Quantcast
Channel: גיקטיים - סטארטאפ והון סיכון
Viewing all 5527 articles
Browse latest View live

גיוס: illusive networks הישראלית מגייסת 5 מיליון דולר, כדי לתקוף את התוקפים

$
0
0
BIG
מימין לשמאל: שלמה טובול ועפר ישראלי. צילום: אביב פרסבורגר

מימין לשמאל: שלמה טובול ועפר ישראלי. צילום: אביב פרסבורגר

מתקפת הסייבר שספג הממשל בארצות הברית בשבוע שעבר, ובמסגרתה נגנבו פרטיהם של יותר מ-4 מיליון עובדי ממשל, היתה הוכחה נוספת לסיכון העצום שבהתקפות ממוקדות, או בשמן המקצועי Advanced Persistent Threat. חברת הסטארטאפ הישראלית illusive networks, שמפתחת פיתרון יצירתי לבעיה, הודיעה היום (ג') על גיוס של 5 מיליון דולר.

מלכודות מתוחכמות לתוקפים

בין אם מדובר במתקפות על יעדים ממשלתיים ובין אם מדובר במתקפות על חברות מסחריות, הרי שהתקפות ממוקדות מנוהלות על ידי צוותי האקרים שמצליחים לחדור את חומת ההגנה הראשונית של הארגון ואז מתחילים לאט לאט לאסוף נתונים, לנתח אותם, לחפש חולשות ולדלג בין המחשבים השונים של הארגון, עד שימצאו את מאגר הנתונים של כרטיסי האשראי, שרת הקבצים המכיל מידע רגיש של לקוחות או עובדים, כפי שראינו בתקיפה האחרונה.

טכנולוגיית ה-Deception Everywhere של illusive networks מונעת התקפות ממוקדות ו-APT באמצעות שלל מלכודות וטכניקות הונאה (Deception) ברבדים שונים של רשת ה-IT בארגון, שמוצגות לתוקף ומפתות אותו לפעול על בסיסן. כאשר התוקפים נופלים ברשת ומתחילים לפעול על סמך המידע הכוזב, המערכת של illusive מזהה זאת ומדווחת באופן מיידי על ההתקפה, מה שמאפשר למנהלי האבטחה לזהות ולעצור את ההתקפה בשלביה הראשונים. היתרונות במערכת שפיתחה החברה הוא שהיא אוספת ומציגה מידע בזמן אמת, עוד לפני שהתוקפים מספיקים לטשטש את העקבות שלהם.

בנוסף, הטכנולוגיה שפיתחה מתיימרת לפתור את אחת הבעיות הקשות ביותר שעומדות בפני מנהלי אבטחת מידע, והיא מיליוני התראות השווא (false positive) שמציפות אותם. המערכת תתריע בפני המנהלים בארגון ותציג בפניהם ד"וח התקפה וודאי, רק כאשר מזוהים בוודאות תוקפים עם כוונות זדון.

החברה הראשונה של Team8

illusive networks היא החברה הראשונה שמשיקה קבוצת Team8, שהוקמה על ידי בכירי 8200, ועליה דיווחנו לפני מספר חודשים. כזכור, לא מדובר בקרן הון סיכון רגילה, אלא פלטפורמה ייחודית, בעלת מרכז מחקר עצמאי משלה. אנשי המחקר של הקבוצה מחפשים בעיות שונות ללא פתרון בתחום הסייבר, וכאשר הם מזהים בעיה שכזו, ראשי החברה מקימים סטארטאפ שיפתח את הפתרון הרלוונטי.

illusive networks הוקמה על ידי עופר ישראלי, יוצא חברת צ'ק פוינט, המתמחה במחקר ופיתוח, שמכהן כסמנכ"ל המו"פ של החברה, ושלמה טובול, יזם מנוסה בתחום אבטחת המידע, שמכהן כמנכ"ל החברה. לפני כן, ניהל טובול את היחידה העסקית לניהול רשתות באינטל והיה המייסד והמנכ"ל של שלוש חברות לאבטחת סייבר: פינג'אן, שני (שנרכשה על ידי אינטל), ויוגי (נרכשה על ידי Cupp Computing).

לו Target היתה משתמשת בטכנולוגיה שלנו, סיכוי גדול שלא היתה נפגעת

בשיחה עם גיקטיים הסביר טובול כי במקום להמשיך להשקיע כספים בשכבות הגנה יקרות, illusive networks מאמינה ב"תקיפה של התוקפים": לדבריו, הם גילו 2 חולשות עיקריות אצל התוקפים והן עובדת היותם בני אדם גרידיים עם חולשות אנושיות, שעושים שגיאות וניתנים לפתיון; וכן, את העובדה שהם חייבים לזוז כל הזמן ומחפשים את היעד הבא במערכת המיחשוב של הארגון, ולכן גם ניתנים לזיהוי. לדבריו: "אנחנו פורשים רשת של deceptions על כל שרת, כל תחנת עבודה, והכל שקוף לאנשי ה-IT והמשתמשים בארגון, רק התוקף רואה אותן, ומרגע שהוא נוגס בפתיון, המערכת תתריע בפני אנשי הסייבר של הארגון".

לדברי טובול, התוקפים של רשת Target האמריקאית (שהצליחו לגנוב פרטי אשראי של כ-40 מיליון לקוחות, י.א.) פעלו בסבלנות משך 5 חודשים, ועברו ממערכת של ספק של הרשת, עד לשרת שאיחסן את פרטי האשראי. "אילו החברות Sony או Target היו משתמשות ב-illusive networks, סיכוי גדול שהמתקפות עליהן היו נמנעות".

אז מה ההבדל בעצם בין הפתרון שלכם לשאר הפתרונות בסגנון "מלכודת דבש"? "מלכודות דבש הן פתרון טכנולוגי שצריך ליישם על גבי אלפים או עשרות אלפים של מחשבים; צריך לנהל אותן, לעדכן אותן, וזה מכביד, מכפיל ומייקר את העבודה. הפתרון של illusive networks הוא כמו מברשת דבש שמורחת שכבה עדינה של דבש ולא מוסיפה עלות לארגון, אלא רק לתוקפים".

נדב צפריר, מפקד 8200 לשעבר, וממקימי Team8, שיצטרף ל-illusive networks בתפקיד יו"ר הדירקטוריון, מסר: "הפתרונות הידועים כיום בשוק למתקפות ממוקדות הינם פאסיביים; הם מנסים להגן על החולשות ברשת הארגון. אילוסיב היא פרו-אקטיבית. היא תוקפת את החולשות של התוקף, את האופן שבו התוקף רו אה את הרשת". צפריר הוסיף: "אם התוקף לא מסוגל לאסוף נתונים אמינים, הוא גם לא יכול לקבל החלטות. ואם הוא לא יכול לקבל החלטות – הוא משותק".

מקור: יח"צ illusive networks

גם אריק שמידט רוצה חלק מהעוגה. מקור: יח"צ illusive networks

אחת השותפות ב-Team8 היא Innovation Endeavors של אריק שמידט, יו"ר גוגל. בהתייחסו לטכנולוגיה שפיתחה illusive networks, אמר שמידט: "עולם העסקים נתון תחת מצור סייבר, בזמן שמתקפות סייבר כובשות את כותרות העיתונים". לדבריו: "יש חשיבות קריטית לתמיכה שלנו בחברות סטארט-אפ חדשניות המפתחות פתרונות יצירתיים ופורצי דרך שנועדו לסכל איומים אלו. illusive networks היא דוגמה מושלמת לסוג החשיבה 'מחוץ לקופסה' הנדרש כדי לקרוא תיגר על האיום ההולך וגדל של התקפות ממוקדות".

הטכנולוגיה כבר מיושמת בעשרות חברות בישראל ובארה"ב

הפתרון שפיתחה illusive networks כבר פועל בעשרות חברות בארצות הברית ובישראל. לדברי טובול, לא היה צריך לעבוד קשה, כדי לשכנע את החברות: "מעולם לא ראיתי יחס המרה כל-כך מטורף ממצגת להזמנת עבודה". על פי החברה, המערכת אף זיהתה כבר בהצלחה מספר רב של התקפות ממוקדות ומתוחכמות שלא אותרו על ידי אף פתרון אחר. טובול הסביר שכספי הגיוס ישמשו לצורך פתיחת משרדי החברה בניו יורק.


גבירותיי וגבירותיי: קרן חדשה של אינטל תשקיע 125 מיליון דולר בסטארטאפים בהובלת נשים

$
0
0
BIG
מקור: cc-by-Startup Stock Photos, flickr

מקור: cc-by-Startup Stock Photos, flickr

זה לא סוד שאחוז ההשתתפות של נשים בתעשיית ההון-סיכון נמוך משמעותית מיחסן באוכלוסיה. מספיק להעיף מבט בכתבות או בתמונות שמתפרסמות מדי יום ומסקרות מיזמים ישראליים. למעשה, מחקר חדש שפורסם לאחרונה על-ידי Babson College מגלה כי רק 15 אחוזים מהחברות הזוכות במימון הון סיכון בארה"ב כוללות נשים בהנהלת החברה. עוד העלה המחקר כי חברות שאישה עומדת בראשן מקבלות רק 3 אחוזים מהשקעות הון הסיכון בארצות הברית. אולם לא רק נשים סובלות מתת-ייצוג. על פי על פי מחקר אחר של CB Insights, פחות מאחוז אחד ממייסדי החברות בעמק הסיליקון הם אפריקאים-אמריקאיים או ממוצא לטיני, כשקרוב ל-100 אחוזים מהמייסדים המקבלים מימון מקרנות הם לבנים או אסיאתיים. אבל אולי בקרוב המצב ישתנה במעט לטובה: Intel Capital, זרוע ההשקעות של אינטל, הודיעה היום (ג') על השקת קרן השקעות חדשה שמיועדת לסטארטאפים בהובלת נשים.

16.7 מיליון דולר לכל חברה

לצורך הקמת Intel Capital Diversity Fund, הקצתה Intel Capital סכום מרשים של 125 מיליון דולר למשך 5 שנים. הקרן כבר השקיעה ב-4 חברות בתחומי האינטרנט של הדברים, עידוד שילוב נשים בהייטק, שירותי בריאות ואבטחת סייבר, כשכל חברה נהנתה מהשקעה של 16.7 מיליון דולר. למרות שהחברות שזכו עד עכשיו להשקעה הן אמריקאיות, הרי שהקרן החדשה צפויה להשקיע בכל מקום, כולל ישראל. מעבר להשקעה הכספית, לחברות תהיה גישה גם לתוכניות הפיתוח העסקי של Intel Capital, למומחי הטכנולוגיה של הקרן ולרשת הקשרים שלה.

בריאן קרזניץ', מנכ"ל אינטל העולמית, מסר בתגובה להשקת הקרן החדשה: "אנו נחושים במאמצינו להגביר את הגיוון בתעשייה הטכנולוגית ומחויבים להבטיח שהתרבות של תעשיית הטכנולוגיה תכיל ותכבד את הרעיונות של כולם. קרן הגיוון החדשה של Intel Capital היא דרך אפקטיבית ורבת עוצמה שתסייע בהשגת המטרה".

300 מיליון דולר השקעה בישראל

אם להסתכל על קרן האם, קרן Intel Capital, הרי שהיזמות הישראליות יכולות להיות אופטימיות. הקרן היתה אחת מהקרנות הפעילות ב-2014, עם תשע השקעות בחברות ישראליות, ביניהן שש בחברות חדשות. הפורטפוליו הישראלי של הקרן כולל 17 חברות, שמעסיקות מעל 1250 עובדים, כשסכום ההשקעות של הסניף הישראלי של Intel Capital היה בשנה האחרונה השלישי בגודלו עבור הקרן לאחר ארה"ב וסין, והגבוה ביותר בעשר השנים האחרונות. בסך הכל, השקיעה הקרן מאז הקמתה כ-300 מיליון דולר ב-75 חברות ישראליות.

יזמות ישראליות שמעוניינות לפנות לקרן, מוזמנות להיעזר באתר הקרן.

סמנו ביומן: 3 תחרויות הפתוחות בפני יזמים ישראלים ויערכו בקרוב

$
0
0
תמונה: flickr, cc-by, Davide Restivo

מעבר לים ובישראל – תחרויות סטארטאפים הן קרקע נפלאה להכרות עם אנשי מפתח שעשויים לעזור לכם בהמשך הדרך וגם הזדמנות מצויינת לחשיפה רחבה. יש גם פרסים לרוב, וחלקם כוללים גם נסיעות לחו״ל או גיוס כספים שיעניק לכם אוויר לנשימה. אז הנה 3 תחרויות שיערכו בקרוב ותוכלו להצטרף אליהן כבר עכשיו.

startup angels

AngelSummit Europe

תאריכים: 22-23 ביוני

מקום: מדריד, ספרד

יוזמי התחרות: Startup Angels

כנס AngelSummit Europe המתקיים במשך יומיים במדריד מאחד למעלה מ-200 מנהיגים מרחבי העולם במטרה למצוא ביחד פתרונות להשקעות עתידיות בסטארטאפים באירופה וברחבי העולם כולו. בין המשתתפים בכנס ניתן יהיה למצוא משקיעים, יזמים, נותני שירותים שונים, תאגידי ענק ובכירים מקרנות הון סיכון מרחבי העולם.

מטרת הכנס היא לייצר שיח בין כלל הגורמים בעלי ההשפעה באירופה ובעולם הנוגעים לתחום ההייטק והסטארטאפים ולהניע יותר גורמים להשקיע בתחום. הכנס צפוי להתקיים במסגרת שבוע גדוש באירועים נוספים במדריד הנוגעים לקהילת הסטארטאפים בינהם גם פתיחת גוגל-קמפוס מדריד.

כנס AngelSummit התקיים לראשונה בדאלאס טקסס בנובמבר 2014, והתמקד אז בשוק האמריקאי. הכנס השנה מתקיים במדריד ומתמקד בקהילת הסטארטאפים האירופאית אך לא רק.

בין המדינות המשתתפות בכנס: ישראל, מצרים, ירדן, מקסיקו, קולומביה, אורוגואי, פינלנד, אסטוניה, פולין, בריטניה וצרפת, לצד האיחוד האירופאי כמובן.

הנחה של 150 יורו תינתן ל-10 הנרשמים הראשונים שיעשו שימוש בקוד GEEKTIME במהלך ההרשמה לכנס.

לפרטים נוספים

להרשמה

hyundai

Hundai iWay

תאריכים: מועד הרשמה אחרון – 30 ביוני

יוזמי האירוע: כלמוביל

מקום: ישראל

פרסים: מקום ראשון: 100 אלף ש״ח, מקום שני: 30 אלף ש״ח, מקום שלישי: 15,000 ש״ח

תחרות ראשונה מסוגה בענף הרכב לפיתוח אפליקציות ליזמים, מפתחי אנדרואיד, סטארטאפיסטים בתחילת הדרך ועוד. במסגרת התוכנית תקים יונדאי במתחם החברה חממה לזוכים בתחרות, בה יפתחו את הרעיון שהציגו בשלבים המוקדמים של התחרות.

לתחרות 4 שלבים. בשלב הראשון תפרסם יונדאי את התחרות ותאפשר למפתחים להגיש את מועמדותם. כל מי שנרשם לתחרות והרשמתו אושרה, יקבל ערכת הזנקה הכוללת גישה ל- API Application Programming Interfaces – סביבת פיתוח ממשק המערכת ופורמט להצגת הרעיון.

צוות שיפוט פנימי יסנן את ההצעות שיגיעו ויבחר את הרעיונות הטובים ביותר לשלב הבא. בשלב השני חבר השופטים בראשותו של דוידי פיאמנטה, מנכ"ל קבוצת הרכב הפרטי בכלמוביל, נציג צוות הפיתוח של יונדאי העולמי, אסתר ברק-לנדס, מנכ"לית חממת נילסן אינובייט, שחר בר דוד, מייסד ומנכ״ל חברת ״שרוטונים״ ואור עופר שותף, מייסד ומנכ"ל SimilarWeb, יבחרו את 3 הרעיונות העולים לשלב חצי הגמר.

לפרטים נוספים ולהרשמה

jfe

 

JFE Accelerator Summer 2015

תאריכים: מועד אחרון להגשת מועמדות: 16 ביולי

יוזמי התחרות: JFE

מקום: סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארה״ב

חשבתם להצטרף לתוכנית האצה? אז למה לא לעשות את זה נניח בסן פרנסיסקו? JFE Accelerator פותח את שעריו בפני יזמים ישראלים לתוכנית קיץ בת חודשיים. הסטארטאפים שיבחרו לקחת חלק בתוכנית יזכו לליווי מצד מפתחים, מומחים בניהול עסקי, משקיעים ודמויות בכירות נוספות מהחברות המובילות בסיליקון ואלי.

התוכנית מיועדת לסטארטאפים עם רקע בתחומים הבאים: collaborative consumption, data analytics, marketplaces, HR, Lending, consumer apps, and sharing economy. עם זאת גם סטארטאפים שמגיעים מתחומים אחרים יוכלו להגיש מועמדות והתאמתם תבחן באופן פרטני.

לפרטים נוספים ולהרשמה

בנוסף, ב-1 ביולי יתקיים בסן פרנסיסקו אירוע בחסות Jews for Entrepreneurship ובו מוזמנים להשתתף סטארטאפים ישראלים שנמצאים בשלב גיוס הפוסט סיד. המיזמים הישראלים יוכלו לעלות ולהציג עצמם בפני מנהלי קרנות הון סיכון מקומיים.

סטארטאפים ישראלים שמעוניינים לקחת חלק באירוע צריכים לעמוד בתנאים הבאים:

Sectors: IT Security, Enterprise IT, Cybersecurity, IoT, Block Chain (not bitcoin), Lending, Human Resources, Big Data/ Data Analytics
Are currently raising $5-15M
Have raised previous investment
U.S. is one of the company’s main markets
Product is finished and have initial customer traction

ולמלא כמובן טופס הרשמה לאירוע.

 

 

 

 

 

WalkMe גייסה 25 מליון דולרים בסבב גיוס הון רביעי [גיוס]

$
0
0
walkme-logo-pr
קרדיט תמונה: יח״צ

קרדיט תמונה: יח״צ

חברת WalkMe, אשר פיתחה טכנולוגיה שמפשטת את חוויית השימוש באתרי אינטרנט ובתוכנות מבוססות ענן, הכריזה היום כי קיבלה 25 מיליון דולרים בסבב גיוס הון רביעי בהובלת Greenspring Associates, משקיעה חדשה בחברה. סבב גיוס זה כלל גם משקיעים קיימים: Scale Venture Partners, Giza Venture Capital ו-Gemini Israel Ventures.

WalkMe הוקמה ב-2011 וגייסה עד היום 42 מליון דולרים, כולל סבב גיוס ההון הנוכחי. סבב הגיוס האחרון ישמש את החברה להתרחבות ולהאצת הצמיחה בדרך למימוש החזון השאפתני שלה לשינוי האופן שבו משתמשים בתוכנה ובאתרי אינטרנט ולהפכו לפשוט, ברור וקל.

התשוקה לפשטות

"אנחנו בעיצומה של מהפכה באופן שבו בני-אדם מתקשרים עם תוכנות ושירותים מקוונים. אנו מזהים אפס סבלנות מצד ארגונים ומצד צרכנים לחוויית משתמש מורכבת או מסובכת," אמר דן עדיקא, מנכ"ל WalkMe. "אנשים לא מעוניינים לזכור תהליכים מורכבים או מידע שקשור לאינטראקציות המקוונות שלהם. הם מצפים מהתוכנה ומספק שירות לדעת ולזכור את הפרטים שלהם, ובמקביל לספק להם סיוע בכל מקום ובכל זמן שבו יבקשו. הפלטפורמה שפיתחנו ב WalkMe מצליחה לענות על התשוקה הזו לפשטות, והתגובות של החברות וספקי השירות הגדולים בעולם כמו SAP, Citrix, Adobe, Amazon ו Kimberly Clark, מהוות הוכחה לכך שהצלחנו."

צעד אחרי צעד

WalkMe מספקת פלטפורמה מבוססת ענן שמכוונת ומובילה משתמשים לביצוע פעולות בזמן שימוש בתוכנה או באתר אינטרנט. הטכנולוגיה הייחודית שלה מספקת הכוונה והנעה לפעולה בשיטת צעד-אחר-צעד באמצעות שימוש בבלוני עצות, מבלי שהמשתמש צריך לעזוב את המסך בו הוא נמצא בכדי לצפות במדריכי וידאו או כדי לקרוא מדריכי משתמש ועמודי FAQ מעייפים.

הפלטפורמה יכולה לעזור גם לארגונים להוציא מהתמונה את אלמנט הבלבול שיכול להיווצר בעת השימוש המקוון, ובאותו הזמן שואפת החברה להגדיל את המכירות ואת יחסי המרת הלקוחות, להקטין את עלויות התמיכה, וכן לשפר את יעילות העובדים ותפוקתם.

האלגוריתם של WalkMe מדמה התנהגות אנושית כדי לספק הכוונה רגישת הקשר, כדי לוודא שהאדם הנכון מקבל את ההכוונה המתאימה – והיא מסוימת לכל תפקיד, מטלות, פעולות והתקנים של העובדים בארגון. WalkMe מתאימה את עצמה במדויק לכל גודל ורזולוציית מסך, וכל זאת מבוצע מבלי כל שינויים או שילוב עם התוכנה שמעליה מוצע הסיוע הצף. חשוב להדגיש כי השימוש ב-WalkMe אינו דורש הורדת תוכנה.

"אנחנו עוקבים מקרוב אחר ההתפתחות של WalkMe במהלך השנים האחרונות והתרשמנו מהצוות המוביל, מרמת הביצועים של החברה, ומהחדשנות הטכנולוגית. WalkMe ייחודית ובולטת בהצלחתה, ואנחנו שמחים להיות שותפים לחזון של חוויית משתמש פשוטה ונטולת בילבול," כך אמר אשטון ניוהול, שותף המנהל ב-Greenspring Associates.

בעקבות סבב הגיוס תיפתח WalkMe שני משרדים חדשים בארה"ב ובישראל. האחד בניו-יורק והשני בנגב. אלה יתווספו למשרדי החברה בסן פרנסיסקו (ארה"ב), מלבורן (אוסטרליה), ובתל-אביב. החברה ממשיכה לצמוח במהירות, ופותחת בגיוס נרחב של עובדים.

גיוס: Adgorithms הישראלית תגייס 41 מיליון דולר בהנפקה בלונדון

$
0
0
ad
מקור: Adgorithms

מקור: Adgorithms

חברת השיווק הישראלית Adgorithms , המציעה פלטפורמת שיווק המיועדת למפרסמים קטנים עד בינוניים, צפויה לגייס כ-41 מיליון דולר (159 מיליון ש״ח) בהנפקה בבורסה המשנית של לונדון – AIM. החברה תתחיל להיסחר החל מהיום (ה׳) בשווי הצפוי להגיע ל-154 מיליון דולר, שהם לערך כ-585 מיליון ש״ח אחרי הכסף. ההון שתגייס נועד לשמש את החברה לתמוך בצמיחתה, בין היתר בפתיחת משרדים נוספים בניו יורק ובלונדון.

כבר לא מתחת לרדאר

Adgorithms לא התבלטה יותר מידי בשטח עד עכשיו ופעלה מתחת לרדאר. כעת היא בוחרת לחשוף עצמה באופן ציבורי דווקא באמצעות הנפקה בבורסה, דרך המסייעת ברוב המקרים בגיוס ההון הנדרש על מנת לצמוח. הטכנולוגיה שפיתחה החברה ממכנת את כל ההיבטים הקשורים לאופטימיזציה של קמפיין שיווקי וקבלת ההחלטות. כמו כן, ביכולתה להגיב בזמן אמת למגמות ולשינויים בשוק, תוך כדי הגדלת היקף מסע הפרסום ורווחיו.

החברה פיתחה אלגוריתם חכם אשר ביכולתו להתאים למפרסמים השונים את הקהל האידיאלי וההשקעה הכספית הנדרשת, זאת על מנת לוודא כי מקצים את תקציב השיווק בצורה היעילה ביותר. כמו כן עובדת החברה עם אתרי תוכן להם מאפשרת ליצור מכרזים בין מספר מפרסמים, כך שככל שכמות המבקרים באתר גבוהה יותר, כך מחירה של כל מודעה פרסומית עולה בהתאם. הפלטפורמה המכונה ״אלברט״, מהווה מעין הרחבה, כלי עזר עבור צוות השיווק, אשר יכול למנף קמפיינים בעזרת ניתוח תוכן ׳בדרכים לא אנושיות׳ (אינטלגנציה מלאכותית).

המרוויח העיקרי מההנפקה הוא המייסד והמנכ״ל אור שני, אשר בבעלותו כ-70% ממניות החברה טרם ההנפקה. לאחר ההנפקה צפוי שני להחזיר בכ-47% ממניות החברה בשווי של 47 מיליון פאונד, לאחר שימכור כ-2.6 מיליון מניות בשווי של כ-4.3 מיליון פאונד. בעלי מניות נוספים בחברה הם תומר נווה, סמנכ״ל הטכנולוגיה שיחזיק ב-6%, אור רוסו, סמנכ״ל התפעול עם קצת פחות מניות (5.8%) ורפאל זולדן, מנהל הפיתוח העסקי בחברה עם שליטה ב-4.1%.

Adgorithms נוסדה בשנת 2009 על ידי אור שני, במשרדיה הממוקמים בתל אביב וניו יורק מעסיקה סה״כ כ-14 עובדים, בעיקרם מומחים בתחום ה-AI, ביג דאטה ומדעי ההתנהגות.

לא הראשונה וסביר להניח שגם לא האחרונה

Adgorithms אינה חברת הפרסום הישראלית הראשונה שיוצאת להנפקה בבורסה, שכן לפני קצת פחות משנה מטומי, הישראלית גם כן, הונפקה לפי שווי חברה של 350 מיליון דולר אחרי הכסף. בעלי המניות העיקריים בחברה הם אילן שילוח, יו"ר החברה המחזיק ב-29%, ויולה פרייבט אקוויטי המחזיקה ב-22%, עופר דרוקר, מנכ"ל החברה לו 9% וניר טרלובסקי המחזיק ב-8%. השירות שמציעה מבוסס על פרסום מבוסס תוצאות – CPA. אחד היתרונות הגדולים של פרסום באינטרנט הוא שהלקוח יכול לעקוב אחר התנהלות המודעה שלו. מי הקליק על המודעה, מי מילא פרטים, כמה הורידו את האפליקציה ועוד.

סרטון – Introducing Albert

פרסום ראשון: מנכ''ל Orange העולמית נפגש היום עם סטארטאפים ישראליים

$
0
0
BIGBIG
מקור תמונה: cc-by-Guillaume Paumier, flickr

סטפאן רישאר, מנכ"ל Orange. מקור תמונה: cc-by-Guillaume Paumier, flickr

ייסורי מצפון כלפי מדינת ישראל או חוש ריח להזדמנויות עסקיות בסטארטאפ ניישן? סטפאן רישאר, מנכ"ל ענקית הסלולר הצרפתית Orange, הגיע היום לישראל בהזמנת ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אולם במקביל לפגישה עם הפוליטיקאים הישראליים, מנצל הבכיר הצרפתי את גיחת הבזק שלו לצורך פגישה עם סטארטאפים ישראליים, לצורך השקעה ואולי אף רכישה.

רישאר: רוצה להמשיך שיתוף פעולה עם חברות ישראליות

המנכ"ל סטפן רישאר נחת היום בישראל, כשבמטוס הפרטי שהביא אותו ארצה, הגיעה גם פמליה גדולה שמורכבת מבכירי הנהלת Orange העולמית. לגיקטיים נודע כי רישאר לא בזבז זמן ועשה את דרכו היישר  לדרום תל אביב, שם נערכו פגישות עם מספר חברות סטארטאפ ישראליות.

על פי גורמים המקורבים לנושא, רישאר נפגש עם חברות, שנבחרו מראש, ואלו קיבלו התראה של יומיים, תוך כדי דרישה לשמור על חשאיות הפגישה.

הפגישות עם הסטארטאפים נעשו במתכונת של "המיטה החמה", כאשר כל סטארטאפ נכנס, הציג לרישאר ולפמלייה שלו את המיזם וענה על שאלות שהועלו. על פי גורמים שנכחו במקום רישאר היה מאובטח בכבדות על ידי מספר מאבטחים נושאי נשק, שמנעו כל גישה אליו מגורמים לא מוכרים.

בפגישות עצמן רישאר הביע עניין בשיתוף פעולה עם יותר מסטארטאפ אחד והדגיש, בניגוד למשתמע מדבריו במסיבת העיתונאים בקהיר, כי הוא מעוניין להעמיק את שיתוף הפעולה עם חברות ישראליות בשנים הקרובות. עוד נודע לנו כי רישאר מסר ליזמים שפגש כי היה חשוב לו לפגוש אותם, עוד לפני הפוליטיקאים וכן, שהוא ראה היום (ה') מספר טכנולוגיות חדשניות ומסקרנות.

אם מההתבטאות מעוררת המחלוקת בקהיר ייצא האקזיט הבא?

כזכור, התבטא רישאר לפני כשבוע במסיבת עיתונאים בקהיר כי "היה מוכן לסיים הקשר עם פרטנר הישראלית כבר מחר בבוקר". לדבריו, החסם היחיד לעצירת עסקיו בישראל הוא תשלום הקנסות לחברת פרטנר הישראלית, שמוערכים במאות מיליוני אירו, והיו גורמים לנזק כלכלי קשה לחברת Orange העולמית. הפגישה של רישאר בישראל נקבעה לאחר שרוה"מ נתניהו הורה לשגריר ישראל בצרפת לסרב לפגישת התנצלות והבהרה, כדי שרישאר ייאלץ להגיע לישראל ולהתנצל אישית בפניו.

מגעים מסחריים, בוודאי כשמדובר בתעשיית הון הסיכון, אורכים לא מעט, ולכן, יכול מאוד להיות שבפגישות היום נזרעו הזרעים להסכם שיתוף פעולה, השתתפות בסבב גיוס או אפילו אקזיט. במקרה כזה, ההרגשה שלנו היא שגם אם רישאר אכן זיהה בסטארטאפים הישראליים הזדמנות נדירה, הרי שלעולם היא תתפס כהשקעה מתוך רגשות אשם.

בית הקברות של הרעיונות: אתר אחד מסכם 100 סיפורי כשלונות של סטארטאפים

$
0
0
BIG
Pumodo, סטארטאפ שנסגר כי "מייסדיו לא היו מאוהבים ברעיון"

Pumodo, סטארטאפ שנסגר כי "מייסדיו לא היו מאוהבים ברעיון"

חלקים שלמים בחנויות הספרים מוקדשים לספרי הניהול השונים, כשלא מעט מהם שייכים לז'אנר ה"איך הצלחתי", "איך מכרתי" ו"איך הגעתי". אין ספק שניתן ללמוד רבות ממקרי ההצלחה ומהיזמים ש"עשו את זה", אולם, נדמה שלא מעט ניתן ללמוד גם מהכשלונות ומהיזמים שחוו אותם על בשרם. אתר חדש מסכם בקצרה את הסיבות לכישלון של כ-100 סטארטאפים, כשמי שמנתח את המסע הכושל הוא כנראה מי שיודע הכי טוב, היזם.

הקהל אשם, היזמים אשמים, המשקיעים אשמים

האתר autopsy או "נתיחה לאחר המוות" אם תרצו, בנוי בצורה מינימליסטית למדי, כמעט ספרטנית. למעשה, במבט חטוף הוא נראה כמו עוד טבלת אקסל לא מעוצבת; אבל התוכן המקורי הוא שהופך את האתר לאחד האתרים המסקרנים ביותר עבור יזמים.

כל מקרה (או "נתיחה") כולל תאריך, שם הסטארטאפ, הפיץ' או הרעיון של הסטארטאפ בכמה מילים, סיבה לכשלון בקיצור שמורכבת מציטוט קצר של היזם, קישור לכתבה או לפוסט שבו היזם מונה את הסיבות המלאות לכישלון וכינוי הטוויטר שלו. שיטוט בבית הקברות לרעיונות יפגיש אתכם עם עשרות סטארטאפים שאת שמם לא שמעתם, וכנראה גם לא הייתם שומעים למעט האתר הזה, אם כי, קיימות בו כמה "נתיחות" של סטארטאפים מוכרים יותר כמו למשל Secret או GoWalla.

חלק מהסיבות חוזרות על עצמן בנוסחים שונים, כמו למשל בעיה בקריאת השוק או קהל היעד: "זה לא היה משהו שאנשים היו צריכים", "גישה שגויה, קהל יעד שגוי", "לא מצאנו שוק", "לא בנינו משהו שמספיק אנשים רצו"; סיבות אחרות לכשלון נובעות מהיזמים השותפים: "נדפקתי על ידי מייסדים-שותפים שניסו לנהל יותר מסטארטאפ אחד בו זמנית", "היזם הטכנולוגי פרש ולקח איתו את הקוד"; "סכסוכים בין היזמים"; סיבה נוספת שחוזרת בלא מעט סיפורי כשלון היא כמובן הכסף, או יותר נכון היעדרו של הכסף: "לא היה לנו מספיק traction, נגמר לנו הכסף", "העסקה נפלה ברגע האחרון"; וגם חוסר בשלות של היזמים עצמם: "היינו אידיוטים נאיביים", "לא היינו מאוהבים ברעיון".

כאמור, אם אתם לא מסתפקים בגרסת האמ;לק של הכשלון, תוכלו ללחוץ על הלינק המצורף שיביא אתכם אל המאמר המלא ובו הראיון עם היזם. בעזרת טופס מיוחד, יכול כל אחד להוסיף עוד סיפורי כישלון, שלאחר עריכה ואימות, יעלו ויופיעו באתר לרווחת כולם.

מקור תמונה ראשית: cc-by-Tambako The Jaguar, flickr

בדיקות QA מקיפות תוך 24 שעות: הכירו את הפתרון של We-Test הישראלית [סטארטאפ]

$
0
0
wetest
מקור: We-Test

מקור: We-Test

ביקורת אובייקטיבית ובונה היא מצרך מבוקש והכרחי עבור כל סטארטאפ מתחיל, שכן ביכולתה לשפוך אור על סוגיות שיתכן וכלל לא נלקחו בחשבון. We-Test היא פלטפורמה פרי פיתוח ישראלי, המציעה בודקים פרילאנסרים מקצועיים מרחבי העולם, הזמינים באופן מיידי ובכל רגע נתון, כך שתוך 24 שעות סבב בדיקה או מבחן שימושיות כבר יגיע לסיומו. בסופו של דבר, הלקוח מקבל דו״ח אונליין, רואה את הבודקים שהשתתפו ויכול לתקשר איתם באמצעות צ׳אט מובנה.

״הייחוד בפלטפורמה שלנו הוא שהבדיקה מתחילה באופן מייד וההליך עצמו שקוף לגמרי״, אמר ערן אריה, מייסד החברה. ״אתה בוחר את ההגדרות הדרושות לדיווחי באגים או הפידבק הנחוצים לך, והפלטפורמה כבר תתאים לך את הבודקים שעונים על הצרכים שלך ובמחיר שאתה יכול להרשות לעצמך״. מאחורי הקלעים, צוות הבדיקות מסונן על פי דרישות הלקוח בצורה אוטומטית ומפולטר על בסיס הדירוג הגבוה ביותר וביצועיהם וציוניהם ההיסטוריים.

שירות בדיקות המוני ומקצועי

לאחר פיילוט ופיתוח של שנה וחצי המוצר הושק לקהל הרחב בחודש אפריל 2015, ומיועד לחברות המפתחות בעולם המובייל וה-Web, בהם סטארטאפים הנדרשים לבדיקות QA וחברות אשר זקוקות לכיסוי רחב יותר של פלטפורמות ובשווקי היעד. החברה נמצאת בבעלות פרטית ונכון לעכשיו ממומנת באופן עצמאי ונמצאת בשיתוף פעולה עם חברת מטריקס בישראל.

לטענת We-Test, יתרונה על פני החברות המתחרות נובע גם מהמיידיות שמספקת ללקוחותיה; ״מתכנתים טרוטי עיניים הצריכים לבדוק גרסה ב-4 לפנות בוקר, לא צריכים יותר להמתין לצוות ה-QA או ליצור קשר עם סוכנות הבודקים שמספקת שירותי בדיקה יקרים שלא בזמן אמת. מכיוון שאופן הבדיקה מתבצע אונליין, באינטרקציה ישירה בין מבקש השירות לנותני השירות, ישנו חסכון משמעותי בעלויות ובזמן, כל זאת עם דגש על איכות ומקצועיות במערך הבדיקות״.

המוצר פונה ומותאם בעיקרו לעולם הפיתוח היום אשר עובד על Agile באופן אינטראקטיבי ודינמי כך שזקוק למהירות גבוהה וכיסוי רחב במדינות אליהן פונה, תוך כדי שמירה על עלות נמוכה אשר כל סטארטאפ בתחילת דרכו יכול לממן.

מקור: We-Test

מקור: We-Test

בוא נדבר קצת על תחרות

״בארץ אין מתחרים ישירים, אך המתחרים העיקריים הם Appluase ו-Ubertestesters. הפתרון שלנו טוב יותר בכך שמתאפיין במיידיות, מתבצע בצורה עצמאית על ידי הלקוח, הבודקים ׳שקופים׳ ללקוח וזמן הביצוע מסתכם ב-24 שעות ובעלויות נמוכות משמעותית״. אמר אריה לגיקטיים.

אוקיי, אבל פייבר (סטארטאפ ישראלי גם כן) הינו Marketplace עצום לשירותים, בין היתר לכאלו הקשורים ל-UX ו-QA. למה שמשתמשים יעדיפו לעשות שימוש בפלטפורמה שלכם, בעוד שהמגוון שם רחב הרבה יותר?

״הפלטפורמה שלנו מותאמת לעולם הבדיקות ומאפשרת בדיקה מרובה ובו זמנית ממגוון פלטפורמות, אשר בסופה מתקבל דו״ח משולב מכלל הבודקים במקום אחד, ללא כל ׳התקשקשות׳ מול כל בודק בנפרד. כמו כן, הבודקים שלנו עוברים בחינה על מנת שיוכלו להציע את שירותיהם באתר, ונבחרים מעבר לדירוגי הלקוח גם על סמך ביצועיהם בפועל באתר. באופן כללי פייבר מספקת שירות רוחבי בעוד שאנחנו שירות אנכי, מה ששונה בתכלית״.

מה דרוש בכדי להיות טסטר? ״הבודקים עוברים בחינת כניסה מעמיקה בה נקבעת יכולת מציאת הבאגים, צורות הבדיקה, כלי הבדיקה ויכולת הדיווח המפורטת והמלאה שלהם. על פי אלו נקבע דירוגם הראשוני ומנקודה זו ואילך ביצועיהם באתר וחוות הדעה של הלקוחות משנה ומשפיעה על דירוגם״.

ומה לגבי המודל העסקי שלכם? ״הפלטפורמה הינה תחרותית בה כל בודק מציע את מחיר השעה שלו כמו ב-Marketplace ולכן ניתן למצוא בודקים החל מ-10 דולר. המודל העסקי בנוי על עמלה של מספר אחוזים לטרנזקציה״.

We-Test נוסדה בשנת 2013 על ידי ערן אריה, ונכון לעכשיו מועסקים בה כ-10 עובדים שבקרוב יעברו למשרדים החדשים ברעננה. בין לקוחותיה של החברה ניתן למצוא את ׳מפה׳, בנק דיסקונט, Keeprz, כאשר הקהילה נמצאת בצמיחה מתמדת עם אלפי בודקים המגיעים מ-30 מדינות שונות. שיתוף פעולה מעניין עליו עובדת החברה הוא עם בית אקשטיין, שמטרתו להכשיר ולהעסיק בעתיד בעלי מוגבלויות עם יכולת גבוהה במיוחד לאיתור באגים.

test3

מקור: We-Test

איך מצטרפים?

ההרשמה לשירות די פשוטה ודורשת מכם להזין באופן ראשוני כתובת מייל וסיסמא, או אם תבחרו ניתן להתחבר על ידי התממשקות עם חשבון הפייסבוק שלכם. תתבקשו לציין האם אתם מעוניינים בשירות בדיקות, או מנגד הייתם רוצים להצטרף לצד השני של המתרס ולבצע בדיקות עבור לקוחות. החשבון שאני יצרתי הוא כזה של לקוח, ועל מנת לחפש אחר בודקים רלוונטים יש ללחוץ על הכפתור הגדול והבולט למדי ״Start Here״

לאחר מכן יש לבחור בסוג הבדיקה בה אתם מעוניינים – מציאת באגים או קבלת פידבק (במובייל ו-Web), להזין מאפיינים דמוגרפים כדוגמת מין, גיל ומיקומו הגיאוגרפי של הבודק (במידה ויש לכך חשיבות), באיזה מכשיר (אנדרואיד, iOS, או דסקטופ), באיזה דפדפן והסכום השעתי שאתם מוכנים לשלם על הבדיקה (נע בין 10-55 דולר לשעה).

השלב הלפני אחרון מתאפיין בפורמט ׳פתוח׳ יותר, בו ניתן להזין טקסט חופשי עם הערות, בקשות, שאלות ולבחור את כמות הבודקים וכמה זמן תיערך הבדיקה ביחד עם עלותה הכוללת והפניה לדף בו תצטרכו להזין אמצעי תשלום.

אם אתם נמצאים בעיצומה של העבודה על המיזם החדש שלכם, או מנגד מעוניינים לתרום בידע שלכם ועל הדרך להרוויח מזה קצת כסף, מוזמנים להציץ ולבדוק את השירות החדש שמנסה לספק שירות זמין וקל להשגה, מבלי להתפשר על האיכות. אגב, כיאה לאתר המתמחה בבדיקות תוכנה, חוויית השימוש בו מהנה ופשוטה למדי.

בדיקה ראשונה חינם

We-Test מציעים בדיקה בסיסית של 3 בודקים בעלות של 10$ לבודק לכל פלטפורמה (אפל, אנדרואיד או דסקטופ), על מנת שתוכלו להתנסות ולהתרשם מן המערכת. על מנת ליהנות מההטבה יש להירשם לשירות כאן.

סרטון We-Test – OnlineTesting


הפיתוח הישראלי שמחליף את חוברות הצביעה, הכירו את FlyCatcher

$
0
0
BIG
מקור: FlyCatcher

מקור: FlyCatcher

מאז שהושק האייפד, נדמה שקהל היעד העיקרי שלו ושל שאר הטאבלטים המתחרים הם הילדים. די אם נעיף מבט על עשרות אלפי האפליקציות שמיועדות לילדים שמוצעות להורדה באפסטור ובגוגל פליי, או שפשוט נביט מסביב ונראה ילדים שקועים במשחקים ובאפליקציות בטאבלטים שלהם ושל הוריהם. חברת FlyCatcher הישראלית מפתחת מוצרים שמשלבים את העולם הפיזי עם העולם הדיגיטלי, כדי להקנות לילדים יכולות וערכים שונים, שמפעילים אותם גם מחוץ למסך הטאבלט.

מתחילים בחוברת הצביעה עוברים לאייפד

סדרת המוצרים הראשונה שפיתחה FlyCatcher נקרא Painting Lulu. מדובר בערכת צביעה לילדים שכוללת חוברת צביעה, סטיילוס מיוחד לילדים שמעוצב כמו צבע וכמובן אפליקציה ייעודית לטאבלט. איך זה עובד? הילד מתחיל לצבוע בחוברת עם צבעים רגילים, בדיוק כמו שהוא עושה בכל חוברת אחרת; לאחר מכן הוא מכוון את הטאבלט אל הציור והאפליקציה סורקת תוך שנייה את הציור; כעת הוא יכול להמשיך מאיפה שעצר, לתקן את הצביעה אם יצא נגיד מהקווים, לשנות את הצבעים ועוד. בנוסף, הוא יכול גם לצלם כל תמונה שהוא רוצה בעולם הפיזי, כשהאפליקציה הופכת אותה לתמונה שניתנת לצביעה עם קווי מתאר שחורים. את התוצאות הסופיות הוא מוזמן כמובן לחלוק עם מי שרק ירצה במייל למשל.

כאמור, כל ההפעלה של האפליקציה וכל תהליך הצביעה הדיגיטלי נעשה בעזרת הסטיילוס הייחודי לילדים, שנראה כמו צבע פסטל, אבל מותאם במיוחד למסכי מגע ומאפשר להם לשפר את יכולת המוטוריקה העדינה גם כאשר הם משתמשים בטאבלטים. כך יכולים הילדים לחוות העולם החדש של מסכי המגע, ביחד עם העולם הישן של דפים וצבעים. ב-FlyCatcher מדגישים שחוברת הצביעה מכילה רק דפים מנייר ממוחזר, והיא מגיעה באריזה רב פעמית, שניתן לקחת עם הילדים כאשר נוסעים לטיולים, מסעדות, בתי מלון או כל מקום אחר.

FlyCatcher השיקה את המוצר בפברואר השנה במסגרת ה-Toy Fair, כנס הצעצועים הגדול ביותר בארצות הברית. מאז זכו מוצרי החברה בעוד פרסים נחשבים ביניהם Dr. Toy's ו-Tillywig Toy Award. קבלת הפנים החמה והביקורות שקיבל המוצר הובילו לחתימת הסכם שיתוף פעולה עם ענקית הצעצועים האמריקאית Mattel, במסגרתו ישולבו מותגי החברה המוכרים Barbie ו-Hot Wheels במוצרים של FlyCatcher. כרגע, המוצרים זמינים בכל השוק הצפון אמריקאי, כולל אמזון, כשהתוכניות של החברה הן להגיע לרשתות הקמעונאיות הגדולות בארצות הברית ובאירופה במהלך 2015 ו-2016.

כשהיזמים הם גם אבות צעירים

חן וזילברמן. מקור: FlyCatcher

חן וזילברמן. מקור: FlyCatcher

FlyCatcher הוקמה באפריל 2013 על ידי שי חן, שבעברו הקמת חברת הפיתוח msbit, שמכהן כמנכ"ל החברה, ובמהלך 2014 הצטרף אליו טל זילברמן שמכהן כסמנכ"ל השיווק של החברה.

בראיון לגיקטיים מסביר זילברמן כיצד משלבים את העבודה התובענית של סטארטאפ עם חיי המשפחה: "אנחנו 3 אבות עם ילדים צעירים, שמפתחים מוצר לילדים. בכל בוקר אנחנו לוקחים את הילדים לגן, עובדים עד שהם מסיימים את יום הלימודים שלהם ואז אוספים אותם. אחרי שאנחנו מבלים איתם את אחר הצהריים, הם הולכים לישון, ואנחנו חוזרים לעבוד עד השעות הקטנות על הפיתוח". זילברמן מדגיש שהילדים שלהם הם בודקי הבטא שלהם וכל פיתוח נבדק קודם כל על ידם.

מה המודל העסקי שלכם? "המודל העסקי שלנו מורכב ממכירות בחנויות כאשר לקוחות קונים את המוצר "על-המדף", כשלאחר מכן ישנו תזרים נוסף המגיע ממכירות דיגיטליות באמצעות in-app purchases, דרך האפליקציה, אליה מקבלים גישה כאשר קונים את הערכה בחנות". על פי זילברמן, החברה צפויה לעבור לרווח כבר בשנה הבאה.

מה לגבי מתחרים? חברות ענק כמו Crayola למשל? "המתחרה העיקרי שלנו היא אכן חברת קריולה אשר שולטת בשוק חוברות הצביעה בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם. ישנן חברות צעירות וקטנות יותר אשר מתחרות באופן עקיף. מה שמבדל אותנו מכל השאר הוא שאנחנו מייצרים מוצר שהוא ידידותי גם להורים וגם לילדים, בעל מחיר מנצח ומעביר מסר חינוכי לילדים (בנוסף להיותו בידור וכיף)". לעומת חברות אחרות כמו קריולה, היתרון שלנו הוא הניסיון הרב שהצוות מביא בפיתוח ובניהול מוצר טכנולוגי מנצח.

בתור מפתחי תוכנה נתקלתם בקשיים מיוחדים בפיתוח מוצר פיזי? הקושי ההתחלתי היה בהסתגלות לעולם ה-retail והייצור של מוצר פיזי לעומת העולם הדיגיטלי. בעולם שלנו הכל רץ מהר לעומת העולם הפיזי שבו הגלגלים זזים לאט מאוד.

כרגע פועלת FlyCatcher בעזרת השקעת סיד של משקיעים פרטיים, ובמשרדי החברה בכפר סבא עובדים 10 עובדים.

וידאו: כך פועלת אפליקציית Painting Lulu של FlyCatcher

כך תנהלו מיקור חוץ (Outsourcing) נכון בסטארטאפ שלכם

$
0
0
laptop

tumblr_ndyvm5VJTx1tubinno1_1280

מאת יואב אחיעם, מנכ״ל ומייסד GuardianEYE.

צוות הליבה של סטארטאפים, לרוב בעלי תקציב מוגבל, הוא בדרך כלל קבוצה קטנה של מייסדים בתוספת של מהנדס ומתכנת אחד או שניים. ברוב המקרים, הצוות לא כולל את כל הכישורים שסטארטפ צריך; יהיה זה שיווק, ניהול פרויקט או פיתוח יישומים. הרבה חברות הזנק רוצות לפתח אפליקציה, אך אינם מסוגלים לבצע זאת בעצמם. כמובן, אם הם מספיק אמיצים, הם יכולים ללמוד כיצד לפתח זאת בעצמם, אבל הלימוד יגזול זמן רב והתוצאה עשויה להראות לא מקצועית, דבר שעלול לפגוע במיזם. החברה יכולה, כמובן, להעסיק מתכנתים במשרה מלאה שיפתחו את האפליקציה. בתחילת דרכה של החברה דבר זה בדרך כלל, לא אפשרי הן בשל העובדה שלצוות יש, אם בכלל, תקציב דל ולרוב עוד אין הכנסות; והן משום שהחברה לא תוכל להבטיח למפתח משרה מלאה לטווח ארוך. לאחר שיבחנו את האפשרויות, ייתכן שחברות ההזנק ירצו לנסות לפתח בעזרת קבלנות משנה (Outsourcing כגון פרילנסר או חברה עצמאית). שימוש בקבלנות משנה אולי נשמע קל, אך יש כמה נקודות שכדאי לשקול לפני שמתחילים.

המשימה הראשונה, בטרם פונים לפרילנסרים/חברות היא להגדיר את תכולת העבודה ולכתוב את המפרט הטכני (SOW). אם אינכם בטוחים מה נכלל במסמך כזה נסו לחפש דוגמאות באינטרנט. צריך לשים לב לתוכן ולאופן שבו אתם כותבים את SOW. המסמך הוא מה שאתם מבקשים מקבלן המשנה לפתח. קבלן המשנה לא מכיר את הרעיונות שלכם מעבר לכלול ב-SOW ולכן מה שתגדירו ותבקשו זה המירב שתקבלו בסוף. אם חלק כלשהו של הרעיון נותר לא ברור, הפיתוח לא יתבצע כרצוי. על מנת לתקן או להוסיף את החסר בשלב מאוחר יותר, סביר להניח שתצרטכו לשלם הרבה וזאת מעבר לעיכוב בזמן פיתוח.

ברגע שה-SOW מוכן ואתם ערוכים לחפש את קבלן המשנה, ישנם כמה דגשים:

1. כדי להפחית את הסיכון להונאות, השתמשו באתרי אינטרנט שאתם בוטחים כגון oDesk או freelancer.com כדי לבדוק ביקורות על קבלני המשנה.

2. באמצעות אתרים אלו תוכלו להתמקח ביתר קלות כי התחרות בהם גדולה. כך תשיגו יותר עבור כספכם (לדוגמא תדרשו ותקבלו בדיקת באגים חינם לשנה, או אולי תקבלו במחיר מופחת פיתוח לשתי פלטפורמות, וכו').

3. שימו לב כי בנוסף לפרילנסרים המציעים את כישוריהם באתרים כאלה, ישנן חברות המחפשות עסקים באמצעות אתרים אלו. בחירה בחברה עשויה להיות בחירה חכמה יותר מכיוון שחברה יכולה בדרך כלל להציע מגוון רחב של מיומנויות ולפתח מוצר בפחות זמן.

4. בדקו אם ישנן אפליקציות בהן אתם משתמשים ואשר פותחו בקבלנות משנה. לרוב החברה שפיתחה אותם תכתוב את שמה באפליקציה ותוכלו ליצור איתה קשר ישירות.

5. האם אתם רוצים לפתח לאייפון / לאנדרואיד / לשניהם? אם אינכם בטוחים, אני מציע לפתח קודם לאייפון. ניתן לקרוא הרבה על זה באינטרנט, אבל הנה כמה נקודות על כל אחת מהאופציות:

  • אפל בוחנת כל אפליקציה המוגשת לחנות שלה לפני שהיא מאשרת אותה. הם בודקים טעויות ומוודאים שהיא מקיימת את מדיניותם (וודאו שאתם עומדים במדינות זו). עם זאת, קיימת כמובן המגבלה שהאפליקציה תעבוד על הטלפונים של אפל ו-iOS בלבד.
  • אנדרואיד הינה פלטפורמת קוד פתוח – אתם "חופשיים יותר" לעשות כרצונכם, ואף אחד לא יבדוק את האפליקציה שלכם לפני אישורה. אנדרואיד עובד על מגוון גדול של טלפונים ואתם צריכים לוודא שהאפליקציה שלכם מותאמת לעבוד על המגוון הרחב.
  • מחקרים מראים שאנדרואיד מחזיק יותר מניות בשוק, אך iOS עושה יותר כסף ממכירות אפליקציות.
    הבחירה לפתח עבור שתי הפלטפורמות מההתחלה תחסוך לכם זמן וכסף בטווח הארוך, אך תקח זמן רב יותר ותעלה מלכתחילה יותר.

6. תבררו את איכות הפרילנסרים ו/או חברות בהן אתם מעוניינים. בקשו לראות עבודות קודמות והשתמשו בגוגל, לינקדאין ופייסבוק כדי לברר עליהם פרטים נוספים.

7. האם דרשתם מהם לעצב את ממשק המשתמש (UI)? אם כן, האם העיצוב נעשה אצלם (In house) או שהם בעצמם משתמשים בקבלן משנה לכך? האם אתם צריכים לספק להם אייקונים ותמונות שתרצו שיהיו באפליקציה? אם כן ניתן לרכוש אותם במחיר זול מאתרים כגון shutterstock.com.

8. נסו לברר היכן הם ממוקמים – זה לא קריטי, אבל אם אזורי הזמן אינם תואמים, התקשורת איתם יכולה להיות מסובכת, דבר שעלול להאט את פיתוח המוצר.

9. וודאו שהם מסוגלים לפתח כל מה שאתם דורשים – UI, backend, חיבור האפליקציה לאתרי מדיה חברתית וכו'.

10. מה גודלו של צוות הפיתוח? התהליך עשוי להיות ארוך עם מפתח בודד, ואילו צוות מפתחים יהיה, ככל הנראה, מהיר יותר, ויוכל לתת לכם יותר אפשרויות לביצוע, אך כנראה יהיה יקר יותר.

11. למשך כמה זמן לאחר סיום פיתוח האפליקציה הם נותנים תמיכה בתיקוני טעויות (באגים), בהכנת גרסאות תוכנה נוספות/ ובשינויים הנגרמים עקב שדרוגי טלפון ומערכות הפעלה חדשים? רוב החברות יתמכו בתיקון באגים למשך 30 ימים בחינם וכל שדרוגים אחרים ינתנו בעלות נוספת.

12. האם הם יהיו זמינים כדי להוסיף תכולה נוספת בשלבים מאוחרים יותר ובאיזה טווח מחירים?

13. רוב התקשורת איתם תהיה בהתחלה בדואר אלקטרוני, דבר שעלול להיות איטי. במוקדם או במאוחר תרצו לדבר איתם בטלפון כדי להאיץ את תהליך המיון ומאוחר יותר את הפיתוח. לאחר שצמצמתם את המועמדים ל-2/3 פרילנסרים ו/או חברות אני ממליץ לדבר איתם בסקייפ כדי לוודא שהם יכולים לתקשר אתכם בצורה יעילה (ושהם יודעים אנגלית ברמת שיחה בנוסף להתכתבות).

14. ברגע שהתהליך מתחיל ישנם עוד דגשים. אחד החשובים שבהם , לדעתי, זה לקבוע פגישה שבועית או דו-שבועית איתם כדי לדון בהתקדמות ובצפי לשבוע הקרוב – אתם תופתעו לראות איך פגישה כזו ממריצה את הפיתוח.

מניסיוני אלו הן הנקודות העיקריות שיש לשקול בעת הפנייה לפרילנסרים / חברות לפיתוח האפליקציה או כל פיתוח אחר. זכרו לתכנן את הזמן הנדרש ולוודא שאתם מרוצים מהצוות/פרילנסר שבחרתם.

׳׳ניפרד כידידים׳׳ איך לעזוב את מקום העבודה?

$
0
0
job box shutterstock

shutterstock job box

עזיבת מקום עבודה היא חלק בלתי נפרד מכל מסלול מקצועי – בין אם מדובר ברצון שלכם להתרענן ולהתקדם, בין אם בצעד שנכפה עליכם על ידי המעסיק ובין אם בהבנה הדדית שסיפור אהבה כבר לא יצמח ביניכם.

אך סיבת העזיבה אינה משנה – לכל המקרים ולכל התרחישים יש מכנה משותף: תחושת הקלה, 'אווירת סוף קורס' וניחוח מתקתק של סיום המלווה אתכם בימיכם האחרונים בארגון (גם, אגב, אם מלכתחילה הייתם מעדיפים להישאר מועסקים).

ולצד תחושת ההקלה יש רגש נוסף שעלול להופיע: נקמנות… מה לעשות, הפרידה ההולכת וקרבה יוצרת לפעמים 'מוטיבציה שלילית' – להוריד הילוך, להפסיק להתאמץ, להקטין ראש ולעתים אף לעשות את מה שחלמנו עליו כל השנים אבל לא היה לנו אומץ: להגיד לבוס מה אנחנו באמת חושבים עליו.

נכון, לפעמים מפתה להיות קצת מרושע (בעיקר אם הבוס היה קשה ולא מפרגן), אבל זה בדיוק הזמן לקחת אוויר, לספור עד עשר, לעצור לרגע – ולקרוא איך צריך להיפרד ממקום העבודה:

דברו עם הבוס

אם הפסקת העבודה היא יוזמה שלכם כדאי ליזום שיחה עם הבוס ולא להסתפק במכתב ההתפטרות הרשמי. שבו אתו, הסבירו לו מה הוביל אתכם להתפטר, הפגינו כבוד והקפידו על אדיבות – בסופו של יום, גם אם אתם לא אוהבים אותו הוא עדיין בן אדם.

שמרו על נימה חיובית

בין אם התפטרתם ובין אם פוטרתם, סביר להניח שיש לכם ביקורת על הארגון, על הבוס ואולי אף על הקולגות. ובכן, לא חייבים לפרוק הכול… השאירו מאחור את כל המקרים שבהם התעצבנתם, רבתם או חשתם תסכול. נבירה בעבר תציג אתכם כאנשים סכסכנים, מרירים וקנטרנים – וחבל.

בלי 'התקלות'

אם החלטתם לעזוב, לא משנה מאיזו סיבה, נסו לעדכן את הממונים עליכם מהר ככל האפשר. עזיבה של עובדים משבשת באופן טבעי את לוחות הזמנים, בעיקר כשמדובר בעבודה בהיי-טק, וככל שתהיו הוגנים ותקדימו להודיע – כך הממונים עליכם ייערכו ביתר קלות ויעריכו אתכם יותר.

סגרו פינות

אם יש פרויקטים פתוחים שאתם מטפלים בהם נסו להשלים אותם לפני עזיבתכם. אגב, זה הזמן ליחצ"ן את עצמכם: ספרו לבוס ולקולגות מה הספקתם לעשות ומה דורש המשך טיפול והבליטו את ההישגים שלכם. הכינו מסמך מפורט – שוב, עזיבה מסודרת תיצור הערכה כלפיכם, ואילו נטישה חפוזה תגרום למעסיקים לפתח רגשות טינה.

אל תקטינו ראש

זה גם הזמן להשקיע יותר מתמיד. לא משנה מה הייתה איכות עבודתכם לאורך השנים – לפעמים הסוף הוא שקובע. גילויי יוזמה ו'ראש גדול' יעזרו לכם להותיר חותם ולהיתפס כטיפוסים אחראיים ואכפתיים.

בלי נקמות

מדגדג לכם בקצה הלשון? בא לכם להגיד לבוס מה אתם חושבים עליו? מרגישים שזו ההזדמנות שלכם להיות אסרטיביים מולו? לא כדאי. אין ספק שיהיה לכם כיף לרגע, אבל אתם עלולים לרכוש לעצמכם אויב ולהזיק לעצמכם בטווח הארוך. לכו תדעו אילו קשרים יש לו ועם מי הוא מיודד. ויותר גרוע: אתם לא רוצים להיות מאלו שרבו עם הבוס ברגע האחרון, עברו לחברה אחרת, ולימים גילו שיש להם בוס חדש: ההוא מפעם, זה שהם פגעו בו והעליבו אותו…

בלי חיפופים בחפיפה

גם כאן, מה לעשות, עליכם להתעלות על עצמכם ולהשקיע יותר מהמצופה. באופן טבעי אין לכם כוח וחשק לחפוף את העובד שיחליף אתכם, ובעיקר אם פוטרתם והוא תופס את מקומכם, אך כאן נמדדת לא רק מקצועיותכם אלא גם גדולתכם. זכרו: הדור הבא אינו אשם. הוא בסך הכול עובד חדש ומלא חששות הרוצה להצליח בתפקידו ולהתפרנס בכבוד. עזרו לו – העבירו לו חפיפה מלאה ומקיפה.

אמרו את המילים הנכונות

לפני שאתם עוזבים תנו 'פוש' אחרון והשקיעו בטקס פרידה קצר. כתבו כמה מילות פרידה, שבחו את מקום העבודה (גם אם אתם כבר מתים לברוח משם), החמיאו לבוס (גם אם בא לכם לקלל אותו) וציינו כי גם בעתיד תשמחו לסייע (גם אם ברור לכולם שאין סיכוי שזה יקרה). בקיצור – זה הזמן להיות פוליטיקאים לרגע ו'לשחק את המשחק'.

מחקו היסטוריה

אל תשאירו מאחוריכם מידע אישי. מחקו מהמחשב את היסטוריית הגלישה, את קורות החיים שלכם, סיסמאות חשובות והודעות דוא"ל – כדי שהבא אחריכם בעמדת המחשב לא ייחשף בטעות למידע הפרטי שלכם.

ובשורה התחתונה: אל תעזבו בטריקת דלת, זה אף פעם לא יכול להועיל…

קרדיט תמונה: leaving box via shutterstoc

מובלי של משה חוגג חושפת את Eyeln, מנוע חיפוש ויזואלי

$
0
0
BIG
מקור: EyeIn

מקור: EyeIn

מנוע חיפוש ויזואלי, כלומר, מנוע חיפוש שמתבסס על תמונות וסרטוני וידאו ולא על מילות חיפוש, אינו רעיון חדש. אולם טכנולוגיות של ראייה ממוחשבת הן מורכבות למדי, כך שעד עכשיו אף אתר או שירות לא הצליח לממש את ההבטחה ולכבוש את לב המשתמשים. Mobli, הרשת החברתית לשיתוף תמונות וסרטוני וידאו, מנסה להיכנס לנישה הזו, ואחרי 3 שנות פיתוח, היא משיקה את EyeIn, מנוע חיפוש ופלאגין לאתרי תוכן.

חיפוש תמונות ותיעדוף חכם

מנוע החיפוש החדש, שכבר זמין לשימוש, מאפשר לכם למעשה לחוות אירועים שמתרחשים בכל רגע נתון בכל העולם. כך למשל, אם תבחרו ב-E3, תערוכת המשחקים הגדולה בעולם, תקבלו תמונות וקטעי וידאו שאנשים משתפים ברגעים אלו ממש מהתערוכה, כשכל התוכן מגיע מהרשתות החברתיות הגדולות ביניהן אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר וכמובן Mobli. עד כאן, נשמע כמו פיצ'ר חיפוש פשוט באתרים, אולם בניגוד לחיפוש רגיל באתרים, האלגוריתמים של EyeIn סורקים את התמונות, מבינים מה מצולם שם וממיינים אותם על פי חשיבות. כך שאם תחפשו הופעה של Beyonce למשל, מנוע החיפוש ישמיט את תמונות הסלפי, ויתמקד בתוכן שמציג את הזמרת. מעבר לניתוח של התמונה, ישתמש מנוע החיפוש גם בניתוח סאונד של סרטוני וידאו; כך שאם תחפשו למשל Copa America, מנוע החיפוש יעניק קדימות לסרטוני וידאו שבהם רעש של קהל מריע, מתוך הנחה שמדובר בגול, מה שמעניין לרוב את המשתמשים; בנוסף, יעשה שימוש EyeIn גם בניתוח חכם של #האשטגס, וינתח מה רלוונטי עבור המשתמש, תוך כדי השמטת תגיות לא רלוונטיות, שמשתמשים מוסיפים כדי שהתוכן שלהם יקבל יותר חשיפה.

חוץ מחיפוש, מאפשר מנוע החיפוש גם הצצה לטרנדים הבולטים בכל רגע נתון; כרגע למשל הטרנדים הבולטים ביותר הם פסטיבל הסרטים בלוס אנג'לס, תערוכת ה-E3, משחקי הגמר של ה-NBA והפרק האחרון של משחקי הכס (זהירות! מלא מלא ספויילרים בלינק).

בנוסף למנוע החיפוש, הכריזה Mobli גם על גרסת פלאגין שמיועדת לאתרי תוכן; הפלאגין מאפשר לאתרי חדשות להוסיף פיד, שמתעדכן בכל רגע, ומציג תמונות וקטעי וידאו מכל אירוע. כך שאם אתר חדשות כותב על הפגנה, הפלאגין יציף בסוף הכתבה פיד של תמונות מההפגנה עצמה; אם אתר בידור מעלה כתבה לקראת הופעה של להקה כלשהי, הפלאגין יציג תמונות מההופעה בזמן אמת. הפלאגין יעבוד במודל של RevShare, חלוקת הכנסות עם אתרי התוכן. הפלאגין כבר רץ כפיילוט בקרב מספר אתרי תוכן גדולים, ביניהם Huffington Post, שמגיע לעשרות מיליוני אמריקאים.

משה חוגג: "רוצה שנהפוך לסטנדרט של התעשייה"

משה חוגג באירוע ההשקה של EyeIn. צילום: גיקטיים

משה חוגג באירוע ההשקה של EyeIn. צילום: גיקטיים

בשיחה עם גיקטיים, הסביר משה חוגג, מנכ"ל Mobli, כי מנוע החיפוש יציג את התוצאות הרלוונטיות ביותר עבור כל נושא, ולא יקדם דווקא תוכן שמגיע מ-Mobli. לדבריו, בזמן הקרוב נראה יותר ויותר תוכן שמגיע מאתרים נוספים, כמו פייסבוק, בניגוד למצב כיום, שבו רוב תוצאות החיפוש מגיעות מאינסטגרם.

נגיד שאני מנהל אתר תוכן, איך אני יכול להיות בטוח, שהפלאגין שלכם לא יציג תמונות לא ראויות? לפלאגין יש מספר מצבים: אוטומטי, שבו התמונות עולות ללא שום התערבות של האתר המארח; חצי-אוטומטי, שבו תמונות עולות רק לאחר אישור של מנהל האתר או הכתב; ומצב ידני שבו הפלאגין מציג בפני עורך התוכן את כל התמונות הרלוונטיות והוא בוחר ידנית מה לפרסם.

לכאורה, אתם מתחרים בחיפוש התמונות של גוגל או פליקר, אבל האם נכון להגיד שלמעשה אתם מתחרים בשירותים כמו Outbrain ו-Taboola? נכון. הפלאגין שלנו נמצא בתחום של Content Enrichment, כלומר, מעשיר את התוכן של כל כתבה או מאמר של אתר החדשות ובמובן הזה אנחנו מתחרים בהם. גם מודל ההכנסות שלנו דומה ומתבסס על חלוקת הכנסות.

מה השלב הבא? איפה היית רוצה לראות את EyeIn? אני מדמיין את EyeIn כסטנדרט של התעשייה, שמציפה תוכן מעשיר לכל כתבה, תוכן שהוא הכי רלוונטי ולא סתם פרסומות.

ולסיום, אתם הרי פונים לשוק הבינלאומי, לאתרי התוכן הגדולים בעולם. למה בחרתם להשיק את EyeIn דווקא בישראל? אנחנו חברה ישראלית. רציתי שכל העובדים, שהיו חלק מתהליך הפיתוח, ייקחו חלק בחגיגה הזו. במקביל, שידרנו את אירוע ההשקה בלייב לארצות הברית.

 

אינטל פתחה מעבדת IoT בישראל וגם אתם יכולים להרוויח מזה

$
0
0
BIG
מכוניות מחוברות בעידן ה-IoT. מקור: צילום מסך מתוך סרטון וידאו

מכוניות מחוברות בעידן ה-IoT. מקור: צילום מסך מתוך סרטון וידאו

הפוסט נכתב על ידי גיא בר-נר, מנהל השיווק והמכירות של אינטל ישראל.

תחום ה-IoT, או "האינטרנט של הדברים", הפך מזמן מטרנד מסקרן למגמה משנה שווקים, שהולכת וצומחת בקצב גידול אקספוננציאלי. קיימות הערכות שונות לגבי גודלו הצפוי של השוק, כשרובן מדברות על כך שב-2020 יהיו כ-50 מיליארד מכשירים מחוברים, וחלקן אף מרחיקות לכת, כמו זו למשל של מורגן-סטנלי, שקובעת כי תוך 5 שנים יהיו כ-75 מיליארד מכשירים שונים מחוברים. לשם השוואה, כיום נמצאים בשימוש מסביב לעולם רק כ-2 מיליארד מכשירי סמארטפון, כך שהפוטנציאל ברור.

לפני כחודש השיקה אינטל את מעבדת ה-IoT שלה בישראל, תוך שהיא שמזמינה שיתופי פעולה עם סטארטאפים ישראליים. אז מה יכולים להרוויח הסטארטאפים הישראליים מחבירה לענקית השבבים הבינלאומית?

מתמיכה טכנית, דרך ציוד ועד קשרים מעבר לים

אז קודם כל נתחיל בבסיס. לכאורה, עולה השאלה מה הקשר בכלל בין יצרנית צ'יפים ל-IoT? ובכן, בנוסף לצ'יפים, מייצרת אינטל ושותפיה העסקיים גם חיישנים, ערכות פיתוח תוכנהמעבדים ייעודייםgateways, חומרה לרשת ולענן ומערכות לעיבוד נתונים (ביג דאטה), שהוא המרכיב החשוב ביותר של הפתרון הכולל.

חברות ויזמים שיימצאו מתאימים על ידי מעבדת ה-IoT של אינטל ייהנו ממספר יתרונות, שיעניקו להם יתרון תחרותי אדיר. בין השאר הם ייהנו מפיתוח משותף של פתרונות ה-IoT שלהם, המבוססים על טכנולוגיות של אינטל; תמיכה טכנית, שכוללת ציוד, תוכנה ועזרה מהמהנדסים של אינטל; ובנוסף, הם יוכלו ליהנות מהקשרים הבינלאומיים של אינטל לפרוייקטים בארץ ובחו"ל. ככלל, השאיפה של אינטל היא לנצל את המשאבים הרבים העומדים לרשותה ולהעמיד אותם לרשות שותפיה במעבדה, מתוך הבנה ברורה: הצלחה של היזם והחברה ופיתוח פתרון מוצלח, המבוסס על הטכנולוגיות של אינטל, שיאומץ יעשה טוב לכל הצדדים.

כבר כיום אינטל מציגה שימושים יצירתיים ב-IoT בעיקר בתחומים ספציפיים כמו תחום הקמעונאות, תחום התחבורה, תחום הבית החכם, כשכל הפתרונות האלו הם חלק ממה שאינטל יכולה להציע לחברות הישראליות.

רשת של מעבדות שנפתחו מעבר לים

המעבדה בחיפה היא חלק מרשת של מעבדות שפתחה אינטל בערים כמו מינכן וסטוקהולם, והבחירה להקים מעבדה דומה גם בישראל, היתה די מתבקשת בזכות מספר הסטארטאפים העצום שקיים בה ובשל החדשנות הטכנולוגית שלה. בשלב הראשון תתמקד אינטל במיזמים שעוסקים ב-4 תחומים עיקריים: בית חכם, עיר חכמה, תחבורה חכמה וחקלאות חכמה, אולם בעתיד, הכוונה היא להתרחב גם לתחומים נוספים. כדוגמה למערכת עיר חכמה שפותחה במעבדת IoT של אינטל, ניתן לציין את הפתרון שפותח בלונדון, שכלל מערכת לבקרה אחרי אזורים עמוסים במכוניות במרכז העיר. המערכת מנתחת את הנתונים, מעדכנת בכל רגע את מפת זיהום האוויר שנגרם בעקבות עומס המכוניות, וכן מציגה על גבי שלטים ברחובות את "מס הגודש", כלומר, תשלום אקסטרה שנדרש מבעל הרכב לשלם עבור כניסה למרכזי ערים. פתרונות נוספים מהמעבדות מסביב לעולם כוללים גם פיתוחים לניהול בניין חכם, בשיתוף חברה שוודית; פתרון של תשתית חכמה שפותח ביחד עם חברת תשתיות גדולה בגרמניה ועוד.

 

אחד הפיתוחים של CartaSense, חברה ישראלית שכבר פעילה במעבדה. מקור: CartaSense

אחד הפיתוחים של CartaSense, חברה ישראלית שכבר פעילה במעבדה. מקור: CartaSense

אמנם רק חודש עבר מאז השקת המעבדה, אבל 3 חברות ישראליות כבר לוקחות בה חלק: mPrest, cartasense ו-woosh. באינטל היו מאוד רוצים לצרף אליהם יזמים ישראליים נוספים, ומזמינים אותם לפנות אליהם באתר החברה.

וידאו: כיצד ה-IoT עוזר בניהול בניינים חכמים

אתר חדש מדרג: באיזו עיר בעולם הכי כדאי לעבוד? טהרן מובילה על ירושלים

$
0
0
nomadlist

nomadlist

נניח שאתם רוצים שינוי בחיים. נמאס לכם לקום בבוקר ולהגיע למשרד באותה עיר מוכרת, ללכת באותם הרחובות, לשתות את אותה כוס קפה באותו סניף ארומה. נניח שהחלטתם לקחת את עצמכם ואת המחשב הנייד ולהתחיל לסייר בעולם, לשכור דירה באיזה חור נידח, או אולי דווקא בכרך סואן, לפרק זמן ארוך או קצר, ולהתחיל לנהל את העסק שלכם מרחוק.

תל אביב? אולי. ירושלים? עדיף טהרן

נשמע מפתה? ברור. אבל לאן תלכו? בדיוק בשביל זה נחלץ לעזרתכם אתר Nomad List, שעשה שימוש בנתונים שונים ומשונים, החל בטמפרטורה ועלות המחיה וכלה במרחק נסיעה של העיר מנמל התעופה הקרוב, על מנת ליצור רשימת ענק המכילה 412 ערים לפי דירוג נוחיותן ליזם הנודד.

ירושלים, מקום חמישי (מהסוף)

ירושלים, מקום חמישי (מהסוף)

ובכן, מהי העיר הידידותית ביותר? שתי ערים למעשה, ושתיהן נמצאות בתאילנד: צ'אנג-מיי ובנגקוק, שזכו שתיהן לדירוג מקסימלי ואבסולוטי של מאת האחוזים. תאילנד, אגב, מחזיקה גם במקום השלישי המכובד עם 96 האחוזים שצברה העיר פוקט. אז נכון, זה נשמע קצת מופרך שערים בתאילנד מקדימות ערים כמו שבדיה, רומא, ברלין או ניו יורק, אבל צריך לזכור שמדובר במדדים שמורכבים לא רק מהיבטים פיננסים נטו אלא גם ממרכיבים שונים שנוגעים לסביבת החיים באותה מדינה כמו מהירות החיבור לרשת או מזג האוויר. חשוב לציין כי הנתונים מתעדכנים כל הזמן ועל כן גם הדירוג נוטה להתעדכן כל מספר שעות.

ומה עם הגאווה הלאומית? תל אביב נמצאת במקום טוב באמצע, עם 70 אחוזים העומדים לרשותה. מצד שני, אל תשמחו יותר מדי, טהרן מזנבת בה מאחור עם 69 אחוזים, ורמאללה – כן, קראתם נכון – רמאללה, עם 67 אחוזים. צמוד ומפתיע. ומה עם ירושלים? בירת ישראל הנצחית זכתה לדירוג עגום יחסית, 28 אחוזים בסך הכל. פחות מערים דוגמת פורט סעיד שבמצרים (36%), חרטום שבסודן (52%), וביירות שבלבנון (53%). למעשה, ירושלים מדורגת כרגע במקום החמישי מהסוף.

מצד שני, אם אתם מחפשים לצחוק קצת על חשבון מדינות שלאחרונה נהנו לסגור חשבון עם העם היושב בציון, תשמחו לשמוע שטורקיה אוחזת בשלושה מתוך חמשת המקומות האחרונים: איסטנבול קיבלה רק 3 אחוזים בדירוג הסופי, אנטליה אחוז אחד, ובודרום מקנחת את הטבלה עם אפס אחוזים עגולים ועגומים. הכל כלול? כנראה שלא לטווח ארוך.

 

 

קוד לבוש מציג את מנהלי ההאבים וחללי העבודה בישראל [תמונות]

$
0
0
reut

reut

מאחורי כל האב וחלל עבודה מוצלח עומד מישהו שמנהל אותו ביד רמה. תכירו את האנשים שעובדים יומם ולילה כדי שאלו שהם מאמינים בהם ייגעו בשמיים. הגיע הזמן שנכיר אותם פנים מול פנים, לא?

tomg

צילום: גיקטיים

תום גנוסר, מנכ"לית

ספינת האם: SOSA, מתחם עבודה ומפגש לחברות סטארטאפ, יזמים וגופים מובילים מתעשיית ההייטק.

תאג מי: #טכלונוגיה #בעליחיים #אמנות #מוסיקה #קהילות #ים #DIY

מה לבשתי לפגישה החשובה האחרונה שלי: ג'ינס וטי שירט.

מתאים לי קפה עם: "הצוות של סוסא – רמי ברכה (פיטנגו), ג'וני סאקס (ג'נסיס) וברק פרידור – אנשי החזון מאחורי הפרוייקט שלנו שתמיד מרתק לשוחח איתם וללמוד מהם".

אם הייתי אפליקציה הייתי: Any.Do, "אין יום שאין לי 300 משימות לבצע. תמיד יש לאן לשאוף בתעדוף ויעילות".

קוד פתוח:

נעליים – עמנואל.
מכנסיים – TopShop.
חולצה – חנות קטנה בניו יורק.
ז'קט – Urban Outfitters.

QA: לשמור – מכירים את זה שאנשים מאמצים טרנדים וזה נראה עליהם פשוט מדהים בעוד על שאר בני האדם זה לא? אז תום נמצאת בקבוצה הראשונה. כל הלוק שלה נכון אבל לא מתאמץ, מתאים למשרד אבל גם ליציאה ל-HAPPY HOUR אחרי. לא מחוייט מדי, אבל גם לא זרוק – בקיצור: בול.

לגזור- הייתי שמחה לאיזה שרשרת זהב דקה והרבה מיד-רינג.

Amir-Gelman

צילום: גיקטיים

אמיר גלמן, מנהל

ספינת האם: the junction, אקסלרטור של קרן ההון סיכון ג'נסיס פרטנרס. האקסלרטור מתמקד בחברות עם בידול טכנולוגי לשוק אליו הן פונות, בעיקר חברות Cyber,Big data,BI ועוד.​​​​

תאג מי: #ספורט #מחוץלקופסה כיף# wow #coaching#

מה לבשתי לפגישת משקיעים האחרונה שלי: "למזלי עוד לא שברתי את הראש על זה, אבל בכל פגישת עסקים שבה אני צריך לשכנע, אני לובש מכופתרת טובה, ג'ינס שלא יראה זרוק מידי ולא רשמי מידי ונעלי אלגנט. גם משקיע נורא בבלורית".

מתאים לי קפה עם: פול גרהם, מייסד Ycombinator.

אם הייתי אפליקציה הייתי: Shazam.

קוד פתוח:
נעליים – קסטרו.
ג'ינס – זארה.
חולצה – "מרומא לא סגור על מאיפה".

QA: לגזור – הנעליים, הגזרה יפה אבל צריכות לעבור צביעה מחדש.
לשמור – השילוב של החולצה והג'ינס הוא אחד הטובים שראיתי לאחרונה במדורים.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

שני חבס, Community Manager

ספינת האם: WeWork הרצליה, מספקת את החלל, הקהילה ואת כל השירותים שנדרשים לחברים על מנת ליצור את מפעל החיים שלהם.

תאג מי: #משפחה #אנשים # #טבע #טיולים #בעליחיים #מוזיקה

מה לבשתי לפגישת משקיעים האחרונה שלי: "ג'ינס, טי-שרט ונעלי ספורט".

מתאים לי קפה עם: Jack Ma.

אם הייתי אפליקציה הייתי: Shazam.

קוד פתוח:

ג'קט – חנות AMOR, כיכר המדינה.
טי-שירט וג'ינס – Zara.

QA: לגזור – ג'ינס וחולצה באותו צבע עם כזה ג'קט זה בזבוז. חולצה בצבע תכלת מתאימה פה הרבה יותר.
לשמור – הג'קט, ברור.

קרדיט: לימור רביד

קרדיט: לימור רביד

משה פורת, מנכ"ל ומייסד

ספינת האם: Mesh, האב טכנולוגי הממוקם באזור התעשייה של מודיעין, ובו פועלות כיום 40 חברות טכנולוגיה וסטארטאפים בשלבים שונים.

תאג מי: #יזמות, #נטוורקינג, peopledriven, #techcommunity, #coworkingspace#

מה לבשתי לפגישת משקיעים האחרונה שלי: "חולצה מחויטת בצבע שחור עם מכנסיים אפורים ונעליים שחורות".

מתאים לי קפה עם: גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט. "הטכנולוגיה הישראלית, ההעזה והיכולת לבנות חברה ישראלית גדולה ומשמעותית, מרשימות אותי במיוחד".

אם הייתי אפליקציה הייתי: LinkedIn, "לינקדאין מייצגת עבורי את היכולת של אנשים להציג את עצמם, ליצור קשר על בסיס מקצועי ולצאת לדרך עסקית משותפת. הרעיון של לינקדאין, המאפשר לראות את היכולות המקצועיות של אדם ובכך להרכיב נבחרת מעולה לסטארטאפים וחברות גדולות מתקשר עם מה שאנחנו מנסים ליצור ב-Mesh".

קוד פתוח:

החולצה והג'ינס – קסטרו.
נעליים – Reebok.
חגורה – שוק הכרמל.

QA: לגזור – הג'ינס, גוון כהה היה יותר מחמיא ומעצים את נעלי הספורט הניאוניות.
לשמור – אני לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל נעלי הספורט. הן אשכרה עובדות בלוק המחוייט שהרכבת.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

מאור אלקיים, מנהל

ספינת האם: ביתא, HUB ליזמים עסקיים וחברתיים בבאר שבע. משמש מקום מפגש ועבודה ליזמים, ארגונים ועמותות לשינוי חברתי וכן מספק שרותי ליווי, יעוץ ומנטורינג בהקמת עסקים חברתיים.

תאג מי: #תיאטרון_פלייבק #רהיטי_רטרו #טי_שרט'ס_מצחיקים #באר_שבע #יזמות_חברתית

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "חולצה מכופתרת פסים, מכנסי ג'ינס כהים, נעליים סגורות וכובע קסקט כלשהו".

מתאים לי קפה עם: "היזם/ים של WEWORK".

אם הייתי אפליקציה, הייתי:  "מוכרת? סורק מסמכים בנייד. הכי שימושי. אם צריך להמציא אז אחת כזו שמכווצת זמן כמו ש-ZIP או RAR מכווצים קבצים".

קוד פתוח:

חולצה – יד שנייה אדרת תל אביב.
מכנסיים – מקוריים של אתא (הדוד עבד במפעל והשאיר סטוקים).
כובע – מהשוק בנתניה.
סנדלי שורש – "נראה לי מ'למטייל'".

QA: לגזור – ברור שאת סנדלי השורש. לא עובר אצלי, אבל כנראה שבבאר שבע זה מקובל.
לשמור – הכובע. אני אוהבת סימני היכר, זה גורם לרושם ראשוני להיות בלתי נשכח.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

יצחק חסון, מנהל

ספינת האם: PICO, חלל עבודה משותף ליזמים צעירים בירושלים שמטרתו לחזק ולעודד את הזיקה בין יזמות ויצירתיות בירושלים.

תאג מי: #early_ technology_adopter #likes_to_smile #original_thinker #team_player #i_care

מה לבשתי לפגישת משקיעים האחרונה שלי: "מכנסי צ'ינו, חולצה מכופתרת ורודה עם פסים וג'קט כחול".

מתאים לי קפה עם: ביל גייטס, "אדם שעשה כל כך הרבה דברים טכנולוגיים ועכשיו נותן את עושרו כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר".

אם הייתי אפליקציה הייתי: GPS, "מנסה לעזור לאנשים בדרך".

קוד פתוח:

חולצה ומכנסיים – TM Lewin.
נעליים – Timberland.
הכל השאר – Marks and Spencer.

QA: לגזור – נעלי ספורט (משה מלמטה זה מקרה חד פעמי), נועדו לספורט.
לשמור – החולצה, הצבע שונה ומחמיא לך.

צילום: ליאת שמרלינג

צילום: ליאת שמרלינג

עידן מאיר, מנהל

ספינת האםHubanana, בית לסטארטאפים מבוססי Web/Mobile בשלבים המוקדמים.

תאג מי: #ibeacon #חוויתקניות #בוטסטראפ #יזם #רעננה #קהילה #חומוס #יעילות

לפגישת החשובה האחרונה שלי לבשתי: "חולצה מכופתרת בצבע תכלת ומכנסיים כהים. האמת היא שזה בדרך כלל מה שאני לובש כשמדובר בפגישה חשובה".

מתאים לי קפה עם: "רועי מונין מ-Made in JLM. אמנם כבר נפגשתי איתו, אבל אני חושב שהוא עושה עבודה נפלאה ותמיד כיף לשמוע את מה שיש לו לומר".

אם הייתי אפליקציה, הייתי:  "zik-it, כמובן".

קוד פתוח:

נעליים – ALDO.
מכנסיים – H&M.
חולצה – "מ-Outlet בארה"ב שחברה שלי דאגה לקנות לי. לשמחתי, היא מבינה בסטייל ודואגת לי בעניין הזה כמה שאפשר".

QA: לגזור – החולצה, תשמור אותה לפעם אחרת ולך על צהוב בננה במקום להצטלם עם אשכול.
לשמור – המכנסיים, צבע טרנדי ביותר.


גיוס: enSilo הישראלית מגייסת 10 מיליון דולר; מונעת גניבת מידע בזמן אמת

$
0
0
SMALL

ensilo

3 חודשים בלבד לאחר שהשלימה את גיוס סבב ה-Seed שלה, שהוערך ב-2 עד 3 מיליון דולרים, מודיעה חברת הסטארטפ-אפ הישראלית enSilo על גיוס של 10 מיליון דולר. בניגוד לסטארטאפים אחרים בתחום הסייבר, שמנסים למנוע את הפריצה, מונעת הטכנולוגיה שמפתחת enSilo מהתוקף לגנוב את המידע בזמן אמת.

מיזעור נזקים לאחר הפריצה

בניגוד לגישות המסורתיות של רוב חברות אבטחת המידע, הגישה של enSilo לטיפול בהתקפות מתמקדת בקצה שרשרת התקיפה, כלומר בשלב בו המידע כבר חשוף בפני התוקף. הפלטפורמה מנתחת בקשות לתקשורת ברמת מערכת ההפעלה, תוך כדי שהיא אוכפת מדיניות הגנה מגניבת מידע כבר בזמן בקשת התקשורת הראשונית. כאשר הפלטפורמה של אינסיילו מזהה ניסיון להוצאת מידע על ידי גורם עוין מחוץ לאירגון, היא שולחת התראה לארגון וחוסמת התקשרויות זדוניות החוצה. ההתמקדות בתקשורת יוצאת, מאפשרת מתן התראה בודדת עבור כל איום פעיל, ובכך מונעת את הצרה המוכרת של ריבוי התראות (False Postivie) שמגיעות לצוותי אבטחת המידע. הפלטפורמה שפיתחה החברה יודעת להבחין בצורה מדויקת בין קשרים לגיטמיים לזדוניים, כבר ביצירת החיבור הראשוני, וכך מאפשרת לעובדים להמשיך ולהתנהג בשגרה, גם אם נקודת הקצה שלהם כבר ׳נגועה׳.

את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Lightspeed Venture Partners, והשתתפה בו גם Carmel Ventures שהשקיעה בחברה בשלב ה-Seed. ההשקעה החדשה תשמש את החברה להרחבת פעילותה בשוק הגלובלי, בדגש על צפון אמריקה וכן לצורך פתיחת משרדים בחוף המערבי בארה"ב. כיום מונה enSilo כ-20 עובדים ובכוונתה להכפיל את מצבת כוח האדם שלה עד סוף 2015 ולהכפילה שוב בשנת 2016.

בתגובה לגיוס מסר רועי קתמור, מייסד-שותף ומנכ"ל enSilo: "באותו האופן שבו ניתן לחולים כרוניים טיפול המאפשר להם להמשיך לנהל את חייהם כסדרם, על ארגונים להניח מצב של הימצאות מתמדת של תוקפים בתוך הרשת האירגונית ולהיות מסוגלים להמשיך לפעול כרגיל גם תחת התקפה. אנו משנים לחלוטין את צורת החשיבה ומטים את מרכז הכובד, מניסיון לחסום את איומי החדירה הבלתי פוסקים, להתמקדות במניעת הנזק ומניעת גניבת מידע מהארגון בזמן אמת".

דוד גוסרסקי, שותף ב-Lightspeed Venture Partners מסר בתגובה לגיוס: "אנו שמחים להשקיע בחברה שהפתרון החדשני שלה מעניק לארגונים וחברות את הטוב ביותר משני העולמות. מצד אחד, הביטחון שהמידע מוגן באופן מלא ומצד שני הידיעה שאפילו אם תהיה התקפה ממוקדת, החברה תמשיך לפעול כרגיל בזמן הטיפול באיום". גוסרסקי גם יצטרף לדירקטוריון של enSilo.

וידאו: הפיץ' של enSilo ב-30 שניות

 

זו הסיבה שנכשלנו עם NetBus ו-Ototo [טור אורח]

$
0
0
netbus

ototo

שמעון תוהמי (24), מגדיר עצמו כיזם בתחילת הדרך. תוך כדי השירות הצבאי היה ממייסדי אפליקציית האוטובוסים הפופולרית NetBus שלימים הפכה לאוטוטו – היום הוא אחד ממייסדי שירות PlaceME.

לפני כשמונה חודשים אוטוטו הודיעה על הפסקת פעילותה. הכל קרה נורא מהר – חילוקי הדעות בינינו לבין המשקיעים הקיימים, המזומנים שאוזלים ההחלטה להתפצל כל אחד מהיזמים לדרכו. בסופו של דבר, הטעות העיקרית שלנו הייתה אותה הטעות ש-95% מהיזמים מבצעים יום יום – להיות בטוחים מהו הפתרון אותו השוק רוצה, ולשבת ולפתח אותו.

הסיפור שלי עם עולם הסטארטאפ מתחיל שהייתי בן 19, דוד וטין שותפי לחדר ביחידה (עוקץ) ואני החלטנו לפתח משהו ביחד, לא ידענו בדיוק מה אבל החלטנו שעושים משהו ביחד. דוד הכיר לי את שניר, שותפי כיום, ואני הכרתי לדוד את ליאב וכך הפכנו לצוות עוד לפני שידענו את משמעות המילה.

הרעיון של נטבס הגיע מהר מאוד והיה גם טבעי מאוד – ארבעה חיילים שמחכים לאוטובוסים, בטח לא היינו החיילים הראשונים שחשבו על זה. אבל היינו הראשונים לפעול. יצרנו קשר עם משרד התחבורה והצלחנו להרים מוצר בעזרת כל הכסף שהיה לנו כשהשתחררנו. טעות קלאסית של יזמים מתחילים, לעולם אל תשקיעו כסף משלכם.

מה הייתה הטעות ב-NetBus?

נטבס כיוונה לשוק הישראלי בלבד, פיתחנו את האפליקציה מראש של חיילים והיה נוח לנו להישאר באיזור הנוחות שלנו. לאחר שהבנו את זה התוודענו לראשונה למושג\קונספט אשר כל יזם צריך להכיר עוד לפני ביצוע הרעיון הראשון שלו – פיבוט (Pivot).

הרבה יזמים מתחילים נכנסים לעולם הזה בדלת הלא נכונה, כל מי שמתיימר לקרוא לעצמו יזם צריך לשאול את עצמו האם הוא מוציא לפועל רעיון מסוים או מוציא לפועל רעיונות נקודה. זה כל ההבדל, אנחנו נכנסנו להוציא לפועל רעיון מסויים והיה לנו מזל גדול מאוד שאחרי פיתוח כל כך ארוך הרעיון הזה פגש צורך ממשי אך המזל לא משחק כל הזמן, הצלחנו לבשל הצלחה אבל לא היה לנו מושג מהו המתכון.

זה היה הזמן לפיבוט, פיבוט או ״מיפנה״ מתאר שינוי קיצוני במוצר על מנת לבדוק הנחת יסוד מסויימת.
לדוגמא, בנטבס הנחת היסוד הייתה שאנשים יורידו אפליקצייה שתגיד להם מתי האוטובוס מגיע בדיוק. למזלנו מבט חטוף בתחנות האוטובוסים בארץ הספיק כדי לאמת הנחה זו וזה בדיוק מה שהכשיל אותנו, הרבה פעמים השוק צריך משהו שאינו גלוי כל כך כמו זמן אמת של אוטובוסים וזה מה שמביא אותנו לסיפור אוטוטו.

עשינו פיבוט. אוטוטו תוכננה סביב הנחת היסוד שזמן אמת בלבד לא מספיק לאנשים והם רוצים לדעת איך להגיע ממקום למקום. כמו ילדים טובים ובדיוק כפי ש”למדנו” בנטבס ישבנו לפתח 8 חודשים מוצר של סביב הנחת היסוד הזו. בדיעבד הטעות שלנו הייתה ברורה, הנחת היסוד אמנם היא שזמן אמת בלבד לא מספיק לאנשים והם רוצים דרך להגיע ממקום למקום.

לקח לנו יום אחד להוכיח את החלק הראשון של ההנחה, לאנשים באמת לא מספיק זמן אמת בלבד אבל החלק השני היה בעייתי, התחלנו להיתקל בשאלות כמו מה בדיוק חסר להם? המידע? כי שמנו הכל שם. הכוונה קולית? מפות? אמינות? אני אגלה לכם סוד, זה לא באמת משנה. השאלות האלו היו יכולות לעלות אחרי שבוע, אבל הבנו שברגע שישבנו לפתח ניתקנו כל קשר עם המציאות, נתק שנמשך כ-8 חודשים, ההנחה נותרה תלויה ואין מי שיבדוק אותה.

טסנו לסן פרנסיסקו, ארבעה יזמים פיבוט שלישי

גילינו שאנשים רוצים להגיע הכי מהר ממקום למקום, לא מעניין אותם איך, העיקר שזה יהיה מהר יותר מכל אופציה קיימת. החלטנו שאנחנו עושים את זה, בדקנו זמנים מהרכבת בסן פרנסיסקו למרינה והרמנו שאטל שעשה נסיעות משותפות – לא היה מוצר, לא היה עיצוב, לא היה שיווק (חוץ מכמה בנות עם שלטים ברכבת אולי) ולא נכתבה שורת קוד אחת! השטאל היה מלא, שלוש נגלות 14 אנשים בכל פעם – המוצר עבד, לא התוכנה, המוצר.

בפיבוט האחרון נגמר לנו הכסף, וזה הלקח הגדול ביותר שלמדנו, אנחנו הספקנו לשנות את המוצר באופן אגרסיבי 3 פעמים לפני שהמזומנים אזלו, וזה לקח לנו מעל לחצי שנה בכל פעם.

היום הדברים שונים, אני ושניר (גם מאוטוטו, נשארנו יחד) נמצאים כאן, סאן חואן דל סור של ניקרגואה שבמרכז אמריקה (למה? זה כבר לפוסט אחר) חיים ומתחזקים סטארטאפ אשר קיים שמונה חודשים בלבד וכבר עבר עשרות שינויים גדולים קטנים ותפיסתיים.

אקזיט: צ'קמרקס הישראלית נמכרת לפי שווי של 100 מיליון דולר

$
0
0
checkmarx

checkmarx

מאת אסף גלעד, כלכליסט.

אקזיט נוסף בענף הסייבר הישראלי: קרן ההון הפרטית האמריקאית אינסייט (Insight Venture Partners) רוכשת את השליטה בחברת אבטחת האפליקציות הישראלית צ'קמרקס (Checkmarx) לפי שווי של 100 מיליון דולר. לפי ההערכות, אינסייט רוכשת כ־60%–70% ממניות צ'קמרקס.

בחברה הושקעו כ־8 מיליון דולר, כך שהרכישה מתבצעת במכפיל נאה, אך בסכום נמוך ביחס לוותק של החברה. צ'קמרקס נוסדה בשנת 2006, הפכה למעבדת הבדיקות של חברת סיילספורס האמריקאית וייצרה מזומנים בהיקף של מיליוני דולרים בשנה, אך התקשתה לייצר שווי של מאות מיליוני דולרים.

המכירה לאינסייט מותירה את צ'קמרקס כיחידה עסקית עצמאית באופן יחסי, השומרת על נייטרליות בעולם האפליקציות. מכירה לענקית טכנולוגיה כמו סיילספורס או גוגל היתה "צובעת" אותה בצבעים של הרוכשת ומפריעה לעסקיה עם המתחרות.

infoL

מתקנים בזמן הפיתוח

צ'קמרקס פעילה בשוק הצומח של אבטחת המידע לאפליקציות. היא מתמקדת בסריקה אוטומטית של קוד הפיתוח ובאיתור פרצות אבטחה תוך כדי תהליך הפיתוח, וכן בבדיקת תאימות הקוד לדרישות האבטחה של הארגון. היתרון הגדול של צ'קמרקס על פני המתחרות טמון ביכולתה להתריע על בעיות אבטחה תוך כדי כתיבת הקוד ולחסוך את תהליך הבדיקה והתיקון שעלולים לקחת זמן רב לאחר תום הפיתוח. השירות מתאים במיוחד לאפליקציות שמוציאות גרסאות בקצבים מהירים ובזמן קצר. החברה מתמודדת מול תחרות הולכת וגוברת כבר מספר שנים מכיוונן של ענקיות כמו HP ויבמ, אך גם מחברות קטנות יותר דוגמת Veracode ופרפקטו מובייל הישראלית.

בחברה מושקעת אחת מענקיות התוכנה הארגוניות בעמק הסיליקון, סיילספורס, שמפתחת תוכנות לשימוש ארגוני על הענן. במסגרת ההשקעה, שהוערכה אז בכ־4–5 מיליון דולר, הפכה סיילספורס את צ'קמרקס לספקית מרכזית של בדיקות עבורה. ניתן להניח אף שסיילספורס הציעה הצעת רכישה לצ'קמרקס, אך החברה האמריקאית נוהגת לתת הצעות רכישה בשווי נמוך מאוד בדרך כלל. על פי רשם החברות, סיילספורס מחזיקה בכ־6% ממניות צ'קמרקס. אם תושלם המכירה, תאבד סיילספורס את אחזקותיה בסטארט־אפים ישראלים. סיילספורס מחזיקה כבר במרכז פיתוח ישראלי המפתח לה טכנולוגיות הצפנה למידע המועבר בענן, המבוסס על הסטארט־אפ נבאחו שאותו רכשה ב־2011.

רכישה ראשונה לאינסייט

333צ'קמרקס הוקמה ב־2006 בידי מתי סימן במסגרת חממת ניות, שהיתה אז בבעלות האחים עופר ואודי אנג'ל. ב־2011 מכרה קבוצת עופר את חממת ניות לאבי גולדסובל, והיא פעילה כיום כחממת חברות בתחום מדעי החיים בהובלה טכנולוגית של פרופ' מוסא יודעים. עם זאת, קבוצת עופר שימרה את אחזקותיה בחברה באמצעות חברת XT הייטק, לשעבר עופר הייטק, ולפי רשם החברות מחזיקה כ־37% ממניות צ'קמרקס ונחשבת לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה.

מייסד החברה וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, מתי סימן, הוא יוצא יחידת סייבר צה"לית וכיהן בעברו גם כיועץ אבטחת מידע במשרד ראש הממשלה. על פי רשם החברות הוא מחזיק המניות השלישי בגודלו בחברה עם כ־13%. מנכ"ל החברה הוא עמנואל בן זקן, שבעבר כיהן בתפקידי ניהול פיתוח בחברות כמו EPI שנמכרה למנטור גרפיקס ו־ARC סמיקונדקטור שיצאה להנפקה בלונדון בתחילת שנות האלפיים. בחברה השקיעו גם הקרן האמריקאית K1 קפיטל (31%), וכן אינטליג'נט ווב היפנית (4%).

קרן אינסייט פעילה בהשקעות בישראל עוד מ־1995 אך מעולם לא רכשה כאן חברה בשלמותה. כל השקעותיה כאן נמכרו או הונפקו, הגדולות שבהן הן Wix שהונפקה בנאסד"ק ו־Mediamind שנמכרה בכחצי מיליארד דולר ל־DG.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

 

 

שידוך טכנולוגי: הצצה למשרדים של EveryMatch [תמונות]

$
0
0
EveryMatch
צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

לא כל יום נתקלים במשרדים של סטארטאפ שהקדיש מחשבה ואפיין את מרחב העבודה עם חוש הומור ובהתאם לאווירה ותחום פעילותו. הכירו את EveryMatch, פלטפורמה למציאת שותפים וניהול פעילויות ואירועים המותאמת בדיוק לצרכי הקהילה ו/או החברה. מדובר בחברת תוכנה הפועלת בטכנולוגיית PAAS platform as a service ומציעה את השירות לקהילות קיימות בארץ ובעולם לטובת חברי הקהילה (משתמשי הקצה). ספוילר: בשבועות הקרובים החברה תשיק את הפלטפורמה כאפליקציה עצמאית שתימכר לחברות כאפליקציה ממותגת כשירות (IOS & roiddAn).

מרכז הפיתוח וההנהלה של החברה, שהוקמה בשנת 2012, יושבים בישראל, בנוסף למשרדים באנגליה וצרפת ועד היום הושקע בחברה מעל ל-4 מיליון דולר והיא נמצאת בשלבי גידול והתרחבות.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

תכנון ועיצוב המשרד נעשה על ידי מייסד החברה ניר ירון והמנכ"ל אבירם גנות, שצירפו לטובת העלאת הרעיונות גם את רועי ירון, המעצב הגרפי ומנהל המותג. את התהליך ליוותה אילנית אופיר, מעצבת פנים, שתמכה בתהליך ועזרה לבחור את הפריטים הייחודיים לכל אחד מהחללים במשרד.

מאחר ו-EveryMatch מתעסקת בתחומי עניין ופעילויות לשעות הפנאי, הקונספט שילב את התחומים המדוברים הן ברהיטים ועד לבניית החללים. לדוגמה, צוות הפיתוח היושב ב-Open Space עוצב כדירת שותפים המחפשים שותפים אידיאליים עבורם, דלתות המשרד אופיינו לפי פעילויות שונות כגון ספורט, מוזיקה, טיולים, לימודים ועוד.

קצת על כל חדר: ה-Match Cafe על תקן "DIY וגם Vegan Friendly פה". חדר פנאי ובידור משמש לחובבי האמנות, סרטים, תיאטרון, הופעות חיות עם אנשים שאוהבים את זה כמוך. חדר לימודים וחדשנות בו יושבים המוחות מאחורי המוצר והעיצוב. חדר שותפים לדירה "כי יש דברים שבהם ה-Match קריטי". חדר עסקים הוא המקום שבו השותפים מתאימים, אז לא רבים על כסף ועל דרך וחדר יזמות בו תמיד צריך לחשוב, לשאוף גבוה ולמצוא את האנשים הנכונים להגיע איתם לשחקים.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

באיזו פעילות תבחר היום?

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

הפינה הכי שווה במשרד היא הסלון שמתפקד על תקן חדר הישיבות ומרכז התקשורת מול המשרדים בחו"ל. בין לבין הוא גם משמש להפוגות קצרות של משחקי פלייסטשיין, הקרנה של משחקי כדורגל ומירוצי מכוניות האהובים על העובדים.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

ואם במשחקים עסקינן, אם לא תמצאו את העובדים בחדר הקודם הם בוודאי יהיו בחדר הביליארד שלפי שמועות הוא המקום הטוב ביותר לפתירת בעיות וקיום דיון אמיתי.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

מיתוג זה הכל בחיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

ניחושים כמה הוא הכניס?

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

נתפסו ב"דיון"

ליאב דויד, 36, מנהלת פיתוח עסקי

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

אלינור ועקנין, 27,  QA

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

אוטוטו סופ"ש אה?

אלכסנדר דאחשליגר (ימני), 38 , מעצב גרפי וליאב דויד (שמאלית), 36, מנהלת פיתוח עסקי.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

חדר המוזיקה המשמש גם כאולפן הקלטות כי "אין כמו לסיים את יום העבודה בווליום גבוה".

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

מקום מרכזי נוסף בחברה הוא ה-CAFFE בו מתקיימים אירועי החברה וכמובן לב המשרדים בו נפגשים העובדים מדי יום.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

שלא יהיה לכם ספק שגולת הכותרת הם דווקא השירותים שהעלו בי חיוך גדול וגרמו לי לתעד גם לאינסטגרם האישי. כי מקוריות זו לא מילה גסה.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

מאחר וקהל היעד העיקרי של החברה הם קהילת חובבי הספורט, הצעד הבא בשדרוג המשרדים יהיה חדר כושר ואם להיות חמדנים אז גם ג'קוזי על הגג. בנוסף, ישמחו החברים במשרד לשדרוג רמת הקולינריה על ידי אמצעי בישול מתקדמים כגון כיריים ותנור.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

ונסיים בפרגון הקבוע, החברים ב-EveryMatch בחרו לתת את הכבוד ל-WIX, "שהוצגו במסגרת הכתבה בגיקטיים ונראו מושקעים ומקנים את האווירה הנכונה לתחום הפעילות שלהם, וכמובן הנוף המאלף ממנו נהנים. מעבר לזה כל מקום שמאפשר לעובדים להביא איתם את בעלי החיים שלהם למשרד, מקבל אצלנו מיד המון נקודות זכות".

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

>> למדורים נוספים של הצצה למשרדים

5 שלבים שיחזירו את השליטה ויקפיצו את התפוקה בסטארטאפ

$
0
0
shutterstock focus

shutterstock focus

הפוסט נכתב על ידי צוף בן אליעזר, מנהלת לקוחות ב-PowerLink.

כל כך הרבה פעמים אנחנו נזכרים מאוחר מדי. מאוחר ​מדי להתקשר לסבתא, ​יום ה​הולדת שלה כבר היה לפני שבוע; מאוחר מדי לקנות את המוצר שממש רצינו, כי הוא כבר אזל במלאי; מאוחר מדי להמציא את הסטארטאפ שתמיד רצינו להמציא, כי מישהו אחר כבר עשה זאת לפנינו. אבל אם סוף סוף הספקנו, הקמנו עסק, הרמנו סטארטאפ, העלנו אפליקציה לאוויר ​-​ ​זה בדיוק הזמן להפסיק להיזכר מאוחר מדי. ניהול תהליכים באמצעות מדדים עסקיים הוא הפתרון הנכון למי שרוצה להפסיק לפספס ולהתחיל לראות את העסק שלו בגובה העיניים.

מה זה אומר?

בכל יום בעלי עסקים מתמודדים עם סיטואציות שמאתגרות את העסק שלהם. כשהאתגרים מפסיקים להגיע הם מחפשים אותם בעצמם על מנת לגדול ולהתפתח. רבים מהם פועלים באסטרטגיה של כיבוי שריפות ומתמודדים עם כל צרה ברגע שהיא מגיעה בצורה הטובה ביותר שהם יכולים. אך כשהצרה תוקפת שוב הם לא שמים לב לדפוס החוזר והיא עלולה לחזור בצורה רציפה למשך זמן רב. צורת הפעולה הזו נכונה גם לתהליכים הקורים בעסק בשגרה ולא רק לבעיות שצצות על פני השטח. ​ניקח לדוגמא משתמשים חדשים באפליקציה ​-​ יכול להיות שבכל יום ראשון מספר ההורדות גדול משמעותית בהשוואה ל​שאר ימי השבוע​,​ יכול להיות שהמשתמשים מגיעים בכמויות מהקמפיין הממומן בפייסבוק, אבל רוב התקציב מושקע דווקא בגוגל. עבודה באמצעות מדדים עסקיים מסייעת להעמיד את כל הנתונים האלו מול העיניים באופן קבוע והופכת את הצפייה בהם לעניין שבשגרה.

צורת העבודה הזו לא רק נכונה יותר מבחינה לוגית אלא גם מבחינה פסיכולוגית. העבודה היום יומית מול המדדים מכניסה אותנו לנהיגה מתמדת ​בהילוך חמישי​ מ​בלי לעבור אף פעם לניוטרל: אנחנו תמיד רואים במה אנחנו טובים, במה אנחנו לא, ​היכן ניתן להשתפר וכיצד. בדרך זו העסק יישאר תמיד במגמת עליה.

לאחר שהמדדים העסקיים יהפכו לעניין שבשגרה, נקודות החוזק והחולשה של העסק יהפכו ברורות הרבה יותר וטרנדים בעסק שלא משכו קודם לכן תשומת לב יהוו עמודי טווח בפעילות העסקית. מהם אותם טרנדים? גלים, אם תרצו לקרוא להם כך, של פעילות עסקית רוויה. נהירה של לקוחות חדשים בפרק זמן מסויים, דרישה גוברת לאלמנט מסויים במוצר או נטישה שהופכת להיות קבועה.

לצערנו הרב, לא נמצא מדריך לבניית המדדים הללו באינטרנט, מהסיבה הפשוטה שהמדדים הם אינדווידואלים לכל עסק ועסק. ובכל זאת, קיימים כמה שלבים שיתאימו לכולם ויעזרו בבניית מדדים עסקיים נכונים לסיוע בתהליכים השונים שכולנו מתמודדים איתם.

1. הגדרת הנתונים

ראשית, חשוב לדעת מהם הנתונים העומדים לרשותנו לצורך בניית המדדים. בשלב זה אין צורך בנתונים עצמם אלא רק בסוג הנתונים החשובים לבניית המדדים. סוגי נתונים מייצגים את המידע שנוכל להשיג בסוף התהליך הזה, למשל פירוט הורדות, סוגי משתמשים, תדירות שימוש ועוד. יש לחשוב לעומק ולהגדיר כל נתון ונתון בלי לעשות הנחות כיוון ​ש​המידע שיתקבל יסייע לנו בהמשך.

2. הצבת תנאים מגדירים לנתונים

כל נתון ממנו נרצה לשאוב מידע לא שווה כלום בלי תנאי שמגדיר אותו, שקובע איך הוא הופך למדד למעשה. אם בשלב ראשון הגדרנו שאנחנו רוצים למדוד פירוט הורדות, כעת עלינו להחליט מה התנאי למדד הזה – הורדות על פי יום בשבוע או על פי שבוע שלם? הורדות של כלל המשתמשים או רק של משתמשים ספציפים, בקבוצת גיל מסויימת למשל? קיימ​ות​ אינספור אפשרויות לתנאים, אבל בשונה מהגדרת הנתונים שעשינו קודם בשלב זה יש להיות מאוד ספציפים ולבחור רק את התנאים שיתנו לנו את המדד המדויק ביותר עבורנו. התנאים הללו הם דינאמיים כמובן ובהמשך הדרך נלמד אילו תנאים הכרחיים יותר ואילו פחות.

3. בניית המדד

כעת, אחרי שהגדרנו מהם הנתונים אותם אנו רוצים לאסוף ואיך אנחנו הופכים אותם למדד בעזרת תנאים יש לבנות את הדרך בה המדד יוצג בפנינו באופן מתמיד כדי שיהפוך לחלק משגרת היום-יום שלנו. ניתן לחלק לכל תנאי רשימה משלו או ליצור גרפים שיציגו את הנתונים בצורה ויזואלית וברורה יותר. בנייה של רשימות או גרפים כאלו פשוטה מאוד עבור מי שעובד במערכת ניהול לקוחות או עבור מי שמכיר את טבלאות האקסל שלו בצורה מלאה.

4. ניסוי, טעייה ושיפור

בשלב זה אנחנו לוקחים את המדדים שלנו לנסיעת מבחן. כדאי לעבוד איתם חודש לפחות ובסופו להחליט האם הם עשו את העבודה, שיקפו את המצב וסייעו לשיפור התהליכים בעסק. במידה ולא, יש לשנות את התנאים כדי ליצור מדד חדש. אם גם זה לא עוזר אולי הנתונים שהוגדרו בשלב ראשון הם לא רלוונטיים ויש לבחור נתונים חדשים. בסופו של דבר ימצא המדד הנכון שיסייע בבניית תוכנית עסקית ובהרצת התהליכים בחברה.

5. עבודה קבועה

לכל עסק יש את השיטה הנכונה עבורו להפוך את המדדים לעניין שבשגרה. אפשר להכניס אותם לישיבות הצוות השבועיות או להציג את הגרפים שלהם במסך לאורך כל היום. מה שחשוב הוא שהמדדים ירחפו מעל העבודה ומעבר לכך – ינחו ויובילו אותה.

רגע לפני שקופצים לאתגר הבא, לתהליך הבא, לשלב הבא – מדדים עסקיים יכווינו את הדרך הנכונה וישאירו את הגרפים במגמת עלייה. אם הגרף ירד לפתע לפחות נראה את זה מול העיניים ונוכל להעלות אותו מיד למעלה.

קרדיט תמונה: focus via shutterstock

Viewing all 5527 articles
Browse latest View live