מקור: SmokeBeat

חדש בגיקטיים: לוח משרות הייטק שמתמקד רק במשרות מתחום ההייטק, מתעדכן באופן קבוע ופתוח למגייסים ולמחפשי עבודה.

Somatix הישראלית מציגה פלטפורמת תוכנה לניתוח מידע בזמן אמת, המבוססת על מכשירי טכנולוגיה לבישה (Wearables). המוצר הראשון שפיתחה נועד לסייע למעשנים להיגמל מהפעולה, על ידי שימוש בטכנולוגיה שיודעת לזהות ׳תנועת יד לפה׳ מסוגים שונים, תנועה המזוהה באמצעות החיישנים המצויים בשעונים או הצמידים החכמים. בשילוב אפליקציה ייעודית שתרכז לתוכה את כל האינפורמציה, יוצגו בפני המשתמש סטטיסטיקות ונתונים שעשויים לגרום לו לחשוב פעמיים לפני הסיגריה הבאה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי ישירות מהסמארטפון

סוגיית העישון מלווה אותנו כבר עשרות שנים, מאז שהמודעות לנזקים שבעישון התגלו. מידי שנה נצרכות כ-7 מיליארד סיגריות על ידי מיליארד מעשנים, מה שמוביל למותם של 5 מיליון אנשים מידי שנה, כ-450,000 בארה״ב, וכ-8,000 איש בישראל כתוצאה מנזקי עישון. לפי מחקרים, 50% מהמעשנים מודעים לבעיה ורוצים להפסיק לעשן, אולם רק 4% מהם מצליחים להפסיק באופן קבוע.

חברת Somatix מנסה לסייע למצב על ידי המערכת שפיתחה, המבוססת על מחקרים אקדמיים בתחום ה-CBT – טיפול התנהגותי קוגניטיבי. ״הגישה החדשה הרווחת כיום לגבי עישון היא שעישון סיגריות אינו נובע מהתמכרות לניקוטין, אלא הוא צורך התנהגותי-רגשי ולכן ניתן לדיכוי (suppression) בתהליך הדרגתי, על ידי שיטות הלקוחות מתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית״, אמר לגיקטיים ערן אופיר, מייסד משותף ומנכ״ל החברה.

השיטה שפיתחו עובדת כך שכאשר מזוהה סיגריה על ידי החיישנים המצויים בצמיד או השעון החכם, תופעל אפליקציה בשם SmokeBeat, אשר מעודדת את המשתמש (המעשן) להפחית בצורה הדרגתית את העישון. האפליקציה עושה שימוש במידע שמגיע ממד התאוצה (accelerometer) ומהגיירוסקופ (gyroscope), הנמצאים בשעונים והצמידים החכמים. האפליקציה מזהה באופן אוטומטי, בזמן אמת וללא התערבות המשתמש את העישון.

לאחר שעישון מזוהה, המשתמש מקבל הודעה על כך שמעשן את הסיגריה מספר X שלו היום, ונכנס לאפליקציה עצמה. בתוך היישום המשתמש יכול לקבל נתונים לגבי העישון שלו – כמה סיגריות עישן, כמה זמן, מתי, איפה, כמה זה עלה לו בכסף ובדקות חיים, אחוזי הפחתת עישון, עמידה ביעדים שנקבעו ועוד. נתוני הרגלי העישון של המשתמש מועברים לשרתים בענן ועוברים ניתוח והגעה למסקנות.

מקור: Somatix

האפליקציה נתמכת על ידי פלטפורמת Somatix שמבצעת ברקע עיבוד נתונים (בענן) ולומדת את דפוסי ההתנהגות של המשתמש. על המעשן מופעלים ארבעה סוגי תמריצים להפחתת עישון – רגשי, כספי, שכלי וחברתי, כאשר המערכת לומדת את תגובתיות המעשן לתמריצים השונים ומשנה בהתאם ליעדי הפחתת העישון שנקבעו (על ידי המשתמש או אוטומטית על ידי המערכת).

השבוע יצאה גרסת אלפא של SmokeBeat לסמארטפונים ושעונים חכמים מסוג אנדרואיד, הזמינה לציבור הרחב להורדה בחינם ישירות באתר. בהמשך השנה תעלה גרסת בטא כאשר השינוי בין האלפא לבטא הוא בעיקר ברמת המוכנות של הפלטפורמה לעסקים (שכן החברה עובדת במודל B2B). גירסת iOS של המוצר נמצאת בפיתוח.

בוא נדבר על תחרות

לטענת אופיר, ״אין כיום חברות אשר מבצעות זיהוי בזמן אמת של תנועת יד לפה על ידי צמידים ושעונים חכמים מסחריים (בניגוד לצמידים יעודיים לכך). התחרות שלנו היא למעשה כנגד חברות המציעות פתרונות טכנולוגיים לגמילה מעישון״.

חברה ידועה אחת היא Chrono therapeutics האמריקאית שגייסה לאחרונה 32 מיליון דולר ממשקיעים אמריקאיים ונשענת על האסכולה הישנה שלפיה עישון הוא התמכרות לניקוטין. ״הם בעצם מייצרים צמיד ייעודי שמשמש כ"מדבקת ניקוטין ממוחשבת", כלומר הצמיד מזריק למשתמש כמויות מדודות של ניקוטין במהלך היום. איננו מאמינים בגישה פולשנית זו, מה גם שהיא מחייבת צמיד ייעודי ויקר״.

נתונים סטטיסטיים לא בהכרח מעודדים. מקור: Somatix

חברה אחרת שעוסקת בתחום הפסקת העישון וגייסה מספר מיליוני דולרים עד כה נקראת 2Morrow. הם מפתחים אפליקציית הפסקת עישון (לפי מה שבדקתי – מדובר באפליקציה שנועדה לטפל במספר בעיות בריאותיות, לאו דווקא עישון). ״האפליקציה גם היא מבוססת גם על שיטת הטיפול CBT, אולם המערכת שלהם אינה משתמשת בשעונים או צמידים חכמים, אלא המשתמש צריך לומר לאפליקציה מתי הוא מעשן,(פעולה אקטיבית) והיא אינה מבוססת פלטפורמת ניתוח מידע וחיזוי בדומה לפתרון שלנו״.

הייחודיות של Somatix לטענת אופיר באה לידי ביטוי בארבעה מישורים; האפליקציה מזהה ומנתחת תנועות עישון בזמן אמת; עושה שימוש בשעונים וצמידים חכמים הקיימים בשוק; מכילה מערכת ניתוח מידע המספקת הן למשתמשים והן ללקוחות עסקיים מידע ערכי על הרגלי העישון של המשתמש; ובניית קבוצות תמיכה חברתיות במסגרת השימוש באפליקציה, המעודדות את המשתמש להפחית בכמות הסיגריות שמעשן על ידי תגמול.

באה לטובת המשתמש ולטובת המפרסם

כאמור המודל העסקי של החברה הוא B2B. הלקוחות הפוטנציאלים של החברה הם בעיקרם חברות ביטוח בכלל, וביטוח רפואי בפרט, מעסיקים המעוניינים לקחת חלק בתוכנית גמילה מעישון לעובדיהם, ארגוני בריאות, ממשלות וגופי מחקר בתחום הבריאות הציבורית. ״מעסיקים בארה"ב מממנים כיום טיפולי גמילה מעישון לעובדיהם, שכן הנזק לארגון בגין כל עובד מעשן הוא משמעותי (הפסקות עישון תדירות למשל) מקובל שמעסיקים אמריקאיים יציעו לעובדיהם כחלק מתוכנית ביטוח הבריאות שלהם מימון של תוכניות הפסקת עישון״.

גם מפרסמים גדולים כנגד העישון (ממשלות וארגוני בריאות) יכולים להינות מהמערכת שכן כיום המצב הוא שעקב חוקים רגולטורים, לא ניתן לפרסם ישירות לאנשים הן מוצרי טבק והן מידע כנגד עישון, אם לא ניתן לדעת בוודאות שאדם זה מעשן. לפיכך, רוב הכסף המושקע כיום בקמפיינים כנגד עישון (רק הממשל האמריקאי הוציא ב-2013 למעלה מחצי מיליארד דולר על פרסום כזה) מבוזבז על "פרסום עיוור" בשלטי חוצות, טלוויזיה, מגזינים וכו' ולא על פירסום אישי (targeted). אנו פותרים בעיה זו שכן ביכולתנו לכוון פרסומות כנגד עישון למעשנים הספציפיים המשתמשים באפליקציה. חשוב לציין כאן כי אנו חברה הדוגלת באחריות חברתית ומאמינה ביכולתה ליצור impact חיובי כנגד העישון, ולכן לא נאפשר שימוש לרעה במערכת, למשל עבור מכירת מוצרי טבק למעשנים״, אמר אופיר.

מקור: Somatix

בהמשך השנה צפויים להתחיל פיילוטים עם מספר חברות ביטוח רפואי בעולם, עבור מדידת האפקטיביות של פתרונות גמילה מעישון המוצעים על ידן, כמו גם עבור בניית יכולת של תעריפים משתנים ללקוחות, בהתאם להרגלי התזונה שלהם ומצבם הבריאותי. (התחרות בין חברות ביטוח רפואי גדולות עוסקת כיום בין היתר סביב יכולתן להתאים את תעריפי הביטוח שלהן לצורת החיים והרגלי הבריאות של המבוטחים).

החברה הצעירה הוקמה בחודש פברואר 2015 על ידי שני שותפים – אורי שצברג (CTO) וערן אופיר (CEO). אופיר, ניהל ב-17 שנים האחרונות פעילויות וחטיבות מסחריות עבור חברות גלובליות בהן AOL ו-Retailx, וחזר לאחר לפני כשנה לאחר כעשור בחו״ל בכדי להקים את החברה הנוכחית. שצברג הינו מומחה בתחומי תקשורת דיגיטלית, עיבוד אותות וסנסורים אינרציאליים, בעל מספר פטנטים רשומים בתחומי מיקום מכשירים ניידים ובעשור האחרון עבד בהורייזן תקשורת ואינטל.

צמד המייסדים. מימין לשמאל: ערן אופיר ואורי שצברג. מקור: Somatix

עד כה השלימה החברה סבב גיוס סיד בסך בסך 750,000 דולר ממשקיעים פרטיים. לכל אורך הדרך פועלים בחברה עם פרופ׳ ראובן דר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, לייעוץ בתחום ה-CBT. במשרדי החברה הממוקמים בהרצליה מועסקים כיום כחמישה עובדים.

טכנולוגיה זה מצויין, אבל לא מספיק

מה שאני רואה כיתרון בפיתוח של החברה הישראלית הוא השימוש במכשירי טכנולוגיה לבישה קיימים, ולא פיתוח מוצר ייעודי שצריך לרכוש בנפרד. כמו כן, הרעיון של הצגת הנתונים באופן אקטיבי עם סטטיסטיקות ומסקנות שרלוונטיות לחיים של המשתמש עצמו עשויים להיות בהחלט אפקטיביים. יחד עם זאת, מובן כי בלחיצת כפתור אחת המשתמש יכול פשוט למחוק את האפליקציה ובזה זה נגמר. גמילה מעישון היא הליך מורכב מאוד שדורש כוח רצון אדיר, שעם כל הכבוד לטכנולוגיה, עדיין לא נמצא גאדג׳ט שישלוט על ׳פיצ׳ר אנושי זה.

וידאו – SmokeBeat

מקור: NeedIt

דמיינו את המצב הבא: החלטתם לאפות עוגה באופן ספונטני, אך לפתע שמתם לב כי חסר לכם מצרך כלשהו. אותו הדבר לגבי תרופה מסוימת שבדיוק נגמרה ושכחתם לחדש לה את המלאי, או שירות שאתם צריכים מהרגע להרגע כמו בייביסיטר או בעל מקצוע. אחרי יום עבודה כשאנחנו כבר מקולחים ובפיג׳מה, אין לנו חשק, סבלנות, כוח או לפעמים יכולת לצאת לסידורים (שעה מאוחרת, אין רכב, ילדים קטנים בבית) ואז אנחנו חושבים בלב ״בחיי, הייתי משלם למישהו רק בשביל שיביא לי חלב לקפה של הבוקר״.

NeedIt הישראלית מציעה בעצם פלטפורמת מסחר חברתית שרוצה להפוך את החיים לקלים יותר, על ידי כך שמרכזת את כל הצרכים של כל המשתמשים במקום אחד, ומאפשרת לכל אחד להציע את שירותיו כשליח. תכליתה היא לספק מענה לבעיות היומיומיות שכולנו מכירים, בצורה חכמה ושימושית עבור אלה שצריכים דברים דחופים, תוך כדי שהיא מהווה פתרון נחמד למי שרוצה להרוויח כסף ׳על הדרך׳ הביתה.

שוק חופשי

בעזרת האפליקציה כל אחד יכול להזמין מה שחפץ ליבו, ולרשום כמה הוא מוכן לשלם כדי שיביאו לו את זה, ממש בשיטה של שוק חופשי. ניתן לראות כמה אנשים נכנסו וצפו בהזמנה שלך, כך שאם אתה רואה שמספר גדול של אנשים צפה בהזמנה ולא ביקש לקבל את ההזמנה, כנראה שהתשלום לשליח שהצעת לא ריאלי ולא משתלם, אז אולי כדאי לשקול למשל להגדיל את הסכום תמורת השירות המבוקש.

מקור: NeedIt, עיבוד תמונה

״הרעיון הכולל הוא שהמזמין מזין הזמנה בה הוא רושם בדיוק מה הוא צריך, תוך כמה זמן הוא צריך את זה, לאן הוא צריך את זה, כמה הוא מוכן לשלם על השירות וכמה זמן הוא מעוניין שהמודעה שלו תוצג. בצד השני, השליח בוחר להיכנס לאפליקציה מתי שנוח לו, ורואה את כל ההזמנות אשר עומדות ופנויות למשלוח (כלומר עדיין לא הוצמדו לשליח אחר). ביכולתו לבחור איזה משלוח או משלוחים מעוניין לבצע, ובשלב הבא עליו להמתין לקבלת אישור המזמין. ברגע שהתקבל אישור לספק את ההזמנה, עליו לרכוש מכספו האישי את המוצרים ולשמור את הקבלה״, אמר לגיקטיים מנכ"ל החברה ישראל טויטו. כאשר השליח יגיע לבית הלקוח עליו לקבל קודם כל את סכום הכסף ששילם מכיסו עבור המוצר או המוצרים, ובנוסף לקבל את הטיפ המובטח, דמי השירות שהיו רשומים בתנאי ההזמנה.

נניח ומישהו הזמין שירות, השליח הגיע וביצע את המשימה בשלמותה והלקוח מסרב לשלם או חסר לו הסכום הנדרש. מה עושים? 

לטענת החברה, המענה לכך מתקבל באמצעות הישענות על מודל חוכמת ההמונים; ישנה מערכת דירוג אשר מאפשרת למשתמשים לדרג האחד את השני בסיום תהליך ההתקשרות ביניהם, לאחר שהמוצר או השירות סופקו למזמין. משתמשים אשר דורגו נמוך בכל הקשור לחווית המשתמש, יופיעו תמיד בסוף הרשימה של ההזמנות או של השליחים הפוטנציאלים. במקרים חריגים החברה גם שומרת לעצמה את הזכות לנפות לגמרי מהמערכת משתמשים אשר התנהגו בצורה בלתי הולמת או עשו משהו שנוגד את מדיניות החברה ואף לנקוט בהליכים פליליים כנגדם.

טויטו הוסיף ואמר כי ״במקרים מהסוג הזה, תמיד יש למזמין (או לשליח) את האופציה להתלונן בפנינו על המקרה דרך האימייל של החברה ואנחנו ננסה דרך נתוני השרת לאתר את אותו מזמין ולנסות לגשר ולפתור את הבעיה. יש גם לקחת בחשבון שהאפליקציה מיועדת לקנייה של מספר מוצרים יחסית קטן, רק דברים שדחוף לנו לקבל באותו זמן נתון שביצענו את ההזמנה ובד"כ סכום הקנייה יהיה נמוך. בנוסף, לפי החוק אותו שליח יכול להחזיר את המוצרים לחנות ולקבל החזר כספי מלא. בכל מקרה האפליקציה רק מספקת את הפלטפורמה אך האחריות היא על המשתמשים כמו שרשום בתנאי השימוש שלנו וכל משתמש מאשר שהוא קרא ומסכים בעת ההתקנה״.

החלטתם לאפות עוגיות אבל אין ביצים? תבדקו מי זמין ב-NeedIt

איפה הכסף?

משתמש שנרשם למערכת מקבל 30 קרדיטים בחינם, כאשר על כל ביצוע הזמנה יורד קרדיט אחד. המודל העסקי של האפליקציה מבוסס על כך שברגע שאותם מטבעות (קרדיטים) אוזלים, עליו לרכוש חדשים בכדי לבצע הזמנת שירות שכזה. המשתמש יכול לרכוש מתוך האפליקציה חבילת קרדיטים, החל מחבילה של 5 קרדיטים בעלות של 8 שקלים. התשלום עצמו מתבצע דרך חנויות האפליקציה בגוגל ואפל. כמו כן, בימים אלו ממש החברה עובדת על מנגנון של ארנק אלקטרוני, אשר יאפשר למשתמשים לשלם גם באמצעות כרטיסי אשראי (בתכלס, מדובר בדרך יותר בטוחה ואמינה לשלם, כך ניתן לוודא כי למשתמש אכן יש איך לשלם למספק השירות).

לטענת היזם, קהל היעד אליו פונה המוצר הוא בעיקר עקרות בית, אמהות, אנשים מבוגרים, מוגבלים, אנשים אמידים או כאלה שהם סתם עצלנים. בצד השליחים, הדגש הוא על צעירים או מובטלים המחפשים לעצמם הכנסה נוספת, ׳ללא בוסים וללא שעות מחייבות׳. סביר להניח כי אמא לתינוק קטן למשל תהיה מוכנה לשלם עוד כמה שקלים רק בשביל שמישהו יביא לה מגבונים או חיתולים, כל עוד זה אומר שלא תצטרך לצאת מהבית עם התינוק, לחפש אחר חניה או לנסוע באוטובוס עם עגלה.

מקור: NeedIt

טעון שיפור

מבחינת תחרות בשוק, האלטרנטיבה הראשונה שעולה לי לראש היא אפליקצית Gett, אשר בתחילת דרכה הציעה אמנם שירות הזמנת מוניות, אך לאחרונה עברה מעין ׳הסבת מקצוע׳ או התרחבות, וכעת מאפשרת להזמין דרכה ״כל מה שאתם צריכים ורוצים, בלחיצת כפתור אחת פשוטה״. נכון, ההבדל הוא שכאן מדובר באנשים פרטיים ׳מן המניין׳ שנותנים שירות, אבל מצד שני, אני באופן אישי הייתי מעדיפה להסתמך על גוף רשמי וגדול יותר, מאשר על אפליקציה בתחילת דרכה. גם TikiTaka הישראלית היא אפליקציה מבוססת GPS המאתרת בתי עסק קרובים וזמינים אליך בכל התחומים, המציעים שירותי משלוחים. כאמור ההבדל בין האפליקציות הקיימות לבין NeedIt טמון בכך שכאן מדובר באנשים פרטיים, ולא עסקים קטנים או גדולים. המתחרה הכי גדולה והכי מוכרת בתחום היא ללא ספק TaskRabbit אלא שזו אינה פעילה במיוחד בישראל.

חווית השימוש שלי באפליקציה הייתה סבירה; על מנת להיכנס לאפליקציה אין צורך להירשם, אך במידה ותרצו להציע שירות או לבקש שירות, לא תוכלו להתחמק מהרשמה. הממשק עצמו פשוט, נוח לשימוש וברור, אך היצע הבקשות בו די מגוחך, וכשאני בדקתי הופיעו בדיוק 2 הזמנות (בקשות למשלוח), האחת של משחת שיניים והשניה של השכרת מנוף ,שתיהן תמורת טיפ של 20 שקלים.

על מנת שאפליקציה כזו תעבוד כשורה ותהיה רלוונטית הכרחי שיהיה לה קהל משתמשים רב, שכן עם הרושם הראשוני שהיה לי, קשה לי להאמין שאחזור להשתמש בה בתקופה הקרובה, מכיוון ונראית ׳תקועה׳ ולא עדכנית. ברגע שקהל המשתמשים בה יהיה רחב יותר, אולי יהיה על מה לדבר.

NeedIt נוסדה בתחילת שנת 2015 על ידי ישראל טויטו, המכהן כמנכ״ל החברה, כאשר סך העובדים המועסקים בה עומד על 6. עד כה גייסה האפליקציה כ-100,000 דולר מימון מבעל השליטה טויטו, בית התוכנה AppGate ומשקיעים פרטיים נוספים. כמו כן, כרגע החברה נמצאת במגעים לשיתוף פעולה מול רשתות מזון.

הורדה לאנדרואיד | הורדה ל-iOS

ב-18 באוקטובר, תפתח התכנית ITC Fellows בת 5 חודשים הכוללת הכשרה טכנולוגית מקיפה מהמומחים בחברות היי-טק וסטארטאפים מובילים בתחומם בארץ, ותכלול בין היתר גם מענקים למגורים במרכז. מדובר במחזור השני שנפתח במסגרת התוכנית, אבל בפעם הראשונה מפרסמת התוכנית לקהל הישראלי הרחב, על מנת למצוא עד 5 משתתפים איכותיים במיוחד.

5 מקומות בלבד שמורים השנה גם לישראלים

לתכנית מתקבלים כ-20 משתתפים מכל העולם בעלי תואר ראשון לפחות ובעלי ניסיון של לפחות שנתיים בפיתוח. הפרויקט נוצר בשותפות עם מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, הסוכנות היהודית, תורמים ושותפים.

במחזור הקרוב שמורים עד 5 מקומות לישראלים המעוניינים להצטרף לחוויה חד פעמית ומאתגרת. תכנית ITC Fellows מציעה הכשרה ייחודית ומאתגרת בתחומי ה-Data Science וה-Cyber Security וחוויה בינלאומית בישראל בין היתר בשל מרקם המשתתפים הייחודי.

בפועל כוללת התוכנית כ-20 עד 25 אנשים מצוינים (אחד מהם עשוי להיות אתם), 10 שעות ביום, 600 שעות הכשרה מעשית, 200 שעות פרויקט, 5 חודשים בלתי נשכחים ו-1 הזדמנות לעשות קפיצת מדרגה מקצועית.

התכנית ITC Fellows תצא לדרך בקמפוס המשרדים החדשים בלב הבאזז התל אביבי, בניין ישן עם אופי שעובר שיפוץ ייחודי הממוקם ברחוב הרצל. את ההכשרה מעביר צוות מומחים בהם יוצאי 8200, מנטורים מהתעשייה, מרצים מהאקדמיה ומהחברות המובילות בתחום, בהן: CheckPoint, Intel, Paypal, Cybereason, ועוד. בוגרי התוכנית עובדים היום בחברות היי-טק מובילות כמו גוגל, IBM, אינטל ו- CheckPoint.

ועוד.

ההשתתפות בתכנית מזכה את המשתתפים ב:

1. מלגת קיום ומגורים בתל אביב על סך 3,500 ש"ח לחודש, למשך חמישה חודשים.

2. הכשרה אינטנסיבית של 600 שעות בהגנת סייבר וב-Data Science.

3. פעילויות חווייתיות וחברתיות.

לפרטים נוספים ולהרשמה

מקור: dapulse

הסטארטאפ הישראלי dapulse, המספק פתרונות SaaS לניהול פרויקטים בארגונים, הודיע על גיוס של 2.6 מיליון דולר מהמשקיעים הקיימים – Genesis Partners ו-Entree Capital. הפיתוח שמציג הוא כלי שיתופי בין חברי צוות במקומות עבודה, שנועד להוביל להשלמת משימות בצורה קלה ופשוטה יותר, על ידי ייצוג חזותי של ההליך והתקדמות העבודה של כל משתמש. הסכום שגויס הוא חלקו הראשון של סבב הגיוס הנוכחי. המימון יסייע לחברה להמשיך בצמיחה המהירה שלה, לשפר את המוצר והאינטגרציה לצד פיתוח תכונות חדשות שייטיבו עם הלקוחות.

הדור החדש של ניהול פרוייקטים

החברה מציעה פלטפורמה חברתית לתקשורת בתוך חברה או ארגון, המחברת באמצעות כלי אחד את כל עובדי החברה, בין אם יושבים במשרד בתל אביב או מפוזרים ברחבי העולם – ששמה נושאים במרכז, בניגוד לפרופילים או משתמשים ומציעה שקיפות פנימית, יעילות ושיתוף פעולה בין כלל העובדים. כך, בדומה לשלל הרשתות החברתיות הקיימות כיום, יכולים העובדים והמנהלים לשתף עדכונים משמעותיים, מידע רלוונטי או אפילו ריכולים, בצורה קלה וזמינה לשלל המשתמשים הרשומים לרשת.

פתרון ה-SaaS שמציעה dapulse מתיימר לא להיות עוד תוכנה קלאסית לניהול פרוייקטים, בעלת תצוגת נפרדת של משימות ומטלות של כל עובד בחברה, שסופה להיכשל. במקום, המוצר שמציגה יוצר תמונה גדולה של התהליך הכולל שיש לבצע הפתוח בפני כלל העובדים המעורבים, כך שצוותים יכולים להתאחד ולעזור אחד לשני לבצע משימות בצורה מהירה וטובה יותר. באמצעות התוכנה העובדים יכולים לראות בדיוק מי עובד על מה ובאיזה שלב נמצא (למשל אם המשימה הושלמה או מתעכבת). בעצם מדובר בתצוגה קצת יותר ידידותית וויזואלית של פרויקטים, אותם ניתן למיין לפי קטגוריות או מחלקות ספציפיות.

מפרויקט קטן לחברה עצמאית

dapulse נמצא בצמיחה מתמדת, כאשר בתוך 18 חודשים בלבד גדלה מצבת העובדים בחברה מ-3 אנשים שעבדו בשני חדרים, ל-20 עובדים במשרדים הממוקמים בלב תל אביב. כמו כן, בתקופה זו צמחה החברה מפחות מעשרה לקוחות משלמים, ללמעלה מ-1,800 לקוחות, שבין הלקוחות נמנים גם Uber, Viber ו-AOLon.

סבב הגיוס הנוכחי הינו השני במספר, לאחר שבשנת 2012 השלימה סבב גיוס סיד בסך 1.5 מיליון דולר מ-Genesis Partners ו-Entree Capital גם כן. dapulse החלה את דרכה בכלל בתוך משרדי Wix, כאשר בשנת 2010. אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix אמר כי החברה הייתה זקוקה לכלי טוב ויעיל לעדכון העובדים וכך למעשה נולדה dapulse. בשנת 2012 הושקה החברה באופן עצמאי על ידי רועי מן וערן זינמן, ורק בהמשך עזבה את המשרדים של ׳חברת האם׳.

אגב, אם מתחשק לכם להצטרף לחברה אתם מוזמנים להציץ במשרות הרלוונטיות שלה כאן.

סרטון – dapulse introduction

מאת מאיר אורבך, כלכליסט.

חברת המלצות התוכן טאבולה עתידה להיות אחת מ-50 הסטארטאפים הבאים שיגיעו לשווי של יותר ממיליארד דולר. כך לפי רשימת הסטארטאפים המבטיחים שפרסם הניו יורק טיימס והתבססה על נתוני חברת המחקר CB Insights.

טאבולה היא החברה הישראלית היחידה ברשימה. סטארטאפים שמגיעים לשווי של מיליארד דולר מכונים "חד קרן" בתעשיה, בהיותם נדירים במיוחד. הניתוח של CB Insights התבסס על סכום הגיוס של כל חברה, מספר העובדים בה, אזכורים במדיה החברתית ונתוני שוק שונים.

המלצות תוכן ששוות מיליונים

למקרה ונחתתם הרגע מהכוכב המקביל לכדור הארץ, Taboola הוקמה בשנת 2007 על ידי אדם סינגולדה ואחראית לפלטפורמה המאפשרת לגולשים למצוא תכנים שהם אוהבים ולא הכירו לפניי כן על ידי המלצות מתחת למאמרים וקטעי וידאו באתרי תוכן. משרדי החברה בארץ נמצאים ברחוב תוצרת הארץ, בצמוד לדיקסי ולא רחוק ממגדלי עזריאלי. כמו כן היא מחזיקה במשרדים גם בניו יורק, פסדינה, לונדון ובנקוק.

במרכז הפיתוח בארץ עובד צוות מחקר ופיתוח קטן שמתמודד עם אתגרים מדי יום מאחר והחברה מספקת 200 מיליארד המלצות בחודש ליותר מ-550 מיליון איש ברחבי העולם על ידי ניתוח של מיליוני פיסות מידע בכל רגע נתון. כדי לתת תוצאות מדויקות ובזמני תגובה קצרים, החברה עושה שימוש בכלים מתקדמים, כדוגמת Spark ו-Cassandra. לאחרונה דווח כי החברה ביצעה גיוס של 117 מיליון דולר, מה שמעמיד אותה בטוטאל גיוסי הון על 157 מיליון דולר ב-5 סבבים.

המוצר המרכזי של טאבולה הוא מנוע המלצות תוכן שלומד את הרגלי הגולשים ומציג להם תוכן מקודם לפי טעמם האישי, מה שמעלה את הסיכוי שייקראו כתבות וייחשפו לפרסומות. החברה מייצרת כ-200 מיליארד המלצות תוכן שמגיעות ל-550 מיליון גולשים בכל חודש. השיטה של טאבולה משכה מפרסמים וכלי תקשורת ובין לקוחותיה נמנים USA Today, ערוץ הספורט של רשת פוקס, אתר ביזנס אינסיידר ורבים אחרים.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• טאבולה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם ג'ובוקיט
• שיטת אאוטבריין: חליל הקסמים של המלצות התוכן
• באידו מצטרפת לסבב השקעה בן 117 מיליון דולר בטאבולה

הזוכים במקום הראשון, הילה גולדמן אצלאן, מנכ"לית DiaCardio ויו"ר החברה ארנון תוסייה-כהן

חברת DiaCardio הישראלית, אשר פיתחה תוכנה שנועדה לשנות באופן די משמעותי את הדרך בה בדיקת האקו לב מפוענחת, גרפה את המקום הראשון בתחרות החדשנות הבינלאומית שנערכה בסין, בה השתתפו כ-21 סטארטאפים מכל רחבי העולם. חברה ישראלית נוספת שעלתה לגמר, Wayerz, שפיתחה פלטפורמה לחיובים בין בנקים (בילינג) תוך ניהול, שליטה ובקרה על תהליכים בין-בנקאיים בזמן אמת, הגיעה למקום החמישי והמכובד. Securithings – הסטארטאפ הישראלי השלישי שייצג את ישראל בתחרות, הפועל בתחום אבטחה ל IoT, הגיע למקום ה-15.

מקום ראשון, 21 מועמדים, תחרות בינלאומית

בחודש יולי האחרון הוכרזו שלושת הסטארטאפים הישראלים מתוך תשעה שעלו לגמר, זאת לאחר שבסה״כ נרשמו לתחרות כ-180 סטארטאפים. בגמר תחרות – The Shengjing Global Innovation Awards 2015 שנערכה בבייג'ינג' התמודדו 5 סטארטאפים מארה"ב, 10 מסין, 3 מישראל, ו-3 נוספים מאירופה ואמריקה הלטינית, על פרס בסך מיליון דולר שיחולק בין חמשת הסטארטאפים המובילים (כ-200,000 דולר במזומן ללא אקוויטי לכל אחד). פרס מכובד לא פחות בגובה חצי מיליון דולר יחולק בין הסטארטאפים שהגיעו למקומות 6-10, ויזכה כל אחד מהם ב-100,000 דולר במזומן.

DiaCardio הישראלית שהגיע למקום הראשון, הינה חברת תוכנה אשר מעוניינת לשנות את דרך פענוח בדיקת האקו-לב ("אולטראסאונד של הלב"). זאת רוצה לעשות באמצעות אלגוריתמים שפיתחה, המפענחים באופן מהיר, מדוייק ואוטומטי פרמטרים עיקריים של תפקוד הלב. התוכנה משתלבת בכל מכשירי האקו לב וכבר קיבלה את אישורי ה-FDA וה-CE. את החברה ייצגו בתחרות המנכ״לית הילה גולדמן אצלאן ביחד עם יו"ר החברה ארנון תוסייה-כהן.

בחירת הזוכים בתחרות נקבעה בהסתמך על דירוג אלפי הנוכחים בקהל ודירוג של 13 שופטים מרחבי העולם, בהם יואב צרויה שותף ב-JVP וד״ר אורנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות בחברת EMC העולמית. בנוסף לזכייה בפרסים הכספיים, זכו הסטארטאפים בחשיפה של הפתרונות הטכנולוגיים שלהם בפני משקיעים וחברות מובילות מסין והעולם כולו. כמו כן, בימים הקרובים צפויים הפיינליסטים לקיים רוד-שואו ופגישות עם ענקיות האינטרנט הסיניות כדוגמת עליבאבא, ביידו ושיאומי. בנוסף, בוחנת Shengjing Group, אשר הובילה את התחרות בישראל ביחד עם קרן ההון סיכון JVP, השקעה בחלק מהסטרטאפים באמצעות קרן השקעות מיוחדת של 25 מיליון דולר שהקימה.

הילה גולדמן-אצלאן, מנכ״לית החברה הזוכה אמרה כי ״אנו נרגשים וגאים על הזכייה בפרס הראשון. זו הייתה חוויה מרתקת ומעצימה. התחרות הוכיחה שישראל מהווה כור היתוך שמצמיח מיזמים טכנולוגיים מבטיחים. התחרות פותחת אפשרויות השקעה ממשקיעים סינים ואנו מאמינים כי הזכייה תקדם את ההכרה בטכנולוגיה פורצת הדרך שפיתחנו ב-DiaCardio״.

מקור: cc-by-Jacob Gube

אחד הנושאים המעניינים כיום בכל תחום הענן הוא תחום הענן ההיברידי, כלומר חיבור בין מיחשוב הענן שמתבססת על ציוד פרטי של הארגון לסביבת הענן המסחרית. הענן ההיברידי מאפשר לחברות ליהנות גם מהתשתית שהן כבר רכשו לעצמן וגם להשתמש בסביבת המיחשוב הרחבה של הענן הציבורי. חברת Velostrata (וולוסטרטה) הישראלית, שפעלה עד עתה מתחת לרדאר, מפתחת פתרון ענן היברידי שפועל לראשונה גם בזמן אמת. היום (ד') הודיעה החברה כי השלימה סבב גיוס בגובה 14 מיליון דולר בהובלת Norwest Venture Partners ו-83North (לשעבר Greylock IL).

העברת משימות חישוב מתשתית המיחשוב של הלקוח לענן ובחזרה

הטכנולוגיה שפיתחה Velostrata מאפשרת לארגונים להזרים משימות חישוב מאתר החברות אל הענן ובחזרה תוך דקות, בלי להעתיק את הנתונים או את התוכנות עצמן לענן, וכך לשמור על ביצועים אופטימליים. המוצר של החברה, שנמצא כרגע בגרסת בטא, כבר נוסה בהצלחה במספר חברות גדולות בארצות הברית. לדברי החברה, הפתרון שהיא פיתחה הוא היחיד שמאפשר ארכיטקטורת ענן היברידית לפי דרישה עבור אפליקציות ליבה ארגוניות, כשאין צורך לערוך שינויים  ביישומים, מערכות הפעלה או במיקום הנתונים, אופן וניהול האיחסון שלהם. כלומר, אנשי הארגון יכולים להמשיך להשתמש באותם כלים ותהליכים לניהול התשתית החישובית, אליהם הם מורגלים והעברת משימות החישוב לענן וממנו נעשית בלחיצת כפתור.

Velostrata הוקמה ב-2014 על ידי שני יזמים ותיקים: איסי בן-שאול, שמכהן כמנכ"ל החברה ועדי דגני, שמכהן כסמנכ"ל המוצרים של החברה. בן-שאול שימש כמנהל טכנולוגיה ראשי ושותף להקמת Actona, חברה לאופטימיזציה של רשתות תקשורת שנרכשה על-ידי סיסקו ולאחר מכן הקים את Wanova, שנרכשה על ידי VMware. דגני היה מהנדס בכיר ב-Actona, סמנכ"ל המוצרים ב-Wanova, והיה עד לאחרונה מנהל המוצרים ב-StorSimple, שנרכשה על-ידי מיקרוסופט. משרדי החברה נמצאים בסן חוזה, קליפורניה ומרכז הפיתוח שלה ממוקם בישראל. החברה מתכוונת להשתמש בהון שגייסה לצורך פיתוח מפת הדרכים למוצר ולבניית צוותי המכירות, השיווק והתמיכה בצפון אמריקה ואירופה.

בתגובה לגיוס מסר בן-שאול: "החזון שלנו הוא לאפשר פעולה חלקה בזמן אמת המשלבת מרכזי חישוב פרטיים עם ספקי תשתיות ציבוריים, לכל משימת חישוב ארגונית. עד היום, השימוש בארכיטקטורת ענן היברידית הייתה מוגבלת משום שהטכנולוגיה שעמדה לרשות הלקוחות הציבה יותר מדי חסמים. במיוחד, הלקוחות לא רוצים להעביר לענן לצמיתות את המידע העסקי מתוך שרתי האחסון, המחזיקים כמויות גדולות של נתונים. וולוסטרטה פיתחה טכנולוגיה פורצת דרך המסירה את המכשולים האלה. הגישה הייחודית שלנו כבר הביאה לשינוי באסטרטגיית הענן ההיברידי של ארגונים גדולים"

דרור נחומי, שותף כללי ב-Norwest Venture Partners, מסר: "כל מנהלי המידע הארגוניים נדרשים על ידי ההנהלה והדירקטוריון של הארגון שבו הם עובדים לנייד את התשתית הארגונים לענן, אך רק שבריר מההוצאה על מחשוב מוקצה לשירותי ענן. קצב האימוץ נמוך משום שהטכנולוגיות הקיימות לניוד לענן הן עתירות קשיים כגון סיכוני אבטחה, עלויות, משך הניוד, מורכבות ותלות בספק יחיד".

מקור: Docady

הסטארטאפ הישראלי Docady, אשר פיתח אפליקציית iOS לאחסון וניהול מסמכים חשובים, הודיע היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס סיד בסך 1.5 מיליון דולר. בסבב הגיוס השתתפו Pitango Ventures וקרן Disruptive של טל ברנוח, אילון תירוש ובכירים לשעבר ב-AOL. המימון יסייע לחברה להתרחב לפלטפורמות נוספות מעבר ל-iOS (אנדרואיד ודסקטופ), כמו גם עבור פיתוח תכונות מתקדמות נוספות ליישום. הטכנולוגיה שמציעה החברה מאפשרת סריקה של מסמכים אישיים חשובים, אחסונם בצורה מאובטחת וגישה אליהם בכל רגע נתון.

כשבירוקרטיה וטכנולוגיה נפגשות

מתי בפעם האחרונה מצאתם את תעודת החיסונים שלכם? או את תעודת הנישואים של ההורים? גם אם מצאתם אותם לפני כמה שנים, סביר להניח שהחבאתם אותם במקום מאובטח כלשהו, והפעם הבאה בה תיתקלו באותם מסמכים תהיה אולי בטעות. הבעיה היא, שאותם מסמכים נדרשים לנו פעמים רבות בכדי להשלים פעולות בירוקרטיות כמו קבלת טיפולים רפואיים או במטרה להתחתן, מה שקצת מסרבל ותוקע תהליכים. בכדי לעשות לכולנו קצת סדר בראש, אפליקצית Docady מציעה לנו לצלם ולאחסן את אותם מסמכים חשובים במקום אחד, ובצורה מאובטחת.

בעזרת האפליקציה, ניתן לסרוק ולגשת לכל מסמך כמו תעודת זהות או פרטי כרטיס אשראי, מבלי לעבור בין אפליקציה לאפליקציה, תוך כדי שמסתכנים בחשיפה של המידע והגעתו אל הידיים הלא נכונות בדרך. Docady מעוניינת גם להוות סוג של עוזר אישי, על ידי כך שתזכיר למשתמש כי בקרוב מסמך מסוים צריך חידוש (למשל דרכון, ביטוח רכב) וכדאי לו להתחיל להתארגן על הפעולות הנדרשות בכדי שלא יתקע בתוך הארץ או בלי יכולת לנהוג ברכב.

בעזרת האפליקציה תוכלו לאחסן מסמכים חשובים לאו דווקא שלכם, אלא של כל בני המשפחה שלכם, כאשר כל אותם הקבצים יהיו מאורגנים לפי שם, קטגוריה וסוג המסמך, בכדי שתוכלו לשלוף כל מסמך במהירות.

Docady הוקמה בשנת 2014 על ידי נדב נאמן (CEO) ונדב וייצמן (CTO). כאמור נכון לשלב זה האפליקציה זמינה רק עבור משתמשי iOS, אך בעזרת הגיוס הנוכחי צפויה להיות רלוונטית גם בפלטפורמות נוספות.

להורדת האפליקציה ל-iOS

מאת רוני מעטה, VP Product ב-Payoneer.

בניגוד למקצועות ותפקידים שונים בשוק בכלל ובעולם ההייטק בפרט, ניהול מוצר בחברות שונות עשוי להיות שונה בתכלית מחברה לחברה, וכך גם סט הכלים הדרוש כדי להצליח בו מחד ולהרגיש מסופק מאידך.

אנשים מרקעים שונים לחלוטין יכולים להימצא בפוזיציות של מנהלי מוצר ולהיות טובים ומוכשרים בעבודתם. אנשים יכולים לצמוח לתפקידי ניהול מוצר מתוך תפקידים שונים כגון מהנדסים, אנשי תוכנה, בדיקות, אנשי שיווק, אופרציה, אנליסטים, מעצבים, מנהלי פרוייקטים, מעצבי חווית משתמש ועוד, כל אלו מוסיפים לרב גוניות ולפנים השונים של התפקיד, מעטים הם האנשים שעבודתם הראשונה היא בניהול מוצר (אך נתקלתי גם ביחידי סגולה שכאלו).

התשובה שאני מקבלת לעיתים קרובות כשאני שואלת "למה את/ה רוצה להיות מנהל מוצר?" היא "כי זהו  תפקיד מאתגר, יצירתי ומאפשר השארת חותם".

חשוב להבין שמה שנתפס כ'מאתגר' משתנה מאדם אחד לאחר (אתגר עסקי? טכנולוגי?) וכך גם מה שנתפס בעיננו כיצירתי (תכנון ממשק משתמש או תכנון אלגוריתם שישלוף / יחשב מידע מסויים). גם "השארת החותם" או מידת ההשפעה על התוצאה, תלויה לא פחות באפיינו, מידת המקצועיות שלנו, ויכולתינו לעבוד עם סוגים שונים של אנשים. רכישת אמונם ושיתוף הפעולה מצידם על מנת להשיג את מטרתינו (מטרת החברה), הוא מפתח להובלת שינויים (ובאמצעותם השארת "חותם"). כל האמור, נכון לא רק למנהלי מוצר, אבל עבור מנהל מוצר זה נדבך הכרחי להצלחה.

כל מנהלי המוצר שפגשתי, מתמודדים עם ניתוח דרישות (ממקורות שונים), אפיונן והעברתן לקהל המיישם אותן. שלב זה מאפשר את פעילותה של החברה ופוטנציאל להגיע לתוצאות העסקיות המצופות. אבל פה בערך מתחילה ונגמרת הזהות בתפקיד בין החברות השונות.

במה נבדל מנהל מוצר ממשנהו?

מנהל המוצר יכול להיות שותף מלא בכל מחזור חיי המוצר. מחזור החיים מתחיל משלב הגדרת הבעיה, ניתוח השוק והאלטרנטיבות לפתרון, אפיון הפתרון והצבת יעדי הביצוע, כמו גם בקביעת סדר העדיפויות (והתאמתו לאסטרטגיית החברה), ליווי צוותי הפיתוח והאופרציה במהלך היישום, השקת המוצר, ועלייתו לאוויר. מחזור החיים של מוצר לאחר עלייתו לאוויר ממשיך במדידה ובחינה של התוצאות והביצועים, וכלה בהכלת שיפורים מתמדת למקסום היעדים שהוצבו.

תפקיד מנהל המוצר בחברה כזו או אחרת, נבדל בעיקר ברוחב היריעה ובסוג הבד ממנו היא עשויה. אני אסביר.

רוחב היריעה – פשוטו כמשמעו, מה האחריות והמנדט שניתן למנהל המוצר בחברה. גם ההגדרה למנהל מוצר בוויקיפדיה תומכת בהבחנה זו וגורסת ש"ארגון כאמור יכול לקבל החלטה על אימוץ מודל מלא או חלקי של האחריות הנגזרת מהתפקיד". מכאן, שהאחריות משתנה מחברה אחת לאחרת. לעיתים לא מדובר בהחלטה מודעת, אלא מהרכב בעלי התפקידים השונים בחברה, הכלים העומדים לרשותם (ידע בנתוני השוק והמתחרים, הכרות עם טכנולוגיות שונות, כלי ניתוח) וכמו תמיד הטיימינג. כשמנהל המוצר הוא חלק מהפאונדרים, קרוב לוודאי שהפוקוס של פונקציית המוצר והאחריות שלה יהיו רחבים ומרכזיים יותר. עם זאת, זה לא אומר שמנהל מוצר שייצטרף לחברה בת 20 איש, "יהנה" מאחריות גדולה יותר ממנהל מוצר שייצטרף לחברה בת 100 עובדים.

אין חוקים וכללים, המרקם האנושי והעסקי של כל חברה שונה. כך גם הנסיון שמביא עימו מנהל המוצר, שילובו במבנה הארגוני, בכירותו, והתמיכה לה הוא זוכה מההנהלה הבכירה. עם זאת, לא מן הנמנע שבחברה קטנה, מנהל המוצר, בשל היותו רב גוני בדרך כלל ומדיספלינות שונות, ייקח תחומי אחריות נוספים (כגון ניהול פרוייקט, ניהול לקוחות, שימור לקוחות, ניתוח, עיצוב וכו). מצב זה פחות שכיח בחברות גדולות מאוד, אז יתרכז מנהל המוצר כמעט אך ורק ב"ניהול מוצר" לפי הגדרתו (אבל כבר אמרנו שההגדרה משתנה…). יתר על כן, אם מנהל המוצר משתלב בצוות מנהלי מוצר קיים (לאו דווקא קשור בגודל החברה), מידת השפעתו ותחומי האחריות שלו תלויים לא מעט בצוות הקיים (האם הוא מביא יכולת או זווית שלא הייתה קיימת בצוות עד כה? האם הוא מקבל אחריות על קו מוצרים מסויים או על תהליך/יכולת שהם חלק ממוצר קיים המובל על ידי מנהל מוצר אחר?).

סוג הבד ממנו עשויה היריעה –  סוג המוצר, תוכנו, השלב במחזור חייו וקהל היעד שלו, יתוו את היום-יום של מנהל המוצר. יש חברות חומרה וחברות תוכנה, חברות שמפתחות פתרונות לחברות (B2B) וכאלו שקהל היעד שלהן הוא לקוחות הקצה (B2C). חברות שהמוצר שלהן קיים בשוק (ומנהל המוצר יאפיין יכולות נוספות או ישפר קיימות) וחברות ששוקדות על הצגה של מוצר חדש (ובהן מנהל המוצר יאפיין את המוצר מראשיתו). חברות שמפתחות אפליקציית מובייל/דסקטופ וחברות שממשק המשתמש שלהן הוא רק ניהולי לקונפיגורציות שונות, בעוד הליבה של המוצר היא מאחורי הקלעים (כגון עיבוד נתונים, מתן שירותי אינטגרציה באמצעות APIs ועוד). חברות שהמותג (ברנד) שלהן מוכר, וכאלו שמשווקות את מוצריהן כפלטפורמה (מה שנהוג להיקרא – white label). חברות שמוצריהן נמכרים באמצעות התקנה ומתן רשיונות (SAS). חברות שהמודל הפיננסי שלהן הוא בגין פעולה הנעשית על ידי לקוח (גזירת עמלה או גביית תשלום על השימוש בשירות), או חברות שהמודל שלהן נע סביב כמות המשתמשים, והויראליות בה מופץ המוצר. חברות שפיתוח מוצריהן הראשוניים (גירסת הבטא) אורך פרק זמן ממושך (שנים), וכאלו שנדרשים חודשים ספורים לפתחם. חברות שירותים (כגון – ניווט לרכב, online market places, העברות תשלומים, גיבוי בענן, אפליקציית הכרויות) או חברות מוצר (כגון – חברות המפתחות משחקים, רשתות  חברתיות, פלטפורמה להקמת אתרים ועוד). חברות שקהל היעד שלהן תחום לקבוצה מסויימת ומקומית וחברות שקהל היעד שלהן רבגוני ובינלאומי. חברות בשלב גיוס הון ראשוני וחברות עתירות ממון (מרחב הטעות של מנהל המוצר או הכלים שעומדים לרשותו כדי לבצע תחקור שונים מושפע מנזילות וזמינות המשאבים בחברה).

כל השונויות שמניתי ישפיעו על תוכן עבודת מנהל המוצר באופן יום-יומי. בנוסף לכל אלו ואולי לא פחות חשוב, גם רוחב היריעה וגם טיבה תלויים בסוג הממשקים אליהם מנהל המוצר חשוף, מתקשר ומדווח.

הממשקים יכולים להיות פנימיים וחיצוניים כאחד (לקוחות, אנשי שיווק ומכירות, מהנדסים, אנשי אופרציה כגון שירות לקוחות, אנליסטים, פיתוח עסקי, מעצבים, ארכיטקטים עורכי דין, ועוד). ניהול מוצר בחברות שונות יכול להימצא תחת מחלקות שונות (ואף בכמה מהן בו זמנית) כגון, שיווק, פיתוח, או כמחלקה עצמאית הנותנת שירותי רוחב.

אז איפה הכי כדאי לעבוד בתור מנהל מוצר?

כמו שניחשתם, התשובה משתנה מאדם לאדם והיא פונקציה של הרקע שלו, הנסיון שלו וגם הגרביטציה שלו. הגרביטציה של מרבית האנשים, מניעה אותנו להיות מסופקים במקומות בו אנחנו מתעניינים בעולם התוכן, נענים לאתגרים וחווים שיתופי פעולה מפרים ונעימים. כל אחד מאלו עשוי להיענות בחברות שונות, עבור אנשים שונים.

בשל העובדה שמנהל מוצר יכול להיות תפקיד שונה מחברה אחת לאחרת, חשוב להבין היטב את רוחב היריעה, סוגה (עניין אישי במוצר ותחום שמעניין אותנו במיוחד יהיו תרומה משמעותית) והממשקים אותם נחווה בחברה בה אנחנו מעוניינים לעבוד לפני הכניסה לתפקיד. כל זאת יסייעו לנו לדעת שיש בידינו את הכלים והתמיכה הדרושה כדי להצליח בו. ולא פחות חשוב, נצליח להימנע מאכזבות שנובעות מתפיסה שונה ממה שהכרנו של תפקיד מנהל המוצר עצמו.

צילום: ארז כרמל, כנס Geektime Conference 2014

הכנס השנתי של גיקטיים, Geektime Conference 2015, יערך השנה במתחם הבימה בתל אביב ב-21 באוקטובר. במסגרת האירוע, יערכו הרצאות ופאנלים בנושאים החמים ביותר בסצינת הסטארטאפים בישראל, יעלו לבמה מיטב היזמים והמשקיעים המובילים בישראל וכמובן, תחרות הסטארטאפים השנתית, ה-Startup Arena שבה יחשפו לראשונה 10 סטארטאפים צעירים ומבטיחים.

רוצים לחשוף את הסטארטאפ שלכם ב-Geektime Conference?

מאז שהתחלנו במסורת, כמה מהחברות המצליחות ביותר בישראל, יחד עם אקזיטים מרשימים התחילו את דרכם על הבמה ב-Geektime Conference. בין החברות ניתן למצוא את Wix, Kaltura, Dapper, Worklight, Mominis, Clicktale, WikiAnswers, Watchdox, TweeGee, Overwolf, SkyCure ו-CyActive.

עם למעלה מ-100 מיליון דולרים בגיוסים ומעל לרבע מיליארד דולר באקזיטים, Geektime Conference היא תחרות הסטארטאפים המצליחה ביותר בישראל ובין המצליחות בעולם!

גם אתם רוצים לזכות בחשיפה בינלאומית? חושבים שיש לכם סטארטאפ שיכול להיות הדבר הגדול הבא? הגישו עכשיו את המועמדות שלכם ל-Startup Arena, תחרות הסטארטאפים הגדולה של Geektime.

אנחנו מחפשים חברות שעדיין לא נחשפו לקהל הרחב, גייסו פחות מ-3 מיליון דולר ומעוניינות לחשוף את המוצר שלהן לראשונה מעל בימת הכנס.

חברות בוגרות של אחד מתוכניות היזמות, ה-Accelerators בארץ או בחו"ל מתבקשות לציין זאת במסגרת טופס הבקשה לאירוע.

הגישו מועמדות להצגת הסטארטאפ שלכם ב-Geektime Conference 2015

<<< לתמונות מ-Geektime Conference 2014

בית לדוגמא. מקור: Houzz

Houzz הישראלית, אשר נחשבת לפלטפורמה המובילה לשיפוץ ועיצוב הבית, מודיעה על רכישת GardenWeb, קהילה שעוסקת בהתייעצויות על נושאי גינון ושיפוץ הבית תמורת סכום שלא פורסם. בעזרת הרכישה Houzz תוכל להעשיר את התוכן שמציעה בעזרת דיונים ופורומים, תוך כדי שתחזק את מעמדה כקהילה הגדולה ביותר העוסקת בעיצוב הבית עם למעלה מ-35 מיליון משתמשים חודשיים (יוניקים). הקהילה הנרכשת, GardenWeb תעניק ל-Houzz גישה אל יותר מ-2.8 מיליון דיונים, מעל ל-14 מיליון הודעות בקבוצות דיון וקרוב ל-400 נושאים שונים שיעניינו כל חובב בית וגינון.

מפרוייקט צדדי לאימפריה

זוהי הרכישה הראשונה ש-Houzz מבצעת, לאחר שנוסדה בשנת 2009 בתור פרוייקט צדדי בכלל, בכדי לסייע למייסדים, עדי טטרקו ואלון כהן, ישראלים לשעבר, לקבל טיפים בכדי לשפץ את ביתם.

הפלטפורמה של Houzz מעוניינת להנגיש את תחום שיפוץ ורענון הבית, על ידי כך שמציעה למשתמשים את כל הכלים להם הם זקוקים על מנת לשפר את הבית שלהם, בין אם באמצעות שיפוץ מאסיבי, בנייה של בית מאפס או רכישה של כמה פריטים ומיקומם מחדש בחלל החדר. האתר של החברה מאפשר למשתמשים לקבל השראה ממגוון רחב של בתים ועיצובים מכל רחבי העולם, להעזר במומחים ממגוון רחב של תחומים וכיאה לפלטפורמה המונעת על ידי הקהילה, היא מציעה גם אלמנטים חברתיים שיאפשרו למעצבים הטריים לשוחח ולקבל טיפים או עצות ממי שכבר עבר את התהליך.

עד כה השלימה החברה ארבעה סבבי גיוס, כאשר הראשון בהם בסך 2 מיליון דולר הושלם בשנת 2010, לאחר מכן בשנת 2011 גייסה כ-11.6 מיליון דולר בהובלת קרן סקויה, בשנת 2013 השלימה סבב גיוס שלישי בסך 35 מיליון דולר בהובלת GGV Capital, ובאוקטובר 2014 השלימה סבב גיוס משמעותי במיוחד בגובה 165 מיליון דולר בהובלת קרן סקויה, מה שמעמיד את סך גיוסיה עד כה על 213.6 מיליון דולר. משרדיה הראשיים של החברה ממוקמים בפאלו אלטו קליפורניה, לצד משרדים בינלאומיים בלונדון, ברלין, סידני, מוסקבה וטוקיו.

״אנו נרגשים לקבל בברכה את קהילת GardenWeb המדהימה אלינו, אשר חולקת איתנו ועם המשתמשים שלנו תשוקה דומה לבתים וגינות. על ידי הבאת המשתמשים של האתר הנרכש, הפורומים והמשאבים אל תוך הפלטפורמה שלנו יעניקו חווית תוכן עשירה יותר עבור הקהילה המאוחדת״, אמר עדי טטרקו, מנכ״לית ואחת ממייסדי Houzz.

וידאו: The Houzz Marketplace

מקור: Augury

חברת Augury הישראלית, המפתחת טכנולגיה לאבחון וחיזוי תקלות במערכות הדורשות תחזוקה כמו מזגנים ותנורים, הודיעה על השלמת סבב גיוס A בסך 7 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן Formation 8 Hardware לצד Pritzker Group Venture Capital והמשקיעים הקיימים First Round Capital ו-Lerer Hippeau Ventures. הסכום שגוייס ישמש את החברה להאצת פיתוח המוצר, הרחבת היקף המכירות והשיווק ותמיכה בהמשך הצמיחה שלה.

פתרון DaaS – אבחון כשירות

Augury (בעברית – ׳סימן לבאות׳) מעוניינת להציג ׳משהו אחר׳ בשוק החיזוי והתחזוקה של מכונות, תחום שנשאר בלתי נגיש ויקר במשך עשרות שנים. בעזרת אלגוריתמים חכמים, סנסורים וכלי לאבחון נייד, הטכנולוגיה שפיתחה מאבחנת בזמן אמת מערכות HVAC – חימום, אוורור ומיזוג אוויר בתוך מבנים ציבוריים. בעזרת הטכנולוגיה חברות יכולות לחסוך ביחד מיליארדי דולרים בעלויות תחזוקה וצריכה חשמל.

טכנולוגיית האבחון של Augury בנויה סביב עיקרון די פשוט; ניתן לאפיין כל מערכת מכאנית על ידי הצליל שהיא עושה. כלומר, מכונות בעצם ׳מדברות׳, והטכנולוגיה שפיתחה החברה יודעת לפענח את מה שהן אומרות. הקולות נמדדים בעזרת שימוש בחיישני רטט ואולטראסאונד ומכשיר קטן ונייד בשם Auguscope, שמחליף ציוד ניטור יקר בשווי עשרות אלפי דולרים.

הנתונים שנאספים נשלחים לשרתי החברה בענן, שם הם מושווים לנתונים שנאספו בימים אחרים, כמו גם לנתונים שנאספו ממכונות דומות. הפלטפורמה יכולה לזהות שינויים קטנים כגדולים, ולהזהיר את מי שצריך מפני תקלה קרובה. הניתוח מתבצע בזמן אמת, והתוצאות מוצגות בסמארטפון של הטכנאי בתוך שניות.

מקור: Augury

Augury הוקמה בשנת 2014 על ידי גל שאול (CTO) וסער יוסקוביץ׳ (CEO) ומשרדיה ממוקמים בחיפה ובניו יורק. סבב הגיוס הנוכחי מתווסף לסבב הסיד שגייסה החברה באוקטובר 2014 בסך 2 מיליון דולר מ- Howard Morgan ,Demarest, First Round, Lerer Hippeau Ventures ו-Orfin Ventures.

״Augury היא בעצם שאזאם למכונות״. בעזרת טכנולוגיה סלולארית, הצלחנו להנגיש את ה-IoT (אינטרנט של הדברים) למערכות ישנות ותעשיות גדולות, תוך כדי שמירה על תג מחיר סביר״, אמר סער יוסקוביץ׳, מייסד ומנכ״ל החברה.

הטכנולוגיה של החברה הזכירה לנו במעט את המוצר של Njoin הישראלית גם כן, שהופכת כל מפעל סטנדרטי לחכם על ידי כך שמתריעה על סטיות בפס הייצור, ללא צורך ברכיבים נוספים או התערבות אנושית. הפתרון של החברה לומד כיצד המכונות במפעל עובדות, איך הן מתקשרות ביניהן, מהו הסטדנרט ואילו סטיות עשויות להתקיים, ודואג שהכל יתרחש ׳כשורה׳. בכל פעם שמתרחשת סטייה נניח במידת החום או זרימת המים, המערכת מתריעה ומודיעה לעובדי המפעל.

Forescout

פורסקאוט הינה חברה שנמצאת בצמיחה מואצת, מובילה בתעשיית הסייבר בפתרונות ה-NAC. פורסקאוט מספקת אתגרים מקצועיים, אפשרויות קידום והזדמנות יוצאת דופן לתרום באופן משמעותי לתחום אבטחת הסייבר וסביבת העבודה – מדהימה. זהו זמן מצוין להצטרף לחברה, יש לנו משרות פתוחות במגוון רחב של תחומים. נשמע מעניין? שלח את קורות החיים שלך. אנו יכולים להבטיח לך, שזו הזדמנות שלא תצטער/י עליה.

רוצים לעבוד ב-Forescout? להגשת מועמדות למשרה הרלוונטית לחצו על הטייטל:

SQA Engineer
IT Engineer
Software Engineer – Java
Sr. Software Engineer

Robohold

Robohold היא יותר מסטארטאפ ומעבר לטכנולוגיה, Robohold מביאה איתה חזון חברתי מהפכני. מדובר בחברה אינטימית ומשפחתית, עובדים אצלנו אנשים עתירי ניסיון, איש איש בתחומו. כולם חולקים תשוקה אדירה וביחד הם יוצרים מוצר מנצח שישנה את כללי המשחק. ב-Robohold פיתחנו אפליקציה, מהסוג הזה שגורם לך להרהר ״איך לא חשבו על זה קודם?״, כוכב האפליקציה ״רובי״ ישיג לכם נציג במוקד טלפוני מבלי שבכלל תצטרכו לחייג, שלא לדבר על להמתין. גייסנו כבר חברות ענק במשק הישראלי ובקרוב אנחנו יוצאים באוויר לגרסאת בטא. אנחנו נמצאים במשרדים מגניבים בהרצליה פיתוח עם כל מה שצריך כדי לייצר סביבת עבודה פורה ומעניינת. אם אתה יודע לחלום בגדול, לשבת על הטוכעס ולחרוך מקלדות, סקרן שאוהב תמיד ללמוד, אוטודידקט ויודע להביא תאוריה לפרקטיקה – מקומך איתנו/

*נכתב בלשון זכר אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

רוצים לעבוד ב-Robohold? להגשת מועמדות למשרה הרלוונטית לחצו על הטייטל:

Full Stack Developer
מפתח/ת FreeSwitch / Asterisk

מקור: Commerce Sciences

חברת Commerce Sciences הישראלית, המפתחת פתרון שמנתח באופן אוטומטי התנהגות קונים במטרה לספק להם חווית קניה עשירה ואישית יותר, הודיעה על השלמת סבב גיוס שני בסך 4 מיליון דולר מהמשקיעים הקיימים – קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט, דרור ברמן ויובל שחר ביחד עם קרן ג׳נסיס הישראלית, לצד משקיעים חדשים – אורן הופמן מייסד LiveRamp Auren וקרן KGC קפיטל.

הסכום שגויס יסייע לחברה לשים דגש על הרחבת המכירות של המוצר בארה״ב באירופה, כמו גם לפתיחת משרד חדש בשיקגו, בנוסף לאלו המצויים בפאלו אלטו ובתל אביב.

מדעי השופינג

אתרי מסחר הבינו כבר ממזמן כי כל משתמש, שהוא בסופו של דבר לקוח פוטנציאלי, הוא שונה לגמרי מהאחר, ולכן החוויה שמתאימה לאחד ומעודדת אותו להשלים רכישה, לאו דווקא תגרום גם לשכן שלו ממול לבצע רכישה באתר. בכדי לאפשר לכל אתר מסחר להפוך כמה שיותר מבקרים ללקוחות רוכשים, המוצר של Commerece Sciences הישראלית מאפשר לבצע התאמה אישית באתרי אינטרנט, כך שיתאימו ספציפית לכל משתמש המבקר בהם. המשתנים בהם ניתן להתחשב הם שווי העגלה ברגע נתון, מיקום גיאוגרפי, כיצד הגיע לאתר ומה בדיוק חיפש.

ניתן לשלוח למשתמשים ספציפיים קופונים מיוחדים ולעודד אותם להשלים את הליך הרכישה שהתחילו ונטשו באמצע. ניתן להגדיר למשל כי משתמשים חדשים שיבלו זמן מסוים באתר ויצאו ממנו, ייחשפו לקופון המקנה להם הנחה מסוימת במידה ויבצעו קניה ראשונה. כמו כן, אפשר להגדיר גם כי לקוחות חוזרים וותיקים יזכו לקבל הטבה מסוימת, כאשר ניתן לבחור בין 40 התנהגויות שונות של משתמשים.

עמרי יעקובוביץ׳, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי ב- Commerce Sciences, הסביר לגיקטיים כי שימושים נוספים בפלטורמה יכולים להיות למשל כשבעל אתר סחר מטרגט לקוחות עם עגלת קניות בשווי שבין 50 ל-100 דולר, ומציע להן קופון עבור רכישה של מעל 100 דולר. אתר SaaS, לעומת זאת, יכול באמצעות הפלטפורמה להציג דף בית מסויים למבקרים בפעם הראשונה, ודף שונה לחלוטין ללקוחות חוזרים.

מקור: Commerce Sciences

פשוט כמו ׳וורד׳

ואיך בדיוק מוצג אותו קופון? "בפלטפורמה יש ממשק ויזואלי שמראה את האתר, ומאפשר לערוך אותו ממש כמו מסמך וורד. ניתן  להציג את הקופון כחלק אינטגרלי מהעמוד באמצעות טקסט או באנר, או באמצעות אלמנטים מעל האתר כמו פופ-אפ או בר".

עבור מי רלוונטי המוצר שלכם? ״הפלטפורמה מתאימה לאתרים מכל גודל וסוג, בין היתר, אתרי מסחר, SaaS, תיירות ועוד. היא מאפשרת לשנות את האתר בצורה דינמית על מנת להתאים אותו למשתמש הספציפי, ולמעשה להריץ טסטים של וריאציות שונות של האתר כדי לשפר את החוויה באתר וכמובן גם את הביצועים. אנחנו תומכים בכל סוגי הפלטפורומות כולל אתרים שבנויים על פלטפורומות עצמאיות וההטמעה היא פשוטה ומתבצעת על ידי הוספת סקריפט קטן לקוד של האתר״.

הגיוס הנוכחי מתווסף לסבב הגיוס הראשון שהשלימה החברה בשנת 2012 בסך 1.8 מיליון דולר, בהובלת ג'נסיס פרטנרס ו-Innovation Endeavors של אריק שמידט. Commerce Sciences הוקמה ב-2011 על ידי אביב רווח ואייל ברוש, שניהם יוצאי יחידת המודיעין הטכנולוגית 8200.

מקור: צילום מסך, גיא כתבי – מסע בין מצגות

צפיה בהרצאות ברשת הפכה לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

מסע בין מצגות

יש אנשים שסובלים מחרדת קהל ולא סובלים את המחשבה שבעמידה מול קהל, ויש כאלו שחושבים שמדובר בזכות גדולה, שכן אתה נמצא במרכז, כל העיניים נשואות אליך ואנשים ממתינים למוצא פיך. גיא כתבי משתף בחוויות החיוביות יותר ופחות שעבר בעולם המצגות, תוך כדי זה שהוא משתף אותנו בטיפים פרקטיים שאסף לאורך השנים, שישדרגו כל הרצאה.

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

• כך מכונית אוטונומית רואה את הכביש – כריס אורמסון, העומד בראש תוכנית הרכב האוטונומי של גוגל, משתף בסרטונים מעניינים המציגים כיצד המכונית החכמה מפרשת את המתרחש על הכביש ומקבלת החלטות בהתאם.
• סטטיסטית: מה גורם לסטארטאפ להצליח או להכשל? – ביל גרוס הוא יזם מנוסה שברזומה שלו לא מעט חברות שהצליחו יותר או פחות. הוא החליט לצאת למסע ולבדוק מה הוא הגורם המשפיע ביותר שהופך סטארטאפ למוצלח. אלו הרשמים שלו.
• כשגוף ונפש נפגשים: צילום X-Ray ללב האדם – החוקר היפני שונג׳י מיצויושי, המגיע מתחום הרפואה והביו רובוטיקה ובעל תואר באומנות, מספר על המחקר הנוכחי שלו העוסק בחקר רגשות ואבחון מחלות בבני אדם על סמך ניתוח הקול שלהם בלבד.
• עד כמה המציאות שלנו אמיתית? – המדען הקוגניטיבי דונלד הופמן מנסה לענות על שאלה פילוסופית מעניינת: האם אנחנו חווים ותופסים את העולם כפי שהוא באמת, או כפי שאנחנו צריכים שהוא יהיה ובדרך שהמוח שלנו בוחר לפרש אותו עבורנו.
• על ציוץ אחד שהשתבש והסתיים בשיימינג חריף במיוחד – אנו חיים בעולם בו ציוץ בטוויטר או סטטוס אחד בפייסבוק עלולים להוביל לפגיעה משמעותית בחייו של מי שפרסם אותו. הבעיה היא שפעמים רבות טקסט לא נקרא כפי שהתכוון המשורר ולפני שמספיק להגיב כבר נהיה מאוחר מידי.

מקור: cc-by-Christiaan Colen

על כמה אקזיטים חתום אלוף האקזיטים הישראלי, אילו סטארטאפים אמיתיים ומי המתחזה ואיזו מדפסת מיוחדת המציא סטארטאפ ישראלי בשם ripples? סוף השבוע הוא זמן טוב כדי לבחון את הידיעות שלכם בעולם ההייטק והסטארטאפים הישראלי. בתגובות אתם מוזמנים לשתף בתוצאות. בהצלחה!

בביקור שערך במהלך שבוע שעבר יו״ר ומנכ״ל מקאן העולמית האריס דיאמונד (Harris Diamond) בישראל, הכריז האחרון על הגדלת ההשקעה של מקאן העולמית בחממת הסטארטאפים The Time. בדברים שנשא דיאמונד במהלך ביקורו בארץ ציין ״הרחבת ההשקעה תאפשר לנו להרוויח באמצעות דה טיים, מהידע והכישורים של חברות מדיה חדשות בישראל ולאפשר להן לפרוץ ולהוביל את תעשיית הפרסום העולמית בעידן המדיה הדיגיטלית״.

נזכיר: מקאן השקיעה לראשונה ב-The Time ב-2012 כ-4 מיליון דולרים לפי שווי של 30 מיליון דולר. כחלק מההשקעה הצטרף לדירקטוריון החברה נציג רשמי מטעם מקאן העולמית.

24,000 עובדים ב-120 מדינות

מקאן העולמית נחשבת לאחת מחברות הפרסום הגדולות בעולם ומעסיקה 24,000 עובדים הפזורים ב-120 מדינות ברחבי העולם, בינהן גם בישראל. בין הלקוחות שהפקידו את תקציבי הפרסום שלהם בידי מקאן ניתן למצוא בין היתר גם את קוקה קולה, מיקרוסופט, נסטלה, מאסטרקארד ואחרות.

The Time נוסדה על ידי אילן שילוח וניר טרלובסקי אליהם הצטרף ד״ר אורי וינהבר שמנהל אותה כיום ומהווה בית ל-30 סטארטאפים ברמת החייל. החברה משקיעה בחברות בשלבים מוקדמים (סיד) באמצעות המדען הראשי ובמקביל מפעילה גם זרוע השקעות שמשקיעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר (פרה-סיד). בין החברות שנמצאות תחת הפורטפוליו של דה טיים ניתן למצוא את פלייבאזז, Talkspace, Pixellot ורבות אחרות.

אילן שילוח, מבעלי The Time, מסר בהתייחס להשקעה הנוכחית: ״אני רוצה להודות למר דיאמונד על התמיכה הרבה לה זכינו ממקאן העולמית במהלך הנהגתו. הבחירה של מקאן להרחיב את ההשקעה בדה טיים היא בבחינת הבעת אמון בתעשיית האינטרנט הישראלית שתחזק את החברות ותאפשר להן לקבל חשיפה בינלאומית רחבה בזכות הקשרים והלקוחות הגדולים של רשת מקאן העולמית״.

גילוי נאות: The Time היא בין המשקיעות באתר Geektime.

מקור: צילום מסך

אם נשאל משקיעי נדל"ן כיצד הם בוחרים את השקעותיהם, הם בוודאי יספרו לנו שהם פועלים על פי התנהגות השוק בעבר ועל פי תחושות הבטן שלהם. אולם עם כל הכבוד לזיכרון וליכולות האנליטיות של המשקיעים, הרי שאין הם יכולים להתמודד עם עוצמות המיחשוב ועיבוד הנתונים של מערכות כיום. AlgoREIT הוא סטארטאפ ישראלי צעיר שרוצה לעשות בדיוק את זה ולרתום את הביג-דאטה והאלגוריתמיקה, כדי לחזות את הצפוי להתרחש בשווקי הנדל"ן של ארצות הברית.

מהנדס האווירונאוטיקה שנחת בנדל"ן

מאיר דלברי, היזם שמאחורי AlgoREIT הוא בכלל מהנדס אווירונאוטיקה בהשכלתו; אולם מאז ומתמיד הוא התעניין בנדל"ן, התעניינות שאף הובילה אותו להוציא ספר בשם 'אסטרטגיות השקעה בנדל"ן'. בראיון לגיקטיים, מספר לנו דלברי על החברה, על הפיתוח ועל התוכניות העתידיות.

בזמן שכתב דלברי את הספר הוא גילה שהבעיה העיקרית של משקיעי הנדל"ן היא שהם יודעים לבחור היטב את נכס ההשקעה אבל נכשלים בבחירת השוק. דלברי החל לחפש פתרון, בדמות טכנולוגיה שיודעת לאסוף מספיק מידע מהשוק ולהמליץ למשקיעים כיצד לנהוג. כדי לפתח אותה, הוא כבר היה צריך להקים סטארטאפ ולגייס את האנשים המתאימים, או כפי שהוא מגדיר זאת: "אנשים מוכשרים שיודעים לאסוף מידע ולתרגם אותו להחלטות והבחירה הטבעית היתה ביוצאי 8200".

ואכן, בהקמת AlgoREIT חברו לדלברי 2 יוצאי היחידה: רומה ברונשטיין, שמשמש כסגן-נשיא למחקר ופיתוח ואביהוא לוי, שמשמש כמנהל טכנולוגיות ראשי. לשלושה הצטרפה כיועצת חיצונית גם ד"ר אורית רונן, פרופסור לכלכלה ולסטטיסטיקה מניו יורק, שמתמחה במחקר של סוגיות כלכליות ונדל"ן בארצות הברית. כיום, נמצאים משרדי החברה בקרית עתידים ומועסקים בה 5 עובדים.

תחזיות מוצלחות שגוברות על כל המתחרים

כיום, משתמשות חברות גדולות באנליסטים, כדי לחזות את העתיד בשווקי הנדל"ן השונים, מה שכרוך גם בעלויות גבוהות, בייחוד כאשר החברות רוצות לקבל ליווי שוטף להשקעותיהם ולא לבצע מחקר חד פעמי. ולמרות העלויות הגבוהות והתשלומים לאנליסטים השונים, הרי שמשבר ה-Sub-Prime של 2008 בארצות הברית הוכיח כי גם הדוחות והחיזויים של האנליסטים אינם ערובה לדבר.

על פי דלברי, הקושי הרב בחיזוי האנושי נובע מכיוון שקיים מספר רב של משתנים ומאות מיליוני רשומות של נתונים שקשורות בפרמטרים האלה, שמשפיעים כולם על שוק הנדל"ן. "היכולת האנושית לא מסוגלת להתמודד עם עיבוד של כמות גדולה כל כך של נתונים, טובים האנליסטים ככל שיהיו. את הצורך לתחזיות שוק מדוייקות פותרת חברת AlgoREIT באמצעות טכנולוגיה חדשנית שהיא מפתחת. אנחנו רותמים את הכוח הגדול שאפשר להפיק מטכנולוגיות מידע מודרניות. הפיתוח כולל מערכת Big-Data האוספת כמות גדולה של נתוני נדל"ן ממאגרי מידע רבים ברחבי הרשת, מעבדת אותו באמצעות אלגוריתם הלומד את התנהגות השוק ויודע לחזות את התנהגות השוק העתידית".

לאחר תהליך הפיתוח של האלגוריתם ושל הממשק, החלה החברה לבדוק את המוצר בשוק האמריקאי ולדברי דלברי, התוצאות הראו יתרון של עשרות אחוזים ברווחים של המשקיע, שעשה בו שימוש, לעומת ממוצע השוק. אולם, התחזיות המוצלחות של האלגוריתם של AlgoREIT, גברו לא רק על ממוצע השוק, אלא גם על אלו של גופי תוכן מתמחים כמו CNN Money, Business Insider והחברה המתחרה שכבר פעילה בשוק, חברת Zillow האמריקאית.

גוברת על המתחרים. מקור: AlgoREIT

מה היתרון שלכם על המתחרים, דוגמת Zillow? "להערכתנו, AlgoREIT תוכל להצליח בתחרות, מכיוון והמוצר שלה מוכוון לחברות השקעה גדולות, בעוד המוצר של המתחרה מוכוון ליחידים הרוכשים נכסים לצורך מגוריהם".

יש קשר בין תחום כמו אווירונאוטיקה לשוק הנדל"ן? "כשהגעו למשקיעים עם המוצר המשנה מבנה שוק שלנו, התגלתה לנו אנקדוטה מעניינת: נראה שיש דמיון בין תהליך הטמעת השימוש במחשב לשליטה אוטומטית במערכות המטוס, ולבין הטמעתו בתהליך קבלת החלטות השקעה נדל"ן. שני ענפים שנראים כל כך רחוקים. עם התפתחות המחשב ותחילת יישום מערכות ממוחשבות במטוסים, היה חשש גדול לסמוך על מערכות אלה. הפתרון היה בהתקנת מערכות כפולות במטוס. מכניות ואלקטרוניות. עבר מספר שנים רב עד אשר המערכת למדה לסמוך על מחשבים ולתת להם את השליטה במטוס. בתופעה דומה אנחנו נתקלים בענף הנדל"ן. בני אדם שאינם חוששים להפקיד את בטחונם הפיזי בידי המחשב, חוששים לסמוך עליו בקבלת החלטות השקעה. את הבעיה פתרנו ב-AlgoREIT בדרך הבאה: פרט להחלטות ההשקעה האוטומטיות של המערכת שלנו, הוספנו במקביל יכולות הצגת נתונים ואנליזה שלהם, בדרך המסורתית שמשקיעי נדל"ן מכירים. כך הם יכולים להשוות ולאמת את המלצות האלגוריתם שלנו".

מה המודל העסקי שלכם? "לאחר המשבר של 2008, שוק ההשקעות הנדל"ן למגורים בארה"ב החל להתאושש בשנים האחרונות והוא נהנה כיום מפריחה ומהיקף רכישות של כ-300 מיליארד דולר. למרות זאת, ממחקר שערכנו עולה שמתוך סכום זה, כ-100 מיליארד דולר לשנה מושקעים לא נכון, כלומר, בשווקים מדשדשים שחלקם סבלו מירידות. AlgoREIT מאמינה שחברות ההשקעה בנדל"ן יהיו מוכנות לשלם בעין יפה על שימוש במערכת אשר תכוון אותם לשווקים הנכונים, ועל וזה הוא מבוסס המודל העסקי של החברה".

האם כבר קיימות חברות השקעה בנדל"ן שעושות שימוש במוצר שלכם? "בימים אלו פועל הדגם הנסיוני של המוצר כפלטפורמה וובית ומוצע למספר חברות נדל"ן לצורכי בדיקה וניסיון. חברות הנדל"ן שיעשו שימוש במערכת של AlgoREIT יוכלו להיעזר בה לצורך תכנון אסטרטגיית ההשקעות שלהן, כולל חיזוי השווקים בארה"ב והשוואה בין אלטרנטיבות ההשקעה השונות".

מה לגבי מימון הפעילות? "אנחנו נמצאים בימים אלה במשא ומתן עם מספר גורמים בשוק ההון סיכון בישראל לצורך גיוס הון".

מקור תמונה ראשית: cc-by-Neubie, flickr

הפוסט נכתב על ידי דיויד בולטון, כתב ב-ARC של Applause. תורגם על ידי חן יהושע, מנהל מכירות ישראל.

מבט חטוף בחנויות האפליקציות מראה פעם נוספת כי התחרות רק עולה מדרגה. מאות אפליקציות חדשות מושקות מידי יום, ובעקבות כך התפתחות התחרות בענף הביאה אותנו למה שקרוי "סביבה אולטרה-תחרותית", סביבה שבה כמות השחקנים בענף חורגת בהרבה מעבר לכמות המקובלת. אז מהו הסוד להצלחה של אותן אפליקציות שצולחות את השלב הראשוני? מתברר שהמפתח להבטחת בסיס לקוחות נאמן לאורך זמן טמון בכך שהאפליקציה תעמוד בציפיות המשתמש… תוך 72 שעות מרגע יציאתה לחנות.

אנדרו צ׳ן (יזם וסופר מעמק הסיליקון), טוען שאפליקציה חדשה מאבדת בממוצע כ-77% ממספר המשתמשים היומי שלה (Daily Average Usage או בקיצור DAU), במהלך שלושת הימים הראשונים להשקתה.

במאמר אשר פרסם לאחרונה באתר האינטרנט שלו, הציג צ׳ן שימוש בנתונים אותם אסף בשיתוף עם חברת סטארטאפ העוסקת באיסוף מודיעין בעולם המובייל, על מנת לבחון את יחסי שימור הלקוחות (Retention rate) בעולם האפליקציות. מסקנות המחקר עלולות להדאיג אפליקציות חדשות רבות טרם צאתן לשוק, אך גם עשויות למקד את פעולותיהן טרם ההשקה ובמהלך שלושת ימיה הראשונים באופן שעשוי לשפר את סיכויי הצלחתה.

יש לציין כי המחקר התבסס על אפליקציות אנדרואיד מחנות ה-Google Play בלבד (למעט האפליקציות של גוגל עצמה) אשר להן למעלה מ-10,000 התקנות. השערת המחקר של צ׳ן הייתה כי לכל אפליקציה אשר שורדת את שבעת הימים הראשונים להשקתה, יש לא רק סיכוי רב להצליח אלא גם יכולת והזדמנות לשמור על המשתמשים באפליקציה פעילים ולאורך זמן.

צ׳ן טוען כי האפליקציה הממוצעת מאבדת כ-90% מן ה-DAU בתוך 30 הימים הראשונים להתקנתה, וכ-95% מהמשתמשים דוחים אותה לגמרי בתוך 90 יום. אם נדמה לכם כי מדובר במספרים קטנים בהרבה מהערכות אסטרונומיות שכאלו, אתם כנראה לא עוקבים אחר אחוז נטישת המשתמשים בעולם האפליקציות בשלוש השנים האחרונות.

נתוניה של חברת Quettra מראים בצורה ברורה עד כמה קריטי לבנות את האפליקציה בצורה נכונה ומדויקת, בדגש על UX/UI נכונים, על מנת לשמר את אותו קהל משתמשים ראשוני ומאמץ כבסיס לקוחות נאמן אשר יהווה קרש קפיצה ראשוני לקראת הצלחתה של האפליקציה. על כן ללא ספק ניתן לראות ב-DAU במהלך שלושת ימיה הראשונים של האפליקציה, כקריטריון משמעותי להבנת וצליחת תהום שימור המשתמשים הקיימים (Marketing Chasm).

מקור: cc-by-Japanexperterna.se, flickr

איך מצליחים לשמור על המשתמשים ולייצר רווחיות?

לצערנו, רק מספר מצומצם של אפליקציות יצליח לחצות את תהום השימושיות ולעבור אותו בשלום אל עבר עולם המשתמש המתמיד.

צ׳ן מציין כי ה-DAU הוא אכן מדד יחסית מדויק להערכת הפופולריות של אפליקציה, אך ממליץ למפתחי האפליקציות במיוחד בשלב היציאה לשוק להציץ בנתונים שבועיים או חודשיים על-מנת לבסס את סדר הפעולות הבא שלהם. צ'ן מתוודה, כי רק מספר קטן של אפליקציות מצליח לשמור בקביעות על מקום גבוה ברשימה.

גם חברות אשר משתמשות במנגנון דחיפת הודעות כאמצעי לעידוד פעילות המשתמש, לא נחלו הצלחה משמעותית בתחום וניתן לומר כי אין זה פתרון קסם לתופעה ולעיתים רבות פתרון זה נתפס באופן שלילי על ידי המשתמשים.

״אני רואה כי מרבית ההשפעה על שיפור גרף שימור המשתמשים נובעת מאופן תיאור המוצר״ כותב צ׳ן במאמרו. ״על פי רוב, משימה זו מתמקדת בשלושת ימי השימוש הראשונים, ואילו את המספרים שמתארים את השימוש לאורך זמן קשה מאוד להזיז, כמעט ללא תלות במספר האימיילים שאתה שולח כתזכורת.״

הנתונים של צ׳ן אף מראים מגמה מדאיגה נוספת. שיעורי השימור של מספר המשתמשים בקרב 100 האפליקציות שבראש הרשימה ב-Google Play מראים צניחה במהלך 90 הימים הראשונים להשקתם, ומהירות עזיבת המשתמשים תואמת לזו של האפליקציות ה״ממוצעות״. המשתמשים אוהבים את האפליקציות שבראש הרשימה במהלך שבעת הימים הראשונים, חוזרים אליהן שוב ושוב בתקופה זו, ואז משתמשים בהן פחות במהלך 90 הימים הבאים.

״עבורי, עובדה זאת מחזקת עוד יותר את המסקנה כי הדרך הטובה ביותר להשפיע על גרף שמירת המשתמשים הינה להתמקד בימי השימוש הראשונים, ובייחוד בחווית המשתמש הראשונית״ צ'ן מחזק את דבריו. ״כך, אפשר להכין את הקרקע והתנאים הדרושים להצלחה.״

במילים אחרות, מפתחי האפליקציות נדרשים להיות מודעים לכך שהצלחת האפליקציה שלהם מתבססת על האינטרקציה עם המשתמש החל מהיום הראשון. קל לומר מאשר לעשות, שכן הדבר לא כל כך פשוט כפי שזה נשמע. האפליקציות אשר התבססו בראש הרשימה שומרות על המשתמשים או בשל גורם ה-Wow שהן מצליחות לייצר, או מכיוון שהן הופכות להיות חלק בלתי נפרד מחיי המשתמש ע"י כך שהיעדר הגישה אליהן הוא משהו שלא ניתן להסתדר בלעדיו.

לסיכום, משתמשי האפליקציות יודעים מה עובד למענם ומה לא, ולמרות שהמחקר של צ׳ן מספק מספר רמזים לגבי מה משפיע על המשתמשים, האמת הפשוטה היא שכדי להצליח בתחרות לא מספיק בימנו רק להגות רעיון מקורי ולהוציא אותו לאוויר העולם.

מקור: Farm Dog

הרבה לפני שישראל היתה ידועה כמעצמת היי-טק, היא היתה ידועה כמעצמת חקלאות עם מוצרים שמוכרים בכל העולם: החל מתפוזי Jaffa המפורסמים וכלה בטפטפות. לכן, נדמה שתחום ה-AgTech או טכנולוגיית החקלאות פשוט תפור על ישראל. אחד הסטארטאפים הפעילים בתחום הוא Farm Dog, שמייצר מערכת לניטור שדות חקלאיים, והודיע היום (ב') על גיוס של 750 אלף דולר בהובלת קרן Lool Ventures.

חסכון של 25 אחוזים במים, בדשן ובחומרי הדברה

Farm Dog הוקמה ב-2015 על ידי לירון בריש, שבעברו שימש כאנליסט במקינזי, מיכאל חרמון ששימש כמנהל מוצר ב-Wix ואופיר קירי, אגרונום יוצא 8200. הטכנולוגיה שפיתחה החברה כוללת הצבה של מספר רב של חיישנים בחלקות השונות אותן מעבד החקלאי, כשבין השאר מודדים החיישנים את הלחות באדמה, הטמפרטורה שלה, הולכה חשמלית של הקרקע ומאפיינים של האקלים כמו טמפרטורה, לחות וחשיפה לשמש. כל המידע שנאגר ניתן לצפייה בזמן אמת על ידי החקלאי במחשב, בסמארטפון או בטאבלט. המידע הרבה שנאסף עוזר למעשה לחקלאי לבחור את ההחלטות הטובות ביותר עבור כל חלקה שלו, כשבמקרים של תנאים חריגים או בעיות, הוא יקבל התראות מהמערכת על כך שנחוצה התערבות שלו. בבדיקות שעשתה Farm Dog בישראל ובארצות הברית עלה כי חקלאים שעשו שימוש במערכת שלה השיגו חיסכון של 25 אחוזים במים, דשן וחומרי הדברה. בניגוד ללא מעט חברות ופיתוחים טכנולוגיים שפונים אל החוות הגדולות, Farm Dog מייעדת את המוצרים שלה לחוות חקלאיות קטנות ובינוניות.

בשיחה עם גיקטיים הסביר לירון בריש, מנכ"ל ומייסד-שותף ב-Farm Dog כי כיום קיימות כ-20 מיליון חוות קטנות ובינוניות ומספרן רק צפוי לגדול עם מיליוני חוות חדשות באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, ששטחן עומד על עשרות דונמים "בלבד".

Farm Dog היא אחת מהחברות הראשונות שלקחו חלק במעבדת ה-IoT של אינטל בישראל. מה נתן לכם שיתוף הפעולה הזה?

"אינטל סיפקה לנו את הגישה למומחים שלה בתחום רחב של נושאים, כמו גם חלל עבודה בחיפה ותמחור נמוך של מרכיבי המערכת. הם תרמו מאוד לפיתוח שלנו".

מה אתם מתכננים לעשות עם ההון שגוייס?

"אנחנו רוצים להרחיב את הצוות ולהמשיך את הפיתוח של הטכנולוגיה. אנחנו מתכננים מספר שיתופי פעולה בארצות הברית ובאירופה והגיוס יעזור לנו איתם".

קיימים עוד פתרונות IoT לחקלאים. מה הופך את הפתרון של Farm Dog לעדיף? 

ראשית, הגישה שלנו מתבססת על מידע בזמן אמת שמתקבל מהחיישנים בשטח. פתרונות אחרים מתבססים על מזג אוויר או החקלאי. שנית, אנחנו מפתחים ומתאימים את הפתרון שלנו במיוחד לדרישות של חוות קטנות ובינוניות שמגדלות ירקות ופירות, בניגוד לחוות גדולות שמתמחות בעיקר בגידול חומרי גלם כמו חיטה, כותנה, תירס, סויה וחמניות. חוות גדולות עם טרקטורים שעולים חצי מיליון דולר מסתמכים על עוד מקורות, בזמן שהחוות שלנו מסתמכות על הפתרון שלנו.