גיקטיים - סטארטאפ והון סיכון

צילום: גיקטיים

כנס גיקטיים, שנערך זו השנה השמינית ברציפות, נפתח הבוקר בנאומו של לו קרנר, יו"ר קרן ההשקעות The Social internet Fund. קרנר, שהתמחה בהון הסיכון וברשתות חברתיות עוד מימיו כאנליסט בגולדמן-זקס ומריל-לינץ', חלק עם הקהל את חזונו לגבי מצב תעשיית הון הסיכון בעולם והתייחס לשאלה המסקרנת מכולם – האם אנחנו בבועה?

ישראל של היום היא כמו פייסבוק הצעירה

קרנר החל את דבריו באנקדוטה קצרה. הוא סיפר כי בתחילת ימיה של פייסבוק, הוצע לו לרכוש כ-25 אחוזים ממנה תמורת 5 מיליון דולר. קרנר גיחך וסירב, וכך הפסיד מניות ששוות כיום 60 מיליארד דולר. למרות זאת, קרנר סיפר כי רכש מניות של החברה כאשר זו הוערכה ב-16 מיליארד דולר, וכולם טענו שמדובר בבועה. כיום כידוע, החברה שווה יותר מ-250 מיליארד דולר, כך שמצבו לא רע. קרנר מספר שמבחינת פוטנציאל ההשקעה, ישראל של היום היא כמו פייסבוק של פעם והוא גאה להשקיע בפוטנציאל הזה.

קרנר הצביע על ההבדלים מהותיים בין שווי החברות הציבוריות ולבין החברות הפרטיות; לדבריו, חברות שביצעו IPO שומרות על ערך יום ההנפקה, זאת בניגוד לבועה של שנת 2000. אולם בשוק הפרטי, רק השנה צצו יותר מ-80 יוניקורנים או "חדי-קרן", כלומר חברות ששוות יותר ממיליארד דולר. מדובר במספר שגדול יותר ממספר היוניקורנים ב-4 השנים הקודמות ביחד. בהקשר זה שאל קרנר "האם השעון שלי ממהר או השעון של גריניץ' מאחר?".

חוץ מהמשקיעות המסורתיות, קרנות הון הסיכון, ציין קרנר את עלייתם של סינדיקטים כמו אלו של Angelist שמגייסים מאות מיליוני דולרים שנכנסים לשוק הון הסיכון – וגייסה השנה השקעה בגובה 400 מיליון דולר מ-CSC Venture Capital הסינית. פלטפורמות נוספות שמזריקות סכומים נכבדים לשלבי הסיד הן OurCrowd, FundersClub ו-seedinvest. בהקשר זה הביא קלנר את Flight VC אותה הוא מנהל ומבצעת גם השקעות בישראל. וכוללת 23 סינדיקטים בתחומים רבים קלנר אף ציין את העובדה שכיום ניתן למצוא לא מעט סטארטאפים שמשקיעים בסטארטאפים.

אז האם אנחנו חיים בבועה? אילו חברות מוערכות יתר על המידה? אילו יוניקורנים לא שווים מיליארד דולר? קלנר הודה כי אף אחד לא באמת יודע. הוא ציטט את המשקיע האגדי וורן באפט שאמר: אתה יודע מי שוחה עירום בים, רק כשהשפל מגיע.

מקור: DJI

רחפנים הם אחד התחומים הרותחים והצומחים כיום בטכנולוגיה, ויותר ויותר חברות מפתחות טכנולוגיות כדי להעשיר אותם ולהעניק להם עוד יכולות. אולם, לפני שאנחנו מוסיפים להם פיצ'רים שימושיים יותר ושימושיים פחות, מי מטפל ב'מוח' שלהם? מי ידאג שהרחפן יטוס בצורה חלקה גם בידיו של מפעיל פחות מיומן, או כזה שעסוק בתפעול פיצ'ר אחר כמו צילום או מדידה?… כאן נכנסת לתמונה חברת Dronomy הישראלית.

בדרך לרחפן האוטונומי

הטכנולוגיה שמפתחת Dronomy מעניקה לרחפנים 'עיניים ומוח'. בזכותה, יוכלו רחפנים לטוס באופן אוטונומי, ללא מגע יד אדם, בין מכשולים כמו עצים, קווי מתח ובתים. מדובר בשינוי דרמטי לעומת המצב כיום, שבו על מטיס הרחפן מוטלת האחריות למנוע התנגשות בינו לבין מכשולים, תוך כדי תפעול מערכות אחרות כמו מצלמה, מה שמסתיים לא פעם בהתרסקות.

החברה נוסדה על ידי אורי אפק וגיא רז, שני בוגרי תלפיות וחיל האוויר, במערך המזל"טים ויחידה שעוסקת במיפוי בכלל ובמיפוי מכשולי טיסה בפרט. המזל"טים הצה"ליים זכו ליכולות טיסה אוטונומיות כבר בשנות התשעים, ולכן כשנחשפו אפק ורז לתעשיית הרחפנים האזרחית, הם התפלאו לגלות שמטיסים רחפנים באמצעות סטיקים, בהנחייה ישירה. כאשר השניים בדקו מהו החסם בפני הטסה אוטונומית של רחפנים, הסתבר שהאשם טמון במכשולים פיזיים כמו גדרות, בתים, עצים וקווי מתח. אפק הביא איתו את הניסיון מהמיזם הקודם שלו, Optigo, ורז הביא איתו את הידע מעבודתו בג'נרל מוטורס כאחראי על מחקר החיישנים לנהיגה אוטונומית, באלביט ובפבלס, וביחד הם פיתחו את הבסיס לפתרון שמפתחת החברה. בשוק האזרחי יש פוטנציאל שימושים עצום לרחפנים אוטונומיים, בין היתר בתחומים כמו מדידות, ואכיפת חוקי בנייה, משלוחים, חקלאות וצילום אווירי, למשל לאירועי ספורט. המוצר של החברה נמצא כרגע בעיצומם של שלבי הפיתוח, לקראת POC, כלומר, אבטיפוס פועל שמדגים את היכולת של החברה.

לזמן ההשקה של הפתרון וזמן ההגעה לשוק יש חשיבות קריטית בתחום, משום שיצרניות רחפנים כבר שוקדות על פיתוחים בתחום, ולצידן מספר קטן של סטארטאפים שמנסים לפתח פתרון משלהם, ביניהם Lily, שכמו Dronomy מפתח רחפן אוטונומי שמתבסס על ראייה ממוחשבת. על פי אפק, הפתרון של Dronomy שונה מהותית מהפתרונות שבפיתוח הן מבחינת הארכיטקטורה, והן מבחינת הפוקוס שלהם על שווקים מסחריים.

מייסדי סקייפ כבר משקיעים בחברה

מאז שהוקמה החברה ב-2015 היא הספיקה לגייס כ-1.5 מיליון דולר מקרנות הון סיכון ומאנג'לים. סבב ה-Seed הובל על ידי קרן Battery Ventures וכלל גם משקיעים נוספים ביניהם: קרנות lool ventures ו-Oryzn Capital ואנג'לים כמו טוייבו אנוס, משקיע נלהב בתעשיית המזל"טים האזרחיים, ש-Dronomy היא ההשקעה השישית שלו בתחום; סול קליין (יזם סדרתי ולשעבר שותף ב-Index) וג'וש סילברמן, בכיר ב-American Express – שלושתם אגב בעלי עבר משותף בסקייפ.

המודל העסקי של החברה מתבסס על מכלול שיתחבר לרחפן (גם כחומרה וגם מבחינת התוכנה), ויתקשר עם המשתמש באמצעות ממשק המשתמש של Dronomy או באמצעות תוכנת ביניים של צד שלישי. כרגע, עוד לפני שהוכרז אב הטיפוס, החברה כבר נמצאת בקשר עם מספר משתמשים פוטנציאליים, ביניהם מספר שחקנים מובילים בתחומים השונים שבהם הרחפן יכול לשמש.

וידאו: להתחמק ממכשולים פיזיים

מקור: Optimalya

מכירים את הקישורים בתחתית הכתבה שמציעים לכם תוכן רלוונטי נוסף לקרוא? אלה הם למעשה קישורים ממומנים אשר יצרו סוג של מהפכה בדרך השיווק המקוון ובתעשייה שמגלגלת סכומי עתק. שוק המלצות התוכן מסוג זה נולד בעצם בישראל, כאשר שתי החברות הגדולות והמובילות בתחום שתיהן נולדו ממש כאן – טאבולה ואאוטבריין, כאשר לאחרונה הצטרפו עוד לא מעט שחקנים נוספים, אשר הבינו את הפוטנציאל הרווחי האדיר שבתחום. יחד עם זה, שוק זה סובל מבעיה קשה. כמו בכל דבר, גם למנגנון המלצות התוכן החכם יש פיקשושים, אשר באים לידי ביטוי ברמת תוכן ירודה של המלצות ותמונות או סרטונים שלאו דווקא מתאימים לכם או לכל הגילאים. הסיבה לכך אומרים, טמונה במבנה השוק, אשר דומה יותר לימים הראשונים של האינטרנט מאשר לשווקים החדשים.

המלצות מדויקות יותר

כיום, כל אתר אינטרנט יכול לבחור רשת תוכן אחת בלבד עבור ההמלצות ולקוות לטוב ושהמלצות התוכן הממומנות לא יבריחו את הקוראים. כתוצאה מכך, אין התאמה אישית ואין פנייה למגוון מקורות תוכן כלל. למעשה לא מדובר בשוק מגוון אלא במערכת מאוד מוגבלת. Optimalya הישראלית מעוניינת לפתור את הבעיה בעזרת פיתוח בורסת זמן אמת ייעודית עבור המלצות תוכן. כלומר, באמצעות טכנולוגיה Real Time Bidding – RTB, הפלטפורמה מאפשרת לכל אתר להתחבר למספר רב של רשתות תוכן. כתוצאה מכך מתקבלות המלצות תוכן איכותיות יותר, המתאימות לכל קורא באופן אישי. כמו כן, בצורה זו האתרים עצמם יכולים להרוויח הרבה יותר שכן קיימים יותר סיכויים שהקוראים שלהם יקליקו על אותן מודעות.

מקור: Optimalya

החברה הוקמה בשנת 2014 ולאחר שנה של פיתוח השיקה גרסת בטא של המוצר שנבחן במהלך קיץ 2015, שלטענתה הציג תוצאות לא רעות בכלל. בעזרת הפיתוח, תוצאות התוכן השתפרו וגם האתרים שעשו שימוש בכלי רשמו גידול של לא פחות מ-100% בהכנסות מהמלצות תוכן. כרגע, ההתמקדות של החברה היא בשוק האמריקאי, אך הטכנולוגיה בנויה לעבוד בכל שפה ובכל מקום.

מאחורי Optimalya עומדים 3 מייסדים המגיעים מתחום האינטרנט: תומר טרבס, בוגר 8200, ממובילי Infolinks בעבר, מאור דוידוביץ׳, מומחה מונטיזציה ששימש בעברו כסמנכ״ל של Zap וקבוצת הג׳רוזלם פוסט, וקוסטיה וולקוב, מומחה פיתוח מנוסה שהוביל בין היתר את הפיתוח של חברת Rumble. משרדי החברה ממוקמים במושב כפר אוריה, לאחר שהמייסדים החליטו לצאת מתל אביב מאימת עבודות הרכבת הקלה.

ההשקה הרשמית של הבורסה של Optimalya נערכת ברגעים אלה בכנס השנתי של גיקטיים.

וידאו – Optimalya – Content Recommendation Marketplace

לירן קוצר ועמי דודו, מייסדי Highr. מקור: Highr

עם יד על הלב, ובלי שאף אחד שומע, נכון שהייתם רוצים משרה אחרת?

ידענו.

ומה לגבי חיפוש אקטיבי אחר משרה? תנו לנו לנחש – אתם לא עושים עם זה כלום.

גם את זה ידענו.

לא, לא הפכנו לקוראי מחשבות, קוראים בקפה או פותחים בטארוט. מסתבר שבכל רגע נתון כ-80 אחוזים מהעובדים היו מעוניינים במשרה אחרת במקום זו שהם אוחזים בה. כמה מתוכם עושים עם זה משהו וממשיכים לשלב של חיפוש משרה אחרת? רק כרבע. Highr מפתחת פלטפורמה שמאפשרת למפתחים ולמהנדסים בהייטק לפרסם בצורה אנונימית את משרת החלומות שלהם וכאשר חברה מסויימת מציעה את אותה המשרה, הם מקבלים התראה על כך.

80 אחוזי היענות

הפלטפורמה של Highr מספקת למפתחים ומהנדסים בהיי-טק מעין סוכן חכם, שפועל בשקט בשקט, בצורה אנונימית, ומחפש בצורה אקטיבית אחר משרה עבור המשתמש, שרוצה לשדרג את עצמו מבחינת תנאים ושכר, תפקיד מאתגר יותר, תפקיד ניהולי, סוג חברה שונה או בגלל רצון לרילוקיישן.

בניגוד לפיצ'רים אחרים באתרי משרות ודרושים, שדורשים חיפוש אקטיבי, סינון ופניות לחברות, השיטה של Highr שונה ומתבססת על הפסיביות של המשתמש. כל שעל המשתמש לעשות הוא להזין למערכת את הנתונים שלו, כולל פרטים חשובים כמו ציפיות שכר ותנאים וזהו. עתה הוא יכול לחזור למשימותיו היומיומיות ולשכוח מהשירות. ברגע שחברה מסויימת מציעה משרה, שעונה על כל הדרישות שלו, כולל תנאים למשל, הוא יקבל התראה ויינתנו לו מספר ימים להחליט האם לחשוף את עצמו בפני החברה או לוותר על ההצעה. כלומר, אם מסיבה כלשהי הוא יחליט שאינו רוצה במשרה, הוא לא ייחשף וכך לא יפגע במקום עבודתו הנוכחי. אם יחליט להשיב בחיוב על הפנייה, תחבר המערכת בינו לבין החברה.

אחד היתרונות של השירות עבור המשתמשים הוא שהם יכולים לראות אילו חברות פנו אליהם, בעוד שהחברות לא רואות את שם המועמד, אלא לאחר שהסכים לפנייה; ויתרון נוסף הוא שהמועמדים גם יכולים לראות אילו חברות לא פנו אליהם ומדוע (שכר גבוה מוגזם וכו), ולתקן במידת הצורך את 'הפרופיל' שלהם.

מצד החברות, השירות של Highr פותר את בﬠיית חוסר התגובה מצד מוﬠמדים פאסיביים, כאשר הן מנסות לפנות אליהם. כך למשל כאשר חברות או "ציידי ראשים" מנסים לפנות למועמדים שונים דרך הלינקדאין, אחוז התגובה עומד על 6 אחוזים. לעומת זאת, ב-Highr מתגאים שאחוז ההיענות בשירות שלהם עומד על כ-80 אחוז. בשיחה עם גיקטיים, מסביר לירן קוצר, מנכ"ל ומייסד-שותף של Highr שאחת הסיבות לאחוזי ההיענות הללו, היא שהמשתמשים אינם חשופים לסיכון ולפגיעה במקום עבודתם, ולכן הם הרבה יותר נגישים.

פי 12 יותר יעיל מפנייה דרך לינקדאין

מקור: Highr

את Highr הקימו בתחילת 2015 לירן קוצר, שמשמש כמנכ"ל ועמי דודו שמשמש כמנהל טכנולוגיות ראשי. השניים כבר שיתפו פעולה בעבר כאשר הקימו את SeeV, חברת השמה שמתמחה בסטארטאפים ומועמדים שהם מכנים "איכותיים" והפכה במרוצת השנים לחברת ההשמה הגדולה בישראל ולחברה בבעלות מטריקס. מאוחר יותר הצטרפה לחברה גם הדס וייס-שפרן, שכיהנה בתפקידים בכירים במערך גיוס העובדים של גוגל ופייסבוק. החברה שכוללת עתה 14 עובדים וממוקמת בהרצליה, גייסה הון ראשוני לצורך תחילת הפעילות, אולם קוצר סירב להרחיב על זהות המשקיעים וגובה הסבב. החברה גם הספיקה לסיים את המחזור השישי של האקסלרטור של מיקרוסופט ונצ'רס.

החברה אינה גובה כסף מהמשתמשים הפרטיים, אלא מהחברות שישתמשו בשירות שלה לצורך השמה, כשהתשלום ייעשה רק עבור מועמדים שנקלטו בחברה.

אם אני חברה שמחפשת עובדים, למה לי לפנות אליכם ולא לחברת השמה רגילה?

"הפתרון שלנו שונה משל חברות ההשמה ולוחות הדרושים בﬠיקר בזה שהוא פונה לקהל שאינו מחפש ﬠבודה בצורה אקטיבית, ולא מוכן להשקיﬠ מאמץ או לקחת סיכון בחיפוש ﬠבודה (מחפשים פאסיבים)". לעומת זאת, מסביר קוצר "חברות ההשמה ולוחות הדרושים משרתים את המוﬠמדים האקטיביים. לדבריו, "בשוק הקיים ﬠיקר המאמץ של החברות המגייסות הוא להגיﬠ לקהל המועמדים הפאסיבי (שוק גדול פי 3 ורמת איכות המוﬠמדים היא גבוהה יותר).

ומה לגבי לינקדאין?

"לינדקאין הוא שירות שכן מאפשר לחברות לפנות למוﬠמדים הפאסיבים, ההבדל הﬠיקרי ביננו ללינקדאין הוא בביצוﬠים. כאשר מﬠסיק מסתכל ﬠל פרופיל בלינקדאין אין לו שום מידﬠ לגבי מה הרצונות של אותו מוﬠמד, ﬠליו הוא מסתכל, ולכן המﬠסיקים ﬠובדים בשיטת Spray and Pray, הם פונים לכמה שיותר מוﬠמדים מתוך הנחה שחלקם יﬠנו להם, ככל שיותר מﬠסיקים משתמשים בשיטה הזאת כמות "הרﬠש" גדלה ומוﬠמדים מופצצים בפניות שברובן המוחלט אינן רלוונטיות. זאת הסיבה הﬠיקרית לכך שאחוז התגובתיות של מוﬠמדים לפניות של מﬠסיקים דרך לינקדאין ﬠומד ﬠל 6 אחוזים. במקרה של Highr, מכיוון שהמוﬠמדים מזינים את הצפיות שלהם, המידﬠ מהווה סנן חשוב ומאפשר לחברות להתמקד רק במוﬠמדים שהציפיות שלהן ﬠומדות במה שהחברה יכולה להציﬠ להם ובכך מייצרת פניות איכותיות שמביאות את אחוז התגובות לפניות ל-80 אחוזים. על פי קוצר, השימוש ב-Highr הוא פי 12 יותר יﬠיל מאשר פנייה למוﬠמדים דרך לינקדאין.

לפחות על פי הנתונים של Highr, גם המועמדים שבפיילוט מרוצים. כ-87 אחוזים קיבלו לפחות הצעה אחת מחברה שעמדה בכל הציפיות שלהם וכחצי מהמשתמשים אף המליצו על הפלטפורמה באוזניהם של חברים אחרים. מאז שהושק הפיילוט נעשו מספר עשרות השמות שונות.

רשימת המתנה של 160 חברות

המשתמש יכול לראות את פרופיל החברות שפנו אליו. מקור: Highr

השירות של החברה הושק לפני כחמישה חודשים לשוק הישראלי ולפני כחודש החלה לפעול Highr בסיליקון וואלי. כיום עושות שימוש בשירות של החברה יותר מ-80 חברות הייטק ישראליות, ביניהן הסניפים המקומיים של פייסבוק ומיקרוסופט, ועוד 25 חברות אמריקאיות. לשירות, שזמין כרגע רק דרך מערכת הזמנות, נרשמו כבר 160 חברות אחרות, שמחכות לתורן להיכנס למאגר. מתי השירות יהיה זמין לכל? קוצר מסביר: "אנחנו מכניסים את החברות בקצב שיאפשר לנו לשמור על רמת שירות גבוהה".

מקור: Taranis

אם נשאל אתכם מה הם התחומים שבהם מדינת ישראל בולטת מול שאר מדינות העולם, נדמה ששתי תשובות יחזרו שוב ושוב: חקלאות והייטק. לכן, סטארטאפ שמשלב בין 2 התחומים הללו חייב להיות מעניין. ואכן, Taranis מציע לרתום את הטכנולוגיה כדי לעזור לחקלאים לקבל החלטות טובות יותר, לשפר את היבול ולחסוך הרבה כסף.

קודם כל זורעים

Taranis הוקמה ב-2014. אופיר שלם, מנכ"ל החברה, מגיע ממשפחה ותיקה ממקימי קיבוץ גינוסר שעל הכינרת, שם תחום הגידול העיקרי הוא כותנה ובננות. שלם שם לב שהחלטות רבות שהתקבלו לגבי מועד הריסוס של הגידולים וההתמודדות עם מזיקים התבססו על תחושות בטן, ולא על מדע מדויק. שלם הבין שיש צורך בכלי שיעזור לאגרונום לקבל החלטות מושכלות, ולכן פנה לאלי בוקצ'ין, שמשמש כיום כ-CTO של החברה, ועסק בפיתוח מודלים ומערכות מטאורולוגיות לחיל הים והאוויר. לצוות המייסדים של החברה הצטרפו גם אייל כרמי, שהביא איתו מומחיות רבה בזיהוי אנומליות ואיפיון המוצר ואסף הורביץ, בעל ניסיון בפיתוח תוכנה, ניתוח ביג-דאטה ואופטימיזציה.

אחר כך מדשנים

המוצר של Taranis מאפשר לחקלאים להתמודד עם הגורם הכי קשה לניבוי – האקלים. מדובר בגורם שאחראי ל-90 אחוזים מהתוצרת שנהרסת ומכתיב את כל מה שקורה בשדה במהלך העונה; מהתפרצויות חרקים ומחלות, לתזמון אופטימלי של השקיה, ריסוס ודישון.

באמצעות ניתוח וחיזוי של מזג אוויר וניתוח מידע שמתקבל ממקורות כמו תמונות לוויין, חיישנים ומערכות השקיה, מספקת Taranis תובנות שמאפשרות לחקלאי, לאגרונום או למנהל החווה לקבל את ההחלטות היומיומיות המדוייקות ביותר. כל המידע, שזמין כמובן גם במחשב וגם במובייל, מאפשר לחקלאים לקבל החלטות נכונות יותר להגדלת התפוקה ולייעול החווה.

ממשק הניהול של החקלאי. מקור: Taranis

משקים

בשיחה עם גיקטיים מספר אייל כרמי, אחד מהשותפים ב-Taranis, שהמוצר הושק לפני כחצי שנה וכיום עושים בו כבר שימוש חקלאים בחוות ברוסיה, ברזיל, אפריקה וישראל. עם זאת, המוצר אינו מיועד למגדל הקטן, אלא לבעלי חוות ענק. לשם השוואה, ללקוח הראשון של החברה יש שטחים חקלאיים בגודל 200 אלף דונם והלקוח הרוסי של החברה חולש על שטח של 800 אלף דונם, כ-7 אחוזים משטחה הכולל של מדינת ישראל. במדינות אחרות כמו ברזיל וארצות הברית כ-5 אחוזים מהחוות שולטות על כמעט חצי מהשטח החקלאי במדינה, כך שהפוטנציאל של Taranis עצום.

מתמודדים מול מזיקים

אנחנו מתעניינים בתחרות. בתחום החקלאות החכמה פעילות כבר כמה חברות כמו Climate Corporation ו-Farm logs או Farm Dog הישראליים. כרמי מסביר שעיקר ההבדל הוא בסוג המידע והתובנות שהשירותים השונים מציעים. לדבריו: "אנחנו מסוגלים לספק חיזוי מזג אוויר ברזולוציה גבוהה לכל נקודה בעולם. רזולוציה זאת מאפשרת לנו לנבא הגעה של מזיקים ומחלות צמחים מסויימות ולהזהיר את החקלאים ולהמליץ מתי יש לרסס ריסוס מונע. כאשר פועלים לפי ההמלצות שלנו ניתן להגדיל את התפוקה ולהעלות את הרווחים משמעותית. ההפסד המצטבר של מחלות ומזיקים נאמד ב-300 מיליארד דולר. המתחרים שלנו ממוקדים בעיקר בלספק תובנות ארוכות טווח כמו מתי הכי כדאי לזרוע או לקצור ומתי לאורך העונה יש לדשן, אנחנו מתמקדים בקבלת החלטות בטווח הקצר בעיקר בתחום הגנת הצומח מפני חרקים ומחלות".

ובסוף קוצרים

המודל העסקי של החברה הוא מינוי שנתי שעושה החקלאי או מנהל החווה. בתמורה הוא מקבל גישה לאפליקציה ולכל המידע, כולל בין השאר תמונות לוויין של השדות, מזג אוויר מדויק לחלקה, המלצות ואזהרות, שעל פי החברה מדוייקים פי 20 מהכלים שיש בידיו כיום. מבחינת המימון, החברה, שזכתה למענק "תנופה" של המדען הראשי, משלימה בימים אלו סבב גיוס ראשון, שבו משתתפים מספר קרנות ואנג'לים מישראל ומברזיל.

מקור: Kwik

חברת Kwik הישראלית פיתחה כפתור וממשק קצה לקצה, המאפשרים הזמנה חוזרת של מוצרים ושירותים בלחיצת כפתור אחת בלבד. מדובר בהזמנות קבועות שעל ידי לחיצה על הכפתור לאחר רישום ראשוני למערכת ההזמנה מתבצעת ומגיעה לבית הלקוח בשליחות מהירה. אם הרעיון מצלצל לכם מוכר זה הגיוני, שכן לפני כחצי שנה סיפרנו לכם על Dash של אמזון, כפתור אלחוטי שניתן להציב בכל מקום ומייצג מוצר מסויים. ברגע שאתם מבחינים כי אותו מוצר (אבקת כביסה או קורנפלקס למשל) עומדים להסתיים, לחיצה על הכפתור תרשום הזמנה באמזון ומוצר חדש בדרך אליכם.

בצורה דומה עובד גם הכפתור של Kwik המחובר לרשת ה-WiFi הביתית, אשר בעזרת אפליקציה או SDK נלווה ייצר הזמנה של מוצר ספציפי בכל פעם שילחץ, במשלוח מהיר ועד הבית. בין המוצרים שניתן להזמין באמצעותו ניתן למנות פיצה, חיתולים, קפסולות של קפה ואוכל של חתולים וכלבים. הקונספט כאמור דומה למוצר של אמזון, אך בניגוד ל-Dash, המציע מערכת סגורה אך ורק למשתמשים של אמזון פריים בארה״ב, המערכת של Kwik פתוחה לכל מותג ויצרן, מה שבעצם מבדל והופך אותה ליותר פרקטית.

דומה, אבל אחר

״ייחודיות המערכת היא בהיותה פתוחה וגמישה. כל מותג ויצרן יכולים להתחבר למערכת ולעלות לאוויר תוך זמן קצר מאוד, ללא עלות פיתוח, וכך בעצם ולהגדיל משמעותית את נאמנות הלקוח למותג״ הסביר לגיקטיים עופר קליין, אחד משלושת מייסדי החברה.

הוא רק נראה גדול. בפועל – מסתכם במימדים של 3 ס״מ. מקור: Kwik

Kwik ביצעה פיילוט מוצלח עם מספר חברות ונמצאת כרגע בתהליכי השקה מול חברות גלובליות נוספות, כמו גם בישראל. בין החברות שצפויות להתחיל לעבוד עם הכפתור החכם ניתן למנות את קוקה קולה העולמית, רשת מזון מהיר גדולה ומוצרי תינוקות. הצפי הוא לגדילה משמעותית של מספר נותני השירות כבר ברבעון הראשון של 2016.

קהל היעד אליו פונה החברה הוא כזה שמורגל לקנות באינטרנט, טכנולוגי במידה מסוימת, וכזה שמייחס חשיבות רבה למוצר ושירות, כמו גם לחסכון בזמן וכסף.

מה המודל העסקי שלכם?

״המותג עצמו קונה את הכפתור במחיר עלות, בעוד שהמשתמש הסופי מקבל את הכפתור חינם. Kwik מקבלת סכום קבוע לכל הזמנה, מה שמאפשר לחלוק את הסיכון והסיכוי עם היצרנים עצמם; כשהמשתמשים מזמינים הרבה, המותג מרוויח בהתאם ומשתף אותנו בסכום קבוע להזמנה. במידה והמשתמשים לא מזמינים באמצעות הכפתור, למותג אין עלויות נוספות. התשלום ל-Kwik כולל גם את מכלול השירותים הנלווים כגון data analytics ופלטפורמה ליצירת קשר ישיר מול המשתמש הסופי״.

החברה נוסדה בשנת 2013 על ידי עופר קליין, שוקי ברבש ושלומי אטיאס. כיום מועסקים בחברה 10 עובדים במשרדים הממוקמים במרכז תל אביב, שם גם מתנהל כל הפיתוח.

מדידת סטורציה (רמות חמצן בדם) כיום. בקרוב, נוכל לעשות זאת מרחוק וללא מגע. מקור: cc-by-Mysid

בשנים האחרונות צומח ומשתנה ללא הכר תחום החיישנים; בין הגורמים שאחראים לכך ניתן למנות את תחום ה-IoT (האינטרנט של הדברים) והסמארטפונים שלנו שמציעים יותר פיצ'רים ויותר יכולות בזכות החיישנים שמשולבים בהם. חברת הסטארטאפ הישראלית ContinUse Biometrics (קונטיניוס ביומטריקס) לוקחת את התחום צעד אחד קדימה ומתמחה בפיתוח של חיישנים ביומטריים שמסוגלים לחוש ולמדוד מדדים שונים מרחוק – ללא מגע.

מדידה מרחוק וללא מגע של מספר רב של מדדים ביומטריים

החיישן הביומטרי שמפתחת ContinUse Biometrics יאפשר חישה ומדידה מרחוק וללא מגﬠ לזיהוי משתמשים ולניטור רציף של פרמטרים ביו-רפואיים. החיישן יוכל להיות משולב בסמארטפונים, טאבלטים ולפטופים וישמש למגוון שימושים בתחום בריאות ואיכות החיים. הסוד שמאחורי החיישן הזה הוא פטנט מוגן של החברה שמסוגל למדוד תנועתיות מזערית של משטחים על גבי גופנו.

החיישן הייחודי יוכל לגלות ללא מגﬠ מספר פרמטרים ביו-רפואיים הגורמים לתנודות ﬠל פני גופו של המשתמש, לאמת את זהותו של המשתמש ולספק מידﬠ ﬠל כושרו וכשירותו. בין היתר מודד החיישן פרמטרים ביו-רפואיים שונים כמו פרופיל פﬠימות לב למטרות אימות; ובנוסף ﬠוקב באופן רציף אחרי קצב לב, לחץ דם, קצב נשימה, רמות גלוקוז, רמות רוויון חמצן, רמות אלכוהול, התייבשות וﬠוד. יתרונות נוספים לחיישן הם הגודל שלו, וכן היותו פשוט לתפעול וזול יחסית לרכישה. מוקדם יותר היום במסגרת כנס גיקטיים חשפו לראשונה ראשי החברה את דגם אב-הטיפוס של החיישן. החיישן נמצא עדיין בשלבי פיתוח ולא ידוע מתי בדיוק יגיע לשוק.

אך מה הם השימושים העיקריים של החיישן? מ-ContinUse Biometrics נמסר לנו שהחיישן צפוי לשחק תפקיד מרכזי, הן כאמצﬠי מאפשר והן כפתרון ﬠצמאי, בתחומים שונים, הכוללים בקרת כניסה ותפﬠול; במכשירים דיגיטלים נייחים וניידים, ביישומים חברתיים ואישיים; בבריאות ואיכות חיים; בתחומים הקמﬠונאים; כמו גם באינטרנט של דברים חכמים, ישומי בית חכם והמכונית החכמה.

כרגע נמצאת החברה בשלבי ניסוי ו-POC, כשנמסר לנו שעד עתה התגובות לחיישן הן נהדרות והתוצאות של המדידות השונות (דוגמת דופק ורמת החמצן בדם) עומדות בשורה אחת עם מכשירים אחרים שמבצעים אותן בשיטות המסורתיות.

2 משקיעות כבר בפנים

ContinUse Biometrics הוקמה ב-2015 על ידי אשר פולני, שמכהן כמנכ"ל החברה ופרופ׳ זאב זלברי שמשמש כמנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה ומאחוריו מספר סטארטאפים ביניהם סיבקום אקספליי ואקסיד. החברה מבססת את הפיתוחים שלה על בסיס רישיון לשימוש בלעדי של חברת BIRAD, חברת המחקר והפיתוח של אוניברסיטת בר-אילן, שכמובן תיהנה מפירות ההשקעה השונים, במידה וזו תניב אקזיט. בין המשקיעים בחברה, שעד עתה נמצאה מתחת לרדאר, ניתן למנות את זרוע ההשקעות של חברת לנובו הסינית וכן את קרן Olive Tree Ventures.

הרעיון של מדידות ביומטריות ללא מגע אינו חדש ויש לא מעט אוניברסיטאות ומעבדות שכבר הציגו מחקרים תיאורטיים ומעשיים על הטכנולוגיה, אולם ContinUse Biometrics תנסה להיות הראשונה שפורצת את המחסום היישומי ומצליחה לפתח מוצר שהוא גם מדוייק וגם ממוזער מספיק, כדי להיות משולב בסמארטפונים ובטאבלטים.

משדר בצורת יהלום. מקור: iFive

iFive היא פלטפורמת Clienteling (טכניקה המשמשת אנשי שיווק ומכירות בכדי ליצור קשרים ארוכי טווח עם לקוחות על בסיס העדפותיהם, התנהגותם והרכישות שביצעו בחנות), המספקת משדרי בלוטות׳ לחנויות המסוגלים לחזות את נאמנותו של לקוח לחנות עם כניסתו פנימה. המשדרים הפרושים בחנויות מבוססים על טכנולגית iBeacon, כאשר כל משדר משתמש בעוצמות נמוכות של בלוטות׳ והסוללה שלו מחזיקה בממוצע 3 שנים.

במידה ואותו משדר חוזה כי נאמנות הלקוח גבוהה, המערכת מיידעת את המוכר כי ללקוח מגיעות הטבות הזהות למי שהוכיח נאמנות לחנות (למשל, קבלת כל ההטבות של הנוסע המתמיד – כולל ההופעה של ג׳רי סיינפלד, עוד לפני שבכלל צברתי מייל אחד של טיסות). איך זה קורה? האלגוריתם סורק מידע בסמארטפון של הקונים, בין היתר אחר הודעות דוא״ל המכילות את הכתוב: "Thank you for your purchase״ אבל לא רק. בנוסף, מתבצעת אנליזה כדוגמת כמה מהר הלקוח הולך, כמה זמן נשאר במקום אחד, ואיך הוא מתייחס לחברים שלו.

שיטת מכירות חכמה ומותאמת אישית

״היום אסטרטגית המכירה של עובדים בחנויות היא לבחון את הקונים הפוטנציאליים כשהם נכנסים ופשוט לנחש איזה יחס צריך לתת ולמי, ללא מידע אמיתי ומבוסס. בחנויות יוקרתיות (high end) הבעיה אפילו חמורה עוד יותר, כי טעות בשירות תגרור החרמה מלאה של החנות מצד הרוכש הפוטנציאלי, והעסקים הניזוקים מכך חשים זאת בשטח; מילטון פדרזה (מנכ"ל Luxury Institute) הודה בצער שמותגי יוקרה מאבדים כל שנה חצי מהלקוחות המובילים שלהם, כשהסיבה העיקרית היא חווית רכישה לא נעימה״, הסבירה לגיקטיים הילה פז, מייסדת iFive.

בפועל, אותם תוצרים שליליים של יחס לא מותאם ללקוח פוגעים לאו דווקא בחנויות יוקרה; לפי מחקר שערכה חברת מקינזי, 70% מהאמריקאים הצהירו שלא ירכשו בכל חנות שהיא אם היחס שיקבלו מהמוכר לא ימצא חן בעיניהם.

״בעולם מושלם, הייתי מדביקה לכל קונה שלט מעל הראש, שאומר "היי. קוראים לי בן ומתחשק לי לבזבז עד 10,000 ש״ח בחנות הזו היום. אז קדימה, לעבודה.״

למרות שאנו עדיין לא חיים בעולם מושלם, לטענת פז, אנחנו גם לא כל כך רחוקים מהחלום הזה. המשדרים שפיתחו מזהים את הלקוחות כבר שהם נכנסים לחנות, ולאחר מספר חישובים מהירים שמריצה המערכת, הנתונים נשלחים ישירות אל הטלפון של המוכר. כך בעצם נוצרת קרבה מידית, שצפויה לרצות את הלקוח. אם מדובר בלקוח עם פוטנציאל נאמנות גבוהה, הוא צפוי לקבל לא מעט הטבות על בסיס מודל זה.

מקור: iFive

מה מבחינת תחרות?

״נישת ה-clienteling שנכנסנו אליה היא צעירה יחסית. לכן, אין לנו הרבה מתחרים, וגם הבידול בינינו הוא גבוה. למשל, beconic הצרפתית מאותתת למוכרים כשלקוח ממאגר הלקוחות שלהם נכנס לחנות אחרת, ו-Whodinie מציעה תגמול על פעולות לויאליות בחנויות וגם מודיעה למוכר על כניסתם לחנות. למזלנו (ולמזל המתחרים האחרים שב- eco-system שלנו) – הצורך כל כך גדול, שכל חברה חדשה כזו זוכה לאמון ושווי גבוה מצד השוק״.

שוק של 73 מיליארד דולר בשנה

פז אומרת כי למוצר שפיתחו יש שני יתרונות מרכזיים; הראשון טמון בכך ש-iFive מאפשר לחזות את הנאמנות של הלקוח עוד לפני שביצע קנייה ראשונה בחנות, וכך בעצם חוסכים את ׳הביצה והתרנגולת׳ (כשהביצה היא קניה בחנות והתרנגולת היא שירות מצוין והטבות). בצורה זו ניתן למנוע איבוד לקוחות גם אם מדובר בביקור הראשון שלהם בחנות.

יתרון נוסף טמון בעובדה שלפחות בשלב זה המוצר פונה לשוק ה-High End, היוקרתי יותר של החנויות. בנישה הזו, השירות אקוטי, ובניגוד לרשתות גדולות בה אנו רק מנסים לברוח כמה שיותר מהמוכר, בחנויות יוקרה סביר להניח שלא נחסוך בשאלות מאיש המכירות. לפי מחקר של אמריקן אקספרס בשיתוף עם האריסון גרופ, 47% מהקונים האמידים בארה"ב הגדירו "Luxury" (את יוקרת החנות) לפי חווית הרכישה בה. הממשק שמציגים פונה בדיוק אל אותו וורטיקל, כאשר בעזרת מתיחת קו כלפי מטה במידת הצורך בכדי להתאים את המוצר גם לרשתות המוניות יותר, תהיה כבר הרבה יותר פשוטה. נראה לי שעדיף לחברה להישאר דווקא בנישה היוקרתית יותר, שכן מדובר בשוק שמגלגל 73 מיליארד דולר בשנה.

הילה פז ויניב לוי, חותמים על הסכם ההשקעה

אהבתי במיוחד את תשובתה של פז לגבי החסרונות של המוצר. לטענתה, החסרון המרכזי הוא בעיקר הבשלות של המוצר. ״אנחנו בהתחלה, ולמתחרים יש מוצר עובד ובשוק. מצד שני, גם NetScape היו קיימים עם מיליוני לקוחות כשגוגל חשבו על ׳מעניין מה יקרה אם ניקח אלגוריתם לדירוג מאמרים אקדמיים ונחיל אותו על אתרים באינטרנט׳, אז אנחנו נמצאים בחברה טובה. ובכלל, תמיד כיף שיש לך אחרי מי לרדוף. זה מכניס לנו רוח תחרותית, כמו שאתה רואה במירוץ״.

ומה המודל העסקי שלכם?

״את הרווחים שלנו אנחנו נגזור ממכירות בחנות שיבוצעו דרך המערכת שלנו. זה מצב Win-Win, כי קודם כל זה ׳מכריח׳ את החנות לראות כמה אנחנו עוזרים לה באמת, וגם זה ׳מכריח׳ אותנו לבנות את הפתרון הכי מוצלח שאפשר, כי אנחנו יודעים שבלי זה לא נצליח לעלות שלב. הקונים (לקוחות הקצה) ישתתפו גם, רק בעלות תפעולית מינימאלית שאפשר״.

iFive נוסדה ביולי 2015 על ידי הילה פז, המכהנת כמנכ״ל, ונדב יעקוב, סמנכ״ל הטכנולוגיות. לאחרונה הצטרף לצוות ד"ר צבי קופלוביץ', שמוביל את מחקר האלגוריתמים ומהנדס נוסף. סה״כ מועסקים כיום בחברה כ-6 עובדים מתוך חדר במשרד של המשקיע. בקרוב צפויים לעבור למשרדים מרווחים יותר בבורסה ברמת גן.

החברה עדיין נמצאת בשלב התחלתי. גרסת הבטא של המוצר צפויה להשתחרר ללקוחות נבחרים ברבעון הראשון של 2016. ״יש לנו עוד קצת מיילסטונים לצבור לפני שנפתח אותה ממש לקהל הרחב״, אומרת פז. נכון לעכשיו נמצאת החברה בתחילתו של גיוס סבב סיד, כאשר עד כה גייסה כ-600,000 דולר מהאנג׳ל הישראלי יניב לוי. מטרת הגיוס היא לסייע לחברה להמשיך ולפתח מוצרים מובילים, בין היתר על ידי הגדלת הצוות.

צוות Spotinst

מחשוב ענן הפך לחלק בלי נפרד מהתנהלותו של כל עסק, וכידוע אחת המובילות בתחום היא אמזון, הנחשבת לספקית משוב הענן גדולה ביותר בעולם. בין מגוון שירותיה, מציעה אמזון ללקוחותיה לרכוש שרתים במחיר נמוך ב-80% מהמחיר המוצע, באמצעות שירות 'Spot', שירות בו לקוחות רבים לא ממהרים להשתמש עקב הסיכונים הכרוכים בו.

החזון של חברת Spotinst הישראלית הוא לאפשר ללקוחותיה לעשות שימוש בשירותי ענן הזולים והמשתלמים ביותר, תוך כדי נטילת סיכון מינימאלי על ידי ביצוע ניתוח סטטיסטי של מחיר השרתים באמזון, בצורה דומה למחירי מניות בשוק ההון. על איזה סיכון בדיוק מדובר? ובכן, המשתמש יכול לבחור שרת שמצא חן בעיניו, ותוך התרעה של שתי דקות הוא עשוי ״להעלם״ – להרכש על ידי מישהו אחר.

מדובר בעצם במכירה פומבית, שיטת ׳כל הקודם זוכה׳. בכדי למנוע ממצבים כאלו להתרחש, המוצר שפיתחה החברה מחשב בזמן אמת, משערך את המחירים הטובים ביותר עבור הלקוחות, ויודע להציע ולוודא כי זו ההצעה הטובה ביותר שניתן למצוא כרגע. בעצם Spotinst מציגה פלטפורמה המנהלת את רכש השרתים עבור הלקוחות, תוך כדי שהיא מנהלת עבורם את הסיכונים הכרוכים בכך. בנוסף הפלטפורמה מאגדת מספר שירותים של אמזון בצורה נוחה בממשק המשתמש שלה, ובצורה זו עוזרת ללקוחותיה לחסוך עלות שרתים גבוהה מאוד.

מפרויקט גמר לסטארטאפ מצליח

Spotinst מורכבת מקבוצת ממר"מניקים בוגרי מדעי המחשב, לאחר שפרויקט הגמר האקדמי שלהם זכה במקום הראשון ולשבחים רבים מצד האקדמיה. השלושה החליטו לקחת את המחקר שלהם צעד אחד קדימה והקימו את החברה, שצמחה מתוך צורך שחוו המקימים על בשרם כראשי תחום DevOps בחברות שונות בשוק הפרטי. היזמים זיהו את הפוטנציאל בבעיית ה-Spare capcity שיש לספקיות הענן (Amazon ו-Google) ומנצלים זאת כדי להנגיש למשתמש את המשאבים הכי אפקטיביים עבורו בביצועים ועלויות.

התוכנה שפיתחה החברה מפעילה אלגוריתמי חיזוי חכמים ולומדת את תשתית הענן של המשתמש. מכונת הלמידה מבצעת את רכש השרתים אוטומטית, מורידה מאנשי ה-IT את ההתעסקות השוטפת בתהליך ה-bidding ומפנה אותם למשימות אחרות. בסופו של יום (או חודש במקרה שלהם) המוצר יכול לחסוך עד כ-85% מעלויות הענן ללקוח תוך שמירה על רציפות עסקית מתמדת. המוצר הינו מוצר SaaS הזמין כ-Self Service ישירות מאתר החברה. קהל היעד אליו פונה המוצר הוא כל חברה שמפתחת על גבי הענן של אמזון וגוגל, כאשר בהמשך צפויות להצטרף שחקניות נוספות כגון IBM ומיקרוסופט.

מקור: Spotinst

לא לבד בשוק

לדברי עמירם שחר, אחד מהיזמים, יש כיום שתי שחקניות מלבדה ב-Spot market: אמזון עצמה וחברה בשם Batchly. ״לפני כחצי שנה חברה בשם clusterK אשר פיתחה פתרון דומה ל-Spotinst נרכשה ע"י אמזון בעיסקת aqua-hire ׳צנועה׳ (עשרות מיליוני דולרים), במסגרתה הועבר צוות הפיתוח להיות אמון על תחום זה בתוך Amazon. יש לציין שרכישה זאת התרחשה בשלב מוקדם יחסית, בו היו לחברה לא יותר ממספר לקוחות בודדים. לאחר תהליך זה הואט משמעותית תהליך הפיתוח של המוצר בשל הביורוקרטיה של Enterprise בסדר גודל כזה והיא מונעת כיום מהמוצר לענות על צרכים ייחודיים של לקוחות והוא נשאר ברמה בסיסית. Batchly מעניקה פתרון רזה שמתרכז בסביבות סטטיות ופעילויות כגון Batch processing ו-Production״.

לדבריו, Spotinst ״לוקחת את מימדי הביצועים והחיסכון צעד אחד קדימה, בכך שהיא מאפשרת ללקוחותיה להגדיר את פרופיל צרכי השימוש שלה בכל סביבה, ובאמצעות מכונת הלמידה שלה מרכיבה Cluster היברידי שממקסם את ביצועי המערכת, מייעל אותם וחוסך בעלויות. כמו כן, Spotinst שומרת על זמינות מיריבית עבור לקוחותיה באמצעות אלגוריתמי החיזוי שלה ומאפשרת לה לעשות שימוש מיטבי בכלל משאבי הענן שלה (On-demand, Reserved)״.

נכון לעכשיו לחברה כעשרות לקוחות פעילים, כאשר 65% מלקוחותיה של Spotinst הינן חברות מתעשיית הAd-Tech, המריצות סביבות גדולות של הגשת פרסומות, עיבוד נתונים בזמן אמת, עיבוד תמונה וכו׳. דוגמאות ללקוחות נוספים הן חברות אבטחת סייבר הנעזרות בפלטפורמה בסביבות המגינות מפני תקיפות DDOS.

בחודש פברואר 2015 השלימה החברה סבב גיוס ראשון בגובה של 600 אלף דולר בהובלת משקיע פרטי שהעדיף לשמור על אנונימיות. הסכום שגויס נועד לאפשר לחברה להרחיב כאמור את השוק מעבר לשירותי הענן של גוגל ו-AWS, גם לזה של מיקרוסופט ו-IBM, כמו גם להמשיך להתפתח ולשדרג את המערכות שפותחו. בימים אלו החברה נמצאת לקראת סגירת סבב גיוס A בגובה של כמה מליוני דולרים, במטרה לחזק את צוות הפיתוח בארץ ולהרחיב את אופרציית ה-Sales בעולם בדגש על השוק האמריקאי והמזרח הרחוק. החברה מתכוונת להשיק ברבעון האחרון של 2015, פלטפורמה המספקת Live Migration עבור Docker Containers ע״ג הClusters שהיא מריצה, ע״ג Mesosphere ו-Kuberenetes.

Spotinst נוסדה בפברואר 2015 ע״י עמירם שחר, לירן פולקר ויקיר דניאל, לאחר כשנה וחצי של מחקר. כיום מועסקים בחברה כשבעה עובדים והיא פועלת ממשרדי WeWork שבהרצליה פיתוח.

מקור: עבענן

מרבית החברות בעולם עברו או עוברות להשתמש בשרותי ענן במקום לנהל חוות שרתים באופן עצמאי כפי שנהגו לעשות בעבר. הסטארטאפ הישראלי עב-ענן (Avanan) מאפשר ללקוחותיו להפעיל את טכנולוגיות האבטחה של היצרנים המובילים בעולם על שרותי הענן שלהם. כך, בלחיצת כפתור הם יכולים לחפש אחר נוזקות (Malware) באמצעות כל טכנולוגית אנטי וירוס או טכנולוגיות Sandboxing מתקדמות, או לחפש מידע רגיש שיעלה לענן או משותף מחוץ לארגון באמצעות טכנולוגיות Data Leakage Prevention של היצרנים המובילים בעולם. כיום תומכת הפלטפורמה בפתרונות של מעל 50 יצרני אבטחה מובילים, בהם AVG, Avira ו-Symantec. ההתקנה עצמה לא דורשת שרתים פיזים, וגם לא שינוי בהגדרות או בחוויה של משתמשי הקצה.

בחודש אפריל 2015 יצאה החברה בגרסת בטא, כאשר בחודש הנוכחי (אוקטובר) אף התחילה לגבות כסף ולהוסיף לשירות לקוחות משלמים ראשונים. ״הלקוחות המשמעותיים הראשונים שלנו כוללים אוניברסיטה אמריקאית גדולה עם 25,000 משתמשים, בנק השקעות אמריקאי שנמנה על רשימת 500 החברות הגדולות בארה"ב (Fortune 500), וחברת טכנולוגיה שנסחרת ב-NASDAQ״, סיפר לגיקטיים גיל פרידריך, אחד מארבעת היזמים.

מה בעצם עושה את הפתרון שלהם לטוב יותר מאלו הקיימים בשוק?

״את מה שאנחנו עושים אף אחד לא עושה כיום. השוק הקרוב ביותר אלינו הוא שוק שמכוסה ע"י גרטנר תחת השם – ׳Cloud Security Access Brokers׳. ההבדל העיקרי ביננו לבין המתחרים בשוק הוא שבמקום להמציא את הגלגל ולפתח מחדש טכנולוגיות אבטחה, איפשרנו לארגונים להפעיל את טכנולוגיות האבטחה של כל היצרנים המובילים, בין אם הם כבר לקוחות של אותם יצרנים ובין אם לא. משום שהסתמכנו על טכנולוגיות אבטחה טובות יותר ובשלות יותר, השגנו יתרון כמעט מיידי על המתחרים שלנו בכל אחת משכבות אבטחת המידע. יתרון נוסף הוא שהלקוחות שלנו יכולים לנסות ללא עלות מספר רב של טכנולוגיות על אותו מידע ולבחור בזו שהכי מתאימה להם. הם לא ננעלים על יצרן אחד אלא יכולים לקנות מיצרנים שונים ויודעים שגם טכנולוגיות עתידיות יהיו זמינות להם דרך הפלטפורה שלנו״.

עב-ענן נוסדה באוגוסט 2014 על ידי 4 יזמים שלפני כן עבדו יחד חברת פורסקוט – גיל פרידריך, רועי רותם, אבי זלוביץ׳ ומייקל לנדאו. עד כה השלימה החברה סבב גיוס A בסך 1.5 מיליון דולר משתי הקרנות הישראליות – מגמה ו-StageOne. סה״כ מועסקים בחברה כ-20 עובדים במשרד בתל אביב שאחראי על פיתוח המוצר עצמו, ובמטה החברה שמתמקד בשיווק ומכירות בניו יורק.

10 חברות מדהימות, עשרה פיצ'ים מרגשים ומעל ל-1,000 משתתפים ובסוף כנס Geektime Conference 2015 יש לנו זוכה אחת במקום הראשון, וזוכה נוספת בפרס חביבת הקהל.

במקום הראשון: Avanan

החברה שזכתה במקום הראשון בכנס Geektime Conference 2015 היא Avanan, שתאפשר לכם להגן על הענן הארגוני בעזרת 50 פתרונות אבטחה שונים.

חביבת הקהל: Optimalya

החברה שזכתה בתואר חביבת הקהל Optimalya, מציגה את הבורסה הראשונה בעולם להמלצות תוכן. כיום, כל אתר אינטרנט יכול לבחור רשת תוכן אחת בלבד עבור ההמלצות ולקוות לטוב ושהמלצות התוכן הממומנות לא יבריחו את הקוראים. כתוצאה מכך, אין התאמה אישית ואין פנייה למגוון מקורות תוכן כלל. למעשה לא מדובר בשוק מגוון אלא במערכת מאוד מוגבלת. Optimalya הישראלית מעוניינת לפתור את הבעיה בעזרת פיתוח בורסת זמן אמת ייעודית עבור המלצות תוכן. כלומר, באמצעות טכנולוגיה Real Time Bidding – RTB, הפלטפורמה מאפשרת לכל אתר להתחבר למספר רב של רשתות תוכן. כתוצאה מכך מתקבלות המלצות תוכן איכותיות יותר, המתאימות לכל קורא באופן אישי. כמו כן, בצורה זו האתרים עצמם יכולים להרוויח הרבה יותר שכן קיימים יותר סיכויים שהקוראים שלהם יקליקו על אותן מודעות.

מאת אסף גלעד, כלכליסט.

רכישה שלישית של מיקרוסופט בתחום הסייבר השנה: ענקית התוכנה רוכשת את חברת אבטחת המידע הישראלית secure islands בכ-150 מיליון דולר. קדמו לה רכישת אדאלום ב-250-280 מיליון דולר שהתבצעה לפני כחודש ורכישת אאורטו שהתבצעה מוקדם יותר השנה.

החברה גייסה עד כה כ-20 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים וממשלתיים. סקיור איילנדס החלה את פעילותה בחממת ון-ליר בירושלים ובין מניותיה עד היום חממת ון ליר, המדען הראשי, והרשות לפיתוח ירושלים. גם שלמה קרמר, משקיע הסייבר הסדרתי, בין בעלי המניות שלה, אך המרוויחים הגדולים מן העסקה הם שני המשקיעים הגדולים בחברה: קרדיט סוויס, שנחשבת לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה לאחר שהשקיעה בה 12 מיליון דולר בהשקעה אסטרטגית, וכן חברת ההשקעות דוקור, חברה בת של קבוצת ההשקעות ון ליר.

הרעיון מאחורי המוצר הוא לבצע ניטור תפוצת מסמכים ארגוניים במכשירי קצה – שנשען על התוכן הרגיש עצמו ולא בהכרח על המערכת כולה. כל קובץ ותיקיה רגישים זוכים ברכיב קוד ייעודי שמצורף אליהם ומסוגל לדווח מתי פתחו אותם, לאן הועברו ועל איזה מחשב (או מכשיר מובייל). בצורה זו, ניתן לגלות גם ניסיונות גניבת מידע וגם הדלפת קבצים מתוך הארגון החוצה. הפלטפורמה האמורה עתידה לתפקד כמוצר משלים למוצר אבטחת המידע של אדאלום.

הרכישה היא חלק מאסטרטגיה של מיקרוסופט שנועדה לחזק את שירות ניהול המסמכים, האחסון, הדואר האלקטרוני והמחשוב הארגוני אופיס 365 המסופק כולו בענן. ארגונים רבים חוששים להעביר את כלל מערכת המחשוב שלהם לענן ואבטחת המידע של אופיס 365 עשויה להקל עליהם לעשות זאת.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

וידאו: סרטון התדמית של החברה

לקריאה נוספת

מקור: Jifiti

חברת Jifiti הישראלית, המציעה אפליקציה נוחה לרכישת מתנות עבור כל אחד, הודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס A בסך 3.3 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן Liberty Israel Venture, חברת בת של תאגיד התקשורת Liberty. כמו כן השתתפו בסבב הגיוס המשקיעים הקיימים בהם Schottenstein Store Corporation, Jesselson Investments Ltd, , the Simon Property Group וסטפן מילשטיין, מייסד מפעל המעילים Burlington. ההון שגויס יהווה את ׳הדלק׳ לצמיחתה של החברה וצפוי לסייע להרחבת הצוות בארה״ב ובישראל, ביחד עם שותפויות חדשות עם קמעונאים ופלטפורמות מובילות.

דרך חדשה לרכישת מתנות

קניות דרך האינטרנט הן אלטרנטיבה נוחה במיוחד עבור אלו שאין להם את הזמן הפנוי, הכוח או הרצון ללכת לקניון או למרכז העיר במטרה לעשות זאת, לא להזכיר את העובדה שניתן לערוך השוואה רחבה יותר ולרוב למצוא מחירים משתלמים יותר. הבעיה היא שבעוד שלעצמנו זה יחסית פשוט לרכוש בגדים, נעליים או אקססוריז בצורה זו ,רכישת מתנות עבור חברים או משפחה דרך האינטנרט, זה קצת יותר מסובך. כדי לרכוש לחברה טובה שמלה ׳שתפורה עליה׳ או חגורה אלגנטית לבן הזוג אנחנו צריכים לדעת בדיוק מה המידה, שכן במידה ורכשנו את המוצר מחו״ל, להחזיר אותו בחזרה ולהחליף ייקר ויסבך את כל העסק. כדי לעזור לכולנו לקנות מתנות בצורה חכמה ומהירה יותר, קם הסטארטאפ הישראלי Jifiti.

הפתרונות של Jifiti לא דורשים כל אינטגרציה, ומציעים לקמעונאים, חנויות ומותגים לפשט את הליך רכישת המתנות דרכם. הפתרונות שמציעה כוללים הליך צ׳ק אאוט שמבטיח לא רק למקסם את ההמרה, אלא גם לייצר תנועה משמעותית, לפתוח את האופציה לרכישת מתנות גם באתרים שאינם מתמקדים בסחר, ולהציע מערכת רישום קצת אחרת המאפשרת לכל משווק להציע ממשק ל-Gift Registry (מעין וויש ליסט של מתנות) עם אפס אינטגרציה.

היתרון של האפליקציה הוא שעוד לפני רכישת המתנה יוכלו המשתמשים לשלוח אותה אל החבר, שיבחר את הצבע, הסגנון והמידה המתאימים לו, או לחילופין יבחר מתנה אחרת לחלוטין, והרוכש יהיה בטוח שחברו יצא מרוצה מהמתנה שיקבל.

התמקדות במקבל המתנה

לדברי CMO החברה שאול וייסבנד, הסיבה ש-Jifiti הצליחה לגייס את הסכום הנוכחי נובעת מכך שהצליחו לזהות כי הליך הצ׳ק אאוט המקוון מתמקד אך ורק בזה שמבצע את הרכישה, ולא במי שמקבל את המתנה בסופו של דבר. פתרונות רכישת המתנות של Jifiti מיושמים כבר באיקאה, DreamWorks Animation, Sears ו-Evite.com. בין השותפים שעושים שימוש בווידג׳ט ה-Gifting נמנים בארנס אנד נובל, נייקי, ואמזון.

ג'יפיטי נוסדה ב-2012 על ידי יעקב מרטין, מאיר דודאי ושאול וייסבנד. לחברה מרכז פיתוח במודיעין ומשרדי שיווק ומכירה באוהיו. כולל הסבב הנוכחי גייסה החברה עד כה כ-7 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון בסך מיליון דולר הושלם בנובמבר 2013.

״אנו גאים בכך ש-Liberty Israel Venture Fund מצטרפת אלינו בתור משקיעה, ביחד עם כל שאר המשקיעים הקיימים שהוכיחו את אמונם ב-Jifiti על ידי הצטרפות גם לסבב הגיוס הנוכחי. יש לנו עוד כל כך הרבה דברים לשלוף מהכובע, וכולנו רואים עתיד מזהיר בפתרונות החדשניים שאנו מציעים״, אמר יעקב מרטין, אחד מהמייסדים ומנכ״ל החברה.

מקור: Nuro

חברת הסטארטאפ הישראלית Nuro, המספקת פלפטורמת מסרונים מאובטחת, הודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס A בסך 2 מיליון דולר בהובלת קרן Evolution Partners. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים גדולים לחזות פרצות אבטחה לפני התרחושתם באמצעות למידה, בינה מלאכותית וחיזוי על פי מחשוב קוגניטיבי.

פלטפורמה מתוחכמת עם ממשק פשוט

פלטפורמת Nuro עוצבה במיוחד לשימושים של עובדים ושותפי חברה חיצוניים במטרה לסייע לחברות להתמודד עם הגעה של מידע ארגוני (DLP) החוצה, בעידן בו תקשורת מקוונת פנים וחוץ ארגונית הפכה לסטנדרט. הפלטפורמה מאפשרת ליצור תקשורת בצורה מאובטחת, ליצור קבצים מוצפנים ומסרונים שמשותפים בסביבה מבוקרת ופרטית המשמשת מעין "כספת וירטואלית".

הפיתוח מורכב מארבע שכבות אבטחה; אבטחת המכשיר, הצפנת התקשורת, אחסון מוצפן ושכבה קוגניטיבית שמנבאת פרצת אבטחה. כמו כן, Nuro סורקת קבצים ששותפו בעזרת הודעות טקסט במטרה לגלות ווירוסים ותוכנות זדוניות.

Nuro, המשתתפת בתוכנית IBM Alpha Zone Accelerator, הינה החברה הישראלית הראשונה בעלת חוזה מסחרי עם IBM WATSON. הייחודיות הטכנולוגית באה לידי ביטוי ביכולת לעשות שימוש בבינה ולמידה מלאכותית בכדי לזהות ולהזהיר מפני התנהגות חריגה. בכך, מסייעת לארגונים גדולים למנוע פרצות אבטחה לפני שהם מתרחשים בפועל. Nuro מוצעת בתצורת SaaS או באתר הארגון (on premise).

Nuro הוקמה בשנת 2014 על ידי ג׳יי אר סמית׳, ערן פפר ועמרי סיגלמן, המגיעים מעולם ניהול האבטחה בתחום המובייל. לאחרונה הושקה הפלטפורמה גם בארה״ב, כחלק מכנס אבטחת המידע העולמי של RSA.

עמרי זיגלמן, מייסד ושותף ב-Nuro: "אנו שמחים ומברכים על הבעת האמון של הקרן, וממשיכים בצמיחה של הסטארטאפ המבטיח שלנו. הודעות מיידיות הפכו ליישום חשוב בעולם העסקים, אך עד היום לא הייתה אבטחה מקיפה ואנליזות שיכלו לספק הגנה נאותה למסרונים ולשיתוף הקבצים. הצפנה לבדה אינה מאפשרת מניעת פרצות אבטחה בהודעות קבוצתיות. Nuro הינה הפלטפורמה הראשונה שמעניקה פתרון הוליסטי הכולל: אבטחת מכשיר, שקיפות, אנליזות, סריקת ווירוסים ותוכנות זדוניות ואבטחה קוגניטיבית המבוססת על מחשוב קוגניטיבי.Nuro הינה חיונית עבור תעשיות שפועלות בתחום הביטחוני או תחומים עם רגולציה גבוהה, כגון שירותים פיננסיים, משרדי עו"ד, חברות ציבוריות, משרדים ממשלתיים, ענף הבריאות וכד', שבהם תקשורת מאובטחת הינה קריטית".

צילום: נמרוד סונדרס

במסגרת כנס גיקטיים 2015 המתקיים בשעות אלה במתחם הבימה בתל אביב, התקיים לפני זמן קצר פאנל שעסק בשאלה: "איך מוצאים את האנשים הטובים ביותר ומצליחים להביא אותם לעבוד איתכם בסטארטאפ שלכם?". כידוע, סטארטאפים צריכים להתעסק לא רק עם גיוסי הון, אלא גם בגיוס עובדים. הבעיה היא שסטארטאפים צעירים מוצאים את עצמם מתמודדים מול גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט, שמרעיפות משכורות ענק על מהנדסים. אז איך מגייסים את העובדים הטובים ביותר, וגורמים להם לרצות להצטרף אליכם למסע?

בפאנל שהנחה יניב פלדמן, מייסד שותף בגיקמדיה (החברה המפעילה את אתר גיקטיים) השתתפו גם רותם קציר, סמנכ"לית משאבי האנוש של Forter; איריס שור יזמת סדרתית ומנכ"לית Oribi ודן וולך, סמנכ"ל משאבי אנוש של Similar Web.

מיתוג חשוב יותר ממסיבות סושי

על פי משתתפי הפאנל, סטארטאפים שרוצים לגייס את האנשים הטובים ביותר צריכים להשקיע בעיקר ב-2 תחומים: מיתוג הסטארטאפ ויצירתיות בתנאים. שור למשל ציינה כי כאשר עובד רואה שם או לוגו של סטארטאפ הוא שואל את עצמו, "האם אני רוצה לעבוד שם?", ולכן על הסטארטאפ למצוא את הערכים המתאימים להם ולשווק אותם. כדוגמה הביאה שור את ערך ה-Delivering Happiness של ענקית הקמעונאות Zappos. וולך ציין ש-Similar Web משקיעה המון ב-Employer Branding ('מיתוג המעסיק'), כשהמטרה של החברה לדבריו היא שאנשים יראו את הלוגו והשם ויגידו "אני רוצה לעבוד ב-Similar Web"; רותם קציר מ-Forter הוסיפה כי מדובר באחד המהלכים הראשונים והחשובים ביותר שעל סטארטאפ לעשות. לדבריה: "גייסתם כסף, הזמן עובר ההייפ חולף, מה עכשיו?". לדבריה, המיתוג ימשיך לשווק את החברה בפני מועמדים כל הזמן. איריס שור סיכמה: "מיתוג המעסיק חשוב יותר מהמסיבות וערבי הסושי".

ומה לגבי התנאים? כיצד יכולים סטארטאפים שמגייסים את עובדיהם הראשונים להתחרות בתנאים שמעניקות ענקיות כמו גוגל או פייסבוק? משתתפי הפאנל הסכימו כי הסטארטאפים אינם יכולים להתחרות בגובה המשכורות. וולך הציע למשל שחוץ מאופציות, סטארטאפים יציגו את עצמם כסיירת. לדבריו, ברגע שהסטארטאפ הופך למעין קהילה, קל לו יותר לשווק את עצמו ולגייס עובדים; שור ציינה כי עובדיה הראשונים נהנים מיכולת ההשפעה הגדולה ביותר על דרכה של החברה. בכל מקרה, ניכר שהיתה תמימות דעים לגבי החשיבות של העובדים הראשונים בחברה, כשקציר אמרה שלדעתה, עשרת האנשים הראשונים בחברה הם החשובים ביותר כי הם אלו שיקבעו את הדרך שלה ואת סיכויי ההצלחה שלה.

מתי לגייס מנהל משאבי אנוש?

המשתתפים בפאנל היו חלוקים בדעתם בנוגע לטרנד חדש: במסגרת הטרנד הזה סטארטאפים מציעים למפתחים להצטרף אליהם לעבוד 4 ימים בשבוע וליהנות מיום חופשי במסגרתו יוכלו לפתח ולקדם מיזמים משלהם. בניגוד לקציר שהיתה בעד הרעיון, אמרה שור: "לא מקובל. אם אתה רוצה חברה משלך, לך תקים אותה".

המשתתפים גם דנו באחד הנושאים שיותר מעניינים סטארטאפים צעירים שגדלים וצריכים לגייס עובדים חדשים – מתי לגייס מנהל משאבי אנוש. וולך: "ברגע שיש לך יותר מ-10 עובדים, אתה צריך מנהל משאבי אנוש, אפילו אם אתה שוכר את שירותיו באאוטסורס"; שור חושבת שכשהסטארטאפ מגיע ל-20 עד 30 עובדים, יש צורך בעזרה מקצועית, לאו דווקא בשביל הראיונות, אלא יותר בשביל להכשיר את הצוות. לעומתם אמרה קציר כי לדעתה, זה לא תלוי רק במספר העובדים, אלא בניסיון של היזם. לדבריה: "אין לך ניסיון, תיעזר באדם מקצועי".

וכמובן שאי-אפשר בלי הסוגיה האתית – האם מותר לפנות לעובדים בחברות אחרות? האם אין מדובר ב"גניבת עובדים"? כאן הדעות היו תמימות: זה שוק חופשי, אבל לא פרוע. וולך סיפר זה שמבחינתו זה בסדר לפנות לעובדים, כל עוד עושים את זה במידה. לדבריו, חברה מסויימת פנתה ל-16 מפתחים מ-Similar Web, כדי לשדל אותם לעבור אליה. כל המשתתפים הסכימו כי יש לבנות מערכת יחסים ארוכת טווח, וכשיבשיל הזמן והעובד יחליט שהגיע הזמן, הוא יפנה אל החברות.

מקור: סינגולריטים

קבוצת ההשקעות סינגולריטים (Singulariteam) הודיעה הבוקר (ה׳) על הקמת קרן חדשה, שלישית במספר, בסכום כולל של 30 מיליון דולר. הקרן תתמקד בהשקעה בחברות טכנולוגיה, עם תנאי סף של הכנסות שנתיות בהיקף של למעלה מ-15 מיליון דולר, שלא כמו שנהגה בעבר להשקיע בחברות בשלב התחלתי. ככל הנראה, הקרן תשקיע סכום נכבד בכ-2-3 חברות טכנולוגיות שעונות על הקריטריונים. יתכן ותבחן גם האופציה להקים קרן נוספת, רביעית במספר, במידה והקרן השלישית תתברר כמוצלחת כקדומותיה.

פעם שלישית אקזיט?

כאמור, הקרן החדשה הוקמה לאור הצלחת הקרנות הראשונה והשנייה, המציגות פורטפוליו מרשים של 30 חברות. שתי הקרנות הראשונות הן בסך 120 מיליון דולר והשקיעו בחברות אשר רבות מהן גייסו גיוסי המשך מרשימים כדוגמת StoreDot, שמפתחת סוללות נטענות לסלולרים ב-30 שניות, Infinity AR הפועלת בתחום המציאות הרבודה ואף חתמה חוזה עם META, יצרנית המשקפיים החכמים שמתחרה ראש בראש עם גוגל גלאס, Effective Space, Get Stocks, General Robotics ועוד.

בעוד ששתי הקרנות הקודמות התמקדו בעיקר בחברות המצויות בשלבים המוקדמים של גיוס הון (שלב ה-Seed), הקרן השלישית של סינגולריטים נועדה לספק מימון, הכוונה, משאבים, וכלים לחברות טכנולוגיות המצויות בשלבים בשלים יותר (Late Stage), על מנת לבחון את תאוריית ההשקעות של הקרן בחברות בוגרות בעלות הכנסות.

בחודש ינואר 2015 סינגולריטים הודיעה על השלמת סבב גיוס לקרן השניה שלה בסך 102 מיליון דולר, המתמקדת בסטארטאפים בתחום הסלולר, פיננסים ו-IoT (אינטרנט של הדברים). הקרן הראשונה של סינגולריטים, שסיימה כבר את השקעותיה, השקיעה ב-12 חברות בתחומי החלל, רובוטיקה, מציאות רבודה, אינטרנט וסלולר.

לסינגולרטים משרדים בתל אביב, קזחסטן, מוסקבה, סינגפור, ניו זילנד, בייג'ינג וסן פרנסיסקו, כאשר מטה החברה ממוקם בהרצליה. הקרן מנוהלת על ידי משה חוגג וקנגס רקישב (Kenges Rakishev).

״לאחר שתי קרנות מצליחות בהיקף כולל של יותר מ-120 מיליון דולר, אנחנו פונים לבחון את תאוריות ההשקעה שלנו על חברות סטארטאפ בשלות יותר״, מציין היום משה חוגג. ״אנחנו מתמקדים כעת בקרן ניסיונית, קטנה, שאם תוכיח את עצמה, תסלול את הדרך לקרן גדולה ומשמעותית המתמקדת בחברות בשלות״.

תעשיית המובייל מתפתחת בקצב מהיר כל-כך, שקשה לעיתים לעקוב אחריה. למרות שנראה כי התעשייה מאיצה בקצב מסחרר, יש כמה ספרים שכבר הופכים לקלאסיקות על-זמניות בתחום השיווק במובייל. הנה הרשימה שלנו, הכוללת שישה ספרים שיעזרו לכל העוסקים בשיווק במובייל להשתלב טוב יותר בעולם האפליקציות המשתנה תדיר, ולהרחיב את הידע העסקי הכללי שלהם.

1. The Lean Startup

("הסטארט-אפ הרזה")

מאת אריק רייס (Eric Ries)

הספר The Lean Startup ("הסטארט-אפ הרזה") נחשב בעיני רבים ל"תנ"ך של עולם העסקים", והוא מכיל מספר תובנות חשובות שכל מי שעוסק בשיווק במובייל חייב להביא בחשבון.

ההתמקדות של רייס בחדשנות מתמדת (והאופן שבו יש לטפח אותה), היא נקודת התחלה מצוינת להבנת הבסיס של מרבית הקמפיינים במובייל.

הספר יצא אמנם לאור בשנת 2007, אבל צורת החשיבה שהוא מציג מדגימה את החשיבה שעמדה מאחורי חברות רבות שהוקמו בזמן מהפכת המובייל, מה שהופך אותו לקריאת חובה.

2. What Money Can’t Buy: The Moral Limits of Markets

("מה כסף לא יכול לקנות")

מאת מייקל סנדל (Michael Sandel)

הבחינה הפילוסופית של סנדל את החברה המודרנית, חלקה קשה לקריאה וחלקה אינפורמטיבית ביותר. יחד עם זאת, היא עוזרת להבין מדוע תשלום על משהו שאמור להיות בחינם מעורר מחלוקת.

סנדל מביא דוגמאות מתחומי הבריאות, הפוליטיקה ומתחומים נוספים – ומראה כי התפיסה של "לשלם כדי להתקדם" יכולה במהרה להפוך משימוש הוגן בכוחות השוק לשחיתות שמערערת את יסודותיו.

אמנם לא כל אחד יסכים עם מסקנותיו של סנדל, אבל הספרBuy What Money Can’t מאפשר להבין במהירות מדוע מוניטיזציה של אפליקציות חינמיות יכולה לעורר אי-נחת בקרב משתמשים (ולשפוך אור על הדרכים להימנע מכך).

3. Thinking Fast and Slow

("לחשוב מהר, לחשוב לאט")

מאת דניאל כהנמן

אם רוצים להבין כיצד בני אדם מקבלים החלטות, ואת העקרונות הפסיכולוגיים שעומדים מאחוריהן, קשה למצוא נקודת התחלה טובה יותר מספרו של דניאל כהנמן "לחשוב מהר, לחשוב לאט".

כהנמן בוחן את שתי המערכות ששולטות בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו, מנתח במומחיות את הסיבות לכך שאנשים מקבלים החלטות מסוימות ומסביר מדוע לעתים קרובות ההחלטות שאנחנו מקבלים לא משרתות את האינטרסים שלנו.

ספר זה מכיל דברי חוכמה במגוון נושאים, כמו רגרסיה לממוצע והערך של ניסיונות לחזות את העתיד, ובמידה רבה ניתן ליישם את דרכי החשיבה שמוצגות בו כדי להבין מדוע משתמשים עשויים (או עשויים שלא) לבצע רכישות במשחק חינמי.

4. Rework

מאת ג'ייסון פריד ודיוויד היינמאייר הנסון (Jason Fried ו-David Heinemeier Hansson).

כשעובדים בחברת מובייל, אפשר בקלות להיבלע לגמרי בעבודה. קצב השינויים המהיר, עושר הנתונים שמגיעים בזמן אמת ומחזור העדכון הקבוע של החברה, עשויים לגרום לנו להתפתות לעבוד יותר – אבל לא בהכרח לעבוד חכם יותר.

מטרתו של הספר Rework ("ארגון מחדש") היא להתמודד עם האתגר הזה. Rework הוא פרי עטם של מייסדי Highrise, המציע דיון נטול יומרות בשאלה איך להקים עסק מצליח מבלי לבזבז את כל זמנך בחשיבה אובססיבית עליו.

ספר זה מעורר השראה במיוחד עבור חברות קטנות יותר שמחפשות את מקומן בשוק, ומעודד פרקטיקות עבודה שפויות יותר – שחברות ועובדיהן יכולים להרוויח מהן בטווח הארוך.

5. Freemium Economics

מאת אריק סופרט (Eric Seufert)

בתעשיית המשחקים למובייל, אין הרבה מומחי מוניטיזציה בקליבר של אריק סופרט. סופרט, סמנכ"ל רכישת לקוחות ב-Rovio ועורך MobileDevMemo, הוא אחד ממובילי הדעה החדים ביותר בענף, וספרו Freemium Economics מדגים זאת.

הספר משלב ניתוח של מקרי מבחן, תיאוריה ועצות מעשיות. הוא עושה זאת באמצעות חקירה יסודית של אנליטיקס, וכיצד להשתמש בהם כדי להצליח בעולמות של משחקים חינמיים.

זהו ספר לימוד מופתי, אבל אל תצפו לקריאה קלה כשמדובר בחלקים הטכניים שלו. כדי להפיק ממנו את המיטב, יידרש קצת מאמץ מצדכם.

6. Finnish Video Games: A History and Catalog

מאת יוהו קואוריקוסקי (Juho Kuorikoski)

סצנת המשחקים הפינית היא אחת החשובות ביותר בעולם הגיימינג במובייל כיום, והספר הזה בוחן את הסיבות לכך.

עולמות המובייל מהווים אמנם חלק רחב יותר בנרטיב של קואוריקוסקי, אך סיפור עלייתו של המובייל רלוונטי בכל רחבי העולם.

ספר זה בוחן כיצד מפתחים למדו לעשות משחקים מצויינים עם יכולת טכנית מועטה, במדינה עם אובססיה למובייל. כמו כן, הספר מציע הסברים מצוינים כיצד להצמיח צוותים ממוקדי מובייל.

קריאה מהנה!

קרדיט תמונה ראשית: book via shutterstock

מאת מאיר אורבך, כלכליסט.

התאגיד הרפואי הסיני הייסקו משקיע 10 מיליון דולר במסגרת סיבוב גיוסים של אנדוספן, חברה ישראלית המפתחת מכשור רפואי. ההשקעה היא לפי שווי של 100 מיליון דולר אחרי הכסף. בסיבוב השתתפו בעלות המניות העיקריות של החברה – קרן אקסלמד של מורי ארקין (המייסד והמשקיע העיקרי שלה) וד"ר אורי גייגר, וקרן סקויה קפיטל ישראל המיוצגת בדירקטוריון החברה ע"י יואב שקד (בעלת מניות נוספת היא קרן ויטהלייף). כמו כן יקבל הייסקו זכויות בלעדיות להפצת המוצרים של אנדוספן בסין. לפי ההערכות, אנדוספן צפויה להשלים עוד גיוס של מיליוני דולרים בנוסף לגיוס הנוכחי. עד היום גייסה החברה כ־25 מיליון דולר, בעיקר מאקסלמד וסקויה.

שני מוצרים בשלבים מתקדמים

אנדוספן, שנוסדה ב־2009, מפתחת שתלים לטיפול בבעיות של אבי העורקים. כיום מפתחת החברה שני סוגי שתלים הנמצאים בשלבים שונים של אישורים רגולטוריים.

השתל הראשון (הקרוי Nexus) מיועד לאנשים בסכנת התפרצות אבי העורקים העליון וקשת אבי העורקים, ונמצא בשלב ניסויי היתכנות באירופה ובהכנות לניסויים בארה"ב, לקראת אישור רגולטורי של המוצר.

השתל השני (Horizon), המיועד לטיפול במפרצות אבי העורקים הבטני, מצוי בשלב ההכנות לבקשת אישור לשיווקו באירופה.

השתלים מושתלים בפרוצדורת צנתור הדומה מאוד לצנתור ללב, אך קוטר הצנרת דרכה מוחדרות המערכות רחב יותר (4–7 מ"מ) לעומת קוטר סטנט לעורקים הכליליים (1–2 מ"מ). השימוש בשתלים מפשט את הטיפול בחולים ומאפשר חלופה טיפולית פחות פולשנית מהניתוחים המקובלים כיום.

החברה יושבת בהרצליה ומעסיקה כ־40 עובדים. מייסדי החברה הם רפי בן ארי ואלון שלו המשמש מנכ"ל. הדירקטוריון כולל את גייגר, ארקין, שקד, פרופ' אבי לודמירסקי מוויטהלייף, ובעקבות סיבוב ההשקעה הנוכחי צפוי להצטרף נציג של הייסקו.

הייסקו (Xizang Haisco Pharmaceutical Group Co., Ltd) הוא התאגיד הרפואי השני בגודלו בסין, אחרי פוסון. התאגיד מוכר בשוק הסיני בלבד, עם מחזור מכירות של כ־800 מיליון דולר ושווי שוק של 4 מיליארד דולר נכון להיום.

ביוני החל התאגיד להשקיע בחברות מכשור רפואי בישראל. ההשקעה הראשונה, בחברת MST, עמדה על 13 מיליון דולר. בספטמבר השקיע התאגיד 18 מיליון דולר בחברת סנסיבל, ועתה הוא משקיע באנדוספן ובוחן השקעה של מיליוני דולרים בחברת נוספת.

על פי הערכות, השוק העולמי של מוצרי הסטנט־גרפט (stent graft) לטיפול בבעיות אבי העורקים צפוי לגדול ולהגיע להיקף של כ־1.9 מיליארד דולר ב־2020. המתחרות העיקריות בשוק הן מדטרוניק (Medtronic), גור (W.L.Gore), קוק (Cook Medical) ואנדולוג'יקס (Endologix).

מנכ"ל החברה אלון שלו מסר: "הגיוס הנוכחי מיועד להתניע את היערכותנו לכניסה לשלב המסחרי באירופה עם מוצר ה־Horizon, ולקדם את המשך הפיתוח הקליני של מוצר ה־Nexus באירופה, בסין ובצפון אמריקה. כניסת הייסקו כשותפה היא הזדמנות להנגשת מוצרי החברה גם לשוק הסיני".

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

מיקרוסופט תרכז את כל פעילות הסייבר שלה בישראל

אפל תפצה את אוניברסיטת ויסקונסין ב-234 מיליון דולר

מקור: TriPlay

הסטארטאפ הישראלי TriPlay, העומד מאחורי MyMusicCloud ו-MyDigipack, מודיע על רכישת חברת eMusic, פלפטורמה המאפשרת האזנה והורדה של קבצי מוסיקה לשימוש אישי. החברה הנרכשת נחשבת לאחד השירותים הראשונים שאפשרו למשתמשים להוריד מוסיקה כקבצי MP3. העסקה בוצעה בשילוב של מזומן ומניות, אך תנאי העסקה המלאים לא נחשפו באופן רשמי. על פי מספר דיווחים שפורסמו בשעות האחרונות ההערכות מתייחסות לעסקה בהיקף של פחות מ-26 מיליון דולר.

יישומי הענן של TriPlay מאפשרים אחסון וגישה בחינם וללא הגבלה למגוון תכנים כדוגמת מוזיקה, תמונות וקטעי וידאו המצויים בסמארטפון, במחשב או בכל מכשיר המחובר לרשת ברחבי העולם. שירות MyMusicCloud נועד בין היתר לעזור ולאפשר למשתמשים להרחיב את עולם המוזיקה והאמנים להם הם מאזינים היום, על ידי התנסות בסגנונות שונים ומגוונים שיתכן ויאהבו, אך מעולם לא היו יכולים לגלות אותם בצורה אחרת. MyDigipack, לעומת זאת, עוסק בתחום פופולארי אחר, ומאפשר למשתמשים לצפות ולערוך תמונות וסרטונים מכל מכשיר המחובר לרשת.

הופכת לשחקן משמעותי בתחום המוסיקה

עסקה זו תהפוך את ׳הישות המשולבת׳ לאחד השירותים הגדולים והמקיפים ביותר בתחום המוסיקה הדיגיטלית בעולם, אותו ניתן להשוות אל השירותים הגדולים המתחרים, בין היתר של אפל ואמזון. הפלטפורמה מציעה חנות מוסיקה משלה, נגן, וגישה ללמעלה מ-14 פלטפורמות שונות בהן ניתן לעשות שימוש באמצעות האפליקציה או הדפדפן. TriPlay תציע למיליוני המשתמשים הפעילים שלה קטלוג שירים לבחירה המורכב מלמעלה מ-15 מיליון שירים מכל זאנ׳ר. כמו כן, כעת משתמשי eMusic שנרכשה, יוכלו להיות בעלי גישה מיידית לאוספי המוסיקה הרחבים שיצרו הן בצורה מקוונת והן בצורה לא מקוונת, על פני כל מכשיר ומכל מקום בעולם.

"אנו נרגשים לחבור לחלוץ של תעשיית המוזיקה הדיגיטלית ולהציע לכל המשתמשים שלנו מגוון רחב של מוסיקה שהם אוהבים בפלטפורמת הדור הבא והלהשלים עם התכונות שהם רוצים וצריכים," אמר תמיר קוך, מייסד ומנכ"ל של TriPlay. "יש הרבה יותר מוסיקה בעולם ממה שתמצא ברדיו. הקטלוג שלנו רחב, הגישה הגלובלית ומגוון רחב של תכונות, הם מה שמיליוני משתמשי eMusic וMyMusicCloud מחפשים. בחודשים הקרובים, המשתמשים שלנו יתחילו לראות שיפורים משמעותיים״.

מאז שנוסדה החברה בשנת 2004 על ידי תמיר קוך, גייסה כ-26 מיליון דולר. הגיוס האחרון דווח באפריל 2015, בו גייסה החברה כ-11 מיליון דולר, במטרה להתמקד בשיווק, האצת המחקר והפיתוח, הגדלת בסיס המשתמשים ורכישת טכנולוגיות תואמות ומשלימות לשירותיה. כפי שניתן להבין, החברה הישראלית עמדה בחלק מהיעדים שהציבה לעצמה לפני כחצי שנה. TriPlay מנוהלת ממשרדיה בניו יורק וישראל.

מקור: Adngink

הסטארטאפ הישראלי AdNgin מציע פלטפורמה אוטומטית לניהול מונוטזציה של בעלי אתרים. ניהול המונטזיציה של אתר הוא תהליך מורכב ודי תובעני, הן מבחינת הזמן והן מבחינת הידע שנדרש על מנת לבצע את זה בצורה מיטבית. רשתות פרסום כדוגמת Google Adsense ניתן להטמיע די בקלות בדף עצמו, אבל ההבנה לגבי איזה פרסומות עובדות יותר טוב, איפה בדיוק על הדף, איזה סוג פרסומת, האם אתה רוצה להיות ׳אגרסיבי׳ באותה מידה עם כל המשתמשים באתר שלך על כל הדפים, איך סוג פרסום אחד משפיע על השני ועוד, הן החלטות שבעל אתר צריך היום לקבל ורוב הפעמים זה מתבצע על סמך תחושות בטן ולאו דווקא על בסיס נתונים.

פה Adngin נכנסת עם פתרון אוטומטי שמאפשר לבעל האתר לנהל את המונוטיזציה שלו, על ידי מערכת בעלת ממשק משתמש ידידותי אשר מגובה באלגוריתמים. לטענת החברה, תוך 5 דקות בעל האתר יכול להגדיר את כלל המונטיזציה של האתר שלו זאת על סמך נתונים מבוססים ומחושבים, כשמצידו לא נדרשת שום פעולה של תכנות והכל מתבסס על ״Drag & Drop״. בפשטות – ״הפלטפורמה היא כמו Optimizely לבאנרים. היא מאפשרת לייצר וריאציות של אותו הדף ולבדוק איזה וריאציה מייצרת אחוזי הקלקה גבוהים יותר, ולספק לה יותר חשיפות באופן אוטומטי״, הסביר לגיקטיים אייל כץ, מנהל השיווק ב-AdNgin.

מבחינת תחרות בשוק – קיימים לא מעט שירותים דומים; למשל, Adesense Experiments מבית גוגל, אשר מאפשר לבצע ניסויים, השוואות ולשחק עם המודעות הפרסומיות בוריאציות שונות, כדי לראות איזו מתרגמת להצלחה טובה יותר; AdPushup עימה ניתן לבצע A/B testing לסוגים שונים של מודעות, צבעים, גדלים, מיקומים וכו׳, גם כן ללא צורך בשינוי קוד ה-HTML; ופלטפורמת Ezoic שגם היא מאפשרת לשחק עם העיצוב ומיקומי המודעות במובייל ובדסקטופ. לטענת אמנון להב, אחד ממייסדי החברה, הפתרון מתעלה על שלושת אלו בכך שביכולתו של AdNgin להתממשק לכל פלטפורמה, כמו גם להסתכל על כלל המונטיזציה באתר.

עומדים בהבטחות?

אחד הלקוחות הראשונים של Adngin הוא אתר L'express, אשר נחשב לאחד מהעיתונים המקוונים הגדולים באפריקה, שמתפרנסים מהצגת פרסומות באתר דרך Google Adsenese. (בצורה זו, מפרסמים משלמים על כל לחיצה על המודעה, והאתר בעצם מתחלק עם גוגל בכסף שהמפרסם שילם). לאחר ש-L'express הבינו שפחות ופחות אנשים רואים את הפרסומות שמופיעות באתר בין אם כי עושים שימוש בחוסמי פרסומות, ובין אם כי פשוט פיתחו חסינות והפכו עיוורים להן, החליטו לפנות ל-Adngin, ולנסות את הפטלפורמה שלהם.

בפרק זמן קצר, L'express יצרו בעזרת המערכת של Andgin מעל ל-15 ניסויים שונים שכללו אפיון מיוחד למובייל לעומת דסקטופ, אפיוני צבעים למודעות טקסט, אפיוני גדלים, מיקום ועוד. אחד הניסויים שהם יצרו כלל שתי וריאציות של עמוד הבית שלהם. בגרסה אחת הם שמו מודעה אחת בצד שמאל של הדף ושתי מודעות בצד ימין של הדף, ובגרסה השנייה עשו את ההפך. הניסוי רץ על פני שלושה שבועות והראה באופן מובהק שהגרסה הראשונה העלתה את אחוזי ההקלקה ב 49% לעומת הגרסה השנייה, מה שכמובן הניב רווחים גבוהים יותר מהפרסום באתר. סה"כ ולאורך תקופה של כחודש L'express הצליחו להעלות את אחוזי ההקלקה על מודעות Adsense באתר כולו ב-69% ולשפר את הרווחים שלהם מפרסום בכ-18%.

מתוך: מקרה הבוחן. מקור: AdNgin

אחראים על למעלה מ-10 מיליון צפיות יומיות של פרסומות

Adngin ממומנת ע״י משקיעים פרטיים, כאשר המודל העסקי מבוסס על גבייה חודשית. נכון להיום החברה מדווחת על למעלה מ-10 מיליון צפיות יומיות של פרסומות שמונגשות דרך הפלטפורמה שפיתחה, וקצב גידול שבועי של קרוב ל-10% במספר הצפיות. המוצר הושק בתחילת השנה הנוכחית, ונמצא כרגע בבטא לפי הזמנה עבור כל בעל אתר באינטרנט שיש לו למעלה מ-5000 צפיות ביום. ניתן גם לעשות שימוש בפלאגין ייעודי של המוצר המיועד לוורדפרס.

החברה נוסדה בשנת 2014 על ידי כפיר מויאל, גיל רוזנבלום ואמנון להב. (כאשר שני הראשונים משמשים כחברי הנהלה ולא מעורבים בחברה על בסיס יום יומי). במשרדי החברה הממוקמים ברמת החייל מועסקים כ-3 עובדים והתכנון הוא לגייס לצוות גם Senior Full Stack Developer ו-Director of Customer Experience.