מאת אדן שוחט, שותף מייסד בקרן הון הסיכון אלף.

כמה מחבריי הצטרפו לאחרונה לחברות סטארטאפ, ובקשו ממני ללוות אותם בתהליך המו"מ על תנאי העסקה שלהם. מה שהכי הפתיע אותי היה חוסר הידע של העובדים, אפילו המנוסים ביותר, בכל הנוגע למענקי האופציות- ESOP, ופער הידע הקיים בין המעסיק לעובד.

לרוב העובדים אין מספיק מידע כדי לנהל מו"מ מוצלח ולהעריך נכון את ההצעה שקיבלו. פער ידע זה בין המעסיקים לעובדים יכול להצטמצם על ידי כך שהמעסיק יתן מידע נוסף לעובד בנוגע למענקי האופציות, בין השאר על ידי שימוש במסמכים סטנדרטים ועל ידי שיתוף ידע בין העובדים עצמם בנוגע לסטנדרטים הנהוגים בחברות סטארטאפ בישראל במתן מענקי האופציות.

לאור זאת, החלטתי לכתוב סדרת מאמרים, כאשר במאמר הנוכחי אספק מבוא ואתמקד במיסוי הישראלי על האופציות.

האם אופציות הן רק "בונוס"?

כתוצאה מהעמימות בכל הנוגע למענקי אופציות וערכן הפוטנציאלי, שמעתי מהרבה אנשים שהם מתעלמים לחלוטין מכל ההיבט של אופציות בחוזה העסקה שלהם. הם רואים אופציות כ"בונוס" שאולי יקבלו בעתיד, אך לא כחלק אנטגרלי מהשכר שלהם. תפישה זו אינה טובה לא לעובד ולא למעסיק. אני מאמין שגישה זו נובעת משלוש סיבות:

• רוב המידע הזמין באנטרנט בנוגע לתוכנית האופציות מתייחס למיסוי אמריקאי ששונה מאוד מהמיסוי הישראלי.
• יש חוסר שקיפות בנוגע למה שהעובד מקבל. על מנת לפתור בעיה זאת אני מציע מכתב סטנדרטי המכיל מידע נוסף בנוגע לתוכנית האופציות, ועוזר לעובד להעריך טוב יותר מה הוא מקבל. אני מאמין שהמסמך יכול לתת יתרון בגיוס עובדים לחברות שמאמצות אותו.
• רוב העובדים אינם מודעים לגמישות שיש למעסיק בנוגע לתנאי מימוש האופציות, ידע זה יכול למקסם את הרווח של העובד ממענק אופציות.

סעיף 102 (לפקודת מס ההכנסה) הישראלי

למעט כמה חריגים, סעיף 102 לפקודת מס ההכנסה הישראלי הוא סעיף טוב לעובד. בין השאר, הוא מאפשר מיסוי של 25% של האופציות, במקום מס שולי שיכול להגיע עד ל- 52%. מנקודת מבטו של עובד שכיר, סעיף זה הרבה יותר טוב משיטת המיסוי בארה"ב:

1. הוא משאיר את מחיר המימוש פתוח לשיקול דעת.
2. הוא אינו ממסה רווחים לטווח קצר בשיעור גבוה מהמיסוי של רווחים בטווח הארוך.
3. הוא מאפשר דחיית תשלום המס גם בעת מימוש האופציות.

ההבדלים הללו חשובים ונרחיב עליהם בהמשך.

מחיר מימוש

לכל אופציה יש מחיר מימוש. מחיר המימוש הוא מה שאתה צריך לשלם כדי להמיר את האופציה למניה. מס ההכנסה האמריקאי ממסה באופן מיידי כל הענקת אופציות שיש להן מחיר מימוש שהוא נמוך ממחיר "שווי שוק הוגן" (Fair Market Value). בניגוד לכך, בארץ אין ממסים את העובד אם מחיר המימוש נמוך. זה אומר שיש גמישות במחיר האופציה בטווח שבין הערך הנקוב (שהוא קרוב לאפס) ושווי שוק הוגן ( FMV). וההבדל במיסוי יכול להיות די גדול.

לדוגמא, אם חברה גייסה הון בשווי 5 מיליון דולר (נניח לצורך הדוגמא שהם מכרו מניות רגילות) והעובד קיבל 1% מהון המניות המונפקות של החברה, מחיר המימוש שהעובד צריך לשלם על פי מערכת המיסוי האמריקאית בשווי שוק הוגן יהיה 50,000 דולר. אם בהמשך החברה נמכרה בשווי של 10 מליון דולר, העובד יצטרך לשלם לחברה מחצית מה -% 1 שהוא מחזיק (100,000 דולר) כדי לממש את האופציות, מה שמשאיר את העובד עם 50,000 דולר. לעומת זאת אם ניתן היה לממש את האופציות במחירן הנקוב העובד היה מקבל 100,000 דולר.

למרות האמור, דירקטוריון החברה יכול להתנגד למתן מחיר מימוש לפי ערך נקוב לעובדים ישראליים, וזאת כדי להימנע ממצב שבו עובדים ישראליים ואמריקאים שעובדים באותה החברה יקבלו תנאי מימוש שונים.



סעיף 102 מענקים – השלכות מיסוי ישראליות

לפי סעיף 102, על מנת להעניק אופציות לעובד צריכים להתקיים מספר תנאים. מענקי אופציות צריכים להתבצע על פי תכנית שהוגשה מראש לרשויות המס. בסעיף 102 קיימים עבור החברה שני "מסלולי בחירה": מיסוי לפי רווחי הון (25%)  או מיסוי לפי הכנסה רגילה (מס שולי של עד 52%). מאוד נדיר שחברה תבחר במסלול של הכנסה רגילה (מעולם לא ראיתי את זה נעשה), אבל כדאי לוודא שזה לא המצב בחברה שלך.

דרישות נוספת בסעיף 102 היא שיש להפקיד את האופציות בחשבון נאמנות למשך שנתיים. ניתן להבטיח מענק אופציות לעובד עוד לפני שתוכנית האופציות אושרה, אך כל עוד התוכנית לא אושרה על ידי רשות המיסים, ספירת השנתיים איננה מתחילה.

במידה והחברה נמכרת או מונפקת לפני תום השנתיים, האופציות יהיו חשופות לשיעור מס גבוה יותר, או שהתמורה עבור האופציות תצטרך להישאר בנאמנות עד תום חלוף שנתיים, והעובד יפגוש את הכסף הרבה יותר מאוחר. מכיוון שתהליך אישור תוכנית האופציות כרוך בעלויות, פעמים רבות החברות דוחות את התחלת התהליך, דבר שכאמור עלול לפגוע בעובד בעתיד. לכן לגיטימי לחלוטין לשאול את המעסיק במהלך המו"מ אם אישור תוכנית האופציות החל.

בנוסף, ברגע שהעונקו האופציות לעובד, למעסיק יש 45 ימים לעדכן את רשויות המס. אם החברה מתעכבת מעבר ל-45 ימים, האופציות לא יזכו למיסוי המופחת של 25% וימוסו כהכנסה רגילה. העובד צריך להרגיש חופשי לשאול את המעסיק, האם החברה הגישה את המסמכים. זה לא צריך להחשב כנדנוד, מדובר בעתיד הכלכלי של העובד.

שימוש בתבנית ההצעה

אני סבור שבקשה מהמעסיק למלא את מכתב ההצעה (דוגמת המכתב הסטנדרטי שצוין מוקדם יותר) תסייע לעובד להבין אם המעסיק פתוח לשתף מידע ואם הוא מנהל מו"מ הוגן. שכן משמעות ניהול מו"מ הוגן היא לתת לעובד גישה למידע שיסייע לו להבין מה באמת הוא מקבל במסגרת תוכנית האופציות.

כמו כן, אני ממליץ בחום להתייעץ עם עורך דין שיש לו ניסיון בעבודה עם חברות סטארטאפ. כאשר אתה מנהל מו"מ על חוזה העסקה שלך יש שיקולים ייחודיים שעורך דין שאינו מתעסק בתחום לא בהכרח מודע להם.
אחרי שתחתמו על חוזה העסקה אתם מוזמנים לעדכן את הגיליון שיצרתי באחוז האופציות שקבלתם (באופן אנונימי כמובן), כדי שגם עובדים אחרים יוכלו להפיק ממנו תועלת, ויוכלו ולדעת מהן אמות המידה הקיימות בתעשייה בישראל.

בהצלחה !

הכתבה פורסמה לראשונה באנגלית ותורגמה לעברית בעבור גיקטיים.

מקור: Workey

הסטארטאפ הישראלי Workey מציג פלטפורמה לחיפוש עבודה קצת אחרת, שמעוניינת להפוך את התהליך לחכם וממוקד יותר, תוך כדי שמירה על האנונימיות של מחפש העבודה. הפלטפורמה מבוססת על אלגוריתם שמשתמש בחוכמת ההמונים לצד ניתוח כמויות גדולות של מידע (ביג דאטה), על מנת לסייע למועמדים ולמעסיקים בתחום ההייטק להגיע זה לזה. האלגוריתם מסוגל לחזות ולהמליץ למועמדים על הצעד הבא שלהם בקריירה בדרך למשרת חלומותיהם, על סמך הקשרים החברתיים שלהם.

האידיאל: חבר מביא חבר

אחד האתגרים הבולטים כיום בשוק העבודה ובמיוחד בשוק ההייטק הוא גיוס מועמדים איכותיים ומוצלחים לחברה. חברות משקיעות משאבים רבים בכדי להגיע למועמדים הנכונים, בזמן ובצורה הנכונים. ״כיום, השיטה הטובה ביותר להשמה מוצלחת בהיי טק נחשבת בעיני כל ל"חבר מביא חבר", אולם רק 20-30% מהמועמדים מגיעים בדרך זו. Workey משכללת את השימוש בשיטה והופכת אותה לאוטומטית – לטובת כל הצדדים המעורבים בתהליך. בישראל ישנם כיום כ-270 אלף עובדים בחברות היי טק, מתוכם כ-60% פתוחים להצעות עבודה (מחפשים פסיביים) וכ-25% מחפשי עבודה אקטיביים.

השימוש ב-Workey מועיל לשניהם שכן המחפש שולט ברמת החשיפה למעסיקים פוטנציאליים ובאופי התהליך״, אמר לגיקטיים דני שטיינברג, VP Marketing & Business Development ב-Workry.

לפי החברה, למוצר שפיתחה יש מספר יתרונות בתהליך ההעסקה של עובדים בהייטק; עבור מחפשי עבודה אקטיבים ופסיביים, Workey מנתחת כמויות רבות של מידע על מנת לחזות, להתאים ולהמליץ על משרות מתאימות למסלול הקריירה של המועמד, בזמן הנכון ובאופן אנונימי, כך שמחפש העבודה שולט בתהליך וברמת חשיפתו. הפלטפורמה גם מנתחת את הקשרים החברתיים של המועמד (ברשתות החברתיות השונות – פייסבוק, טוויטר, לינקדאין) כדי לקדם אותו באמצעות חבריו אשר עובדים אצל המעסיק הפוטנציאלי. בנוסף, הפלטפורמה מאפשרת חיבור ישיר בין המועמד למנהל המגייס ורק ברגע שהמועמד מעוניין בכך.

עבור חברות ההייטק המגייסות, Workey מאפשרת נגישות למועמדים פסיביים, כאלה שאין לחברות גישה אליהם בערוצי הגיוס המסורתיים כיום (שכן אלו מעדיפים להישאר אנונימיים ולא להדגיש את העובדה שמחפשים אחר עבודה אחרת, בזמן שעובדים במקום מסוים). על ידי ניתוח המועמד וקשריו, במקביל לדרישות החברה, המערכת יודעת להציג לחברות רק את המועמדים בעלי ההתאמה הגבוהה ביותר למשרה, ובכך חוסכת לא מעט זמן למחלקת כוח האדם והמגייסים. לעובדים הקיימים בחברות המציעות משרות, Workey מאפשרת להביא חבר או מכר לעבוד איתו במקום העבודה, בלחיצת כפתור.

בין מתחריה הישירים והעקיפים של Workey ניתן למנות חברות רבות ובראשן כמובן Linkedin (המהווה רשת חברתית מקצועית), לוחות דרושים כגון AllJobs ו-Monster האמריקאית וחברות ההשמה.

מקור: צילום מסך

״ב-Workey אנחנו מנסים לתקוף את עולם ההשמה בצורה טכנולוגית בכדי להביא ערך אמיתי גם למחפש העבודה הפוטנציאלי וגם לחברות המגייסות שעובדות איתנו. אלגוריתם ה-Predictive Path שלנו מנסה לחזות מה הן סוגי המשרות והתפקידים הרלוונטיים למועמד על סמך השוואת היסטוריית הקריירה שלו למיליוני פרופילים אחרים – כך אנחנו יכולים להתאים משרות רלוונטיות מאוד למועמד ומשרות שקידמו בקריירה אנשים אחרים הדומים לו. בעידן מחלקות ה-Sourcing וה-Linkedin – אנשים מוצפים בפניות מציקות של הצעות עבודה גנריות. אצלנו התהליך הוא דיסקרטי וממוקד – פרופיל אנונימי של כל משתמש מוצג רק לחברות שאנחנו מנתחים כרלוונטיות עבורו ורק למשרות הרלוונטיות. במידה ומנהל מגייס בחברה מביע עניין, המועמד ייקבל בקשה לחשוף את פרטיו מהמערכת״, אמר שטיינברג.

כדי להבין קצת טוב יותר מי אתם, לאו דווקא על סמך התפקיד הנוכחי שלכם והתכונות שבחרתם לאפיין לעצמכם, תתבקשו גם להצביע בעד או נגד משרות רלוונטיות, כדי שהמערכת תלמד להכיר אתכם ומה מעניין אתכם ומה לא. לצד כל משרה מצורף נימוק של למה אתם עשויים להתאים לעבודה. יחד עם זאת, בבדיקה שערכתי, גם אחרי שסימנתי שאני ממש לא בעניין של הרבה מהמשרות, המשיכו להגיע אלי משרות לא מאוד רלוונטיות. הרגשתי שחסר לי קצת יותר עומק, קצת יותר דיוק לגבי המשרות שרלוונטיות אליי ולתחום שלי. אבל מסתבר, שחוסר הדיוק הזה הוא מכוון.

על סמך מה בעצם המשרות המוצעות מתבססות? ״פיתחנו את אלגוריתם ה-Predictive Path שלנו בכדי להמליץ למועמדים על משרות ולמעסיקים על מועמדים. האלגוריתם מתבסס על כישוריי המועמד, הקשרים שלו ובעיקר על היסטוריית הקריירה שלו. אנחנו לוקחים את כל הנתונים האלה ומשווים לכמויות אדירות של מידע על כישורים וקריירות של אנשים אחרים בכדי לנסות ולחזות עבור כל אחד – אילו משרות מתאימות לו לקריירה כרגע, אילו משרות ייקדמו אותו בקריירה ואילו משרות הן שינוי מתקבל על הדעת במידה ורוצים לשנות קריירה״.

אבל בתכלס, אני יכולה להמציא כל תכונה שכביכול יש לי.. ובזה זה נגמר? מה מונע ממני לפברק פרופיל? ״אנחנו מתבססים על מספר מקורות מידע אפשריים; מידע שאת מעדכנת על עצמך בפרופיל; קו״ח שאת מעלה – מועבדים ומנותחים אוטמטית ע״י המערכת, רשתות חברתיות שאת מחברת (כרגע גוגל, טוויטר, לינקדאין ופייסבוק, ובעתיד הקרוב גם github, stackoverflow ודברים טכנולוגיים יותר). ככל שתקשרי יותר מקורות מידע, ככה מבחינתנו הנתונים יהיו אמינים יותר. שאלת הפיברוק רלוונטית, הנ״ל עוזר לנו לתת משקל גבוה יותר למועמדים עליהם קיים מידע מעמיק ורחב יותר, יחד עם זאת, כפי שציינת – את יכולה לפברק גם קו״ח, גם את פרופיל הפייסבוק או הלינקדאין שלך וכו׳ – מבחינת מציאת עבודה זה לא יביא אותך רחוק מן הסתם״.

מה קורה עם קורות החיים שאני מעלה לאתר? למי יש גישה אליהם?
״לאף אחד. קו״ח שאת מעלה משמשים כעוד שכבת מידע לגבייך העוזרת לנו לנתח אותך ולדעת לאילו תפקידים וחברות להמליץ עלייך. אנחנו מציגים למנהלים המגייסים בחברות שאנו עובדים איתם, מועמדים שהמערכת מזהה כמתאימים. מה שמוצג להם – זה הפרופיל האנונימי של המועמד שכולל תמצות כישוריו, תוצאות הניתוח שלו וחוזקת הקשר שלו לעובדים בארגון. אנחנו לא מציגים – שם, פרטים מזהים, פרטיי התקשרות ושמות של חברות קטנות בכדי למנוע חשיפה של המועמד. רק במידה והמנהל המגייס מביע עניין – המועמד ייקבל בקשה מאיתנו – לאשר חשיפת פרטיו לאותה חברה רלוונטית למשרה ספציפית. אם ייאשר – פרטיו והקו״ח ייחשפו (בהקשר הזה, דמייני Tinder רק אנונימי)״.

אוקיי, ונניח ומצאתי משרה שמצאה חן בעיני, איך מתקדמים משם? אני רואה שאין אופציה לשלוח הודעה למגייס. ״אנחנו ב-Workey, מאמינים שהמועמד המודרני הוא פאסיבי בטבעו ולכן לא מאמינים שמועמד צריך להגיש בקשות או לשלוח קורות חיים למעסיקים. תצוגת המשרות למועמד וסימונם מאפשרת כמה דברים: כמועמד, אנחנו מאפשרים לך תוך כמה דקות להיחשף ולסמן משרות רלוונטיות ולהבין האם יש לך חברים שיכולים לקשר אותך לאותה למשרה. כאשר מועמד מביע עניין במשרה מסויימת, הפרופיל האנונימי שלו ייקבל עדיפות בהצגתו למנהל המגייס הרלוונטי. כמו כן, המערכת שלנו לומדת אוטומטית העדפות של מועמדים ושל מעסיקים, בכדי להציג לכל אחד את הדברים הרלוונטיים לאורך זמן״.

מימין לשמאל: דנה פולימר, רועי ראובני, דני שטיינברג, בן ראובני, עמיחי שרייבר

הפלפטורמה הושקה ממש בשבועות האחרונים לקהל הרחב, לאחר תקופה של בטא סגורה, במהלכה נרשמו לשירות כ-5000 מועמדים ו-20 חברות מגייסות. עד כה גייסה Workey כ-1.6 מיליון דולר בהובלת Magma Venture Capital (במסגרת קרן Magma 4) ובהשתתפות Wellborn Ventures. המודל העסקי של החברה מבוסס על תשלום מהחברות המגייסות. במשרדיה הממוקמים בתל אביב מועסקים כרגע כ-7 עובדים.

Workey הוקמה על ידי בן ראובני, יוצא 8200 ו- XIV, ועמיחי שרייבר, לשעבר XIV ו-Mobileye. בעת עבודתם בחברות היי טק שונות, זיהו השניים צורך בכלי משוכלל שישדך בצורה מיטבית בין מעסיקים לעובדים פוטנציאליים. עוד שותפים במיזם דני שטיינברג, ורועי ראובני, לשעבר ה-Art גורו של Fiverr, שאחראי על עיצוב המוצר.

וידאו – Workey – Introduction

מקור: צילום מסך

במה שנראה כאחת המגמות הבולטות של הזמן האחרון, שוב רוכשת חברה ישראלית גדולה ומבוססת חברת סטארטאפ קטנה יותר: ענקית תוכנת הטלקום הישראלית-אמריקאית Amdocs נמצאת בשלבים הסופיים של חתימת העסקה לרכישת הסטארטאפ הישראלי הוותיק cVidya (סיווידיה) תמורת סכום המוערך ב-30 מיליון דולר.

השוק השתנה דרמטית בשנים האחרונות

cVidya הוקמה בשנת 2000 על ידי היזם אלון אגינסקי והתמקדה בפיתוח של מוצרי אבטחה ואימות נתונים לחברות תקשורת דוגמת מפעילות סלולר. בין היתר יכולים מוצרי החברה לזהות רמאויות והונאה של חברות טלקום, ניטור ובקרה של מערכות בילינג (גביית תשלומים) ועוד. ליבת הפעילות שלה משיקה לזו של החברה הרוכשת, אמדוקס, ושתי החברות שיתפו פעולה בעבר.

מאז הקמתה התבססה cVidya, שמעסיקה כ-200 עובדים במטה החברה בהרצליה, והיא נחשבת אף רווחית עם יותר מ-100 לקוחות פעילים והכנסות שנתיות שנאמדות במספר עשרות מיליוני דולרים. למרות זאת, שוק הטלקום השתנה מאוד בעשור האחרון ובעידן של שימוש גובר ב-VOIP, שימוש גובר בדאטה על חשבון שיחות, ירידה בתעריפי סלולר ומעבר לחבילות "הכל כלול", הולך ופוחת הצורך במערכות למניעת הונאות בדקות שיחה למשל. בשנת 2010 רכשה cVidya את חברת ECtel, חברה ישראלית נוספת, תמורת כ-21 מיליון דולר במזומן ואז גם הגיעה לשיא גודלה, כאשר העסיקה כ-300 עובדים ושוויה עמד על 150 מיליון דולר.

העסקה הנוכחית אינה מבשרת חדשות טובות למשקיעים של cVidya. מאז הקמתה גייסה החברה כ-46 מיליון דולר, כש-12 מיליון דולר מתוכם גוייסו בסבב האחרון ב-2008. שבין הקרנות המשקיעות בה ניתן למנות את Battery Ventures, Carmel Ventures, Hyperion Israel Venture Partners, StageOne Ventures ו-Star Ventures. בנוסף, לוותה החברה מספר פעמים כספים מקרן Viola Credit (ששייכת חברת האם שמאחורי קרן Carmel). לכן, מכירה בסכום נמוך כל-כך היא למעשה מכירת חיסול וניסיון למזער נזקים של המשקיעים.

עסקת הרכישה של cVidya היא הרכישה השנייה שמבצעת אמדוקס השנה. באפריל רכשה החברה את חטיבת הבילינג של קומברס תמוכת 272 מיליון דולר.

וידאו: כך פועלת cVidya

מאת יואב אחיעם, מנכ״ל ומייסד GuardianEYE.

כאשר הגיע הזמן בסטארטאפ שלי לפתח חומרה ואפליקציה, ולהמשיך ליצור אלפה של המוצר, היה צורך בכתיבת מסמך שיכיל את כל תכולת העבודה (SOW). מכיוון ואני ושותפי הגענו עם רקע של עבודה בחברה הנדסית גדולה, ידענו איך לכתוב SOW לפיתוח פנימי בחברה. אך כשהתיישבנו לכתוב מסמך כזה לקבלן חיצוני גילינו במהלך הכתיבה והדיון עם קבלני החוץ עד כמה חשוב המסמך. ולכן, כהמשך ישיר לפוסט הקודם שלי לגבי איך לנהל מיקור חוץ (outsourcing) נכון, החלטתי להקדיש את הפוסט הנוכחי ל-Statement of work – מה הוא, למה הוא משמש והכי חשוב, שיתוף עם חמישה טיפים לכתיבת מסמך כזה.

אז מהו SOW?

ה-SOW נועד להציג ולפרט בצורה ברורה את המוצר (אפליקציה, חומרה וכו') שאנו רוצים לייצר או שמישהו ייצר לנו. המסמך כולל פרטים טכנים, כגון מה אמורים לפתח (מידות, פעולות, עיצוב וכו',) אבל גם פרטים כללים יותר, כגון מטרת העל של המוצר, מי קהל המשתמשים, מחיר לפיתוח ותנאים בהם המוצר אמור לעבוד (שטח, בית, נישא וכו').

למי מיועד ה-SOW ומה הוא מממש?

לרוב המסמך נכתב כדי שהמבצע יוכל לפתח את הנדרש. הוא נכתב כדי שהקבוצה שיוזמת את הפיתוח תוכל לפרט אותו למפתחים או לקבלן. המסמך מאפשר לכלל הקבוצות המעורבות במיזם להבין את הרעיון הכללי ולאלו שמעוניינים גם את הפרטים. קיים סיכוי ממשי בו אלו הנדרשים לכתוב את המסמך הזה עושים זאת בפעם הראשונה, בהם הם ממש כותבים את הרעיון שלהם, ואיך לממש אותו ברמת השימוש והעיצוב. בעבודה מול קבלן המסמך משמש לרוב לכתיבת החוזה (כי הוא מגדיר את ה-scope של העבודה) ולפעמים הוא מצורף כחלק בלתי נפרד מהחוזה.

עכשיו שהבנו למה המסמך משמש ולמי הוא מיועד – הנה 5 טיפים לתכנון וכתיבת המסמך. אני אקח לדוגמא יצירת מסמך כזה לאפליקציה שאתם רוצים שקבלן יפתח לכם:

1. תכנון, תכנון, תכנון – אני לא יכול להדגיש כמה התכנון חשוב פה. אתם אומרים לעצמכם – אבל אני יודע מה המוצר אמור לעשות ואיך לתאר את זה, כבר ביררתי ויש שוק – אז מה הבעיה? ברגע שכותבים את זה על נייר הכל מתחיל להסתבך. התכנון אמנם צריך להיות ב-high level ואין צורך לציין כל פרט קטן, אבל כן חשוב לעשות סכמה שתראה לכם איך הכל מתחבר. מהר מאוד תבינו שלמרות שבראש הכל היה נראה נוח וברור, על הנייר פתאום רואים שיש כמה אופציות – איזו הכי טובה/נכונה למימוש? האם אחת עלולה להיות יותר מסובכת למימוש מאחרת? איזה מסך מתחבר לאיזה מסך? האם יש מסכים שזהים במהותם? לדוגמא באפליקציה מתחום הספורט – יכול המשתמש להכניס את סוג הפעילות שהוא עושה ולהפעיל שעון עצר למשך הפעילות. נכון, יכולים להיות כאן אין ספור מסכים, אבל מאחורי הקלעים הם מאוד דומים – לכל אחד יש שעון עצר וטקסט שונה, אבל הם דומים מאוד. זה אומר שגם יש פחות קידוד למפתח וגם שאתם צריכים לדעת איך לחבר בין המסכים האלו בצורה נוחה  – צורה גנרית לכל המסכים שלא תאבד מכוחו של כל מסך.

2. בשלב הזה כבר תכננו את כל מה שהיינו רוצים שהאפליקציה שלנו תוכל לעשות. רוב הסיכויים שעכשיו הכל נראה פשוט וטריוויאלי אבל יש סיכוי שלא באמת פשוט לבצע כזה קידוד, כפי שזה נשמע. בשלב הזה עדיף להחליט מה באמת חייב שיהיה באפליקציה ואי אפשר לוותר עליו, ומה רצוי אבל לא חובה (nice to have). העקרון הזה נובע מתפיסת ה״סטארטאפ הרזה״, כלומר להתחיל לתכנת רק את מה שהכרחי. את כל השאר אנחנו עדיין נפתח, רק בתור שלב ב' בפרוייקט שלנו אחרי שנסיים את כל פיתוח החובה ולאחר בדיקתו הן על ידינו והן עם משתמשים אמיתיים. תאמינו לי, אתם תלמדו המון מזה שיתחילו להשתמש באפליקציה שלכם, והלימוד הזה ישפיע מאוד על שלב ב' שכנראה כבר לא יראה כמו שתכננתם אותו בשלב הקודם של תהליך כתיבת ה-SOW.

3. אל תשאירו כלום (עד כמה שאפשר) לדימיון. אתם יודעים איך אתם רוצים שהמסכים שלכם יראו. וכמו שאומרים – תמונה אחת שווה 1,000 מילים. אז במקום לכתוב 1,000 מילים תציגו את המסכים. באופן הפשוט יותר ניתן להשתמש אפילו בתוכנה כמו power point באמצעות ריבועים וטקסטים. אם בא לכם להשקיע מעט יותר, יש הרבה אתרים שמאפשרים יצירת MockUp בחינם, ולדעתי יספיקו לרובינו (לדוגמא gomockingbird או fluidui. כמובן שאפשר בתשלום זעום לקבל עוד פונקציות ואופציות. בכל מקרה ככל שתצליחו להמחיש (צבעים, מיקום וכו') כך תחסכו בעיות בשלבים מאוחרים יותר. כמו כן, כדאי שתזכרו ברמה כללית כל טקסט שאתם רוצים לכתוב (בערך מה תכתבו, מיקום, וכמה מקום יתפוס).

4. המסמך שכתבתם עד כה יראה לכם ממש ברור כשאתם קוראים אותו (ואתם תקראו את זה הרבה במשך התהליך, בין אם תרצו או לא תרצו). אבל רוב הסיכויים שלמישהו שלא "חי" את הרעיון זה, המסמך לא יהיה הכי ברור. לכן שווה להשקיע עוד מעט: (א) תכתבו הקדמה – מה הרעיון הכללי שלכם, כיצד יעבוד – תדאגו לציין את הנקודות החשובות ביותר כך שיבינו אותם בצורה הכי בסיסית. (ב) תוסיפו חלק (לדעתי הכי נוח טבלה) שמסביר לגבי כל מסך, בלא יותר מ 3-4 מילים, מה הוא עושה, ואם יש הערה מיוחדת לגביו (לדוגמא, צריך להופיע בעמוד הראשי, קיים לינק אליו, זהו דף עיקרי שחייב שתהיה אליו גישה מכל מקום באפליקציה, או שזהו דף שמופיע רק פעם אחת – כמו הרשמה).

5. החלק האחרון (אחרי שכמובן קראתם את זה כמה פעמים, תיקנתם שגיאות, ואתם מרוצים) הוא לתת למישהו אחר, שלא מכיר את הרעיון לעומק, לקרוא את זה. מבט חיצוני הכרחי כדי לדעת האם אתם באמת ברורים גם למי שאינו מעורה בפרטים. לאחר שאותו גורם חיצוני יקרא את המסמך, בקשו שיסביר לכם (אל תספרו לו או לה את זה לפני) מה הרעיון, מה הכי חשוב שיבוצע, ואיך. תראו איפה יש פערים ותתקנו. את השלב הזה עשו מספר פעמים, עם אנשים שונים – לפי ראות עינכם.

כעת אתם מוכנים לשלוח את המסמך לקבלן/מתכנת ה-in-House שלכם או כל אדם אחר אשר צריך את המסמך בכדי לפתח את המוצר. כמובן שאפשר לשנות את המסמך אחר כך. זכרו שהמשמעות של מסמך ברור וקריא על טיב העבודה שלכם עם הצד השני עשויה להיות קריטית לשיתוף הפעולה ביניכם.

מייסד-שותף ומנכ"ל Altair, עודד מלמד. מקור: Altair

חברת השבבים הישראלית Altair (אלטייר) השלימה סבב גיוס בגובה 50 מיליון דולר בהובלת ענקית השבבים הסינית, Infotmic. הגיוס נעשה על פי ערך של 250 מיליון דולר לחברה.

מתחרה בענקיות כמו קוואלקום

Infotmic, החברה הסינית שנסחרת בבורסה של הונג-קונג וסינגפור ושוויה יותר ממיליארד דולר, הודיעה כבר בספטמבר (טקסט מקור בסינית) על כוונתה להשקיע בסטארטאפ הישראלי, שמתמחה בפיתוח שבבים בתקנים אלחוטיים מתקדמים, המציעים בעיקר צריכת הספק נמוכה ביותר, גודל מזערי ומהווים פתרונות מובילים למכשירים ניידים נישאים.

Altair מעסיקה מהנדסים ואנשי תוכנה שמפתחים יותר מעשרים רכיבים מוכללים בלמעלה מששה תקני אלחוט מתקדמים, כשהשבבים שפותחו בחברה נחשבים לקטנים ביותר עם צריכת אנרגיה שנחשבת לאחת מהנמוכות בתעשייה. השבבים שפיתחה החברה מעניקים יכולות תקשורת סלולריות למכשירים רבים כמו גם למערכות IoT (האינטרנט של הדברים) עם פרוטוקולי תקשורת דוגמת WiMAX, LTE, XG-PHS. כיום עושים שימוש בשבבים של Altair יותר מ-30 יצרנים בינלאומיים במיליוני מכשירי קצה המחוברים לרשתות 4G LTE ברחבי העולם.

התחרות העיקרית של החברה היא מול ענקיות שבבים כמו אינטל ובעיקר קוואלקום שמייצרות שבבי LTE משלהן. היתרון של החברות האמריקאיות הוא שהן מייצרות גם את המעבד הראשי של הסמארטפון, הטאבלט או המחשב וכך לקדם את מכירות שבבי התקשורת שלהן. למרות זאת, אחת הלקוחות הגדולות של Altair היא ענקית הסלולר האמריקאית Verizon, ששילבה את השבבים של החברה הישראלית בטאבלט שהיא מייצרת.

Altair הוקמה ב-2005 על-ידי ערן אשד, עודד מלמד ויגאל ביטרן, מנהלים בוגרי חברת Texas Instruments עם נסיון רב בטכנולוגיות אלחוטיות ושבבי סיליקון. השלושה היו בין המייסדים של חברת ליביט, אשר נרכשה על ידי Texas Instruments בשנת 1999 תמורת 365 מיליון דולר. מאז שהוקמה החברה היא גייסה כ-124 מיליון דולר ב-6 סבבי גיוס שונים, כשבין המשקיעות ניתן למנות את SanDisk Ventures, זרוע ההשקעות של ענקית האיחסון האמריקאית וכן את קרנות Bessemer Venture Partners, BRM Capital, ETV Capital SA, Giza Venture Capital, Jerusalem Global Ventures, Jerusalem Venture Partners (JVP) ו-Pacific Technology Partners. הגיוס האחרון של החברה נעשה לפני כשנה וחצי, אז גייסה כ-25 מיליון דולר מקרן Vaizra של איש העסקים הגיאורגי יצחק מירילשווילי.

וידאו: אז מי זו Altair?

בן הורוביץ, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אנדריסן-הורוביץ (Andreesen-Horowitz או בקיצור a16z) ואחד מאנשי ההון סיכון המובילים בעולם, הגיע הלילה לביקור בזק של 24 שעות בישראל לכבוד השקת המוצר החדש של חברת הסטארטאפ הישראלית קפריזה (Capriza). קפריזה, שהוקמה על-ידי יוצאי מרקורי הישראלית, גייסה עד כה למעלה מ-50 מיליון דולרים מ-a16z בהובלת הורוביץ, יחד עם מספר קרנות נוספות, במטרה לפתח פתרון מובייל לאפליקציות הפונות לשוק הארגוני.

אנדריסן הורוביץ בדרך לישראל?

הורוביץ אמנם יהודי, אבל הזיקה האמיתית שלו לישראל מגיעה דווקא מתחום עיסוקו, עולם הסטארטאפים וההון סיכון. זהו אינו הביקור הראשון של הורוביץ בישראל ובעברו כבר בחן מספר השקעות ושיתופי פעולה עם חברות ישראליות, אבל דווקא קפריזה הייתה הראשונה שהצליחה לתפוס את העין של הורוביץ.

מה הכוונות של אנדריסן-הורוביץ בנוגע לשוק הישראלי? האם אתם מתכננים להתחיל להשקיע כאן באופן פעיל?

בשלב זה אנחנו מסתכלים על אקו-סיסטמס שונים ברמה הגלובלית ואנחנו מתרכזים רק בסיליקון וואלי בכוונה, במטרה להגדיל את נתח השוק שלנו מעבר לכל קרן הון סיכון אחרת בוואלי. הוואלי מייצר לא מעט חברות טובות וזה מיקוד טוב עבורנו. במושג של ״מחוץ לוואלי״, המדינה הבאה שנרצה להיכנס אליה, אף על פי שעדיין לא עשינו זאת, תהיה ישראל. היא אמנם לא הגדולה ביותר, סין גדולה יותר ומייצרת כמות גדולה יותר של חברות וחברות גדולות יותר, אבל התרבות של סיליקון וואלי הרבה יותר קרובה לתרבות הישראלית והפרודקטיביות פר עובד בישראל היא הגבוהה ביותר שיש מחוץ לסיליקון וואלי.

השמועות אומרות שמזה קרוב לשנתיים כבר יש לכם פה מישהו על הקרקע שבוחן השקעות עבור הקרן.

נכון לעכשיו, אין לנו תוכניות מיידיות להשקעות מחוץ לוואלי, אבל אנחנו אכן עובדים עם בועז חלמיש [לשעבר מנהל בכיר ב-EMC, Vmware ו-HP. י.פ], שהוא גם חבר של יובל [סקרלט. אחד המייסדים והמנכ״ל של קפריזה] מהתקופה במרקורי שמסתכל על השוק עבורנו לכשנהיה מוכנים ומחפש הזדמנויות מעניינות.

בועה או לא בועה? זאת השאלה.

הרבה מאוד משקיעים וגם המדיה בסיליקון וואלי עוסקת עכשיו בדיבורים על בועה. מה שקורה עכשיו בשווקים הפרטיים, הווליואציות הגבוהות (יש שיגידו גבוהות להחריד), כמה זמן זה יכול להמשיך ככה?

ב-2004 פרד ווילסון [שותף מייסד בקרן ההון סיכון Union Square Ventures ואחד המשקיעים המוכרים בסצינה האמריקאית. י.פ] אמר שהחגיגה נגמרה. 11 שנים לאחר מכן ועדיין קוראים לזה בועה.

בוא נהיה הוגנים לרגע. תסתכל על השווי חברה של אובר (Uber), דרופבוקס (Dropbox) ו-Airbnb ותשווה אותם לכל חברה ציבורית אחרת. זה נראה לך הגיוני?

הדבר היחיד שאתה בעצם לא מכניס כאן למשוואה זה הרווחים של החברות האלה וקצב הגידול שלהם. זה מספר גדול ואפילו בלתי נתפס אצל חלק מהחברות הללו. אתם מסתכלים על הערכת השווי אבל לא על הערך של החברה וזה קצת מחוץ להקשר. לפי המשוואה שלך, המנייה של אפל אמורה להיות היום ממש זולה.

נכון. אם משווים את הרווחים של החברה ואת הכסף שיש לה בקופה. בכלכלה אבסולוטית, המחיר של המנייה היום משקף שווי הרבה יותר נמוך ממה שהחברה שווה ולכן לפי ההגיון הכלכלי הפשוט, המנייה תעלה לאורך זמן. אבל זאת כלכלה אבסולוטית, כזאת שנשלטת על-ידי הגיון וחוקי שוק ולא על-ידי פסיכולוגיה. כלכלה שבה חברות פרטיות מגיעות לשווי של 50 מיליארד דולר רק מפני שהצליחו לשכנע כמה משקיעים שיש להם סיכוי להגיע לגדלים הרבה יותר גדולים משם זה הזוי. משקיעים שמשקיעים בווליוצאציה כזאת מאמינים ש-Uber תגיע לגודל של אפל?

זאת בדיוק התופעה שמניעה את הדיבורים על הבועה. הווליואציות [הערכות שווי של חברות. י.פ] אמנם גבוהות, אבל באותו הזמן העסקים שנמצאים מאחורי הווליואציות מאוד מרשימים אם אתם בקבוצה הקטנה של המשקיעים שבאמת יודעים את המספרים, קצב הגדילה והפוטנציאל של חברה כמו Uber שהוא עצום. קצב גדילה של חברות היום, זה משהו שלא ראינו בשום מקום בהיסטוריה. ב-1999 או ב-2001,2002, לא היו לחברות מספרים שיכלו להצדיק ווליואציות כאלה.

בשום שלב אחר בהיסטוריה, Uber לא הייתה יכולה להיות חברה פרטית. גם לא Dropbox. לפני חמש ועשר שנים לא היו חברות כאלה. אנשים לא יודעים את המספרים האמיתיים שמאחורי החברות האלה והרבה ממה שיוצא בסופו של דבר החוצה הוא לא מדויק. כל מה שצריך אחרי זה, זה משקיע אחד שיגיד שזה משוגע להשקיע בווליואציות כאלה ואז כולם אומרים שאם המשקיע הזה אומר שזה משוגע, כנראה שמשהו משוגע באמת קורה כאן.

אז מה באמת קורה? זה לא משקיע אחד או שניים שחושב שיש בועה בשוק הפרטי ושהיא עומדת ״להתפוצץ״.

באופן היסטורי, מחירים בשוק הפרטי מעולם לא ירדו ולכן כשהשווי של חברה כמו Dropbox ירד מ-10 מיליארד דולר ל-8 מיליארד דולר, כולם נכנסו להיסטריה. אם זה משהו שהיה קורה לחברה ציבורית, היו אומרים שהחברה פשוט הגיעה לשוק היעד שלה מהר מדי והצמיחה שלה לא מספיק גדולה וכמו שזה ירד, ככה זה גם יכול לעלות חזרה. אנחנו היום מתעסקים עם תופעה חדשה בשווקים הפרטיים [מסחר והשקעה בחברות שאינן ציבוריות. י.פ] ואין בכלל ספק שיש כמה חברות שהשווי שלהן הוא מופרך, אבל זה לא אומר שכל השוק באופן סיסטמטי מוערך בצורה מופרכת, כמו בבועה הקודמת.

ב-1999, סיסקו הייתה מוערכת בחצי טריליון דולר. עכשיו תראה מי עשה את ההשקעות ב-Uber. קרנות כמו Fidelity ו-Blackrock, קרנות שרוב הפעילות שלהן עד השנים האחרונות הייתה בהשקעה בשוק המניות הציבורי, בחברות ציבוריות. סביר להניח שהאנשים בקרנות האלה מבינים מה שהם עושים כשהם נכנסים לשוק הפרטי ואלו הם המשקיעים הכי גדולים בשווקים הציבוריים [מסחר בחברות ציבוריות בבורסה. י.פ].

בקיצור, אנחנו כן מכירים בעובדה שיש כמה חברות שהמחיר שלהן עלה ונהנה מאפקט ההילה שליווה את מה שקורה בשוק בשנים האחרונות, אבל אנחנו לא צופים שום ״התפוצצות״ בקרוב. כשיש בועה, אתה שומע את המשקיעים המקצועיים בשווקים הציבוריים אומרים שהם מוציאים את הכסף שלהם והולכים הביתה. כשדיברתי עם משקיע כזה השבוע הוא אמר לי ״עשיתי 10 עסקאות רק בשבוע שעבר״.

אז מה באמת קורה עכשיו בשווקים הפרטיים? כתוצאה ממה נוצר המצב הזה שמאפשר לחברות לגייס כאלה סיבובי השקעה גדולים ולהישאר פרטיות, מה שלא היה אפשרי בעבר?

האמת שקרו מספר שינויים בשוק הציבורי שחלחלו והשפיעו על מה שקורה בשווקים הפרטיים. התהליך של הפיכת חברה לציבורית וניהול חברה ציבורית הפך להרבה יותר מסוכן, מורכב ומעיק שכולל התמודדות עם רגולציה, דיווחים וחוקים שונים שמקשים באופן משמעותי על ההתנהלות היומיומית של החברה. זה גרם לכך שכל מי שחשב על האפשרות להנפיק, חושב על זה עכשיו שוב כי זה דורש המון כסף בקופה והרבה כאב ראש ויש לא מעט יזמים ובעלי עניין שלא רוצים את זה. בנוסף, כשהחברה היא פרטית, יש לא מעט כלים שיכולים לאפשר שליטה משמעותית יותר לבעלי העניין ואז גם הם פתאום מנסים לחפש אלטרנטיבות לשווקים הציבוריים.

מצד שני, חל שינוי אדיר בקצב הגדילה של חברות טכנולוגיה בעקבות ההתקדמות של הטכנולוגיה. משקיעים כמו Fidelity התחילו לשמוע על חברות ענק כמו פייסבוק וטוויטר והם רצו מאוד להשקיע במשהו שגדל ומעלה ערך מהר. באותו זמן שום דבר בשווקים הציבוריים לא נתן תשואה של מעל ל-20% והמשקיעים, שצריכים להשקיע ב-Growth חלק מהקרן שלהם, חיפשו אלטרנטיבות ומצאו אותן בחברות פרטיות.

החברות שישנו את העולם בעתיד הקרוב יהיו Full Stack startups

בתור אחד המשקיעים המובילים בוואלי, שרואה את רוב מה שקורה בשוק, איפה אתה מחפש את חברת מיליארד הדולר הבאה?

יש היום קונספט חדש שנקרא Full-Stack Startup שאני מוצא כמאוד מעניין. אם הייתם יודעים שלכל משתמש יש מחשב-על בכיס שלו וחיבור אינטרנט מהיר מכל מקום בו הוא נמצא, איזה עסקים היית ממציא מחדש? הרעיון הזה אומר שפעם, חברה כמו Uber הייתה צריכה למכור תוכנה לתחנות מוניות והיום היא יכולה להיות סוג של תחנת מוניות בעצמה. Airbnb הייתה מוכרת פתרון תוכנה לבתי מלון והיום היא סוג של בית מלון בעצמה. Zenefits הייתה מוכרת תוכנה לסוכני ביטוח והיום היא יכולה והיא בעצם סוכנות הביטוח הגדולה ביותר בארצות הברית. תוכנה יכולה להיות המפתח לשירות לקוחות טוב וזה טרנד מאוד משמעותי שאנחנו רואים בזמן האחרון.

תחום חם נוסף שאנחנו מביטים בו הוא עולם המזל״טים. אנחנו רואים את מה שקורה עכשיו בתחום כמשהו שעתיד לשנות חלקים נרחבים מצורת החיים שלנו היום ומה שקיים היום הוא רק הדור הראשון בתהליך אבולוציוני, סוג של הליקופטרים על שלט. ברגע שנכניס ״מוח חכם״ לתוך הדברים האלה ונאפשר להם לנווט אוטומטית ולזהות עצמים, זה יהיה תחילתו של השלב השני שיאפשר הרבה מאוד דברים.

התחום השלישי שאנחנו מסתכלים עליו היום בזכוכית מגדלת זה עולם הפיתוח וה-Devops. כוחם של אנשי הפיתוח התחזק משמעותית בשנים האחרונות ואנחנו רואים החלטות שבעבר היו מתקבלות אצל ה-CIO או אפילו המנכ״ל, מגיעות מרמת המפתחים. אם אתה מסתכל על שני מוצרים שהם כביכול אותו דבר, כמו SourceSafe ו-Github, אני חושב של-Github יש שוק הרבה יותר גדול בגלל זה – כי הוא מתמקד בצד המפתחים.

לאורה רוסבראו, עורכת אתר Geektime.com סייעה בהכנת הכתבה. 

קרדיט תמונות: Shutterstock / Bubble Burst, Cell Phone

התקפות ממוקדות דורשות הגנה ממוקדת. מקור: Cymmetria

4 חודשים בלבד לאחר שגייסה מיליון וחצי דולר במסגרת סבב Seed, מודיעה חברת הסייבר הישראלית Cymmetria על השלמת סבב גיוס A בגובה 9 מיליון דולר.

גורמת לתוקף לחשוב שהצליח לחדור מערכות הארגון

החברה משתייכת למספר הולך וגובר של חברות אבטחת המידע, שמפתחות טכנולוגיית הטעייה (Deception), שמטרתה להטעות את התוקפים, לגרום להם לתקוף מטרות סרק ולקבל מידע מזויף. המערכת של החברה למעשה יוצרת בפני התוקף אשליה שהוא הצליח לחדור למערכות של הארגון, כשלמעשה הוא פועל בסביבה וירטואלית שאינה יכולה כמובן לפגוע בשרתים של החברה. המערכת של החברה יכולה לפעול הן על השרתים של החברה והן על תשתיות הענן שלה. על פי מחקר של גרטנר, תוך כשנתיים, כ-10 אחוזים מכלל הארגונים והחברות ישתמשו בשירותי הטעייה דוגמת זו שמפתחת Cymmetria, כך שמדובר בשוק בעל פוטנציאל עצום.

החברה הוקמה לפני ב-2014 על ידי מומחה האבטחה גדי עברון, שכיהן כסגן נשיא בענקית האבטחה הרוסית Kaspersky Lab ומי שהקים את מערך אבטחת הסייבר של מערכות המיחשוב של משרדי הממשלה. אל גדי עברון הצטרף דין זיסמן, יוצא 8200, שמשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה ורן הראל ששימש כאחראי אבטחה בבנק לאומי ו-Verint. סבב גיוס ההון הנוכחי של החברה הובל על ידי קרן Sherpa Ventures האמריקאית של שרווין פישוואר וסקוט סטנפורד, שהשקיעה גם ב-Uber וב-Airbnb וב-Meerkat הישראלית. בנוסף ל-Sherpa Ventures השתתפו בסבב גם המשקיעים הנוכחים בחברה ביניהם Y Combinator, קרן Felicis ו-Rally Ventures. סבב הגיוס הנוכחי מעמיד את סך הגיוסים של החברה מאז שהוקמה על 10.5 מיליון דולר. ל-Cymmetria משרדים בהוד השרון ובסן פרנסיסקו, בהם היא מעסיקה 16 עובדים. החברה השתתפה במחזור הקיץ האחרון של אחד מהאקסלרטורים הנחשבים בעולם, Y Combinator.

חברות אבטחה ישראליות נוספות שעוסקות בהטעייה הן Illusive networks של שלמה טובול ועופר ישראלי, שגייסה בזמן קצר כ-27 מיליון דולר בין השאר מקרן New Enterprise Associates, אחת הגדולות בעולם ו-TrapX שגייסה לאחרונה 9 מיליון דולר.

זהו, החלטתם: אתם פותחים חנות וירטואלית. יש לכם מוצרים, חזון עסקי ומנגנון שילוח – עכשיו רק צריך לקנות דומיין, לבנות אתר, לצלם כמה תמונות ולהעלות לרשת, לא? לא! הקניון הווירטואלי העצום כבר ניסה וראה הכול, ושלא יהיה לכם ספק: הגולשים משוטטים בו, חולפים על פניו ממש כמו בקניון אמיתי – ולא פעם זורקים מבט וממשיכים הלאה.

אם החלטתם לבנות אתר קניות ברשת יש לכם משימה חשובה מאוד: לגרום לגולשים לעצור דווקא אצלכם. להסתכל, להתפעל ו… לקנות. אבל איך גורמים להם להיכנס, לקחת סלסלה ולהכניס לתוכה מוצרים? איך מספקים להם ליווי ידידותי ונוח, כזה שיגרום להם להפוך לקונים? הנה כמה כללים שכדאי לזכור:

1. התרכזו בלקוחות הפוטנציאליים שלכם

עוד לפני שאתם מעלים את המוצר הראשון ענו לעצמכם: מיהם? מה הם אוהבים? מה מניע אותם לפעולה? אם פתחתם חנות שמציעה מוצר מסוים, אתם יודעים מן הסתם מיהו קהל היעד שלכם, ואם לא – חשוב 'ללמוד' אותו, כי בסופו של יום אתם צריכים לגרום לגולשים לרצות להישאר באתר שלכם.

2. הקפידו ליצור מנגנון ניווט פשוט וידידותי

נטרלו הסחות דעת ופרסומות, אל תעמיסו על האתר קישוטים ואל תהפכו אותו למבוך. חסכו מהגולשים שלכם מידע מיותר והיו נדיבים במידע שימושי, הימנעו מלהעלות לאתר יותר מדי כפתורים צבעוניים והבליטו את הכפתור החשוב ביותר: "הוסף לעגלה".

3. השקיעו בצילומים מרהיבים של המוצר

זכרו: חסכתם באיכות התמונות וביקשתם טובה מהחבר הצלם החובב? יש מצב שאיבדתם לקוחות רציניים. לקוחות מריחים חלטורות מרחוק, ואם התמונות יעלו בהם גיחוך במקום התרגשות – פספסתם את המטרה.

4. התנהגו כמו בחנות אמיתית

הדגימו! מוכרים מוצר חדש או מיוחד? ממש כמו בחנות אמיתית, גם כאן חשוב להדגים לגולשים את אופן השימוש בו. הוספת הדרכה מצולמת תחולל פלאים בקרב לקוחות מבולבלים ותאפשר להדגים את הפוטנציאל הרב הטמון במוצר. סרטון וידאו קצר, מושקע וערוך היטב יקרב את הגולשים אליכם ויגדיל את הסיכוי שהם יהפכו ללקוחות.

5. ודאו שעגלת הקניות זמינה כל הזמן

לקוחות המשוטטים באתר שלכם זקוקים לקופה פנויה בכל רגע. כפתור בולט, אדום, מושך את העין, אשר יופיע באופן קבוע באחת הפינות ויסייע לגולשים לנווט את דרכם לקופה, הוא חלק חיוני מהאתר המקוון שלכם. רוצים להפוך את חוויית הקנייה למהנה עוד יותר? לוו את הכפתור בתפריט גלילה המפרט מה מונח בכל רגע בעגלה.

6. השקיעו באפשרויות חיפוש מתקדמות

ללקוחות הפוטנציאליים שלכם אין הרבה זמן וסבלנות, ולכן חשוב להציע להם מנוע חיפוש מתקדם ונוח לשימוש. זכרו: ככל שהזמן הנדרש לאיתור מוצר הולך וקטן, כך גדלים הסיכויים שהם יבחרו באתר שלכם לאיתור ורכישת מוצרים נוספים.

7. ותרו על הנחה, העניקו משלוח חינם

אם אתם מתלבטים בין מתן הנחה למשלוח חינם, בחרו במשלוח חינם. לקוחות נוהגים לפקפק באותנטיות של הנחות, והם עלולים לחשוב שההנחה אינה באמת הנחה. לעומת זאת, משלוח חינם נתפס כהטבה אמיתית, ולקוחות יודעים להעריך זאת.

8. תנו עדיפות ל'מציאות' ולמוצרים פופולריים

סייעו ללקוחות הססנים להחליט, הציבו מוצרים מבוקשים או 'מציאות' במקום בולט באתר. כשם שבסופר מוצבים מדפי ממתקים ליד הקופות, כך עליכם לדאוג שמוצרים נחשקים יהיו תמיד בהישג יד ובמרחק לחיצת כפתור.

9. הרבו במידע חיוני

הקפידו על הצגה ברורה ופשוטה של כל המידע החיוני – מערוצי התקשורת הרבים (דוא"ל, פייסבוק, פקס, טלפון, כתובת) ועד אפשרויות התשלום השונות (אשראי, פיי-פל, מזומן לשליח וכיו"ב). גולשים אוהבים שקיפות, והצגת המידע עוזרת להם להרגיש שהאתר מהימן.

10. חשבו על הפתעות

חשבו על הפתעות, על שינויים ועל הצעות שאי אפשר לסרב להן. לקוחות שנהנו מביקור באתר שלכם לא יקנו שוב ושוב את אותה החולצה או המברגה. ספקו להם עניין וגירויים, חדשו את המלאי, נצלו חגים ואירועים מיוחדים כדי להציע הצעות לא שגרתיות, ובקיצור – אל תפסיקו להתחדש.

בעידן של ריבוי אתרים, וביניהם לא מעט אתרי קניות, היצמדות לכללים מביאה תוצאות, נקודה. חסכתם לגולשים מאמץ? שוטטות מיותרת? לבטים? כמה שקלים? זה ישתלם לכם – יש סיכוי גבוה שגולשים אקראיים יהפכו ללקוחות. בהצלחה!

קרדיט תמונה: ecommerce via shutterstock

מקור: צילום מסך, AppDome

חברת AppDome הישראלית השלימה סבב גיוס משמעותי בסך 13 מיליון דולר מקרן ההון סיכון האמריקאית Menlo Ventures. בסבב הגיוס הנוכחי השתתפה גם קרן דרייפר נקסוס של דרייפר פישר והמשקיעים הקיימים בחברה – קרן ההון סיכון הירושלמית JVP ו־OurCrowd. הפתרון של החברה הוא מעין ׳כיפת ברזל׳ לאפליקציות, שעוד בטרם עלייתן לחנויות האפליקציות השונות, נעטפות בשכבת הגנה שנועדה להגן על המשתמש העסקי והפרטי.

שבע דקות והאפליקציה מוגנת

43% מנהלים שהשתתפו בסקר שערכה חברת AppDome אמרו שהחברה שמנהלים חוותה לפחות מחדל אבטחת מידע אחד בשנתיים האחרונות. חברות וארגונים גדולים צריכים להבטיח שעובדים, סוכנים, שותפים חיצוניים וכל מי שצריך גישה למידע הרלוונטי שקשור אליה, יוכלו לבצע את עבודתם ביעילות, תוך כדי שימת דגש על תנאי אבטחה מחמירים שיחולו על כל התקן נייד. במגזר הפרטי המצב גם לא אידיאלי ונמצא כי 8 מתוך 10 יישומי מובייל נמצאו חשופים לאיומיים בטחוניים חמורים.

AppDome הישראלית מעוניינת לספק מערך הגנה חיוני שנועד לאבטח יישומים עסקיים בארגונים ויישומים בשימושי פרטי מאיומי סייבר מתקדמים, כמו הונאות למיניהן ודליפת מידע והגעתו לידיים הלא נכונות. הפתרון של החברה בעצם ׳עוטף׳ את היישום, מוסיף לו שכבת אבטחה, מיד עם סיום הפיתוח של האפליקציה ולפני פריסתה בפני הקהל הרחב (Deployment). רק כשתהליך העיטוף מסתיים (תוך שבע דקות בלבד), היישום המאובטח עולה לחנות האפליקציות של גוגל או אפל. כמו כן, הטכנולוגיה שפותחה לא דורשת מהמפתח לבצע שינויים בקוד המקור או לשלב SDK בתהליך.

AppDome הוקמה בשנת 2011 על ידי אבי יהודה, בכיר בצ׳ק פוינט ובסייברארק. במשרדיה של החברה בתל אביב ובניו יורק מועסקים סה״כ כ-35 עובדים, ובעזרת סבב הגיוס הנוכחי מתכננת החברה להרחיב את מספר העובדים בה. לאחרונה הוכתרה החברה כאחת מהחברות המובילות בתחום אבטחת היישומים העסקיים במובייל על ידי חברת המחקר האמריקאית גרטנר. הפתרון של החברה נמצא בשימוש על ידי חברות ממגזר הבריאות, הפיננסים, והמסחר האלקטרוני.

אם ברשותכם אפליקציה או שאתם עובדים כעת על אחת כזו, נראה כי דרך האתר הרשמי ניתן לקבל ׳הערכת מצב׳ חינמית אודות האפליקציה שלכם ועד כמה היא חשופה לסיכונים פוטנציאליים.

DataHack 2015 הוא האקתון הדאטה הראשון בישראל שצפוי להתקיים מה-25.11 במשך 48 שעות. באירוע צפויים לקחת חלק כ-100 משתתפים שיעבדו יחד על פרויקטים מורכבים שעושים שימוש יצירתי באלגוריתמים וטכנולוגיות מתחומי ה-Machine Learning, Data Science וסטטיסטיקה במטרה לנתח, לעבד ולהציג מידע מסוגים שונים.

את ההקאתון יזמו קבוצה של סטודנטים לתארים מתקדמים במדעי המחשב שחברו לסטודנטים לעיצוב מבצלאל, אנשי תעשיה ואקדמיה, במטרה לאחד את קהילת הדאטה הישראלית, לחבר בין התעשייה והאקדמיה ולחזק את האקוסיסטם הטכנולוגי הירושלמי.

בין נותני החסות לאירוע נמנות חברות מובילות בתעשייה דוגמת ebay, Google, IBM, SimilarWeb, EMC, Intel, Cisco,Outbrain, final, Neura ו-dato ושותפים לו בית הספר למדעי המחשב של האוניברסיטה העברית ע"ש רחל וסלים בנין, siftech, Made In Jerusalem, הסדנא לידע ציבורי, הרשות לפיתוח ירושלים וגיקטיים.

נותני החסות והשותפים באירוע יצטרפו לשורה של מנטורים מובילים מהתעשייה ומהאקדמיה שילוו את המתמודדים בהאקתון, יתרמו מניסיונם ויעבירו הרצאות על נושאים שונים הקשורים לדאטה.

המשתתפים באירוע יהנו מגישה למגוון דאטהסטים בנושאים שונים, נוסף על דאטהסטים, אתגרים ורשיונות למוצרים שיספקו חלק מהחברות נותנות החסות.

מי יכול להירשם?

כל מתכנת, מעצב, סטטיסטיקאי, חוקר או אדם שמתעניין ומתעסק בדאטה. האירוע מתאים לסטודנטים שנמצאים בתחילת דרכם וגם לאנשים עם שנים של ניסיון מהתעשיה או האקדמיה. מומלץ להגיע עם מעט ניסיון בעיצוב, עיבוד נתונים או תכנות אבל העיקר עם הרבה מוטיבציה ורצון ליצור.

האירוע יתקיים במתחם בית הנסן בירושלים שיאובזר כדי לספק למשתתפים את הסביבה האידיאלית ליצור, ללמוד ולהכיר אנשים שחולקים אהבה לדאטה. ההשתתפות בהאקתון אינה כרוכה בתשלום, וכוללת אוכל ומקום לנוח מכל ההאקינג. המשתתפים צריכים להגיע עם מחשב נייד ומטען, ומומלץ גם להגיע עם שק שינה וציוד ליומיים.

ביום שלישי הבא (17 בנובמבר) יתקיים ערב הכנה להאקתון בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, בשעה 18:30. ההרשמה להאקתון תסגר ביום שישי, ה-13 בנובמבר.

לפרטים נוספים ולהרשמה

מקור: Fiverr

פייבר, זירת המסחר הגדולה בעולם לשירותים מקצועיים וקריאטיביים, שעוזרת לאנשים מוכשרים להתפרנס מכישוריהם, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 60 מיליון דולר בהובלת Square Peg Capital. הסבב הנוכחי מציב את סך גיוסיה של החברה עד כה על 110 מיליון דולר. בסבב הגיוס (החמישי במספר) השתתפו גם המשקיעים הקיימים בהם Accel, Qumra Capital ו-Bessemer Venture Partners.

לצד ההודעה על הגיוס השיקה החברה גם שירות חדש בשם Gig Packages, שירות שיאפשר למוכרים בפלטפורמה להציע את שירותיהם בשלוש דרגות מחיר, ולאו דווקא תמורת 5 דולר ומעלה.

'From Fiverr and beyond'

פייבר מציעה שוק מקוון, Marketplace, המאפשר למשתמשים למכור את היכולות והכשרונות השונים שלהם כמוצרים עבור משתמשים אחרים מרחבי העולם. המודל, המכונה על ידי החברה Services-as-a-Product או SaaP, עוזר למשתמשים ברחבי העולם להפוך לעצמאיים ולהתפרנס בכבוד, זאת מבלי לצאת מהבית. בתחילת דרכה של הפלטפורמה אי שם בשנת 2010, מוכרים יכלו להציע את שירותיהם תמורת סכום קבוע של 5 דולר בלבד (מתוכם דולר אחד הועבר לפייבר), ומשם גם שמה של הפלטפורמה.

בהמשך הדרך, הבינה פייבר כי הפוטנציאל עצום, וכי עם כל הרצון הטוב לאפשר לאנשים להתפרנס בכבוד, עדיין מדובר בסכום יחסית מגוחך עבור זמנם היקר של אותם מוכרים. כדי להתמודד עם סוגיה זו ועל הדרך להגדיל את רווחיה, הוסיפה פייבר את האופציה להצעת ׳אקסטרות׳, שירותים נוספים תחת אותו הגיג שמוצעים תמורת מחיר גבוה יותר. כך למשל, אם תמורת 5 דולר מוכר מציע ליצור לוגו ייחודי, תמורת 15 דולר נוספים הוא יספק את התוצר הסופי בתוך יום אחד בלבד, או יציע שתי אלטרנטיבות במקום אחת.

מקור: צילום מסך, Fiverr

כעת מסתבר כי גם המודל הזה הולך להשתנות. יתכן ובקרוב מאוד פייבר תהפוך לאתר המציע שירותי פרילאנס כדוגמת Elance או Freelanceer, בהם נותני שירותים מציעים את מרכולתם תמורת סכומים גבוהים הרבה יותר. לטענת מיכה קאופן, מייסד שותף ומנכ״ל פייבר, לא ברור האם מה שהפך את הפלטפורמה לכה פופולארית יעלם, אבל כעת כל מוכר יוכל להחליט האם להציע שירות בסיסי תמורת 5 דולר, או להתחיל ב-100 דולר.

בכל מקרה, קאופמן טוען כי בעזרת הפלטפורמה עדיין ניתן יהיה לקבל את התמורה הגבוהה והמשתלמת ביותר תמורת הסכום שמשלמים. לדבריו, מדובר בהתפתחות טבעית של הפלטפורמה, שתאפשר למוכרים להרוויח יותר כסף, ולפייבר למשוך אליה יותר פרילנסארים איכותיים ומקצועיים.

שאלתי את קאופמן, במה המודל החדש יבדל אותם מהפלטפורמות הקיימות בשוק. בתגובה ענה: ״אנחנו עכשיו חברת מסחר אלקטרוני לכל דבר, וכבר לא שוק עבודה. בדומה לאובר או airbnb, הפכנו שירותים למוצרים, ויצרנו שוק שמתאים גם לקונים וגם למוכרים״.

כל הקטע של פייבר לא ילך קצת לאיבוד עם האופציות החדשות שפתוחות בפני המוכרים? ״התחלנו להתנסות עם התמחור החדש לפני חודשים רבים, והתוצאות הראו כי השוק שלנו צריך את השינוי הזה. זה עניין של מתן גמישות רבה יותר. קונים ומוכרים מבקשים מאיתנו לעשות יותר עם הפלטפורמה כדי לבצע משימות יותר מתוחכמות ומורכבות. הוספת גמישות רבה יותר להיצע תוביל לשימושם של יותר פרילנסרים מקצועיים בפלטפורמה, תוך כדי שגיגים ב-5 דולר עדיין יהיו אופציה״.

גייסתם כבר 110 מיליון דולר, אין מחשבות על הנפקה או אקזיט? ״כרגע הרחבת קהילת המשתמשים בפלטפורמה היא בראש סדר העדיפויות שלנו. אם נוכל להגדיל את השוק שלנו, ולמשוך למעלה מ-97% מהפרילנסרים שעדיין פועלים ומציעים את שירותיהם בדרכים לא מקוונות, הנפקה תהיה אחת מתוך אפשרויות רבות״.

פייבר נוסדה בשנת 2010 על ידי מיכה קאופמן ושי וינינגר. כיום מעסיקה החברה 200 עובדים ומחזיקה משרד ראשי בתל אביב, ושלושה נוספים בניו יורק, שיקגו ובמיאמי. המימון האחרון יסייע לחברה להרחיב את טביעת הרגל הגיאוגרפית שלה, להתחרות על כשרונות חדשים שיעשו שימוש בפלטפורמה, להוסיף תכונות חדשות ולגדול באגרסיביות אף יותר, אולי אפילו על ידי רכישת עסקים המציעים שירותים דומים.

רון לוי ועדי אשכנזי- מנכלים משותפים Flayvr. מקור: יח"צ

חברת האבטחה הצ'כית AVG מוכרת בעיקר בשל היותה מפתחת של אחת מתוכנות האנטי וירוס הפופולאריות ביותר בעולם. עתה, מודיעה החברה כי היא רוכשת את הסטארטאפ הישראלי Flayvr מדיה שמפתח אפליקציות לניהול חכם של תמונות. ככל הנראה, מדובר בעסקת-העסקה או Acqhire, במסגרתה משלמת החברה הרוכשת בעיקר עבור כוח האדם של החברה הנרכשת ופחות עבור נכסים כמו קניין רוחני או המשתמשים. החברות לא פרסמו את סכום הרכישה אך על פי ההערכות מדובר במספר מיליוני דולרים.

העובדים יצטרפו למרכז הפיתוח של AVG בישראל

Flayvr נוסדה ב-2012 על ידי רון לוי ועדי אשכנזי ופיתחה אפליקציה שמסוגלת לארגן את אוסף המדיה במכשיריהם של המשתמשים בהתבסס על נתונים שונים, כגון המיקום בו צולמו, התאריך ואפילו האירוע המדובר – במידה וקיים בלוח השנה במכשיר. ב-2014 מיתגה החברה מחדש את האפליקציה שלה תחת השם MyRoll וכן פיתחה אפליקציה נוספת בשם Gallery Doctor, שעושה סדר בגלריה ומזהה אוטומטית תמונות כפולות או תמונות גרועות (חשוכות, מטושטשות או באיכות לא טובה), וכך יכולה לפנות למשתמש עד כ-35 אחוזים מנפח האיחסון שלו.

מאז הקמתה גייסה החברה כ-2.5 מיליון דולר מקרנות ומאנג'לים ישראליים ואמריקאיים. בין המשקיעים בחברה ניתן למנות את Kaedan Capital, משה ליכטמן, לשעבר נשיא מיקרוסופט ישראל, Aviv Venture Capital ו-iAngels, האנק ויקיל, סגן הנשיא לשעבר לשותפויות ואסטרטגיה במיקרוסופט, פריץ לנמן, אדלר חומסקי, רפי גדרון, לשעבר מנכ"ל Chromatis, יריב גילת וזוהר גילון.

החיבור הראשון בין שתי החברות התקיים ביוני השנה במסגרת ה-Startup Roadshow של AVG בתל אביב, שהופק בשיתוף גיקטיים. Flayvr מעסיקה 8 עובדים, שיצטרפו ל-AVG ישראל, שכבר מונה 150 עובדים.

בתגובה לעסקת הרכישה מסר ישראל הראל טייב, מנכ"ל AVG ישראל: "אנחנו מחויבים להשקעה מתמדת בפיתוח ואספקת פתרונות חדשים וחדשניים ליותר מ-105 מיליון הלקוחות שלנו דרך אפליקציות המובייל שלנו" ומוסיף "אנחנו שמחים לצרף למרכז המצוינות שלנו בתל אביב את שבעת המופלאים של Flayvr. זוהי הרכישה השלישית שלנו באזור ואנחנו מקווים להמשיך ולעבוד עם יותר חברות סטארטאפ מקומיות וחדשניות בתחום טכנולוגיית אבטחה וספציפית במובייל".

מנכ"ל Flayvr רון לוי מסר: "אנו גאים מאוד על הצלחתנו לפתח את MyRoll ו-Gallery Doctor. הצלחנו לקדם אותם לשלב הבא ובמיוחד לרמה הבאה ואנחנו שמחים כי AVG הם השותפים שלנו לדרך"
AVG היא חברת פתרונות אבטחה מקוונת המספקת תוכנה ושירותים מובילים למכשירים, נתונים ואנשים.  לחברה יותר מ-200 מיליון לקוחות פעילים בכל העולם. הטכנולוגיה של AVG כוללת אבטחת אינטרנט, הגנה מפני פורצים והאקרים ושמירה על זהות המשתמשים. ביוני השנה, הקימה החברה את מרכז המצויינות שלה בישראל המרכזים את כל פעילות המובייל של החברה העולמית.

פרשנות: אז מה הקשר בין אנטי-וירוס לתמונה מטושטשת?

חוץ מהאנטי-וירוס שהביא לפרסומה, פיתחה AVG עוד אפליקציות שמיועדות לאנדרואיד, ביניהן אפליקציית AVG Cleaner & Battery Saver. האפליקציה מטפלת ב-2 מהנקודות המטרידות ביותר משתמשי סמארטפון והן נפח האיחסון המצומצם וחיי הסוללה ומציגה בפני המשתמשים קבצים אותם הוא יוכל למחוק כדי לפנות מקום בסמארטפון כמו קובצי התקנה, קובצי מטמון וכו. עתה, בזכות הטכנולוגיה והפטנטים שפיתחה Flayvr, תוכל AVG להציע למשתמשיה גם כלים מתקדמים למחיקת תמונות וקובצי וידאו לא נחוצים.

כיום, אנחנו עדים ל-2 מגמות בעולם המובייל: האחת – עלייה באיכות המצלמה, הרזולוציה ובהכרח גודל התמונות והוידאו (4K); במקביל, יותר ויותר יצרנים מוותרים על כרטיסי הרחבה לזיכרון מסוג Micro-SD, כולל סמסונג, יצרנית האנדרואיד המובילה. כתוצאה מכך, המשתמשים צריכים להסתדר רק עם נפח האיחסון המובנה של המכשיר, ובמקביל עולה החשיבות של אפליקציות 'סדר וניקיון'.

להערכתנו, MyRoll, אפליקציית הגלריה של Flayvr, לא תאריך ימים וזאת בעקבות השקת אפליקציית Google Photos. האפליקציה של גוגל אמנם נהנית מפיצ'רים חכמים, ממשק נוח, שילוב עם Google Now ומנגנון AI מתקדם במיוחד שמסוגל לזהות חפצים ומיקומים ללא כל עזרה מצד המשתמש, אבל הבעיה הכי גדולה למתחרות שלה היא הדחיפה של גוגל. מאז שהושקה Google Photos היא כבר הותקנה מאות מיליוני פעמים, מספר שצפוי רק לגדול, משום שהיא מגיעה כאפליקצייה מובנית בכל מכשיר אנדרואיד חדש.

מקור: Orca

Orca הישראלית, שמכנה את עצמה ׳הרדאר של חיי הקמפוס׳, מפתחת אפליקציה למיפוי ושיתוף מגוון פעילויות ואירועים חברתיים. היום (ה׳) הודיע הסטארטאפ על השלמת סבב גיוס בסך חצי מיליון דולר מ-VLX Ventures. הגיוס ישמש את החברה להמשך פיתוח ולהשקת גרסת בטא של האפליקציה בינואר 2016.

׳מצפים לחולל מהפכה חברתית דרך האפליקציה׳

אפליקצית Orca מייצרת מפה חיה ואינטראקטיבית למיפוי החיים החברתיים בקמפוסים בארה״ב (בשלב הראשון), אך מיועדת לשימוש גם בארגונים ובקהילות חברתיות מחוץ לאוניברסיטאות. האפליקציה מציעה רשת חברתית מבוססת מיקום מזן חדש, המאפשרת לאנשים הנמצאים באיזור מסוים לשתף מידע על פעילויות שונות עם משתמשים בסביבתם הקרובה. בעוד שרשתות חברתיות ׳קלאסיות׳, מחברות חברים ומכרים, Orca מחברת אנשים החולקים מיקום גיאוגרפי זהה ונמצאים בסמיכות אחד לשני, גם אם אינם מכירים זה את זה.

בפיתוח האפליקציה נעשה שימוש בטכנולוגיות Machine Learning וחכמת ההמונים על מנת לייצר חוויית משתמש אחרת, תוך כדי שמאפשרת למשתמשים לשמור על פרטיותם על פי בחירתם.

תומר ששון, מנכ"ל ומייסד Orca אמר כי ״עם העלייה בהיקף השימוש ברשתות החברתיות בכל רחבי העולם, נוצר נתק בין אנשים לסביבתם הקרובה. הרשתות החברתיות מאפשרות לנו לשמור על קשר שוטף עם מעגל החברים, אך מזניחות את הקהילה שסביבנו. Orca שואפת לענות על הצורך שנוצר לאנשים מחוץ לעולם הווירטואלי: החזון שלנו הוא 'לחבר את הבלתי מחוברים'. על ידי כך שנאפשר לקהל הרחב לתקשר עם סביבתו על בסיס קרבה פיזית, תחומי עניין או אירועים משותפים. אנחנו מצפים לחולל מהפכה חברתית דרך האפליקציה״.

אורי חושן, מנכ"ל VLX Ventures אמר: Orca עונה על צורך חברתי גדול מאוד שאין עליו כיום כמעט מענה. אנשים בכל רחבי העולם רוצים לקחת חלק בפעילויות חברתיות ואירועים המתרחשים באזורם, אלא שהם אינם מודעים להם. Orca ממפה את סביבתם הקרובה, גם כאשר הם מעבירים ערב משמים בביתם, טסים למדינה אחרת, או במסגרת יום לימודים באוניברסיטה. בכל מקום בו תפתח את Orca, תוכל להבין מה קורה סביבך בעזרת השימוש בחכמת ההמונים״.

Orca הוקמה בשנת 2015 על ידי תומר ששון, ונכון לעכשיו הפיתוח על האפליקציה מתבצע מתוך משרדי VLX Ventures בכפר ההייטק שבאוניברסיטה העברית בירושלים. האפליקציה תהיה זמינה להורדה בחודשים הקרובים, ואמנם פונה בעיקר לקמפוסים בארה״ב, אבל נזכיר כי גם פייסבוק בתחילת דרכה פנתה לקהל יעד דומה, כך שהכל פתוח ויש לאן לשאוף.

חברת פנורמיק פאוור (Panoramic Power) הישראלית נרכשת על-ידי חברת Centrica ההולנדית, חברת האם של Direct Energy. במסגרת העסקה, שנחתמה הבוקר, תרכוש Centrica את Panoramic Power תמורת כ-60 מיליון דולרים ובכך תיצור את דריסת הרגל הראשונה של Direct Energy בישראל.

חיישנים חכמים שיעזרו לכם לחסוך בצריכת האנרגיה

פנורמיק פאוור הוקמה מתוך הרצון להעניק פתרון כולל לניהול האנרגיה במבנים מסחריים, החל מבניין משרדים, גורדי שחקים וכלה בסופרמרקט, מרכזים מסחריים מסעדות ורשתות קמעונאיות. בראיון קודם, הסביר יניב ורדי, מנכ"ל החברה את החזון שעמד מאחורי הפעילות של החברה: "פנורמיק פאוור הוקמה לטובת הענקת ניהול נכון יותר של אנרגיה. המערכות שלה מעניקות מידע אודות כל יחידה ויחידה בבניין או המרכז המסחרי, בין אם מדובר במכשור, מיזוג או בתאורה". הפתרון לניהול אנרגיה מבוסס חיישנים, שכל חשמלאי מוסמך יכול להתקין, בממוצע זמן ההתקנה הינו של כ-30 דקות. לאחר ההתקנה, המידע נשלח לענן וניתן לקבל קריאה ופענוח במיידי. הפתרון מסייע למנהלים לראות תובנות מעשיות בזמן אמת, לייעל ולזהות מראש כישלון של ציוד, ומסייע במניעת בזבוז אנרגיה.

"היום לא קיים בשוק האנרגיה פתרון כה מתקדם שמאפשר קבלת מידע ותמונה כל כך מלאה אודות שימושי האנרגיה במבנים." אומר ורדי. "מערכות פנורמיק פאוור מספקות מידע פרטני אודות השימוש באנרגיה בכל אחת מיחידות האנרגיה במבנה. הביקוש העולמי המוגבר לפתרונות ניהול אנרגיה, מהווה הזדמנות לצמיחה שכן פתרונות אלה מהווים נכס אסטרטגי ליעילות אנרגטית על כל משמעויותיה."

נשיא ומנכ"ל דיירקט אנרג'י, באדר חאן, מסר כי "זוהי תקופה מרגשת בתעשיית האנרגיה. ראינו את ההצלחה יוצאת הדופן של פנורמיק פאוור. עם הטכנולוגיה הייחודית שפותחה על ידה תוכל דיירקט אנרג'י לספק פתרונות חדשניים אפילו יותר, כמו גם לספק פתרונות אנרגיה יעילים עבור לקוחותיה".

יניב ורדי, מנכ"ל פנורמיק פאוור, אומר: "אני מצפה לשילובה של פנורמיק פאוור במודל העסקי המוצלח של חברת דיירקט אנרג'י בקרב מאות אלפי לקוחותיה המסחריים. הרכישה תשדרג את דריסת הרגל של החברה בשוק האנרגיה בקנה מידה גדול, כיאה לחזון שלנו".

כיום מסייעת הטכנולוגיה של פנורמיק פאוור לארגונים המצויים בתנאי מזג אוויר קשים בצפון אמריקה. החברה מקנה לאותם ארגונים את האפשרות לנהל את צריכת האנרגיה שלהם בתנאי מזג אוויר קשים, תוך הפחתת עלויות הקשורות למזג האוויר. כך למשל, חורף 2013-2014 בצפון אמריקה השפיע על 80% מהמפעלים במדינה. בהתבסס על נתונים סטטיסטיים שנאספו מלמעלה מ-4,000 נקודות מדידת אנרגיה במעל ל-250 אתרים ברחבי צפון אמריקה, הוכיחה פנורמיק מסוגלות איסוף נתונים שחשפו את הצריכה במשך שעות היממה, תוך ניתוח הגדרות טמפרטורה לא נכונה וציוד לא יעיל שתרם להפסדים כספיים משמעותיים במהלך גל הקור הקיצוני.

בישראל פנורמיק מאפשרת לנהל נכון יותר את האנרגיה באמצעות שיתוף פעולה עם חברת החשמל, המושקעת אף היא בחברה. חברת החשמל לישראל למשל תומכת בפנורמיק פאוור ומציעה את מוצריה ללקוחותיה המוסדיים הגדולים על מנת לייעל את צריכת החשמל שלהם.

תהפוך למרכז הפיתוח הישראלי של Centrica

פנורמיק פאוור נוסדה ב-2009 על ידי דוד אלמגור ועדי שמיר ומשרדיה ממוקמים בכפר סבא, שם מעסיקה החברה כ-25 עובדים. בנוסף למרכז הפיתוח בכפר סבא, מחזיקה Panoramic Power משרד שיווק ומכירות בניו יורק. בין הלקוחות של החברה בישראל נמנית רשת סופר פארם.

מאז הקמתה הספיקה החברה לגייס 12.5 מיליון דולר בשני סבבים מהמשקיעים 83North, Israel Cleantech Ventures, קרן Marker, זרוע ההשקעות של Qualcomm, חברת Autodesk ומחברת החשמל של ישראל.

לאחר הרכישה, צפויה החברה לשמור על עצמאותה כיחידה עסקית נפרדת ועצמאית ולהרחיב משמעותית את הפעילות בישראל.

וידאו: כך Panoramic Power חוסכת לכם בצריכת האנרגיה

מקור: אתר הכנסת

מאת נדב טסלר, משווק פנסיוני, מנהל המוצר באגף השיווק במנורה מבטחים.

בשבועות האחרונים דלקו האורות בוועדת הכספים עד לשעה מאוחרת. היה צריך לדון בעשרות סעיפי חוק ההסדרים ולגשר בין הצדדים. אחד הפרקים החשובים בחוק ההסדרים עסק ברפורמות הצפויות בחיסכון הפנסיוני, רפורמות אותן סקרנו בהרחבה בכתבה הקודמת.

סוף סוף אפשר לבחור סוכן אישי

אחת הרפורמות דנה באפשרות לבחור סוכן ביטוח אישי והפרדת שירותי התפעול והשיווק שנותן הסוכן למעסיק ולעובדיו. מטרת האוצר בביצוע הפרדה בין שירותי תפעול, הניתנים למעסיק, לבין שירותי שיווק פנסיוני הניתנים לעובדים, הייתה לאפשר לעובד לבחור באופן חופשי בבעל רישיון, לצמצם ניגוד עניינים של סוכן הביטוח הפנסיוני ושל המעסיק, וכך לעודד תחרות בתחום הייעוץ והשיווק הפנסיוני ולהוזיל עלויות דמי ניהול לעובד. לאחר תיווך ממושך של יו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת גפני, הגיעו להסכמה נציגי האוצר, נציגי המעסיקים ונציגי ההסתדרות למתווה הבא.

בחירת סוכן פנסיוני

בנוסף לזכותו של העובד לבחור את הגוף המוסדי שבו ינוהל החיסכון הפנסיוני, את התכנית הפנסיונית (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים), את מסלול התכנית, את מסלול ההשקעות וכל נושא אחר הקשור לתכנית הפנסיונית האישית שלו, באפשרות העובד תעמוד הזכות המלאה לבחור את בעל הרישיון שיטפל בתכנית הפנסיונית שלו.

כלומר באפשרות העובד הן לבחור את הסוכן האישי והן לבחור לעבוד ללא סוכן. במקום הפרדה בין שירותי התפעול והשיווק הגדרה כי המעסיק חייב בתשלום עלות התפעול. כוונת האוצר הייתה להפריד לגמרי בין שירותי השיווק והתפעול כדי למנוע מצב בו הפקדות העובדים לחיסכון הפנסיוני ממנות את שירותי התפעול שמקבל המעסיק. בניגוד להצעה המקורית לא בוצעה הפרדה בין שירותי התפעול והשיווק, אך נקבע כי המעסיק ישלם לסוכן את עלות התפעול.

משרד האוצר אף קבע את העלות החודשית שישלם המעסיק, העלות תעמוד על 0.6% מהפקדה החודשית לחיסכון הפנסיוני ולא פחות מ-10.5 שקלים בחודש.

לדוגמה: נניח כי העובד מרוויח שכר של 12,000 שקלים בחודש ומפקיד יחד עם מעסיקו כ-2,196 שקלים בחודש לקרן הפנסיה, הפקדה של 18.3% מהשכר.

עלות התפעול אותה יידרש המעסיק לשלם מידי חודש תהייה 13.17 שקלים שהם 0.6% מהפקדה החודשית.

השוואת אחוזי הפקדה במוצרים הפנסיונים

החלטה נוספת שמשפיעה על העובדים בחברות ההיי-טק התקבלה במסגרת תיקון 12 לחוק קופות הגמל. במסגרת התיקון נקבע כי לא יהיה ניתן לקשור עוד בין שיעור ההפקדה לבין סוג המוצר הפנסיוני כפי שקיים היום.

למה הכוונה?

ניקח לדוגמה את רונן שעובד בחברת היי-טק מאוד גדולה. בחברה נהוג להפקיד 18.33% לחיסכון הפנסיוני.

עובדים שבוחרים להצטרף לביטוח מנהלים יקבלו בנוסף ביטוח אובדן כושר עבודה על חשבון המעסיק בעלות של 1%. מכיוון ובקרן הפנסיה הכיסוי הביטוחי כבר כלול בהפקדה, עובדים שיבחרו במוצר זה לא יקבלו תוספת של 1%.

באיזה מוצר אתם הייתם בוחרים?

מטרת התיקון היא למנוע מצב שבו אחוזי ההפקדה יהוו שיקול בבחירת המוצר הפנסיוני.

המשמעות המיידית של תיקון 12 היא, כי עם כניסתו לתוקף בפברואר 2016,יהיה על מעסיקים רבים להעלות את שיעורי ההפקדות הפנסיוניות וליישר קו עם שיעור ההפקדה הגבוה מבין המוצרים הפנסיוניים השונים.

צמצום תקרת השכר

עד כה נותנת הרפורמה מענה מצויין לעובדים בחברות היי-טק, נראה כי היא נבנתה במיוחד בשבילם. הרפורמה מסדירה את מקומם של סוכני ההסדר וקובעת כי המעסיק ישלם להם עבור שירותי התפעול, העובד יוכל לבחור סוכן ביטוח משלו ואפילו לעבוד ישירות מול קרן הפנסיה. הרפורמה תמנע את ניגוד העניינים באופן בחירת המוצר הפנסיוני ואף עשויה להגדיל את ההפקדות שהמעסיק מפקיד עבורנו לחיסכון.

אבל, תמיד יש אבל

במידה והיום אתם מרוויחים מעל ל-37,040 שקלים בחודש והמעסיק מפקיד לכם לפנסיה על מלא השכר, ההפקדה לפנסיה נזקפת לכם כהכנסה החייבת במס הכנסה וביטוח לאומי. בהתאם להחלטה שעברה, תקרת השכר תרד לפעמיים וחצי מהשכר הממוצע במשק כ-23,150 שקלים בחודש, והפקדה מעבר לשכר זה תחשב הכנסה החייבת במס.

למה כל כך דחוף למדינה לקצץ את התקרה?

בניגוד להטבות אחרות שאנו מקבלים במקום העבודה החל מטלפון סלולרי, תלושים לחג או רכב, הטבות שמגולמות בשכר וחייבות בביטוח לאומי ומס הכנסה. הפקדת המעסיק לחיסכון פנסיוני אינה נחשבת כהכנסה וככזאת אינה חייבת במס הכנסה או בביטוח לאומי.

מי צפוי להיפגע מהרפורמה הנוכחית?

מבנה הטבות המס בחיסכון לפנסיה בישראל הוא שנתי, כלומר במידה ולא ניצלת בשנה מסויימת את הטבת המס המגיעה לך לא תוכל לנצל אותה בעתיד.

במידה ואתה מתכנת או מנהל פרוייקטים למשל שמרוויח 40,000 שקלים בחודש ובעתיד השכר שלך ירד, לא תוכל לקבל חזרה את זקיפת ההכנסה עליה שילמת מוקדם יותר. או במצב הפוך, אם כסטודנט חסכת לפנסיה משכר נמוך ולא קיבלת כלל הטבות מס, אתה לא יכל לנצל תקרה גבוהה יותר בעתיד.

הקטנת תקרת ההפקדות מ-37 אלף שקלים ל- 23 אלף שקלים תגדיל את מספר העובדים שיאלצו לשלם זקיפת הכנסה על ההפקדות לפנסיה.

כמה מרוויחים בהייטק הישראלי? (נתונים: אתוסיה)

23 אלף שקלים בחודש זה לא מעט כסף, מה הבעיה בזה?

מטרת הטבת המס היא לעודד שכירים לחסוך לפנסיה. קטימה של הטבת המס ברמת שכר של 23 אלף שקלים תגרום להפסקת החיסכון בשכר זה. ניתן כבר היום לחזות בקטימת שכר בחיסכון פנסיוני בהפקדות לקרן השתלמות.

תקרת ההפקדה לשכירים לקרן השתלמות עומדת כבר כמה שנים על 15,712 שקלים. הפקדת מעסיק לקרן השתלמות מעבר לשכר זה נחשבת כהכנסה בידי העובד.

במקומות עבודה רבים נהוג לקטום את ההפקדה לקרן השתלמות בתקרה זו, כלומר גם במידה והעובד מרוויח הרבה יותר מ-15 אלף שקלים בחודש, עדיין ההפקדה לקרן השתלמות תתבצע מתקרת ההפקדה ולא ממלא השכר.

הקטנת תקרת ההפקדות לשכירים לחיסכון פנסיוני תגרום לקטימת השכר לחיסכון פנסיוני, אמנם במדרגת שכר גבוהה יותר, אך תקטין את היקף החיסכון במשק.

בשורה התחתונה

1. הגדלות לפנסיה צפויות לגדול.

2. דמי הניהול צפויים לרדת.

3. תהייה לך שליטה רבה יותר על החיסכון הפנסיוני.

4. אם אתה מרוויח יותר מ-23 אלף שקלים בחודש, מס ההכנסה שאתה משלם עשוי לגדול.

 
Natural Intelligence

Natural Intelligence היא חברה מהמובילות בעולם בתחום אתרי השוואות, זאת בזכות טכנולוגיה ייחודית שפיתחנו היוצרת יתרון משמעותי בשוק תחרותי וצומח זה. החברה הינה חברה ישראלית פרטית שהוקמה בשנת 2009 על ידי ניר גרינברג, מנכ"ל החברה, ללא משקיעים חיצוניים. החברה מפעילה עשרות אתרי השוואה ברחבי העולם במגוון שפות ונהנית מיום היווסדה מהצלחה עסקית רבה, רווחיות וצמיחה מטאורית. Natural Intelligence רואה בעובדים את הכוח המניע של החברה ואנו מחפשים אנשים מצוינים להשתלבות בחברה בעשרות תפקידים במחלקות השונות.

החברה משקיעה משאבים רבים בתהליך הגיוס, כאשר התהליך כולל בדרך כלל מספר ראיונות, מבחנים מקצועיים ומבדקים נוספים על פי הצורך. לכל עובד/ת חדש/ה בחברה נבנית תוכנית הדרכה אישית המתבססת על הידע איתו הוא מגיע. התכנית מכוונת לממש את פוטנציאל העובד מול משימות ואתגרי התפקיד. חבילת השכר וההטבות שלנו תחרותית מאוד, ומבוססת על הערכה אישית של כל מועמד/ת, ונקבעת בהתאם לתפקיד ולניסיון המקצועי. מעבר לחבילת השכר וההטבות הבסיסית, אנחנו משקיעים רבות ברווחת העובדים בפעילויות שונות לאורך השנה: פעילויות Fun, מסיבות, Happy Hour, חוגים שונים, קבוצות ספורט, פעילויות צוותיות ועוד.

אנו מציעים את הטוב בכל העולמות – חברת אינטרנט רווחית באווירת סטארטאפ עם צמיחה מהירה, דינמיות, אקשן וגם יציבות. It gets no better than this!

רוצים לעבוד ב-Natural Intelligence? להגשת מועמדות למשרה הרלוונטית לחצו על הטייטל:

Ruby/Java Expert
Full Stack Developer

AppsFlyer

אנחנו באפספלייר מאפשרים לבעלי אפליקציות למדוד עד כמה אפקטיביים הקמפיינים השיווקיים שלהם. כחברה הפועלת בתחום האנליטיקס במובייל, אפספלייר ממוקמת במרכז הצומת הכי לוהט בעולם ההייטק כיום – הצומת של מובייל וביג דאטא.

"ApssFlyer" נחשבת כיום לחברה הגדולה בעולם בתחום בו היא פועלת – ניתוח מקורות החשיפה לפרסום במובייל. החברה יכולה "לספר" למפרסמים מאין הגיעו המשתמשים הרווחיים ביותר לאפליקציה שלהם – האם הגיעו מחיפוש בגוגל, מודעת פרסום ברשת, דיוור ישיר למייל או מטעם חברות אחרות כאיירון סורס או אייבריו. לאחר גילוי המקורות מהם מגיעים המשתמשים הרווחים, יכולה החברה לעודד את המפרסם להשקיע יותר באותם ערוצי פרסום.

החברה שלנו ממוקמת בהרצליה פיתוח, אנחנו צעירים, חדים ושמחים. סביבת עבודה מדהימה עם אנשים מדהימים.

​​רוצים לעבוד ב-AppsFlyer? להגשת מועמדות למשרה הרלוונטית לחצו על הטייטל:

IT Manager
Support Engineer
Senior Backend Developer

מקור: Yallo

הסטארטאפ הישראלי Yallo, שמעוניין לשדרג או פשוט להתאים את השיחות הקוליות למאה ה-21, הודיע על השלמת סבב גיוס נוסף בסך 2.5 מיליון דולר. הגיוס התנהל בהובלת ענקית הטלקום הגרמנית דויטשה טלקום ביחד עם כרמל ונצ׳רס. החדשות היותר מעניינות מהגיוס הן השקת גרסה ייעודית ל-iOS, שמעבר לכך שמאפשרת לנהל שיחות קוליות בחינם עם משתמשים אחרים (גם אם אין ברשותם את האפליקציה), גם הצליחה לחצות מגבלות טכנולוגיות משמעותיות על ידי כך שפותחת בפני משתמשי אייפון את האופציה להקליט שיחות קוליות.

הקלטת שיחות גם ב-iOS

לצד הפיצ׳ר של הקלטת שיחה בקלות, Yallo מאפשרת גם לבצע חיפוש אחר שיחות שהתנהלו (לפי מילות מפתח), להאזין להן או לתייג אותן לפי נושאים. כך למשל, אם דיברתם עם טכנאי, והוא הבטיח להגיע בשעה מסוימת אבל לא עמד בהבטחה, תוכלו לקרוא לקובץ בשם ׳טכנאי – איחור׳. מה שנחמד באפליקציה הוא שגם אם לנמען אליו אתם מתקשרים אין את היישום מותקן במכשיר, עדיין תוכלו להתקשר אליו בקלות, ולהקליט את השיחה מבלי שידע. כמו כן, גם אם לנמען אין את מספר הטלפון שלכם שמור במכשיר, המספר שלכם יופיע בתצורה סטנדרטית לחלוטין, ולא מלווה בקידומות מוזרות או חשודות, שיגרמו לו לסנן אתכם.

שימו לב כי ברירת המחדל של גרסת ה-iOS מוגדרת כך שעם כל סיום שיחה מוקלטת, תוכן השיחה ישלח אליכם ישירות לתיבת המייל. בגרסת האנדרואיד לעומת זאת, ניתן לבטל אופציה זו, ולהגיע אל התוכן המוקלט רק דרך היישום עצמו. סוגיה מעניינת וקצת מטרידה שעולה היא כל נושא פרטיות השיחה; יוסי תאגורי, מייסד שותף ו-CTO החברה, הסביר לגיקטיים כי למרות שהשיחות עצמן מאונדקסות בשרתי החברה, היחיד שיכול לגשת אל התוכן המוקלט הוא המשתמש עצמו.

יוסי תאגורי וטל אלישיב, מייסדי Yallo

איפה הפרטיות?

יחד עם זאת, מה מבטיח לנו שהתוכן לא יגיע אל הידיים הלא נכונות? הרי את ההקלטות מקבלים לתיבת המייל, ומספיק שבטעות העברנו את הקובץ אל הכתובת הלא נכונה, איבדנו עליו שליטה. תאגורי הוסיף ואמר כי ״מי שלא עושה שימוש בשני שלבי זיהוי בכניסה לתיבת המייל גם ככה מסכן את המידע האישי שלו״. טל אלישיב, המייסד הנוסף ומנכ״ל החברה הוסיף ואמר: ״לנו יש מדיניות פרטיות מאוד ברורה לגבי השיחות שמתבצעות דרכנו ומה נעשה איתן. לאורנג׳ לעומת זאת (או לכל חברת סלולר אחרת) – אין״. הנימוק של אליישיב אולי נכון, אבל מעודד הוא לא. בפועל, המייסדים מתחייבים כי לא יעשו שום דבר עם השיחות המוקלטות שלכם, אבל כמובן שמדובר כאן רק בסוגיה של אמון שכל משתמש צריך להחליט אם מוכן לתת אותו או לא.

הסכום שגויס יסייע לחברה לבנות קהילה רחבה יותר של משתמשים, ולאפשר להם ליהנות מחווית תקשורת קולית עשירה הרבה יותר. סבב הגיוס הנוכחי מתווסף להשקעה קודמת בסך 4 מיליון דולר שביצעה כרמל ונצ׳רס בחודש מרץ השנה. Yallo הוקמה בשנת 2012 על ידי טל אלישיב ויוסי תאגורי, ומפעילה משרדים בתל אביב ובניו יורק.

הורדת האפליקציה לאנדרואיד | הורדה ל-iOS

וידאו – Yallo – the future is calling

אי אפשר שלא להתחיל בשאלה הבאה – מה זה בדיוק Growth hacking?

אליס מספר שלאורך העבודות השונות שלו תמיד הרגיש שמאמצי השיווק שהוא עושה שונים משיווק מסורתי, הוא התמקד בסדרה רחבה של "ניסויים" בניגוד לבניית אסטרטגייה שמבוססת על הבנה נכונה או מוטעית של המשתמש. הוא חיפש שם שונה שייצג טוב יותר את דרך הפעולה שלו. שנים אחרי טביעת המונח ואחרי עבודה צמודה עם מאות Growth Hackers יש לו הגדרה ברורה יותר:

• Growth Hacking – היא גישה שמעדיפה מספר רב של ניסויים בשטח, התקדמות ע"פ הניסויים המוצלחים. מכיוון שכל מוצר הוא שונה וכל קהל משתמשים מגיב למוצרים באופן שונה, קשה מאד "לנחש" מה יעבוד. כדי להגדיל את כמות המשתמשים יש צורך בעשרות ניסויים בחודש – החל משינוי טקסט בכפתור באתר ועד בחינת כמה משתמשים יכול להביא בלוג חברה באמצעים מינימלים.
• Growth hacking נוטה תמיד לגישה אנליטית, יש דגש למדידה נכונה של כל השלבים בדרכו של משתמש מההכרות הראשונית עם המוצר ועד הפיכה ללקוח משלם. הבחינה האם משהו עובד או לא תהיה בשיפור מדיד של תהליך זה.
• התערבות במוצר עצמו – בעוד ששיווק מסורתי מתמקד בהבאת ה'לידים', כלומר ההרשמות למוצר, הפוקוס של Growth hacking הוא בשיפור ה'משפך' כולו – עד הפיכת אותו 'ליד' ללקוח משלם. לדוגמא – איזה מייל לשלוח ללקוח שלא התחבר למערכת יותר משבוע.

כמה דוגמאות ל-Growth hacks

ביקשתי מאליס לשתף כמה דוגמאות מוצלחות ל-Hacks – דוגמאות לטכניקות שכדאי לסטארטאפים לנסות על מנת להגיע ליותר משתמשים.

אחד הניסויים הקלים לביצוע שאליס ממליץ עליהם הוא התנסות במיקומים שונים של פונקציות חשובות באתר/ אפליקציה. הוא מספר שהעברה פשוטה של תיבת השארת כתובת אימייל לעידכונים מתחתית העמוד לחלק העליון ב-growthhackers.com הובילה לגדילה של פי 3 בכמות הנרשמים. שון מדגיש שרק אחרי שניסו כמה מיקומים וראו מה עובד הכי טוב, אז השקיעו בעיצוב ובטקסטים של האלמנט הזה בהתאם למיקום הנבחר.

עוד דוגמא לשינוי 'קטן' שאינו מצריך הרבה השקעה ויכול להוביל לתוצאות משמעותיות הוא התנסות בניסוחים שונים. אליס מספר שהוא קרא על חברה בשם Gleam שסיפרה על מחקר שערכה לגבי הטקסט שמופיע על המוצר עצמו להפנייה לאתר ולמוצר. הבחירה ב-"Powered by Gleam" הובילה לצמיחה משמעותית. זה פוסט מצויין של החברה שמספר על hacks אחרים שעשו. בעקבות הכתבה אליס התחיל במספר ניסויים לורסיות טקסטים המוצגים על הוידג'ט של החברה שלו. הניסוח "Not using Qualaroo yet?" הוביל להכפלת מספר היוזרים שהגיעו דרך הוידג'ט.

דוגמא אחרת שמתייחסת פחות לאופטימזציה של התהליך אלא להבאת משתמשים חדשים – אליס מספר שהתחיל את קריירת השיווק שלו בתחום ה-gaming. הוא עודד פיתוח של גרסאות 'קלות' למשחק שיאפשרו הטמעה באתרים אחרים. בעלי האתרים יכלו להטמיע משחקים שהובילו למשתמשים שנשארו באתר זמן רב יותר ומבחינת החברה של אליס זו היתה דרך מעולה לגרום ליותר אנשים להכיר את המשחק ולהגיע לגרסא המלאה.

ניסיון בשיטת Pricing שונה הוביל את אליס להכפלה של מספר המשתמשים המשלמים כאשר עבד ב-Log me in (מי שלא זוכר, היתה תוכנת השתלטות מרחוק). במשך שנים המודל היה גרסא חינמית בסיסית ואחרי 30 יום בקשה לשדרג. בניסוי פשוט בדקו את ההשפעה של מתן הגרסא המלאה, הפרימיום, ב-30 הימים הראשונים. שימוש בגרסא המלאה הוביל להכפלה במספר המשתמשים ששידרגו את הגרסא.

מי יכול להיות Growth Hacker מוצלח ואיך לשכור אותו לסטארטאפ שלכם?

הביקוש ל-Growth Hackers עולה מאד בשנים האחרונות. שימו בצד את השם הקצת באזי (שרוב החברות לא משתמשות בו). ההבדל הגדול שרואים בשטח הוא שאם לפני כמה שנים אנשי שיווק היו בעלי יכולות כתיבה, אנגלית מושלמת וקשרים עם מובילי דעה – אנשי השיווק שרוב הסטארטאפים מחפשים היום הם אנליטיים, יכולים להכנס למוצר עצמו ועוסקים בגילוי דרכים יצירתיות להבאת משתמשים בתקציבים נמוכים. הבעיה שקיימת היום עבור רוב הסטארטאפים היא לגייס אנשי שיווק בפרופיל זה – יש מעט מועמדים בעלי ניסיון רלוונטי בשוק. שאלתי את אליס איך הוא רואה את הפתרון לבעיה ואיזה תכונות הוא מחפש במועמדים פוטנציאליים – עם או בלי ניסיון.

סט היכולות שאליס מוצא חיוני הוא פתירת בעיות יצירתית, לקיחת סיכונים, מחשבה אנליטית והבנה טובה של פסיכולגיה אנושית. אליס רואה גם רצון ליזמות או ניסיון בהקמת עסק כאינדקציה טובה.

מועמדים טובים לתפקיד יכולים להגיע מדיספלינות שונות ולא רק משיווק – אליס מעיד שאנשי מכירות מתגלים כ-growth hackers מוצלחים פעמים רבות, כמו גם מועמדים עם רקע אנליסטי וידע בפיתוח. הוא מספר שבראיונות עבודה הוא מתמקד בעיקר בפתרון בעיות והבנה של אנשים. הוא משתף על עצמו שה-growth hack הראשון שעשה (הרבה לפני שידע שכך קוראים לזה) היה דווקא שעבד במלון לצעירים ביוון בחופשת קיץ כאשר היה סטודנט. הוא מספר שהתפקיד שלו היה להביא מטיילים למלון, אחרי התבוננות רבה הבין שרוב הגברים מחפשים מלון עם הרבה נשים ולכן הקדיש את כל מאמצי השיווק רק לנשים. כאשר בנה את השפה השיווקית והמודעות רק לנשים היה לו יתרון על פני מלונות אחרים וקהל הגברים הגיע בלי מאמץ. אליס משתף שאחד מהגיוסים הכי מוצלחים שלו לתפקיד שיווק היה של מועמד בלי הרבה ניסיון שהרשים אותו בראיון בו סיפר על התקופה שלו בקולג' כמארגן מסיבות. הוא סיפר שהשקיע הרבה מאמץ ב-A/B testing של מיקומים בעולם האמיתי – וגילה למשל שכאשר שמים את הבר ממש בכניסה למסיבה המקום תמיד נראה עמוס וכך קל למשוך יותר אנשים. אליס מדגיש למעשה שבמידה ואין ניסיון פרקטי, חשוב לוודא שסוג המחשבה של מועמד מתאים.

מה חשוב לעשות כששוכרים Growth Hacker?

אליס מדגיש את החשיבות בהבנה ש-Growth hacker לא יכול לעבוד בפני עצמו ויהיה זקוק למשאבים מצוותים אחרים. הוא מספר שמנכ"לים רבים מתייחסים ל-growth hacker כתרופת פלא להכפלת ושילוש מספר המשתמשים. כדי ש-growth hacker יצליח בעבודה שלו הוא צריך תמיכה של המנכ"ל לקבלת משאבי פיתוח, עיצוב ומוצר. כמעט כל הניסויים מצריכים שינויי קוד קלים, עיצוב וגם עבודה צמודה עם צוות המוצר.

עוד המלצה של אליס היא שהמנכ"ל ובעלי תפקידי מפתח בחברה יהיו מעורבים בהגדרת הניסויים. צריך הכרה טובה עם המוצר והקהל הקיים כדי לדעת איזה שאלות לשאול, ככל שיותר אנשים מהחברה יציעו את הניסויים כך עולה הסיכוי שהם יהיו אפקטיביים.

האם השיווק בתחילת סטארטאפ צריך להעשות ע"י המייסדים או שכדאי לשכור איש שיווק?

אחת השאלות המרכזיות והמכריעות בחיי כל סטארטאפ – במידה ואין איש שיווק מנוסה בצוות היזמים – האם כדאי לשכור איש שיווק או שהשיווק הראשוני הוא באחריות היזמים? אם שוכרים איש שיווק – מה צריך להיות הפרופיל שלו? אליס מספר שבסיליקון ואלי מרבית החברות נוסדות ע"י יזמים טכניים, זה גם המקרה כמובן בישראל. הוא אומר שבניגוד לשיווק מסורתי, ליזמים טכניים דווקא קל יותר להתחבר ל-growth hacking. אליס חושב שהמצב האידאלי הוא כן שאחד ה-co-founders יוביל את השיווק – תשוקה, הבנה של המשתמשים ושל המוצר חשובים יותר מניסיון. במידה והמייסדים מרגישים שיש צורך להוסיף איש שיווק בשלב ראשוני הוא ממליץ על עבודה משותפת, במקרים רבים יש ציפייה שאיש השיווק "יביא את הלקוחות" – קשה מאד ליצור זאת בלי הבנה עמוקה של המוצר, חזון החברה וקהל היעד. אליס מדגיש את החשיבות בקשר שוטף עם הלקוחות, הוא מספר שהשאלה הראשונה שאחד המשקיעים ב-Log me in היה שואל אותו תמיד היתה "מתי הפעם האחרונה שדיברת עם לקוח?" אם התשובה היתה יותר מיום-יומיים המשימה הבאה היתה לדבר עם לקוח. אליס חושב שגם אם המייסדים לא עוסקים בשיווק הם צריכים לדבר עם לקוחות ולהבין את הקשיים בשיווק דרך השיחות. גלשנו פה לשיחה על קשר עם לקוחות. אליס נמצא היום בעבודה על מוצר חדש – Canvas שיאפשר ניהול משימות ורעיונות באופן ויזואלי. הוא סיפר לי שהוא משתף את הרעיון באופן כללי עם משתמשים פוטנצאליים ואז שואל אותם "איך אתה מדמיין את Canvas?" ו-"מה היית מצפה ש-Canvas יעשה עבורך?" – משאלות אלה הוא מקבל הרבה רעיונות למוצר ומבין מה משתמשים באמת רוצים.

איך למצוא ולתעדף רעיונות טובים ל-Growth Hacks?

אחד התהליכים המעניינים שאליס שיתף איתי בראיון מתייחס לבחירת growth hacks לבחינה בחברה שהוא מנהל. ב-Qualaroo מנסים לערוך 3-5 ניסויים שונים בשבוע – בין אם לערוצים חדשים למשתמשים, שיפור engagement ו-On boarding. הוא משתף שהם מתחזקים רשימה של מעל 500 רעיונות – הרשימה פתוחה לכל העובדים בחברה ומדי פעם הם עושים פגישות Brainstorming להוספת רעיונות חדשים. כל הרעיונות מתוייגים לפי נושאים כך שאם מחליטים לדוגמא שעושים שיפור בפעילות בטוויטר או בבלוג יהיה קל לחפש את כל הרעיונות הרלוונטים. כל רעיון מתועדף על פי שיטה בשם ICE = Impact, confidence, easy – כל רעיון מקבל score של 1-10 בכל קטגוריה – כמה השפעה יהיה לשינוי, כמה בטוחים שזה יעבוד וכמה קל לממש את הרעיון. יש 'ועדה' שמחליטה על הרעיונות שינסו באותו שבוע – כל אחד המחברי הועדה בוחר 2 רעיונות מהרשימה (לא רעיונות שהוא הציע) ומסביר במשך 30 שניות על הבחירה. בסוף הפגישה כל אחד מצביע על 5 רעיונות והנבחרים עוברים לפיתוח.

האם אפשר לבנות חברה מצליחה כאשר כל צוות השיווק ממוקם בישראל?

אחת השאלות שאני מתחבטת איתן בחברות שלי היא האם צריך שתהיה נוכחות של צוות שיווק בסן פרנסיסקו/ ניו יורק. אם בעבר כמעט כל החברות הישראליות ניהלו את השיווק מארה"ב, כיום רואים שינוי במגמה ויש לא מעט חברות שמרבית או כל השיווק שלהן מנוהל מכאן. השינויים בשיווק הפכו את הקרבה ללקוחות לפחות חשובה – כנסים, קשר עם בעלי דעה ומפגשים פיסיים עם לקוחות מפנים את המקום לשיווק יותר אנליטי, מבוסס תוכן ופרסום. זה לא אומר כמובן שקשר עם לקוחות הוא פחות חשוב אבל הוא לא מצריך קרבה פיסית וגם הלקוחות מפוזרים יותר מבחינה גיאוגרפית. אליס אומר שלדעתו מבחינת היכולת להגיע למספר לקוחות גדול וליצור brand איכותי אין צורך לנוכחות בארה"ב. הוא כן מצביע על כך שהקהילה של ה Growth hackers נמצאת בעיקרה בסיליקון ואלי, וכאיש שיווק שם יש הרבה יותר מקורות ללמוד מהם. דרך אגב, שאתם מגיעים לסן פרנסיסקו – 2 קבוצות Meetup שאליס ממליץ עליהן בחום הן Products that count, Agile marketing.

מה כלי השיווק שאתה הכי אוהב? מאיזה אתרים אתה לומד?

ביקשתי מאליס לפרט את הכלים בהם הוא משתמש:

Kissmetrics + Google Analytics – למדידה ואנליטיקות
MailChimp – לשליחת מיילים
Optimizely – ל A/B testing
Survey monkey – להפצת סקרים ללקוחות
User Testing – לבדיקת שמישות של המוצר

ב-2016, Marketing Envy יארחו בישראל את שון לסדנא ייחודית ורלוונטית למנהלי שיווק של חברות טכנולוגיה וסטארטאפים. אם אתם מנהלי שיווק, מנהלי מוצר או אנשי ux עם מטרות ויעדי צמיחה אגרסיביים, הירשמו כאן לקבלת פרטים ​על מועד הסדנא.

דפדפן ה-Peanut. צילום מסך: גיקטיים

גם היום, ב-2015, יש לא מעט אתרים שלא מאפשרים לכם להגיב על התוכן שהם מציגים. זה יכול להיות אתרי תוכן, אתרי סחר או אפילו אתרים של בתי עסק כמו מלונות או מסעדות. אתרים אחרים יאפשרו לכם לכתוב תגובות, אבל הן יצטרכו לעבור אישור של בעל האתר או העסק.

Peanut הוא דפדפן מובייל חדש עם טוויסט חברתי שמאפשר לכל אחד לכתוב תגובה, הערה או ביקורת בכל אתר ובכל עמוד שרק מתחשק לו. איך? על ידי שכבה שקופה נוספת שמתלבשת על שכבת התוכן באתר וזמינה לכל משתמשי האפליקציה.

הכל החל בתלונה על צנזורה של טוקבק

הכל החל כשיעקב ברגמן ראה באחד מאתרי החדשות הפופולריים של ישראל תלונה של טוקבקיסט על כך שמסננים לו את רוב התגובות. ממש במקרה, ראה ברגמן באותו יום חבר שמתלונן בפייסבוק על כך שכתב ביקורת באתר של השכרת כלי רכב, אבל הביקורת שלו לא אושרה.

ברגמן, שניהל מיזמים לשילוב חרדים בשוק התעסוקה, חשב שמשהו פה מתפספס. הוא חבר ליעקב גולדנהירש, בעל תואר שני במנהל עסקים מבר אילן ואיציק אלגריסי, מרצה למתכנתי אנדרואיד בטכניון ויחד הם הקימו את Peanut.

Peanut הוא דפדפן בסביבת אנדרואיד, שמאפשר לכל גולש לתייג חברים, לדרג ולכתוב תגובות בכל עמוד ברחבי הרשת. הגלישה בדפדפן מייצרת למעשה מעין שכבה נוספת ושקופה, שמתלבשת על גבי אתרי האינטרנט הרגילים ואינה תלויה בהם. במילים אחרות, תוכלו להגיב בכל דף, לא משנה באיזה אתר, כשבעלי האתר אינם יכולים לצנזר או למחוק תגובות. ההרשמה מתבצעת באמצעות הפייסבוק ולאחר הרישום ומשיכת החברים (כדי שתוכלו לתייג אותם), תוכלו לראות את שכבת התגובות של המשתמשים האחרים וכמובן להגיב בעצמכם. חוץ מלכתוב ולקרוא תגובות תוכלו לקבל התראות בכל פעם שגולש מועדף מגיב וגם לתת בוטנים (=לייקים) לתגובות שאהבתם.

חוץ מאפשרות כתיבת התגובות, כולל Peanut גם 3 אזורים אישיים: Trending – צפייה בתגובות המובילות מרחבי הרשת וגישה לאתר בו נכתבה התגובה על מנת להצטרף לדיון; My Posts – 'עמוד הפרופיל' של המשתמש עם כל התגובות שנכתבו על ידיו; ו-Notifications – עמוד עם כל ההתראות פוש שהתקבלו, דוגמת הצטרפות חבר לפינאט, קבלת בוטנים מגולשים, תיוגים וכו'.

שיתוף פעולה עם 'אושיות רשת' ועמוד פייסבוק פופולארי

תגובה של זמרי, מתוך האפליקציה. מקור: צילום מסך

בשיחה עם גיקטיים, הסביר ברגמן, שמשמש כמנכ"ל Peanut: "הבנתי שלא יתכן שב-2015 הפער בין מה שאני חושב בפייסבוק שלי למה שאני יכול להגיד ברחבי הרשת הוא כל כך גדול. הפתרון שאנחנו נתנו לבעיה הוא יצירת שכבה חדשה לגמרי לכל האינטרנט שאינה קשורה לבעלי אתרים. שכבה זו היא של הגולשים ואמורה לתת להם מענה אמיתי ואישי עם אפשרות להשפיע בכל מקום. לבעלי האתרים זה טוב כי זה יוסיף אינגייג'מנט ויאפשר ליוזרים לשוחח ביניהם על התוכן שלהם".

 Peanut החלה את שלב הבטא לפני מספר שבועות ולאחר ניסוי הכלים, שלדברי החברה, היה מצוין, הם השיקו לאחרונה את הדפדפן לקהל הרחב, כשקהל היעד שלו הוא כל מי שאוהב לייצר ולצרוך תוכן בפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, אתרי תוכן ואתרי ביקורת. ובאמת, הפעם הראשונה שאנחנו, ולא מעט ישראלים נתקלו ב-Peanut היתה לאחר ש"אושיות רשת" החלו לעשות בה שימוש. כך למשל נועם פתחי ויותם זמרי, 2 קופירייטרים שנונים עם עשרות אלפי עוקבים, החלו להעלות צילומי מסך שנלקחו בעזרת האפליקציה וכללו תגובות שלהם על ידיעות שונות באתרים. אנחנו מתעניינים כיצד הגיעה האפליקציה לחשיפה הזו וברגמן מסביר שהכל החל בפנייה תמימה שלו לזמרי, עוד לפני השקת המוצר. לאחר ההשקה, כשזמרי ראה את יכולות הביטוי שמעניק לו Peanut הוא היה "לגמרי בעניין" ואהב את המוצר. זמרי הוא גם זה שאחראי על השידוך עם פתחי, כשלאחר מכן הצטרפו עוד לא מעט משתמשים עם עוקבים רבים. שיתוף פעולה מעניין של Peanut היה עם מפעילי עמוד הפייסבוק הפופולארי והתוסף "אמ;לק", שמקצר כתבות שלמות לשורה ונהנה מלמעלה מ-50 אלף עוקבים.

כיום משתמשים בדפדפן כ-10,000 משתמשים שונים כשקצב ההורדות עומד על 500 עד 1000 מדי יום. ברגמן מציין שיותר מ-12 אלף תגובות נכתבו כבר בדפדפן ורובן נכתבו באתרי חדשות או אתרים של נותני שירות כמו חנויות, מסעדות ומוצרים. למרות זאת, נרשמו גם תגובות על ערכי ויקיפדיה ודפי פייסבוק של גולשים.

בעל האתר כבר לא קובע איזו תגובה תתפרסם

אנחנו בגיקטיים עשינו שימוש בין השאר במערכות תגובות כמו Disqus ו-Spot.im. מה היתרון שלכם על הפלטפורמות האלו או למשל של Yotpo הישראלית?

ברגמן מסביר שההבדל הגדול הוא בכך שהם לא תלויים באתר התוכן לצורך ההטמעה שלו. לדבריו, "בעל האתר לא קובע מה מתקבל, הכל קורה במיידי, אפשר להגיב בכל מקום ולא במקרה אם האתר מאפשר". בנוסף, מציין ברגמן את העבודה שב-Peanut המשתמש נהנה מאותו פרופיל בכל רחבי הרשת, אפשר לעקוב אחרי אחרים, להכנס לפרופילים של אחרים, לראות את כל מה שמשתמש אחר כתב ברחבי הרשת, לתייג חברים וכו.

אוקיי, אבל בתור בעל אתר תוכן או אתר מסחר, אני יכול להחליט שהתגובה הזו כוללת השמצות או דיבה או סתם מילים בוטות. יש פיקוח? צנזורה?

"ראשית, לא ניתן להגיב בלי להתחבר לפייסבוק. זה אמור (ובינתיים מצליח יפה) לסנן את כל הספאם שנובע מאנונימיות שיש בהרבה אתרים. בנוסף – שיטת הצנזורה שלנו היא בדיעבד. כלומר לא מאשרים כל תגובה באופן פרטני אבל אם מזהים תגובה בעייתית או מקבלים דיווח מגולש אז בוחנים אותה.
לשימחתי נתקלנו בזה מעט מאוד כה אך המנגנון קיים. בעולם התגובות יש צנזורה מראש (אישור תגובה) וצנזורה בדיעבד כמו שאנחנו עושים. החלוקה היא לרוב (לעניות דעתי) על בסיס אג'נדה. אתרי חדשות ברובם מצנזרים מראש כי הם רוצים לשמר את האג׳נדה שלהם ולא בהכרח רק כדי להמנע מקללות וכו'. בארץ, לדעתי, נענע10 הם היחידים שלא מצנזרים מראש מתוך אתרי החדשות הקלאסיים.

הבעיה בצינזור מראש היא בחוויה. לא מאשרים חלק משמעותי מהתגובות, וגם כשמאשרים זה עלול לקחת עד כדי שעות עד שהתגובה עולה. כלומר אין באמת שיח בין מגיבים כי זה לא במרווחי זמן רלוונטיים… במיוחד בשעות ערב זה יכול גם לחכות 7 שעות לאישור, וביצענו הרבה ניסויים. החלופה השניה היא צנזור בדיעבד – ככה פועלים ברשתות החברתיות. זה גם מפחית מחוייבות משפטית בצורה מסויימת כי זה מעביר את האחריות לכותב ולא לגוף שאישר את התגובה. וזה בעיקר טוב כי החוויה היא מיידית כמו בפייסבוק ובטויטר. אבל מעל לכל זה יש לנו מערכת דירוג, כך שאפשר לקבל בוטנים (כמו לייקים) לתגובות ובכך הדירוג של הגולש עולה ורואים את זה תמיד ליד השם שלו"

אתם אומרים שאתם מצפים שגולשים יעשו שימוש ב-Peanut, כדי לדרג עסקים או שירותים; אבל יש לי אתרים כמו TripAdvisor ו-Yelp או Booking… למה שאני אשתמש דווקא ב-Peanut?

"היתרונות שלנו הם שאין צורך ללכת ולחפש באתר צד שלישי, כדי להביע דעתך או לשמוע מה אחרים חושבים. ב-Peanut אתה אומר מה שאתה חושב במקום הרלוונטי על האתר עצמו של המסעדה, המלון העיתון וכו'. בנוסף, ב-Peanut יש חשיפה גם למי שקורא את אותו תוכן ולא רק אם הוא החליט לחפש ב-Yelp למשל, ולבסוף יש ב-Peanut הרבה אפשרויות שאין באתרי ביקורות לדוגמא כמו שיחה בין חברים, תיוגים וכו'.

ומה לגבי תוספות לדפדפנים שמאפשרות לי להגיב באתרים שונים?

כאן, ברגמן מציין בעיקר את העובדה שהם נמצאים במובייל, כלומר, המקום הטבעי שבו המשתמשים נמצאים ורוצים להגיב, כשב-Peanut נהנים גם מהפיצ'רים החברתיים השונים.

לא יוכלו להסתפק ב-Peanuts

כיום עובדים ב-Peanut חמישה עובדים, כולל מייסדים וצוות פיתוח נוסף והחברה גייסה כחצי מליון שקל מאנג'לים פרטיים, שייועדו לשרתים ולצורך ההשקה.

מה המודל העסקי? איך תייצרו כסף?

"כרגע אנחנו עסוקים בלהביא ערך למשתמש. שיהנה מ-Peanut וירגיש שזה באמת המקום שלו ונותן לו חוויה חדשה וחכמה בגלישה שלו. טוויטר, סנאפצ'אט ועוד רבים עוד לא פיצחו את המודל העסקי שלהם. אנחנו עסוקים בלשפר את המוצר והחוויה ושכמה שיותר אנשים יהנו מ-Peanut".

אין ספק שמדובר בניסיון מסקרן ומעניין וגם המוצר עצמו עושה רושם בשל וכולל לא מעט תכונות ופיצ'רים שימושיים. גם מבחינת הסושייאל, ב-Peanut עבדו יפה מאוד ועשו "צ'ק" על כל הרכיבים הדרושים.

אבל לטעמנו, הבעיה העיקרית, תהיה האנרגיה והמשאבים שיידרשו מ-Peanut, כדי להטמיע שימוש באפליקציה נוספת במובייל לצורך תגובות. ב-Peanut שמים יהבם על המובייל, אולם כיום משתמשי המובייל צורכים את החדשות והתוכן שלהם מהפייסבוק והכתבות ששותפו שם או בעזרת האפליקציות הייעודיות של אתרי התוכן הרלוונטיים. בשני המקרים, Peanut לא רלוונטי והמשתמשים יכולים להגיב שם. לכן, יצטרכו ב-Peanut להשקיע לא מעט משאבים לצורך הרחבת השימוש ורכישת משתמשים חדשים, עבודה לא פשוטה, בעיקר לא לסטארטאפ צעיר.

Peanut זמין להורדה בגוגל פליי 

צפו: מה זה Peanut

הפוסט נכתב על ידי ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו".

הרשתות החברתיות שינו דרמטית את העולם בו אנו חיים. כמעט בכל תחום אנושי שאפשר לחשוב עליו ניכרות טביעות אצבעותיה של הרשת – מצריכה ועד אהבה וכל מה שביניהם. בשנים האחרונות אף נוכחנו ביכולתן של הרשתות החברתיות ליצור שינוי פוליטי. אבל אחד התחומים המעניינים במיוחד יזמים הוא היכולת לגייס כסף מהציבור באמצעות הרשת לטובת קידום מיזמים טכנולוגיים. אלה לא רק פלטפורמות מימון המונים כמו קיקסטארטר ואינדיגוגו אלא שורה ארוכה של אתרים, שמציעים מימון המון שחלקם מתמקדים ספציפית ביזמויות טכנולוגיות.

רק כדי לסבר את האוזן, מחקר שערך גוף בשם crowdsourcing.org ובחן נתונים מ-170 פלטפורמות למימון המונים מצא שלא פחות מ-2.7 מיליארד דולר גוייסו ברחבי העולם במהלך 2013 במיליון קמפיינים מוצלחים, תוך שימוש בפלטפורמות הגיוס השונות. יש כיום מאות פלטפורמות שונות לגיוס כספים, כאשר ארה"ב היא זירת גיוס הכספים הגדולה בעולם.

תופס תאוצה

מימון המונים תופס תאוצה ומשתכלל. על-פי חוק שעבר בסנאט האמריקאי בשנת 2012 וזכה לתמיכה גורפת של ממשל אובמה, נסללה הדרך להפעלת מימון המונים מבוסס מניות. כלומר, החוק מאפשר לחברות סטארטאפ לגייס השקעות מהציבור בתמורה למניות באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות. מדינות נוספות, כמו בריטניה, הצטרפו למגמה וכתוצאה מכך החלו לקום פלטפורמות, אשר מאפשרות למשקיעים החדשים להשקיע בסטארט-אפים בתמורה למניות. אגב, גם סטארטאפים ישראלים יכולים לגייס השקעות בארה"ב לפי חוק זה.

הרציונל הוא שבפני האזרח הממוצע – שעד עכשיו הסתפק בהשקעת כספו בפיקדונות בנק קונבציונליים, אגרות חוב, קרנות נאמנות וכיוצ"ב – נפתחה האפשרות להשקיע בסטארטאפים ולהצטרף לקבוצת משקיעים שעד לא מזמן הייתה מעין מועדון סגור ומצומצם. משקיעים חדשים אלה יכולים כעת להשקיע חלק מכספם הפנוי במיזמי היי-טק וליהנות מפוטנציאל תשואה גבוה, במיוחד בעידן של ריביות בנקאיות אפסיות, כמו גם ממעורבות עסקית בחברות אשר עוסקות בתחומי עניין אשר קרובים לליבו.

מימון המונים במיזמי היי-טק מתאים במיוחד לשלבים הראשונים של המיזם, כשהיקף ההון הדרוש לא גבוה, והציבור יכול להשתתף במיזמי היי-טק שונים. הציבור יכול אפילו לבנות פורטפוליו של השקעות במספר פרוייקטים שונים, על-ידי כך לפזר את ההון, להקטין סיכון ולהגדיל סיכוי שהצלחה של מיזם כלשהו תצדיק את ההשקעה גם במיזמים הכושלים.

ומה קורה בישראל?

נכון להיום ישנם בארץ שני מודלים מרכזיים של מימון באמצעות ההמון המתאימים ליזמי היי-טק. הראשון מבוסס על עקרון ה-Crowd Funding בצורתו הנפוצה, במסגרתו היזם מציע את המוצר או השירות עבורו הוא מבקש מימון, ואם הוא מגיע לסכום המטרה של הגיוס הוא מקבל את המימון, כאשר ציבור המשקיעים זוכה לקבל את המוצר או השירות.

דוגמא לגיוס בסוג זה של מימון הוא הסטארטאפ הישראלי Pressy שפיתח כפתור המשתלב בכל מכשיר נייד של סמסונג, וניתן לתכנות כדי שיצור פעולות שונות. היזמים גייסו 700 אלף דולר, לעומת 40 אלף שהתכוונו לגייס, כשהם מבטיחים לרוב התורמים לקבל את המוצר המוגמר בתמורה לתשלום מראש של 17 דולר. מודל זה קיים בישראל בפלטפורמות כגון הדסטארט ומימונה.

מודל מימוני זה מבוסס על העקרון הפשוט של "שלם היום – קבל מחר", כלומר קבל את המוצר כשהוא יהיה מוכן, כאשר מחיר ההשקעה מבטא הנחה משמעותית על מחיר השוק של אותו המוצר באותה עת. הסכומים שמגוייסים בדרך זו אינם גדולים ונעים מכמה מאות אלפים של דולרים ועד כמיליון עד מיליון וחצי דולר.

מודל שני שקיים וזמין בישראל ליזמים דרך הרשת הוא מימון דרך הלוואה, מה שקרוי בעגה המקצועית "Peer to Peer Lending". במודל זה, הדומה במרכיביו להלוואה רגילה, היזם מתחייב להחזיר את ההלוואה בפרק זמן מסויים ובריבית נקובה. הלוואות אינן אפיק מימוני חדש כמובן. החידוש הוא שהן זמינות כיום דרך הרשת בפלטפורמות כמו e-loan הישראלית.

חשוב להבין שמימון המון אינו שולל גיוס הון המשך מקרנות הון סיכון ומאנג'לים. להיפך, לא פעם החשיפה ברשת מביאה להתעניינות מצד גורמי השקעה במיזם.

הערה: בעת עריכת מאמר זה לפני פרסום התברר כי פלטפורמות הלוואות המונים מקבלות חיזוק מרשות המסים. רשות המסים קבעה בפסקה תקדימית (פרה-רולינג), שנוגעת לשיעורי המס לעסקים שאופי פעילותם אינו מובן מאליו, כי הכנסה מאתרי גיוס המונים הפועלים כפלטפורמה להלוואות מעמית לעמית דרך רשת האינטרנט תוכר כהכנסה מריבית וכי אתרים אלה יוכלו לנכות את המס במקור. מדובר בצעד חשוב בהכרה של הרשויות באותן פלטפורמות הלוואות.

חובה להגן על המיזם

אחד הנושאים הקריטיים שיש להביא בחשבון בטרם חושפים את המיזם החדש ברשת הוא הצורך להגן על זכויות הקניין הרוחני של היזמים במוצר או בשירות.

נבהיר נקודה חשובה זו – כדי להשיג מימון היזם צריך לחשוף את ההמצאה שלו במסגרת קמפיין מימון ההמונים וזאת על מנת לשכנע את ההמון להשקיע. במידה וההמצאה היא כשירת פטנט והיזם עוד לא השלים את תהליך הגשת הבקשה באופן מסודר, עצם הגילוי יכול לפעול לרעת המיזם ובתנאים מסויימים אף לגרום לכך שהיזם לא יוכל לרשום את הפטנט בעתיד עקב פרסום קודם. לכן, מומלץ ליזמים, אשר שוקלים קמפיין של מימון המונים ואשר מאמינים שיש בידם המצאה כשירת פטנט, לפנות לייעוץ אצל עורך פטנטים המתמחה בתחום לפני התחלתו של קמפיין וזאת על מנת לוודא, כי הקמפיין עצמו לא יגרום נזק לעתיד המיזם באופן שיעלה על תועלת הגיוס.

חוכמת ההמון

גיוס הון באמצעות מימון המון אינו חף מבעיות. אם הגיוס נכשל אזי הכישלון הוא מאוד פומבי. אחרי הכל, קמפיין מימון המונים הוא בעל ניראות גבוהה וצריך לקחת בחשבון תרחישים של אי הצלחה בגיוס ההון, או כישלון בהבאת המוצר לשוק. התוצאות של כשלון כזה עלולות להיות לא פשוטות.

עם זאת, אני מאמינה גדולה ב"חוכמת ההמונים" ולפיכך בעיני הפנייה לגיוס מימון באמצעות הרשת מסייעת לא רק בהשגת המימון כלשעצמו, אלא גם בקבלת חיווי מראש האם לטכנולוגיה יש סיכוי בשוק והרי זו "שאלת מיליון הדולר" בזירה הטכנולוגית. רק טכנולוגיה שזוכה לאמון הציבור תזכה למימון ובדרך זו היזם יכול לחסוך לעצמו התחבטויות נפש קשות האם המוצר יצליח או לא וזאת בטרם השקיע את כספו ואת כספם של אחרים במיזם.

תמונה: crowd funding via shutterstock