הפוסט נכתב על ידי נועם אורן, סמנכ"ל מחקר ופיתוח של Payoneer, אחראי למחלקות פיתוח, DBA, IT, QA ואינטגרציה של לקוחות.

מה כדאי לעשות מראש לטובת תמיכה עתידית ביכולת רב לשונית (Multi Lingual) ובינלאומית? ואפילו אם יש לך כבר מוצר עובד, באנגלית כמובן, איך מתאימים את המוצר לפעול בכל מדינה בעולם? איך מתכננים מערכת תוכנה שתתאים לכולם, כ-ו-ל-ם, בכל מקום בעולם?

כמו כל דבר, אפשר להתחיל בויקיפדיה – העקרונות כבר שם. בחרתי כמה מהעקרונות החשובים להתמקד בהם, בתוספת מספר טיפים פרקטיים, ודגשים למה שיהפוך את המערכת למוכנה באמת.

1. מוכנים לכל שפה

נתחיל במובן מאליו – שפות. כדי שממשק המשתמש שלך יהיה רב שפתי, כל מחרוזת טקסט המוצגת בו צריכה להיות מבוססת על משאב (Resource). המשאבים ינוהלו בכלים שמספקת שפת הפיתוח או אל מול טבלה בבסיס הנתונים (Database). ממשק המשתמש יצרוך רק "מזהה משאב" (ResourceID)  ולעולם לא יציג מחרוזת מקודדת בצורה קשיחה. מערכת ניהול המשאבים תתמוך כמובן בבחירת מחרוזת על בסיס שפה (מחרוזת ב-UNICODE או מקביל). תשומת לב מיוחדת דרושה להודעות, ובפרט הודעות שגיאה – אלה נוטות להיות בתוך הקוד.

כל הודעת שגיאה תתבסס על "מזהה הודעה" (בהודעת שגיאה – ErrorID), שימופה (ע"י טבלה או בקוד) אל "תאור ללוג" ו"מזהה משאב" – כך ניתן להדפיס ללוג הפנימי באנגלית, ואל התצוגה בכל שפה. השפה עצמה תיבחר על ידי המשתמש או במנגנון זיהוי אוטומטי (Auto language detection). טיפ קטן – לבחירה בין מעט שפות אפשר להשתמש בסמלים של דגלי מדינות, אבל במקרה של למעלה מ-10 שפות נוח יותר למשתמש לבחור מתפריט (Drop down). דגלי מדינות גם יוצרים אתגרים לא נוחים – דגל אמריקאי גאה, לבחירת אנגלית, לא בהכרח ינשא חן בעיני אוסטרלים. ואיזה דגל מדינה מתאים בכלל לבחירה בערבית? ואם הזכרנו ערבית – ממשק המשתמש צריך לתמוך ב"משמאל לימין" וב"מימין לשמאל", ולכך תורת מימוש בפני עצמה. ועוד טיפ: ממשק המשתמש צריך להיות "מרווח", כלומר – לא צפוף. גרמנית, למשל, נוטה למילים ארוכות שמכלות במהירות שטחי מסך קטנים מדי.

2. לזכור את השפה, וגם את המיילים

לא לשכוח את המיילים המופנים למשתמש, אלה יהיו מבוססים על תבניות (Templates) שגם הם יעשו שימוש ב"משאבים". ובשביל לשלוח אותם בשפה הנכונה כדאי "לזכור", בבסיס הנתונים, את "השפה המועדפת" של כל משתמש. לא צריך לשאול אותו ואותה – פשוט לשמור את השפה שנבחרה בממשק המשתמש בהפעלה האחרונה.

3. השקעתי, בניתי, אבל מאיפה אביא מתורגמן למנדרינית?

קצת מוקדם, כי המערכת שלנו בינתיים רק באנגלית, אבל כדאי לדעת איך מתרגמים. לא, לא שוכרים מתורגמן לכל שפה. ישנן חברות שיודעות לספק שרותי תרגום רב לאומיים (איך? בשיטות של Crowd Sourcing – החברה מקושרת למתורגמנים בכל העולם, המוכנים לעבודה מזדמנת בהתאם לצורך). דרך אגב, גם בדיקה של התוצאה ניתן לבצע באופן דומה ע"י חברות שמספקות בודקים בכל שפה וכל מקום נדרש.

4. דורשים יחס מיוחד

שדות מסוימים דורשים תשומת לב מיוחדת לצורך "לוקליזציה". תאריך נכתב בישראל כ-"שנה/חודש/יום" ובארה"ב כ-"שנה/יום/חודש". לכן תשתית ממשק המשתמש צריכה להיות גמישה לתצוגת התאריך, לפי שפה, ובעיקר לאיסוף תאריך מהמשתמש – או שלוש שדות נפרדים (ליום, חודש, שנה) או בחירה מלוח שנה (Date Picker).

המערכת עוסקת בכסף? הצגת המטבע היא שאלה בפני עצמה. USD 100 או 100$ או- $100 – להציג את המטבע באותיות או להציג סימן (יש מטבעות שמקובל לסמן מימין למספר ויש שמשמאל. יש מטבעות עם סימן מוכר, ויש מטבעות שהסימן שמייצג אותם פחות בשימוש). ישנן מדינות שבהן מקובל השימוש בפסיק להפרדת סכומים (20,24 ולא 20.24). כן, כן, תת-מערכת קטנה להצגת סכומים וסימנם.

גם איסוף מספרי טלפון זו אומנות. לכל הפחות, צריך להפריד בין קידומת המדינה לבין המספר עצמו, ולנקות אפסים מובילים. וכאן אנו מתחילים לצאת מן ה"שפה" אל ה"מדינה".

אפילו תמונות יכולות להציב אתגרים. אסור לכלול טקסט "צרוב" בתמונה אלא רק כשכבה נפרדת (מבוססת משאב, כמובן). אבל יותר מורכב – "סמלים" מתפרשים אחרת בשפות ומדינות. אגודל למעלה זה יופי במדינות המערב, אבל מסמן גבר (מגדר) ביפן.

5. דמיינו שאין מדינות… אני תוהה אם תוכלו…

נכנסים עמוק יותר לענין ה"מדינה". כמובן – טבלה תכיל את רשימת המדינות הנתמכות. לכל הפחות, תסומן כל מדינה כ"פתוחה" או "סגורה" לשימוש (Enable/Disable) כדי לשלוט בקלות על הוספה והסרה של מדינות. אבל אם מתקדמים עמוק יותר חייבים לבחור רשימת מדינות לפי "הקשר". למשל, בכל אתר קניות, מבקשים "מדינת חשבון" (Billing Country)  ו"מדינת משלוח" (Shipping Country). וכמה פעמים ביקרתם באתר שלא תומך בישראל למשלוח אבל שמח לקבל את ישראל בכתובת לחיוב? במילים אחרות: רשימת המדינות נגזרת מ"סוג המדינה" (רשימת "מדינות חשבון" ורשימת "מדינות משלוח"). פשוט וקל – לא ניגשים ישירות לטבלת המדינות, אלא עוברים דרך שכבת הפרדה של "הבא רשימת מדינות לפי סוג מדינה".

6. כן, נכבוש את העולם

אוקיי, מספיק ודי לשלב הראשוני. הרי המוצר רק בשלב הרעיון – עוד לא אפילו בשפה ומדינה אחת. כשהמוצר באמת מצליח, יטפלו המתקדמים גם באתגרים הבאים, למשל: "ברז" השולט על כל רכיב במערכת לפי מדינה (בארה"ב המוצר מציע סט שרותים מסוים, ובאירופה סט שרותים דומה אך אחר – כל שרות נשלט ב"ברז בקרה" לפי מדינה). ואוי, חוקים מקומיים, מדיניות פרטיות (Privacy Policy) למשל. איכות השירות – השרת היושב בישראל מגיב לאט מאוד במזרח, ואם מגיעים לסין – אל תבנו על גישה לשרותי גוגל השונים. אבל, כבר נאמר – אלה צרות למתקדמים, וגם להן פתרונות לכל דבר.

בינתיים אפשר להסתפק מראש בנושאים המרכזיים שהצגנו. אחרי הכל העיקר הוא שיש לך רעיון גדול, שהולך לכבוש את העולם.

קרדיט תמונה: world flags via shutterstock

מקור: IsItYou

אנו נמצאים בעידן בו עסקאות שבעבר התרחשו פנים אל פנים, כדוגמת מסחר ותשלומים למיניהם, עברו לערוצים דיגיטליים בהיקפים גדולים במיוחד. למרבה הצער, קצב הגידול בהיקפי ההונאה במסחר הדיגטלי גדול בהרבה מקצב הצמיחה של השוק עצמו. על פי הערכות KPMG, היקף ההונאה במסחר במובייל בשנת 2015 בלבד יסתכם ב-30 מיליארד דולרים. מכיוון והיקף פעולות ההונאה למיניהן רק הולך וגדל, כפועל יוצא מכך נולד הצורך בזיהוי וודאי של המשתמש במרחב הדיגיטלי. חברת IsItYou מפתחת טכנולוגיית זיהוי תווי פנים למובייל, המיועדת להגן על זהותם הדיגיטלית של המשתמשים. איך זה עובד?

הגנה באמצעות הסמארטפון

בעוד שסיסמאות אינן מהוות פתרון יעיל באופן גורף ודורשות שינון מייגע, הן גם קלות מאוד לפיצוח. אמצעים ביומטריים אחרים, כדוגמת מכשיר הקורא טביעת אצבעות, אינם זמינים לכלל משתמשי המובייל, אלא רק למשתמשים שיש ברשותם מכשיר ייעודי. IsItYou מציגה פתרון לאותה ׳מגפה ווירטואלית׳ באמצעות טכנולוגית זיהוי תווי פנים שפיתחה, אשר עובדת על כל סמארטפון שמצויד במצלמה, ואינה מצריכה קוראים ביומטריים ייחודיים.

בשיחה שקיימנו עם ד"ר בנג'מין לוי, מנכ״ל החברה, ציין לוי כי ״כיום, העולם מסתמך על סיסמאות על מנת לאמת את זהותו של המשתמש. הבעיה נובעת מזה שכל הסיסמאות בעולם הן לא טובות: או שהן ארוכות ומסובכות וקשה לזכור אותן או שהן גנריות וקצרות כך שקל מאוד לפרוץ אותן. חלק מהסיסמאות הן גם וגם. במקום זאת, אנו מציעים להיעזר בפניו של המשתמש".

״רצינו למנף את הכמות האדירה של טלפונים חכמים שיש כיום בעולם ולהשתמש בהם לא רק על מנת להגן על הפעילות בטלפון הנייד, אלא גם כאמצעי הגנה לפעילות דיגיטלית בכלל, כולל פעולות במחשב הנייח. זה דרש מאיתנו להתאים מערכת זיהוי תווי פנים לעולם הכאוטי של הטלפונים הניידים, שבו אין שליטה על זווית הצילום, על התאורה או תנועות הרקע וכו'".

מקור: IsItYou

מיהו קהל היעד העיקרי שלכם?

׳מי שמרגיש את הכאב של ההונאה המקוונת הוא ספק השירות – זה יכול להיות בנק, עסק שמוכר לקהל הרחב, רשת חברתית ועוד. הלקוח הסופי נכון להיום לא מודע לעצם העובדה שהוא צריך אימות משתמש חזק יותר, אלא לכך שהוא זקוק לאימות משתמש נוח יותר. מה שאנו מביאים זהו כלי חזק מאוד, שנותן לספק השירות רמות גבוהות בהרבה של אמינות אימות המשתמש ובו בזמן מעניק ללקוח שלו נוחות גדולה יותר. ספק השירות מרוויח רמת ביטחון גבוהה יותר, עלויות שירות לקוחות מופחתות וסגירה של פרצות בטחוניות׳.

אתם לא חוששים מתחרות? 

׳כל החברות הגדולות מעונינות ויש להם מוצר כזה או אחר של זיהוי תווי פנים, כולל גוגל, מיקרוסופט ואחרים. ישנן מספר קטן של חברות שמייצרות פתרון דומה לשלנו – אולם למיטב ידיעתנו, החברה היחידה שמציעה לא רק מערכת אימות משתמש ושנותנת הגנה מזיופים זה IsItYou.

מקור: IsItYou

מסתבר שיש דבר כזה מסכת תלת מימד

מה הופך את הפתרון שלכם ליותר טוב?

׳קל מאוד בעידן המדיה החברתית להוריד תמונה של כמעט כל אדם מהאינטרנט תוך מספר שניות. מכאן, הדרך לשימוש במדיה על מנת לפרוץ מערכת זיהוי תווי פנים קצרה. זהו בדיוק המקום שבו אנו מביאים טכנולוגיה יצירתית, חדשנית שמונעת זיופים – anti spoofing. במילים פשוטות: לא זו בלבד שאנו מונעים כניסה למערכת באמצעות תמונות, אלא שאנו יכולים למנוע גם כניסה של מסכות תלת מימד וסרטוני וידיאו למערכת׳, אמר לוי.

לטענתה, המוצר שפיתחה החברה מצליח להתגבר על הבעיה המרכזית הטמונה בטכנולוגיית זיהוי תווי פנים כיום – חוסר האמינות. IsItYou מציגים פתרון המצליח להביא שיעורי זיהוי מוצלחים רבים יותר ומעבר לכך הפיתוח של החברה כולל גם מנגנון המונע זיופים, שביכולתו לזהות ניסיונות להערים על המערכת שאמצעי מדיה כגון תמונה, וידאו או אפילו מסכה תלת מימדית. בנוסף לכך, הטכנולוגיה שפיתחו מותאמת לעולם המובייל – מה שאומר שביכולתה לעבוד מזוויות שונות, באזורים בעלי רמות תאורה שונות, כולל חושך מוחלט.

מנהלת המשרד, הגב' אטל חיים, מדגימה מסכה תלת מימדית

מה הוא המודל העסקי שלכם? 

׳אנחנו B2B2C. אנו מספקים טכנולוגיה לעסקים שצריכים זאת לטובת לקוחותיהם. כיום אנו עובדים עם מספר בנקים בארה"ב, אירופה, מרכז אסיה וישראל׳. החברה נמצאת כרגע במהלך סבב גיוס A, כאשר את גיוס הסיד שלה הובילה חממת Explore. Dream. Discover.

מבחינת תוכניות לעתיד אמר לוי כי ׳כיום אנו בתהליכי השקה; הרעיון הוא לא להפוך רק לספקי טכנולוגיה, אלא לספקי אימות משתמש כשירות. יעיל וזול יותר לספק לשלם עבור שירותי אימות משתמש מאשר לפתח יכולות כאלו in-house׳.

IsItYou נוסדה בשנת 2012 על ידי שמואל סם גולדנברג (CTO) וד״ר בנ׳מין לוי (CEO) ומועסקים בה כיום כ-9 עובדים במשרדי החברה שממוקמים ביקנעם. השקת הדגל של המוצר היתה בכנס MWC בברצלונה, בחודש מרץ 2015. נכון לעכשיו ניתן לקבל גרסת בטא לפי בקשה, דרך אתר האינטרנט של החברה והמוצר זמין לפלטפורמות Windows, iOS ו-Android.

סרטון – IsItYou: Make Your Face Your Password | Disrupt SF 2014

בהשראת ה"רפליקטור" של סטארטרק. מקור: GENIE

אם אתם חובבי סטארטרק, אתם בוודאי מכירים את הרפליקטור, אותן מכונות שיוצרות מזון או חפצים אחרים – יש מאין. ובכן, כמו לא מעט פיתוחים מהז'אנר, נראה שגם הפיתוח הזה בדרכו להפוך למציאות הרבה יותר מהר ממה שחשבנו. הכירו את ה-Genie, מכונה להכנת מנות טריות ובריאות, מקפסולות של מזון, שמפותחת על ידי צמד יזמים ישראליים.

מרכיבים טריים בלבד

ה-Genie דומה בגודלה למכונות האספרסו שאנחנו מכירים ונמצאות בבתים רבים בישראל והיא מסתנכרנת לאפליקציה הייעודית בסמארטפון. המשתמש בוחר את המנה הרצויה, מכניס את הקפסולה למכונה ולוחץ על הכפתור המתאים באפליקציה. מרגע זה המכונה מוסיפה נוזלים, מערבבת, מנענעת ואופה או מבשלת את הרכיבים בטמפרטורה הרצויה, כש-30 שניות לאחר מכן, המנה מוכנה.

בראיון לרויטרס, סיפרה איילת קרסו, שמפתחת את ה-Genie ביחד עם דורון מרקו, שהרעיון למכונה הגיע, כאשר שניהם נשארו במשרד עד השעות הקטנות של הלילה ולא מצאו מקומות שיעשו משלוחים בשעות אלו. על פי קרסו, לרשות המשתמשים יעמוד מגוון רחב של קפסולות, החל מארוחת עוף ואורז, דרך קוסקוס עם ירקות או איטריות ראמן וכלה בסופלה שוקולד וקינוחים נוספים. בנוסף, מדגישים בחברה כי ניתן יהיה ליהנות מקפסולות מותאמות לצרכים שונים של דיאטות כמו מנות ללא גלוטן, מנות ללא סוכר, מנות ללא ביצים ועוד.

למרות האינסטינקט הראשוני של רתיעה מסויימת ואסוציאציות של "מנה חמה" ודומיה, מדגישה קרסו כי הרכיבים בקפסולות יהיו רכיבים טבעיים בלבד והם יעברו תהליך של ייבוש בהקפאה. בזכות הליך זה, וללא שימוש בחומרים משמרים, אורך חיי המדף של הקפסולות הללו צפוי לעמוד על כשנתיים.

קהל היעד של ה-Genie הוא בתי קפה וחנויות נוחות, שיוכלו להציע ללקוחותיהן ארוחות טריות, אולם בחברה מאמינים כי בסופו של דבר, תגיע המכונה גם לשוק הביתי. הצפי הוא שמכונה אחת תעלה כמה מאות דולרים, כשכל קפסולה תעלה בערך כמו חטיף או קינוח. החברה כבר חתמה על חוזי הפצה עם מפיצים באירופה ובארצות הברית והמכונות הראשונות צפויות להגיע לשוק כבר בשנה הבאה.

מקור: Leviticus Cardio

פיתוח ישראלי נוסף מנסה לחולל מהפכה, על ידי הצעת פתרון נוח ויעיל לבעיה המשפיעה על איכות חייהם של רבים; חברת Leviticus Cardio הישראלית, מציגה פיתוח המאפשר העברה אלחוטית של אנרגיה להפעלת מכשור רפואי מושתל. כעת מודיעה החברה על השלמת סבב גיוס בהיקף של כ-1.5 מיליון דולר באמצעות משקיעים פרטיים, ביניהם גם קרדיולוגים.

הדור הבא של השתלות הלב

אי ספיקת לב (CHF) היא מחלה נפוצה מאוד בעולם המפותח, ולמעלה מ-23 מיליון איש ברחבי העולם סובלים ממנה. מתוך 6 מיליון חולים בארה״ב, 250,000 מהם נמצאים בשלבים הקשים ביותר של המחלה, מה שפוגם באיכות חייהם והסיכוי להישרדותם. הפתרון הסטנדרטי עבור אותם חולים הוא השתלת לב (אופציה נדירה) או טיפול במכשיר VAD, משאבת דם מכאנית מושתלת.

Leviticus Cardio פיתחה מערכת למכשירי עזר ללב כושל (LVAD), אשר ביכולתם להוות פתרון מקדים או אף להחליף את הצורך בהשתלת לב, מה שמציל את חייהם של חולים רבים. מכשיר ה-LVAD  מושתל בגוף החולה ומצריך חיבור חוטי למקור אנרגיה חיצוני (סוללות שאינן מושתלות בגוף) המגביל את יכולת התפקוד של המטופל ויתרה מכך חושף אותו לזיהומים. הטכנולוגיה שפיתחה החברה תאפשר השתלת המערכת המערכת בגוף המטופל, זאת ללא צורך במקור אנרגיה חיצוני וכך ביכולתה לשפר את איכות חייהם של המטופלים תוך כדי הגדלה השוק ל-LVAD באופן משמעותי.

הסכום שגויס יאפשר לחברה להתחיל במחקר ולבצע ניסויי היתכנות (FIM) במכשירי עזר ללב כושל (LVAD) עוד השנה. כמו כן, החברה נמצאת כעת בדיונים עם מספר מרכזי LVAD מובילים באירופה, על מנת לקבוע אילו מהם ייקחו חלק במחקר.

מיכאל זילברשלג, מייסד ומנכ"ל Leviticus Cardio אמר כי "הטכנולוגיה הייחודית להעברת אנרגיה אלחוטית לגוף האדם, אותה פיתחה החברה, משנה את חוקי המשחק בשוק ה-LVAD ותאפשר איכות חיים אמיתית למושתלים. כבר היום מאפשרים מכשירי ה-LVAD את הצלת חייהם של מטופלים רבים, אולם איכות החיים הינה תנאי מוקדם לשימוש נרחב בפיתרון."

החברה הינה חברת פורטפוליו של קבוצת טרנדליינס, אשר עיקר עיסוקה הוא בטיפוח מיזמים טכנולוגיים בתחומי הרפואה. ביחד עם חברות נוספות של הקבוצה, אלו יציגו את מיטב החדשות הטכנולוגית בתחום במסגרת ועידת הביומד הבינלאומית IATI Biomed 2015, שמתקיימת השבוע.

המערכת שפיתחה Leviticus Cardio בפעולה

מקור: FST Biometrics

זיהוי ביומטרי וזיהוי על פי תווי פנים לא נתפסים כחדשות מרעישות. אולם, פתרונות רבים יכולים לבצע זיהוי מטווח קרוב בלבד ובזמן שהאדם עומד במקומו. כאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה של חברת FST Biometrics, שהודיעה היום על גיוס בגובה 15 מיליון דולר. מי שהובילה את סבב הגיוס היא קרן ההשקעות GMF Capital, בראשות המשקיע גארי פגל.

זיהוי תוך כדי תנועה

הטכנולוגיה של FST Biometrics לזיהוי תוך כדי תנועה (IMID – In Motion Identification) כוללת שילוב ייחודי של זיהוי פנים עם ניתוח מבנה הגוף והתנהגותו. בזכות הטכנולוגיה ניתן לזהות משתמשים רשומים – מרחוק ותוך כדי תנועה ללא צורך בעצירה או האטה. כך ניתן ליהנות מבקרת כניסה מדוייקת, אמינה, ולא פולשנית. לפתרון של החברה יש מגוון רחב של יישומים במגזר הפרטי והציבורי והוא כבר משרת בהצלחה לקוחות גלובאליים במגזר העסקי, הקמעונאי, השירותים הפיננסיים, הטלקומוניקציה, המגורים והמגזר הממשלתי. בנוסף לבקרת כניסה, מפתחת החברה גם יישומים נוספים לשווקים אחרים.

רוה"מ לשעבר ברק יצטרף לדירקטוריון החברה. מקור: cc-by-By U.S. Department of State from United States

ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, יהווה חלק מקבוצת המשקיעים וישמש כנציג מטעם GMF Capital בדירקטוריון של FST Biometrics. לברק זו חברת סטארטאפ ישראלית שנייה בה הוא מעורב, לאחר שבחודש שעבר השקיע כמיליון דולר בחברת Reporty HLS.

בתגובה לגיוס מסר ברק: "בהתבסס על הניסיון והידע הנרחב שלי במערכות ביטחון ואבטחה ובשוק פתרונות בקרת כניסה, אני משוכנע כי FST Biometrics פיתחה את הפתרון המוביל לזיהוי מדויק ואפקטיבי של משתמשים, כיום ובעתיד הנראה לעין". ברק הוסיף: "אני שמח לתמוך בתוכניות הפיתוח והגידול של החברה".

מי שעומד בראש החברה הוא בכיר אחר בצה"ל, האלוף (במיל') אהרון זאבי פרקש, שהיה ראש אגף המודיעין והקים את החברה ומשמש כיום כמנכ"ל. לדברי פרקש: "ההשקעה של חברת GMF Capital נותנת משנה תוקף למובילות הטכנולוגית ולחזון שלנו. המומחיות של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ושל גארי פגל יהוו עוגן ומנוף לתמיכה בתוכניות הצמיחה ובהתרחבות של FST במהלך השנים הקרובות".

FST Biometrics נוסדה ב-2007 על ידי אלוף (במיל') אהרון זאבי פרקש והיא פועלת בראשון לציון.

מקור: Credifi

חברת הביג דאטה Credifi, המספקת שירותי מידע וניתוח אנליטי החיוניים לתחום המימון בשוק הנדל"ן המסחרי, הודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס בסך 8 מיליון דולר. את הגיוס הובילו באטרי ונצ'רס, כרמל ונצ'רס, Ourcrowd ומשקיעים פרטיים. החברה מתמקדת בצרכים של שוק הנדל"ן המסחרי ושמה דגש על שקיפות, מידע ודו"חות ניתוח שנועדו לספק תמונה מלאה של הזדמנויות השקעה בנדל"ן. על מנת לעשות זאת, אוספת ומעדכנת החברה מאגר מידע משולב ורחב המתמקד בנכסים, הלוואות, נותני הלוואות ובעלי נכסים וכולל דירוג סיכונים.

שקיפות מלאה, מזעור סיכונים

על מנת לאפשר שקיפות בכל הקשור להזדמנויות וסיכונים בשוק המימון הגלובלי לנדל"ן מסחרי, Crefidi מספקת נתונים בנוגע להלוואות, נכסים, נושאים פיננסים ומצב השוק, כמו גם ניתוח נכסים במחשב ובמובייל. המידע כולל בין היתר פילוחים מפורטים של הלוואות שנלקחו בתחום הנדל״ן, מידע אודות שוכרים ספציפיים ונכסים פנויים, פירוט השקעות בנכסים ומידע הנוגע למגבלות משפטיות ועמידה בתקנות.

נכון לעכשיו מחזיקה החברה בנתוני מידע ואנליזה המתייחסים ליותר מ-10 מיליארד מ״ר נכסים ברחבי ארה״ב, וטריליון מ״ר בהלוואות נדל״ן מסחרי. החברה בעצם פותרת את בעיית היעדר השקיפות בשוק הנדל"ן המסחרי, סוגיה שתרמה לא מעט למשבר הפיננסי שהתרחש בשנת 2008, כאשר רבים סבלו מהיעדר מידע קריטי ביחס לנכסים, שהסתברו כהשקעות בסיכון גבוה. בין הגופים שנעזרים בשירותים מבוססי הענן של החברה נמצאים משקיעים, קרנות גידור ובנקים גדולים.

Credifi הוקמה בשנת 2014 על ידי אלי רזין, יזם ומנהל בעל ניסיון רב לאחר שכיהן במספר תפקידי ניהול בכירים בחברת תומפסון רויטריס. החברה פועלת ממשרדי ההנהלה שלה במודיעין ובניו-יורק, וסה״כ מועסקים בה כ-35 עובדים. כמו כן, החברה מתכננת לגדול בכ-50% בתוך שנה בישראל, ולגייס בעיקר מפתחים ואנליסטים פיננסיים.

אלי רזין, מנכ"ל החברה ציין כי "תחום הנדל"ן המסחרי מוצף בים של חובות שממוחזרים מחדש כל העת. השווקים הפיננסיים בתחום הזה רעבים למידע שיאפשר השקעות והלוואות חכמות יותר ומעקב לאורך זמן. לא מדובר רק על לדעת מה מצב הנכס שלך – עליך לדעת גם מה קורה אצל המתחרה שלך, בשכונה שלך ובשוק שבו אתה פועל. בתחום הזה, מידע הוא כוח שמשנה את כללי המשחק ולכן הוא קריטי".

הסטארטאפ הישראלי SmarTap, מציג את הדור הבא של מערכות המקלחת; בעשותו כך מציב סטנדרטים חדשים שבין היתר יעזרו לכם לחסוך במים, אנרגיה וזמן. הפיתוח הישראלי נועד להתגבר על תקלות לא נעימות של המתנה למים חמים בשיא החורף, או צעקות ותלונות של הילדים או האחיינים כי המים קרים או חמים מידי.

SmarTap פיתחה מערכת מקלחת דיגיטלית בטכנולוגיה הקרויה E-VALVE, אשר מטרתה ליצור שינוי משמעותי בדרך בה כולנו צורכים את המים שלנו; ביכולתה של המערכת למדוד ספיקה, לחץ וטמפרטורת מים בצורה מדויקת מאוד, באמצעות אלגוריתם שהחברה פיתחה ולא על ידי חלקים נעים (מדי מים חיצוניים). את אותם נתונים ניתן לשדר באמצעות חיבור WiFi לענן, וכך בעצם לשלוט ולנהל את המידע המופק מהמים.

מקלחת, לא מה שחשבתם

הפיתוח נועד להפוך את המקלחת, מטלה שמרבית האנשים מבצעים באופן יום יומי, להרבה יותר חכמה ויעילה. מערכת המקלחת שפותחה מאפס מתמקדת באמינות, יעילות וחסכון במים.

הבקר הדיגיטלי מאפשר תכנות ושליטה כך שתוכלו לנהל את המקלחת המושלמת ביותר עם הטמפרטורה האהובה עליכם. כמו כן, במידה ואתם נוהגים לעשות לילדיכם (או לעצמכם) אמבטיות, תוכלו להגדיר כמות מים מסוימת שתרצו למלא, כך שלא תצטרכו לחשוש שמא תשכחו לסגור את המים ותבלו בהתמודדות עם השטפונות שנוצרו לאורך כל הלילה.

׳למעשה סמארטאפ שואפת לעשות לניהול צריכת המים את מה ש-NEST עשו לטרמוסטט הביתי: ללמוד את צרכי המשתמש ולשפר את אופן השימוש, באופן שיביא לחסכון משמעותי בצריכת המים והאנרגיה׳. אמר לגיקטיים סמנכ״ל הפיתוח העסקי של החברה, רן זריבץ.

המערכות של SmarTap מעודכנות בכל רגע נתון ועוקבות אחר כל טיפת מים שזורמת. בשל השימוש בחיבור WiFi, אותם נתונים נשלחים לשרת, ומאפשרים לבעלי מלונות, בתי עסק או משקי בית פרטיים ללמוד על תצרוכת המים וללמוד כיצד ניתן להגביר את היעילות בשימוש בהם. המערכת אף מסוגלת להקדים תרופה למכה, על ידי כך שמפקחת אחר לחץ המים הקרים והחמים וביכולתה להתריע במידה ומתגלה בעיה בצנרת או במשאבת המים.

SmarTap שם דגש גם על תחום הבטיחות, ובאמצעותו ניתן לוודא ולהגדיר כי טמפטורת המים לא תעבור רמה מסוימת, על מנת למנוע כוויות לא נעימות. יתרון נוסף עבור מנהלי מלונות היא העובדה כי SmarTap מבצע ניקוי באופן חודשי באמצעות לחץ מים בטמפרטורה של 158 מעלות, וכך שומר על המקלחות והאמבטיות נקיות מפני חיידקים.

מקור: SmarTap

ניטור ובקרה

ביצועיו של המוצר הופכים אותו אטרקטיבי הן עבור השוק הפרטי והן עבור השוק העסקי; לקוחות פוטנציאלים של השירות הם בעלי בתי המלונות השונים, אשר יכולים לעשות שימוש בפיתוח על מנת להפחית בקצב זרימת המים למשל בשעות עמוסות, או לעשות בו שימוש כמעין ׳חסכם׳, שיצמצם בזבוז מים מיותרים. בעוד שהנופש במלון לא אמור לשים לב במידה וזרם המים ירד מ-20 ליטרים לדקה ל-17 או 18 לדקה, מנהל החשבונות בהחלט ישים לב וישמח עד מאוד. ביכולתה של המערכת לחסוך עד כ-30 אחוזים מצריכת המים בכל מקלחת, מפנקת ככל שתהיה.

לטענת מנכ״ל החברה, אסף שלתיאל, בין תוך שנה עד שלוש שנים ההשקעה במערכת תשתלם. לב המערכת הוא E-VALVE, שסתום חכם הרשום כפטנט ומאפשר שליטה בה. כיום SmarTap בעלת שיתוף פעולה אסטרטגי עם אחת מחברות השסתומים המובילות בגרמניה, כך גם עם יצרן איטלקי עימו מתכננת להשיק קו של מערכות מקלחת עם הטכנולוגיה שפותחה, וכמו כן מנהלת משא ומתן עם אחד מהיצרנים המובילים בענף הצנרת, על מנת לקדם את ההתקנה ומכירת המערכת בישראל.

האם תוכל לתת לי דוגמאות למקומות בהם המערכת כבר הוטמעה?

׳E-VAVLE הותקן בהצלחה במספר מלונות בישראל (במסגרת התקנות פיילוט שערכנו), ואת המערכות המסחריות הראשונות אנחנו מוסרים במהלך חודש יוני הקרוב ללקוחות באירופה. כיום אנחנו מוכרים את המוצר B2B ריסלרים באירופה (נמכרו אלפי יחידות) ו-OEM לחברות הברזים׳. אמר זריבץ.

מי הוא קהל היעד אליו אתם פונים?

׳השוק שלנו נמצא בעולם הברזים. חברות כגון grohe ו-hansgrohe. החברות הללו מתאפיינות בשמרנות רבה, כאשר בשנים האחרונות מתחילה תנועה לכיוון הדיגיטלי. האתגר נמצא ביצירת שת"פים עם החברות הגדולות, כאשר ההבנה שהמערכת שלנו היא המתקדמת ביותר בתחום. כמו כן אנחנו החברה היחידה בעולם שמהווה גשר בין העולם המסורתי של חברות הברזים לעולם ה-IOT היכולת לנהל ולנטר את צריכת המים במסגרת הבית החכם׳.

החברה נוסדה בשנת 2010, כאשר הרעיון להקמתה עלה כשהמנכ"ל והמייסד אסף שאלתיאל, ראה את אחותו חוששת בעת מילוי האמבט לתינוקות שלה; ׳האם המים חמים מדי, האם יש יותר מדי מים?׳. שלתיאל חשב שזה יכול להיות נהדר אם ניתן יהיה למלא את האמבטיה בטמפרטורה ובכמות המדוייקת. יחד עם שותפו ללימודים בטכניון יובל שפירא, הם גייסו סכום ראשוני מחברת ברזים ומקרן הון הסיכון טרה ונצ'רס, התפטרו מעבודתם היציבה והקימו את החברה עם מטרה מאוד ברורה – לבנות את מערכת המים המתקדמת ביותר בעולם.

מקור: SmarTap

שלושת השותפים באקליפטוס. מקור: יח"צ, עיבוד תמונה

בשורה משמחת ליזמים הישראליים. דדי פרלמוטר, רמי הדר ואלדד תמיר (באמצעות חברת תמיר פישמן ושות') הכריזו על הקמת קרן השקעות חדשה בשם Eucalyptus Growth Capital. השותפים, שהם בעצמם עתירי ניסיון בתחום השקעות ההון והטכנולוגיה, מינו ועדה מייעצת לקרן שכוללת כמה שמות בולטים מתעשיית ההיי-טק העולמית.

השקעה בחברות בוגרות

Eucalyptus תתתמקד בהשקעות בחברות היי-טק ישראליות בוגרות ותנסה להרחיב את פעילותן, לעזור להן במאמציהן לחדור לשווקים בינלאומיים ולבצע הנפקות מוצלחות כחלק מתהליך הצמיחה שלהן. על פי הקרן החדשה, ההשקעות שלה תתמקדנה בחברות עם צוותי ניהול מנוסים, שפיתחו טכנולוגיות פורצות דרך וגלום בהן פוטנציאל להפוך למובילות עולמיות.

כאמור, כל השותפים המייסדים הם בעלי ניסיון רב בתעשיית ההייטק והון הסיכון ולכן הם מתכננים להתמנות כדירקטורים פעילים בחברות בהן הם ישקיעו. דדי פרלמוטר כיהן כסגן נשיא בכיר וכמנכ"ל קבוצת ארכיטקטורת IAG באינטל וכסמנכ"ל מוצרים (CPO) של חברת אינטל; רמי הדר כיהן כמנכ"ל של חברת Allot Communications, וקודם לכן כמנכ"ל של 3 סטארטאפים שביצעו אקזיט: CTP, Native Networks ו-Combox; אלדד תמיר הוא מייסד ומנכ"ל קבוצת תמיר פישמן, שמנהלת כיום נכסים בהיקף 16 מיליארד ש"ח, וכן היה מייסד ושותף בקרנות הון הסיכון של תמיר פישמן, שיצרו כמה מהחברות הגדולות והאקזיטים הגדולים ביותר בישראל, ביניהם Chromatis, Modem Art, Copergate, Radware, Allot communications ועוד.

בועדה המייעצת של הקרן ייקחו חלק פול אוטליני שכיהן כנשיא וכמנכ"ל Intel, ומשמש כיום כחבר דירקטוריון ב-Google; אטיק רזה, שכיהן כנשיא AMD; אירווין פדרמן, שותף מנהל בקרן USVP; אייל וולדמן מנכ"ל Mellanox, ויונל כהן מנכ"ל לשעבר של "מגדל", שגם שותף בתמיר-פישמן.

בתגובה להשקת הקרן, מסר דדי פרלמוטר, שותף ומנהל ב-Eucalyptus: "ישנן לא מעט חברות ישראליות בעלות מחזור מכירות העולה על 10-20 מיליון דולר, שיכולות לצמוח להיקף של מיליארדי דולרים במכירות ועשרות מיליארדים בשווי. אך הן זקוקות למימון מתאים, לאסטרטגיה ארוכת טווח ולהנחיה רבת נסיון על מנת להשיג את מלוא הפוטנציאל שלהן וכדי לא למכור את החברה בשלב מוקדם". פרלמוטר הוסיף: "אנו מתכננים לזהות ולעבוד עם הצוותים והחברות המתאימים ולסייע להם לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם. באופן זה נמקסם את התשואות של המשקיעים שלנו ונסייע לבנות עוד חברות גדולות כדוגמת טבע וצ'ק פוינט בישראל".

הפוסט נכתב על ידי עוז לוי, CTO מטריקס BI ו-Big Data Platform Architect ב-8300.

בין המגמות הבולטות בעולם המחשוב ניתן למצוא גם את המעבר המאסיבי לענן, ה-IoT, ומוניטיזציית ה-Big Data, שממשיכות לשנות שווקים, מודלים עסקיים וגדלי עסקאות. חלקן כבר מלוות אותנו מספר שנים, אך ההשפעות שלהן על כל תחום או תת תחום בעולם המחשוב – הפרטי והארגוני, מתרחשות כל הזמן, יוצרות מתודולוגיות פעולה חדשות, יעילות וחסכוניות יותר. זה קורה באבטחת המידע, ביכולות האחסון, במודלי התוכנה/פלטפורמה/תשתית כשירות, וזה קורה היום גם בעולם הבינה העסקית: ה-BI, בו ארצה לדון בשורות הבאות.

ניתוח חכם של כמויות מידע עצומות

עולם ה-BI עבר מהפכה של ממש במהלך שלוש השנים האחרונות, שהיוו מעין קו פרשת מים שמחלק, הלכה למעשה, בין ה-BI הישן והמסורתי ל-BI המודרני. מעבר חד מעולם של דיווח וניתוח בסיסי של מידע קיים במערכת, לעולם חדש של ניתוח התנהגות על גבי כמויות אדירות של מידע – רובו מושתת דווקא על המידע שהמשתמשים/לקוחות הארגון יוצרים – אשר גדל אקספוננציאלית ומגיע להיקפים גדולים מאוד. כמות הערוצים שמהם ניתן לאסוף מידע שוברת שיאים בשנים האחרונות: סלולר, אינטרנט, רשתות חברתיות, שעונים חכמים, אפליקציות ועוד. עם התפתחות ה-Big Data כאמור, היום גם קל הרבה יותר לאחסן ולנתח את כל הנ"ל.

עולם ה-BI המסורתי מאופיין בתהליכי Batch כבדים השולפים מידע מכמות גדולה של מקורות מובנים ברובם. תהליכי העיבוד (ETL/ELT) התמקדו בביצוע תהליכי תיקוף (Validation) ושינוי (Transformation) על מנת שיתאימו לסכמות שתוכננו עבורם. לרוב, התוצרים של המערכות הללו הם דו״חות, דשבורדים וכד'. הפופולאריות של מערכות אלו גאתה לרוחבה של התעשייה, והתמקדה בעיקר בניהול יעדים ומדדים, תוך ניתוח מידע פנים ארגוני ממערכות ה-CRM, ERP, SCM וכד', כאשר בהרבה מקרים רק חלק מהמידע היה נגיש לביצוע ניתוחים. כך למשל, ממערכות ה-CRM ניתן היה להוציא מידע מובנה כמו שם הלקוח, מקום מגורים, מספר פניה, תאריך ביצוע הזמנה וכולי, אבל לא הרבה יותר מכך. מידע כמו תמליל השיחה ומצב הרוח של הלקוח עפ"י אותו תמליל (Sentiment Analysis) או מציאת מילות מפתח כמו שם המתחרה אשר משחקים חשיבות מכרעת בהבנת הלקוח לא היו זמינים. דבר זה יצר פער אמיתי בהבנת הלקוח.

ניתוח נתונים בהיקף רב ובזמן אמת

לעומת זאת, עולם ה-BI החדש מתמקד ביצירת יתרון תחרותי מול המתחרים. הוא אינו כבול למערכות פנימיות, מידע מובנה וידע ארגוני קיים, ותוצריו אינם מתמקדים ביצירת דו״חות "יבשים" ודשבורדים עמוסים. אם בעבר ה-BI היה מתמקד בשאלות כמו מה קרה ומתי, וארגונים בודדים היו מתמקדים בלמה ובאיך אפשר יהיה לשפר בעתיד, היום הפוקוס נמצא בשאלות בעלות אופי עמוק יותר. בנוסף, כאמור, הוזלת עלויות ה-Big Data וייעול משימות השמירה והעיבוד, לצד עליית שירותי הענן ויכולות העיבוד המבוזר עם מודלי Machine Learning שהביא עמו, מאפשרים היום יותר מתמיד תהליכי מחקר מבוססי נתונים אשר לא תמיד מתבססים על הנחת מוצא (Null Hypothesis) ומנצלים את כוח העיבוד הרב על מנת לגלות את הלא נודע, ה-Unknowns, על המשתמש, על השוק ועל הארגון.

הגישה לנתונים חדשים אלו, והטכנולוגיות שמאפשרות ניתוח בזמן אמת והשפעה על קבלת החלטות, פותחת אין סוף של אפשרויות חדשות: שימושים כמו מציאת דפוסים וניתוח סטיות, ניתוח התנהגות, גיבוש תמונת לקוח ואופטימיזציה של תהליכים עסקיים. כל אלה דורשים יכולות BI הכוללות לעיתים ייבוא מידע מרשתות חברתיות, אתרי אינטרנט של מתחרים, שילובם עם מידע פנים ארגוני וביצוע תהליכי ניתוח עמוקים כמו מציאת קורלציות, סיווג, ניתוח טקסט ועוד.

יישומים כמו רפואה מותאמת אישית, תכנון ערים ותנועה, מתן פרסומות ממוקדות, ניתוח ואף (ניסיונות) חיזוי התנהגות צרכנים הם רק חלק מהתחומים המעניינים שה-BI חודר אליהם היום בעזרת פלטפורמות ה-Big Data. בנוסף חוסר התלות בסכמה הופך את השלב הראשוני במחזור החיים של מערכות BI, מניתוח עסקי ותכנון מבנה הנתונים לאיסוף מידע בכל הצורות וכמה שיותר ממנו.

ועם זאת, לא מדובר במטה קסמים

עם זאת, חשוב לציין כי בניגוד לדעה הרווחת כיום, פלטפורמות Big Data לבדן הן לא מטה קסמים שבעזרתו ניתן להגיע לתובנות אלו ולעיתים, ניתוח נתונים פשוט, פשוט לא מספיק. על כן עלייתו של מדע הנתונים (Data Science) הנוצר ע"י שילוב של כישורי מדעי מחשב לצד ניתוח סטטיסטי והבנה עסקית עמוקה של הנתונים, מסייע לנו לחזות בתמונה מלאה יותר, למלא פערים, וגם למצוא תשובות לשאלות שעדיין לא חשבו עליהן. לפיכך, יש להתחשב בתהליכי המחקר והמתודולוגיות הנלוות לפרוייקטי ההקמה בתחום זה כבעלות משמעות קריטית במתן ערך לארגון: כל אחד יכול להקים מערך של Hadoop אך השאלה היא איזה ערך ארגוני ניתן להוציא ממנו וכמה מהר עושים זאת.

לסיום, כניסתו של הענן לעולם ה-BI וה-Analytics ומודל ה-BI as a Service מהווה אירוע המשנה את כללי המשחק, לא פחות מכך. אם עד כה היכולת להקים מאגרים ולבצע עיבוד של כמויות אדירות של מידע הייתה שמורה לארגוני אנטרפרייז חזקים, כעת היכולת הזו נגישה גם לחברות קטנות ובינוניות, סטארטאפים בתחילת הדרך, וכוללות יכולות אלסטיות כמו הוספת והורדת משאבים, פריסה גלובלית ושימוש בשירותי Machine Learning מתקדמים כמו שמציעות IBM, Amazon ומיקרוסופט, בשיטת Pay as you go.

לאחר אין סוף הצלחות, עולם ה-BI ממציא את עצמו מחדש, הוא נעזר במילים כמו Big Data ו-Analytics ואף חורג מה-ecosystem הטכנולוגי בו התרגלנו למצוא אותו (NoSQL, Hadoop וכו'), הוא מכניס לסטנדרט יכולות כמו חיפוש בשפה חופשית זיהוי דפוסים ועוד אבל המניע הראשי לכל הפעילויות הללו היה וישאר ערך עסקי.

קרדיט תמונה: analyze via shutterstock

כן, זו אולי נראית כותרת פרובוקטיבית, אבל יש מאחוריה אמת שנוצרה בשנים האחרונות: יזמים צעירים רבים שאינם יוצאי יחידות המחשוב בצה״ל מרגישים שהסיכוי שלהם להצליח מחוץ ל״קליקות״ של יחידות כמו 8200 או ממר״מ יורד בצורה דרסטית. באחת מהרצאותי האחרונות, נתקלתי בצעירים רבים אשר חשבו שהעובדה שלא שרתו ביחידות מחשוב אלו או אחרות, ״יתנקמו״ בהם בהמשך ויפגעו בסיכוייהם להצליח כיזמים. אז הלכנו, חיפשנו ומצאנו לא מעט בתעשיה שמגיעים מהיחידות השונות, בעיקר כדי להראות שישראל היא מעצמת סטארטאפים בגלל האישיות של היזמים בה ושאנחנו חושבים שההזדמנות צריכה להיות שווה לכולם.

חשוב להדגיש: מטרת הפוסט הזה היא לא להוריד מיוקרתם של הסטארטאפיסטים שכן קיבלו את רשת הקשרים והתמיכה של היחידות הללו, אלא לתת במה אמיתית לאלו שהצליחו גם בלי להיות חלק מהברנז׳ה שסוקרים תמיד ושכל כך אוהבים לזהות עם מדינת ישראל. אז כן, אנחנו לא רק 8200, 9900 וממר״מ, אנחנו גם גבעתי, חיל הים, גולני, שריון, צנחנים וטייס.

יזמות יש בכל מקום, בכל שלב בחיים ולכל אחד, אם קורצת מהחומר הנכון, יש לך את הצ׳אנס להצליח. ברוח יום העצמאות שרק עבר ולתפארת מדינת ישראל, קבלו רשימה חלקית, אך מכובדת, של סטארטאפיסטים שהראו לנו שיזמות היא גאווה ישראלית, והיא מגיעה מעולמות תוכן שונים וממי שרק מעז לנסות לעשות משהו שישנה את העולם. הטובים להיי-טק!

עושים גלים

דב מורן

לא שצריך להרבות במילים על היזם דב מורן אבל רק כדי ליישר קו מדובר ביזם, משקיע ומגדל חברות ששירת כראש מדור מיקרו מחשבים בחיל הים. את החברה שלו, M-Systems המציעה פתרונות זיכרון מבוססי פלאש, מכר בסוף שנת 2006 ל-SanDisk תמורת 1.6 מיליארד דולר.

מאיה גורה, הקימה את הסטארטאפ שלה, The Gifts Project (פלטפורמה למתנות קבוצתיות) אשר נמכר לענקית המסחר eBay בשנת 2011. בצבא שירתה כראש לשכה באגף כוח אדם בקרייה, ולמרות שהיא לא הגיעה מיחידה טכנולוגית היא מדגישה כי לא מעט מהצלחת הסטארטאפ היתה תודות לצוות שרובו הורכב מיוצאי 8200.

אורי להב וירון גלאי אומנם טרם עשו אקזיט אך הם עומדים בראש חברת היי-טק מצליחה, אולי שמעתם עליה – Outbrain. החברה הינה מנוע המלצות התוכן המוביל בעולם שמגיע למעל חצי מיליארד משתמשים דרך שותפויות עם המו"לים הגדולים בעולם כגון: CNN, Fox News, ESPN, ABC, The Telegraph, Le Monde. החברה גייסה במסגרת חמישה סבבי גיוס מעל ל-100$ מיליון דולר וכיום מחזיקה מעל ל-450 עובדים. השניים שייסדו את החברה בשנת 2007 וכיום מתפקדים כמנהל (אורי) ומנכ"ל (ירון) שירתו אף הם בחיל הים כמפקד ספינה וכקצין נשק בסטי"ל (בהתאמה).

לדבריהם, כדי להגיע לחברה בסדר גודל שכזה, צריך צירוף של שלושה רכיבים: מובילות, אנשים ופוקוס:

• מובילות – ״אאוטבריין המציאה והייתה החלוצה של תחום המלצות התוכן ופתרה צרכים חשובים של שלושה קהלים: המנוע שלנו מאפשר לצרכנים לגלות תוכן מעניין, לעיתונים – לפתח מקור הכנסות חדש משמעותי ובר-קיימא, בתקופה שהם כה משוועים להכנסות, ולמשווקים – אפשרות לספר את סיפור המותג שלהם בצורה יעילה יותר מכל פורמט פרסומי באינטרנט כיום. אז רכיב #1 זה להמציא הרבה לפני כל מתחרה אחר תחום חדש שפותר בעיות לכל הצדדים המעורבים״.
• אנשים – ״מאז שהקמנו את החברה הקפדנו לגייס את האנשים הטובים ביותר בכל תחום לצוות. כשמקבצים אנשים מעולים שאוהבים לעבוד ביחד כדי לשנות את העולם – אפשר לשנות את העולם״.
• פוקוס – ״אנחנו יודעים היטב מי אנחנו, את מי אנו רוצים לשרת, ובאילו עקרונות אנו מעוניינים לדבוק. אחד הרכיבים הכי חשובים בבניית חברה גדולה היה שמירה אובססיבית על פוקוס על העקרונות האלו – מה שאנחנו מכנים המגדלור של החברה".

קרדיט: נועם גלאי

איל וולדמן, שמכהן כיום כמנכ״ל ונשיא מלאנוקס, האחראית על תקשורת בין מחשבים, השתחרר כרב סרן במילואים, סמג״ד בחי״ר. החברה בראשה הוא עומד נוסדה בשנת 1999, עברה שלושה סבבי גיוס פרטיים על סך 89 מיליון דולר ושניים ציבוריים בכ-220 מיליון דולר ומחזיקה בכ-1,900 עובדים.

אורן הר-נבו, הקים בשנת 2007 את חברת Eyeview המפתחת וידאו מותאם אישית לעולם הפרסום, וכיום מנהל אותה מעמדת המנכ"ל. החברה גייסה עד כה 35 מיליון דולר בשלושה סבבים ומחזיקה ב-100 עובדים. בשירותו הצבאי היה סמ"ר לוחם בסיירת צנחנים.

לומדים דרך הרגליים

אורן הר נבו

הדרך לאקזיט לטענת מורן היא עבודה קשה כדי להקים חברה טובה ומכאן שגם אין לו צורך לתת לכם טיפים להמשך. "צריך עבודה קשה ומסירות לנושא. צריך לא לפחד מכשלונות ולפתוח את העיניים לצרכים ולטכנולוגיה המתקדמת בקצב מטורף". הר-נבו ו-וולדמן מסכימים עם מורן, "כדי להגיע לחברה גדולה ומצליחה מתמידים, בונים צוות מאד מקצועי ומבינים את השוק בצורה טובה", מוסיף וולדמן. מעבר לעבודה הקשה, מדגישה גורה כי יש צורך ב"עבודה אינטנסיבית, לוחמנית, בהמון עקשנות, עבודת צוות, מזל והרבה קשרים. כמובן שגם חשוב להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון ולדעת לעשות pivoting מהר כשצריך". הר-נבו מסביר כי "לאף אחד לא איכפת מאיזה יחידה את/ה מגיע/ה, פשוט תקימ/י חברה טובה ותשכור/י מנהל/ת טכנולוגי טוב/ה אם צריך. בארה״ב, רוב המנכ״לים מגיעים ממכירות, כספים או שיווק". להב וגלאי שואבים את ההשראה שלהם מאנטואן דה סנט-אכזופרי (הסופר של "הנסיך הקטן"), "פראפראזה קלה על משפט שאמר דה סנט-אכזופרי: ׳אם את/ה רוצה לבנות ספינה, אל תגיד/י לאנשים ללכת לאסוף עצים, להכין תוכניות ולבנות ספינה. במקום – תגייס/י אנשים מעולים, ותטע/י בהם את האהבה והכמיהה לים הרחב, הגדול והאינסופי״.

ואיך צה"ל משפיע על כל זה? "תמיד הרגשתי שהצבא ביגר אותי ולימד אותי לחרוק שיניים, לעמוד בגבורה במשימות שלא תמיד רציתי לעשות, להתאפק, לוותר כשצריך, ובעיקר לתת אמון", מספרת גורה, "המפקד שלי, אריאל קפון, שהתמנה לאחר מכן להיות מנכ"ל עיריית תל אביב היה אחד האנשים היותר ישרים והגונים שפגשתי בחיי ולמדתי ממנו המון. אחד הדברים שלמדתי ממנו הוא יעילות. אני מבינה שזה מפתיע רבים לשמוע שבצבא לומדים יעילות, אבל לדעתי רון גורה, השותף שלי לשעבר וגיסי גם יעיד על כך. הוא גם למד מהי תקתקנות בצבא ובזכות זה יכולנו לתפעל את החברה בצורה יעילה מאוד. אני חושבת שבכל יחידה צבאית יש את האתגרים שלה, במיוחד כמובן ביחידות קרביות, אך לא רק, ורובנו עוברים תהליך מאוד משמעותי ומבגר בצבא". גורה מספרת כי השותף הנוכחי שלה בחברת Missbeez היה בצנחנים ולא ביחידת מחשוב "ועם זאת אפשר באופן מיידי לזהות את היכולת הגבוהה שלו לעבוד בצוות, לבצע משימות באופן ממוקד מטרה ואת יכולת העמידות הגבוהה בתנאי אי וודאות. הניסיון שאנחנו צוברים בלהילחם נפשית ופיזית במגבלות, בלהקריב, בלהתמודד בא לידי ביטוי אחר כך ביזמות ובכל מטלה מאמצת אחרת בחיים". מורן לעומת זאת לקח משירותו את "האחריות הגדולה שניתנת לך כאיש צעיר ולא מנוסה במגוון רחב של פרוייקטים ופעילויות".

מאיה גורה

מבחינת הר-נבו "המחשבה שיעזור ליזם להגיע מסביבה טכנולוגית כדי לבנות חברה טכנולוגית היא נכונה. אבל את זה אפשר לקבל בכל מקום כמו לימודים, עבודה אחרי צבא או בית ספר או לחילופין פשוט אפשר להוסיף שותף טכנולוגי. בנוסף, מי אמר שצריך להקים חברה טכנולוגית? טכנולוגיה זה רק חלק, לרוב לא הגדול ביותר, בחברה. רוב החברות המצליחות לא מובלות על ידי טכנולוג אלא על ידי אנשים מיוחדים עם דרייב להצלחה. טכנולוגיה, כמו מכירות, גיוס אנשים, אופרציה ושיווק, זה רק רכיב אחד ממכונה מאוד מסובכת. לרוב". הוא ממשיך ומדגיש כי המפתח נמצא בהון האנושי וכאן גם נכנס אפקט השירות הצבאי. "לא להתפשר על אנשים איכותיים ולהשאיר רק את העובדים המתאימים ביותר זה נקודה חשובה. ביחידה שלי, התחלנו 30, הצטרפו עוד 15 לאורך הדרך וסיימנו, אחרי שנתיים רק 14. ה-14 שנותרו בסוף היו המתאימים ביותר לצוות וה-14 הרגישו גאוות יחידה והמון מוטיבציה. חשוב, גם בסטארטאפ, כמו ביחידה קרבית, לבנות את הצוות הכי מתאים, לא להתפשר, לפטר שצריך, ולשים את הבנאדם הנכון לתפקיד הנכון. וכולם ביחד, לצאת לקרב ולנצח. בקיצור, לא לוותר ולהתמיד במשימה תמיד חשוב", הוא מפרט.

להב וגלאי מספרים כי "האלמנט הכי חשוב שאנו מביאים ליזמות משירותנו בחיל הים זה השאיפה ללמוד ולהשתפר מכל אירוע וכל מצב. כשדברים הולכים טוב, אין הרבה הזדמנויות למידה. אנו מנסים לבנות ארגון לומד שפתוח לתחקירים נטולי-אגו, שמאפשרים לנו לקחת מצבים שלא הלכו כמו שרצינו, וללמוד מהם ולהשתפר מיום ליום. אלמנט חשוב נוסף הוא היכולת להוביל בתנאי אי-ודאות". אורי משתף כי "כשהגעתי לפקד על ספינה, כקצין צעיר, היה לי ברור שאני האיש הכי פחות מקצועי בספינה. ועדיין, עליי הייתה מוטלת האחריות להוביל את הצוות, לצאת לים סוער או רגוע, לבצע משימה שגרתית או מסוכנת, ולהחזיר את הצוות והספינה בשלום לנמל. אני ידעתי את זה והחיילים ידעו את זה. כורח המציאות יצר סוג של מנהיגות שאינה מונעת מיכולות מקצועיות (אלו מגיעות עם הזמן) אלא מאמון הדדי בין מפקד שמקבל החלטות לידיעה שהחיילים יבצעו אותן על הצד הטוב ביותר. אני מניח שזה נכון לכל מי שפיקד בשדה ונאלץ להוביל בתנאים של המון אי ודאות. כמו שקורה בסטארטאפ כל יום". ממש כמו בצבא, גם כאן "צריך להסתער קדימה, לא לוותר, לא לפחד, להמשיך לא משנה מה הנסיבות ולהילחם עד הסוף", אומרת גורה. וולדמן מסביר כי "היותי קצין מגולני עזרה מאד להתמודד עם מצבי לחץ" והוא חותם עם טיפ ליזם שלא שירת ביחידה טכנולוגית, "חתור להצלחה כל הזמן. ולא לוותר כשקשה". טוב, אתם יודעים מה אומרים, שקשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים.

אייל וולדמן

מילה של משקיע

פנינו לאלו שראו כמות נכבדת של יזמים בחייהם והשקיעו בלא מעט מיזמים כדי להבין מה משקל השירות הצבאי, בדגש על היחידה בעת השקעה בסטארטאפ. יזהר שי, יזם היי-טק, משקיע הון סיכון ומקים "אצטדיון הסטארטאפ" אומר כי "השירות הצבאי ב–8200, במיוחד באגפים הטכניים של היחידה, מהווה ללא ספק הכשרה חשובה ליזמים שבדרך ובמקרים רבים מעניק להם יתרון מסויים בתחרות הקשה על תשומת ליבם של המשקיעים. אבל, מי שמכיר את שיקוליהם של משקיעים בסטארטאפים צעירים יודע, שהמבחן האנושי, שהוא אולי המבחן החשוב ביותר בהחלטתו של כל משקיע בסטארטאפ צעיר, איננו מסתכם בשאלה איפה שירתו היזמים שלו במסגרת צה"ל".

מבחינת דניאל כהן, שותף כללי בקרן הון סיכון כרמל ונצ'רס, השירות הצבאי בישראל הוא משמעותי כמעט עבור כל אחד. "למעשה, כמעט כל מי שאני מכיר מתייחס לתקופה הזו כמעצבת ומאד משמעותית. עבור אנשים מסוימים, הצבא נותן הכשרה מקצועית רלוונטית, אם במחשבים (8200), או בתקשורת (גל"צ). אבל הכשרה מקצועית היא רק חלק ממה שדוחף יזמות מוצלחת. יזמים טובים יודעים לעשות הרבה יותר: עבודת צוות, מנהיגות, עמידה בלחץ, יכולת לראות אנשים, ועוד ועוד. הרבה מהנסיון זה, ניתן לרכוש בכל מקום בצבא. גם ב-8200 אבל גם במקומות רבים אחרים".

יזהר שי

שי ממשיך ומסביר ש"השאלות היותר משמעותיות בהקשר הזה הן מהם האתגרים עימם התמודדו היזמים בעברם, האם גילו יצירתיות ונחישות בהשגת מטרותיהם, האם הביאו לידי ביטוי תכונות של מנהיגות וכישרונות ניהוליים ומהן היכולות שלהם לעבוד בסביבת עבודה לוחצת ובשיתוף פעולה עם אנשים אחרים סביבם". לדעתו של שי את התשובות לשאלות הללו ניתן למצוא גם בקורות החיים של יזמים שלא שירתו ביחידות הטכנולוגיות. מדוע? ובכן "סמל מחלקה בגולני, מפקד צוות על ספינת חיל הים או קצין תותחנים מתמודדים כולם עם אתגרים משמעותיים שכאלה במהלך שירותם הצבאי ולכן הם יכולים גם להיבחן בהתאם. גם הם, כמו מקביליהם בוגרי 8200, יידרשו להרבה מאוד אומץ, חריצות, נחישות, מנהיגות ויכולות ניהול בדרכם היזמית ובהיבט הזה בוגרי כל היחידות נמצאים על אותה הסקאלה. כי או שיש להם מה שצריך כדי לנצח במסלול הארוך והמפותל של חיי הסטארטאפ, או שאין להם, בלי קשר ליחידה בה שירתו במהלך שירותם הצבאי".

לפי ניסיונו האישי של כהן "לאורך כל השנים בהון סיכון יצא לי לעבוד ולהשקיע באנשים מעולים שהגיעו מחיל קשר, חיל אויר, חיל הים, צנחנים, גולני ותותחנים. למעשה, בכל השנים ראיתי שיש יתרונות ביזמים שעברו שירות "רגיל" אבל כזה שאיפשר להם להתפתח ולהתבגר. באופן אישי, אני בוגר 3 שנים בלבד בחיל תותחנים. מסתבר שניתן לבנות קריירה בהייטק גם בלי לעבור בחיל מודיעין". גם לשי יש חדשות טובות, "יש בישראל היום ברבה מאוד יזמים צעירים, בוגרי כל החילות ויוצאי כל היחידות שנמצאים בעמדת פתיחה מצויינת כדי להגשים את חלומותיהם. גם כאלה שלא נגעו אפילו פעם אחת במחשב במסגרת שירותם הצבאי וכמובן, גם לוחמי הסייבר ואלופי הטכנולוגיה של היחידות השונות של צה"ל". אין כמו סיום אופטימי.

דניאל כהן. צילום: גיקטיים

מקור: 3rdeye

שומרים אנושיים עושים בדרך כלל עבודה לא רעה בזיהוי אנשים חשודים. אבל, כולנו בני אדם, ולעיתים שומרים יכולים להיות עייפים, לא ממוקדים, לפספס התראות או אפילו להתעסק בעניינים אחרים, שהם הכל חוץ מעבודת השמירה. 3rdeye הוא סטארטאפ ישראלי שמפתח טכנולוגיה לאיתור בני אדם, תוך שימוש ברחפן או רובוט.

זיהוי אנשים מהאוויר גם בחשיכה מוחלטת

מערכת ה-aEye שמפתחת החברה ניתנת להרכבה על גבי רחפנים ומעניקה לו יכולות צילום ופיענוח מתקדמות גם בתנאי חשיכה. המערכת כוללת מצלמת 1080p HD בקצב פריימים של 30fps וכן מצלמה תרמית 80×80, ומיועדת לאיתור ספציפי של בני אדם. המערכת קלה למדי (רק 220 גרם) ולאחר שהיא מותקנת על גבי הרחפן, ניתן לשגר אותו למסלול קבוע מראש. לאורך כל זמן הטיסה מחפשת המערכת בני אדם ובמידה והיא אכן מאתרת דמות חשודה, היא משדרת למפעיל את המיקום המדוייק של האדם – בכל תנאי מזג אוויר ותאורה.

כרגע נמצאת המערכת בשלב pre-production, כשמספר חברות כבר משתמשות בו ומספקות פידבק לחברה. חוץ מחברות אבטחה, שיוכלו להעניק ללקוחותיהן שירותי אבטחה אוטונומיים לחלוטין מבוססי רחפן, מתכננת 3rdeye לפתח את המערכת, כך שהיא תוכל לשמש כמ"מובילאיי" של הרחפנים, כלומר, מערכת שתמנע מהם לטוס בגובה מסוכן מעל אנשים, ולמנוע כך פגיעה אפשרית באנשים ובעצמים. אגב, מעבר למודל העסקי של מכירות, תציע החברה גם אפשרות לחכור מערכות חכמות אלו באמצעות "ליסיניג תפעולי" – DaaS, ומתן שירותי אופטימיזציה ולמידת מכונה למקסום היעילות של הרחפן.

3rdeye הוקמה על ידי ליאור סגל ויואל מוטולה ב-2010. והיא פועלת מאז במימון של משקיעים פרטיים ומכירות. כרגע, מועסקים במשרדי החברה שבהרצליה 5 עובדים. החברה הציגה בכנס ThinkNext 2015 של מיקרוסופט שנערך בשבוע שעבר.

לשאלת גיקטיים מדוע עדיף הפתרון של 3rdeye על שומר שמפטרל ברגל או רכוב בג'יפ, ענה ליאור סגל, מנכ"ל 3rdeye, שהפתרון של החברה מאפשר אוטומציה שתחסוך כסף רב. לדבריו, ביחס למתחרים, "השומרים" שלהם אוויריים ולא תלויים בדרכי גישה, הם זולים יותר, יש להם יכולת ראיית לילה מובנית והם מופעלים ללא התערבות אדם. מבחינת מתחרים בתחום מניעת התנגשות וריסוק של הרחפנים על בני האדם, מסביר סגל כי קיימות חברות שמציעות פתרונות שונים למניעת התנגשות על סמך רדאר (וכאלו בשלבי פיתוח שונים של פתרונות מבוססי תנועה). לדברי סגל, הפתרון של 3rdeye הוא היחיד שיודע לזהות אדם או רכב ואת המרחק אליהם בצורה מדוייקת, בנוסף ליכולת הניווט המרחבית והימנעות מפגיעה במכשולים.

מקור: צילום מסך

פסיכותראפיה או טיפולים פסיכולגיים אינם דבר חדש. אחרי הכל, מאז שהגיע פרויד וחולל מהפכה עם שיטת הפסיכואנליזה שלו עברו כ-100 שנים. אבל אורח החיים התובעני של אנשי עסקים, עובדי הייטק או אפילו הורים הנשארים בבית לגדל את ילדיהם הופך את הפגישות השבועיות עם הפסיכולוג לכמעט בלתי אפשריות, בשל חוסר היכולת למצוא שעה פנויה בה יכולים לשבת, לשתף את תחושותיהם ולקבל עצה מקצועית. על פי הסטארטאפ הישראלי TalkSpace, אנחנו חיים בעידן חדש, שבו הסמארטפון יכול להחליף את הספה כמקום שבו אנו מגוללים את סיפור חיינו ומקבלים ייעוץ מפסיכותראפיסט מומחה. עתה, מודיע הסטארטאפ על גיוס של 9.5 מיליון דולר.

טכנולוגיה של IBM משדכת בין המטופל למטפל

השירות שמציע TalkSpace כולל התאמה ראשונית של פסיכולוג מוסמך לכל מטופל. לצורך כך משתמש הסטארטאפ בפלטפורמת Watson של IBM, שכוללת בין השאר API שנקרא Personality Insights. ה-API מנתח טקסטים שכתב מטופל, כדי להתאים לו את המטפל המתאים לו ביותר. לאחר שנבחר הפסיכולוג המתאים, מקבל המטופל את פרטי הקשר שלו, כדי להתחיל את הטיפול. אולם היתרון הגדול שמציעה TalkSpace הוא הזמינות של הפסיכולוג למטופל. בכל פעם שמנוי לשירות רוצה להתייעץ או לשתף את המטפל שלו בפרט כלשהו הוא פשוט שולח לו הודעת טקסט. כך נמנע ממנו הצורך לתאם ולקבוע פגישות, לבזבז זמן בהגעה ובחיפוש חנייה, והכי חשוב, הוא מקבל תשובה מיידית, במקום לחכות לפגישה שבועית. עלות השירות למנוי היא כ-25 דולר לשבוע, זול משמעותית מפגישה עם פסיכולוג.

בשירות רשומים כ-50 אלף מנויים ו-250 מטפלים, שנהנים מהאפשרות להכנסה נוספת ממטופלים רבים. בנוסף, בניגוד לפגישות פנים-מול-פנים, הפסיכולוגים חוסכים את כל הבירוקרטיה שכרוכה בעבודה מול חברות הביטוח הרפואי בארצות הברית, שמממנות טיפולים יקרים אלו.

הגיוס הנוכחי, בהיקף של 9.5 מיליון דולר, הובל על ידי קרן Spark Capital ובהשתתפות SoftBank, 2 הקרנות שהשתתפו בגיוסים הקודמים של החברה. את TalkSpace (לשעבר, TalkTala) הקימו בני הזוג רוני ואורן פרנק, שכיהן כמנכ"ל של קבוצת מקאן אריקסון בישראל. מאז הקמתה ב-2012, גייסה החברה כ-3.5 מיליון דולר (לא כולל הגיוס הנוכחי), כשבין המשקיעים גם  קבוצת TheTime.

וידאו: כך עובדת TalkSpace

גילוי נאות: TheTime היא מבין המשקיעות באתר גיקטיים

מקור: צילום מסך, Pebbles interfaces

השוק מוצף כיום בדגמי משקפיים לצפייה במציאות מדומה או רבודה, כדוגמת אוקולוס ריפט או הולולנס של מיקרוסופט, אך אלו חסרים יכולת מאוד מתבקשת; הכנסת המשתמש עצמו אל תוך החוויה ולאפשר לו שליטה ואינטראקציה טבעית גם בעולם הווירטואלי. כך שאם למשל המשתמש מביט מטה הוא מצפה לראות את הרגליים שלו, אם מנסה לאחוז חפץ שהוא רואה, יצפה לראות את הידיים שלו ולהשתמש בהן בדיוק באותה הצורה כפי שהוא משתמש בהן בעולם האמיתי.

Pebbles Interfaces הישראלית היא חברת טכנולוגיה לחישה אנושית (Human sensing) המציגה פיתוח המאפשר לעשות זאת מאחר והמערכת מזהה ידיים, רגליים ופנים ברזולוצייה מתקדמת וכוח מחשוב נמוך. באמצעות סנסור עומק המורכב משילוב של חומרה ותוכנה, זו מספקת לטענתה את הפתרון האימרסי ביותר לחישה של איברים אנושיים. החיישן התלת מימדי שפיתחה מסוגל לזהות את תנועותיו של המשתמש ולהמיר אותן לפעולות ופקודות, גם את התנועות הקטנות ביותר של אצבעות היד. יכולות המערכת שפיתחה החברה הוצגו לאחרונה בכנס Think Next 2015 שהתקיים בתל אביב.

חיישן אחד, שליטה במגוון מכשירים חכמים

באמצעות החיישן שפיתחה Pebbles יכולים המשתמשים לשלוט על מגוון מכשירים החל מסמארטפונים, דרך מחשבים אישיים ועד לטלוויזיות חכמות, כאשר היצרניות השונות ושותפותיה של החברה עושים שימוש בשילוב חומרה ותוכנה בתוך המכשיר הייעודי. כאן מגיע לידי ביטוי לא רק המוצר של החברה, אלא גם המודל העסקי שלה – כאשר כל יצרנית מתבקשת לשלם עבור השימוש בטכנולוגיה. יש לציין כי הטכנולוגיה של Pebbles אינה מיועדת רק לתחום הגיימינג וניתן באמצעותה גם לענות לשיחה במידה והטלפון מצלצל ואפילו לשנות מסלול בזמן נהיגה, באמצעות נפנוף היד מול מסך המכשיר למשל.

הטכנולוגיה עדיין נמצאת בשלבי פיתוח ואפיון ביחד עם השותפים העסקיים של החברה. קהל המשתמשים של המוצר כולל את כל קהל היעד למשקפי מציאות מדומה ורבודה, אבל כחברת B2B עם מודל עסקי של OEM, קהל היעד המרכזי שלה הוא יצרני המשקפים. עד כה גייסה החברה כ-20 מיליון דולר, כאשר בין המשקיעים בחברה נמצאת SanDisk (ההשקעה הראשונה של החברה בישראל), Xiaomi, Bosch VC ו-Giza Vc.

״עד היום נעשו כל מיני מאמצים לספק פתרון, הן על ידי קונטרולרים חיצוניים ופתרונות אופטיים שונים אבל אף אחד מהם לא הצליח לתת פתרון שהוא מספיק טוב מכל הבחינות: פתרון אימפרסיבי עם רזולוצייה גבוהה של היד והאצבעות (ברמה שאפשר לראות את כפלי העור של היד), עקיבה אבסולוטית בלי איבוד של היד תוך כדי החוויה (יכול להרוס את כל החוויה אם היד נעלמת פתאום), גודל הסנסור שמאפשר הטמעה בכל מערכת, רמת חישוביות והספק נמוכים, ומחיר״. אמרה לגיקטיים רננה פרלוביץ, מנהלת השיווק של החברה.

סרטון – רננה פרלוביץ׳ מ-Pebbles Interfaces מסבירה לגיקטיים על הטכנולוגיה של החברה

 תחרות בשוק

״המתחרה הקרוב ביותר אלינו הוא LEAPMOTION, אבל המערכת שלהם מספקת מודל חישובי של היד ולא הצגה של היד האמיתית של המשתמש – כלומר מדובר ב-׳Avatar hand׳, שתראה תמיד אותו דבר לא משנה מי המשתמש – שוב, זו פגיעה בחוויה. בנוסף, Pebbles היא כאמור החברה שמספקת את הביצועים הטובים ביותר בעולם בהספק נמוך ולפיכך יכולה לעבוד על כל מערכת. לבסוף, עם אותה טכנולוגיה ואותו חיישן, הפתרון שלנו הוא היחיד המאפשר גילוי לא רק של ידיים אלא ואובייקטים המוחזקים בידיים, אלא גם של חלקי גוף נוספים וכן מפת עומק שנותנת אינפורמציה על הסביבה.

בהצהרה שהעניק מנכ"ל פבלס, אמיל אלון, הסביר האחרון כי ״הטכנולוגיה של החברה מהפכנית בכל הנוגע לכיצד המשתמשים מבצעים אינטרקציות עם המכשירים השונים שלהם. טכנולוגיית המחוות של החברה מאפשרת לשלוט על סמארטפונים, מחשבים, טלוויזיות ומכשירים נוספים באמצעות מחוות אנושיות וטבעיות. כחלק מהחזון של Pebbles, הפיכת כל אובייקט לחלק מהממשק – בין אם מדובר בכף ידו של המשתמש, ראשו, מכשיר הסמארטפון שלו או כל אובייקט אחר שניתן לחשוב עליו״.

Pebbles Interfaces נוסדה בשנת 2010 על ידי אמיל אלון, דורון לויט ונדב גרוסינגר ובמשרדיה הממוקמים בכפר סבא מועסקים כ-36 עובדים. כמו כן מחזיקה החברה נציגויות בסין, יפן, קוריאה וטאיוואן. היכולת של החברה לפנות אל השוק האסייתי תאפשר לה להימנע מ׳התנגשות חזיתית׳ עם ענקיות תוכנה כמו אינטל ומיקרוסופט, ומנגד תעזור לה לתפוס את עיניהן של יצרניות כגון סמסונג ואפל שעשויות להתעניין בתחום זה גם עבור השוק המערבי.

סרטון – Pebbles בפעולה

מקור: Otonomic

חברת Otonomic הישראלית השיקה השבוע את הפלטפורמה החדשה שלה, המאפשרת לבעלי עסקים להקים אתר אינטרנט בעברית בתוך פחות מדקה. הפתרון מאפשר לכל בעל עסק המנהל דף פייסבוק, להמיר אותו לאתר אינטרנט לכל דבר הכולל בין היתר דף ראשי, אלבומי תמונות וטופס יצירת קשר. איך?הפלטפורמה משתמשת בתוכן המצוי בדף הפייסבוק העסקי (סטטוסים, גלריית תמונות, פרטי קשר) ומאלו יוצרת אתר אינטרנט, המתעדכן בכל פעם שיתווסף תוכן לעמוד הפייסבוק או ברשתות החברתיות האחרות שהוגדרו.

הרעיון מצויין, הביצוע קצת פחות

ההליך הראשוני של בניית האתר באמצעות Otonomic הוא אכן מאוד פשוט, שכן מתבסס אך ורק על עמוד הפייסבוק ולא דורש מהמשתמש לבצע שום פעולה אקטיבית. על מנת להתחיל במלאכה יש להזין את שם עמוד הפייסבוק שלכם ובגדול מה שמפריד ביניכם לבין התוצאה הסופית הוא 5 שלבים פשוטים, שלא דורשים כל ניסיון או ידע קודם.

בעוד שהשירות הבסיסי ניתן בחינם, שירותים נוספים כגון שיוך לדומיין אישי כרוכים בתשלום חודשי הנע בין $4 עד $30 בחודש. נכון לעכשיו, החברה מספקת לטענתה פתרון עבור למעלה מ-40,000 משתמשים בעולם, וכעת מעוניינת לפנות גם אל הקהל הישראלי שכן עד כה תמכה בשפה האנגלית בלבד. אגב, במידה ומסיבה כזו או אחרת אין לעסק שלכם עמוד פייסבוק, תוכלו גם כן לעשות שימוש בשירות באמצעות מענה על מספר שאלות ומתן אינפורמציה רלוונטית.

מתחרה ישירה של השירות היא כמובן פלפטפורמת WIX הישראלית גם כן, אשר פתחה בפני הקהל הרחב את האופציה להקים אתר אינטרנט מתפקד ומרשים, מבלי שידרשו להקליד שורת קוד אחת. ההבדל המרכזי בין שתי הפלטפורמות טמון בכך שבעוד ש-WIX דורשת מהמשתמש להזין תוכן, להחליט על עיצוב האתר החל מצבע הרקע, הכפתורים או סוג הפונט, פלטפורמת Otonomic מאפשרת למשתמש בה לנחות בצורה רכה הרבה יותר, ותוך דקה אחת הוא כבר יכול להתרשם מהתוצר הסופי, על אף היותו ראשוני ומינימלי ביותר (לפחות בעיניי).

ממשק האתר. מקור: צילום מסך, Otonomic

האתר שנוצר באמצעות Otonomic מזכיר בעיצובו בלוג, ומתאים בעיני בעיקר עבור בעלי עסקים שמעוניינים להקים אתר אינטרנט ׳בשביל שיהיה׳. האתר שנוצר מבוסס וורדפרס, כך שגם אם את כל העבודה הראשונית כבר עשו עבור המשתמש הלא מהוקצע, הוא עדיין עשוי למצוא עצמו מסתבך עם כתיבת תוכן (במידה ורוצים לערוך את המידע שהוטמע באופן אוטומטי מחשבון הפייסבוק), שינוי הצבעים או הפונט במידה ואלו לא ימצאו חן בעיניו.

בעוד ש-Otonomic מציעה בפני משתמשיה 8 ערכות נושא חינמיות מהן יכולים לבחור, המבחר בפלטפורמת WIX מגוון הרבה (הרבה) יותר. ההבדלים בין שתי הפלטפורמות הם עצומים, ועל אף שכביכול שתיהן פונות לקהל יעד דומה, השוני ביניהן ובין הקהל אליו פונות גדול. בסופו של דבר, Otonomic מאכילה את משתמשיה פחות או יותר עם כפית. WIX אולי מקלה עליהם קצת, אבל ממש לא עושה להם את העבודה. השאלה היא האם אתם מעדיפים אתר מינימליסטי, מעט חובבני אך סופר פשוט להקמה, או אתר שדורש נגיעה כלשהי של שליטה בצד המקצועי ובעולם האינטרנט, אך התוצר שלו מרשים ומקצועי הרבה יותר.

Otonomic הוקמה בשנת 2012 על ידי עמרי אלוש, יזם וותיק שבעברו הקים את פלטפורמת השיווק החברתית Zink. לפני כשנה השלימה החברה סבב גיוס ראשון בגובה מיליון דולר בהובלת חברת ההון סיכון RDSeed לצד אנג׳לים פרטיים מוכרים מהתעשייה כגון טל ברנוח, זוהר גילון ועמית גילון.

מאת אמה בוטין, תרגום מאנגלית ע"י ג'סיקה רוקיטר.

מודל ה-Freemium/Premium עודנו משמש כמודל עסקי פופולארי לשם יצירת רווחים עבור עסקים. אולם בחינה מדוקדקת יותר של מרכיבי המודל מגלה שחברות המבססות עליו את פעילותן העסקית לא זו בלבד שאינן מגדילות את רווחיותן אלא אף גורמות בסופו של דבר לדלדול משאביהן.

הנה הסיבה:

בתצורתו הבסיסית ביותר, המודל הווירטואלי של Freemium/Premium מאפשר שימוש במוצר או בשירות לתקופת ניסיון ללא תשלום. לאחר מכן אם ירצה, יוכל המשתמש – תמורת תשלום – לזכות בגישה למאפיינים מתקדמים יותר של השירות, כפי שנאמר לו מראש בהסכם השימוש של גרסת הניסיון.

כלומר, קיימת הבנה אינהרנטית אצל המשתמש שהשימוש בגרסת הניסיון ניתנת לו בחינם בתמורה להתנסות במוצר או לשימוש בגרסתו המוגבלת. בכך מתקיים קשר גומלין של "תן וקח" בין החברה ללקוח.
אולם הבעיה הנעוצה ביחסי גומלין אלו היא שהמילים "חינם", או Freemium, כבר לא נתפסות כמשהו הניתן ללא תשלום. אנו חיים בעידן שבו חברות דורשות תמורה גדולה יותר תמורת שימוש "חינמי" במוצר. כיום, שימוש חינמי נתפס כ"שימוש ללא תשלום כספי" אך אין משמעות הדבר שלא כרוכים בשימוש זה תשלומים מסוג אחר. ואכן, אנו משלמים תמורת ה"חינם" הזה באמצעים אחרים: למשל, אנו "משלמים" באמצעות מידע, ששוויו יכול לעלות בהרבה על זה של תשלום כספי. כאשר חברות מציעות מוצר חינמי, Freemium, הן למעשה "תופסות טרמפ" על המילה Free ומצפות שהמשתמש ישתמש במוצר למטרת התנסות. אך התפיסה הקיימת אצל המשתמש היא שהוא הרי כבר "משלם" תמורת השימוש ה"חינמי". מכאן שהבעיה במודל ה-Freemium/Premium מושרשת בכלל בתודעה ולא במוצר – כאשר חברות עושות שימוש במילה Freemium, מבלי להיות מודעות לכך הן מאלצות את המשתמש לשנות את התפיסה שרכש בכל הנוגע למילה "חינם".

ברב המכר "Free" שכתב כריס אנדרסן ב-2009, הוא מספר על עלייתו של העידן החדש – עידן שבו הופכות חברות לתאגידי ענק השוות מיליארדי דולר הודות לשימוש שהן עושות במודל ה"חינם" העסקי .זהו למעשה הגורם העיקרי לשינוי שחל בפירושה של המילה "חינם" – כאשר משמשת מילה זו לתיאור מודלים עסקיים, היא עוטה משמעויות שונות.

אנדרסון מציג כמה דוגמאות לעיקרון זה: משמעותו של מודל "קנה אחד, קבל אחד חינם" הלכה למעשה היא שכאשר אנו רוכשים 2 פריטים, אנו זוכים ל-50% הנחה; "משלוח חינם" משמעותו שעלות המשלוח מגולמת כבר במחיר המוצר עצמו; "דוגמית חינם" היא שיטת שיווק בסיסית שנועדה לחשוף אותנו למוצר חדש ולעורר בנו תחושת מחויבות מוסרית, ולו הקלה ביותר, שאולי תגרום לנו לרכוש את המוצר במחיר מלא.

כך גם השימוש ב"גרסת ניסיון חינמית" היא לתקופה מוגבלת שלאחריה הפסקת השימוש במוצר או בשירות עלולה להתגלות כמאתגרת למדי.

אפליקציות ״חינמיות״ באפסטור. החברה חוייבה להחליף את המילה ״Free״ במילה "Get״

אתם משלמים על המוצר, פשוט לא בכסף

העניין הוא כזה: המשתמשים לחלוטין מודעים לכך. למרות הכל הם משלמים עברו המוצר המשודרג, בעיקר משום ששני הצדדים מבינים ומקבלים עליהם את מערכת הציפיות שנוצרה. כאשר אין דרישה להעברת תשלום כספי, הרי המידע שאנו מספקים לחברה – שם פרטי ושם משפחה, כתובת דוא"ל, מיקום, שמות החברים שלנו, הרשתות החברתיות שבהן אנו חברים, מקום העבודה, עמיתים לעבודה, בית הספר שבו למדנו, היסטוריה תעסוקתית, ידע שאנו מוכנים לחלוק, ולפעמים אפילו כמה מסודותינו השמורים ביותר – הוא התשלום החלופי המדבר בעד עצמו.

יתרה מזאת, כיום אנו גם מספקים לחברות מידע על דפוסי השימוש שלנו בכלים ובשירותים כאלו ואחרים, ועבורן, מידע כזה הוא בבחינת זהב טהור. רק תקראו את ספרו של צ'ארלס דוהיג "כוחו של הרגל" שבו הוא מתאר כיצד ענקית הקמעונות ״טארגט״ ידעה בטרם זמן כי אחת מלקוחותיה, נערה צעירה, הרתה – וזאת באמצעות נתוני השימוש שלה בקופוני הרשת. את המידע העבירה הרשת לאביה של הנערה, בטרם הספיקה לעשות זאת בעצמה.

אנו עומדים כיום בנקודת מפנה שבה מתחילים המשתמשים להבין מהו ערכו האמיתי של המידע שאותו הם מספקים לחברות, והבנה זו מתחילה להפוך את היוצרות. לא מזמן חברת "חד-קרן" (כינוי לחברות ששוויין מעל למיליארד דולר) בשם Slack, המפתחת תוכנה למסרים מיידיים במקום העבודה, החלה להציע למשתמשיה תשלום של 100 דולר כדי שיענו על 6 שאלות. אומר זאת שנית – חברה חדשה שהעפילה לשווי שוק של 1.1 מיליארד דולר בתוך פחות משנה באמצעות תוכנת חינם, מציעה לשלם למשתמשיה עבור מידע אישי. נכון להיום אגב, שווי החברה כבר נאמד ב-2.8 מיליארד דולר. יתכן אף שאנו נוכחים באבולוציה חדשה של המילה "חינם."

השדרוג לפרימיום

ברגע שהמשתמשים מתנסים בגרסת ה-Freemium, מבחינתם, הם כבר שילמו עבור המוצר. כך שכאשר החברות מבקשות לשדרג אותנו לחבילות המתקדמות יותר – הפרימיום – השינוי הפתאומי הנדרש באורח החשיבה לא ממש מתקבל בברכה מצד המשתמש. וזאת משום שאנו יודעים כי כבר "שילמנו" באמצעות מידע ואולי אף באמצעות שיתוף הידע האישי שלנו. כאשר ספק של מוצר או של שירות מבקש להשחיל את ידו לכיסנו בכדי לקחת כסף ממשי, מחיר הפרימיום נראה לפתע גבוה מידי ולעיתים אף לא הוגן.

עצם העניין אינו התשלום הכספי כי אם השינוי בתודעת ה"יד רוחצת יד".

כתוצאה מכך מפעילות החברות אסטרטגיה של funneling, או ניתוב. זהו תהליך שבו הספק רוצה לייצר שימוש חוזר בקרב המשתמשים ואליהם הוא מכוון את מאמצי הפרסום שלו. או במלים אחרות, הוא משקיע את מאמציו בתהליך של "טירגוט" (targeting) של אותם לקוחות פוטנציאליים המפגינים מידה כזו או אחרת של נכונות לשלם עבור גרסת הפרמיום של המוצר. מטרתו: להמיר כמה שיותר משתמשים חינמיים למשתמשים משלמים בכל אמצעי שיידרש ובהשקעה עד כמה שיותר נמוכה מצידו.

כולנו מכירים זאת היטב בדמות פרסומות רגילות, פופ-אפים, מודעות המכוונות לקהל יעד ספציפי, מודעות אימייל, באנרים והמלצות חברים. כך בעצם החברות מעבירות למשתמש את המסר הבא: "אעשה כל שביכולתי לרדוף אותך עד שתיכנע ותשדרג". המשתמשים שאכן משדרגים את המוצר או השירות עושים זאת בעיקר משום שהם פשוט נכנעים ללחץ המופעל עליהם, ולא בהכרח משום שהם נהנים מהמוצר או מהשירות. אחרים מפתחים "עיוורון באנרים" או הופכים לחוסמים סדרתיים של מודעות פופ-אפ.

לפתע, מערכת היחסים ה"חינמית" המוסכמת בין החברה למשתמש הופכת ליחסי "רודף-נרדף". אכנה זאת מערכת יחסים חד צדדית, שכן מדובר בצד אחד המנסה נואשות לשכנע את הצד השני.

האנרגיה בדמות משאבי זמן וכסף המושקעים ברדיפה אחר משתמשים בסופו של דבר יוצרת תנאי התקשרות לא חיוביים שכלל ועיקר לא יובילו חברה לצמיחה מהירה ואקספוננציאלית. זאת משום שזהו מאמץ שכנוע חד-פעמי ואין בכוחו להבטיח נאמנות וקשר חיובי עם המשתמשים לאורך זמן. דהיינו, אין בכוחה של שיטה זו להבטיח שימור לקוחות.

יצירת צמיחה מהירה

התרחבות וצמיחה מהירות אפשריות כאשר כל הצדדים המעורבים נהנים מתנאי השימוש במוצר או בשירות. אומר אף כי עסק יכול ליהנות מצמיחה מהירה כאשר המודל העסקי שלו מבוסס על רווח מקסימאלי לכל הצדדים.

נקודת התחלה טובה, אם כן, היא כזו הנעה אל עבר יצירת עסקה מהנה וחיובית לכל הגורמים המעורבים, שכן המשתמש יהיה נכון יותר לשלם מכספו עבור מוצר או שירות שממנו הוא נהנה.

דוגמה לעיקרון זה הוא מותג הנעליים והאביזרים Toms– בתחילת דרכה יצרה החברה סלוגן שבו הצהירה כי על כל זוג נעליים שירכוש הלקוח, תתרום החברה זוג נעליים לילד נזקק (“for every pair of shoes you buy, we will donate a pair to needy children” ). בשנים האחרונות, החברה אף הרחיבה את הקמפיין למוצרים נוספים. לקוחות החברה רוכשים את מוצריה בעיקר בזכות הידיעה כי הם מסייעים לאחרים והדבר גורם להם להרגיש טוב. Toms השיגה צמיחה אקספוננציאלית בעיקר הודות לכך שהמשתמשים נהנים לשלם עבור המוצרים ומהתחושה שהעסקה שזה עתה בצעו מסייעת לאחרים, ולא היה צורך להתישם כדי להביאם לנקודה זו.

משמעות הדבר היא שאם חברה יכולה להפנות משאבים לצורך יצירת חוויית קנייה חיובית בקרב לקוחותיה, הרי שהיא למעשה מתעלת את משאבי הזמן והכסף שלה לצמיחה במקום להשקיעם במערכת יחסים חד צדדית.

הקמפיין של טומז – תרכשו לעצמכם, תעזרו לאחרים

יישום

בואו ניקח כדוגמה חברה בתחום המצגות. המוצר שמוכרת החברה הוא כלי ליצירת מצגות. הכלי מוצע כחוויית ניסיון חינמית. טרם השימוש יש לספק פרטים אישיים כגון שם וכתובת דוא"ל. כמו כן,על המשתמש להסכים לחלוק עם שאר המשתמשים את המצגת שהכין באמצעות הכלי. לעומת זאת, גרסת הפרמיום של הכלי לא מחייבת שיתוף והיא מאפשרת, בין היתר, שימוש בלוגו החברה והיא גם כוללת תבניות נוספות שלא מופיעות בגרסת הניסיון. מהרגע שהמשתמש מסכים לתנאי החינם ומתחיל להשתמש בגרסת Freemium, מתחילה החברה להשתמש במשאביה כדי לשכנע אותו לשדרג את הגרסא שברשותו. זהו הרגע שבו נוצרת נקודת המפנה במערכת היחסים שבין המשתמש לחברה – המשתמש מביע רצון להשתמש בגרסת החינם אולם החברה משקיעה מאמץ בלתי נלאה לשכנעו לרכוש את הגרסה המשודרגת. תהליך כזה כופה על החברה לאמוד באופן בלתי פוסק את "עלותו" של הלקוח עד לנקודה שבה הלקוח משדרג את השימוש בכלי או שהחברה זונחת את מאמציה. הקשר של החברה עם הלקוח נותר מוגבל לניסיון "שכנוע" מתמיד, והלקוח חש בכך.

במקרה כזה ניתן לנקוט גישה אחרת לסוגיית מודל ה-Freemium/Premium. לדוגמא: באמצעות יצירת גרסת חינם שבו השדרוג פותח בפני המשתמש שירותים נוספים כגון גופנים מיוחדים או תמונות שעוצבו בידי מעצב חיצוני, תמיכה מצד משתמשים אחרים לשיפור המצגת, עיצוב ייחודי של המצגת ומשובים והצעות ייעול. במילים אחרות, ניתן להפוך את המוצר לפלטפורמת מסחר קטנה שבו מתבצעות עסקאות קטנות-היקף המועילות בעת ובעונה אחת לכל הצדדים המעורבים בהן. פלטפורמה כזו תתבסס על עיקרון אחד: המשתמשים, שיירכשו את התוספות המיוחדות כדי לשפר את האופן שבו הם מעבירים את הידע שלהם במצגת, ירגישו טוב ברגע התשלום. לא זו בלבד שהרכישה הופכת את המצגת שלהם לטובה ולייחודית יותר, אלא שאחרים נהנים מכך גם כן.

זוהי אם כן תפיסה שונה לגמרי מזו שיש למשתמש המשלם לחברה תמורת מאפיינים נוספים. התרומה לטובת הכלל יוצרת דרך חשיבה שונה מזו הקיימת כאשר השדרוג מתבצע כתוצאה ממאמצי שכנוע.

מתכנון לביצוע

בבואכם לבחון את מודל ה-Freemium/Premium או כל גישה אחרת המובילה למודל עסקי חדש, חשבו על אמצעים שעימם תוכלו לגרום ללקוח ליהנות מעצם התשלום – זו צריכה להיות נקודת המשען של המודל העסקי שתביא את הלקוח לשלם.

אנו נהנים לשלם תמורת מה שגורם לנו להרגיש טוב או מה שגורם לנו לעשות טוב. לעיתים קרובות הדבר בא לידי ביטוי במה שאנו מוכנים לשלם תמורת חיזוק תחושת הערך העצמי, שיפור המראה החיצוני (של אדם, מוצר או רעיון), חיזוק התדמית העצמית כפרט המועיל לחברה, ליצירתו או חיזוקו של רעיון אישי או מוצר. נקודת המפתח של שירותים אלו הוא חיזוק הביטוי העצמי באמצעות המוצר במקום רכישה גרידא של שירותי עיצוב או מאפיינים נוספים של המוצר.

אך אם עדיין ברצונכם לשכלל את שירותי ה-Freemium/Premium ולהביאם לרמתם האופטימאלית, אני ממליצה על הצעדים הבאים:

1. וודאו כי תנאי שימוש במוצר נהירים ומדוייקים. על המשתמש להבין מראש מה הפירוש שמעניקה החברה שלכם למושג Freemium, קרי – איזה סוג תמורה בדעתכם לדרוש מהלקוח תמורת הגרסה החינמית של המוצר או של השירות?
2. חישבו אילו מאפיינים בתשלום ניתן לכלול בגרסת הפרמיום שייגרמו למשתמש להרגיש טוב עם הרכישה (דוגמה מצוינת הוא המוצר חברת Evernote – מפתחת פלטפורמה ליצירה ולסנכרון נתונים)
3. הפנו את משאבי החברה ליצירת תחושה טובה אצל המשתמש במקום לייצר מנגנוני שכנוע.

בשורה התחתונה, חברה המקיימת התקשרות עסקית עם לקוחותיה הווירטואליים מוכרת מוּדעוּת. ברגע שהמשתמשים מרגישים שהחברה פועלת במטרה להעניק להם ערך אמיתי, הם יהיו נכונים יותר להתקשרות עסקית חוזרת מתוך הלך רוח חיובי, שבתורו יוביל לצמיחתה של החברה לטווח ארוך. מטרה זו מושגת באופן יעיל יותר כאשר הלקוח זוכה לערך מוסף כלשהו הגורם לו להרגיש טוב מעצם התשלום או ההתקשרות עם החברה לעומת מאמצי שכנוע נקודתיים המעניקים לחברה ניצחונות ארעיים ותו לא.

קרדיט תמונה ראשית: freemium via shutterstock

מציאת פרטנים בהתאמה אישית. מקור: EveryMatch, Youtube

סוף השבוע כבר כאן ונראה לנו שזו הזדמנות נהדרת להכיר לכם שירות חדש כחול לבן, שיאפשר לכם לבצע את כל הפעילויות האהובות עליכם, כל הזמן ומכל מקום בעולם. EveryMatch מספקת לקהילות קיימות ברחבי בעולם פלטפורמה למציאת שותפים וניהול פעילויות, המותאמת בדיוק לצרכים שלהם. החיבור מתבצע על בסיס 4 פרמטרים – מקום, זמן, התאמת אישיות, פרופיל וצרכים מקצועיים ומטרתו היא להוביל למפגש בעולם האמיתי עם שותפים שמתאימים בדיוק לכם.

מציאת שותפים לכל פעילות בעולם האמיתי

המוצר הראשון שהשיקה החברה הינו מוצר אינטגרציה המאפשר לכל קהילה, חברה, אתר או אפליקציה להטמיע פלטפורמה שלמה ומותאמת אישית, באתר האינטרנט, עמוד הפייסבוק או אפליקציית מובייל, בתוך דקות וללא צורך בפיתוח. למעשה EveryMatch מייצרת רשת עולמית המחברת בין קהילות, כך שלדוגמא ואם אתם מעוניינים לשמור על כושר גם במהלך חופשה בניו יורק, תוכלו למצוא שותף מתאים מכיוון ואתם שייכים לאותה רשת כלל עולמית, עם תחום עניין משותף (נניח כי אתם עושים שימוש באותה אפליקציה).

מנכ״ל החברה אבירם גנות אמר לגיקטיים כי ״EveryMatch קמה מתוך ההבנה כי ככל שאנחנו יותר ׳מחוברים׳, אנחנו בעצם יותר ׳מנותקים׳ והיום יותר ויותר קשה להכיר אנשים ׳בחיים האמיתיים׳. הרי כולנו שייכים ומכירים את סצנת הרשת החברתית בשנים האחרונות. הבעיה היא שבסוף היום כשאתה באמת בוחן את ההשפעה של הסצינה הזאת על החיים שלנו, אתה מגלה שהפעילות מתרחשת כולה מאחורי מסך ומתוך אלף החברים שיש לך בפייסבוק, את רובם אתה לא מכיר וכנראה גם אף פעם לא תפגוש״.

החזון של EveryMatch הוא אחר, ומטרת הפלטפורמה היא לעזור לכל אחד למצוא שותפים המתאימים לו לכל פעילות שירצה לעשות בעולם האמיתי, בין אם זה למצוא שותף לריצה, לטיול, לגור בדירה או לנגן יחד, עם המוטו – ׳Social in real life׳.

״מה שגילינו זה שבניגוד לתחום הדייטינג, שבו כבר ברור שהדרך למצוא אהבה עוברת דרך הרשת וישנם הרבה שירותים מתקדמים יותר או פחות, לתחום הפעילויות (activities) אין שום פתרון. מה שיש זה עדיין הפתקים שהיינו מדביקים על הלוח במטייל או באוניברסיטה, ופשוט העבירו אותם כמעט כמו שהם לאינטרנט״. הוסיף גרנות.

מקור: EveryMatch

פלטפורמה לניהול קהילות

מיהו קהל היעד העיקרי של המוצר שלכם?

״אנו משרתים קהילות קיימות. המגוון והפוטנציאל הוא אינסופי, בשלב זה החליטה החברה להתמקד במספר ורטיקלים מצומצם. בישראל, ההתמקדות היא ברשויות מקומיות וערים, מועדוני כושר וחברות וארגונים, המעוניינים לעשות שימוש במערכת על מנת לנהל פעילויות לעובדי החברה״.

״בחו"ל פועלת החברה בשני ורטיקלים נוספים: גולף – מערכת למציאת שותפים עבור מועדוני גולף, רשתות או חברות ניהול. המערכת מאפשרת למצוא שותפים למשחק גולף, למציאת מאמן, לנסיעה משותפת לטיולי גולף או נסיעה לטורנירים. כמו גם מועדוני ספורט עבור קהילת האוהדים – חיבור האוהבים ברחבי עולם סביב קבוצת הספורט האהודה עליהם עבור פעילויות הקשורות לתחביב המשותף או למגוון תחומים אחרים״.

התחרות בשוק היא בוודאי קשה. מה הבידול שלכם? 

״כל האתרים אשר כביכול מציעים לך למצוא שותפים, עובדים עם תגיות ובצורה של רשימות. החוויה דומה לחיפוש משהו בגוגל ולמצוא את מה שחיפשת בעמוד 17 של התוצאות. גם אם כבר מצאת מישהו שנראה לך שיתאים לך אין לך שום מושג האם אתה תתאים לו ולכן קיים מחסום ראשוני שקשה לעבור״.

״המערכת שלנו עובדת על בסיס אלגוריתם מורכב אשר מציג תוצאות התאמה מהמתאים ביותר ומטה. התוצאות בין כל שני משתמשים הן הדדיות – אם אני רואה מישהו שמתאים לי ב-87% הוא רואה אחוז התאמה זהה. בנוסף ניתן לראות באילו פרמטרים אנו מתאימים ובאילו פחות. כמו כן, המערכת משרתת קהילות קיימות; תחום המותג, העיצוב והתכנים באשר הם מתאימים לקהילה שלהם. זו אינה רשת חברתית פתוחה אשר כל אחד יכול להתחבר אליה. זו פלטפורמה לניהול קהילות ולא עוד רשת חברתית״.

כדי שלא תמצאו את עצמכם עם שותף לטיול שממש לא רוצה להיות שם. מקור: EveryMatch

איך זה עובד?

לאחר שתבחרו תחום עניין מסוים, תתבקשו לאשר גישה למיקום הנוכחי שלכם, זאת על מנת למצוא משתמשים נוספים הנמצאים באותו איזור גיאוגרפי. בשלב הבא יש לקבוע מועד ואת סוג הפעילות לה אתם מחפשים שותפים – הליכה יחד למשחק כדורגל, להתאמן או לצפות במשחק כדורגל בטלוויזיה. לאחר שתספקו את כל המידע הטכני הדרוש, תעברו לשלב ׳המבחן הפסיכוטכני׳, שנועד להכיר אתכם קצת יותר לעומק ולהבין מה אתם מחפשים. בסופו של התהליך יופיעו בפניכם המשתמשים השונים אשר עונים על דרישותיכם, על בסיס אחוזי ההתאמה.

באופן אישי הממשק הרגיש לי מאוד נוח ופשוט לתפעול, שכן לאורך כל הדרך מתקבלים פידבקים והוראות המנחים אותך לקראת השלב הבא.

השירות עצמו פונה לקהילות גדולות ומאורגנות, כדוגמת מקומות עבודה מסודרים, מכוני כושר או אוניברסטאות וטוב שכך, שכן התמחור של התוכניות השונות מעט מוגזם עבור האדם הפרטי; החברה פעולת במודל PaaS – Platform as a Service, כלומר מכירת השירות בתשלום לחברות שונות המנהלות קהילה, בהתאם לסוג השירות, תכולתו וכמות המשתמשים הפוטנציאליים בקהילה. התוכנית ׳הזולה׳ ביותר שביכולתה להגיע אל עד 50,000 משתמשים פוטנציאלים עולה כ-199 דולר, ואם תבחרו להגדיל את קהל היעד הפוטנציאלי שלכם לעד חצי מיליון, תיאלצו להיפרד מלא פחות מ-4999 דולר בחודש.

כפי שניתן לראות עלות השירות אינה נמוכה, ולכן דורשת או בוסים נדיבים, או כוח קהילה בו כל אחד יתרום קצת על מנת שניתן יהיה לעשות שימוש בפלטפורמה. בעיניי הלקוחות האידיאלים עבור השירות הן אפליקציות למיניהן אשר כבר יצרו קהילה מבוססת של משתמשים המתכתבים ביניהם באופן שוטף, ומעוניינים לקחת את החברות הווירטואלית צעד אחד קדימה. כמו גם קבוצות כדורגל בינלאומיות, להקות ואמנים, אשר מעוניינים ליצור שיח בין כלל המעריצים שלהם בכל העולם, שכן בכל זאת יש להם מכנה משותף מרכזי מאוד.

על החברה

EveryMatch הוקמה בשנת 2012 ע״י איש העסקים ניר ירון ובניו רועי, נדב ואסף. בספטמבר 2012 הצטרף לצוות אבירם גנות המשמש כמנכ״ל החברה. גרסת הבטא הושקה במרץ 2014 והחלו מכירות בתשלום בספטמבר 2014. כיום מונה החברה כ-17 עובדים, מהם 13 בישראל, 2 באנגליה ו-2 בצרפת. עד היום גייסה Everymatch ארבעה מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ונמצאת כיום בתהליכי גיוס נוספים.

סרטון – EveryMatch

קרדיט תמונה: pic by Pikiwikisrael under cc 2.5

״עד לפני 7 שנים מושג ההיי טק בנצרת נחשב להזוי. תמיד העיר התקשרה לכנאפה, חומוס, תיירות. משנת 2008 דברים התחילו להשתנות, פתאום נוצר באזז, ניחוחות של הייטק הופיעו באוויר. הקרקע הייתה יותר פוריה, יותר אקדמאים סיימו לימודים טכנולוגים והיו מועסקים במקומות עבודה גלובאלים כדוגמת אינטל או אמדוקס״. סיפר לגיקטיים האנס שאקור (Hans Shakur) יזם ומי שעומד מאחורי Mobile Monday Nazareth, גוף שמטרתו לחזק ולפתח את קהילה ההיי טק והסטארטפים המתפתחת כעת בעיר.

כיום פועלים בנצרת גורמים רבים המעוניינים לפתח את התחום בקרב הקהילה הערבית, בין אם על ידי עידוד יזמים לפעול ולהקים סטארטאפים, ובין אם באמצעות שילובם במעגל העבודה. תחת החממה העסקית בנצרת ה-NBIC הוקם בשנה שעברה אקסלרטור, הפועל לצד שניים נוספים בעיר, ופורומים המעודדים יזמות נשים, כדוגמת ARIN המתמקד בנשים ובפיתוחים העוסקים בתחום הביו מד והמדיקל. הסצנה בעיר נמצאת בהתפתחות מתמדת, ומזה 3 שנים שמתקיימים אירועים כדוגמת האקתונים לתלמידי תיכון, סטודנטים ובוגרים.

בעוד שבמוסד הטכניון 22% מהסטודנטים הינם ערבים, בתחום ההיי טק אלו מהווים בין 3-4%, כאשר השאיפה היא להגיע ל-10% בתוך 5 שנים, אמר לנו שאקור. נכון להיום עדיין לא יצאו סיפורי הצלחה ברמה בינלאומית מהעיר, אך ברמה הפרסונאלית יש לא מעט הצלחות – הנה דוגמא לשלושה מהם שעשויים לשנות את התמונה ממש בקרוב.

Gene Way – טכנולוגיה שמתאימה דיאטה באופן אישי

Gene Way משתמשת בטכנולוגיה על מנת להילחם בדרכים טבעיות במחלות כרוניות. החברה מפתחת מערכות מתקדמות המנתחות מידע איפיגינטי (בין היתר באמצעות בדיקות דם), ממנו בונה תוכניות לאורח חיים בריא, המותאמות אישית לצרכיו של כל אחד. מטרת העל של הסטארטאפ היא לעזור ולהראות לציבור הרחב את הדרך למניעת מחלות שאינן גנטיות אלא מושפעות מהסביבה, באמצעות התאמת תוכניות דיאטה המעוצבות בקפידה כך שיתאימו להרכב הגנטי, מצב האפיגינטים וטעמו האישי של כל אחד.

התחרות בשוק רבה, שכן קיימות לא מעט תוכניות והמלצות המייעצות כיצד לנהל אורח חיים בריא ודיאטות שונות. לטענת ד״ר פיראס סוידאן, מייסד החברה, הפתרון של Gene Way מותאם אישית עבור כל קליינט בצורה מדויקת וספציפית, מה שמאפשר מצד אחד להגיע לתוצאות אפקטיביות, אך מצד שני על המטופל לקחת את עצמו ברצינות ״ולציית״ להוראות.

החברה הוקמה בשנת 2014 ופועלת כרגע באמצעות מימון עצמי באמצעות מודל עסקי המבוסס על B2C (דמי מנוי). לאחרונה החלה להתעניין במימון חיצוני.

לאתר Gene Way

מקור: Gene-Way

Beam – Riders – פיתוח כישורים רלוונטים לעולם של היום

בעולם הטכנולוגיה והיזמות של היום, כבר ברור כי על מנת להצליח נדרשים כישורים נוספים מעבר למקצועות הליבה שלומדים בבית הספר. Beam – Riders מציגה מערכת למידה לתלמידי בתי ספר יסודיים ברחבי העולם, המתמקדת בפיתוח כישורים בתחום היצירתיות והמנהיגות.

המערכת דורשת מהתלמידים בין היתר לשאול שאלות, לחבר בין דברים לא קשורים, לשים לב לפרטים, להסתכל על דברים מזוויות קצת שונות ולבצע עבודת צוות. מכיוון ונשענת על אלגוריתמים חכמים ומערכת נוירופידבק, גם תמדוד את התקדמות התלמידים לאורך זמן.

מה הם היתרונות שלכם לעומת המתחרים?

״היתרונות שלנו נעוצים בהתמקדות בפיתוח כישורים, ולא על פיתוח מקצועות הליבה כפי שהמתחרים עושים. כמו כן, אנו מביאים כישורים מעולם העסקים לעולם הילדים ומתאימים אותם באמצעות גיימיפיקציה, סיפורים וכו׳. כך גם מערכת הנוירופידבק החדשנית שעושה ולידציה למערכת הלמידה, ומודדת את התקדמות התלמידים לאורך זמן״ אמר לגיקטיים מייסד החברה, ג׳עפר סבאח.

לגרסת הבטא שהושקה באוקטובר 2014 יש כבר למעלה מ-40,000 הורדות, כאשר מנוי חודשי עבור משתמשים ביתיים עולה כ-3 דולר לילד, ומנוי שנתי לבתי ספר עולה כ-8 דולר לתלמיד.

החברה נוסדה בשנת 2013 ע״י ג׳עפר סבאח ועם הקמתה גייסה כסף מאנג׳לים אמריקאים ומקומיים בכדי לבנות קונספט ראשוני. בקרוב החברה צפוייה לקבל מענק פיתוח משמעותי מהמדען הראשי, על מנת שיוכלו להמשיך ולבנות את מערכת הלמידה.

לאתר Beam-Riders

מקור: Beam-Riders

Optima – שומרים על שלמות הצ׳יפים

חברת Optima שנוסדה לפני כשנה (2014) מעוניינת לטפל בבעיה בשם 'Soft error', שביכולתה להשפיע על מהימנותם של צ׳יפים אלקטרוניים; חלקיקים אטומים המגיעים מהחלל, בעיקר מהקרינה הגרעינית של השמש, מפולטרים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ המשמש כמגן קרינה, וכך בעצם אנו מתקיימים. יחד עם זאת, חלק קטן מן החלקיקים מצליח לחדור את חומת המגן ומגיע לקרקע. אמנם מדובר בקרינה ברמה נמוכה מאוד שלא פוגעת בבני האדם, אך היא כן מתחילה להפריע לצ׳יפים, במיוחד אלו הבנויים מטכנולוגיות סיליקין של 16 או 28 נאנו מטר. הצ׳יפים החדשים רגישים ביותר, וכל פגיעה של חלקיק כזה שהגיע מהשמש, עשויה לשבש ואף להפסיק את פעילותו – לתופעה זו קוראים "soft error".

ג'מיל מזאוי, מייסד ומנכ״ל החברה אמר לגיקטיים כי ״בימים אלו בני אדם משתמשים יותר ויותר במערכות אלקטרוניות שבמרכזם צ'יפים חדישים הנמצאים במערכות היגוי וברקסים ברכב, מכשירי תקשורת, מכשור רפואי כמו קוצב לב שעשוי להפסיק לעבוד או לתת פעימות בקצב כפול בגלל חלקיק שהגיע מהשמש. אפילו הקרינה הקטנה ביותר שמגיעה מהשמש מפריעה לדרישות של אותן מערכות״.

״Optima יוצאת לשוק עם טכנולוגית FIE שמאפשרת ללקוחותיה פתרון מלא לבעיה תוך כדי חסכון כספי ושמירה על עלויות מזעריות במחיר יחידה (1-2 אחוז במקום 20-30 אחוז), וכמו גם חסכון בזמן מהנדסים הדרוש לפתור את הבעיה (ימים במקום חודשים) וחסכון בכוח וזמן חישוב הדרוש לפתרון הבעיה (במקום 136 שנות מעבד, 2.5 ימי מעבד). בסופו של דבר, הפתרון של החברה מהיר פי 23,000 מהמתחרים בשוק״.

פרט מעניין נוסף הוא שבין היתר הודות ליזם הסטארטאפ, מזאוי, נוצרה תוכנית חדשה של המדען הראשי המספקת מימון של 85% לתוכנית הפיתוח, במקום 50% כמקובל בתוכניות מדען אחרות. השינוי נועד להוות פתרון לבעיית היסוס המשקיעים מלהשקיע בחברות ערביות. היסוס שהכריח את מזאוי עצמו לממן את אופטימה עד עכשיו. מזאוי ביחד עם 2 יזמים אחרים בחממה העסקית בנצרת NBIC ומנהלה, פאדי סוידאן, יזמו את התוכנית באמצעות לובינג במשרד ראש הממשלה.

לאתר Optima

השדה המגנטי שמגן עלינו מהקרינה של השמש – מקור: Optima

התפתחות עולם הדיגיטל בשנים האחרונות הביאה עמה תחום מרתק (וצבעוני) במיוחד: הפסיכולוגיה של הצבעים. תחום זה התפתח בעקבות ההבנה שצבע הוא לא רק עניין של סגנון ונראות, אלא הוא מהווה מרכיב מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות של כל אחד ואחת.

אמנם גם בעבר ידע כל סטודיו לעיצוב כי מאחורי הצבעים השונים עומדים רעיונות, מסרים ואג'נדות שיווקיות, אך כיום ידוע עד כמה באמת רבה השפעתם: מחקרים מצאו כי תוך 90 שניות מרגע החשיפה למוצר חורצים הצרכנים את גורלו וקובעים למעשה אם ייתנו לו סיכוי ו-90%-62% מהשיפוט מבוסס על צבעו.

התפיסה המקובלת כיום היא שלצבע הלוגו שאנו בוחרים, לרקע של האתר או למראה של הברושור יש חשיבות עצומה, שכן הם משפיעים על המסר שברצוננו להעביר ועל נכונותם של הלקוחות להסכים אתו. הפסיכולוגיה של הצבעים טוענת למעשה כי כל צבע משפיע בצורה שונה על מוח האדם, ועל כן בתהליך מיתוג של העסק, בבניית אתר או בכל מהלך שיווקי יש להשקיע מחשבה ולהבין מהם הצבעים המתאימים.

חשיבות התאמת הצבע למוצר

ניקח לדוגמה את הצבע הצהוב. היום ידוע כי צבע זה מעניק לצופים בו תחושת חמימות ואופטימיות, ולכן הוא מתאים למותגים 'משפחתיים' או לכאלו המשדרים תקווה. הצבע האדום נחשב צבע מרענן, צעיר, מעורר התרגשות (לא בכדי הוא נבחר על ידי קוקה קולה), ואילו צבע כחול משדר לנו עוצמה, יציבות ואמון. ואם עכשיו אתם שוקלים להקים חוות בריאות וטבע, איזה צבע כדאי לכם לבחור? נכון מאוד – צבע ירוק משדר בריאות, התחדשות ושלווה, והוא יתאים לרוח המקום.

מכיוון שתחום זה אינו עוסק רק במה שגלוי לעין, אלא גם (ובעיקר) ב'מאחורי הקלעים' של עולם העיצוב, הוא מאגד בתוכו מספר רב של התמחויות ושל מומחים: פסיכולוגים, מעצבים גרפיים, מומחי UI ואנשי שיווק. השילוב ביניהם אמור, בסופו של יום, לענות על שאלה מרכזית אחת: כיצד יגיבו הצרכנים כשיראו צבע מסוים, וכיצד יגיבו למראה צבע אחר.

הפסיכולוגיה של הצבעים מביאה לידי ביטוי שלוש תובנות חשובות:

דינמיות בתמהיל הוויזואלי

תובנה חשובה ראשונה היא שצבע הוא לא דבר אבסולוטי. אמנם כל צבע משדר משהו אחר, אך השפעתו על האדם תלויה גם בחוויה האישית, ברקע וכיו"ב. החידוש הוא שלא כל צבע מתורגם באופן אוטומטי לתחושה מסוימת, ויש לחשוב בצורה מעמיקה אילו צבעים יתאימו לאילו קהלי יעד.

ולכן, אם בעבר התאפיינו כמעט כל אתרי האינטרנט בטקסטים בצבע שחור, ברקע לבן ובאזורי מסך אדומים המושכים את העין (כגון כפתור ההנעה לפעולה, טיזרים שיווקיים, באנרים וכיו"ב) – כיום, עם חדירת הפסיכולוגיה של הצבעים לעולם הדיגיטל, חל מעבר מהרגלי צבע קבועים לתמהיל ויזואלי המותאם לקהל היעד. על פי תפיסה זו הצבע יכול (וצריך) להשתנות בהתאם לאופי הפעילות, לקהל היעד, לפלטפורמה השיווקית וליעדי הארגון. התוצאה היא מגוון רחב יותר של צבעים ושילובים כגון אתרים בעלי רקע שאינו לבן או באנרים נטולי צבע אדום.

התאמה מגדרית

מה לעשות, קיימים אי אלו הבדלים בין גברים לנשים – ואחד מהם בא לידי ביטוי בהעדפות הצבע שלהם. לרוב נשים יעדיפו צבעים רכים יותר, ואילו גברים יעדיפו צבעים כהים המסמלים עוצמה וכוח. יתרה מזאת, גם בין גוונים שונים של אותו צבע ייתכן פער בהעדפה המגדרית.

ניקח לדוגמה את הצבע הסגול – צבע שנשים אוהבות וגברים אינם מתחברים אליו, כפי שניתן לראות בתרשים. אם אתם מתעתדים להקים חברה לטיולי שטח, תחום שנחשב 'גברי' ומחוספס, רצוי שהלוגו שלכם לא יהיה סגול. לעומת זאת, חנות לבגדי נשים שתעטר את קירותיה ואת הניירת השיווקית שלה בסגול מרוכך תקלע ככל הנראה לטעמן של מרבית הנשים.

בנקודה זו חשוב להבין: ברור שאי אפשר לקלוע לטעם של כולם. יש נשים שאוהבות טיולי שטח ומתעבות את הצבע הסגול, כשם שיש גברים שלובשים חולצות או עניבות סגולות. הרעיון הוא להתחשב במינו של הצרכן העיקרי, ואליו לכוון את התמהיל הוויזואלי.

ונקודה מעניינת נוספת: הצבע הכחול, כך עולה, פופולרי בקרב שני המינים, בעוד הצבע הכתום (המשדר אסרטיביות ואף מעט תוקפנות) אינו זוכה לאהדה רבה. חשבו על כך כשאתם הולכים לעצב את הלוגו הבא שלכם…

התאמת הצבע לרוח המותג

הצבע, כזכור, משפיע על הדרך שבה הצרכנים תופסים את ה'אישיות' של המותג. עם זאת, ההתרשמות הראשונית מהצבע ומהנראות היא רק השלב הראשון ביחסים בין הצרכן למותג. התמהיל הוויזואלי שנבחר חייב לבוא לידי ביטוי גם בהמשך הדרך ובשאר הערוצים השיווקיים, וכמובן להתאים לתרבות הארגונית ולאופי המותג – שאם לא כן, הצרכנים יזהו מהר מאוד שהצבע אינו מתאים ואינו מייצג.

לדוגמה, משרד עורכי דין אשר האתר שלו יציג רכיבים אדומים ישדר רוח נעורים ו'ראש צעיר' – וזה בסדר. אבל  אם האווירה הכללית במשרד תהיה מרובעת ומיושנת (כלומר הצבע שנבחר אינו מייצג את המשרד), הלקוחות יבחינו בכך, יספגו מסרים סותרים והאמון שלהם במשרד יפחת.

לסיכום

בין כל השיקולים שיש להביא בחשבון כשנכנסים לתהליך מיתוג, בין אם מדובר בארגון צעיר ובין אם בעסק ותיק, יש לבחון גם את ההיבט ה'צבעוני' ובכך להשפיע על סיכויי המותג לזכות באהדת קהל הצרכנים שלו ולהצליח בעולם העסקי.

קרדיט תמונה: colours via shutterstock

flickr, cc-by, Jerry Ferguson

"אולי אעשה קוד לבוש ניו יורק?" הצעתי באחת מישיבות המערכת בתקווה שאקבל כרטיס טיסה לכיוון אחד לעיר האהובה עליי בעולם. כשזה לא קרה נאלצתי לפנות לאלו שזוכים לכוס סטארבאקס על בסיס יומי ושופינג ללא גבולות בג'רזי גרדן.

צילום:

יניב ניסים, מנכ״ל

ספינת האם: Stylit, מנוע המלצות באופנה שלומד את הסטייל שלך וממליץ לך על תלבושות מהחנויות הכי IN.

תאג מי: #גיקאנדשיק #יזמות #אייפון #נטוורקינג

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "אותו סטייל כמו בתמונה, חולצת כפתורים מכנס וג׳קט".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: לינקדאין, "מכיר מלא אנשים ועושה הרבה חיבורים".

מתאים לי קפה עם: מריסה מאיירס.

הסיבה שעברתי לניו יורק: "ניו-יורק היא בירת האופנה, כל המותגים הגדולים יושבים פה וזה המקום המושלם להריץ ממנו סטארטאפ באופנה".

אוהב בניו יורק: "ההתרחשות. תמיד קורה פה משהו, הכל קרוב ונגיש, אלף אירועים לסטארטאפים, מסעדות ומקומות בילוי".

פחות אוהב בניו יורק: "החורף. ממש קר פה, יש מלא שלג וקפוא".

טיפ ליזם המתחיל בניו יורק: "יש פה רשת ממש חזקה של יזמים ישראלים, תיפגש/י איתם קודם והם יעזרו לך למצוא את המשקיעים/קשרים שאת/ה מחפש/ת".

אם אתם באים לבקר אותי – תביאו אתכם: "קפה שחור עלית או טסטר צוייס אדום".

כשאני בא לביקור בארץ אני לא שוכח להביא את: "בגדים ומתנות לאחיינים".

קוד פתוח:
נעליים – BED | STU.
מכנסיים – ZARA.
חולצה – Bloomingdales.

QA: לגזור - רק כי אני חייבת אז חסר לי שעון.
לשמור – הנעליים, בבקשה תגיד לי שאתה חורש עליהן כמו שמגיע להן.

צילום: Emma Cleary

נטשה נובה, Business Development

ספינת האם: Crush Mobile, מפתחת dating mobiel apps, אפליקציות ליצירת קשר והתכתבויות בין משתמשים שיש ביניהם קשר דמוגרפי.

תאג מי: #Filmmaking #Iphone #mykids #greenjuice #houseofcards # #SiliconAlley#

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "שמלת עור שחורה של Zar".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Jcrush.

מתאים לי קפה עם: סרגיי ברין.

הסיבה שעברתי לניו יורק: "מאז שגיליתי את העיר לראשונה בגיל 14, לגור בניו יורק הפך לחלום ובגיל 23 הייתי מספיק ברת מזל כדי להתקבל לתוכנית הקיץ של בית הספר Circle ולאחר שהתוכנית הסתיימה נשארתי".

אוהבת בניו יורק: "אנשים, האנרגיה של העיר וההרגשה שהכל אפשרי פה".

פחות אוהבת בניו יורק: "חורף והרכבת התחתית".

טיפ ליזם המתחיל בניו יורק: "תצא כמה שיותר מהמשרד ותופתע לגלות שהרבה מאוד אנשים מדהימים מוכנים לעזור לך להצליח".

אם אתם באים לבקר אותי – תביאו אתכם: "את הדברים שאני אוהבת אי אפשר להביא".

כשאני באה לביקור בארץ אני לא שוכחת להביא את: "הילדים שלי".

קוד פתוח:
ג'ינס – Levi’s.
בלייזר- Patrizia Pepe.
חולצה- Club Monaco.
נעליים- Sigerson Morrisson.

QA: לגזור – הג'ינס, רק בגלל הגזרה הנמוכה.
לשמור – הבלייזר, הטקסטורה שבתה את ליבי.

צילום: Jackie Ho

הדס קורן, מנהלת מוצר

ספינת האם: EyeView, מובילה את מהפיכת הפרסום הפרסונלי בוידאו, באמצעות פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת יצירת מאות אלפי סרטי פרסומת פרסונליים לכל קמפיין והגשת כל פרסומת לאדם המתאים על פי גילו, מינו, מיקומו הגיאוגרפי, תחומי העניין שלו והמוצרים אותם הוא מחפש.

תאג מי: #ambition #cool_products #fun #pilates #courage

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: "לבשתי את אותו הדבר רק בלי הצעיף ועם חולצה מכופתרת אלגנטית".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: אינסטגרם, "אני שומרת רגעים, חוויות ואנשים אהובים בצורה שבא לי ומשתדלת להסתכל על הכל בצורה חיובית".

מתאים לי קפה עם: שריל סנדברג, "נראה לי שיהיה מעניין".

הסיבה שעברתי לניו יורק: "עברנו לניו יורק כי הבנו שיש יתרון עסקי וקריאטיבי כאשר המוצר, הפיתוח וכו׳ נמצאים באותו מקום".

אוהבת בניו יורק: "את החוויות הבלתי פוסקות, את ההתפתחות העצמית, כמות האנשים שמכירים וההרגשה שהשמיים הם הגבול".

פחות אוהבת בניו יורק: "החורף ארוך וקר מדי (!) והעובדה שלוקח לפחות שעה ברכבת כדי להגיע לחוף הים הקרוב".

טיפ ליזם המתחיל בניו יורק: "לשמור על שקט נפשי, שיקול דעת ואופטימיות".

אם אתם באים לבקר אותי – תביאו אתכם: "אנרגיה לבילויים".

כשאני באה לביקור בארץ אני לא שוכחת להביא את: "בגדי הים".

קוד פתוח:

צעיף – חנות בזיכרון יעקב.
חולצה – Z-sport, חנות בשינקין בתל אביב.
מכנס – Urban Outfitters.
נעליים – Sam Edelman.

QA: לגזור - הלוק נטול תכשיטים, והחוסר מורגש.
לשמור - כל הפריטים קז'ואלים מחד אך טיימלס מאידך. אין ספק שתוכלי להרכיב איתם אינסוף אאוטפיטים וגם כאן השילוב שלהם מנצח.

צילום: אלון פינקלשטיין

אור קרמר, Director Sales Americas

ספינת האם: Kaltura, מספקת מערכות לניהול צפייה בוידאו במגוון תחומים רחב הכוללים את שוק הטלוויזיה, ההשכלה והתאגידים.

תאג מי: telaviv #passportplease#

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: חליפה ועניבה.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: YesGo.

מתאים לי קפה עם: ריצ’רד ברנסון, יזם ואיש עסקים בריטי.

הסיבה שעברתי לניו יורק: "עבדתי כשנתיים כמנהל מכירות בחברת Tvinci שנרכשה על ידי Kaltura במאי שנה שעברה. המוצר של Tvinci בשוק הטלוויזיה התווסף למערך המכירות המפותח של Kaltura בדרום וצפון אמריקה ועברתי לניו יורק על מנת לנהל את מכירות המוצר החדש עבור Kaltura באזור".

אוהב בניו יורק: "החורף את הקיץ ואת הסתיו. מינוס החורף".

פחות אוהב בניו יורק: "רכבת האקספרס שמודיעה לך שהיא כזו רק אחרי שהגעת לברוקלין".

טיפ ליזם המתחיל בניו יורק: "נסו לגייס עובדים צעירים. הרבה מהצעירים שפגשתי עברו לפה מהוואלי מה שמראה שניתן למשוך כישרון צעיר אך מנוסה מקליפורניה לטובת העיר הגדולה".

אם אתם באים לבקר אותי – תביאו אתכם: "מכונת כביסה".

כשאני בא לביקור בארץ אני לא שוכח להביא את: "הרפרנסים הניו יורקיים המתנשאים".

קוד פתוח:

נעליים- ASOS.
ג’ינס- ישן מהארון.
חולצה – Uniqlo.
ג’קט- Ted Baker.

QA: לגזור - הטקסטורה של הג'ינס פחות עובדת עם הבלייזר.
לשמור - הבלייזר, נצחי ומשדרג כל לוק.

עדי עזר, Customer Success Manager

ספינת האם: Remarkety, פלטפורמה ליצירת קמפיינים שיווקיים באימייל עבור חנויות מקוונות (eCommerce). השימוש ב-Remarkety נותן לעסקים קטנים ובינוניים את היתרון התחרותי שיש לשחקנים הגדולים בשוק ומאפשר לשלוח באימייל קמפיינים אוטומטיים מבוססי התנהגות לקוחות והיסטוריית רכישה.

תאג מי: #סטארטאפ #צילום #אוכל #חוויות #אמא

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: ג'ינס אפור, חולצה יפה וג'קט מחוייט.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Pinterest, "אוספת חוויות, רשמים, תמונות ומקומות".

מתאים לי קפה עם: אדם נוימן, "אני השגרירה הכי גדולה של WeWork פה בעיר".

הסיבה שעברתי לניו יורק: "הסטארטאפ של בעלי (CUPS) השיק פעילות בניו יורק לפני למעלה משנה והעתיק את מרכז הפעילות לפה".

אוהבת בניו יורק: "הזדמנויות, האווירה, המגוון ובעיקר את החברים שגיליתי פה".

פחות אוהבת בניו יורק: "הריחוק מהמשפחה והחברים שבבית והחורף הנוראי".

טיפ ליזם המתחיל בניו יורק: "להצטייד בהמון אורך רוח. התעשרות ברגע קורית אחת למיליון סטארטאפים, הרוב הגדול צריכים לעבוד קשה ולאורך זמן עד שמתחילים לראות את ההצלחה".

אם אתם באים לבקר אותי- תביאו אתכם: "ספרי ילדים בעברית".

כשאני באה לביקור בארץ אני לא שוכחת להביא את: "בגד ים, כמה אני מתגעגעת לחוף ים נורמלי".

קוד פתוח:

חולצה – Forever 21.
מכנס – H&M.
נעליים – American Apperal.

שרשרת – "אמא שלי קנתה לי מתנה במכירה של מעצבת".

QA: לגזור- הייתי מוסיפה כובע עגול. אקססורי שרק בערים כמו ניו יורק מוערך ומזכה את החובשת בתואר שיק.
לשמור- הנעליים כמובן.

צילום: עדי לם

מיכל זוז, Client service manager

ספינת האם: Adextent, שירות פרסום ושיווק לאתרי E-commerce המאפשר הצגת מוצרים רלוונטיים על בסיס התנהגות הלקוחות.

תאג מי: #חברים #עיצוב #אופנה #אהבה #חלומות גדולים #lifeinnyc

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "מכנסיים שחורים, חולצת ג'ינס וסוודר, כי היה מינוס 20 מעלות בחוץ".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Pinterest, "אני אוהבת את השילוב של השראה ואסתטיקה".

מתאים לי קפה עם: מריסה מאייר.

הסיבה שעברתי לניו יורק: "לימודי MBA של בעלי ב-NYU".

אוהבת בניו יורק: "את האפשרויות הבלתי מוגבלות, עיר שנושמת גיוון ומפגישה בין אנשים ותרבויות מכל העולם".

פחות אוהבת בניו יורק: "החורף הארוך את תחושת הניכור והריחוק".

טיפ ליזם המתחיל בניו יורק: "לנצל את ה-Networking שיש בעיר, להעז והכי חשוב לעצור להסתכל מסביב וליהנות".

אם אתם באים לבקר אותי- תביאו אתכם: "את האוכל של אמא שלי".

כשאני באה לביקור בארץ אני לא שוכחת להביא את: "עשרים קילו overweight בפינוקים".

קוד פתוח:

חולצה – בוטיק בברלין.
ג'קט – Pull and bear.
ג'ינס – Urban Outfitters.
נעליים – Gap.
עגילים – שוק וינטאג' בלונדון.

QA: לגזור - הקליפס על החולצה, יש לי עיניי נץ.
לשמור - החולצה והג'קט הורסים אבל בנפרד והעגילים הצמודים המקסימים.

>> למדורים נוספים של "קוד לבוש"

מאת יואב וילנר, מנכ"ל חברת Ranky, מנטור לסטארטאפים במיקרוסופט ובלוגר.

אני לא יכול שלא להרגיש ש"המתים המהלכים" היא סדרה הרבה יותר עמוקה ממה שאנשים חושבים. למעשה, אלו שעדיין סבורים שזו עוד סדרה של מוות-זוועה-צחוקים, גורמים לי לקוות שמישהו ינשך אותם במצח. ל"מתים המהלכים" יש מימד הרבה יותר פסיכולוגי ועמוק, ויש הרבה שיעורים לחיים ולקריירה שאפשר ללמוד מריק והחבורה שלו.

הנה 3 הלקחים הכי חשובים שאפשר להסיק מצפייה בכל 5 העונות ברצף. כן, יש כאן המון ספוילרים, ולא – הקראש הגברי שלי על דאריל דיקסון לא אומר דבר על ההעדפות שלי.

1. בלי יעד מוגדר – אין הצלחה

משקיעים לרוב שואלים סטרטאפים צעירים שאלה מאוד מאוד קשה שעלולה לשבור את העסקה: מהי המטרה הסופית של הסטארטאפ? הם לא רוצים לשמוע "אקזיט" כי זה לא יעד אמיתי, ובין כה וכה 95 אחוזים מהסטארטאפים לא יגיעו אליו. הם גם לא רוצים לשמוע "לשנות את העולם" כי זה מעורפל וקלישאתי.

משקיעים מחפשים וויז'ן ברור ומוחלט, שיכתיב את המסלול של הסטארטאפ וינחה את הצוות שלו לאורך הדרך. ראיון שערכתי עם 3 המשקיעים הבולטים בארץ למגזין פורבס ממחיש את העובדה הזו. ב"מתים המהלכים", החבורה מורכבת מאנשים מאוד חכמים אך ללא כל מטרה. בדיוק כמו היעד המעורפל "שיקנו אותנו", אצלם היעד הוא "לחיות" בעולם שאחרי אפוקליפסת זומבים, שזו כמובן לא מטרה מוגדרת – ולכן הם פשוט הולכים מפרק לפרק בפריפריה של ארה"ב והורגים\נהרגים על ידי המתים.

אחת הפעמים היחידות שהחבורה הציבה לעצמה מטרה, הייתה לכבוש את הכלא הנטוש בעונה 4. היעד המוצלח מומש והעניק להם תקופה של רווחה ומנוחה (כמובן, עד שראשים חזרו להתעופף באוויר).

2. להעלים סיכונים מבפנים

אחת הסצינות הכי מרגשות בסדרה היא זו שבה ריק מסלק מהחבורה את קרול האהובה, עם אזהרה שלא תעז לחזור, אחרי שזו בלית ברירה רצחה שניים מהצד הטוב שהיו עלולים להפיץ שפעת קטלנית ברחבי הבסיס שלהם.

כמנהיג החבורה, ריק עשה החלטה קשה אך מהירה, כי הוא זיהה שהיא נהייתה כה חסרת לב ששום דבר לא יימנע ממנה לרצוח עוד אנשים מהחבורה במידה ותראה בהם סוג של איום.

בסטארטאפים ובעסקים בכלל, החלק הכי קשה הוא לסלק או לפטר אנשים שקרובים אלינו לאחר שמזהים כי לא יהיו טובים לעסק בעתיד. לא חשוב כמה הגונים אתם, לא תצליחו לעשות זאת בלי לפגוע בהם – אבל אין ספק שעובד שיכול להזיק לחברה בטווח הארוך הוא סיכון שצריך לסלק.

3. לבטוח במתחרים יכול להוביל לאסון

תעשיית הסטארטאפים העולמית בנויה בעיקר מאנשים צעירים, כריזמטיים וחכמים. שלא כמו בתעשיות ישנות יותר, אפשר למצוא בקלות סטארטאפיסטים בעלי מוצרים מתחרים כביכול, מבלים ביחד בפאב או מבקרים במשרדים אחד של השני.

דבר אחד שלמדתי מ-6 שנים בתעשיית הסטארטאפים היא שאסור לחשוף אפילו קמצוץ של מידע בפני אנשים שעלולים להיות קשורים למתחרים שלכם, גם אם נדמה שנועדתם להיות חברים הכי טובים. מובן שישנם אנשים עם כוונות טובות בלבד וכאלו שמאמינים בקארמה – לצערנו הם לא רוב האנשים.

ב"מתים המהלכים", המושל וקהילת וודברי היוו למעשה מתחרים של ריק והחבורה. הם התחרו על אותם שטחי מחייה, משאבים ואוויר חופשי לנשימה. ברגע שאנדריאה מחבורת ריק עברה לצד של וודברי, ממניעים טהורים כביכול, היא חשפה כל כך הרבה סודות ובסופו של דבר גרמה למותם של רוב האנשים שאהבה. באופן אישי, עוד לא התגברתי על עריפת הראש של הרשל.

הטור פורסם לראשונה באנגלית במגזין Entrepreneur.