![google i/o]()
![מומחי עיצוב מרחבי העולם קובצו ב"גראג'" של גוגל (צילום: נדב ריקובר)]()
מומחי עיצוב מרחבי העולם קובצו ב"גראז'" של גוגל (צילום: נדב ריקובר)
מאת נדב ריקובר, מבעלי Rikover, מנטור בתוכנית Google Launchpad לסטארטאפים, Google expert ו-Design sprint master.
בשבוע שעבר, סמוך לכנס Google I/O השנתי, הוזמנתי עם עוד כ-30 מעצבי ומאפייני חווית משתמש מובילים ומנטורים מתכנית Google Launchpad מרחבי העולם לסדנה מיוחדת אותה אירחה חברת גוגל במטה הראשי של החברה, הממוקם ב-Mountain View, קליפורניה. הסדנה נערכה בחדר שנקרא "הגראז'" וזו הפעם הראשונה בה מעבירה גוגל את האקדמיה ל-Design sprint לאנשי מקצוע שאינם חלק מהחברה במטרה להסמיך אותם כ-Design sprint masters.
את הסדנה המיוחדת (אליה יש רשימת המתנה של כ-140 מעצבים מתוך חברת גוגל) הנחו מספר מעצבים מובילים מהחברה, שהציגו את התאוריה והפרקטיקה של ה-Design sprint – מתודולוגיה שפותחה בגוגל Ventures, זרוע השקעות הון הסיכון של גוגל, אשר עושים בה שימוש בפיתוח חברות ההזנק המושקעות בזרוע, בינהן Pocket, Uber, Foundation Medicine, Slack, Nest, כמו גם במוצרי החברה, בינהם במתקן המסווג Google X בו אחראים על הפיתוחים פורצי הדרך של החברה.
בכתבה אשתף איתכם נקודות מרכזיות בהבנת התהליך, שיתרמו לכם בחשיבה ליצירת דרכים חדשות להתמודדות עם הנגשה של טכנולוגיה חדשה למשתמשים שלכם ופתרון אתגרים בממשק משתמש.
מה זה בכלל Design sprint
ה-Design sprint הינה מתודולוגיה המתמצתת חודשים של פיתוח דמו ורעיון למוצר אינטראקטיבי חדש או כיוון למוצר קיים, ודוחסת אותם לתוך שבוע אחד בלבד במהלכו הצוות בונה אב טיפוס אשר דרכו ניתן לענות על שאלות היתכנות עסקית והכדאיות שבפיתוח הרעיון שלהם למוצר באמצעות כלי עיצוב ובדיקת הרעיון תוך שימת דגש על משתמשי הקצה במרכז. המתודלוגיה תורמת לצוותים בסיעור מוחות פורה, פיתוח חשיבה רעיונית, חדשנות, מודלים עסקיים, חשיבה עיצובית ועוד. תוך 5 ימים, הצוות יישם את שלבי התהליך הפשוטים: הבנה והגדרה, סטייה מהרעיון המקורי, קבלת החלטות, יצירת אב טיפוס ותיקוף הרעיון.
![גרפיקה: מתוך האתר Google developers - Design sprint]()
גרפיקה: מתוך האתר Google developers – Design sprint
הבנה והגדרה
ראשית, מגבשים את הצוות, המנכ"ל, מנהל המוצר, מנהל השיווק, המעצב, המפתח – כולם שווים בני שווים.
בשלב הראשון של התהליך נבין את המודלים והיעדים העסקיים של המוצר, המדדים השונים להצלחת המוצר, היכולות והאתגרים הקיימים והפתרונות שיתאפשרו בעתיד הלא רחוק, נראיין את המשתמשים אליהם מיועד המוצר תוך התמקדות בפתרון אלטרנטיבי שהמשתמשים אימצו לעצמם בפתרון הבעיות, נגדיר פרסונות ונמפה את בעלי העניין במוצר, נכיר את המתחרים הישירים והמגמות בשוק.
לאחר שהבנו את המרכיבים השונים ואת תיחום המוצר, נחלק את הרעיונות הראשוניים שלנו לקטגוריות מרכזיות ונגדיר את תזרים השימוש המרכזי במוצר ואת התהליך שבאמצעותו יהפכו משתמשים חדשים במוצר למשתמשים מנוסים ומסורים.
ישנם מוצרים שיתפסו בעיני המשתמשים כ"כיפיים" או "נוחים לתפעול", כיצד הייתם רוצים שהמשתמשים יתארו את המוצר שלכם? במה הוא שונה ומה מבדל אותו מהמתחרים? לצורך כך, נגדיר את התיאורים הנכונים והמדויקים ביותר למוצר. בסופו של התהליך, ניתן למשתמשים הפוטנציאליים להגדיר את ה-prototype ונשווה לרשימה המקורית שהגדרנו.
Diverge והחלטה
כעת, כשהבנו והגדרנו את המוצר, את המשתמשים השונים והאתגרים העיצוביים, נעצור את התהליך (כן כן!) ונסטה ממנו לטובת יצירת שרטוטים מהירים וחופשיים של רעיונות "נקיים" מביקורת במימוש ממשק המשתמש של המוצר – כאן הכל אפשרי ואין מגבלות כלל.
לאחר שסיימנו, נבקש מהצוות לתלות את השרטוטים שלהם על הלוח ועל כל משתתף לבחור את הרעיונות המעניינים ביותר לדעתו. הרעיונות שקיבלו את מירב הקולות ימשיכו לשלב הבא של יצירת ה-Prototype.
כדי לעודד את המשתתפים לבחור בצורה ניטרלית ולא מוטת, ניתן "למנות" כל משתתף לתפקיד שונה, לדוגמה: האופטימיסט, הפסימיסט, הטכנולוג, הרעיונאי ועוד.
![(צילום: נדב ריקובר)]()
(צילום: נדב ריקובר)
יצירת Prototype
הצוות החליט על הרעיונות המרכזיים וכעת נשתמש בטכניקת ה-Rapid prototyping העוזרת לנו לשרטט את הרעיונות שלנו בצורה מהירה ומבלי לבזבז זמן יקר ומשאבים ובכך להבין בצורה יעילה ביותר לאלו רעיונות יש פוטנציאל ולאלו ישנם את הסיכויים להיכשל. בגוגל מציינים שהטכניקה איפשרה להם ליצור בתוך שעתיים בלבד את האב טיפוס הראשון של ה-Google Glass.
על כל חבר צוות לקחת נייר, לקפל אותו ל-8 חתיכות שוות ולשרטט 8 רגעים מרכזיים בחווית השימוש של המוצר, הכוונה בשרטוט "רגעים מרכזיים" היא: שרטוט שלדי של מסך, רכיב בממשק והגדרת האינטראקציה איתו או ציור של הסיטואציה בה ישתמשו במוצר.
תיקוף הרעיון
זהו השלב החשוב ביותר בו הצוות נותן תיקוף לרעיונות שנבחרו. על הצוות להציג את ה-Prototype בפרזנטציה קצרה ולבדוק את ה-Prototype על משתמשים אמיתיים ובכך לגבש תובנות וללמוד אלו רעיונות עובדים ואלו לא. בבדיקות המשתמשים נשאל שאלות שונות שיעזרו לנו להבין מה המשתמשים אוהבים ומה לא, מה הם ירצו לשפר והאם הרעיונות עונים להם על הצורך.
מרכיב משמעותי נוסף בתיקוף הרעיון הוא האחראי על קבלת ההחלטות בצוות או בחברה, בדרך כלל מדובר במנכ"ל החברה או המשקיע המרכזי. המשוב של אותו אחראי הכרחי בהצלחת הספרינט.
גם את המפתחים לא שכחו. אלה יסקרו את הרעיון בהיבטים הטכניים, יתנו את התיקוף מהצד הטכנולוגי, וידונו בדרכים לפתרונות הטכניים במימוש הרעיון לממשק.
![מתחם ה-Rapid prototyping בכנס Google I/O (צילום: דנה ברון-כהן)]()
מתחם ה-Rapid prototyping בכנס Google I/O (צילום: דנה ברון-כהן)
ספרינט של שעה ב-Google I/O
במהלך כנס Google I/O, הקצתה גוגל שטח במתחם בו נערך הכנס לטובת סדנה של יצירת אבי טיפוס מהירים עם מומחי UX/UI בסשנים של אחד על אחד, שערכו כשעה ותרמו למשתתפי הכנס בשיפור הרעיונות שלהם למוצרים ועזרו בפתרון אתגרים בעיצוב ממשקי המשתמש של המוצרים שלהם. בסשנים, למדו המשתתפים טכניקות במחקר משתמשים, שרטוטים מהירים של אבי טיפוס וכמובן את אבני הדרך המרכזיים של ה-Design sprint.
(אתר ה-Design Sprint מתוך Google Ventures)
וידאו: Design Sprints at Scale