבנה העמוד – הורדת סליידר מתחלף, מיקום סרגל חיפוש במקום דומיננטי ועוד.
• בצבע
• בתמונה
• באפשרויות השימוש.
• מעל הכל, השינוי המהותי ביותר עבורנו היה לתת לאנשים תחושה כי אתר "Wallmonkeys" הוא חוויה כיפית, מגניבה ומרגשת.

בעזרת הצבע הכתום, הירוק והלבן (פסיכולוגיית צבעים) הדגשנו את השירות המרענן, המיוחד והכייפי של Wallmonkeys. הסליידר בעל חמש התמונות הופסק ובמקום זאת הוצגה תמונה יחידה הממוסגרת בלוק של חדר – שולחן, ספרים ומנורת לילה בכדי להדגים כיצד בית יכול להראות לאחר קניית WallMonkeys.
בנוסף, שינוי גדול נוסף היה הגדלת שורת החיפוש ומיקומו במרכז האתר.

שינויים אלו הובילו לעליה של 550% ברווחים של האתר.

מעבר לעליה המדהימה במכירות, על-ידי סיפוק הצורך הרגשי של המבקרים באתר והדגשת שורת החיפוש בטסט אחד העלנו את כמות החיפושים באתר מה שהוביל לגילוי מרעיש: החיפוש האתראינו מניב תוצאות רלוונטיות במיוחד. בעקבות גילוי זה ביצענו אופטימיזציה למונע החיפוש באתר ובכך הגענו לרווחים אף גבוהים יותר. בעזרת מתודולוגיה טסטים, בחינת דברים רלוונטים ומשמעותיים כלל הרווחים עלו בחברה והשימוש נעשה מותאם יותר לקהל היעד.

3 דרכים לשימוש ב Emotional Targeting:

1.  הכר את הלקוחות שלך ברמה הרגשית

עד כמה אתם מכירים את הלקוחות? האם תוכלו לענות על שאלות בנוגע לחייהם ,חלומותיהם ותחביביהם? לקוחות וגולשי אתר הם יותר מרק "סוג הדפדפן" ו"אזור גאוגרפי". בנו פרופיל לקוח בעזרת התבנית שלנו והחשפו לעולמם העמוק יותר של לוקוחותיכם.

2. תמונה שווה יותר מ-1000 מילים

אחד העקרונות שלנו ב Conversioner הוא: "Don't just say it, show it" – זוהי אומנות השימוש באמצעים חזותיים בכדי לייצר תחושה, רגש ולהמריץ אנשים לקניה.

כמה עובדות על טקסט כנגד תמונות וצבע:

• כמעט 50% ממוחנו מעורב בעיבוד ויזואלי של מידע (Human Anatomy and (Psychology.
• לוקח לנו רק 150 מילי-שניות לעבד סמל ורק 100 מילי-שניות לצרף משמעות אליו.
• בממוצע המבקרים קוראים רק 28% מהמילים בכל ביקור באתר (Nielsonׂׂ).

אנו סובלים מעודף מידע והדרך הטובה ביותר להעביר מסר בזריזות היא להשתמש במודעות ויזואליות וצבעוניות. מה שאומר: תראו את זה, אל תגידו את זה.המטרה שלנו היא שלקוחות יוכלו להבין מיד מה אנחנו עושים וכיצד זה משתלם להם. במקום לומר למבקרים באתר עד כמה המוצר שלכם יכול להיות טוב עבורם , הראו להם את זה בעזרת תמונות ,צבעים וכותרות מתאימות.

Manpacks, לדוגמה, יכולים לכתוב בדף הכניסה שלהם שיש להם היצע בלתי אינסופי של קונדומים, בגדים תחתונים וגרביים. הם גם יכולים להסביר על המשלוח המהיר שלהם, המבחר הגדול שלהם ועד כמה הם מגניבים. במקום זה, ManPacks רצו להמקד לקוחות בדימוי האישי של הלקוח ומשתמשים בתמונה בולטת ו״בועטת״, לוגוים של חברות מפורסמות המראים ללקוחות כי מדובר בחברה מוכרת ואמינה וכותרת חזקה. כל אלא מעבירים את ערכי השירות כמעט ללא מילים.

3. הדגישו את הערכים, לא התועלת

במחקר שיווק דיגיטלי של Experian נמצא כי כ-49% מהמשווקים מעידים כי האתגר העיקרי שלהם הוא להתבלט מעל המתחרים.

כאשר זה מגיע לעולם האונליין, מרבית החברות בוחרות לבלוט בצורה בה הן מציגות את המוצר ,המאפיינים והמחיר מעל לכל (תועלת המוצר) אך, כפי שכבר ביסננו, מה שחשוב לא פחות ואף יותר ברוב המקרים הוא הערך הרגשי והצורך אותו המוצר מספק ללקוח.

בעולם ביטוחי הרכב לדוגמה, ישנה תעשייה תחרותית מאוד וחייבים לבלוט בכדי להצליח. אחד הדברים החשובים ביותר שלקוחות פוטנציאלים בודקים הוא לרוב המחיר, אנשים רוצים ביטוח רכב זול ובעקבות זאת כל חברה מבטיחה לעשות את זה אך כיצד ניתן לבלוט אם כולם מבטיחים את אותו הדבר?
בוא ונבחן שתי חברות ביטוח רכב אשר אומרות אותו הדבר, אבל בדרכים שונות זו מזו.

ל-InsuranceStep יש דף פתיחה אשר אומר למבקרים: "כאן תחסכו עד 70% על ביטוח הרכב".

ואילו Quotelab ,גורמים לך לגם הרגיש את זה:

שימו לב כיצד המשפך ( funnel) שלהן זהה , אך השימוש בצבעים הנכונים (כחול ליציבות ואמון) ,תמונה חזקה ולוגיים מוכרים אשר משדרים אמון עושים את כל ההבדל.

4. שימוש בפסיכולוגיית צבעים

לצבע תפקיד חשוב מאוד ב Emotional targeting. למעשה, זוהי עובדה מוכחת ממחקרים פסיכולוגים רבים שלצבעים ישנה השפעה על חלקים מסויימים במוחנו אשר משפיעים על הרגשתנו. במשך שנים אמנים, מעצבים ומפרסמים השתמשו בצבעים בכדי להשפיע עלינו רגשית ולשנות את הרגשתנו לגבי מותגים מסוימים ,לוגואים, ויצירות אמנות שונות. מחקר שנעשה לאחרונה מלמד כי צבעו של הלוגו משפיע על הרגשתו של הלקוח לגבי המותג. השתמשו במאמר הבא בכדי ללמוד כיצד להשתמש בפסיכולוגיית הצבעים (כפי שעשינו בWallMonkeys) על מנת להעלות את יחסי ההמרה.

5. בצעו AB tests משמעותיים

אחרון ברשימה אך חשוב באותה המידה, עליכם לבצע AB test לתכנים ולאסטרטגיה שלכם. לאחר שבניתם את פרופילי המשתמשים שלכם, יצרתם אסטרטגיה, ועיצבתם את דף הנחיתה שלכם (או כל חלק מהמשפך), זהו הזמן לבצע את המיבדק ולקבל אילושהן תובנות בנוגע ללקוחות שלכם. כך מבצעים מיבדקים בעלי משמעות שמובילים לשיעורי המרה גבוהים יותר (מגולשים ללקוחות) ולתובנות משמעותיות יותר.

כתבה זו פורסמה לראשונה באתר Conversioner על ידי טליה וולף, מנכ״לית ומייסדת החברה המשמשת גם כמרצה בתחום conversion optimization, mobile optimization, eCommerce and consumer psychology. הכתבה תורגמה לעברית עבור גיקטיים.

ראבי מאטרה הוא שותף מייסד של אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בעמק הסיליקון, Lightspeed Venture Partners. עם ניסיון של כ-20 שנים בהשקעות ו-13 אקזיטים, הוא גם נחשב לאחד מהמשקיעים הבולטים בתחום התוכנות הארגוניות, המוביליטי והענן ולא במקרה כלל אותו פורבס ברשימת Forbes Midas של המשקיעים המובילים בעולם.

בזמן ביקורו האחרון בתל אביב, פגשנו את ראבי ושמענו ממנו את התובנות שלו, והדרך שבה רואים משקיעי הקרנות את מצב השוק, כיצד קרנות בשווי מיליארד דולר עדיין משקיעות בסבבי Seed ומדוע לא תקבלו ממנו תשומת לב אם אתם מתכננים לבנות חברה ששווה 100 מיליון דולר.

ראבי מאטרה. שותף מייסד של קרן ההון סיכון Lightspeed Venture Partners. קרדיט תמונה: יח"צ

כולם מחפשים את היוניקורן הבא (חברות ששוות מיליארד דולר, י.פ.). אבל, כדי להגיע לחברות האלו בשלבים מוקדמים, אתה חייב להמר. זה הימור רציני בנקודה הזו, כי אתה לא יודע באמת. אתה יכול להבין מה יהיה רווחי ומה יכול להפוך להיות חברה של מיליארד דולר. זה די קל. אבל כשאנשים באים אליך עם חזון של חברה צעירה, שהוא בדרך כלל יותר רעיון, איך אתה יודע על מה להמר? על מה אתה מתבסס?

אני בעסקי הון הסיכון כבר 20 שנה ובשלב הזה זה כבר די אישי. זה לא נראה ככה, אבל כחברה, יש לנו שבעה או שמונה שותפים, שניים מהם בישראל. כולנו מכירים אחד את השני די טוב. כשאתה פוגש יזם, זה מאוד אישי. אתה מקבל החלטה שיפוטית: האם אני מאמין באדם הזה? האם האדם הזה נותן לי השראה? האם אני מאמין בדרך שבה הם מתקשרים את החזון שלהם אלי? האם אני מאמין שהם הולכים להיות חדורי מוטיבציה ונלהבים ממה שהם הולכים לעשות, כי זה קשה לבנות סטארטאפ? האם אני מאמין שהאדם הזה יגבור על כל השאר? האם אני מאמין שהם יצליחו לשכנע את האנשים הטובים ביותר לעבוד איתם וללכת אחריהם? כמה מההחלטות האלו אתה מקבל על סמך הניסיון שלך והן חייבות להתקבל בשלב מוקדם.

בהון סיכון אין 100 אחוזי הצלחה, אבל אתה יכול להצליח אם אתה משקיע איכותי בשלבים המוקדמים, ואתה בתחום הרבה זמן. ואני לא מדבר על אנג'לים ששמים כסף ואז לוקחים צעד לאחור. אני מדבר עליך. אתה נכנס מוקדם, אבל אתה לא מהמר הרבה ואז אתה כאילו אומר זו חברה שאם אני משקיע בה, האחריות שלי היא לעזור לה להגיע לנקודה שבה היא יכולה להתנהל עצמאית.

לאנשים שמשקיעים ככה, הרבה מאוד תלוי בשיפוט הראשוני של האדם, והאם הוא יוכל לזכות בכל התמיכה שלך. ואם האדם הזה לא יצליח, אתה חייב לשכב על הגדר בדיוק כמו היזם. אין לך הזדמנות להעביר את ההימור שלך למקום אחר. אם אתה הולך עם התפיסה הזו וזו התרבות של החברה שלך – אתה צריך לקבל החלטה שאתה מאמין באיש הזה כל-כך שאתה רוצה לעמוד מאחוריו בכל העליות והמורדות, ולא משנה מה זה ידרוש ממך, כי אתה הולך להיות עם האיש הזה בשוחות.

אין חוקים ברורים. זה לא באמת קשור לכסף. ליזמים חייבת תשוקה עזה או מוטיבציה לעשות משהו, בגלל שאתה יודע כמה קשה זה הולך להיות לאורך זמן. אתה צריך לרוץ עשרה מרתונים, אחד אחרי השני.

אנחנו גם מחפשים אנשים – אני קורא לזה 'לומד-מסתגל' (adaptive learner). האנשים האלו חייבים להיות מכונות למידה, מכיוון שבתקופה של 7 עד 10 שנים, יכול להיות שיש לך חזון על מה שאתה רוצה לעשות, אבל השווקים והדרך המדוייקת שבה הם מתנהגים – הם בלתי אפשריים לניבוי, ובשלבים המוקדמים ואתה לא יכול לדעת אם זה רעיון גדול. אתם צריכים לחפש אנשים שיש להם את היכולות המחשבתיות והסקרנות האינטלקטואלית להישאר עם החזון שלהם, גם כשהשוק משתנה ומתפתח, כלומר, החזון יישאר אותו דבר, אבל הדרך שבהם הם אורזים אותו ומשווקים אותו לציבור, הם ישתנו, כך שבסופו של דבר הם יגיעו בדיוק למקום אליו השוק מגיע. לכן, אנחנו קוראים לזה 'לומדים-מסתגלים'. יש כמה אנשים שפגשנו וזכו אצלנו לציון מאוד גבוה בזה. אנחנו מחפשים את זה.

הדגש האחרון הוא שאף חברה לא יכולה להיבנות על ידי אדם אחד. אנחנו מחפשים אנשים שאנחנו מאמינים שהם יהיו אטרקטיביים כשהם יצאו החוצה ואנחנו מדברים על הטובים ביותר. יש בחוץ מלחמה של ממש על טאלנטים, ואנחנו יודעים שהאנשים הנדירים האלו, יגרמו לאחרים לרצות ללכת אחריהם. אז אלו רק שלושה מהדברים החשובים ביותר, ואנחנו משקיעים הרבה זמן כדי להכיר את היזמים.

כמו שאמרתי, זה מאוד אישי. ברגע שאתה בפנים, אתה בפנים. אז אנחנו צריכים להאמין שאלו האנשים שאנחנו מאמינים בהם. אנחנו לא יכולים לחזות את העתיד, אבל אנחנו מרגישים שאלו האנשים שיש להם סיכוי לשנות את העתיד.

אחת מהשאלות שיזמים נשאלים כשהם פונים לקרנות היא: "האם אנחנו מציגים את המוצר שאנחנו רוצים לבנות מחר, או שאנחנו מציגים את החזון לאיפה אנחנו רוצים להיות עוד שנתיים מהיום?". אתה בטח מכיר את זה, שכשבונים את המצגת זה מאוד קשה לראות את שני הקצוות. זה תלוי מן הסתם בסוג הקרן שאתה יושב מולה, אבל מה אתה חושב על זה?"

אנחנו מאמינים ב-2 דברים: חזון לטוח ארוך ונקודת כניסה. ועל שניהם צריך לחשוב היטב. נקודת כניסה בלי חזון היא פיצ'ר, לא חברה. חזון, בלי נקודת התחלה הוא אסטרטגיה, לא מוצר.

צמיחה מול רווח. בדרך כלל, כשמסתכלים על החברות הגדולות – הבאמת גדולות הן אלו שמכוונות לצמיחה. אבל אחת הטענות השכיחות, בייחוד עכשיו בעידן "הבועה בשוק הפרטי" היא שהעתיד לא ברור ולא מובן מאליו, ואף אחד לא יודע מה עלול להתרחש בחודשים הקרובים. אותם אנשים טוענים שכדאי שהחברות יתחילו לעשות כסף ולכלכל את עצמן ולא יגיעו לקצה המסלול לאחר ששרפו את כל הכסף בלהגדיל את החברה. האם אתה מחפש חברות שיהיו רווחיות נגיד תוך 12 עד 18 חודשים מהיום? מה אתה עושה כשמישהו בא אליך ואומר "יש לי חזון לשוק מתפתח, אבל הוא יגיע לשיא תוך 4 או 5 שנים מעכשיו ואני אצטרך את הכסף שלך ב-4 או 5 השנים הקרובות, אבל כשהשוק יתבגר ויבשיל, אנחנו נהיה בראש ונהפוך לסטנדרט של התעשיה"? האם זה משהו שקרנות יכולות בכלל להכיל? 

זאת שאלה טובה. אני חושב שפיטר ת'יל (ממקימי פייפאל ומהמשקיעים הראשונים בפייסבוק, י.פ.) עשה עבודה טובה כשהוא תיאר חברות ככאלו שעוברת משלב 0 לשלב 1, ומשלב 1 לשלב אינסוף. השלב הראשון הוא היצירה של 'יש מאין'. זה יצירה של מוצר ושוק. זה המעבר מ"יש לי חזון כיצד אני רוצה לשנות את העולם ולא הרבה חושבים כמוני, אבל אני צריך לראות איך אני מתניע וממש אותו, ומייצר תוכנית פיתוח. זה פחות או יותר מ-0 ל-1. אחרי שיש לך את זה, השלב של 1 עד אינסוף הוא "אני רוצה לגדול כי אני מרגיש שעליתי פה על משהו, "הצלחתי ללכוד ברק", ואני רוצה להגיע עם זה לכל העולם. אני רוצה לעשות את זה מהר ולפני כולם, כדי לתפוס כמה שיותר נתח שוק. יש הבדלה ברורה בין שני השלבים והבדלה ברורה בדרך שבה יזם צריך להתמודד עם הבעיות שהם רוצים לפתור. שלב ה-0 עד 1 הוא שלב של 'פיזור הערפל' ומציאת היעד, ושלב 1 עד אינסוף הוא שלב "אני יודע לאן אני צריך להגיע ועכשיו אני רץ הכי מהר שאני יכול".

כשאנחנו עובדים עם יזמים אנחנו מנסים להיות מתואמים לגבי השלב שבו אנחנו נמצאים במחזור חייה של החברה. המיקום קובע מה הם הדברים החשובים ביותר לעשייה. ואנחנו לא מתביישים במה שאנחנו עושים. זו הסיבה, שלמרות שאנחנו משקיעים בשלבים המוקדמים, אנחנו משקיעים גם חצי מיליון דולר. מדוע? כי שלב ה-0 עד 1 לא מצריך לשים עשרות או מאות מיליוני דולרים בחברה. האמת, שפחות כסף גורם לנו להיות מחודדים וממוקדים יותר. אנחנו לא רוצים לפתח מוצרים עם 10 תכונות, אלא 2  ולראות אם הם מתאימים. ואם הם לא, זה גורם לך לתקן את עצמך. ולכן כדאי שנהיה מאוד רזים (Lean) בשלב הזה. ברגע שאתה מרגיש שהצלחת "ללכוד את הברק", אז כמו שאומרים, "אנחנו נותני גז בכל העוצמה ולעזאזל עם הטורפדו". זה השלב גם שבו אנחנו כותבים צ'קים גדולים על 20, 30 ו-40 מיליון דולר. נלך לגייס 100 מיליון דולר, מכיוון שבנקודה הזו אנחנו יודעים שנוכל לגייס את הכסף ולהשתמש בו בחוכמה.

כחברה אנחנו נמצאים במשחק ועובדים יחד כבר הרבה זמן. אנחנו פעילים משנות ה-90 המוקדמות. אבל הרעיון הזה של "בוא נגייס 100 מיליון דולר ונגייס 1,000 אנשים ונבנה משהו" – אני חושב  שאנחנו פשוט מאוד מודעים לכך שאתה צריך לדעת לאן אתה רוצה להגיע, לפני שאתה יוצא לדרך.

כן, אבל השאלה היא, האם ואיך קרנות יכולות להבין חברות שזקוקות לשנתיים-שלוש, כדי להגיע מ-0 ל-1? רוב החברות שבהן אתה משקיע הן חברות תוכנה ארגוניות, אז ברור שהשוק שלהן שונה. אבל אם מישהו מגיע אליך עם חזון לחברה בסגנון Palantir ואומר לך שייקח לו לפחות שנתיים עד שהמוצר יהיה מספיק טוב לצאת לשוק, כלומר, הרבה מאוד זמן במונחי עולם הטכנולוגיה. כיצד אתה, בתור משקיע תסתכל על זה? האם זה חיסרון?

אנחנו מאמינים שלבנות מוצר כזה אורך הרבה זמן. אבל אני חושב שאחד הדברים החשובים שלמדנו הוא שמאוד מסוכן לפעול בואקום. בשלב ה-0 ל-1, כדאי שתגיע ותרגיש את השוק, המשתמשים והלקוחות שלך כמה שיותר מהר. כך נהנות החברות הטובות ביותר מפידבק מהיר מאוד, שאותו הן מיישמות במוצר ומציגות אותו שוב לקהל. זה תהליך איטרציה: בדיקה, איטרציה, שיפור מוצר. הלמידה היא מהירה מאוד. כך שאם יזם מגיע אלינו ואומר "יש לי חזון גדול לשנתיים-שלוש הקרובות ותוכנית ל-10 מיליון דולר איך אני מרים את המוצר, נגיד לו: "חכה רגע". אף אחד לא יותר חכם מההמון. אני מגזים, כדי להדגיש פה נקודה. אנחנו חושבים על החברות המצליחות ביותר, שפיתחו דרכים, כדי להגיע מאיפה שאתה, היזם, נמצא עכשיו, אפילו אם זה כלום, כלומר רק אתה והחלום – עד שהן מצאו דרך להגשים את החלום הזה.

איך אנחנו יכולים להפוך את זה לתהליך, שיהיה הכי יעיל, 'רזה' ומהיר שאפשר? תבנה מוצר עובד עם יכולות מוגבלות ותוציא את זה החוצה לשוק. קבל פידבק ואז תבנה מערכת משומנת שמשתפרת במהירות.

אז מה הוא השלב האידיאלי מבחינתכם של חברות שמחפשות אצלכם השקעה? האם אי פעם ביצעתם השקעה רק על סמך שיחה?

בוודאי. הרבה פעמים. לדוגמה, אחת מהחברות בפורטפוליו שלי, ThoughtSpot. בגדול זו חברת אנליטיקס מהדור הבא. זה הדור הבא של מה שעושה חברה כמו Tableau. כן, אני הכרתי את היזם קודם, אבל ניהלנו שיחה והחלטנו שאנחנו הולכים על זה. כתבתי לו צ'ק של מיליון דולר, נתתי לו משרד והתחלנו לעבוד. לא כל העסקאות נסגרות ככה. אבל אנחנו מאמינים שככל שנהיה מעורבים מוקדם יותר בתהליך, כך נוכל להשתמש במשאבים שלנו ולעזור ליזם להאיץ את ההגעה שלו לשוק ולגדול.

קח את סנאפצ'ט למשל. כאשר השקענו באוון [שפיגל, מייסד החברה. י.פ.] הוא עדיין היה בחדר שלו במעונות בסטנפורד. זו לא הייתה ממש חברה אפילו.

אנחנו אוהבים להיות מעורבים בשלבים מוקדמים, שבהם היזמים מעצבים את החברה. לפעמים אנחנו משקיעים בחברה אם אנחנו ממש אוהבים את הזהות שגובשה לה, ואנחנו חושבים שהיזם בנה חברה שתוכל להיות מובילת שוק. אבל הרבה פעמים כשאנחנו משקיעים בשלבים מוקדמים, אנחנו רוצים להאמין שאנחנו יכולים להיות שותפים. בשלבים המוקדמים יש לנו הזדמנות לשים על השולחן את הרעיונות. איך אנחנו יכולים לעזור לך היזם, השותף שלנו, להצליח? איך אנחנו יכולים לעזור לך לקחת את מה שמתאים לך ולהשתמש בזה? מבחינתנו, זה הרבה יותר קל לעשות כאשר זה נעשה בשלב ההחלתי.

יש לכם דוגמה לעזרה לא שכיחה שסיפקתם ליזם?

ישנה הרבה עזרה "טקטית" שאנחנו מעניקים ליזמים, כמו למשל לקשר אותו. דוגמה שאנחנו מאוד גאים בו היא כאשר השקענו בקבוצה של יוצאי Palantir; הם כולם הגיעו מאותה גישה ותרבות ארגונית, ואנחנו הרגשנו שיש צורך לרענן שם את השורות. לכן, המלצנו להם לצרף שותף רביעי, שיגיע מרקע אחר לגמרי. מצאנו את המישהו הזה ושכנענו אותו להצטרף לחברה. עכשיו, שנה וחצי אחרי יפה לראות כיצד החברה מצליחה להטמיע את הגישות השונות, ולהגיע לצרכנים עם מוצר שהם רוצים. אפשר ממש לראות איך הם גדלים.

כולם אוהבים לשמוע סיפורי הצלחה, מה לגבי סיפורי כישלון?

הרבה יותר קל לדבר על אלו שהצליחו… לפעמים דברים לא עובדים למרות המאמצים הכי גדולים והכוונות הכי טובות. אנחנו אוהבים לעשות את העבודה שלנו בפרונט ולהגיע למקום שבו אנחנו יכולים להציע משהו ואנחנו מכירים את היזם היטב.

אחת התופעות השכיחות מתרחשת כאשר הזמנים קשים. פתאום לקרנות יש פחות זמן ליזם, מכיוון שהן עסוקות עם חברות פורטפוליו יותר מצליחות, כי משם יגיע הכסף. הם לא רוצים לדבר והם פחות בקטע של לעזור כשהמצב קשה. כולם אומרים "אנחנו איתך באש ובמים", אבל הרבה פעמים זה פשוט לא קורה.

כן, אם מישהו מהשותפים שלנו מרים את היד ומציע משהו, אנחנו עושים את זה. אנחנו לוקחים מאוד ברצינות חברה שהשקענו בה מיליון דולר או יותר ועובדים איתה בזמנים טובים ובזמנים קשים. זו המשמעות של להיות שותפים. אין לנו ראייה על-חושית. אנחנו נהיה עם השותף בשוק, גם כשהשוק ישתנה. אם משהו יגרום למצב להיות כך שזה לא יהיה הגיוני להמשיך לבנות חברה ולהפוך אותה למובילה, אז נשב לשיחה פתוחה וכנה עם היזם ונציג לו את המצב, כפי שאנחנו רואים אותו. נשאל אותו לדעתו ונבקש ממנו לפתור ביחד את המצב.

לפעמים זה אומר שנדבר על פיבוט. לפעמים, נגיד לו שהשקענו הרבה כסף ואנחנו מתקשים לראות איך החברה תהפוך למצליחה. אפשר למכור את החברה ואפשר להתמזג, צריך פשוט שנהיה טובים בזה. שותף טוב, זה מישהו שאפשר לנהל איתו שיחה פתוחה. זה לא אומר שננסה ליפות את המציאות. זה פשוט אומר שאנחנו שם כדי לתמוך בו ולמצוא פתרונות כשהמצב קשה והוא ב'שוחות'.

לפעמים, דברים לא הולכים בגלל גורמים מבניים ועמוקים שהשתנו, ואז המטרה היא לקבל את זה. זה באמת עצוב שהמיזם ששאב מהיזמים כל-כך הרבה זמן פשוט לא הולך להצליח, אבל התפקיד שלנו פה הוא לייעץ ולהגיד בואו ננסה ליישר קו ולראות עין בעין מה שקרה.

לפעמים יש הזדמנות בשוק ומסיבה כלשהי, עם כל הכוונות הטובות, החברה פשוט לא מצליחה "לספק את הסחורה". ואז התפקיד שלנו הוא להיות כמו אותם חברים טובים שאומרים לכם גם דברים שלא נעים לכם לשמוע. אם מה שאנחנו רואים, על סמך הניסיון המשותף שלנו, הוא שהחברה פשוט לא מתפקדת היטב, התפקיד שלנו הוא להבהיר את זה בצורה ברורה ולהגיד 'איך אנחנו משנים את המצב?', ולפעמים זה קשה.

אבל, אם אתה לא יכול לנהל את השיחות האלו, סימן שאתה לא צריך לבחור את האנשים האלו. אם אתה מצליח, לא כל האנשים הולכים לאהוב אותך כל הזמן. התפקיד שלנו הוא להיות בעלי ערך. כמו שאנחנו רואים את זה, העבודה שלנו היא לא לשמח את היזמים, אלא להיות הוגנים ועקביים.

מימין דודו גוסרסקי יוני חפץ
לייטספיד

כולם מדברים על בועה. אף אחד לא מדבר על כסף

היו לאחרונה הרבה דיבורים על כל מה שמתרחש בשווקים הפרטיים. אנחנו רואים פחות ופחות כסף שנכנס לשווקים צביוריים ויותר ויותר כסף נכנס להשקעות פרטיות והערכות השווי נוסקות. אבל כמישהו שנמצא כבר לא מעט זמן בתחום ועבר 2 נפילות, איך אתה מבין את זה? קראתי לא מזמן מישהו שהגדיר את זה כ"קריאה אחרונה" לסטארטאפים שרוצים לגייס כסף עכשיו בוואלי…

אני מסכים איתך שיש תיקון שקרה.

תיקון שכבר קרה או שצריך לקרות?

ובכן, אני חושב שתיקון חלקי כבר קורה עכשיו בשוק הציבורי. חלק מזה התרחש בגלל המצב בסין. זה אפילו קצת השפיע על חברות בוגרות או חברות פרטיות. 

אני לא חושב שאנחנו הולכים לחזור לתפיסה שהיתה לאנשים לפני חצי שנה, כלומר, צמיחה בכל מחיר ויש כסף לממן הכל. אני חושב שאנשים הולכים להיות יותר מחושבים עכשיו ויותר ממוקדים במודל העסקי, אבל אני חושב שזה בריא.

בסופו של דבר, גם בבועה יש יסודות חיוביים שמצדיקים השקעה. בשנים האחרונות בהחלט היינו בתקופה אופטימית, בוודאי בוואלי. יש פחד ממשי של להישאר מאחור ולהחמיץ השקעות טובות. בסביבה כזו, אי אפשר לקבל החלטות טובות ואני חושב שהתנודתיות גורמת לנו לחזור למצב הנורמלי והרגיל.

כדי להיות ראשונים בהשקעה בשלב מוקדם, צריך 7-8 שנים. אתה לא יכול לשחק את המשחק של להתעשר במהירות כי אתה משקיע רק ביזמים. והזמן שלוקח להם לבנות את החברה לא בדיוק מתאים למחזורי הזמן הרגילים בשוק.

כן, יש תיקון מסויים שהתרחש, וכן, יהיה פחות כסף קל. אבל מה שאנחנו רואים הוא שעבור חברות, שבאמת חשבו על המוצר שלהן, המיקום שלו בשוק, מה יהיה המודל העסקי שלהן וכיצד הן יצמחו – עבור החברות האלו, תמיד יהיה כסף.

כמשקיע בקרן – כשאתה מסתכל על חברה, אתה מסתכל מן הסתם על אסטרטגיית האקזיט שלה. היום, כשוק ההנפקות מצטמצם, כשאתה מעריך חברה כיום, אתה מסתכל על הסיכויים שלה להנפיק או בפוטנציאל שלה לבנות חברה גדולה?

אנחנו רוצים להשקיע ביזמים שרוצים לבנות חברות גדולות. אם זה העיקרון המנחה שלנו, כל השאר יגיע לבד.

כן, אבל אתה מחוייב גם למשקיעים שלך ולהחזר על ההשקעות שהם ביצעו

אחת השאלות שאנחנו חייבים לשאול את עצמנו כל חצי שנה בערך, היא על מה נשים דגש: צמיחה או רווחיות. יש תשובות שונות. זו אחת מהסוגיות החשובות ביותר בהן צריכים לדון המנכ"ל והדירקטוריון.

צריך להשקיע הרבה מחשבה כדי להזיז את החברה ממיקוד בצמיחה למיקוד ביצירת רווחים. אני חושב שבאווירה היום החברות שיציגו את היכולת הזו, יוכלו לגייס הון, מכיוון שהמשקיעים לחוצים יותר ולא רוצים לשים כסף בחברות שצומחות בטירוף. המנהלים לא יוכלו להבטיח שהחברה רק תמשיך ותצמח לאורך זמן ארוך.

זה נכון, אבל הרבה פעמים קרנות בישראל לא יכולות לגדול, למשל בהיבט של מספר חברות. הרי גם אתם בטח פספסתם הזדמנויות בגלל שלא הצלחתם להגיע אליהן

בוא נראה רגע מה זה פספוס. האם זה כשאתה לא רואה את ההזדמנות? או כשאתה רואה ומחליט לוותר? אני לא בטוח שאתה רוצה להיכנס לזה, אבל אני רוצה לאתגר אותך. נגיד שאתה מנהל קרן וצריך להמר על הזדמנויות. כמה הימורים תבצע? אנחנו מביטים בעסקאות שביצעו עמיתים שלנו. אנחנו סומכים על שיקול הדעת. זה תרגול טוב עבורך. אני מת לשמוע מה פספסנו, מכיוון שאנחנו רוצים ללמוד. בשבילנו, זה הדבר הכי חשוב – מה לא ראינו.

אנחנו משקיעים ב-1 מתוך 100. אנחנו רוצים לעשות את זה. אנחנו משקיעים בשלבים מוקדמים. זה המסר, ואני לא חושב שהרבה מבינים את זה.

הפוסט נכתב על ידי הילה זילברשטיין, שותפה, מחלקת דיני עבודה.

שוב קיבלת מייל מהבוס על נסיעה לחו"ל בשבוע הבא. שוב תפסיד את מסיבת החנוכה של הילד בגן. שוב אשתך תעשה לך פרצוף…

טוב, לפחות אתה מקבל על זה שעות נוספות.

אז זהו, שכבר לא. או אולי לא…

לאחרונה פסק בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 13867-09-13 (אדוונטק טכנולוגיות (אפלט) בע"מ נ'  זלוסקי) (להלן – "פס"ד אדוונטק"), כי שעות הטיסה של העובד אינן חלק משעות העבודה שלו ולכן הוא אינו זכאי לתשלום עבורן.

העידן שלפני פס"ד אדוונטק

בחוק שעות עבודה ומנוחה, אשר נחקק בשנות ה-50, אין התייחסות לנושא תשלום בגין שעות הטיסה של העובדים (כאמור – שנות ה-50), והתייחסות שהיתה, אם היתה, הנושא בא לידי ביטוי בפסיקה ספוראדית של בתי הדין האזוריים לעבודה ובנהלים פנימיים של חברות.

עם התעצמותה של מדינת ישראל כ-Start-Up Nation, והיות העולם "כפר גלובלי" קטן, הלכו והפכו הנסיעות לחו"ל לשגרתם של עובדים רבים.

חברות רבות אשר שלחו עובדים לחו"ל על בסיס קבוע, קבעו לעצמן נהלים פנימיים אשר הסדירו את הנושא. לעיתים נהלים אלו קבעו, כי יום הטיסה יחשב כיום עבודה, עובד שטס במהלך סוף השבוע זכאי ליום מנוחה/חופשה נוסף, זכאי לתשלום נוסף וכדומה. מנגד היו חברות שבחרו להתייחס לטיסות ולעבודה בחו"ל כאל חלק מעבודתו הרגילה של העובד.

יצוין, כי עם השתרשות התשלום הגלובלי בגין שעות נוספות בענף ההיי-טק, ראו חברות אלו בתשלום זה כמעין פתרון גם בגין התשלום עבור שעות הטיסה של העובדים.

פס"ד אדוונטק

בפס"ד אדוונטק שניתן על-ידי בית הדין הארצי לעבודה (ועל כן מהווה הלכה מחייבת), בית הדין דן וחקר לעומק את מהות "שעות הטיסה" וקבע, כי שעות אילו אינן זמן בו עומד העובד מבחינה חוקית לרשות המעסיק, ועל כן אין העובד זכאי לתשלום עבורן.

בית הדין גם ציין, כי מאחר ומדובר בחברת היי-טק המספקת שירותים לחברות בחו"ל ומאחר והעובד ידע, כי התפקיד כולל טיסות מרובות, סביר להניח, כי לקח בחשבון את אי הנוחות הזו במסגרת השכר אותו דרש וקיבל.

החיים שאחרי

אז מה עכשיו? כיצד תשפיע הפסיקה על חברות ההיי-טק, אם בכלל? מה יעשו החברות עם שעות הטיסה? ימשיכו לתת הטבות לעובדים בגין שעות הטיסה? יפסיקו לגמרי?

לאור הדינמיקה של שוק ההיי-טק וההטבות הניתנות לעובדיו, סביר להניח שהפסיקה לא תשנה הרבה. החברות אשר העניקו בעבר הטבות לעובדים שנסעו מטעמה לחו"ל ימשיכו לתת את אותן הטבות והחברות אשר העדיפו שלא להעניק הטבות בשל הטיסות, קיבלו אישור פסיקתי להתנהגותן.

מה כדאי לעשות?

חברות אשר עומדות להעסיק עובד שעתיד לטוס רבות, צריכות להבהיר זאת לעובד כבר בעת ראיון העבודה. רצוי גם לציין זאת בהסכם העסקה שלו, ואף לציין במפורש, אם יהיה זכאי לתשלום בגין נסיעות אלו, וככל שייקבע כי יהיה זכאי לתשלום נוסף, יש לציין, כי אלו יהיו בהתאם לנהלי החברה, כפי שישונו מעת לעת על ידי החברה.

כמו כן, רצוי מאוד, כי במידה ולא מדובר בעובדים בכירים (משרות הנהלה), העובדים יהיו זכאים לתשלום גלובלי בגין שעות נוספות, אשר יכלול גם את שעות הטיסה והעבודה בחו"ל.

עובד אשר במסגרת עבודתו עתיד לטוס הרבה צריך לברר ולוודא היטב מה המעסיק מציע בגין טיסות אלו ולעגן זאת בהסכם העסקה.

קרדיט תמונה: airplane via shutterstock

מאת דן סלע, בעל סטודיו האנימציה איגלו קריאטיב.

כבעל עסק, סטארטאפיסט מתחיל או אפילו מנכ"ל בחברת אנטרפרייז, מגיע השלב בו האסימון נופל ואתה מבין ששיווק מקורי ושונה יכול להיות מפתח להצלחת העסק / הוא עמוד תווך בבסיסו של כל עסק מצליח.

אחד מהכלים לשיווק קצת שונה הוא סרטון וידאו. לא מדובר כאן בפרסומת של עשרות ומאות אלפי דולרים, אלא סרטון וובי קליל שיוכל להיות מופץ בקלות. לרשתות חברתיות ולערוצי מדיה ברחבי האינטרנט יש כח רב, ולסרטון טוב יש פוטנציאל להיחשף בפני מיליוני צופים שכל אחד ואחד מהם הוא לקוח פוטנציאלי.
כמה הפוטנציאל הזה גבוה? לעיתים זה תלוי באופי הסרטון (אם הוא ויראלי או לא) ולעיתים זה תלוי בתקציב ואסטרטגיות שיווק.
 בשני המקרים חשוב לוודא שהסרטון יהיה מדויק ועונה על כל המסרים אותם תרצה להציג בפני הצופה. הרי יהיה חבל להשקיע כסף ומשאבים באסטרטגיות שיווק כדי לקדם סרטון שלמעשה לא נעשה נכון או מפספס את המטרה.

חשוב להבין גם שסרטון מושקע ואיכותי הוא בעל סיכוי מאוד גבוה לייצר ROI חיובי. יש לא מעט מקרים של סרטונים שהחליטו להשקיע בהם כמה וכמה אלפי דולרים והם בתמורה עזרו לגייס השקעות של כמה וכמה מיליוני דולרים (או אפילו מיליוני יוזרים).

אז לצורך העניין ריכזתי כמה נקודות "עשה ואל תעשה" שאולי יעזרו לכם להבין טוב יותר איך לגשת לסרטון השיווקי הבא שלכם:

1. רושם ראשוני

"מה זה משנה איך הסרטון נראה? העיקר שיבינו את המסר…" no no, big NO

נכון, המסר צריך לעמוד אל מול עיניך כל הזמן, אבל הנראות של הסרטון משדרת סאבטקסט נוסף. 
ככל שהסרטון נראה יותר מרשים כך המוצר שלך ניראה יותר מוחשי, לעיתים יותר יוקרתי והכי חשוב – אתה כמותג נראה מקצועי ומכובד, מה שיעורר ביטחון בקרב הצופים שלך ויוביל ל-conversion rate הרבה יותר גבוה. איני מנסה לומר שסרטון חייב להיות מפוצץ או עמוס באפקטים או אפילו יקר על מנת להיות מרשים, אך ללא ספק הוא דורש השקעה.

ישנן המון פלטפורמות אשר מאפשרות לעשות סרטונים מהירים באופן עצמאי ובזול אבל מה שמשותף לכל הפלטפורמות הללו זה ה-Look and Feel, והוא מאוד בעייתי, מכיוון שהוא משדר משהו מאוד תבניתי ומאוד לא מקורי. ברגע שקיבלת החלטה להשתמש בפלטפורמה כזאת אתה עלול לגזור את דין המוצר שלך ולהיראות כמו הרבה מוצרים אחרים מבלי לבלוט החוצה ביחודיותך.

2. קצר וקולע

"תגיע כבר לפאנצ'ליין. אין לי את כל היום…"

כמה פעמים יצא לך לראות סרטון ולא להבין על מה הוא מדבר? סביר להניח שבשלב מסויים גם לא כל כך רצית להבין או שזה פשוט הפסיק לעניין אותך. 
בצדק, סרטים ארוכים ומייגעים שלא מגיעים לפאנצ'ליין זה turn off רציני.

ברוב המקרים בהם נתקלתי אני יכול לשים את האצבע על דבר מרכזי אחד, תסריט. התסריט זה השלב בו מושקעת רוב המחשבה, ככל שהתסריט יהיה יותר מדויק וברור כך הדרך לסרטון מוצלח מובטחת. אפשר לומר שתסריט טוב זה 50% מהדרך. 
לפעמים שווה להתעכב על השלב הזה על מנת לקבל תמונה ברורה ומדוייקת לגבי ההמשך. 
תסריט שלא הושקעה בו מחשבה עלול ליצור בעיות בשאר הליך היצירה מכל מיני סיבות – תזמון לא נכון של קריינות מול ויז'ואל, קריינות לא רציפה, מסרים כפולים וכו'…

כמו כן חשוב מאוד לשמור על יחס שווה פחות או יותר בין הצגת הבעיה ופתרונה.
 אם רוב הסרטון אנו נדבר על הבעיה, לא ישאר לנו זמן לדבר על המוצר עליו עבדנו כל כך קשה (במקרה הטוב) ובמקרה הרע – נאבד את הצופה טרם הוא שמע מילה אחת בנוגע למוצר עצמו. לא חבל?

3. פוקוס


"הלו, לא הכל במכה. תסביר לי לאט וברור…"

יש נטיה לחשוב שצריך להספיק כמה שיותר בכמה שפחות כשמדובר בסרטון שיווקי, אך חשוב לזכור שמטרת הסרטון היא להעביר את המסר בצורה ברורה ועניינית אחרת אנו עלולים לאבד את הריכוז של הצופה.

מומלץ להתרכז ב-2 3 מסרים מרכזיים שמציגים את המוצר באור הכי זוהר. 
את שאר האינפורמציה תמיד נוכל להעביר ע"י הפניה של הצופה לאתר שם הוא יוכל ללמוד יותר ולהעמיק בשאר הפרטים במידה וזה יעניין אותו. אין טעם להעמיס על צופה שגם ככה כושר הריכוז שלו מוטל בספק.

4. תשמור את זה פשוט

"באנגלית זה נשמע יותר טוב…"

אז הסכמנו שצריך להשקיע בסרטון על מנת שישקף את הניראות שלנו כחברה ויבטא את איכות המוצר.

מצד שני, יש ברשת סרטונים כל כך מושקעים ומרשימים עד שהמסר המרכזי הופך שולי ומרכז העניינים נהיה הניראות והטכניקות המרשימות בהם נעשה שימוש – חשוב לקחת זאת בחשבון. 
גם אם צפיות רבות מעידות לכאורה על תוצאה מצוינת ומגמה חיובית בכל הסטטיסטיקות, לא בהכרח זה המצב.
 אם אפקט ה-WOW משתלט על המסרים שאתם רוצים להעביר – אתם קצת מפספסים את המטרה.

זה מחזיר אותי לעניין המקצועי הנוגע ליצירת סרטון שיווקי – דיוק הוא שם המשחק. תסריט מדויק, קצב נכון, ויז'ואל נכון, קריינות ברורה, מוזיקה מתאימה – כל אלה מרכיבים שחייבים לשרת בראש ובראשונה את המסר שלכם.

5. אובייקטיביות

"הסרטון אמור לדבר לקהל היעד ולא אליך אישית"

ללא ספק המשפט שחזרתי עליו הכי הרבה פעמים במהלך פגישות עם לקוחות.

זה לגמרי לגיטימי ואפילו טבעי לרצות שהסרטון יבדר אותך, ידבר אליך, יענה לכל דרישותך אך אתה זה לא הלקוח שלך, לרוב נקודת המבט שלכם מאוד שונות (אתה רוצה למכור והלקוח אמור לרצות לקנות – לדוגמא…) וחשוב מאוד להיות אובייקטיבי על מנת לעשות את ההפרדה בין הטעם שלך לטעם של לקוחותיך.

המלצה חמה וסופר חשובה – תן לחבר, מכר מוערך או/ו איש מקצוע לחוות דעה אוביקטיבית, טרייה ונקיה. לפעמים מנקודת מבט של מישהו מבחוץ מגיעה התובנה הכי משמעותית במהלך הדרך, וזה נכון לא רק לסרטון שיווקי… זה נכון גם לחיים.

קרדיט תמונה: video via shutterstock

הפוסט נכתב על ידי עו״ד לי-יה ברק אבדי, סמנכ״ל לעניינים מקצועיים, מיטב דש בנפיטס ורו״ח גבי וייסמן, מנכ״ל מיטב דש בנפיטס.

אין זה חדש שתגמול עובדים בדרך של מתן מניות ואופציות הינו מנהג מקובל וידוע שהשתרש בשנים האחרונות במגוון רחב של תעשיות בישראל ובעולם. ואולם, בשנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר לתגמול עובדים אשר הזכאות ליהנות ממנו בפועל תלויה בהשגת יעדים מסוימים (להלן: אופציות תלויות ביצוע) ולאו דווקא על פי הנגזרת המקובלת של חלוף תקופת הזמן בלבד. במילים אחרות, ההענקה משתכללת על פי תנאי ביצוע, כך שהתגמול לעובדים קשור קשר ישיר לביצועים של העובדים או של החברה.

אם נצליח – תרוויח

כך למשל, קיימות תוכניות אופציות אשר קובעות, כי האופציות לעובד תבשלנה רק במידה ויתקיים "אירוע מכונן", כמו מכירת החברה, גיוס השקעה מינימלית, ביצוע הנפקה לציבור או שהחברה תהיה חלק מהליך של עסקת מיזוג או רכישה. יעדים אלו קשורים יותר לתנאים שלעובד היחיד ישנה פחות השפעה לגבי השגתם. תוכניות אחרות שראינו קובעות, כי הבשלת האופציות תיכנס לתוקף במידה והחברה תייצר כמות מינימלית מסוימת של המוצר המפותח על ידה (על פי הגדרות טכניות הנקבעות באופן פרטני בכל מקרה ומקרה) כאשר מדובר בעובדי ייצור ופיתוח, או במידה והחברה תמכור כמות מינימלית מסוימת של מוצריה (כאשר מדובר בעובדי מכירות), או במידה ותוגדל כמות הפניות שקיבלו מענה על ידי עובדי שירות לקוחות, וכן הלאה בהתאם לצרכי החברה ויעדי הביצוע אשר יקבעו על ידי החברה בהתאם לאופי התפקיד ו/או בהתאם לפעילות החברה.

כידוע, סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מאפשר לחברה להקצות את האופציות לעובדים במסגרת המסלול ההוני, ובכך להפחית את שיעור המס שיחול על העובדים בעת מכירת מניות המימוש ל-25% בלבד, ובלבד שחלפה תקופה של שנתיים לפחות ממועד הקצאת האופציות ועד למכירתן (ובלבד שעד לאותו מועד הופקדו האופציות/מניות בידי נאמן). כאשר מדובר באופציות תלויות ביצוע, עלה חשש שרשויות המס יטענו שתקופת החסימה בת השנתיים תחל להימנות רק מהמועד שבו הושגו בפועל היעדים שקבעה החברה כתנאי להבשלה, וזאת בכדי למנוע מצב שבו החברה מקצה לעובדים כמות גדולה של אופציות, שמלכתחילה התכוונה להקצות לאורך מספר שנים, ובכל שנה לקבוע את יעדי ההבשלה מחדש, ובכך "לחסוך" את מניין תקופת השנתיים מכל מועד הקצאה מחדש.

יחד עם זאת, רשות המיסים בישראל השכילה לעשות, ובכפוף לקבלת אישור מיוחד (פרה רולינג) לגבי תנאי התוכנית הקובעת הבשלה מבוססת ביצועים, מאפשרת רשות המסים להחיל את הוראות המסלול ההוני גם על אופציות תלויות ביצוע, ולספור את תקופת חסימת השנתיים כבר ממועד ההקצאה שלהן, לכל דבר ועניין, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים:

• היעדים יקבעו באופן ברור ומוחלט כבר במועד הקצאת האופציות. כלומר, רשות המיסים לא תסכים לראות הקצאה במסגרת סעיף 102 לפקודה שבה יקבע כי היעדים והתנאים להבשלת האופציות יוסכמו במועד מאוחר יותר. במקרה שכזה, מועד ההקצאה לצרכי מס ידחה למועד שבו יקבעו היעדים בפועל.

• במועד ההקצאה יקבע המספר המקסימלי של המניות להן יהא זכאי העובד בכל מועד הבשלה במידה ויתקיימו יעדי הביצוע. כלומר, רשות המיסים לא תסכים לראות הקצאה במסגרת סעיף 102 לפקודה שבה יקבע כי מוקצות לעובד, לצורך הדוגמא, 100 אופציות, ובמידה והביצועים בפועל יעמדו על 120% מהיעדים, יוקצו לעובד 120 מניות. במקרה שכזה, יראו בהקצאת הכמות העודפת כהקצאה חדשה שכפופה לתקופת חסימת שנתיים מחדש.

הנה כי כן, אנו ממליצים לחברות לשקול את השימוש במכשיר זה ולאמץ את המתכונת של הענקת אופציות המתנה את הבשלתן בעמידה ביעדי ביצוע, שבה יש בידי החברה כלים יעילים יותר לתמרץ עובדים בהתאם למטרות החברה ובבחינת "אם נצליח – תרוויח".

כמו כן, אנו ממליצים לחברות לבחון, אם במסגרת ההענקות שבוצעו כבר בעבר קיימים מנגנונים תלויי ביצוע כדי לבחון את הצורך בקבלת החלטת מיסוי מרשויות המס להכפפת המנגנונים הללו להוראות סעיף 102 במסלול רווח הון עם נאמן, בכדי לוודא שהעובד יהנה מהטבת המס בהקשר זה.

קרדיט תמונה: first place via shutterstock