מקור: Uber

מאת עומר כביר, כלכליסט

ממשיכה לדהור קדימה: מפתחת אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר מעוניינת לגייס קרוב למיליארד דולר לפי שווי עתק של בין 60 מיליארד ל-70 מילארד דולר – כך מדווח הניו יורק טיימס.

סבב הגיוס הנוכחי, השמיני בחמש השנים האחרונות, צפוי להפוך את אובר לסטארטאפ הפרטי עם שווי השוק הגבוה בעולם, לאחר שבסבב הגיוס שערכה החברה בקיץ הוערך שווייה ב-50 מיליארד דולר. עד היום גייסה אובר 8.21 מיליארד דולר בסך הכול, 6.7 מיליארד מהם ב-12 החודשים האחרונים. הגיוס הגדול הראשון של החברה, 1.2 מיליארד דולר, בוצע ביוני 2014 ואז עמד שווייה על 18.2 מיליארד דולר.

הליך הגיוס נמצא עדיין בראשיתו ובשבועות הקרובים צפויה החברה לדבר עם משקיעים פונטציאלים. זאת, אחרי שההנהלה הבכירה של החברה אישרה לאחרונה את היציאה לגיוס. אף שחברות כמו פייסבוק הקדימו סבבי גיוסים גדולים להנפקה ראשונית, מייסד ומנכ"ל אובר, טראוויס קאלניק, אמר שהנפקה על נמצאת על סדר היום של החברה. “אנחנו כמו תלמידי כיתה ח'”, הוא הסביר במהלך ועידת WSJDLive של הוול סטריט ג'ורנל השבוע. “אנחנו בחטיבת ביניים ומישהו אומר לנו שאנחנו צריכים ללכת לנשף הסיום. זה מוקדם מדי. אנחנו צריכים להגיע קודם לתיכון לפני שאנחנו מדברים על דברים כאלו".

אובר, שהוקמה ב-2009, פעילה היום ב-300 ערים ב-63 מדינות והיא בפועל חברת התחבורה הציבורית הגדולה בעולם. חרף הגידול העצום שרשמה, לחברה תקורה נמוכה יחסית שכן הנהגים שעובדים בשירותה לא מוגדרים כעובדי החברה אלא כקבלנים עצמאים. מודל זה מאפשר לאובר להיכנס למוקדי פעילות חדשים בלי הצורך להקים תשתית מקומית רחבה בדמות רכישת צי רכב ושכירת נהגים ועובדים אחרים שיתחזקו אותם.

מודל זה, וכן מנהגים אחרים של החברה כמו שימוש בנהגים חסרי רישיון מתאים לבצע עבודה של נהגי מוניות, הוליד עימותים ותביעות משפטיות רבים במדינות השונות שבהן פעילה אובר, ובאזורים מסוימים אף נאסרה פעילות החברה לחלוטין. חרף זאת, וחרף הביקורת הרחבה שמופנה כלפי אובר בתקשורת, היא לא התקשתה לגייס סכומים רבים ממשקיעים בולטים כמו קרנות ההון סיכון Benchmakr ו-Google Ventures, גולדמן סאקס, או ענקית האינטרנט הסינית באידו.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

מיקרוסופט תרכז את כל פעילות הסייבר שלה בישראל 

יישום מקימה קרן חדשה להשקעה בטכנולוגיות חקלאיות

חברת דואט מדיה, מפתחת האפליקציה Everything.Me Launcher החליטה על הפסקת פעילותה הנוכחית ושיחרור מרבית הצוות שלה. ההחלטה התקבלה אף על פי שבקופת החברה נותר חלק נכבד מהכספים שגייסה. בסך הכל גייסה החברה עד היום 40 מליון דולרים ממשקיעים כמו SingTel Innov8, מוזילה, DFJ, DFJTF, קבוצת BRM ו-Horizons.

עמי בן-דוד, יחד עם ג'ואי שמחון ורמי קסטרשטיין, ייסדו את החברה בשנת 2010, כאשר בשנת 2011 חשפה החברה את מוצר החיפוש הראשון שלה שנקרא do@. בכנס טקראנץ׳ דיסרפט.

לאחר מכן, דואט החליטה להשיק את עצמה מחדש בכנס SXSW תחת המותג "Everything Me", שם גם זכתה החברה בתואר האפליקציה האהובה ביותר על משתתפי הכנס. Everything.me רצתה להמציא מחדש את האופן בו אנו צורכים את התוכן והאפליקציות בסמארטפונים שלנו כל זאת באמצעות מסך בית דינאמי בשם Everything.me Launcher.

15 מיליון הורדות ללא מודל עסקי

המוצר הראשי של החברה, מסך בית לאנדרואיד, היה מדורג אמנם בעשיריה הראשונה בקטגוריה שלו מעל 40 מדינות וייצר עבור מפתחי אפליקציות אחרות כמיליון הורדות בחודש דרך מערכת ההמלצות המובנית בו. עם זאת, לפי גורמים בחברה, לא ניתן היה להמיר מספרים מרשימים אלו לכדי הצלחה עסקית.

סגירת חברה אינו עניין של מה בכך לשלושת היזמים שעבדו 5 שנים על מוצרים שונים וניסו מודלים עסקיים מגוונים כדי לייצר עסק צומח, ויש לציין כי מתוך אחריות כלפי חברי הצוות וכספי המשקיעים, החליטה החברה כי למרות ההישגים המרשימים והצמיחה הניכרת – 15 מיליון התקנות ברחבי העולם – עליה להפסיק את פעילותה בהעדר היכולת לבסס מודל עסקי ודאי.

דף מיוחד לפניה לעובדי החברה

צוות החברה שמנה 36 עובדים, נחשב לאחד מצוותי התוכנה והמובייל הטובים בישראל אשר בוודאי יזכה בפניות רבות מחברות גדולות וסטארטאפים המגייסים בימים אלו ללא הרף, אך כדי להפוך את ההליך לפשוט וקל יותר ולסייע לעובדים במציאת האתגר הבא שלהם, החברה הקימה אזור באתר האינטרנט שלה בו ניתן לבצע פנייה ישירה אל חברי הצוות – http://everything.me/team

״זו החלטה כואבת, בנינו צוות מדהים ומוצר שהשקענו בו את כל כולנו וקיבל את אהבת המשתמשים. אין לי ספק שעוד נשמע רבות על יוצאי החברה וכי הם יביאו את הדרך המיוחדת שגיבשנו לבניית מוצרים וטכנולוגיה לחברות אחרות שיהיו בנות מזל לקבל אותם״ מסר ג׳ואי שמחון, מייסד וסמנכ״ל הטכנולוגיות של החברה.

סגירת החברה מעלה שאלות בנוגע לחברות Consumer אחרות שהוקמו כאשר הורדות היו המדד האולטימטיבי לניבוי סיכויי הצלחה. מדד זה השתנה עם הזמן לכמות משתמשים חוזרים וכמובן בשנים האחרונות מחפשים את אלו המסוגלות להוכיח מודל עסקי בר קיימא. לא מעט סטארטאפים ישראלים שנמצאים בעולם המובייל עדיין לא פיצחו את המודל העסקי שלהם ונמצאים בשלב בו מרכזים את מרבית המאמצים להביא את המשתמשים. האם סגירת דואט מדיה תהווה איתות לחברות אלו שיאלצו למצוא מודל ודאי או לסגור את שעריהן אף הן?

הפוסט נכתב על ידי דוד מירצ'ין, שותף, קבוצת קניין רוחני וטכנולוגיה ועשהאל רוזנברג.

הסדר "נמל המבטחים" התיר העברת מידע אישי של אזרחי האיחוד האירופי לארה"ב. ההסדר לא נועד רק לחברות אמריקאיות או מהאיחוד, אלא גם חברות ישראליות, אשר אוספות מידע אישי מלקוחות או עובדים בעלי אזרחות אירופית כדי להעביר את המידע לארה"ב, בין השאר, לאחסון המידע בענן אשר שרתיו ממוקמים בארה"ב.

בהחלטה מעניינת שניתנה על ידי בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי ביום 06.10.2015, הוכרז כי השימוש בהסדר "נמל המבטחים" להעברת מידע בין אירופה לארה"ב אינו תקף. ננסה לעמוד כאן על הרקע של ההסדר, החלטת בית הדין האירופי, משמעות ההחלטה והשלכותיה על חברות ישראליות ואילו אלטרנטיבות עומדות בפניהם היום.

1. מהו הסדר "נמל המבטחים"?

הוראות הדירקטיבה האירופית להגנה על מידע אישי (95/46/EC) דורשות מחברות האוספות מידע אישי הנוגע לאזרחי האיחוד האירופי לא להוציא אותו מגבולותיה, אלא בהתקיים חריגים ספציפיים, ביניהם העברת מידע לטריטוריה שהוכרזה על ידי האיחוד האירופי כמספקת רמה הולמת (Adequate level) של הגנה למידע האישי. ניתן לבסס "רמה הולמת של הגנה על מידע" בכמה דרכים, אחד מהם היא הצהרת אישור של הנציבות האירופית כי הטריטוריה מבטיחה רמה הולמת של הגנה על מידע אישי.

בשנת 2011, ישראל הוכרזה על-ידי האיחוד האירופי כאחת מהטריטוריות המבטיחות רמה הולמת של הגנה על מידע אישי, ובעקבות אותה הכרזה ניתן להעביר מידע אישי בחופשיות ממדינות האיחוד לישראל.

לעומת זאת, רמת ההגנה על מידע בארה"ב והפרקטיקות הנהוגות בה להגנה על מידע אישי אינן עומדות בסטנדרט האירופי ככאלו המספקות רמה הולמת של הגנה. אולם, לאור חשיבותו של הסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי, נציגי הצדדים עמלו על פתרון הולם לסוגיה. וכך, בהחלטת נציבות האיחוד אירופי מיום 26.07.2000, נקבע שתאגידים אמריקאים הכלולים בהסדר "נמל המבטחים", מבטיחים רמה הולמת של הגנה על מידע אישי. לפי ההסדר, ארגון אמריקאי המעוניין להיכלל בהסדר, צריך להתחייב לקבל על עצמו עקרונות הגנת מידע אישי העונים לדרישות האיחוד האירופי. מאז, למעלה מ-4,500 חברות, הכוללות חברות בעלי משרדים ראשיים בישראל, אימצו את ההסדר בכדי לאפשר העברת מידע אישי לחברות בת אמריקאיות.

2. חשיפתו של סנודן כטריגר ההחלטה

בשנת 2013 התפרסמה חשיפתו של אדוארד סנודן על השימוש שעושים שירותי המודיעין האמריקאים במידע המועבר ו/או מאוחסן בארה"ב, ללא פיקוח שיפוטי כלשהו, וכלל בין היתר ניתוח מאסות של מידע אשר הועבר ממדינות האיחוד האירופי, וכלל בתוכו מידע אישי של אזרחי האיחוד האירופי.

לאור החשיפה, הגיש מקס שרם, סטודנט אוסטרי למשפטים, תביעה כנגד פייסבוק באירלנד על כך שהיא אינה נותנת הגנה מספקת לאזרחי האיחוד, למידע המועבר לשרתי חברת האם פייסבוק ארה"ב, אשר מעבדים את המידע. הרשות המקומית להגנה על מידע (DPA) באירלנד קבעה כי הם כבולים להסדר "נמל המבטחים". בעקבות כך, שרם תבע, ובית הדין הגבוה באירלנד הפנה את העניין לבית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי על מנת לקבוע האם ל-DPA ישנה סמכות לבחון את רמת ההגנה על מידע תחת הסדר "נמל המבטחים", או שמא הם כבולים להחלטת הנציבות משנת 2000. בשלהי ספטמבר 2015, פרקליט האיחוד ייבס בוט (Yves Bot) הגיע למסקנה בחוות דעת כי פרקטיקות האיסוף וגישה למידע אישי של אזרחי איחוד על ידי שירותי המודיעין האמריקאים אינו עולה בקנה אחד עם זכויותיהם הבסיסיות של אזרחי האיחוד לשמירה על פרטיות והגנה על מידע אישי כפי שנקבע בצ'רטר של האיחוד. הוא המשיך באומרו כי הערכת וקביעת הסטנדרט לרמה הולמת של הגנה על מידע אישי צריכה להיות תחת סמכותם של כל אחת מרשויות ה-DPA המקומיות באיחוד. לפיכך, לנציבות האירופית אין את היכולת להגביל את סמכותן של ה-DPA בשאלה האם ניתן למנוע העברת מידע מגבולות האיחוד, כאשר אותה רשות מקומית מאמינה כי לא נלקחו אמצעים מספקים להגנה על מידע אישי באזור שיפוט אליו מועבר המידע (ארה"ב למשל).

3. ממצאים מרכזיים בהחלטה

בעקבות חוות הדעת של פרקליט האיחוד בוט, יצא ביה"ד האירופי בהחלטה מיום 06.10.2015, תוך הטחת ביקורת בהחלטת המקורית של הנציבות משנת 2000 המאשרת את הסדר "נמל המבטחים". עיקרי הממצאים היו:

• לא ניתנה משקל לשאלה האם החוק בארה"ב מספק רמה הולמת של הגנה על מידע אישי;
• ההחרגה של גישה למידע משיקולי ביטחון לאומי, מניעת פשיעה וסיבות נוספות הינו רחב מדי ולא מידתי;
• החקיקה בארה"ב פוגעת באופן מהותי בזכות היסוד האירופית לפרטיות, ואין לאזרחי האיחוד סעד הולם בעקבותיה.
• לאור האמור לעיל, ביה"ד הכריע כי החלטת הנציבות האירופית בשאלת נאותות רמת ההגנה על המידע אישי, בטלה.

חברות אשר הסתמכו בצורה בלעדית על ההסדר "נמל המבטחים" כבסיס להעברת מידע אישי מהאיחוד האירופי לארה"ב, יצטרכו למצוא פתרון אחר, בשל ערעור מעמדו המשפטי של ההסדר. יתרה מכך, יתכן וחברות אלו יחשבו במקרים מסוימים כמפרות של הסכמי מסחר שונים המבטיחים עמידה בסטנדרטים של הגנה על מידע, ובמידה ואותה חברה המעבירה מידע אישי נחשבת לכזו "השולטת על המידע" (Data Controller), יתכן ותחשב כמפרה של חוקי הגנת המידע של האיחוד האירופי.

4. השלכות על חברות ישראליות

חוות דעתו של פרקליט האיחוד מעלה את האפשרות שהחלטות הנציבות בגין נאותות רמת ההגנה על מידע בטריטוריות מחוץ לאיחוד – למשל האם מידע אישי המועבר לישראל יכול להיחשב כמועבר בתוך מדינות האיחוד – יכול להיפתח מחדש בכל רשות מקומית נפרדת. ברם, ביה"ד לא אימץ עמדה זו, והגביל את ההחלטה למצב בארה"ב. לכן, מעמדה של ישראל כבעלת רמה הולמת של הגנה על מידע אישי נותר בעינה.

בכל אופן, הסדר "נמל המבטחים" שימש כהחרגה לגיטימית להעברת מידע אישי מישראל לחו"ל תחת תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), תשס"א-2001 (התקנות). הרשות למידע, טכנולוגיה ומשפט (רמו"ט) בישראל פרסמה הודעה רשמית, כי לאור החלטת ביה"ד, חברות ישראליות כבר לא יוכלו להסתמך על הסדר "נמל המבטחים", כדי להעביר מידע לארה"ב.

הדרך הפשוטה ביותר עבור חברות ישראליות לעמוד בתקנות הנ"ל תהיה ניסוח הסכם התחייבות בכתב עם החברה בחו"ל אליה מועבר המידע האישי.

5. פתרונות חלופיים

חברות אשר הסתמכו בצורה בלעדית על ההסדר בכדי לאפשר להם להעביר מידע אישי מהאיחוד האירופי לארה"ב יאלצו למצוא בהקדם הסדרים חלופיים בכדי לאפשר את המשך העברת המידע. סוגיה זו תחול גם על חברות ישראליות אשר אוספות מידע אישי מאזרחי האיחוד האירופי. יצוין כי הפתרונות החלופיים המוצעים כאן אינם חפים מפגמים, ולא ניתן לראות בהם פתרון מושלם. האפשרויות המרכזיות הן:

• קבלת הסכמה מנשוא המידע להעברת המידע. ברוב המקרים, ההסכמה צריכה להיות מפורשת, ספציפית ובגמירות דעת מלאה כדי שתוכר כתקפה. אנו ממליצים ללקוחות לקיים רשומות של ההסכמה בכתב, אשר הגישה אליהן מיידית, כדי להתמודד ביתר קלות עם טענות עתידיות של אי קבלת הסכמה. קבלת ההסכמה מנשואי מידע תתאפשר בעיקר כאשר מדובר בלקוחות החברה, ופחות בסוגיה של עובדים, מאחר והרגולטורים השונים נוטים לדעה שלעובד לא קיימת האפשרות לקבל החלטה משוחררת מעכבות כאשר מעסיקו "מבקש" אישור על העברה של מידע אישי.
• תניות חוזיות סטנדרטיות. הנציבות האירופית אימצה סטנדרט של סעיפים חוזיים בין מעביר המידע למקבל המידע, על מנת לוודא רמה הולמת של הגנה על מידע אישי. אפשרות זו אומנם מקילה על התהליך, אולם הצדדים צריכים להחליט באיזה סעיף להשתמש, לרבות, איזה צד "שולט על המידע" (Data Controller) לטובת מטרות הגנת המידע של האיחוד. מאחר ועיקר החבות במקרה של הפרה תהיה על הצד אשר יחשב כ-"Data Controller" הצדדים אינם רוצים להכריע בסוגיה הזו מראש. יתרה מכך, הסטנדרט משתנה ממדינה למדינה באיחוד האירופי, למשל בשאלה מהו התבנית החוזית אשר יש להגיש לרשויות המקומיות השונות, או האם נדרש אישור מהרשות.
• הסדרים מסחריים כובלים (BCR's). הסדרים אלו מאפשרים העברה של מידע בין חברות בת שונות. כל הסדר כזה דורש אישור של אחד מה-DCA המקומיות באיחוד. מדובר בתהליך ארוך ויקר (מעל 18 חודשים), ולכן, בעוד שלחלק מהחברות זה יכול להיות פתרון ארוך טווח, לרוב החברות מדובר באפשרות לא ריאלית.

6. מה צופן לנו העתיד?

כאמור, החלופות להסדר המוזכרות לעיל אינן חפות מפגמים, ולא תמיד ניתנים ליישום. ניתן לומר שקבלת הסכמה היא האפשרות הטובה ביותר מבין החלופות הקיימות, ואנו ממליצים ללקוחות לבחון את מדיניות הפרטיות שלהם ולוודא שהם נותנים מידע ספציפי ומפורט, כאשר מידע אישי של אזרחי האיחוד האירופי מועבר לגורמים מחוץ לאיחוד או ישראל, וטוב שישקלו קבלת הסכמה מגולשים בעזרת אופציית "check the box".

חשוב לציין שאופציות ההסדרים המסחריים והתניות החזיות הסטנדרטיות עדיין חשופות לפגיעה הפוטנציאליות בזכויות הפרטיות של אזרחי האיחוד, אשר הוזכרו בהחלטת ביה"ד: חברה אמריקאית אשר מקבלת מידע עלולה לקבל צו מאחת הרשויות בארה"ב לגלות מידע אישי של אזרחי האיחוד הרבות, ולכן קבלת הסכמה מנושא המידע תיחשב למועדפת ביותר. אף על פי כן, ועדת האיחוד העוסקת בנושא הוציאה לאחרונה הצהרה שתיכנס לתוקף בתקופה הקרובה.

הרשויות בארה"ב ובאיחוד האירופי נמצאים בדיונים נמרצים על מנת למצוא חלופה להסדר "נמל המבטחים", עם תאריך יעד לא רשמי של ינואר 2016. בינתיים, במקום להסתמך על מסגרת רגולטורית של "one-size fits most" בדמות הסדר "נמל המבטחים", חברות תצטרכנה לבחון אד-הוק סוגיות של העברת מידע, כל מקרה לגופו.

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ או תחליף לייעוץ והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

קרדיט תמונה: eu flag via shutterstock

קרדיט תמונה: usa and eu flags via shutterstock

מאת נדב טסלר, משווק פנסיוני, מנהל המוצר באגף השיווק במנורה מבטחים.

שנת 2015 כללה שורה של אקזיטים ישראלים מרשימים במיוחד שטיפסו לסכומים גדולים וחיזקו את הנוכחות של מעצמות טכנולוגיות בינלאומיות בישראל. רק בשבוע שעבר נתבשרנו על רכישת Secure Islands הישראלית, חברת הסייבר השלישית שרוכשת מיקרוסופט בישראל רק מתחילת 2015.

מסקר שערכה לאחרונה חברת ג'ון ברייס נראה שהחלום על המיזם הבא ממשיך לפעום בקרב העוסקים בתחום. 27% מהנשאלים בסקר היו רוצים להקים סטארטאפ משלהם ו-47% שוקלים לפתוח אחד בעתיד.

הישרדות שדרות רוטשילד

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 46% מהסטראטאפים שהוקמו בישראל נסגרו תוך פחות משלוש שנים מהיום בו הוקמו. נתונים אלה נמוכים אפילו יותר מהנתונים של יתר העסקים בישראל, שם 74% מהעסקים שורדים את השנה השלישית שלהם. למרות החלומות הרחוקים על הצלחה ולמרות הנתונים המאכזבים על אחוזי השרידות של העסקים בישראל רק מעטים מהעצמאים טורחים בכלל לדאוג לעצמם לפנסיה.

בעוד של-86% מהשכירים מעל גיל 20 יש הסדר פנסיוני, רק 30% מהעצמאים בישראל דאגו לפתוח לעצמם אחד כזה.

ארבע סיבות למה כדאי לכם להתחיל לחסוך

מרבית העצמאים שלא חסכו לפנסיה עשו זאת מסיבות של קשיים כלכלים, אחרים עדיין חולמים על האקזיט. עד אז קבלו ארבע סיבות לכך שכדאי לכם להתחיל לחסוך כבר עכשיו:

1. פטור ממס רווחי הון

משקיעים כספים בבורסה? שומרים את הרווחים בתיק השקעות? אתם בוודאי יודעים שהרווחים שלכם חייבים במס רווחי הון של 25%. כעצמאים אתם יכולים להפקיד כספים בקרן השתלמות עד לתקרה שנתית של 18,480 שקלים. אמנם את הכספים יהיה ניתן למשוך רק בעוד שש שנים, אבל אז הכספים יהיו פטורים ממס רווחי הון.

2. מדובר בהוצאה מוכרת

חיסכון לפנסיה ולקרן השתלמות הוא הוצאה מוכרת עבורך. עבור ההפקדה תקבל הטבות מס מסוג ניכוי שתקטין את ההכנסה החייבת שלך במס. והטבת מס נוספת מסוג זיכוי שתקטין את המס אותו תשלמו.

לדוגמא:

תקרת ההכנסה השנתית לעצמאי לצורך קבלת הטבות מס עומדת על 208,800 ₪, כאשר סכום ההפקדה המרבי הוא 16% מתקרת ההכנסה, 33,408 ₪.

ההפקדה לקרן הפנסיה חסכה לחוסך תשלום מס בשווי של 10,774 שקלים. כלומר רווח של 32% עבורך. חישוב של הטבות מס בהתאם להכנסה השנתית שלך אפשר לעשות באמצעות מחשבון הטבות מס.

בנוסף, במידה ויש לכם קשיים תזרימים ניתן לקחת הלוואה על חשבון ההפקדה לקרן ההשתלמות ולהפקיד את הכספים ישירות לקרן הפנסיה שלכם. בצורה הזאת הכסף בקרן ההשתלמות צובר ריבית, ובנוסף מקבלים הטבת מס על ההפקדה לקרן הפנסיה ואת ההלוואה מחזירים רק כעבור שש שנים.

3. הנחה בתשלומי ביטוח לאומי

הפקדת לקרן פנסיה? חסכת בקרן השתלמות? קיבלת הטבת מס שמקטינה לך את ההכנסה החייבת וכתוצאה מכך גם את תשלומי ביטוח לאומי.

4. ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה

מלבד חיסכון לפנסיה, הפקדה לפנסיה מעניקה ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה. במקרה של אירוע ביטוחי שימשך לתקופה העולה על 90 ימים תקבלו קצבה מקרן הפנסיה שעשויה להגיע ל-75% מהשכר ממנו הפקדתם לקרן.

עדיין לא השתכנתם? בקרוב לא תהיה לכם בררה

הצעת חוק חדשה שהוגשה על ידי חבר הכנסת אלי כהן ממפלגת כולנו קוראת לחייב עצמאים לחסוך לפנסיה. בהתאם להצעת החוק, עצמאים להם יש עסק הקיים יותר משנתיים ידרשו להפקיד לפנסיה עד 10% מהשכר הממוצע במשק, כ-920 שקלים בחודש.

במידה ולא תפקידו לפנסיה, תאבדו הוצאה מוכרת בסכום כפול מזה שנדרשתם להפקיד. הגזר הוא שבמידה והעסק ייסגר בעתיד תוכלו למשוך חלק מכספי הפנסיה בפטור ממס בדומה לכספי הפיצויים שמושכים השכירים. עד כמה הצעת החוק קרובה למימוש? ההצעה זכתה לברכת הדרך מצד להב, לשכת העצמאים בישראל, ועברה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה בכנסת.

קרדיט תמונה: save money via shutterstock

משמאל לימין: אייל ניב ואיתי הראל

פיטנגו ונצ'ר קפיטל, אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בישראל, מרחיבה את בסיס השותפות ומודיעה על מינוי שני שותפים מנהלים נוספים לקרן: איתי הראל, ששימש בשנים האחרונות שותף כללי בפיטנגו, ומתמחה בהשקעות בתחומי מדעי החיים, מכשור רפואי ורפואה דיגיטלית, ואייל ניב, שבתפקידו האחרון שימש שותף מנהל בקרן גיזה ומתמחה בהשקעות IT בשלבים מוקדמים.

חמי פרס ורמי קליש, שותפים מייסדים בפיטנגו, ציינו כי "צירופם של איתי ואייל כשותפים-מנהלים בקרן, הינו חלק ממהלך הצמיחה וההתרחבות בפעילות ההשקעה של פיטנגו בשנים האחרונות. אנחנו שמחים על קידומו של איתי, אשר הוביל בשנים האחרונות מהלכים רבים בפיטנגו בתחומי המכשור הרפואי והרפואה הדיגיטלית, לצוות השותפים-המנהלים. פרס וקליש הוסיפו ואמרו "אנו מברכים את אייל ניב על הצטרפות לצוות כשותף-מנהל. לאייל רקורד מרשים ונסיון עשיר בהשקעות הון סיכון בתחומי הטכנולוגיה, ואנו משוכנעים שתהיה לו תרומה להמשך פיתוח התכנית האסטרטגית של הקרן, לקידום חברות הפורטפוליו ובביצוע השקעות בחברות בשלבים שונים ובתחומים שונים."

איתי הראל (48), ביצע מגוון רחב של השקעות במסגרת תפקידו האחרון כשותף כללי בפיטנגו, ובהן EarlySense (אשר גייסה לאחרונה הון משחקנים אסטרטגיים כגון סמסונג ו-Mitsui, Inotek (שהשלימה לאחרונה הנפקה ראשונה והנפקה שניה לציבור בבורסת הנאסד"ק), LifeBond והוביל סיבוב השקעה ראשון בחברת Medisafe. לאיתי למעלה מ-20 שנים של ניסיון בתעשיית מדעי החיים, בתוך כך בפיתוח עסקי וטכנולוגי ובתפקידי ניהול בכירים בחברות המתמחות בתחומים כגון פארמה, תרופות, מכשור ואבחון רפואי, בארץ ובארה"ב. בתפקידו האחרון לפני שהצטרף לפיטנגו בשנת 2006, שימש איתי כמנהל פיתוח תאגידי בחברת נקטר תרפיוטיקס, ובמסגרת תפקידו היה אחראי על תכנון אסטרטגי ומיזוגים ורכישות. לאיתי תואר ראשון בהנדסה כימית וביוטכנולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון, ותואר שני מבית הספר למנהל עסקים מאוניברסיטתMIT בבוסטון.

אייל ניב (42), מצטרף לפיטנגו לאחר ששימש בתפקידו האחרון כשותף מנהל בקרן גיזה. לאייל ניסיון רב שנים בהשקעות בתחומי תשתיות IT, תוכנה אירגונית, אינטרנט ומובייל. בין ההשקעות הבולטות בהן היה מעורב בשנים האחרונות, ניתן למנות את XtremIO שנרכשה ע"י EMC, פבלס שנרכשה לאחרונה ע"י פייסבוק, Oplus שנרכשה ע"י אינטל ו-Cyota שנרכשה ע"י RSA. לצד התמחותו בהשקעות טכנולוגיה, אייל נמנה על מייסדי 'הסדנא לידע ציבורי'. לפני שהצטרף בשנת 2000 לקרן גיזה, שימש אנליסט פיננסי בחברת הייעוץ הכלכלי גיזה, והתמחה בהערכות שווי ומיזוגים ורכישות. לאייל תואר ראשון בכלכלה ומימון תאגידי מאוניברסיטת Witwatersrand שביוהנסבורג, דרא"פ.

קרן פיטנגו משקיעה במיזמים טכנולוגיים ויזמים החל משנת 1993. סך ההון המנוהל על ידי קבוצת פיטנגו עולה על 1.6 מילארד דולר. פיטנגו משקיעה בחברות הייטק ישראליות, בתחומי הטכנולוגיה השונים ובכל השלבים. עד היום השקיעה פיטנגו בלמעלה ממאתיים ועשר חברות הייטק ישראליות

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין Popular Science ישראל בגיליון 257 שראה אור בספטמבר 2015 ונכתבה במקור על ידי קורי ס. פאוול.

בחיפוש אחר חיים על כוכב אחר חלה לאחרונה תפנית מפתיעה כשכדור קרח של ירח שנמצא במסלול לווייני מסביב לכוכב צדק הפנה את מיקודו מהמאדים לכיוון אירופה. כדי להבין מדוע, צריך פשוט להסתכל על שלושת המספרים האלה: אפס, 1.33 מיליארד, 3 מיליארד.

הראשון הוא נפח המים שיודעים על קיומם על המאדים (מצטער, קרח-עד ואפיקי נהרות יבשים בני מיליארד שנים לא נחשבים). השני הוא נפח המים על כדור הארץ, שנמדד בקילומטרים מעוקבים. השלישי הוא נפח המים בקילומטרים מעוקבים שמדענים מעריכים שזורמים ממש מתחת לפני השטח הקפואים של אירופה. אכן, למאדים אולי היו אוקיינוסים לפני מיליארדי שנים, אבל לאירופה יש אחד כרגע – והוא גדול יותר מפי שניים מכל האוקיינוסים של כדור הארץ גם יחד.

כל מה שאנחנו יודעים על אודות החיים מצביע על כך שהם זקוקים למים. באותה מידה, בכל מקום על פני כדור הארץ שבו קיימים מים מתקיימים חיים. החשיבה הקונבנציונלית, אם כך, היא שאם אנחנו רוצים למצוא חיים על כוכב אחר הדבר הראשון שאנחנו צריכים לחפש עליו הוא מים. אירופה הוא העולם הרטוב ביותר המוכר במערכת השמש. חיים צריכים גם מזון ואנרגיה. גם את אלה יש לאירופה: האוקיינוס שלו עשוי להיות מוזן על ידי קילוח של כימיקלים אורגניים ובחישה של פתחים געשיים כמו אלה שמנקדים את הרכס המרכז אטלנטי. אם יש מקום במערכת השמש שמכיל את התשובה לשאלה "האם אנחנו לבד?", ההימור הטוב יותר הוא שזה אירופה ולא מאדים.

תצלום התקריב של אירופה, שצולם על ידי גלילאו ב-1997. התצלום עבר שיפורי צבע כדי לחשוף פרטים על פני השטח. שטח בצבע כחול-לבן מציג מי קרח טהורים באופן יחסי. פסים אדומים עשויים להכיל מלחים מאוקיינוס. (תצלום: מדע פופולארי)

זה לא אומר שיהיה קל לקבל את התשובה – רחוק מזה. כדי לתת לכם את התחושה המדויקת כמה קשה זה יהיה, בדקו שלושה מספרים נוספים: 965 מיליון – מרחק הטיסה הממוצע, בקילומטרים, מכדור הארץ לאירופה, ופירוש הדבר שהמסע הזה עשוי לארוך שש שנים לפחות; 500 – מנת הקרינה הממוצעת, ביחידות רם ליום, על פני השטח של אירופה, מספיק כדי לטגן רכיבי חשמל בלתי מוגנים של מעבורת חלל בתוך ימים ספורים; ו-16 – העובי המוערך הממוצע, בקילומטרים, של קליפת הקרח של אירופה, עבה פי יותר מארבעה מהקרחונים המכסים את אנטארקטיקה. ההתגברות על המספרים האלה תבחן את גבולות כושר ההמצאה האנושי. אבל הולכים וגוברים קולות המדענים שטוענים שאנחנו חייבים לנסות.

פרוייקט של שני מיליארד דולר

במאי שעבר החליטה נאס"א סוף סוף להתחיל בפיתוחה של גששת שתבקר באירופה מתישהו בעשור הקרוב. פרטים רבים של המשימה, כולל שמה, עדיין נמצאים באוויר. אבל נאס"א בחרה את תשעת הכלים המדעיים שיבצעו את המסע על סיפון המעבורת כדי לאסוף נתונים, והקונגרס הקצה את המימון כדי להוציא לדרך את הפרויקט שעשוי לעלות שני מיליארדי דולרים.

החדשות האלה גרמו לנאמנים לאירופה להרים כוסית, כשהם מסוחררים מתדהמה. "אנחנו מבינים עד כמה אירופה מיוחד. זה שווה את ההשקעה. זה שווה את הסיכון", אומרת לואיז פרוקטר, מדענית כוכבי לכת במעבדת הפיזיקה היישומית של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. פרוקטר כבר ביצעה את ההשקעה הזאת בעצמה, ובילתה מחצית מהקריירה שלה בחקר פני השטח הייחודיים והקפואים של אירופה. "אני רק מקווה שנצליח להגיע לשם עם משהו כשאני עדיין בחיים".

לפעמים תגליות גדולות מתחילות עם מה שאי אפשר לראות. כזה היה המקרה כשה-Voyager 2 חלף על פני אירופה בטיסה ב-1979. הוא שלח ברדיו תמונות חזרה הביתה שחשפו עולם לבן כמו קרחון שסוע בחתכים חומים מסתוריים, ושטוח לחלוטין. "בלי מכתשים. הוא פשוט נראה כמו שקית קרח. זו הייתה הפתעה גדולה", נזכר אד סטון, מדען פרויקט ה-Voyager במשך תקופה ארוכה. המחסור במכתשים הצביע על פני שטח שמשתנים במהירות ומוחקים במהירות את הצלקות של פגיעות אסטרואידים; עובדות אלה, בתורן, רמזו על כך שחייב להיות מקור אנרגיה שטרם זוהה שמניע את הפעילות הזאת. כיום אנחנו יודעים שהאינטראקציות של כוח המשיכה של אירופה עם אלה של הירחים הגדולים האחרים של צדק מותחים ומכווצים את פניו, ומייצרים חום חיכוך (בדומה לשפשוף הידיים זו בזו) ואוקיינוס חמים ואדיר ממדים. מעטה הקרח הוא רק הקצפת.

שלוש שנים אחרי שה-Voyager חלפה על פני אירופה, הסופר ארתור סי. קלארק הוקסם כל כך מהתגלית שהוא השתמש באירופה כתפאורה לספרו 2010. הוא דמיין שזהו עולם המאוכלס על ידי יצורים ימיים פרימיטיביים ומוגן על ידי המונוליתים מהספר 2001: אודיסאה בחלל. הם שלחו אזהרה לבני האדם: "כל העולמות האלה שייכים לכם – פרט לאירופה. אל תנסו לנחות שם". בקרב מדעני כוכבי לכת, המילים האלה הפכו גם לבדיחה פנימית ולסוג של התגרות.

סיכוי גדול להמצאות חיים

ב-1995 נכנסה ספינת החלל גלילאו של נאס"א למסלול לווייני מסביב לצדק, והתצפית על אירופה התחדדה עוד יותר. סדרה של תמונות חדשות קרובות בהרבה הראתה שהחתכים שעל הירח נראים כמו סדקים בקרח שהוצפו מלמטה. אזורים אחרים נראו דומים לקרח ימי שנשבר לחתיכות וקפא מחדש. אבל תפקודה של גלילאו נפגע בשל אנטנת רדיו פגומה שהגבילה את שידורי הרדיו שלה לטפטוף. על פני חלק גדול מאירופה היא לא הייתה מסוגלת לקלוט פרטים בגודל קטן מכ-1.5 ק"מ, והגששת הותירה אזורים מסוימים בלתי ממופים. שום מעבורת חלל לא הגיעה לביקור מאז שמשימת גלילאו הגיעה לסיומה ב-2003.
פרוקטר עשתה כמיטב יכולתה בסיטואציה הקשה, וחיברה בקפדנות את הצילומים בני שני העשורים כדי להראות שקרח פני השטח של אירופה נע באופן מעגלי כלפי מטה אל השכבות החמות יותר שמתחת וחזרה מעלה – גרסה קרה יותר של פעילות הלוחות הטקטוניים של כדור הארץ. בריטני שמידט, אסטרוביולוגית באוניברסיטת ג'ורג'יה טק, מצאה ראיות לקיומם של גופי מים בגודל אגם אירי שמוטמעים בקליפה של אירופה, אשר עשויים לפעול כצינורות הולכה בין האוקיינוס לפני השטח. כשמשלבים אותן יחד, התגליות האלה מצביעות על מודל מעניין. בעוד הקליפה מתערבלת לאטה, הקרח שעל פני השטח עשוי להעביר חמצן, מינרלים וכימיקלים אורגניים, שהופקדו בתוכו על ידי כוכבי שביט, אל תוך מעמקי האוקיינוס. בינתיים, קרח העולה כלפי מעלה או אגמים מתפרצים עשויים לשאת אל פני השטח ראיות לחיים. "אם נצליח להבין באמת כיצד פועלת קליפת הקרח, נוכל ללמוד על היכולת של אירופה לתמוך בחיים, ואיפה אנחנו צריכים לחפש", אומרת שמידט.

הגששת לאירופה תישא רדאר שמשדר אורכי גל קצרים וארוכים. אלה יחדרו את קליפת הירח כדי למדוד את עובי הקרח ולזהות כיסי מים (מדע פופולארי)

מחקרים מטווח רחוק שבוצעו לאחרונה הוסיפו למסתורין של אירופה. לפני כמעט שנתיים זיהו חוקרים שעבדו עם טלסקופ החלל האבל ענן אדים אדיר מרחף מעל חציו הדרומי. ככל הנראה מים נוזליים מסוגלים לפרוץ מבעד לקליפה ולעוף אל תוך החלל, ופירוש הדבר הוא שיש מים קרוב לפני השטח או שיש סדקים עמוקים מאוד בקרח. נוסף על כך, במאי שעבר דיווח צוות של המעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א על ניסויים שהצליחו לשחזר את הצבע האדום-חום של הפסים של אירופה: עושה רושם שהסימנים הם תוצר של מלחים ימיים שהגיעו לפני השטח וצבעם שונה על ידי הקרינה של צדק. אוקיינוס מלוח הוא בדיוק מה שהיית מצפה לראות כשמים באים במגע פעיל מאוד עם קרקעית ים סלעית, ומעלים מעלה מלחים מומסים. מים מעורבלים היטב ועשירים במינרלים מבשרים טובות לקיום חיים.

כל אלה היו הופכים את אירופה ליעד מרתק גם אם הוא היה נקודה חריגה ומוזרה; אבל הוא לא. עולמות קרח דומים זה לזה באופן כללי – כולל ירחים, כוכבי לכת ננסיים ואסטרואידים ענקיים – הם הנורמה באזור החיצוני האדיר של מערכת השמש. על פי המחקרים העדכניים ביותר, לתשעה לפחות מבין הגופים האלה יש גם אוקיינוסים פנימיים. אפילו פלוטו עשוי להיות רטוב מבפנים, חשד שנתמך על ידי הרי הקרח בגובה 3,350 מ' וגאולוגיות פני שטח דרמתיות אחרות שהתגלו לאחרונה על ידי הגששת New Horizons. במילים אחרות, רוב המים הנוזליים במערכת השמש נמצאים לא על פני שטחים סלעיים כמו כדור הארץ, אלא בתוך גופי קרח כמו אירופה. זה מעלה את ההימור במשימה הקרבה של נאס"א. אם נמצא ראיות לקיום חיים על אירופה, הדבר יצביע על קבוצה חדשה לחלוטין של עולמות הניתנים לאכלוס ברחבי מערכת השמש, וככל הנראה ברחבי היקום.

פחות או יותר מהרגע שבו גלילאו הגיעה לצדק, לפני 20 שנה, חסידי אירופה מנסים למצוא דרך לחזור ולחקור את הירח בצורה מפורטת יותר. לאורך הדרך הם עבדו על שלושה קונספטים שונים למשימות שנאס"א יזמה, ואז ביטלה. בשלב הזה הם מכירים את האתגרים של אירופה מכל הכיוונים.

המרחק הוא הפשוט ביותר, כיוון שיש לו פתרון ישיר באמצעות אמצעי שילוח והטסה חזקים. בעזרת רקטת Atlas V מהמדף, המסע אל אירופה יימשך שש שנים לפחות – זמן ארוך להכאיב עבור אקדמאים ותומכיהם הפוליטיים. לכן הקונספט העכשווי למשימת הטיסה לאירופה מציע לתפוס טרמפ על הרקטה של נאס"א שמתוכננת לשיגור בקרוב – Space Launch System – SLS (מערכת השיגור לחלל הענקית). בתצורה הראשונית שלה, ה-SLS תהיה בגובה 98 מ' ויהיה לה כוח דחיפה של 3.8 מיליון ק"ג. זה טוב מספיק כדי לצמצם בפוטנציה את זמן הטיסה לאירופה בחצי לפחות. בלוח הזמנים העכשווי של נאס"א, ה-SLS הראשונה תהיה מוכנה לטיסת מבחן ב-2018 – מוקדם מספיק בשביל משימה לאירופה, המתוכננת בינתיים לשיגור ב-2022.

מים אולי יש, אבל גם קרינה

ההתמודדות עם הקרינה מסובכת יותר. קונספט מוקדם יותר למשימה לאירופה כלל מעבורת לוויינית בעלת מיגון כבד שתוכננה לשרוד את המטח הבלתי פוסק של חלקיקים אנרגטיים ליד צדק. מהסיבה הזאת באופן חלקי, ההערכה הייתה שעלות הגששת תגיע לסכום נכבד של ארבעה מיליארדי דולרים ויותר. צוות שכלל את רוברט פפלארדו מ-JPL העלה פתרון פשוט וזול יותר: לוותר על הרעיון של טיסה לוויינית סביב אירופה, ובמקום זאת להתפשר על טיסה במסלול לווייני סביב צדק כולו. כשהמעבורת תטוס מסביב לכוכב הלכת הענק, היא תחלוף על פני אירופה כ-45 פעמים, ותגיע אפילו למרחק של 24 ק"מ מעל פני השטח שלו. אחרי כל מעבר היא תחזור במהירות לנקודה מרוחקת יותר של המסלול הלווייני שלה, שם רמות הקרינה נמוכות באופן משמעותי. הצוות מעריך שגישת ה"התקרב וברח" תאפשר לרכיבים החשמליים של הגששת לשרוד בקלות את שלוש השנים המיועדות למשימה.

אבל קרינה יוצרת אתגר מידע בנוסף לאתגר הפיזי. גם אם יש חיים על אירופה, וגם אם מחזוריות הקרח נושאת לפעמים אורגניזמים ימיים אל פני השטח, השדה המגנטי של צדק מפציץ אותם בחלקיקים אנרגטיים ברגע שהם נחשפים. החלקיקים האלה מפרקים מולקולות אורגניות, כך שיהיה קשה לזהות עקבות של מיקרובים חייזריים השוכבים על פני השטח של אירופה (לווייתן אירופי מוחף? אולי. אבל אף אחד לא מהמר על זה).

למרבה המזל, אירופה עצמו סיפק לכך פתרון. מתמרות האדים הקפואים עשויות להיפלט דגימות מים בגובה של עד 200 ק"מ מעל פני השטח – עמוק בטווח מסלול הטיסה של הגששת. קבוצה של מדענים התאספה לאחרונה בסדנה שנקראת "הפוטנציאל למצוא חיים בתמרות האדים של אירופה", כדי לחשוב כיצד לנצל את התגלית הזאת. הם הגיעו למסקנה שאפשר לשכוח מלמצוא מיקרובים שלמים. גם אם מי האוקיינוס של אירופה עשירים בחיים כמו האוקיינוסים של כדור הארץ, הסיכויים לאסוף תא חי הם קלושים. אה, ומעבורת החלל תנוע במהירות של 16,000 קמ"ש ביחס לתמרות האדים; כל חלקיק אוקיינוס, וכל אורגניזם בתוכו, יפגעו במעבורת במהירות גבוהה פי שישה מקליע של קלצ'ניקוב.

למרות זאת החוקרים אופטימיים, משתי סיבות. הראשונה, שמציאת חותמות כימיות של חיים היא דבר פשוט בהרבה ממציאת חיידק חייזרי שלם. כשלוקחים את זה בחשבון, שתי מעבדות זעירות על סיפון הגששת שיעדן יהיה למדוד את התרכובת של האדים שהן חולפות דרכם יוכלו לבצע את העבודה. הסיבה השנייה היא שיכול להיות שניתן יהיה לזהות מי ים נושאי חיים שקפאו בהבזק (או לפחות כימיה התומכת בחיים) על פני השטח של אירופה לפני שהם ייחשפו לקרינה שתשמיד אותם. הגששת תישא רדאר שיחקור אזורי קרח דק, ומכשיר שנקרא ספקטרומטר דימות יסרוק את תרכובת השטח בפירוט רב. אבל בסופו של דבר, תמרות האדים של אירופה יספקו כנראה רק ראיות נסיבתיות. הדרך הטובה יותר לקבל תשובות – שמציתה זיק של אור בעיניהם של החוקרים – היא להתעלם מהמונוליתים של ארתור סי. קלארק ולשלוח נחתת.

הטמפרטורה ביום חם: 134-

נוכל רק לנחש מה נמצא אם ננחת על פני השטח של אירופה. בני אדם מעולם לא נחתו על עולם קרח בעבר. המקבילות הקרובות ביותר הן אזורי הקוטב הצפוני והדרומי של כדור הארץ, אבל במובנים רבים הדמיון הוא שטחי בלבד. פפלארדו מצביע על כך שאירופה קר בהרבה, הטמפרטורות המרביות שם אף פעם לא עולות על 134 מעלות צלסיוס מתחת לאפס. בטמפרטורות האלה המים קשים כמו בטון ומייצרים תצורות חדשות של גאולוגיית קרח. קרינה שוחקת את פני השטח באופנים בלתי צפויים. בקיצור, אין לנו כמעט מושג על איזה סוג שטח אנחנו נוחתים, או מה נראה כשנגיע לשם.

אדם סטלצנר, מהנדס JPL שצוותו תכנן את מערכת הנחיתה המטורפת בגאוניותה skycrane (מנוף שמים) עבור נחתת המאדים Curiosity, מוכן למרות זאת לתכנן נחתת עבור אירופה. הוא מציין שהמהנדסים לא הכירו את נוף פני השטח של המאדים כשהנחתות Viking נחתו ב-1976, וזה עבר בהצלחה. נחיתה היא פשוט עניין של מדע רקטות. "מדובר באיזה משקל אתה יכול לשאת", הוא אומר, "כמה כוח, איזה גודל רקטת האטה". אם רוצים שהנחתת תחזיק מעמד למשך יותר מכמה ימים יש צורך גם בהרבה הגנה מפני קרינה. ככל שהנחתת כבדה יותר, כך המדחפים צריכים להיות גדולים יותר כדי להאט מ-19,000 קמ"ש במסלול לווייני ל-0 קמ"ש בנחיתה. וצריך שהמעבורת הלוויינית העיקרית תאתר אתרי נחיתה טובים לפני שחרור הנחתת. משימות קשות, אבל אין משהו יוצא דופן מבחינה הנדסית.
יש לסטלצנר כבר כמה רעיונות חכמים בנוגע לאופן שבו הנחתת עשויה לבצע את עבודתה המדעית. חילוץ דגימות מפני השטח הקפואים של אירופה לא ידרוש מקדח יקר, הוא מציין; הנחתת תוכל לבצע את העבודה בצורה אלגנטית יותר על ידי שימוש באספקת חשמל פנימית כדי להפעיל תנור חימום באחת מרגליה. מעט חום יהיה מספיק כדי להמס ולאדות את הקרח שמתחת. אז הנחתת תוכל לינוק את האדים מבעד לרגל, להעביר אותם דרך מעבדת כימיה מיניאטורית, ולחפש אחר סימני חיים. כשהנחתת תתמקם, היא תבצע חפירה זעירה, ותחדור דרך פני השטח החשופים לקרינה אל תוך הקרח הבלתי פגום שמתחת.
נאס"א הזמינה גם את סוכנות החלל האירופאית להגיש הצעה לנחתת לאירופה או לחודר קרח מהיר, שהוא למעשה כידון שמושלך אל תוך הקרח. כל אחד מהרעיונות האלה יצטרך לעבור תהליך סקירה, וכנראה לא יזכה לאישור רשמי עד 2016 או 2017. קיים גם עניין המימון: לנאס"א אין תקציב לנחתת אירופה, אף שכמה חברי קונגרס תומכים ברעיון.

החשש הגדול של מאמיני אירופה הוא לא שהאתגרים שבביקור בירח הקרח הזה הם מאיימים מדיי, אלא שהתהליך שיידרש כדי לבצע אותם יהיה פשוט יקר מדיי. המאדים קרוב יותר, נגיש יותר, ומוכר יותר; אם רק מחשבים את סכומי התקציב, זה המקום ללכת אליו. אבל אירופה הוא העולם עם המספרים המדעיים הזוכים. אם נשקיע את הזמן והכסף, משימה אל ירח האוקיינוס של צדק תוכל להניב את המספר המרגש ביותר מכול: 2, מספר המקומות ביקום שם אנחנו יודעים שקיימים חיים.

אוהבים מדע ולא מקבלים מספיק ממנו בגיקטיים? Popular Science ישראל וגיקטיים יוצאים בשיתוף פעולה במיוחד במסגרתו יוכלו 100 הגולשים הראשונים להנות מגיליון חינם של Popular Science מתנה, ללא כל התחייבות.  לפרטים נוספים

צילום: גיקטיים

חברות וארגונים כיום לא יכולים להרשות לעצמם לקבל החלטות רק על סמך תחושות הבטן. באופן טבעי, הולך וגדל חלקן במשחק של חברות שמציעות כלי מדידה ואנליטיקה מתקדמים. היום (ב') הודיעה חברת המדידה הישראלית SimilarWeb על השלמת סבב גיוס בגובה 25 מיליון דולר, שנועד בראש ובראשונה להרחיב את הפעילות הבינלאומית הענפה שלה. כספי הגיוס הקודם ייועדו בין השאר לצורך רכישות שביצעה החברה בישראל.

80 מיליון אתרים כבר בפנים

חברת SimilarWeb מודדת תנועה, זמן שהייה, איכות מגע ושימוש, ועוד מספר פרמטרים שונים ביותר מ-80 מיליון אתרים ו–3 מיליון אפליקציות ביותר מ–196 מדינות. המידע שמספקת החברה נועד לאפשר לחברות ולעסקים לנהל אסטרטגיות צמיחה והתרחבות יעילות יותר ברחבי האינטרנט ועולם המובייל. כך למשל מערכת מדידת האפליקציות במובייל של SimilarWeb מספקת תובנות למדדים שונים כמו הורדות או איכות השימוש וכך יוצרת תמונה מדויקת ואיכותית של המידע.

SimilarWeb הוקמה הוקמה ב-2009 על ידי אור עופר (32), מנכ"ל החברה, שתכנן בכלל להקים להוריו רשת חנויות תכשיטים אינטרנטית. לאחר מספר פיבוטים, החלה החברה לפתח את שירות ניתוח תנועת הגולשים לאתרים. המערכת של החברה מציגה ניתוח מפורט של תנועה, בהסתמך על טכנולוגיה שמורכבת מאיסוף נתוני מדגם של עשרות מיליוני משתמשים והסכמי דאטה עם ספקיות אינטרנט מרחבי העולם. ב-2014 הוסיפה החברה לשירותי המדידה שלה את תחום המובייל עם מוצר שמנתר מידע על היקפי ודפוסי שימוש באפליקציות. נכון להיום מעסיקה החברה מעל ל-250 אנשים ב-4 משרדים: בתל אביב, לונדון, ניו יורק וקייב

מאז הקמתה גייסה החברה כ-65 מיליון דולר, כשבין המשקיעים המרכזיים בחברה כיום ניתן למנות את יוסי ורדי, גיגי לוי, משה ליכטמן ו-Tancent הרשת החברתית הגדולה בסין. סבב הגיוס הזה נערך בהובלת קבוצת Naspers, קבוצת האינטרנט והתקשורת הדרום אפריקאית והלורד הבריטי דיוויד אליאנס.

על פי החברה ההון שגוייס ישמש להרחבה משמעותית של פעילות החברה ותכלול בין השאר פתיחת משרדים חדשים וקידום אסטרטגיית רכש. בנוסף, מתכננת החברה לגייס עוד כ-100 עובדים במהלך עד סוף שנת 2016. ביולי האחרון רכשה החברה את חברת Swayy הישראלית, תמורת סכום המוערך במספר מיליוני דולרים.

בתגובה לגיוס מסר אור עופר, מנכ"ל ומייסד SimilarWeb: "אנו שואפים להביא רמה חדשה של נראות דיגיטלית לאינטרנט כולו". עופר הוסיף: "השקעה זו מאפשרת לנו גידול עצום בהיקף הפעילויות שלנו, כך שנוכל להמשיך ולספק את המוצר באיכות הגבוהה ביותר בשוק ולספק את התמונה מדויקת ביותר של הנוף הדיגיטלי. קבוצת "נאספרס" (Naspers) ממשיכה להיות השותף המושלם לחברת SimilarWeb ומביאה איתה שפע של ידע וניסיון שיעזור לנו להמשיך להפוך לסמכות הבלעדית במדידת העולם המקוון".

בתשובה לשאלה היכן הוא רואה את SimilarWeb עוד 5 שנים מהיום, מסר עופר לגיקטיים: "עוד 5 שנים מהיום, אנו רואים את עצמנו כחברה המובילה בעולם שכולם משתמשים בה כדי לקבל מידע על העולם הדיגיטלי. דומה לאיך שהיום חברות מתייחסות לנילסן בטלויזיה".

איגור ריאבנקי, שותף בקרן AltaIR

הקרן החדשה של AltaIR, המתמקדת בהשקעות בחברות סטארטאפ ישראליות בשלבים מוקדמים, הודיעה היום (ב׳) על גיוס 30 מיליון דולר בהובלת קרן השקעות Millhouse של רומן אברמוביץ׳. הקרן של אברמוביץ אחראית לשליש מהסכום שגויס בסבב, כ-10 מיליון דולר.

מתמקדת בסטארטאפים בשלבים מוקדמים

חברת ההון סיכון AltaIR השקיעה עד היום בכ-80 מיזמים ברחבי העולם, בין היתר בישראל, ארה"ב, אירופה, אוסטרליה ורוסיה. החברה מתמקדת בהשקעות בסטארטאפים בשלבים מוקדמים מאוד (seed ו-pre-seed), בתחומי האינטרנט, המובייל ועוד. החברה הוקמה על ידי איגור ריאבנקי, יזם סדרתי יהודי ואנג'ל הפעיל בתחום למעלה מ-20 שנה. בשנה האחרונה החלה AltaIR להתמקד בהשקעות בישראל, ונכון להיום השקיעה ביותר מ-13 סטארטאפים ישראלים.

בחודשים האחרונים הקימה AltaIR את פלטפורמת AltaClub המאפשרת למשקיעים כשירים להיכנס להשקעות משותפות עם הקרן. ייחודה של הפלטפורמה הוא בכך שהיא מאפשרת למשקיעים המחפשים אחר דרך להיחשף להשקעות הון סיכון, להשקיע בחברות סטארטאפ יחד עם קרן הון סיכון, תוך הסתמכות ניסיונה של הקרן באיתור חברות ׳ראויות׳ להשקעה המצויות כאמור בשלבים מוקדמים, תוך כדי סיוע להתפתחותן והשבחתן. רף הכניסה להשקעות באמצעות הפלטפורמה עומד על כ-25 אלף דולר ופעילות הפלטפורמה מלווה על ידי משרדי עורכי הדין ורואי חשבון מובילים.

בנוסף, הקימה AltaIR את האקסלרטור AltaLab – תוכנית האצה המתמקדת באיתור מיזמים בעלי רעיונות מעניינים המצויים בשלבים מוקדמים מאוד, כך שבתוך שלושה חודשים יהיו בשלים מספיק להשקעת סיד של הקרן. בין החברות הישראליות שבהן השקיעה הקרן עד כה ניתן למנות את Imonomy KeepGo, Driveway, RoutPerfect, Cancelon ו-GuruShots, פלטפורמת גיימינג הפונה לקהילת אוהבי הצילום ברחבי העולם, שגייסה למעלה מ-500 אלף דולר מ-AltaIR וממשקיעים נוספים. 

מספר השקעות מוצלחות של AltaIR שהסתיימו באקזיט הן בחברת PandaDoc שפיתחה פלטפורמת רשת ומובייל לתקשורת המאפשרת לעסקים לשלוח הצעות עסקיות, חוזים ומסמכים אחרים, כאשר ניתן לחתום על המסמכים באמצעות חתימה דיגיטלית ו-Guide Financial, ספקית תוכנה ליועצים כלכליים ומשקיעים פרטיים מסן פרנסיסקו, שנרכשה על ידי John Hancock Financial.

איגור ריאבנקי, שותף בקרן AltaIR, אמר כי ״אני שמח על ההחלטה של קרן Millhouse להצטרף לקבוצת המשקיעים של AltaIR ורואה בכך הבעת אמון ביכולות המוכחות של AltaIR באיתור הזדמנויות השקעה מבטיחות בחברות סטארטאפ בשלבים מוקדמים״.

מקור: Signals Group

Signals Group, חברת ניתוח נתונים המספקת מודיעין ותובנות לחברות, הודיעה על השלמת סבב גיוס B בסך 15 מיליון דולר בהובלת סקויה ובהשתתפות המשקיעה הקיימת קרן TPY. החברה מעוניינת לסייע בכל הקשור לקבלת החלטות ארגוניות, על ידי הפיכת ביג דאטה לתובנות מעשיות ולהחלטות מסחריות אסטרטגיות. כדי לעשות זאת, היא עושה שימוש בתוכנת מודיעין שפיתחה, אשר הופכת נתונים חיצוניים מרובים כגון מאגרי מידע ודו"חות של חברות מחקר לתובנות מוחשיות, המציעות איך לקדם מוצרים ומותגים.

איסוף מודיעין אוטומטי

Signals Group נוסדה בשנת 2009 על ידי שני קציני מודיעין לשעבר: גיל שדה וקובי גרשוני. השניים בנו את המוצר על בסיס שיטות מודיעיניות צבאיות כדי ללמוד ולתאם בין נתונים חיצוניים, לחבר יחד אותות חלשים ולספק תובנות ערכיות במהירות. על ידי יישום מחדש של מתודולוגיה צבאית והפיכתה לרלוונטית לתחום ספציפי זה, החברה מציעה פתרון שלאו דווקא מציעות המתחרות בשוק. גישה זו בעצם מספקת יתרון תחרותי, על ידי כך שמאפשרת לתאגידים לקבל החלטות חכמות ומהירות הרבה יותר מאשר אם היו נעזרים בשיטות מחקר מסורתי וחברות ייעוץ.

סבב הגיוס הנוכחי יסייע לחברה אשר מתמקדת כיום בתחום תעשיות המזון, תרופות ומוצרי צריכה, להתרחב גם אל תחומי פעילות חדשים הכוללים בין היתר את תעשיית הרכב, הקוסמטיקה והפיננסים. כמו כן מתכננת החברה להגדיל את מצבת העובדים שלה, ולגייס עד כ-40 עובדים נוספים בישראל, כמו גם אנשי מכירות ושיווק בארה״ב. כיום החברה מעסיקה 70 עובדים, מתוכם 55 בישראל, והיתר בשוויץ ובארה״ב. בנוסף, שמיל לוי, שותף בקרן סקויה ישראל, יצטרף לדירקטוריון החברה.

״קיים פוטנציאל אדיר לתובנות אסטרטגיות שניתן להפיק מביג דאטה חיצוניים – אך עדיין מרבית כלי ניתוח המידע הקיימים מתמקדים במידע פנים ארגוני, ולא מתורגמים לפעולות שמקבלי ההחלטות יכולים לבצע. המטרה שלנו הייתה לרתום את העוצמה של ביג דאטה ממקורות חיצוניים כדי לייצר תובנות עסקיות ברמה גבוהה, כאלה שיניעו לפעולה מיידית בקרב מקבלי ההחלטות״ (ולאו דווקא להסתמך על החלטות המגיעות מחברות ייעוץ ומחקר). ״בעזרת התמיכה מסקויה, החברה תמשיך לעבוד עם המוחות הגדולים בתחום הדאטה ומדעי המחשב כדי לפתח פורטפוליו אנליטי רחב יותר לחדר ישיבות ההנהלה״. אמר גיל שדה, מייסד ומנכ״ל Signals Group״.

וידאו – Signals Intro

תצוגה ידידותית הן למנהלי התאגידים והן למהנדסי המים. מקור: Aquarius Spectrum

דליפה של מים ופיצוצים בצנרת יכולים להיות כאב ראש לא קטן בדירות ובבתים פרטיים; אולם כשמדובר בתשתית המים העירונית, שטמונה מטרים רבים מתחת לקרקע וכוללת מערכת צינורות מסועפת – זוהי משימה מורכבת פי כמה וכמה. חברת הסטארטאפ הישראלית Aquarius Spectrum (אקוואריוס ספקטרום), שמייצרת מערכת משולבת של תוכנה וחיישנים לאיתור פגעים במערכות העירוניות, הודיעה היום (ג') על השלמת סבב גיוס A בגובה 2.2 מיליון דולר.

מידע על דליפה בשנייה שהיא מתרחשת

הפתרון שמפתחת Aquarius Spectrum מבוסס על חיישנים אקוסטיים שמותקנים בנקודות שונות במערכת המסועפת של הצינורות העירוניים ומצויידים בהתקני תקשורת סלולרית וטכנולוגיית GPS. המערכת של החברה מאפשרת לקבל מידע מהחיישנים בזמן אמת, כך שניתן לאתר במהירות נזילות בצנרת ולקבל התראה בצירוף המיקום המדוייק שלה. המערכת מספקת למנהלי תאגידי מים עירוניים ולמהנדסים מידע וניטור רציף של המערכות העירוניות, והיא זמינה הן במחשב האישי בעזרת תצוגה דינאמית על גבי מפות גוגל והן בסמארטפון. על פי החברה, המערכת שלה מדוייקת מספיק כדי לזהות כשלים אפילו בברזים ושעוני מים בצנרת הפרטית שמותקנת אצל תושבי הערים.

Aquarius Spectrum הוקמה ב-2009 על ידי היזם דוד סולומון והיתה חלק מחממת Kinrot. ההשקעה בוצעה על ידי Hutchison Water, חברת תשתיות המים של תאגיד Hutchison Whampoa ההונג-קונגי ששוויו מוערך ב-31.9 מיליארד דולר. נכון לעכשיו החברה התקינה יותר מ-2,000 חיישנים ב-4 ערים בישראל: ירושלים, מודיעין, כרמיאל ונתניה, והיא מנטרת באופן קבוע כ-1,000 ק"מ של צינורות. Aquarius Spectrum מונה כיום 18 עובדים במשרדיה שבנתניה.

בתגובה לגיוס מסר זאב אפרת, מנכ"ל החברה: "אנחנו שמחים לקבל את הצבעת האמון הזו מאחד מהתאגידים הבינלאומיים המובילים ואנחנו רואים בזה הוכחה נוספת לחדשנות שהחברה שלנו מביאה לשוק העולמי. אחד מהאתגרים שעומדים בפני תאגידי מים בכל העולם, ובייחוד בארצות הברית, הוא האחוז הגבוה של המים שהולכים לאיבוד בגלל תשתית מיושנת שקבורה באדמה, בשילוב עם החוסר במידע אמין ומעודכן על מצב הצינורות בכל רגע נתון".

וידאו: כך מגלה Aquarius Spectrum דליפות במערכת העירונית

מקור: Cato Network

Cato Networks שרוצה לשנות את האופן שבו אבטחת רשתות מיושמת, מנוהלת ומפותחת, הודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס ראשון של 20 מיליון דולר. החברה שמה לה למטרה לפשט את אבטחת הרשת, מתוך הכרה שאבטחת מידע המבוססת על קופסאות חומרה המפוזרות ברחבי הארגון אינה אפקטיבית. את סבב הגיוס הנוכחי הובילו Theresia Gouw, מייסדת קרן ההון סיכון Aspect Ventures וסטיבן קראוז (Steve Krausz), שותף כללי בקרן הון סיכון U.S Venture Partners. החברה תשתמש בסכום שגויס לקידום אסטרטגיית השיווק שלה ועל מנת לגייס עובדים שיעסקו בפיתוח הפלטפורמה שלה: Network Security as a Service – NSaaS.

אבטחת רשתות כשירות

עד עכשיו Cato Networks מומנה על ידי המייסדים, שלמה קרמר וגור שץ. קרמר נחשב לוותיקי תחום אבטחת המידע, וממייסדי צ׳ק פוינט ואימפרבה. שץ מגיע מתחום אבטחת אפליקציות מבוססות ענן, ולפני כן היה שותף מייסד ומנכ״ל חברת אינקפסולה. כמו כן, בשל ההשקעה, קראוס ו-Gouw הצטרפו לדירקטוריון החברה.

״קצב התפתחות איומי האבטחה עולה על המהירות בה ארגונים מסתגלים לשינויים וכתוצאה מכך נוצר פער איכות בין יכולות האקרים למערכות ההגנה הקיימות בארגון״, אמר שלמה קרמר, מנכ"ל ומייסד שותף של Cato Networks. ״על-ידי מינוף יכולות ענן, תוכנה וגישות חדשות לארכיטקטורת הרשת הארגונית, קאטו תאפשר לארגונים להנות מרשת ארגונית מאובטחת ומהירה״.

ת'רסיה גו, מייסדת Aspect Ventures אמרה: ״חברת Cato Network אימצה גישה לאבטחת רשת המבוססת ענן כפתרון למורכבות שמאפיינת אבטחת רשתות, החושפת ארגונים להתקפות האקרים שחודרים דרך נקודות תורפה הנובעות מבעיות איכות ותצורה של פתרונות האבטחה. לשלמה קרמר כבר היתה השפעה משמעותית על עולם אבטחת המידע , ואנו רואים את הפוטנציאל של Cato Network לייצג את השינוי המשמעותי הבא בתחום זה״.

הפיתרון של Cato Network יושק לקהל הרחב במחצית הראשונה של 2016, כאשר כיום החברה נערכת לביצוע פיילוטים עם לקוחות. החברה הוקמה בשנת 2015 ומעסיקה כ- 20 עובדים ממשרדיה הממוקמים בתל אביב. בתחילת דרכה (שלא הייתה כל כך מזמן) שמרה החברה על עמימות בכל הקשור לעיסוקה, אך כעת נראה כי מוכנה לצאת לשוק ולנסות ולחולל שינוי.

מקור: smartzyme

חברת הביו-פארמה הישראלית SmartZyme, אשר הצליחה לפתח חלבונים ואנזימים משופרים עבור מגוון שימושים רפואיים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 4 מיליון דולר בהובלת OrbiMed, חברת השקעות בתחום הבריאות. בנוסף, למועצת המנהלים של החברה יצטרפו ניסים דרויש, מנהל בכיר ב-OrbiMed ישראל וסטיבן סקווינטו, שותף בחברה המשקיעה.

SmartZyme נוסדה בשנת 2013 על ידי שילה בן זאב ודוד ברעם, במטרה לעצב וליצור חלבונים ואנזימים יעילים וחזקים עם מאפיינים מדויקים הנדרשים לביצועים אופטימיליים, כדי לסייע לטפל במצבי רפואיים שונים. החזון של החברה הוא לשפר באופן משמעותי את חייהם של מיליוני אנשים, על ידי שיפור האיכות והייצור של מוצרים קיימים בשוק, כמו גם להציג מוצרים חדשים העושים שימוש בחלבונים ואנזימים.

תוצאות מדויקות יותר

טכנולוגיה ProVolution של SmartZyme משלבת בתוכה כמה כלים מדעיים להנדסת חלבונים, ביולוגיה חישובית ואלקטרוכימיה. כלים אלה מאפשרים פיתוח של חלבונים ואנזימים משופרים, עם פוטנציאל ליישום במגוון תחומים. החברה מתמקדת כעת בשוק הסוכרת עם מטרה להשיק בקרוב שני מוצרים; הראשון, אנזים שתוכנן כך שיגיע עם מאפיינים אידיאלים, כדי לסייע לחולי סוכרת לבצע בדיקות עצמיות לניטור גלוקוז בדם בעזרת מקלוני בדיקת הגלוקוז. באמצעות פיתוח זה, הממצאים מבטיחים להיות הרבה יותר מדויקים מאשר אלו המתקבלים באמצעות המקלונים הסטנדרטיים הקיימים בשוק. המוצר השני של החברה – 'Go Go Patch', מציג מערכת מדידת גלוקוז בדם על פי דרישה המבטיחה להיות מדויקת, ולהציע לחולי סוכרת פתרון למערכות לניטור רמת הסוכר בדם הנוכחיות, אשר לוקות בחסר בכל הקשור לדיוק והיציבות הנדרשת כדי לטפל במצב באופן יעיל יותר.

״OrbiMed נחשבת לאחת מהמשקיעות בתחום הבריאות המוערכות ביותר בעולם, ואנו גאים לזכות בגיבוי והבעת אמון בעסק שלנו ממנה״, אמר שילה בן זאב, מייסד ומנכ״ל SmartZyme. ״ההשקעה של OrbiMed תאפשר לנו להמשיך ולפתח תרופות חדשות באמצעות טכנולוגיית חלבון Provolution, ולשפר את ההתנהלות של הביולוגיה הקיימת, שכן אנו מכינים לרישיון את האנזים החדשני שלנו וכמו גם את המכשיר לניטור רמת סוכר בדם של חולי סכרת״, הוסיף.

משרדיה הראשיים של החברה בארץ כמו גם המעבדה נמצאים בפארק המדע בנס ציונה, ובמקביל היא מפעילה משרד ראשי במינסוטה.

בשנים האחרונות עשיתי מעל 300 ראיונות עבודה, פוסט זה הוא סיכום של כל הדברים שלמדתי לאורך הדרך והטיפים לשכנע את המועמדים המוצלחים לבוא לעבוד אצלכם. פוסט זה מלווה ברשימה "האינדקס לערוצי גיוס עובדים לסטארטאפים" שמכילה את כל חברות ההשמה, קבוצות הפייסבוק, הפורומים ושאר המקומות בהם אתם רוצים לפרסם את מודעת הדרושים שלכם.

כלל ראשון: גיוס עובדים הוא תהליך הדדי

נקודת המוצא שלי היא לנסות לחתור לכמה שיותר שיוויון בין המראיינים למועמדים לאורך התהליך. גיוס עובדים הוא תהליך ארוך ומתיש, כך גם חיפוש עבודה. תתייחסו למועמדים בכל הכבוד הראוי – אל תראיינו במידה ואתם יודעים כי הולכים כמעט בוודאות לסגור עם מועמד אחר, תנהלו תהליכים מהירים, תהיו כמה שיותר שקופים לגבי התפקיד. לאורך הזמן גיליתי שככל שמקפידים על תהליך נכון וחיובי כך גם תקבלו שקיפות מלאה מהמועמד ויעדיפו אתכם על פני חברות אחרות. צריך לזכור לאורך כל הדרך ש'מראיינים' אתכם בדיוק באותה מידה שאתם מראיינים את המועמד.

תהליך הגיוס לא צריך לקחת יותר משבוע

פרק הזמן משלב קבלת קו"ח של מועמד עד לשלב מתן תשובה חיובית צריך לקחת שבוע ואף פחות. הסיבה העיקרית היא שמועמדים טובים "נחטפים" מהר והזמן פועל לרעתכם. אין סיבה הגיונית שתהליך גיוס יקח יותר משבוע. 'משיכת' התהליך מורידה את היעילות מבחינת החברה ומבזבזת יותר זמן. כמו כן, אני חושבת שזה הוגן יותר כלפי המועמד, מאפשר לו לדעת אם להתקדם מול חברות אחרות ומה הסטטוס שלו. ניהול תהליך בזק הוא יתרון עצום של חברות סטארטאפ מול חברות גדולות, גם לחברות היותר מתקדמות כמו גוגל ופייסבוק לוקח לפחות שלושה שבועות לסיים תהליך. מהניסיון שלי, מרבית המועמדים יסגרו עם המקום הראשון שהם מרגישים אליו התאמה טובה ונתן להם חוזה. תהליך מהיר יכול במקרים רבים להיות הקלף המנצח שלכם.

מה עושים במקרה שמועמד מקבל חוזה עבודה ומכיוון שהוא נמצא בעוד תהליכים מבקש הארכה במתן התשובה?

בקשה מאד לגיטימית, השאלה המרכזית היא כמה זמן ההארכה המבוקשת. אם זה עניין של כמה ימים – הגיוני ומקובל. השאלה היא מה עושים כשמועמד מבקש שבועיים-שלושה להחזיר תשובה. הבעיה האמיתית היא שכאשר מועמד 'מושך' את מתן התשובה הוא מעכב את כל התהליך. אם יש מישהו אחר טוב, שנמצא אחריו בתור הוא יצטרך להמתין זמן ארוך לקבלת תשובה (מה שיגרום לו לסגור במקום אחר ברוב המקרים). מה שאני עושה במקרה כזה הוא להסביר למועמד את המורכבות מבחינתו – אנחנו גורמים למועמד אחר לחכות או מפסיקים בתהליך הראיונות. כאשר מסבירים למועמדים למה לא ניתן לחכות כמה שבועות מבחינתנו רובם המוחלט מתחייבים להחזיר תשובה תוך כמה ימים. מועמד שלא מוכן להתחייב תוך זמן זה לרוב כנראה לא מאד מעוניין בתפקיד המוצע לו.

ככל שתראיינו יותר יש סיכוי טוב יותר למצוא את המועמד המושלם (ואיך עושים את זה בלי לשרוף המון זמן) או איך התחלתי לראיין בסקייפ.

קו"ח הם כלי בסיסי ולא בהכרח אופטימלי לסינון ראשוני. יש הרבה מועמדים עם קו"ח מאד דלים שיכולים להיות סופר מוכשרים ומתאימים לחברה ומול זה מועמדים עם קו"ח מעולים שהיה ניתן לקבוע תוך כמה דקות שיחה שהם לא מתאימים לסטארטאפ שלכם. בעיקר במשרות ג'וניור או משרות פחות תחומות – הדרך להביא את ההתאמה המושלמת היא לרוב ע"י עשרות ראיונות – חוק המספרים הגדולים עובד פה.

אחת המתודולוגיות שמאד עזרו לי בתהליכי גיוס היא ראיון ראשוני של 10-15 דק' ב-Skype. זה נשמע קצת לא מכובד בהתחלה אבל מבחינתי ההיפך הוא הנכון – ראיון סקייפ מאפשר לי לדבר עם מספר רחב של מועמדים ומאפשר ליותר מועמדים הזדמנות להתמודד על התפקיד. ראיון זה גם חוסך את הזמן/ נסיעה/ השקעה למי שלא מתאים לתפקיד (מבחינת המעסיק או המועמד). המטרה של ראיון הסקייפ היא דו כיוונית – לעשות בירור מהיר אם המועמד יכול להתאים לנו ולראות אם אנחנו עונים על הציפיות שלו. רבים ממכם וודאי הייתם במצב שבו 5 דק' לתוך הראיון היה ברור שזה לא זה, מהרבה סיבות שונות, ראיון הסקייפ מאפשר לפלטר את כל מי ש – מחפש תפקיד שונה, ציפיות שכר לא מתאימות, ניסיון לא מתאים, נראה שאין התאמה חברתית וכו'. שימו לב שזו רק מסננת ראשונית ובערך 50% מהמועמדים אמורים לעבור.

חשוב – מכיוון שהרוב לא מורגלים בראיון סקייפ אני מקפידה להסביר את מטרת הראיון. אני מסבירה שלפני שאנחנו מזמנים לראיון במשרד חשוב לנו לראות שאנחנו מתואמים ורוצים גם שישמעו על התפקיד ויראו אם הוא רלוונטי עבורם.

על מה כדאי לדבר בראיון סקייפ:

• אני מתחילה לרוב בתיאום ציפיות. מספרת על התפקיד המוצע ומנסה להבין אם זה עונה על מה שהמועמד מחפש.
• ניסיון מקצועי.
• תאריך תחילת עבודה, ציפיות שכר ונושאים טכניים אחרים שיכולים ל"הפיל" את המועמדות.

ראיון טלפוני: ראיון הסקייפ מחליף את הראיון הטלפוני. אם אתם כן עורכים ראיון טלפוני, אחד הדברים שהייתי מקפידה עליו הוא לתאם את השיחה מראש. ברוב המקומות מכיוון שזה ראיון של כמה דקות פשוט מתקשרים למועמד, מה שקורה בפועל הוא שהמועמד לרוב נמצא במקום העבודה הנוכחי, לא מבין בדיוק מי התקשר אליו ולא במצב קשוב או חופשי לדבר. כדאי לשלוח מייל קצר כדי לתאם שיחה לאותו היום או למחרת. כך גם מאפשרים למועמד להסתכל על אתר החברה לפני הראיון, לראות אם זה רלוונטי עבורו ולהכין שאלות.

סדר הראיונות

בתפקידים השונים שגייסתי אליהם – שיווק, מוצר, פיתוח, עיצוב ואדמינסטרציה עשיתי שימוש במתודולגיה דומה של 3 סוגי ראיונות. אני חושבת שהסדר והתוכן של הראיונות מתאים לכמעט כל סוגי המשרות.

ראיון ראשון – ראיון אישי + הכרות מקצועית בסיסית – ראיון זה מגיע אחרי ראיון ההכרות בסקייפ ומרחיב אותו. המטרה היא להכיר את המועמד ולבדוק כמה הוא מתאים לנו ולהיפך. מה הכוונה בלהכיר? סוג הראיון שאני הכי מאמינה בו הוא מה שנקרא behavioral interview – פחות לעבור על קורות החיים (מה עשית בצבא? מה עשית בתפקיד X? מה עשית בתפקיד Y?) ויותר להבין מה מניע את המועמד, מה יגרום לו לבחור בתפקיד כזה או אחר, עם איזה סוג מנהל הוא יתפקד טוב וכו'. לדעתי ניסיון הוא אינדיקטור פחות חשוב להתאמה לחברה ויותר חשוב לבחון התאמה אישית ומקצועית שלא מתבססת רק על ניסיון קודם. סוגי שאלות לדוגמא:

• על מקומות עבודה קודמים – מה היו החלקים שהכי אהבת מה החלקים שפחות החברת אליהם?
• אם היית בכסא של המנהל שלך בתפקיד הקודם מה היית משנה?
• אם היית בכסא המנכ"ל של החברה – איזה שינויים ארגוניים ומוצרים היית עושה?
• מה היה הדבר שהכי אתגר אותך?
• באיזה תקופות הכי שמחת לקום בבוקר לעבודה?
• עם מי הכי הסתדרת בצוות שלך? למה?
• מה גרם לך לבחור את מקום העבודה הקודם?
• איך אתה בוחר את החברות שאתה מתראיין אליהן עכשיו, לאיזה תפקידים אתה מסרב?
• איזה חלק היה לדעתך הכי מיותר בלימודים שלך?

רשימה של 30 שאלות של behavioral interview

אחד הדברים הכי חשובים בכל ראיון הוא להפוך אותו לשיחה רגילה: 1) זה הרבה יותר נחמד 2) ככל שתצרו סימטריה גדולה יותר המרואיין יפתח ותוכלו לנהל שיחה בגובה העיניים. אני משתדלת לספר על עצמי ולשתף קצת בחוויות אישיות כשמגיעים לנושאים מסויימים. כלומר מעבר ללהציג את עצמי בתחילת הראיון אם לדוגמא מועמד יספר על חויה מסויימת מהלימודים אספר על משהו שלי. חשוב לזכור לאורך כל הדרך שמראיינים אתכם באותה מידה שאתם מראיינים, ככל שתצרו קשר אישי טוב יותר יש סיכוי גבוה שיבחרו לעבוד אצלכם.

תדעו מה אתם מחפשים – נשמע טרוויאלי אבל למעט חברות שאני מכירה יש רשימה ברורה של תכונות אופי שקריטיות להן אצל מועמד. ברגע שתעשו את הרשימה הזו יהיה פשוט יותר לנסח את השאלות. כמה דוגמאות לתכונות אופי – אוהב ללמוד נושאים חדשים, מסתדר עם מנהל דומיננטי, חסר אגו, פתוח, ישמח לעבור תפקידים.

מרכיב מעשי – קריטי להכיר מועמד דרך שיחה וגם באופן מעשי. יש מועמדים שלא "עוברים מסך" טוב אבל יהיו עובדים מדהימים ויש מועמדים שעושים עבודה נהדרת בשיחה אבל מציגים פן שונה לגמרי בצד המעשי. כדי לא לפספס כשרונות חשוב לי לתת מקום לצד המעשי כבר בראיון הראשון. משימה בסיסית תספיק – למשל תכנון ראשוני של landing page לשיווק, שאלה טכנית ברמה בינונית למשרות פיתוח וכו'. כמעט תמיד יש פער בין ההתרשמות האישיותית וההתרשמות המעשית ממועמד וכדאי מאד לבחון זאת כבר בראיון הראשון. חובה לדעתי שיהיה מרכיב מעשי בראיון ראשון, הנפח שלו יכול להשתנות משאלה של כמה דקות עד לחצי מזמן הראיון ואף יותר.

זמן ראיון ראשון – 30-60- דק'

מי מראיין? לדעתי שני השלבים הראשונים צריכים להעשות מול מי שיהיה המנהל/ת העתידי/ת של המועמד או חבר/ת צוות ולא ע"י מנהל/ת משאבי אנוש או מישהו מצוות אחר. זה גם הכי פייר עבור המועמד וגם הכי הגיוני שמי שבאמת יעבוד מול המועמד בעתיד יקבע את ההתאמה שלו. חבל לערב יותר מדי אנשים בתהליך הראיון – מנהל ישיר, חבר צוות ומשאבי אנוש יספיק. אני מכירה חברות בהן 6-7 אנשים מעורבים בתהליך גיוס, לדעתי זה בעיקר בזבוז משאבים.

ראיון שני – ראיון טכני – קריטי לכל סוגי המשרות, אפילו משרות אדמינסטרציה. בסופו של דבר אתם רוצים לבחון איך המועמד יתפקד בעבודה היום-יומית. אני אוהבת לחלק את הראיון הטכני לכמה סוגי שאלות שבאות לבחון כישורים שונים:

שאלות "Big Picture" – באות להבין יותר את סוג המחשבה של המועמד ואיך הוא מתמודד עם נושאים מורכבים. שאלה כזו בפיתוח יכולה להיות לגבי ארכיטקטורה של חלק במערכת, בשיווק היא תהיה למשל אסטרטגיה של תוכן או שיפור funnel קיים. אני משתדלת לשאול נושאים תחומים ולא לקחת את הדיון למקום פילוסופי.

שאלות "Hands on" – לראות איך מישהו מתפקד על המחשב. כתיבת קוד ממשי, עבודה על תוכנה שלא מכירים, חיפוש מידע וכו'.

שאלות סופר פרקטיות – כתיבה של אימייל ללקוח, זיהוי של באג, שיפור חלק קיים באתר, תכנון שאלון ללקוח. הכי קרוב למה שיעשו בתפקיד.

שאלות למידה – בחינה של איך מתמודדים עם נושא לא מוכר שהם צריכים לחקור. בא לראות גם כמה המועמד פתוח ללמידה ואיך הוא מרגיש בסיטואציות כאלה.

ככל שתשאלו דברים שיותר קרובים לעבודה השוטפת ולאתגרים הנוכחיים של החברה כך לרוב הראיון יהיה יעיל יותר – גם תוכלו להעריך את הרמה המעשית של המועמד וגם הוא יוכל להבין מה יכלול התפקיד העתידי שלו.

מה לא כדאי לשאול בראיון טכני?

• שאלות הגיון – שאלות מתחכמות למינהן שלדעתי לא משקפות בשום דרך התאמה מקצועית
  שאלות שמתבססות על ידע קודם (איך מייצגים X בפייטון, איך מגדירים X בגוגל טאג מנג'ר) – אלא אם כן אתם מחפשים מישהו לתפקיד מאד מכאני, לדעתי שאלות מסוג זה לא מזהות כשרון ופוטניצאל.
• שאלות פתוחות מדי (איך היית ממתג את החברה, באיזה תשתית היית בוחר לממש X) – שאלות שעוזרות יותר להכיר את המועמד ברמה האישית אבל לא באמת בוחנות מעשיות.
• 'חפירה' בתפקיד הקודם. אני מכירה הרבה מראיינים שאוהבים להכנס מאד לעומק לפרוייקטים שהמועמד עשה בעבר (למה נבחרה טכנולוגיה מסויימת, מה היו הבעיות, וכו') – הבעיה היא שברוב הפרוייקטים היו מעורבים הרבה גורמים. לשים מועמד במקום שהוא צריך להגיד שהיתה החלטה שגויה לדעתו בגלל שראש הצוות התעקש זה קצת לא פייר.

כמה זמן? 60-120 דק'. מה לגבי מבחן בית? אני חושבת שאחד הפרמטרים שרוצים לבחון הוא מהירות, לא ניתן להעריך זאת במבחן בית. לפעמים עודף הזמן במבחן בית גורם למאמץ מיותר ומוביל לתוצאות פחות טובות. כמו כן, לדעתי זה קצת לא פייר לקחת למועמדים יותר מדי זמן, אני לא חושבת שלגטימי לבקש משימה שלוקחת יום – יומיים אלא אם כן זה ממש מועמד סופי או משרה ייחודית.

מי מראיין? מנהל/ת עתידי/ת או חבר/ת צוות עתידי/ת.

ראיון שלישי – ראיון אישי ותיאום ציפיות – ראיון זה מבחינתי בא לפתוח את הקלפים של שני הצדדים ולנסות להבין לעומק כיצד תראה העבודה המשותפת. אני מנסה לא "למכור" את החברה יותר מדי. התוצאה הכי פחות מוצלחת לשני הצדדים היא שהמראיין יעשה "oversell" לחברה ולתפקיד ואחרי מספר חודשים המועמד יעזוב או יפוטר בגלל פער בציפיות. לכל סטארטאפ וכל תפקיד יש הרבה פלוסים וגם כמה מינוסים. חשוב לפתוח אותם. זה הזמן לברר האם מתכנת מוכן לכך שיהיו תקופות של תיקון באגים, שבשיווק יש תקציב מוגבל וכו'. זה גם המקום לספר על חברי הצוות, לדבר בפתיחות על הזדמנויות קידום (ואם הן לא קיימות להדגיש גם את זה), על התרבות בחברה. זה גם המקום לרדת לפרטים "הטכנים" אבל המשמעותיים – שעות עבודה, מה אוכלים לצהריים, איפה תשב וכו'.

כמה זמן? 30-60 דק'

מי מראיין? זה מקום טוב להוסיף מנהל/ת משאבי אנוש, בכל מקרה שווה שמנהל/ת העתידי/ת יהיה מעורב.

האם הגיוני לאחד ראיונות? אפשרי מאד לעשות את הראיון הראשון והטכני באותו היום. לא הייתי מודיעה למועמד מראש שיעשה את שני הראיונות כי במידה ולא עבר את הראיון הראשון חבל לבזבז את הזמן שלכם ושלו בראיון השני. אפשרי פשוט לבקש לשריין שעתיים.

השאלות שלא אמורים לשאול

אחד הנושאים היותר רגישים שהתלבטתי אם לגעת בהם. אני אכתוב את הדברים כמו שהם משקפים את המציאות ברוב הסטארטאפים. לא חוקי להפלות מועמדים על בסיס מגדר, מצב משפחתי, גיל, דת כו'. מה שגורם להרבה חברות להזהר יתר על המידה בראיונות ולהניח הנחות מוטעות.

אזהרת לא פוליטקלי קורקט – זה המקום שבו יניחו שאמא לתינוק לא תתאים לשעות העבודה של הסטארטאפ, שמישהו חרדי לא ישתלב חברתית וכו'. כך בעצם מפלים אותם אוטומטית. אני לא מאמינה בגישת "הפיל בחדר" וחושבת שפתיחת הנושאים האלה מטיבה עם המועמדים ונותנת לבחון האם באמת יש בעיותיות במקום להניח זאת. לדוגמא: בראיון עם בחור חרדי (שהתקבל לעבודה) שאלתי באופן ישיר מה הוא חושב על כך שאנחנו לא שומרים כשרות, שהשיחות בארוחת צהריים יכולות להיות לו בעיותיות, האם יש לו בעיה לעבוד צמוד עם נשים וכו'. אני חושבת שהדרך היחידה לשיוון ופתיחות היא דווקא לפתוח את הנושאים האלה.

שיחות ממליצים

נושא קצת over rated לדעתי. ברוב המקרים גם אם המועמד היה עובד בינוני מינוס הוא עדיין יקבל המלצה חמה, זה מובן ובמידה רבה גם ראוי. עם זאת, במקרים די נדירים יש הפתעות ותגלו דרך שיחת ממליצים בעיות ממשיות.

כמה טיפים לשיחות ממליצים

• עדיף לחפש ממליצים לא ישירים. כלומר, במקום לדבר עם הממליצים שהמועמד נתן, לברר אם יש מישהו בנטוורק שלכם שעבד איתו. הייתי מתחילה בחיפוש לינקידאין על המועמד, חיפוש על החברה האחרונה שעבד בה וגם בדיקה של mutual friends בפייסבוק. כדאי לקחת באופן מוגבל ממליצים שלא עבדו ישירות עם המועמד שבדר"כ יתנו המלצה אישית טובה אבל לא באמת יודעים על הרמה המקצועית.
• כאשר תשאלו ממליץ מה דעתו על המועמד, ב-95% מהמקרים תשמעו רק דברים טובים. דרך טובה למנוע את ההרגשה שהם "מלכלכים" על המועמד היא לשאול – "במידה ואתחיל לעבוד עם X, לאיזה דברים לשים לב? מה את/ה חושב שיהיה ניהול אופטימלי עבורו?" אז הפוקוס עובד מהמלצה לתיאור של איך היה לעבוד או לנהל את המועמד. עוד דרך טובה היא לשאול על סוג המשרה. בסטארטאפים רוב המשרות הן עם הגדרות תפקיד די מעמעמות. שאלה טובה לדוגמא תהיה – "X יכול ללכת לכיוון של ניהול ה-BI בסטארטאפ או לכיוון יותר מכירתי שכולל עבודה עם לקוחות, מה לדעתך יתאים יותר?".

איך אומרים לא

אחד הנושאים הכי קריטיים בתהליך לדעתי. למעל 90% מהאנשים שתראיינו תצטרכו להחזיר תשובה שלילית. זה אחד החלקים הפחות נעימים והרבה מראיינים מעדיפים לדחות את הנושא או לגלגל את האחריות למישהו אחר. זה בדיוק המקום להראות כבוד למועמד שהשקיע זמן ומאמץ בניסיון להתקבל לעבודה אצלכם. ומהבחינה הצינית יותר – אתם רוצים לשמור על השם הטוב שלכם, אנחנו בביצה די קטנה, יכול להיות שהמועמד יהיה רלוונטי בעתיד ומאד הגיוני שיהיו לו חברים רלוונטים.

אל תמשכו זמן – יש טענה שלא מנומס להחזיר תשובה שלילית יום אחרי הראיון, אני חושבת שלהיפך. המועמד נמצא בהרבה תהליכים אחרים, קבלת וודאות מהר יותר רק תעזור לו. אני משתדלת להחזיר תשובה אחרי יום, מקסימום יומיים.

איך? הבחירה בין טלפון למייל היא העדפה אישית. ההעדפה שלי היא מתן תשובה שלילית במייל, יש לי יכולת לנסח טוב יותר את הסיבה ולמועמד לעבור על זה בשקט. אני לא חושבת שיש עדיפות כלשהי לטלפון או מייל.

תסבירו למועמד למה לא התקבל – גישה שנויה במחלוקת שאני מאד מאמינה בה. אני חושבת שרוב המועמדים רוצים לדעת למה לא התקבלו, באותה מידה שאם אתם הייתם מקבלים תשובה שלילית ממועמד הייתם שמחים לדעת מה הסיבה. לא תמיד אפשר להסביר מה הסיבה, יש פעמים שפשוט היה מועמד מוצלח יותר ופעמים שזה פשוט לא זה. אבל במקרים רבים אפשר להסביר מה היה חסר בניסיון, איפה היה כשלון במבחן הטכני, להסביר שמועמד מסויים לא מתאים לחברת סטארטאפ וכו'. חשוב לי גם להדגיש איזה חלקים היו יותר חזקים ומה עשה רושם חיובי. הנה דוגמא למייל דחייה:

מי? הדרך הכי מכובדת לדעתי היא שמי שערך את הראיון האחרון ולמעשה הכשיל את המועמד ישלח את התשובה השלילית. זו חויה מאד מנוכרת לקבל מייל ממישהו שלא פגשת מעולם ממשאבי האנוש עם ניסוח גנרי.

תהליך ביקורת על הראיונות

אחת ההרצאות הכי מרתקות שהייתי בהן היתה בחברת HubSpot ועסקה בתהליכי השיפור של הראיונות שלהם. השיפור שהם חתרו אליו לא היה ביכולת הזיהוי של מועמדים טובים אלא דווקא בחוויה של המועמדים וברצון שלהם להצטרף לחברה. המטרה שלהם היתה ש-100% מהמרואיינים יבחרו לעבוד אצלם. אחרי סיום כל תהליך ראיונות, בין אם בתשובה חיובית או שלילית, המועמד התבקש למלא סקר על הראיונות והמראיינים. בתהליך של מעל שנה, HubSpot מיפו את המראיינים הכי טובים ואת החלקים בראיונות שמחברים את המועמד לחברה.

הדרך הכי פשוטה לשמוע מה חשבו עליכם מרואיינים היא לדבר עם חברות ההשמה. אם לא תבקשו את המידע באופן מאד מפורש כנראה שלא תקבלו אותו. מצד שני, אם תסבירו שאתם רוצים לשפר את תהליך ההשמה יש סיכוי טוב שיסבירו לכם למה מועמדים מסויימים בחרו מקום אחר, מה הם אמרו על המקום אחרי ראיון אצלכם ומדוע חלק מהמועמדים אפילו לא רצו להתראיין אצלכם.

השלב היותר מתקדם הוא פשוט לדבר עם מועמדים שעברו תהליך אצלכם ולשמוע את הרשמים שלהם.

חשוב לבחור מראיינים שידעו להציג את החברה היטב וליצור קשר עם המועמד. יש הרבה הגיון בבחירת מספר מצומצם של מראיינים בחברה שיזכו ליותר ניסיון בראיונות ויהיו המראיינים הכי מתאימים מבחינת ייצוג טוב של החברה.

חוזה – Keep it simple

התהליך עבר בהצלחה, הגעתם למשוכה האחרונה – החוזה. ככל שהחוזה יהיה פשוט יותר כך הסיכויים להחתים את המועמד עולים. ההבדל בין חוזה פשוט למסובך יכול להיות הגורם שהמועמד ילך להתייעצות עם עו"ד/ דוד/ חבר מהצבא והתהליך ימרח לעוד שבועיים שמשאירים אותכם בחוסר וודאות. צריך לקחת בחשבון שלחלק מהמעומדים זו הפעם הראשונה שהם צריכים להתמודד עם חוזה מורכב באנגלית.

• תקצרו את החוזה ככל האפשר, כל מה שלא חייב להיות שם כדאי להוריד. זה יצריך קצת ויכוחים עם עורכי הדין של החברה אבל ישתלם בטווח הארוך.
• חשוב להדגיש שזה חוזה סטנדרטי שכל העובדים חתומים עליו. חשוב שיבינו שזה לא משהו שנכתב עבורם ואפשר לשלוח לסבב שינויים.
• תנסו לשמור על אנגלית פשוטה יחסית, זה לא טרוויאלי למועמד להתמודד עם אנגלית משפטית מורכבת.
  אם יש משהו בעייתי או לא סטדרטי בחוזה חשוב להדגיש זאת. ברגע שהמועמד ימצא לבד משהו מפתיע זה יערער את הבטחון שלו בחברה.
• תרכזו בדף אחד בחוזה את כל החלקים החשובים – משכורת, ימי חופש, תנאי פנסיה וכל מה שבאמת משנה.
• אופציות – נושא לפוסט שלם. מה שחשוב הוא להסביר למועמד כמה אחוזים מהשווי הנוכחי של החברה האופציות משקפות (כלומר – אתה מקבל 0.1% ולא 76,875 אופציות). כמו כן חשוב לדעתי להציג למועמד כמה תסריטים של מכירת החברה ומה יהיה הסכום שיקבל בכל מקרה. לדוגמא, אם החברה תמכר עוד שנה במחיר נמוך, אם החברה תמכר עוד חמש שנים במחיר גבוה ואחרי שני סיבובי דילול.
• תשלחו את החוזה בפורמט word, תנו למועמד להוסיף שאלות ולהעתיק קטעים בקלות.

הכתבה פורסמה לראשונה בבלוג סטארטאפיקו.

קרדיט תמונה: hiring for a new job via shutterstock

קרדיט תמונה: jobs profile pictures via shutterstock

קרדיט תמונה: jobs interview via shutterstock

מקור: Mass Challange

דווקא בימים מתוחים מבחינה בטחונית, מודיע MassChallenge, מאיץ הסטארטאפים הגדול בעולם, כי יקים את המרכז הבינלאומי הבא שלו בירושלים, שיתווסף למרכזים הקיימים בבוסטון ובלונדון. MassChallenge נחשב לאחד מהאקסלרטורים הנחשבים משום שלמרות התמיכה שמקבלת כל חברת סטארטאפ שמשתתפת בו, הוא אינו דורש ממנה אופציות או מניות.

מנטורים ומלגות מבלי לקחת אקוויטי

תוכנית המאיץ הייחודית של MassChallenge מעניקה לסטארטאפים נבחרים ארבעה חודשי ליווי, הדרכה וסיוע בפריצה לשוק הבינלאומי – ללא תמורה. בשונה ממאיצים אחרים, MassChallenge מקבלת לכל מחזור כ-200 חברות, והתוכנית פתוחה לכל סטארטאפ בשלב מוקדם, מכל תחום. העדיפות היא לחברות או יוזמות בעלות פוטנציאל לחולל שינוי משמעותי במציאות חיינו, שפונות לשווקים חדשים או מציעות לעולם חדשנות פורצת גבולות. MassChallenge פעילה כבר שש שנים ו-835 החברות בוגרות התוכנית גייסו יחד יותר ממיליארד דולר, ייצרו כ-6,500 מקומות עבודה והכנסות של 520 מיליון דולר.

למרות שהמאיץ מעניק לחברות המצטיינות בכל מחזור פרסים בהיקף כולל של כ-2 מיליון דולר במזומן, ושירותים מגוונים נוספים בשווי כ-10 מיליון דולר, הוא אינו דורש מהחברות המשתתפות כל תמורה שהיא בדמות אופציות או מניות (No Equity). עד היום נבחרו 32 חברות ישראליות להשתתף בתוכנית בבוסטון או בלונדון, כשביניהן אברטרו שגייסה 14 מיליון דולר, ליקוויגלייד שגייסה יותר מ-7 מיליון דולר, אוטואגרונום שנמכרה תמורת 20 מיליון דולר, JoyTunes שגייסה 5 מיליון דולר ו-MedAware, שגייסה מיליון דולר. החל מ-2016, עם הקמת המרכז בירושלים, תוכל כל חברה שתתקבל למאיץ לבחור היכן להשתתף בתוכנית – בבוסטון, לונדון או ירושלים.

לדברי מנהלי התוכנית, ישראל נבחרה בזכות השילוב בין העוצמה והמוניטין של סצנת הסטארטאפים המקומית, ההתלהבות מכושר היזמות הישראלי ובזכות הנוכחות של מרכזי המחקר והפיתוח של תאגידים בינלאומיים רבים. ירושלים נבחרה בזכות קהילת היזמים התוססת, שמתוכה צמחו תוך שנים ספורות כ-500 חברות, והודות לקרבה למוסדות אקדמיים מהבולטים בעולם, והגישה לשורה של חברות הייטק וביוטק מובילות.

אין לנו כוונה לשנות את התוכניות

בשיחה עם ישראל גנות, מנכ"ל MassChallenge ישראל, הוא שופך קצת אור על הסיבות להקמת המרכז דווקא בישראל, על הציפיות שלו ועל החששות מהמצב הבטחוני.

בישראל פעילים עשרות אקסלרטורים. מה מייחד את MassChallenge?

"האקסלרטור שלנו משלב בין פעילות שלא לוקחת אקוויטי מהחברה, מודל תחרותי וקהילה עולמית של יזמים ומנטורים. MassChallenge הוא האקסלרטור הגדול בעולם. בנוסף, MassChallenge הוא ארגון ללא מטרות רווח, כך שהמטרה העיקרית שלנו היא עזרה ליזמים".

אתם לא לוקחים אקוויטי בחברות, אז מה יוצא לכם מזה? 

"כארגון ללא מטרות רווח, מי שמממן את MassChallenge הן חברות וגופים פרטיים וציבוריים. MassChallenge ממוקדת ביזם והיא מעניקה לו הדרכה ממנטורים, חלל עבודה, גישה לרשת עצומה ועוד משאבים להם הוא יזדקק במהלך ארבעת חודשי התוכנית. MassChallenge מעניקה פרסים בערך כולל של יותר מ-2 מיליון דולר לסטארטאפים שמציגים את האימפקט הגדול ביותר והפוטנציאל הגדול ביותר. נכון להיום, 835 החברות שסיימו את התוכנית גייסו יותר מ-1.1 מיליארד דולר, הגיעו להכנסות של יותר מ-520 מיליון דולר ויצרו יותר מ-6,500 מקומות עבודה חדשים".

לאיזה סוג של סטארטאפים אתם מכוונים? בשלבים מסויימים? בתחומים מסויימים?

"למרות שהמרכז שלנו ממוקם בירושלים, אנחנו רוצים להגיע לכל איזורי החדשנות של ישראל. מחיפה עד באר-שבע עד תל אביב וכל מקום בדרך, MassChallenge Israel תרתום את כל מה שיש לישראל להציע, כדי לתמוך בסטארטאפים מישראל ומהעולם. כל אחד יכול להשתתף ב-MassChallenge, כל עוד יש לו סטארטאפ בשלבים המוקדמים ומכל מקום בעולם. הסטארטאפים לא חייבים להגיע מבוסטון, לונדון או ירושלים".

אתם מכריזים על פתיחת מרכז בירושלים דווקא בימים של מתיחות בטחונית בעיר. אין לכם חששות?

"כמו בכל מקום בעולם, אנחנו בודקים כל הזמן את המצב הבטחוני, כדי לוודא שמרכז הפעילות שלנו יהיה בטוח ופרודוקטיבי ליזמים ולצוותים שלנו. אנחנו נמצאים בקשר רציף עם כוחות הבטחון הישראליים, כדי לוודא שהמצב מתאים לפעילות שלנו כאן". גנות הוסיף: "אנחנו מאמינים שלאקוסיסטם החדשני של ישראל יש הרבה מה להציע, ואנחנו מחויבים לבנייה של האקסלרטור בירושלים. כמו בכל מקרה של הגעה למקום חדש, אנחנו שוקלים ברצינות גורמים כמו בטחון, ואנחנו נמשיך להשגיח על המצב, אבל אין לנו שום כוונה לסטות מהתוכניות שלנו".

דוגמא לדו״ח מידת משפיענות. מקור: Hypr

HyPR הישראלית משיקה פלטפורמה מסחרית אוטומטית וממוקדת שמעוניינת לסייע למותגים וסוכנויות פרסום לזהות את ׳ערכם האמיתי׳ של משפיעים ברשת, ולהחליט את מי ולאיזו מטרה לגייס לשורותיהם. לצד השקת הפלטפורמה, הודיעה היום (ד׳) החברה על השלמת סבב גיוס סיד בסך 5 מיליון דולר בהובלת Silvertech Ventures ו-Klingenstein Fields ובהשתתפות Star Farm, Klingenstein Fields ועוד מספר משקיעי אנג׳ל. נכון לעכשיו הפלטפורמה הושקה בגרסת בטא סגורה למוזמנים בלבד, אליה ניתן להירשם דרך האתר הרשמי.

בדומה לגוגל אדסנס, הטכנולוגיה של החברה תאפשר למשווקים למנף ולהציף את המסר שלהם בעזרת אלפי משפיעים במדיה החברתית הרלוונטים והיעילים ביותר, בלחיצת כפתור אחת.

Marketplace למשפיעים

כבר ממזמן עברו הימים בהם עליך למכור מיליוני עותקים מאלבום או לשחק בסרט הוליוודי מצליח כדי שיהיו לך מעריצים. היום, בעזרת נפלאות האינטרנט, כל אדם אנונימי יכול להפוך בין רגע לאושיית רשת, ולמטרה מבוקשת במיוחד של מפרסמים ומשווקים שהבינו את הפוטנציאל האדיר של שיווק ברשתות החברתיות, בעזרת אותם משפיעים.

עם מנוע החיפוש של HyPR, מותגים וסוכנויות יוכלו לגשת בקלות למידע אודות משפיעים ברשתות החברתיות הגדולות כגון פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, אינסטגרם ופינטרסט, ולעיין ׳בקטלוג׳ ולבחור איזה משפיען מתאים להם. הטכנולוגיה סורקת את כל החשבונות ברשתות החברתיות של אותו משפיע, ויוצרת מדד נגיש של משפיעים בצורת דו״ח, ומאפשרת לבצע חיפוש דמוגרפי לפי קהל הייעד אליו מעוניינים לשוק מוצר או תוכן מסוים. כלומר, לאו דווקא להחליט שאם מישהו מעריץ את מדונה, סביר להניח שהוא גם אוהב לאכול סושי.

הרעיון של הפלטפורמה הוא שבנוסף למידע אודות מספר העוקבים ברשתות החברתיות השונות של אותו משפיע, בדו״ח עצמו מופיע מידע גם על העוקבים אחריו, אלו שבסופו של דבר יקנו את המוצר או יורידו את האפליקציה המפורסמת. ניתן לקבל מידע דמוגרפי כגון מיקומם הגיאוגרפי של העוקבים, המוצא האתני שלהם, פילוג לפי גילאים ובאילו תחומים מתעניינים.

שאלתי את גיא תמיר, אחד ממייסדי החברה, מה בעצם הופך את הפתרון שלהם למוצלח יותר מהפתרונות הקיימים בשוק. ״מה שהופך את הפלטפורמה שלנו לראשונה מסוגה היא העובדה שאנחנו מנתחים את הקהלים של המשפיענים בכל הרשתות החברתיות. הניתוח הזה מאפשר ׳טירגוט׳ בפרסום ובחירת משפיענים לפי הפנייה לקהל היעד של המפרסם. זה עדיין לא קיים בעולם, והטכנולוגיה שלנו היא היחידה שיודעת לנתח במסה הנדרשת. כל המתחרים שלנו מנסים להיות ״סוכנויות טאלנט לעידן החדש״ ומנסות להחתים משפיענים ולמכור את שירותיהם למותגים. אנחנו לא מחתימים אף אחד אלא סורקים את כולם. יש לנו 300,000 משפיענים סרוקים ונגיע תוך חצי שנה למעל מיליון״.

ובעצם כל אחד יכול להירשם לשירות בתור משפיען? ״כל אחד יכול להירשם כמשפיען, אך הוא יוצג במערכת רק במידה והוא עומד בקריטריונים שלנו. הקריטריונים מורכבים מגודל הרשת החברתית של המשפיען וכמה העוקבים אחריו פעילים״.

גיל אייל, מנכ״ל החברה ואחד משלושת המייסדים התייחס לגיוס ואמר: ״אנחנו יכולים לסייע לסוכנויות לקבל את ההחלטה הנכונה בין ג׳יזל וביונסה, אבל ההיבט המרגש ביותר של הטכנולוגיה שלנו הוא ביכולתה לכוון את המשפיע הנכון עבור קהל היעד הנכון. זה משהו שלא היה קיים בעבר. ב-HyPR אנחנו יודעים שפעילות פזיזה והכרעת מידת השפעה רק על סמך כמות עוקבים היא רק חתיכה קטנה של הפאזל. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת למותגים לקבל הבנה ברורה אודות העוקבים עצמם, עם מידע וניתוח אמין. לבסוף, זה מאפשר למותגים לפנות אל קהל היעד שלהם בצורה מדויקת ולהעביר את המסר הנכון ללקוחות הרלוונטיים ביותר״.

החברה הוקמה על ידי גיל אייל (מובלי), גיא פורה (BBDO Tel Aviv, Snoox) וגיא תמיר בשנת 2013. במשרדיה של החברה בניו יורק מועסקים כ-9 עובדים המתמקדים בתחום הפיתוח העסקי, השיווק והאופרציה. מחלקת הפיתוח יושבת בישראל במתחם WeWork דובנוב, שם מועסקים כ-3 עובדים.

הפוסט נכתב על ידי רו״ח גבי וייסמן, מנכ״ל מיטב דש בנפיטס ועו״ד לי-יה ברק אבדי, סמנכ״ל לעניינים מקצועיים, מיטב דש בנפיטס.

כפי שכבר כתבנו כאן לא פעם בעבר, אחת האבחנות הבסיסיות בדיני המיסים בישראל היא האבחנה בין הכנסת עבודה (המכונה בעגה המקצועית "הכנסה פירותית") לבין רווחי הון. בעוד שחבות המס בגין הכנסת עבודה כפופה לשיעור המס השולי (עד 50%) ולדמי ביטוח לאומי ומס בריאות, רווחי הון כפופים לשיעור מס מוגבל של 25% בלבד (או 30% כשמדובר בבעל שליטה). ברור אם כן, כי כל בר דעת ירצה שיראו את הכנסתו כהכנסה שהיא הונית ולא כהכנסה שהיא פירותית.

לפני מספר חודשים העלינו כאן את הדיון בנוגע לטענה המושמעת מפעם לפעם על ידי רשויות המס, כאילו ההכנסה ממכירת מניות יסוד, כאשר הן היו כפופות למנגנון של רכישה חוזרת (Reverse Vesting), תתחייב במס כהכנסת עבודה ולא כרווח הון. נחזור על הדברים בקצירת העומר: ככלל, אין חולק שההכנסה שנצמחת למייסדי החברה בעת מכירת המניות שהוקצו להם עם הקמת החברה, אינה הכנסת עבודה ויש לסווגה כרווח הון החייב כאמור לעיל בשיעורי המס המופחתים. מניות היסוד הוקצו למייסד בתמורה להקמת החברה ולא בתמורה לעבודה בה, ולכן אין מקום לקשור בין הרווח ממכירת המניות לבין הכנסת העבודה. עם זאת, כאשר בעת הקמת החברה (או בשלב מאוחר יותר – עם כניסת משקיע לחברה), מסכימים המייסדים להכפיף את זכאותם למניות היסוד בהמשך עבודה בחברה, עולה טענה לכאורה מצד רשויות המס כי ההכנסה ממכירת המניות תסווג כהכנסת עבודה שהרי זכאותם של המייסדים להכנסה ממכירת המניות הותנתה בעבודה בחברה.

הרווח ממכירת מניות היסוד הינו רווח הון

את עמדתנו בהקשר לטענה זו כבר הבאנו כאמור בעבר לפיה אנו סבורים כי הרווח ממכירת מניות היסוד הינו רווח הון, גם אם במשך תקופה מסוימת בחיי החברה המניות היו כפופות למנגנון הרכישה החוזרת.

לאחרונה התפרסם פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע לסוגיה אחרת הקשורה לאותו נושא בדיוק – כיצד תסווג ההכנסה ממכירת מניות המייסדים, כרווח הון או כהכנסת עבודה. באותו מקרה דובר על שלושה מייסדי חברת XIV אשר נמכרה בשלהי שנת 2007 לחברת IBM. בהתאם לתנאי עסקת המכירה, מלבד התמורה המיידית שקיבל כל אחד המייסדים בגין המניות שמכר, הוסכם כי ישולמו סכומים נוספים לאורך שלוש שנים לאחר העסקה, ובתנאי שהמייסדים יעבדו באותה תקופה ב IBM. בעוד שהמייסדים טענו שגם תמורה זו הינה חלק מהתמורה שהוסכמה בגין מכירת המניות וממילא יש לחייבה במס כרווח הון, טענו רשויות המס כי תמורה זו תלויה באופן מובהק בהמשך עבודה בחברה הרוכשת לאחר העסקה, וממילא היא תסווג כהכנסת עבודה החייבת כאמור במס בשיעורים גבוהים יותר

בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי אכן חלק התמורה שהותנה בהמשך העבודה יתחייב במס כהכנסת עבודה. בית המשפט ניתח את הסכם המכירה ומצא כי ניתן ללמוד מנוסח ההסכמים כי בוצעה הפרדה בין המחיר שהחברה הרוכשת הסכימה לשלם בגין מניות החברה לבין התמורה הנוספת ששילמה בעד ההתחייבות להמשך העבודה. זאת ועוד, התברר כי בפועל, אחד המייסדים עזב את החברה הרוכשת בסמוך לאחר עסקת הרכישה, והתמורה הנוספת אכן לא שולמה לו. ולכן, על אף שבגין העבודה של המייסדים בחברה הרוכשת הם קיבלו כמובן שכר מלא (בלי קשר לתמורה הוספת שנקבעה בעסקה) שהתחייבה במס מלא, ועל אף שלא נמצא כל קשר בין סכומי התמורה הנוספת לבין היקף מישרתם של המייסדים בחברה הרוכשת, בכל זאת קבע בית המשפט כי התמורה הנוספת ששולמה למייסדים בגין מכירת המניות אינה רווח הון אלא הכנסת עבודה.

כשתגיעו לאקזיט

מה תוכלו אתם ללמוד ממקרה זה עת תגיעו לאקזיט הנכסף? זכרו נא כי רשויות המס, בבואם לבחון את תנאי העסקה ואת הסכומים ששולמו במסגרתה לבעלי המניות המייסדים, ישמחו לעוט על כל סממן העלול לצבוע את התמורה כהכנסת עבודה.

במקרה שבו החברה הרוכשת תסכים לשלם לכם סכום נוסף (מעבר לסכום שקבעתם בגין מכירת המניות) בגין התחייבותכם להמשך עבודה בחברה הרוכשת, בוודאי שלא ייווצר לכם חסרון כיס לו תשלמו מס בגין הכנסה זו כהכנסת עבודה. אולם הבעייתיות האמיתית הינה במקרים בהם החברה הרוכשת מתעקשת שחלק מהתמורה בגין המניות יותנה בהמשך עבודתכם בה (וכבר מצאנו מקרים לא מעטים שבהם שולמה תמורה מסוימת לכלל בעלי המניות, ורק לאלו שהוגדרו כעובדי מפתח שולמה תמורה מופחתת והיתרה שולמה רק לאורך השנים שלאחר העסקה ובכפוף להמשך עבודה), עליכם להיות היטב מודעים לעובדה שיתכן והתניה זו תשית עליכם חבות מס נוספת. במקרה כזה יתכן ויש מקום להתעקש, במהלך המשא ומתן מול החברה הרוכשת, על שיפוי עתידי (במידה ואכן טענה כזו תושמע בפועל מצד הרשויות), או לנסות ולקבוע כי רכיב זה ישולם לכם כשהוא מגולם בחבות המס הצפויה (כך שהסכום הנוסף ישולם לכם בנטו), או לנסות ולמצוא פתרון יצירתי אחר שיבטיח מחד את המוטיבציה שלכם להמשך עבודה בחברה הרוכשת, ומאידך לא יגדיל את תשלומי המס בגין התמורה ממכירת המניות.

תשומת ליבכם כי כשמדובר במכירת אופציות/מניות שהוקצו לעובדים בחברה בתמורה לעבודתם (בהתאם לסעיף 102 לפקודה), גם כאשר חלק מהתמורה שלהם כפוף להמשך עבודתם בחברה הרוכשת, רשויות המס יסכימו בדרך כלל לקבוע מנגנון מיסוי מיוחד המאפשר, בתנאים מסוימים, למסות את הכנסתם ממכירת האופציות/מניות כרווח הון, על אף ההתניה להמשך עבודה.

בהערת אגב נציין כי בעסקאות רבות אותן ליווינו בעבר, ראינו כי בניסיון לצבוע את התמורה הנוספת כאמור לעיל כרווח הון, התמורה הנוספת הנ"ל הוגדרה בין הצדדים כתשלום נוסף בגין התחייבות לאי תחרות בחברה, או למכירת מוניטין וכיו"ב. בחלק מהמקרים הבחנה זו בוצעה בצורה נכונה שהביאה בסופו של דבר לתשלום מס הוני, אך בחלק מהמקרים הבחנה זו בוצעה בצורה שנראתה מלאכותית יותר והקלה על רשויות המס לטעון כי בפועל מדובר בהכנסת עבודה. על כך נרחיב באחד המאמרים הבאים.

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ או תחליף לייעוץ והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

קרדיט תמונה: money via shutterstock

מדור יום בחיי מעניק הצצה ליום סטנדרטי בחייהם של יזמים, משקיעים ואנשי הייטק מובילים בישראל במטרה ללמוד מהניסיון שלהם, לקבל מהם קצת טיפים וגם להכיר אותם באופן אישי.

בכרטיס ביקור

שותפה מייסדת ב-TLV PARTNERS, "קרן שהקמתי יחד עם איתן בק אחרי שעזבנו את פיטנגו. אנחנו מתמקדים בהשקעות בתחום התוכנה והמובייל". לפני כן שותפה באוורגרין ולפני כן עבדה עם אלי וניר ברקת. התחילה את דרכה בהייטק בגיל 24 כשהקימה וניהלה חברת משחקים שנמכרה אחרי כמה שנים.

על העבודה שלי

"אני עובדת עם יזמים".

אוהבת בעבודה….

"יש לי כנראה את העבודה הכי טובה בעולם, אני עובדת עם אנשים מבריקים, עוזרת להם לקדם רעיונות מהפכניים, אין דבר מספק יותר מליווי יזם משלב הרעיון ועד רגע האקזיט".

לא אוהבת בעבודה…

"החלק הקשה בעבודה הוא הנסיעות המרובות לחו״ל. עם ארבעה ילדים בבית לא פשוט להעדר עשרה ימים בחודש בממוצע".

עובדים ונהנים. מימין לשמאל: רונה, רונית מנהלת הכספים ורועי אנאליסט

אצל האנשים שאני מקבלת לעבודה תמצאו

"אני חייבת אנשים מבריקים ומהירים סביבי. אני אוהבת לעבוד עם אנשים, מתייעצת כל הזמן, לומדת מכל מי שאני עובדת איתו".

חברה שמהווה מקור השראה עבורי

"וורוניס של יקי ואוהד מהווה השראה עבורי. השקט והביטחון שבה שני היזמים הצעירים בנו חברה אמיתית, גדולה ומצליחה, ונאבקו בקשיים שבדרך, מהווה בשבילי דוגמא לכל חברה חדשה שבה אני משקיעה".

יקי פייטלסון, מנכ"ל חברת וורוניס, רונה שגב-גל, שותפה בקרן ההון סיכון TLV Partners ודירקטורית בחברה ואוהד קורקוס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של וורוניס

הסמארטפון שלי

"יש לי טלפון ישראלי – אייפון 6, ואמריקאי – גלקסי S5".

המחשב הנייד שלי

"גם וגם, בבית יש לי פיסי, הנייד שלי הוא מקבוק אייר ואני עובדת על שתי מערכות ההפעלה".

3 אפליקציות חובה בסמארטפון שלי

• Uber ו-Gettaxi -"אני גרה בתל-אביב, ובשנתיים האחרונות גיליתי שכל הרגלי הנסיעה שלי השתנו עם האפליקציות הללו. אני משתמשת כל הזמן".
• רשתות חברתיות ו-Whatsapp – "בודקת קבוע מה קורה ב-Whatsapp ב-Facebook וב-LinkedIn".
• אפליקציות מוזיקה – "מוזיקה, הפכה לחלק אדיר מחיי, כל דבר שקשור למוזיקה Shazam, Itunes, Youtubeו-Spotify".

3 כלים / שירותים שלא אחזיק מעמד בלעדיהם

• Relateiq – "מעבר לכלים הבסיסיים של אימייל, LinkedIn, Whatsapp  Facebook ועריכת מסמכים. התחלתי להשתמש באפילקציה של מעקב אחרי דיל פלו שקוראים לה RELATEIQ, הכל שמור שם, כל סיכומי הפגישות, תיאומי הפגישות, האימיילים, המשימות לגבי כל חברה. חיים ומוות בשבילי".
• Zapier – "אפליקציה שרק מחברת לי מלא כלים אבל בלעדיה לא הייתי יכולה להסתדר. תוכנה מדליקה שמחברת לי את Relateiq עם האימייל ועם Evernote ו-Trello. פשוט גאוני".
• Slack – "תוכנה שנכנסה אלינו ומאז השתלטה על כל התקשורת הפנימית שנעשת דרכה. אחלה דרך לתקשר עם חברי הצוות, לשתף קבצים, ולעבוד עם אנשים מבחוץ".

Slack

הטיפ הטוב ביותר שקיבלתי

"בלי אגו".

הגאדג'ט שהכי מלהיב אותי כרגע

"האמת שאני לא טיפוס של גאדג'טים. אני אוהבת שבכל חדר אצלי בבית יש רמקולים מעולים עם חיבור בלוטוס שמאפשר לי לנגן מוזיקה מכל מכשיר. כיף לא נורמלי. לא נדיר לראות אותי עובדת על המחשב, סתם עושה דברים בבית, כשברקע בקולי קולות גלעד כהנא צועק שקשה לו לדבר".

הספר האחרון שקראתי

"בדיוק עכשיו סיימתי את 'אמסטרדם' של איאן מקיואן. קראתי אותו תוך כמה שעות, מרתק ונעים לקריאה, אבל מצמרר – על העליבות של החיים, השקרים העצמיים והצורך שלנו להרשים. תיכף עוברת ל'המאהב' של א. ב. יהושע, בא לי לחזור אחורה לקלאסיקות".

הסרט האחרון שראיתי

"במקום סרט בא לי לדבר על סדרת אנימציה שאני רואה לאחרונה ומאד ממליצה. קוראים לה 'ריק ומורטי', וזה מצחיק וחכם בצורה יוצאת דופן. אפשר למצוא באינטרנט".

המוזיקה שהקשבתי לה לאחרונה

"גיליתי את Popa Chubby לא מזמן. נגן גיטרה בלוז מדליק, במיוחד אוהבת את הדברים היותר מאוחרים שלו. חוץ מזה, בשנה האחרונה גיליתי את Phototaxis ואת Lubazuk, שתי להקות ישראליות ממש טובות, מאד ממליצה".

מרגיע אותי

"מדיטציה".

אם היו מציירים אותי לקומיקס

"נראה לך שהייתי גיבור-על? בקושי מצליחה לתפקד ברמה הכי פשוטה של החיים. בטח הייתי אחד מהפרצופים המבוהלים בקהל שצופה בגיבור העל מציל שוב את העולם".

>> למדורים נוספים של "יום בחיי"

מקור: RoomsNinja

חברת RoomsNinja הישראלית מודיעה היום (ה׳) על השלמת סבב גיוס בסך מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה חברת בבילון, אשר שינתה מעט את האסטרטגיה העסקית שלה והפכה לחברת השקעות במדיה הדיגיטלית לפני מספר חודשים. הפתרון של RoomsNinja מסייע לתיירים ברחבי העולם להוריד את מחיר ההזמנה שביצעו, גם לאחר השלמת ההזמנה וקבלת מייל אישור מהמלון.

בקונספט דומה כבר נתקלנו בעבר, כך למשל מציעה FairFly, אפליקציה שעוקבת אחר השינויים במחיר כרטיסי הטיסה לאחר שנרכשו, ומתריעה במידה ונמצא דיל משתלם יותר, כולל עלויות הביטול. מכיוון וכולנו הפכנו להיות צרכנים חכמים יותר, למה לא להיעזר בטכנולוגיה כדי להיות כאלו?

לא גוזרת קופון על המשתמש

כדי לאפשר ל-RoomsNinja להפעיל את קסמיה ולנסות ולחתוך בתעריף הלילה במלון הנבחר, יש לשלוח להם את אישור ההזמנה שהתקבלה מהמלון דרך הודעת מייל, ובזה סיימתם. בהמשך מתבצע מעקב צמוד אחר שינויים במחיר במגוון פלטפורמות, לאו דווקא בזו הספציפית דרכה השלמתם את ההזמנה, על מנת להביא את המחיר הטוב ביותר.

הרעיון הוא שהמשתמש יכול לבצע הזמנה בפלטפורמה המועדפת עליו והמערכת מצידה תסרוק את האתרים השונים, תאתר את אותו החדר, באותו המועד ועם אותה ארוחת בוקר, ותציע ללקוח לקחת את העסקה החדשה, ולבטל עבורו את העסקה הקודמת שסגר – היקרה יותר. כדי שהלקוח לא יצא קירח משני הצדדים, בחברה מבטיחים שלא תתבטל הזמנת החדר לפי שהלקוח אישר את ההזמנה החדשה והמוזלת.

איך זה משתלם?

אם יצא לכם להזמין חדר מלון באתרים המוכרים בהם Booking.com או Hotlels.com, בוודאי שמתם לב שכל מחיר מגיע עם תנאים משלו, ואם המחיר זול ומשתלם יותר, סביר להניח שזה מכיוון ואין אפשרות ביטול לאחר מכן. דור קרובינר, אחד מחמשת היזמים של החברה סיפר לגיקטיים כי 80% מההצעות באתרים הללו מגיעות עם אופציה לביטול, וההצעה החדשה כבר כוללת בתוכה גם את עלות הביטול שמתווספת. כלומר, גם עם הקנס שיוטל על הלקוח בשל הביטול, עדיין יש אפשרות להזמין את החדר תמורת תעריף משתלם יותר.

RoomsNinja מתגאה בכך שתכליתה היא אך ורק להתחשב בטובת המשתמשים שלה. נכון לעכשיו אין אופציה להזמין חדרים דרך אתר החברה, וכל האפשרויות פתוחות בפני המשתמשים. אז איפה הקטץ׳? ממה אמורה להתפרנס החברה? ובכן, המודל העסקי שלה מבוסס על עמלה שהיא מקבלת מהמלון בו התבצעה העסקה. בסופו של דבר, זה שבאתר אחד מחיר חדר במלון יקר יותר, לאו דווקא אומר שהמלון גובה יותר, אלא שסה״כ השירות עצמו, המתווך, גוזר לעצמו קופון יותר נדיב.

RoomsNinJa הוקמה לפני כ-8 חודשים על ידי דור קרובינר, עומרי ליטבק, ארז דאמוך, גיא לויתן ואלעד ליבוביץ, אשר עובדים ממשרד בתל אביב. סכום הגיוס יסייע לחברה להמשיך ולפתח את הפלטפורמה והאלגוריתמים ויעזור לה גם לשווק את המוצר בחו״ל.

כך זה עובד – RoomsNinja

אובר, תמונה: מדע פופולארי

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין Popular Science ישראל בגיליון 257 שראה אור בספטמבר 2015 ונכתבה במקור על ידי אריק סופג׳.

באביב שעבר נראו שני מהנדסים מסתודדים מאחורי מסכי מחשב כשהם עוסקים בכוונון של קוף אדם רובוטי. המכונה, שתוכננה בהשראת קופים, שמשקלה 200 ק"ג ושמה Chimp, תתחרה בתוך זמן קצר באתגר הרובוטי של DARPA הממומן על ידי הפנטגון. התחרות לבניית רובוטים לאיתור והצלה, שהחלה לפני שלוש שנים, התקרבה לשלב המכריע שלה, וה-Chimp של אוניברסיטת קרנגי מלון נחשב למועמד מוביל לפרס המקום הראשון המביא אתו פרס בסך שני מיליוני דולרים.

אבל בעוד ה-Chimp עבר את כל השלבים, שאר הרובוטים שבמרכז הנדסת הרובוטיקה הלאומית (ה- NREC) אדירת הממדים של האוניברסיטה נותרו ללא השגחה. המרכז היה בדרך כלל שוקק פעילות, ונראו בו מהנדסים כפופים מעל מסופים המחוברים למכונות אוטונומיות מסוגים שונים, כולל מכסחות דשא, מקצרות, דחפורים וכלי רכב קרביים. כעת המעבדה – שהיא חלק מתכנית הרובוטיקה הגדולה של ארצות הברית – נראתה נטושה. היא נראתה יותר כמו מוזאון שנסגר לרגל שיפוצים.

מה קרה ל-NREC? במילה אחת: Uber. החברה, שבסיסה בסן פרנסיסקו, היא דוגמה טובה להצלחה בעמק הסיליקון, לאחר שדווח שגייסה מימון של 2.8 מיליארד דולר על בסיס אפליקציית שירות הסעות אחת. בימים אלה נכנסת אובר למירוץ לבניית מכוניות אוטונומיות. אובר אינה מסתפקת עוד בתחרות עם חברות מוניות מסורתיות, אלא מקווה להשתמש ברובוטים כדי להפחית עלויות נסיעה, ובסופו של דבר להתחרות בתעשיית כלי הרכב כולה. "כשאין אף אחד אחר באוטו", אמר מנכ"ל אובר טרביס קלאניק בכנס ה-Code ב-2014, בהתייחסו לנהגים של השירות, "לקחת אובר לכל מקום זול יותר מלהיות בעליו של כלי רכב… ואז הבעלות על כלי רכב נעלמת".

כרגע היא זקוקה לנהגי מוניות. עד שהרכבים יסעו לבד

בפברואר שעבר הכריזה החברה על שותפות אסטרטגית עם אוניברסיטת קרנגי מלון (CMU), כדי לפתח את כלי הרכב במרכז Uber Advanced Technologies שבפיטסבורג, הממוקם באופן זמני במרחק הליכה קצר מ-NREC. מה שלא סופר בעצם זה כיצד איישה אובר את המרכז שלה: על ידי שאיבה שקטה של סגל העובדים של שותפתה (לא אובר ולא CMU היו מוכנות להגיב על הטענה הזאת). עד לביקור שלנו, הסטארטאפ שכר כבר 40 או 50 מקרב כ-150 החוקרים של NREC, כולל טוני סטנץ, הרובוטיקאי שהיה המנהל השותף של המרכז במשך 13 שנים ומנהל החברה במשך כמעט חמש.

"אובר הייתה חכמה בצורה יוצאת מן הכלל בכך שהלכה למקום אחד, מחוץ לגוגל, שבו נמצאים כל האנשים הנכונים – אנשים שיש להם הלכה למעשה סיכוי לפתור את נושא הנהיגה האוטונומית", אומר בוריס סופמן, שלמד רובוטיקה ב-CMU וסטנץ היה מנחה שלו. כמו בוגרי CMU רבים, סופמן הקים חברת סטארטאפ משלו, Anki, אשר מייצרת מכוניות צעצוע אוטונומיות.

כמה חודשים אחרי שאובר פתחה את מרכז הטכנולוגיות המתקדמות שלה בפיטסבורג, מכונית מחקר נראתה משוטטת ברחובות העיר (תמונה: מדע פופולארי)

קרנגי מלון מובילה בתחום הרובוטיקה מזה זמן רב. היא הייתה האוניברסיטה הראשונה שהציע מסלול לדוקטורט בתחום. החוזים למסחור טכנולוגיות רובוטיות של NREC מכניסים דרך קבע כ-20 מיליון דולר בשנה. החוקרים שם היו פורצי דרך בתחום המכוניות הרובוטיות, וזכו באתגר העירוני של DARPA עם השברולט טאהו ללא נהג בשנת 2007. כשגוגל התחילה בתכנית המכונית האוטונומית שלה, גם היא הייתה מעורבת ב-CMU. "זה לא מפני שאנחנו טובים; זה לא מפני שאנחנו חכמים", אומר וויליאם "רד" וויטאקר, מנהל מרכז רובוטיקת השדה של CMU. "זה מפני שהתחלנו מוקדם מאוד, והיינו אסטרטגיים מאוד, ובנינו צבא".

אבל כששליש מהצבא שלך עורק בלילה, כולל הקולונלים שלו, קשה לא לשאול שאלות. החשובה מביניהן היא: מה פירושה של ביזת מכון מחקר מוביל לעתיד הרובוטיקה?

ענקיות הטכנולוגיה כבר סימנו את התחום

כמו רוב התחומים המדעיים, הרובוטיקה משגשגת כתוצאה משיתוף פעולה בין צוותים ופרויקטים. אבל בעוד התחום נכנס לעידן חדש של מימון ואינטרסים, רבים מהמהנדסים המוכשרים ביותר שלו נשמרים מבודדים הרחק מהעין. באמזון וב-Apple בונים צוותי רובוטיקה פנים-ארגוניים, ומקפידים לרוב על סודיות. אובר ביקשה מהעובדים החדשים שלה לחתום על הסכמי סודיות. וכשגוגל רכשה שמונה חברות רובוטיקה מבטיחות בשלהי 2013, החברות האלה הפסיקו באופן מידי לדון במחקר שלהן. אחת הרכישות האלה הייתה של חברת סטארטאפ יפנית ששמה SCHAFT, אשר בנתה רובוט הומנואיד S-One ששלט בשלב הראשון של אתגר הרובוטיקה של DARPA. גוגל הוציאה את SCHAFT מהתחרות בתחילת 2014, וה-S-One לא נראה מאז. עד שעמק הסיליקון יתחיל לייצר רובוטים ממשיים, יש כאלה שחושבים שהעניין החדש שלו עלול לעכב את ההתקדמות בתחום. "השתתפתי בשיחות של העשירון העליון של עולם המחקר", אומר וויטאקר. "דובר שם על איום בצורת מחקרית. הכישרון האדיר והמדהים הזה נקטף בצורה כזאת שלאיש כמוני לוקח עשר שנים ליצור אותו, ושנייה להעלים אותו".

ריץ' מאהוני, מנהל הרובוטיקה ב-SRI International ונשיא קבוצת תעשיית הרובוטיקה של עמק הסיליקון טוענת שהסקטור הפרטי חונק את החדשנות. "יש מאות, ממש מאות, רובוטיקאים בעמק הסיליקון – אנשים מוכשרים בצורה יוצאת מן הכלל – שאינם מעורבים בקהילה הרובוטיקאית", הוא אומר.

המצב החדש של הזרמת הכספים לתחום הרובוטיקה הושווה לימים המוקדמים של תחום המחשוב. חברות סטארטאפ קטנות ששות אלי קרב, כמו שהיו Apple ומיקרוסופט, הצליחו למקם את עצמן בתחרות מול שחקניות מבוססות כמו HP ו-IBM. מה שהשתנה הוא שעכשיו חברות כמו גוגל ואובר מקדימות את האפשרות להתפתחות סצנת סטארטאפים משגשגת על ידי שאיבת הרובוטיקאים במספרים גדולים. "מי הם המנהיגים הראשונים בעלי החזון הגדול?", שואל מאהוני. "מי הם הביל גייטס או הסטיב ג'ובס של הרובוטיקה? לחברות האלה יש כל כך הרבה משאבים זמינים שהן יכולות פשוט לצאת ולשכור אין-ספור כישרונות. אם הן ישדכו את הכישרונות האלה למוצרים הנכונים, הן יכולות לעשות משהו מיוחד באמת. אם לא, הן סתם מוציאות את השחקנים האלה מהשוק".

ה-Chimp של קרנגי מלון משתמש בתפיסת מרחב מכנית כדי לנווט את דרכו בסביבה שבה הוא נמצא, בדיוק כפי שהיתה עושה מכונית אוטונומית (צילום: מדע פופולארי)

זה אולי יכול היה להיות קל לראות את אבדן הכישרונות של CMU כקרבן לאינטרסים האישיים החמדניים של עמק הסיליקון, אך רוב הרובוטיקאים רואים בו חותמת אישור. "יש ניקוז מוחות מהאקדמיה אל התעשייה כרגע", אומר ויג'אי קומאר, רובוטיקאי באוניברסיטת פנסילבניה ומנהל לשעבר של מעבדת ה-GRASP שלה. "אבל אם הכיוון של ניקוז המוחות היה הפוך, פירוש הדבר היה שאנחנו בתחום הלא נכון".
מוקדם יותר השנה רכשה Qualcomm Technologies את KMel Robotics, סטארט-אפ שיצא ממעבדת GRASP ב-2011, שמתמחה במזל"טים אוטונומיים. אף שתנאי ההסכם לא נחשפו, קומאר תיאר את תשלום הדיווידנדים כ"סכום כסף בלתי מוסרי". Qualcomm משקיעה גם מיליון דולר בתכנית לימודי רובוטיקה מואצת שמגיעה לשיאה בסתיו הקרוב. "אני אוהב את תשומת הלב שהתחום זוכה לה", אומר קומאר. "אני אוהב שעמיתיי והסטודנטים שלי מחוזרים על ידי חברות גוגל ו-Qualcomm ואובר. ככל שהתעשייה מגלה יותר עניין בתחום, כך יותר אנשים מבינים שכדי לייצר מוצר מוגמר אתה צריך יותר מהשקעת מחקר בסיסית".

אין ספק שהסקטור הפרטי יכול לאפשר לרובוטיקאים להצליח לעשות יותר, ומהר יותר. "פרופסור ממוצע מבלה 50 אחוז מזמנו רק בכתיבת בקשות לקבלת מענקים, בניסיון להצדיק את המחקר שלו", אומר סופמן מ-Anki. למרות ההבטחה של האתגר העירוני של DARPA, רק כשגוגל התחילה לשכור רובוטיקאים ולבצע ניסויי שדה במכוניות אוטונומיות התחיל נושא כלי הרכב הרובוטיים לצבור תאוצה של ממש. האקדמיה אולי הולידה את המכוניות האוטונומיות, אבל זו הייתה החברה המסחרית ששחררה אותן לחופשי לכבישים באזור מפרץ סן פרנסיסקו.

"זה לא מספיק רק לכתוב מאמרי מחקר", אומר סבסטיאן ת'רון, פרופסור במעבדת הבינה המלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד ומייסד פרויקט המכונית האוטונומית של גוגל. "בסופו של דבר, המוצרים האלה צריכים להיבנות ולצאת לשוק כדי להיות בעלי השפעה". ת'רון מכיר את הנושא הזה טוב אולי יותר מכל רובוטיקאי, כיוון שעבד כפרופסור עמית ב-CMU לפני שהצטרף לסגל של סטנפורד ב-2003, ואז עבר למשרה מלאה בגוגל בין 2014-2011. על אף שקנה המידה של גל ההעסקה של אובר הפתיע אותו, ת'רון אינו מודאג ממנו כלל. "אני חושב שזה סימן של ביטחון בכך שעידן הרובוטיקה החל".

רוב החוקרים בתחום שותפים לדעתו של ת'רון שהרובוטיקה הגיעה לנקודת מפנה. בנוסף לציד המוחות ומבול הרכש, הון סיכון זורם אל חברות קטנות שטרם נרכשו על ידי החברות הגדולות. על פי ההערכה, חברות השקיעו כ-341 מיליון דולר ברובוטיקה ב-2014 לבדה. זה כלום לעומת סקטורים טכנולוגיים אחרים, אבל זו עלייה של כשליש משנת 2013.

נכון לזמן הירידה לדפוס, לאובר עדיין היו משרות פנויות ל-24 סוגי מהנדסים שונים במרכז המחקר שלה בפיטסבורג. וכלי רכב שביצע מבחני מערכות עבור המכונית האוטונומית העתידית שלה כבר נראה ברחובות העיר. NREC אינה נמצאת, בינתיים, במה שהוול סטריט ג'ורנל מכנה "משבר". המעבדה שוכרת עובדים כדי למלא משרות פנויות ולמעשה מתרחבת, מוסיפה משרות חדשות ומחפשת חוזי קבלנות חדשים. עמק הסיליקון יחזור, וכמו אוניברסיטאות אחרות עם תכניות רובוטיקה עטורות שבחים, CMU צריכה לראות את האבדן הבלתי נמנע של אנשי הסגל העתידיים שלה כניצחון בתחום.

"המדד היחיד של טכנולוגיה הוא המידה שבה היא יוצאת אל העולם הגדול", אומר וויטאקר. "לא ביליתי חיים שלמים ביצירת הדברים האלה כדי שהם יצברו אבק במרתף".

אוהבים מדע ולא מקבלים מספיק ממנו בגיקטיים? Popular Science ישראל וגיקטיים יוצאים בשיתוף פעולה במיוחד במסגרתו יוכלו 100 הגולשים הראשונים להנות מגיליון חינם של Popular Science מתנה, ללא כל התחייבות.  לפרטים נוספים

מקור: SoPick

SoPick היא רשת משלוחים חברתית, המאפשרת לכל אדם פרטי או בית עסק להזמין שליח לכל צורך ובכל זמן בלחיצת כפתור. אלו מכם שהסתגרו בימים האחרונים בבית, בין אם מרצון ובין אם לא, יוכלו להיעזר באפליקציה כדי לחדש קצת את המלאי במקרר או להצטייד במנורת חירום. בצד השני, האפליקציה מאפשרת לכל המשתמשים הנמצאים באיזור לאסוף או לקנות את הפריטים למשלוח בזמנם הפנוי או על הדרך הביתה מהעבודה, ולהרוויח דמי כיס ישירות לכרטיס האשראי. בעצם כל אחד יכול להיות שליח (פיקר, מאסף) ולייצר לעצמו הכנסה נוספת מאיסוף משלוחים, ולשמח לא מעט עצלנים, מפונקים, או מוגבלים בזמן, ניידות וכו׳.

תעריף קבוע

SoPick מספקת מענה למספר בעיות; ראשית, היא מנגישה את שירות המשלוחים גם עבור הקהל הפרטי. כמו כן, עלות משלוחים בדואר סטנדרטי היא גבוהה באופן לא מאוד הגיוני (למעלה מ-10 שקלים עבור דואר רשום קטן), ודורשת גם מהנמען וגם מהמוען לגשת אל סניף הדואר ולהמתין לא מעט, בהנחה שהצליחו למצוא כמובן את הזמן הפנוי לעשות זאת.

אלו שיבחרו לעשות שימוש באפליקציה יהנו מתעריף משלוח קבוע שמחושב לפי מרחק, ולא לפי משקל כפי שהתרגלנו. כך למשל, משלוח למרחק של עד 2 ק״מ יעלה כ-16 ש״ח, בין 2 – 6 ק״מ – 24 ש״ח, 11-25 ק״מ יעלה 36 ש״ח, ומרחק של למעלה מ-95 ק״מ ומעלה יעלה כ-99 ש״ח, כל המחירים כוללים מע״מ.

מקור: SoPick

SoPick היא ממש לא הראשונה שמציגה שירות שכזה, גם לא בארץ; לפני כחודשיים סיפרנו לכם על אפליקצית NeedIt, שמציעה פחות או יותר את אותו הדבר; פלטפורמת מסחר חברתית שרוצה להפוך את החיים לקלים יותר, על ידי כך שמרכזת את כל הצרכים של כל המשתמשים במקום אחד, ומאפשרת לכל אחד להציע את שירותיו כשליח. תכליתה היא לספק מענה לבעיות היומיומיות שכולנו מכירים, בצורה חכמה ושימושית עבור אלה שצריכים דברים דחופים, תוך כדי שהיא מהווה פתרון נחמד למי שרוצה להרוויח כסף ׳על הדרך׳ הביתה.

מקור: SoPick

אז מה בכל זאת ההבדל בין השתיים? בעוד ש-SoPic מבוססת על תעריף קבוע, מחירון שאי אפשר לשחק איתו, אפליקצית NeedIt קצת יותר מתירנית בקטע הזה, ומאפשרת לכל אחד לרשום כמה הוא מוכן לשלם כדי שיביאו לו פריט ספציפי, בשיטה של שוק חופשי.

בשיחה עם גיקטיים אמרו שניים מיזמי החברה, אלישי ביטון וטל שריזלי: ״המתחרים שלנו, כעיקרון, הם כל חברה אשר מציעה שרות משלוחים. הפתרון שלנו טוב יותר כי הוא יותר פשוט, מהיר והכי חשוב זול יותר ונקבע לפי המרחק בלבד, המחיר לא משתנה לפי אופי המשלוח והדחיפות. אצלנו אתה מקבל מחיר קבוע בלי הפתעות. יש לך באפליקציה שליח 24 שעות, המשלוחים מבוטחים וחיוב המשלוח מתבצע רק לאחר מסירת המשלוח ביעד. חשוב לציין, ש-SoPick בבסיסה היא פתרון חברתי שמשתמש בחברה וביחסי הגומלין שבה על מנת לייצר הכנסה האחד לשני – אם הצורך לשלוח או לקבל שליחות קיים אצל כל אדם, מדוע שלא נשתמש האחד בשני למימוש הצורך וכך כל הצדדים ייצאו נשכרים?״.

השליחים שמציעים את שירותיהם באפליקציה יקבלו את הסכום שהרוויחו בתור זיכוי לכרטיס האשראי וללא עמלת משיכה. כמו כן, כל השליחים פטורים ממע״מ, ומקבלים 90% מדמי המשלוח.

מקור: SoPick

׳כל מה שאתה צריך הוא כל סוג של ניידות, טלפון חכם ופנים ידידותיים׳

SoPick הושקה בגרסת בטא בחודש יולי האחרון, והיא פתוחה כרגע רק באזור המרכז בלבד, מהרצליה ועד ראשון לציון, ועד פתח תקווה בצד המזרחי. נכון לעכשיו האפליקציה בעיקר פונה לעסקים קטנים ובינוניים אשר לא יכולים לקבל מחיר הוגן בחברות הקיימות כיום בשוק עבור משלוחים, ולאנשים פרטיים שמחפשים אלטרנטיבה לשירותי הדואר הקיימים. ״אצלנו, כל אחד מעל גיל 16 יכול להרוויח כסף, כל מה שאתה צריך הוא כל סוג של ניידות, טלפון חכם ופנים ידידותיים״.

מה עם תשלום מס הכנסה ומע״מ על ידי המשתמשים? ״יש לנו הסכם מול מע״מ ומול מס הכנסה. אנחנו משלמים את כל המע״מ ושולחים חשבונית בסיום למזמין, השליח פטור מתשלום מע״מ. לגבי מס הכנסה – אנחנו לא מנכים מס לאף שליח, שליח שעובר את מדרגת המס, האחריות עליו לעשות תאום מס ומי שלא עובר את מדרגת המס פטור מתאום מס״.

החברה עצמה נוסדה בינואר 2014, ע״י היזמים אלישי ביטון, טל שריזלי ונילי סולימן. במשרדים הממוקמים בתל אביב פועלים כיום 10 עובדים, כאשר כל ההשקעות עד היום הן מהון אישי של היזמים עצמם. כרגע החברה נמצאת בסבב של גיוס השקעה, בשלב זה בעיקר עם אנג׳לים.

תנו לי לצאת

כדי לעשות שימוש באפליקציה צריך להירשם, ובעצם אם אתם רק רוצים להתרשם קצת מהממשק שלה ולנסות ולהבין על מה מדובר (כמוני), לא תוכלו לעשות שום דבר ותהיו תקועים באותו המסך. מבחינתי מדובר בחסרון די משמעותי, מכיוון ולפני שאני נרשמת לשירות חדש, אני מעדיפה להתרשם ממנו קודם, ולראות אם יש חיבור או לא. שימו לב שאם תנסו להערים על המערכת ולהזין מספר טלפון שגוי (בין אם בטעות ובין אם במכוון) שוב תמצאו את עצמכם תקועים במסך, ללא יכולת לזוז קדימה או אחורה.

גם אחרי שסגרתי את האפליקציה והפעלתי אותה מחדש, קיבל אותי אותו חלון מעיק של ״הכנס קוד אימות״ ולא נתן לי להתקדם או לחזור אחורה בשוב שלב. לכן, טיפ ליזמים – אנשים יכולים לעשות טעויות, וגם אם ניסו להירשם לשירות עם מספר שגוי, זה לא אומר שצריך ׳לעשות להם את המוות׳, ולחסום אותם מהאפליקציה לתמיד.

מקור: צילום מסך, גיקטיים

הורדה לאנדרואיד | הורדה ל-iOS