חברי Minute מדגימים. רק למה לכלב אין?

לא לשווא מככבות חולצות הסטארטאפ כחלק מהסטריאוטיפ הטלוויזיוני של הסטארטאפיסט וכך יצא לנו לראות קולקציה שלמה ב"עמק הסיליקון" המדוברת לצד "ארץ נהדרת" המקומית. לכן החלטנו לצאת ולבדוק האם האג'נדה של לבישת החולצה לכל פגישת משקיעים, כנס מינגלינג וגם ליציאה לבר השכונתי משתלמת או שאולי היא בכלל מזיקה?

כמו כל טרנד טוב, הכל מתחיל מעבר לים. קורי סקלר, מקים Dudes In Startup Shirts Tumblr (אם לא הקלקתם עליו הפסדתם רגע של שעשוע), מתעד את הסביבה שלו בסן פרנסיסקו שהוצפה בסטארטאפיסטים על חולצותיהם. סקלר הסביר ל-ReadWrite כי אין שום דבר אינדווידואלי בחולצות או לובשיהן וכי מדובר בהתגלמות הנורמליות במובן הרע של המילה. לטענתו יש שתי סיבות מרכזיות לטרנד, "ראשית כי אין להם מושג איפה ואיזה בגדים לקנות על אף שהם מרוויחים יותר מ-99% מהאנשים בעולם" ושנית כדי לקדם את הסטארטאפ שלהם. אם הסתכלתם על הקולגה מימינכם, נתתם בו מבט מאוכזב ואז קלטתם שאתם לבושים אותו דבר, תתעניינו לשמוע עוד כמה דעות בנושא החם. רוסטי פורסטר, מחבר הניוזלטר הטכנולוגי Today In Tabs ומקים Kuro5shin, נמצא בסקלה השלילית בכל הנוגע לעניין, "מה שאני מוצא מביך אצל לובשי החולצות הוא הצורך למסגר את עצמך על ידי הדפסת מילים על החזה". "'אני רוצה שתראו באיזו חברה מפורסמת אני עובד / מעריץ!'", הוא לועג. אדם נאש, כותב הבלוג Psychohistory, מסביר את טרנד הטי-שירט בפוסט שהוקדש לנושא, לפיו, טי-שירטס הם חלק מתרבות שבאה לעשות אצבע משולשת לאלו שרצו שאנשי התוכנה יתלבשו כמו "תומאס אנדרסון" מהמטריקס בעוד הם בכלל רוצים להתלבש כמו ניאו.

הופתענו לגלות כאשר שאלנו יודעי דבר בתעשייה המקומית כי הרוב דווקא בעד התופעה המדוברת אך עם הערת שוליים. "אני חושבת שזה נותן לעובדים להזדהות יותר עם החברה, מסייע לחברה להיות יותר מוכרת ועוזר לשבור את הקרח בהרבה מקרים", מספרת איריס שור, Co-founder and VP marketing ב-Takipi. "אנחנו הלכנו צעד אחד קדימה ויש לנו את ה 'טקיפוצ'ונים' עם אוזני מפלצת שונות לכל אחד מהעובדים". יזם סדרתי אחר, ישי גרין, מי שמוכר לכם בעיקר בזכות חולצת הסטארטאפ האחרון שלו Soluto, דווקא לוקח את צד הנגד. "הנושא די משעשע ת׳אמת. הדבר הראשון שחשוב לי להגיד בנושא זה שללכת עם חולצה של חברת היי-טק זה lame. החולצה של סולוטו יושבת אצלי בארון ולא יצא לי להגיע אליה כי הכביסה תקתקה בקצב הגבוהה מכמות החולצות היפות שלי", הוא צוחק. "שבוע שעבר קמתי בבוקר והבנתי שאין ברירה ולבשתי חולצת סולוטו אחרי שנתיים של התנזרות".

אז איך בכל זאת החולצה של סולוטו הפכה לכל כך פופולארית? "מה שהכי מצחיק אותי זה שתמיד כשמחפשים עובדים ולא מוצאים, אז יש מישהו שמציע שנדפיס חולצה ונדביק מדבקות עם הלוגו על המכוניות. 'דוד, זה לא שנות התשעים, המכוניות פרטיות ואנשי היי-טק כבל לא נשלטים על ידי רוב גברי של חנונים מתמטיים שיסכימו לכער את עצמם עם בגד ב-15 שקל לחתיכה'. בכל מקרה, לא נראה לי שלמישהו איכפת מחולצת טריקו. כשאתה פוגש את הבחורה המהממת מה-QA או את הבחור הצעיר הבריא והאתלט בן ה-21 שעובד איתך בחולצת היי-טק, אתה נזכר למה יש תלבושת אחידה בבית הספר או בצבא- כדי שכולם יראו מעפן ואחיד". לסיכום הוא מספר כי יש לו חבר שתמיד הולך עם חולצות היי-טק בטענה שזה גורם לו "להיראות לא מובטל".

חבורת Takipi מדגמנים שדרוג מוצלח לטרנד

שולי גלילי, Co-founder and Partner ב-Upwest Labs היושבים בסיליקון וואלי, מציינת כי בכל הקשור ליזמים אין דגשים מיוחדים בכל הנוגע ללבוש היומיומי, כל עוד זה נראה טוב ואסתטי. מכאן שאין השפעה על הרושם הראשוני של הסטארטאפ עליה, כמשקיעה, אם הם לבשו חולצת טי-שירט רגילה או את החולצה שמייצגת את הסטארטאפ. לעומתה, יניב גולן, שותף מנהל ב-lool ventures, מושפע "ולטובה" כאשר מגיעים אליו סטארטאפים עם חולצות חברה. "סטארטאפ זה יצירה של יש מאין, ואחד הדברים החשובים שיש ליצור מאין זה המותג. חולצה עם לוגו זאת דרך נהדרת להשאיר את המותג בזיכרון של האנשים שאתה נפגש איתם, ולזהות את עצמך עם המותג שאתה יוצר. אני מעריך את רמת המחויבות שזה מפגין, בדיוק כמו שאני מעריך את האקט של שליחת מייל מהדומיין של הסטארטאפ ולא מג׳ימייל גנרי, שכן זה מראה על מחויבות ואמונה בסיכוייו של המיזם להצליח". הוא מוסיף כי הוא בעצמו לוקח חלק בטרנד המדובר, "מבחינתי גם lool היא סטארטאפ, איתו אני מזוהה לחלוטין, ובאירועים רבים אני מגיע בחולצה עם הלוגו ממש מעל ללב, כי אני גאה במה שיצרנו וכי אני רוצה שמי שרוצה לדבר איתי ידע שהוא יכול ושאני רוצה שיגש אלי ויספר על המיזם שלו". באופן אישי שולי ויניב, כמו קודמיהם ואלו שמיד יבואו אחריהם, בעד התופעה כאשר שולי מציינת שהיא בעיקר נהנית לראות את החולצות בכנסים ואירועים. לטענתה זה מהווה שובר קרח נהדר ומסייע לבידול בתוך הקהל ההומה. "מצד שני, אין צורך לקחת את זה רחוק מדי, נגיד לקעקע את הלוגו בדיוק מעל הלב, בזה באמת אין צורך, תודה", מדגיש יניב.

רות פולצ'ק, ראש אקסלרטור, Citi, מסבירה כי אין קווים מנחים של האקסלרטור ליזמיו בכל הנוגע לחולצות חברה אך מנקודת מבט אישית היא חושבת כי מדובר בדבר חיובי שמסייע בחיזוק תדמית החברה ולכן היא ממליצה על כך לחברות השונות. אך גם כאן יש יוצאי דופן וחשוב לשים לב לאירוע והאם יש צורך להגיע רשמיים יותר. מוטי פאר, מנכ"ל Blonde מסביר כי, "בכל הקשור לכנסים ומיטאפים אנו ממליצים ליזמים עימם אנו עובדים ללבוש חולצות סטארטאפ, במיוחד כשמדובר בקבוצה. אין דבר המצביע יותר על גיבוש ואחידות מסרים מאשר קבוצה הלובשת את חולצת הסטארטאפ שלה. החולצה גם יכולה לשמש בימי חברה ופעילויות גיבוש". מעבר לכך הוא מציין כי בניגוד לתעשיות אחרות בעולם, מזג האוויר בו ניחנה מדינתנו הקטנה רק נותן רוח גבית לתופעה, "כך שלעיתים נדמה כאילו זו החולצה היחידה בארון הבגדים של היזם".

איך עושים את זה נכון?

כדי שלא תהפכו לקלישאה מהלכת, ממליץ מוטי להתאים את הלבוש לאירוע. אם בכנסים, כאשר היזם נמצא כחלק מקבוצה, מומלץ ואף לגיטימי להופיע עם חולצת החברה, בראיונות טלוויזיה דווקא עדיף "חולצה חלקה, מכופתרת, בצבע כחול בהיר, בלי משבצות, כיתובים וקשקושים מיותרים. שלא תבלבל את המצלמה. לפגישה עם משקיעים ובמיוחד זרים תמיד עדיף להגיע עם חולצה מכופתרת וג'קט". הוא מסכם, "ברמה העקרונית אני מוצא את חולצת הסטארטאפ יעילה בעיקר ללבישה בחדר הכושר או בסופ"שים כדי להשתולל בפארק עם הילדים. ועכשיו ברצינות, ניתן ללבוש חולצה שכזו אבל להקפיד להשתמש בה למצבים ואירועים אותם הזכרתי קודם בה היא מייצגת את היזם בכבוד ולא עושה את האפקט ההפוך ממה שמנסים להשיג".

צוות גיקטיים לפני ואחריי

משאל עם

מאחר ואין לנו עוד דאגות על הראש, הבאנו לדיון החשוב אנשים שיטענו בעד ונגד. לאחר שהם ישמיעו את דעותיהם הנחרצות, אנחנו נשאיר לכם, קוראינו הנאמנים ומלומדי הניסיון, את ההכרעה – חולצת סטארטאפ: בעד או נגד. וכן, תרגישו חופשי גם להסביר בתגובות, לעלות תמונות שלכם לובשים את החולצה כפיג'מה וכל שעולה על דעתכם.

מצד אחד של הזירה נמצאים עמית גולן, מנכ"ל ומייסד-שותף של Minute ועומר אפרת, מנכ"ל Sensegon, שיגנו בחירוף נפש על הזכות ללבוש את בגד הכותנה המדובר. מולם יתמודדו רן מלמד ונועם דיין המייסדים של Tingz.me ואורי גושן, מייסד Crowdx ו-Tawkon, שמבקשים להוציא את הטרנד מחוץ לחוק.

נגד

"אני מוצא הקבלה בין חולצת החברה לחולצת סוף מסלול מהצבא. מצד אחד, היא תורמת לגאוות היחידה ולמאמץ שהשקעת ומצד שני, אתה עלול ליצור רושם לא נכון אם תלבש אותה בקונטקסט לא מתאים. בכנסים שהחברה שלנו מציגה תמיד אלבש את החולצה שלנו, אבל לא בכאלה שאני מגיע אליהם כאורח", מסביר רן. "לדעתי חשוב מאוד להקפיד על איכות החולצה. החולצה היא חלק חשוב מהמסר שהסטארטאפ מנסה להעביר. רצוי שהמסר ישקף רצינות והקפדה על פרטים, ולא רישול וחוסר תחכום". נועם מוסיף כי "התשובה הראשונית לצד הנגד היא שזה פשוט too geeky וחסר כל סטייל. החולצות נועדו לצורך ממוקד – תערוכה או תחרות. כל שימוש מעבר מפגין בעיקר חוסר טעם".

אורי, שמתלבש מחוייט 99% מהזמן, מספר כי התחושה של לבישת חולצת סטארטאפ בכנסים ואירועים עלולה ליצור את הרושם כי מדובר בחברה בתחילת דרכה. "אני בעד חשיבה מחוץ לקופסה. היום כולם מתלבשים ככה ואני תוהה איפה החשיבה היצירתית? אפשר ליצור גאוות יחידה בדרכים אחרות ומעניינות כמו גאדג'טים ממותגים וכדומה. אני אישית לובש את חולצת הסטארטאפ שלי כפיג'מה".

נועם מדגים שימוש נורמטיבי בחולצה. מקור: צילום ביתי

בעד

"על אף שאת מדי צה"ל לבשתי בכל יום במשך 6 שנים ארוכות, איש לא היה מכנה אותי חובב מדים מושבע", מתחיל את טיעוניו עומר, "ועם זאת, כיזם, אתה רוצה לייצג משהו. משהו שאתה באמת מאמין בו ומרגיש מחובר אליו (קלישאתי ככל שזה ישמע). אני מאמין כי יש חשיבות למיתוג החברה בכל רגע נתון, ומייסדי (ומייסדות) החברה הם הנציגים הטובים ביותר". הוא מוסיף כי במידה והיזם / היזמת מעוניינים לשמור על חוש אופנתי ניתן לשלב את החולצה עם מכנסי חליפה / חצאית ובלייזר, כך שלא יתבלבלו ויחשבו שהוא עורך דין. "כיזם שנמצא על קו תל אביב-ניו-יורק, אני מקפיד ללבוש את חולצת החברה בטיסות הארוכות. זאת אכן הדרך הטובה ביותר של יזמים לזהות את בני מינם על הטיסה, דבר שהופך את 12 השעות הקשות להרבה יותר פרודוקטיביות. וכבר היו עסקאות שנסגרו בהמתנה לביקורת הגבולות", הוא משתף מניסיונו.

"קודם כל זה פרסום עם רגשות. זה לא עוד שלט של חברה שעומד בצומת או בבאנר, זה שלט מדבר, מסביר. שלט משוויץ", עמית מסביר את הבסיס לכל פרסומת טובה – פנייה אל הלב. גם הוא, כמו עומר, בעל סייגים לדבר, "בסופו של דבר המטרה היא לקדם את העסק. עדיף שדעות קדומות של הצד השני, לא יתערבו המערכת השיקולים. כן, לבישת חולצה יכולה להראות מעט ילדותית". עמית מקנח בסיפור פיקנטי וטעים, "לפני שבועיים יצאתי מהמשרד לאכול, קפצתי לשווארמה ממול. המוכר שאל אותי איך אני קשור ל-Minute. אמרתי לו בהשווצה: 'אני חלק מהם!' הוא ענה: 'באמת?, זה ישראלי?!?! אני משתמש בזה כל יום! קח כדור פלאפל עליי, מתנה'. הרווחתי כדור פלאפל. איזה מלך". אולי פעם הבאה זה יהיה מיליון דולר.

ומה אתם חושבים?

מקור: Lumenis פייסבוק

חברת Lumenis הישראלית, המתמחה בפיתוח מערכות מבוססות אנרגיה לשווקי הכירורגיה, רפואת העיניים והרפואה האסתטית, הודיעה היום (ה׳) כי חתמה על הסכם מחייב לפיו תירכש על ידי קבוצת XIO הסינית. הרכישה תתבצע לפי שווי מניה של 14 דולר במזומן, מה שמשקף סכום כולל של כ-510 מיליון דולר.

ממירה אנרגיה לבריאות

Lumenis נחשבת כמובילה עולמית בכל הקשור למכשירים אסתטיים המבוססים על אנרגיה, ופרוסה נכון לעכשיו בלמעלה מ-100 מדינות ברחבי העולם. את תחילת דרכה עשתה החברה בשנת 1973, ולמעלה מ-50 שנה פיתחה עשרות רבות של פתרנות טכנולוגיים ומוצרים מתקדמים שהפכו נפוצים בתעשייה הרפואית.

רוב פעילותה של החברה מתבטאת במתן פתרונות רפואיים לאוכלוסיה המתבגרת, ופיתוח כלים לפן האסתטי והקוסמטי יותר. בין מוצריה של החברה ניתן למצוא מוצרים מבוססי לייזר המקובל לעשות בהם שימוש במכוני יופי למיניהם לצורך הסרת שיער לצמיתות, פעימות אור ממוקדות (IPL) וכאלו הפועלים באמצעות קרינת גלי רדיו (RF).

עסקת הרכישה טרם נסגרה סופית, ומותנית במספר תנאים בהם אישור בעלי המניות של החברה וכן קבלת אישורים בירוקרטיים נדרשים. מועצות המנהלים של החברה הנרכשת והרוכשת אישרו את תנאי העסקה, והיא צפויה להיסגר באופן סופי עד חודש ספטמבר 2015.

שני בעלי המניות הגדולים ביותר של חברת Lumenis הם קבוצת ויולה וקבוצת XT השקעות היי-טק (1992) בע"מ, אשר מחזיקים במשותף כ-59% ממניות לומניס. בשנת 2006 השלימה החברה סבב גיוס פרטי בסך 120 מיליון דולר, באמצעותן. קבוצת ויולה היא בעלת המניות הגדולה בחברה עם אחזקה בשיעור של 35% מהמניות, כאשר הראל בית און, ממייסדי הקבוצה מכהן כיו״ר החברה הנרכשת. בשנת 2009 ביצעה החברה הנפקה פרטית של מניות על פי שווי של 200 מיליון דולר. במשרדי החברה הממוקמים ביקנעם מועסקים למעלה מ-1,000 עובדים.

ציפי עוזר ערמון, מנכ״לית Lumenis התייחסה לרכישה ואמרה כי "רכישה זו הינה הבעת אמון בחברה, בהישגיה, בעובדיה, בטכנולוגיות הליבה שפיתחה החברה ובעתידה העסקי. במהלך שלוש השנים האחרונות עלתה Lumenis על פסי צמיחה, והפכה לחברה איתנה ורווחית. מיקוד האסטרטגיה בחדשנות הביא להשקת מוצרים חדשים, שילש את הרווח (EBITDA), ויצר בסיס איתן להמשך צמיחה ושגשוג החברה. עם מותג חזק וערוצי מכירה גלובליים ללומניס מצפה עתיד מבטיח. אנו נמשיך לפעול לפיתוח החברה וליישום התוכנית העסקית תוך התבססות על התשתית הטכנולוגית המקומית בישראל, ולהצמיח את החברה לשיאים חדשים יחד עם קבוצת XIO."

הוסיף ואמר הראל בית און, יו״ר מועצת המנהלים של החברה, כי "אנו שמחים על ההודעה למכירת החברה ועל הערך שהעסקה מביאה לבעלי המניות. במהלך השנים האחרונות היתה לנו ההזדמנות להוביל שינוי אסטרטגי ב-Lumenis, שיצר חברה צומחת עם נוכחות גלובלית. אנו מכבדים ומעריכים את הנהלת החברה ועובדיה מאחלים להם המשך צמיחה ושגשוג."

מקור: Bitrated

הביטקוין, המטבע שנכנס לחיינו בשנת 2009, עדיין נשאר בגדר תעלומה עבור רבים, ויש כאלו שאף טוענים שעקב היותו דיגיטלי, הוא לא באמת כסף אמיתי. בניגוד לשיטות תשלום מסורתיות כדוגמת כרטיס אשראי, עסקאות המבוצעות בעזרת ביטקוין הן סופיות, וכמעט ולא קיימת אופציה להחזר כספי במקרים של הונאה. הוסיפו לכך את האנונימיות המלווה את השימוש במטבע, והנה סוגיה נוספת הפוגמת באמינות של המטבע והביקורות שהופנו כלפיו. סטארטאפ ישראלי בשם Bitrated, חושב כי מצא את הפתרון, ומציג שירות תשלומי ביטקוין המבוסס על אמון.

להחזיר את האמון בביטקוין

Bitrated מספקת פלפטורמת אמון לעולם הביטקוין ונועדה לפתור את בעיית ההונאות המתרחשות בו, תוך כדי שמספקת אמצעים להגנת צרכן לעסקאות ביטקוין. הפלטפורמה מורכבת משלושה חלקים עיקריים: ראשית, מערכת לניהול מוניטין המבוססת על ציון (רייטינג) שמשתמשים יכולים להעניק לאחר עסקה, מיפוי של קשרי האמון בין משתמשים (׳Vouch׳ בטרמינולוגיה של המערכת) ולמידה של הפרסונה האינטרנטית שיש לכל משתמש (כמות העוקבים בטוויטר, קארמה ברדיט, חברים בפייסבוק וכו׳). בסופו של דבר כל משתמש מקבל ציון אמון (Bitrating) לאחר שכל הגורמים הללו משוכללים.

שנית, כוללת הפלטפורמה מערכת תשלומים המאפשרת תהליך המדמה ׳Chargeback׳ בכרטיסי אשראי עבור עסקאות ביטקוין. בצורה זו קונים ומוכרים יכולים למנות צד שלישי אמין בתור הבורר לעסקה, שביכולתו להתערב בכל מקרה של אי הסכמה ולהחליט האם להחזיר את הכסף לצרכן. כך שבמקרה של הונאה, יש לצרכנים מה לעשות, דבר שלא ממש קיים בביטקוין מכיוון ומדובר במערכת ללא גוף מפקח, שלרוב התשלומים בה בלתי הפיכים.

מרכיב שלישי ואחרון הוא MarketPlace לשירותי בוררות, המאפשר לכל מי שרוצה להירשם להגדיר את העמלות שהוא גובה עבור שירותיו וכך להתחרות על לקוחות. שוק פתוח ותחרותי בשירותים שכאלו עשוי לשפר במידה ניכרת את מה שמוצע כיום על ידי חברות האשראי וחברות כמו פייפאל, שאמנם מגינות על הצרכן בצורה כמעט ואוטומטית, אך פעמים רבות פעולה זו מובילה לפגיעה בעסקים.

איך עלה הרעיון?

Bitrated נוסדה בסוף 2013 ע"י נדב איבגי, מפתח תוכנה מזה כ-14 שנים שניהל בזמנו חברה לפיתוח פתרונות תוכנה עבור שיווק באינטרנט. ״החזון של החברה הוא לספק מענה לבעיה הולכת וגוברת של הונאות בקהילת הביטקוין, ובמיוחד של מוכרים שמבטיחים מוצר, לוקחים תשלום בביטקוין ונעלמים. הקהילות השונות של ביטקוין מלאות באלפי דיווחים על מקרי הונאות שונים, וישנם אפילו פורומים יעודיים לדיווח על הונאות״. סיפר לגיקטיים איבגי.

כל משתמש מדורג. מקור: Bitrated

״מהצד הטכנולוגי, ראיתי כי קיימות יכולות לא מנוצלות בשפת הסקריפט של ביטקוין, שמאפשרות לספק פתרון יעיל לבעיות הללו באמצעות מימוש של חוזים חכמים, והחלטתי להרים את הכפפה ולפתח מוצר שיאפשר את זה. הגירסה המקורית התחילה בתור תחביב, אבל במהרה החלה לקחת יותר ויותר מהפוקוס שלי. לפני כשנה השארתי את ניהול החברה הקודמת בידי השותף שלי, עברתי לעבודה במשרה מלאה על Bitrated והתחלתי בפיתוח של הגירסה החדשה, שהיא שכתוב מאפס של המוצר המקורי עם פוקוס מחודש על מערכת ניהול זהויות ומוניטין בתור הבסיס של המערכת״ (דבר שלא היה קיים בגירסה המקורית).

למי המוצר מיועד? ״בשלב זה הפנייה היא לצרכנים ובעלי עסקים שכבר משתמשים בביטקוין, אם כי ישנן תוכניות לפנות גם לשווקים יותר ׳מיינסטרימיים׳ בהם יש לנו יתרון משמעותי על פני הפתרונות המוצעים כיום במערכת הפיננסית המסורתית״.

דע את אויבך

״ישנה חברה בשם Bonafide שגייסה לאחרונה 850 אלף דולר. הם עדיין לא השיקו את המוצר שלהם, והם מתמקדים רק במערכת מוניטין, ללא מערכת התשלומים שיש ל-Bitrated. כמו כן, ישנה חברה בשם OneName שגייסה 1.5 מליון דולר. הם מספקים מערכת לניהול זהויות, ללא האספקט של ניהול מוניטין וללא מערכת תשלומים״.

״היתרון שלנו נמצא בכך שאנחנו מספקים פלטפרומה מקיפה לפתרון בעיית האמון והעדר אמצעים להגנת צרכן בעולם הביטקוין אשר כוללת זהויות, מוניטין, ומערכת תשלום שמאפשרת ביטול תשלומים במקרה של הונאה. כמו כן, המערכת שלנו מסופקת בתור API ומאפשרת לחברות צד שלישי בעולם הביטקוין לבנות שירותים על גביה״. ממשיך ואומר איבגי ״מצטער, אבל עד כמה שאני רוצה להיות הוגן, קשה לי לחשוב על יתרונות שיש למתחרים שלנו, בעוד שאחד מהם גם עדיין לא הושק, ככה שאני יודע רק מה שפורסם בעיתונות לגבי התכנונים העתידיים שלהם. אולי זה שיש להם הרבה יותר כסף מאיתנו?״.

לפני כשנה השלימה Bitrated סבב גיוס Pre-Seed משני משקיעים פרטיים, כאשר אחד מהם הוא מני רוזנפלד, יו״ר איגוד הביקטוין הישראלי.

מהו המודל עסקי שלכם? ״השירות כרגע מוצע בחינם ולא גובה תשלום ממשתמשים. המודל העסקי העתידי שלנו מבוסס על עמלות מעסקאות (בדומה למודל המסורתי של חברות כרטיסי אשראי), ה-API שאנחנו מספקים ושירותי ערך מוסף נוספים״. הוסיף איבגי ואמר כי ״מבחינת הפעילות השוטפת, הגענו לכ-1,300 משתמשים ונפח עסקאות של כמעט 100,000 דולר מאז ההשקה של הגירסה השנייה של המערכת״.

אז אם אתם נמנים עם אלו שלא ממש מצליחים להבין מה הסיפור סביב הביטקוין, או מנגד נוהגים להשתמש בו באופן תדיר ומרגישים כי מדובר בהימורים, אתם מוזמנים להצטרף לפלטפורמת Bitrated ולנסות וליהנות מסחר הוגן יותר.

סרטון – Bitrated – Bitcoin Trust Platform

מקור: צילום מסך, Youtube

צפיה בהרצאות ברשת הפכה לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

תרשו לעצמכם לחלום

התפיסה כיום היא שללמוד תכנות זה ׳הדבר׳, הבחירה המשתלמת ביותר ובעצם חלומו של כל הורה שבמסלול זה יבחר הילד שלו. השאלה היא, האם תכנות באמת יעזור לנו להגשים את החלומות שלנו, למצוא את משרת החלומות? ללא ספק זה עשוי לסייע, אך לפני כן אנו צריכים לפתוח את התפיסה שלנו, ולהבין כי ללמוד פרקטיקות טכניות זה טוב, אך לפני כן צריך ללמוד כיצד ליצור, באמצעות למידה גם של דברים שנתפסים בעינינו כבלתי אפשריים.

ג׳סטין ריצ׳ארדס הקים בגיל 22 פלטפורמה אינטרנטית ללימוד קורסים בתחום הטכנולוגיה המיועדים לילדים בגילאי 8-14, כשלא הייתה לו טיפת מושג איך לעשות זאת. במשך מאות שנים, דורות של יוצרים ניפצו את התפיסה שלהם לגבי המגבלות של בני האדם. כיום ביכולתנו ׳לעוף׳ באוויר, לדעת הכל על הכל בלחיצת כפתור. נכון, זה לא בהכרח יהיה קל וכיף, כי אנו נתונים לביקורת תמידית, תחרות וכשלונות, אבל בסופו של דבר המטרה תקדש את האמצעים.

לצפייה בהרצאה – Don't Just Learn To Code, Learn To Create

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

• טכנולוגיה חדשה תאפשר לנו לראות את מה שנסתר מהעין – החושים של בני האדם אמנם מפותחים, אך אלו עדיין מוגבלים ולא מסוגלים לקלוט את כל המתרחש סביבם. למזלנו, כאן הטכנולוגיה נכנסת לתמונה ומאפשרת לנו ללמוד דברים שכלל לא ידענו על קיומם.
• על היתרונות שבדחיינות וכיצד תכפיל עבורכם את הזמן הפנוי – לא משנה כמה אפליקציות לניהול זמן נתקין בסמארטפון או כמה שעות נקדיש לעבודה, עדיין נרגיש כי אנחנו פשוט לא מצליחים להספיק כלום. לטענת הסופר רורי ואדן (Rory Vaden) הסיבה לכך טמונה בזה שכל מה שנדמה לנו שאנו יודעים על איך לנהל זמן נכון, הוא שגוי מיסודו.
• כיצד תקבלו סיפוק מהעבודה שלכם לאורך שנים? – רנדי דויטש, אדריכל שסלל את דרכו לקריירה המיועדת מבין מאות סטודנטים, מסביר איך להיות אחד מתוך הבודדים ומה יש לעשות בכדי להרגיש מסופקים מהעבודה הנוכחית ולאורך שנים.
• גיימרים זוכים לכישורים ולידע שאחרים מפספסים – למרות הדימוי השלילי, עבור רבים משחקי מחשב היא פעולה אשר ביכולתה לשמח ולהעניק סיפוק אדיר. אטיליו ריגוטי, המגדיר עצמו כמכור למשחקי וידאו, מסביר כיצד אלו הצילו ושיפרו פלאים את חייו.
• על דור הסלפי והאם נמצאה התרופה להתמכרות? הנוער של היום מתמקד בתיעוד הרגע והנצחתו באמצעות תמונות, במקום להיות ׳שם׳ באמת ולצבור חוויות שממש ישפיעו עליו. ברט וייס, סטודנט לעיתונאות שזכה בלא מעט פרסי אמי, מסביר על התופעה של דור הסלפי ועל איך כולנו בסופו של דבר לוקחים בה חלק.

אורי להב וירון גלאי. צילום: נועם גלאי

מאת: אסף גלעד, כלכליסט

במשך שנים אפליקציית מובלי (Mobli) סבלה מ"קללת אינסטגרם". היא הושקה בתחילת 2011 בקול גדול בידי היזם משה חוגג, שמקפיד להישאר בכותרות (זוכרים את אפליקציית Yo?) ואפשרה לגולשים לצלם תמונות, לשתפן ולתייגן לפי נושא ומיקום.

אינסטגרם, שיצאה לשוק ארבעה חודשים לפני מובלי, הציעה פיצ'רים דומים והשאירה את מובלי מאחור. אמנם כבר יש לה 23 מיליון משתמשים, בין השאר הודות לסיועו של המיליארדר קרלוס סלים בהפצה בדרום אמריקה, אבל כסף היא עדיין לא ממש עושה וגם האקזיט טרם הגיע.

ואולם, השבוע לקח חוגג את המודל של מובלי והפך אותו לכלכלי יותר, לפחות בתיאוריה. הוא השיק את מנוע חיפוש התמונות Eyein, המאפשר למשל לאתר את כל התצלומים ממשחקים שהתקיימו באצטדיון בלומפילד או את כל הסרטונים מהופעותיהם של פורטיסחרוף. התמונות יגיעו לא רק ממובלי, אלא גם מאינסטגרם, פייסבוק וטוויטר. אמנם הן יהיו שייכות לגולשים אך יאורגנו ויסודרו בידי האפליקציה.

מנוע החיפוש החדש של מובלי. מקור: EyeIn

השירות החדש, שחוגג הקצה לו נתח נכבד מ-86 מיליון הדולרים שגייס עד היום, אמור להתבסס על אתרי החדשות והתוכן המקוון. הכתבים יכתבו על הופעה או על משחק כדורגל, והעורכים יוכלו להצמיד תמונות וסרטונים שהעלו הגולשים בזמן אמת. התמונות יופיעו זו בצמוד לזו, כמו שורת ההמלצות על כתבות מעניינות, ובין לבין ישולבו פרסומות שצורתן תהיה דומה מאוד לזו של תמונה שהעלה גולש. ברווחים יתחלק חוגג עם אתרי התוכן, שנציגי כמה מהגדולים שבהם (כמו "הפינגטון פוסט" או הבלוג הנחשב Vice) אף קפצו לביקור בישראל כדי לחגוג עמו.

אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה: זה בדיוק המודל הכלכלי שעליו בנויה אאוטבריין של ירון גלאי, אחת ההצלחות הגדולות של השנים האחרונות בהייטק הישראלי. אאוטבריין, המשלבת באתרי חדשות שורת המלצות על כתבות מעניינות ומתפרנסת מהמלצה על תוכן שממומן בידי מפרסמים, מצויה בימים אלה בהליכי הנפקה.

חוגג ו-Eyein הולכים בעקבות חברות אחרות שמנסות בשנים האחרונות מודלים עסקיים דמויי אאוטבריין. הדוגמה הבולטת ביותר היא טאבולה, שהחלה בכלל כספקית טכנולוגיה לניתוח תכנים בסרטי וידאו וקטלוגם והפכה למתחרה הגדולה ביותר של אאוטבריין בתחום המלצות התוכן. בחברה חיפשו מודל עסקי והחלו להמליץ על סרטוני וידאו, לאחר מכן נוספו ההמלצות על כתבות טקסט, ומשם הדרך להתנגשות ראש בראש היתה קצרה.

דוגמה בולטת נוספת היא My6Sense, חברה ישראלית שחשבה שתוכל להכניס עשרות מיליוני דולרים בשנה מאפליקציה שתתאים תכנים לטעמו של המשתמש. בסופו של דבר נאלצה My6Sense לעבור למודל דומה לזה של אאוטבריין וטאבולה, אם כי בגרסה שונה מעט – שילוב בין המלצות על כתבות לבין תוכן שיווקי שמוצע לא רק ישירות לאתרים, אלא גם לרשתות פרסום, המחברות בין המפרסמים לאתרים.

האיזון שבין העיתונאי והמפרסם

מובלי, כך נראה, מצטרפת לגילוי המחודש של אתרי התוכן ברשת. אם היה נראה שפייסבוק והרשתות החברתיות משאירים אותם מחוץ למוקד תשומת הלב, הרי שכעת הם הולכים והופכים לתקווה של חברות ההייטק שמחפשות מודל עסקי, לפחות אלה מהן שמסוגלות להתאים תוכן לגולשים. אחרי הכל אנחנו כבר לא מקליקים כמו פעם על פרסומות באינטרנט. בתעשיית הפרסום הדיגיטלית הבינו מזמן שקל לנו יותר להקליק על המלצה לכתבה או על תמונה שנראית די אותנטית, שכאילו נוצרה לגמרי במקרה בידי גולש אחר.

חברות כמו אאוטבריין וטאבולה אחראיות להכנסות של מאות מיליוני דולרים שהפיקו אתרי התוכן עד היום, אך גם יוצרות בעיה. ירון גלאי, משה חוגג או אדם סינגולדה מטאבולה מסתכלים על שורת הרווח, והאתרים נדרשים, מלבד היותם עסק מסחרי, לשמור על האיזון בין העיתונאי לפרסומאי. נוסף על כך, לחברות ההייטק אין עניין מיוחד בקידום תכנים ששומרים על ערכים דוגמת אתיקה או חקר האמת. במובן זה ייתכן ש-Eyein בעייתי פחות מהאחרים: אמנם הדמיון בין תמונות הגולשים לתמונות הפרסום מטריד, אך ההתמקדות בתוכן מצולם ולא כתוב מצמצמת במידת מה את הקונפליקט בין עולם ההייטק לעיתונות המקוונת.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט

לקריאה נוספת:

בלגן בטייוואן: HTC לא רוצה להימכר, אבל בקצב הזה היא בדרך למטה

אינטל קנתה את מפתחת המשקפיים החכמים הספורטיביים Recon

כשמשווים את כל המערכות, המכונות והמחשבים הקיימים בעולם, יש 'מכונה' אחת מורכבת ומסתורית במיוחד: המוח האנושי. מחקרים רבים נערכו על בני האדם, על מה שמניע אותם ועל תהליך קבלת ההחלטות שלהם, וכיום כבר ידוע: אמנם אנשים נבדלים אלו מאלו באין-ספור היבטים, אך רובם יפעלו באופן דומה ויגיבו לגירויים ולנסיבות בהתאם לאותם תפיסות ודפוסי התנהגות.

כך, למשל, מרבית ההחלטות שלנו משקפות את הערכים, את הרגלי החיים ואת תחושות הבטן שלנו – ולאו דווקא את קול ההיגיון. או במילים אחרות: אנחנו חושבים שאנו פועלים 'מהשכל' – אבל האמת היא שאנחנו לא. מערכת השיקולים שלנו מושפעת ממגוון גורמים שאינה שכלתניים אלא אמוציונאלים, והמשמעות היא שבהתקיים תנאים מסוימים כל עסק יכול 'להוביל' את הצרכנים שלו לפעול בצורה מסוימת – ולמעשה להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלהם.

קבלו שישה דגשים שיסייעו לכם להשפיע על הצרכנים שלכם ו'לעודד' אותם להתקדם לקראת עסקה:

1. חוכמת ההמונים

המונח 'חוכמת ההמונים' קיבל חיזוק רציני בעידן הדיגיטל, הודות לאוטוסטרדת המידע המאפשרת לכל גולש לדעת בלחיצת כפתור מה עשו האחרים. אין זה סוד שאנשים נוטים להצטרף להמון (מישהו אמר תופעת העדר?), ושימוש נכון בחוכמת ההמונים יסייע לעסק לשווק את עצמו ואת מוצריו.

מבחינה פרקטית חשוב להקפיד על שני דברים: ראשית, כיצד להציג את ה'חוכמה'. רוצים שיאמינו לכם (או יותר נכון להמונים)? עשו שימוש בכלים הידועים כוויראליים: סרטונים, סיפורים אישיים, המלצות (לא אנונימיות!) וכיו"ב. שנית, איפה. בחרו בערוצי שיווק 'המוניים': פייסבוק, יו-טיוב וכיו"ב. שיווק ברשתות החברתיות יסייע הרבה יותר מאשר מחיר אטרקטיבי או כרזה מרהיבה.

2. חוויית משתמש

אסתטיקה אינה יכולה לבוא על חשבון חוויית המשתמש. פלטפורמה מכירתית חייבת להבטיח נוחות שימוש (כגון גופן קריא והנחיות ברורות), פשטות (ניווט מהיר ויעיל) ונגישות (יכולת ללחוץ ולהשלים את הפעולה הנדרשת). אתר חינני, מעוצב ומרשים שאינו מביא בחשבון את הצרכים ואת ההעדפות של הצרכנים – פשוט יורה לעצמו ברגל.

המשמעות המעשית היא שחשוב לבחור מעצב המתמחה גם ב-UI ו-UX. הנראות חשובה – אך בראש ובראשונה יש לתכנן את האתר באופן שיתאים לקהלי היעד, יסייע להם להתמצא בקלות וייצור אצלם חוויית גלישה מהנה.

3. הפתעה!

לקוחות פוטנציאליים אוהבים שמתייחסים אליהם, שמחזרים אחריהם באופן אישי וש'מפתיעים' אותם. שי קטן, פנייה אישית או הנחה מפתיעה – כל אלו עושים את העבודה, יוצרים תחושת הזדהות ותורמים להשלמת העסקה.

אחד מהקמפיינים היותר ויראליים בשנים האחרונות הציג חברת תעופה יצירתית במיוחד, שטרם ההמראה שאלה את נוסעיה מה היו רוצים לקנות – ובתום הטיסה הם הופתעו לקבל זאת במתנה. אז נכון, צריך להיזהר לא לפשוט את הרגל – אך עם הקריאייטיב הנכון אפשר להפתיע בלי להתרושש…

4. הבן המועדף

אחת הדרכים הקלאסיות לעידוד פעולה היא לייצר העדפה מלאכותית כלפי מוצר מסוים, ולמעשה לגרום לצרכנים 'להימשך' לאותו מוצר. בשיטה זו יש להציג מגוון של מוצרים ולהבליט דווקא את יתרונותיו של המוצר המקודם.

לדוגמה, באתר מכירתי ניתן להציג סדרת מוצרים, ואת המוצר שאנו רוצים לקדם להציג בצבע אחר, בבאנר בולט או במילים מפתות. יתרונות המוצר המוצע למכירה צריכים להיות ברורים ובולטים בהשוואה למתחרים (או למוצרים שאינם מקודמים בשלב זה), ולמעשה ליצור אצל הצרכנים תחושה שהמוצר הוא 'דומה אך שונה' – ולכן ראוי להירכש.

5. השלמת העסקה בתחושה טובה

אנשים נוטים לזכור חוויות חיוביות, בעיקר כאלו הגורמות להם להרגיש טוב עם בחירתם. שימוש בהומור, שליחת מסר קצר ומעודד, הצגת יתרונות הרכישה וכיו"ב משפרים את ההרגשה, מצמצמים את הסיכויים לחרטה (הנלווית לא פעם למסע קניות) ומותירים זיכרון חיובי.

איך הדבר יכול לבוא לידי ביטוי? בתום תהליך קנייה ניתן להציג משפט: "בקנייה זו חסכת כך וכך שקלים" וכיו"ב. אמנם המסר מתקבל רק בתום התהליך, כלומר הוא לא משפיע על הצרכן בעסקה הנוכחית, אך הוא נצרב בזיכרונו ולמעשה מהווה גורם רגשי חיובי המשפיע על החלטתו בעסקה הבאה.

6. "רק היום"

הבלטת זמינותו המוגבלת של המוצר והצגתו כמהדורה מצומצמת או זמנית מסייעות להכריע לטובתו. אל תשקרו, אל תגזימו, אך חשבו איך תוכלו להבהיר לגולשים כי עסקה מצוינת וייחודית עומדת על הפרק – ובקרוב מאוד היא תיעלם.

מה שעובד בשוק עובד גם בדיגיטל – ודוגמה לכך אנו רואים מדי יום באתרי הקופונים למיניהם. השעון רץ לאחור, הזמן הולך ואוזל, אצל הצרכנים נוצרת תחושת דחיפות – וכמות הרכישות הולך וגדלה. "מבצע לחגים", "למהירי החלטה" וכיו"ב תמיד עוזרים להשלים את תהליך המכירה.

בשורה התחתונה

במציאות העסקית, העמוסה בגירויים ובסימני שאלה, אנשים נוטים לפתור דילמות צרכניות בדרכים שונות ומשונות – אך הניתוח הרציונלי היבש הוא לרוב לא חלק מהן.

זכרו: הצרכן שמולכם לא יזכור מה אמרתם ואיך פעלתם, אלא יזכור איך גרמתם לו להרגיש – וזה, בסופו של יום, המפתח שלכם להצלחה ולקידום העסקה ביניכם.

קרדיט תמונה: brain vs heart via shutterstock

מקור: FairFly

הסטארטאפ הישראלי FairFly, שהוקם במטרה לסייע לצרכן לחסוך בעלות הטיסות לחו״ל, הודיע היום (א׳) על השלמת סבב גיוס בסך 2 מיליון דולר מקרן ההון סיכון בלאמברג. לדירקטוריון החברה מצטרף אלון ליפשיץ, שותף בקרן בלאמברג. החברה מציעה שירות אוטומטי שביכולתו לחסוך מאות ואף אלפי דולרים על כרטיסי טיסה, גם לאחר שנרכשו.

עושה עבורכם את העבודה

בהתחשב בכך שמחיר כרטיסי הטיסה משתנה עשרות פעמים לאורך החודשים שעוברים ממועד הרכישה המקורי, ואין ביכולתנו לעקוב ולוודא כי מצאנו את התעריף המשתלם ביותר, FairFly בעצם עושה את העבודה עבורנו. באמצעות אפליקציה ייעודית לאנדרואיד ול-iOS, האפליקציה עוקבת אחר השינויים במחירי הטיסה באופן תמידי, ותעדכן את המשתמש ברגע שמחיר הטיסה בה בחר יהיה זול יותר, גם לאחר שקלול עלויות של קנסות הנובעות משינוי המועד. (עדכון יתקבל רק כאשר קיימת אופציה לחסכון של לפחות 5% מהסכום ששולם לאחר דמי הביטול או 50$ – הגבוה ביניהם).

הרעיון לאפליקציה עלה כאשר אחד המייסדים רכש דיל לחופשה, ולאחר מכן כאשר חזר לבדוק את המחיר (כפי שרבים אחרים נוהגים לעשות), הבחין בכך שהמחיר צנח בצורה משמעותית. ההפרש במחיר היה כה גדול, עד כדי כך שהשתלם לו יותר לבטל את החופשה הקיימת, לשלם את דמי הביטול ולרכוש את החופשה במחיר החדש. כך, בעצם התחילה FairFly.

בכדי ליהנות מהשירות, על המשתמש להזין את פרטי הטיסה שרכש באפליקציה, כך שברגע כשימצא כרטיס זול יותר (לאחר חישוב דמי הביטול) לאותה הטיסה בדיוק או במקרה של אלטרנטיבה דומה, הוא יקבל התראה בסמארטפון. המשתמש יכול לבצע את ההחלפה בעצמו, או להיעזר באפליקציה בכדי שתבצע זאת עבורו. נכון לעכשיו השירות ניתן ללא עלות, אך בהמשך צפויה החברה לגבות אחוז מסויים מהחסכון שיושג עבור הלקוחות בשיטת "לא חסכת לא שילמת״.

אביאל סימן-טוב, יזם משותף ומנכ"ל FairFly אמר כי "הגיוס נועד להעמיק את פיתוח המוצר ולהרחיב את פעילות החברה מחוץ לישראל. בנוסף, בכוונת החברה להיכנס בהמשך לתחומי תיירות נוספים". הוסיף ואמר: ״מחירי הכרטיסים יורדים בממוצע בכ-70% מהמקרים לאחר שנרכש כרטיס הטיסה, אולם מרביתנו לא עוקבים אחר המחיר לאחר הרכישה ו"זורקים לפח" מאות דולרים. אנחנו כאן על מנת לאפשר לצרכן לקבל את העיסקה הטובה ביותר לאחר שביצע את ההזמנה״.

החברה נוסדה על ידי אביאל סימון טוב, גילי ליכטמן ועמי גולדנברג, בוגרי המרכז הבינתחומי ותכנית Zell ליזמות שם. המייסד הרביעי והמשקיע הראשון הוא אורי לוין, ממייסדי אפליקצית ווייז. משרדי החברה ממוקמים בתל אביב.

צפו – כך זה עובד

הפוסט נכתב על ידי שרית מלכה-ליברמן, דירקטור השמות ב-Jobinfo בעלת ניסיון של מעל 14 שנים בגיוס, ליווי וייעוץ למועמדים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק.

כמה אתם מרוויחים? רבים לא אוהבים להשיב על השאלה הישירה והאישית הזאת. בדרך כלל כאשר השאלה הזו עולה אנחנו חושבים מייד על הסכום ברוטו שאנו מקבלים כמשכורת. בדיקה קצת יותר מעמיקה מגלה כי הסכום ברוטו הוא אמנם החלק העיקרי במשכורת, אך סעיפים רבים אחרים מקפיצים אותו הלכה למעשה בכמה עשרות אחוזים.

אותם "סעיפים נשכחים" מהווים חלק חשוב מאוד במהלך ניהול מו"מ על הסכם מול מעסיק חדש או שדרוג השכר מול המעסיק הנוכחי. רבים מהמועמדים מתמקדים באופן טבעי בשכר ברוטו, ולא מקדישים את תשומת הלב הראויה להטבות והתנאים שבצדו. עובדים צעירים הנמצאים בתחילת הקריירה המקצועית שלהם בחלק מהמקרים לא מבינים את המשמעות והחשיבות של חבילת ההטבות והתנאים, וההשפעה של המכלול הזה לטווח הארוך.

בשוק העבודה בישראל יש רשימה ענפה של הטבות וסעיפים נלווים לשכר ששווים הרבה כסף עבור העובד השכיר – בין אם מדובר במגזר הציבורי או במגזר הפרטי. חברות רבות בשוק מתחרות היום על לבם של מועמדים איכותיים, ומוסיפות שלל הטבות כדי "לחבק" את העובד ולהעניק לו תחושה של אכפתיות ושל תגמול משופר, כזה שלא מתבטא רק בסכום הברוטו. בנוסף, המעסיק יכול להשיג בכך בידול ממעסיקים אחרים באותו תחום, ולהעניק לעובדיו הטבות שעלותן עבורו נמוכות יותר ממחירי השוק.

אז מה עדיף? כמו כל דבר בחיים – זה מאוד אישי. יש מי שרואה בסכום הברוטו את חזות הכל, ואם המטרה היא להשיג משכורת גבוהה ככל שניתן – סביר להניח שזה יהיה השיקול המנצח במהלך המו"מ. יש מי שבוחנים את הסוגיה בראייה רחבה יותר, כזו שמעמידה מצד אחד את הצרכים שלהם כעובדים ולעתים בעלי משפחות והתחייבויות נוספות. באמצעות בחינה מעמיקה של תנאי העבודה ניתן להצמיד כמעט לכל הטבה "תג מחיר" ולבחון כמה הן שוות עבור העובד השכיר.

כמה זה שווה לי?

הטבות פיננסיות – משכורת 13, קרן השתלמות, בונוסים שנתיים, ביטוחי בריאות ושיניים מוזלים, כמות נדיבה של ימי חופשה או דמי הבראה שנתיים. כל אלה ועוד סעיפים רבים שווים הרבה מאוד כסף. לכאורה מדובר בסעיפים נלווים, אך נסו לחשב את סכום הברוטו שתקבלו בפועל בראייה שנתית ובהחלט ייתכן שתופתעו לטובה.

רכב צמוד – ההטבה הזאת נחשבת כבר מזמן כסטנדרט בחברות רבות, ובמקרים רבים היא מוענקת לעובד תוך ניכוי סכום מסוים משכר הברוטו. לכך יש להוסיף את המיסוי שחל על המשכורת בגין אותה הטבה. עוד כדאי לבדוק האם יש מגבלות שונות לשימוש ברכב, דוגמת מורשי הנהיגה בו, הגבלות ק"מ או צריכת דלק ועוד. במקרים רבים מדובר בהטבה שתחסוך ממון רב על שימוש ברכב המשפחתי, תחזוקה וסעיפים רבים נוספים. בסופו של דבר היא שווה לכם הרבה כסף. ייתכן שבכלל תעדיפו לוותר על הרכב שכולם מקבלים ולהגדיל את הברוטו.

סבסוד ארוחות – ההוצאה החודשית הזו יכולה להצטבר לסכום משמעותי, ומומלץ להצמיד גם לה "תג מחיר" כאשר שוקלים שכר ברוטו מול הטבות. האם יש סבסוד מלא או חלקי? האם מנוכה עבור הארוחות סכום מסוים מהשכר?

פעילות רווחה – טיולים וימי כיף משפחתיים, חופשות מוזלות, ועוד הטבות – כל אלה שווים לא מעט כסף. אם אתם בעלי משפחות ומקום העבודה שלכם מציע קייטנה לילדים בסבסוד חלקי או מלא (בקיץ, בחופשות פסח וחנוכה) – אתם בעקיפין משלשלים לכיסכם סכום שיכול להצטבר לכמה אלפי שקלים בשנה, ובתזרים המשפחתי תוכלו לחסוך לא מעט בסעיף הבייביסיטר.

נסיעות לחו"ל – בתפקידים המצריכים נסיעות רבות לחו"ל כדאי לבדוק מהי המדיניות לגבי נסיעה עם בני זוג בתנאים משופרים והארכת השהות בחו"ל מעבר למשימה המקצועית. כדאי לבדוק האם המיילג' בטיסות מצטברים על שמכם ומוענקים לשימוש אישי. הסעיף הזה לבדו יכול להסתכם באלפי שקלים בשנה של חיסכון והטבות.

ציוד נלווה – לפטופ, מכשיר סמארטפון מדגם חדיש וכו'. השווי המלא שלהם יכול להצטבר לכמה אלפי שקלים, ויש חברות שמעניקות ציוד יקר ערך לעובדים שנשאר בידיהם גם בתום תקופת עבודתם. עם זאת, סעיף הוצאות שימוש בסלולר שנחשב בעבר אטרקטיבי איבד את מקומו בעקבות הרפורמה בשוק הסלולר. במחירי שוק מדובר היום בהטבה של כמה עשרות שקלים בלבד.

איך להשיג את התנאים הטובים ביותר?

בעת ניהול מו"מ על תנאי השכר שני הצדדים מתייחסים לרוב להטבות כ-Win Win Situation. במקומות עבודה שבהם השכר ברוטו המוצע לכם נראה נמוך או ניתן לשיפור – נסו לבדוק מהן ההטבות המוענקות לעובדים. ייתכן שסך ההטבות יהפוך את הסכם העבודה המתגבש לאטרקטיבי עבורכם. לחילופין, ניתן לבדוק האם ישנן הטבות שנראות לכם מיותרות, ואולי המעסיק העתידי יוכל להמיר אותן בהגדלה מסוימת של הברוטו.

רשימת ההטבות המלאה לא תמיד חשופה בפני המועמדים לעבודה. אם הגעתם לראיון עבודה דרך חברת השמה תוכלו לקבל את המידע היקר הזה מנציג חברת ההשמה. מנהלי תהליך ההשמה מכירים היטב את החברה המגייסת, ויוכלו להעניק לכם תמונה מלאה עם "מידע פנים" בכל הנוגע להטבות השכר הנלוות. חשוב שתצמידו "תג מחיר" להטבות ותגיעו מוכנים לשלב הדיון על השכר והתנאים הנלווים. שיהיה בהצלחה!

קרדיט תמונה: job benefits via shutterstock

הסטארטאפ הישראלי SOOMLA, המציע SDK עבור משחקי מובייל במטרה לעודד משתמשים לבצע רכישות מתוך אפליקציות, הודיע היום (ג׳) כי השלים סבב גיוס A בסך 5.5 מיליון דולר. החברה, שעד עכשיו מימנה את פעילותה באמצעות משקיעים פרטיים, קיבלה את ההשקעה הנוכחית מתאגיד בתחום המשחקים המקוונים שהעדיף להישאר אנונימי, אך נודע כי היקף עסקיו נאמד במיליארדי דולרים.

ציד לוויתנים

החברה נוסדה בשנת 2012, כאשר שלושת המייסדים: גור דותן, רפאל דקר ויניב ניצן הבחינו בחוסר היעילות שמלווה את פיתוח משחקי המובייל; בעידן בו מגמת ה-׳Free to play׳ נמצאת בעלייה מתמדת ורכישות בתוך האפליקציה (In App purchase) מהוות את הדרך האידיאלית לרווחים, בכל זאת נדמה כי המפתחים לא ממש מבינים את הלוגיקה העומדת מאחורי היבט זה.

כאן SOOMLA נכנסת לתמונה. פלטפורמת הנתונים שפיתחה, מנתחת את התנהגות המשתמשים על פני רשת רחבה של משחקים. מפתחים אשר יבחרו להצטרף לרשת, יזכו לקבל תובנות מבוססות על אלפי משחקים, ולא רק ספציפית אלו הנוגעות למשחק שלהם.

הפלטפורמה עושה שימוש במודלים של למידה חישובית (למידת מכונה) המבצעים סגמנטציה של משתמשים וניתוח התנהגות. אותו פתרון, שהתפתח מאז ל-Framework, משלב נתונים כדוגמת רכישות מתוך האפליקציה, תכנון גרף הקושי של המשחק, בניית שלבים ושיתוף ברשתות החברתיות, עם מטרה אחת והיא ליצור סטנדרטיזציה של פיתוח משחקי מובייל. נכון לעכשיו ה-SDK של החברה מותקן בלמעלה מ-4,000 משחקים.

סכום הגיוס ו-400 מיליון משתמשי הקצה שלה, יאפשרו לחברה לפתח את רשת שיתוף הנתונים הבין-משחקית הראשונה. מטרת הפלטפורמה היא לאפשר למפתחי משחקים למכשירים ניידים, למנף את הפלטפורמה החינמית ולאתר משתמשים משלמים, המכונים ׳לווייתנים׳.

0.15% מהמשתמשים מספקים 50% מכלל ההכנסות

החברה משיקה היום את מוצר הנתונים הראשון שלה, ה-Whales Report. מוצר זה נועד לאפשר למפתחי משחקים לאתר משתמשים שכבר משלמים במשחקים אחרים, ולכן הסבירות כי ישלמו גם במשחק שלהם – גבוהה. תובנה זה מתקבלת באמצעות רתימת נתוני מיקור המונים (Croud Sourcing) מאלפי המשחקים המצויים ברשת הנתונים. ברגע שאותם מפתחים ידעו מי הם אותם ׳משתמשים משלמים׳, יוכלו לפנות אליהם באמצעות הודעות בדחיפה (Push) וקמפיינים בתוך המשחק, מה שבין היתר תורם לשימור משתמשים לאורך זמן.

ה- Whales Report מבוסס על השיתופיות מצד המפתחים, שכן אלו יכולים לקבל גישה לפלטפורמה רק במידה והסכימו לשתף בנתונים עם חברים אחרים ברשת. דו״ח עדכני של חברת שיווק האפליקציות Swrve, מראה כי 0.15% מהמשתמשים במשחקי מובייל מספקים 50% מכלל ההכנסות המגיעות מתוך המשחקים. SOOMLA בעצם מגשרת על הפערים והחוסר באינפורמציה ואמצעים לזיהוי אותם ׳לוויתנים׳; "הגישה שלנו היא שחברות בתחום המשחקים עשויות להרוויח הרבה יותר על ידי שיתוף משאבים. גם מערכת הקוד הפתוח שלנו וגם רשת GROW מתבססות על תובנה זו", אמר יניב ניצן, מנכ״ל ומייסד שותף בחברה.

במשרדי החברה הממוקמים בתל אביב מועסקים נכון לעכשיו כ-8 עובדים ונודע כי החברה מתכננת לגייס נוספים בקרוב.

הכלי החדש מבית החברה – SOOMLA Whales Report

מינכן, רוב הישראלים ממוקדים בברלין ומפספסים את כל היתר

הפוסט נכתב על ידי אנה שטרנברג, חוקרת סוגיות תרבותיות ביחסי ישראל-גרמניה.

בעיני רוב הישראלים נקשרת בוואריה עם בירה, נקניקיות וכרוב חמוץ. רבים אינם ערים כלל לעובדה שבוואריה ובייחוד מינכן הן המנוע של כלכלת גרמניה, המדורגת רביעית בעולם אחרי כלכלת ארה"ב, סין ויפן. זאת ועוד, במינכן, שלפני שנים אחדות דורגה שמינית ב"רשימת 500 הערים החזקות" של Fortune, נמצאים המשרדים הראשיים של תאגידים בינלאומיים אחדים כגון BMW, Siemens, חברת האוטובוסים Man וחברות הביטוח Allianz  ו-Munich Re. בוואריה, עם תמ"ג העולה על 500 מיליארד דולר המתבטא בתוצר גולמי בסך 43,000 דולר לנפש ו-3.5% אבטלה, היא אחד האזורים העשירים בעולם.

מספר הסטארטאפים בבוואריה כפול ביחס לברלין

אמנם ברלין זוכה כיום לאהדה רבה בישראל, אך עובדה היא כי מספר הסטארטאפים בבוואריה הוא כפול ממספרם בברלין, ואף שברלין הוכתרה כ"בירת הסטארטאפ הגרמני", שיעור ההשקעות הכספיות בסטארטאפים בבוואריה הוא כפול מזה שבברלין.

בשנה האחרונה תרו התאגידים הבינלאומיים הבוואריים, וכן חברות SME (שבישראל היו נחשבות לחברות גדולות) אחר חדשנות ויצירתיות ישראלית. חברת BMW הציגה את עצמה לאחרונה בפני EcoMotion; חברת ProSieben החלה להעסיק נציג ישראלי; חברת הביטוח Allianz התחילה בשיתוף פעולה עם Alpha Zone של יבמ; MunichRe, חברת ביטוח המשנה הגדולה בעולם, הגיעה לישראל כדי לבדוק אפשרויות שילוב החדשנות הישראלית באסטרטגיה הבינלאומית שלה. גם המשרדים הראשיים של תאגיד Burda, המממן את פסטיבל DLD בתל אביב, ממוקמים במינכן. חברה זו הטביעה זה כבר חותם של ממש בישראל.

לאחרונה הקימו החברות BMW, Siemens, Bosch ו-Festo-את האקסלרטור TechFounders כדי להאיץ את החדשנות הטכנולוגית בתעשייה המקומית. החדשנות הגרמנית והבווארית פועלת בצורה שונה מהחדשנות הישראלית, המתאפיינת בזריזות, ספונטניות ולעתים חשיבה "מחוץ לקופסה". סמסון וולנברגר-שביץ, נציגה הישראלי של TechFounders, מתאר זאת כך: "ישראלים אוהבים לחשוב מחוץ לקופסה, אבל מתקשים בחשיבה לטווח ארוך. הגרמנים פועלים בדיוק להפך, הם אוהבים לשפר ולשכלל טכנולוגיה קיימת וחושבים לטווח ארוך. TechFounders היא דוגמה מצוינת לעניין זה. זמן רב נדרש לתאגידים הגרמניים הבינלאומיים להקים את האקסלרטור שלהם, בהשוואה למתחריהם הזרים, אך מרגע שהוקם, הוא פועל כהלכה. תחת המטריה של האקסלרטור TechFounders נמצאים 64 סטארטאפים, והוא אחד האקסלרטורים הגדולים בעולם״.

ההתעניינות בסטארטאפים ישראלים גובר

לא פחות חשובות מהתאגידים הגרמניים הבינלאומיים והאקסלרטורים שלהם הן חברות SME גרמניות ידועות. אלה הן חברות המכונות בגרמניה "אלופות נסתרות", ולעתים קרובות הן מובילות בתחומן בקנה מידה עולמי. כך, למשל ד"ר אנסגר ניהוף, חבר צוות המו"פ של חברת REHAU המובילה בתחום פתרונות פולימריים ומייצרת את רוב הפגושים בעבור יצרני הרכב הגרמנים ומערכות חימום ברוב אצטדיוני הכדורגל בעולם (לרבות אצטדיון באיירן מינכן), תר את ישראל בחיפוש אחר חדשנות טכנולוגית. לדבריו, החדשנות הישראלית מעניינת במיוחד חברות בסדר הגודל של חברת REHAU, שאינן יכולות להרשות לעצמן מחלקת מו"פ גדולה, אך משלבות היטב טכנולוגיות ישראליות של "חשיבה מחוץ לקופסה" המסייעות להן להתחרות בהצלחה בשוק העולמי. חברות אלה, שאינן כה מפורסמות, הן פעמים רבות נקודת התחלה טובה יותר לסטארטאפ חדשני מאשר תאגיד בינלאומי. אפשר שתעבורנה שנים אחדות עד שסטארטאפ יצליח להפוך לספק של תאגיד גדול כגון Siemens או BMW, ואילו בקרב חברות SME, ספקיות התאגידים הבינלאומיים, שילוב של חדשנות טכנולוגית יארך חודשים אחדים בלבד. שיתוף פעולה שכזה יפתח בהמשך את הדרך לתאגידים הבינלאומיים.

בעבור הראלד רוזנברג, מנהל אגף מו"פ בחברת Munich Re, ישראל היא השותף המושלם לחברה שלו: "אנחנו זקוקים לחדשנות טכנולוגית ואילו לסטארטאפים הישראליים דרושה גישה לשווקים. אנחנו כתאגיד ביטוח בינלאומי יכולים לספק גישה למאות חברות ביטוח ברחבי העולם."

שיתוף פעולה מסוג זה יסייע לסטארטאפים ישראליים להפוך לעסקים ה"אומרים מעט ועושים הרבה!", ואילו התאגידים והחברות הגרמניות ייהנו מהחדשנות וכושר ההמצאה הישראלי.

קרדיט תמונה: Munich via shutterstock

מקור: Cropx

חברת CropX הישראלית, הנחשבת לספקית שירותי השקיה מהמתקדמים בעולם, הודיעה על השלמת סבב גיוס ראשון בסך 9 מיליון דולר. בין המשתתפים בגיוס גם יו״ר גוגל אריק שמידט, המבצע את השקעתו הראשונה בתחום עם קרן Innovation Endeavors, לצד Finistere, משקיעה בולטת בארה״ב בתחום האגריטק, הקרן הישראלית קנדית Greensoil וקרן OurCrowd.

יותר יבול, פחות מים

חקלאים רבים שרויים היום בתקופה לא קלה, זאת בשל תנאי בצורת קשים שפוקדים לא מעט אזורים וגורמים נוספים אחרים שהופכים את התחום לבעייתי בשנים האחרונות. לכן, ניהול חכם של תפוקת מים הפך לאחד מהנושאים הקריטיים ביותר עימם מתמודד המגזר החקלאי. CropX הישראלית, מציגה מוצר אשר עושה שימוש בטכנולוגית ״האינטרנט של הדברים״ וביג דאטה, בכדי להפוך שיטות חקלאיות מסורתיות למתקדמות, חכמות וחסכוניות. הרבה יותר.

המערכת שפיתחה CropX, מנתחת באופן אוטומטי את כמות המים המדויקת הנדרשת בחלקים שונים בשדות הגידול, המבוססים על טופוגרפיה, מבנה קרקע ומידת הלחות. בכדי לעשות שימוש במערכת, על החקלאים להוריד את היישום הנייד למכשיר, ולהציב שלושה חיישנים אלחוטיים באדמה. חיישנים אלו ישלחו באופן רציף עדכונים אודות מצב האדמה לענן (הווירטואלי), והתוכנה של CropX תדע לקבוע כיצד להשקות בצורה היעילה ביותר כל חלק בשדה. לטענת החברה החקלאים יכולים להתקין את המערכת באופן עצמי, ללא עזרה חיצונית והשקעה בתשתית יקרה.

קודם המים נפגעים, אחר כך המזון

״מלאי המים בעולם הולך ואוזל, וכתוצאה מכך נפגע גם המזון. הבצורת בארה״ב היא בעיה רצינית שיש להתמודד איתה על מנת שלא לפגוע בתעשיית המזון העולמית. תעשיית החקלאות נאבקת בכדי להתנהל עם עלויות האנרגיה העולות ואספת מים מוגבלת, תוך כדי ניסיון מתמשך להפחית בבזבוז מים והגדלת היבול. שירות התוכנה הפשוט שלנו מסייע לחקלאים לגדל בקלות יותר עם פחות, ומבטל את השימוש המיותר במים״, אמר מנכ״ל החברה יצחק בנטואיץ׳.

סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לצוות CropX להתרחב בצורה מאסיבית, וכך לענות על הצורך המתגבר בקרב חקלאים המחפשים אחר פתרון פשוט ובעלות נמוכה בכל הקשור להשקיית היבול.

החברה נוסדה בשנת 2013 על ידי יצחק בנטואיץ שהספיק כבר להקים ולהוביל שתי חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות. הראשונה, פגסוס מדיקל, תוכנה רפואית מצליחה שנרכשה תמורת 15 מיליון דולר על ידי HBOC. השנייה, חברת הביוטכנולוגיה Rosetta Genomics, אשר את חברת הבת שלה, Rosseta Green, נרכשה לאחרונה על ידי Monsanto תמורת 35 מיליון דולר. משרדי החברה ממוקמים בישראל במושב עין איילה.

סרטון – CropX – Grow more. Water less. – Watch Our Story

מקור: צילום מסך, RocketPlay

מכונות המזל, או Slot Machines באנגלית, זוכות לא פעם לכינוי הלא-מכובד "השודד בעל הזרוע האחת". הסיבה ברורה והיא כמובן שבסופו של דבר, לאחר כל הרעש והצלצולים, נותרים רוב המשתמשים ללא כספם. לאחר שחברת הסושייאל גיימינג הישראלית RocketPlay הצליחה לייבא את החוויה בהצלחה למובייל ביחד עם עוד מספר אפליקציות, רוכשת אותה חברת American Gaming Systems שמתמחה בייצור ציוד הימורים לבתי-קזינו. סכום הרכישה, שלא פורסם באופן רשמי, עומד על 5.5 מיליון דולר, כשסכום נוסף המוערך ב-2 מיליון דולר, יתווסף בתנאי שהחברה תעמוד ביעדים שהוצבו לה.

שיתוף פעולה עם זינגה

בגלגולה המקורי, הוקמה RocketPlay ב-2008 על ידי האחים מני ורפי הוניגשטיין. מאז עשתה החברה מספר פיבוטים, כאשר בשנים האחרונות היא התמקדה בסושייאל גיימינג, כלומר, משחקים בעלי טוויסט חברתי במובייל או בפייסבוק, שלא מעט פעמים כוללים אלמנטים של הימורים. החברה פיתחה מוצרים הן לצרכנים (B2C) והן לחברות (B2B), וחתמה על שיתופי פעולה עם מספר חברות מדיה אמריקאיות, ביניהן עסקה גדולה ב-2012 עם ענקית הגיימינג Zynga. במסגרת שיתוף פעולה זה פיתחה החברה משחק בשם Sports Casino, שאיפשר להמר על אירועי ספורט בליגה האנגלית, הספרדית וליגת האלופות וכן כולל גם משחקים אחרים שנמצאים בקזינו כמו כמו בלאק ג'ק ופוקר. בתחום המובייל פיתחה החברה מספר משחקים, כשעל פי הערכות שונות, זכתה אפליקציית הדגל של החברה, Lucky Play Casino and Slots, לכמיליון וחצי הורדות בפלטפורמות השונות.

מאז הקמתה הושקעו בחברה כ-10 מיליון דולר על ידי קרן Pitango, בה כיהן בעבר מני הוניגשטיין כמנהל השקעות. כך שסכום רכישה שעומד על 5.5 מיליון דולר בהחלט לא נחשב להחזר השקעה מוצלח במיוחד. לחברה משרדים בתל אביב ובסן פרנסיסקו ועובדים בה כ-20 עובדים. צוות ההנהלה של החברה מונה את מני הוניגשטיין, שמכהן כמנכ"ל החברה; עידן צוקרמן, סמנכ"ל מוצר; בריאן בנט, סמנכ"ל שיווק; וחלי קרופ, סמנכ"לית הנדסה בחברה.

מנכ"ל RocketPlay: "בסופו של דבר, הכל עניין של אנשים"

בראיון לגיקטיים הסביר מני הוניגשטיין, יזם-שותף ומנכ"ל RocketPlay כי נוצרה כימיה נפלאה בין החברה בראשה הוא עומד ל-AGS: "בסופו של דבר הכל עניין של אנשים, ו-AGS הרגישו שיש לנו את כל המרכיבים הדרושים כדי להצליח. בנינו פלטפורמה חזקה ויציבה שניתנת להרחבה ואנחנו מבינים היטב את תחום המובייל גיימינג". הוניגשטיין הוסיף כי החברה עומדת היטב ביעדים שלה וחיפשה שותף, שיוכל לעזור לה לצמוח ולהפיץ את התוכן שהיא מפתחת, כשלדבריו: "היום תעשיית הסושייאל גיימינג נשלטת על ידי השחקנים הראשונים כמו Playtika ואלו שמספקים ציוד לבתי קזינו בעולם הפיזי כמו IGT ו-WMS".

הוניגשטיין לא הסכים לחשוף את סכום העסקה, אולם ציין שהעסקה היא עסקה שכיחה בתעשייה, וכללה תשלום מקדמות ותוספת על עמידה ביעדים עסקיים. להוניגשטיין היו גם רק מילים טובות להגיד על קרן Pitango, המשקיעה היחידה בחברה, מאז הקמתה: "למרות שהיו מספר הזדמנויות לגיוס כספים ממקורות נוספים, Pitango הוכיחה שהיא שותפה מדהימה. הם הלכו איתנו לאורך כל הדרך ותמיד יכלנו לסמוך עליהם".

מה הם היתרונות של RocketPlay? הוניגשטיין הסביר כי הפופולאריות של RocketPlay נובעת מכך שיש לה משחק קזינו חברתי מקיף שכולל מכונות מזל, בלאק ג'ק, וידאו-פוקר ובינגו: "כולם משחקים פופולאריים, אבל מירב המאמצים שלנו מופנים למכונות המזל, ועכשיו נשלב את התוכן של AGS לתוך המשחק, שהיה אחת הסיבות לרכישה על ידי AGS". הוניגשטיין מספר כי החברה גם מאוד נרגשת לקראת השקת משחק מכונות מזל ב-UNITY שיושק בקרוב.

כיצד נוצר הקשר הראשוני עם AGS? "נפגשנו לראשונה באוקטובר בשנה שעברה בכנס G2E שנערך בלאס ווגאס. הכיר בינינו מכר משותף, שהאמין שיש התאמה טובה בין החברות. AGS צמחה בעזרת רכישות ועברו לתחומים נוספים כמו משחקי שולחן (בלאק-ג'ק, רולטה, בקרה, י.א.) הם האמינו שזה מתבקש שהתוכן שלהם יופיע גם בפלטפורמות סושייאל"

מה עכשיו, האם RocketPlay תמשיך להתקיים במסגרת AGS כמחלקה נפרדת? כל הצוות נשאר כמו שהוא ואנחנו מגייסים עוד אנשים גם בתל אביב וגם בסן פרנסיסקו. הרעיון הוא שנקדם את עסקי הסושיאל של AGS כיחידה נפרדת בחברה.

מקור: Mapme Facebook

הסטארטאפ הישראלי Mapme הודיע היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס ראשון בסך מיליון דולר שיעזרו לו להשיק פלטפורמת מיקור המונים למערכות אקולוגיות. הפלטפורמה מאפשרת לכל ארגון או קהילה ליצור תצוגה חזותית בצורת מפה, שתכיל אינפורמציה רלוונטית עבור המעורבים והמתעניינים בה.

בסבב הגיוס השתתפו המשקיעים גיגי לוי, דניאל רקנאטי, Kima Venture ו-DRW Trading Group. המימון הנוכחי ישמש את החברה בכדי לפתח מוצרים נוספים ועבור התרחבות גלובאלית.

תצוגה ויזואלית של נתונים יבשים

הפלטפורמה מבוססת על ׳שירות עצמי׳ ומאפשרת לקהילות ליצור מפת קהילה גלובאלית בצורה פשוטה. בצורה זו, במקום לנבור בארכיונים, אתרי אינטרנט או לקבל המלצות ממכרים, משתמשים המחפשים אחר שירות הדפסה בתלת מימד או מסעדה איטלקית לצורך העניין, יכולים לעשות שימוש במפה האינטראקטיבית שנוצרה באמצעות Mapme. המפה מוזנת ומתעדכנת בכל רגע נתון באמצעות מיקור המונים, ומספקת אינפורמציה רלוונטית עבור איזור מסוים בו מתעניינים. כך למשל, ניתן ליצור מפה של כל החומוסיות בישראל או בעולם לכבוד ״יום החומוס העולמי״, כפי שעשו כאן.

הרעיון של השירות הוא לשפר את התקשורת בין המעורבים בכל מערכת אקולוגית, ולחבר בין קהילות לאנשים פרטיים תוך כדי קידום והגעה לקהלים חדשים. המפות בנויות ממספר שכבות, אשר במבט ראשון מספקות ׳תמונת מצב כוללת׳, כאשר ניתן ׳להתביית׳ על כל פריט במפה ולקבל מבט מעמיק יותר עליו. את אותן מפות, ניתן להטמיע בכל אתר וכך בעצם ׳להפיץ את הבשורה׳ ולסייע לכל עסק לקדם את עצמו.

״היכולת של כל אחד למפות באופן ויזואלי כל מערכת אקולוגית היא אופציה שלא הייתה קיימת בעבר. הערך שזו מקנה, הן עבור אלו הנמצאים בתוך הקהילה והן עבור אלו שמעוניינים להיות מעורבים בה, הוא עצום. גייסנו עובדים באמצעות מפה שכזו בישראל, ומספר קרנות הון סיכון אף פנו אליי ואמרו לי כי השקיעו במספר סטארטאפים שגילו באמצעות הפלטפורמה״, סיפר בן לאנג, מייסד ומנכ״ל החברה.

מאז הושקה בגרסת בטא, Mapme נמצאת בשימוש של כבר למעלה מ-90 מערכות אקולוגיות ב-30 מדינות שונות. החברה נוסדה בשנת 2014 על ידי בן לאנג ואביו, פיליפ לאנג ביחד עם אמיר צוקר.

בניין העיריה בסן פרנסיסקו

מאת תאיר קובלסקי, מנהלת HAC, האסקלרטור של עיריית הרצליה.

למרות הדימוי הנוקשה והקשיים האפשריים, מה בכל זאת יש לסטארטאפים לחפש בגופי ממשל? מחד ישנה מגמה גוברת של סטארטאפים המעוניינים לקחת פרויקטים ממשלתיים קטנים ומאידך, יזמים רבים זוקפים לרעת "שוק הממשל" רק את היותו סבוך ומלא בירוקרטיה וכי ברור שזה לא המקום לחברות קטנות ודינמיות. אבל בפועל, השקפה זו היא צרת אופקים ולא מדויקת. השורה התחתונה היא שסוכנויות ממשלתיות יכולות להפוך ללקוחות גדולים ויש בידם היכולת לסייע להפוך חברות קטנות לחברות גדולות.

הערה: כתבה זו נכתבה תוך שימוש במונחים השגורים בפיהם של גופי ממשל. אחד השלבים החשובים בתהליך כך תגלו, הוא התרגום בין שפת היזמות לשפת מסדרונות גופים אלו.

היתרונות בעבודה עם גופי ממשל

1. הדרך הטובה ביותר לפתור משהו היא לחבר בעיה עם עסק רווחי. הצעד הראשון לבניית סטארט-אפ הוא למצוא את הבעיה ולהתאים לה פתרון. אנשים רבים נוטים לחשוב כי בעיות קשות כמו אלימות, העוני העולמי, תת-תזונה, או חוסר בחינוך הן מעבר ליכולות של יזמים, וזו ידידי, פשוט אמירה שאינה נכונה.

2. גופי שלטון וממשל מהווים לקוח אסטרטגי גדול ועם זאת גם סלחן. האפשרות ליצור פיילוט מקומי או נקודתי, המאפשר פידבק בריא בטרם פריצה גדולה הוא יתרון משמעותי. ברגע שהפיילוט מצליח, האפשרות להגדלתו היא עצומה. הגישה לרפורמה מוצלחת המשתמשת בעיריות קטנות, אוטונומיות מאוד, לפני שהם מטפסים לרמה הלאומית יכולה להציל מטעויות קשות. מרכיב מרכזי בתהליך הוא אפיון צרכים מוקדם. בין רגע ההיכרות עם הגוף ועד לתחילת העבודה, יעברו היזמים בין האגפים השונים המעורבים כולם באתגר ובפתרון המוצע. בזמן זה ינסו גופי השלטון להגיע למקסימום של הגדרת אפיון הצרכים, ובכך למזער בזבוז זמן על חוסר מיקוד.

3. גופי שלטון הם חותמת מהימנות בעיניו של משתמש הקצה. הם גם יעזרו לפתוח דלתות ללקוחות הקצה האמיתיים של הסטארטאפ, והם הארגונים/חברות שעובדים עם גופי השלטון. שם טמון הכסף. לצד עובדה זו, יש לגופים מסוג זה גם גישה לעסקים הקטנים-בינוניים, מקומיים שהם ודאי חפצים בקידומם ומלאים תמריצים לסייע להם בצמיחה.

4. ערים נוטות להתחרות האחת עם השניה, במטרה לגלות מדיניות ציבורית המשפרת את חייהם של אזרחים ותושבים. מעמדו של התושב במרכז התחזק מאז שהם, התושבים, יכולים "להצביע ברגליהם" ולעבור בין ערים בקלות ובבטחה רבה יותר מאשר יכולתם לעבור למדינה אחרת. תחרות בין אזורים אלו יוצרת משוב הדוק לגופי הממשל לדעת אם הרפורמות עובדות. תחרות גם יוצרת תמריצים חזקים לחדשנות וניסויים.

5. שת"פ מוצלח יפתח בפני היזמים את מאגרי המידע הרלוונטיים אם אינם נמצאים בחוץ ויחסכו זמן רב, כסף ומשאבים נוספים בהשגת המידע. קל יותר כשחופרים בנתונים לצייר הבחנות בין אוכלוסיות שונות או להעריך מגמות שמספרות סיפור גדול יותר. המידע הזה, פותח הזדמנויות.

העסקה וההשקעה בגופי ממשל ושלטון נשמעת עד כה טובה, אבל אל לנו לשגות ולחשוב שזו משימה קלה ושהדרך היא דרך המלך.

1. לרוב, כשתמצאו את שחקן המפתח, הצ'מפיון שלכם בארגון, הדברים יתחילו לזוז. עם זאת גופי ממשל אינם עובדים בקצב הסטארטאפ, ותדרשו לסבלנות וזמן.

2. המוטיב של זמן יחזור על עצמו במיוחד כאשר פיילוט נקודתי יצלח ויעבור לפורמט של רפורמה פוליטית, שהיא למעשה דבר טוב הטומן בחובו סכנה. בדרך כלל, אנחנו חושבים רק שרפורמה "נכשלה" כאשר חוק או תכנית חדשה אינם עוברים. אבל הרפורמה, בדומה ליזמות נתקלת במהמורות בדרך. לפעמים רפורמה מתחילה בנקודה אחת, אך הופכת ליצירה שממציאיה מעולם לא יחלו לה.

3. עליכם לקחת בחשבון כי לא תמיד מה שהגעתם למכור, הוא מה שהגוף מולו אתם עומדים מעוניין לקנות. ייתכן ומה שראיתם בו פ'יצר שולי, הוא עיקר העניין בעיני הלקוח שלכם (הגוף המדובר). נקודה זו עלולה להסיט אתכם מהפוקוס.

4. כמו כן, הרווח הצפוי עשוי להיות בתחתית השלבים. בניגוד לאמונה רווחת, גופי ממשל ושלטון לא עוסקים בלבזבז את הכסף. הגופים לא מעוניינים לשלם יותר מהדרוש המינימלי. גופים המאוישים במנהלי רכש המאומנים היטב כדי להשיג את העסקה הטובה ביותר עבור הממשלה לא יטו חסד לפזרנות.

5. לבסוף, בשוק זה יש תחרות רבה מכיוונם של קבלנים מבוססים יותר. היכולת שלהם לרדת במחיר, להשקיע יותר משאבים ולעצור את נשימתם חזקה ויציבה.

קחו את השיקולים בחשבון, חדדו את קהל היעד שלכם: משתמשי הקצה והלקוחות הפוטנציאליים. זו לא עבודה קלה אך מנגד, להחזיק סטארטאפ מראש היא לא עבודה כל כך פשוטה.

קרדיט תמונה: San Francisco city hall via shutterstock

מקור: צילום מסך, Qwilt

חברת הסטארטאפ הישראלית Qwilt, המפתחת תשתיות וידאו עבור ספקיות שירותי תוכן הנאלצות להתמודד עם הביקוש הגובר להעברת התכנים וצריכתם דרך רשת האינטרנט, הודיעה על השלמת סבב גיוס נוסף בסך 25 מיליון דולר.

את סבב הגיוס הובילה קרן ההשקעות Disrupt-ive Late Stage, ביחד עם Cisco Investments וחברת ההשקעות של יו״ר גוגל אריק שמידט, Innovation Endeavors, שרק לאחרונה ביצעה השקעה נוספת בחברה Cropx הישראלית. עוד השתתפו בגיוס המשקיעים הקיימים בהם Accel Partners ו-Redpoint ventures. סבב הגיוס הנוכחי, הרביעי במספר, מעמיד את סך גיוסיה של החברה עד כה על 67.1 מיליון דולר.

הוידאו הוא המלך

חברת Qwilt הישראלית נוסדה ב-2010 על ידי אלון מאור, יובל שחר, גיורא ירון ודן שחר, כשמטרתה העיקרית היא להציע פתרון עבור ספקיות האינטרנט שעושות שימוש בתעבורת תכני וידאו, המהווים מעמסה על רוחב הפס בעקבות הצריכה הגוברת. מסתבר, כי רוב ספקיות האינטרנט מדווחות שלמעלה מ-80% מנפח הוידאו נצרך בדרך כלל על ידי 10% משתמשים. משמעות הדבר היא כי מרבית נפח התעבורה מורכבת מ׳טייטלים׳ כופלים אשר סותמים את הרשת.

חברות כבלים ותקשורת לא בנויות לשאת כמויות כה מאסיביות של תעבורת וידאו, ולרוב הפתרון אותו בוחרות ליישם בכדי להתמודד עם העומס הוא שדרוג התשתיות הקיימות. יחד עם זאת, מדובר בפתרון זמני, יקר ולא מאוד יעיל. הפתרון שמציעה Qwilt, מסתמך על טכנולוגיית Caching שקופה, שביכולתה להבטיח כי סרטונים משירותים פופולאריים כדוגמת Hulu, נטפליקס או יוטיוב, יאוחסנו ׳בקצה הרשת׳, וכך יוכלו להגיע אל משתמשי הקצה במהירות ובאיכות גבוהה במיוחד. לטענת החברה, ביכולתו של הפתרון שפיתחו להציג בפני המשתמש הסופי את התכנים במהירות גבוהה לפחות פי 5 מפתרונות מתחרים.

ביכולתה של הטכנולוגיה שפותחה להקל את הלחץ ההולך וגובר על ספקיות האינטרנט, על ידי כך שתאחסן את התכנים בפלטפורמה יחידה, אותה ניתן יהיה להטמיע בתשתיות הקיימות אצל הלקוחות כיום. כתוצאה מכך, ניתן יהיה להפחית את תעבורת הרשת ב-60 עד 80 אחוזים. כמו כן, השימוש בטכנולוגיה יאפשר לחברות המספקות את התוכן לנטר ׳ולעקוב׳ אחר הסרטונים ואופי הצפייה בהם, לספק אנליטיקה וכך בעצם לפעול בצורת שיווק ממוקדת יותר וכתוצאה מכך להגדיל את הרווחים.

כאמור מדובר בסבב הגיוס הרביעי של החברה, שכן בשנת 2011 השלימה שני סבבי גיוס בסך 24 מיליון דולר ואחד נוסף בשנת 2013 בסך 16 מיליון דולר.

סרטון – The Online Video Problem

מאת מרי לויצקר ולריסה פקטור-טפליצקי.

ניצן היא מנהלת השקעות ב-hub:raum תל אביב. הובראום הוא early stage vehicle של Deutche Telekom שמטרתו לסייע לסטארטאפים ישראליים להיכנס לתוך דויטשה טלקום ולקבל מימון. בעבר ניצן ניהלה את האקסלרטור The Junction.

ספרי לי על עבודתך בהובראום?

הסניף הישראלי של הובראום, שמרכזו נמצא בברלין, מציע תמיכה לסטארטאפים בשלבים מוקדמים, שעיקרה פיתוח עסקי המכוון לשוק האירופאי. אלה סטארטאפים טכנולוגיים שלא בהכרח קשורים לטלקום. התחומים שמעניינים אותנו הם טכנולוגיות של סייבר סקיוריטי, ניתוח של ביג דאטה, internet of things, בדגש על בית חכם וטכנולוגיה לבישה. כמו גם תחומים שכן קשורים יותר לטלקום – החל מרשתות וקונקטיביטי, טלויזיות וטלפונים חכמים ועוד. אנחנו משקיעים עד €300,000 בחברות ישראליות צעירות כל עוד יש להן משקיע מוביל. אנחנו מחפשים להצטרף לסיבובים כמשקיע אסטרטגי בתחומים שציינתי.
התפקיד שלי הוא להבין מה הם הצרכים של דויטשה טלקום ומה הדברים שהכי מעניינים אותם, אילו מחלקות מוכנות לעבוד עם סטארטפים, מי יותר פתוח לחדשנות ומה הם מחפשים – ואז אני חוזרת ומחפשת את זה כאן. ברמה האישית המטרה שלי היא להפוך להיות מעין גשר לאירופה. כלומר כשסטארטפים חושבים על השוק האירופאי, אני רוצה שהם יבואו להתייעץ איתי, גם אם זה לא דרך דויטשה טלקום. אני אוכל למצוא דרך לעזור להם בכל מקרה, אם זה באירועים ובכנסים, בחיבורים שאני יכולה לעשות בגלל רשת האנשים שאני מכירה. בסופו של דבר המטרה שלי זה לעזור לסטארטאפים, אז אני ממשיכה לעשות את מה שעשיתי בג'אנקשן לפני זה, כשליוויתי עשרות סטארטאפים ויזמים, רק בקנה מידה קצת אחר.

כיום הסטארטאפים מדלגים על אירופה בדרך לארצות הברית. ברוב הפעמים זו החלטה נכונה, אבל תמיד יש לבדוק ולוודא שההחלטה נעשתה באופן מושכל ולא באופן אוטומטי. יש סטארטאפים שעבורם נכון יותר להתחיל בשוק האירופאי. רק גרמניה לבד זה שוק שהוא פי 10 מהשוק הישראלי. השוק המזרח אירופאי הוא גם מאוד מעניין, ואלה שווקים שהם הרבה פעמים פחות עמוסים. יש בהם את המכשולים שלהם, לא צריך להתעלם מזה, אבל בעזרת גופים כמו ההובראום אפשר להתגבר על המכשולים האירופאים וכן להצליח לחדור את השוק הזה. יש מגוון גופים כאלה, חלקם מייצגים מדינות ספציפיות ואחרים כלל אירופאים, כמו למשל הסוכנות לפיתוח פריז שמייצרת שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות ישראליות לצרפתיות, או מכון היצוא ומכון המסחר הישראליים. כל אחד מנסה לעזור עם הקשרים והתחומים שהוא יכול. אני תמיד בעד לחבור ולשלב כוחות כדי באמת להצליח לעזור חברות קטנות להשתלב ולהצליח.

הסצינה של האקסלטורים בארץ פורחת.

כן, יש המון. בעיני זה מדהים שיש אקסלרטורים מכל מיני סוגים, שמתאימים לכל מיני שלבים, לכל מיני תחומים ועם כל מיני מודלים ועסקאות עם היזמים. עם equity בלי equity; כן קורפורייט לא קורפורייט. אקסלרטורים קמים במקומות שונים בארץ – זה כבר ממש לא רק בתל אביב. המון אקסלרטורים חדשים שרק עכשיו מסיימים את המחזורים הראשונים שלהם, ונורא מעניין לראות מה יהיה. אני חושבת שכל עוד כולנו משתפים פעולה, שזה מה שקורה, אז זה מדהים. זה מאוד מתאים לתעשיה פה בארץ של השיתוף, הפתיחות והשקיפות. אני חלק מקבוצה של כל המנהלים של כל האקסלרטורים. אנחנו נפגשים פעם בחודש, כל פעם מישהו אחר מארח אצלו, ומשתפים את הבעיות ואת הדילמות שאנחנו מתמודדים איתם. כולם נורא עוזרים אחד לשני.

בואי נדבר על נשים באקסלרטורים. אחוז הנשים בסצנת היזמות הוא קטן יחסית. אבל האם את מזהה איזושהי מגמה של שינוי?

אני רוצה להאמין שכן, אבל אני חושבת שזה משהו שיקח זמן. בשנה שנתיים האחרונות התעסקתי כל כך הרבה בלעודד נשים לעשות את הקפיצה ולהכנס לעולם היזמות עד שכבר כמעט מעודד אותי בעצמי לעשות את זה, שזה גם משהו שאני מקווה שיקרה. לאט לאט רואים עוד ועוד נשים בהייטק שנותנות השראה והן ממש מודל לחיקוי. זה מאוד משפיע כשיש מישהי בארץ שאני יכולה להגיד שאני רוצה להיות כמוה, זה מאוד עוזר לי לצאת ולעשות את זה. כיום קיימים הרבה גופים שתומכים בנשים שרוצות להיות יזמיות, למרות שעדיין לאמא זה מאוד קשה כי כל הלו"ז הוא גברי. אין הפסקה בין 17:00 ל-20:00, שזה לצורך העניין מתי שצריך להשכיב את הילדים לישון. הייתי באיזשהו אירוע של סייבר, ומי שארגן אותו סיפר לי שהיו מאה אנשים, מתוכן חמש נשים. שאלתי אותו מתי היה האירוע? אז הוא אמר לי ב-18:00. גם נשים שרצו להגיע, זה שעות שנורא קשות להן. אמהות זה חלק מאוד משמעותי מהיזמיות בארץ.

מבחינת כניסת נשים לאקסלרטורים, בעיני לא תזיק קצת אפליה מתקנת. כמו שבכנסת שומרים מקום לאישה ככה גם באקסלרטורים צריך לשמור מקום לאישה. כשאני בחרתי צוותים לג'אנקשן, אז היה לי נורא חשוב שתמיד יהיו שם נשים. כל יזם ראוי להערכה, גבר או אישה, כי זה מאוד לא מובן מאליו לפתוח סטארטאפ ובמיוחד לא בפעם הראשונה, כשאין לך עדין גב כלכלי ליפול עליו.

ברמה העקרונית, אני חושבת שבשביל אישה שחושבת על סטארטאפ, זה מאוד נכון להכנס לאקסלרטור, כי זה נותן מסגרת והכוונה. זה נותן קבוצה שנמצאת באותו מצב, מה שתמיד מאוד עוזר מבחינת תמיכה. אז אני לא צריכה להתמודד עם זה לבד כי איתי בחדר יש עוד כאלה שבאותה סיטואציה. אבל אכן, כמו בתעשיה בכללותה יש הרבה פחות נשים וזה מבאס, אבל זה מה יש.

ברלין. הישראלים מכוונים קודם כל לארצות הברית. (תמונה: flickr, cc-by, Fraser Mummery)

האם את רואה הבדלים בהתנהלות העסקית של נשים, כמו למשל לבקש פחות כסף בגיוס?

אין לי נתונים סטטיסטיים. לפעמים אני שמה לב שכשנשים מספרות על עצמן או משווקות את עצמן, הן משווקות קצת פחות ממה שהן באמת שוות. מעבר לזה, יש כל כך הרבה מודעות ושיח בנושא בתעשיה שלנו, שאני חושבת שהן כבר יודעות לא לבקש פחות כסף. אני מאמינה שנשים שעשו קפיצה והפכו יזמיות, אז עובדת היותן אישה כבר מפסיק להיות עניין, כי יש כל כך הרבה עניינים אחרים להתמודד איתם. הן כאילו כבר הוכיחו שהן יכולות להצליח.

מצד שני, נשים כל הזמן מספרות שהן באות לפגישה וחושבים שהן המזכירה. את כל הזמן מקבלת את היחס הזה מהסביבה. וגם לי זה קורה. הייתי באירוע של סייבר, שזה אירוע גברי במיוחד אפילו בסטנדרטים של התעשייה שלנו, ולבשתי באותו היום שחור. היו בטוחים שלוש פעמים שאני מהקייטרינג. באופן אישי אני מקבלת את זה בהומור. הם לא עושים את זה כי הם רעים, זה משהו שהולחם בסוציולוגיה שלנו והם חושבים שאני מהקייטרינג כי עד עכשיו הנשים היחידות שהם ראו סביבם היו מהקייטרינג. אז אני צוחקת על זה ואומרת להם לא ומראה להם את התג. ואז הם רואים שהיא בדויטשה טלקום והיא מנהלת השקעות למרות שהיא נראית כל כך צעירה. זה עושה לי את זה הרבה יותר מאשר ללכת אחר כך ולהתרעם "איך הם חשבו שאני מהקייטרינג?!" כאילו הראיתי להם.

אין סיבה שלא יהיה 50%.

נכון. כי בטוח יש המון כאלה שהיו יכולות ורוצות לעשות את זה אבל יש כל מיני מכשולים בדרך. אני מקווה שבאמת עם הזמן המצב ישתנה. יש כל כך הרבה התארגנויות ויוזמות שמקדמות את הנושא, וברגע שיש מערך תמיכה זה מאוד עוזר. יש את she codes שפועלת לקידום נשים מפתחות ובאופן כללי מעודדת נשים להיכנס לתחום הטכנולוגיה. Eva Ventures היא קרן הון סיכון שמשקיעה במיזמים בהם אחת המקימות לפחות היא אישה. WMN הוא מרחב עבודה משותף חדש העומד להפתח במאי והוא מיועד למיזמים בהם נשים הן המקימות או המובילות. יש אפילו  קבוצה בפייסבוק שחבריה וחברותיה רוצים לבטל את כל האירועים העסקיים בין השעות 17:00 ל-20:00.

אם יש מחוייבות של משפחה זה בוודאי מקשה.

אין ספק. אבל למה גבר יכול לעשות את זה? למה גבר יוכל לסכן את הקריירה שלו ולא להרוויח כסף ולא לקבל משכורת ככה וככה אבל אישה לא?

דווקא על גברים יש יותר לחץ להתפרנס ולהרוויח. לכן מהבחינה כספית לנשים היה אמור להיות יותר קל.

נכון, אבל בפועל זה יותר קשה. כשהן לא יכולות למשל כל יום לאסוף את הילד, או שהן צריכות ערב או שני ערבים בשבוע ללכת לאירועים של נטוורקינג כי זה קריטי כשרוצים לעשות עסקים בארץ, אז פתאום אומרים להן 'אבל הילדים'. ברור שלבן זוגך יהיה קשה עם זה, אבל אם הוא היה הולך פעמיים בשבוע לערב נטוורקינג מישהו היה אומר משהו? אז אין ספק שכשמתווספים ילדים למשוואה זה בכלל מעלה את הקושי. אבל עדיין יש נשים מדהימות שמצליחות. בגאנקשיין היו לא מעט אמהות, וזה הדהים אותי שהן הצליחו לעשות ג'אגלינג בין הכל.

מה את חושבת על נשים ביזמות?

כשאני רואה נשים מצליחות בהייטק שיש להן שלושה ילדים, אני מרותקת מזה. לא מעניין אותי מה הן עושות מעניין אותי איך הן מנהלות את הזמן שלהן, איך הן מאזנות בין הבית לעבודה. הן לא פתאום לקחו חמש שנים חופש. וזו הדילמה האישית שלי, איך לתכנן הלאה. אני חושבת על השלב הבא. והשאלה היא מתי נכון  או האם יש בכלל דבר כזה נכון. ואם כן אז איך אני אחזור אחר כך. ויש את הפחד הזה האם מישהו יחכה לי בזרועות פתוחות אחרי חופשת הלידה. אלה הדברים שלי קשה איתם. בעיני מאוד חשוב שנשים בתעשייה יזהו איפה הקושי שלהן וימצאו את הגוף התומך הנכון. כי גם להגיד "נשים" זו בעיה. הרי זו קבוצה כל כך גדולה שמתחלקת לכל כך הרבה תת קבוצות, לפי גיל, רקע וכו', שקשה לדבר על מה נשים צריכות. נשים שמגיעות עם השכלה וכישורים כל כך שונים וגם מטרות שונות. בחורה ששואפת למקום מסויים לאו דווקא תצטרך את העזרה שאני צריכה כשאני שואפת למקום אחר.

אני חושבת שזה מאוד מעצים להבין שהרבה חששות וחוסר בטחון שאני חווה קשורים לסיטואציה החברתית ולסביבה שאני מתנהלת בה, ולהצליח נתק אותם מהאישיות שלי והכישורים האמיתיים שלי. זה משחרר ונותן המון כוח.

כמו שאני רואה את זה, כל אחת צריכה להבין מה צריך אצלה חיזוק, ולמצוא את הדרך לחזק אותה. יכול להיות שאני מרגישה פחות צורך לשבת ולדבר על מה קורה לנו כי אנחנו נשים. אבל יש נשים שכן. ויכול להיות שאם אני אדבר עם משהי שכן צריכה את זה אז זה יעזור לה.

בסופו של דבר אני מאוד אופטימית. אני חושבת שבתקופה הקרובה אנחנו נראה מספר הולך וגדל של יזמיות. ואני חושבת שהתעשייה חייבת לתמוך בזה מכל הבחינות האפשריות.

*  *  *

החל משבוע הבא נתחיל ב-she codes תוכנית שבה שלושה מסלולי לימוד. מסלול טעימות web ובו נטעם מהבסיס של תכנות אתרי אינטרנט.  מסלול web מורחב ובו נלמד בצורה יסודית תכנות אתרי אינטרנט ואף נבנה אתר לדוגמה עבור עמותה. מסלול אנדוראיד ובו נלמד לתכנת אפליקציות לפלאפון אנדרואיד.הלימוד במסלולים הינו עצמאי עם הנחייה, ומתקיים בכל אחד מסניפי שיקודס. אל תשכחי לפטופ ואוזניות!

she codes נפגשים בכל שבוע באופן קבוע בחבי הארץ: בתל אביב בשעה 18:30 בערב בגוגל קמפוס, בניין אלקטרה, יגאל אלון 98, קומה 34. בימי רביעי בשעה 10:00 בבוקר במשרדי Quixey, עזריאלי, המגדל העגול, קומה 29 . ובנוסף בעשרה סניפים נוספים ברחבי הארץ – בכל האוניברסיטאות ובחברות הייטק. פרטים באתר

מקור: Redis Labs Facebook

חברת בסיס הנתונים Redis Labs הישראלית, הודיעה היום (ה׳) על השלמת סבב גיוס שלישי בסך 15 מיליון דולר. את הגיוס הובילו קפיטל ונצ׳רס וכרמל ונצ׳רס, לצד בנק סיליקון ואלי. סך גיוסיה של החברה עד כה מגיעים לסכום כולל של 28 מיליון דולר. הסבב הנוכחי ישמש את החברה בעיקר לשיווק ומכירת פתרון בסיס הנתונים ההיברידי שלה.

ביצועים מרשימים, מאמץ מועט

Redis Labs מציעה שירות ׳Database-as-a-serivce׳, כאשר בין 4900 לקוחותיה, נמצאות חברות כדוגמת Hotel Tonight, Docker ו-Bleacher Report. החברה הישראלית תומכת באפליקציות מודרניות ומאפשרת להן לרוץ באופן תקין. מפתחים ולקוחות רבים ׳שמים מבטחם׳ בפתרונותיה של Redis Labs, המאפשרים ביצוע ניתוח מידע בזמן אמת, העברות מהירות של נתונים בנפח גדול ועוד.

החברה מספקת שירותי בסיס נתונים, ומאפשרת ללקוחות להשתמש במוצר לפי היקף השימוש לו נדרשות. בסיס הנתונים נועד בעיקרו למערכות שזקוקות לקבל מידע בזמן אמת וזמני תגובה מיידים. המוצרים המרכזיים שלה הם שירות בענן, ותוכנה ארגונית בשם RLEC. שירות הענן עצמו הציג צמיחה של 116% בכל הקשור ללקוחות משלמים, רק בשנה האחרונה.

פתרונותיה של Redis Labs פונים לחברות אשר מוצאות את עצמן תחת לחץ גובר, המעוניינות (מן הסתם) להמשיך ולספק ביצועים מהירים ליישומים שלהם. אלו עשויות להתעניין בשירותי הענן שלה או בתוכנה הארגונית בכדי להשיג זמני תגובה מהירים, זמינות גבוהה ויכולת ניהול אופטימאלית של כמויות נתונים גדולות.

עופר בנגל, מנכ"ל ומייסד החברה אמר כי "מי שפועל בתחום ביצועי אפליקציות מכיר את בסיס הנתונים רדיס ואת מיקומו המוביל בין בסיסי הנתונים של 'העולם החדש'. כספקים של הגירסה המסחרית של רדיס, בכוונתנו לעשות שימוש במימון שגייסנו בכדי לספק את הצרכים ההולכים וגדלים של חברות מודרניות בטיפול מהיר בנתונים".

מדובר בסבב הגיוס השלישי של Redis Labs, כאשר בסבב הסיד שנערך באוגוסט 2012 גייסה כ-4 מיליון דולר, ובשנת 2013 גייסה כ-9 מיליון דולר. החברה הוקמה בשנת 2011 על ידי עופר בנגל ויפתח שולמן. כיום מעסיקה כ-60 עובדים, כמחציתם בישראל והיא מתכננת לגייס כ-20 עובדים נוספים בשנה הקרובה.

תמונה: flickr, cc-by Moyan Brenn

מאת קריסטין שטראוס.

מאז פרץ המונח "עמק הסיליקון" לחיינו, נדמה כי כל מדינה רוצה להקים את הגרסה המקומית שלה להצלחה המסחררת מקליפורניה. באנגליה הושקעו מיליונים בהקמת "כיכר הסיליקון" (מתחם ענק שירכז את תעשיית ההיי-טק בעיר), באירלנד יש את אזור "רציפי הסיליקון", בגרמניה מתהווה בימים אלו "סימטת הסיליקון" בברלין (למרות שמה, מדובר ב"סמטת" ענק שתכלול אלפי חברות ועשרות אלפי עובדים) ואפילו ת"א כבר נודעה בכינוי "הסיליקון וואדי" (עקב השילוב בין מזרח למערב). פראפרזות נוספות על שמו של אזור ההיי-טק המשגשג מקליפורניה ניתן למצוא גם בפריז, באיטליה ואפילו בפולין.

הולנד החליטה לשנות כיוון

אך דווקא הולנד, כך נראה, אינה חלק מהחגיגה העולמית. מדוע "דווקא"? משום שהולנד נחשבת לאחת מבירות ההיי-טק והיזמות בעולם, ואף זכתה לפני שנתיים בתואר "אומת היזמות של יבשת אירופה". הכלכלה ההולנדית נהנית מהצלחותיהם של עשרות מיזמים וחברות הולנדיים פורצי דרך, וגם בני הדור הבא – קרי סטודנטים ותלמידי תיכון – מעידים כי בכוונתם להצטרף לחגיגה ולהפוך ליזמים טכנולוגיים בעצמם.

כעת, כאמור, נראה כי הולנד החליטה על "שינוי כיוון" בכל הקשור לטיפוח סצינת ההיי-טק במדינה. במקום לנסות ולטפח אזור שייקרא "תעלת הסיליקון" באמסטרדם או להרחיב את מרכז ההיי-טק המשגשג בעיר איינדהובן, ממשלת הולנד החליטה לעודד את היזמים והסטארטאפיסטים ההולנדים בדרך שונה וייחודית – ולעודד אותם לעזוב את המדינה. הממשלה ההולנדית מעדיפה לראות את היזמים ההולנדים הרחק בארה"ב, במדינות אירופה ואפילו בישראל – רק שלא יישארו בבית.

בראיון מיוחד למגזין פורבס, מסבירה אחת הנשים החזקות בכלכלה ההולנדית, נלי קרוס, את המניעים בבסיס המהלך. לדבריה, "בהולנד הבינו כבר מזמן ששם המשחק היום הוא גלובאליות. עסק מתחיל במקום מסוים, ומתרחב לאזורים אחרים בעולם. אין כמעט גבול שמיזם לא יכול לעבור. ובגלל שקשה יותר להתרחב מהולנד לכיוון ארה"ב, אנחנו מעדיפים לעזור ליזמים להתחיל בארה"ב – ואז להתרחב בחזרה הביתה, להולנד וליבשת אירופה".

המהלך המורכב הזה הוא משימתה הבלעדית של קרוס. בעבר הייתה חברה בבית הנבחרים ההולנדי, ואף שימשה כשרת התחבורה, המים והתעסוקה הציבורית. בהמשך עברה למגזר הפרטי, ופעלה במשך שנים ארוכות בדירקטוריונים של תאגידים מובילים ביבשת. עם הקמת הנציבות האירופית היא מונתה לתפקיד המפקחת על התחרות והמפקחת על האג'נדה ברשת האינטרנט, והפכה לאחת מסגנות נשיא הנציבות. במהלך שנים אלו היא נבחרה 5 פעמים לרשימת "הנשים המשפיעות בעולם" של מגזין פורבס.

כעת, בגיל 73, האישה ההולנדית הנמרצת מדלגת בין יזמים וחברות, מגשרת בינם לבין קרנות, חממות ומשקיעים בינ"ל, ועושה כל שביכולתה כדי להעלות את היזמים ההולנדים על מטוס – מחוץ לגבולות המדינה. בשבוע שעבר היא הגיעה לבוסטון, משם המשיכה לניו יורק. בקרוב היא צפויה להגיע גם לת"א, ולחזק את הקשר בין היזמים ההולנדיים לקרנות ההשקעה הישראליות. בין לבין היא שומרת על קשר מתמיד עם היזמים, מסייעת להם להכין את המצגת, לשפר את הפנייה למשקיעים ולחדד את המודל העסקי. הכל – כדי שאלו ישתכנעו לתת ליזמים ההולנדים הזדמנות מחוץ לגבולות הולנד.

דוחפים את היזמים ההולנדים הרחק מאזור הנוחות

הגישה המפתיעה של קרוס ושל השלטונות ההולנדיים מגיעה מתוך צורך ממשי – והבנה של הקשיים של היזמים בהולנד (קשיים אשר עשויים להזכיר גם את מצבם של היזמים הישראלים): מדינה קטנה, שוק מצומצם, ושפה שונה מכל מדינות האזור. קרוס מסבירה כי השוק ההולנדי, המורכב מ-17 מיליון אזרחים בלבד (למעלה מכפול מזה הישראלי, אך קטנטן ביחס למרבית מדינות אירופה) לא מאפשר ליזמים במדינה "לחלום בגדול". בנוסף, מחסום השפה מונע מהם מלפנות באופן ישיר למדינות שכנות. לכן, היא מאמינה, היזמים אשר נשארים בתוך הולנד פשוט "שוקעים לאזור הנוחות שלהם", ומסתפקים בשוק ההולנדי הקטן. הסיכוי להתרחב משוק זה החוצה, אל השוק העולמי, קטן בהרבה מסיכויי ההצלחה של מיזמים אשר יפנו לשוק הגלובלי מבעוד מועד.

כל אלו, כאמור, לא מנעו מהיזמים בישראל להצליח לפרוץ אל השוק העולמי פעם אחר פעם – אך נראה כי היזמים בהולנד פשוט לא מבינים את חשיבות הפנייה לשוק הגלובלי כבר בתחילת דרכם. קרוס מאמינה כי אם אותם יזמים יצאו מגבולות המדינה וכבר בשלב פיתוח המוצר יחברו לגורמים בינ"ל – סיכויי ההצלחה שלהם לפרוץ את השוק העולמי (או לפחות את זה האמריקאי) יגדלו משמעותית. לאחר מכן, היא מקווה, אותם יזמים יחזרו גם למולדתם וינהלו משם את חברות הענק שיקימו.

האם המהלך אכן יוכיח את עצמו כיעיל ופורץ דרך, או שמא יסתבר כי קרוס וחבריה פשוט הבריחו את מיטב בניה של הולנד אל מחוץ למדינה? תשובות לשאלות אלו נוכל לקבל רק בעוד מספר שנים, אך קרוס מאמינה כי עוד בטרם היא תחגוג את יום הולדתה ה-80, מרבית היזמים ההולנדים כבר יחזרו למדינה עם חברות הפעילות בשווקים גדולים בהרבה מזה של הולנד הקטנה. אם כך אכן יקרה, נקבל כולנו הוכחה כי לפעמים הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות ליזמים – הוא להרחיק אותם. גם מחוץ למדינה.

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל.

לקריאה נוספת

למעלה מ-3.2 מיליון עובדים: מי הוא המעסיק הגדול בעולם?

כך הפכו הרעיונות הגדולים בהיסטוריה מחלום למציאות

לחזות את העתיד. מקור: Pexels

לפני שאולפני סרטים שופכים מיליוני דולרים על מה שנראה להם שהולך להפוך ללהיט הבא, אולי כדאי להם להתייעץ עם החבר׳ה מ-VAULT, המציעים מוצר שעשוי לנבא האם לתסריט שכתבו יש בכלל קהל. הטכנולוגיה בה עושים שימוש על מנת ׳לחזות את העתיד׳ היא שילוב של ביג דאטה, למידת מכונה ואלגורתמי תכנות ומערכות בכדי לנתח את המידע, ולהבין האם לסיפור או לתסריט מסוים יש עתיד ורוד יותר או פחות.

כלי ייעודי לתעשיית הבידור

הפיתוח הישראלי עושה שימוש בלמידת מכונה (Machine learning) ואלגוריתמי למידה עמוקה, על מנת לנתח תוכן ולחזות את הקהל הפוטנציאלי שלו. המערכת פונה לשווקים בתחום הקולנוע, טלוויזיה והשיווק. כמו כן, המערכת יכולה גם להמליץ על שחקנים מתאימים לתפקיד מסוים ולסייע בהחלטה האם דרוש לגייס שחקן פופולארי ומוכר כדוגמת בראד פיט, או שמא ניתן להסתפק בבוגר טרי מבית צבי.

המערכת החכמה תוכנתה כך שתדע לזהות ז׳אנרים, נושאים מרכזיים, מערכות יחסים ודמויות. לאחר שכל הנתונים הללו משוקללים, ניתן להגיע למסקנה די מדויקת המעידה לגבי סיכויי ההצלחה של הסרט.

סוכנות ליהוק למשל יכולה ללמוד האם הסרטים אליהם מנסים ללהק את הלקוחות שלהם, הולכים להיות מוצלחים יותר או פחות. אולפן סרטים לעומת זאת, עשוי לרצות לדעת האם הבחירה בבראד פיט אכן צפויה להשתלם, או שאולי אפשר להסתפק בשחקן קצת פחות מוכר, שכן בסופו של דבר הרווחים צפויים להיות זהים (אך ההשקעה פחותה). אופציה זו מבוססת על טכנולוגיה אשר אוספת מידע מעשרות מאפיינים שונים כדוגמת הסרטים בהם אותו שחקן השתתף או כמה רווחים הניבו. מדובר בעצם במכונה חכמה במיוחד, אשר מעבדת בתוכה אינפורמציה רבה שניתן למצוא ברשת, מה שכמובן ׳המוח האנושי׳ טרם יכול לבצע.

׳נדבק בחיידק הסטארטאפ׳

החברה נוסדה על ידי דיוויד סטיף, אוסטרלי שעלה לארץ לאחר שהתאהב והחליט להגר לישראל בכדי לחיות כאן. סטיף סיפר לגיקטיים כי בעברו עסק בתחום הקולנוע, הטלוויזיה והטכנולוגיה, עד ׳שנדבק בחיידק הסטארטאפ׳. בצוות נמנים גם זיו איילון (CTO) וניר צחר, המדען הראשי של החברה ואחיה של אשתו של סטיף, שבזכותו עלה ארצה.

באיזה מימון החברה עובדת? ״כרגע אנחנו סוגרים סיבוב השקעה שיעזור לנו להתקדם הלאה למגוון שווקים. משקיעים עימם אנו נמצאים בקשר הם חברות טכנולוגיה גדולות, תאגידי תקשורת ומשקיעים עם נגיעה כלשהי לתחום הבידור״. המודל העסקי של החברה מבוסס על תשלום שגובה עבור רישיון פרימיום, המאפשר שימוש בטכנולוגיה.

הצוות. משמאל לימין: זיו אילון, דיוויד סטיף וניר צחר

האם יש לכם מתחרים ישירים? ״אנו מביאים גישה חדשה לתעשיה ישנה; הפיתוח שלנו ייחודי מכיוון ואנחנו מבוססים על תוכן וסיפור. נטפליקס למשל, עושה שימוש בלמידת מכונה בכדי למנף את התוכן וללמוד מה הקהל שלהם רוצה לראות. אנחנו לא רק מתעסקים ׳בהאם סרט מסוים הולך להיות מוצלח ולייצר הכנסות׳. אנחנו גם יכולים להגיד באילו שחקנים מומלץ להשתמש ומספקים תובנות שיווק והפצה באמצעות ניתוח תוכן או תסריט בלבד״.

סטיף שיתף בסיפור הצלחה שהיה להם, הודות למערכת שפיתחו בשם "The blockbuster buster", מערכת להתראה מוקדמת שביכולה לגלות שוברי קופות. כאשר בדקו את התסריט של הסרט ״צלף אמריקאי״ עם בראדלי קופר, הסרט עבר את המבחן, והפך ללהיט לא רק במערכת הפנימית של החברה.

נכון לעכשיו, הטכנולוגיה שפיתחו מאפשרת חיזוי הקשור לסרטים, VOD ו-DVD. התוכניות לעתיד הן לעסוק גם בניבוי בעזרת קריאת תסריטי סדרות טלוויזיה ופורמטים שונים (ריאליטי, דרמה), בכדי להבין מה היא הסבירות שאלו יהיו מוצלחים (מבחינת כמות צופים, כמה פרקים, עונות וכו׳). כמו כן, יתכן ובעתיד הלא מאוד רחוק יתחילו גם לעבוד בישראל, ולייעץ בכל הקשור למכירת פורמטים מקוריים לחו״ל.

לא הכל ורוד

הביקורת שעשויה לעלות כנגד המוצר, עוסקת בכך שבמידה ואולפני סרטים והפקות טלוויזיה בעתיד יכריעו באילו תכנים לבחור רק באמצעות הטכנולוגיה, יתכן ובדרך לא מעט תסריטים מוצלחים ׳יפלו בין הכסאות׳, רק בגלל באג או ניתוח שגוי. בסופו של דבר, המניע של הטכנולוגיה הזו היא ׳מה יביא יותר כסף׳, אך כפי שאתם בוודאי יודעים, כמות לאו דווקא מעידה על איכות, וללא ספק יש חשיבות למסקנות של המערכת, אך לא יזיק להעביר גם מבט ושיקול דעת אנושיים יותר.

בקרבת המושבה הגרמנית בחיפה, נמצאת חממת היי-סנטר, המשקיעה במיזמים טכנולוגיים בחיפה בשלבי Early stage. ההשקעות מגיעות מהחממה, משקיעים פרטיים וסיוע בגיוס מימון משלים מתוכניות של המדען הראשי. לצד פעילות ההשקעות, מקיימת היי סנטר מגוון תוכניות ופעילויות לקהילת היזמים החיפאית ביניהן מתחם עבודה משותף, תוכנית אקסלרטור תלת-חודשית, כנסים ותחרויות הפונים לקהלים מגוונים.

צילום: גיקטיים

יוסי איליה, מנכ"ל ושותף מייסד

ספינת האם: Sqwik, ה"טוויטר של האירועים"; פלטפורמה ליצירת אירועים חברתיים מבוססים על ניתוח בקשות של משתמשים בזמן אמת.

תאג מי: #Socialnetworks #Apple #Brainstorming #Startups #Family

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "Smart casual".

מתאים לי קפה עם: אשטון קוצ'ר, "הוא בטוח יבין על מה אני מדבר".

אם הייתי אפליקציה הייתי: Shazam, "אני מזהה שירים מהצליל הראשון".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "אין לי גאדג'ט שלא עונה על צורך. זה כל הרעיון של גאדג'ט לא?"

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "מקים חממה משפחתית ומתחיל מהתחלה".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "מתחבק עם אשתי".

משחק האסוציאציות:

כבל – "אופטי".
גטקסי – "Kudos".
גיבור על – "כריסטופר ריב".

קוד פתוח:
חולצה – CK (מארה"ב).
נעליים – Rockport (מארה"ב).
ג'ינס – Levi’s 501 button your fly (מארה"ב).
חגורה – גולף.

QA: לגזור – החגורה אלגנטית מדי ללוק קז'ואל. עם חולצה מכופתרת זה היה תופס.
לשמור – חולצת הפולו. יושבת עלייך בול.

צילום: גיקטיים

אליאס יוסף (ימני), מפתח UX

ספינת האם: Pronto.ly, "מפתחת פתרונות הזדהות (Authentication) בטוחה בעולם ה-IOT באמצעות גלי אולטראסונייים. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית, מוגנת בפטנטים המצויה כיום כבר בפריסה רחבה בארה"ב בקרב לקוחות Fortune50".

תאג מי: #עיצוב, #ux, #נגרות, #Drum n Dass, #ז'אן_מישל_בסקיאט

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "חולצת כפתורים פשוטה, ג'ינס, וואנס".

מתאים לי קפה עם: סטיב ווזניאק או ג'ונתן אייב.

אם הייתי אפליקציה הייתי: Instagram, "פחות מילים יותר ויז'ואל".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "לא קניתי".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "פותח בית ספר טכנולוגי וחזותי באתיופיה".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "חושב צלול יותר".

משחק האסוציאציות:

כבל – "HDMI".
גטקסי – "UBER".
גיבור על – "ספיידרמן".

קוד פתוח: "כל הבגדים מ-GAP".

QA: לגזור – צבעים כמו כחול, ירוק ובורדו לסריג, במקום השחור, היו הופכים את הלוק הזה לחמישה כוכבים.
לשמור – הנעליים והמכנסיים. במילה אחת: בול!

שמוליק קוליקין (שמאלי), מפתח תוכנה

ספינת האם: Pronto.ly, "מפתחת פתרונות הזדהות (Authentication) בטוחה בעולם ה-IOT באמצעות גלי אולטראסונייים. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית, מוגנת בפטנטים המצויה כיום כבר בפריסה רחבה בארה"ב בקרב לקוחות Fortune50".

תאג מי: #פיזיקה #תלמוד #אלגוריתמים #יהדות #משפחה

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "אינני נפגש עם משקיעים אך מקפיד ללבוש חליפה לאירועים חשובים".

מתאים לי קפה עם: "שותה רק תה אבל הייתי שמח להיפגש עם הרב קנייבסקי".

אם הייתי אפליקציה הייתי: "אני אומנם מפתח לסמארטפון אך אינני משתמש בסמארטפון אז קשה לי לענות על השאלה".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "אינני צרכן של גאדג'טים".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "תורם לאברכ"ים".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "בנוקיה 6100 (טלפון כשר שאינו מחובר לאינטרנט) לא נגמרת הסוללה לעולם – בדוק".

קוד פתוח: "לא מותגים מוכרים".

QA: לגזור – נעלי עור בצבע אחר היו מוסיפות.
לשמור – חליפה לאירועים חשובים? קנית אותי. אין ספק שהמחוייט הולם אותך. רק נקווה שתדביק כמה יזמים מסביבך על הדרך.

צילום: גיקטיים

עידו גורן, מנכ"ל

ספינת האם: Veems, אפליקציית מסרים ותגובות מהירים בתמונות מלוות בסאונד של 4 שניות. "אפליקציה שיודעת יותר טוב ממך מתי ומה אתה רוצה לכתוב לחברים שלך, וגם עושה את זה קל ומגניב".

תאג מי: #משפחה #חידוש #רוקנרול #רטלין #כתיבה

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: ג'ינס וטי-שרט, "נקיים מהארון".

מתאים לי קפה עם: "כל אחד שמסוגל להזמין בירה במקום הקפה ולהעלות רעיונות שמדליקים את הברק בעיניים. אח שלי, יריב גורן. שנים אנחנו משגעים אחד את השני ברעיונות שרובם נגנזים בטרם סיימנו את השיחה".

אם הייתי אפליקציה הייתי: "אפליקציה שמראה תמיד בטרייה טעונה 100%".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "חבילת כבלים לאייפון, עברתי לאנדרואיד".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "מחבק את כל מי שהלך איתי בדרך. ואז משלים שעות שינה. שבועיים הודו וחזרה לעבודה".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "נהנה מהשקט תוך הלם וחיפוש פסיכי אחרי נקודת חשמל".

משחק האסוציאציות:

כבל – "משחק".
גטקסי – "צהוב. נח".
גיבור על – "סופרמן".

קוד פתוח: "אין לי מושג איך קוראים לחנויות. גג אני זוכר שיש כאלה בכרמיאל וירכא".

QA: לגזור – עידו היקר, אתה נראה לפני טיול שטח. מה עם איזה מחוייט? סניקרס בלתי ניתנות להליכה?
לשמור – הג'ינס, השריד היחיד לקז'ואל המשרדי. והאמת גם בחרת צבע יפה.

צילום: גיקטיים

יונתן שיפר, שותף-מייסד וסמנכ"ל מוצר

ספינת האם: Gemsense, מפתחת מחשב קטנטן, להלן ה-Gem (מלשון אבן-חן), המשולב בביגוד ואביזרים ואפילו בטבעת ומאפשר ליצור מחשוב לביש בקלות ובמהירות.

תאג מי: #מחשוב_נוגע #גוגל #טכנולוגיה_לאנשים #מציאות_מטופלת #האקתונים

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "בערך אותו הדבר. הקפוצ'ון, עם אנדרואיד עליו, יש לו גם מלא כיסים מגניבים ואני שם את הג'ם בשרוול לפעמים".

מתאים לי קפה עם: טוני פאדל, "היום אחראי על לעצב מחדש את המשקפיים של גוגל ופשוט גאון בעיצוב לאנשים עם רזומה שכולל את Nest וה-iPod".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: "שילוב של Google Now ו-Siri. אני מנסה להעלים את ההתעסקות בטכנולוגיה באמצעות ממשקים כיפיים וטבעיים יותר".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: Myo Armband, "צמיד שמזהה את הפעילות החשמלית ביד כדי לשלוט על דברים, אך הוא עדיין די מוגבל (וענק ולוחץ על היד) ואין גישה למידע ברמה נמוכה".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: עוד ילד.

כשנגמרת לי הסוללה אני: "מרגיש כמו בסצנה במטריקס שהסוכן חוקר את מורפיאוס והאוזנייה שלו בחוץ והוא לא יודע".

משחק האסוציאציות:

כבל – "תת ימי, בזק והפרסומות שלהם".
גטקסי – "שירות משלוחים יקר".
גיבור על – "סטיב מאן, האיירון מאן האמיתי. עם כל הקשקושים על אלון מאסק, סטיב מאן המציא כבר הרבה ממה שצריך לחליפה כזו, וחצי מזה עוד בשנות השמונים".

קוד פתוח:

טבעת – שלנו, Gemsense.
טבעת כסף משובצת אבן ומחשב, "עיצוב: אלי יעקובסון, צורף: סרג'יו".
שעון – Moto360, "מתנה בכנס Google I/O".
צמיד – Misfit Shine, "מתנה מהמייסד, Sunny Vu בחור ממש מבריק".
משקפיים – Google Glass, "השתתפתי בתוכנית הניסוי שנסגרה לאחרונה".
חולצה – H&M.
קפוצ'ון – "Swag ממסיבה של אינטל בסן פרנסיסקו ב-Google I/O".
מכנסיים – G-Star Raw.
נעליים – רנואר, "פעם ראשונה שקניתי נעליים ב-200 ש"ח והן גם נוחות".

QA: לגזור – יש פה עומס גאדג'טים. בוא נסכם על גאדג'ט אחד ליום.
לשמור – החולצה המכופתרת והנעליים. כנראה שסטייל לא ניתן במתנה.

>> למדורים נוספים של קוד לבוש