Quantcast
Channel: גיקטיים - סטארטאפ והון סיכון
Viewing all 5527 articles
Browse latest View live

אקסלרטור אורבני: יצאנו לבקר את HAC

$
0
0
HAC_logo
צילום: HAC

צילום: HAC

העובדה שה-HAC ממוקם על אחד הרחובות הכי סואנים בעיר הרצליה, הלוא הוא רחוב סוקולוב, לא מפריעה לדממה שמקבלת את פניי. הסטארטאפיסטים יושבים מרוכזים במיזמים, חלקם מתייעצים אחד עם השני ובעיקר שומרים על רעל בעיניים.

המרכז הוקם בינואר 2014 תודות לשאלה שעלתה על ידי יורן בר לעירייה: "מתי נוכל לפתוח מרכז יזמים בעיר?". היום הוא חלק מהוועד המייעץ של התוכנית ואם נחזור לשאלה, תשובת העירייה לא איחרה לבוא וכיום המרכז משמש כמרחב עבודה משותף ליזמים מעל גיל 21 ומעניק שירותי משרד ופיתוח לסטארטאפים. 12 חודשים לאחר פתיחתו, חנך המקום את האקסלרטור שעובד בפורמט של 3 חודשים ומתמקד בחדשנות אורבנית, טכנולוגיות אזרחיות, IoT, קהילות חכמות, חיי קהילה בעיר ועוד. הפינאלה כמובן מתרחש ב"דמו-דיי" כאשר המיזמים זוכים לבצע פיץ' בפניי משקיעים. יתרון נוסף של האקסלרטור הינו שיתוף הפעולה עם עיריית הרצליה, המאפשרת לסטארטאפים הנבחרים איפיון צרכים ואתגרים של העיר, התושבים, העירייה והקהילות השונות. "אנחנו לא גובים אקוויטי, התכנית היא פרו-בונו ונועדה לטובת הקהילה. התמורה העיקרית היא הגישה לעיריית הרצליה, ליכולות שלה לפתוח דלתות ועד ליציאה לפיילוט עם העירייה", מספרת תאיר קובלסקי, מנהלת ה-HAC. לפני האקסלרטור 6 מיזמים זכו להזדמנות לשיתוף פעולה כאשר אחד מהם קיבל את העירייה כלקוח ראשון משלם.

המחזור הראשון של התוכנית יצא לדרך בדצמבר האחרון והסתיים במרץ. בראש התוכנית עומדת קובלסקי שדואגת שהיזמים יפגשו עם כ-30 מנטורים מקצועיים, חוד החנית של עולם היזמות וההייטק הישראלי, על בסיס התאמה אישית ויעבדו איתם על אסטרטגיה, מוצר, שיווק, פיתוח עסקי, ביג דאטה ועוד. הצוות המייעץ שמלווה את התכנית כולל את אדן שוחט, ליאת אהרונסון, ליעד רובין, יורן בר, עמירם מל וסגנית ראש העיר מאיה כץ. כמו כן, היזמים נהנים מעו״ד מייעץ, שיתופי פעולה עם חברות גדולות מעולם ההיי-טק והיזמות הישראלי לצד גופים בינלאומיים, מקום עבודה נוח, אחסון בענן ושירותים מוזלים בתחום הפיננסים והמשפטים.

צילום: HAC

צילום: HAC

מתאים לי?

האקסלרטור מיועד ל-6-8 מיזמים עם חזון טכנולוגי, יכולות פיתוח, שיווק ותכנות, כשתוכנית העבודה כוללת חלוקה כדלקמן:

חודש ראשון – העבודה מתמקדת בעיקר בהכרת העירייה והעיר הרצליה לצד מיקוד המיזם.
חודש שני – רצים עם הפיתוח הטכנולוגי של המוצר, עיצוב ואיפיון חווית משתמש.
חודש שלישי – התמקדות בשיווק ובהכנה לאירוע הסיום של התכנית (דמו-דיי). היזמים עובדים על פרזנטציה, הגשה, הכנה למפגש עם משקיעים, נטוורקינג, עמידה מול קהל ומול מצלמה ועוד.

בפוטרפוליו ניתן למצוא את המיזמים הנוכחיים וכן את הסטארטאפים Rapid API, Doorbill ו-Stepin.

המחזור הבא עתיד להיפתח ביוני 2015 וההרשמה אליו כבר נפתחה. באקסלרטור מחפשים "סטארטאפים אורבניים עם קשר לחיים בעיר, מחויבות במשרה מלאה למיזם וצוות הכולל מפתח (Developer)", מסבירה קובלסקי לאלו מכם שמתעניינים.

המיזמים המשתתפים במחזור הראשון של HAC

Trip & Meet - פלטפורמה להגדלת ההזדמנויות העסקיות של תיירים עסקיים, עוד לפני הגעתם למלון. בזמן אישור ההזמנה למלון, המזמין יוכל לראות מי עוד לן במקום באותו התאריך ולקבל חשיפה לפרופיל הלינקדאין העסקי שלו.

ZipWize - פלטפורמה לתקשורת קהילתית מקומית במובייל. ל-zipwize יש מערכת סינון המאפשרת לקהילות גדולות ליהנות מקשר הולם ולקהילה הגדולה להתארגן לכל מטרה.

Seek Whale - מנוע חיפוש חדש, המתבסס על אנשי הקשר בנייד האישי. האלגוריתם מאחורי המערכת יכול לנתח קשרים ולעזור למשתמש להעביר את ההמלצות על כל בעל מקצוע, צורך וספק מפה לאוזן, לאינטרנט ולנייד.

eatALike - רשת חברתית של פרופילים קולינאריים המאפשרת לכל אחד מהמשתמשים לצפות בתפריטים שבועיים של אנשים הדומים להם או כאלו שהיו רוצים להידמות להם. לאחר "אימוץ" תפריט ועריכה קלה ניתן לרכוש את כל המצרכים הנחוצים לקיומו דרך המערכת.

WeAsQ - בזמן קריאת תוכן, חסרה לנו היכולת להשפיע כאן ועכשיו ולתקשר עם מקבלי החלטות. WeAsQ מאפשרת לקוראים להשתתף יחדיו בבקשות הקשורות בתוכן, תוך יצירת תקשורת עם מקבלי החלטות.

H2H – אפליקציית מובייל למציאת פרטנר בצורה מהירה וקלה לתחומים של Outdoor activity.


לא כסף קטן: TravelersBox מגייסת 4.5 מיליון דולר [גיוס]

$
0
0
מקור: TravelersBox

מקור: TravelersBox

אתם נמצאים בשדה תעופה באחת ממדינות העולם, אחרי טיול או נסיעה מהעבודה, כשפתאום אתם מגלים בארנק כמה מטבעות ואולי כמה שטרות של כסף מקומי. עד עכשיו, הייתם נסחבים איתם חזרה לארץ, או קונים מוצר מיותר בדיוטי-פרי או תורמים, אבל ל-TravelersBox יש פתרון גאוני נוסף עבורכם. מכונת המרה ממטבעות פיזיים לחשבונות פייפאל ועוד. עתה, מודיעה חברת הסטארטאפ הישראלית על גיוס של 4.5 מיליון דולר.

ממטבע זר ולא שימושי לפייפאל

כפי שסיפרנו לכם לפני מספר חודשים, הפתרון של TravelersBox מספק מענה לבעיה מאוד שכיחה ומוכרת המאפיינת את כל מי שאי פעם טס לחו"ל: כסף מקומי שנשאר מהביקור בדרך כלל מוצא את עצמו נזרק למגירה ונשכח. בכל נסיעה נוספת נצבר עוד כסף מקומי לא מנוצל וכך לאט נאסף סכום כסף לא מבוטל ולא מנוצל, בייחוד כשמדובר במטבעות שאינם אירו או דולר. חברת TravelersBox פיתחה מכונת הפקדה בטכנולוגיה חדשנית המאפשרת ביצוע הפקדה והמרה של כסף פיזי זר לידי כסף און ליין בחשבונות כמו: PayPal, Google Play, Skype, Starbucks ועוד.

בחברה מאמינים שמ-2 הדולר שנשארו לכם בכיס, תוכלו לרכוש למשל מוסיקה ב- iTunes או לבצע מספר שיחות טלפון דרך Skype Out. כשמדובר בסכומים גבוהים יותר, מאפשרת המכונה הפקדה ישירה לארנקים דיגיטאליים כמו PayPal.

המכשירים זמינים כרגע בשדות תעופה שונים ברחבי טורקיה, אנגליה, איטליה וגאורגיה. החברה נמצאת במגעים מתקדמים עם שדות תעופה נוספים ברחבי אירופה, דרום אמריקה, המזרח וגם בישראל, ובכוונתה לבצע התקנות של עוד כמה מאות מכונות בפיליפינים, ברזיל ואיטליה בשנה הקרובה. עד כה קרוב ל-300 אלף נוסעים ביצעו אינטראקציה עם המכונות. עיקר ההפקדות, בפער ניכר, מבוצעות לחשבונות PayPal והיתר בעיקר ל- iTunes  ו- Skype. אמריקנים, גרמנים ורוסים הם המשתמשים הרבים ביותר במכונה.

חברת Travelersbox הוקמה על ידי תומר זוסמן, עידן דשא ודרור בלומנטל, שפיתחו את המיזם במשך שנתיים והשקיעו מכספם, כדי לפתח אבטיפוס שכלל תוכנה וחומרה ייעודית. כאמור, בסבב הגיוס העכשווי גייסה החברה 4.5 מיליון דולר והשתתפו בו ענקית החזרי המס Global Blue, המשקיעים יובל טל, זוהר גילון, חגי טל, אהוד לוי והקרנות Pitango Venture Capital ו-iAngels.

 

 

 

אוהבים לצלם? קבלו כסף במקום לייק: GuruShots הישראלית מגייסת חצי מיליון דולר [גיוס]

$
0
0
SMALL
מקור: צילום מסך

התמונות הזוכות מסדרות לצלם פרסים בשווי מאות דולרים. מקור: צילום מסך

צילומי אוכל באינסטגרם, תמונות סלפי, תמונות של הילדים/חתולים/כלבים (אל תמחקו את המיותר) – נדמה שחלק לא קטן מפעילות האונליין שלנו נוגעת לצילום תמונות. רבים לא מסתפקים בשיתוף התמונות ומחכים ל"ניקוד" שמעניקים להם חבריהם בדמות הלייקים והשיתופים. Gurushots היא פלטפורמה שלוקחת את הרעיון צעד אחד קדימה ומאפשרת לצלמים חובבניים ומקצועניים כאחד להעלות תמונות שצילמו, להתמודד בתחרויות ולזכות בפרסים. היום (ד') מודיעה החברה על גיוס של למעלה מ-500 אלף דולר בהובלת קרן AltaIR.

תחרויות צילום במגוון נושאים

הסטארטאפ Gurushots מפתח פלטפורמה המיועדת לקהילת הצלמים ברחבי העולם, שמונה עשרות מיליוני אוהבי צילום, מקצועניים וחובבניים כאחד. כאמור, האתר לא מסתפק בשיתוף התמונות או במנגנון לייקים: כל תמונה שמועלית לאתר על ידי אחד הצלמים יכולה להשתתף בתחרויות שיוזם האתר וזוכה לניקוד מצד צלמים מקצועיים, שזכו בפרסים מקצועיים והמשמשים כמנהלי התחרויות, ומצד שאר אוהבי הצילום החברים בפלטפורמה. התמונות שצוברות את הניקוד הכולל הגבוה ביותר זוכות בפרסים, שחלקם כספיים וחלקם ציוד צילום וציוד נלווה, המוענק על ידי חברות עסקיות הפונות לקהילת הצלמים. מעבר להיבט התחרותי, האתר מאפשר לצלמים ליצור קשר עם צלמים אחרים, לקבל פידבק מקצועי וללמוד זה מזה. האתר פעיל כחצי שנה ורשומים בו כ-100 אלף משתמשים מ-40 מדינות, כשהחברה מעריכה שקהל היעד הפוטנציאלי שלו רחב הרבה יותר ונאמד במיליונים.

Gurushots הוקמה ב-2014 על ידי שניים: גילון מילר, המשמש כמנכ"ל החברה וקודם לכן שימש במספר תפקידים בחברות סטארטאפ, וערן חזות, מנהל הטכנולוגיה הראשי של החברה, שהיה ממייסדי אתר ההיכרויות alpha. החברה מעסיקה במשרדיה שבתל אביב, 5 עובדים. עתה, מודיעה החברה על הגיוס הראשון שלה בהשתתפות קרן AltaIR ואנג'לים. בתגובה לגיוס מסר איגור ריאבנקי, שותף בקרןAltaIR: "כבר היום, חלק גדול מהתוכן המשותף ברשתות החברתיות הוא תמונות. מדובר בקהל יעד עצום של עשרות מיליוני אוהבי צילום ברחבי העולם, אשר Gurushots מציעה להם לשדרג את חוויית השיתוף על ידי הוספת אתגר תחרותי ואפשרות לקבל פידבק מאנשים שחולקים איתם את אותו תחום עניין".

 

נלחמת בהונאות: Evercompliant משלימה סבב גיוס בגיוס 3.5 מיליון דולר [גיוס]

$
0
0
MEDIUM

Evercompliant

בנקים, חברות אשראי וספקי שירותי תשלום משקיעים מאמץ רב, כדי לזהות הונאות אונליין שמתבצעות על ידי חברות ועסקים לגיטימיים לכאורה. לכאורה, כי לא פעם, מתגלות פעולות הונאה מתוחכמות במסווה חוקי, ולגופים הפיננסיים קשה להתחקות אחריהן. חברת הסטארטאפ הישראלית Evercompliant, שמפתחת טכנולוגיה לזיהוי הונאות כאלו, הודיעה היום (ד') על השלמת סבב גיוס בגובה 3.5 מיליון דולר בהובלת Carmel Ventures ובהשתתפות Nyca Partners והמשקיעה הנוכחית קרן Star Farm Ventures של ג'ואי לאו.

מזהה עסקאות חשודות בבתי עסק לגיטימיים

בנקים סולקים וספקי שירותי תשלום (PSP) משקיעים מאמץ רב בזיהוי פעילות הונאה מקוונת המתועלת דרך בתי עסק לגיטימיים לכאורה. Evercompliant פיתחה מערכת שמאפשרת לתעשיית התשלומים לזהות ולנטר כמות בלתי מוגבלת של בתי עסק לאורך זמן, ולחשוף מעורבות שלהם בפעילויות הונאה, אשר עשויות ליצור סיכון ונזק פיננסי הן לסולקים והן לציבור הרחב. באמצעות השימוש במוצר הדגל שלה, ה-MerchantView, סולקים וספקי שירותי התשלום יכולים להפחית באופן דרמטי את הזמן והמשאבים הדרושים להם בתהליך החיתום תוך כדי הקטנה משמעותית של הסיכון בשלב זה. בחברה מדגישים כי הטכנולוגיה שלהם עברה נבחנה, אושרה ואומצה על ידי בנקים סולקים וספקי שירותי תשלום בישראל, אירופה וארה"ב. בין השאר נמנים על לקוחותיה בארץ: ישראכרט, לאומיקארד, כאל, IBM וקסטרו.

Evercompliant הוקמה ב-2007 על ידי רון טייכר, נועם רבינוביץ ורז אברמוב והיא מעסיקה כ-20 עובדים בישראל ובארה"ב. על פי החברה, ההון שגוייס יאפשר לה להמשיך ולפתח את מוצר הדגל שלה, MerchantView, ולהגביר את קצב ההתרחבות הגלובלי שלה.

בתגובה לגיוס מסר רון טייכר, מנכ"ל Evercompliant: אנו גאים על הצטרפותן של שתי קרנות הון סיכון יוצאות דופן כמו Carmel Ventures ו-Nyca Partners, שנחשבות למשקיעות מובילות בתעשיית  הפינטק העולמית, לצד התמיכה המתמשכת של Star Farm Ventures וג'ואי לאו. ההונאות בתעשיית התשלומים המקוונת מתפתחות כל העת ומנגנוני השליטה והבקרה הקיימים אינם יעילים באיתור ובלימה של שיטות הונאה חדשות ומתוחכמות. השקעה זו מאפשרת לנו להגביר ולהרחיב את ייצוא המוצרים שלנו בחו"ל, כמו גם להמשיך לסייע ללקוחותינו להיות צעד אחד לפני מבצעי ההונאות, ולמנוע אותן מבעוד מועד".

וידאו: סחלבים או כלי נשק?

Ubimo הישראלית מגייסת 7.5 מיליון דולר, מייצרת קמפיינים פרסומיים בזמן אמת [גיוס]

$
0
0
SMALL
מקור: צילום מסך

פרסום מותאם למצב הרוח, לא רק למיקום. מקור: צילום מסך

פרסום מבוסס מקום אינו דבר חדש, אולם Ubimo הוא סטארטאפ ישראלי שמפתח פלטפורמה לקמפיינים פרסומיים שמתבססים, בנוסף למיקום המשתמש, גם על מידע רב בזמן אמת. היום מודיעה החברה על השלמת סבב גיוס בגובה 7.5 מיליון דולר בהובלת Pitango Venture Capital.

מידע מדוייק בזמן אמת

הפלטפורמה של Ubimo מוצעת כ-SaaS ומציעה לחברות פאנל ניהול, שמאפשר להן לנהל את הקמפיינים הפרסומיים שלהן בהתבסס על מידע שעשוי להשפיע על האפקטיביות שלהם ולייצר החלטות רכישה. בין היתר מדובר על פרמטרים כמו אירועים שמתרחשים בקרבת מקום, מקומות בילוי קרובים, שעה ביממה, מזג אוויר צפוי, נתונים דמוגרפיים על האיזור כמו חתך גילאים ומין. כך למשל אם המערכת מזהה שאתם מבקרים באצטדיון "סמי עופר" בחיפה, וצפוי מזג-אוויר גשום, היא תציג לכם פרסומות לרכישת מטריות ממותגות של מכבי חיפה בחנות של המועדון וכשהמשחק מסתיים, תוצג לכם פרסומת למסעדה סמוכה לאצטדיון. בנוסף למידע הזה, מציעה המערכת גם מידע ייעודי שמתבסס על המובייל כמו שימוש במצלמה, תנועות סויייפ, מפות ועוד. הפלטפורמה שפיתחה החברה מאפשרת לתכנן מראש את רכישת המדיה של המפרסם ומציעה 2 טכנולוגיות, עליהן היא רשמה פטנט: TRANSLOCAL ו-SOM (מצב רוח, State Of Mind). לאחר הקמפיין מציגה המערכת בפני המפרסם נתונים ותובנות לגבי האפקטיביות של הקמפיין.

Ubimo, הוקמה בשנת 2012, על ידי רן בן יאיר, עודד פונץ, אודי גרף וגלעד אמיתי, קבוצת היזמים שעמדה מאחורי חברת LabPixies, שנרכשה על ידי גוגל תמורת 25 מיליון דולרים בשנת 2010. LabPixies התמחתה בפיתוח אפליקציות מבוססות ענן ואפשרה למעשה לאלפי מפתחים ליצור יישומים עבור משתמשים מכל העולם.

החברה הספיקה לגייס 2.2 מיליון דולר ב-2013, כך שסך הגיוסים שלה עד עכשיו עומד על 9.7 מיליון דולר. את סבב ההשקעות הנוכחי הובילה Pitango Venture Capital והוא נערך בהשתתפות של OurCrowd ושל Yahoo Japan Capital, לה זו ההשקעה הראשונה בסטארטאפ ישראלי. החברה מתכננת להשתמש בהון שגוייס כדי להמשיך לפתח את פלטפורמת הפרסום שלה ולהמשיך במאמצי השיווק לשוק האמריקאי, אליו פרצה בספטמבר 2014.

 

אינטנדו (Intendu) מגייסת 1.2 מליון דולר בהובלת קרן IFI

$
0
0
intendu

מקור – מתוך אתר החברה

הסטארטאפ אינטנדו, אשר מפתח טכנולוגיה שנועדה לשפר את השיקום של אנשים עם הפרעות בתפקוד הקוגנטיבי של המוח, הודיע לפני מספר שעות על גיוס סיבוב השקעה בסך 1.2 מליון דולר מקרן IFI – Impact First Investments והמדען הראשי. את החברה הקימה סון פרמינגר, שסיימה לימודי דוקטורט ופוסט דוקטורט בחקר המוח במכון ויצמן עם ברק בלומנפלד, המשמש סמנכ"ל טכנולוגיות, ויעל בוגן, נוירו־פסיכולוגית שיקומית בשנת 2012/

החברה, אשר השתתפה במחזור הרביעי של האקסלקטור של מיקרוסופט, משתמשת במשחקי מחשב שמערבים פעילות פיזית ומוחית (כגון פעולות שדורשות יכולות מולטי-טאסקינג, מערבות זכרון וכד׳) כדי להאיץ את השיקום של נפגעי ראש ומוח – אם עקב תאונות דרכים, גיל, מחלות נפש וסיבות נוספות.

המנוע אותו מפתחת החברה מנטר את הפעילות של השחקנים בזמן המשחק ומתאים להם את האימון האופטימלי כדי לעזור להם להגיע למטרות השיקום. היתרון הגדול של החברה הוא ביכולת של המתאמנים להמשיך את האימון גם בבית ולא להפסיק אותו לאחר השחרור מבתי החולים, וכך מאפשרת החברה את המשכיות הטיפול במקום הפסקתו לאחר תקופה קצרה של שיקום.

הפתרון של החברה מבוסס על חיבור מצלמת קינקט למצלמה ולתוכנה אשר עוזרת למשוקם להשתמש בכל גופו בתנועות טבעיות ולא רק באצבעות. בניגוד לפתרונות אחרים בשוק, המשחקים שמפתחת החברה מציבים את המתאמן במצבים בו הוא יתקל גם בחיים האמיתיים – אינטראקציה עם אנשים, הזמנת אוכל וכד׳. במידה והמתאמן לא הצליח בפעולה מסויימת או ביצע אותה בצורה איטית מדי, המערכת תדע להאט את הפעילות אך עדיין תעזור לו לעבור לשלב הבא בשיקום.

ד״ר סון פרמינגר, מנכ״לית ומייסדת החברה הסבירה כי ההשקעה תעזור לחברה לערוך מחקרים קליניים ולהתרחב ולעזור לאנשים מסביב לעולם להחלים מפגיעות ראש.

וידאו: מה עושה Intnedu?

דיווח והתרעה על נהגים מסוכנים בכביש, הכירו את Nexar הישראלית

$
0
0
BIG
המערכת מגלה נהג מסוכן. מקור: Nexar

המערכת מגלה נהג מסוכן. מקור: Nexar

נדמה שהסיטואציה הזו שכיחה יותר מדי: אתם נוהגים במכונית, כשפתאום, איזה $#@#%^ חותך אתכם בפראיות, עובר נתיבים בלי לאותת, ומסכן את כל הנהגים על הכביש באותו רגע. אז נכון, אם זה רכב חברה, אתם יכולים לנסות לרדוף אחריו, לאתר ולרשום את המספר שרשום על מדבקת הדיווח ("איך אני נוהג") ואם זה רכב פרטי, אתם יכולים לנסות לרשום את מספר לוחית הזיהוי, ואז לגשת עם זה למשטרה ולהתפלל לטוב. אבל, רובנו מסתפקים בקללה עסיסית וממשיכים הלאה. Nexar הוא סטארטאפ ישראלי חדש, שרוצה להפוך את הסמארטפון שלכם למצלמת רכב ("מצלמת דשבורד") חכמה בעל יכולות הקלטה ודיווח ולייצר כך סביבת נהיגה בטוחה יותר.

האלגוריתמים יזהו התנהגות כביש מסוכנת

Nexar השיקה אמש (ד') את רשת הנהגים המחוברת שלה בלוס אנג'לס, שצפויה לשפר את הבטיחות של המשתמשים בה על ידי שימוש בנתונים שיתקבלו מהנהגים, ביחד עם טכנולוגיות של ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה. איך זה עובד?

ברגע שמשתמש יתחיל בנהיגה תתחיל האפליקציה לצלם ולתעד בצורה אוטומטית ובאופן קבוע את הנהיגה שלו כמו מצלמות דשבורד רגילות, בתוספת נתונים מהחיישנים של הסמארטפון כמו מיקום ומהירות. האפליקציה מסוגלת לגלות התנהגויות כביש מסוכנות ב-2 דרכים: ראשית, אם הנהג חווה התנהגות כביש מסוכנת, הוא יוכל בלחיצה אחת לדווח על המכונית, כשהאפליקציה מצמידה לדיווח את הוידאו ״המפליל״ – אם תרצו, מדובר בסוג של Downvote לאותו נהג. שלאחר שמתקבלים דיווחים רבים על אותו נהג, הוא מסומן כבעייתי. הדרך השנייה והמעניינת גם כן, מתרחשת בסיום כל נסיעה, כשהמערכת מעלה את כל קטע הנסיעה לענן. בעזרת אלגוריתמיקה מורכבת של ראייה ממוחשבת, המערכת מנתחת את הוידאו שהועלה וממפה את התנהגויות הכביש המסוכנות ומזהה את מספרי לוחיות הזיהוי של המכוניות המעורבות.

לאחר זיהוי המכוניות המסוכנות, המערכת תדאג לשלוח ההתראה בפני הנהגים כי צפויה להם סכנה: כך למשל אם הם נוהגים ובקרבתם רכב, שנהגו זוהה כנהג מסוכן; או לחילופין אם הם מגיעים לקטע כביש מסוכן שבו תיעדה האפליקציה תאונות או מצבים מסוכנים אחרים.

מייסד Nexar: מעדיף תמיד את הגזר, על פני המקל

בראיון לגיקטיים, הסביר לנו ערן שיר, מנכ"ל ומייסד Nexar, שמייסדי החברה נבהלו כאשר ראו את הסטטיסטיקות המחרידות של תאונות הדרכים בעולם ואת היקף האובדן וההפסדים הכספיים שכרוכים בהן. לדבריו, "ככל שהסתכלנו יותר על הנהיגה, כך היינו בהלם מהעלויות וממספר מקרי המוות שהיו יכולים להימנע בקלות כבר היום". שיר הוסיף: "אנחנו מאמינים בכוח של הקהילה להעיר ולתקן את התנהגויות הכביש הרעות, שבהן כולנו נתקלים מדי פעם; ולבנות פלטפורמה שתאפשר פיקוח על כל חוויות הנהיגה שלנו".

למרות אפשרויות ה"ענישה" של האפליקציה, אמר שיר, שהוא אישית והחברה "מאמינים יותר בגזר, מאשר במקל". לכן, השינוי ההתנהגותי יקרה, גם כאשר נהגים יקפידו לנהוג כחוק, מפחד שיתועדו, אבל גם אם למשל כאשר חברות ביטוח יתגמלו נהגים זהירים, על בסיס המערכת.

מה לגבי הפרטיות? אין חשש לפגיעה בפרטיות? שיר מסביר שהצילום של האפליקציה נעשה בכבישים שהם Public Domain (נחלת הכלל) ולכן אין כל בעיה חוקית לצלם שם. בנוסף, הוא טוען שהחברה לא תעביר מידע על נהגים סוררים והיא תשתמש בו רק כדי להתריע בפני נהגים אחרים על סכנה אפשרית.

ומה לגבי שימוש לרעה? איך תוכלו לדעת שאני לא סתם מעליל על מישהו? על פי שיר, כל קטע שסומן כבעייתי, עובר בדיקה משולבת: הן של מערכות ראייה ממוחשבת מתקדמות, והן של בוחן אנושי, שייבדקו האם אכן בוצעה עבירה או התרחשה נהיגה סוכנת.

מה עם הסוללה של הטלפון? היא תחזיק מעמד? שיר מסביר שלמרות שמצלמת הוידאו מופעלת כל הזמן, ולמרות שכל החישובים והפעולות נעשים בטלפון, הרי שעדיין היא תצרוך פחות סוללה מאפליקציות ניווט שעושות שימוש מאסיבי ב-GPS, דוגמת Waze, כשבכל מקרה, הם לוקחים בחשבון שרובנו מחברים את הטלפון למטען בזמן הנסיעה.

בסבב ה-Seed של החברה השתתפה קרן Aleph שהשקיעה בחברה 4 מיליון דולר. מייקל אייזנברג מקרן Aleph מסר בתגובה להשקה ולהשקעה בחברה החדשה: "חשבנו שזה בלתי-נתפש שאנחנו משתמשים בפידבקים בסמארטפון, כדי לשפר את השירות של מסעדות, אבל אנחנו לא משתמשים בזה כדי להשפיע על הבטיחות והחיים של כל-כך הרבה אנשים".

 

 

Cyber Observer מגייסת מיליון דולר, תפזר את הערפל סביב מצב הסייבר בארגון [גיוס]

$
0
0
SMALL
מקור: CyberObserver

כל המידע במסך אחד. מקור: CyberObserver

זה מספר שנים שתחום הסייבר הולך ותופס לו מקום של כבוד בסדר היום הציבורי ובאג'נדות של המנהלים. אך לפעמים דווקא מצב זה של עומס בכלים של אבטחת מידע יוצר אי-ודאות ובלבול הן בקרב גורמי מקצוע כמו אנשי האבטחה של הארגון והן בקרב מי שיושב בראש הפירמידה. כאן נכנסת לתמונה חברת הסטארטפ הישראלית Cyber Observer שמנסה לפשט את המצב ולייצר תמונה ברורה יותר של מצב האבטחה בארגון. לצורך כך גייסה עתה החברה כמיליון דולר משאול שני, הבעלים של ענקית הטלקום הישראלית ECI, עמית בוהנסקי, יזם סדרתי שכבר מכר 2 חברות בעבר: Focalinfo ל-Verint בשנת 2011 תמורת כ-50 מיליון דולר ואת חברת התוכנה Unicoders למטריקס בשנת 2007 ומעוד מספר אנג'לים.

המידע מוצג בצורה נגישה וברורה

הפתרון של Cyber Observer מציג למנהלי תחומי אבטחה, מנהלי אבטחת מידע ומנהלים רלוונטיים בארגונים פתרון ניהול שמבוסס על אינפוגרפיקה ומאפשר ליישם צעדי אבטחה במהירות. כך יכולים בעלי התפקידים בארגון לנהל ביעילות את מדיניות האבטחה של הארגון וולהתמודד מול איומי הסייבר ההולכים ומתרבים.

את Cyber Observer הקימו ב-2012 היזמים שמעון בקר, מוטי רם, עודד מס ואיציק וינשטיין, שמכהן כמנכ"ל החברה. כל היזמים שימשו בתפקידים בכירים בתחום ה-IT במשרד ראש הממשלה וניהלו מערכות רגישות שהיו נתונות בקביעות תחת איומי תקיפות סייבר. המערכת שפיתחה החברה מבוססת מנוע מרכזי (פטנט מאושר בישראל, בתהליכי פטנט בארה"ב) ובקרות אבטחה (CSC-Critical Security Controls) שמאפשרים הצגת תמונת אבטחה ברורה ואחידה המחברת את כל מרכיבי עולם אבטחת הסייבר בארגון. המערכת מסייעת לפזר את "ערפל המידע", שמקשה על סינון המידע והתמקדות בנושאים הקריטיים ביותר, ואינו מאפשר התמודדות יעילה ואפקטיבית עם איומי וסיכוני הסייבר. בין הגורמים לערפל הזה ניתן למנות כלי אבטחה רבים וייעודיים לכל פלטפורמה, טכנולוגיות חדשות, סטנדרטים, תקנים והוראות, מידע אודות חדירות ודליפות מידע, הדרכות, תרגולי אירועים, סקרי סיכונים, פרצות חדשות המתגלות מדי יום ורשימות אינסופיות של בדיקות והמלצות.

מנכ"ל Cyber Observer: ראינו חברה עם 100 מוצרי אבטחה שונים

בשיחה עם גיקטיים מסר לנו איציק ויינשטיין, מנכ"ל Cyber Observer, כי מנהלים בדרגים של סמנכ"לים, מנכ"לים וחברי דירקטוריון כבר לא יכולים להסתפק במצגת שמועברת להם פעם ברבעון, כדי לדעת מה מצב האבטחה של ארגוניהם. לדבריו, כיום עם החלת הוראת 361 של בנק ישראל, חייבים גם הדרגים הגבוהים ביותר בארגון לקבל תמונת אבטחה מלאה. הפתרון של Cyber Observer מעניק להם תמונה פשוטה וברורה של כל כלי האבטחה שנמצאים בשימוש בארגון. לדברי ויינשטיין, המצב הפך לבלתי נסבל, כאשר הוא ראה חברות עם עשרות כלי אבטחה שונים, כשהשיא היה שייך לחברה אמריקאית שהיו לה למעלה מ-100 מוצרי אבטחה שונים.

ויינשטיין מסר לנו כי כרגע החברה מסיימת את השלב הבא והיא צפויה להשיק את המוצר שלה ללקוחות בחודש יולי 2015. לדבריו, הכסף שגוייס בסבב הזה יוקדש לגיוס כוח אדם.


כיצד תקבלו סיפוק מהעבודה שלכם לאורך שנים? [הרצאת השבוע]

$
0
0
ted
מקור: צילום מסך, Youtube

מקור: צילום מסך, Youtube

צפיה בהרצאות ברשת הפכה לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אז אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

ראייה קדימה ל-7 שנים בלבד

בעוד שהדורות הקודמים עבדו באותו מקום עבודה עשרות שנים, כי זה מה שהיה נהוג, היום המציאות שונה לחלוטין. לטענת פרופ׳ רנדי דויטש, אדריכל במקצועו, הסיבה לכך נובעת מהעובדה שרבים נוהגים להשוות את העבודה שלהם לסטייק ללא תוספת, משמע – יבש, משעמם. מנגד, לטענתו יש להסתכל על מקום העבודה דווקא כמנה עיקרית ביחד עם תוספת, כלומר בתור קריירה ראשית וקריירה נוספת מאוזנת יותר. מוזמנים להצטרף למסע שלו, בו יצא לבדוק מה צריך על מנת לנהל קריירה ארוכת טווח ומספקת.

לצפייה בהרצאה – The 7-year career – Randy Deutsch

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

  • גיימרים זוכים לכישורים ולידע שאחרים מפספסים – למרות הדימוי השלילי, עבור רבים משחקי מחשב היא פעולה אשר ביכולתה לשמח ולהעניק סיפוק אדיר. אטיליו ריגוטי, המגדיר עצמו כמכור למשחקי וידאו, מסביר כיצד אלו הצילו ושיפרו פלאים את חייו.
  • על דור הסלפי והאם נמצאה התרופה להתמכרות? הנוער של היום מתמקד בתיעוד הרגע והנצחתו באמצעות תמונות, במקום להיות ׳שם׳ באמת ולצבור חוויות שממש ישפיעו עליו. ברט וייס, סטודנט לעיתונאות שזכה בלא מעט פרסי אמי, מסביר על התופעה של דור הסלפי ועל איך כולנו בסופו של דבר לוקחים בה חלק.
  • כך תהפכו חסינים למילים שעלולות לפגוע בכם – בני אדם רבים נוהגים לשחזר במוחם אינספור פעמים ביקורת או מילה שלילית שקיבלו, אפילו אם מדובר במישהו שכלל לא מכירים ומסתתר מאחורי מסך. הפסיכולוגית החברתית אליסון לדג׳רווד מנסה לעזור לכולנו להתחיל ולהתמקד דווקא בטוב.
  • אתם חייבים להשתמש בחוש ההומור שלכם בעבודה – לא משנה כמה מרשימה מבחינה ויזואלית תהיה הפרזנטציה שלכם, סביר להניח שתוך שעות בוודאי ימים ספורים מרבית המאזינים לה כבר ישכחו. במידה ואתם מעוניינים באמת להשאיר חותם, אולי השימוש בהומור הוא הדרך. אנדרו טרבין (Andrew Tarvin) מהנדס במקצועו, בחר לעשות שימוש בחוש ההומור המפותח שלו ולהוכיח כי זו היא ה-דרך להתקדם ולכבוש את העולם.
  • העסק לא ממריא? אולי הגיע הזמן לעצור, לחשוב ולשנות נתיב – אם אתם לא מצליחים לבנות מוצר מוגמר או שהסטארטאפ פשוט לא מתפתח כמו שציפיתם, אולי הגיע הזמן לשחרר ולעבור הלאה. כך עשה גם היזם שעומד מאחורי האתר המצליח Fab, מה שהתברר מאוחר יותר כאחת ההחלטות הפשוטות והחשובות שביצע.

גוגל רוכשת את הסטארטאפ Pulse.io של עופר רונן [אקזיט]

$
0
0
big
מקור: עיבוד תמונה

מקור: עיבוד תמונה

ישנם יותר מ-18 אלף סוגי מכשירים שמריצים אנדרואיד כיום, ביותר מ-196 מדינות שבהן כ-1,000 מפעילות סלולר. אז כיצד מפתחים יכולים להיות בטוחים שהקוד שלהם יעבוד היטב בכל אחד מהם? כאן נכנסת לתמונה Pulse.io, חברת סטארטאפ ישראלית, שהפתרון שלה מאפשר לפתח אפליקציות מהירות ויציבות יותר. עתה, מודיעה גוגל כי רכשה את Pulse.io.

עוזרת למפתחים להבין מה גורם לאפליקציה לקרוס

Pulse.io מפתחת כלי ניטור שמזהים מגוון בעיות באפליקציות, ביניהן: קצב פריימים נמוך, בעיות זיכרון, בעיות בחיבור לרשת, לאגים וזמן טעינה ארוך. בעיות אלו, שגורמות לא פעם לקריסה של האפליקציה, או לכך שהיא פשוט נתקעת והמסך "קופא", עלולות לגרום למשתמשים להסירן. לכן, בכל פעם שהאפליקציה נתקעת או קורסת אצל המשתמש, המפתח מקבל דוח שמנתח את הסיבות לכך, כולל ציר זמן להפעלת האפליקציה, זיהוי סגמנטים בעייתיים, למשל משתמשי מכשיר מסויים או במדינה מסויימת.

ככל הנראה מדובר בעסקת Acqui-hire, במסגרתה רוכשת חברה גדולה כמו גוגל צוות פיתוח חזק בעל ניסיון בתחום ספציפי, ולאו דווקא בגלל המוצר של החברה או הלקוחות שלה. לא פעם מדובר בחברות שהתקשו לגייס הון, להמשך הפיתוח שלהן, ועתה הן יכולות ליהנות מגב וממשאבים של החברה הרוכשת. ב-Pulse.io מדגישים כי השירות שלהם יישאר פעיל וזמין ללקוחות הקיימים שלה, אם כי לא יתווספו אליו עדכונים או פיצ'רים חדשים. בין הלקוחות של Pulse.io ניתן למנות את Groupon, myfitnesspal ו-CANU.

Pulse.io הוקמה ב-2012 על ידי עופר רונן וקית' סימונס ומאז היא הספיקה לגייס כ-1.8 מיליון דולר בסבב Seed. בין המשקיעים בחברה קרנות כמו Camp One Ventures, Partech Ventures, Plug & Play Ventures וכן משקיעים פרטיים. לחברה כעשרה עובדים ויש לה משרדים בסן מטאו בקליפורניה.

בהודעה שמסרה Pulse.io מסבירים היזמים שלה כי הם ייסדו את החברה מתוך הרצון להביא את תחום המעקב אחר ביצועים לעידן המובייל. היזמים הוסיפו: "מאז, הכלים שלנו עזרו למפתחים להבטיח שעשרות מיליוני המשתמשים שלהם ייהנו מחוויית מובייל נפלאה. אנחנו חושבים שאין מקום טוב יותר להמשיך את המסע הזה מאשר בבית של אנדרואיד". בהתייחסם לרכישה, מסרו היזמים: "יש לנו חלומות גדולים, ורק התחלנו להגשים אותם. עם התמיכה שנקבל בבית החדש שלנו, אנחנו מחכים לראות לאילו מקומות עוד נגיע".

לאן הלך הכסף? הסטארטאפים שגייסו ונרכשו במאי 2015

$
0
0
money
מקור: מקור: Flickr, cc-by 401(K) 2013

מקור: מקור: Flickr, cc-by 401(K) 2013

לא הספקתם לעקוב אחרי כל מה שקרה החודש? בסיכום חודשי מיוחד, גיקטיים אסף עבורכם את כל ההשקעות, הרכישות והגיוסים של חודש מרץ

אומת הסטארטאפים צומחת ומצטיינת ברעיונות טכנולוגיים רבים, אך לא תמיד כולם מצליחים לקחת את הרעיון ולהפוך אותו למציאות בלי השקעה. בטור החודשי הזה נציג סיכום של חברות הסטארטאפ הישראליות שגייסו החודש השקעות מקרנות, אנג'לים ואפילו מהמדינה.

<<< הגיוסים של חודש אפריל

יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים לספר לנו עליו? אתם מוזמנים לשלוח מייל אל info AT geektime.co.il

מאוד רציונלי: גוגל רוכשת את Timeful הישראלית של דן אריאלי ויואב שוהם

הסטארטאפ Timeful של דן אריאלי, יואב שוהם וג'ייקוב בנק הוקם רק בשנה שעברה, אבל אפליקציית ניהול הזמן שפיתחו הרשימה מאוד את גוגל.  ענקית הטכנולוגיה רכשה את הסטארטאפ שמפתח אפליקציית ניהול משימות וזמן.

המטרה העיקרית העומדת מאחורי האפליקציה היא לעזור למשתמשים להגן על המשאב החשוב ביותר שלהם: הזמן. היא עושה זאת באמצעות מתן עזרה בכל הנוגע לניהול הזמן בצורה חכמה יותר. האפליקציה מאפשרת למשתמשים להשלים יותר משימות במהלך היום ולהימנע מאחד המנהגים המגונים ביותר שלנו: דחיינות, הגורמת לנו להעדיף משימה פחות חשובה אך יותר מהנה על פני המשימות שצריכים לבצע.

הסטארטאפ הצעיר הוקם ב-2014 והספיק מאז לגייס 7 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו קרנות Khosla Ventures ו-Kleiner Perkins Caufield & Byers, כשבין המשקיעים הנוספים גם קרן ההשקעות של אשטון קוצ'ר, A-Grade, קרן Pitango, והקרנות Greylock ו-Data Collective.

Medi Tate הישראלית מגייסת 2 מיליון דולר

חברת Medi Tate הישראלית, המפתחת מוצרים לטיפול במחלות של השופכה והערמונית, השלימה סבב גיוס בסך 2 מיליון דולר בהובלת חברת ההשקעות קסניה ונצ׳ר קפיטל ומשקיעים פרטיים קיימים וחדשים ששמם טרם נחשף.

Medi Tate מציעה פתרון ייחודי לחולים ואורולוגים, המניב תוצאות דומות לזה של ניתוח, זאת באמצעות הליך פולשני אך פשוט וקצר יחסית ללא חיתוך, כדורי הרגעה, אשפוז או תופעות לוואי למיניהן. המוצר שפיתחה החברה הישראלית הינו שתל זעיר פולשני לטיפול בערמונית שפירה מוגדלת, ממנה סובלים 20%-50% מהגברים בגילאי 65 ומעלה.

החברה הוקמה בשנת 2007 על ידי היזם עדו קילמניק ופרופסור רמי בירן וסך הכל גייסה עד כה כ-6 מיליון דולר מקרן קסניה, משקיעים פרטיים ומשקיע מסין. משרדי החברה ממוקמים באור עקיבא, שם מועסקים כ-10 עובדים.

כמו Uber למתכנתים: CodersClan הישראלית מגייסת 820 אלף דולר

CodersClan, סטארטאפ ישראלי שמנסה להקל על כל התהליך ומציע לשם כך marketplace של מתכנתים, הודיע החודש על גיוס של 820 אלף דולר. הסטארטאפ הוקם על ידי דרור כהן ואורי עזרא, מתכנתים בעצמם, שזיהו את הצורך והחליטו לפתח את הפתרון. מאז הקמתו ב-2013, גייס הסטארטאפ סבב Seed ממשקיעים פרטיים כמו עדו יבלונקה, גיורא קפלן, לירון שפירא, וכן מקרנות כמו CrunchFund, Kima Ventures ו-Entree Capital. כבוגר חממת UpWest Labs נהנה הסטארטאפ גם מהשקעה של 20 אלף דולר של החממה.

האתר פונה למנהלי מוצר, מנהלי פרויקטים, מנהלי פיתוח ויזמים שצריכים מתכנת. כל שעליהם לעשות הוא ליצור באתר את הפרויקט ולתאר בקצרה את המהות שלו – כולל פרטים רלוונטיים כמו פלטפורמות ותאריך יעד; לאחר מכן, מקבלים כל המתכנתים הרלוונטיים התראות, ומי שהמערכת מאתרת כמתאים ופנוי יוצר איתם קשר. לאחר צ'ט פרטי, המתכנת יתחיל את העבודה וכעבור הזמן שנקבע, הוא יעביר את הקוד.

Borderfree הישראלית נרכשת על ידי Pitney Bows האמריקאית תמורת 450 מיליון דולר

החברה הישראלית הונפקה לפני כשנה וביום המסחר הראשון שלה רשמה כבר עלייה מכובדת של 25% (אחרי שכבר הגיעה לשיא של 33%), מה ששיקף לה אז שווי של מעל ל-610 מיליון דולרים. שנה אחרי היא נרכשה תמורת 450 מיליון דולר.  Borderfree הישראלית, המספקת פתרונות מסחר אלקטרוני חוצי גבולות, נרכשה על ידי תאגיד Pitney Bowes האמריקאי תמורת 450 מיליון דולר, שהם יותר מפי 2 משוויה של החברה. פתרונותיה של החברה פעילים כיום בלמעלה מ-150 אתרי מסחר מקוון, ביותר מ-100 מדינות, ותומכת ביותר מ-60 מטבעות שונים ביניהם, J.Crew, Macy’s, Neiman Marcus, Under Armour, Warby Parker,  Williams-Sonoma ועוד.

אם אתם מבצעים קניות באחת מהחנויות האמריקאיות הגדולות ברשת כיום, יש סיכוי סביר למדי שאתם משתמשים בפתרון של Borderfree. המנגנון שפיתחה החברה, עובד מאחורי הקלעים ומאפשר לכל גולש שאינו מארצות הברית, אשר נכנס לאתר מסחר מקוון אמריקאי, להמשיך לגלוש בו, כשברקע המערכת שפותחה דואגת להציג לו את המחירים במטבע מקומי, המגלם את עלות המשלוח, המכס ויתר העלויות הקשורות, ובמקביל חוסכת לאתרי המסחר את העלויות האדירות הכרוכות בהקמת מערך הפצה בינלאומי.

סייבר גיוס: Cybereason הישראלית מגייסת 25 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית Cybereason פעלה כ-3 שנים מתחת לרדאר, עד אשר הכריזה לפני כשנה על סבב הגיוס הראשון שלה. החודש הודיעה החברה, שמתמקדת במניעת התקפות האקרים על ארגונים, על השלמת סבב גיוס שני בגובה 25 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Spark Capital והשתתפו בו גם המשקיעה הקיימת, קרן Charles River Ventures וכן, משקיעה אסטרטגית – ענקית התעופה Lockheed Martin.

Cybereason מפתחת פלטפורמת אבטחה אקטיבית עבור ארגונים, המאפשרת להם לפקח באופן רציף אחר המערכות השונות בארגון במטרה לאתר פעולות סייבר שונות, הרבה לפני שהן קורות בפועל. הפלטפורמה למעשה משלבת בין מנוע Machine Learning מתוחכם לבין מנוע לניתוח Big Data, ומחפשת אחר חתימות ועקבות המסגירות פעולות זדוניות שונות, כגון רצף מוזר של התקנת תוכנות על מספר מחשבים באותה הרשת או פעולה אשר לא מתאימה לפרופיל המשתמש.

Webydo הישראלית מגייסת 5 מיליון דולר

פלטפורמת עיצוב האתרים מבוססת ענן Webydo, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 5 מיליון דולר נוספים, ובכך משלימה את סבב הגיוס הנוכחי שלה עם 13.8 מיליון דולר. המימון האחרון מגיע מקרן סינגולריטים, שבראשה עומד משה חוגג, מייסד Yo ו-Mobli.

Webydo נולדה כתוצאה מצורך שהיה למייסדים, מעצבים במקצועם, עבור מעצבים. מטרתה היא לתת למעצבים גרפיים את הכלים הנחוצים להם בכדי ליצור ולנהל אתרים, ללא כל תלות במפתחים ובכותבי קוד. המעצבים עצמם אחראים על כל התהליך; החל מעיצוב האתר, העלאה שלו לאוויר, אחסונו ואף ניהולו, כאשר כל זאת מבלי שצריכים להיות תלויים בגורמי צד שלישי בתהליך. בפועל הפלטפורמה מאפשרת למעצבים לקחת את העיצובים הקיימים שלהם ולהפוך אותם לאתר פעיל ומתפקד, זאת רק באמצעות העלאת הקבצים לשרתי החברה, ובתמורה יתקבל אתר מבוסס HTML5.

אקזיט: Stucco Media הישראלית נרכשת על ידי טדי שגיא תמורת 43 מיליון דולר

פלטפורמת הפרסום המקוון StuccoMedia, הודיעה כי נרכשה על ידי Market Tech מקבוצת טדי שגיא בעסקה בשווי של 43 מיליון דולר. בשלב הראשון יועבר סך של כ-34.5 מיליון דולר, ובשלב השני, בתוך כשנה, תועבר היתרה בסך 8.5 מיליון דולר. בשל הרכישה, StuccoMedia צפויה להוביל את פעילות המו״פ למסחר האלקטרוני של הקמדן מרקט, הנמצא בבעלותו של שגיא.

StuccoMedia פיתחה טכנולוגיית מסחר אלקטרוני בענן, המבוססת על אלגוריתמים בתחום ה-Machine Learning ולמידה סטטיסטית. ביכולתה לנתח בזמן אמת כמויות רבות של מידע על בסיס טכנולוגיות BigData, וכך בעצם למקסם את היקף המכירות והתנועה של הלקוחות, תוך כדי הפחתה משמעותית בעלויות מיותרות. הטכנולוגיה מאפשרת פרסום של מוצרי "הזנב הארוך" (long tail – מרבית המוצרים הנמכרים באופן מקוון, שאינם ״Main stream״) בהיקפים של מאות מיליוני מוצרים בכל שוק או חנות מקוונת.

הסטארטאפ Twistlock נחשף ומכריז על גיוס של 2.5 מיליון דולר

לא פעם, קונטיינרים הם סוג של "חור שחור" לארגונים, מכיוון שאנשי אבטחת המידע יכולים לראות אך ורק שרתים וירטואליים המריצים תהליכים לא ידועים, והגישה אליהם נעשית ממספר רב של שרתים מרוחקים אחרים. על הבעיה הזו רוצה לענות הסטארטאפ הישראלי Twistlock, שפעל עד עכשיו מתחת לרדאר. החודש הודיע הסטארטאפ על גיוס של 2.5 מיליון דולר.

Twistlock מציגה פתרון, שלטענתה הוא הראשון שמצליח לזהות מה קורה באמת בתוך קונטיינר או בתוך אשכול (cluster) קונטיינרים, ומצביע בצורה מדויקת על מי ניגש לאילו תהליכים, ולאילו שרתים וירטואליים. הפתרון מאפשר בדיקה מתוחכמת של קונטיינרים סטטיים, וכן קונטיינרים בזמן ריצה, ומאפשר לארגונים לאמץ טכנולוגיות קונטיינר כמו Docker.

Seergate הישראלית נמכרה ל-MyEcheck תמורת 3 מיליון דולר

חברת מערכות התשלומים הישראלית Seergate, נמכרה ל- MyEcheck האמריקאית, תמורת כ- 3 מיליון דולר במניות הרוכשת. בין המשקיעים בחברה ניתן למנות את אורקל, דורון דוברת, קבוצת RDT וחברת פרוקונסול, שהשקיעו יחד בחברה מיליוני דולרים בודדים. Seergate היא גם בוגרת המחזור השני של מאיץ הסטארט-אפים של קבוצת סיטי שהסתיים בשנה שעברה.

Seergate, שנוסדה על ידי אלדד אהרוני ואליסיה רויסמן-ישמח, פיתחה מערכת המאפשרת לבנקים להציע שירותים פיננסיים דרך שירותי דואר אלקטרוני שונים, כמו אאוטלוק, או דרך רשתות חברתיות, כגון פייסבוק. המערכת מאפשרת להוציא פקודה דרך ממשק פייסבוק להעברת כסף בין חברים. הכסף אינו עובר ישירות דרך פייסבוק, כמובן, אך מאפשר לבנק להשתמש בפלטפורמת התקשורת של הרשת החברתית בכדי לחולל פקודות בנקאיות. לעסקים היא מאפשרת לנהל חשבוניות או לשלם לספקים דרך תא דואר אלקטרוני.

אנרגיה אלחוטית ללב: Leviticus Cardio הישראלית מגייסת 1.5 מיליון דולר

פיתוח ישראלי נוסף מנסה לחולל מהפכה, על ידי הצעת פתרון נוח ויעיל לבעיה המשפיעה על איכות חייהם של רבים; חברת Leviticus Cardio הישראלית, מציגה פיתוח המאפשר העברה אלחוטית של אנרגיה להפעלת מכשור רפואי מושתל. החודש הודיעה החברה על השלמת סבב גיוס בהיקף של כ-1.5 מיליון דולר באמצעות משקיעים פרטיים, ביניהם גם קרדיולוגים.

Leviticus Cardio פיתחה מערכת למכשירי עזר ללב כושל (LVAD), אשר ביכולתם להוות פתרון מקדים או אף להחליף את הצורך בהשתלת לב, מה שמציל את חייהם של חולים רבים. מכשיר ה-LVAD  מושתל בגוף החולה ומצריך חיבור חוטי למקור אנרגיה חיצוני (סוללות שאינן מושתלות בגוף) המגביל את יכולת התפקוד של המטופל ויתרה מכך חושף אותו לזיהומים. הטכנולוגיה שפיתחה החברה תאפשר השתלת המערכת המערכת בגוף המטופל, זאת ללא צורך במקור אנרגיה חיצוני וכך ביכולתה לשפר את איכות חייהם של המטופלים תוך כדי הגדלה השוק ל-LVAD באופן משמעותי.

זיהוי פנים מרחוק: FST Biometrics מגייסת 15 מיליון דולר; אהוד ברק בין המשקיעים

זיהוי ביומטרי וזיהוי על פי תווי פנים לא נתפסים כחדשות מרעישות. אולם, פתרונות רבים יכולים לבצע זיהוי מטווח קרוב בלבד ובזמן שהאדם עומד במקומו. כאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה של חברת FST Biometrics, שהודיעה החודש על גיוס בגובה 15 מיליון דולר. מי שהובילה את סבב הגיוס היא קרן ההשקעות GMF Capital, בראשות המשקיע גארי פגל.

הטכנולוגיה של FST Biometrics לזיהוי תוך כדי תנועה (IMID – In Motion Identification) כוללת שילוב ייחודי של זיהוי פנים עם ניתוח מבנה הגוף והתנהגותו. בזכות הטכנולוגיה ניתן לזהות משתמשים רשומים – מרחוק ותוך כדי תנועה ללא צורך בעצירה או האטה. כך ניתן ליהנות מבקרת כניסה מדוייקת, אמינה, ולא פולשנית. לפתרון של החברה יש מגוון רחב של יישומים במגזר הפרטי והציבורי והוא כבר משרת בהצלחה לקוחות גלובאליים במגזר העסקי, הקמעונאי, השירותים הפיננסיים, הטלקומוניקציה, המגורים והמגזר הממשלתי.

Credifi הישראלית מגייסת 8 מיליון דולר

חברת הביג דאטה Credifi, המספקת שירותי מידע וניתוח אנליטי החיוניים לתחום המימון בשוק הנדל"ן המסחרי, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 8 מיליון דולר. את הגיוס הובילו באטרי ונצ'רס, כרמל ונצ'רס, Ourcrowd ומשקיעים פרטיים. החברה מתמקדת בצרכים של שוק הנדל"ן המסחרי ושמה דגש על שקיפות, מידע ודו"חות ניתוח שנועדו לספק תמונה מלאה של הזדמנויות השקעה בנדל"ן. על מנת לעשות זאת, אוספת ומעדכנת החברה מאגר מידע משולב ורחב המתמקד בנכסים, הלוואות, נותני הלוואות ובעלי נכסים וכולל דירוג סיכונים.

על מנת לאפשר שקיפות בכל הקשור להזדמנויות וסיכונים בשוק המימון הגלובלי לנדל"ן מסחרי, Crefidi מספקת נתונים בנוגע להלוואות, נכסים, נושאים פיננסים ומצב השוק, כמו גם ניתוח נכסים במחשב ובמובייל. המידע כולל בין היתר פילוחים מפורטים של הלוואות שנלקחו בתחום הנדל״ן, מידע אודות שוכרים ספציפיים ונכסים פנויים, פירוט השקעות בנכסים ומידע הנוגע למגבלות משפטיות ועמידה בתקנות.

דדי פרלמוטר, רמי הדר ואלדד תמיר מגייסים 300 מיליון דולר לקרן חדשה

בשורה משמחת ליזמים הישראליים. דדי פרלמוטר, רמי הדר ואלדד תמיר (באמצעות חברת תמיר פישמן ושות') הכריזו על הקמת קרן השקעות חדשה בשם Eucalyptus Growth Capital. השותפים, שהם בעצמם עתירי ניסיון בתחום השקעות ההון והטכנולוגיה, מינו ועדה מייעצת לקרן שכוללת כמה שמות בולטים מתעשיית ההיי-טק העולמית.

Eucalyptus תתתמקד בהשקעות בחברות היי-טק ישראליות בוגרות ותנסה להרחיב את פעילותן, לעזור להן במאמציהן לחדור לשווקים בינלאומיים ולבצע הנפקות מוצלחות כחלק מתהליך הצמיחה שלהן. על פי הקרן החדשה, ההשקעות שלה תתמקדנה בחברות עם צוותי ניהול מנוסים, שפיתחו טכנולוגיות פורצות דרך וגלום בהן פוטנציאל להפוך למובילות עולמיות.

טיפול פסיכולוגי בסמארטפון: TalkSpace מגייסת 9.5 מיליון דולר

הסטארטאפ הישראלי TalkSpace, שמציע לכם לקבל טיפול פסיכולוגי בעזרת הסמארטפון, הודיעה על גיוס 9.5 מיליון דולר. השירות שמציע TalkSpace כולל התאמה ראשונית של פסיכולוג מוסמך לכל מטופל. לצורך כך משתמש הסטארטאפ בפלטפורמת Watson של IBM, שכוללת בין השאר API שנקרא Personality Insights. ה-API מנתח טקסטים שכתב מטופל, כדי להתאים לו את המטפל המתאים לו ביותר. לאחר שנבחר הפסיכולוג המתאים, מקבל המטופל את פרטי הקשר שלו, כדי להתחיל את הטיפול. אולם היתרון הגדול שמציעה TalkSpace הוא הזמינות של הפסיכולוג למטופל. בכל פעם שמנוי לשירות רוצה להתייעץ או לשתף את המטפל שלו בפרט כלשהו הוא פשוט שולח לו הודעת טקסט.

הגיוס הנוכחי, בהיקף של 9.5 מיליון דולר, הובל על ידי קרן Spark Capital ובהשתתפות SoftBank, 2 הקרנות שהשתתפו בגיוסים הקודמים של החברה. את TalkSpace (לשעבר, TalkTala) הקימו בני הזוג רוני ואורן פרנק, שכיהן כמנכ"ל של קבוצת מקאן אריקסון בישראל. מאז הקמתה ב-2012, גייסה החברה כ-3.5 מיליון דולר (לא כולל הגיוס הנוכחי), כשבין המשקיעים גם  קבוצת TheTime.

באידו הסינית מצטרפת לסבב השקעה בסך 117 מיליון דולר בטאבולה הישראלית

ענקית החיפוש הסינית Baidu הודיעה על השקעה אסטרטגית שביצעה בחברת המלצות התוכן הישראלית Taboola. מדובר בהשקעתה השלישית של ענקית החיפוש הסינית בחברות ישראליות, אשר השקיעה עד כה באפליקציה המוזיקלית Tonara ו-Pixellot, שפיתחה מערכת צילום וידאו ברזולוציה גבוהה ושדה ראיה רחב.

שתי החברות סרבו לציין את סכום העיסקה שמוערך בעשרות מיליוני דולרים. הסיבה להתעקשותה של באידו להצטרף לסבב הגיוס ככל הנראה נובעת מהפוטנציאל האסטרטגי הטמון בשיתוף פעולה בין ענקית חיפוש לרשת פרסום מבוססת תוכן. ״גוגל הסינית״ צפויה להטמיע את טכנולוגיות המלצות התוכן של טאבולה, מה שיאפשר החדרתו של המוצר לשוק הסיני.

באידו החליטה להצטרף לסבב הגיוס שהשלימה החברה בחודש פברואר האחרון בהיקף של 117 מיליון דולרים בהובלת Fidelity Management ו-Research Company. עוד השתתפו בגיוס המשקיעים הקיימים Marker LLC ו-Steadfast Capital ומשקיעים אסטרטגיים חדשים בהם Advance Publications, Comcast Ventures, מר קרלו דה בנדטי, יו״ר Gruppo Editoriale L'Espresso, יאהו יפן, Groupe Arnault ועוד.

Zeek מגייסת 3 מיליון דולר כדי לפתח את זירת המסחר בזיכויים שלה

טארטאפ הישראלי Zeek השיק לפני כשנה זירת מסחר, או מרקטפלייס אם תרצו, למסחר בזיכויים. עתה, מודיע הסטארטאפ על גיוס של 3 מיליון דולר. הרעיון העומד מאחורי האפליקציה של Zeek פשוט למדי: אתם סורקים את ספח הזיכוי שקיבלתם, בוחרים מחיר בו תרצו למכור את הזיכוי, שמשקף הנחה כלשהי, ממלאים את הפרטים המתאימים ומחכים שמשתמש מהצד השני ירכוש את הזיכוי. תוך 7 ימי עסקים מהרכישה, יגיע אליכם שליח, שיעביר את הזיכוי המקורי לקונה המאושר. לאחר שהשליח יבוא לאסוף את הנייר מכם, יועבר אליכם הכסף בניכוי עמלה שעומדת כיום על 15 ש"ח.

מסחר פשוט ונגיש למניות לכולם: Stox מגייסת 8 מיליון דולר

מסחר עצמאי במניות אינו הליך פשוט; הסטארטאפ הישראלי Stox מעוניין לשנות את המצב ולהפוך את כל הליכי הקנייה, המכירה והמעקב אחרי מניות לתהליך פשוט ונגיש עם טוויסט חברתי. החודש הודיעה החברה על גיוס של 8 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Singulariteam הישראלית, שבראשה עומד משה חוגג, מנכ״ל ומייסד Mobli, ביחד עם איש העסקים הקזחסטני קינס רקישב

זירת המסחר של Stox רוצה לשנות את המצב הקיים כיום בשוק המסחר המקוון במניות. על פי החברה, כל הממשק שלה בנוי סביב צורכי המשתמש וחוויית השימוש שלו. בדומה למספר זירות מסחר קיימות, כמו eToro הישראלית או ZuluTrade, גם Stox תאפשר שילוב של "השקעות חברתיות", כלומר, המשקיעים יוכלו לעקוב ולשכפל את תיקי ההשקעות של משתמשים אחרים ולדעת בזמן אמת על כל עסקה שמתבצעת.

השקעה ראשונה לוורן באפט בישראל: eVolution Networks שמגייסת 22.5 מיליון דולר

eVolution Networks הישראלית, אשר פיתחה מוצר שנועד לחסוך לא מעט אנרגיה למפעילות סלולריות, השלימה סבב גיוס בסך 22.5 מיליון דולר מ-Berkshire Hathaway של וורן באפט, וקרן ההשקעות GE. מדובר בסבב הגיוס הראשון של החברה, אשר באמצעותו מתכננת להגדיל את נוכחותה בעולם, תוך כדי דחיפת פתרונותיה לתעשיות חדשות.

eVolution Networks היא החברה הראשונה בעולם אשר דואגת גם לצד השני של המתרס ומספקת למפעילי רשתות סלולריות פתרון שנועד לקצץ להן בהוצאות. מדובר בפתרון שברובו מבוסס תוכנה, וביכולתו לחתוך בצריכת האנרגיה בשיעור של עד 35% בשנה. קיצוץ זה תקף גם עבור מפעלים שכבר עושים שימוש בפתרונות קירור יעילים, בהם משולבים תוכנות חיסכון באנרגיה. באמצעות הפתרון שמציגה החברה, היא נחשבת למובילת דרך בתחום שנחשב לחוליה חלשה בקרב ספקיות סלולר.

בדרך למיזוג עוצרים בגיוס: Spondoolies הישראלית מגייסת 1.5 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית Spondoolies, שמייצרת יחידות כרייה, הודיעה כבר בסוף אפריל על כוונותיה להתמזג עם חברת BTCS. החודש הודיעו השתיים על השקעה של 1.5 מיליון דולר, בדרך למיזוג.

Spondoolies פועלת בתחום של בניית יחידות כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים, תוך כדי צריכת אנרגיה נמוכה. נישה זו הינה רווחית ומשתלמת יותר לכורים, בייחוד לאחר הצניחה בשער המטבע ועליית הקושי בכרייה שלו. החברה, שממוקמת בקריית-גת, הוקמה בשנת 2013, והספיקה כבר לזכות במענק של 3 מיליון ש"ח מהמדען הראשי במשרד הכלכלה. לאחר מענק זה הספיקה החברה לגייס כ-4 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ואחר-כך עוד 5 מיליון דולר ממשקיעים כמו Agile Wings, קבוצת BRM ו-Genesis Partners, וכן, קבוצת אנג'לים בראשות אדן שוחט, מקרן Aleph.

קרן triVentures מגייסת 70 מיליון דולר

קרן triVentures, המורכבת מצוות מומחים בתחומי רפואה, הנדסה והשקעות הון סיכון שמטרתה להשקיע בחברות מכשור רפואיים בשלבים מוקדמים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 70 מיליון דולר. נכון להיום בידה של הקרן למעלה מ-100 מיליון דולר אותם מעוניינת להשקיע במיזמים בארץ ובארה״ב. בין המשקעים בקרן גם Medtronic, ג׳ונסון אנד ג׳ונסון, Abbott, Boston Scientific, Cradinal Health, סמסונג וניקון.

ייעודה של הקרן הוא שיתוף פעולה עם יזמים, המעוניינים לבנות מוצרים וטכנולוגיות בתחום הבריאות והמכשור הרפואי. הדבר נעשה באמצעות השקעה כספית ופעולה יד ביד עם שותפים אסטרטגיים ורלוונטים כדוגמת ארגונים ותאגידים המתמחים במכשור רפואי אלקטרוני, מערכת בריאות גדולה ומבוססת בארה״ב ומגוון משקיעים ויזמים מארה״ב, ישראל, אירופה, הודו ועוד.

את הסכום שגוייס מתכננת הקרן להשקיע במיכשור רפואי קלאסי וברפואה דיגיטלית. כמו כן, בעוד שעד כה השקעותיה התמקדו בחברות המצויות בשלבים יחסית מוקדמים, כעת תשתתף ותשקיע גם בחברות הנמצאות בשלבים מתקדמים יותר.

ניהול יעיל יותר: Samange הישראלית מגייסת 16 מיליון דולר

חברת Samanage, ספקית תוכנה לניהול שירות בארגונים, השלימה סבב גיוס בהיקף של 16 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו הקרנות Marker Vintage, והשתתפו בו גם בעלי המניות הקיימים בהם כרמל ונצ׳רס, Gemini ו-Sillicon Valley Bank. מטרת המימון היא לתמוך בקצב הגידול המואץ ובהתרחבותה של החברה, בין היתר על ידי הגדלת צוותי המפתחים ואלו העוסקים במכירות וטיפול בלקוחות בצפון אמריקה ובאירופה.

Samanage פיתחה תוכנה לניהול השירות בארגונים, שביכולתה לסייע לעבודה בין מחלקות הארגון השונות, להתנהל בצורה יעילה יותר, תוך כדי הצגת חווית משתמש נוחה. החברה מפתחת תוכנה שמנהלת את כל הבקשות שמגיעות ללשכת השירות, מפנה אותן אל האנשים המתאימים ומנהלת את כל הטיפול בבקשה.

גלילות קפיטל מודיעה על גיוס 77 מיליון דולר

קרן הון הסיכון גלילות קפיטל, שמשקיעה בחברות הזנק בשלבים המוקדמים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 77 מיליון דולר, לקרן ההשקעות השנייה שמנהלת הקרויה גלילות 2. כמו הקרן הראשונה (גלילות 1), גם זו תשקיע בחברות תוכנה ישראליות המצויות בשלבים המוקדמים, עם דגש על חברות המתמחות בתחום הסייבר והתוכנה הארגונית.

גלילות קפיטל פרטנרס מתמקדת בחברות הזנק המצויות בשלבים מוקדמים, כולל השקעות סיד, ומציעה תמיכה, הדרכה ונטוורקינג, על בסיס ניסיונם של העומדים בראשה. הגיוס הנוכחי הובל על ידי משקיעים מוסדיים, ביחד עם משקיעים פרטיים מארה״ב, אירופה, אסיה פאסיפיק, ישראל, דרום אפריקה ומשקיעים חוזרים. בין המשקיעים שהצטרפו נמצאים גם משקיעים אסטרטגיים כדוגמת בנק הפועלים.

Wibbitz הישראלית משלימה סבב גיוס בסך 8 מיליון דולר

Wibbitz הישראלית, אשר פיתחה טכנולוגיה המאפשרת הפיכת קטעי טקסט ממקורות שונים לסרטונים, הודיעה החודש כי השלימה סבב גיוס שני בסך 8 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה NantMobile של המיליארדר האמריקאי פטריק סון שיונג, ביחד עם המשקיעים הקיימים ביניהם Horison Ventures, Lool Ventures, Inital Capital ו-Kima Ventures.

הסכום שגויס ישמש את החברה להקמת מטה בניו יורק, תוך כדי התמקדות בשוק האמריקאי והרחבת ההתפתחות העסקית של החברה שם. לאחר שבנתה בסיס לקוחות בינלאומי די מכובד, Wibbitz מעוניינת לכבוש את היעד הבא. כמו כן, התכנון הוא להעסיק כ-20 עובדים חדשים כבר בחודשים הקרובים, כאשר צוות המחקר, הפיתוח והמהנדסים ישאר בישראל.

Switch משלימה גיוס של 2 מיליון דולר כדי להיות הטינדר של חיפוש המשרות

Switch, הסטארטאפ של היזם הישראלי יונתן תדמור מאפשר לכל מי שמחפש עבודה למצוא את משרת החלומות שלו, או "סטוץ" הקריירה הבא שלו בעזרת ממשק דמוי אפליקציית הדייטים, טינדר. החודש הודיע הסטארטאפ על השלמת סבב גיוס של 2 מיליון דולר.

הרעיון של אפליקציית Switch פשוט למדי: מחפש עבודה מתקין אותה, עובר בתנועות סווייפ בין ההצעות השונות שמתאימות לו: סווייפ לשמאל, אם ההצעה לא נראית לו, סווייפ לימין אם ההצעה נראית לו מעניינת. ברגע שנוצרת התאמה בין הרצון של המשתמש לדרישות של המגייס או מנהל ה-HR שפרסם את הפוסט, שני הצדדים יכולים להתחיל לתקשר ביניהם בצורה ישירה דרך האפליקציה. האפליקציה מאפשרת למשתמש לשתף את הפרופיל האישי שלו, או להישאר בעילום שם, כמו למשל במקרה של מישהו שמחפש עבודה בזמן שהוא עובד במקום אחר.

גיוס בלייב: FlyOnWall הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר

FlyOnWall, לשעבר LiveLens, נמצאת כעת בשלבי בטא, אולם לאחר השקתה בחודש הבא, תאפשר האפליקציה למשתמשים לשדר תוכני וידאו בשידור חי ישירות מהנייד ולשתף אותם עם צופים אחרים בזמן אמת. כרגע, מציעה החברה למעוניינים להירשם להורדה מוקדמת של האפליקציה. מאז הקמתה ב-2013, הספיקה FlyOnWall לגייס 2.5 מיליון דולר בסבב A, והחודש כאמור עוד 3 מיליון דולר בסבב B. שני סבבי הגיוס הובלו על ידי משקיעים פרטיים, ללא קרנות הון.

כדי לבחון את FlyOnWall מול האלטרנטיבות, נצטרך להמתין בסבלנות עד להשקת האפליקציה בחודש הבא. חשוב לזכור, שלמרות הגיוס הנאה והניסיון הרב שצברה החברה עם האפליקציה הקודמת שלה, LiveLens, הרי שלא יהיה לה קל במגרש של ענקיות כמו טוויטר, פייסבוק ואפליקציה שצברה כבר הרבה באז ומיליוני משתמשים כמו Meerkat הישראלית. כדי לנצח אותן, תהיה חייבת FlyOnWall להציג פיצ'ר חדש, הבטחה חדשה, או ממשק שיגרמו למשתמשים להעדיף דווקא אותה.

לא כסף קטן: TravelersBox מגייסת 4.5 מיליון דולר

הפתרון של TravelersBox מספק מענה לבעיה מאוד שכיחה ומוכרת המאפיינת את כל מי שאי פעם טס לחו"ל: כסף מקומי שנשאר מהביקור בדרך כלל מוצא את עצמו נזרק למגירה ונשכח. בכל נסיעה נוספת נצבר עוד כסף מקומי לא מנוצל וכך לאט נאסף סכום כסף לא מבוטל ולא מנוצל, בייחוד כשמדובר במטבעות שאינם אירו או דולר. חברת פיתחה מכונת הפקדה בטכנולוגיה חדשנית המאפשרת ביצוע הפקדה והמרה של כסף פיזי זר לידי כסף און ליין בחשבונות כמו: PayPal, Google Play, Skype, Starbucks ועוד.

חברת Travelersbox הוקמה על ידי תומר זוסמן, עידן דשא ודרור בלומנטל, שפיתחו את המיזם במשך שנתיים והשקיעו מכספם, כדי לפתח אבטיפוס שכלל תוכנה וחומרה ייעודית. כאמור, בסבב הגיוס העכשווי גייסה החברה 4.5 מיליון דולר והשתתפו בו ענקית החזרי המס Global Blue, המשקיעים יובל טל, זוהר גילון, חגי טל, אהוד לוי והקרנות Pitango Venture Capital ו-iAngels.

אקזיט: HP רוכשת את ConteXtream הישראלית תמורת עשרות מיליוני דולרים

חברת ConteXtream הישראלית מפתחת טכנולוגיית וירטואליזציה של תכונות רשת, או Network Functions Virtualization, שמאפשרת לחברות הללו לרכוש את התכונות האלו בצורת תוכנה שמאוחסנת בענן. ענקית הטכנולוגיה האמריקאית HP הודיעה על רכישת הסטארטאפ הישראלי, על מנת לעשות שימוש בטכנולוגיה של החברה.

ConteXtream הוקמה ב-2006 על ידי שלושה מייסדים: שרון ברקאי, נחמן שלף ואריק בן חמו, שהיה יו"ר חברות Palm ו-3Com. מאז הקמתה הספיקה החברה לגייס כ-24 מיליון דולר ב-2 סבבי השקעה. בין המשקיעים בחברה ניתן למנות את הקרנות Sofinnova Ventures, Gemini Israel Ventures, Norwest Venture Partners – NVP וכן את Benhamou Global Ventures, של המייסד אריק בן חמו. ב-2010, במסגרת סבב הגיוס השני של החברה, הצטרפו למשקיעים הקיימים גם 2 משקיעות אסטרטגיות: ענקית הסלולר האמריקאית Verizon, עם זרוע ההשקעות שלה, Verizon Ventures, וכן, ספקית הטלוויזיה בכבלים הגדולה בארצות הברית, Comcast, בעזרת זרוע ההשקעות שלה Comcast Ventures.

אוהבים לצלם? קבלו כסף במקום לייק: GuruShots הישראלית מגייסת חצי מיליון דולר

הסטארטאפ Gurushots, המפתח פלטפורמה המיועדת לקהילת הצלמים ברחבי העולם,הודיע החברה על השלמת גיוס של למעלה מ-500 אלף דולר בהובלת קרן AltaIR ואנג׳לים. האתר לא מסתפק בשיתוף התמונות או במנגנון לייקים: כל תמונה שמועלית לאתר על ידי אחד הצלמים יכולה להשתתף בתחרויות שיוזם האתר וזוכה לניקוד מצד צלמים מקצועיים, שזכו בפרסים מקצועיים והמשמשים כמנהלי התחרויות, ומצד שאר אוהבי הצילום החברים בפלטפורמה.

התמונות שצוברות את הניקוד הכולל הגבוה ביותר זוכות בפרסים, שחלקם כספיים וחלקם ציוד צילום וציוד נלווה, המוענק על ידי חברות עסקיות הפונות לקהילת הצלמים. מעבר להיבט התחרותי, האתר מאפשר לצלמים ליצור קשר עם צלמים אחרים, לקבל פידבק מקצועי וללמוד זה מזה. האתר פעיל כחצי שנה ורשומים בו כ-100 אלף משתמשים מ-40 מדינות, כשהחברה מעריכה שקהל היעד הפוטנציאלי שלו רחב הרבה יותר ונאמד במיליונים.

נלחמת בהונאות: Evercompliant משלימה סבב גיוס בגיוס 3.5 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית Evercompliant, המפתחת טכנולוגיה לזיהוי פעילויות הונאה של בתי עסק לגיטימיים לכאורה, השלימה סבב גיוס בגובה 3.5 מיליון דולר בהובלת Carmel Ventures ובהשתתפות Nyca Partners והמשקיעה הנוכחית קרן Star Farm Ventures של ג'ואי לאו.

Evercompliant פיתחה מערכת שמאפשרת לתעשיית התשלומים לזהות ולנטר כמות בלתי מוגבלת של בתי עסק לאורך זמן, ולחשוף מעורבות שלהם בפעילויות הונאה, אשר עשויות ליצור סיכון ונזק פיננסי הן לסולקים והן לציבור הרחב. באמצעות השימוש במוצר הדגל שלה, ה-MerchantView, סולקים וספקי שירותי התשלום יכולים להפחית באופן דרמטי את הזמן והמשאבים הדרושים להם בתהליך החיתום תוך כדי הקטנה משמעותית של הסיכון בשלב זה. בחברה מדגישים כי הטכנולוגיה שלהם עברה נבחנה, אושרה ואומצה על ידי בנקים סולקים וספקי שירותי תשלום בישראל, אירופה וארה"ב. בין השאר נמנים על לקוחותיה בארץ: ישראכרט, לאומיקארד, כאל, IBM וקסטרו.

Ubimo הישראלית מגייסת 7.5 מיליון דולר, מייצרת קמפיינים פרסומיים בזמן אמת

פרסום מבוסס מקום אינו דבר חדש, אולם Ubimo הוא סטארטאפ ישראלי שמפתח פלטפורמה לקמפיינים פרסומיים שמתבססים, בנוסף למיקום המשתמש, גם על מידע רב בזמן אמת. החודש השלימה החברה סבב גיוס בגובה 7.5 מיליון דולר בהובלת Pitango Venture Capital.

הפלטפורמה של Ubimo מוצעת כ-SaaS ומציעה לחברות פאנל ניהול, שמאפשר להן לנהל את הקמפיינים הפרסומיים שלהן בהתבסס על מידע שעשוי להשפיע על האפקטיביות שלהם ולייצר החלטות רכישה. בין היתר מדובר על פרמטרים כמו אירועים שמתרחשים בקרבת מקום, מקומות בילוי קרובים, שעה ביממה, מזג אוויר צפוי, נתונים דמוגרפיים על האיזור כמו חתך גילאים ומין. כך למשל אם המערכת מזהה שאתם מבקרים באצטדיון "סמי עופר" בחיפה, וצפוי מזג-אוויר גשום, היא תציג לכם פרסומות לרכישת מטריות ממותגות של מכבי חיפה בחנות של המועדון וכשהמשחק מסתיים, תוצג לכם פרסומת למסעדה סמוכה לאצטדיון. בנוסף למידע הזה, מציעה המערכת גם מידע ייעודי שמתבסס על המובייל כמו שימוש במצלמה, תנועות סווייפ, מפות ועוד.

גוגל רוכשת את הסטארטאפ Pulse.io של עופר רונן

ישנם יותר מ-18 אלף מכשירי אנדרואיד כיום, ביותר מ-196 מדינות שבהן כ-1,000 מפעילות סלולר. אז כיצד מפתחים יכולים להיות בטוחים שהקוד שלהם יעבוד היטב בכל אחד מהם? כאן נכנסת לתמונה Pulse.io, חברת סטארטאפ ישראלית, שהפתרון שלה מאפשר לפתח אפליקציות מהירות ויציבות יותר. החודש הודיעה גוגל כי רכשה את החברה.

Pulse.io מפתחת כלי ניטור שמזהים מגוון בעיות באפליקציות, ביניהן: קצב פריימים נמוך, בעיות זיכרון, בעיות בחיבור לרשת, לאגים וזמן טעינה ארוך. בעיות אלו, שגורמות לא פעם לקריסה של האפליקציה, או לכך שהיא פשוט נתקעת והמסך "קופא", עלולות לגרום למשתמשים להסירן. לכן, בכל פעם שהאפליקציה נתקעת או קורסת אצל המשתמש, המפתח מקבל דוח שמנתח את הסיבות לכך, כולל ציר זמן להפעלת האפליקציה, זיהוי סגמנטים בעייתיים, למשל משתמשי מכשיר מסויים או במדינה מסויימת.

Coralogix הישראלית תנתח כל תקלה במספר לוגים בודדים [סטארטאפ]

$
0
0
coral
מקור: Coralogix

מקור: Coralogix

״לפני 5 שנים, כשסיימתי את השירות הצבאי שלי ביחידת המודיעין 8200, היה לי ברור שהעתיד שלי הוא בעולם של מודיעין וסייבר״, ציין בפני אחד משלושת מייסדי חברת Coralogix, אריאל אסרף. ״היה זה טבעי עבורי להתחיל את העבודה הראשונה שלי בחברת אבטחה, העוסקת בהגנה על המולדת שלי. למרות שהשירות הצבאי שלי הכין אותי היטב לשוק זה, רק כאשר עבדתי בחברה גלובלית הבנתי מה הם כללי היסוד להצלחה בעולם של מודיעין וסייבר; הכרה בשגרה וזיהוי התנהגות חריגה, לספק תובנות בזמן אמת ולתת למשתמש את הנתונים שהוא צריך בכדי לנקוט בפעולה״.

לאחר ארוחת צהריים שגרתית עם חברו לעבודה גיא קרופ, כיום מנכ״ל החברה, בה הציג בפני אסרף את הרעיון שלו להקים חברה שתענה בדיוק על שלושת כללי היסוד הללו, הסטארטאפ הישראלי Coralogix יצא לדרך. המוצר בעצם מציע פלטפורמה המתחברת לכל מערכת תוכנה, מקבלת את הלוגים שלה 24/7 ולומדת את אופן ההתנהגות הנורמלי של המערכת. במילים אחרות, היזמים החליטו להביא את שיטות איסוף המודיעין והסייבר לעולם של הניהול, ולספק תובנות מעשיות שתאפשרנה לחברות תוכנה לא רק לאחזר את הנתונים ולנתח אותם, אלא גם לנקוט בפעולה יזומה ופיקוח על המערכות שלהם.

איסוף מודיעין והסקת מסקנות

״באמצעות אלגוריתם למידה שפותח, ניתן לזהות תקלות תוכנה באופן אוטומטי, להתריע עליהן בזמן אמת, ולספק ללקוחות את ניתוח התקלה שכולל מספר לוגים בודדים, במקום מליוני הלוגים איתם צריך להתמודד כיום איש תוכנה בבואו לפתור תקלה. בנוסף, התכנון הוא להשיק בעתיד גם מנגנון שיציע ללקוחות פתרון הלכה למעשה לבעיה״. אמר אסרף לגיקטיים.

מבחינת מתחרים אליהם יש להתייחס נמצאות Logentries, Loggly ו-Splunk. ״כל המוצרים האלו מעולים בהצגת המידע מהלוגים, מתן אפשרויות חיפוש עליו וויזואליזציה שלו, אך הם תלויים בהבנה של המשתמש מה לחפש, איפה לחפש, וכמובן תלויים בכך שהמשתמש שלהן יודע בכלל שיש תקלה. Coralogix היא הפלטפורמה היחידה המזהה תקלות באופן אוטומטי, מציגה אותן במסך אחד ומספקת ניתוח מדוייק של מקור התקלה בלוגים (ובעתיד אף את פתרון התקלה) על מנת לקצר משמעותית את זמן הפתרון״.

מקור: Coralogix

מקור: Coralogix

מה הוא המודל העסקי שלכם? ״המודל הוא מודל SaaS, אנו מציעים מספר חבילות חודשיות כאשר הסכום הנגבה מהלקוחות תלוי בכמויות המידע אותן הם שולחים״.

הוויראליות והצלחתו של המוצר באה לידי ביטוי בכך שלמרות שעד כה לא הוציאו שקל אחד על פרסום, כל הלידים לשירות נוצרים מפה לאוזן ודרך הבלוג וחשבון הטוויטר של החברה. ״אנחנו כבר רצים עם 10 לקוחות מאוד מעניינים בישראל, ועוד 30 חברות מכל העולם נרשמו ואנו מכניסים אותן בהדרגה״.

Coralogix נוסדה רשמית בחודש אפריל 2014 על ידי שלושה שותפים: המנכ״ל גיא קרופ, בעל ניסיון של 15 שנה בעולם התוכנה, תפקידו האחרון היה ניהול מארג החדשות בורינט ישראל, ליאור רדלוס, מנהל המחקר בחברה ומתמחה באלגוריתמים של Machine Learning וניתוח טקסט, ומנהל המוצר אריאל אסרף, בעברו מנהל מוצר ופרוייקטים ביחידת 8200 וארכיטקט איכות בחברת ורינט. כיום מועסקים במשרדי החברה הנמצאים בחממת אקספלור שביקענם עילית כ-6 עובדים – שלושת היזמים ו-3 מפתחים.

עד כה גייסה החברה כמיליון דולר מחממת אקספלור והקרן הישראלית – אמריקאית ג׳נווסט. לפני כן הסטארטאפ פעל מהאקסלרטור TheJunction, בפרויקט הספריה ובפרויקט עתידים 7.

סרטון – Coralogix – Logs in Action

מיסוי אופציות לעובדים באקזיטים - הבעיה והפתרון

$
0
0
stocks shutterstock

shutterstock stocks

מאת עו״ד לי-יה ברק אבדי, סמנכ״ל לעניינים מקצועיים, מיטב דש בנפיטס ורו״ח גבי וייסמן, מנכ״ל, מיטב דש בנפיטס.

שורות רבות כבר נכתבו לגבי העובדה שמדינת ישראל בולטת בעולם בחברות טכנולוגיה העושות אקזיט. השאלה אם מגמת האקזיטים בישראל היא חיובית או שלילית הינה מורכבת, כאשר, מחד, לא מתפתחות, הלכה למעשה, חברות ענק מקומיות המעסיקות עובדים ויוצרות תעשייה אמיתית בישראל, ומאידך גיסא, היזמים, המייסדים והעובדים אשר "נפגשים עם כסף", מביאים איתם רעיונות חדשים, פתיחת חברות חדשות, ואף תעשיה של מרכזי פיתוח בישראל והפיכתה של מדינת ישראל למעצמה טכנולוגית.

בכל מקרה, לא נדון כאן ביתרונות ובחסרונות שיש באקזיטים, אולם אחת הסוגיות אשר מתעוררות בעקבות ביצוע אקזיטים היא כיצד ימוסו התמורות המתקבלות על ידי עובדים אשר קיבלו אופציות למניות במסלול רווח הון באמצעות נאמן (להלן: "אופציות 102 הוני").

מיסוי על אופציות

כידוע, סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מאפשר לחברה מעבידה להקצות לעובדים אופציות במסלול רווח הון באמצעות נאמן, כך שבכפוף לתנאים הקבועים בסעיף, ובין היתר – החזקת האופציות/מניות בידי נאמן לתקופה מינימלית של 24 חודשים ממועד ההענקה (מה שמכונה  – "תום התקופה"), העובד יהיה זכאי ליהנות משיעור מס של 25% בלבד במכירת המניות (להבדיל ממס שולי שיכול להגיע עד 50% החל על כל סוג של הטבה אשר ניתנת במסגרת יחסי עובד מעביד). ככל שהעובד מממש את המניות לפני תום התקופה – הרי שהעובד כבר לא ייהנה ממס מופחת של 25%, אלא ימוסה בשיעור המס הפירותי, קרי – עד 50%, לרבות רכיב של ביטוח לאומי ומס בריאות.

במסגרת אקזיטים, הפרקטיקה מלמדת, שהחברה הרוכשת מעדיפה לרכוש את מלוא הון המניות של החברה הנרכשת, לרבות מניות אשר מקורן באופציות 102 הוני, ובתמורה לכל אחת ממניות החברה הנרכשת ניתן לחלק את התמורה לשתיים: הקצאת מניות בחברה הרוכשת (להלן: "התמורה במניות"), וכן תשלום במזומן (להלן: "התמורה במזומן"). "הצרה" היא – שלא מעט פעמים קורה, שהאקזיטים הללו מתרחשים לפני "תום התקופה", והעובד נפגש עם מניות ו/או מזומן לפי תום התקופה כאמור, כך שלכאורה עליו לשלם מס גבוה, הגם שמדובר מבחינתו במכירה שאינה מתוך בחירתו האישית ובעגה המקצועית – מכירה שלא מרצון.

רשות המיסים בישראל הפנימה את הבעיה, ובנסיבות אלו מאפשרות לראות במימושים כאלה במסגרת עסקאות אקזיט, אשר טרם הגיע לגביהן "תום התקופה", כמימוש במכירה שלא מרצון, ומאפשרות רצף מס מלא על התמורה במניות, ומאפשרות הפקדת המזומן בידי נאמן עד לתום התקופה וזאת תוך הפקדת רכיב המזומן בידי הנאמן עד לתום התקופה, ולאחר תום התקופה  – תשלום התמורה במזומן לעובד בניכוי מס של 25% בלבד. רשות המסים בהחלטות המיסוי שפרסמה ושהעניקה במסגרת האקזיטים השונים ידעה להתחשב ולתת פתרונות גם בסיטואציות ייחודיות בהן העובדים יהיו זכאים לקבל את התמורה במזומן רק במידה וימשיכו לעבוד בחברה, לאחר האקזיט, בהתאם לתנאי ההבשלה המקוריים של האופציות.

עדכון מהחודש הנוכחי

לאחרונה, בחודש מאי 2015, פרסמה רשות המיסים החלטת מיסוי בהסכם (החלטת מיסוי 9567/15) שדנה במכירה שלא מרצון במסגרת עסקה של מכירת מניות בחברה ציבורית, בה חלק מהתמורה התה במזומן וחלק במניות. יודגש, כי ככל שמדובר בהקצאות לעובדים שבהן מעורבות חברות ציבוריות, גם במסלול רווח הון עם נאמן, יתכן וחלק מסוים מההכנסה ממכירת האופציות יתחייב במס כהכנסת עבודה בהתאם לשעור מ\המס השולי של העובד. גם כאן, נקבעו בהחלטת המיסוי עקרונות דומים תוך פיצול המרכיב הפירותי בין התמורה במזומן, לבין התמורה במניות של החברה הרוכשת.

כך נקבע, כי התמורה במניות (קרי – החלפת המניות במניות הרוכשת) לא תהווה אירוע מס, הן במישור העובדים והן במישור החברה, ויחול רצף מס, כך שהתמורה במניות תוחזקנה בידי הנאמן עד למועד המימוש בפועל. באשר לתמורה במזומן, נקבע מנגנון לאופן ייחוס התמורה במזומן בין המרכיב הפירותי למרכיב ההוני, כאשר הנאמן התבקש להפקיד את התמורה במזומן, לאחר ניכוי מקדמת המס, בפיקדון נושא ריבית, כאשר עד לתום התקופה הנאמן נדרש שלא להעביר את התמורה לעובד ולא יעשה כל פעולה שמשמעותה מכירה או שיעבוד. במועד תום התקופה, רשאי הנאמן להעביר לעובד את יתרת המזומן, כאשר כל הרווחים מהתמורה יחויבו במס בידי העובד, בשיעור של 25%. בלבד.

כל שנותר לנו הוא לאחל למשק הישראלי שימשיך לצמוח, שמדינת ישראל תמשיך להיות מעצמה טכנולוגית ושמשקיעים מכל רחבי העולם ימשיכו להתעניין בחברות וביזמים הישראלים, בה בעת שרשויות המס ימשיכו לטפל במקרים דומים תוך מניעת עיוותי מס כתוצאה מעסקאות מסוגים שונים ומגוונים.

קרדיט תמונה: stocks and tax via shutterstock

קרן הון: קוד לבוש יוצא במסע אחר גיוס הון וחוזר עם טיפים ליזמים [תמונות]

$
0
0
geekshick reut M

reutחלק משבועת גיקטיים הינה לעזור לסטארטאפיסטים באשר הם, ללא אפלייה על רקע סמארטפון, מחשב נייד ודמות אהובה ב"מלחמת הכוכבים". מאחר ואנחנו כבר במעלה המדרגות לגן עדן שכולו קוודקופטרים, נשלחתי שוב למשימה בעורף המשקיעים, הפעם בקרנות הון הסיכון. YOU ARE WELCOME.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

אייל שקד, מנכ"ל

ספינת האם: Shaked Ventures, קרן ההשקעות של משפחת שקד, ממייסדי חברת 888. הקרן מחפשת להשקיע בסטארטאפים בתחומי המובייל והגיימינג.

תאג מי: #iPhone #888poker #horseriding #lasvegas #Formula1

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: "הייתי בסבב פגישות עם קרנות בסן פרנסיסקו ולבשתי חליפה לכל הפגישות. הייתי overdressed כולם הולכים שם עם ג'ינס".

מתאים לי קפה עם: מארק בניוף, Salesforce.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Waze.

הדבר הראשון שאני בודק כשאני בוחן השקעה בסטארטאפ: "את האנשים שמרכיבים את צוות היזמים".

ההמלצה שלי ליזמים שמגיעים לפגישה עם משקיע: "לא להגיע יותר משני יזמים ביחד לפגישה ולעשות חזרות לפני על הפרזנטציה".

בעולם נטול כבלים ומוסכמות, משרת חלומותיי היא: "נהג פורמולה 1".

אם היתה לי עוד שעה ביממה הייתי מקדיש אותה: "לקרוא יותר ספרים".

טיפ לפיץ' מנצח: "ללמוד לפני הפגישה את הרקע של האדם איתו נפגשים ולחפש חיבור שיאפשר לשבור את הקרח בתחילת הפגישה".

קוד פתוח:
ג'ינס –  דיזל.
חולצה – תומאס פינק.
נעליים – רוקפורט.
שעון – ברייטלינג.

QA: לגזור – פעם הבאה תנסה בחולצה סגול לילך, תתפלא כמה טוב זה נראה.
לשמור –
הג'ינס והנעליים. פרפקט.

צילום: Maki Oshiro

צילום: Maki Oshiro

שולי גלילי, Co-founder and Partner

ספינת האם: UpWest Labs, קרן ההון הממוקמת בסיליקון וואלי תומכת בסטארטאפים ישראלים ותוכניות האצה בשלב Seed.

תאג מי: #Mom #entrepreneur #Catalyst #Connector #vegetarian #doglover

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: "למזלי קוד הלבוש בסיליקון וואלי הוא קז'ואל ולכן ביומיום שלי ובעבודה עם יזמים אני מרשה לעצמי ללבוש בגדים נוחים. אני לרוב קונה אונליין עם כמה בוטיקים בפאלו אלטו וסן פרנסיסקו, שהינם יוצאים מן הכלל. אני גם מאוד אוהבת את האופנה המיוחדת בישראל בדגש על תכשיטים ולרוב כשאני מגיעה לביקור בתל אביב אני קונה ממגוון של מעצבים צעירים".

מתאים לי קפה עם: מייגן סמית', "United States Chief Technology Officer, יזמת זוכת פרסים, מהנדסת ו-tech evangelist. בתפקידה האחרון היתה סגנית נשיא בגוגל, והובילה במשך תשע שנים את מחלקת הפיתוח העסקי, שם היא ניהלה שותפויות בשלביהן הראשונים, פיילוטים ורישיונות שבין קבוצות המוצר לקבוצת ההנדסה הגלובלית של גוגל. לאחר מכן מילאה את תפקיד ה-VP בהנהלה. אני מכירה את מייגן מימיה ב-GoogleX והיא מבריקה, בעלת חזון ומקדמת מדהימה של נושא הנשים בהיי-טק".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Pandora.

הדבר הראשון שאני בודקת כשאני בוחנת השקעה בסטארטאפ: "הצוות והמנכ"ל/ית ומה מניע אותם? סטארטאפ הוא לא רק סביב ה"Start", זה מסע קשה וארוך שדורש הקרבות בסגנון החיים, התמדה, מנהיגות, חוסר פחד ולצד זה מנה בריאה של חרדה. בקצרה, זה לא לכולם ולכן אני מחפשת נבחרת עם חזון ארוך טווח".

ההמלצה שלי ליזמים שמגיעים לפגישה עם משקיע: "לבוא רק כשאתם באמת מוכנים, ולא כי הוזמנתם על ידי המשקיע. תתכוננו ותבינו עם מי אתם נפגשים, אם זה קרן הון אז מה תפקידם בתוך הארגון? האם הם ממקבלי ההחלטות?, במי הם כבר השקיעו? (האם יש חברה מתחרה שהם השקיעו בה) מה גודל קרן ההון ומתי היא גייסה? מה היו השקעות האחרונות? באיזה שלבים הם השקיעו בסטארטאפים (A, B, Seed)? והכי חשוב תהיו מוכנים לדבר הרבה על השוק, הלקוחות, היוזרים, מודלים עסקיים, שיווק ותפוצה. כן, אני יודעת שאתם רוצים לדבר על הטכנולוגיה אבל אם אתם לא מכירים את השוק, הטכנולוגיה לא תהיה רלוונטית".

בעולם נטול כבלים ומוסכמות, משרת חלומותיי היא: "אני אוהבת את העבודה הנוכחית שלי. אני באמת לא יכולה לקרוא לזה עבודה, יותר כמו אובססיה".

אם היתה לי עוד שעה ביממה הייתי מקדיש אותה: "אבלה אותה עם שני ילדיי".

טיפ לפיץ' מנצח: "למה זו תהייה הזדמנות ביליון הדולר ולמה אתם?"

קוד פתוח:
נעליים – Cole Haan.
ג'ינס – JBrand.
חולצה – Vince.
ג'קט עור – Trouve.
משקפיים – Ray-Ban.

QA: לגזור – הצבעים. הפריטים עצמם משגעים אבל חסר לי קצת צבע, רצוי בחולצה.
לשמור – הנעליים שיקיות בטירוף.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

דניאל כהן, שותף כללי

ספינת האם: Carmel Ventures, קרן הון סיכון ישראלית שמשקיעה בחברות טכנולוגיה ישראליות. הקרן מנהלת מעל 800 מליון דולר, ושותפה ב-30+ חברות טכנולוגיה בארץ.

תאג מי: #הפועלחיפה #4בנות # רוקנרול #PeaceAndLove #פטיפון.

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: "חולצת כפתורים עם קצת ורוד וג'ינס כחול. תמיד".

מתאים לי קפה עם: בן הורביץ, בריאן צ'סקי (מנכ"ל Airbnb), אדי ודר ושלום חנוך.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Spotify.

הדבר הראשון שאני בודק כשאני בוחן השקעה בסטארטאפ: "מה המוטיבציה של היזם (למה הוא עושה את זה) וגם גודל השוק (בכל זאת, צריך שיהיה פוטנציאל)".

ההמלצה שלי ליזמים שמגיעים לפגישה עם משקיע: "להתגלח ולשלוט במספרים. גם מה יש כרגע וגם מה התכנית באופן כללי".

בעולם נטול כבלים ומוסכמות, משרת חלומותיי היא: מאמן ליברפול.

אם היתה לי עוד שעה ביממה הייתי מקדיש אותה: "לשמוע תקליט חדש עם העטיפה, המילים והסיפור".

טיפ לפיץ' מנצח: "קצר מאד".

קוד פתוח:
נעליים – Replay, "אשתי קנתה".
ג'ינס – Lucky Brand, "יש לי הרבה כאלה".
חולצה – Swell, "קיבלתי מתנה ליום הולדת השנה".

QA: לגזור – לא צריך לחזור על אותו צבע. הלכת על אולסטארס אפורות? בחולצה תבחר בבורדו, הוא יילך טוב עם החיוך הרחב.
לשמור –
קנית אותי בסניקרס.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

אסתר ברק – לנדס, מייסדת ומנכ"לית

ספינת האם: Nielsen Innovate, נילסן הינה גוף השקעות בחברות בתחילת דרכן בתחום המדיה, צרכנות, ביג דאטה, התנהגות צרכנים, פרסום חכם, וכל תחום אשר מתאים לתחומי העסוק של נילסן או עשרות אלפי לקוחותיה.

תאג מי: #ים #סטארטאפים_מדליקים_שכאשר_הם_מצליחים_אי _אפשר_בלעדיהם #אופנה_ועיצוב #משפחה #יזמות (לא רק טכנולוגית) # טיולים_בעולם

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: "כמו תמיד, שום דבר מיוחד אבל שיראה טוב ושיכבד את המשתתפים. לעולם לא מרושל גם אם זה בג'ינס".

מתאים לי קפה עם: "יזם גוגל לארי פייג' כי הוא באמת חושב עתידני. בימים שבהם לא האמנו שנשתמש בגוגל הוא המציא את גוגל ובהמשך עבד על מכוניות ללא נהג כשזה עדיין נשמע הזוי. עוד עשר שנים כנראה לא נבין איך הסתדרנו בלי זה. חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא שנקראת עולם".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Splacer, "זו אפליקציה מדליקה, שנוסדה על ידי שתי ארכיטקטיות עדי בירן וליהי גרסטנר, שעושה שימוש אלטרנטיבי בחללים. אם הבית שלך יפה ונעים וריק כל היום, תוכל להשכיר אותו לפי שעה לפגישות מנהלים כך שתרוויח מהסלון שלך בזמן שאינך בבית. המנהלים יקימו ישיבה במקום נחמד ולא במסעדה או במשרד. זה משלב את האהבה העצומה שלי לעיצוב עם חשיבה יעילה ואפקטיבית הכוללת בחובה גם ראיה חברתית ולצדה הרבה אסטטיקה. החברה בתחילת דרכה אבל עוד תשמעו עליה".

הדבר הראשון שאני בודק כשאני בוחן השקעה בסטארטאפ: "האם הבנתי באופן מיידי את הרעיון, איכות האנשים והדינמיקה ביניהם, האם הם מוכנים לרוץ לטווח, וגודל השוק והרלוונטיות של הרעיון לעולם, גם אם מדובר ברעיון עתידני".

ההמלצה שלי ליזמים שמגיעים לפגישה עם משקיע: "ללמוד היטב עם מי הם עומדים להיפגש כולל באילו חברות כבר השקיע, כממה השקיע, מה מעניין אותו וכל נושא אחר שיכול בפגישה לפקס את הדיון. בנוסף, להיות קשובים להערות ושאלות של המשקיע ולא לתת פרזנטציה כמו טייס אוטומטי".

בעולם נטול כבלים ומוסכמות, משרת חלומותיי היא: "האמת היא שאני מאוד נהנית ממה שאני עושה. ייתכן שהייתי נהנית גם לגדל סטארטאפ לארגון גדול".

אם היתה לי עוד שעה ביממה הייתי מקדיש אותה: "לצעוד בים או לשוט על סאפ בים. כך אתפוס שתי ציפורים במכה אחת – ספורט וים".

טיפ לפיץ' מנצח: "להתחיל במה המוצר ולא במחקרי שוק על הצורך במוצר. כל עוד המשקיע לא יודע מה המוצר הוא לא יוכל להתיחס לגודל השוק. כמו כן, להציג עצמם בקצרה אך להתמקד בנקודות חשובות שמבליטות את הצדדים החזקים שלהם. למנכ"ל הייתי מייעצת לאפשר גם לאנשים הטכנולוגים שמסביב לשולחן לדבר ולעזור להם במידה והתקשרות הולכת לאיבוד וכמובן לדעת מתי להתערב ולמשוך חזרה לחלק היותר עסקי אם כמובן הפגישה הינה עם משקיעים שאינם טכנולוגים. בשורה התחתונה – תמיד להיות קשובים לסביבה".

קוד פתוח:

מכנסיים – "נעה, שהינה חנות לבגדי ילדים ונשים ברשפון. מעצבת ישראלית שאני מתה עליה וקונה אצלה כבר עשרים שנה".

חולצה – "מקולקציית שופטליפטרס. למרות אהבתי לבגדים אני לא מבינה במותגים אבל סומכת על שלושת הבנות של שופטליפטרס שהן מביאות את הדברים היפים ביותר והכל מרוכז במקום אחד וחוסכות לי זמן הסתובבות בין חנויות".

נעלים – PRETY BALERINA.

שרשרת – "עיצוב של שגית לוי, מעצבת תכשיטים עם חריטה לפי הזמנה. ככה אני לפחות מאמינה שמשהו שומר עלי קרוב קרוב".

QA: לגזור – אותן נעליים רק בלי הדפס, צבע ורוד בהיר היה הולך מעולה.
לשמור – הלוק הקז'ואלי אך אלגנטי, שנופל בול על משבצת הלבוש הנוח למשרד ששומר על רצינות ושיקיות מחד ועל קלילות מאידך.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

טל מורגנשטרן (שמאלי), שותף

ספינת האם: Sequoia, קרן הון סיכון בינלאומית עם משרדים בסיליקון-וואלי, סין, הודו וישראל. הקרן משקיעה במיזמים החל משלב הסיד במגוון רחב של תחומים טכנולוגיים: פינטק, סייבר, תשתיות ארגוניות, אפליקציות ווב ומובייל, מכשור רפואי ועוד.

תאג מי: UI, #Kiteboarding ,#BJJ ,#DAU#.

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: "נעלי בית, מכנס קצר וחולצת פולו – היא קרתה בסקייפ מול קליפורניה, באמצע הלילה".

מתאים לי קפה עם: ארליך בכמן.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: "בטח טרלו כי הכל אצלי מורכב מערימות של משימות ודד-ליינים, וגם כי לוקח זמן להתרגל אליי".

הדבר הראשון שאני בודק כשאני בוחן השקעה בסטארטאפ: "תמיד תמיד מתחיל מהיזמים עצמם".

ההמלצה שלי ליזמים שמגיעים לפגישה עם משקיע: "המנעו מטעויות נפוצות – זו לא ישיבת מוצר ולא פגישת מכירות. כדאי לבלות את רוב הזמן בלספר את הסיפור הגדול יותר".

בעולם נטול כבלים ומוסכמות, משרת חלומותיי היא: "להיות באטמן. במקום השני – המשרה הנוכחית שלי".

אם היתה לי עוד שעה ביממה הייתי מקדיש אותה: "עם המשפחה, בלי הטלפון".

טיפ לפיץ' מנצח: "אל תקשיבו יותר מדי לאחרים כי העסק הזה בנוי מיוצאי דופן קיצוניים בהגדרה. אין דבר כזה שבלונה ל-'פיץ׳ מנצח' – תביאו את עצמכם, ספרו על מה שבאמת בא לכם לעשות וחפשו את המשקיעים שילכו אתכם בעקבות החזון".

קוד פתוח:
נעליים – אדידס.
ג׳ינס – G-star.
חולצה – Brixton.
מעיל – DTS.

QA: לגזור – להאריך את הג'קט כך שיסתיר את החולצה וישמור על קו אחיד.
לשמור –
כל השאר, הצבעים, הגזרות, ככה עושים את זה נכון.

חיים סדגר, שותף

ספינת האם: Sequoia, קרן הון סיכון בינלאומית עם משרדים בסיליקון-וואלי, סין, הודו וישראל. הקרן משקיעה במיזמים החל משלב הסיד במגוון רחב של תחומים טכנולוגיים: פינטק, סייבר, תשתיות ארגוניות, אפליקציות ווב ומובייל, מכשור רפואי ועוד.

תאג מי: #philosophy #yoga #ספרים #מדע_בדיוני #טכנלוגיה_עתידית

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: ג'ינס וחולצת טי-שרט.

מתאים לי קפה עם: "זה שהחליט אתמול להיות יזם".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: אינסטגרם, "מהסיבה שאני רוצה להיות פתוח ושקוף עם כל מי שאני עובד איתו".

הדבר הראשון שאני בודק כשאני בוחן השקעה בסטארטאפ: "תמיד מתחיל מהאנשים".

ההמלצה שלי ליזמים שמגיעים לפגישה עם משקיע: "לא להכין חומרים בלילה האחרון, אלא לישון טוב בלילה שלפני הפגישה".

בעולם נטול כבלים ומוסכמות, משרת חלומותיי היא: "אלכסנדר הגדול, הסטארטאפיסט הראשון. מנהיג נאור. כמו כל סטארטאפיסט אחר, רצה לכבוש את העולם והצליח".

אם היתה לי עוד שעה ביממה הייתי מקדיש אותה: "פילוסופיה".

טיפ לפיץ' מנצח: "בפרזנטציה, היזם מראה איך הוא מביא משהו גדול, חדש, לעולם".

קוד פתוח:
נעליים – נייקי.
ג'קט וחולצה – Zynga.
ג'ינס – Levis.

QA: לגזור – קשה לי עם חולצת טריקו וחגורה. תבחר- או או. ואגב הייתי הולכת על צבע לבן עם ג'קט שחור. שדר קצת אופטימיות ליזמים.
לשמור –
הגישה והסניקרס, ספורט אלגנט במיטבו.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

נופר עמיקם, Associate

ספינת האם: JVP, קרן הון סיכון ירושלמית, מהפעילות והוותיקות בישראל, המשקיעה בחברות סטארטאפ בשלבים שונים ובתחומים מגוונים, כגון  media, cyber, enterprise software, storage ועוד.

תאג מי: #ריצה #טבע #ירושלים #למידהמתמדת #אתגר.

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: שמלה בצבע בורדו עם ג'קט שחור.

מתאים לי קפה עם: הילארי קלינטון, "אישה חזקה שהצליחה לקום ממשבר עמוק ולצמוח ממנו עד כדי התמודדות על נשיאות ארה"ב".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Trello, "אני אובססיבית לתעדוף וניהול משימות. לא מתחילה את היום בלי זה".

הדבר הראשון שאני בודקת כשאני בוחנת השקעה בסטארטאפ: "צוות, עד כמה חברי הצוות מנוסים, האם הם משלימים אחד את השני מקצועית והאם יש ביניהם כימיה".

ההמלצה שלי ליזמים שמגיעים לפגישה עם משקיע: "תאספו מידע על המשקיע לפני הפגישה עמו – הרקע המקצועי שלו, השקעות קודמות, מה חשוב לו במיזם. כך המצגת תהיה רלוונטית ולא תייגעו אותו בפרטים שהוא מכיר או לחלופין תחסכו ממנו פרטים שחשוב לו לדעת".

בעולם נטול כבלים ומוסכמות, משרת חלומותיי היא: "בלי ציניות, אני במשרת חלומותיי. מעטים המקומות בהם לומדים משהו חדש בכל יום, עוסקים במגוון של תחומים שמצריכים יכולות שונות ועובדים עם אנשים טובים".

אם היתה לי עוד שעה ביממה הייתי מקדיש אותה: "מדיטציה. מאוד מאמינה בהשפעה החיובית של מדיטציה, אבל לא מוצאת את הזמן".

טיפ לפיץ' מנצח: "השילוב בין ביטחון בעצמך ובמיזם לבין צניעות ומוכנות להקשיב הוא מנצח. בנוסף, הגדרה מדויקת של יתרון תחרותי מובהק היא קריטית".

קוד פתוח:
חולצת נקודות – Cala.
מכנסיים שחורות – Gap.
נעליים – דיזינגוף סנטר, "אני תמיד הולכת לאיבוד שם ואף פעם לא שמה לב לשם החנות".
סריג – קסטרו.

QA: לגזור – קצת שחור לי מדי, בהנחה שאת לא מסתובבת כל היום עם הסריג. פעם הבאה חולצה מכופתרת בצבע פסטל.
לשמור –
הסריג האדום, הצבע עושה עימך חסד.

כן, Hola עשתה טעויות, אבל אל תהפכו אותה לשטן [דעה]

$
0
0
BIG
דיסקליימר בולט בעמוד הראשי. מקור: צילום מסך

דיסקליימר בולט בעמוד הראשי. מקור: צילום מסך

Hola הישראלית הוא אחד משירותי ה-VPN הפופולאריים ביותר ברשת, עם יותר מ-47 מיליון משתמשים ברחבי העולם. בזכות השירות שמציעה החברה יכולים משתמשים בכל העולם לגשת לשירותים שחסומים לגישה מהמדינה שלהם כמו למשל Netflix, Hulu ועוד. בימים האחרונים עלו ברחבי הרשת דיווחים על כך שהחברה מוכרת את רוחב הפס של משתמשיה לחברות וגופים שעושים שימוש בחיבור הרשת שלכם כרצונם. בין השאר עלו טענות על כך שנעשה שימוש ברשת המחשבים של Hola, להתקפות DDoS. אבל האם Hola זוממת בסתר להשתלט על המחשבים של כולנו ולהשתמש בהם לצורך מתקפת בוטים או זומבים? לא כל-כך מהר.

מה זה VPN, מה זה Hola?

בקצרה, מערכות VPN מנתבות את הגלישה של המשתמש דרך שרת אחר, שממוקם באיזור גיאוגרפי אחר. כך למשל אם אתם גולשים מתל אביב, דרך שירות VPN, התעבורה שלכם עוברת דרך שרת ייעודי בארצות הברית, וכך אתם מטעים למעשה אתרים כמו Hulu או נטפליקס. מערכת ה-VPN שפיתחה Hola דומה לשירותים אחרים, אולם במקום להשתמש בשרתים יקרים לרכישה ולתחזוקה, שממוקמים במקומות שונים ברחבי העולם, משתמשת הרשת במחשבים של משתמשים פרטיים, כלומר מערכת P2P או Peer-to-peer.

לפני מספר ימים התפרסם באתר הפורומים 8chan פוסט נזעם של מנהל האתר שמתלונן על כך שהאתר שלו סבל ממתקפת ספאם מאורגנת שהגיעו מ-botnet (רשת מחשבים, שמשמשים מבלי לדעת לתקיפה) ומקורה ברשת המחשבים של Hola. מאז, כמו כדור שלג מתגלגל, הסיפור צובר תאוצה כשאתרי הטכנולוגיה מזהירים מהשימוש במוצר של החברה.

טעות, לא רשעות

על 2 עובדות אין עוררין, ועופר וילנסקי, מנכ"ל ומייסד החברה אף אישר אותן באוזניי: ראשית, Hola אכן מוכרת את רוחב הפס של המשתמשים; ושנית, אכן נעשה בשירות שלה שימוש לרעה, בצורת מתקפת botnet על אתר 8chan.

חלק מהביקורת היה מוצדק: להערכתי, רוב המשתמשים שהתקינו את Hola, לא ידעו שחיבור הרשת שלהם נמכר לחברות מסחריות, ולא במקרה. החברה לא יצאה מגדרה, בלשון המעטה, כדי להדגיש עובדה זו. גם השימוש ב-2 מותגים שונים Hola ו-Luminati לא עוזר לכך, אולם עדיין חטאה העיקרי של החברה לטעמי, הוא החוסר בשקיפות, ולא כוונת זדון להשתלט על המחשבים שלנו.

גם לגבי השימוש לרעה שנעשה ברשת המחשבים של Hola, ותזמון מתקפת בוטים, קשה להאמין שמדובר בתוכנית עסקית. המודל העסקי של החברה (בעזרת מותג "Luminati" שהיא מפעילה) כולל מכירת השימוש במחשבים השונים לחברות ולתאגידים שמעוניינים במחשבים בפריסה גלובלית לצורך בדיקות שונות של עסקיהם. כך למשל אם רשת המבורגרים בארצות הברית תרצה לבדוק את מיקומה בגוגל ביחס למתחרים בכל מדינה ומדינה בארצות הברית, היא תוכל להשתמש בשירות של Hola, כדי להריץ חיפושים ממחשבים של משתמשי השירות בכל מדינה, ולקבל תמונת מצב מדוייקת על מיקומה.

Hola היא חברת סטארטאפ שכבר נהנית מעשרות מיליוני משתמשים, וחולמת להגיע למיליארד משתמשים, והיא לא תסכן עשרות מיליוני דולרים של השקעות על ידי קרנות מובילות כמו Horizons של לי קה שינג, כדי להרוויח כמה מאות דולרים מגורמים מפוקפקים. כמובן שעובדה זו אינה מורידה מכובד האחריות של החברה, ועליה לפעול בזריזות כדי שבעתיד תוכל לוודא ולאמת היטב את זהות הלקוחות שלה.

אין כזה דבר "בחינם". מופתעים?

חלק ה-FAQ לפני. מקור: צילום מסך

חלק ה-FAQ לפני האירועים האחרונים. מקור: צילום מסך

AFTER

חלק ה-FAQ אחרי האירועים האחרונים. מקור: צילום מסך

חשוב לזכור גם כי בכל שירות p2p, "משלם" המשתמש ברוחב פס. כך כאשר הוא מוריד בעזרת טורנטים מ-ThePirateBay, שולח הודעות וכאשר הוא עושה שימוש בסקייפ של מיקרוסופט. ב-Hola מדגישים כי הרשת שלהם לא עושה שימוש במחשבים שמחוברים לשירות כאשר הם פועלים על סוללה ולא מחוברים לחשמל, כאשר הם מחוברים לרשת דרך רשת סלולרית וכאשר הם נמצאים בשימוש. על כן, מדובר בתשלום, שלטעמנו לפחות, הוא הוגן. מי שאינו מעוניין לשלם ברוחב הפס שלו, יכול לשלם 5 דולר עבור מינוי פרימיום או לעבור לשירות VPN אחר כמו SaferVPN, TunnelBear או כל אחד מהעשרות האחרים.

ניתן לראות שכבר עכשיו הפנימו ב-Hola את הטעויות שנעשו, ובעקבות המקרים האחרונים הם הדגישו את עובדת השימוש בחיבור הרשת של המשתמשים גם בחלק ה-FAQ באתר וגם בזמן ההתקנה של התוסף. בנוסף, נמסר לי מהחברה שהם מרעננים את תהליכי האימות והביקורת על לקוחות Luminati, כדי למנוע מצב של ספאמרים שמתחזים לחברה לגיטימית.

הצעד הראשון בו נקטתי, כאשר נתקלתי בדיווח הראשוני על מתקפת ה-Botnet, שנערכה בחסות הרשת של Hola, היא להסיר את התוסף. עתה, התקנתי אותו שוב. חובת ההוכחה, בכל מקרה, היא על החברה.

מ-Hola נמסר לגיקטיים: ״חברת HOLA פיתחה בשנים האחרונות טכנולוגיה P2P (רשת שיתופית) לתעבורת האינטרנט. לחברה מגוון רחב של שירותים על בסיס הטכנולוגיה הזו, בראשם תוסף לדפדפן המאפשר הסוואת מקור הגולש שהוא התוסף השמיני הכי פופלארי בעולם עבור גוגל כרום. המקרה המדובר הוא מקרה בודד, בו נעשה שימוש לרעה ברשת של HOLA והמקרה מיד תוחקר וטופל. לחברה עשרות מיליוני משתמשים בארץ ובעולם, ואנו נמשיך לפתח עבורם כלים חדשניים, תוך שמירה על כללים ברורים וקפדניים״.


חזית מול גוגל: Cyanogen רוצה לרשת את אנדרואיד

$
0
0
cyanogen

cyanogen

מאת מיגל הלפט.

בהיכרות ראשונית קצת קשה לקחת את קירט מקמאסטר (Kirt McMaster) ברצינות. לפגישה שלנו הוא הגיע באיחור של 20 דקות, ואף מילה של התנצלות. במכנסי ג'ינס שחורים, קפוצ'ון שחור, סנדלי בירקנשטוק וצמד טבעות שחורות עבות על אצבעותיו, הוא נראה יותר כמו בליין מסיבות חוף מאשר יזם. הוא עובד מתוך חנות לאביזרי צנרת שעברה הסבה בבניין אפרורי וחסר צורה בפאלו אלטו, קליפורניה, ואי אפשר לנחש שבפנים שוכנת חברת הסטארטאפ שלו, סיאנוג'ן (Cyanogen).

בשלט הקבוע על הקיר כתוב "ג'ון פ. דאהל צנרת וחימום (מאז 1895)". הלבוש והמיקום הם הסוואה – דבר נחוץ בזמן שאתה רוקם את אחת המזימות הנועזות ביותר בהיסטוריה של עמק הסיליקון. אבל מקמאסטר, 46, חושף ברצון את ההסוואה שלו דקות אחדות לאחר שאנחנו מתחילים לדבר, ומסכם את השליחות שלו – מגוחכת ככל שתישמע – במילים הבאות: "אנחנו תוקעים לגוגל כדור בראש".

שניים רבים

קירט מקמאסטר, מנכ״ל סינוג׳ן

קירט מקמאסטר, מנכ״ל סינוג׳ן

אין זמן מתאים יותר לעשות זאת: מהפכת המובייל שהניע האייפון מגיעה לנקודת קיפאון – על סף מפנה. מספר הסמארטפונים בעולם צפוי לגדול מכ־2.5 מיליארד לכמעט 6 מיליארד ב־2020. מחירי הניידים המהירים עתירי הטכנולוגיות מתרסקים, והדבר מאפשר לכוחות חדשים – כמו חברת האלקטרוניקה הסינית שיאומי (Xiaomi) – לצוץ ולעלות בזמן שיא.

ועדיין, ה־iOS של אפל והאנדרואיד של גוגל חולשות על 96% משוק מערכות ההפעלה לניידים. זהו משחק השחמט שלהן, וכולנו צריכים לבחור בין שחור ללבן. מקמאסטר אינו מעוניין להכניס את עצמו בין אפל לגוגל, אלא להפוך על פיו את לוח המשחק ולהביא לעולם את האופציה השלישית, סיאנוג'ן – מערכת הפעלה ניידת בת שש שנים, שהיא בעצם גרסה משופרת של אנדרואיד, וניתנת להשגה מחוץ לתחום שליטתה של גוגל.

כדי לצאת לקרב, מקמאסטר – שחשף את תוכניותיו בפירוט לראשונה בסדרת ראיונות שנתן לפורבס – צובר תחמושת ובני ברית חזקים; זה עתה גייסה סיאנוג'ן 80 מיליון דולר ממשקיעים שכללו את טוויטר, מעצמת השבבים לניידים קוואלקום, ספקית השירותים טלפוניקה וענק המדיה רופרט מרדוק. סבב הגיוס, שבו הוערך שוויה של סיאנוג'ן בקרוב ל־1 מיליארד דולר, מובל בידי זרוע ההשקעות של המיליארדר אזים פרמג'י – מייסד ספקית שירותי האבטחה Wipro והאיש השלישי בעושרו בהודו. 30 מיליון דולר כבר הוזרמו קודם לכן לסיאנוג'ן על ידי משקיעים קודמים, הכוללים את בנצ'מארק, אנדרסן הורוביץ, רדפוינט ונצ'רס ו־Tencent.

מיקרוסופט, ששקלה להשקיע בסיאנוג'ן, משתתפת כעת בסבב הנוכחי, כך לפי גורמים המקורבים לנושא. לדבריהם, החברות קרובות להשלמת שותפות רחבת־היקף, שבמסגרתה ישולבו במכשירים של סיאנוג'ן כמה מהשירותים הניידים של מיקרוסופט, כולל בינג, שירות הסיוע הדיגיטלי קורטנה, המופעל בקול, מערכת האחסון בענן OneDrive, סקייפ ואאוטלוק. החברות סירבו להגיב, אולם לפחות יצרנית סמארטפונים אחת כבר הודיעה כי בהמשך השנה היא מתכננת למכור טלפון של סיאנוג'ן, המשלב רבים מהשירותים הללו.

לדברי פיטר לוין, שותף באנדרסן הורוביץ, "ספקיות אפליקציות ושבבים מודאגות מאוד מכך שגוגל שולטת בחוויה כולה". הדבר נכון במיוחד בקרב חברות שמתחרות באפל או בגוגל, ביניהן בוקס ודרופבוקס בקטגוריית אחסון ענן; ספוטיפיי במוזיקה; פייסבוק, טוויטר, וואטסאפ וסנאפצ'אט בהודעות; אמזון במסחר; ומיקרוסופט במגוון מגזרים. אופציה שלישית תתקבל בברכה ותשחרר גל חדש של חדשנות בתחום המובייל.

לסיאנוג'ן יש סיכוי לחטוף לעצמה מכירות של מיליארד דולר מכשירים ניידים, יותר מסך האייפונים שנמכרו עד היום, כך לטענת כמה אנליסטים. בחברה מדווחים כי 50 מיליון איש כבר מריצים את סיאנוג'ן על הטלפונים שלהם. כעת עסוק מקמאסטר בשכנוע רשימה מתארכת של יצרניות טלפונים לייצר מכשירים עם סיאנוג'ן בילט־אין, במקום עם גוגל אנדרואיד. הטלפונים שלהם נמכרים בזמן שיא, ואנליסטים טוענים שכל מכשיר יכול להכניס לסיאנוג'ן מינימום של 10 דולר, וייתכן שאף הרבה יותר מכך.

הכל פתוח

yuphoria_400ברור ששחקניות חזקות בהרבה מנסות בשנים האחרונות לבסס מערכת הפעלה ניידת שלישית, ונכשלות בכך. ברשימה זו נמצאות מיקרוסופט, בלקברי, סמסונג, מוזילה, נוקיה, אינטל ופאלם. מקמאסטר מודע להיסטוריה הזו היטב, ולדבריו, זו הסיבה לכך שקואופטציה היא הדרך היחידה לפעול בה.

באמצעות פתיחת התוכנה של סיאנוג'ן בדרכים שלא נעשו, לא בידי iOS ולא בידי אנדרואיד, מקמאסטר מקווה למשוך מפתחי אפליקציות שחשים כי אפל וגוגל מגבילות אותם. חברה כמו ויזה או פייפאל תהיה מסוגלת להקים מערכת תשלומים מרחוק שפועלת היטב בדיוק כמו גוגל Wallet, או טוב יותר. ניתן להבנות את סקייפ אל תוך מערכת החיוג של הטלפון. שירות כמו ספוטיפיי יכול לשמש כנגן־ברירת־המחדל של מוזיקה בטלפון. "בעולם מושלם, מערכת ההפעלה צריכה לדעת שאני משתמש בספוטיפיי למוזיקה", אומר מקמאסטר. "אמורה להיות לי האפשרות לדבר לטלפון ולומר ‘נגן את השיר הזה', והשיר פשוט יתנגן בספוטיפיי. היום האפשרות הזאת לא קיימת".

סיאנוג'ן נולדה הרבה לפני שמקמאסטר משח עצמו לדוד שנלחם בגוליית. היא החלה ב־2009, כאשר סטיב קונדיק, יזם בן 40 ומתכנת ותיק החל להתעסק עם אנדרואיד בביתו שבפיטסבורג, במהלך לילות של פיצוח תוכנה (אנדרואיד היא קוד פתוח, כך שכל אחד יכול להוריד את הקוד ולשחק איתו. כל עוד אנשים לא מקלקלים שום דבר, האפליקציות של אנדרואיד, כולל אלו שבבעלות גוגל – ג'ימייל, מפות, דרייב, פלייסטור ואחרות – ירוצו בלי בעיות. ואילו גוגל, שחושפת את אנדרואיד מרצונה, מרוויחה כסף מפרסומות באפליקציות ואוספת נתונים מהמכשירים). קונדיק הוא מהנדס שלימד את עצמו לתכנת כבר בגיל שמונה. הוא שקול וזהיר ממש כשם שמקמאסטר פזיז ואימפולסיבי. קונדיק החל בכך שערך כמה שינויים בממשק המשתמש של האנדרואיד, לאחר מכן עבד על שיפור הביצועים ועל הארכת חיי הסוללה. עד מהרה התאחדה סביבו קהילה של מאות מפתחים שהחלו לתרום את מיומנויות התכנות שלהם לסיאנוג'ן שנקראה אז סיאנוג'ן־מוד. "זה היה לחלוטין בלתי צפוי", אומר קונדיק ומודה: "לא היה פה איזה חזון גדול כלשהו".

 

פורומים ברשת החלו להפיץ את השמועה על הגרסה של קונדיק לאנדרואיד, המאופיינת בהתאמה אישית גבוהה, ובאוקטובר 2011 מיליון איש כבר התקינו את סיאנוג'ן בטלפונים שלהם. שמונה חודשים מאוחר יותר צמח מספר זה ל־5 מיליון. לבסוף משך הדבר את תשומת לבה של סמסונג, והיא שכרה את קונדיק כדי שיצטרף לצוות מחקר ופיתוח בסיאטל. החברה הרשתה לו להמשיך לפרוץ לאנדרואיד בזמנו הפנוי. "עד מהרה זה השתלט לי על החיים", מספר קונדיק, שנשאר בסיאטל, מקום שבו עובדים רוב מהנדסי סיאנוג'ן (לחברה יש פחות מ־90 עובדים, אולם היא נתרמת מכ־9,000 מתכנתי קוד פתוח).

כשקונדיק וכנופיית המתכנתים שלו עסקו בפריצת התוכנה, מקמאסטר עבר בין חברות הייטק רבות. מקמאסטר, קנדי שגדל בנוביה סקוטיה ונשר מהלימודים בקולג', הצטרף לסטארטאפ בעמק הסיליקון במהלך בועת הדוט.קום ולאחר מכן עבר לדרום קליפורניה, שם עבד בכמה סוכנויות של שיווק דיגיטלי. לאחר מכן סייע בניהול Boost Mobile, שירות וויירלס על בסיס תשלום מראש (פריפייד) שהוקם באוסטרליה וכיום נמצא בבעלות ספרינט. מאוחר יותר עבר מקמאסטר לעבוד בסוני, שם סייע לרקום אסטרטגיות בתחום המובייל. כמו משוגעים רבים לטכנולוגיה, מקמאסטר היה אחד המשתמשים הראשונים באייפון. אולם ככל שהתקדם בסיעור המוחות שלו בנוגע לרעיונות עסקיים, נעשה יותר ויותר מסוקרן מהפתיחות של האנדרואיד.

ב־2012 קנה גלקסי 3 של סמסונג – טלפון האנדרואיד הראשון, כך הרגיש, המשתווה לאייפון, אולם עד מהרה חש מתוסכל מכך שגרסת האנדרואיד האחרונה – המוכרת בשם ג'לי בין – לא היתה זמינה עבורו. הוא מחק את הגלקסי שלו לגמרי והתקין את סיאנוג'ן־מוד, שהודות לצבא המתכנתים שלה כבר שילבה בתוכה את העדכון של ג'לי בין. לדברי מקמאסטר, הדבר הוביל לסוג של התגלות כאשר התאמן יום אחד אחר הצהריים בחדר הכושר: אם אפשר להכניס לטלפון מערכת הפעלה פתוחה, אתה יכול לערוך בה כמה התאמות שאתה רוצה. "זה אומר שאתה יכול לעשות עם המכשיר מה שבא לך", מסביר מקמאסטר.

Whatsawesome-2

מצרך מבוקש

באותו ערב הוא מצא את קונדיק בלינקדאין, והשניים שוחחו בטלפון. מקמאסטר היה כמעט היחיד שדיבר. הוא ניסה לפתות את קונדיק לרעיון, שבמסגרתו יהפוך את פרויקט הקוד הפתוח שלו לחברה: "אני אהיה המנכ"ל; אתה תהיה מנהל הטכנולוגיה ראשי", אמר. "אני אשיג את הכסף. בוא נתחיל". קונדיק הזמין את מקמאסטר לסיאטל, והשניים נפגשו למחרת בפאב, שם התלהבותו הבלתי מרוסנת של מקמאסטר התנגשה עם זהירותו של קונדיק. "הייתי מאוד סקפטי בהתחלה", אומר קונדיק. אבל תוך 48 שעות סיכמו השניים לחבור יחד, ופרויקט הקוד הפתוח סיאנוג'ן הוליד את סיאנוג'ן החברה.

בתחילה זכו מקמאסטר וקונדיק לקבלת פנים צוננת מאנשי הכספים של רחוב סנד היל רוד. תגובתו של לוין מאנדרסן הורוביץ היתה טיפוסית: "לא האמנתי שיכול לבוא פתאום סטארטאפ ולבנות מערכת הפעלה שלישית", אומר לוין, שהשקיע בסיבוב הגיוס השני של סיאנוג'ן, ומלקה את עצמו על כך שוויתר על הראשון. אחרים נרתעו מההתרברבות של מקמאסטר. אולם הצמד מצא אוזן קשבת אצל מיץ' לאסקי, שותף בבנצ'מארק. לדברי לאסקי, העובדה שמיליוני אנשים טרחו והתקינו את סיאנוג'ן הראתה שהביקוש אמיתי: "ישנם כמה מיליארדי מכשירי אנדרואיד פוטנציאליים בעולם. אפילו אחוז קטן מהם הוא שוק מאסיבי".

ועדיין, אפילו כמה מבעלי הברית של סיאנוג'ן אינם אוהבים את הדיבורים בסגנון להוריד־את־גוגל. "קירט אגרסיבי. יש לו הרבה תעוזה, והחברה זקוקה לה כדי להתקיים. רק הלוואי שהוא לא היה מעיר את הכלבים מרבצם כל כך הרבה פעמים, ובקול כל כך חזק", אומר סאנדש פטנאם מזרוע ההשקעות של אזים פרמג'י, המובילה את סבב הגיוס הנוכחי.

למרות זאת, החבטות הגלויות של מקמאסטר בגוגל עשויות להניב תועלת משנית מעבר לייצור כותרות בלבד: הן הופכות את סיאנוג'ן בולטת מספיק לעין, כך שגוגל, הפועלת תחת עינן הפקוחה של רשויות ההגבלים העסקיים, תחשוב פעמיים לפני שתעשה צעד שעלול להיתפס כחותר תחת יריבה פוטנציאלית. זה גם מה שמניע את מקמאסטר. "כמו בכל מיתוס גדול, אתה צריך אויב משותף", הוא אומר. "כרגע, גוגל היא האויב המשותף".

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל.

יבמ פותחת מחזור של תוכנית ההאצה שיתמקד במחשוב קוגניטיבי

$
0
0
alpha zone

 

בוגרי המחזור הראשון של תוכנית ההאצה של IBM בישראל

בוגרי המחזור הראשון של תוכנית ההאצה של IBM בישראל

יבמ פותחת בתהליך המיון הראשוני של בחירת חברות ההזנק שתשתתפנה במחזור השלישי של תוכנית ההאצה שלה – Alpha Zone. התוכנית נועדה לסייע וללוות חברות הזנק ישראליות במטרה ליצור שיתופי פעולה עם יבמ ברחבי העולם. הפעם, מתמקדת יבמ בחברות המעוניינות לשלב יכולות מעולם המחשוב הקוגניטיבי, כדי לשדרג את הפתרון שהם מבקשים להביא לשוק. המחשוב הקוגניטיבי ביבמ מובל על ידי חטיבת ווטסון שהוקמה לפני כשנה בהשקעה של מיליארד דולר.

חברות ומיזמים טכנולוגיים שייבחרו על ידי יבמ להשתתף בתוכנית, ייהנו מסל אטרקטיבי וייחודי של שירותים והטבות, כאשר הבעלות על החברה והקניין הרוחני בפיתוחים החדשים נשארים במלואם בידי חברות ההזנק.

AlphaZone פותחת את המחזור השלישי

תוכנית ההאצה שמשיקה כעת מחזור פעילות שלישי, מספקת מסגרת של 24 שבועות הכוללים ליווי טכנולוגי ועסקי אישי לכל חברה, שימוש חופשי וללא תשלום במוצרי התוכנה וכלי הפיתוח של יבמ, תשתיות ומוצרי מחשוב ענן בשווי של עד 120 אלף דולר וכן גישה לשירותי ייעוץ המתבססים על הידע והניסיון של מאות אנשי טכנולוגיה, חוקרים, מפתחים ומומחי תעשייה המועסקים על ידי יבמ בישראל ובעולם. המשתתפים בתוכנית ייהנו, ללא תשלום גם ממרחב משרדים שהוקצה במיוחד לצורך זה, במטה יבמ, בפתח תקווה.

במסגרת התוכנית, תציג יבמ את החברות המשתתפות בפני משקיעי הון סיכון, באירועי תעשייה בארץ ובעולם, תסייע בהגשת תכניות למדען הראשי ותחבר בין מנטורים ואנשי תעשייה מובילים לבין החברות. בנוסף, ייהנו החברות המשתתפות משירותי יעוץ בתחומי המשפט, הפיננסים, ניהול חשבונות, ניהול קניין רוחני ותכנון ועיצוב ממשק משתמש, שיינתנו, פרו-בונו, על ידי גופי תעשייה מובילים מהארץ ומהעולם, שנרתמו למיזם. ענקית הרפואה, BD – Becton Dickinson and Company, חברה ליבמ כשותפה מובילה במחזור השלישי. זאת, לאור העניין שיש לה בחברות הזנק שישלבו יכולות קוגניטיביות של מערכת ווטסון של יבמ, על מנת להציג שיפורים וחידושים בתחום הבריאות ותהליכי קבלת ההחלטות בעולם הרפואה. BD תבחר, יחד עם יבמ, עד 4 חברות הזנק (מתוך 6 עד 8 חברות בכל המחזור) אותן היא תלווה באופן אישי, במסגרת התוכנית, ותציע להן אפשרות לזכות במענק של עד 25,000 דולר. בנוסף למיקוד בתחום הרפואה יתקבלו לתוכנית גם חברות המפתחות יישומים לעולם המסחר האלקטרוני, התחבורה, האנרגיה והמדיה.

תוכנית ההאצה של יבמ נועדה להרחיב את שיתופי הפעולה של יבמ בעולם עם חברות טכנולוגיה ישראליות והיא מהווה ערוץ נוסף לאיתור וטיפוח חברות צעירות, במטרה לקדם עסקים משותפים בעולם. פעילות עסקית זו מרוכזת במסגרת היחידה לטכנולוגיות גלובאליות של יבמ (GTU), האחראית לקידום ושילוב טכנולוגיות המפותחות בארץ, במסגרת חבילות הפתרונות אותן מציעה יבמ ללקוחות סביב העולם.

מי מתאים לתוכנית?

חברות הזנק צעירות שפיתחו מוצר או נמצאות לאחר בניית היתכנות טכנולוגית אשר פועלות בעולם המחשוב הקוגניטיבי ו\או מעונינות לשלב יכולות מעולם זה, כחלק מהפתרון אותו הן מפתחות על מנת להשיג יתרון תחרותי ולהעשיר את היכולות הקיימות. דוגמאות ליכולות מעולם המחשוב הקוגניטיבי כוללות הבנת שפת אנוש (Natural Language Processing), ניתוח אישיות (Personality Insight), זיהוי אלמנטים בתמונה, הערכת חלופות, הבנת עקרונות מתוך טקסט ועוד. על החברות להיות עם צוות במשרה מלאה ולאחר גיוס ראשוני (Round A).

ההרשמה לתוכנית תסתיים ב-1 ביולי, המחזור החדש יפתח בספטמבר הקרוב.

לפרטים נוספים ולהרשמה לתוכנית

סרטון הסבר קצר על ווטסון

חברת Nano Dimension הישראלית מגייסת 11 מיליון דולר [גיוס]

$
0
0
nano
מקור: Nano Dimension

מקור: Nano Dimension

חברת Nano Dimension, המפתחת מדפסת תלת מימד לתחום האלקטרוניקה, הודיעה כי חתמה על הסכם השקעה פרטית בהיקף של 11 מיליון דולר, לפי מחיר מניה בודדת של 550 אגורות. בהנפקה השתתפו בכירים בתעשיית ההייטק הישראלית, משקיעים פרטיים וקרנות מקנדה, בריטניה, ארה״ב וישראל. כמו כן, השתתפו לידר שוקי הון, ומשקיעים המלווים את החברה בגיוסי ההון האחרונים בהם חברי הדירקטריון ויו״ר החברה.

החברה עושה שימוש בטכנלוגיה חדשנית המשלבת בתוכה שלוש טכנולוגיות שונות בהן הזרקת דיו (INKJET), הדפסת 3D וננוטכנולוגיה המאפשרת שימוש בדיו מוליך לצורך הדפסת מוליכים חשמליים וכרטיסי PCB.

הדפסת מעגלים אלקטרוניים

מדפסות תלת מימד הן ללא ספק העתיד ואנו נמצאים רק בתחילתו של המסע המרתק. המדפסת שפיתחה חברת Nano Dimension מתיימרת להיות מדוייקת להפליא ולהציג אפשרויות חדשות להדפסה שכזו. החברה מתמקדת במחקר ופיתוח מדפסת תלת מימד (3D) אשר ביכולתה להדפיס מעגלים אלקטרוניים מודפסים (מכונים כרטיסי PCB). כמו כן, מפתחת החברה מוצרי דיו משלימים ונלווים מבוססי ננוטכנולוגיה למדפסות תלת מימד. לטענת החברה הגיוס הנוכחי יאפשר לה לפעול ללא צורך בגיוס הון נוסף בשנתיים הקרובות. יחד עם זאת, בכוונתה לבחון אופציה להנפקה בנאסד״ק או התקשרות עם משקיע אסטרטגי רלוונטי.

עמית דרור, מנכ״ל החברה, אמר בהקשר לגיוס כי "אנו מודים למשקיעים על הבעת האמון הגדולה בחברה. מדובר בסכום משמעותי שיאפשר לחברה להשיג את מטרותיה העסקיות בשנים הקרובות. לאחר השקת הדור הראשון של מדפסת החברה, אנו מתכוננים לקראת עבודה מול לקוחות נבחרים והתחלת ייצור מסחרי של הדיו הייחודי של החברה".

יצחק שרם, יו"ר החברה, ציין "החברה ביצעה רודשואו אינטנסיבי בארה"ב ובמזרח, כאשר ההיענות לחזון החברה היתה גדולה כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף הגיוס. החשיפה לארה"ב היא חשובה הועיל וארה"ב היא שוק היעד המרכזי של החברה, בכוונת החברה להנפיק את מניותיה בנאסד"ק, אם השווקים יאפשרו זאת ב-12 החודשים הקרובים. אני גאה להיות יו"ר של חברה עם צוות ניהולי ברמה גבוהה".

החברה הוקמה בשנת 2012 על ידי ארבעה יזמים: שרון פימה, עמית דרור, סיימון פריד ודגי בן נון, כולם בעלי רקע בחברות דפוס וטכנולוגיה מובילות בעולם.

סרטון – Nano Dimension 3D Printer for PCBs

אלטמן משיקה קרן השקעות חדשה לסטארטאפים בתחום הביומד

$
0
0
MEDIUM
מקור: cc-by-University of Michigan School of Natural Resources & Environment, flickr

מקור: cc-by-University of Michigan School of Natural Resources & Environment, flickr

חברת אטלמן מוכרת לרובנו בעיקר כמשווקת גדולה בתחומים כמו תוספי תזונה, תכשירים הומאופתיים וקוסמטיקה טיפולית, אולם עתה, מודיעה החברה על השקת קרן השקעות חדשה בהיקף של 7 מיליון ש"ח בסטארטאפים בתחום הבריאות והביומד.

מתרופות צמחיות ועד דיאגנוסטיקה דיגיטלית

מטרת קרן ההשקעות החדשה היא לקדם סטארטאפים בתחום הבריאות, כשהמיקוד שלה בשלב הראשוני הוא חברות בתחום מדעי החיים והבריאות, בטכנולוגיות שונות, בתחומים של מוצרי בריאות צרכניים, lifestyle, נשים, ילדים, טיפול בכאב, דרמטולוגיה, תרופות על בסיס צמחים, דיאגנוסטיקה ופיתוחים בתחום הבריאות הדיגיטלית. כמו כן, בכוונת הקרן להשקיע בחברות המחפשות השקעה בפיתוח ומסחור של פלטפורמות וטכנולוגיות בתחום מוצרי הבריאות לצרכן.

אסטרטגיית ההשקעה של הקרן כוללת התאמה לתעשייה ולשווקים העולמיים בשילוב עם פוטנציאל מסחרי, כשהכוונה כמובן היא לחפש הזדמנויות שמתמקדות בצרכים רפואיים שטרם קיבלו מענה ובמוצרים מבוססי מחקר שיכולים להביא לערך גבוה עבור הצרכן.

דוד גבאי סמנכ"ל פיתוח באטלמן מסר בתגובה להשקת הקרן החדשה: "אלטמן הינה החברה המסחרית הראשונה בישראל המתמחה במוצרי בבריאות המשיקה תכנית זו ופועלת לעידוד וחדשנות בתחום ה-consumer health. ישראל מובילה בתחום הביומד, ושיתוף פעולה בין חברות צעירות לחברה מובילה המבינה את הצרכן הישראלי יביא לקידום הבריאות בישראל". יזמים שמעוניינים להגיש בקשה לקרן, יכולים לעשות זאת עד ה-20 ביוני דרך אתר החברה.

הקרן החדשה עתידה לפעול בביומד, אחד התחומים הצומחים ביותר בשנים האחרונות. כשבשנת 2014 נהנו חברות הביומד הישראליות מהיקף שיא בגיוסים, שעמד על כ-2 מיליארד דולר. על פי מחקר שפרסם ארגון IATI, ארגון הגג של תעשיית הטכנולוגיה בישראל, פועלות כיום בישראל כ-1,380 חברות סטארטאפ בתחום, כשרובן הוקמו בשנים האחרונות. כ-53 אחוזים מהחברות הן חברות בתחום המכשור הרפואי, 23 אחוזים עוסקות בפארמה וכ-20 אחוזים עוסקות בתחום הרפואה הדיגיטלית והמובייל. למרות זאת, נראה שמי שבעיקר לוקח חלק בחגיגה הן הקרנות הזרות. על פי המחקר של IATI, שמתבסס על נתונים מ-IVC, קרנות ישראליות אחראיות על כ-13 אחוזים בלבד מההשקעות בתחום, כך שהקרן החדשה צפויה לעזור ולו במעט לשנות מצב זה.

 

 

10 טיפים שיעזרו לכם לייצר שגרירים למותג שלכם

$
0
0
leaders via shutterstock

leadership shutterstock

הפוסט נכתב על ידי ג'וני סטיל, סמנכ"ל שיווק בפיוניר.

לפי נילסן, יותר מ-90% מהקונים מעידים שהם בוטחים במדיה שיתופית, כגון פה לאוזן והמלצות, ומעדיפים אותה על פני צורות פרסום אחרות. במילים אחרות, אתם יכולים לצעוק ולצרוח כמה שתרצו, להיות בעלים של תקציב פרסום בשווי מיליונים, ואפילו לבזבז את כל התקציב שלכם על מודעה בסופרבול, אך בסופו של דבר, המלצה מבני משפחה, מחברים או מהרשת המקצועית אליה אתם משתייכים גוברת על כל האפשרויות האחרות.

המלצות העוברות מפה לאוזן מתרחשות באופן טבעי כאשר יש לכם מוצר מצוין המספק ערך של ממש ללקוחות, בשילוב עם שירות מעולה. אך ישנן גם דרכים רבות נוספות בהן תוכלו לפתח קהילות של תומכים העשויות להטות את הכף לטובתכם. אסטרטגיה אחת כזו היא בניית תוכנית שגרירי מותג (brand ambassador program) – מציאת מנהיגים בקהילות שונות וקידומם כשגרירים עצמאיים של החברה שלכם. הנה 10 סודות שיסייעו לכם להיראות ולהישמע באופן ייחודי ורב עוצמה.

1. הגדירו יעדים ברורים

אל תסטו לעולם מהמטרה הסופית שלכם: האצת הצמיחה. בעוד שתוכנית שגרירי המותג לא תספק בהכרח החזר ברור על ההשקעה בדומה לקמפיין פרסומי באינטרנט (PPC), יש לה פוטנציאל עצום להרחיב את המותג שלכם בשווקי מפתח ברחבי העולם. בטווח הארוך, התוכנית יכולה להוות כח מניע למסרים העוברים מפה לאוזן, לסייע בהפחתת שיעור נטישת לקוחות ולהפוך את הלקוחות שלכם לתומכים נלהבים ולמקדמים של המותג. התחילו למדוד את צמיחת המודעות למותג שלכם בשוק בו פועלים שגרירי המותג, וצפו לכך שמאמציכם יניבו פרי רק לאחר חודשים של השקעה, ולא בין לילה.

2. אל תתייחסו אל התוכנית כאל תוכנית שותפים

חשוב להבדיל בין תוכנית שגרירי מותג לבין תוכניות שותפים אחרות (Referral או Affiliate). אל תספקו לשגרירים שלכם תמריצים בדמות הרשמות חדשות או יצירת לידים כדי שלא יאבדו לחלוטין את חופש הפעולה המספק להם את האמינות לה אתם זקוקים. כל פעולה שלהם צריכה להתבסס על האופן המיטבי בו ניתן להצמיח את המותג שלכם ואת התדמית המקומית שלו, ולא על הנעה להרשמה נוספת של משתמש אחד או שניים. הלקוחות החדשים ינהרו אליכם ברגע שהשגריר שלכם יזכה באמונם.

3. פתוח או ממוקד?

אם כן, מי צריך להיות השגריר שלכם, ולכמה שגרירים אתם זקוקים? ישנן גישות שונות לשאלה זו. חברות מסוימות הולכות בנתיב הפתוח, שבו כל אחד יכול לבקר באתר האינטרנט שלהן ולהשלים טופס המגיש את מועמדותו לכהן כשגריר מותג. במקרה כזה, אתם עשויים להגיע למצב בו יש לכם עשרות אם לא מאות שגרירי מותג. יש לכם אמנם פחות השפעה עליהם, אולם טווח ההשפעה שלהם עשוי להיות עצום. לחלופין, אתם יכולים לבחור באופן סלקטיבי את השגרירים שלכם, על ידי בחירת הלקוחות הנאמנים ביותר אשר הוכיחו לאורך זמן את אהבתם למותג. למעשה, הערך המוסף שהשגרירים יפיקו מכם הוא חשוב ומשמעותי הרבה יותר מההכנסה המיידית שאתם תפיקו מהם. זהו בונוס של ממש אם הם כבר נחשבים לבעלי השפעה מתוקף פעילותם ברשתות חברתיות, בבלוגים פופולריים או בחוגים המקומיים.

4. לשלם או לא לשלם?

זה באמת תלוי במה שאתם רוצים מהם. עם זאת, הסוד הוא לא להפוך את התשלום לתמריץ היחיד – או העיקרי – להפיכתם לשגרירים. אתם מעוניינים שהם יעשו זאת בעיקר מכיוון שהם באמת ובתמים אוהבים את המותג שלכם, ומאמינים שהוא מביא ערך לעמיתיהם. אם יש לכם תקציב לסייע לשגרירי המותג בארגון מפגשים מקומיים או למתן חסות לאירועים אחרים, תספקו להם הזדמנות אדירה להצמיח את הפרופיל המקצועי שלהם. בסופו של דבר, הם כנראה אנשים עסוקים, אולם עליכם לוודא שיש להם די זמן להשקיע במימוש היעדים שלכם.

5. תזמון הוא הכול

מתי תשיקו את תוכנית שגרירי המותג שלכם? המפתח כאן הוא להשתמש בשיטות שיווק נוספות על מנת למנף את התוכנית. אתם מעוניינים במסה קריטית של לקוחות קיימים אשר יתקבצו סביב השגריר החדש, ורק אז תרצו לבצע את ההשקה. יחד עם זאת, אין צורך להמתין עד שהצלחתם בגדול בשוק כדי להשיק את התוכנית.

6. חברו בין אנשים

אחת מהאפשרויות המבטיחות ביותר שהשגריר שלכם מציע היא חיבור בין אנשים. פעילויות מקוונות כגון וובינרים או פורומים הן טובות, אולם דבר לא יוכל להחליף את הכוח של אינטראקציה אנושית. תוכלו למצוא שגרירים בערים או במדינות שבהן הצוות שלכם מבקר לעתים רחוקות, ולסייע להם לארגן מפגשים, דיונים ואירועי נטוורקינג אקסקלוסיביים אחרים.

7. מיתוג עד הסוף

שלחו לשגרירים שלכם תיבה של צ'ופרים, וודאו שהם ייקחו אותה איתם לכל מקום. ביגוד הוא תמיד אופציה טובה. אם הוא איכותי, הם ילבשו אותו שוב ושוב. תיקים למחשבים ניידים, מדבקות משעשעות, מחברות וכו', יעשו גם הם את העבודה. אם אתם מארחים מפגשים, וודאו שהם יהיו מוצפים בסמלי המותג שלכם. כמו השגריר שלכם, כך גם התוכן באירועים שאתם עורכים צריך להישאר עצמאי ככל האפשר, על ידי הזמנת מומחים מהתעשייה שישתפו את הקהל בתובנות אישיות. אולם, עליכם לוודא שלמרות עצמאותם, הם יתייצבו מול רקע ממותג ומאחורי דוכן נואמים שמותג כהלכה.

8. מה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר

עם הרחבת תוכנית שגרירי המותג שלכם, תתחילו לגלות מהן הפעילויות היעילות ביותר. למרות שניתן לשכפל את אותה התוכנית למקומות נוספים, נסו תמיד לבנות תוכנית שגרירים ייחודית סביב נקודות החוזק האישיות של שגריר המותג. אם השגריר הוא נואם מעורר השראה, נסו לדאוג לכך שהוא ידבר על החברה שלכם במספר אירועים גדול ככל האפשר. אם הוא חזק בפן החברתי, מקדו אותו שם. אם הוא נואם פחות בטוח בעצמו, אפשרו לו לארגן מפגשים ולהזמין אחרים להיות הדוברים הראשיים. אם הוא ניחן ברשת קשרים ענפה, היעזרו בו על מנת שיציג אתכם בפני שותפים עסקיים פוטנציאליים.

9. שמרו על מעמד השגריר

הם צריכים להיות גאים בכך שהם השגרירים שלכם, וזה בסדר אם הם מעדכנים בהתאם את פרופיל ה-LinkedIn, כרטיסי הביקור והאופן בו הם מציגים את עצמם. יחד עם זאת, חיוני לשמור על קו הפרדה ברור המונע מהם להפוך לחברי צוות. הם אינם העובדים שלכם, וכך על הדברים להישאר. אנשי המקום צריכים להתייחס אליהם כאל עמית מכובד, ולא כנציג המכירות המקומי שלכם.

10. השקיעו בקשר

כמו כל מערכת יחסים, גם מערכת היחסים עם השגרירים צריכה להיות דו-צדדית. אם אתם רוצים ששגרירי המותג שלכם יהיו תומכים נלהבים בחברתכם ויקדמו אותה, עליכם להפגין גם את אהבתכם אליהם. הוסיפו אותם אל אתר האינטרנט שלכם, הזמינו אותם לפרסם עבורכם פוסט אורח בבלוג, ואפשרו להם גישה אל המנהלים שלכם. תופתעו לגלות כמה מיוחדים אתם יכולים לגרום להם להרגיש על ידי כך שאחד מהמנהלים הבכירים שלכם יתקשר אליהם או ייפגש איתם מדי פעם.

קרדיט תמונה: leadership via shutterstock

Viewing all 5527 articles
Browse latest View live