לא הספקתם לעקוב אחרי כל מה שקרה החודש? בסיכום חודשי מיוחד, גיקטיים אסף עבורכם את כל ההשקעות, הרכישות והגיוסים של חודש אוגוסט.

אומת הסטארטאפים צומחת ומצטיינת ברעיונות טכנולוגיים רבים, אך לא תמיד כולם מצליחים לקחת את הרעיון ולהפוך אותו למציאות בלי השקעה. בטור החודשי הזה נציג סיכום של חברות הסטארטאפ הישראליות שגייסו החודש השקעות מקרנות, אנג'לים ואפילו מהמדינה.

<<< הגיוסים של חודש ספטמבר

יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים לספר לנו עליו? אתם מוזמנים לשלוח מייל אל info AT geektime.co.il

Dome9 מגייסת 8.3 מיליון דולר, כדי לאבטח את הענן הציבורי

ארגונים כיום עושים שימוש בתשתיות ענן פרטיות, תשתיות ענן ציבוריות ותשתיות ענן היברידיות, כלומר, כאלו שמשלבות בין תשתיות המחשוב ששייכות לארגון לאלו של שירותי הענן השונים. אבטחת הענן הציבורי נותרה עדיין אתגר לא פשוט, וחברות רבות מנסות למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורן. חברת הסטארטאפ הישראלית Dome9 שמתמחה באבטחה של מערכי מיחשוב שמאוחסנים בעננים ציבוריים, הודיעה החודש על גיוס של 8.3 מיליון דולר. החברה הודיעה כי תשתמש בהון שגוייס כדי להגדיל את מאמצי השיווק והמכירות שלה ולפתח מוצרי אבטחה נוספים שמיועדים לענן.

Dome9 מפתחת טכנולוגיות אבטחה שמיועדות לתשתיות הענן הציבורי של חברות וארגונים. הכוונה לכל אותן מערכות ארגוניות שמאחסנות נתונים ועושות שימוש בשירותים כמו Amazon Web Services – AWS של אמזון; CloudPlatform של גוגל, SoftLayer של IBM ו-Azure של מיקרוסופט. מוצר האבטחה של החברה מנהל הרשאות ומגן על מערכי מחשוב המאוחסנים אצל ספקיות ענן, חוזה סיכונים ואיומים עתידיים ומטפל באיומים, כדי לאפשר עבודה רציפה ונטולת הפרעות בענן.

BigPanda הישראלית מגייסת 16 מיליון דולר כדי להקל על צוות ה-IT

חברת BigPanda הישראלית, המציעה פלטפורמה אשר הופכת נתונים טכנולוגיים מבולגנים לתובנות מעשיות לעסקים, השלימה סבב גיוס נוסף בסך 16 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה Battery Ventures לצד המשקיעים הקיימים – Sequoia Capital ו-Mayfield.

הפתרון של BigPanda מסייע לחברות ממגוון תחומים, החל מהשוק הקמעונאי לתחום הטכנולוגי ולתקשורת, להניב רווחים ולשמור על לקוחות מרוצים על ידי מזעור שיבושים בשירות ה-IT או על ידי מניעתם מלכתחילה. זאת עושה בעזרת מערכת לניהול תקלות (Incident Management) שמאפשרת לחברות לזהות בעיות אפשריות, לטפל בתקלות ולהקצות אנשי צוות לטיפול במשימות השונות.

Exabeam מגייסת 25 מיליון דולר, כדי להגן על ארגונים מגניבת זהויות

המאבק בין תוקפים לחברות ולמומחי אבטחת המידע שלהן נראה לעיתים אבוד מראש; לתוקפים מספיקה התקפה אחת מוצלחת, כדי להשיג את מבוקשם ולפגוע בארגון, בעוד שהחברות מתמודדות עם מבול של התראות שווא (False Positive) משלל מוצרי האבטחה שלהן. חברת הסטארטאפ Exabeam, שמפתחת טכנולוגיה לזיהוי מתקפות מתמשכות, הודיעה על גיוס של 25 מיליון דולר.

הטכנולוגיה שפיתחה Exabeam נעזרת בלמידת מכונה ואלגוריתמים מורכבים כדי להבחין ולהבדיל בין שימוש רגיל ולגיטימי במשאבי הארגון לבין שימוש על ידי תוקף, גם אם הוא נראה תמים. טכנולוגיה זו מפחיתה דרמטית את זמני התגובה למתקפות ומזהה גם מתקפות מתמשכות (APT) שאולי לא היו מתגלות בדרך אחרת.

Parola הישראלית מגייסת 2 מיליון דולר, כדי לפתח שירות יצירת מוסיקה חברתי

כשחושבים רגע על כל השירים והמוסיקה שאנחנו שומעים בסטרימינג או ברדיו, מסתבר שכולם עדיין נוצרים באותה דרך שבה נוצרו שירים במאה השנים האחרונות. כלומר, לאחר שיש מוסיקה ומילים, נפגשים המבצעים באולפן ומתחילים להקליט את השיר. האם יכול להית שבעידן הרשתות החברתיות, המובייל והפס הרחב הגיע הזמן לשינוי במודל? Parola הוא סטארטאפ ישראלי חדש שמפתח שירות יצירת מוסיקה חברתי. החודש הודיע הסטארטאפ על גיוס Seed של 2 מיליון דולר.

הטכנולוגיה של Parola מאפשרת לכל אחד לשתף, להקליט ולמקסס ערוצים נפרדים בשירים בתוך קטלוג מוסיקה שפעם היה זמין רק לאולפני מוסיקה מקצועיים. משתמשים בכל העולם יכולים ליצור שירים וקטעים מוסיקליים על ידי הוספת קולות או נגינה על גבי הסמארטפון שלהם. כדי להמחיש את הקלות והאינטואיטיביות שביצירת שירים חדשים והשיתוף של האפליקציה, הקליט משתמש חדש באפליקציה את עצמו שר גרסת כיסוי ('קאבר') לשיר מוכר; 3 משתמשים שונים אחרים לקחו את פס הקול שהקליט ושילבו אותו ביצירות שלהם – כל אחד בסגנון אחר החל בהיפ-הופ, דרך קאנטרי וכלה בדאנס.

Logz.io הישראלית משלימה גיוס של 8 מיליון דולר

Logz.io הישראלית, המספקת יכולות של ניתוח מידע פרדיקטיבי, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 6.8 מיליון דולר בהובלת 83North (לשעבר גריילוק ישראל) ו-Giza Venture Capital, פחות משנה לאחר שהשלימה סבב גיוס נוסף בסך 1.2 מיליון דולר. הפתרון של Logz.io מאפשר למערכות להתמודד עם כמויות עצומות של מידע, לנתח אותו בזמן אמת ובכך להפיק תובנות שישמרו על השרתים באוויר. סבב הגיוס הנוכחי ישמש להרחבת צוות הפיתוח בארץ, כמו גם להקמת צוות מכירות, שיווק ותמיכה בארץ ובארה״ב.

חברת הסטארט אפ הישראלית Logz.io, מפתחת ומשווקת פלטפורמת ענן המאפשרת לארגונים לזהות ולמנוע תקלות קריטיות במערכות המחשוב שלהם, עוד לפני שהתקלות גורמות לנזק עסקי ללקוחותיהם. Logz.io מציעה פתרון קצת אחר המבוסס על קוד פתוח למוצרים הקיימים בשוק אשר כולם בעצם בנויים על טכנולוגיות ייעודית (קוד סגור), בהם Splunk ו-Sumo Logic.

חברות המשתמשות בפלטפורמה של Logz.io מקבלות ממשק משתמש פשוט המאפשר להן להסתכל על מיליארדי רשומות מידע (לוגים), לקבל תמונה בהירה של אילו אירועים משמעותיים ישנם במערכת המחשוב שלהן, ולקבל הכוונה כיצד לפתור אותם. נוסף לתשתית הענן, החברה פיתחה אלגוריתמי בינה מלאכותית ייחודיים שמאפשרים להסתכל באופן אוטומטי על מיליארדי הודעות שעוברות ולצפות מה מתוך האירועים שמנותחים רלוונטי ועלול להצביע על בעיה.

YouNow המאפשרת לכל אחד להיות כוכב רשת, מגייסת 15 מיליון דולר

הסטארטאפ YouNow הודיע על השלמת סבב גיוס נוסף בסך 15 מיליון דולר בהובלת המשקיעים הקיימים Venrock ואורן זאב, לצד Comcast Ventures שהצטרפה לראשונה. הפלטפורמה של YouNow מאפשרת לכל אחד להפעיל את האפליקציה באנדרואיד או באייפון, להתחיל לשדר ומייד לזכות בקהל שיצפה בשידור. קהל הצופים יכול להגיב על הביצועים של המשדר וכמובן לשתף את השידור החי ברשתות החברתיות.

המימון הנוכחי מעמיד את סך גיוסיה של החברה עד כה על כ-26 מיליון דולר, כאשר סבב הגיוס האחרון שהשלימה באוגוסט 2014 בסך 7 מיליון דולר התנהל בהובלת Venrock גם כן.

כל משתמש שרוצה לשדר קטע כלשהו מתייג את השידור בתגיות כמו singer# או rapper# או dancer# וכך מקל על הגילוי שלו על ידי הצופים. השירות מתגמל את כוכבי הרשת, שמושכים צופים רבים, כך שחוץ מחשיפה הם יכולים לזכות בעד 15 אלף דולר. כך לדוגמה הוא Mr. Cashier שמשדר "תוכנית יומית" ב-YouNow וזוכה למעריצים נלהבים והכנסה צדדית נחמדה. בניגוד ליוטיוב, שם אין יותר מדי שקיפות בענייני המוניטיזציה והתשלום ליוצרים, הרי שב-YouNow מציינים שהתשלום ייגזר מכמות הצופים, רמת האינטראקציה והמעורבות של הצופים ולבסוף מספר ה"מתנות" שיכולים הצופים לרכוש ולשלוח ליוצרים.

חברת הסייבר הישראלית Morphisec מגייסת 7 מיליון דולר

Morphisec הישראלית, אשר פיתחה טכנולוגיה לזיהוי, חסימה וניטור התקפות סייבר, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 7 מיליון דולר בהובלת קרן JVP, קרן GE ונצ׳רס, דויטשה טלקום, Portage Advisors ו-Ourcrowd. ההשקעה הנוכחית תשמש להשקת מוצר הדגל של החברה ברבעון האחרון של שנת 2015 ולהאצת כניסתה לשווקים חדשים בדגש על צפון אמריקה ואירופה.

Morphisec מסייעת לחברות שמפעילות ציוד תעשייתי רגיש לאבטח את הנכסים שלהן, תוך כדי שמירה על פגיעה מינימלית בביצועים וללא הפרעות בתפקודן של אלו. פתרונות האבטחה של החברה מגנים על ארגונים מפני מתקפות ׳יום אפס׳ (Zero day attacks) המתבצעות על ידי האקרים אשר מוצאים באופן קבוע דרכים יצירתיות לתקיפות שכאלו. הטכנולוגיה שפותחה עושה שימוש ברעיון של שינוי מבנה אפליקציות במרחב הזכרון (Polymorphism). שיטת אבטחה זו מאפשרת לארגונים לזהות מתקפות בשלב מוקדם, לחסום אותן, ולהשיג מידע מדויק המעיד על מי עומד מאחורי התקיפה. המוצר מבטיח להציג פתרון יציב, לא פולשני וללא התרעות שווא.

הסטארטאפ הישראלי 90min מגייס 15 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית 90min (לשעבר FTBpro), המציעה פלטפורמת תוכן אותה יוצרים הגולשים ומתמקדת בתחומי הספורט, הודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס נוסף בסך 15 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הנוכחי והשלישי במספר הובילה ענקית התקשורת הגרמנית ProSieben, אשר ביחד עם 90min תשיק מצא באסטרטגיה משותפת ומיתוג מחודש, המתמקד בשוק הגרמני. כמו כן השתתפו בגיוס גם המשקיעים הקיימים Battery Ventures, Dawn Capital ו-Gemini Ventures. בעזרת הגיוס תשיק החברה גם מותג ספורט שיתמקד בשוק האמריקאי, לצד פתיחת משרד נוסף בניו יורק.

90min משמשת כפלטפורמה לאוהדי כדורגל מכל העולם, שבה הם יכולים לצרוך ולייצר תוכן עשיר ומגוון על כדורגל בכלל, והקבוצה אותה הם אוהדים בפרט. ייחוד של הפלטפורמה הוא שהתכנים נכתבים על ידי הגולשים והאוהדים עצמם, כאשר כל מי שיש לו מה להגיד יכול לפרסם את תכניו לקהל האוהדים מרחבי העולם. כיום יש לחברה למעלה מ-2,000 כותבים ברחבי העולם המייצרים כ-400 כתבות ביום ב-10 שפות שונות, כשהתוכן נצרך על ידי למעלה מ-30 מיליון משתמשים מכל העולם באמצעות פלטפורמות מבוססות Web ו-Mobile.

Zend הישראלית נרכשה על ידי Rogue Wave בעשרות מיליונים

Zend, חברת התוכנה הישראלית שפיתחה שפת פיתוח חינמית, נמכרה ל-Rogue Waveהאמריקאית, העוסקת במכירת כלי פיתוח תוכנה. סכום העסקה לא פורסם אך הוא מוערך במספר גבוה של עשרות מיליונים, המשקף מחיר הפסד או לכל היותר החזרה השקעה עבור המשקיעים הרבים בחברה.

מהקמתה השלימה החברה כ-5 סבבי גיוס, במהלכם גייסה סה״כ כ-44 מיליון דולר. החברה הציגה גרסה מודרנית לקוד הפתוח PHP, גרסה חינמית שהפכה פופולארית, ולמרות ההשקעות שקיבלה לאורך השנים מאינטל, ויולה, סאפ וקרנות אמריקאיות נוספות, החברה התקשתה לייצר צמיחה והכנסות משמעותיות.

פלטפורמת הענן של Zend מאפשרת בקלות יחסית ליצור סביבת הרצה לפרוייקטים שונים ב-PHP, וכך למעשה נוצרה מערכת שמצד אחד מספקת למשתמש כלי פשוט לעריכת הקוד, ומצד שני יודעת לקחת פרוייקט שלם ולהתקין אותו על גבי שרת ענן. מערכת הכלים של החברה הכוללת את Zend Server, Z-Ray, Zend Studio ו-Zend Guard משרתת מיליוני מפתחי PHP ברחבי העולם.

ProQuest רוכשת את ExLibris הישראלית תמורת כחצי מיליארד דולר

הספריות האקדמיות והספריות הלאומיות אחראיות על מאגרי מידע יקרים וחשובים, שכוללים מידע אלקטרוני, דיגיטלי ומודפס. בין המשימות המאתגרות של הספריות הללו ניתן למנות ניהול, רישום, קיטלוג וחיפוש במאגרים הללו. חברת Ex Libris הישראלית, שפיתחה מערכות ייעודיות לספריות, הודיעה היום על רכישתה בידי חברת ProQuest האמריקאית. סכום הרכישה לא פורסם באופן רשמי, אך לפי ההערכות הוא עומד על כחצי מיליארד דולר.

Ex Libris החלה כמיזם של האוניברסיטה העברית אי שם בשנת 1980, כשב-1986 יצאה החברה לדרך עצמאית והחלה לפעול ברחבי העולם. מאז פיתחה החברה פתרונות מיכון מבוססי ענן המיועדים לספריות אקדמיות ולספריות לאומיות. כיום יש לחברה מעל ל-5,600 לקוחות בלמעלה מ-90 מדינות, והפתרונות של החברה מוטמעים ב-43 מתוך 50 האוניברסיטאות המובילות בעולם וביותר מ 40 ספריות לאומיות. בין לקוחות החברה נמנות אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת קמברידג', אניברסיטת הארוורד, ספריית הקונגרס האמריקאי, הספרייה הלאומית של סין, הספריה הבריטית ועוד. מרכז הפיתוח העיקרי וכן משרדי ההנהלה של החברה ממוקמים בירושלים, כשלחברה מרכזי פיתוח נוספים ומשרדים ברחבי העולם. סכום העסקה לא פורסם, אולם על פי ההערכות בתחום, גובה העסקה הוא כחצי מיליארד דולר.

CyberArk רוכשת את Viewfinity הישראלית

CyberArk ממשיכה בסבב השופינג האחרון שלה, ורוכשת בתוך פחות מחודשיים חברה ישראלית נוספת. הפתרון של החברה הנרכשת, Viewfinity, מאפשר לארגונים להגן על הרשתות שלהם מפני מתקפות אפס ימים מתוחכמות, תוכנות זדוניות ואיומים מתמשכים. סכום הרכישה עומד על כ-30.5 מיליון דולר במזומן, מעט יותר מההון שגייסה Viewfinity מתחילת דרכה, והעסקה צפויה להיסגר סופית ברבעון הרביעי של השנה.

Viewfinity נחשבת לחברה מובילה בפיתוח תוכנות לניהול הרשאות ושליטה ביישומים. בעזרת ניטור מבוסס מדיניות, זיהוי איומים וטיפול באירועים חשודים באופן אוטומטי, פתרונותיה מבטלים את צווארי הבקבוק הנוצרים בארגונים כתוצאה מהגבלה גורפת מידי של המשתמשים, מה שמונע מהם לעבוד באופן תקין. הפתרון שפיתחה החברה מאפשר לנהל את ההרשאות של כלל המשתמשים, ולמנוע מהם לבצע פעולות שעלולות להזיק לארגון, מבלי להגביל את העבודה שלהם.

הרכישה תקנה ל-CyberArk את האפשרות להטמיע את פתרונותיה של Viewfinity, ולאפשר לארגונים לעצור מתקפות המבוססות על תוכנות זדוניות בנקודות קצה, על ידי הגבלת יכולתו של התוקף לנוע מעבר לנקודה הראשונית ממנה ניסה לשים ידו על מידע שלא אמור להיות נגיש אליו.

Scalock מגייסת 4 מיליון דולר, כדי לאבטח קונטיינרים וירטואליים

תחום הקונטיינרים ווירטואליים הוא תחום חדש יחסית, שאמנם מאפשר יכולות חדשות לארגונים, אבל יוצר גם לא מעט כאב ראש לאנשי אבטחת המידע. חברת הסטארטאפ הישראלית הצעירה Scalock, שמפתחת מוצר אבטחה ייעודי לאפליקציות מבוססות קונטיינרים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בגובה 4 מיליון דולר ובהובלת קרן TLV Partners.

חברת Scalock מספקת פתרונות אבטחה לקונטיינרים וירטואליים, דוגמת Docker. המוצר של Scalock מספק הגנה ואבטחה מפני איומים פנימיים וחיצוניים על אפליקציות מבוססות קונטיינר, ובנוסף, הוא מאפשר שליטה מלאה וניטור פעילות בקונטיינרים.

ראשית, המוצר של החברה מנתח את הקונטיינר ומוודא שכל הפעילות שם נעשית בהתאם למדיניות האבטחה של הארגון ואחר-כך הוא בודק מי יכול לקבל גישה לקונטיינר, כדי למנוע גישה ממשתמשים לא מורשים.

IntSights מגייסת 1.8 מיליון דולר, כדי לספק מודיעין סייבר בזמן אמת

אחד הדברים המשותפים לתוקפים ולקורבנות בקרבות הסייבר הוא איסוף המודיעין; מצד אחד, ההאקרים שאוספים מידע מקדים לקראת תקיפה, ומצד שני, חברות האבטחה שמספקות מודיעין לארגונים לצורך זיהוי איומים מראש. חברת הסטארטאפ הישראלית IntSights (אינטסייטס סייבר אינטליג'נס) אוספת ומנתחת מידע על איומים ומעבירה אותם ללקוחותיה בזמן אמת. החודש הודיעה החברה על גיוס של 1.8 מיליון דולר מקרן Glilot Capital Partners.

IntSights, שהוקמה על ידי יוצאי יחידות הסייבר והמודיעין של צה"ל, מספקת מודיעין איכותי לחברות, כשמומחי האבטחה שלה מנסים 'להיכנס לראש' ולהבין את דרך ושיטת הפעולה של התוקפים; החברה מציעה גם דרך טיפול בהתראות המודיעיניות, כאשר כל שנדרש מהלקוח הוא לחיצת כפתור.

אחד מוקטורי התקיפה הנפוצים בעולם הסייבר הינו תרחיש בו האקר רוכש כתובות דומיין הדומות מאוד לכתובות האמתיות של החברה המותקפת, למשל ע"י החלפת האות האנגלית "O" בספרה "0". בשלב הבא נשלח מייל המכיל תוכן זדוני ומתחזה למייל הנשלח מכתובת לגיטימית של הארגון כחלק ממתקפת פישינג קלאסית. במהלך שלושת החודשים האחרונים זיהו במערכות של IntSights למעלה מ-1,000 כתובות פישינג עבור לקוחותיה ואפשרה להם להיערך בזמן ולטפל באופן מיידי בתקיפות סייבר אלו.

TRENCH הישראלית מגייסת חצי מיליון דולר, תמצא לכם מה ללבוש

חברת הסטארטאפ הישראלית TRENCH, המפתחת אפליקציה שמעניקה לחובבי אופנה גישה לארון בגדים אינסופי, הודיעה על השלמת סבב גיוס סיד בסך חצי מיליון דולר, במטרה להציג פלטפורמה של כלכלה שיתופית לחובבות אופנה מכל העולם. המימון הנוכחי הגיע מהמשקיעים מירי ורביב צולר (מנכ״ל ביטוח ישיר) וליאור רייטבלט (יו״ר סופר פארם). בעזרת האפליקציה, נשים יכולות לשדרג באופן רציף ובחינם את ההיצע בארון הבגדים שלהן, תוך כדי בניית קהילת פאשניסטות מרחבי העולם שיכולות לחבור האחת לשנייה. הייחוד של הפלפטורמה בא לידי ביטוי בכך שעל מנת לרכוש פריטים חדשים, על המשתמשות להיפרד מפרטי לבוש שלהן, בתמורה למטבע וירטואלי, המשתמש לרכישת בגדים ואקססוריז ממשתמשות אחרות.

מאפיין מרכזי של הפלטפורמה הוא העובדה שהיא סובבת סביב המשתמשות עצמן, ולא סביב הפריטים המוצעים. הסיבה לכך היא מכיוון וחובבות אופנה לרוב קונות בהתאם לסטייל אותו הן אוהבות ועמו הן מזדהות, ולא מחפשות פריט ספציפי, אלא ״מה שבא ברוך הבא״, ואם פריט מסוים ימצא חן בעיניי, אז זה לא באמת משנה אם אני צריכה כזה עכשיו או לא. הפתרון של TRENCH נועד להשתלב באופי הצרכני הזה, משום שהוא מאפשר למשתמשות "להיכנס" לארונות של נשים שסגנונן הייחודי מוצא חן בעיניהן. החלפת הפריטים מתבצעת באופן פיזי או דרך משלוח בדואר. בנוסף, קיימים מספר מוקדי איסוף בתל אביב, בשיתוף פעולה עם מספר עסקים מתחום האופנה והקוסמטיקה.

יאיר גולדפינגר עושה זאת שוב, מוכר את Odysii ל-Gilbarco

משווקים וקמעונאים עושים הכל כדי שנשאיר עוד כמה דולרים בנקודות המכירה. למעשה, כ-70 אחוזים מהחלטות הקנייה שלנו נעשות בנקודת המכירה עצמה; לאתרי סחר אלקטרוניים דוגמת אמזון ו-eBay יש כלים חזקים ויעילים כמו "אנשים שרכשו מוצר זה רכשו גם…" או המלצות על סמך מאפיינים אישיים – אולם לנקודות המכירה הפיזיות אין את הכלים הללו. כאן נכנסת לתמונה חברת Odysii הישראלית, שמפתחת פתרונות Marketing Intelligence לניהול ויישום בזמן אמת של אסטרטגיית השיווק בנקודות המכירה. עתה מודיעה חברת Gilbarco Veeder-Root, ענקית תוכנה המתמחה בנקודות מכירה, על רכישתה של החברה הישראלית. על פי הערכות שווי העסקה עומד על עשרות מיליוני דולרים, מה שעשוי לרמז על הפסד עבור המשקיעים.

Impulse, הפתרון שמפתחת Odysii, כולל כלי אנליטיקה מתקדמים ופלטפורמת תקשורת שמציגה ללקוחות שנמצאים בנקודת המכירה מסרים מותאמים אישית על מבצעים ופריטים אטרקטיביים. המערכת שולחת ללקוחות השונים הצעות שיווקיות שונות שמתבססות על פרמטרים רבים כמו חברות בתוכניות הנאמנות השונות, מידע מהסמארטפונים, הנחות עונתיות, מלאי החנות, קולקציות חדשות, הפריטים שרכש, יעדי מכירה של החנות ועוד. כך שאם לקוח מסויים נכנס לחנות ורוכש זוג מכנסיים, המערכת תוכל להציע לו חולצה תואמת במבצע סוף עונה, כשכמובן היא מוודאת לפני שהפריט הזה נמצא במלאי של החנות הספציפית

Cybereason הישראלית מגייסת 59 מיליון דולר

Cybereason מפתחת פלטפורמת אבטחה אקטיבית עבור ארגונים, המאפשרת להם לפקח באופן רציף אחר המערכות השונות בארגון במטרה לאתר פעולות סייבר שונות, הרבה לפני שהן קורות בפועל. הפלטפורמה למעשה משלבת בין מנוע Machine Learning מתוחכם לבין מנוע לניתוח Big Data, ומחפשת אחר חתימות ועקבות המסגירות פעולות זדוניות שונות, כגון רצף מוזר של התקנת תוכנות על מספר מחשבים באותה הרשת או פעולה אשר לא מתאימה לפרופיל המשתמש. לאחר זיהוי הפעולה, המערכת תתריע לאחד מאנשי אבטחת המידע המועסקים בחברה ותציג לו דו״ח ויזואלי מפורט המסביר בדיוק מה התרחש ברקע, לצד הצעות פוטנציאליות להמשך הפעולה בכדי למגר את הפירצה כמה שיותר מהר.

לפני פחות מחצי שנה השלימה החברה סבב גיוס שני בגובה של 25 מיליון דולרים, והחודש הודיעה חברת הסייבר הישראלית Cybereason על השלמת סבב גיוס שלישי (Round C) בגובה של 59 מיליון דולר.

את הגיוס האחרון, המשקף לחברה שווי של קרוב לרבע מיליארד דולרים, הובילה חברת SoftBank Corp היפנית, הנחשבת לאחת ממפיצות התוכנה המובילות בשוק היפני. לאחר השקעה זו תהפוך  SoftBank למפיצה המובילה של פלטפורמת אבטחת הסייבר של Cybereason בשוק היפני. על-פי תנאי ההסכם, SoftBank ו-Cybereason ישתפו פעולה ביצירת היצע מוצרים שיאפשר לארגונים ביפן להתכונן מפני איומים מתקדמים ועיקשים ומתקפות סייבר מתוחכמות אחרות.

SentinelOne מגייסת 25 מיליון דולר, כדי להמציא מחדש את האנטי-וירוס

פתרון האבטחה של SentinelOne מותקן על גבי מכשיר הקצה (סמארטפון, לפטופ) ומנטר את כל הפעילות שמתבצעת על המכשיר, כולל פעילות מקוונת וכולל פעילות אופליין. כל תהליך שנוצר במכשיר נבחן מתחילתו ועד סופו על ידי המערכת, בצורה כזו שאינה מפריעה לתפעול השגרתי של המכשיר. למעשה, בניגוד לתוכנות אנטי-וירוס רגילות, שמאטות ועוצרות תהליכים שרצים במערכת, הפתרון של החברה רק עוקב אחרי התהליך, כך שהוא מוסיף פחות ממיקרו-שנייה אחד בלבד לזמן ההרצה של כל תהליך וכמעט אינו מכביד על המעבד. הפתרון של החברה יכול גם לזהות איומים בעזרת ניתוח דפוסי התנהגות וכולל גם יכולת חיסון-עצמית, אפשרות ל"רשימה לבנה" של תהליכים מורשים על ידי המשתמש וסינכרון עם מאגר האיומים של החברה שנמצא בענן.

תומר ווינגרטן, מנכ"ל SentinelOne, מסר לגיקטיים בעקבות הגיוס: "נשתמש בהון שגייסנו, כדי להגדיל את מאמצי המכירות והשיווק, המחקר והפיתוח ושירות הלקוחות שלנו במאונטן-וויו, תל אביב, ניו יורק, פריס וסינגפור. החברה תקים גם מרכזים בבוסטון ובלונדון, ומתכננת להכפיל את מצבת העובדים ולהגיע ל-100 עובדים תוך שישה חודשים".

Pyramid Analytics הישראלית מגייסת 30 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית Pyramid Analytics, שפיתחה פלטפורמות בינה עסקית (BI) לארגונים, הודיעה על השלמת סבב גיוס של 30 מיליון דולר בהובלת קרן Viola Private Equity, ובהשתתפות קרן Sequoia Capital שכבר השקיעה בחברה בעבר.

Pyramid Analytics (פירמיד אנליטיקס) מפתחת מוצרי בינה עסקית שמשתלבים בצורה טבעית על גבי תשתיות המידע הקיימות של החברות. החברה מפתחת מערכות תוכנה מתקדמות לניתוח חכם של מידע בקנה מידה גדול ובצורה מודולרית וקלה עבור ארגונים גדולים וגדולים יותר. הפלטפורמה מציעה כלים ווביים ואינטואיטיביים ללא כתיבת קוד, כשכל העבודה מתבצעת בעזרת אשפים מעוצבים. אחד היתרונות המרכזיים במוצרי החברה הוא היכולת להציג את כלי התחקור בממשק זמין מכל דפדפן ובתצורה נוחה, בדומה לנתוני Office Microsoft מסורתיים.

Gamida Cell הישראלית מגייסת 15 מיליון דולר מ-Novartis

Gamida Cell מירושלים עושה שימוש בתאי-גזע המטופואטיים (תאי-גזע של מערכת הדם) לצורך טיפול בחולי סרטן ומחלות אוטו-אימוניות שונות ומפתחת תרופות המבוססות על תאים מתחדשים (רגנרטיביים). טיפולים באמצעות תאי-גזע מדם חבל-הטבור מציעים ברירה טיפולית לחולים ללא תורם מתאים, ששיעורם מגיע ליותר מ-60 אחוזים. דם חבל הטבור הוא זמין, בעל דרישה נמוכה להתאמת רקמות בהשוואה למח עצם ומפחית את הסיכון לדחייה של גוף המאכסן על-ידי השתל (GVHD).

החודש הודיעה ענקית התרופות השוויצרית Novartis כי תשקיע עוד 15 מיליון דולר בחברת הביוטק הישראלית Gamida Cell. החברה הישראלית מפתחת תרופות על בסיס תאי גזע ובעזרת דם טבורי. ההשקעה האחרונה נעשית על פי שווי של 200 מיליון דולר לחברה הישראלית.

4 חודשים בלבד אחרי הסבב הקודם: illusive מגייסת עוד 22 מיליון דולר

לפני ארבעה חודשים בלבד השלימה illusive networks סבב גיוס נאה בגובה 5 מיליון דולר; החודש הודיעה חברת הסייבר הישראלית על השלמת סבב גיוס נוסף בגובה 22 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיה שמנטרלת התקפות ממוקדות בצורה יצירתית למדי.

טכנולוגיית ה-Deception Everywhere של illusive networks מונעת התקפות מתמשכות וממוקדות (APT) באמצעות שלל מלכודות וטכניקות הונאה (Deception) ברבדים שונים של רשת ה-IT בארגון, שמוצגות לתוקף ומפתות אותו לפעול על בסיסן. כאשר התוקפים נופלים ברשת ומתחילים לפעול על סמך המידע הכוזב, המערכת של illusive מזהה זאת ומדווחת באופן מיידי על ההתקפה, מה שמאפשר למנהלי האבטחה לזהות ולעצור את ההתקפה בשלביה הראשונים. היתרונות במערכת שפיתחה החברה הוא שהיא אוספת ומציגה מידע בזמן אמת, עוד לפני שהתוקפים מספיקים לטשטש את העקבות שלהם. בנוסף, הטכנולוגיה שפיתחה מתיימרת לפתור את אחת הבעיות הקשות ביותר שעומדות בפני מנהלי אבטחת מידע, והיא מיליוני התראות השווא (false positives) שמציפות אותם. המערכת תתריע בפני המנהלים בארגון ותציג בפניהם ד"וח התקפה וודאי, רק כאשר מזוהים בוודאות תוקפים עם כוונות זדון. בשיחה עם גיקטייםהסביר שלמה טובול, מנכ"ל החברה, כי בניגוד לפתרון המוכר של "מלכודות דבש", הטכנולוגיה של illusive networks פשוטה להתקנה ולעדכון ולא מכבידה על משאבי הארגון.

תשכחו מנפח האחסון בסמארטפון, Invoke הישראלית מגייסת מיליון דולר

אפליקצית Camra שפיתחה החברה כוללת פתרון שיחסוך לכם לא מעט מקום בסמארטפון. התשתית שפיתחה מאפשרת למצלמה של כל מכשיר סלולרי להתחבר ישירות לאחסון בענן בזמן אמת, ולטעון ישירות תמונות וסרטי וידאו מהמצלמה, במקום לשמור קודם כל את התוכן לאחסון המקומי.

באמצעות קמרה, משתמשים יכולים לצלם תמונות ווידאו, להעלות אותם לענן ולשתף אותם בצורה בטוחה, מבלי לחשוש למקום אחסון על גבי המכשיר. לעומת זאת, בשירותי אחסון אחרים המשתמש בעצם תלוי במקום הפנוי במכשיר הסמארטפון שלו, וכאשר מעלה את התכנים צריך למחוק אותם ולסנכרן, הליך לא מאוד ידידותי. בעזרת Camra ניתן לצלם ישירות לענן, ותמיד ניתן לצפות בעותק אחד מכל מכשיר סלולארי או מהמחשב. כמו כן, בעזרת האפליקציה ניתן לשתף את התכנים עם קבוצות של אנשי הקשר שלך במהירות, תוך שליטה מלאה בתכנים ובהגדרות הפרטיות שלהם. כך למשל, אם תשלחו לקבוצה תמונה או סרטון מביך ובסוף תתחרטו, ניתן למחוק אותה מהקבוצה אליה נשלח הקובץ, וכך גם יקרה לקובץ במכשיר של מי שאליו נשלח. סוגיה מעניינת נוספת היא שבניגוד לסרטונים המועברים בוואטסאפ למשל, הנמענים של התכנים שלכם לא יוכלו להעביר את הקובץ הלאה, מה שמספק שכבה נוספת של הגנה על פרטיות.

חברת Gordian Surgical הישראלית מגייסת מיליון דולר

חברת Gordian Surgical מהחממה הטכנולוגית טרנדליינס מדיקל, המפתחת מכשור רפואי לסגירה קלה ויעילה של חתכים פנימיים המבוצעים במהלך ניתוחים לפרוסקופיים, הודיעה על השלמת סבב גיוס נוסף בסך מיליון דולר. את ההשקעה העיקרית ביצעה קרן ההון הסינית Virtus Inspire Ventures לצד משקיעים פרטיים. בין המשתתפים בגיוס נמנים רופאים מנתחים מובילים מארה״ב, אשר השקיעו בחברה גם בסבבים הקודמים, בהם פרופ׳ בארי סלקי מבית החולים Mount Sinai בניו יורק, ומנתחים בכירים נוספים מתחום הלפרוסקופיה. הסכום שגויס ישמש להשלמת הליך קבלת האישורים הרגולטורים בארה״ב ובאירופה ולהוכחות קליניות באמצעות ניסויים ראשוניים בבני אדם ולתחילת שיווק המוצר.

Gordian Surgical פיתחה מכשיר המאפשר סגירה יעילה, מהירה ופשוטה של החתך הפנימי לאחר הוצאת המכשור, תוך שליטה מלאה למנתח. המכשיר משמש הן כטרוקר, כלי בו משתמשים בכל ניתוח לפרוסקופי לפתיחת חלל הבטן הפנימית ולהחדרת המכשור האופטי (המצלמה) ומכשירים נוספים הנחוצים להשלמת הפעולות הכירורגיות וכמכשיר לסגירת החתכים הפנימיים הנוצרים בתהליך הניתוחי.

מיקרוסופט רוכשת את Secure Islands ב-150 מיליון דולר

רכישה שלישית של מיקרוסופט בתחום הסייבר השנה: ענקית התוכנה רוכשת את חברת אבטחת המידע הישראלית secure islands בכ-150 מיליון דולר. קדמו לה רכישת אדאלום ב-250-280 מיליון דולר שהתבצעה לפני כחודש ורכישת אאורטו שהתבצעה מוקדם יותר השנה.

החברה גייסה עד כה כ-20 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים וממשלתיים. סקיור איילנדס החלה את פעילותה בחממת ון-ליר בירושלים ובין מניותיה עד היום חממת ון ליר, המדען הראשי, והרשות לפיתוח ירושלים. גם שלמה קרמר, משקיע הסייבר הסדרתי, בין בעלי המניות שלה, אך המרוויחים הגדולים מן העסקה הם שני המשקיעים הגדולים בחברה: קרדיט סוויס, שנחשבת לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה לאחר שהשקיעה בה 12 מיליון דולר בהשקעה אסטרטגית, וכן חברת ההשקעות דוקור, חברה בת של קבוצת ההשקעות ון ליר.

הרעיון מאחורי המוצר הוא לבצע ניטור תפוצת מסמכים ארגוניים במכשירי קצה – שנשען על התוכן הרגיש עצמו ולא בהכרח על המערכת כולה. כל קובץ ותיקיה רגישים זוכים ברכיב קוד ייעודי שמצורף אליהם ומסוגל לדווח מתי פתחו אותם, לאן הועברו ועל איזה מחשב (או מכשיר מובייל). בצורה זו, ניתן לגלות גם ניסיונות גניבת מידע וגם הדלפת קבצים מתוך הארגון החוצה. הפלטפורמה האמורה עתידה לתפקד כמוצר משלים למוצר אבטחת המידע של אדאלום.

Jifiti הישראלית, שתעזור לכם לקנות מתנות ברשת, מגייסת 3.3 מיליון דולר

חברת Jifiti הישראלית, המציעה אפליקציה נוחה לרכישת מתנות עבור כל אחד, הודיעה על השלמת סבב גיוס A בסך 3.3 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן Liberty Israel Venture, חברת בת של תאגיד התקשורת Liberty. כמו כן השתתפו בסבב הגיוס המשקיעים הקיימים בהם Schottenstein Store Corporation, Jesselson Investments Ltd, , the Simon Property Group וסטפן מילשטיין, מייסד מפעל המעילים Burlington. ההון שגויס יהווה את ׳הדלק׳ לצמיחתה של החברה וצפוי לסייע להרחבת הצוות בארה״ב ובישראל, ביחד עם שותפויות חדשות עם קמעונאים ופלטפורמות מובילות.

הפתרונות של Jifiti לא דורשים כל אינטגרציה, ומציעים לקמעונאים, חנויות ומותגים לפשט את הליך רכישת המתנות דרכם. הפתרונות שמציעה כוללים הליך צ׳ק אאוט שמבטיח לא רק למקסם את ההמרה, אלא גם לייצר תנועה משמעותית, לפתוח את האופציה לרכישת מתנות גם באתרים שאינם מתמקדים בסחר, ולהציע מערכת רישום קצת אחרת המאפשרת לכל משווק להציע ממשק ל-Gift Registry (מעין וויש ליסט של מתנות) עם אפס אינטגרציה.

Nuro הישראלית מגייסת 2 מיליון דולר, תגן על המסרונים שלכם מעיניים זרות

חברת הסטארטאפ הישראלית Nuro, המספקת פלפטורמת מסרונים מאובטחת, הודיעה על השלמת סבב גיוס A בסך 2 מיליון דולר בהובלת קרן Evolution Partners. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים גדולים לחזות פרצות אבטחה לפני התרחושתם באמצעות למידה, בינה מלאכותית וחיזוי על פי מחשוב קוגניטיבי.

פלטפורמת Nuro עוצבה במיוחד לשימושים של עובדים ושותפי חברה חיצוניים במטרה לסייע לחברות להתמודד עם הגעה של מידע ארגוני (DLP) החוצה, בעידן בו תקשורת מקוונת פנים וחוץ ארגונית הפכה לסטנדרט. הפלטפורמה מאפשרת ליצור תקשורת בצורה מאובטחת, ליצור קבצים מוצפנים ומסרונים שמשותפים בסביבה מבוקרת ופרטית המשמשת מעין "כספת וירטואלית".

הפיתוח מורכב מארבע שכבות אבטחה; אבטחת המכשיר, הצפנת התקשורת, אחסון מוצפן ושכבה קוגניטיבית שמנבאת פרצת אבטחה. כמו כן, Nuro סורקת קבצים ששותפו בעזרת הודעות טקסט במטרה לגלות ווירוסים ותוכנות זדוניות.

סינגולרטים מגייסת 30 מיליון דולר לקרן חדשה

קבוצת ההשקעות סינגולריטים (Singulariteam) הודיעה על הקמת קרן חדשה, שלישית במספר, בסכום כולל של 30 מיליון דולר. הקרן תתמקד בהשקעה בחברות טכנולוגיה, עם תנאי סף של הכנסות שנתיות בהיקף של למעלה מ-15 מיליון דולר, שלא כמו שנהגה בעבר להשקיע בחברות בשלב התחלתי. ככל הנראה, הקרן תשקיע סכום נכבד בכ-2-3 חברות טכנולוגיות שעונות על הקריטריונים. יתכן ותבחן גם האופציה להקים קרן נוספת, רביעית במספר, במידה והקרן השלישית תתברר כמוצלחת כקודמותיה.

כאמור, הקרן החדשה הוקמה לאור הצלחת הקרנות הראשונה והשנייה, המציגות פורטפוליו מרשים של 30 חברות. שתי הקרנות הראשונות הן בסך 120 מיליון דולר והשקיעו בחברות אשר רבות מהן גייסו גיוסי המשך מרשימים כדוגמת StoreDot, שמפתחת סוללות נטענות לסלולרים ב-30 שניות, Infinity AR הפועלת בתחום המציאות הרבודה ואף חתמה חוזה עם META, יצרנית המשקפיים החכמים שמתחרה ראש בראש עם גוגל גלאס, Effective Space, Get Stocks, General Robotics ועוד.

אנדוספן הישראלית מגייסת 10 מיליון דולר מהייסקו הסינית

התאגיד הרפואי הסיני הייסקו משקיע 10 מיליון דולר במסגרת סיבוב גיוסים של אנדוספן, חברה ישראלית המפתחת מכשור רפואי. ההשקעה היא לפי שווי של 100 מיליון דולר אחרי הכסף. בסיבוב השתתפו בעלות המניות העיקריות של החברה – קרן אקסלמד של מורי ארקין (המייסד והמשקיע העיקרי שלה) וד"ר אורי גייגר, וקרן סקויה קפיטל ישראל המיוצגת בדירקטוריון החברה ע"י יואב שקד (בעלת מניות נוספת היא קרן ויטהלייף). כמו כן יקבל הייסקו זכויות בלעדיות להפצת המוצרים של אנדוספן בסין. לפי ההערכות, אנדוספן צפויה להשלים עוד גיוס של מיליוני דולרים בנוסף לגיוס הנוכחי. עד היום גייסה החברה כ־25 מיליון דולר, בעיקר מאקסלמד וסקויה.

אנדוספן, שנוסדה ב־2009, מפתחת שתלים לטיפול בבעיות של אבי העורקים. כיום מפתחת החברה שני סוגי שתלים הנמצאים בשלבים שונים של אישורים רגולטוריים.

השתל הראשון (הקרוי Nexus) מיועד לאנשים בסכנת התפרצות אבי העורקים העליון וקשת אבי העורקים, ונמצא בשלב ניסויי היתכנות באירופה ובהכנות לניסויים בארה"ב, לקראת אישור רגולטורי של המוצר.

השתל השני (Horizon), המיועד לטיפול במפרצות אבי העורקים הבטני, מצוי בשלב ההכנות לבקשת אישור לשיווקו באירופה.

TriPlay הישראלית רוכשת את eMusic

הסטארטאפ הישראלי TriPlay, העומד מאחורי MyMusicCloud ו-MyDigipack, מודיע על רכישת חברת eMusic, פלפטורמה המאפשרת האזנה והורדה של קבצי מוסיקה לשימוש אישי. החברה הנרכשת נחשבת לאחד השירותים הראשונים שאפשרו למשתמשים להוריד מוסיקה כקבצי MP3. העסקה בוצעה בשילוב של מזומן ומניות, אך תנאי העסקה המלאים לא נחשפו באופן רשמי. על פי מספר דיווחים שפורסמו בשעות האחרונות ההערכות מתייחסות לעסקה בהיקף של פחות מ-26 מיליון דולר.

עסקה זו תהפוך את ׳הישות המשולבת׳ לאחד השירותים הגדולים והמקיפים ביותר בתחום המוסיקה הדיגיטלית בעולם, אותו ניתן להשוות אל השירותים הגדולים המתחרים, בין היתר של אפל ואמזון. הפלטפורמה מציעה חנות מוסיקה משלה, נגן, וגישה ללמעלה מ-14 פלטפורמות שונות בהן ניתן לעשות שימוש באמצעות האפליקציה או הדפדפן. TriPlay תציע למיליוני המשתמשים הפעילים שלה קטלוג שירים לבחירה המורכב מלמעלה מ-15 מיליון שירים מכל זאנ׳ר. כמו כן, כעת משתמשי eMusic שנרכשה, יוכלו להיות בעלי גישה מיידית לאוספי המוסיקה הרחבים שיצרו הן בצורה מקוונת והן בצורה לא מקוונת, על פני כל מכשיר ומכל מקום בעולם.

Origene Seeds הישראלית מגייסת 10 מיליון דולר

Origene Seeds הישראלית, אשר נחשבת לחברה מובילה במחקר, גידול, ייצור ומכירה של זני ירקות ופירות היברידיים (כאלו שעברו הכלאה בין זנים שונים), מגייסת כ-10 מיליון דולר מקרן ההשקעות הפרטית פורטיסימו קפיטל, אשר נמצאת תחת ניהולו של יובל כהן. בשל הגיוס, קרן ההשקעות תיכנס לשותפות עם אייל ורדי (אחד המייסדים) בחברת הזרעים הפרטית. תחילה תשקיע הקרן כ-40 מיליון שקל באמצעות רכישת מניותיו של דב גודינגר, ממייסדי החברה, ובהמשך צפויה לבצע השקעות נוספות, שעשויות להגיע לעשרות מיליוני דולרים במטרה להגדיל את היקף פעילות החברה.

Origene Seeds אשר הוקמה בשנת 2004 על ידי אייל ורדי ודב גודינגר עוסקת בפיתוח זנים היברידיים חדשים המבטיחים להציע איכות, טעם, ערכים תזונתיים גבוהים וחיי מדף ארוכים, תוך כדי הבטחת תשואה גבוהה ושמירה על איכות הסביבה. בין הזנים בהם מתמחה החברה ניתן למנות אבטיח, מלון, מלפפון ודלעת. סה״כ החברה מוכרת קרוב ל-100 זנים של ירקות ממשפחות שונות ממתקני הייצור שלה בישראל, קליפורניה ובצ׳ילה, בעזרת 40 עובדים. החברה משווקת את הירקות שפיתחה לשווקים בלמעלה מ-25 מדינות.

SimilarWeb מגייסת 25 מיליון דולר כדי למדוד את האינטרנט והמובייל

חברות וארגונים כיום לא יכולים להרשות לעצמם לקבל החלטות רק על סמך תחושות הבטן. באופן טבעי, הולך וגדל חלקן במשחק של חברות שמציעות כלי מדידה ואנליטיקה מתקדמים. החודש הודיעה חברת המדידה הישראלית SimilarWeb על השלמת סבב גיוס בגובה 25 מיליון דולר, שנועד בראש ובראשונה להרחיב את הפעילות הבינלאומית הענפה שלה. כספי הגיוס הקודם ייועדו בין השאר לצורך רכישות שביצעה החברה בישראל.

חברת SimilarWeb מודדת תנועה, זמן שהייה, איכות מגע ושימוש, ועוד מספר פרמטרים שונים ביותר מ-80 מיליון אתרים ו–3 מיליון אפליקציות ביותר מ–196 מדינות. המידע שמספקת החברה נועד לאפשר לחברות ולעסקים לנהל אסטרטגיות צמיחה והתרחבות יעילות יותר ברחבי האינטרנט ועולם המובייל. כך למשל מערכת מדידת האפליקציות במובייל של SimilarWeb מספקת תובנות למדדים שונים כמו הורדות או איכות השימוש וכך יוצרת תמונה מדויקת ואיכותית של המידע.

קרן AltaIR מגייסת 30 מיליון דולר, שליש מרומן אברמוביץ׳

הקרן החדשה של AltaIR, המתמקדת בהשקעות בחברות סטארטאפ ישראליות בשלבים מוקדמים, הודיעה על גיוס 30 מיליון דולר בהובלת קרן השקעות Millhouse של רומן אברמוביץ׳. הקרן של אברמוביץ אחראית לשליש מהסכום שגויס בסבב, כ-10 מיליון דולר.

חברת ההון סיכון AltaIR השקיעה עד היום בכ-80 מיזמים ברחבי העולם, בין היתר בישראל, ארה"ב, אירופה, אוסטרליה ורוסיה. החברה מתמקדת בהשקעות בסטארטאפים בשלבים מוקדמים מאוד (seed ו-pre-seed), בתחומי האינטרנט, המובייל ועוד. החברה הוקמה על ידי איגור ריאבנקי, יזם סדרתי יהודי ואנג'ל הפעיל בתחום למעלה מ-20 שנה. בשנה האחרונה החלה AltaIR להתמקד בהשקעות בישראל, ונכון להיום השקיעה ביותר מ-13 סטארטאפים ישראלים.

חברת ניתוח הנתונים הישראלית Signals Group מגייסת 15 מיליון דולר

Signals Group, חברת ניתוח נתונים המספקת מודיעין ותובנות לחברות, הודיעה על השלמת סבב גיוס B בסך 15 מיליון דולר בהובלת סקויה ובהשתתפות המשקיעה הקיימת קרן TPY. החברה מעוניינת לסייע בכל הקשור לקבלת החלטות ארגוניות, על ידי הפיכת ביג דאטה לתובנות מעשיות ולהחלטות מסחריות אסטרטגיות. כדי לעשות זאת, היא עושה שימוש בתוכנת מודיעין שפיתחה, אשר הופכת נתונים חיצוניים מרובים כגון מאגרי מידע ודו"חות של חברות מחקר לתובנות מוחשיות, המציעות איך לקדם מוצרים ומותגים.

Signals Group נוסדה בשנת 2009 על ידי שני קציני מודיעין לשעבר: גיל שדה וקובי גרשוני. השניים בנו את המוצר על בסיס שיטות מודיעיניות צבאיות כדי ללמוד ולתאם בין נתונים חיצוניים, לחבר יחד אותות חלשים ולספק תובנות ערכיות במהירות. על ידי יישום מחדש של מתודולוגיה צבאית והפיכתה לרלוונטית לתחום ספציפי זה, החברה מציעה פתרון שלאו דווקא מציעות המתחרות בשוק. גישה זו בעצם מספקת יתרון תחרותי, על ידי כך שמאפשרת לתאגידים לקבל החלטות חכמות ומהירות הרבה יותר מאשר אם היו נעזרים בשיטות מחקר מסורתי וחברות ייעוץ.

Aquarius Spectrum מגייסת 2.2 מיליון דולר כדי לנטר את צנרת המים העירונית

דליפה של מים ופיצוצים בצנרת יכולים להיות כאב ראש לא קטן בדירות ובבתים פרטיים; אולם כשמדובר בתשתית המים העירונית, שטמונה מטרים רבים מתחת לקרקע וכוללת מערכת צינורות מסועפת – זוהי משימה מורכבת פי כמה וכמה. חברת הסטארטאפ הישראלית Aquarius Spectrum (אקוואריוס ספקטרום), שמייצרת מערכת משולבת של תוכנה וחיישנים לאיתור פגעים במערכות העירוניות, הודיעה על השלמת סבב גיוס A בגובה 2.2 מיליון דולר.

הפתרון שמפתחת Aquarius Spectrum מבוסס על חיישנים אקוסטיים שמותקנים בנקודות שונות במערכת המסועפת של הצינורות העירוניים ומצויידים בהתקני תקשורת סלולרית וטכנולוגיית GPS. המערכת של החברה מאפשרת לקבל מידע מהחיישנים בזמן אמת, כך שניתן לאתר במהירות נזילות בצנרת ולקבל התראה בצירוף המיקום המדוייק שלה. המערכת מספקת למנהלי תאגידי מים עירוניים ולמהנדסים מידע וניטור רציף של המערכות העירוניות, והיא זמינה הן במחשב האישי בעזרת תצוגה דינאמית על גבי מפות גוגל והן בסמארטפון. על פי החברה, המערכת שלה מדוייקת מספיק כדי לזהות כשלים אפילו בברזים ושעוני מים בצנרת הפרטית שמותקנת אצל תושבי הערים.

Cato Networks של שלמה קרמר וגור שץ מגייסת 20 מיליון דולר

Cato Networks שרוצה לשנות את האופן שבו אבטחת רשתות מיושמת, מנוהלת ומפותחת, הודיעה על השלמת סבב גיוס ראשון של 20 מיליון דולר. החברה שמה לה למטרה לפשט את אבטחת הרשת, מתוך הכרה שאבטחת מידע המבוססת על קופסאות חומרה המפוזרות ברחבי הארגון אינה אפקטיבית. את סבב הגיוס הנוכחי הובילו Theresia Gouw, מייסדת קרן ההון סיכון Aspect Ventures וסטיבן קראוז (Steve Krausz), שותף כללי בקרן הון סיכון U.S Venture Partners. החברה תשתמש בסכום שגויס לקידום אסטרטגיית השיווק שלה ועל מנת לגייס עובדים שיעסקו בפיתוח הפלטפורמה שלה: Network Security as a Service – NSaaS.

SmartZyme הישראלית מגייסת 4 מיליון דולר

חברת הביו-פארמה הישראלית SmartZyme, אשר הצליחה לפתח חלבונים ואנזימים משופרים עבור מגוון שימושים רפואיים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 4 מיליון דולר בהובלת OrbiMed, חברת השקעות בתחום הבריאות. בנוסף, למועצת המנהלים של החברה יצטרפו ניסים דרויש, מנהל בכיר ב-OrbiMed ישראל וסטיבן סקווינטו, שותף בחברה המשקיעה.

SmartZyme נוסדה בשנת 2013 על ידי שילה בן זאב ודוד ברעם, במטרה לעצב וליצור חלבונים ואנזימים יעילים וחזקים עם מאפיינים מדויקים הנדרשים לביצועים אופטימיליים, כדי לסייע לטפל במצבי רפואיים שונים. החזון של החברה הוא לשפר באופן משמעותי את חייהם של מיליוני אנשים, על ידי שיפור האיכות והייצור של מוצרים קיימים בשוק, כמו גם להציג מוצרים חדשים העושים שימוש בחלבונים ואנזימים.

HyPR הישראלית מגייסת 5 מיליון דולר, מציעה Marketplace למשפיענים ברשת

עם מנוע החיפוש של HyPR, מותגים וסוכנויות יוכלו לגשת בקלות למידע אודות משפיעים ברשתות החברתיות הגדולות כגון פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, אינסטגרם ופינטרסט, ולעיין ׳בקטלוג׳ ולבחור איזה משפיען מתאים להם. הטכנולוגיה סורקת את כל החשבונות ברשתות החברתיות של אותו משפיע, ויוצרת מדד נגיש של משפיעים בצורת דו״ח, ומאפשרת לבצע חיפוש דמוגרפי לפי קהל הייעד אליו מעוניינים לשוק מוצר או תוכן מסוים. כלומר, לאו דווקא להחליט שאם מישהו מעריץ את מדונה, סביר להניח שהוא גם אוהב לאכול סושי.

החודש הודיעה החברה על השלמת סבב גיוס סיד בסך 5 מיליון דולר בהובלת Silvertech Ventures ו-Klingenstein Fields ובהשתתפות Star Farm, Klingenstein Fields ועוד מספר משקיעי אנג׳ל. נכון לעכשיו הפלטפורמה הושקה בגרסת בטא סגורה למוזמנים בלבד, אליה ניתן להירשם דרך האתר הרשמי.

RoomsNinja מגייסת מיליון דולר; תחתוך את עלויות החופשה שלכם

חברת RoomsNinja הישראלית הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך מיליון דולר בהובלת בבילון. הפתרון ש מסייע לתיירים ברחבי העולם להוריד את מחיר ההזמנה שביצעו, גם לאחר השלמת ההזמנה וקבלת מייל אישור מהמלון.

כדי לאפשר ל-RoomsNinja להפעיל את קסמיה ולנסות ולחתוך בתעריף הלילה במלון הנבחר, יש לשלוח להם את אישור ההזמנה שהתקבלה מהמלון דרך הודעת מייל, ובזה סיימתם. בהמשך מתבצע מעקב צמוד אחר שינויים במחיר במגוון פלטפורמות, לאו דווקא בזו הספציפית דרכה השלמתם את ההזמנה, על מנת להביא את המחיר הטוב ביותר.

RoomsNinJa הוקמה לפני כ-8 חודשים על ידי דור קרובינר, עומרי ליטבק, ארז דאמוך, גיא לויתן ואלעד ליבוביץ, אשר עובדים ממשרד בתל אביב. סכום הגיוס יסייע לחברה להמשיך ולפתח את הפלטפורמה והאלגוריתמים ויעזור לה גם לשווק את המוצר בחו״ל.

Credit: MasterCard

חברת מסטרקארד והאיגוד הישראלי לטכנולוגיות מתקדמות (IATI) השיקו את המחזור הרביעי בתחרות החדשנות בתחומי הטכנולוגיה הפיננסית. התחרות פתוחה למיזמים העוסקים בפיתוח פתרונות חדשניים במגזר השירותים הפיננסיים והתשלומים האלקטרוניים, המצויים בשלבי פיתוח מוקדמים. התחרות הושקה בידי קירק דונהיו, מנהל Start Path העולמית של מסטרקארד במהלך כנס החדשנות "DLD Tel- Aviv".

פרס ראשון: 25 אלף דולר והתמודדות ב-Start Path

המיזם הזוכה יקבל פרס כספי בגובה 25 אלף דולר ויקבל עדיפות להשתתף בסיבוב הרביעי של האקסלרטור של סיטי, שהינו הראשון מסוגו בתחום הטכנולוגיה הפיננסית בישראל. בנוסף, המיזם הזוכה יוכל להתמודד בתוכנית המאיצים הווירטואלית "Start Path" של מסטרקארד. הצטרפות לאקסלרטור תאפשר לחברת הסטארטאפ הזוכה חשיפה ייחודית לידע ממומחי מסטרקארד בתחומים הרלוונטיים, והכרות אישית עם מנהלים בכירים של הקבוצה מרחבי העולם. בנוסף, שלושת המקומות הראשונים בתחרות יזכו להצטרף לאיגוד IATI ללא תשלום לתקופה של שנה, וייהנו מחשיפה לרשת החברים המקיפה של האיגוד.

עד כה, זוכת התחרות בשנת 2012, KitLocate, שנוסדה רק שנה קודם לכן ובזמן בחירתה העסיקה ארבעה עובדים בלבד, נמכרה בשנת 2013 לחברת יאנדקס הרוסית. בין הזוכות הנוספות ניתן למנות גם את החברות CallVU ו-Pricesence.

המועד האחרון להגשת מועמדות הינו ה-15 בנובמבר, ולאחר מועד זה יבחרו 10 מיזמים שיעלו לשלב הגמר, שייערך ב-30 לנובמבר. העולים לגמר והזוכים בו, ייבחרו בידי ועדה שתורכב מאנשי מקצוע ב-IATI, חברת מסטרקארד, נציגים של קרנות הון סיכון ובכירים מענף הטכנולוגיה הישראלי. הקריטריונים לפיהם יבחנו המיזמים כוללים, אך אינם מוגבלים, להיתכנות הטכנולוגית, המודל העסקי, הרכב הצוות, שוק היעד ובידול מול המתחרים.

לפרטים נוספים ורישום לתחרות ניתן לפנות במייל

מאת אסף גלעד, כלכליסט.

הנהלת פייסבוק העולמית החליטה לגייס מאה עובדים למרכז הפיתוח הישראלי של החברה, שיושב בתל אביב. בשל כך צפוי המרכז, המפתח בעבור החברה כמה פרויקטים חשובים, להכפיל את גודלו. ההחלטה היא חלק ממגמת התרחבות עולמית של פייסבוק, לאחר שבתחילת השנה הכריזה החברה על הכוונה לגייס אלף עובדים חדשים.

פייסבוק ישראל מעסיקה כ־80 עובדים. מרכז הפיתוח של החברה, שהושק לפני שנה, מתפרס על פני ארבע קומות במגדל היוקרה רוטשילד 22. פעילות הפיתוח בישראל, המבוססת על רכישת חברת אונאבו (Onavo), מנוהלת על ידי רואי טיגר שהגיע מאונאבו ומעסיקה לא יותר מ־50 עובדים (נוסף על כמה עובדי מיקור חוץ). מחלקת המכירות, התפעול והשירות בשוק הישראלי מנוהלת על ידי עדי סופר־תאני ומעסיקה כ־30 עובדים.

מעסיקה 10,000 עובדים מסביב לעולם

המרכז בישראל מפתח פרויקטים הנחשבים כפרויקטי דגל של החברה. הפרויקט המרכזי הוא Internet.org, מיזם שנועד לספק גישה לאינטרנט ושירותים מקוונים בסיסיים כגון בריאות דיגיטלית ומיקרו־בנקאות לתושבי מדינות מתפתחות היכולים להתחבר לרשת באמצעות מכשירים סלולריים בלבד.

פרויקט נוסף הוא Safety Check, שמאפשר למשתמשים באזורי אסון לדווח על מצבם ומיקומם ולהתריע על התפשטות של אסונות לאזורים נוספים. עוד מפתח המרכז את שירות אונאבו לניטור תעבורת גולשים באפליקציות שונות, וכן רכיבים לרשת הפרסום של החברה במובייל.

פייסבוק, שנוסדה ב־2004, מחזיקה כ־56 מרכזי פיתוח ושירות ברחבי העולם, בין היתר בלונדון, ניו יורק, סיאטל, מנלו פארק (קליפורניה) וברדמונד (שבמדינת וושינגטון). הרחבת המרכז הישראלי היא חלק ממגמת גידול אגרסיבית של החברה בכל העולם. בתחילת השנה הכריזה פייסבוק על תוכנית לגיוס של אלף עובדים, וכעת היא מגייסת 500 עובדים למרכז שירות ותפעול בהיידרבאד שבהודו.

מדיניות הגיוס הנוכחית של פייסבוק עומדת בניגוד גמור למדיניות הזהירה של החברה בעבר. ב־2011 העסיקה פייסבוק כ־3,200 איש בכל העולם, ועד 2014 קפץ המספר ל־9,200. נכון לרבעון השני של 2015 מעסיקה החברה כ־10,100 עובדים.

מפייסבוק נמסר: "איננו מגיבים לשמועות ולספקולציות".

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• מותה של החצר האחורית: 5 הערות על חיסול תיקיית other בפייסבוק
• גם למארק צוקרברג נמאס לקבל הזמנות לקנדי קראש
• פייסבוק שינתה את החיפוש הפנימי – כך תשמרו על פרטיותכם

מקור: cc-by-PROYale Rosen

יתר לחץ דם ריאתי הוא מחלה די נדירה, שמשפיעה על כ-15 מיליון אנשים בעולם. אנשים שחולים במחלה זו סובלים מפגיעה בכלי הדם העורקיים שבריאה, מה שגורם לעליה דרמטית בלחץ של עורקי הריאה ולסכנה ממשית לחיי החולה. חברת הביומד הישראלית SoniVie (סוניוי) שמפתחת צנתר טיפולי ליתר לחץ דם ריאתי, גייסה עתה 2.5 מיליון דולר.

שוק נישתי, אבל שווה 6.5 מיליארד דולר

חולה שלקה ביתר לחץ דם ריאתי יסבול ממספר סימפטומים ביניהם התכווצות כלי דם, חוסר בחמצן (היפוקסמיה), עיצוב מחדש של מבנה כלי הדם בריאות, קרישי דם ואי ספיקת לב בחדר הימני של הלב ולעיתים גם בחדר השמאלי. כתוצאה מכך סובלים החולים מקוצר נשימה, עייפות, בצקות, חולשות, דופק מואץ, כאבים בחזה ועוד. הטיפול התרופתי כיום ליתר לחץ דם ריאתי כולל מספר טיפולים ביניהם תרופות נוגדות קרישה, חומרים למניעת בצקות וטיפול חמצן, וכן חוסמי סידן ותרופות לטיפול ייעודי במחלה דוגמת אנדותלין, תרופת הוויאגרה, הזרקה תת-עורית של תרופה בשם רמודולין והשתלת ריאה או לב ריאה. למרות זאת, הטיפולים הללו לא מתאימים לכל החולים. למעשה, כ-5 מיליון חולים לא מטופלים משום שהטיפולים הללו לא משפיעים עליהם. לכן, למרות שהתחום הינו נישתי למדי, אם תצליח החברה בפיתוח של הצנתר שלה, היא צפויה ליהנות ממקור רווח פוטנציאלי עצום שמוערך ב-6.5 מיליארד דולר.

SoniVie החלה לפעול במקור תחת השם CardioSonic בתמיכת חברת Abott; אולם לאחר שהחברה נתקלה בקשיים, רכשה אותה ב-2014 קרן ההשקעות Accelmed של ד"ר אורי גייגר ומורי ארקין, שמשקיעה רק בחברות שמפתחות ציוד רפואי. לאחר הרכישה, מיתגה אותה מחדש הקרן תחת השם SoniVie, כש-15 אחוזים מהבעלות עליה נמצאים בידי העובדים. הגיוס הנוכחי בגובה 2.5 מיליון דולר נועד כדי לקדם את שלב הניסוי הראשון בבני-אדם, לאחר קבלת האישורים.

Culture first

בתקופת טקיפי (הסטארטאפ הקודם שלי) התפתחתי המון וקיבלתי אינסוף הזדמנויות להתמודד עם נושאים חדשים ול'עלות שלב' ביזמות. אחת החוויות הייחודיות שזכיתי להן בטקיפי היתה לעבוד צמוד עם עשרות סטארטאפים אחרים. חלק גדול מהלקוחות של טקיפי היו חברות סטארטאפ, אם בעבר הכרתי חברות אחרות מ'מלמעלה' דרך היזמים, הפעם עבדתי עם צוותי הפיתוח והכרתי את החברות 'מאחורי הקלעים'. יצא לי לעבוד עם הרבה חברות סופר מצליחות וגם עם חלק שלא מצליחות להתקדם ודורכות במקום. ההכרות עם עשרות חברות והצפייה בהן לאורך השנים הובילה להרבה תובנות ולא פחות החלטות ניהוליות. אחד הדברים שהתבהרו לי במהלך השנים היה שלחברות שזזו מהר היה DNA מובהק ומטרות ברורות. היו חברות עם תרבות ברורה של אופטימיות, אחרות עם תרבות דווקא של זהירות, חברות אחרות היו מאד אגריסיביות ואחרות laid back. כמעט תמיד היה קו מקשר ברור בין העובדים והיה ברור שהם זזים ביחד ושהאחידות באופי ובערכים מאפשרת להם לזוז מהר – כנראה אחד הפרמטרים החשובים ביותר בהצלחה של סטארטאפ. שימו לב שלא מדובר על אנשים בעלי רקע דומה אלא אנשים בעלי קווי התנהגות וקבלת החלטות דומים. השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי כאשר החלטתי להקים חברה חדשה היא איזה סוג חברה זו תהיה ומי האנשים שיהיו בה. לא שאלתי את עצמי מהו ה-culture האידאלי אלא איזה culture אני יכולה לבנות ולנהל באופן מוצלח ואיזה סוג חברה יביא את האנשים הכי מוצלחים בשוק לעבוד בה.

כמה מהערכים החשובים באוריבי (הסטארטאפ הנוכחי שלי):

• בניית חברה שמתנהלת מתוך רצון משותף לבנות מוצר מעולה. אני רוצה להוריד למינימום האפשרי את מרכיב ה-stress, ולהמנע ככל האפשר מחברה שמתנהלת ב"כיבוי שריפות". החלטה זו הובילה אותי לבחירה של מוצר שיעבוד עם מספר רב של לקוחות (בניגוד למספר מצומצם של לקוחות גדולים) ולבחירה במוצר B2B שיכול להיות רווחי תוך פרק זמן לא ארוך.
• הקפדה על צוות קטן יחסית של אנשים סופר איכותיים. אחד הדברים שמאוד בלטו לי בחלק מהחברות שעבדתי איתן היה שחלק קטן מהעובדים אחראי על חלק גדול מהמוצר. ראיתי הרבה מקרים של פערים מקצועיים גדולים בין העובדים שנבעו מגדילה מהירה של החברה או ניהול מתפשר. אני חושבת שפערים אלה לוקחים את החברה אחורה ו"משבשים" את העבודה של העובדים המעולים.
• אני רוצה לעבוד עם אנשים אופטימיים, שחשוב להם לבנות מוצר מדהים שבאמת ישמח לקוחות ושרוצים להיות חלק מסטארטאפ וליזום דברים בחברה (ובעולם).

Product

אני לא רוצה לשבור את התדמית הרומנטית של היזם עם רגע ההארה אבל מבחינתי בחירת המוצר הוא תהליך מחקרי ואנליטי. הנחות בסיס שלקחתי לפני בחירת המוצר:

• כמעט כל המוצרים עוברים שינויים וגלגולים מהרעיון הראשוני למוצר הסופי. הבחירה הכי חשובה מבחינתי היא לא המוצר המדוייק אלא השוק – חשוב לי לדעת שגם אם המוצר ישתנה יהיה לי מספיק מרחב פעולה באותו שוק. לא הייתי בוחרת בשוק נישתי מדי, שוק שלא גדל משמעותית או שוק צפוף מאד (למרות שכמעט אין שוק שלא יגידו לכם שהוא לא צפוף מדי).
• חשוב לי לעבוד על מוצר שיוכל לתפקד טוב ב-Long term vision (כלומר להיות שחקן משמעותי וגדול בשוק) אבל גם בטווח הקצר. אני לא יכולה להגיד שלקחתי הרבה מלימודי הארכיטקטורה לעולם היזמות אבל אחד הקווים שתמיד מנחים אותי זה לחשוב במקביל בקנה מידה גדול ובקנה מידה קטן. חשוב לי לבנות חברה שתוכל עוד כמה שנים לחולל מהפיכה אמיתית ולהיות כלי חובה בשוק היעד שלי. אבל, באותה מידה חשוב לי ליצור מוצר שיוכל לתת ערך אמיתי עוד כמה חודשים מעכשיו. חברות שחושבות רק בקנה מידה הגדול יזדקקו לגיוסי כספים הרבה יותר משמעותיים לרוב ויהיו פחות מוטות לקוחות ויותר מוטות מחקר. זה לא משהו שלילי כמובן, אבל פחות מתאים לסוג החברה שאני רוצה לבנות. אני מאמינה גדולה בכך שהתמקדות בלקוחות משלמים יוצרת משהו אמיתי – אף אחד לא ישלם אם אין מוצר טוב (בכל האספקטים שלו) – ככל ששלב זה יגיע מוקדם יותר החברה תהיה בפוקוס על הדברים הנכונים וגדלים הסיכויים שלה להצליח. קנה מידה קטן מול גדול – כמובן שהתמקדות רק בקנה מידה הקטן ורק ברצון להרוויח כסף מהר תוביל לבניית חברה רגילה ולא סטארטאפ בצמיחה (וגם מה הכיף אם לא הולכים לשנות משהו רציני בעולם).

כן, עוד פעם שוברת קצת את הרומנטיקה ואת דמות היזם היצירתי. אחרי שהחלטתי להקים חברה חדשה, ביליתי כמה ימים טובים במחקר ולמדתי בערך 200 סטארטאפים שגייסו סבב 2A מקרנות הון סיכון מובילות בשנה – שנתיים האחרונות. תגובה מתבקשת תהיה שלא דווקא חברה שגייסה כסף מקרן הון סיכון מובילה עושה את הדבר הכי נכון או תצליח. האמת היא שהסטטיסטיקה דווקא תצביע שכן, קשה מאד לבנות סטארטאפ בלי גיוס וקשה מאד בימים אלה לגייס סבב A, המיפוי הזה עזר לי להבין איזה חברות הגיעו להצלחות תוך פרק זמן קצר יחסית ולאיזה חברות יש vision משמעותי לדעת המשקיעים הטובים בעולם.

למה קריטי לדעתי לעשות מחקר שוק:

• אחד הקשיים של הרבה יזמים הוא להתנתק ממה שעבד להם בעבר או שעבד בחברות בהן הם עבדו. השוק משתנה מהר ודברים שהיו רלוונטים לפני 3 שנים יכולים כבר לא להתאים היום.
• למפות טוב יותר את התעשיות ואת סוגי החברות בהן.
• המטרה במחקר שוק היא לא ליצור חברה שתהיה הממוצע של החברות שהצליחו. זו דרך נהדרת לקבל רעיונות חדשים, אני קיבלתי הרבה השראה מחברות שעשו טוויסט על מוצר קיים או על מודל כלכלי קיים והשלכתי רעיונות אלה על העולם שלי.

בחירת תעשייה

ההתלבטות המרכזית שלי היתה בין מוצר לעולם ה-Developers שאני מכירה טוב מטקיפי לבין מוצר בתחום של Marketing. למה פסלתי תעשיות אחרות? יש תעשיות מסויימות שבלי רקע רלוונטי אין לי נקודת פתיחה טובה בהן כמו Security/ Hardware. מוצרים סביב Internet of things/ B2C נראים לי מאד מעניינים אך לא עומדים לרוב בהגדרה שקבעתי של מוצר שאפשר להתחיל למכור תוך פרק זמן קצר יחסית.

היתרון היחסי שאני מרגישה שיש לי על פני יזמים אחרים הוא ב-Low touch marketing 3, יתרון זה מוביל לחברה שמתמקדת בכמות גדולה של לקוחות בינוניים ולא במספר מצומצם של עסקאות גדולות. החלטתי לבחור במוצר בשוק של marketing כי שם יש הזדמנות גדולה יותר לדעתי. הלקוחות הבינוניים בתחום ה-marketing (מדגישה בינוניים – כלומר יכולים לשלם כמה אלפי דולרים בחודש בקלות, לא מדובר על לקוחות קטנים, זה לא SMB) הם underserved כיום ומרבית המוצרים הקיימים בתחום מתמקדים רק במכירות enterprise4 לארגונים גדולים. ה"חור" הזה שנוצר בשוק ומעט הכלים שהותאמו ללקוחות בינוניים, הוביל בשנים האחרונות לפריחה של חברות כמו – Intercom.io, optimizely, MixPanel ואחרות שהנגישו לכלל השוק טכנולוגיות שהיו קיימות רק ללקוחות גדולים. בעולם של Developers לעמות זאת, יש הרבה מוצרי open source ומוצרים אחרים שהגישה אליהם קלה יחסית.

אחד הדברים שידעתי גם לפני, אבל התחדדו מאד במחקר שעשיתי על חברות הסטארטאפ השונות, הוא שככל שחברה 'קרובה יותר לכסף' כך קל לה יותר להצליח. כלומר – מוצרים שקרובים לניהול כספים, מכירות, הוצאות גדולות וכו' יהיו לרוב יקרים ו'מכירים' יותר. קחו לדוגמא מוצר כמו SalesForce (מי שלא מכיר – התוכנה הנמכרת בעולם עבור אנשי מכירות המאפשרת להם לנהל אנשי קשר ולעקוב אחרי עסקאות). SalesForce מתומחר בערך פי 10 ממערכת ניהול באגים טובה למתכנתים. שניהם כלים קריטיים לארגון וחוסר יעילות של מתכנת לא פחות חשובה מחוסר יעילות של איש מכירות – אבל קשה יותר להצדיק את העלות. מספיק שאיש מכירות יסביר למה Upgrade יקר של המוצר יכול לעזור לו לסגור אפילו עסקה אחת נוספת בחודש כדי שיאשרו את התשלום בקלות. ככל שמתרחקים מהכסף קיים קושי רב יותר למכור את המוצר.

אחת החברות שאני מוצאת מאד מעוררת השראה היא Stripe. בניגוד למרבית החברות שנכללות ברשימות "מעוררות ההשראה" רובכם ככל הנראה לא שמעתם עליה. Stripe קיימת 4 שנים, גייסה מעל ל-280 מיליון דולר ומעסיקה קרוב ל-300 עובדים. המוצר שהם יצרו הנגיש מימוש פשוט לסליקת כרטיסי אשראי לחברות. כלומר, אם אתם מפתחים מוצר ומעוניינים לאפשר ללקוחות שלכם לשלם באשראי, Stripe היא אופציה טובה בשבילכם.

• היו המון פתרונות קיימים כאשר Stripe נכנסה למשחק. רוב הפתרונות הקיימים התמקדו בלקוחות גדולים וחייבו תהליך מורכב וארוך של חתימת הסכם עבודה משותף, העברות פיננסיות ועוד. החדשנות של Stripe היתה ביצירת מוצר סופר פשוט לשימוש ואינטגרציה. כמו כן, הוא היה המוצר הראשון שאפשר לחברה להתחיל לסלוק תוך מספר שעות.
• כמעט כל הלקוחות שלהם הם חברות בינוניות – קטנות.
• יש להם טכנולוגיה נהדרת – אין להם חידוש טכנולוגי אבל הם תמיד למעלה והכל עובד כמו שצריך, מה שיוצר קהל לקוחות נאמן.
• יש להם מוצר פשוט וטוב.
• יש להם תמיכה מעולה, קריטי כמובן בכל מה שקשור לתשלומים.
• הם "קרובים לכסף" – המודל העיסקי הוא תשלום באחוזים על כל עסקה. תלוי בגודל העסקה אבל יהיה 3% לרוב. כלומר, מספיק להם לסלוק כמה עשרות מליוני דולרים בחודש (לא בשמיים) כדי להגיע להכנסות של מיליון דולר בחודש, סכום שללא ספק מעמיד חברת סטארטאפ על הרגליים.

אני לא אכנס פה יותר מדי לעומק של המוצר שאני מפתחת, בעיקר כי הוא עדיין מתגבש, אבל התחום הוא ניהול ואופטמיזציה של פרסום לחברות שמפרסמות בתקציבים של $5,000 – $50,000 בחודש. תחום הפרסום עצמו הוא אכן מאד צפוף אבל תחום האופטימזציה של רשתות שונות הוא עדיין די Blue ocean (מי שלא מכיר את המושג מוזמן לקרוא פה). מכיוון שמדובר על ניהול תקציבים קל יחסית להראות ROI ולבנות מוצר רווחי סביב זה, אם אצליח לעשות אופטימזיציה של תקציב הפרסום אפילו ב-20% קל יהיה לגבות כמה מאות דולרים בחודש והלקוח עדיין יהיה מרווח.

האם צריך לדבר עם אנשים על הרעיון לפני שמתקדמים?

שלב קריטי לדעתי – המפתח כאן הוא לא לקבל אישור מאנשים אחרים אלא לקבל תמונה מלאה של המוצר והשוק דרך שיחות. אל תשאלו אנשים "אם זה רעיון טוב" – גם ללקוח פוטנציאלי יהיה קשה להעריך את המכלול ואת הפוטנציאל של החברה.

• השיחות הראשונות שלי היו עם יזמים/מנהלים של חברות בשוק דומה לשלי – המטרה היתה להבין כמה קשה להגיע ללקוחות/למכור, ללמוד יותר על התחרות, ללמוד על חברות שנכשלו.
• חשוב לדבר עם מעט משקיעים – לא בקונטקסט של פיץ׳ להשקעה אלא כדי להבין שזה לא תחום שמשקיעים לא אוהבים לגעת בו ולוודא שאין בעיות אחרות שימנעו השקעה בעתיד.
• לקוחות עתידיים – הפוקוס בשיחה צריך להיות על מה חסר להם היום ומה בעייתי בכלים קיימים. מהניסיון שלי, לתאר ללקוחות את המוצר ולשאול אם ישתמשו בו מוביל לתשובות חצי אקדמאיות ולא רלוונטיות. כמובן שכדאי לספר מה אתם עושים אבל השאלות צריכות להיות יותר סביב פיצ'רים ספציפיים וצרכים. קחו בחשבון שככל הנראה גם אם תתארו את המוצר באופן מדוייק (לא פשוט בשלבים ראשונים), כל עוד הוא לא קיים ומוחשי, יבינו אותו באופן שונה ממה שהתכוונתם.
• החשיבות הגדולה ביותר ב"לדבר עם אנשים" היא שככל שיותר אנשים ידעו על מה אני עובדת, יותר דברים "טובים" יקרו – קישורים שלא חשבתי עליהם לאנשי מפתח, גיוס עובדים, לקוחות בטא וסתם רעיונות טובים.

איך מתחילים?

השאלה העיקרית שאני שואלת את עצמי היא איפה אני רוצה להיות עוד חצי שנה. למה דווקא חצי שנה? נראה לי בקונטקסט של המוצר שלי שזה הזמן המינימלי לפיתוח מוצר ראשוני. חצי שנה לסטארטאפ עם צוות קטן זה לא המון זמן וניסיתי לקבוע מטרות ריאליות – הכי חשוב לי קודם כל לקבל ולידציה למוצר. הולידציה היא גם טכנית (כלומר האופטימיזציה עובדת) וגם מוצרית – אנשים רוצים את המוצר. החלטתי להתמקד בהתחלה רק ברשת פרסום אחת – פייסבוק. הסיבה היא שיש קהל מספיק רחב שעושה שימוש בפרסום בפייסבוק כיום ויהיה לי קל יחסית לקבל benchmark ממשתמשים – שיוכלו להשוות כמה המוצר שלי שיפר את הביצועים והקל עליהם את העבודה. כל שאר הרשתות הן כרגע מחוץ לתחום. עוד חצי שנה אני רוצה להיות עם כמה עשרות משתמשים פעילים למוצר.

הפוקוס הזה גם מבהיר לי מה לא חשוב עכשיו. למשל, כרגע אני לא מתמקדת בכלל בשיווק, מכיוון שאני צריכה להגיע לקהל קטן שיוזמן לבטא אני לא צריכה להגיע למאות/ אלפי לידים.

צוות

נושא עמוק ומורכב שיורחב עליו בעתיד. כיום אנחנו 3 אנשים – אני, איש product שמגיע מהתחום של המוצר המתוכנן ומתכנת. מה שהיה לי הכי חשוב בבחירת הצוות זה אנשים שמונחים ע"י אותה מערכת ערכים שלי, בעלי אופי יזמי ולא פחות חשוב – שיהיה לי כיף לעבוד איתם.

Know your (future) users

כתבתי קודם שפגישות עם מספר לקוחות פוטנציאליים וקבלת פידבק על הרעיון לא בהכרח יתן תמונה מלאה על הכדאיות. לעומת זאת, אני מאמינה שאיסוף מאות תשובות ויצירה של מעין crowdsourcing הוא שלב חשוב בבניית מוצר. הפרקטיקה היא די פשוטה – יצרתי מוצר שרק לקוחות פוטנציאליים שלי ירצו (על מנת לסנן תשובות מקהל היעד) וביקשתי מהם למלא סקר קצר בתמורה. חיברתי eBook קצר של טיפים לפרסום בפייסבוק, טוויטר ולינקידאין, תמורת ההורדה של הספר מתבקשים לענות על כמה שאלות. 2 השאלות העיקריות הן: מה האתגרים הכי גדולים שלך בפרסום היום ואם היית יכול למכן (=אוטומציה) תהליך בפרסום בפייסבוק מה הוא היה. אתם יכולים לצפות בדף כאן. נכון להיום מילאו את הסקר 1,100 איש, מתוכם מעל 80% נתנו תשובות אמיתיות (לא I don't know, jjhsfdjhgfdsh וכו'). התוצאות מרתקות, הסקר עזר לי מאד לראות ששלוש הבעיות המרכזיות שאני רוצה לפתור הן בין חמש הבעיות הכי נפוצות. אולי התוצר הכי מעניין של הסקר היה לראות איך משתמשים מגדירים את הבעיות שלהם. בעוד שדי קלעתי לבעיות, הגדרתי את ה-pain בדרך שונה מאיך שמרבית המשתמשים תיאורו את הבעיה. הסקר עזר לי לנסח את הערך של המוצר בבהירות גדולה יותר.

ההשראה לסקר היתה בעקבות הקריאה של Ask (ותודה לרן סגל על ההמלצה), ספר זה נותן "מתכון" מפורט לאיך לדעת בדיוק מה המשתמשים שלכם צריכים.

לו"ז חודשי

בכל שלב בסטארטאפ קל מאד להתפזר. קריטי לדעתי לעבוד באופן מאד מסודר. כיום אנחנו עובדים עם תכנית לשלושת החודשים הבאים וגוזרים ממנה תכנית שבועית. כמובן שלא נצליח למלא בדיוק אחרי תכנית זו ויהיו דברים שיסתבכו ויתארכו אבל קיום התכנית מפקס את הצוות ומזכיר לנו לא לסטות להרפתקאות מיותרות. אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי על ניהול לו"ז בסטארטאפים הקודמים שלי הוא הקפדה על תכנון כך שלא יווצרו צווארי בקבוק. מצבים בהם ה-Product מחכה לפיתוח, הפיתוח מחכה לעיצוב וכו' יכולים בקלות להאריך לכם תהליכים ב 10-20%. זה יכול להתרגם למעל חודשיים מבוזבזים בשנה. הרבה מהניהול שלי עכשיו מתמקד בכך שדברים יזוזו מהר. לדוגמא: כדי לא לחכות כמה שבועות לפיתוח כדאי להתחיל להריץ בדיקות אופטימיזציה. כרגע אנחנו ממקבלים תהליכים ומריצים בדיקות באופן ידני. כבר מעכשיו אנחנו עובדים על איסוף לקוחות הבטא כדי שברגע שיהיה מוצר עובד ובדוק נוכל להתחיל לעבוד עם משתמשים 'אמיתיים'. אחד האתגרים הוא לזוז כמה שיותר מהר ושאף משימה לא תתקע בגלל משימה אחרת.

לגבי הניהול בפועל של התכנית – ניסינו Trello ולא הרגשנו שהמוצר נותן ערך, עכשיו מנסים Asana, נראה איך זה עובד.

כסף

אחת השאלות העיקריות שאני מתמודדת איתן היא מתי לגייס כסף. כרגע החלטתי לא לגייס כסף בכלל עד שהמוצר יתבגר קצת. נכון שיש לי סטארטאפ מצליח בעברי ויכולת לממן סטארטאפ חדש לתקופה של כמה חודשים, מצד שני אני לא יכולה לממן עכשיו בניית צוות משמעותי. כמו כן, בתחום שאנחנו מתמקדים בו (אופטימזציה של פרסום) נדרש תקציב חודשי לא קטן כדי להריץ בדיקות.

למה כן לגייס עכשיו?

• כסף תמיד מאפשר להתקדם מהר יותר. הגדלת הצוות והרחבה משמעותית של נפח הבדיקות.
• אחת העצות הנפוצות בין יזמים היא שאם אפשר לקחת כסף – תקח. קיבלתי כמה הצעות טובות ממשקיעים שאני מעריכה להשקעה בחברה ועכשיו זו תקופה טובה לגיוסי כספים. קשה להעריך איך יראה השוק בעתיד.

למה לא לגייס כסף בנתיים?

• יש משהו נכון לדעתי בסטארטאפ שמתחיל כמו סטארטאפ. זה אומר שחושבים על כל דולר שמוציאים, שהאנשים שבאים לעבוד איתי עכשיו מוכנים לעבור תקופה בלי משכורת, שיש לחץ לבנות משהו עובד בתקופת זמן קצרה. אני חושבת שלא במקרה רוב הסטארטאפים המשמעותיים התחילו ב-Garage mode עם לחץ מזומנים וזמן.
• Valuation (שווי החברה בגיוס) – ככל שמגייסים מאוחר יותר כך החברה שווה יותר. אני מאמינה שיזמים צריכים להתמקד בשני גורמים חשובים בשיקול מתי לגייס: כמה החברה תהיה שווה בעוד כמה שנים ומה יהיה החלק שלהם. הרבה פעמים שווה לגייס כסף מוקדם יותר או ממשקיע שדורש יותר אחוזים מכיוון שזה מה שיוביל לחברה עם שווי גדול יותר בעתיד. בנקודה זו אני מרגישה שיהיה הבדל משמעותי בשווי של החברה עכשיו ועוד חצי שנה – תשעה חודשים וששווה לחכות.
• קל יותר ליצור DNA טוב ומוצר מדוייק עם צוות מצומצם. גיוס כסף = הרחבת הצוות. אני מרגישה שהמוצר צריך עוד להתחדד לפני שמרחיבים את הצוות.

השורה התחתונה היא שכרגע החלטתי לא לגייס, אני משערת שמה שיוכל להביא לשינוי ההחלטה יהיה שנראה שקיים צורך בתקציבים גדולים יותר לבדיקות ושבלי הוצאה של כמה עשרות אלפי דולרים בחודש יהיה לנו קשה לוודא את האופטמיזציות.

שם

כנראה שמכל הדברים שמניתי זו ההחלטה הכי פחות חשובה, אבל סטארטאפ צריך שם. היסודות לשם טוב לדעתי:

• קצר וקליט.
• יש רק דרך אחת לאיית אותו.
• כללי (לא AdOptimizer למשל) – אף יזם לא יודע לאן המוצר שלו יגיע בעוד כמה שנים. יש יתרון ברור לשם שמתאר את המוצר, הבעיה היא שאם המוצר ישתנה או יתרחב זה יכול להוות בעיה בעתיד.

אם יצא לכם לראות את המפלצות של טקיפי אתם יכולים לדמיין שגם בחברה זו יהיה מיתוג מאד מובהק. בסטארטאפ הזה אני מתכננת לבחור במיתוג של חיות, המוצר יכלול הרבה מאד מידע וזו נראית לי דרך טובה לעזור למשתמשים להבדיל בין עשרות קמפיינים. אז – חיפשתי שם של חיה שיהיה לה גם דומיין פנוי. כנראה שאין כזה. מצאתי צבי אפריקאי בשם Oribi שנשמע לי כמו סטארטאפ מוצלח.

השלב הבא היה לשאול 20-30 אנשים על השם. המטרה לא היתה לקבל חיזוקים חיוביים אלא לוודא שאין בעיה שלא חשבתי עליה ושזה באמת זכיר. אלה ההתנגדויות שקיבלתי:

• נשמע כמו מוצר B2C – מסכימה אבל מכיוון שאני לא מתכוונת לפנות ל-Enterprises לא נשמע לי בעייתי.
• דומה מדי לטקיפי – לא ישפיע על הצלחת החברה.

אז נעים להכיר, לסטארטאפ שלי קוראים אוריבי – בגרסא הטרום והפוסט סטארטאפ. מקווה שהוא יהפך לצבי מפורסם בעתיד הקרוב.

מוצר נישתי – הכוונה במוצר הפונה לשוק מאד ספיציפי, למשל: מדריכי טיולים, עורכי וידאו. היתרון במוצר נישתי הוא שקל יחסית ליצור מוצר מוצלח מכיוון שהקהל מאד מוגדר וקל יותר לשווק את המוצר. החסרון הוא שהשוק מוגבל וקשה ליצור חברות ענק על בסיס שוק נישה. מרבית המשקיעים מתייחסים למוצר נישתי כחסרון.

A round – הוא סיבוב הגיוס הראשון שחברות מגייסות מקרן הון סיכון ועומד לרוב סביב ה 5 מיליון דולר. נחשב למחסום הרציני ביותר בדרך של מיזם להפוך לחברה מצליחה.

Low touch marketing – מתייחס לשיטות שיווק יותר חדשות שמתמקדות בהגעה למספר רב מאד של משתמשים פוטנציאליים. שיווק מסורתי מתבסס יותר על כנסים והתמקדות בחברות גדולות בעוד ששיווק Low touch – כשמו, מתבסס על הפצת תכנים ופרסום והגעה למשתמשים בלי 'מגע'. היתרון בשיווק low touch הוא שקל יותר להגיע ללקוחות, השיווק לרוב זול יותר ויש מעט התערבות של צוות המכירות. החסרון הוא שקשה להגיע לחברות גדולות ולסגור עסקאות בהיקף משמעותי.

חברות Enterprise – חברות המונות אלפי עובדים ומעלה, לדוגמא קוקה קולה, ג'ונסון אנד ג'ונסון, מיצובישי או בארץ חברות כמו אמדוקס, בנק הפועלים. משך סגירת עסקה עם חברות מסוג זה עומד לרוב על פרק זמן מינימלי של חצי שנה. יש הבדל מהותי בצוות הדרוש לחברת סטארטאפ אם ההתמקדות היא על לקוחות Enterprise.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג סטארטאפיקו.

קרדיט תמונה: focus via shutterstock

פסקל קאני. קרדיט תמונה: פרי מנדלבוים

קרן Pitango (פיטנגו) הישראלית הודיעה על סגירה ראשונה של Pitango Growth, קרן ההשקעות שלה של חברות בשלב הצמיחה או Growth. מדובר על חברות סטארטאפ שנמצאות בשלבים הבוגרים שלהן, שזקוקות להון לצורך הגדלת ההכנסות שלהן ופרישה לשווקים גלובליים חדשים.

קרן בגובה 250 מיליון דולר

פיטנגו שהודיעה על סגירה ראשונה לקרן הצמיחה שלה גייסה עד עכשיו כ-125 מיליון דולר, שמהווים כמחצית מסכום היעד שהוצב לקרן, כ-250 מיליון דולר. קרן הצמיחה תנוהל על ידי חי הלל ואהרון מנקובסקי, שותפים ב-Pitango. שותף חדש שיצטרף לקרן הוא פסקל קאני, מייסד קרן C4 Ventures שמשקיעה בחברות בשלבים מוקדמים ולשעבר בכיר באפל, שניהל את איזור EMEIA של החברה במשך עשור. בנוסף על תפקידו בקרן הצמיחה של פיטנגו, משמש קאני גם כחבר דירקטוריון בתאגידים ויונדי (VIV.PA), קינג פישר (Kingfisher – KGF.L) ולאחרונה הצטרף למועצת המנהלים של style.com, פלטפורמת המסחר האלקטרוני של ענקית המדיה קונדה-נאסט. ב-Pitango מסבירים כי חברות הפורטפוליו של פיטנגו ייהנו מהניסיון הרב של קאני ממקום מושבו באירופה.

בתגובה לסגירה הראשונה, מסר קאני: "החבירה לקרן המובילה בישראל היתה טבעית לאור הרצון שלי לעזור לחברות בשלב צמיחה המבקשות להתרחב לשווקים הבינלאומיים. עבדתי רבות עם שותפי פיטנגו לאורך השנים, ואני מאמין בייחודיות התזמון והשותפות לבניית קרן מצליחה להשקעות בשלב צמיחה. זהו צעד טבעי שיאפשר ליזמים ומיזמים ישראלים להגיע מהר יותר לשווקי ארה"ב והעולם".

אהרון מנקובסקי, שותף מנהל ב-Pitango, מסר בתגובה: "יזמים ישראלים עברו להתמקד הרבה יותר בטווח הארוך ובבניית חברות גדולות, ואנו גם מאמינים שמספרן של חברות אלו ילך ויגדל מדי שנה. כמות המיזמים בשלב צמיחה שאנו רואים בתקופה זו היא גדולה, ואנו מצפים להשקיע ולעבוד בצמידות הן עם היזמים והן עם החברות על מנת לבנות חברות מובילות קטגוריה ברמה העולמית". מנקובסקי הוסיף: "אנו שמחים מאד על הצטרפותו של פסקל לפיטנגו. ניסיונו העשיר, היכרותו המעמיקה עם השווקים הבינלאומיים ונוכחותו באירופה יוסיפו ערך משמעותי לתהליך הצמיחה של החברות שלנו".

צמיחה במספר הקרנות שמשקיעות בשלבי הצמיחה

הסגירה האחרונה מהווה עוד הוכחה לבגרות של תעשיית ההייטק הישראלית והרצון של הקרנות לחפש גם חברות בוגרות ובשלות עם הכנסות, נתחי שוק ורצון לכבוש שווקים חדשים בעולם. בין השאר ניתן לציין קרנות כמו SIngualriteam של משה חוגג, קרן JVP שהציגה קרן משלה לחברות בשלב צמיחה, קרן אקליפטוס של  דדי פרלמוטר, רמי הדר ואלדד תמיר ו-Israel Growth Partners.

מקור: פולוג׳ן

חברת פולוג׳ן הישראלית, המפתחת, מייצרת ומשווקת מכשור רפואי קוסמטי, נרכשת על ידי Lumenis הישראלית גם כן, המתמחה בפיתוח מערכות מבוססות אנרגיה לשווקי הכירורגיה, רפואת העיניים והרפואה האסתטית. סכום הרכישה לא פורסם.

דור שלישי

המוצרים של פולוג׳ן בנויים במיוחד כך שיתאימו למכוני קוסמטיקה מקצועיים, המציעים טיפולים המבוססים על טכנולוגית אנטי אייג׳ינג לפנים ולגוף. כיום, החברה מספקת פתרונות עבור חברות קוסמטיקה מקצועיות בלמעלה מ-60 מדינות ברחבי העולם. מוצרי החברה מבוססים על טכנולוגיה מתקדמת, מה שנקרא הדור השלישי של טכנולוגית ה-RF (גלי רדיו). הטכנולוגיה עובדת כך שמעבירה אנרגית RF אופטימאלית וממוקדמת לשכבות הדרמיס והשומן התת עורי, דרך שלוש אלקטרודות או יותר, זאת בניגוד ליתר המכשירים בשוק המתבססים על גלי רדיו המועברים רק בין אלקטרודה אחת או שתיים. האנרגיה שנוצרת מתרכזת בין שלוש האלקטרודות, ומוגבלת רק לאזור הטיפול ואינה גורמת נזק לשכבת העור החיצונית – האפידרמיס. לטענת החברה, היישום הממוקד של הטכנולוגיה משפר את יעילות הטיפול, תוך כדי שמספק תוצאות כבר מהטיפול הראשון.

״עסקה זו היא תוצאה חיובית למדי לבעלי המניות, העובדים והלקוחות שלנו״, אמר ציון אזר, מייסד שותף ויו״ר Pollogen. במשך 10 השנים האחרונות, Pollogen בנתה וביססה את מעמדה כמובילה בשוק היופי האסתטי המבוסס על תרבות של חדשנות ומחקר. אנו שמחים להצטרף לצוות Lumenis, ולהמשיך ולפתח את המוצרים שלנו בתחום זה המתפתח במהירות״.

Lumenis נחשבת כמובילה עולמית בכל הקשור למכשירים אסתטיים המבוססים על אנרגיה, ופרוסה נכון לעכשיו בלמעלה מ-100 מדינות ברחבי העולם. את תחילת דרכה עשתה החברה בשנת 1973, ובמשך למעלה מ-50 שנה פיתחה עשרות רבות של פתרנות טכנולוגיים ומוצרים מתקדמים שהפכו נפוצים בתעשייה הרפואית. בחודש יוני האחרון נמכרה Lumenis לקרן הפרייבט אקוויט XIO תמורת 510 מיליון דולר, סכום המייצג מחיר של 14 דולר למניה.

״אנו שמחים לקבל אלינו למשפחת לומניס את צוות Pollogen. עסקה זו משלימה את פורטפוליו המוצרים שלנו ומציבה את Lumenis בעמדה מכובדת בשוק היופי הדינמי. התוספת של המוצרים של Pollogen היא המפתח שיאפשר לנו להמשיך ולספר פתרונות יופי מותאמים וחדשניים לכל הלקוחות הקיימים והעתידיים שלנו״, אמרה ציפי עוזר-ערמון, מנכ״ל Lumenis.

השאיפה להפוך את הסטארטאפ לויראלי מאפיינת הרבה יזמים שמחפשים את ההצלחה השיווקית. גם היכולת להראות למשקיעים התפשטות וויראלית, משמעותית לסיכויי הגיוס וההצלחה המהירה להגדיל את מספר המשתמשים.

כשאנחנו מדברים על מוצר וויראלי אנו מתכוונים למוצר שמהות השימוש בו גורמת לצירוף משתמשים נוספים (תהליך מדבק). הנה שלוש נקודות שיבהירו לכם באופן פשוט למדי מה ההבדל בין מוצר ויראלי לשיווק ויראלי ומה רלוונטי לכם יותר:

1. מוצר וויראלי

בתור מי שזוכרת את הלחץ שהיה בזמנו לוודא שקלטות וידיאו עם קמפיין פרסום בינלאומי יגיעו בזמן, שהתרגשה מהמצאת הדיסק-און-קי שחסך את הסרבול בהעברת דיסקים וקלטות של חומרים גרפיים, אין ספק שהמצאת דרופבוקס היוותה עבורי מהפכה. זו גם הדוגמא הטובה ביותר בעיני לסטארטאפ בעל מוצר ויראלי. דרופבוקס מתחילת הדרך שימש בין היתר לשיתוף והעברת קבצים גדולים שלא ניתן היה להעביר באמצעות המייל.

ויראלי במקרה זה משמעו שברגע ששיתפת אדם נוסף בקובץ כלשהו באמצעות דרופבוקס, הפך המקבל ללקוח דרופבוקס בעצמו.

לפי הגדרה זו הרי שמוצרים מעטים עומדים בהגדרה הזו לוויראליות. ברוב המוצרים, הכלים והאפליקציות אנו נדרשים לשכנע כל משתמש מחדש להוריד ולעשות שימוש במוצר. אם זה Waze, חוליו ואפילו בפייסבוק.

2. שיווק באמצעות שילוב הנעה לפעולה וויראלית במוצר

אולם, כפי שניתן ללמוד מדרופבוקס עצמה, הוויראליות אינה מתבטאת רק במוצר. פעמים רבות שיווק נכון יכול ליצור ויראליות למוצר או אפליקציה. היותה וויראלית לא הספיקה לדרופבוקס כדי להרחיב באופן מהיר ודרמטי את מספר המשתמשים לאחר שהגיעה ליעד המשתמשים הראשון (השלב שהוגדר בספר Crossing the Chasm שכתב Geoffrey A. Moore). כפי שכבר סיפרתי באחת הכתבות, השימוש הראשוני בדרופבוקס החל מקהילת המפתחים (אחרי שהחברה הוציאה לא מעט כסף בפרסום כללי שלא הניב תוצאות). לאחר ההתבססות הראשונית, כאשר רצתה החברה להתפשט לקהל הרחב היא חיפשה ומצאה דרך וויראלית לעשות זאת. על ידי שילוב כפתור של “Get free space” בעמוד הבית שהציע 250MB חינם לכל מי שיצרף חבר לשימוש בדרופבוקס (שטיפסו מאוחר יותר ל-500MB). מה שזכה להגדרה של קמפיין ההמלצות הכי וויראלי ברשת.

דוגמא נוספת ליצירת וויראליות ניתן ללמוד משירות הוטמייל שהושק ב-1996 כשירות המייל הראשון שהוצע בחינם. כדי להשתמש במוצר עצמו ליצירת התפשטות וויראלית ללקוחות נוספים שילבה הוטמייל בסיום כל מייל ההודעה: “P.S.: I love you. Get your free email at Hotmail”. מהלך שאיפשר לה להגיע למיליון משתמשים תוך שישה חודשים ללא פרסום. (החברה אגב, נמכרה בסוף 1997 למיקרוסופט ב-400 מיליון דולר).

המהלכים של הוטמייל ושל דרופבוקס הם מה שנקרא מהלכי שיווק של "Growth Hacking" שילוב אמצעי ההתפשטות בתוך המוצר עצמו.

3. שיווק וויראלי

מעטים מאוד הסטארטאפים בהם המוצר מעצם טבעו הינו מוצר וויראלי, ולא כל הסטארטאפים יכולים לשלב את המהלך לצירוף המשתמש הבא בתוך המוצר עצמו כפי שעשו דרופבוקס והוטמייל. אולם כמעט כל סטארטאפ יכול למצוא את הדרך שלו ליצירת שיווק או קמפיין וויראלי.

גרופון, שהיתה הראשונה שהשיקה את הדיל הקבוצתי היומי שילבה בכל הצעה דיל נוסף או הצעת שדרוג והציעה ללקוחותיה להציע לחבריהם להנות מההטבה. כל לקוח שהביא להרשמת חבר נוסף קיבל 10$. זוהי דרך שיווק שלמעשה אינה קשורה לטיב המוצר אולם משתמשת בו בחכמה ככלי הפרסום וההפצה הוויראלי שלה.

לא ניתן לכתוב על שיווק וויראלי בלי להזכיר את סרטוני הוידיאו והחלום של יזמים רבים להפוך את סרטון הפרסום או המוצר שלהם לויראלי. היתה תקופה שהרבה חברות סטארטאפ קיוו להצליח להעלות סרטון ויראלי שיעשה את העבודה. אלא שלהפיק וידאו במחיר סביר שגם יעביר את המסרים החשובים לחברה וגם יהיה מעניין מספיק כדי שיהפוך לוויראלי הוא אתגר גדול ונדיר.

יצרנית מצלמות האקסטרים גו-פרו, בחרה כחלק מאסטרטגית השוק שלה להתמקד בתחום הספורט והאקסטרים ולהציג את המצלמות כמצלמות פעולה (Action Cameras). החברה הבינה שהדבר הויראלי והעוצמתי ביותר בשיווק המוצר הוא דוקא התמונות ובעיקר הסרטים של המשתמשים עצמם. לשם כך יצרה את תחרות GoPro Hero והיא מאפשרת למשתמשים להעלות סרטי פעולה של עצמם. מעבר לעובדה שפעמים רבות בשל האתגר והסיכון הופכים הסרטונים לויראלים הרי שהם מהווים את המניע הוויראלי האולטימטיבי לכל חובב אקסטרים שמשתוקק לשתף בביצועיו.

לסיכום

אין ספק שככל שמוצר וויראלי יותר הסיכוי להתפשטות ורכישת לקוחות מהירה גדול יותר. גם מבחינת המשקיעים סיכויי ההצלחה של מוצר וויראלי (בתנאי כמובן שיש לו ערך ו\או צורך בשוק) נתפסים כגדולים יותר מראש.

אולם בעוד רוב המוצרים אינם ויראלים מטיבם, יש מקום לחקור ולחפש אלמנטים ויראלים בשיווק המוצר שיאיצו את המודעות והשימוש בו. כאלה שניתן יהיה לשלב “Build In” במוצר עצמו או קמפיינים ופעילויות שיווק שייצרו ויראליות בקרב הלקוחות.

אומנם השם שלהם נובע מהשילוב של Hub ו-Ra'anana ואין קשר לפרי הצהוב, מלבד מנהל המקום שהתחפש לאחת (חפשו בתמונות הוכחות), אבל הסטארטפיסטים הרענניים מזכירים באופיים את פצצת האנרגיה הצהובה.

מתחם Hubanana מהווה בית ללא מטרות-רווח עבור חברות סטארטאפ מתחום ה-Web וה-Mobile. המקום נפתח בינואר 2014 על ידי מנהלת עסקים של עיריית רעננה ששמה דגש על הפן החברתי והמקצועי ובשל כך עורכת פעילויות שונות על בסיס שבועי כגון מנטורינג, שעות ייעוץ, סדנאות, הרצאות, ליווי, תמיכה ומפגשים חברתיים.

hubanana, צילום: גיקטיים

מיה הולצר, מייסדת ומנכ"לית

ספינת האם: Coupick, פלטפורמה לשיתוף וחיפוש קופוני הנחה לקהל האמריקאי.

תאג מי:  #couponlover, #womenentrepreneur, #family, #poledancing , #volunteering

לפגישת משקיעים האחרונה שלי לבשתי: "מכנסיים שחורים, חולצה אפורה כסופה מעוצבת ונעלי בובה שחורות".

מתאים לי קפה עם: הילארי קלינטון.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Pinterest, "השראה השראה השראה".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "לא קונה גאדג'טים, שונאת גאדג'טים בעיקר למטבח".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "אעבוד יותר קשה".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "טוענת ב-power bank או מבקשת טובות ונותנת את המטען לברמן במסעדה".

משחק האסוציאציות:

QR – "נקודות ופיקסלים".
בית חכם – "Internet of things".
2.0 – "שיתוף גולשים".

קוד פתוח:

טישירט לבנה – H&M.
חולצה – Style River.
ג'ינס – קסטרו.
נעליים – זארה.
צמידים – H&M וחנות בנמל תל אביב.
שרשרת זהב ויהלומים – "אני ואמא שלי נתנו לצורף תכשיטים ישנים שלנו ועיצבנו שרשרת חדשה".
עגילים – "מתנה מבעלי".
טבעות- "הזהב והיהלומים מאמא שלי, המטבע עתיק מגראס והכסופה מחמותי".

QA: לגזור – מוותרת על הצמיד הירוק.
לשמור – הנעלי בובה מקסימות והצבע זוהר, תרתי משמע.

צילום: גיקטיים

חן כהן, CEO & Co-Founder

ספינת האם: Billbeez, עוזרים לכל עסק קטן ועצמאי להנות מיכולות של חברה גדולה ולקבל החלטות עסקיות טובות יותר שיחסכו לו זמן וכסף.

תאג מי:  #משפחה #חופשה #חברים #כדורגל #לצחוק

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "ג'ינס וחולצה מכופתרת".

מתאים לי קפה עם: בריאן צ'סקי, מייסד Airbnb. "פיצח משהו שלא חשבו שניתן לפיצוח".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Tripadvisor, "לעזור לאנשים להנות מחופשות ואוכל טוב? נשמע לי מעולה".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "מקפל חולצות. עד היום עדיין לא קיפל חולצה אחת בבית".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "חודש בחו"ל על איזה חוף".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "מטעין אותה ולא מבין איך עדיין לא מייצרים סוללות שמחזיקות יותר מחצי יום".

משחק האסוציאציות:

QR – "הרבה פוטנציאל, כמעט ולא משתמש בזה".
בית חכם – "תענוג גדול"."
2.0 – "האייפון הראשון שלי".

קוד פתוח:

נעליים – Puma.
ג'ינס – Lee Cooper.
חולצה – Castro Men.

QA: לגזור – הנעליים, משהו בדגם לא מסתדר לי.
לשמור – הצבע של החולצה, מחמיא ביותר.

צילום: גיקטיים

טל בן-דוד, CEO

ספינת האם: PeerSay, מעלימה את הפחד המלווה בחירת מוצרים ארגוניים ע"י הוספת שקיפות מבוססת חכמת המונים לתהליך הבחירה.

תאג מי: #המשפחהשלי, #סקי, #הומור, #חדשנות, #מוזיקה

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: חולצת כפתורים בכחול כהה עם מכנסיים בהירים.

מתאים לי קפה עם: פיטר ת'יל.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Cut The Rope .

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "מד דופק".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "שבוע עם המשפחה".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "הצילו!".

משחק האסוציאציות:

QR – "תכל'ס".
בית חכם – "גאון מי שהמציא את השם".
2.0 – "כדאי לחכות ל-2.1".

קוד פתוח:
הנעליים – "מחנות של Merrell ב-outlet ליד בוסטון".
החולצה והג'ינס – "איתי כבר כמה שנים – מי זוכר מאיפה."

QA: לגזור – אני רואה נעלי הרים, רק שאני לא רואה הרים באזור.
לשמור – החולצה יפה אבל תשדרג אותה עם מכנסי צ'ינו בגוון בהיר.

צילום: גיקטיים

יוני פסוול, CEO & Co-Founder

ספינת האם: Voyjer, תכנון טיולים מותאם אישית על ידי מומחים מקומיים.

תאג מי: #travel #אבאשל #abovethefold #goforit

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "חולצה מכופתרת, ג'ינס ונעליים מהתמונה".

מתאים לי קפה עם: בריאן צ'סקי, היזם והמנכ"ל של AirBNB, "המובילים של ה-Sharing Economy  בעולם וחברה מדהימים ששברו את כל המוסכמות בשווק ובשוק".

אם הייתי אפליקציה הייתי: Clean Master, "כל הזמן מנסה לנקות את השולחן".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי: "מחשביזיה (השם שהילדים נתנו). HTPC שמחובר למסך בסלון ומשמש לראות סרטים ותכנים מהאינטרנט. מגניב ביותר, אבל תכלס כל streamer עושה את העבודה (שישאר בינינו, כן?) ".

הדבר הראשון אחרי האקזיט: "טיול מסביב לעולם עם כל המשפחה (כמובן בתכנון של Voyjer)".

שנגמרת לי הסוללה אני: "נושם עמוק, נרגע ו…רץ באטרף למצוא מטען".

משחק האסוציאציות:

QR- "בננה".
בית חכם- תריסים".
2.0- "ישן".

קוד פתוח:
חולצה וג'ינס – ליוויס.
נעליים – סקצ'רס, "מחנות נעליים בהונג קונג, היחידות שהיו במידה".

QA: לגזור – חסר לי צבע בלוק, בנעליים או בחולצה, זה כבר לבחירתך.
לשמור – ג'ינס, הצבע והגזרה הולמים אותך.

צילום: גיקטיים

בועז אקרמן, CTO

ספינת אם: FeedMe, ערוץ תוכן קולינרי שמיוצר על ידי גולשים. הפלטפורמה מאפשרת למשתמש לספר על חוויה הקולינרית (מסעדה, טיול, בישול) בתמונות, סרטונים וטקסט.

תאג מי: #אוכל, #פייסבוק, #ריצה, #סטארטאפ

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: חולצת פולו צווארון ומכנסיים ארוכים. "בתור הטכנולוג יש לי את הפריבילגיה להתלבש 'רמה אחת נמוך יותר,".

מתאים לי קפה עם: מארק צוקרברג.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Siri, "תמיד יש לי תשובה רק שלא תמיד היא טובה".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי: "מחזיק לטלפון באוטו מאיביי, נשבר תוך שבוע".

הדבר הראשון אחרי האקזיט: "טיול מסעדות 3 כוכבי מישלן בעולם".

שנגמרת לי הסוללה אני: "טוען אותה. תמיד יש לי כבל בתיק ותמיד יש איזשהוא מחשב בסביבה".

משחק אסוציאציות:

QR – "ברקוד".
בית חכם – "מים חמים".
2.0 – "יוטיוב".

קוד פתוח:

נעליים – saucony.
מכנסיים – גולף.
חולצה – H&O.

QA: לגזור – נעלי ספורט. העובדה שאהבתי את החולצה לא גרמה להן לבלוט פחות.
לשמור – את החולצה, בוודאי. אחת הטובות.

צילום: גיקטיים

עמית ברזילאי, מייסד

ספינת האם: Essentia Technologies LTD, מפתחת כלי למאמני קבוצות (כמו שומרי משקל או קבוצות ריצה) שמאפשר מעקב רציף למאמן ומכניס גיימיפיקציה על גבי הביצועים בין המתאמנים במטרה לעודד התמדה, רציפות ודינאמיקה קבוצתית תומכת סביב העשייה.

תאג מי: #גיטרה # א.מקלחות #מדעי ההתנהגות #customer development

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: "באופן כללי הסגנון שבתמונה. הדבר היחידי שמשתנה זה האם החולצה בתוך או מחוץ למכנסיים".

מתאים לי קפה עם: אשטון קוצ'ר, "גם משקיע וגם עושה רושם של אחלה גבר".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: "שאלה מכשילה למי שמפתח אפליקציה, אין תגובה".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי: "לפני שנים רבות קניתי מכשיר שעושה מסאג' (כולם מיותרים)".

הדבר הראשון אחרי האקזיט: "גומל לסביבה הקרובה על שירותי בייביסיטר".

כשנגמרת הסוללה אני: "מחבר למחשב או מתריע ומתנתק".

משחק אסוציאציות:

QR – "הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית".
בית חכם – "I Robot (הסרט)"
2.0 – "נראה לי שמיצינו את המונח".

קוד פתוח:
חולצה ומכנס – ZIP.
נעליים – Hush Puppies.

QA: לגזור – כהה לי מדי וגם השמש הקיצית לא תרחם עלייך בעניין הזה.
לשמור – מכופתרות או לא להיות. בחרת נכון.

צילום:

ניב אברמוביץ, מייסד ומנכ"ל

ספינת האם: Triggerhood, פלטפורמה למפתחי אפליקציות שמקנה כלים להבנה מעמיקה של המשתמשים במטרה לבנות מוצרים עם חווית שימוש טובה יותר ומותאמת אישית.

תאג מי: #נטוורקינג, #ספורט, #יזמות, #משפחה, #קניות

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "קבוע – מגפיים, ג'ינס ומכופתרת בחוץ".

מתאים לי קפה עם: מארק צוקרברג.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: WAZE, "כיף להגיע ליעד בהצלחה כל פעם מחדש".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "מלא גאדג'טים למטבח שאני לא משתמש בהם. האחרון מכין חביתות בצורת סושי".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "ארוחה מפנקת (מאוד) עם אשתי".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "לא נגמרת.. כל הזמן מטעין".

משחק האסוציאציות:

QR – "קוונטין ריצ'רדסון (שחקן NBA)".
בית חכם – "קפה אוטומטי בבוקר בלי לקום".
2.0 – "השעה שאני קם להאכיל את הבת שלי".

קוד פתוח:

נעליים – BullBoxer.
ג'ינס – Reply Jeans.
חולצה – H&M.
שעון – Cerruti 1881.

QA: לגזור – החולצה השחורה יאיר לפיד סטייל. איפה צבעי הקיץ שלך?
לשמור – הג'ינס והמגפיים. אם אתה מסוגל ללכת איתם בחום הישראלי אתה יכול לפרגן גם בבלייזר ואז אולי החולצה תעבור.

>> למדורים נוספים של קוד לבוש

מקור: Moovit, עיבוד תמונה

האפליקציה החינמית לניווט בתחבורה הציבורית, Moovit, הודיעה היום (ג׳) על גיוס הון ממשקיע חדש בחברה – סאונד ונצ׳רס, קרן הון סיכון של השחקן האמריקאי אשטון קוצ׳ר (המוכר בעיקר בתור ׳קלסו׳ משנות השבעים) והמשקיע הסדרתי גיא עוזרי. לפי ההערכות, הסכום שגויס נאמד במיליוני דולרים בודדים וצפוי לסייע לחברה לקדם את הצמיחה בשווקים חדשים כמו הודו וסין.

מהוליווד לבוליווד

אם אתם משתמשים בתחבורה ציבורית אין סיכוי שלא נתקלתם עדיין במוביט, אחת האפליקציות הפופולאריות בעולם לניווט באמצעות תחבורה ציבורית וללא ספק מהמובילות בישראל. על ידי שילוב של נתונים המתקבלים ממפעילי התחבורה הציבורית ומשרדי התחבורה (בארץ ובעולם) לצד מידע חי מקהל המשתמשים, Moovit מעניקה לנוסעים תמונת מצב בזמן אמת. האפליקציה הישראלית נחשבת לאחת מאפליקציות הניווט בתחבורה הציבורית המצליחות ביותר בעולם, עם תמיכה בלמעלה מ-700 ערים מסביב לגלובוס ו-30 מיליון משתמשים.

על מנת להשיק את השירות בערים שעדיין לא מספקות מידע רשמי ותדיר על התחבורה הציבורית, Moovit מסתייעת בקהילת 20 אלף העורכים המתנדבים שלה. לאחרונה הושק כך שירות Moovit בערים כמו בנגלור, העיר השלישית בגודלה בהודו עם אוכלוסייה של למעלה מ-8 מיליון בני אדם. עד סוף השנה צפויה החברה להשיק את השירות בעוד שלוש ערים גדולות ברחבי הודו וכעת גם משיקה בפומבי את השירות בארבע ערים גדולות בסין – הונג קונג, שנחאי, גואנגג'ואו ובייג'ינג.

ניר ארז, מנכ״ל Moovit מסר כי ״אנחנו גאים שסאונד ונצ'רס מצטרפת אלינו בזמן שאנחנו ממשיכים בצמיחה המואצת. השקעה כזו עוזרת לנו לסייע בקידום התחבורה הציבורית בשווקים כמו הודו וסין ולהמשיך ולחזק את קהילת העורכים האקטיבית שלנו מסביב לעולם״.

חברת Moovit נוסדה בשנת 2011 על ידי ניר ארז, רועי ביק וירון עברון. האפליקציה הושקה במרץ 2012 ובשנת 2013 החלה פריסת השירות בעולם. מלבד מטה החברה הראשי, מטה נוסף פועל מסן פרנסיסקו. מאז הקמתה הספיקה החברה לגייס 3.5 מיליון דולר בסבב A מקרנות BRM ומ-Gemini, אחר-כך בסבב B עוד 28 מיליון דולר מהקרנות Sequoia, BRM ו-Gemini, ולפני כשנה גייסה כ-50 מיליון דולר, מה שמעמיד את סך גיוסיה של החברה עד כה על 81 מיליון דולר.

מקור: Intel Capital

Intel Capital, זרוע ההשקעות העולמית של חברת אינטל, הכריזה היום (ג') כי השקיעה ב-2 חברות ישראליות: Sckipio ו-Parallel Machines. החברה לא חשפה את סכום ההשקעה, אולם על פי ההערכות הוא נע בין מיליון דולר לשלושה מיליון דולר השקעה בכל חברה.

2 חברות ישראליות מתוך 10 שזכו להשקעה

במסגרת נאום הפתיחה של הכנס העולמי השנתי של Intel Capital בסאן דייגו, הכריזה הקרן על השקעות בסך כולל של 22 מיליון דולרים בעשר חברות שונות, ביניהן כאמור 2 חברות ישראלים. הכנס השנתי של החברה מפגיש יותר מאלף מייסדי חברות, מנכ"לים ושותפים של אינטל, לרבות חברות ויזמים ישראלים.

חברת Sckipio (סקיפיו) מרמת-גן מפתחת מערכי שבבים בתקן G.fast שמאפשרים מהירות העברת נתונים של עד 2 ג'יגה-ביט לשנייה על גבי כבלי הנחושת הקיימים. היתרון שיכולות למצוא בתקן ה-G.fast חברות תשתית כמו הוט, בזק או חברת IBC, שבבעלותה מותג הסיבים האופטיים אנלימיטד, הוא שהן יכולות לפרוס תשתית של סיבים אופטיים עד לבית הלקוח, מבלי להחליף את התשתית של כל דירה ודירה בנפרד. ההשקעה החדשה מאינטל מתווספת ל-27 מיליון הדולרים שכבר גייסה החברה מאז הוקמה ב-2012.

חברת Parallel Machines (פאראלל משינס), פועלת עדיין במצב Stealth ולכן אין עליה יותר מדי פרטים. מה שכן ידוע הוא שהחברה מפתחת סביבות מותאמות לאנליטיקה פרדיקטיבית מתקדמת ולמידת מכונה. לחברה משרדים בתל אביב, בוסטון, קליפורניה וסיאטל והיא הוקמה ב-2014 על ידי מספר יזמים, ביניהם אהוד (אודי) וינשטיין שהיה אחד מהיזמים שהקימו את Anobit שנמכרה לאפל ב-2012 ואחראי על עוד 4 אקזיטים אחרים.

ונדל ברוקס, סגן נשיא באינטל קפיטל והנשיא המיועד של הקרן, מסר בתגובה לגיוס: "ההשקעות שעליהן אנו מכריזים היום מביאות אותנו לסך השקעות של 500 מיליון דולר השנה". ברוקס הוסיף: "לצד שורה של אקזיטים משמעותיים, אנו צופים שזו תהיה אחת השנים החזקות ביותר של הקרן עד היום".

ההשקעות האחרונות מעמידות את סך ההשקעות של הקרן בישראל על 300 מיליון דולר, כשמאז תחילת פעילותה בשנות ה-90 היא השקיעה ב-75 חברות ישראליות שונות וביצעה 11 רכישות.

Change הוא סטארטאפ ישראלי חדש שרוצה לשנות את ההתנהלות הכלכלית של כולנו, על ידי כך שיעקוב אחר הפעולות שלכם, יתריע, יבקר ויעיר במידת הצורך. הבוקר (ד׳) הודיע הסטארטאפ על השלמת סבב גיוס סיד בהיקף של 800 אלף דולר בהובלת Nielsen Innovate, אינקובטור המתמקד בסטארטאפים טכנולוגים הנמצאים בשלב מוקדם. הפתרון של Change יעזור לכם להישאר כל הזמן עם היד על הדופק בכל הקשור למצב הכלכלי שלכם, בעזרת רובוט שינדנד לכם ויעקוב אחר ההתנהלות הכספית שלכם, ויעשה את מה שאתם אולי שוכחים (במודע או לא במודע) לעשות.

יעזור לכם לצמצם בהוצאות ולחסוף כסף

Change מציע למשתמשים שירות שיפעל ברקע כדי לסייע להם בצמצום ההוצאות החודשיות, תוך כדי התמקדות בהגדלת החסכונות. השירות פועל על ידי עיבוד טרנזקציות בחשבון הבנק וכרטיסי האשראי, זיהוי סימפטומים המעידים על התנהלות כלכלית לקויה והפעלת טיפולים התנהגותיים בהתאם, תוך שימוש במכונה לומדת. הטיפולים עצמם מיושמים באמצעות טכניקה של ״התערבות התנהגותית״ (Nudges) ומוגשים למשתמש בתור הודעות טקסט בעלות תוכן ייחודי, המבוסס על ממצאים מתחום הכלכלה ההתנהגותית, שהוכח כי יש להן יכולת לגרום לשינוי התנהגות בתחומים רבים.

שאלתי את יניב לוי, מייסד ומנכ״ל החברה, איך בדיוק המוצר עובד. ״הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים מתחברת לחשבונות בנק וכרטיסי אשראי (בארה״ב זה מאוד פשוט להתחבר ליותר מ- 20,000 מוסדות פיננסיים), סורקת את ההיסטוריה של ההוצאות וכן את ההוצאות בזמן אמת, ומזהה סממנים להתנהגות כלכלית לא בריאה. לדוגמא, חריגה מופרזת של הוצאות בקטגוריות מסויימות, הוצאות מופרזות בסופי שבוע וכו׳. לכל סממן שאנו מזהים מוצמד טיפול התנהגותי שפועל באמצעות הודעות טקסט בעלות תוכן ייחודי. דוגמא להודעה שכזו תהיה ״הי יואב, זיהינו שממוצע חשבון החשמל שלך גבוה ב- 18% מהממוצע השכונתי. הנה כמה טיפים שיסייעו לך לחסוך..״ – זו הודעה התנהגותית שלא נוקטת בגישה ביקורתית אלא מציפה מידע שהוכח כי הוא גורם לאנשים לשנות הרגלים״.

נכון לעכשיו המוצר עדיין לא פתוח לקהל הרחב

״את ההשקה הרישמית אנחנו מבצעים בארה״ב משום שתנאי הרגולציה, התשתית הטכנולוגית והתרבות האמריקאית מהווים סביבה עסקית הרבה יותר נוחה למוצר כמו שלנו. מעבר לכך שבארה״ב ישנה בעיה קשה מאוד לצעירים שב- 2014 חסכו $0 בגלל הוצאות מופרזות. כמו כן, אנחנו כרגע בתהליך מתקדם עם גוף בנקאי ישראלי המעוניין לשלב את הטכנולוגיה בתוך מערכות הבנק, על מנת לאפשר לה לסייע ללקוחות לצמצם הוצאות ולחסוך יותר. בנקים בעולם כמו citi ו- capital one הביעו עניין ואנחנו בתהליך גם איתם״, הוסיף לוי.

לוי התחיל לעבוד על Change לפני כחצי שנה (2015) ומאז מכהן בחברה כמנכ״ל. בעברו, לקח חלק בצוות ההקמה של TheMarker, וכיהן כסמנכ״ל הטכנולוגיה של החברה. בהמשך, הצטרף לצוות גם אסף פריאל אל תקן Co Founder ו-VP Product. כיום מועסקים בחברה 4 אנשים וסבב הגיוס הנוכחי יסייע להקמת התשתית הטכנולוגית, פיתוח המנוע ההתנהגותי ויצירת נוכחות דיגיטאלית ראשונית בארה״ב מול קהל היעד אליו פונים, בני דור המילניום (הדור הגדול ביותר בארה״ב).

מימין לשמאל: אמרי הפנר, אודי ליברמן, טל גרינברג ודוד רחמים קרדיט צלם: עידן גרוס

אפליקציית התשלומים החברתית PayBox שפותחה על ידי סטודנטים מהמכללה למנהל במסגרת חממת היזמות של ביה"ס למנהל עסקים, הודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס סיד של כמיליון דולר בהובלת קרן Moneta Seeds ושותפותיה האסטרטגיות. בעקבות ההשקעה יצטרף לדירקטוריון החברה אדורם געש, מטעם Moneta Seeds. סבב הגיוס נועד לאפשר לחברה לשפר את המוצר ואת חווית הלקוח, העמקת השוק הישראלי והשקתו בשוק האנגלי. המוצר שפיתחה החברה מאפשר איסוף וניהול כסף עם קבוצות או חברים באמצעות הסמארטפון, תוך כדי שמירה מלאה על סטנדרטים מחמירים של אבטחת מידע.

״הוואטסאפ של התשלומים״

איסוף כסף לאירוע קבוצתי כמו מסיבת רווקות או מתנה למרצה האהוב הוא תהליך מייגע ומסורבל. PayBox מאפשרת העברת כספים פשוטה בין חברים בזמן שכל האינפורמציה בין המשתתפים שקופה וגלויה, כך שניתן לראות מי שילם ומי לא, מבלי שהאדם שחייבים לו את הכסף יצטרך להרגיש לא נעים לגבות את הסכום מחבריו. כמו כן קיימות תזכורות אוטומטיות לביצוע תשלום, צילום קבלות ועוד.

האפליקציה עובדת כך שעל ידי יצירת קבוצת תשלום חדשה והזמנת החברים (מרשימת אנשי הקשר או מהרשתות החברתיות) ניתן לגבות מהנוכחים את הכסף באמצעות כרטיס האשראי האישי שלהם. בתום הליך איסוף הכספים, מנהל הקבוצה רשאי למשוך את הכספים שנאספו בצורה של זיכוי אל תוך כרטיס האשראי. כלומר, המשתמש ׳מושך׳ את הכסף אל תוך כרטיס האשראי שלו, ולאחר מכן יכול לבצע את הרכישות המשותפות או להחזיר את ההוצאות. תהליך הסליקה נעשה באמצעות חברת לאומי קארד, ופרטי האשראי של הלקוחות אינם נשמרים בשרתי החברה או על גבי המכשיר הסלולרי. חשוב לציין כי השימוש באפליקציה זמין ורלוונטי עבור הלקוחות של כל הבנקים וכרטיסי האשראי.

שימושים נפוצים במוצר נעים מאיסוף כספים עבור מסיבות רווקים ורווקות, ועדי הורים, הוצאות בדירות שותפים, כרטיסים להופעות, הוצאות דלק לנסיעות משותפות, חופשות ועוד. לדברי החברה, מאז הקמתה סלקה והעבירה עד כה למעלה מ-10,000,000 שקלים, מעל ל-60,000 טרנזקציות בוצעו על ידי לקוחות, ועשרות אלפי משתמשים נרשמו לשירות ועושים בו שימוש באופן תדיר. עד הגיוס הנוכחי הושקעו בחברה 10,000 שקלים עבור שיווק בלבד, כך שמרבית הצמיחה שלה מגיעה בצורה אורגנית-ויראלית מפה לאוזן.

ומה לגבי המודל הכלכלי של החברה? האם לא נצטרך להיפרד מעמלה מסוימת כדי לעשות שימוש באפליקציה?

אודי ליברמן, אחד מארבעת היזמים סיפר כי:"מטבע הדברים, בתחילת הדרך לא מייצרים הכנסות ותמיד מתחילים עם הפסדים. כרגע בישראל התהליך מסובסד ברובו. אנחנו רוצים לשרת את הקהל הישראלי ולקבל ממנו פידבקים ולהיכנס לתהליך למידה משותף איתו. האפליקציה מוצעת בעבור 2 אחוז מגובה ההעברה או 5 ₪ (הנמוך מביניהם). פעולות כמו זיכוי החשבון או משיכה אישית כרגע חינמיות. בשוק האירופאי מודל העמלות ישתנה מעט. זה חלק מהמודל העסקי של החברה"

PayBox הוקמה ע"י טל גרינברג (CEO), אודי ליברמן (CMO), אמרי הפנר (CTO) ודוד רחמים (COO) באוגוסט 2014. החברה פיתחה רשת תשלומים חברתית שנועדה להקל על ביצוע וניהול של תהליכי תשלומים קבוצתיים. נכון לעכשיו המוצר זמין בישראל, וניתן להורדה בחינם עבור אנדרואיד ו-iOS. בחורף הקרוב צפויה לצאת גרסה תואמת גם לשוק האנגלי.

סרטון קצר ומשעשע שמציג את הפתרון של PayBox

מאת מוטי פאר, מנכ״ל משותף, בלונד 2.0.

בימים אלו אנו בעיצומו של קמפיין G-RO בקיקסטארטר, הקמפיין חצה את רף מיליון הדולרים בתוך שבועיים מיום השקתו. לפני ארבעה חודשים השלמנו קמפיין נוסף בשם Phree אשר גם הוא חצה את רף מיליון הדולרים. על מנת לספק ידע וכלים שימושיים לסטארטאפים אשר מייחלים להשיק קמפיין מימון המונים, רציתי לשתף אתכם במקרה בוחן (Case Study) של איך זה נעשה מנקודת הראות של יחסי הציבור.

את המסע שלנו עם Phree התחלנו בחודש מאי האחרון. המשימה שלנו הייתה לעזור לצוות של חברת OTM לייצר "באזז" גדול ככל הניתן, להרחיב את החשיפה וההכרה סביב קמפיין ה-Phree בקיקסטארטר וכמובן לחצות את יעד הגיוס אשר הצבנו – $100,000 לכל הפחות.

מה זה Phree? זהו למעשה סטיילוס "חכם" אשר מסוגל לכתוב באופן מושלם על גבי כל משטח ובאמצעות קישוריות בלוטות' להתממשק עם כל מכשיר חכם בעל מסך. ה-Phree מסוגל לכתוב על כף ידך, על קירות, על משטחי עץ, זכוכית ולמעשה על כל משטח אחר שניתן לדמיין. הטכנולוגיה העומדת מאחורי ה-Phree הומצאה לפני כ-17 שנים על ידי שלושת מייסדי חברת OTM. שלושת המייסדים הם בוגרי מסלול "תלפיות" היוקרתי של חיל האוויר הישראלי (מסלול תלפיות כבר תואר בעבר על ידי מגזין פורבס כ"תואר ראשון בעסקים באוניברסיטת 'הארוורד', מלגת 'רודס' ומענק מחקר נשיאותי, מאוחדים יחד למסלול אחד"). אך אותו חזון של עט חכם הקדים את זמנו. רק כאשר החל השוק להתמלא בטאבלטים, הסטיילוס החכם של Phree הפך מחלום למציאות.

התחלנו לעבוד עם Phree כאשר קמפיין גיוס ההמונים היה כבר ביומו השלישי. לא היה לנו את הזמן הדרוש להערך, או להציג תיקוף שוק, כך גם לגבי השגת המהימנות המתבקשת על ידי משפיענים שיתמכו בקמפיין מהרגע הראשון ולמעשה, יהיו הראשונים להשתמש במוצר. אז איך בכל זאת הצלחנו להביא את הקמפיין למימון של יותר ממיליון דולרים בסופו של דבר?

לפניכם השתלשלות הסיפור אודות המאמצים המשותפים של צוותי בלונד 2.0 ו-OTM:

בניית קהילה

מאחורי כל חברה אשר פונה לקמפיין גיוס המונים, ישנה קהילה תומכת. מאחר וזאת הנקודה החשובה ביותר בקמפיין, על יוצרי הקמפיין לדאוג לאותה קהילה ולנטר את פעילותה מקרוב. חודשים לפני תחילתו של הקמפיין, מייסדיה של חברת OTM כבר עדכנו את משפחותיהם וחבריהם על כך שהם עומדים להתחיל קמפיין שכזה וביקשו לקבל את תמיכתם.

ביום השקת הקמפיין, חברי צוות OTM הזמינו את משפחותיהם וחבריהם למסיבת השקה אשר התקיימה על גג משרדי WeWork בתל אביב. קיום האירוע עזר באופן מיידי לגייס את תמיכתם של הנוכחים ולייצר קהילה ראשונית תומכת. זהו מהלך חשוב מאוד אשר יוצר באזז סביב הקמפיין, רגע לפני שהמידע מגיע אל התקשורת ברחבי העולם. מדוע מהלך זה כה חשוב? עיתונאי אשר מקבל לידיו סיפור אודות קמפיין אשר הצליח לגייס 10%-20% מיעדו, לפני החשיפה התקשורתית, מקבל זריקת עידוד לסקר את הסיפור. יתרה מכך – לאחר הסיקור העיתונאי, הקוראים נכנסים לעמוד הקמפיין וכאשר הם רואים את הסכום ההתחלתי הגבוה, הדבר מעודד גם אותם לתמוך במוצר.

בכל פעם בה הגיע הקמפיין ל"אבן דרך" נוספת בדרכו מעלה, עדכנו את תומכינו וכן דאגנו לעדכן את הקהילה בכל התפתחות הנוגעת למוצר. ככל שהקמפיין התקדם וצבר יותר ויותר תומכים, כך הקהילה הלכה וגדלה. לצד הגדילה, המשכנו לעדכן את הקהילה בכל התפתחות ולדאוג לספק לחברים בה תחושת שייכות ולשלב אותם בנעשה בכל רגע נתון. שיתפנו בכל פעם שהגענו לשיא חדש במימון הקמפיין, וכמובן שלא שכחנו להודות לחברי הקהילה בכל הזדמנות. עוררנו סקרנות חיובית בקרב הקהילה כששיתפנו קטעי וידאו אשר מראים כיצד יוכלו להשתמש במוצר בעתיד – בין אם מדובר בכתיבה על בננה או על קיר. הדגש היה להיות תמיד קשובים לפידבק של הקהילה ולכן ניתחנו לאורך כל הדרך מי הם אותם אנשים המרכיבים את הקהילה שלנו, מה חשוב להם ומה מטריד אותם, כך, השתמשנו באותם נתונים על מנת לפעול בהתאם. לדוגמה, כאשר הבנו שחלק גדול מהקהילה הינם אסייתים, יצרנו וידאו אשר ממחיש כיצד ניתן להשתמש ב-Phree כדי לכתוב במנדרינית. התייחסנו גם לעובדה שחלק מחברי הקהילה שלנו איטרי יד שמאל וגם להם הצענו פיתרון.

השגת סיקור תקשורתי המורכב מכמה גלים (סייקלים)

גל ראשון

יחסי ציבור בתקשורת המקומית והבין-לאומית בדבר ההשקה: את הסיפור אודות הקמפיין הצענו למוקדי עניין שונים – עיתונים, כתבי עת וערוצי טלויזיה מוכרים ופופולריים כגון: פורבס, NBC ומארי קלייר, כמו גם כתבי טכנולוגיה במגזינים השונים, כמו: CNET, ZDNet, Digital Trends. בנוסף, צוות מטעם סוכנות הידיעות "רויטרס" הגיע למשרדי Phree לצלם כתבה בווידאו. מדובר בכיסוי חשוב מאוד מכיוון שרויטרס הנו שחקן משמעותי בתקשורת הבינלאומית ותכנים רבים שעולים ברויטרס מוצאים דרכם לערוצי תקשורת פופולריים נוספים. לאורך כל הקמפיין, יזמנו פניות לתקשורת וללא הפסקה, בכל פעם עם ידיעה אחרת, או זוית ייחודית לסיפור, כשמטרתן לקדם את יחסי הציבור של החברה.

גל שני

הזווית האסייתית: לפני תחילת הקמפיין שלנו קיקסטארטר שדרגה באופן משמעותי את הבק אופיס ויכולת ניתוח הנתונים שלה, דבר שעזר לנו מאוד לנתח את הנתונים של הקמפיין בצורה טובה. לאחר הסיקור וגל התמיכה הראשון בקמפיין, ניתחנו את תנועת הגולשים על מנת להבין מהיכן הם מגיעים. בהתאם לניתוח, הבנו שהרבה מהתומכים מגיעים מאסיה ולכן, החלטנו כי מיקוד המאמצים והזמן שלנו באיזור זה יזכו לעדיפות. בעקבות כך, יצרנו קשר עם מספר ערוצי תקשורת אסייתיים והתאמנו את הסיפור כך שיעבוד בצורה טובה יותר עבור הצרכים של אותם ערוצים. כמובן שגם דאגנו לצרף את סרטון הוידאו שלנו הממחיש כיצד לכתוב עם Phree בשפה המנדרינית. באופן הזה הצלחנו להשיג סיקור משמעותי בקרב מגזינים אסייתים נחשבים ובעקבות כך, להגדיל את מספר התומכים המגיעים מאותן מדינות.

גל שלישי

המומנטום הוא סיפור בפני עצמו: בכל פעם שהקמפיין הגיע ליעד נוסף בדרכו מעלה (בעיקר מספרים עגולים), דאגנו ליידע את התקשורת על כך. כך עשינו כשהקמפיין הגיע ליעד הראשוני שהוצב לו, וכן כשהוא הגיע לסכומים כפולים פי חמישה או עשרה מאותו היעד, התקשורת תמיד הייתה הראשונה לדעת. בזכות זה, הבטחנו שהתקשורת תהיה חלק בלתי נפרד מהקמפיין ותהיה מעודכנת בכל רגע נתון. ואכן, עיתונאים רבים שליוו את סיפור ההצלחה של הקמפיין, חשו כי הם חלק בלתי נפרד ממנו וחלקם כתבו עליו יותר מפעם אחת.

גל רביעי

פגישות עם עיתונאים בחו״ל (Media Tour): לאחר שהצלחנו להשיג סיקור נרחב בערוצי תקשורת פופולריים, טכנולוגיים ואסייתיים, היה חשוב לנו לשמר את המומנטום עד לסופו של הקמפיין. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לצאת מאיזור הנוחות, לטוס ולפגוש את העיתונאים באופן אישי כדי להציע להם להתנסות במוצר בעצמם. גלעד מנכ״ל OTM נפגש עם עיתונאים טכנולוגיים: בפורבס, Business Insider, וכן עם מוביל הדעה בקהילת הטכנולוגיה העולמית – רוברט סקובל אשר ערך עימו ראיון וידאו שזכה ליותר מ-15 אלף צפיות. חשוב להבין כי אותם אנשים הצופים בתכניו של רוברט סקובל, הם בדיוק קהל היעד אשר אליו מכוון קמפיין קיקסטארטר שכזה, ואלו הם האנשים אשר בסופו של יום גם ירכשו את המוצר.

ישום מודל ה-PESO

לאחר שהקמפיין שלנו הוזכר בעשרות ערוצי תקשורת פופולריים צלחנו את יעד הגיוס הראשון. הייתה לכך השלכה מרחיקת לכת אשר הובילה לתוצאות יוצאות מן הכלל, אך גם לאחר שעקפנו בקלילות את היעד הראשוני, רצינו לגייס סכומים נוספים ועל מנת לוודא שחלום Phree יהפוך למציאות, החלטנו להשתמש במודל ה-PESO. מה זה PESO אתם שואלים? ובכן, לא מדובר במטבע המקסיקני, אלא במודל שיווקי המורכב מארבעה עמודים: Paid, Earned, Shared and Owned media.

המודל פותח ולוטש על ידי Gini Dietrich. על מנת שיוזמה שיווקית תצליח, עליכם לוודא שכל ארבעת האלמנטים הללו קיימים, עומדים בפני עצמם, וכן מתממשקים בסינרגיה מלאה ביניהם.

הצעד הראשון היה ליצור אסטרטגיה – ערכנו מחקר על מנת להבין מי היא הקהילה אותה נוכל לשלב בקמפיין וכיצד עלינו לספר את סיפור הקמפיין דרך הרשתות החברתיות השונות בצורה אשר תניב תוצאות איכותיות ובזמן הקצר ביותר.

Paid media – בכל פעם בו קיבלנו סיקור תקשורתי חיובי אודות Phree, קידמנו את התוכן באמצעות תקציב קטן במדיה ממומנת דרך פרסום בפייסבוק אשר כוון אל קהל המטרה המטויב לקמפיין. בנוסף לכך, ידענו לנצל גם את הטכנולוגיה הישראלית של Outbrain ו-Taboola על מנת לדחוף בערוצי תקשורת נוספים את אותן כתבות אשר קיבלנו. לכל מי שלא בקיא הצורה בה הן עובדות דומה מאוד לזו לאופן בו מציעים לכן מוצרים נוספים שתאהבו כשאתם רוכשים באתרים כמו Amazon, כך Outbrain ו-Taboola מציעים לקוראים תוכן דומה לזה אשר הם קוראים באותו רגע. שימוש נכון בפלטפורמות אלו דורש אופטימיזציה מתמדת, ולכן מדי יום עקבנו אחר הקמפיין תוך שאנו מנתחים את הנתונים באמצעות הכלים הייעודיים לכל פלטפורמה.

Earned media – (יחסי ציבור) – כפי שמפורט באריכות למעלה, דאגנו ״לפמפם״ את החדשות אודות הקמפיין שלנו לעיתונאים על בסיס קבוע ובכך, זכינו לקבל סיקור שוטף לכל אורך הקמפיין.

Shared Media – בכל הזדמנות בה הקמפיין סוקר בתקשורת, דאגנו לשתף את התוכן דרך הפרופילים החברתיים של Phree באופן מיידי ובכך, להגדיל את החשיפה לאותן כתבות.

Owned media – הצגת ההצלחה שלנו בגזרת יחסי הציבור הייתה חשובה על מנת לייצר מהימנות עבור הקמפיין, הן בעיניי העיתונאים והן בעיניי תומכים פוטנציאליים. לכן, הקפדנו להעלות לעמוד הקמפיין את הקישורים והלוגואים לכתבות שהשגנו לסיקור המוצר והקמפיין.

כך זה נראה בעמוד הקיקסטארטר:

לסיכום

אם ברצונכם להריץ קמפיין מימון המונים בצורה מוצלחת, אלו הם הצעדים אשר עליכם לבצע:

• בנו קהילה והתמקדו בה – התומכים הם המרכיב החשוב ביותר בקמפיין ועליכם לגרום להם להרגיש שיש להם חלק בלתי מבוטל בהצלחה. דאגו לעדכן אותם ברציפות בכל התפתחות והודו להם על המסירות והתמיכה בקמפיין.
• צרו קשר עם התקשורת – הקפידו על קשר עם עיתונאים באופן מתמיד לאורך כל חיי הקמפיין וחישבו בצורה יצירתית על הזוויות השונות בהן אתם יכולים להשתמש. הקפידו לבצע כמה סבבים שונים של הודעות לעיתונות. נתחו את רקע התומכים שלכם ונסו להבין מהיכן רובם מגיעים. אם אפשרי, השלימו את מאמציכם בכך שתיפגשו עם העיתונאים פנים אל פנים, שם תוכלו להדגים בצורה הטובה ביותר את המוצר. משפיענים כמו רוברט סקובל קריטיים להצלחת הקמפיין.
• השתמשו במודל ה-PESO – עשו שימוש בכל ארבעת עמודי התווך של המודל: פרסום ממומן, יחסי ציבור, מדיה חברתית ובנכסים השייכים לחברה (אתר החברה, עמוד הקמפיין) על מנת להשיג את התוצאות האפקטיביות ביותר.

הצלחה בקמפיין מימון המונים הינה משימה לא פשוטה. לעיתים קרובות מדי, אנשים נוטים לחשוב כי הצלחתם של קמפיינים אחרים בהכרח מבשרת על כך שהמשימה לא מסובכת ולמעשה, כל שעליהם לעשות הוא להעלות קמפיין ומשם אנשים ינהרו בהמוניהם לתמוך. הדברים לא ממש עובדים כך במציאות. עליכם לעבוד בצורה מתמדת ונחושה על מנת שקמפיין מימון ההמונים שלכם יצליח. היו נכונים לבצע שינויים חדים ומהירים במהלך הקמפיין כי הרבה מהדברים שחשבתם שיקרו בשלב התכנון יהיו שונים לחלוטין בזמן האמת. בסופו של יום אין הרגשה טובה יותר מהרגע בו הצלחתם להגיע ליעד אותו קבעתם ולגרום לחלום שלכם להפוך למציאות.

בהצלחה!

ביום ראשון הקרוב (8.11.15) תערוך עיריית רמת גן תחרות ״עיר חכמה״ נושאת פרסים לאיתור פתרונות בעלי ערך מוסף לתושבי העיר ולשירותים העירוניים. האירוע שצפוי להתקיים בתיאטרון היהלום בעיר יכלול תחרות סטארטאפים בה יעלו להציג על הבמה 10 מיזמים שעברו את הסינונים המוקדמים.

למעלה מ-60 משתתפים הגישו את מועמדותם לתחרות שבה הפרס הראשון עומד על 100,000 ₪. בין החברות שהגישו מועמדות לתחרות ניתן למצוא חברות בתחום החנייה החכמה לרבות חברות שעוסקות בהגדלת ההיצע ולא רק באיתור חניות פנויות, חברות בתחום המעורבות החברתית עם רעיונות שנועדו לייעל את תחום הטיפול בקשישים, התנדבות ונגישות במקומות ציבור, חברות בתחום חיסכון באנרגיה ואיכות הסביבה, והשאר בתחומי ממשל, ביטחון פנים, חינוך, שירות לתושב ועוד. אחת המועמדות בגמר הינה חברה שהקימה מורה מקומית שפיתחה תוכנה מלווה ללימוד אזרחות (וכעת גם מפתחים יישום ללימוד כלכלה) באמצעות משחקי מציאות מדומה.

מיצג של 40 חברות העוסקות בתחום הערים החכמות

החל משעה 14:00 ועד לפתיחת אירוע הסיום יציגו במיצג מרשים שלמעלה מ-40 חברות בתחום ערים החכמות את הפיתוחים הטכנולוגים בתחום, בפני בכירים בשלטון המקומי, בכירים בתעשייה, שגרירויות זרות ואורחים רבים. הכניסה חופשית ולדברי המארגנים צפוי עומס לקראת שעות הערב כך שמומלץ להגיע בשעות הצהריים. מלשכת ראש העירייה, ישראל זיגנר, צוין כי בין המוזמנים שאישרו את השתתפותם ניתן למנות נציגויות של שגרירויות צרפת, הולנד אירלנד ואנגליה אשר צפויה להשתתף בנוכחות גבוהה ולכלול אף נציגים ממשלחת כלכלית המגיעה לארץ עם ראש עיריית לונדון.

באירוע הסיום יציגו החברות הזוכות את תוצריהן לצד קבוצות האקטון בן 36 שעות שיפתח מחר, בו המפתחים הינם אך ורק תלמידי תיכון, סטודנטים וחיילים בליוי מקצועי של עמותת בוגרי ממר"ם שיציגו רעיונות שפיתחו בסופ״ש המקדים לאירוע.

הכניסה חופשית אך כרוכה בהרשמה מוקדמת – לפרטים נוספים ולהרשמה

מקור: WakingApp

הסטארטאפ הישראלי WakingApp, שפיתח פלטפורמה שמאפשרת לכל אחד ליצור בקלות תוכן של מציאות רבודה או וירטואלית, מודיע היום על השלמת סבב גיוס C בהיקף 4.3 מיליון דולר, בהובלת Youzo Interactive הסינית ואחת מחברות האינטרנט הגדולות בסין. לצד שתי החברות הסיניות, השתתפו בסבב הגיוס הנוכחי גם המשקיעים הקיימים – Inmiti VC ו-Globis Capital. הסכום שגויס ישמש להרחבת היצע פלטפורמת ה-AR ו-VR של החברה, EnTiTi, ולהרחבת המכירות, השיווק והפיתוח העסקי בארה״ב ובסין. מהקמתה של WakingApp בשנת 2013 על ידי אלון מלכנר, גייסה החברה למעלה מ-5 מיליון דולר.

מציאות אינטראקטיבית להמונים

הטכנולוגיה שעומדת מאחורי Waking App מובטחת להיות פשוטה לשימוש, ולאפשר לכל אחד ליצור תוכן אינטראקטיבי המשלב בתוכו את סביבתו ״האמיתית״ של המשתמש יחד עם אלמנטים ווירטואלים, ההופכים את החוויה למהנה ודינאמית. הפלטפורמה מאפשרת ׳להחיות׳ כל תוכן על ידי הפיכתו לאינטראקטיבי, על ידי הוספת הדמיה בתלת מימד, אנימציה, משחקים, סאונד ועוד.

על מנת להשתמש בפלטפורמה אין צורך להצטייד במכשיר מסוים. את התוכן יוצרים באמצעות פלטפורמת EnTiTi שפיתחה החברה, אליה ניתן לגשת דרך הסמארטפון, הטאבלט או בעזרת משקפיים חכמים, ללא צורך בהתקנים נוספים (יצירה של תכנים אינטראקטיביים מתאפשרת דרך המחשב בלבד, בשאר המכשירים, ניתן לצפות בתכנים).

יתכן כי יצא לכם להיתקל בפעילותה של החברה לפני כשנה, בשיתוף הפעולה שלה עם סמסונג, בהשקת מכשיר ה-Note 4 בישראל. באמצעות שימוש בפלטפורמה, לקוחות יכלו לחוות ולהתנסות במכשיר החדש בנקודות המכירה ובמודעות הפרסום השונות על ידי שימוש במציאות רבודה. פרויקט מוכר נוסף של החברה בעבר היה עם ידיעות אחרונות כשהציעה לקוראי העיתון לקחת חלק פעיל באחד משיריו של עידן רייכל, על ידי סריקת העיתון.

״לקראת שנת 2016, אנו רואים מגמה חזקה וצומחת בתחום ייצור המשקפיים החכמים, אך רבים מבינים כי מוצרים אלה לא יכולים להתקיים לטווח הארוך, אם לא יהיה תוכן רלוונטי זמין עבורם. WakingApp נחשבת מובילה בשוק הזה, שכן היא הראשונה שמנגישה את דור ה-AR/VR בכל הטכנולוגיות המובילות וההתקנים הלבישים״, אמר אודי שני, מנכ״ל החברה. ״הכניסה של משקיעים סיניים והאמון שנותנים בחברה, מובילה לחשיפה משמעותית בשוק, ומספקת נקודת גישה ללא תחרות בשוק הסיני. תחום ה-AR/VR מתפתח מהר, ועם שותפי ההשקעה שלנו, אנו נעים במהירות כדי לוודא שכל זוג משקפיים חכמים שימכרו בחודשים הקרובים, יוכלו להציג תוכן מדהים עבור משתמשים, ולספק למותגים הזדמנויות ודרכים חדשות ליצור קשר עם הלקוחות״, הוסיף שני.

להורדת WakingApp

וידאו – ENTiTi Augmented reality creator

בישראל 2015 נפתחים עשרות אלפי עסקים מדי שנה, אך כ-35% מהם אינם שורדים את שנתם השנייה, וכ-50% לא יזכו להגיע לשנה השישית. המשמעות היא שבכל יום אלפי אנשים מוותרים על החלום להיות בעלי עסק ונאלצים לחזור לעבוד כשכירים.

לצד אלו שהחזרה לשוק העבודה נכפתה עליהם יש לא מעט עצמאים שהבינו שהמציאות שונה מהפנטזיה: אמנם הם קובעים את סדר היום, אינם תלויים בגחמות של הבוס ויכולים להרוויח יותר מהממוצע במשק, אך האחריות, המרדף אחר הלקוחות, כאב הראש והדאגות הכרוכות בליווי עסק אינם פוסקים לרגע.

בין אם אתם חוזרים למעגל העבודה מרצונכם ובין אם מצב השוק הכתיב זאת – הנה כמה נקודות למחשבה שיהפכו את המציאות החדשה שלכם להרבה יותר נסבלת.

שימו את האגו בצד

אחת הבעיות המרכזיות בחזרה למעגל העבודה היא התחושה ש'אני שווה הרבה יותר' – תחושה שחייבים להיפטר ממנה אם רוצים להצליח בעבודה ולא לצבור מרירות. גם אם היה לכם עסק מצליח, גם אם השתכרתם מעל הממוצע וגם אם פיצחתם אתגרים מורכבים וקיבלתם החלטות גורליות, עליכם להבין שהמצב השתנה ועכשיו אתם שכירים. יש לכם מנהל, הוא אחראי עליכם לטוב ולרע ואתם עובדים בשבילו – ואם מבינים זאת ומשלימים עם הסטטוס החדש, קל יותר לבוא לעבודה מדי בוקר.

החליטו מהו חופש בשבילכם

רבים מהאנשים העוזבים את מקום עבודתם ופותחים עסק עצמאי עושים זאת מתוך רצון להיות חופשיים, ללא תלות במעסיק ובגחמותיו. אך האמת, כפי שבוודאי כבר גיליתם, היא שעצמאים לא באמת נמצאים בחופש ותמיד טרודים בעבודה. חזרתם להיות שכירים? זכרו שהחופש לא באמת נלקח מכם. להפך, זכרו מהו חופש אמיתי: בלי הצורך לגייס לקוחות חדשים, בלי גבייה מלקוחות מתחמקים, בלי דילמות אין-סופיות ובלי ענייני מע"מ ומס הכנסה.

התייחסו לבוס כאל לקוח

לעובדים שכירים יש נטייה טבעית לקטר: על הבוס, על מקום העבודה, על התנאים, על העלאת השכר שנדחתה וכיו"ב. מכיוון שאתם כבר הייתם בעלי עסק ואתם מבינים מה המשמעות של לקוח נאמן, נסו להתייחס לבוס שלכם כאל לקוח לכל דבר – לתת לו את השירות הכי טוב שאפשר ולהפוך אותו לעוד לקוח מרוצה. בקיצור: לזכור שבאתם לעבוד, לא לקטר.

מנפו כישורים ויכולות

כבעלי עסק רכשתם ידע וניסיון, פיתחתם כישורים חדשים ונדרשתם להביא לידי ביטוי תכונות אופי מסוימות. יכולת קבלת החלטות, האומץ לקבל אחריות, כישורי מו"מ, מיומנויות מכירה ועוד – עשו שימוש בכל מה שלמדתם 'בחוץ' ורתמו זאת לטובת הארגון שבו אתם מועסקים. הרווח יהיה כפול: גם תזכו להערכה מצד המעסיק והקולגות, וגם תרגישו חיוניים ויעילים יותר.

הרגיעו את המעסיק

יש מעסיקים החוששים לשכור עובדים שניהלו עסק בעבר. הסיבות לכך רבות ומגוונות: החשש שתביאו אתכם לעבודה אגו מנופח, שתתקשו לקבל סמכות או שתחשבו שהעבודה 'קטנה עליכם'. כמו כן ייתכן שהם חוששים שחזרתם להיות שכירים כי אינכם מוצלחים בתחומכם ולכן העסק נכשל. כדי להתחיל ברגל ימין חשוב להפיג את חששותיו של הבוס, לשוחח עמו, להסביר לו בכנות מדוע חזרתם לשוק העבודה – ולתת לו תחושה שלא רק שלא תהיו 'בעייתיים', אלא תקפידו אף יותר על משמעת וקבלת מרות.

אל תפחדו

הכי חשוב הוא להעז ולא לפחד לפעול. אל תחששו מתגובת הסובבים, אל תשאלו את עצמכם מה אחרים חושבים על השינוי שעשיתם – פשוט השקיעו בתפקידכם החדש, הפגינו התלהבות ורצון להצליח והוכיחו למעסיק ולעצמכם שאתם תורמים ומועילים לארגון.

קרדיט תמונה: office work via shutterstock

מקור: Gbooking

חברת הסטארטאפ Gbooking מחיפה, המפתחת פלטפורמה לרישום הזמנות תורים לעסקים קטנים ובינוניים, גייסה 500 אלף דולר בסבב גיוס שני. בגיוס השתתפו המשקיעים הקיימים, בהם קרן ההון סיכון AltaIR, VESTOR.IN והיי-סנטר. לסבב הגיוס הנוכחי הצטרף כמשקיע אסטרטגי, אחד הלקוחות הגדולים של החברה – רשת מכוני היופי המובילה במזרח אירופה, “Lena Lenina”.

זימון תורים במאה ה-21

לקוחות הם מצרך מבוקש במיוחד בקרב בעלי עסקים, בעיקר קטנים ובינוניים. השאלה היא, איך מגיעים אל אותם לקוחות ומנווטים אותם כך שיתפרשו על פני כל יום העבודה, ולא ודווקא בשעות הפופולאריות יותר או במהלך סוף השבוע, ימים בהם גם ככה הלו״ז כבר מלא, ואין מקום לדחוס לקוחות נוספים. המוצר של Gbooking נועד לשכלל, אך יחד עם זאת לפשט את הליך קביעת התורים, שקצת נתקע בעבר, ולא ממש מתאים לאורח החיים המודרני.

החברה פיתחה מערכת לזימון תורים למגוון שירותים בהם תורים למרפאות, אימוני כושר או שיעורים פרטיים, וכעת ההתמקדות המרכזית שלה היא בתעשיית היופי ובכל הקשור לקביעת תורים אצל הקוסמטיקאית או הספר. (לכן לא מפתיע שאחת המשקיעות בסבב הגיוס הנוכחי, היא רשת מכוני יופי). המערכת מבטיחה לסייע לבעלי עסקים לא לפספס לקוחות פוטנציאלים, רק כי לא הצליחו לתאם מועד לתור פנוי, הן בגלל ששכחו והן בגלל שלא הצליחו לתפוס את נותן השירות או בעל העסק בזמן. כדי לעשות זאת, המערכת לומדת את שעות העומס במקום, מייצרת באופן אוטומטי הנחות לשעות ׳המתות׳, ומקדמת את השירותים המוצעים ברשתות החברתיות, מנועי החיפוש ואתרי דירוג למיניהם כמו זאפ, כך שהעסק יהיה פעיל וזמין לקביעת תורים 24 שעות ביממה.

מקור: Gbooking

ברוסיה Gbooking פועלת בין היתר בצמוד ליאנדקס, ענקית החיפוש במדינה, שמסייעת לחברה הישראלית להפיץ את השירות שלה בקרב עסקים ברוסיה. כל עסק שמעוניין להטמיע את האופציה לקביעת תורים באופן דיגיטלי באתר שלהם, יכול לעשות זאת בקלות, ולמקם את הכפתור בכל עמוד.

Gbooking, של היזמים אלכסנדר נסלדניקוב ופאדי כרכבי התמקדה בשנים האחרונות בעיקר ברוסיה, ולאחרונה הודיעה כי משיקה את המוצר שלה לראשונה גם בישראל. במשרדיה הממוקמים בחממת הייסנטר בחיפה ובמוסקבה מועסקים סה״כ 14 עובדים. סבב הגיוס הנוכחי מתווסף לסבב הסיד של החברה, בו גייסה כמיליון דולר.

קרן AltaIR, המתמקדת בהשקעות בחברות סטארטאפ ישראליות בשלבים מוקדמים, גייסה בעצמה לפני כשבוע וחצי 30 מיליון דולר, ונראה כי מיהרה לנצל את המהלך לסבב השקעות משלה.

וידאו – The GBooking Platform

מאת דב שרון, יזם ומנהל ותיק בהיי-טק, פעיל בשבוע היזמות.

עולם ההייטק ברובו מורכב מגברים ועל כן נוכחות של נשים ובוודאי נשים יזמות הוא עדיין לא טריוואלי כל כך. עד שנגיע לרגע המיוחל, חשבו כמה מורכב זה הופך להיות כשהשוני שלך בתחום לא מבוסס רק על מגדר אלא גם על בסיס תחומים אחרים. שוחחנו עם נשים

נורה נסייר

בת 29, גדלה בנצרת ואז עברה לגור בחיפה מאז שהתחילה ללמוד בטכניון לפני כעשר שנים. בהכשרתה מהנדסת ביו-רפואית. בוגרת תואר ראשון ושני בתחום של הנדסת רקמות בטכניון. היום היא מייסדת ומנהלת הפיתוח של חברת נוראמי מידקל, חברה שמתמחה בפיתוח תחליפים חדשניים לרקמות רכות בגוף האדם.

הקימה את החברה ביחד עם ד"ר בחר בתחילת 2014 ועובדת כעת במסגרת החממה הטכנולוגית אין.גי.טי שבנצרת. נוראמי כעת מפתחת תחליף מיוחד לרקמת קרום המוח שמבוסס על טכנולוגיה חדשנית של ננו-סיבים שמתכלים בתוך הגוף.

האם את יכולה לדרג את המכשולים המרכזים שהתמודדת איתם לאורך זמן לפי רמת הקושי?

1. מעבר ישיר מהאקדמיה לתעשייה – נחשפתי למלא מושגים שלא ידעתי מקודם בתקופה קצרה. לא מצאתי הרבה מודלים לחיקוי ללמוד מהן.
2. למצוא מימון שיתאים לאסטרטגיה שבניתי לחברה ולאזור את האומץ לדחות הצעות לא מתאימות. למשל: אחת ההחלטות הקריטיות שהייתי צריכה לקבל היא האם לדחות הצעת מימון מחממה פרטית שהוצעה לנו בזמנו, כאשר אף אחד לא הבטיח לי שאם אדחה אותה אני כן אצליח למצוא מימון אחר. למזלי דחינו את ההצעה בסוף, ואני ממש לא מתחרטת על כך, זו היתה אחת ההחלטות הטובות שעשיתי.
3. לחדור ולהשתלב במעגלי הנטווירקינג העסקיים של גברים ולדבר באותה שפה. (עדיין משתדלת להתגבר על זה). באופן אישי, אני לא נתקלתי באפלייה בגלל שאני ערבייה.

היכן היתה עיקר העזרה בהתגברות על המכשולים?

קיבלתי תמיכה והכוונה מהחממה שבה אני עובדת כיום, אשר יש לה אג׳נדה חברתית לעודד ולתמוך קידום של יזמים ערבים.

איזה תיקון להערכתך נדרש כדי להקל את 'מעכבי ההתקדמות' המרכזיים?

פורומים שיעזרו לנשים להשתלב במעגלי הנטוורקינג בעולם ההייטק הגברי של היום.

האם להערכתך ישנם תחומים בהיי-טק ששם היה לך אולי יותר קל?

לא. התחום של הביו-רפואה מאד תומך בנשים בד"כ.

בדיעבד מה היית עושה אחרת?

עד עכשיו אני מאד מרוצה מהבחירות שעשיתי לאורך כל הדרך.

שתפי איתנו את שלושת הטיפים המרכזיים ליזמת מכל מגזר באשר הוא?

1. לא לפחד להסתכן ולצאת מהאיזור הבטוח כי לפעמים זה שווה וכיפי.
2. להיות פתוחה וקשובה לדעותם ועצותיהם של אחרים, אבל כמובן צריך לדעת לבחור מה מתוכם מתאים ומה לא.
3. להיות פרו-אקטיבית וממוקדת מטרה.
4. לבחור משקיעים עם תובנה ולהתכונן בהתאם לכל משקיע ודרישותיו.
5. לדבר הרבה עם אנשים ולנסות לשמור איתם על קשר כי יבוא היום שבו אולי תזדקקי לעזרתם.

רחלי גנות

בת 38, נשואה +3, BSc במדעי המחשב ובמתמטיקה מבר אילן, international EMBA בתכנית קלוג-רקנאטי. מנכ"לית חברת ההייטק רייצ'יפ המספקת שירותי פיתוח תוכנה וחומרה ומעסיקה כ-100 מתכנתות חרדיות בשני מרכזי פיתוח בבני ברק וחיפה. יו"ר פורום ההייטק החרדי ומייסדת שותפה עם איציק קרומבי בחממה הטכנולוגית בני ברק, שותפה ודירקטורית במספר סטארטאפים, חברת ועד מנהל של עמותת "פנים חדשות", נבחרה לרשימת 50 הנשים המשפיעות של "ליידי גלובס".

תוכלי לדרג את המכשולים המרכזים שהתמודדת איתם לאורך זמן לפי רמת הקושי?

1. ההחלטה לפתוח חברה ולהפוך משכירה לעצמאית לא היתה פשוטה, עבדתי כראש צוות בחברת היי-טק והיו לי הרבה הצעות מפתות כשכירה. שנת 2007, השנה שבה הקמתי את רייצ'יפ היתה שנה עם ביקוש שיא לעובדים מיומנים בתחום שלי, אני הייתי "נעולה" על הקמת החברה, הכשרת עובדות וחיפוש פרויקטים ראשוניים, עבדתי מסביב לשעון, הרבה הוצאות ואפס הכנסות. אני זוכרת חברת הייטק שפנתה אלי לתיאום פגישה עסקית כדי לספק פרויקט לחברה שלי ואז הצטרפה לפגישה מנהלת משאבי אנוש וניסתה לתת לי הצעה שלא אוכל לסרב לה כמנהלת שכירה אצלם, הם היו המומים שלא הסכמתי אפילו לשקול את ההצעה ומבחינתי זה היה רגע מכונן של הבנה והפנמה שאני שלמה עם ההחלטה ויהי מה.

2. בתחילת הדרך נתקלנו במכשול מהותי של חוסר אמון מצד השוק, בנוגע ליכולת המקצועית של העובדות החרדיות, וחששות כבדים מפני אופן ההתנהלות היומיומית איתן. זה היה מתסכל אבל לא ויתרנו. נכנסנו לשוק לא רק עם מוצר חדש, אלא גם עם שיטה חדשה, עולם חדש. בהתחלה לא ידעו איך "לאכול' אותנו. התחלנו עם תחום ההתמחות שלי של פיתוח בתחום האלקטרוניקה, תחום שאין בו כמעט נשים מהנדסות. ואנחנו, לא רק שהיינו חברה של נשים אלא אף נשים חרדיות, שלמדו במוסדות הכשרה שאינם הטכניון או אוניברסיטת בן גוריון. היו הרבה מחסומי סטיגמה והייתי צריכה כל פעם להסביר, שכל זה לא פוגע באיכות המוצר או העבודה. גם לעובדות החרדיות היו חששות בהתחלה. כך שהייתי צריכה לענות על שני סוגי החששות משני הכיוונים. מצאתי את עצמי מסבירה שני עולמות שלמים, לשני הצדדים. היום, אחרי שמונה שנים, המציאות בשטח הוכיחה שזה עובד ומצליח. היום אנחנו עובדים עם חברות רב לאומיות, גופים בטחוניים ובמקביל גם עם סטארטאפים. התעשיה כולה למדה להכיר ולהוקיר את המתכנתות החרדיות וגם בקהילה החרדית, קיים כבר האקוסיסטם ההייטקי, יש שיח בתוך המשפחות, אחות מביאה אחות.

היכן היתה עיקר העזרה בהתגברות על המכשולים?

לפני שמונה שנים כשפתחתי את החברה לא היה לי כמעט ניסיון ניהולי ובטח לא ניהול של עסק, הייתי תמימה וחשבתי שהיכולות שלי כמהנדסת בהייטק מספיקות לצורך הקמת עסק כמו שלי. המציאות טפחה לי מהר מאוד על הפנים… למזלי הרב, לא התעקשתי שאני כל יכולה ומהר מאוד הבנתי והפנמתי שיש לי פערים להשלים והרבה ללמוד. נעזרתי ביועצים שונים ומגוונים, כל פעם בהתאם לשלב בה היתה החברה, החל מיועצי שיווק ומכירות, יועצים פיננסיים ועד ליועצים ארגונים לבניה והקמת מחלקות בחברה צומחת. היום אני יודעת לומר בודאות שבלי להעזר באנשי מקצוע בכל שלב לא הייתי צולחת את האתגרים. כשהחברה התבססה יותר, בניתי שדרת ניהול בכירה בתוך החברה וגם השלמתי בעצמי תואר במנהל עסקים למנהלים.

האם להערכתך ישנם תחומים בהיי-טק ששם היה לך אולי יותר קל?

לא חיפשתי שיהיה לי קל…

בדיעבד מה היית עושה אחרת?

בגדול, הייתי עושה את הכל אותו הדבר. עשיתי הכל בהנאה רבה, כולל ההתמודדות עם אתגרים וכמובן ההישגים. אם הייתי חוזרת אחורה, אולי הייתי עושה את הדברים עם קצת יותר ניסיון וידע, אך בשורה התחתונה אני מאוד מרוצה מהמסלול שעברתי.

שתפי בשלושת הטיפים המרכזיים ליזמית מכל מגזר?

1. הליכה עם השאיפות ללא חשש מחוסר הנסיון – דווקא החסרון הזמני של היעדר הנסיון בהתחלה הוא יתרון גדול וזה גם היה המפתח להצלחה שלי. הקמתי את החברה בראש של מהנדסת ועם אפס ידע ונסיון ניהולי ועסקי, במקום הנאיבי שהייתי בו, אפילו לא הייתי מודעת לאתגרים ולמורכבויות שיש בהקמת עסק כזה ונכנסתי לזה בלי חששות מיותרים, התמודדתי מול האתגרים שצצו ממקום יצירתי וחשיבה מחוץ לקופסה ולא מתוך מקובעות ושבלונות ידועות מראש. במקביל חשוב מאוד וצריך להכיר ביכולות האישיות ובפערי הנסיון ובמקומות שיש פער וחסר בידע ובנסיון מתאים, לדעת לקבל סיוע מקצועי ולהיות מסוגלת להאציל סמכויות.

2. תכנון קדימה – להגדיר היטב את ה"מה", את היעד ורק אח"כ לתכנן את ה"איך", כמו ששנו רבותינו: סוף מעשה במחשבה תחילה (תפילת "לכה דודי"). אני באופיי טיפוס של "DOING", נסחפת למשימות, לביצוע, אוהבת עשייה ועוד עשייה. הפעילות הזו מובילה ומקדמת אבל לא תמיד ברור לאן… מהר מאוד הבנתי והפנמתי שאם אני רוצה להוביל ולא להיות מובלת, אני צריכה להשקיע הרבה בצד של ה"BEING", של החשיבה, הגדרת היעדים, התכנון של כל שלב מוריד את רמת האי וודאות בהמשך ומסייע בקבלת החלטות מושכלות.

3. לימוד והכשרה שוטפת על מנת ליצור צמיחה ושיפור מתמיד – אל תפסיקו ללמוד דברים חדשים, ברגע שעוצרים לא נשארים במקום אלא הולכים לאחור. תעזרו ביועצים, קורסים, ספרות מקצועית, מנסיוני, כל ישום והטמעה של נושא חדש שלמדתי הביא לעליית מדרגה ושיפור בחברה.

אמאל איוב

ד"ר אמאל איוב היא פיזיקאית ויזמת שהצליחה לגייס הון ראשוני לחברת הביוטכנולוגיה שלה, שמפתחת טכנולוגיה לאבחון וטיפול בסרטן. ד"ר אמאל איוב, פיזיקאית בהכשרתה, גייסה 4 מיליון דולר לסטארטאפ שלה מטאלו תרפי (Metallo Therapy), והפיתוח של החברה נמצא בימים אלה בהליכים לקראת קבלת אישור מה-FDA. הטכנולוגיה שהחברה של אמאל איוב מפתחת עושה שימוש בננו חלקיקי זהב לאבחון והדמיית תאים סרטניים, ובהמשך גם לטיפול בהם. "מדובר בעבודה של שנים, שהתחילה במקום אחד, נמצאת עכשיו במקום אחר, ואי אפשר לדעת עד לאן היא תגיע", אומרת ד"ר איוב, שהופיעה בכנס TED בירושלים. מטאלו תרפי, שגדלה בחממה הטכנולוגית NGT בנצרת, ממוקמת בשפרעם. חוץ מחברת ביוטכנולוגיה משלה, לאיוב בת ה-35 יש שלושה תארים, פוסט דוקטורט וגם שני ילדים.

יכולה לדרג את המכשולים המרכזים שהתמודדת איתם לאורך זמן לפי רמת הקושי?

מכשולים מרכזיים שנתקלתי בהם כיזמת מהמגזר הערבי:

1. חוסר נגישות להיי-טק במגזר הערבי – אין מספיק חממות טכנולוגיות שמפוזרות בישובים הערביים, בכל המגזר קיימת חממה טכנולוגית יחידה הנמצאת בנצרת.
2. חוסר תרבות יזמות והיי-טק במגזר, אני נחשפתי למושגים בסיסיים בנושא רק בגיל 30 כאשר למדתי לדוקטורט באוניברסיטה.
3. אי קיום תשתית של קשרים עם אנשים מהתעשייה עתירת הידע והתעשייה בכלל מה שמקשה על הבנת השוק והצורך.
4. אין קשרים ולא קיימת תשתית בכלל לפיתוח קשרים עם משקיעים פוטנציאליים בארץ ומחו"ל.

היכן היתה עיקר העזרה בהתגברות על המכשולים?

עיקר העזרה התקבלה מהחממה ומקשרי עבודה שהתפתחו בהמשך.

היכן היו 'מעכבי ההתקדמות' המרכזיים?

לא היו מעכבי התקדמות מכוונים.

האם להערכתך ישנם תחומים בהיי-טק ששם היה לך אולי יותר קל?

לא, לפי דעתי כל התחומים מלווים בקשיים שאופייניים לאותו התחום.

בדיעבד מה היית עושה אחרת?

היום אני יותר מנוסה, יש לי יותר קשרים, אני מבינה יותר את הצורך של השוק למוצרים שאני מפתחת אז אני מניחה שההתנהלות הכללית שלי תהיה שונה ואדע לספר יותר טוב את הסיפור כך שימשוך את תשומת ליבם של משקיעים ושותפים.

מבט אופטימי לעתיד הקרוב?

אני רואה מגמה מאד חיובית של עוד נשים שמחליטות להיכנס לתחום היזמות, זה מחמם את הלב ומעודד, אני מאמינה שנשים יכולות לתרום המון בכל תחום כולל יזמות וטכנולוגיה.

שרי רוט

יזמת מנוסה עם ניסיון של 10 שנים בניהול, שיווק ופיתוח עסקי. הקימה, ניהלה והובילה לרווחיות את חברת callme המתמחה בפתרונות Voip בשוק הישראלי. 
Bontact הוא מיזם חדש הפונה לשוק הבינ"ל בתחום תקשורת אונליין בפלטפורמה רב ערוצית, שיצא לדרך ב-2014 וכבר גייס השקעה ראשונית, יצר שת"פ עם חברת WIX ואלפי משתמשים ברחבי העולם כבר מנויים אליו.

תוכלי לדרג את המכשולים המרכזים שהתמודדת איתם לאורך זמן לפי רמת הקושי?

• ניהול הבית לצד ניהול החברה.
• גיוס הון ראשוני למוצר.
• לקיחת רעיון מופשט והפיכתו למוצר.
• בדיקת מוצר מול השוק והתמודדות מול תחרות.

תארי מכשול לדוגמא ואיך התגברת עליו.

מכשול גיוס ההון הראשוני הינו מכשול שקיים לכל סטארטאפ אבל בכל זאת לדעתי קשה שבעתיים בגלל עניין המגזר, יש יותר מחסומים לעבור וקירות לשבור ובנוסף בדרך כלל אין את רשת הקשרים הנחוצה,
אפשר לחלק את ההתגברות לשתיים: אמונה ונחישות, לצד סיוע מצד ארגונים ויוזמות בקהילה שהתחילו לפרוח ותורמים מאוד ליזמים – ארגון קמאטק הפועל רבות בקהילה בנתינת כלים מקצועיים והכוונה ליזמים וכן ביצירת קשרים ראשוניים וחשיפה למשקיעים אותם מינפתי הלאה, ופורום ההיי-טק החרדי בסיוע מול המדען הראשי ותוכניות מו"פ מיוחדות למגזר.

מה תוכלי לעשות כדי לעזור ליזמת ממגזר שונה משלך?

כבר היום אני משתדלת להעניק הלאה את מה שקיבלתי מאחרים, פתיחת דלתות של משקיעים ליזמים אחרים, וסיוע בהגשת תוכניות למדען הראשי.

בדיעבד מה היית עושה אחרת?

אשת לוט הסתכלה אחורה והפכה לנציב מלח, תמיד צריך להסתכל על העתיד ומה ניתן לעשות טוב יותר.

שתפי בשלושת הטיפים המרכזיים ליזמת מכל מגזר באשר הוא?

אמונה, נחישות, ובקשת עזרה מכל גורם שיכול לסייע בלי להתבייש.

* * * 

יוצאת מכאן קריאה נרגשת של היזמיות, לנשים שמשתוקקות ליזום, לשפר ולקדם תהליכים באופן מתמיד: אל תחששו לקחת רעיון קדימה כמו שלוש היזמות שרואיינו לעיל, בקשו עזרה, העיזו, התייעצו והעיקר – הפעילו את כל מה שיש לכן במלוא המרץ קדימה ואל תתנו לדבר לעמוד בפניכן. אספו כוח מהמשפחה הקרובה והחברים, ותצליחו. וגם אם בפעם הראשונה לא יצלח – המשיכו לנסות. לא מעט יזמים הצליחו בפעם השניה והשלישית. כמו טסט לרשיון נהיגה. בסוף זה יקרה.

בין ה-15 ל-22 בנובמבר יתקיימו ברחבי העולם עשרות אלפי מפגשי יזמות ב-150 מדינות ויותר. שבוע היזמות הגלובלי מתקיים מדי שנה במטרה לחשוף צעירים לעולם היזמות ולעודד אותם לבחון אותה כדרך המאפשרת צמיחה והגשמה.

בישראל מקיף שבוע היזמות מאות אירועים, מדן ועד אילת. מפגשי יזמות יתקיימו במוסדות אקדמיים, מרכזי יזמות, בתי ספר ומכללות וכן עשרות ארועי יזם על הבר. לפרטים נוספים

Perception Point. מקור: עיבוד תמונה

חברת הסייבר Perception Point הוקמה רק השנה, אולם אם נסתכל על זהות מקימיה נראה עשרות שנות ניסיון מצטבר בתחום הסייבר. עתה נודע כי החברה, שעדיין פועלת מתחת לרדאר (מצב Stealth), גייסה 2 מיליון דולר מקרן הון הסיכון החדשה State Of Mind Ventures, של פנחס בוכריס ויובל בהרב לצד משקיע נוסף.

הטכנולוגיה של החברה 'צדה' את התוקף

את חברת הסייבר Perception Point הקימו היזמים יבגני פאץ, שלומי לוין ומיכאל אמינוב ב-2015. השלושה, שהכירו בזמן שירותם ב-8200, פנו אחרי השירות הצבאי לדרכים שונות: פאץ, שמשמש כמנכ"ל החברה, עבד בין היתר ב-NSO Group ואחר-כך במחקר ופיתוח של Hyperwise, שנמכרה לצ'ק-פוינט; לוין שמשמש כמנהל טכנולוגיות ראשי של החברה עבד ב-Trusteer וב-Cyvera שנמכרה לפאלו-אלטו נטוורקס, ומיכאל אמינוב, שמשמש כמנהל המחקר והפיתוח של החברה הוביל את התחום ב-CyActive, שנמכרה לפני מספר חודשים לפייפאל.

החברה פועלת בתחום ה-Deception, כלומר, תחום הטעייה של תוקפים פוטנציאליים, שכולל בין השאר פתרונות כמו 'מלכודות דבש'. בניגוד לפתרונות אחרים, הטכנולוגיה של החברה דוגלת בשיטה אקטיבית יותר, ומרגע שהמערכת מזהה ניסיון תקיפה, היא מנסה למעשה 'לצוד את התוקף', לדלות פרטים על אופי התקיפה ולגלות מהן מטרותיו.

את סבב ה-Seed של Perception Point הובילה קרן State Of Mind Ventures, של פנחס בוכריס, מי שהיה מפקד 8200 ומנכ"ל משרד הביטחון, ויובל בהרב, לשעבר שותף בקרן Sequoia ומנהל תחום המיזוגים והרכישות באמדוקס. בנוסף ל-SOM Ventures שהשקיעו 1.6 מיליון דולר, השתתף בסבב גם משקיע נוסף שהשקיע 400 אלף דולר.

בשיחה עם גיקטיים הסביר יובל בהרב מה מצאה הקרן ב-Perception Point. לדבריו, "הדבר הראשון הוא הצוות, שהוא אחד המרשימים שפגשנו. אנחנו פוגשים הרבה יזמים, כולל בתחום הסייבר, אבל השלישיה של Perception Point הוכיחה הצטיינות וניסיון גם בשירות הצבאי וגם לאחר מכן בשוק האזרחי". היתרון השני, על פי בהרב, טמון בטכנולוגיה. "תחום הסייבר רווי בחברות, אבל נדיר למצוא חברות שפועלות בשיטות ובאיזורים חדשים". ההשקעה ב-Perception Point היא ההשקעה הרביעית שמבצעת הקרן מאז שהוקמה בתחילת השנה, כשקדמו לה SpacePharma, שמפתחת ננו-לוויינים המיועדים לניסויים מדעיים; Cabara, שמפתחת פתרון אבטחה למסחר אלקטרוני ו-Twiggle, שמפתחת טכנולוגיית חיפוש חדשה לשילוב באתרי מסחר אלקטרוני.