מקור: InLoop

חדש בגיקטיים: לוח משרות הייטק שמתמקד רק במשרות מתחום ההייטק, מתעדכן באופן קבוע ופתוח למגייסים ולמחפשי עבודה.

חברת InLoop הישראלית, המציעה פלטפורמת חדשות עסקיות לתעשיות B2B, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 2.1 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים. החברה, שבעברה נקראה ExpoBee, שינתה בשנת 2013 כיוון הן בשירות שמציעה והן בשוק בו מתמקדת. סבב הגיוס הנוכחי יסייע לה להרחיב את הפלטפורמה שפיתחה בשוק האמריקאי.

ניוז פיד חכם ואישי

מרבית הלקוחות של InLoop הם איגודים אמריקאים, עבורם יוצרת החברה פלטפורמה חדשותית, מעין ניוז פיד מקצועי וייחודי לתעשייה בה עוסקים. אלגוריתמים שפותחו סורקים את הרשת כולה ואוספים חדשות רלוונטיות לתחום המבוקש, לאחר מכן מלקטים אותם לפני נושאים ומדרגים אותם לפני רמת החשיבות והרלוונטיות מבחינת מהות התוכן והפופולאריות שלהם ברשת.

בצורה זו ארגונים יכולים להציע לעובדים שלהם אתר חדשות ממוקד, בו יכולים להתעדכן מידי יום בחדשות רלוונטיות במקום אחד בלבד ולקבל ניוזלטר שבועי. הלקוח עצמו (האיגוד) מקבל סוג של מפה שנבנית על ידי InLoop באמצעות ניתוח תוכן, שמראה לו מהם הנושאים המדוברים ביותר בקרב חברים, מה הם הצרכים שלהם כרגע ואף חיזוי טרנדים עתידיים בתעשייה. שירות נוסף שהשיקה החברה בשם Buyers' Guide הוא מיפוי ממוקד של כל החברות והגורמים בתעשייה ופלטפורמה לדיונים און ליין. בעצם הרעיון הוא ליצור מקום אחד המאגד תחתיו את כל צרכי החברים באיגוד מסוים המשתייך לתעשייה ספציפית.

משרדי החברה ממוקמים בהוד השרון ובאלכסנדריה, וירג׳יניה, שם יושבת הנהלת החברה ואנשי המכירות. בחברה מועסקים כ-20 עובדים, מתוכם 11 בישראל ו-9 בארה"ב. מהפיבוט שעברה החברה ובמשך כשנתיים וחצי הספיקה לגייס כ-20 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים בישראל ובאיטליה. עד חודש אפריל 2015 גרי כץ כיהן כמנכ״ל החברה, אך אז הדירקטוריון החליט למנות את ריאן מקג׳ן האמריקאי, אשר מגיע מעולם הסטארטאפים ומתמחה בשיווק בתור מנכ״ל.

החברה מדווחת על קצב צמיחה מהיר מבחינת הכנסות ולקוחות חדשים, ומאגר לקוחותיה כולל בין היתר את איגוד הצבא האמריקאי ואיגוד חיל האוויר האמריקאי. כמו כן, InLoop מתכננת כעת להרחיב את כוח האדם שלה הן בישראל והן בארה״ב, בין היתר בעזרת הגיוס הנוכחי.

מתוך ממשק ה-Windows של SaferVPN. מקור: SaferVPN

כשאומרים לנו VPN, רובנו חושבים באופן טבעי על נטפליקס והולו, על סופטיפיי וכל שאר השירותים שחסומים לנו הישראלים, ומתאפשרים בזכות טכנולוגיית ה-VPN. אבל לטכנולוגיה הזו יש גם שימושים אחרים, שלפעמים גם מצילים חיים. קחו למשל את הסיפור של סמירה (שם בדוי) שגרה באחת ממדינות המזרח התיכון. באותה מדינה קיימת צנזורה קשה על תכני האינטרנט וסמירה שמתנגדת לשלטון לא יכולה להתבטא בחופשיות. גם לאחר שבנה היחיד נרצח על ידי הצבא, היא לא יכלה לעשות דבר או לתקשר עם העולם החיצון. כדי לעקוף את הצנזורה הקשה וחסימת האתרים, החלה סמירה להשתמש בשירות VPN. בזכות השירות יכלה סמירה לשתף אנשים מחוץ למדינתה בסיפור שלה, כדי שבנה לא יישכח. כשנודע ליזמים של החברה על הסיפור, הם מיהרו לתרום לה חשבון חינמי והיא גמלה במייל מרגש משלה. החברה הזו היא הסטארטאפ הישראלי הצעיר, SaferVPN.

עקיפת צנזורה ומגבלות גיאוגרפיות

את SaferVPN הקימו ב-2013 עמית ברקת ושגיא גידלי. ברקת, בוגר תואר ראשון במדעי המחשב וכלכלה באוניברסיטת תל אביב, עבד לפני כן ב-ARRIS וב-IBM XIV Storage System; גידלי למד עם ברקת מדעי המחשב וכלכלה ואחר-כך עבד ב-Imperva וב-Siemens. לאחר שבחנו אפשרויות שונות, ראו השניים כי בשנים האחרונות קיימת דרישה שהולכת ומתגברת לשירות VPN, והחליטו  להקים את החברה.

בראיון לגיקטיים מסביר שגיא גידלי, מנכ"ל משותף ב-SaferVPN  כי השימוש ב-VPN עונה על מספר צרכים: ראשית, הוא מאפשר לעקוף חסימות תכנים שמבוססות על זיהוי כתובת ה-IP של המשתמש, כמו נטפליקס למשל. ושנית, הוא מאפשר לעקוף חסימות אתרים ושירותים במסגרת צנזורה של השלטון, כמו במקרה של חסימת פייסבוק, ג'ימייל ויוטיוב בסין או חסימת טוויטר בטורקיה ועוד. צורך נוסף שמקבל מענה על ידי SaferVPN הוא הצפנה של נתוני הגלישה, כך שכל תעבורת האינטרנט של המשתמשים נשארת תמיד חסויה בפני גורמי שלטון או גורמים עבריינים. לבסוף, מאפשר השימוש ב-VPN גם להפוך שוב לאנונימיים ברשת באמצעות הסתרת כתובת ה-IP ומיקומו הגיאוגרפי של המשתמש.

לפני ואחרי הפעלת ה-VPN

יש לא מעט שירותי VPN ופרוקסי כמו HideMyAss, HotSpot Shield ו-Hola הישראלית. מה עושה את הפתרון שלכם לטוב יותר?

"הנדסנו את SaferVPN לרמה הגבוהה ביותר של מהירות וביטחון לחיבור פס רחב לאינטרנט. בנוסף, האפליקציות שלנו הן מהפשוטות לשימוש בשוק – אנחנו מנסים להקטין את מספר ההחלטות הנדרשות מהלקוח למינימום האפשרי של לחיצה אחת. כל מה שעל המשתמש לעשות הוא לבחור מיקום גיאוגרפי. החלק המסובך באמת נעשה מאחורי הקלעים וכולל את הבחירה של השרת הכי טוב, כתובת ה-IP הכי מתאימה, הפרוטוקול, פתרון תקלות ועוד".

גידלי מסביר שההתעשיה מתחלקת ל-3 תחומים עיקריים: אנונימיות ברשת – שבה HideMyAss הוא השחקן הדומיננטי; משתמשים שרוצים להיות מאובטחים גם ברשתות ציבוריות, שם השחקן הדומיננטי הוא HotSpot Shield והתחום השלישי שבו פועלת SaferVPN שמתמקד בעקיפת צנזורה ברשת ופתיחת תכנים ואתרים שחסומים על בסיס גיאוגרפי. בתחום זה פעילה גם Hola הישראלית, שעלתה לכותרות לפני מספר שבועות.

אתה מדגיש כל הזמן שאתם מספקים VPN ולא פרוקסי, תוכל קצת לחדד את ההבדלים בין השירותים?

מבחינת אבטחה, בפרוקסי החיבורים מוצפנים רק ב-SSL; ב-VPN לעומת זאת מדובר על רמת הצפנה בנקאית לאורך כל הדרך. הבדל נוסף הוא במהירות הגלישה: בפרוקסי המהירות נוטה לאיטיות בגלל שרתים עמוסים; ב-VPN המהירות גבוהה יותר. מבחינת פרטיות, מפעיל הפרוקסי יכול ליירט את המידע הפרטי של המשתמש, בזמן שב-VPN המידע מוצפן לחלוטין ולא זמין לאף גורם, גם לא לספקית האינטרנט של המשתמש. מבחינת התוכן, הפרוקסי יכול להתמודד מול חלק מהחסימות הגיאוגרפיות, בעוד ש-VPN עוקף את כולן. היתרון האחרון הוא סביבת ההפעלה: בעוד שפרוקסי מוגבל לדפדפן, ה-VPN פועל על כל המערכות שמחוברות דרכו.

גם מנויים פרטיים גם חברות

הצוות שמאחורי SaferVPN. מקור: SaferVPN

המודל העסקי של החברה מתבסס על מנויים פרטיים שמשלמים 6 דולר בחודש עבור ה-VPN ומנויים עסקיים של חברות מסחריות, שנעזרות בשירות כדי לראות למשל כיצד הפרסומות שלהן מוצגות בכל מקום בעולם.

ל-SaferVPN תשתית שכוללת יותר מ-500 שרתים שמפוזרים בלמעלה מ-40 אתרים בעולם. אנחנו מתעניינים מהיכן המימון הנדרש לאופרציה הזו וגידלי מסביר: "לא גייסנו מימון חיצוני. מהר מאוד היו לנו מספר לקוחות גדולים בארץ אשר שילמו את 'החשבונות' ואיפשרו לחברה לצמוח בצורה אורגנית". ואכן, החברה מראה גידול עקבי של כ-20 אחוזים מדי חודש ועתה יש לה מספר אלפי משתמשים קבועים שמשלמים את מחיר המינוי החודשי ובנוסף עוד כ-100 אלף משתמשים חינמיים, שהתנסו בשירות. לאחרונה השיקה החברה גרסת Mac OS חדשה וכן אפליקציית אייפון חדשה. עקב הגידול, גייסה החברה עוד עובדים ואפילו נעזרה במתמחים יהודיים שהגיעו מארצות הברית להתמחות קיץ ולספוג קצת מאווירת הסטארטאפים של ישראל.

האתרים נפתחים בלחיצת כפתור

מקור: גיקטיים

ניסינו את SaferVPN על המחשב האישי שלנו. לאחר תהליך חיבור שארך כעשר שניות, התחלנו לגלוש דרך שרת בחוף המזרחי של ארצות הברית. החיבור היה אמין, וכמו קסם, האתרים המוכרים שתמיד חסומים בפני הישראלי הממוצע, הפכו להיות זמינים ביניהם נטפליקס, HULU, חנות הגוגל פליי ועוד. אנחנו לא נתקלנו בבעיות סטרימינג או באפרינג בעת צפייה בתכנים, עם זאת שימו לב שבדיקות אובייקטיביות שערכנו ב-2 אתרי בדיקה שונים מראות ירידה במהירות ההורדה, ההעלאה והפינג.

מ-SaferVPN מסרו לנו: "יכול להיות הבדל מהירות מסויים בבדיקות המהירות (כתוצאה מהצפנת המידע בעת שימוש ב-vpn והמיקום אליו מתחברים), אבל בפועל זה לא משהו מורגש והרבה יותר ממה שנדרש ל-HD Streaming ופעילות אינטרנט אינטנסיבית". כאמור, גם אנחנו לא הרגשנו פגיעה בגלישה או בצפייה בתוכני HD. בכל מקרה, תוכלו להצטרף לשירות לניסיון ולהחליט על פי ההתנסות האישית שלכם.

בנוסף לגרסאות האנדרואיד והחלונות, השיקו לאחרונה בחברה גרסת מק חדשה ועוד מספר ימים תושק גם אפליקציית iOS.

פרויקט ראשון מסוגו למען זכויות האדם

זוכרים את המייל מסמירה? בעקבות אותו מייל חברה SaferVPN לארגון Advancing Human Rights ולאתר Movements.org, והשיקה פרויקט מסקרן וראשון מסוגו בשם Unblock The Web, שנועד לעודד את עקיפת הצנזורה באינטרנט. במסגרת הפרויקט יכולים אנשים פרטיים וחברות לתרום כסף למען המטרה, כש-SaferVPN משווה את התרומה ומספקת חיבורי VPN למתנגדי משטר במדינות שמפעילות צנזורת רשת.

כיצד לעקוף מגבלות גיאוגרפיות… ואתרים חסומים במקום העבודה:

מקור: LawGeeks

לוגיקס (LawGeex) היא פלטפורמה שנועדה לסייע לכל מי שצריך לחתום על חוזה בשלב מסוים בחייו, שזה בעצם – כולנו. האופציה שעומדת בפני מי שצריך לחתום חוזה כרגע נעה בין שכירת עורך דין, בכדי שיקרא עבורם את ההסכם ויסביר להם אותו במילים פשוטות יותר, או לנסות ולהתמודד עם ההסכם לבד, פעולה שלרוב מתייאשים במהלכה, מוותרים וחותמים. השירות שלוגיקס הישראלית מציעה הוא קריאה וניתוח של ההסכם באופן אוטומטי (תוך 24 שעות) ומתן פידבק והסבר למשתמש בשפה פשוטה לגבי סוגיות בעייתיות בהסכם, כמו סעיפים לא סטנדרטיים או סעיפים חסרים.

בין החוזים הנתמכים במערכת ניתן למצוא הסכמי שכירות (דירה או משרד), הסכמי עבודה, הסכמי השקעה (Term Sheet), הסכם הלוואות והסכם רישיון לתוכנה.

״החזון שלנו הוא להעצים אנשים בכל העולם לקבל החלטות משפטיות טובות יותר. אנחנו עושים את זה באמצעות מתן פידבק אוטומטי ומיידי לגבי חוזים שאנשים צריכים לחתום עליהם. אנחנו למעשה מנסים להקל על אנשים את תהליך ההתמודדות עם החוזה״ אמר לגיקטיים נורי בכור, מייסד ומנכ״ל החברה.

כדי שלא תצאו פרייארים

ברמה הטכנולוגית, לוגיקס הוא בעצם מנוע בינה מלאכותית אשר קורא את החוזה ומבצע השוואה למאגר מידע המכיל חוזים דומים, בכדי לזהות מה סטנדרטי בחוזה ומה לא. כך לדוגמא, ״לוגיקס יכול לומר למשתמש אם סעיף בהסכם השכירות שלו שאוסר עליו להכניס בעלי חיים לדירה מקובל או לא וגם לתת חיווי סטטיסטי (למשל: "הסעיף קיים רק ב-5% מהסכמי השכירות"). באופן הזה, אנחנו מציידים את המשתמש בידע שהוא צריך כדי לחזור לצד השני ולנהל משא ומתן על הנקודות הבעייתיות בחוזה או אפילו להחליט לוותר על העסקה אם החוזה ממש לא טוב והצד השני לא מוכן להתגמש״ הסביר בכור.

דו״ח לדוגמא. מקור: LawGeex

אפשר לומר שלוגיקס היא מעין Feex גרסת החוזים; כמו שפלטפורמת Feex מבצעת השוואה בין מאגר המידע הקיים במערכת, בכדי לסייע למשתמשים לחסוך כסף ולגלות מחדלים שגורמים לו לבזבז יותר כסף, כך גם לוגיקס עושה שימוש בניתוח מידע הקיים במאגריה ועל סמך ניתוחו מגיעה למסקנות.

לוגיקס הושקה בגרסת בטא לפני חודשים ספורים עם מטרה מאוד ברורה והיא השוק האמריקאי. סוגיה מעט בעייתית עם השירות, לפחות בכל הקשור לקהל המשתמשים הישראלי היא התמיכה רק בשפה האנגלית.

שאלתי את בכור האם קיימת תמיכה גם בעברית, אך הוא הגיב לי בשלילה ונימק כך: ״לוגיקס תומכת כיום רק בשפה האנגלית, שהיא השפה הבינלאומית של עולם העסקים. עם-זאת, רוב ההסכמים בתחום ההיי-טק בארץ גם הם בשפה האנגלית ואנחנו בהחלט רואים לא מעט משתמשים מישראל שמעלים את ההסכמים שלהם ללוגקיס (למשל, עובדים שמעלים הסכמי עבודה, פרינלסרים שמעלים הסכמי שירותים או יזמים שמעלים הסכמי השקעה) כדי להבין אותם טוב יותר ולקבל החלטות משפטיות נכונות יותר״.

אבל מה עם חוזי שכירות למשל שהם בעברית? ״קהל היעד הראשון שלנו הוא קהילת היזמים, היי-טקיסטים ופרילנסרים. אנחנו בוחנים תמיכה בעברית בעתיד (זה יצריך התאמה של הטכנולוגיה שלנו וייתכן שנעשה את זה באמצעות שותף)״.

בוא נדבר על תחרות

״בגדול, התחום המשפטי הוא תחום מאוד שמרני שלא מאופיין בהרבה חדשנות טכנולוגית. עם-זאת, בשנים האחרונות אנחנו כן רואים מעבר מהמודלים המסורתיים של משרדי עורכי דין למודלים חדשניים יותר. בדומה לתעשיות אחרות, גם בתחום המשפטי אנחנו רואים מעבר הדרגתי לאונליין שהתאפיין עד עכשיו בעיקר בשירותים שמשדכים בין אנשים שצריכים עורך דין לעורכי דין בצורה מהירה וזולה יותר. כמו-כן, ראינו צמיחה יפה של אתרים שמאפשרים לאנשים לנסח חוזים (צוואות, הסכמי שכירות וכדומה) בצורה אוטומטית״.

מבחינת תחרות בשוק, נראה כי התחום המשפטי אכן הופך ליותר ויותר טכנולוגי, שכן קיימות תוכנות שביכולתן לסרוק חוזים ולנתח אותם, או אתרים כדוגמת Lawbite הבריטי שמציע ניתוח חוזה על ידי עורך דין מורשה תמורת 99 פאונד או docracy שמאפשר לעיין בחוזים קיימים ממגוון תחומים ולערוך השוואות.

צוות לוגיקס. מקור: LawGeex

בעוד שההצטרפות לשירות של לוגיקס היא חינמית, השירות עצמו בתשלום. במהלך תקופת הבטא השירות הינו חינמי, אך כשזה יסתיים מתכוונים בחברה לגבות תשלום עבור כל ניתוח של חוזה, ולהציע למשתמשים קבועים גם אופציה למנוי חודשי. ״הכוונה היא לגבות תשלום סמלי (10-20 דולר) עבור כל ניתוח של חוזה ולהציע למשתמשים קבועים גם מנוי חודשי, שיאפשר להם לנתח כמה חוזים בכל חודש. בנוסף, אנחנו מתכוונים להציע למשתמשים שלנו שירותים נלווים מעבר לניתוח האוטומטי של החוזים שכוללים בין השאר שיחות או צ'טים עם עורכי דין לפי דרישה ובתשלום נוסף״. אמר בכור.

למרות האלטרנטיבות שניתן למצוא בשוק, נראה כי בכור בטוח ומאמין במוצר שלו וטוען כי לוגיקס הוא שירות ראשון מסוגו בעולם. ״אנחנו למעשה הראשונים לפתח טכנולוגיה פורצת בתחום הבינה המלאכותית וניתוח טקסטים כדי לנתח חוזים בצורה אוטומטית על מנת לעזור לאנשים להתמודד עם החוזים שלהם בצורה טובה וחכמה יותר״.

איך זה עובד

כאמור, נכון לעכשיו וכל עוד השירות נמצא בגרסת הבטא הוא חינמי, כך שאם יש לכם מסמכים וחוזים לבדיקה – זה הזמן. העלאת מסמך היא הליך פשוט במיוחד וניתן לעשות זאת באמצעות Drag & Drop או בחירת הקובץ הקיים מהתיקייה הרלוונטית. הפורמטים הנתמכים הם רבים ומגוונים וכוללים קבצי Doc, TXT RTF, JPEG ועוד בגודל של עד 10MB וניתן להעלות חוזה באורך של עד 10 עמודים.

מהקמתה לפני כשנה וחצי גייסה החברה כ-750 אלף דולר, מתוכם 250 אלף דולר מהמדען הישראלי ו-500 אלף דולר ממשקיעים ישראלים פרטיים. לאחרונה השקיע בחברה גם אילן תירוש, אחד מהאנג׳לים המובילים בשוק הישראלי. כרגע נמצאת החברה בשלבים מתקדמים לגיוס בסך 1.5 מיליון דולר מקרנות הון סיכון ישראליות או אמריקאיות (כמובן שנעדכן ברגע שהגיוס יצא לפועל).

מייסדי החברה הם נורי בכור, המכהן כמנכ"ל, אשר מגיע מתחום עריכת הדין והחליט לעזוב את המשרד בו עבד בכדי להפוך ליזם, אילן אדמון, ה-CTO ועמית בונהסקי, יזם היי-טק סידרתי, שלושתם בוגרים של האקסלרטור 8200 EISP.

מקור: Cronus

חדש בגיקטיים: לוח משרות הייטק שמתמקד רק במשרות מתחום ההייטק, מתעדכן באופן קבוע ופתוח למגייסים ולמחפשי עבודה.

חברת הסייבר Cronus השלימה סבב גיוס בסך 8.5 מיליון שקלים מקרן Janvest ומקבוצת משקיעים פרטיים. כמו כן קיבלה החברה מימון כספי מהמדען הראשי במסגרת תכנית הסייבר הדו שנתית. המוצר שפיתחה החברה הוא האקר וירטואלי אשר מחקה במדויק את קו מחשבתו של ההאקר, ומאפשר לקבל מידע ולהגיב בזמן אמת לכל מצב של פריצה. ביכולתו לסרוק באופן אוטומטי ומהיר את כלל מערכות המחשוב של החברה, כולל מערכות דוגמת: VoIP, SAP, WEB Portal, Storage, Cellular, AS-400, Cloud, בקרים תעשייתיים ועוד.

האקר וירטואלי

הפתרון שמציגה החברה, ה-CyBot, מאתר אוטומטית תרחישי תקיפה הכוללים מספר מערכות מחשוב, בודק ומאמת את התרחיש. לאחר מכן, הפתרון ממשיך ומנחה באופן אוטומטי את כל מערך האבטחה הרלוונטי בכדי למנוע את הפרצה, תוך כדי שמעדכן את הצוות המקצועי החברה לגבי התקיפה שנמנעה. לטענת החברה, הייחוד של הפתרון שמציעים טמון בכך שבודק כל מוצר בעל כתובת IP, כלומר לא רק מחשבים ושרתים, אלא גם שעוני נוכחות, בקרים ומצלמות, וכך נותן מענה לתרחישים מורכבים גם בתחום האינטרנט של הדברים.

דורון סיון, מייסד שותף ומנכ"ל Cronus אמר בהקשר לגיוס כי ״CyBot נותן מענה לכל ארגון גדול מאחר והוא פועל בסביבה מבוזרת ובונה תרחישי תקיפה גלובליים. לראשונה, הוא מספק להנהלת הארגון כלי שמאפשר מיפוי בזמן אמת של כל הפגיעויות שעשויות להתממש בפועל ולא רק מיפוי סטנדרטי של פגיעויות. מיפוי זה מאפשר היערכות טכנית וכלכלית ומספק Security BI לארגון״.

Cronus הוקמה בשנת 2014 על ידי דורון סיון, המכהן כמנכ״ל החברה, מבעלי חברת אבטחת המידע MadSec ומתן אזוגי, סמנכ״ל הטכנולוגיות בחברה שנחשב לאחד ההאקרים המובילים בישראל. במשרדי החברה הממוקמים בחיפה מועסקים כ-12 עובדים, ובימים אלו נמצאים בהליך גיוס מהנדסי תוכנה והאקרים.

איתן בן אליהו, יו"ר דירקטוריון החברה הוסיף כי: "מדובר בטכנולוגיה בעלת פוטנציאל אדיר לצמיחה בשווקים גלובליים ובפתרון תוכנה ראשון מסוגו, שיכול לסרוק עשרות אלפי רכיבי מערכת וציודי קצה ולאתר אלפי תרחישים בזמן אמת, ולכן הוא מתאים במיוחד לחברות גדולות וגלובליות".

גוגל תקיים לראשונה בישראל את כנס Google Cloud Platform Next, שיתקיים ב-7 בספטמבר בין 10:00 ל-16:00 בהיכל הספורט העירוני בתל אביב. תל אביב היא העיר השישית בעולם אליה מגיע הכנס שמהווה פלטפורמה להצגת הדור הבא של טכנולוגיות גוגל בתחום מחשוב הענן.

Next מאפשר למפתחים ולמקצועני IT ללמוד על טכנולוגיות אלה, וכן להתנסות בהן באופן חווייתי במסגרת התערוכה ובסדנאות הטכניות השונות. בנוסף, יציגו בכנס לקוחות פלטפורמת הענן של גוגל (GCP), כמו Wix, Taboola, Tabtale, Multi-Choice, Fastly ועוד.

כל משתתף יקבל 500 דולר לשימוש בענן של גוגל

לכנס צפויים להגיע כ-1,000 איש, הנמנים על קהילת ההייטק בישראל, וכל אחד מהם יקבל 500 דולר לטובת השימוש בענן של גוגל.

לרגל הכנס יגיעו לישראל בכירי Google Cloud Platform, אשר מתווים את האסטרטגיה העסקית והטכנולוגית של תשתית הענן של גוגל, אותן יציגו במליאת הפתיחה. בהם: מיילס וורד (Miles Ward), העומד בראש חטיבת הפתרונות העולמית של GCP, שיילאש ראו (Shailesh Rao), ראש חטיבת המכירות העולמית של GCP, גרג דמיצ'ילי (Greg DeMichillie) – דירקטור ניהול המוצר ב-GCP, ברק רגב, מנהל GCP באזור EME. כמוכן יגיעו מומחים נוספים מתחום הפיתוח וניהול המוצר, לרבות מצוות הפיתוח הישראלי.

הכנס יכלול מסלול תכנים המיועד למפתחים ומסלול IT. בתערוכה שתתקיים במהלך הכנס, יציגו שותפי GCP – בהם יעל תוכנה, Telit, Wix, emind, DoIT, CoolaData, Vision.bi – פתרונות שפיתחו ויישמו בארגונים ישראליים.

בנוסף, יהפוך כנס NEXT למעבדת הניסוי הגדולה ביותר בישראל, שבה יוכלו יזמים ומפתחים ללמוד כיצד להתאים את האפליקציות שלהם לבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים. זאת, במסגרת מיזם APPLicable של Campus TLV.

עוד בתערוכה, הזדמנות להתנסות בהדגמה מיוחדת המחקה את אפקט Bullet Time, שנצפה לראשונה בסרט מטריקס. בניגוד לטכנולוגיית הווידיאו המורכבת, שנדרשה לכך על ידי יוצרי המטריקס, גוגל עושה זאת תוך שימוש ב-20 טלפונים מבוססי אנדרואיד בתוספת ויכולות העיבוד של GCP. כל משתתף יוכל לקבל תמונה של עצמו כשהוא מרחף בענן.

למידע נוסף על הכנס והרשמה

מאת אלה אלפסי, מנהלת שיווק ומכירות, מיטב דש בנפיטס; רונן סולומון, עו"ד, יו"ר, מיטב דש בנפיטס.

חלק בלתי נפרד מסל ההטבות המוצעות לכל עובד הייטק הינו חבילת אופציות בחברה. ידוע בתעשיית ההייטק שכל עובד מקבל אופציות במסלול ההוני שבסעיף 102 (מסלול מס מוטב לעובדים), וברור לכולם מה משמעות הענקת האופציות לעובד: המעסיק "קושר" את העובד לחברה והופך אותו לשותף בחברה, ובכך הצלחת החברה הינה אינטרס ישיר של העובד שכן גם העובד מחזיק הון פוטנציאלי בחברה (האופציות שהוענקו).

כאשר עובד מקבל אופציות בחברה ציבורית הוא יכול לראות את ההטבה הכספית באופן מיידי, שכן הוא רואה את ערך מניית החברה בשוק ומשם יוכל לגזור את הרווח הנקי שלו בהתאם למחיר המימוש שנקבע לאופציות.

מה קורה כשהחברה פרטית?

כאשר עובד מקבל אופציות בחברה פרטית הוא מקבל חלום. הרי העובד אינו יכול לדעת מהו הערך הריאלי של חבילת האופציות שקיבל. כאשר החברה פרטית אין אפשרות לדעת מה שוויה האמיתי, יגידו רבים שהערך הוא לפי הגיוס האחרון… לא מדויק, הרי בדרך כלל הגיוס נעשה בתמורה למניות בכורה (preferred) בניגוד למניות הרגילות (Common) שהעובד בדרך כלל מקבל. ובכלל, העובדים לרוב אינם מכירים את פרטי הגיוס האחרון, מה היה מחיר המניה ובאילו תנאים הייתה ההשקעה. ולכן, רק לאחר הגעה לאקזיט הנכסף, בין אם זה רכישת החברה ע"י חברה אחרת (M&A) או יציאה להנפקה ראשונית לציבור (IPO), העובד יכול "להיפגש" עם הערך הכספי של חבילת האופציות שקיבל.

משכבר הימים פעלו בשוק קרנות המתמחות בהשקעות שניוניות (Secondary). קרנות אלה מבצעות קנייה של התחייבויות ממשקיעים קיימים ועובדים, כלומר רכישה החוצה (Buy Out) של משקיעים בקרנות לאורך כל חייהן. ישנן קרנות הרוכשות את פורטפוליו החברות של קרנות הון סיכון בסוף דרכן.

לפני כמה שנים החל המסחר במניות פרטיות לצבור תאוצה, ולפתע מצאנו זירת מסחר למניות של חברות פרטיות. דוגמא מוכרת למסחר במניות פרטיות היא המקרה של עובדי חברת פייסבוק, כיום חברה ציבורית הנסחרת בשווי של מעל 200 מיליארד דולר, אך כשהרשת החברתית הייתה לפני ההנפקה במאי 2012, החלו משקיעים וקרנות הון סיכון לחזר אחרי עובדי החברה והציעו לקנות את המניות שלהם. עובדים אשר העדיפו למכור את מניותיהם לפני ההנפקה, נענו להצעות ומכרו את מניותיהם לפני ההנפקה. ניתן לומר שפייסבוק וטוויטר היו בין החלוצות שאפשרו לעובדיהן למכור את המניות שהוענקו להן וליהנות מתמורה לפני הנפקת החברה.

עובד בחברה פרטית אשר מימש את האופציות שלו למניות, משמע המתין את תקופת ההבשלה שהחברה קבעה, "הוציא כסף מהכיס" ושילם את מחיר המימוש לחברה, הופך להיות לבעל מניות בחברה. וכבעל מניות בחברה הוא רשאי, בדרך כלל, למכור את המניות האלה. לרוב, בעת הקצאת אופציות לעובדים נקבע סייג לפיו העובד נדרש להציע תחילה לחברה לרכוש ממנו את המניות בעצמה (the right for first refusal) כלומר החברה קונה בחזרה את המניות שלה (Buy Back). בחברה פרטית, האפשרויות של העובד להיפגש עם כסף לפני האקזיט הם בדרך כלל או ממכירה חוזרת לחברה או למשקיעי חוץ.

היתרונות לכך שעובד יכול למכור ולהיפגש עם כסף לפני האקזיט הם עצומים. ישנה לרוב זהות אינטרסים בין החברה לבין העובד בלא מעט אספקטים. בראש ובראשונה היתרון המשמעותי הינו התגמול הממשי של העובד הזוכה לראות ערך כספי על העבודה שהושקעה בחברה, דבר המעלה את רמת שביעות הרצון, משמר את העובדים ומעלה את מחויבותם לחברה. יתרון חשוב לא פחות הינו העובדה שקניית המניות של העובדים מקטינה את הדילול של המשקיעים הקיימים בחברה.

ציינתי למעלה כי כמעט בכל סטארטאפ מוקצות אופציות לעובדים, רובן ככולן מותנות בתשלום מחיר המימוש, בתקופת הבשלה, כפופות למועד פקיעה וכו'. מנגנון ההבשלה ( Vesting Schedule) נועד לקיים את כוונתה הכנה של החברה המעניקה לעובד את האפשרות להיות שותף בחברה, זוהי הבעת אמון בעובד ואינדיקציה לכך שרוצים אותו בחברה לטווח ארוך, ולכן מתנים את האפשרות של העובד לממש את האופציות בטווחי זמן או ביצועים. כלומר בכל מועד שנקבע ע"י החברה, רק חלק מהחבילה הכוללת של האופציות שהוקצו לעובד הן אכן ברות מימוש.

אך כאן נכנסים לתמונה גם שיקולי המס

המחוקק קבע מספר מסלולי מס החלים על האופציות המוקצות לעובדים, המסלול הנפוץ הינו מסלול מס הוני, לפיו בעת המפגש עם הכסף, בכפוף למילוי כל תנאי הסעיף הרלבנטי בפקודת מס הכנסה (סעיף 102) תתחייב הכנסת העובד במס רווחי הון בשיעור של 25% בלבד, שזוהי הטבה משמעותית לעומת מדרגות המס השולי של כל עובד, לרבות ביטוח לאומי ומס בריאות. בין יתר תנאי פקודת מס הכנסה יש למנות נאמן לתוכנית האופציות של החברה, הניצע אמור להיות עובד בחברה או נושא משרה בה, החלטת הדירקטוריון שבה אושרה הקצאת האופציות תועבר לנאמן תוך 45 ימים לכל היותר ממועד ההחלטה, ותוך 45 ימים נוספים יופקדו בידי הנאמן מכתבי ההענקה החתומים של העובד. כל התנאים האלו חלים על המעסיק. התנאי היחידי החל על העובד הוא הדרישה להמתין "תקופת חסימה" של שנתיים ממועד ההקצאה במהלכה הוא לא ימכור את המניות שלו.

אז אם עובד קיבל אופציות לפני שנה וכבר יש לו מנה שהבשילה והומרה למניות, ויש לו את האפשרות למכור את המניות שלו, על העובד להחליט אם הוא רוצה למכור, להפר את תקופת החסימה ולכן לשלם מס פירותי גבוה, או שירצה להמתין את השנתיים ולאחר מכן למכור תוך תשלום מס הוני מופחת, אך רק בתנאי שהזדמנות מכירה נוספת אכן תגיע.. אכן התלבטות קשה.

מסחר במניות פרטיות בחו"ל הינו שוק גדול מאוד. בארץ לעומת זאת, התחום רק מתחיל להתפתח. יש בארץ לא מעט חברות בעלות שווי גבוה שעדיין לא יצאו להנפקה. פלטפורמת מסחר במניות פרטיות יכול להוות דרך טובה לתמרץ יותר את העובדים. כמובן שמצד החברה ישנו החשש להכנסת בעלי מניות מבחוץ, או חשיפת שווי של החברה, דבר שלא תמיד רצוי בעיניי בעלי מניות בחברה פרטית. רק ימים יגידו אם נוכל גם אנחנו לנהל זירת מסחר כמו הזירות בניו יורק ולונדון.

קרדיט תמונה: get money via shutterstock

הפוסט נכתב על ידי עודד רגב, הייטקיסט, יזם וכותב הבלוג ״המדריך להייטקיסט המתחיל״.

נושא הדילולים לאחר גיוסי הון בחברות סטארטאפ מעסיק את כל עובדי החברה. בכל מקום שעבדתי בו וגם בעקבות פניות רבות של קוראים, הרבה אנשים מרגישים מבולבלים סביב הנושא הזה. כולם יודעים שהחלק היחסי שלהם בחברה קטן כאשר החברה מגייסת הון, אבל אף פעם לא ברור להם בכמה הוא קטן ואם הוא קטן האם זה בהכרח דבר רע?

נראה שברוב המקרים בעולם האמיתי, דילול במניות הוא דווקא דבר טוב וזה המסר הכי חשוב של הפוסט הזה, תמצאו את ההסבר המלא באירוע מס׳ 4.

אני אנסה להסביר את הנושא בצורה של Case Study באדיבות ד״ר אמיר גוטמן, מרצה בתוכנית MBA במרכז הבינתחומי הרצליה. ב Case הנדון אנחנו נעקוב אחר התפתחויות מבנה ההון או במונח המקצועי Cap-Table של חברת Aqua-Nova (חברה מדומה).

יכול להיות שהפוסט יראה במבט חטוף קצת מסובך, אבל אם תקראו לאט ועד הסוף אני יכול להבטיח לכם שתבינו אחת ולתמיד איך המנגנון הזה של דילולים עובד. נתחיל בשלב הראשון של רישום החברה:

מקרה ראשון

היזם, מר אגמי, החליט לרשום את חברת Aqua-Nova (מעכשיו תיקרא AN) אצל רשם החברות עם הון מונפק של 4,000 מניות רגילות. 100% ממניות החברה שייכות למר אגמי (בעלים יחיד). בעת הרישום מר אגמי העביר לבעלות החברה פטנט מסחרי רשום וכמו כן ידע טכנולוגי לפתח את הפטנט לכדי מוצר. שווי החברה מוערך ע״י מר אגמי בשלב הזה ב-$400,000.

מונחים מקצועיים

הון מונפק – כמות המניות שהחברה החליטה להנפיק, יכול להיות כל מספר שמקימי החברה החליטו. אין למספר הזה משמעות כי אם החברה שווה 1,000 ש״ח ומספר המניות (הון מונפק) הוא x אזי שווי כל מניה בחברה יהיה: 1,000 חלקי x. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מניה רגילה (מתוך ויקיפדיה) – היא מניה המקנה זכויות הצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות הרגילות וזכות להשתתפות בחלוקת רווחים או בחלוקת נכסי החברה במקרה של פירוק. מניות רגילות מייצגות את שכבת המניות הנמוכה ביותר בחברה, למשל ביחס למניות בכורה, להן יש עדיפות בזכויות החלוקה.

טבלת ההון של החברה:

מקרה שני

מייד לאחר רישום החברה, בתאריך 31.12.2005, מר אגמי השקיע בחברה $400,000 ובנוסף השיג השקעה משני חבריו: מר פלג שהשקיע $200,000 ומר מעייני שהשקיע $100,000. החברה הנפיקה מניות רגילות לשלושתם.

כמה מניות החברה הנפיקה ל-3 המשקיעים ב-31.12.2005?

כדי לדעת כמה מניות החברה הייתה צריכה להנפיק, יש לדעת כמה שווה מניה בחברה בתאריך המדובר? מכיוון שעד אותו תאריך, שווי החברה היה $400,000 ומס׳ המניות היה 4,000 – שווי מניה הוא 100$.

מכאן, השקעתו של מר אגמי של $400,000 צריכה לזכות אותו ב-4,000 מניות (שכן כל $100 קנו לו מניה אחת). באותו אופן השקעתו של מר פלג צריכה לזכות אותו ב-2,000 מניות והשקעתו של מר מעייני צריכה לזכותו ב-1,000 מניות. סה״כ החברה צריכה להנפיק למשקיעים בסיבוב הזה 7,000 מניות (4,000+2,000+1,000) חדשות.

טבלת ההון של החברה: (סה״כ 11,000 מניות הונפקו)

מהו שווי החברה לאחר הגיוס (post-money value)?

שווי החברה לאחר הגיוס = שווי לפני הגיוס (pre-money value) + השקעה = 1.1M$

מקרה שלישי

החברה החלה להעסיק מהנדסים וטכנאים על מנת לפתח את הטכנולוגיה היחודית של החברה לכדי מוצר. החברה החליטה להקצות (בעצם זה כמו להנפיק, אופציות = מניות חדשות) 5% משווי המניות המונפק של החברה (5% לאחר ההקצאה החדשה) לטובת תוכנית אופציות לעובדים חדשים (נקראת גם ESOP).

כמה אופציות הונפקו לעובדים החדשים שהצטרפו לחברה?

כיום יש לחברה 11,000 מניות (7k בגיוס האחרון ו-4k ברישום החברה), אם x מייצג את כמות האופציות החדשה שיש להנפיק, מהו x כך שלאחר ההנפקה יהיה שווה ל-5% מסך ההון המונפק, או במשוואה:
x / (11,000 + x) = 0.05
נקבל x = 580 (עיגול קטן למעלה).

טבלת ההון של החברה: (סה״כ 11,580 מניות הונפקו)

נשים לב שהמחיר למניה נשאר $100 שכן החבילה החדשה שהונפקה היא בצורה של אופציות, כמות המניות נותרה כפי שהייתה.

מקרה רביעי

בתאריך 31.12.2006 החברה קיבלה השקעה מחברת Blue Water Inc, חברה אמריקאית אשר מספקת שירותי ניהול לתשתיות המים ומעוניינת להיחשף לטכנולוגיה החדישה של חברת AN. חברת Blue Water משקיעה 2 מליון דולר במניות בכורה A-shares לפי שווי חברה ״לפני הכסף״, pre-money, של 3 מליון דולר.

כמה מניות בכורה A-shares הנפיקה חברת AN לחברת Blue Water?

שווי החברה ״לפני הכסף״ הוא 3 מליון דולר, ויש לחברה סה״כ 11,580 מניות – מכאן אנחנו יודעים שמחיר המניה עלה ל-$259.07.

השקעה של 2 מליון דולר בחברה, לפי מחיר מניה של $259.07 יעניק לחברה המשקיעה סה״כ:
2,000,000 / 259.07 = 7,720 (7,719.9)

טבלת ההון של החברה: (סה״כ 19,300 מניות הונפקו)

למה דילול יכול להיות דבר טוב?

שימו לב מה קרה לאחוז המניות של מר אגמי, לפני הגיוס מר אגמי החזיק 69.1% בחברה, לאחר הגיוס הוא דולל ל41.5% בלבד. המסקנה המתבקשת מכאן (לכאורה) היא שהגיוס היה לרעתו של מר אגמי. כעת נראה למה זה לא נכון. ראשית צריך לשים דגש על ההבדל בין אחוז המניות לבין שווי המניות, כבר ראינו שאחוז המניות ירד אבל מה קרה לשווי?

לפני הגיוס שווי המניות היה $800,000 (800 מניות בשווי $100 למניה), לאחר הגיוס שווי המניות הוא $2,072,560 כלומר מר אגמי הרוויח (המון כסף) מהגיוס הזה.

אז מאיפה מגיע הבלבול? כאשר האחוז שיש לבעל מניות (או אופציות) בחברה יורד, הנטיה האינסטינקטיבית היא לחשוב שהוא ״הפסיד״, אבל מה הוא בעצם הפסיד? הרי בסופו של יום, בעולם העסקים והכלכלה, מה שבאמת מענין עובד או משקיע בחברה הוא כמה כסף הוא ירוויח כתוצאה מהבעלות החלקית שיש לו בחברה. האם מישהו היה בוחר להחזיק 90% בחברה עם שווי $1000 אל מול 0.5% מפייסבוק? ברור שלא. כאשר יש Up Round, סיבוב השקעות שבו שווי החברה גדל, כולם מרוויחים וכולם מדוללים. בסופו של יום Up Round זה טוב לכולם, בייחוד לעובדים שיש להם אופציות בחברה כי מה שמענין אותם בסופו של יום הוא כמה כסף שוות האופציות שלהם היום וכמה יהיו שוות בעתיד.

מונחים מקצועיים

מניות Outstanding – כמות המניות שהנפיקה החברה עד היום, קראו עוד. הכמות הזאת רלבנטית למשל למקרים שנושא עולה להצבעה באסיפת בעלי המניות ואז הכח שיש לכל בעל מניה הוא לפי החלק היחסי שיש לו מתוך ה-outstanding, כמו כן אם החברה מחלקת דיבידנד החלק היחסי של כל אחת יהיה לפי ה outstanding.

fully diluted basis – הכוונה הפעם היא לכמות המניות Outstanding + אופציות שהונפקו. במקרה שלנו הבסיס יהיה 19,300. המושג הזה מופיע הרבה בהסכמי אופציות של החברה מול העובד.

דוגמה לשימוש במושג: מהו אחוז האחזקה של Blue Water בחברה on a fully diluted basis מייד לאחר ההשקעה, post-money?

ל-Blue Water יש 7,720 מניות מתוך 19,300 – כלומר סה״כ אחוז האחזקה שלה הוא 40%.

שאלה:
מהו אחוז האחזקה של Blue Water בחברה, הפעם מתוך ה-Outstanding shares מייד לאחר ההשקעה, post-money?

ל-Blue Water יש 7,720 מניות מתוך 18,720 – כלומר סה״כ אחוז האחזקה שלה הוא 41.23%.

שאלה:
מהו שווי חברת AN מייד לאחר הגיוס, post-money?

חישוב פשוט:
post money = pre money + investment

סה״כ 5 מליון דולר.

לסיכום

בשנת 2007 החברה החליטה לבצע סבב השקעות נוסף. לאחר פגישות רבות עם חברות Venture Capital ה-board של החברה החליט לקבל את ההצעה של Alpha Investment Fund להשקעה של 2.5 מליון דולר בחברה.

תנאי העסקה: Alpha Fund תקבל מניות בכורה B-shares לפי שווי חברה ״לפני הכסף״ של 7.5 מליון דולר. (מניות B מעניקות זכויות עדיפות מעל המניות הרגילות אבל כנראה תנאים שונים מאלו של A-shares, חברה יכולה להגדיר כמה סוגי מניות שונים). בנוסף Alpha תקבל 50% מניות B נוספות בצורה של חבילת אופציות לרכישת מניות B עם תאריך מימוש לעוד 3 שנים מהיום ובמחיר מימוש של $500 למניה. בנוסף על החברה להגדיל את הקצאת האופציות לעובדים ESOP ל-5% on a fully diluted basis (לפעמים משקיעים חדשים דורשים סעיף כזה על מנת להבטיח שהחברה תוכל למשוך אליה עובדים חדשים מוכשרים). סיבוב ההשקעה נסגר בתאריך 31.12.2007

כמה מניות ואופציות הונפקו לחברת Alpha בתמורה להשקעתה בחברה?

כמו תמיד, נחשב ״מחיר מניה״ לפי שווי חברה ״לפני הכסף״ של 7.5 מליון דולר וכמות מניות ואופציות של 19,300. נקבל מחיר מניה של:

7,500,000 / 19,300 = $388.6

בשלב הראשון נחשב כמה מניות, ורק מניות, יכולה לרכוש Alpha בסכום שהשקיעה בחברה? (חבילת האופציות היא בנוסף למניות). נחלק 2.5 מליון דולר במחיר למניה $388.6 ונקבל כמות מניות של 6,433.35.

חלק נוסף בהסכם מעניק חבילת אופציות נוספת בגובה 50% מסך המניות ש Alpha כבר קיבלה, כלומר כמות האופציות היא: 3,216.67. ובסה״כ אופציות + מניות = 9650.

ולבסוף נזכור את ההקצאה הנוספת ל ESOP שהחברה התחייבה אליה בהסכם, כרגע יש לחברה סה״כ אופציות + מניות (כולל זו של Alpha) של 19,300 + 9,650 שזה שווה 28,950. עכשיו נחשב את הכמות שיש להוסיף לesop לכמות הקיימת מההקצאה המקורית של 580 אופציות:

(x+580) / (28950 + x) = 0.05
x = 912
החברה צריכה להקצות 912 אופציות נוספות לעובדי החברה.

סה״כ אופציות + מניות לאחר הסיבוב = 28950+912 = 29,862

טבלת ההון של החברה: (סה״כ 29,862 מניות הונפקו)

שאלה:
מהו אחוז האחזקה של Alpha בחברה on a fully diluted basis מייד לאחר ההשקעה, post-money?

כמות המניות + אופציות של Alpha היא 9,650 מתוך סה״כ 29,862 נקבל 32.31%

שאלה:
מהו שווי חברת AN מייד לאחר הגיוס, post-money?

חישוב פשוט:
post money = pre money + investment
7.5M + 2.5M = 10M

סה״כ 10 מליון דולר.

זה הכל.

אין לי ספק שאם הצלחתם לעקוב אחרי כל השלבים שהצגתי (אני יודע שזה לא היה קל) אתם עכשיו מבינים את כל מה שצריך להבין בנוגע לדילולים של אופציות ומניות.

כמו תמיד, אני אשמח לענות על שאלות נוספות בתגובות של הכתבה.

הפוסט פורסם לראשונה ב״מדריך המלא להייטקיסט״.

קרדיט תמונה: sotcks and money via shutterstock

<<< אופציות בחברת סטארטאפ – כל מה שצריך לדעת

מקור: VATBox

חדש בגיקטיים: לוח משרות הייטק שמתמקד רק במשרות מתחום ההייטק, מתעדכן באופן קבוע ופתוח למגייסים ולמחפשי עבודה.

חברת VATBox, המספקת פתרון טכנולוגי מבוסס ענן להחזרי מע״מ בינלאומי ובקרת תאימות עבור חברות גלובליות, הודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס שני בסך 24 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה ויולה פרייבט אקוויטי (Viola private equity) ביחד עם משקיעים פרטיים קיימים. המימון ישמש את החברה להאצת צמיחתה, הכפלת מצב העובדים והתרחבות בשווקים בהם היא פועלת.

החזר מע״מ מלא

הטכנולוגיה שפיתחה VATBox מציעה דרך ׳חדישה׳ יותר לבצע הליכים בירוקרטיים שמתבצעים באופן ידני. באמצעותה ניתן לוודא כי כל תשלום שנעשה מחוץ לגבולות המדינה וכולל מע״מ, יאותר, ייבחן, יוחזר ויוצג במערכת מרכזית. הפתרונות האוטומטיים שפיתחה יכולים למקס את החזרי המע״מ, תוך כדי שמציגים שקיפות ועמידה בדרישות הרגולטוריות. השירות לא דורש התקנה מיוחדת של חומרה, תוכנה או צוות מקצועי. מערכת הזיהוי האוטומטית בעצם מזהה בזמן אמת את התקפות (Validation) של כל הוצאה עסקית, וכי הקבלות והחיובים מכילים את כל האינפורמציה הרלוונטית בכדי לוודא שהחזר המס שיתקבל יהיה מקסימלי.

VATBox הוקמה בשנת 2013 על ידי יצחק זפט המכהן כמנכ״ל ונועם גוזמן, שניהם יזמים מנוסים עם ניסיון בשוק התוכנה, ובפעילות גלובלית. לחברה משרדים בתל אביב, ברלין, לונדון, ניו יורק אמסטרדם ופריס ופעילות ב-40 מדינות. בין לקוחותיה של החברה ניתן למצוא תאגידים מוכרים וחברות Fortune 500. מהקמתה השלימה החברה שני סבבי גיוס, כאשר ביחד עם הסבב הנוכחי סך גיוסיה נאמדים ב-30 מיליון דולר.

יצחק זפט, מנכ"ל VATBox אמר כי ״מדובר בשוק עצום, צומח שרלוונטי לכל ארגון גלובלי בעולם. גובה ההפסדים והיקף החשיפה הולכים וגוברים בשל המורכבות והיקפי ההוצאות הגדלים והנושא הופך למרכיב קריטי בסביבה הפיננסית. מזה כמה עשורים, שוק זה נשלט ע"י חברות ייעוץ שמציעות שירות ידני, לא יעיל, מסוכן ולא מבוקר ובפועל, חברות רבות נאלצו ׳להשאיר על השולחן׳ מיליארדי אירו של מע"מ כל שנה. כשחקן הטכנולוגי הראשון והיחיד בשוק הזה, אנו שמחים על ההזדמנות להביא את הבשורה לשוק זה, ולספק פתרון תשתיתי אוטומטי המאפשר מקסום החזרי המע"מ יחד עם מבט לרוחב הארגון והבטחת תאימות רגולטורית. אנו נרגשים מאוד לקראת שיתוף הפעולה עם ויולה פרייבט אקוויטי ומתכוונים להמשיך ולהוביל את השוק׳.

סמי תותח, שותף מנהל בויולה פרייבט אקוויטי, אמר: ״הפתרון האוטומטי של VATBox מציע יותר כסף חזרה ללקוחותיה ובקרה טובה יותר. זהו פתרון לבעיה ארוכת הטווח ומורכבת של עיסוק בתחום המע"מ. המוניטין המוכח של החברה מול חברות הנמצאות בדירוג פורצ'ן 500 מהווה מבחינתנו הבעת אמון גדולה של השוק. אנו שמחים לחבור לצוות המצוין של VATBox וזאת במטרה להמשיך לבנות את השחקנית המובילה בתחומה בשוק החזרי המע"מ״.

מקור: Pexels

חדש בגיקטיים: לוח משרות הייטק שמתמקד רק במשרות מתחום ההייטק, מתעדכן באופן קבוע ופתוח למגייסים ולמחפשי עבודה.

בשורות טובות לחברות סטארטאפ ישראליות; לאחר פחות משנה מאז הוקמה, קרן ההשקעות First Time, המתמקדת בהשקעות בחברות בתחום האינטרנט והמדיה, משלימה גיוס הון בהיקף של כ-60 מיליון דולר. בנוסף, יזהר שי גייס לקרן קיינן ישראל המתמקדת בחברות בתחום המובייל, הרשתות החברתיות והאינטרנט בכלל גם הוא כ-60 מיליון דולר.

עד 120 מיליון דולר

קרן ההשקעות First Time הודיעה על השלמת גיוס הון בהיקף של כ-60 מיליון דולר, כ-20 מיליון דולר יותר מיעד הגיוס המתוכנן. הקרן מתמקדת בהשקעות בחברות בתחום האינטרנט והמדיה אשר נמצאות בשלבי ה-post seed או pre-A, כלומר חברות שהמוצר או הטכנולוגיה שפיתחו כבר נמצאים בפעילות מסחרית, אך הן עדיין אינן בשלות לסבב גיוס הון ראשון מגופים מוסדיים. לרוב מספקת First Time השקעה של עד 2 מיליון דולר לחברה לצד כלים וליווי מקצועי בתחום הטכנולוגיה, שוק ההון והרגולציה. בראש הקרן עומדים אילן שילוח וניר טרלובסקי, אשר הקימו גם את חברת ההשקעות The Time, לצד יונתן בן ארצי.

לטענת קרן First Time, מודל הפעילות שלה שונה במקצת מאלו של קרנות סיכון אחרות בשוק; הקרן משקיעה בחברות ניו-מדיה הנמצאות בשלב ה-Pre A בלבד, רמת המעורבות של מנהלי הקרן גבוהה יותר, והיא נותנת עדיפות לחברות שהצליחו בשלב ה-seed בחברת ההשקעות The Time, שבה שותפים כאמור טרלובסקי ושילוח. כמו כן, הקרן אינה גובה עמלות ניהול אשר לרוב נאמדות במשהו כמו 25% ומתבססת על השקעה עצמית ראשונית של השותפים בה בהיקף של 6 מיליון דולר. בין החברות הקיימות בפורטפוליו של First Time נמנות playbuzz, Pixellot, ו-LogDog שרק לאחרונה גייסה כ-3.5 מיליון דולר ו- Appmyday.

התמקדות בחברות תוכנה בתחום האינטרנט והמובייל

גם קרן קיינן ישראל בראשות יזהר שי הודיעה כי השלימה סבב גיוס בסך 60 מיליון דולר, כך פורסם לראשונה בכלכליסט. שי היה בעברו שותף בקרן קיינן העולמית ולקח חלק בכמה השקעות בחברות ישראליות, וכעת מתמקד בחיפוש אחר חברות ישראליות או כאלו הקשורות לישראל, הנמצאות בשלב המוקדם ועוסקות בתחום המובייל, התוכנה הארגונית, הרשתות החברתיות והאינטרנט באופן כללי. מטרת הקרן החדשה היא לפעול בנפרד ובאופן עצמאי מקרן קיינן העולמית, ולהשקיע סה״כ בכ-20 חברות.

באפריל 2015 הוביל שי את ההשקעה הראשונה מטעם קרן קיינן ישראל בחברת Rollout מיקנעם, המציעה תוכנה המאפשרת למפתחי אפליקציות לעדכן את התוכנה ולתקן באגים בזמן אמת, מבלי שיצטרכו להוציא גרסאות חדשות הדורשות אישור של אפל וגוגל. לצד שי נמצאים גם המשקיעים אהוד לוי, אחד המשקיעים הראשונים בווייז, ועדי פונדק מינץ, לשעבר שותף בג׳מיני.

כשניסינו לקבל משי פרטים על סבב הגיוס שהקרן בראש עומד גייסה, נקט בגישה צנועה ואמר כי: ״אני מעדיף שלא לדבר על עצמנו. אני מאמין שהעדות האמיתית והאמינה ביותר לאיכויות עבודה שלנו כקרן חדשה תגיע דרך הסיפורים של החברות בהן נשקיע והיזמים שנזכה להיות שותפים שלהם. לכן, ההחלטה שלנו היא לא לצאת בהכרזות רשמיות אלא לתת לחברות הפורטפוליו שלנו לספר את הסיפור שלנו מנקודת ראותן. אנחנו חושבים שזוהי הדרך הראויה ומעדיפים לתת את כל הבמה ליזמים וליזמות שאיתם נחבור בשנים הבאות״.

גוף סולארי קטן ולעניין. מקור: Sol Chip

חברת Sol Chip הישראלית, אשר פיתחה סוללה סולארית שעשויה לחולל מהפכה של ממש, הודיעה על השלמת חלקו הראשון של סבב גיוס נרחב בסך 5 מיליון דולר. סבב הגיוס התבצע בהובלת קרן ההון Dowell Propery Holdings Limited מהונג קונג. סכום הגיוס יסייע לחברה להרחיב את פעילותה, וכבר בימים הקרובים תחל בגיוס עובדים נוספים, בהם מהנדסי מערכות ומומחי תקשורת ואינטרנט של הדברים (IoT).

סוללה שמזינה את עצמה

חברת Sol Chip, מהחממה הטכנולוגית טרנדליינס אגטק, הצליחה לפתח באמצעות שילוב בין תאים סולאריים לטכנולוגיות שבבים, סוללות מיוחדות אשר מהוות חלק בלתי נפרד מהמעבד ומזריקות אליו באופן ישיר אנרגיה המתקבלת מאור השמש. טכנולוגיה זו יכולה להשתלב בכל התקן נייד ואף להחליף את הסוללות הקיימות בו באנרגיה נקייה ולא מזהמת. הטכנולוגיה שפותחה, המוגנת בפטנטים, מאפשרת בין היתר להגדיל את עצמאותם של יישומים זעירים, להאריך את משך חיי הסוללה, להפחית בעלויות ובזיהום הסביבתי וכן להגביר את האמינות של הסוללה הסולארית.

החברה הישראלית נחשבת למובילה בתחום המרת אנרגיה מהסביבה ומציעה פלטפורמה המבוססת על הסוללה הסולארית שפיתחה ותקשורת אוטונומית לאינטרנט של הדברים (IoT), שביכולתה להפחית את עלויות התפעול הכוללות של ההתקן בלמעלה מ-60% בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות בשוק.

Sol Chip נוסדה בשנת 2009 על ידי ד"ר שני קיסר ורמי פרידלנדר. בשנת 2013 השלימה החברה סבב גיוס בסך 2.5 מיליון דולר מבנק השקעות פרטי מניו-יורק, אנג'לים פרטיים, קרן קרט של חברת החשמל והמדען הראשי.

ד"ר שני קיסר, מייסדת ומנכ"לית, חברת Sol Chip התייחסה לגיוס ואמרה כי: ״אנו מרוצים מאד מהעניין ההולך והגובר בחברה ובטכנולוגיה שפיתחה, המספקת פתרונות אנרגיה ותקשורת חדשניים למגוון אפליקציות דלות אנרגיה לאינטרנט של הדברים (IoT). ההתענינות הרבה בסבב הנוכחי תאפשר לנו לצרף משקיע אסטרטגי נוסף״.

רמי פרידלנדר, מייסד וסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה אמר: ״הניסיון הרב של צוות החברה הביא לפיתוחים החדשניים המובילים בעולם למערכות האינטרנט של הדברים (IoT), ללא כל צורך במקור אנרגיה חיצוני. פתרונות יחודיים אלה מעוררים ענין רב של לקוחות ושותפים אסרטגיים מהשורה הראשונה בעולם והם שהובילו גם להשקעה הנוכחית. החברה נמצאת בתהליך התפתחות מואץ שיאפשר שותפויות משמעותיות בפיתוחים בקנה מידה עולמי״.

סרטון הדמייה – Sol Chip Intro video

שליטה מרחוק. מקור: XACT

חדש בגיקטיים: לוח משרות הייטק שמתמקד רק במשרות מתחום ההייטק, מתעדכן באופן קבוע ופתוח למגייסים ולמחפשי עבודה.

חברת XACT Robotics הישראלית, העוסקת בתחום הרובוטיקה הזעירה לצרכים רפואיים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 5 מיליון דולר. את הגיוס הובילה MEDX Ventures Group עם השקעה של 2 מיליון דולר, לצד משקיעים פרטיים מארה"ב ומאירופה. כמו כן לאחרונה קיבלה החברה שנה שניה של מימון מהמדען הראשי.

החברה מפתחת רובוט המשמש כפלפטורמה המאפשרת לרופאים לבצע מגוון פעולות רפואיות ברמת דיוק גבוהה ביותר כגון ביופסיה, כריתה, ניקוזים ומתן תרופות באיזורים ספציפיים בגוף. המוצר הראשון שלה, ה-RS2, מאפשר לנווט מחטים בכדי שיבצעו פעולות מדויקות ברקמה רכה תחת הדמיה.

הכוונה בזמן אמת

רופאים נתונים ללא מעט לחצים באופן תדיר, וכאשר עליהם להחליט על סמך צפייה בתמונת הדמייה איך והיכן להכניס את המחט באופן ידני, קיימים סיכויים לא מבוטלים שהמחט תכנס במקום הלא הנכון (בין 20%-60% מהמקרים נכשלים). הטכנולוגיה של XACT מסתמכת על רובוט אוטומטי אשר עושה שימוש בנתוני CT המגיעים בזמן אמת, וכך מתאים את הזווית של המחט בצורה מדויקת, המבוססת על מידע ישיר ועדכני שמתקבל.

מנכ"ל XACT Robotics, חן לוין, ציינה כי הגיוס הנוכחי יאפשר את השלמת הפיתוח הטכנולוגי, עריכת ניסויים נרחבים בבעלי חיים וכניסה לניסויים קליניים בבני אדם. עוד אמרה כי העבודה המשותפת עם מדקס ונצ'רס גרופ, היא זו המאפשרת לחברה להתמקד ביעדי הפיתוח, כאשר מעבר לתמיכה המקצועית הכוללת שמדקס מעניקה לחברה, היא גם דואגת לגיוסיי הכספים במועדם, בבניית הועדה המייעצת תוך מינוף קשריה בתחום ובנוסף פיתוח קשרים ושותפויות אסטרטגיות עם התעשייה. מהלכים אלו סייעו רבות להתוויית האסטרטגיה ודרכי הפעולה העתידיים של החברה ולהגדרה מיטבית של המוצר שלה, שכפועל יוצא מעלה משמעותית את ערך החברה ואת סיכויי ההצלחה שלה.

XACT Robotics הוקמה בשנת 2013 ומעסיקה כיום 8 אנשי מקצוע בתחום הרובוטיקה הרפואית במשרדיה בקיסריה. כמו כן, הוקמה לצידה ועדה רפואית מייעצת הכוללת מספר מובילי דעה עולמיים ובימים אלה החברה מתחילה בביצוע ניסויים בבעלי חיים בשיתוף עם בית החולים הדסה ועם ה-National Institutes of Health בארה״ב.

הראל גדות, המשמש כיו"ר פעיל ב- XACT Robotics אמר כי ״הטכנולוגיה הייחודית של החברה מעניקה מענה טכנולוגי שעולם הרפואה מכוון אליו זמן רב למגוון רחב של בעיות, כולל אבחונים וטיפולים בסרטן, כגון סרטן הריאות שהנו הסרטן בעל אחוזי התמותה הגבוהים ביותר בעולם. החברה נמצאת על סף סיכום לשיתוף פעולה מחקרי נוסף סביב הפלטפורמה הטכנולוגית שלה עם ה – National Institutes of Health בארה"ב. זהו הישג משמעותי ביותר לחברה הישראלית שכן ה–NIH לרוב משתף פעולה עם חברות הרשומות בארה"ב בלבד, דבר המעיד על אטרקטיביות הטכנולוגיה של החברה מבחינה קלינית״.

מאת אסף גלעד, כלכליסט.

בסוף החודש שעבר נמכרה חברת סיקאם, שעשויה להפוך לחברת התרופות הישראלית הראשונה אשר מצאה תרופה לטיפול בסוגי הסרטן הקשים והשכיחים ביותר. המייסד גל מרקל (35), הפרופ' הצעיר אי פעם בתולדות בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב וראש המרכז לחקר המלנומה בבית החולים שיבא, יקבל אולי 3% משווי העסקה. העסקה מוערכת כעת ב־95 מיליון דולר אבל יכולה להגיע גם ל־600 מיליון דולר בתוך כארבע שנים, בהתאם לביצועי החברה בהמשך הדרך.

90% מכספי האקזיט יזרמו לקרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים. קרן פונטיפקס, המשקיעה המרכזית, שמחזיקה 30% בחברה, היא אמנם זו ש"גילתה" את מרקל, דרבנה אותו להקים חברה ולגייס לה הון ועובדים כדי להמשיך את המחקר; אולם הקרנות שצירפה קבוצת האחזקות של משקיע הביומד מורי ארקין וקרן אורבימד דיללו את כל שאר בעלי המניות. כך נותר המייסד, הרופא המסור והממציא הגאון, שעשוי למצוא מזור לכמה מהמחלות הקשות ביותר, עם כמה אחוזים בודדים.

מסכימים למכירה חלקית

המקרה של סיקאם מקומם ומעיד על הכלל ולא על היוצא מהכלל. על רקע זה מרגיזה במיוחד תביעת קבוצת המשקיעים בחברת המציאות המדומה הישראלית פבלס (Pebbles). אלה טוענים כי העובדים, ובהם המייסד נדב גרוסינגר ואמיל אלון, עשו יד אחת נגד המשקיעים וסידרו לעצמם אקזיט מהסרטים, תוך שהקרנות נאלצות לריב על השאריות. לטענתם, בעת שהעובדים יקבלו 23.8 מיליון דולר במזומן ובאופציות של פייסבוק, המשקיעים ייאלצו להסתפק ב־19 מיליון דולר.

אכן, לא מדובר באקזיט גדול, ודאי לא כזה שהקרנות ירצו להתגאות בו, לאחר שהשקיעו בחברה כ־17 מיליון דולר במשך ארבע שנים. קבוצת המשקיעים אינה קטנה והיא כוללת את קרן גיזה, חברת כלי העבודה בוש, ענקית הסמארטפונים הסינית שיאומי ואת הקרנות התובעות בפרשה, קבוצת קרנות ההון סיכון בשליטתו של בן וייס, תושב הונג קונג. אחת מהן היא iNetworks 360, המשקיעה הראשונה בחברה.

וייס, שעומד מאחורי כמה מהקרנות המשקיעות בפבלס, מנהל עבור משקיעיו 15% ממניות פבלס, ומבחינתו הוא יכול לשמור במניות אלה לצד פייסבוק. לטענת הקרנות שבשליטתו, הן לא מתנגדות למכירה, הן פשוט מעוניינות שלא יכפו עליהן מכירה בכל מחיר. זו טענה מגוחכת: פייסבוק לעולם אינה קונה חלקי־חברות.

לכאורה יכול היה דירקטוריון פבלס לעקוף את וייס וקרנות ההשקעה שלו. כך עשה דירקטוריון חברת וויביה, שנקנתה על ידי קונדואיט ב־45 מיליון דולר לפני ארבע שנים. יוסי ורדי וצוותו התנגדו אז למכירת החברה, עד שפרקליטיה השתמשו ברוב הדמוקרטי המוכר בחוק החברות כדי לכפות עליו את העסקה. אבל ניתן ליצור רוב כזה רק בעת מיזוג חברות, ומכיוון שבמקרה של פבלס מדובר ברכישה, החברה לא יכולה ליהנות מהחוק.

אקזיט לא מרשים לקרנות

אגב כך חושפות הקרנות התובעות של וייס גם את סכום העסקה שעד כה פייסבוק השתדלה כל כך להסתיר: הוא אינו עולה על 44 מיליון דולר, רחוק מהסכומים שפורסמו בכלי התקשורת השונים כאילו שווייה הגיע ל־60 ואף ל־85 מיליון דולר – דבר שמסמן יותר מכל את רכישת פבלס כרכישת עובדים וכישרונות, הרבה יותר מאשר רכישת חברה.

המשקיעים התובעים גם חושפים כי המייסד נדב גרוסינגר (שהקים את החברה עם אביו ישראל גרוסינגר) דאג לעצמו לתמורה בהיקף של יותר מ־7.7 מיליון דולר על חשבונם, ולטענתם מניותיו בחברה מקנות לו 23,600 דולר בלבד.

השאלה היא איך הגענו למצב שבו יזם החברה, המוח שמאחוריה והאיש שהוביל אותה כסמנכ"ל טכנולוגיות אמור לקבל 24 אלף דולר על אקזיט של 19.3 מיליון דולר? ככל הנראה קרה כאן מה שקורה במרבית המקומות: היזמים צריכים הון נוסף ושמות מפורסמים מסביב לשולחן המשקיעים, ומוותרים על אחוזים ניכרים תמורת שיתופם. אי אפשר לבוא בטענות לקרנות, הן הרי צריכות להראות החזרים נאים על כל אקזיט, ולייצר על כל אחד מהם פי שלושה על ההשקעה כדי לשמור על האף מעל למים. אף קרן כנראה לא תרשום הישג כזה באקזיט של פבלס לפייסבוק, והמשקיעים ייאלצו להסתפק ביוקרה שטמונה במכירת חברה לרשת החברתית הגדולה בעולם.

אבל למשחק יש חוקים. כפי שלקרנות מותר לדלל את היזמים, כך לדירקטוריון מותר לנהל מו"מ למכירת החברה. את המו"מ הזה ניהלו שניים מהעובדים, המייסד והמנכ"ל, לצד שניים מהמשקיעים, אייל ניב מגיזה ויאיר הלפרן, שגם משמש כיו"ר הדירקטוריון שלה. אפשר לבוא בטענות לדירקטוריון, אבל אי אפשר לכלול את נציגיו בצד של העובדים.

וגם אם כן, הטענות צריכות להיות מופנות לפייסבוק ולא לדירקטוריון, שניהל מו"מ שיש שיאמרו הירואי או סוציאליסטי. פייסבוק, אומרים מקורבים לפבלס, קנתה את החברה בעיקר בשל עובדיה וכישוריהם. גם אם היתה רוכשת את החברה ומפטרת את כל עובדיה, התשלום למשקיעים לא היה עולה על הסכום שקיבלו. 24 מיליון הדולר שיקבלו העובדים ישולמו להם כדי שיעבדו בשביל פייסבוק. המשקיעים טוענים כי גרוסינגר משך לכיסו 6.5 מיליון דולר, מרביתם באופציות של פייסבוק. את עיקרן הוא ייאלץ להרוויח במהלך עבודה קשה בשנים הקרובות. האקזיט של פייסבוק אמנם מתגמל יותר את העובדים מאשר את המשקיעים, אבל הוא מגלם בתוכו גם תגמול על עבודה עתידית קשה של 20 איש.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

מנצחי תחרות גיימינג זכו ב-6.6 מיליון דולר

גוגל רוצה למכור לכם מכשירי אנדרואיד ב-50 דולר

קרדיט תמונה: leftovers via shutterstock

זה מתחיל בתחושה כללית של חוסר נוחות. בכל פעם שאתם מגיעים למשרד אתם מרגישים את זה: אווירה מדכאת, שביזות, רצון הולך וגובר לקום וללכת. כשהתחושות חוזרות על עצמן יום אחר יום, הדברים חייבים להיאמר: הגיע הזמן לעזוב.

אולי זו תחושת המיצוי מהתפקיד, אולי השאיפה הנכזבת לשיפור התנאים, ואולי סתם סיומה של ידידות נפלאה – אך לצד תחושת הבהילות והרצון להמשיך הלאה, דבר אחד ברור: אתם חייבים לשמור על דיסקרטיות כשאתם מחפשים עבודה, אחרת אתם עלולים לצאת קירחים מכאן ומכאן.

אז מה עושים? כיצד מגיבים להצעות עבודה בלי להיחשף? הנה כמה כללים שיעזרו לכם למצוא את מקום העבודה הבא בלי לאבד (עדיין) את מקום העבודה הנוכחי:

1. קורות החיים

קורות החיים הם המקום הראשון והעיקרי שבו אנו חושפים את עצמנו. תפקידנו הנוכחי, שם המעסיק, הגדרת התפקיד ומידע מקצועי נוסף – את כל אלו ייתכן שהיינו נמנעים מלחשוף לו רק היינו מקדישים לכך מחשבה נוספת.

לפני שאתם שולחים את קורות החיים שלכם נקטו צעדי זהירות: בררו למי נשלחים קורות החיים שלכם, התאימו אותם למשרה המוצעת, הימנעו מלציין את שם החברה שבה אתם עובדים והציגו רק את תחום העיסוק שאליו אתם משתייכים.

ודבר חשוב נוסף: אל תהססו לומר את המובן מאליו. אם אתם מחפשים עבודה בדיסקרטיות, אם חשוב לכם שהמעסיק שלכם לא ישמע על כך, ציינו זאת במפורש בקורות החיים ובקשו מהצד השני לכבד את רצונכם ולשמור על דיסקרטיות.

2. הרשתות החברתיות

הרשתות החברתיות הן פלטפורמות מצוינות ויעילות מאין כמוהן לחיפוש עבודה. עם זאת, היתרון הטמון בהן – אפקט הוויראליות – עלול להפוך לחיסרון, שכן הפרסום בהן גורם באופן טבעי לאיבוד הפרטיות ולחשיפה מלאה שלכם.

מעוניינים בכל זאת להיעזר בהן? נסו להישאר בצללים: בקשו מחברים לפרסם עבורכם (ללא ציון שמכם), אתרו מעסיקים פוטנציאליים ושלחו להם הודעות פרטיות, הימנעו מלציין שאתם מחפשים עבודה חדשה והקפידו לשלוח את קורות החיים שלכם לכתובות דוא"ל ספציפיות ולא להעלותם לרשת החברתית עצמה.

3. היעזרו בחברים אך בזהירות

חברים יכולים לא פעם להיות לכם לעזר רב בחיפוש עבודה, אך עליכם לדאוג שגם הם ישמרו על חשאיות. ולמקרה שתהיתם: חברים לעבודה, גם הקרובים שבהם, הם לא הכתובת. השתדלו מאוד להימנע מלספר להם על תכניותיכם, מכיוון שפליטת פה יכולה לגרום לכם נזק רב. עם זאת, מומלץ להיעזר בחברים העוסקים בתחום אך אינם עובדים אתכם – ולבקש מהם לשלוח את קורות החיים שלכם למשרות אטרקטיביות במקום העבודה שלהם.

4. התנהגות בעבודה

מכיוון שאתם מעוניינים להמשיך לעבוד במקום העבודה הנוכחי עד למציאת עבודה חדשה, כדאי לאמץ התנהגות שאינה מעוררת חשד, או במילים אחרות: להמשיך כרגיל. קיבלתם במהלך שעות העבודה שיחת טלפון בנוגע למשרה פוטנציאלית? אל תנהלו את השיחה במשרד. צאו החוצה, נהלו את השיחה באופן נינוח – ואם הדבר אינו אפשרי, בקשו את מספרו של הפונה ולאחר מכן חזרו אליו.

דבר נוסף: השתדלו לקבוע את ראיונות העבודה לשעות אחה"צ והערב, לשעות שבהן ממילא אינכם בעבודה. אם תתחילו להיעדר שעה-פה-שעה-שם באמתלה של "סידורים", המעסיק שלכם יתחיל מהר מאוד לחשוד בכם – וחבל.

נתפסתם… מה עושים?

המעסיק הנוכחי שלכם גילה שאתם רוצים לעזוב? אל תכחישו. הודו ושתפו אותו בתכניותיכם – כמובן בצורה מושכלת – וספרו לו מדוע החלטתם לעזוב. ייתכן שהדבר יביא לפיטוריכם המידיים, אך גם יש סיכוי שהשיחה תביא את המעסיק לשפר את תנאי השכר שלכם, להכיר בבעיות שהעליתם ולפעול לפתרונן או להציע לכם הצעה מפתה שתשכנע אתכם להישאר.

קרדיט תמונה: head hunter via shutterstock

סכנין. תמונה: שוקור בדארנה

מאת שוקור בדארנה.

בכתבות הסוקרות את עולם האינטרנט והמחשבים הישראלי נשמטים לא פעם פרטים אודות האוכלוסייה הערבית, שהיא כזכור 21% מכלל האוכלוסייה בארץ. חוסר העניין של התקשורת הישראלית במעל מיליון קונים פוטנציאליים הוא, לכל הפחות, בזבוז. ערבים ישראלים נתפסים משום מה כאנשים שאין להם שום קשר לטכנולוגיה ולעולם הדיגיטלי, כאשר בפועל הנתונים מראים תמונה שונה מאוד. לרוע המזל, תפיסה זאת גם בוראת מציאות, שכן עם נוכחות כל כך נמוכה בשיח הציבורי קשה לשכנע את הציבור – כולל אנשים מהמגזר עצמו – שיש להם מקום בשוק ההייטק ובטכנולוגיה, ולעודד גברים ונשים צעירים וצעירות להשתלב בתחום שנמצא כרגע בצמיחה. כל זאת על אף שדפוסי השימוש באינטרנט במגזר הערבי בישראל הם מבטיחים מאוד ומהווים קרקע פורייה עם פוטנציאל מדהים. אבל לפני העתיד, בואו נדבר קצת על ההווה ונסתכל על כמה נתונים.

האינטרנט הערבי במספרים

ברחבי העולם יש כיום כשלושה מיליארד משתמשי אינטרנט. אחוז פריסת האינטרנט הוא כ-40%, מספר לא מאוד רחוק מהמצב בעולם הערבי: 36%. נתון שאנשים אוהבים לפעמים להצביע עליו הוא שבעולם הערבי פחות מחצי אחוז מהאנשים משתמשים באינטרנט, אך זה נתון שיוצר רושם מוטעה; בפועל מדובר ב-135 מיליון משתמשים, 71 מיליון משתמשי מדיה חברתית והמרשים מכל – שרובם גולשים דרך מכשירים ניידים ברחבי העולם.

צילום מסך של אפליקציית פרחתנא

בארץ קצת יותר קשה לדבר על נתונים, שכן מספר הגופים שעוסקים במחקר על הנושא נמוך מאוד. ובכל זאת, ממה שכן ידוע עולה תמונה חיובית מאוד. מחקר מ-2012 הראה כי שיעור חדירת האינטרנט למגזר הערבי בארץ עומד על 71%, ובערים ערביות במרכז אפילו 80%. אחוז הצעירים (18-29) שענו כי הם משתמשים באינטרנט הוא 97%, ובגילאי 30-49, 68%. במילים אחרות, על אף התדמית הא-טכנולוגית, מדובר במגזר עם גישה נרחבת ועניין רב באינטרנט.

מבחינת תחומי העניין הפופולריים, מעניין לסקור גם לאן גולשים כל המשתמשים הללו. אחד השימושים העיקריים לאינטרנט במגזר הערבי הוא הקניות המקוונות, וזה נכון לא רק בישראל: בכל העולם נחשב העולם הערבי לאחד הצרכנים הגדולים ביותר של ציוד אלקטרוני. שימוש נפוץ נוסף הוא כמובן הרשתות החברתיות, בעיקר בקרב המשתמשים הצעירים, שמבלים שעות על גבי שעות בפייסבוק ומתקשרים עם חברים ומשפחה גם במדינות אחרות.

שלישית יש את נושא צריכת החדשות והמידע – עידן הסמארטפונים, הטלוויזיות החכמות והנגישות הרבה מאפשר לאנשים לצפות בקלות בערוצי טלוויזיה מובילים ממדינות ערב, כמו למשל ערוץ MBC הסעודי וLBC הלבנוני. יחד איתם ישנה כיום פריחה של אתרי חדשות מקומיים המיועדים ספציפית לקהל צרכנים ערבי ומשלבים עדכונים עם פרסומות לעסקים מקומיים.

עוד שימוש פופולרי למאגר הידע האינטרנטי בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל הוא לצרכי לימודים. סטודנטים ערביים רבים נתקלים בקשיים באיסוף חומר ללימודים אקדמיים מכיוון שאין בנמצא מספיק ספריות ומאגרי מידע. האינטרנט מהווה פתרון מקיף ומצוין לבעיה זו, עם אינספור כלים, מאמרים וחומרי לימוד מקוונים.

קווים לדמותו

האינטרנט, כידוע, מהווה פלטפורמה יחידה מסוגה לביטוי עצמי. מיליארדי משתמשים מכל העולם זוכים לחוויית שימוש מותאמת אישית ולהזדמנות להשמיע את קולם הייחודי. דבר זה בולט גם אצל המשתמש הערבי בישראל, שהמגזר שלו לא בהכרח זוכה לחשיפה אדירה ואין לו תמיד את היכולת לייצג את עצמו ולבטא את דעותיו בפני כלל החברה. צעירים ערבים רואים בעולם הווירטואלי טריטוריה משלהם, אותה כל אחד רשאי להתאים לעצמו על פי פרמטרים שהוא בלבד קובע. התוצאה היא הזמנות לפרוץ מעבר למגבלות חברתיות ומנהגים מקובלים ולחוות חוויה תרבותית חדשה.

כל זה נכון למשתמשי אינטרנט באופן כללי – אבל ישנם דווקא דפוסי שימוש יוצאי דופן בקרב גולשים בחברה הערבית. למשל, דווקא לגבי נושא האנונימיות ישנה תפיסה שונה למדי במגזר הערבי – צעירים ערבים נוטים להרגיש חופשיים יותר לחשוף את פרטיהם וזהותם ולחלוק תמונות ומידע עם אחרים לעומת מקביליהם מהמגזר היהודי. יש פה אולי אמירה מסוימת על כמה שאותם צעירים מרגישים בנוח במרחב המקוון, אך במובן מסוים זה גם חסרון בטיחותי שדורש מענה.

גם דפוסי התגובה של צעירים ערביים לפרסומות ברשת מראים תמונת מצב שונה ומעניינת. אחת הבעיות הבולטות בניהול קמפיינים מקוונים בארץ היא שמשתמשים ערביים נוטים להקליק על פרסומות גם אם הם יודעים שתוכן המודעה לא מדבר אליהם. בדו"חות פרסום בפייסבוק, למשל, רואים הרבה פעמים תנועת קליקים חזקה ממשתמשים ערביים, אך אחוזי המרה נמוכים בעקבותיה. עבור אנשים שעוסקים בפרסום מקוון זהו אתגר ייחודי מסוגו שמזמין פתרונות יצירתיים: כיצד לכוון את המשתמשים לפרסומות הנכונות עבורם, שיובילו אותם לבצע את הפעולה שהפרסומת קוראת לה?

שוק שממתין ליזמים

עם מעל מיליון משתמשי אינטרנט שמבלים שעות ברשתות חברתיות, אתרי תוכן, חנויות אונליין ועוד, שוק האינטרנט הערבי בישראל מהווה הזדמנות מדהימה לפיתוח יצירתי. יזמים שינסו להשיג דריסת רגל במגזר בפרט ועולם הערבי בכלל יגלו מהר מאוד את הפוטנציאל הגלום בו. בתור מי שמגיע מהתחום אני יכול להעיד בעצמי על הדרישה הגבוהה: אחד המיזמים הנוכחיים שלי, אפליקציה שמאפשרת לשלוח הזמנת חתונה אלקטרונית, קיבלה תגובות ממעל 150 זוגות שרצו לרכוש אותה תוך 48 שעות מתחילת קמפיין הפרסום שהרצנו בפייסבוק. כאן מדובר באפליקציה נישתית וספציפית לעולם החתונות; חברות שישקיעו בפיתוח מוצרים לקהל יותר רחב עשויות להגיע לנתונים אפילו יותר מרשימים. האוכלוסייה הערבית בישראל צמאה לפתרונות טכנולוגיים ואינטרנטיים לצרכים שלה – כעת נותר רק לחכות לסטארטאפים שיהיו נבונים מספיק כדי להרים את הכפפה.

שוקור בדארנה הוא יזם ערבי בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט בערבית, בין היוזמות שלו: רשת פרחתנא לתיעוד חתונות, אפליקציית שארקנא לזימון לאירועים, עמדות "קיוסק" לשיתוף תמונות ע"פ מיקום מסוים. בעברו הקים את אתר האינטרנט הראשון בערבית בארץ בשנת 1998, ניהל פרויקטים ארציים בתחום פריסת תקשורת ואבטחת מידע, ולאחרונה הקים את המכללה ללימוד מקצועות הטכנולוגיה והאינטרנט הראשונה מסוגה במגזר הערבי.

מקור: CYBERTINAL

חדש בגיקטיים: לוח משרות הייטק שמתמקד רק במשרות מתחום ההייטק, מתעדכן באופן קבוע ופתוח למגייסים ולמחפשי עבודה.

חברת CYBERTINEL הישראלית, המגינה על ארגונים מפני איומים ומתקפות סייבר, נרכשת על ידי חברת CyberArk הישראלית גם היא, אשר הופנקה בבורסה בשנה שעברה. תנאי הרכישה טרם פורסמו, אך לפי פרסום באתר כלכליסט סכום הרכישה עומד על כ-20 מיליון דולר. CYBERTINEL המתמחה בטכנולוגיה המזהה איומי סייבר, תסייע לחברה הרוכשת לשפר את יכולותיה בכל הקשור לזיהוי איומים בתחילת דרכם.

ניתוח והתמודדות בזמן אמת

הטכנולוגיה שפיתחה CYBERTINEL חושפת התקפות סייבר מתוחכמות ככל שיהיו באופן אוטומטי, על ידי שילוב של איסוף נתונים וניתוח עמוק של נקודות קצה. באמצעות חמישה מנועי ניתוח, אשר מנטרים ומזהים איומים בזמן אמת, אלו חושפים את המקור, ההתנהגות, האסטרטגיה ו׳היסטורית ההתקפות׳ של העומד מאחורי התקיפה, וכך המערכת בעצם מספקת פתרונות להתמודדות עם התקיפה בזמן אמת. כמו כן יכולה המערכת לזהות בתוך שעות ספורות האם הארגון היה נתון בעברו או נמצא כעת תחת מתקפה, ולספק לאחראי האבטחה כלים להתמודד עם האיום באופן מיידי.

CYBERTINEL בעצם משלימה את פתרונות האבטחה הקיימים בכל ארגון עם מנגנון של ניתוח עמוק וזיהוי איומים בזמן אמת, על ידי פריסה של מעין סוכנים סמויים וניתוח ותיקון של כל נקודות הקצה הנגועות. בסופו של דבר הפתרון מספק גם דוח מקיף אודות התקיפה. הפתרונות של החברה מוטמעים בגופי אבטחה ממשלתיים, גופים ציבוריים, ספקי שירות וארגונים פיננסיים. CYBERTINEL הוקמה בשנת 2012 על ידי קובי בן נעים וגיא בן אריה ובמשרדיה שבמודיעין מועסקים כיום כ-20 עובדים.

מקור: CYBERTINEL

שילוב כוחות

שתי החברות עוסקות בהתמודדות והגנה מפני מתקפות סייבר ומפני גורמים זדוניים במערכת המחשבים הארגונית. המוצרים שמציעות החברות מאפשרים מעקב וזיהוי בזמן אמת של פעילויות לא שגרתיות של משתמשים במערכת, בין אם הם מורשים ובין אם לא (לדברי CyberArk, סיכוני האבטחה הגדולים ביותר כיום מגיעים ברובם ישירות מתוך החברה, בין אם העובד המתקיף מודע לכך ובין אם לא).

CyberArk עוסקת בפיתוח פתרונות אבטחה לארגונים, כאשר אחד ממוצרי הדגל שלה הוא ה-Privileged Identity Management. המוצר מציע מגוון פתרונות אבטחה שונים מפני התקפות חיצוניות על הארגון, אך גם מפני התקפות פנימיות העלולות להגיע מאחד מעובדי החברה. שילוב של שתי הפתרונות שפיתחו השתיים עשוי להציג מוצר מוצלח יותר, ולספק הגנה מירבית על ארגונים.

וידאו – CyberTinel Actipus – Anti Cyber Threat Infrastructure

הפוסט נכתב על ידי ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" מקבוצת לוצאטו.

פתאום קם אדם, בבוקר הוא מגלה שעלה על רעיון חדשני, פותח את הלפטופ ומתחיל להקים מיזם (ותודה לאמיר גלבוע ושלמה ארצי על ההשראה). הרבה יזמים יכולים לספר על התחושה המיוחדת שאוחזת בהם, בשעה שהם מגלים ש"עלו על משהו", משהו שיכול להנביט סטארטאפ חדש.

אבל אחרי הקפה של הבוקר, צריך להתחיל לעשות סדר במחשבות. השלב הראשון, המתבקש, הוא לבדוק אם מישהו אחר ביקום לא חשב כבר על הרעיון החדשני שלכם. האמת היא שיש סיכוי לא קטן שאכן זה כך, כי בדינמיקה המטורפת של הפיתוח הטכנולוגי בעולם, היקף החדשנות וקצב החדשנות הוא עצום ומהיר. גם אם עליתם על רעיון מבריק זכרו כי "מוחות גדולים חושבים אותו דבר" (Great minds think alike) ולכן חשוב לבדוק שרגל אחרת לא חצה כבר את קו הסיום.

עניין זה מחייב בדיקה מעמיקה – מה קורה בשטח שבו פועלת ההמצאה החדשה? האם יש פיתוחים דומים? מהם? עד כמה הרעיון שהגיתם הוא חדשני ומקורי, ובעיקר האם הרעיון, או רעיון דומה, כבר רשום כפטנט? במילים אחרות, המטרה היא לבדוק היכן ניתן למקם את ההמצאה שלכם על מפת החדשנות העולמית.

ברור לחלוטין שאם מישהו כבר הקדים אתכם וקבע עובדות בשטח, אין טעם להשקיע אנרגיה בערוץ הפיתוח המסויים. מצד שני כדאי לזכור, כי התקדמות טכנולוגית איננה נמדדת רק בקפיצות זינוק של לטאה. לעיתים גם שכלול קטן בציר החדשנות הוא בר-פטנט.

הגנה על החדשנות הטכנולוגית

השלב הזה בחיי המיזם חייב להיעשות ביסודיות, שכן מהבדיקה תגזר ההחלטה האם ללכת על המיזם או לא (או לחילופין – לשנות את מסלול ההמצאה). בדיקת טכנולוגיות דומות, מקבילות ומתחרות גם "מכריחה" את היזם לקבוע במה הוא שונה ובמה הוא נבדל מאחרים ובכך משרטטת לו את מסלול ההמשך. לעיתים הוא ייאלץ אותו לחשב מסלול מחדש ובכך ימזער את הסיכונים של המשך הפיתוח. אך בדיקה זו היא גם צעד ראשון במהלך מקיף יותר לעיצוב אסטרטגיית קניין רוחני מקיפה.

בראשית הדרך רק ליזמים מעטים יש תמונה ברורה בראש לאן יילכו כשהמיזם יבשיל – רכישה על-ידי חברה גדולה (או בינונית, תופעה שהולכת ומתפשטת לאחרונה), הנפקה, הבשלה לחברה גדולה יותר וכיוצ"ב. אסטרטגיית קניין רוחני נבונה נועדה לשרת את מכלול המהלכים השונים על-ידי הגנה על ליבת הערך של המיזם – החדשנות הטכנולוגית – תוך כדי שמירת כל האופציות פתוחות בידי היזם עד להבשלת המיזם.

בהקשר זה כדאי לזכור שבעיני כל מחזיקי העניין העתידיים במיזם – מאנג'לים, דרך המדען הראשי ועד קרן ההון סיכון, שלא לדבר על תאגידי ענק – השאלה המרכזית הייתה ועודנה עד כמה החדשנות מייצרת שוק ועד כמה היא מוגנת פטנט.

מתי לתזמן את הגשת הפטנט?

אחת הסוגיות בהן מתחבטים יזמים רבים היא מתי נכון לתזמן את הגשת הפטנט. לכאורה "כל הקודם זוכה", זה הכלל הבסיסי בעולם הקניין הרוחני, ולכן יזמים רבים דוחפים להגשת בקשת פטנט ולתבוע דין קדימה, כדי לקבע את מועד הבכורה שלפיה יקבע מי יקבל פטנט קודם. זה נכון במיוחד בפיתוחים בתחומים דינמיים כמו אינטרנט, תוכנה ואפליקציות. אך חשוב שכתיבת הבקשה הראשונה תעשה באופן יסודי ומעמיק, טוב ככל שניתן, על מנת שלא ייווצר פער גדול בינה לבין הפטנט, שיתקבל לאחר הליכי הבחינה במדינות השונות, מצב שמזמין בעיות בהמשך. לפיכך, מומלץ מאוד ליזמים – המאמינים בכל ליבם בטכנולוגיה שהם פיתחו – לנסח את הבקשה הראשונית באופן מפורט וטוב ככל שניתן.

בשלבים הראשוניים על היזם לחשוב סימולטנית – עם עין אחת על הטכנולוגיה ועם עין שנייה על המשקיעים הפוטנציאליים. בצומת הזאת עולות שאלות חדשות. למשל, האם אפשר להסתפק באב-טיפוס, או שיש להתקדם הלאה לעבר גרסא בטא לאחר ניסויי היתכנות? אילו חברות יכולות לייצר סינרגיה עם הפיתוח הטכנולוגי ואילו יכולות לרכוש אותו כדי לייצר לו ערך? מהי ההגנה הטובה ביותר לנקודת הזמן הנוכחית ולמצבו של הפרויקט? (בהקשר זה, לא דומה מיזם שיש לו אורך נשימה למיזם שחייבים לגייס מייד משקיעים עבורו). כל אלה הן שאלות נכבדות, ללא ספק. גם כאן לקנין הרוחני יכולות להיות תשובות, שמבוססות על פענוח של השוק, המתחרים והטכנולוגיות היריבות.

להשתחרר מסטיגמות, לנהל סיכונים

במהלך הפיתוח היזמים חשופים לאין סוף עצות ודעות על מה אפשר להגן ועל מה אי אפשר להגן. חלק מהצעות נשענות על יסודות רעועים וכדי לתת תשובה מדוייקת מה בר-הגנה ומה לא, חייבים לרדת לרזולוציות יותר חדות ומדויקות. על היזמים להשתחרר מכמה סטיגמות שהתקבעו בשוק ולזכור שהחיים – כולל החיים הטכנולוגיים – הם לא שחור ולבן. לפעמים גם הגנה חלקית על הפיתוח מספיקה כדי להתקדם עם ההמצאה.

לסיכום, קניין רוחני איננו רק רישום טכני של פטנטים, או סימני מסחר. הוא קשור מהותית לגורל המיזם. הצרה היא שיזמים בתחילת דרכם עסוקים מעל הראש בגיוס הון להמשך פיתוח. מבחינתם רישום פטנט הוא משימה שיש לצלוח אותה במהירות ולסמן עליה "וי" בדרך להשגת המימון. זו גישה לא נכונה. צריך להבין שהגנת קניין רוחני נמצאת בליבת האסטרגיה המיזם וחייבת לשרת אותו. דבר נוסף – עולם הפיתוח הטכנולוגי הוא עולם עתיר ריגושים, אך גם סיכונים. סיכונים אינם צריכים להתריע, סיכונים צריך לדעת לנהל. הגנת קניין רוחני יעילה היא חלק ממערך ניהול הסיכונים ויש לנהל אותה בצורה מושכלת באופן שתוכל לשרת אתכם בהמשך.

קרדיט תמונה: patent via shutterstock

מקור: Reactful

חדש בגיקטיים: לוח משרות הייטק שמתמקד רק במשרות מתחום ההייטק, מתעדכן באופן קבוע ופתוח למגייסים ולמחפשי עבודה.

הסטארטאפ הישראלי Reactful, שעוזר לעסקים להגיב לשפת הגוף הדיגיטלית של המשתמשים שלהם בזמן אמת, הודיע על השלמת סבב גיוס ראשון בסך מיליון דולר. החברה אשר פועלת בתכנית ליווי הסטארטאפים של AOL – נוטילוס, גייסה את הסכום בהובלת Shaked Ventures, קרן ההשקעות של אבי שקד, AOL וקרן Inspiration Ventures מהסיליקון ואלי, שביצעה השקעה ראשונה בחברה ישראלית.

מזהה דפוסי התנהגות ומגיבה בהתאם

לרושם הראשוני של אתר אינטרנט יש חשיבות מכרעת בכל הקשור להאם משתמש יבקר בו שוב, או שאולי יברח כל עוד נפשו בו ויחפש אחר אלטרנטיבה אחרת. פעמים רבות חברות ועסקים קטנים כגדולים מפסידים סכומי כסף לא מבוטלים, בגלל בעיות בממשק האתר, עיצוב לא נכון או כזה שגורם לבלבול בקרב המשתמשים, סוגיות שלא תמיד מודעים להן. הטכנולוגיה של Reactful מזהה את התנהגות הגולשים באתר בצורה אוטומטית, ובהתאם לזו מתריעה בפני מנהלי השיווק על הפעולות שלהם, ומציעה דרכים להגיב בכדי לשפר את התוצאות באתר. בצורה זו בעלי עסקים וחברות יוכלו לעקוב ולהגיב למשתמשים המבקרים באתר שלהם בזמן אמת, ולא לאבד לקוחות יקרים, תרתי משמע.

הניתוח שמתבצע מכיל מידע הנוגע למשל להיכן הגולש נתקע בשאלון, האם חוזר קדימה ואחורה, האם עוזב את האתר ונכנס לעמוד אחר וכו׳. לאחר זיהוי הבעיה, ניתוח ׳ומדידה׳ של מספר פתרונות רלוונטים על ידי המערכת, מוצג הפתרון האידיאלי ביותר שמומלץ לבצע. בכדי להתגבר על המכשולים הדורשים זמן וכסף כגון אנשי פיתוח ומעצבים, המערכת עצמה מבצעת את השינוי ומציגה דו״ח עם תוצאות השינוי. כמו כן, המערכת לומדת את דפוסי ההתנהגות החדשים מכל הלקוחות ואמורה לשפר את ביצועיה באופן מתמיד.

Reactful נוסדה בשנת 2013 על ידי יהונתן פרידמן ואהרון חכים, ומנהלת משרדים בתל אביב וקליפורניה, ארה״ב. מאז הקמתה השלימה סבב גיוס סיד בסך עשרים אלף דולר מקרן UpWest Labs בשנת 2013, וכעת כאמור השלימה סבב גיוס נוסף בסך מיליון דולר. בין לקוחותיה של החברה ניתן למנות את פרוקטר אנד גמבל, קימברלי קלארק ו-888.

מקור: Enlight

חדש בגיקטיים: לוח משרות הייטק שמתמקד רק במשרות מתחום ההייטק, מתעדכן באופן קבוע ופתוח למגייסים ולמחפשי עבודה.

חברת Lightricks, הנחשבת למובילה בתחום התוכנות לעיבוד תמונה במכשירים ניידים, מודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס ראשון בסך 10 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה כרמל ונצ'רס, מקבוצת ויולה. ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל ומייסד משותף של Lightricks אמר לגיקטיים כי סכום הגיוס יסייע לחברה להמשיך בתהליך הפיתוח של מוצרים חדשים, ועל מנת לעשות זאת מעוניינים להכפיל את מספר העובדים בשנה הקרובה, ולכך יוקצה רוב הכסף שגויס בסבב זה. כמו כן, המטרה היא להכפיל גם את הכנסותיה של החברה ולחצות את רף ה-10 מיליון דולר עליו עומדת כיום.

ברזומה: אפליקצית Facetune ו-Enlight

Lightricks עומדת מאחורי שתי האפליקציות המובילות לעיבוד תמונה – Facetune, המיועדת לעיבוד תמונות פורטריט ו-Enlight, שרוצה להפוך כל תמונה ליצירת אומנות. סה״כ, שתי האפליקציות הללו נמכרו בלמעלה מ-5 מיליון עותקים ברחבי העולם, כאשר כל אחת מהן עולה כ-5 דולר. במשרדי החברה הממוקמים בקמפוס גבעת רם שבירושלים מועסקים כרגע למעלה מ-30 עובדים.

אפליקציית Factune היא מעין פוטושופ נייד להמונים, המאפשרת להסיר פגמים בעור, להוסיף פילטרים, לשנות את צבע העיניים או להלבין את השיניים בלחיצת כפתור. הפיתוח השני שמציגה החברה הוא יישום בשם Enlight, אשר זמין כרגע רק ל-iOS שיהפוך אתכם ללהיט באינסטגרם בעזרת פילטרים ואפקטים מיוחדים ולא טריווילאים בשונה למה שהורגלנו אליו.

Lightricks הוקמה בשנת 2013 על ידי זאב פרבמן, עמית גולדשטיין, ירון אינגר, ניר פוכטר ואיתי צידון, לאחר שזיהו כי קיים פער משמעותי בין הטכנולוגיה המחקרית המשמשת לעיבוד תמונה, ובין זו המוצעת למשתמשי הסמארטפונים, ולכן החליטו ולספק מענה לדרישה.

מקור: Facetune, עיבוד תמונה

שאלתי את ד״ר פרבמן האם נמצאות בקנה אפליקציות נוספות בפיתוח, לאו דווקא בתחום עיבוד התמונה. בתשובה ענה כי ״אנחנו עובדים כעת על מספר אפליקציות חדשות, כאשר רק חלק מהן הן בתחום עיבוד התמונה. אנחנו מעוניינים לפתח סדרה של מוצרים שיהוו דור חדש של מוצרים לייצירת תוכן במובייל״.

ומה בעצם הופך את האפליקציה שלכם, שאינה חינמית, לטובה יותר מההיצע בשוק? ״ב-Enlight יצרנו אפליקציה שהיא למעשה מאגדת תחת קורת גג אחת פונקציונליות שעד כה הייתה פרוסה על פני הרבה מוצרים אחרים, תוך שמירה על חוויית משתמש קונסיסטנטית.  מעבר לכך הן ב-Facetune והן ב-Enlight ישנן יכולות שלא קיימות במוצרים אחרים אשר נותנות ערך מוסף רב למשתמשים. נקח לדוגמא את הכלי Refit ב-Enlight, הכלי מאפשר להפוך את התמונה לריבועית (או לשנות את מימדיה) וזאת מבלי לעוות את האובייקטים החשובים בתמונה״.

דניאל כהן, שותף כללי בכרמל ונצ'רס, ציין כי ל-Lightricks הישגים יוצאי דופן. ״מה שמשך אותנו היה החזון והרצון של הצוות לבנות חברה מובילה בקנה מידה עולמי. היא שילוב נדיר של טכנולוגיית ליבה ייחודית עם רקורד מוכח של פיתוח מוצרים שאנשים רוצים ושמחים לשלם עליהם. אנו מעוניינים תמיד להיכנס לשותפות עם חברות שמסוגלות לחולל מהפכה אמתית בשוק בו הן פועלות. Lightricks בהחלט ניחנה ביכולת לשנות את האופן שבו אנשים יוצרים ומעבדים תוכן במובייל״.

להורדת Facetune | להורדת Enlight

וידאו – Facetune for Android

כנס Geektime Conference בשנה שעברה. תמונה: ארז כרמל

הכנס השנתי של גיקטיים, Geektime Conference 2015, יערך השנה ב-21 באוקטובר במתחם הבימה בתל אביב. במסגרת האירוע, יערכו הרצאות ופאנלים בנושאים החמים ביותר בסצינת הסטארטאפים בישראל, יעלו לבמה מיטב היזמים והמשקיעים המובילים בישראל וכמובן, תחרות הסטארטאפים השנתית, ה-Startup Arena שבה יחשפו לראשונה 10 סטארטאפים צעירים ומבטיחים.

100 הכרטיסים הראשונים יוצעו בהנחה

לאחר שהכרטיסים המסובסדים (Community) אזלו במהירות, החלה מכירת כרטיסי ה-Early Bird שתמשך עד ה-14 באוקטובר. עם זאת, ל-100 המזמינים הראשונים אנחנו מצרפים כעת הנחה נוספת לכרטיס בגובה 10%. כל שעליכם לעשות על מנת להנות מההנחה הוא להשתמש בקוד GTCEBP2015 במעמד רכישת הכרטיס ותוכלו להנות מהנחה נוספת (פרט למחיר ה-Early Bird הנמוך). שימו לב: הקוד יפסיק לעבוד ולא יעניק הנחה אחרי 100 המזמינים הראשונים.

לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע

רוצים לחשוף את הסטארטאפ שלכם ב-Geektime Conference?

מאז שהתחלנו במסורת, כמה מהחברות המצליחות ביותר בישראל, יחד עם אקזיטים מרשימים התחילו את דרכם על הבמה ב-Geektime Conference. בין החברות ניתן למצוא Wix, Kaltura, Dapper, Worklight, Mominis, Clicktale, WikiAnswers, Watchdox, TweeGee, Overwolf, SkyCure ו- CyActive.

עם למעלה מ-100 מיליון דולרים בגיוסים ומעל לרבע מיליארד דולר באקזיטים, Geektime Conference היא תחרות הסטארטאפים המצליחה ביותר בישראל ובין המצליחות ביותר בעולם!

גם אתם רוצים לזכות בחשיפה בינלאומית? חושבים שיש לכם סטארטאפ שיכול להיות הדבר הגדול הבא? הגישו עכשיו את המועמדות שלכם ל-Startup Arena, תחרות הסטארטאפים הגדולה של Geektime.

אנחנו מחפשים חברות שעדיין לא נחשפו לקהל הרחב, גייסו פחות מ-3 מיליון דולר ומעוניינות לחשוף את המוצר שלהן לראשונה מעל בימת הכנס.

חברות בוגרות של אחד מתוכניות היזמות, ה-Accelerators בארץ או בחו"ל מתבקשות לציין זאת במסגרת טופס הבקשה לאירוע.

הגישו מועמדות להצגת הסטארטאפ שלכם ב-Geektime Conference 2015

<<< לתמונות מ-Geektime Conference 2014

מקור: Payoneer

חדש בגיקטיים: לוח משרות הייטק שמתמקד רק במשרות מתחום ההייטק, מתעדכן באופן קבוע ופתוח למגייסים ולמחפשי עבודה.

חברת הסטארטאפ הישראלית פיוניר (Payoneer), העוסקת בתחום התשלומים המקוונים, השלימה סבב גיוס נוסף (שמיני) בסך 50 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הובילה ענקית ההשקעות האמריקאית וולינגטון (Wellington) ביחד עם המשקיעים הקיימים בהם Susquehanna Growth Equity, כרמל, גריילוק, Nyca Partners ו-Ping An. עד היום גייסה החברה כ-90 מיליון דולרים.

חברת פיוניר נכנסה לתחום התשלומים בשנת 2005 במטרה להעניק לחברות גדולות אפשרות להעביר תשלומים בצורה נוחה, פשוטה ומאובטחת, לעובדים ברחבי העולם. לשם כך, פיתחה החברה פלטפורמה המאפשרת העברת תשלומים מקוונים במספר דרכים שונות, מהחברות אל נותני השירות הרלוונטיים. מטרתה העיקרית היא להעצים את המסחר הגלובלי בשווקים מגוונים, כאשר חברה מארצות הברית תוכל להעסיק נותני שירות מהודו, בריטניה ואפילו מישראל – ולשלם להם בדרך הנוחה ביותר עבורם.

תשלומים מסביב לעולם

החברה מציעה אפשרויות תשלום מגוונות, הכוללות שימוש בכרטיסי אשראי, ארנקים אלקטרוניים, חיובים מיידים (Debit) ואף ביצוע של העברות בנקאיות, גם אם הן מגיעות מקצה אחד של העולם אל הקצה השני. שירותיה רלוונטים עבור מגוון עסקים, החל מחברות גדולות, Marketplaces, פלטפורמות eCommerce, חברות טכנולוגיה ועד עסקים קטנים העושים את צעדיהם הראשונים בעולם זה.

בניגוד לפלטפורמות תשלום אחרות הקיימות בשוק, ההתמקדות של הישראלית היא במתן מענה תשלומים לעסקים עצמם עם התחשבות בעמלות השונות הנגבות עבור ההעברות השונות. גם פעולה זאת מגיעה מתוך המטרה להפוך את הפלטפורמה לנגישה ולאפשרות הטובה ביותר עבור עסקים גדולים וקטנים כאחד.

מבחינת היסטורית הגיוסים של החברה, בשנת 2005 גייסה כ-2 מיליון דולר בעזרת זוהר גילון, צ׳ארלי פדרמן וטל עצמו; בשנת 2007 השלימה סבב גיוס A בסך 4 מיליון דולר מקרן 83North; שנה לאחר מכן גייסה כ-8 מיליון דולר בעזרת משקיעים קיימים וכרמל; בשנת 2012 השלימה סבב גיוס C בסכום שלא פורסם מהמשקיעה הקיימת (83North); גיוס משמעותי בסך 25 מיליון דולר השלימה במרץ 2014 Susquehanna Growth Equity; בחודשים יוני וספטמבר 2014 השלימה עוד שני גיוסים בהובלת המשקיעים הקיימים וסבב גיוס E הנוכחי, מה שמעמיד את סך גיוסיה עד כה על 90 מיליון דולר.

ומה לגבי ההנפקה המדוברת עוד משנת 2014? ככל הנראה, ההשקעה הנוכחית צפויה לקדם את פיוניר ולהכין אותה להנפקה בבורסה בשנת 2016, שכן וולינגטון המשקיעה, לרוב מתמקדת בהשקעה בחברות המצויות על סף הנפקה.

פיוניר, שנוסדה בשנת 2005 על ידי יובל טל, מעסיקה כיום למעלה מ-500 עובדים, מרביתם בישראל והיתר בארה"ב, אירופה ואסיה. ההנהלה עצמה ממוקמת בארה"ב וסקוט גאליט האמריקאי, לשעבר בכיר במסטרקארד העולמית, משמש כמנכ״ל.

סקוט גאליט, מנכ״ל החברה אמר כי: ״ראינו כי משקיעים רבים מהשורה הראשונה הבחינו באינטרס החזק של החברה, ומאמינים בחזון שלנו להפוך את המסחר ׳לחסר גבולות׳ על ידי חיבור עסקים ברחבי העולם באמצעות פלטפורמה פיננסית חדשה״.