צילום: גיקטיים

בעודי נכנסת לבניין ברחוב שוקן בתל אביב, אני תוהה איך יראה הסטודיו של חברת המשחקים התוססת. כבר מהכניסה אני מתחילה להבין שלא מדובר במשרדים שגרתיים, דלת הזכוכית זכתה לטוויסט גרפיטי כיפי שמעלה חיוך על פניי, שעתיד להתרחב לאחר שאפתח את הדלת הראשית למשרדים.

צילום: גיקטיים

המשרדים שטופי האור של Jelly Button Games יושבים בתוך חלל עצום של חצי קומה בבניין, אותו הם חולקים עם "חמוצים", חברת עיצוב אינטרקטיבית שהוקמה על ידי המייסדים של Jelly Button, טרם הקימו את חברת המשחקים. העיצוב שנעשה מעביר בדיוק את רוח החברה: סופר-מגניב.

צילום: גיקטיים

אבל לפני שנמשיך למשרדים עצמם נספר שחברת Jelly Button Games היא חברת משחקים למובייל המונה כ-26 עובדים ועד כה עברה סבב גיוס אחד בגובה 1.5 מיליון דולר שהובל על ידי קיידן ומשקיעים פרטיים נוספים. החברה נוסדה בשנת 2011 על ידי חמישה שותפים: מוטי נובו, אלון לב, רון רג׳ואן רון סרנגה ומור שני. המוצר שלה הוא ה-Pirate Kings שזכה למעלה מ-20 מיליון הורדות וכיום הם עובדים על הרחבת השווקים והפלטפורומות שלו לצד הוצאת משחק מוצלח נוסף עד סוף השנה. החזון של החברה הינו יצירת משחקי Mingle Play מקוריים עם רמת הפקה גבוהה מאוד בסביבת In-house production.

צילום: גיקטיים

הסטודיו של רואי דוד לקח חלק וסייע בתהליך השיפוץ ובלוחות הזמנים הלא הגיוניים שהציבו בחברה למשרדים החדשים (כן, הם עברו לשם ממש לא מזמן). הרעיון שעמד מאחורי העיצוב היה צריך להתאים למילות המפתח שבחרה החברה: קומיוניקצייה, מינגלינג, קריאייטיב, שקיפות, עבודת צוות והרבה כיף ושמחה.

מתוך ההשקפה גזרו את הרעיון הכללי ליצור חלל פתוח שמחולק לשלושה אזורים:

• אזורי העבודה, שנמצאים בקצוות ומאפשרות מקום עבודה שקט עם כמה שיותר פרטיות.
• אזור קולברציה שכולל חדרי ישיבות ופינות ישיבה.
• ובמרכז החלל, המטבח הפתוח עם שולחן אבירים ובר, חלל הרצאות וספייס עם מקרן למיטאפים ו-Happy Hours.

צילום: גיקטיים, אמן: ELNA

פינת הישיבה

צילום: גיקטיים אמן: UNTAY

חללי עבודה

צילום: גיקטיים

המטבח

צילום: גיקטיים

החלל הפופולארי הוא חלל הגיימינג. בחברה טוענים שזה לא בגלל הסיבות הברורות אלא בשל תחושת החמימות והשקט שהפך אותו להיות מקום מועדף לראיונות עבודה.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

אזור המטבח כמובן נתפס כאזור השווה של המשרד, ובו מתכנסים כולם בשעות הצהריים כדי לאכול ולנהל ויכוחים סוערים על הדברים הכי קטנים בחייהם.

צילום: גיקטיים

עושה חשק לאכול

צילום: גיקטיים

ולא עלינו, לבשל

צילום: גיקטיים

אני חייבת לציין כי הקדמתי והגעתי למשרדים לפני סיום השיפוצים ובזמן שעדיין נעשים טאצ'ים אחרונים, מה שאומר שזה אמור להיות אפילו יותר מרשים ממה שאתם רואים. זוכרים את הירקת מתחילת הכתבה?

צילום: גיקטיים

אם אתם חייבים פירוט לגבי מה שעוד נשאר לחבר'ה לעשות הם יספרו שהם עוד צריכים להביא צמחייה, מקרן עם ישיבה אלטרנטיבית, וילונות, תאי בוטים פרטיים, ריהוט חוץ, פתרונות אקוסטיקה, תמונות וכדאי שנעצור פה. מה זה? מה אמרתם? פרפקציוניזם?

צילום: גיקטיים

חשיבה עד הפרטים הקטנים וסיבה להסתכל למעלה במהלך היום

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

כחלק מערכי החברה של קריאטיב וארט, הוחלט להביא אנשים שיביאו השראה לחיי היום יום. כחובבי אומנות עכשווית הוזמנו אמני רחוב מוערכים להגיע ולצייר על העמודים השונים בחלל. בין האמנים שציירו אפשר למצוא את Dioz , Elna , Untay , Gab ויש כוונה להוסיף עוד כמה בעתיד.

צילום: גיקטיים, אמן: ELNA

צילום: גיקטיים, אמן: Dioz

פינת "חילוץ שרירים" (ע"ע סנוקר)

צילום: גיקטיים

צבעוניות אינסופית

צילום: גיקטיים

מיאו חתולה

צילום: גיקטיים

עשיתם לי קריבינג

צילום: גיקטיים

עולם שכולו טוב

צילום: גיקטיים

הייתי צריכה לקחת כמזכרת הביתה

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

מי ברי המזל שיושבים בחלל היצירתי? תכירו:

המייסדים (משמאל לימין) – רון רגואן, 31, Co-founder and CTO
אלון לב, 31, Co-founder and VP Product
רון סרנגה, 31, Co-founder and Co-CEO
מוטי נובו, 31, Co-founder and Creative director
מור שני, 31, Co-founder and Co-CEO

צילום: Jelly Button

ישיבת עבודה במרפסת וגם סיבה לתפוס קצת שמש –

(מצד ימין) אינה רובינסקי, 28, מעצבת designer (עליונה) ופולינה אלהרר, 29, ארט דירקטור Art director (תחתונה)
(מצד שמאל) דביר דהאן, 28, מעצב designer (עליון) ומיה חופרי, 32, מנהלת מוצר Product manager (תחתונה)

צילום: גיקטיים

ככה יעשה לצלמת שמפריעה באמצע שיחת עבודה –

מור שני (שמאלי) ורועי רחמים, 27, Art Director של "חמוצים" (ימני)

צילום: גיקטיים

לשאלת השדרוג סיפרו מהחברה כי אין באמת מה, מאחר והם רק עברו משרדים. אבל הם ציינו שהם מאוד מתרגשים מתהליך הגדילה ולמרות האתגרים בעיצוב המשרדים היה שווה כל רגע.

צילום: גיקטיים

לסיום הוחלט לפרגן למשרדים של Yotpo ובחו"ל ישמחו לעשות לייק ל-IDEO / Superheroes.

צילום: גיקטיים

>> למשרדים שווים נוספים

פרופסור אריאלי. מקור: cc-by-PopTech, wikimedia

מעניין מה חושב פרופסור דן אריאלי על החלטת הרכישה האחרונה שקיבלה גוגל?… ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי רכשה את הסטארטאפ Timeful שמפתח אפליקציית ניהול משימות וזמן. בראש הסטארטאפ עמדו היזמים דן אריאלי, פרופסור לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת Duke ופרופסור יואב שוהם, שמחקריו עוסקים בבינה מלאכותית, מערכות מרובות סוכנים ותורת המשחקים, ומאחוריו רקורד יזמות מרשים עם 2 אקזיטים. השניים חברו ליזם האמריקאי ג'ייקוב בנק.

ניהול זמן שמתבסס על דפוסי ההתנהגות שלנו

המטרה העיקרית העומדת מאחורי האפליקציה היא לעזור למשתמשים להגן על המשאב החשוב ביותר שלהם: הזמן. היא עושה זאת באמצעות מתן עזרה בכל הנוגע לניהול הזמן בצורה חכמה יותר. האפליקציה מאפשרת למשתמשים להשלים יותר משימות במהלך היום ולהימנע מאחד המנהגים המגונים ביותר שלנו: דחיינות, הגורמת לנו להעדיף משימה פחות חשובה אך יותר מהנה על פני המשימות שצריכים לבצע.

האפליקציה לומדת את העדפות המשתמש, מתעדכנת לבד מתי נוצר זמן פנוי וממליצה על לוחות זמנים. היא גם כוללת סיווג של משימות שנע בין משימות חד-פעמיות, לפרויקט מתמשך ללא מסגרת זמן וכלה באירועים דוגמת פגישות, ארוחות צהריים וכו. האפליקציה מסתנכרנת עם כל שירותי לוח השנה הפופולאריים ביותר ביניהם אלו של אפל, גוגל ומיקרוסופט, וגם אחרי שתצטרף כאחת ממשפחת האפליקציות של Google Apps, היא תמשיך לתמוך בפלטפורמות אלו. קיימות אפליקציות רבות שמתיימרות להציע ניהול זמן יעיל ביניהן Any.Do הישראלית, Wunderlist, TODOIST ועוד.

בתגובה לרכישה, מסר אלכס גאוולי, מנהל מוצר בג'ימייל: "הצוות של Timeful בנה מערכת מרשימה שעוזרת לך לנהל את החיים, תוך כדי הבנה של סדר היום המנהגים והצרכים שלך. אתם יכולים להגיד ל-Timeful שאתם רוצים להתאמן 3 פעמים בשבוע או שאתם צריכים להתקשר לבנק עד יום שליש הבא והמערכת שלהם תוודא שתעשו את זה". גאוולי הוסיף: "אנחנו נרגשים מהדרכים החדשות שבה נוכל לשלב את Timeful במוצרים כמו Inbox, לוח השנה ועוד. זה יאפשר לנו לפנות לכם זמן, ולכם להתמקד בלהיות יצירתי, לעשות כיף ולבלות זמן עם אנשים שחשובים לכם".

הסטארטאפ הצעיר הוקם ב-2014 והספיק מאז לגייס 7 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו קרנות Khosla Ventures ו-Kleiner Perkins Caufield & Byers, כשבין המשקיעים הנוספים גם קרן ההשקעות של אשטון קוצ'ר, A-Grade, קרן Pitango, והקרנות Greylock ו-Data Collective.

צפו: מה עושה Timeful

מושפעת מ"משחקי הכס", גם אני יצאתי לכבוש את ממלכת הצפון. מדור ראשון שמוקדש לחיפה והפעם על הפרק סטארטאפי "הנמל 28", מרכז יזמות עירוני ליזמים צעירים חיפאיים המציע מרחבי עבודה משתנים, סדנאות מקצועיות, הרצאות, מיטאפים ואקסלרטור חברתי המופעל על ידי פרזנטנס.

המתחם מופעל על ידי עיריית חיפה כחלק ממגון של מרכזי שירות חדשים לצעירים הכוללים מתחם להורים צעירים, מתחם לסטודנטים, מתחם לפיתוח קריירה לצעירים ובקרוב גם האב חדש שישרת את מאות היזמים החיפאים. עם כזאת אופטימיות אני אוהבת להתחיל מדור, לא מתחייבת על ההמשך.

צילום: גיקטיים

רותם שור (שמאלי), CTO

ספינת האם: Medisafe, "עוזרת לאנשים לנהל את צריכת התרופות בצורה חכמה".

תאג מי: #מוסיקה #ריצה #יצירה #אנשים #PASSION

לפגישת משקיעים האחרונה שלי לבשתי: "לפני 3 שנים? מי זוכר?".

מתאים לי קפה עם: טים קוק.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: TRELLO.

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "זה כנראה הולך להיות השעון החדש".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "טיול אחרי צבא".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "נושם לרווחה".

משחק האסוציאציות:

פייסבוק – "משעמם וממכר".
ECOMMERCE – "נעלי ריצה".
סייבר – "לא ישן בלילה".

קוד פתוח:
נעליים – SKECHERS, מארה"ב.
ג’ינס – Levis.
חולצה – גולף.

QA: לגזור – משהו בגזרה של החולצה לא מסתדר לי וחבל כי יש בה פונטציאל.
לשמור – הצבע של החולצה והגזרה של הג'ינס.

מריה גורדובר (ימנית), ראש צוות QA

ספינת האם: Medisafe, "עוזרת לאנשים לנהל את צריכת התרופות בצורה חכמה".

תאג מי: #ריקוד #שמחה #אנרגיה #רעש #מדיסייף

לפגישת משקיעים האחרונה שלי לבשתי: "חצאית וחולצה מכופרת".

מתאים לי קפה עם: מארק צוקרברג.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: "רק מדיסייף".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "Power Bank".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "סניטי צ'ק".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "מטעינה ב-POWER BANK הורוד שלי".

משחק האסוציאציות:

פייסבוק – "שיתוף".
ECOMMERCE – "עלי אקספרס".
סייבר – "מה אני אמורה להגיד על זה?"

קוד פתוח:
חולצה  – קסטרו.
מכנסיים – PULL AND BEAR.
נעליים – אלדו.

QA: לגזור – הייתי מחליפה לנעליים עם פלטפורמת קש, שהיו משתלבות כאן נהדר.
לשמור – הסטייל הרומנטי.

צילום: גיקטיים

ויטלי גוטקוביץ', מייסד-שותף ומנכ"ל

ספינת האם: HugHeart, מפתחת מכשיר הדמיה מציל חיים וחוסך עלויות לניתוחי לב.

תאג מי: #תמידעםחיוך #טבעונות #אורבניסט #רקדןמדהים

לפגישת משקיעים האחרונה שלי לבשתי: "ג'ינס ליוויס 501, חולצת משבצות בהירה של Celio, עם נעלי עור טבעוניות".

מתאים לי קפה עם: ד"ר שמעון אקהויז, "יש לי הרבה רעיונות טובים בשבילו".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Moovit, "כי מכוניות מזהמות ואף פעם אין חניה".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "צמיד כושר Jawbone Up, הצמיד התקלקל כששטפתי את האוטו".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "מקים חוות שחרור לבעלי חיים".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "שולף ספר קומיקס טוב".

משחק האסוציאציות:

פייסבוק – "אירועים".
ECOMMERCE – "למצוא מחט לפטיפון שלי באיביי".
סייבר – "ריאליטי".

קוד פתוח:
חולצת פולו – Calvin Klein.
ג'ינס – Pull&Bear.
נעליים – SeaVees מ-Originals.
צמיד כושר – Fitbit Flex.

QA: לגזור- הג'ינס. תפרגן לעצמך במידה פחות או לפחות בגזרה צמודה יותר.
לשמור- חולצת פסים עבים, עדינה אך אלגנטית.

אליאס ואב הטיפוס. צילום: גיקטיים

אליאס שמילוב, הוגה הרעיון, המייסד והמנהל הטכני

ספינת האם: Intactio, "בעזרת Intactio ילדים לומדים מתמטיקה של החיים תוך כדי שהם משחקים במשחקים שהם אוהבים".

תאג מי: #ילדים #EdTech #מדע בדיוני זה כאן #העולם האמיתי #טיולים

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "בערך כמו שאני לבוש כאן. גם אב הטיפוס שלי היה לבוש כך. נכון שהטיפוס הזה נראה כמו ילד, אבל זה עדיין אב הטיפוס".

מתאים לי קפה עם: "מי שלא מפחד מדברים חדשים באמת".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: "לא חושב שיכולתי להעביר את החיים שלי בתוך מכשיר טלפון".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "האמת שאני ממש לא איש של גאדג'טים".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "מתחיל פרוייקט חדש. רעיונות מצטופפים אצלי בראש".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "הסוללה שלי נטענת מעצמה. צריך רק לתת לזמן לעשות את שלו".

משחק האסוציאציות:

פייסבוק – "ממשק לא מובן".
"ECOMMERCE – "EMONEY.
סייבר – "רובוטים".

קוד פתוח:
מכנסיים – Castro, "יש להם דגם ממש מוצלח".
נעליים – Rado, "מחנות בקניון חיפה, עשיתי סיבוב גדול עד שמצאתי נעליים שיושבות כל כך טוב על הרגל".
חולצה – "לא זוכר. מצאתי אותה איכשהו בארון, אך אין לי שמץ של מוסג איך היא הגיע לשם".
ביגוד של אב הטיפוס:
מעיל – שילב.
כובע – Springfield.

QA: לגזור - הגזרה של החולצה רחבה מדי ואני חושבת שפסים בצבעים אחרים היו מכניסים חיים ללוק.
לשמור - הג'ינס, הגוון והגזרה טובים, המכפלת פחות.

צילום: גיקטיים

אירה בלכמן (ימנית), CMO

ספינת האם: LabSuit, אתר שמחבר בין חוקרים ומעבדות ומשמש כ-markrtplace לחומרים.

תאג מי: #אנשים #טיולים #אוכל #ספרים #גיקים

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "שמלה שחורה פשוטה ואלגנטית, עם נעלי סירה אדומות".

מתאים לי קפה עם: שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק.

אם היית אפליקציה, הייתי: Shazam, "פשוטה, כיפית ואי אפשר בלעדיה".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "לא קונה גאדג'טים מיותרים, אבל לאחרונה קיבלתי מפריד חלמונים מעוצב".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "מכבה את הטלפון ויוצאת לסוף שבוע ארוך במדבר".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "נחה, נהנית מהשקט ודקה אחרי רצה לחפש מטען".

משחק האסוציאציות:

פייסבוק – "חברים".
ECOMMERCE – "הסטארטאפ Labsuit".
סייבר- "24/7".

קוד פתוח:

חולצה ובלייזר – "תמנון".
ג'ינס – "קסטרו".
נעליים – "טו גו".

QA: לגזור- הג'ינס והחגורה. השפשופים פחות מתאימים לטוטאל לוק.
לשמור-  החולצה, הבלייזר ומשקפי הראייה. שילוב קטלני.

אלכס דומשק, CEO

ספינת האם: LabSuit, אתר שמחבר בין חוקרים ומעבדות ומשמש כ-markrtplace לחומרים.

תאג מי: #משפחה #אגרוף #קאמפינג #startups #טכנולוגיה

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: חולצה מכופתרת וג'ינס.

מתאים לי קפה עם: "אלון מאסק, מתאים לי לספוג השראה מהאדם שמכוון הכי גבוה (תרתי משמע)".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Mailchimp, "כך הייתי יודע על כל אחד ואחד ממשתמשינו".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "מצלמה לרכב שיותר משנה מצלמת את תא הכפפות מבפנים".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "לוקח את המשפחה לטיול אקזוטי סביב העולם".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "מחבר את הסלולארי ישירות למחשב, אין מצב שאני בלי סוללה".

משחק האסוציאציות:

פייסבוק- "קשרים".
ECOMMERCE- "הסטארטאפ Labsuit".
סייבר- "future".

קוד פתוח:
ג'ינס וחולצה – Zip.
נעליים – Timberland.

QA: לגזור - הנעליים, מרגיש לי כאילו יצאת לטרק.
לשמור - כל שאר הלוק בול. וזו חתיכת מחמאה ממני.

מקור: יח"צ

לפני כשנה, הפתיעה חברת הסטארטאפ הישראלית, StoreDot, כאשר הציגה טכנולוגיה שמאפשרת לטעון מכשירי סמארטפון תוך 30 שניות. עתה מאיימת החברה לזעזע את שוק כלי הרכב החשמליים עם טעינה שאורכת 5 דקות בלבד.

טעינת רכב חשמלי בדקות, במקום שעות

בכנס ThinkNext שנערך היום (ג') בתל אביב תודיע החברה שתוך שנה בדיוק מהיום, היא תציג את טכנולוגיית הטעינה האולטרה-מהירה שלה, שתאפשר טעינה מלאה של סוללה של רכב חשמלי ב-5 דקות בלבד. לצורך זה, פיתחה החברה מערכת שמורכבת מ-7,000 תאים, שניתנים לטעינה מהירה. לשם השוואה, 5 דקות טעינה כיום יספיקו לכם ל-8 ק"מ נסיעה בלבד ב-Tesla, המכונית החשמלית של אילון מאסק.

בפועל, החברה עומדת מאחורי ייצור Nanodots, מיכלים בקנה מידה אטומי המסוגלים להחזיק מידע ולהתחבר ליצירת מבנים גדולים יותר, שהודות לגודלם הקטן יכולים להגדיל את יכולת הקיבול של האלקטרודה ואת ביצועי האלקטרולייט, הפועל כמוליך חשמלי. התוצאה הסופית היא הטענת הסוללה בתוך זמן קצר במיוחד. מאחורי הקלעים, ה-Nanodots סונתזו למולקולות פפטיד ביו-אורגניות, המסוגלות לשנות את היכולות של המכשירים הסלולריים. ה-Nanodots עשויות מאותם פפטידים, שהינם שרשראות קצרות של חומצות אמינו, אבני הבניין של החלבונים ותהליך הייצור שלהן זמין בעלות נמוכה יחסית, שכן נוצרות ממקור טבעי ומנצלות את המנגנון הביולוגי הבסיסי שלהן, של הרכבה עצמית. למעשה, הן יכולות להיות עשויות ממגוון רחב של חומרי גלם ביו-אורגניים הזמינים לשימוש.

ד"ר דורון מאירסדורף, מנכ"ל StoreDot, מסר בתגובה: "StoreDot רוצה להתרחב לתוך שוק המכוניות החשמליות, ולהיות המובילה במירוץ אחרי הסוללה שנטענת מהר. צעד זה הוא חלק מהמהלך שלנו למסחור של הטכנולוגיה פורצת הדרך שלנו, שתוכל לשנות את החיים הן למשתמשי סמארטפונים והן לנהגים". במקביל להכרזה על הסוללה החדשה לכלי הרכב החשמליים, הודיעה החברה גם על פתיחה של מרכז פיתוח חדש בהרצליה, שכולל מעבדת כימיה אורגנית, מעבדת סוללות וקו ייצור חדש.

מאז הקמתה ב-2012, גייסה StoreDot כ-58 מיליון דולר, כשבין המשקיעים בה ניתן למנות את Samsung Ventures, קרן Millhouse של המיליארדר רומן אברמוביץ' וקרן Singulariteam של משה חוגג. StoreDot היתה בין הזוכים בפרסי ה-GeekAwards 2014.

וידאו: 5 דקות טעינה למכונית החשמלית

מקור: Medi Tate

חברת Medi Tate הישראלית, המפתחת מוצרים לטיפול במחלות של השופכה והערמונית, הודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס בסך 2 מיליון דולר בהובלת חברת ההשקעות קסניה ונצ׳ר קפיטל ומשקיעים פרטיים קיימים וחדשים ששמם טרם נחשף.

Medi Tate מציעה פתרון ייחודי לחולים ואורולוגים, המניב תוצאות דומות לזה של ניתוח, זאת באמצעות הליך פולשני אך פשוט וקצר יחסית ללא חיתוך, כדורי הרגעה, אשפוז או תופעות לוואי למיניהן. המוצר שפיתחה החברה הישראלית הינו שתל זעיר פולשני לטיפול בערמונית שפירה מוגדלת, ממנה סובלים 20%-50% מהגברים בגילאי 65 ומעלה.

חמסה חמסה חמסה

מוצר הדגל של Medi Tate הוא iTIND 555, המיועד לטיפול בחולים הסובלים מערמונית שפירה מוגדלת (benign prostate hyperplasia, BPH). המכשיר החדשני מאפשר עיצוב מחדש של השופכה בהליך פשוט וללא דימומים. ביצועיו של הפיתוח מובילים לתוצאות של ניתוח לכל דבר, רק ללא ההליך המסורבל.

ההשתלה אורכת כחמש דקות ומתנהלת באמצעות הרדמה מקומית וללא כל דימום. ההחלמה עצמה נמשכת חמישה ימים, אם כי באופן מיידי ההקלה מורגשת והכאבים נעלמים. בתום 5 ימים, יש להסיר את השתל, הליך שגם הוא אורך כחמש דקות, ומשם יש להניח נובע שמו של הפיתוח, שכבר קיבל אישור CE לשיווק ושימוש באירופה.

ענת סגל, מנכ"לית קסניה אמר כי "אנו שמחים על השלמת גיוס משמעותי במדי-טייט. מוצרי החברה, שהציגה תוצאות טובות בניסויים קליניים, פונים לשוק בהיקף של 1 מיליארד דולר באירופה לבדה. המוצר של מדי-טייט מטפל בערמונית שפירה מוגדלת באמצעות מכשיר רפואי חדשני, ובפרוצדורה זעיר פולשנית האורכת מספר דקות בלבד. מעבר להיותו בעל תועלת קלינית מוכחת, המוצר פשוט ונוח לשימוש בידי רופאים ועדיף על הטיפולים הקיימים, בין אם מדובר בתרופות ובין אם מדובר בפרוצדורה ניתוחית יקרה ואגרסיבית למטופל.

החברה הוקמה בשנת 2007 על ידי היזם עדו קילמניק ופרופסור רמי בירן וסך הכל גייסה עד כה כ-6 מיליון דולר מקרן קסניה, משקיעים פרטיים ומשקיע מסין. משרדי החברה ממוקמים באור עקיבא, שם מועסקים כ-10 עובדים.

מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל יפתח הערב בשעה 18:00 את חגיגת הטכנולוגיה השנתית Think Next 2015 שתתקיים זו הפעם השביעית. באירוע, שיתקיים בהיכל הספורט העירוני החדש (גני התערוכה) צפויים להשתתף כ-1,500 מוזמנים מתעשיית היי-טק, מפתחים, מנהלי פיתוח, טכנולוגים ראשיים, יזמים וחברות סטארטאפ, קרנות הון סיכון, סטודנטים וחוקרים מהאקדמיה ועוד.

האירוע, שייערך בשיתוף עם מיקרוסופט ונצ'רס, יעמוד בסימן ׳יצירתיות בטכנולוגיה – ללא גבולות' והוא יפגין את יכולותיה המיוחדות של התעשייה הישראלית להמשיך לפרוץ גבולות באמצעות יצירתיות וחדשנות. במסגרת זו נותן האירוע במה לחברות סטארטאפ צעירות לחשוף את מוצריהן בפני בכירי מיקרוסופט העולמית ובפני ראשי תעשיית ההיי-טק הישראלית.

צפו בשידור החי מ-ThinkNext 2015

מקור: צילום מסך

פרסום מודעות, אינסוף בירורים, חיפושים אחר המלצות ואיתור מועמדים עם ניסיון רלוונטי – אף פעם לא קל לבחור את המתכנת המתאים ביותר לפרויקט. CodersClan הוא סטארטאפ ישראלי שמנסה להקל על כל התהליך ומציע לשם כך marketplace של מתכנתים, שמאפשר לכם לבחור מתכנתים באותה קלות שאתם בוחרים דירה ב-Airbnb. עתה מודיע הסטארטאפ על גיוס של 820 אלף דולר.

אלפי מתכנתים מכל העולם

האתר פונה למנהלי מוצר, מנהלי פרויקטים, מנהלי פיתוח ויזמים שצריכים מתכנת. כל שעליהם לעשות הוא ליצור באתר את הפרויקט ולתאר בקצרה את המהות שלו – כולל פרטים רלוונטיים כמו פלטפורמות ותאריך יעד; לאחר מכן, מקבלים כל המתכנתים הרלוונטיים התראות, ומי שהמערכת מאתרת כמתאים ופנוי יוצר איתם קשר. לאחר צ'ט פרטי, המתכנת יתחיל את העבודה וכעבור הזמן שנקבע, הוא יעביר את הקוד. המערכת של CodersClan מתממשקת ישירות למערכות ניהול פרויקטים (כמו Jira, Asana ו-Trello) ומבצעת פיצול חכם למשימות הקוד המאפשר עבודה מקבילית. כדי שמזמין הפרויקט יידע בדיוק מה הוא מקבל, הוא יכול לראות את הקוד במלואו עוד לפני התשלום, ובמידה והוא לא מרוצה, כספו מוחזר לו.

באתר רשומים אלפי מתכנתים מכל העולם, כשהמערכת של האתר מדרגת אותם בין השאר על סמך הפידבקים שלהם ודירוג ה-Stack Overflow שלהם. ניתן להזמין משימות בודדות כמו למשל הוספת פיצ'ר מסויים לאתר, תיקון באגים, שילוב API מסויים וכו; משימות מרובות – כלומר, מספר משימות באותו הנושא כמו אופטימיזציה של SQL, שיפורי UI; ופרויקט מלא – כלומר, תכנות אתר חדש מהתחלה, יצירת אפליקציית ווב או מובייל מהתחלה, יצירת תוכנה ייעודית לארגון וכו. בנוסף, מציע האתר משימות רגילות ומשימות פרימיום, כשההבדל הוא שבפרימיום, אתם בוחרים את המתכנת מתוך פאנל שהמערכת מציעה.

CodersClan, עליו כתבנו כבר בעבר, הוקם על ידי דרור כהן ואורי עזרא, מתכנתים בעצמם, שזיהו את הצורך והחליטו לפתח את הפתרון. מאז הקמתו ב-2013, גייס הסטארטאפ סבב Seed ממשקיעים פרטיים כמו עדו יבלונקה, גיורא קפלן, לירון שפירא, וכן מקרנות כמו CrunchFund, Kima Ventures ו-Entree Capital. כבוגר חממת UpWest Labs נהנה הסטארטאפ גם מהשקעה של 20 אלף דולר של החממה. בגיוס האחרון השתתפו גם משקיעים קיימים, אליהם הצטרפו Quixey, The Junction ו-ClarityRay.

מקור: Borderfree Twitter

Borderfree הישראלית, המספקת פתרונות מסחר אלקטרוני חוצי גבולות, נרכשה על ידי תאגיד Pitney Bowes האמריקאי תמורת 450 מיליון דולר, שהם יותר מפי 2 משוויה של החברה. פתרונותיה של החברה פעילים כיום בלמעלה מ-150 אתרי מסחר מקוון, ביותר מ-100 מדינות, ותומכת ביותר מ-60 מטבעות שונים ביניהם, J.Crew, Macy’s, Neiman Marcus, Under Armour, Warby Parker,  Williams-Sonoma ועוד.

החברה הרוכשת, המתמחה בשילוחים ומסחר מקוון, מבקשת לשלם כ-14 דולר למניה, מה שמשקף ל-Borderfree ערך של 450 מליון דולר, ופרמיה של 120% על מחיר המניה הממוצע בשבוע האחרון. המרוויחה הגדולה מהעסקה היא פיטנגו, בעלת 26% בעלות בחברה, מה שצפוי להניב לה רווחים בסך 120 מיליון דולר.

חוצה גבולות גיאוגרפיים

אם אתם מבצעים קניות באחת מהחנויות האמריקאיות הגדולות ברשת כיום, יש סיכוי סביר למדי שאתם משתמשים בפתרון של Borderfree. המנגנון שפיתחה החברה, עובד מאחורי הקלעים ומאפשר לכל גולש שאינו מארצות הברית, אשר נכנס לאתר מסחר מקוון אמריקאי, להמשיך לגלוש בו, כשברקע המערכת שפותחה דואגת להציג לו את המחירים במטבע מקומי, המגלם את עלות המשלוח, המכס ויתר העלויות הקשורות, ובמקביל חוסכת לאתרי המסחר את העלויות האדירות הכרוכות בהקמת מערך הפצה בינלאומי.

בנוסף לטיפול בסליקת התשלומים, מטפלת בורדרפרי עבור הרשתות גם במשלוח הסחורות והמוצרים, ניהול סיכונים, ניהול לוגיסטי ושירות לקוחות.

עוד כשגוגל עדיין הייתה בחיתולים ואתרי המסחר האלקטרוני רק עשו את הצעדים הראשונים שלהם, הקים היזם הסדרתי יובל טל יחד עם עופר ומיקי קומם את E4X, חברה שפיתחה פתרון שאיפשר לאתרי המסחר האלקטרוני ברחבי העולם להציג מחירים במטבע המקומי של הגולש ולקבל את תמורת העסקה בדולרים, מבלי להתעסק בהמרת המטבעות השונים.

יחד עם התפתחות המסחר האלקטרוני, הבינו היזמים כי אתרי המסחר השונים מתקשים בהיבטים נוספים בכל הקשור לטיפול בלקוחות בינלאומיים והחליטו להרחיב את סל המוצרים של החברה כדי להציע גם טיפול במשלוחים בינלאומיים, חישובי מחיר מדויקים הכוללים עלויות נוספות כגון מכס, סליקת אשראי, ניהול סיכונים ואפילו הקצאת כוח אדם לשירות לקוחות עבור אותם לקוחות. במסגרת ההתפתחות, שינתה החברה את שמה בשנת 2007 מ-E4X ל-FiftyOne. לפני כשנתיים רכשה את חברת השילוח הקנדית Borderfree שנועדה לאפשר לה להרחיב את פעילותה בקנדה, וכנראה שהשם שלה מצא חן בעיניה שכן החליטה לאמץ אותו בתור שמה הרשמי.

בחודש יוני 2014 החברה הישראלית כבשה את ה-NASDAQ, לאחר שסגרה את יום המסחר הראשון שלה בעלייה מכובדת של 25% (אחרי שכבר הגיעה לשיא של 33%). רווחיה של החברה הסתכמו בשנה שעברה ב-125 מיליון דולר. סך הכל מועסקים בה כ-253 עובדים ממשרדיה בניו יורק, דבלין, ברייטון (אנגליה) ובמרכז הפיתוח שלה המצוי בתל אביב. מאז הקמתה בשנת 2000 גייסה החברה 41.5 מליון דולרים מקרנות הון הסיכון הישראליות: דלתא ונצ'רס, פיטנגו, ווינטג' ווויולה קרדיט ומהקרנות האמריקאיות Adam Street Partners, Online Ventures ו-Ventures Strategy Group.

קרדיט תמונה: אתר ה-Junction

אמל״ק: החל מהמחזור הקרוב, ה-Junction יקטן ל-4 עד 6 חברות שיעברו תהליך סינון קפדני. כחלק מהתוכנית, יזכו החברות באופציה להשקעה בגובה של 50 אלף דולר מקבוצת אנג׳לים ישראלית בתמורה ל-5% מהחברה, גישה לקבוצת אנשים בכירים מהתעשייה שיצטרפו ל-Advisory Board של החברות בתמורה לאחוזים ואופציה לשיתוף פעולה עם חברת SAP.

*  *  *

תוכנית היזמות (או Startup Accelerator, תלוי את מי שואלים) של TheJunction נפתחה לפני קצת יותר מארבע שנים והייתה בין הראשונות שהופיעו בשוק הישראלי וללא ספק אחת מהתוכניות המוצלחות. אחריה הופיעו עוד עשרות, אבל תוכנית ה-Junction הצליחה לשמור על פרופיל קצת שונה; בלי סינון, אבל בלי השקעה, בלי אקוויטי אבל עם מנטורינג ובעיקר עם לא מעט רוח קהילתית והרבה מפגשים פתוחים לקהל הרחב שגם הם הלכו ונעלמו מאז.

ארבע שנים אחרי, 13 מחזורים, 112 חברות בוגרות ו-3 אקזיטים, הבינו כנראה גם בג׳נסיס, שלממן אקסלרטור זה לא מודל עסקי עובד והחליטו שהגיע הזמן לשינוי.

״ג׳נסיס השקיעה עד היום ב-2 חברות מתוך ה-112 ואנחנו רוצים להעלות את כמות ההשקעות. המודל עצמו הוכיח את עצמו מבחינת השיווק ויחסי הציבור של הקרן ושיפור משמעותי של ה-Dealflow, אבל הנסיבות הקשו על הקרן להשקיע בחלק מהמיזמים שעברו דרך התוכנית, ואנחנו כג׳נסיס רוצים להשקיע ביותר חברות בוגרות ה-Junction״ סיפר אמיר גלמן, מנהל תוכנית ה-Junction בראיון לגיקטיים.

אז מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

עד היום, בתמורה לתשלום של 200 ש״ח בחודש לאדם, היו זכאים יזמים שמתקבלים לתוכנית לכיסא, שולחן ואינטרנט לשלושה חודשים ובעיקר חיבור לרשת הקשרים והבוגרים של ה-Junction שבינתיים הולכת וגדלה וכוללת חברות גדולות ומצליחות כמו Appsflyer, Simplee, Yevvo, Honeybook וכאלו שכבר הספיקו לעשות ״אקזיט״ כגון Kitlocate (שנמכרה ל-Yandex הרוסית) ו-ClarityRay (שנמכרה ל-Yahoo).

המחזור הנוכחי של תוכנית ה-Junction צפוי להיות המחזור האחרון שירוץ במתכונת המדוברת והחל מהמחזור הבא, צפויה התוכנית לעבור שינוי משמעותי שיתחיל כבר בתהליך הסינון.

״עד היום, כל חברה שהייתה רוצה להתקבל לתוכנית הייתה מגישה מועמדות דרך האתר ואנחנו היינו מקבלים מספר מסוים של חברות שעומדות בקריטריונים ללא סינון משמעותי. החל מהמחזור הקרוב, תהליך ההגשה יעבור סינון קפדני יותר שאמור לצמצם את הרשימה של כל מחזור עד ל-20 חברות. אותם חברות יוזמנו ל-Founders Camp, יומיים מרוכזים של הערכה, סדנאות, Office Hours ו-Mentoring עם כמה מהמשקיעים והיזמים המובילים בישראל. לאחר היומיים הללו, אנחנו (נציגי ג׳נסיס. י.פ) נבחר בין 4 ל-6 חברות שיתקבלו למחזור החדש של ה-Junction.״ מסביר ג׳וני סאקס, שותף בכיר בג׳נסיס.

14-16 החברות שיתקבלו לימי המיון אך לא הצליחו לעבור את הסינון הסופי יתקבלו אף הן ל״קהילת ה-Junction״ (אך לא יהיו חלק מהתוכנית עצמה. י.פ) ויוכלו להנות מהרצאות הסגורות שיערכו ב-Junction ומחבילת הטבות מיוחדת שיקבלו כל החברות שמתקבלות לתוכנית.

גם מבחינת סוג החברות שיתקבלו ל-Junction אנחנו צפויים לראות שינוי משמעותי.

״באופן כללי אנחנו מחפשים חברות עם בידול טכנולוגי ושוק גדול. אנחנו מכוונים לחברות בתחומי ה-Big Data, Cyber, Enterprise וכדומה, אבל אם תגיע גם חברת B2B עם יתרון טכנולוגי משמעותי אנחנו בהחלט לא נפסול״ מסביר גלמן.

המימון הוא אופציונאלי

לאחר תהליך הסינון, החברות שיתקבלו למחזור החדש, יהנו מאותם ה-Facilities שהחברות נהנו מהם עד היום למשך 6 חודשים (במקום 3 חודשים עד היום. י.פ), יחד עם אופציה לקבלת השקעה של לפחות 50 אלף דולר, תמורת כ-5% מהחברה. ההשקעה עצמה לא מגיעה מג׳נסיס, אף על פי שמימון התוכנית עצמה עדיין מגיע מהקרן, אלא מקבוצה של מספר אנג׳לים ישראלים שהתאגדו יחד כדי להשקיע בחברות המתקבלות לתוכנית.

״המטרה שלנו היא להשקיע בכל חברה שנכנסת לתוכנית״. מסביר סאקס. ״אנחנו מאוד מודעים לסיכון של Signaling ובגלל זה רצינו שהמימון הראשון יבוא מקבוצה של אנג׳לים ולא מג׳נסיס. אנחנו נרצה להשקיע בכל חברה שנכנסת לתוכנית למרות שסביר להניח שלא נוכל, אבל אנחנו נלך יחד עם החברות כדי לחפש את המשקיעים. אני מאמין שאנחנו נשקיע בכ-80% אבל נעבוד עם כל החברות כדי שלא תהיה בעיית Signaling״ (בעיית Signaling נוצרת כאשר יש משקיע המעורב בפעילות החברה בשלב מוקדם ולא משקיע בחברה לאחר מכן. במקרים מהסוג הזה, המשקיע בעצם שולח Signal לשאר השוק שהחברה ״לא טובה מספיק״ כי אחרת הוא היה משקיע בה. י.פ).

״אנחנו לא מכריחים את החברות לקחת את ההשקעה כי אנחנו מעדיפים שכל חברה תעשה מה שטוב לה. יש לנו חברות שמגיעות אלינו כבר אחרי שהן גייסו השקעה ונקבע להם שווי אחר ואז לא יהיה נכון להם לקחת את הכסף מהתוכנית, אבל הן עדיין יוכלו להשתתף בה ולהנות מכל ההטבות האחרות״ מסביר גלמן.

בנוסף לאופצית המימון, גם תוכנית המנטורינג של ה-Junction עוברת שדרוג וכעת, מעבר לגישה ושיתוף פעולה עם רשת הבוגרים הענפה, יזכו החברות לגישה בלתי-אמצעית ל-15 אנשים בכירים בתעשייה (משקיעים, יזמים ומנהלים בכירים בחברות היי-טק גדולות. י.פ) שיהיה ה״אימא והאבא״ של החברות במהלך התוכנית ויצטרפו ל-Advisory Board של החברות בתמורה לאחוזים.

בנוסף, הכריז ה-Junction על שיתוף פעולה עם SAP, במסגרתו תאפשר התוכנית לייצר שיתוף פעולה הדוק בין החברה הגדולה לבין הסטארטאפים המשתתפים בתוכנית, בדומה לתוכניות הסטארטאפים התאגידיות הקיימות כיום בישראל כגון מיקרוסופט, קוקה-קולה, מסטרקארד ועוד.

לפי מידע שהגיע לגיקטיים, ג׳נסיס מנהלת כיום מגעים עם מספר חברות גדולות הצפויות להצטרף כשותפות לתוכנית ולאפשר לסטארטאפים המשתתפים בתוכנית גישה בלתי-אמצעית לאנשים, למערכות ולשיתופי פעולה הקשורים לפעילות הארגונית שלהם.

ניתוח של מיליוני אירועים בשנייה, ממשק ידידותי. מקור: Cybereason

חברת הסייבר הישראלית Cybereason פעלה כ-3 שנים מתחת לרדאר, עד אשר הכריזה לפני כשנה על סבב הגיוס הראשון שלה. היום (ד') מודיעה החברה, שמתמקדת במניעת התקפות האקרים על ארגונים, על השלמת סבב גיוס שני בגובה 25 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Spark Capital והשתתפו בו גם המשקיעה הקיימת, קרן Charles River Ventures וכן, משקיעה אסטרטגית – ענקית התעופה Lockheed Martin.

עד שמונה מיליון אירועים בשנייה

Cybereason מפתחת פלטפורמת אבטחה אקטיבית עבור ארגונים, המאפשרת להם לפקח באופן רציף אחר המערכות השונות בארגון במטרה לאתר פעולות סייבר שונות, הרבה לפני שהן קורות בפועל. הפלטפורמה למעשה משלבת בין מנוע Machine Learning מתוחכם לבין מנוע לניתוח Big Data, ומחפשת אחר חתימות ועקבות המסגירות פעולות זדוניות שונות, כגון רצף מוזר של התקנת תוכנות על מספר מחשבים באותה הרשת או פעולה אשר לא מתאימה לפרופיל המשתמש. לאחר זיהוי הפעולה, המערכת תתריע לאחד מאנליסטי אבטחת המידע המועסקים בחברה ותציג לו דו״ח ויזואלי מפורט המסביר בדיוק מה התרחש ברקע, לצד הצעות פוטנציאליות להמשך הפעולה בכדי למגר את הפירצה כמה שיותר מהר.

הטכנולוגייה הייחודית שפיתחה Cybereason מאפשרת איסוף מידע ועיבוד נתונים בקצב של עד שמונה מיליון אירועים בשנייה, במטרה לזהות ולחשוף את המרכיבים המרכזיים במתקפה. המערכת מאפשרת לארגונים להפחית באופן משמעותי את זמן התגובה הנדרש לאיתור תקיפות סייבר, על בסיס זיהוי פעילויות זדוניות מוכרות ובלתי מוכרות.

ליאור דיב, מייסד-שותף ומנכ"ל Cybereason, מסר בתגובה לגיוס: "השורה האינסופית של חברות ענק הסובלות מתקיפות סייבר בשנים האחרונות מציב את הנושא בחזית האתגרים הניצבים בפני עסקים בימינו. זיהוי תקיפות על ארגונים גדולים בעלי רשתות אירגוניות גדולות מהווה משימה לא פשוטה. הפלטפורמה של Cybereason מזהה באופן ממוכן ובזמן אמת את התקיפה, ומציגה את סיפור התקיפה באופן חזותי וקל להבנה ולשימוש על ידי אנשי אבטחת מידע ורשתות כמו גם על ידי מנהלים בחברה שאינם בעלי ידע באבטחת מידע". דיב הוסיף: "שיתוף הפעולה עם Lockheed Martin מעניק תוקף לחוזקת הטכנולוגיה שפיתחנו ופותח בפנינו שווקים והזדמנויות חדשות. בנוסף, הצטרפותו של סנטו פוליטי מ-Spark Capital לצוות מועצת המנהלים של החברה מעניק לנו תנופה אדירה: יש לו שורה ארוכה של הצלחות בהצמחת חברות סטארטאפ לחברות-על, ואנחנו ב-Cybereason מתכננים להיות ההצלחה הבאה של Spark".

וידאו: הדגמה של מערכת ההגנה של Cybereason

הפוסט נכתב על ידי רוני קרן, מנהל מקצועי של כנס DevGeekWeek ומנהל אקדמי של תחום JAVA בג'ון ברייס הדרכה.

ראשית ננסה למקד את המשמעות הפרקטית והטכנולוגית של מושג זה. Full Stack Developer מתאר מפתחים שהינם בעלי יכולת לבנות את כל רכיבי הפיתוח הכלולים במערכת \ מודול \ שירות באופן רוחבי, ולחבר בינהם.

תיאור שכזה נשמע מופרך מיסודו כאשר מדובר במערכות גדולות כגון Enterprise ו-IT, שכן הידע הנדרש בפיתוח מודולים מתקדמים, בעיקר בצד שרת ותשתיות, הינו רחב דיו כדי לספק משרות רבות וקשה לראות כיצד מפתח, אפילו "עילוי", יכול להכיר את הכל ברמה סבירה.

אבל השינויים המתרחשים לאחרונה בהחלט הופכים את הגישה הזו לריאלית. ספק אם תוכל להתממש במלואה במערכות גדולות אך בהחלט תשולב במודולים ספציפיים במערכות כאלו.

שירותי ענן מייתרים את נושא התשתיות וככל שהעננים הופכים יותר ויותר ל-Platform as a Service (PaaS) – השימוש בהם, במקום בשרתי אפליקציות, הופך לאטרקטיבי (גם תחרות, רמת שירות ואמינות גבוהה ומחירים נמוכים מסייעים בכך).

בנוסף, כמות המודולים ה"קטנים" וה"בינוניים" המשמשים כיום בעיקר לפיתוח בסביבת האינטרנט, כאלה שאינם מצריכים פיתוח רחב היקף ויכולים להישען בקלות על תשתיות ושירותים, הולכת וגדלה בקצב מהיר. סביר להניח שהקצב רק ילך ויגבר ככל שיצוצו עוד לקוחות חדשניים (כגון מובייל ו- IoT) וככל שפלטפורמות השרת ידרשו להשתפר ולספק כל דרישה חדשה שתעלה. בעזרת הכלים הקיימים כיום, מפתח בודד בהחלט יכול ליצר מודול Web מקצה לקצה, ואפילו די במהירות.

לפני שנחקור את השינויים המהווים את המצע ל-Full Stack Web Development ונפרט את הטכנולוגיות והפלטפורמות הרלוונטיות ביותר, נסכם שהמקצוע אינו מופרך כלל ועיקר – להיפך, נכון לו עתיד גדול שנשען למעשה על שתי תופעות עיקריות:

1. זמינותם של שירותים וכלים לפיתוח מהיר וקל הן בצד הלקוח והן בצד השרת.

2. ריבוי של מודולים "קטנים" יחסית, בעיקר לטובת עולם האינטרנט ההולך ומתרחב.

הבה נצלול אל נבכי תופעות אלו ונרד לעומקן.

"זמינותם של שירותים וכלים לפיתוח מהיר וקל הן בצד הלקוח והן בצד השרת"

מהם אותם שינויים המתרחשים בימים אלו? ובכן הנה רשימה חלקית של ה"פרות הקדושות" אשר נשחטו לאחרונה וגם של ה"עיזים" אשר הגיחו לעולם מהדלת האחורית:

א. השגת ביצועים גבוהים ע"י שימוש ב-Clustered Domains? כנראה שכבר לא.

היום Cloud Computing מספק עבורנו יכולות משוכללות הרבה יותר בכל הקשור לזמינות, אבטחה, Parallel Programming, אלסטיות ואינטגרציה. אנא הוסיפו למשוואה את מרכיב התמחור – כשהדומיין מוקם על ידי הארגון כל העלויות חלות עליו ללא קשר במידת השימוש בתשתיות אלו בפועל. למשל ארגון המעוניין לעמוד בעומסי הצרכנים בעת Black-Friday יאלץ לרכוש את כל החומרה והזיכרון הדרושים ליום זה – למרות שמדובר ביום אחד בשנה… ביתר הימים העומסים אפילו לא מתקרבים לכמויות השיא, וניתן לקבוע שבמרבית הזמן לא מתקבלת תפוקה מקסימלית… ועדיין עולה הרבה כסף…

ב. עבודה עם Relational DBs? לא בהכרח, ישנו מעבר ל-NoSQL.

כמויות המידע והאופי שלו אינן מאפשרות לדבוק באופן העבודה המסורתי בכל הקשור לאחסון מידע. אם בעבר רוב רובו של ה-Data היה Structured (וזאת מכיוון שהמערכות שנבנו הגבילו את צורת המידע ואילצו את המשתמשים לפעול בהתאם), כיום המשתמש הינו יצרן מידע בעצמו והוא לא יסכים ש"מישהו" יפרמט את המידע או יאלץ אותו להיכנס לתבניות. מאז עידן Web 2 הגולשים הם אלו שתורמים את רוב המידע הקיים ברשת. פוסטים, Tags, וידאו, תמונות וקול… טבלאות? הצחקתם אותם. NoSQL הינו שם כולל לסוגים שונים של מסדי נתונים אשר שומרים את המידע בקבצים (ולא בטבלאות שנשמרות בקבצים כמו Relational DBs). לפיכך, נושא האחסון הפך להיות ברור וקל יותר לשימוש עבור מפתחי OOP. אצלם למעשה כל נושא ה-SQL לא באמת "התיישב" עם מבני הנתונים האובייקטליים איתם הם רגילים לעבוד (כיצד מבצעים Polymorphism  בטבלאות?). עכשיו ישנם פתרונות המאפשרים לדלג על ההמרה ל-,SQL שלא תמיד באמת עושה חסד עם מבני הנתונים המגיעים מתוכנות OO, ואפילו לשפר ביצועים כתוצאה מכך. מדוע להפוך אובייקט ל-SQL INSERT Statement אם ניתן לשמור את האובייקט כפי שהוא בקבצים?

ג. שימוש ישיר ב-HTTP לטובת אינטגרציה

נכון שאנחנו עושים את זה, ואפילו די טוב מאז הגיח XML לאוויר העולם, וזה קרה לפני למעלה מעשור. אבל בכל זאת, כיום לאחר שנים של עבודה עם XML, חלחלה לתודעה העובדה המצערת שאמנם הרעיון באינטגרציה באמצעות self descriptive text הוא לא פחות ממצויין לעולם הפיתוח באינטרנט אבל XML היא כנראה לא הצורה האופטימלית לישם אותו. XML מצריך הפעלת Parsers מאוד לא יעילים בצד השרת ולעיתים גם בצד הלקוח. כמו כן, כולם יסכימו ש-XML אינו האמצעי ה"רזה" ביותר בעולם…אולי להיפך… אנחנו "מבזבזים" המון Characters על שמות תגים ועל התגים עצמם. המידע הגולמי ב-XML עלול להוות אחוזים בודדים ביחס לתגים שעוטפים אותו. בעידן של Big-Data הרצון הוא לשפר את זמני התגובה ולצמצם את כמות התעבורה. שניהם עולים כסף. XML מסתבר "דואג" לשניהם: זמן תגובה ארוך יחסית והמון כסף שמתבזבז על רוחב פס….מהי האלטרנטיבה? פשוט מאוד – JSON.  כבר נתמך היטב ונחשב לידע בסיסי, לאו דווקא בקרב מפתחי Jscript.

ד. Jscript מתפשטת

ידוע לכל שיכולותיה של Jscript בצד הלקוח הרחיקו לכת. כיום ניתן לייצר Views מושלם, ואפילו טוב יותר ממסכי Desktop, בדפדפנים. ישנן אינספור ספריות על טהרת ה-Jscript המתרכזות בהצגה דינמיות, responsive UI, חיבור סינכרוני וא-סינכרוני עם מודולים בשרת (מתבסס על AJAX), רכיבי UI מורכבים כגון גרפים ועוד. הכל מאוד "מבושל" ומתוחזק, משתפר ומתקדם בקצב מהיר ביותר (Angular.JS 2…).  אבל גם זה מתרחש כבר שנים ולא מהיום… אז מה קרה? מה בכל זאת השתנה כאן? ובכן, בשנים האחרונות Jscript "נעה" לכיוון השרת. כיום ניתן לייצר מודולי Web קטנים ונחמדים (העובדים עם Relational DB וגם עם NoSQL DB על ענן או בדומיין פנים ארגוני) ב-Jscript. טכנולוגיות כמו Node.js ו-Backbone.js בהחלט מאפשרות זאת. אמנם Jscript בצד שרת צריכה עדיין להשתפר ולהתייצב – אבל אם תבדקו כמה מאמצים ופעילויות נעשים בכיוון זה תווכחו לדעת שזה עניין של זמן, ולא הרבה זמן… ליתר ה-Server-side scripting frameworks כמו Ruby-on-Rails יש סיבה להתחיל לדאוג – הגיע שחקן חדש לקבוצה והוא מאוד מאוד פופולארי. נגזרת משמעותית מאוד של עובדה זו היא שמפתחי Jscript המתמחים באופן מסורתי ב-client, יכולים פתאום לייצר גם מודולים שיענו ל-client שבנו מצד ה-Server – ואפילו באותה שפה.

"ריבוי של מודולים 'קטנים' יחסית, בעיקר לטובת עולם האינטרנט ההולך ומתרחב"

עולם האינטרנט אכן הולך ומתרחב – אך לא רק בכמויות המידע ובכמות הלקוחות אלא גם במגוון שלהם. כיום דפדפן נחשב ללקוח הותיק ביותר. בעשור האחרון התחזק מאוד כל נושא המובייל והוא עדיין נושם ובועט. שני סוגי לקוחות אלו מתאפיינים בכך שהם:

א. מצריכים השקעה משמעותית ביותר ב-UI, UX.

ב. מאפשרים לחשוף לוגיקה עסקית מורכבת ביותר (למשל אתר של בנק או אתרי קניות מקוונות).

בשנים האחרונות, עם מבט חזק קדימה, אנו עומדים להיחשף לעידן חדש ומרתק של לקוחות אינטרנט. כיום הוא נקרא IoT (Internet of Things) – הגדרה די כללית וערטילאית. אם נתמקד במילה "things" נמצא שמדובר בכרטיסים חכמים, ננו-טכנולוגיה, סנסורים, Chips ואפילו רקמות חיות (בשנת 2009 הצליחו לייצר תקשורת בין מוח למוח באמצעות האינטרנט – BCI – Brain Communication Interface). כאשר עוסקים בלקוחות אלה הפוקוס הינו בדר"כ עיבוד מידע ולא הצגתו. עובדה זו לבדה די בה כדי לקצר את משך הפיתוח בצד לקוח באופן משמעותי. הוסיפו לה את העובדה שה-Business logic מאוד ממוקד ולא מורכב עבור לקוחות אלה והנה כבר ניתן לדמיין כיצד מפתח יחיד יבצע את המשימה במלואה!

מפתחים בעלי ידע בעולם השרתים יכולים כיום להשיל מעצמם הרבה מאוד עבודה ע"י שימוש בתשתיות קיימות (בעיקר עננים) הן למיחשוב והן לאחסון, ולהתפנות לבניית הלקוחות שלהם.

מפתחים בעולם הלקוח יכולים לבצע את השידרוג הקטן יחסית ולעלות עם Jscript לשרת. ידע בטכנולוגיות CGI אחרות (PHP, Python ועוד) בהחלט לא יזיק. וכך לבנות את המודולים אשר "עונים" ללקוחות שבנו. חשוב לציין שהעננים "מתכוננים" לנדידה זו וכבר כיום מספקים יכולות מדהימות בפיתוח Jscript בענן.

למרבית המודולים האינטרנטיים המודרניים ניתן יהיה להקצות מספר מצומצם של מפתחים אשר יקימו את הכל .End-to-End מפתחים כאלה יחסכו לארגון הרבה מאוד זמן וכסף בחיבור בין מודולים, תקשורת ואינטגרציה של המודולים בשרת עם אלה שבצד הלקוח כיוון שהם יהיו היחידים שמעורבים בפיתוח, ללא צורך בגורמים אחרים. זמן התגובה המהיר לשינויים בלתי פוסקים הינו לחם חוקן של החברות המספקות שירותים באינטרנט. לכן אין פלא שחברות מחפשות Full Stack Developers ודי מתבקש שרובן למעשה מכוונות ל-Full Stack Web Dev.

קרדיט תמונה: developer via shutterstock

במה שהפך כבר למסורת הציג אתמול מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט ישראל את ThinkNext 2015' אירוע החדשנות שהוא מקיים מדי שנה, כבר 7 שנים ברציפות. באירוע שהתקיים בהיכל הספורט העירוני החדש נכחו כ-1,500 מוזמנים מתעשיית ההיי-טק, מפתחים, מנהלי פיתוח, טכנולוגים ראשיים, יזמים וחברות סטארטאפ, קרנות הון סיכון, סטודנטים וחוקרים מהאקדמיה ועוד.

מזיהוי תנועה ועד מציאות רבודה ותלת מימד

האירוע, שמתקיים בשיתוף עם Microsoft Ventures, תוכנית התמיכה של מיקרוסופט ביזמים, נערך השנה תחת הכותרת "חדשנות בטכנולוגיה – ללא גבולות". במסגרת האירוע מעניקה החברה במה ליזמים ישראליים צעירים שרוצים להפגין את מוצריהם בפני בכירי מיקרוסופט העולמית ובפני ראשי תעשיית ההיי-טק הישראלית. בין הבכירים במיקרוסופט שנכחו באירוע היו סקוט גאתרי, נשיא חטיבת הענן והמחשוב הארגוני בחברה וז'אן פיליפ קורטוואה, נשיא מיקרוסופט אינטרנשיונל, האחראי על כלל פעילויות החברה בלמעלה מ-110 מדינות (למעט ארה"ב וקנדה). מלבד בכירים במיקרוסופט, נכחו באירוע גם משלחות נוספות מענקיות טכנולוגיה ותעשייה כמו דויטשה טלקום בראשות מנכ"ל החברה, טימותאוס הוטגס ומשלחות מקימברלי קלארק העולמית, ג'נרל מוטורס ועוד.

סך הכל הוצגו באירוע 35 הדגמות טכנולוגיות, כשמחציתן הגיעו מחברות סטארטאפ ישראליות ומהאקדמיה, ומחציתן הגיעו ממרכזי המחקר והפיתוח של מיקרוסופט ברחבי העולם ובישראל. המיזמים והטכנולוגיות שהוצגו מגיעים ממגוון תחומים חמים וביניהם:  זיהוי תנועה, זיהוי פנים, אנליטיקה מתקדמת של מידע, Machine Learning, עוזרים אישיים, מציאות רבודה, טכנולוגיות תלת-מימד, רובוטיקה ועוד. בין השאר הציגו הסטארטאפים City Transformers, Kiq, Pebbles, Drupe, Artsys360, ThirdEye, ShopnFly, IsItYou, MST, Rideon, Dove-E, Visualead, Smart-Tap, ואת האקדמיה ייצגו בצלאל, שנקר ו-HIT.

יורם יעקובי, מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל, מסר: "Think Next הוא חגיגת חדשנות המשותפת לחברות גלובאליות גדולות, סטארטאפים ואקדמיה. בלב החדשנות נמצאת מהפיכת הביג דאטה המתעצמת, דהיינו היכולת שלנו לנתח בזמן אמת כמויות עצומות, הולכות וגדלות, של נתונים בענן, ולהפיק מהן תובנות עסקיות ואישיות יקרות ערך. את הפירות של מהפיכה זו אנו רואים בשורה של תעשיות מרכזיות כמו רפואה, רכב, טלקום, ספורט, פנאי ועוד שמחדשות את פניהן עם גל חדש של חדשנות. משלחות הבכירים שהגיעו מוכיחות עד כמה חדשנות זו אטרקטיבית לחברות גלובאליות מובילות ועד כמה ישראל מהווה מקור לחדשנות בתחומים אלו".

מקור: Webydo

פלטפורמת עיצוב האתרים מבוססת ענן Webydo, מודיעה היום (ה׳) על השלמת סבב גיוס בסך 5 מיליון דולר נוספים, ובכך משלימה את סבב הגיוס הנוכחי שלה עם 13.8 מיליון דולר. המימון האחרון מגיע מקרן סינגולריטים, שבראשה עומד משה חוגג, מייסד Yo ו-Mobli.

כשעיצוב הופך למציאות

Webydo נולדה כתוצאה מצורך שהיה למייסדים, מעצבים במקצועם, עבור מעצבים. מטרתה היא לתת למעצבים גרפיים את הכלים הנחוצים להם בכדי ליצור ולנהל אתרים, ללא כל תלות במפתחים ובכותבי קוד. המעצבים עצמם אחראים על כל התהליך; החל מעיצוב האתר, העלאה שלו לאוויר, אחסונו ואף ניהולו, כאשר כל זאת מבלי שצריכים להיות תלויים בגורמי צד שלישי בתהליך.

בפועל הפלטפורמה מאפשרת למעצבים לקחת את העיצובים הקיימים שלהם ולהפוך אותם לאתר פעיל ומתפקד, זאת רק באמצעות העלאת הקבצים לשרתי החברה, ובתמורה יתקבל אתר מבוסס HTML5. מאחורי הקלעים, המערכת של החברה מסוגלת לנתח ולפענח את האלמנטים השונים בעיצוב, לזהות כפתורים, כותרות וכדומה ולהפוך אותם לאתר המדוייק ברמת הפיקסל. במטרה להקל עוד יותר על התהליך, המערכת עובדת במודל של Drag and Drop, עם אפשרות להתאים ולשנות את האלמנטים השונים באתר בצורה דומה.

מספר המעצבים בשירות עומד כרגע על למעלה מ-140,000 משתמשים, ואלו נהנים מעצמאות מוחלטת, תוך כדי שברשותם החופש לבחור בצורה דמוקרטית את הכלים והפיצ׳רים שחסרים להם בפלפטורמה והיו מעוניינים שיתווספו. החברה עובדת במודל של תשלום חודשי, המתחיל מ-9 דולרים בחודש עבור אתר בסיסי, שיכול להתאים גם למעצבים מתחילים או חובבים ועד 85 דולרים לחודש לסוכנות. במחיר זה מציעה החברה 250 אתרים, תמיכה באימייל וצ'אט באתר, גיבוי התכנים ואף ניהול מקצועי, בהתאם לצרכיהם של לקוחותיה.

בחודש יוני 2014 השלימה החברה סבב גיוס בסך 7 מיליון דולר, מה שמעמיד את סך גיוסיה עד כה על 13.8 מיליון דולר. את סבב גיוס זה הובילה OurCrowd, פלטפורמת ההשקעות במימון המונים, ביחד עם Magna Ventures וקבוצת משקיעים אסטרטגיים מארצות הברית ובריטניה. Webydo נוסדה ב-2010 על ידי שמוליק גריזים וצביקה שטיינמץ.

גריזים, מייסד ומנכ״ל החברה, התייחס לגיוס ואמר כי ״מעצבים הם העתיד של האינטרנט. אנו נרגשים להשתמש במימון זה על מנת ליישם ולהוציא לפועל את כל התכונות שקהילת המעצבים שלנו ביקשה. יחד עם הקהילה שלנו, Webydo היא סביבת העבודה האידיאלית ביותר עבור מעצבים״.

סרטון – Webydo

קרדיט תמונה: אלון ירושלמי

פלטפורמת הפרסום המקוון StuccoMedia, הודיעה היום (ה׳) כי נרכשה על ידי Market Tech מקבוצת טדי שגיא בעסקה בשווי של 43 מיליון דולר. בשלב הראשון יועבר סך של כ-34.5 מיליון דולר, ובשלב השני, בתוך כשנה, תועבר היתרה בסך 8.5 מיליון דולר. בשל הרכישה, StuccoMedia צפויה להוביל את פעילות המו״פ למסחר האלקטרוני של הקמדן מרקט, הנמצא בבעלותו של שגיא.

לונדון מחכה להם

בעת ניהול קמפיין מקוון יש להתמודד עם מגוון קשיים כדוגמת תחרות אגרסיבית, סביבה דינמית, מלאי מוצרים רחב ומגוון, ערוצי שיווק מגוונים ופלטפורמות שונות. כמו כן, מפרסמים בתחום המקוון כמעט ואינם יכולים לנהל ולמדוד את הקמפיינים שמנהלים באופן עצמאי. על מנת לסייע להם לעשות זאת, הטכנולוגיה של StuccoMedia נכנסת לתמונה.

StuccoMedia פיתחה טכנולוגיית מסחר אלקטרוני בענן, המבוססת על אלגוריתמים בתחום ה-Machine Learning ולמידה סטטיסטית. ביכולתה לנתח בזמן אמת כמויות רבות של מידע על בסיס טכנולוגיות BigData, וכך בעצם למקסם את היקף המכירות והתנועה של הלקוחות, תוך כדי הפחתה משמעותית בעלויות מיותרות. הטכנולוגיה מאפשרת פרסום של מוצרי "הזנב הארוך" (long tail – מרבית המוצרים הנמכרים באופן מקוון, שאינם ״Main stream״) בהיקפים של מאות מיליוני מוצרים בכל שוק או חנות מקוונת.

מהקמתה בשנת 2012, עברו על StuccoMedia שנים של צמיחה משמעותית והיקף מכירות העולה על 100 מיליון דולר, בעיקר בשוק האמריקאי. החברה הוקמה על ידי גיא וייס ואיתי יצחקי, שניהם באמצע שנות העשרים לחייהם ובוגרי יחידה טכנולוגית. במשרדי החברה הממוקמים במרכז תל אביב מועסקים כ-14 עובדים. החברה הוקמה ללא מימון חיצוני ולאורך הדרך הרחיבה פעילותה באמצעות ההכנסות שצברה, כך שלא נזדקקה לגיוסי כספים ממשקיעים חיצוניים למיניהם.

החברה הנרכשת צפויה להוביל את פעילות המו"פ למסחר האלקטרוני של מרקט-טק והקמדן מרקט. זו צפויה להמשיך ולפעול מת"א ותגייס עובדים נוספים בהמשך. הרכישה הנוכחית מצטרפת לתוכניתו הגדולה של שגיא והיא הפיכת המסחר בקמדן מרקט למתקדם טכנולוגית וידידותי למשתמש.

גיא וייס ואיתי יצחקי, מייסדי החברה והמעושרים החדשים, התייחסו לרכישה ואמרו כי ״אנחנו שמחים על ההצטרפות למרקט-טק. בחרנו באפשרות הזו מתוך אמונה בחזונם. אנחנו רואים את השילוב של סטוקו מדיה בתוך מערך ה-e-commerce של מרקט-טק כשילוב מנצח".

מקור: צילום מסך

נניח שאתם מחפשים מאמר כלשהו, תמונה מסויימת או קטע וידאו. אתם פשוט נכנסים לגוגל, מחפשים ורוב הסיכויים שגם מוצאים. אבל מה לגבי אודיו? נגיד ראיון רדיופוני ששמעתם עם זמר, ואתם מאוד מעוניינים לשמוע אותו שוב או לשתף עם החברים. איפה אתם מחפשים אותו? AudioBurst הישראלית רוצה לקטלג ולהציל משיכחה את כל תוכני הרדיו שמשודרים.

למצוא קטעי רדיו מכל העולם בכל נושא

הכל החל במאי 2014. אמיר הירש, בן אנוש, יוני סילברברג וגל קליין חיפשו ראיון רדיופוני שנערך עם חבר משותף. להפתעתם, הם לא הצליחו לאתר אותו ברשת ואז לדבריהם הם הבינו ש"תוכן ברדיו פשוט נעלם". לאחר שאיתרו את הצורך, הקימו הארבעה את AudioBurst. בראיון לגיקטיים מסביר אמיר הירש, מנכ"ל החברה, שכיום, תוכן רדיופוני איכותי שמשודר, לא נשמר או שהוא לא מאנודקס. תוכני רדיו באיכות גבוהה, שעלות הפקתם ויצירתם עולה על 50 מיליארד דולר מדי שנה, מתפוגגים באוויר מיד עם שידורם.

AudioBurst מפתחת פלטפורמה להמרת תוכני הרדיו הללו בזמן אמת למאגר הקלטות קצרות של אייטמים מאונדקסים ומקוטלגים. בזכות הקיטלוג והאינדוקס, ניתן לחפש תכנים שונים מיוצרים שונים, ניתן להאזין להם ולשתף אותם ברשתות החברתיות. לצורך תהליך האינדוקס, משתמשת החברה באלגוריתם זיהוי מילים שפיתחה שמתבסס על אלגוריתם קיים של Carnegie Mellon, שמתמלל את קטעי הרדיו הרבים, וכך מתאפשר למעשה החיפוש. במקביל, יוצרת המערכת מערכת תגיות חכמה, שעוזרת למשתמשים לחפש נושאים מסויימים. הפלטפורמה מנגישה את התכנים הן למשתמשים והן למפתחים באינטרנט והיא פועלת במודל של פרסום.

משרד החוץ, שומע? מקור: צילום מסך

בניגוד למתחרים כמו SoundCloud, Stitcher או TuneInRadio, הפלטפורמה של AudioBurst מאפשרת להתמקד ברמת האייטם הבודד ולא ברצף שידורים. כך למשל תוכנית דיבורים של שעה תקוטלג בפתרונות הקיימים כקטע של שעה, בעוד שבפלטפורמה של AudioBurst היא תקוטלג כ-12 תתי-קטעים של ראיונות, מבזקי תנועה או דיווחים שונים, כשכולם מתומללים ומקוטלגים.

קהלי היעד של החברה כוללים בראש ובראשונה את קהילת המפתחים, שיוכלו לפתח אפליקציות שונות מעל הפלטפורמה והתכנים שלה. אפליקציות אפשריות יכולות להיות כאלו למשל שמנטרות מותגים ברדיו; קהלים נוספים הם כל מי שמחפש תוכן במנועי החיפוש השונים, ויוכל ליהנות, לצד תוצאות וידאו או תמונות, גם מתוצאות חיפוש במשדרי רדיו; ומשתמשים שמחפשים תוכני רדיו בנושאים מעניינים כמו למשל מעריצים של זמרים. הפלטפורמה (ה-API) תושק לקהל המפתחים לקראת סוף 2015, כשאפליקציות המשתמש הראשונות, שגם ידגימו את יכולות המערכת, יושקו כבר בחודשים הקרובים.

בשלב זה מתמקדת AudioBurst בתחנות אמריקאיות שונות, החל בתחנות ארציות, דרך תחנות מקומיות וכלה בתחנות נישה כמו ספורט או כלכלה. ברגע, שתתחיל החברה לבצע מוניטיזציה של הפלטפורמה שלה, היא תחתום על הסכמים עם התחנות השונות.

מאז הקמתה ב-2014, גייסה החברה מיליון וחצי דולר מקרן Flint Capital והיא מעסיקה במשרדיה בתל אביב 16 עובדים. החברה רווחית בזכות יחידת ה-B2B שלה, שמספקת שירותי תימלול, תרגום ואינטגרציה לתוכני וידאו, כשמיזם הרדיו הוא רעיון חדש יחסית. לשאלתנו איפה רואים את AudioBurst בעוד כשנה מעכשיו, ענה הירש שהם מצפים שעוד כשנה, הם כבר ייהנו מאקוסיסטם פעיל, ועליו רצות מספר אפליקציות בפיתוח עצמי.

ראיון וידאו עם אמיר הירש מ-AudioBurst

מראיינת: לאורה רוזברו, עורכת ב-Geektime.com

בן ברנשטיין ודימה סטופל, היזמים שמאחורי Twistlock. מקור: יח"צ

לא פעם, קונטיינרים הם סוג של "חור שחור" לארגונים, מכיוון שאנשי אבטחת המידע יכולים לראות אך ורק שרתים וירטואליים המריצים תהליכים לא ידועים, והגישה אליהם נעשית ממספר רב של שרתים מרוחקים אחרים. על הבעיה הזו רוצה לענות הסטארטאפ הישראלי Twistlock, שפעל עד עכשיו מתחת לרדאר. היום (ה') מודיע הסטארטאפ על גיוס של 2.5 מיליון דולר.

מוצר אבטחת מידע ראשון מסוגו עבור קונטיינרים וירטואליים

Twistlock מציגה פתרון, שלטענתה הוא הראשון שמצליח לזהות מה קורה באמת בתוך קונטיינר או בתוך אשכול (cluster) קונטיינרים, ומצביע בצורה מדויקת על מי ניגש לאילו תהליכים, ולאילו שרתים וירטואליים. הפתרון מאפשר בדיקה מתוחכמת של קונטיינרים סטטיים, וכן קונטיינרים בזמן ריצה, ומאפשר לארגונים לאמץ טכנולוגיות קונטיינר כמו Docker.

Twistlock הוקמה על-ידי בן ברנשטיין ודימה סטופל, שני יזמים טכנולוגיים בעלי ניסיון רב באבטחת מידע ארגוני, בתעשייה האזרחית והביטחונית, שעבדו מעל ל-10 שנים במרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל. לדבריהם, במהלך תקופה זו, הם ראו איך טכנולוגיות חדשות טומנות בחובן אתגרי אבטחת מידע עבור ארגונים. עם עלייתה המטאורית של טכנולוגיית הקונטיינרים, זיהו שני היזמים הזדמנות לסייע לארגונים להתגבר על הסיכונים הכרוכים בה. השניים החלו לפתח את מוצר אבטחת המידע שהם משיקים היום, שמאפשר הטמעה בטוחה של קונטיינרים.

את סבב הגיוס הובילה YL Ventures, קרן השקעות שמתמחה בהשקעות Seed בחברות B2B ו-SaaS. בתגובה לגיוס מסר בן ברנשטיין, מנכ"ל ויזם משותף של Twistlock: "ארגונים גדולים נמצאים על סף מהפכה בעולם מרכזי הנתונים. המוצר שלנו מספק לארגונים את הדלק הדרוש בכדי להאיץ את השימוש בקונטיינרים עבור פיתוח, שיתוף וגידול אפליקציות עסקיות. באמצעות הפתרון שלנו, קבוצות אבטחת מידע זוכות ליכולות בקרה ושליטה מדויקת, הנדרשות בכדי לתמוך בסביבות מחשוב מבוססות Docker".

יואב לייטרסדורף, שותף מנהל ב-YL Ventures, מסר: "YL Ventures שמחה להשקיע בחברה הראשונה בשוק אשר הופכת קונטיינרים, ובייחוד אלו המבוססים על Docker, למאובטחים עבור שימוש ארגוני". לייטרסדורף הוסיף: "Twistlock מספקת את יכולות אבטחת המידע החסרות לארגונים גדולים בכדי להטמיע קונטיינרים בסביבת Production. עם השקת המוצר של Twistlock, שוק הקונטיינרים יתקדם צעד משמעותי קדימה".

מקור: Augmented Games

חברת הסטארטאפ הצעירה Augmented Games מנסה לחדור לתחום המציאות הרבודה, איזור שרבים ניסו להיכנס אליו אך נתקלו בלא מעט מחסומים. אמיר אליאסי, שחר סילברט ודרור רג'ואן לא מתייאשים, ועובדים יחד מהגראג' בחצר ביתו של אחד השותפים בכפר סבא, שם שוקדים על עיצוב ופיתוח משחקי מובייל בז'אנר המציאות הרבודה וה-Geo-Social; משחקים המשלבים רובד וירטואלי במכשיר המובייל, רובד מבוסס מיקום בעולם האמיתי ואינטראקציה חברתית עמוקה בין השחקנים.

שוחחתי עם אמיר אליאסי, אחד השותפים, כדי לשמוע ממנו קצת יותר אודות החלום שמנסים להגשים והאם הקהל הישראלי בכלל בנוי לתחום הזה.

מציאות לא פשוטה

מה גרם לכם לרצות לעסוק בתחום? ״פנינו לז'אנר הנ"ל מכיוון שזיהינו מגמה מעניינת בתחום משחקי המובייל – השוק מוצף במשחקי מובייל וכולם ׳More of the same׳, למשל שלוש בשורה, יריות, משחקי ספורט ועוד. מצד שני, קהל המשתמשים התרגל להשתמש באפליקציות מבוססות מיקום כמו Tinder, Foursquare ולכן – יש מקום לייצר משחקים בז'אנר״.

לאחרונה השיקה החברה את משחקה הראשון לאנדרואיד בשם Shift, משחק מציאות רבודה מבוסס מיקום.

״המשחק מבוסס על מנוע המשחקים שפיתחה החברה, המאפשר ליצור במהירות טייטלים ומשחקים נוספים לז'אנר. ב-Shift יש לשחקן דמות וירטואלית – אנונימית או גלויה, תלוי בבחירתו ובסגנון המשחק, כאשר המטרה המרכזית היא לצוד את היריב או לברוח ממנו בעולם האמיתי. היריב יכול להיות חבר מהפייסבוק או כל שחקן אחר באזור.

במהלך המשחק השחקנים אינם חשופים למיקום המדויק אחד של השני, אלא רואים אזור מסוים שבו נמצא היריב, טווח האזור משתנה ומתאים עצמו באופן אוטומטי ביחס לתנועות השחקנים. תוך כדי המשחק מתקבלות התראות והודעות על הפעולות שמבצע היריב (לדוגמא – הניצוד צופה בך, הצייד מתקדם במהירות לכיוונך). כמו כן השחקנים יכולים לצ'וטט ביניהם, לשלוח הודעות ותמונות ולבלבל בכל מיני תחבולות״.

מקור: Shift Game

'אנו מאמינים כי החברה שלנו היא ללא ספק Fundable'

תחום המציאות הרבודה לא מאוד מתפתח למרות הפוטנציאל, בעיקר בארץ. איך אתם מתכוונים לחדור לשוק?

״משחקי ה-Augmented Reality ומשחקים מבוססי מיקום (Geo-Social) הינם תובעניים ודורשים מהמשתמשים לבצע פעילויות נוספות בעולם האמיתי, זאת בניגוד למה שהתרגלנו במשחקי ה-Casual שדורשים מאיתנו בסך הכל להזיז את האצבע על גבי המסך. המשחק המוביל בז'אנר הוא Ingress של חברת Niantic Labs שצבר בשנה וחצי מעל 10 מליון משתמשים בגירסת אנדרואיד, ורק לפני מספר חודשים הושקה גירסת האייפון והמספרים מדברים על עוד כ-5 מליון משתמשים נוספים.

האתגר הגדול במשחקים ואפליקציות מבוססי מיקום הוא התובענות הנדרשת ביציאה לעולם האמיתי לבצע פעולות. ולכן – בפלטפורמה שבנינו הוטמע רכיב הצ'לנג' (Challenge); הרכיב מאפשר לכל שחקן לקבוע את תנאי המשחק כגון מה התפקיד המתאים לשחקן ברגע נתון – צייד או ניצוד, היכן יתקיים פיזית המשחק-באיזה אזור, באיזו שעה יתקיים המשחק ועוד. הצ'לנג' מאפשר לשחקנים להגמיש את רמת המעורבות שלהם בעולם האמיתי ומתאים להם משחקים עם שחקנים בעלי אופי משחק דומה״. כמו כן, המנוע מבצע Match Making בין שחקנים פונטציאליים.״

״ככלל, הקהל הישראלי הינו אדפטיבי לטכנולוגיות חדשות; זיהינו כי קהל היעד הצעיר (בעיקר בני נוער, סטודנטים) מספק לנו משוב יצירתי וקבלת כיווני התפתחות מחוץ לקופסא. יחד עם זאת בשביל מסת משתמשים גדולה אנחנו מביטים כמובן להשקה עולמית אשר מתוכננת להתבצע במהלך השבועות הקרובים״.

מה המודל העסקי של החברה?

״המודל מתבסס על In-App Purchases – רכישת "כוחות" אשר יסייעו למשתמש במהלך המשחק כגון העלמות מהמפה, הגדלת הטווח, שינוי תמונת הפרופיל של היריב לתמונה משעשעת ועוד. כמו כן, אנו שוקלים לייצר גירסא (כמובן לגילאי 18+ או 21+ תלוי במדינה) אשר תאפשר לשחקנים לשחק על כסף אמיתי, כלומר לסלוק לאפליקציה כסף ולשחק עליו מול יריבים אחרים והחברה תגזור אחוזים בודדים עמלה מהמנצח במשחק. (חשוב לציין שאין מדובר בהימור אלא ב-Skill Based Game ולכן אין עניין של משחקי מזל).

כיצד הוצאתם את הרעיון לפועל מבחינה כספית, כיצד אתם מתקיימים?

״אנחנו עובדים במימון עצמי (Bootstrap). בשלב זה השקענו בחברה כמה עשרות אלפי דולרים, וזאת מבחירה ולאחר התייעצות עם מספר משקיעים בתחום. אנו מאמינים כי החברה שלנו היא ללא ספק 'Fundable' ונצא לגיוס מיד עם ההשקה בחו"ל״.

האם אתם מתכננים להוציא משחקים נוספים? 

"בהחלט. השקענו רבות במנוע המשחקים אשר יאפשר לנו להוציא טייטלים נוספים לז'אנר באופן מהיר. יש כרגע שלושה טייטלים על הכוונת – משחק דייטינג המשלב נגיעות בעולם האמיתי (משהו מגניב ברמות אחרות), משחק יותר ל-Hardcore Gamers המשלב משימות בעולם האמיתי כגון Tapping לרשתות אלחוטיות, Tagging באזורים מסויימים, הטמנת מלכודות וירטואליות ועוד. כמו כן תצא גירסת Shift הכוללת משחקים קבוצתיים ושיתוף דמויות נוספות במשחק כגון סוכנים שיכולים לבצע משימות (פשוטות יותר ופחות).

שלושת המייסדים – מימין שחר סילברט, דרור רג׳ואן ואמיר אליאסי

קצת על היזמים

דרור רג׳ואן, CEO ומנהל המוצר, הוא יזם סדרתי, שעומד מאחורי חברת התוכנה NOBEL, בית התוכנה הראשון לאנדרואיד בישראל אשר נמכרה לפני כשנתיים. שחר סילברט – CTO, ׳מכונת הקוד והטכנולוגיה׳ של החברה- מממש את הרעיונות שעולים והופך אותם למציאותיים. אמיר אליאסי, CMO, מנהל מערך השיווק והתפעול של החברה. אליאסי בעל עבר עסקי עשיר בתחום המכירות והשיווק ורקע טכני עשיר שכן עבר מספר שנים כמפתח תוכנה ומנהל פרויקטים.

החברה נוסדה באפריל 2014 ונכון לשלב זה שלושת המייסדים הם העובדים היחידים בחברה. המשחק הושק באופן רשמי רק החודש וכבר צבר מאות משתמשים ומתנהלים בו כמה עשרות של משחקים ביום. המשחק זמין להורדה בישראל, ויושק בכל העולם במהלך השבועות הקרובים בגירסת אנדרואיד. כמו כן החברה מתכננת להשיק גירסא לאייפון ועוד משחקים נוספים לז'אנר על בסיס המנוע.

לאחרונה החברה עלתה לאוויר עם קמפיין בפלטפורמת אינדיגוגו, שמטרתו לגייס 30,000 דולר על מנת לסייע ליזמים להשלים את פיתוח המשחק והשקתו ברחבי העולם; "בכדי להמשיך ולפעול וכמובן להשיק את SHIFT בכל העולם, להוסיף עוד פיצ'רים כמו משחקים קבוצתיים, משחקים על כסף אמיתי, גירסה לאייפון וייצור משחקים נוספים, השקנו קמפיין למימון המונים. כבר ביום הראשון גייסנו מעל 20% מהיעד שלנו״. אמר אליאסי.

להורדת האפליקציה לאנדרואיד

מקור: Seergate

מאת אסף גלעד, כלכליסט

חברת מערכות התשלומים הישראלית Seergate, נמכרה ל- MyEcheck האמריקאית, תמורת כ- 3 מיליון דולר במניות הרוכשת. בין המשקיעים בחברה ניתן למנות את אורקל, דורון דוברת, קבוצת RDT וחברת פרוקונסול, שהשקיעו יחד בחברה מיליוני דולרים בודדים. Seergate היא גם בוגרת המחזור השני של מאיץ הסטארט-אפים של קבוצת סיטי שהסתיים בשנה שעברה.

שירותים פיננסים בממשק פשוט ונוח

Seergate, שנוסדה על ידי אלדד אהרוני ואליסיה רויסמן-ישמח, פיתחה מערכת המאפשרת לבנקים להציע שירותים פיננסיים דרך שירותי דואר אלקטרוני שונים, כמו אאוטלוק, או דרך רשתות חברתיות, כגון פייסבוק. המערכת מאפשרת להוציא פקודה דרך ממשק פייסבוק להעברת כסף בין חברים. הכסף אינו עובר ישירות דרך פייסבוק, כמובן, אך מאפשר לבנק להשתמש בפלטפורמת התקשורת של הרשת החברתית בכדי לחולל פקודות בנקאיות. לעסקים היא מאפשרת לנהל חשבוניות או לשלם לספקים דרך תא דואר אלקטרוני.

בשנים האחרונות צברה Seergate פופולאריות בכמה מדינות באפריקה, שם היא מאפשרת ללקוחות הבנקים לבצע פעולות רבות כמו העברת כסף בין לקוחות, תשלום לעסקים ותשלום מיסים דרך המערכת באמצעות ממשק פשוט. כך היא מאפשרת לבנקים להציע שירותים ללא תיווך של חברות אשראי ומתווכים שונים ובצורה זו להוריד את מחירי השירותים הפיננסיים.

הרוכשת, MyEcheck, היא חברה אמריקאית הנסחרת בניו יורק במסחר מעבר לדלפק, בשווי של כ- 80 מיליון דולר (אין לבלבל אותה עם MyCheck הישראלית שפיתחה אפליקציית תשלומים לרשתות מזון ומקומות בילוי). היא פיתחה מערכת להעברת צ'קים אלקטרוניים – ללא צורך בהמחאה מודפסת, ומייתרת את הצורך בפנקס צ'קים ובמנגנון הסריקה היקר הכרוך בו. המערכת דורשת מהמשתמש התחייבות על גבי ממשק מקוון וחוסכת בצורה זו את הצ'ק.

MyEcheck עובדת עם הבנקים בארה"ב, ואילו Seergate מקושרת היטב לבנקים באפריקה, כך שהשתיים משלימות אחת את השניה בהיבט של שווקי יעד. שתיהן יחד מהוות אלטרנטיבה למערכות התשלומים של גוגל, פייסבוק ואפל שנחשבות ליקרות יותר היות והן עובדות עם חברות האשראי ועם גופי מתווכים נוספים. MyECheck ו-Seergate, לעומתן, מותקנות על התשתית הבנקאית ולכן מוזילות את עלות השירות.

בעקבות הרכישה, יעברו שלושת העובדים בחברה הנרכשת אלדד אהרוני, אורן שמואל וואלרי קמינקר ל- MyEcheck.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

• גוגל, מאחורייך: אובר רוצה לרכוש את שירות המפות של נוקיה ב-3 מיליארד דולר
• ארה"ב: הפאבלט ירש את הטאבלט, המכירות זינקו ב-250%
• חקירה בארה"ב: האם אפל הופכת למונופול מוזיקה דיגיטלית?

מקור: צילום מסך, Youtube

צפיה בהרצאות ברשת הפכו לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אז אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

חצי הכוס המלאה – לא רק קלישאה

מדוע יש לנו נטייה לשכוח מהדברים הטובים וההצלחות שלנו, ולשקוע ולהתמקד דווקא בכשלונות? הרי זה לא באמת משנה כמה מחמאות נקבל אפילו אם מדובר בנושאים ׳שטחיים׳ כדוגמת התספורת החדשה, עדיין מספיק שמישהו אחד יגיד מילה סמי שלילית וזה הדבר היחיד שנזכור. אליסון לדג׳רווד (Alison Ledgerwood), עוסקת בפסיכולוגיה חברתית ומנסה להבין לעומק כיצד אנשים חושבים, ואיך יכולים לחשוב בצורה אחרת ולהתמקד דווקא באירועים החיוביים ולצמוח מהם.

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

• אתם חייבים להשתמש בחוש ההומור שלכם בעבודה – לא משנה כמה מרשימה מבחינה ויזואלית תהיה הפרזנטציה שלכם, סביר להניח שתוך שעות בוודאי ימים ספורים מרבית המאזינים לה כבר ישכחו. במידה ואתם מעוניינים באמת להשאיר חותם, אולי השימוש בהומור הוא הדרך. אנדרו טרבין (Andrew Tarvin) מהנדס במקצועו, בחר לעשות שימוש בחוש ההומור המפותח שלו ולהוכיח כי זו היא ה-דרך להתקדם ולכבוש את העולם.
• העסק לא ממריא? אולי הגיע הזמן לעצור, לחשוב ולשנות נתיב - אם אתם לא מצליחים לבנות מוצר מוגמר או שהסטארטאפ פשוט לא מתפתח כמו שציפיתם, אולי הגיע הזמן לשחרר ולעבור הלאה. כך עשה גם היזם שעומד מאחורי האתר המצליח Fab, מה שהתברר מאוחר יותר כאחת ההחלטות הפשוטות והחשובות שביצע.
• ללמוד מבניית הפרמידות את סוד ההצלחה לסטארטאפ שלכם – תרבות ארגונית היא עמוד השדרה של כל עסק, לא משנה באיזה שלב הוא מצוי. בהרצאה שלו, Devesh Kulkarni, עוסק בהיבטים של תרבויות ארגוניות למיניהן התורמות להגדלת הפריון של עסקים, תוך כדי שבוחן שיטות פסיכולוגיות בהן נוקטות חברות שונות
• איך תגיעו למיליוני משתמשים? – ההרצאה עוסקת בכלים וטיפים שהוכחו כעובדים, אשר ביכולתם להוביל לצמיחתו של עסק חדש ביניהם החשיבות של רושם ראשוני בכל הקשור לעיצוב וחווית המשתמש באתר והפן היותר רגשי – פסיכולוגי, לפיו דרושה סבלנות, נחישות ועוד כלים אשר נחוצים לקידומו של כל עסק.
• ההשלכות של העולם הדיגיטלי על הזהות שלנו – מסתבר כי ל- 81% מבני השנתיים ומטה יש כבר נוכחות ברשת בצורת אזכור או תמונה. אלק קורוס (Alec Couros) מדבר על האתגרים העומדים בפני ילדים בעולם הדיגיטלי, וכיצד ניתן לסייע להם להבחין בין החיים האמיתים לבין אלו הווירטואלים.

את הרשימה המלאה של ההרצאות הקודמות בסדרה תוכלו למצוא כאן.

יצא לכם להתקל בהרצאה מעניינת ברשת שתרצו לחלוק עם כולם? אתם מוזמנים לשלוח לנו הודעה על כך במייל החם, info AT geektime.co.il.

הרדאר של Artsys360. מקור: Artsys360

נדמה שאחד הרכיבים החשובים ביותר בשדה הקרב המודרני הוא הרדאר. הוא מאפשר ליירט מטוסים, ליירט כלי טיס בלתי-מאויישים, ליירט טילים (כמו למשל "אורן ירוק" של כיפת ברזל) ולגלות חדירות משטח האוייב. אולם בשנים האחרונות, כמו לא מעט טכנולוגיות צבאיות, גם הרדאר "עולה על אזרחי" ומשמש למגוון שימושים בקרב חברות מסחריות וארגונים. הסטארטאפ הישראלי Artsys360 לוקח חלק במגמה זו עם מספר מוצרים מסקרנים שמיועדים לשוק האזרחי.

מהגנה על מתקנים ועד רכב אוטונומי

הראדאר שמפתחת Artsys360 מאפשר לראשונה לסרוק 360 מעלות במפתח של 90 מעלות (45 מעלות מעל ומתחת לאופק) – בדיוק של מעלה וחצי אופקית ומעלה וחצי אנכית. מהירות הסריקה היא אופציונלית ונשלטת בתוכנה, החל מסריקה אחת בשניה ועד ל-30 סריקות בשניה, כשהמערכת מדלגת בין סריקה של פולס דופלר לבין סריקה של FMCW. המערכת קלת משקל ואינה כוללת חלקים נעים, יתרונות חשובים לשימושים אזרחיים. בשנתיים האחרונות נמצאת המערכת בשלבי ניסוי שונים, כשההשקה מתוכננת לקראת סוף השנה. כדי להקל על הניידות שלו וההצבה שלו במקומות רבים ככל האפשר, יכול לפעול הרדאר בעזרת סוללת ליתיום-יון נטענת, שמספקת 96 שעות פעולה, או פאנלים סולאריים. בנוסף, הרדאר עומד בתקני קרינה, כך שאין בעיה להציבו בסביבה עירונית למשל. בנוסף, המערכת ניתנת להפעלה ישירות מהקופסה, כך שבזכות התכונות הללו ובזכות המחיר הנמוך יחסית שיעמוד על כ-5,000 דולר (בניגוד למערכות דומות שעולות כ-20 אלף דולר), מייעדת אותו החברה לשוק האזרחי שניצב בפני איומים, שחלקם חדשים לגמרי.

הגנה מרחפנים. מקור: ARTsys360

בין השאר מיועד הרדאר להגנה על גבולות בין מדינות, תשתיות כמו תחנות כח ומפעלים בטחוניים, שדות תעופה ונמלים, מתקנים מרוחקים, שדות חקלאיים ועוד. במקרים אלו, יזהה ויתריע הרדאר על תנועות של אנשים חשודים, אולם במקביל, בנוי הרדאר גם להגן מפני איומים חדשים בדמות רחפנים. כל מי שעוקב אחרי הזינוק בפופולאריות של הרחפנים וביכולות שלהם, מבין מייד שרחפנים בעלי יכולת שליטה מרחוק, צילום HD, משדר GPS, יכולים לשמש כפצצה חכמה. אולם אם יופעלו רחפנים בקרבת הרדאר, הוא יוכל לזהות אותם מטווח של 400 מטר, לשבש את התקשורת הסלולרית, תקשורת ה-GPS ותשדורות הוידאו בין הרחפן למפעיל ולגרום לו להתרסק בנקודה רצויה. בעתיד, גם יוכל הרדאר לבדוק האם הרחפן הוא מסוג "עמית או טורף", כלומר, האם הם שייכים לארגון או שהם חיצוניים.

המכונית האוטונומית של גוגל עם הרדאר על הגג. מקור: Google

אולם לא רק הגנה על מתחמים; הרדאר שמפתחת החברה יכול לשמש גם לצורך ניטור עומסים בצמתים ולעזור כך בוויסות התנועה. שימוש נוסף לרדאר הוא בפרויקטים של רכב אוטונומי, דוגמת המכונית האוטונומית של גוגל.

החברה שהתחילה בטכניון

את Artsys360 הקימו שלושה יזמים: ארז בן-ארי, יוצא 8200 וחוקר בטכניון שפיתח את הטכנולגיה של החברה במסגרת הלימודים; אמיר ברלד, מהנדס אלקטרוניקה, שגם הוא מיוצאי 8200 ומאיר זורע – שניהל מספר חברות היי-טק. מאז הקמתה ב-2013, גייסה החברה סבב Seed ממספר משקיעים, ביניהם הטכניון ובנוסף, מענק של מיליון וחצי ש"ח מהמדען הראשי. הטכניון הוא גם הבעלים של הפטנט, שנמצא בשימוש בלעדי של החברה והוא גם בעל המניות הגדול ביותר בחברה, חוץ מהמייסדים. כרגע מעסיקה החברה 8 עובדים והמשרדים שלה ממוקמים בחולון. החברה כבר קיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של עשרות אלפי דולרים מלקוח שהתלהב מיכולות איתור הרחפנים של הרדאר והיא במגעים עם מספר גופים שמתעניינים להתנסות במערכות. Artsys360 הציגה את הטכנולוגיה שלה במסגרת כנס ThinkNext של מיקרוסופט שנערך השבוע בתל אביב.