מאת אפרת קוטלר, מומחית לשיווק דיגיטלי בעולם הווב והמובייל, מנהלת שיווק מוצר ב-Ginger Software.

עם כמות האפליקציות הזמינות היום באפסטור ובגוגל פליי, התחרות על ליבו של המשתמש גדולה מתמיד. נכון, ההמלצה הראשונה שתקראו בכל מקום היא שהאפליקציה שלכם "תהיה בעלת ערך" (מה זה אומר בדיוק?) או "נוחה לשימוש" (בעיני מי?). אין ספק שכל הדברים האלה חשובים ומשמעותיים, אבל מה קורה אם המוצר בעל ערך, מעוצב נכון ונוח לשימוש ועדין עם קהל משתמשים שמורכב, בוא נודה בזה, ממשפחה, חברים, ועוד כמה אנשים שהסכימו לנסות?

נכון, אפשר לקנות יוזרים על שלל צורות הפרסום השונות במובייל, או לנסות לשחד את אפל (בהצלחה עם זה, כן?) אבל הנה כמה דרכים שלא ישרפו לכם את הכיס בדרך למשתמש המיליון.

1. קצר וקולע – שם האפליקציה וה-Short description

בכל הטקסטים שתמלאו גם בגוגל פליי וגם באפסטור, יש חשיבות לכל תו וכל תו קובע. נסחו מה האפליקציה שלכם עושה ב-30 תווים או פחות. אחר כך תוכלו להרחיב באזורי התיאורים השונים, לפרוט למילות מפתח רלוונטיות עיקריות ולעדכן בהמשך לפי טרנדים משתנים ומגמות חיפוש. הכל מתחיל ב-30 התווים האלו, שמקורם במגבלת שם האפליקציה בגוגל פליי, אבל צריכים לשמש כלל אצבע ליתר הטקסטים.

2. ארוך וקולע – איך כותבים Full description כמו שצריך?

למרות שהפיתוי לכתוב ולפרט גדול, הפסקה הראשונה צריכה להיות המושכת ביותר כי היא החשובה ביותר, ומשפט כמו "האפליקציה הזו תשנה את חייכם" לא באמת אומר כלום. מה ייחודי באפליקציה שלכם? האם היא עונה על בעיה? עד כמה הפתרון קל ופשוט? וכמובן, אם היא בחינם – להדגיש.

בעידן שבו מעטים האנשים שיקראו מעבר לכמה מילים, כדאי לתמצת ולחדד עד כמה שניתן בפסקה הראשונה. רק בפסקאות הבאות יש מקום לתיאור נוסף, כגון מהם היתרונות הנוספים בהתקנה האפליקציה, באילו שפות האפליקציה תומכת והאם האפליקציה דורשת יותר מקליק על ה-Download כדי לסיים את ההתקנה.

3. שימוש במילות מפתח ו-App Store Optimization

חשיבות מילות המפתח שונה בין גוגל לאפל. בעוד שבאפסטור מילות החיפוש ממוקמות בשדה ה-Keywords כשמעלים את האפליקציה, בגוגל פליי אין שדה כזה ולכן חזרתן של מילים מסוימות תשפיע על המיקום שלהן בחיפוש. חשוב לשלב אותן בפסקאות שונות ולא לעשות קופי-פייסט לאותה מילה 10 פעמים בסוף הטקסט גם כי האלגוריתם של גוגל עלול לעלות על זה וגם כי זה פשוט נראה לא מקצועי. בנוסף, מאחר שיש מילים מחופשות יותר ופחות, כדאי להתמקד ב3-4 מילים עיקריות שמחופשות הרבה, ולהוסיף מילים דומות ורלוונטיות כדי להעשיר את התיאור. כדי לראות את מידת התחרותיות של המילים אפשר להשתמש בגרסאות החינמיות של כלים כמו Sensor Tower, MobileDevHQ או AppAnnie.
גם אזור ה- What's new , שבו מפרטים את העדכונים לאפליקציה, משמש ל- ASO לטובת קידום האפליקציה.

4. אמצעים ויזואליים

לאפליקציות רבות יש נטייה להראות את המסך היפה ביותר באפליקציה שלהם, ולא את המסך החשוב ביותר. צריך לדעת להבדיל ביניהם, ולזכור שחשוב בא לפני יפה. אולי מסך הפתיחה שלכם מקסים, אבל האם הוא מסייע להעביר מה האפליקציה עושה? לא בהכרח. נצלו כל מקום שיש לכם: צילום מסך, וידאו, קאבר בגוגל פליי, כדי למשוך את תשומת הלב של המשתמש ולהבהיר לו מדוע כדאי לו להוריד דווקא את האפליקציה שלכם. אם צילומי המסך שלכם לא מספיק ברורים, הוסיפו טקסט לאימאג'ים כדי להסביר בצורה קצרה וברורה.

נקודה נוספת שחשוב לקחת בחשבון היא רזולוציות: אם האפליקציה שלכם תומכת גם בסמארטפון וגם בטאבלט, תדאגו לייצר צילומי מסך עבור כל אחת מהרזולוציות העיקריות. זה יאפשר לכם להופיע גם בחיפושי הטאבלטים, אבל גם יקדם את סיכוייכם להיות Featured (ועל כך בהמשך).

5. תרגום לשפות נוספות (לוקליזציה)

כל אחת מהחנויות מאפשרת לתרגם את הטקסט לשפות נוספות. לא תאמינו כמה משתמשים אתם מפסידים רק כי טקסט האפליקציה שלכם כתוב באנגלית בלבד. השקיעו את המאמץ והתקציב הזעום לתרגם לשפות הרלוונטיות לקהל היעד שלכם, ולא דרך כלים שאי אפשר לסמוך עליהם ב-100% כמו גוגל טרנסלייט. חשוב לקחת בחשבון שלעתים יש הבדלים בשפות עצמן, כמו ספרדית בספרד לעומת ספרדית של אמריקה הלטינית או פורטוגזית של פורטוגל לעומת ברזיל. מעבר לכך, באופן טבעי כולם חושבים קודם כל על שפות אירופאיות כגון צרפתית ואנגלית, אבל בפועל קהל היעד העיקרי שלכם הוא בסין, מדינות ערב, או דרום אמריקה.

קחו בחשבון: אתם עלולים לחרוג ממגבלת התווים המקורית. בתרגום לגרמנית כל מילה כוללת יותר תווים ולכן צריך להיערך מראש לקצר את הטקסט. בהקשר זה, לא רק השפה חשובה, כדאי לפעמים לשנות מילים או להשקיע בדוגמאות מותאמות לשפה או למדינה שאתם פונים אליה.

6. מנגנון דירוג וחוות דעת (review & ranking)

כמו בהרבה מקומות כיום, גוגל ואפל מאפשרות למשתמשים לדרג כל אפליקציה שהם משתמשים בהן, באמצעות מתן כוכבים (מ-1 עד 5) וחוות דעת כתובה. האפליקציה שלכם יכולה להיות הדבר הגדול הבא, להציל חיים או עם הטכנולוגיה הכי מתקדמת, אבל אם יש לה מס' כוכבים שאינו מינימום 4, או יותר חוות דעת שליליות מאשר חיוביות, כמות האנשים ש"יסתכנו" בהורדת האפליקציה יקטן משמעותית. אז איך עושים את זה?

זוכרים שאמרנו שהמשתמשים הראשונים שלכם הם משפחה, חברים ומכרים? חשוב שלא רק יורידו את האפליקציה אלא גם יפרגנו ויגיבו. כדי שזה לא יראה שתול, חשוב שיהיה פער בין זמן התגובות. ככל שיתווספו יותר משתמשים כך תיראו יותר דירוגים וחוות דעת.

גוגל ספציפית מאפשרת להגיב למשתמשים שלכם בגוגל פליי, וזו דרך נהדרת ליצור קשר עם המשתמשים שלכם. אם הם לא מרוצים, למדו מה הבעיה, שפרו ועדכנו אותם על זה כדי שיעלו את הדירוג המקורי. אם הם כן מרוצים, הגיבו על כך. על הדרך תוכלו גם להרוויח בצורה זו גרעין של משתמשים ראשונים ומרוצים שתוכלו להיעזר בהם בהמשך הדרך. כמובן לא לשכוח לבקש מהם, אם הם מרוצים (וגם אם לא) שישתפו עם חברים ובכך להגדיל את מאגר המשתמשים שלכם.

7. מדידה, מדידה ועוד מדידה

לא מספיק לעשות את כל השינויים האלה. עבור כל שינוי שאתם מבצעים, חשוב למדוד מה ההשפעה שלו על פני זמן. אפשר להתחיל בדשבורד של גוגל פליי והאפסטור, שמאפשר לראות את כמות ההורדות וההסרות, את השינויים ברייטינג, מאילו מדינות או מכשירים מגיעים אליכם עיקר המשתמשים, ועוד. קיימים כלים נוספים למדידה שמאפשרים לכם לדעת את השפעת הטקסטים, מידע נוסף על המשתמשים ועוד, כגון גוגל אנליטיקס, כלי ה-ASO שהוזכרו מעלה, Appannie ועוד.

בונוס: הגביע הקדוש – בחירת העורכים

להיבחר על ידי העורכים של גוגל או אפל נותן בוסט משמעותי לכל אפליקציה והוא ללא ספק הגביע הקדוש של הורדת האפליקציות. גם לגוגל וגם לאפל יש דרישות מינימליות. עבור גוגל פליי, לדוגמא, הדרישה המינימלית היא לפחות 50,000 הורדות ורייטינג של 4.5. עם זאת, תרגום לשפות נוספות, התאמה לטאבלטים ושימוש במערכת ההפעלה של האנדרואיד (לדוגמא Login עם גוגל) יתן עוד נקודות. באפסטור, לעומת זאת, חשוב לעקוב אחרי ה-Guidelines העיצוביים, וגם כאן יהיה יתרון לאפליקציות שמשתמשות בשירותי אפל, כגון iCloud.

בהצלחה!

הפוסט נכתב על ידי סיגל בר-קובץ, עורכת, סופרת, קופירייטרית, בוגרת תואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה העברית.

הכל התחיל לפני כארבע שנים, כשנולדה האפליקציה לזיהוי שחקנים בזמן צפייה בטלוויזיה, "אני חובב קולנוע, וכשנתקלתי בשאזם לראשונה, החיבור היה די מיידי", מספר משה גרינשפן, בן 43, תושב תל אביב, "הרעיון ליצור משהו מקביל לזיהוי שחקני קולנוע נראה לי מתבקש, כי תמיד אתה רואה סרט ושואל את עצמך, 'מאיפה אני מכיר את השחקן הזה?'. ככה נולד במוחי הרעיון, ואיתו התקדמנו קדימה.

גרישפן יצא לדרך, והחליט לממן את המיזם מכיסו ולא לגייס הון לחברה ממשקיעים. "הבנתי שאני הרבה יותר טוב בגיוס לקוחות מאשר בגיוס משקיעים", הוא מסביר, "לכן העדפתי להשקיע את הזמן בפיתוח הטכנולוגיה ובגיוס לקוחות, במקום לעזוב הכל ולהקדיש את כל הזמן והמרץ בגיוס כסף.

"מאחר והצפי להכנסות מהאפליקציה לא נראו באופק", ממשיך גרינשפן, "והייתי חייב להמשיך לממן את פעילות החברה, הדרך הטבעית מבחינתי הייתה למכור את הפיתוחים שלנו ללקוחות מוסדיים. כך, בעצם, נולדה Face-Six.

לקוחות גדולים

גרינשפן גייס צוות עובדים, ביניהם CTO, מדען ראשי, שלושה מהנדסים וסמנכ"ל מכירות אמריקאי. החבורה עבדה תחילה מהבית, סביב השעון ובחודשים האחרונים פועל הצוות מתוך RishonStartUP, מתחם היזמים בראשון לציון. "כיף לעבוד בסביבה שכזאת, עם יזמים ישראלים", אומר גרינשפן, "גם אם ההפרייה ההדדית לא מכוונת, כשאתה שומע דברים בחצי אוזן ונחשף ליוזמות, היא מתרחשת מאליה על הדרך".

בפרק זמן של פחות משנה הצליחה החברה לערוך פיילוטים בקרב לקוחות גדולים, ביניהם גוף ביטחוני בארץ, כוחות הביטחון של אחת המדינות בקריביים, אחד מבתי הקזינו הגדולים באסיה ומעבדת זיהוי פלילי של ממשלת הודו.

איזה תגובות קיבלתם לפיילוט?

"למרות הצלחת האתר והיכולת שלנו להגיע ללקוחות, מורכבות הפתרון של תוכנה-חומרה, שכרוך בחיבור וכיול מצלמות ושרתים, כמו גם הצורך להיות באתר הלקוח בכדי להטמיע את המערכת, הפכו את הפתרון ליקר ואת מחזור המכירה לארוך למדי, בין שנה לשנתיים כמקובל בתחום. בנוסף, התברר לנו ש-99 אחוזים מתוך אלפי הלקוחות שפנו אלינו, לא יכלו להרשות לעצמם לשלם עבור פרויקט יקר".

היו רגעים של ייאוש? של הרמת ידיים?

"לא הרמנו ידיים, אבל היו רגעים של תסכול. כשאתה מגיע ללקוחות טובים, אבל לא מצליח למכור – לא כי המוצר לא טוב, אלא כי הוא יקר – זה מתסכל. לא היינו צריכים להיות חכמים גדולים כדי להבין שיש כאן שוק עצום, שלא מקבל מענה בשל פער טכנולוגי ומחירים גבוהים. ככה, בעצם, נולד הרעיון לפיתוח אפליקציות Low Cost לשוק ה-Face Recognition". זה היה גם השלב שבו אלת המזל נקשה על דלתם של גרינשפן וחבריו, כשמספר לקוחות היו מוכנים שיפתחו עבורם מוצרים שכאלה במימון מלא.

איך עובדת הטכנולוגיה שלכם?

"הטכנולוגיה שלנו משלבת אלגוריתמים מוכרים של עיבוד תמונה (ואריאציות של PCA) ואלגוריתמים חדשניים מעולם הבינה המלאכותית".

"מדובר באלגוריתם של Machine Learning, שמיוצר על ידי המחשב ולא על ידי מהנדס. המחשב לומד לפתח את האלגוריתם מתוך מדגם רחב של תמונות פנים והזיהוי הידוע שלהם. כך המחשב לומד את הקשרים מתוך כל תצפית ומייצר אלגוריתם חכם".

בתחום שבו בחרתם כבר פועלות כמה שחקניות. איך תתמודדו עם התחרות?

"התחום מאוד תחרותי, אבל רק בשוק הביטחוני המוסדי, שכולל שדות תעופה, משטרה וכו'. כשפונים לשוק האזרחי נתקלים בביקוש אדיר, שלא מקבל מענה בשל היעדר פתרונות מתאימים וזולים. כך, למשל, חנות בגדים שרוצה לדעת את מספר המבקרים שלה ואת החתך הדמוגרפי שלהם, או מקום עבודה שרוצה לאפשר Access Control לעובדיו על בסיס זיהוי פנים, אינם יכולים להרשות זאת לעצמם בשל המחירים הגבוהים המקובלים בשוק הביטחוני. בדיוק במרחב הזה אנחנו נמצאים, עם סדרת אפליקציות לואו קוסט".

אנחנו כבר זוכרים חברה ישראלית שעסקה בזיהוי פנים, נמכרה לפייסבוק ולא קרה עם זה הרבה. לא מרתיע קצת?

"החברה הישראלית שעסקה בתחום נמכרה יפה לפייסבוק, בעיקר בזכות הפיצ'ר שאפשר תיוג אוטומטי לתמונות החברים. הם גם הציעו מענה ספציפי למפתחים שעובדים עם תמונות סטילס. אנחנו פונים לכלל השוק האזרחי, ובעיקר לצרכן הסופי עם מגוון רחב של אפליקציות וידאו. כמובן שניתן לנצל את הטכנולוגיה באופן פוגעני, ממש כמו בהאזנות לטלפון או פריצה למחשב, אבל כידוע, בשורה התחתונה האחריות היא בידי המשתמש. כיום לא קיימת רגולציה בתחום, אבל הנושא מעסיק לוחמי חופש וחירויות הפרט, בעיקר בארה"ב. ה-FBI השיק פרויקט אדיר לזיהוי פנים בשווי של למעלה ממיליארד דולר בשנה שעברה, והחששות נובעים בעיקר ממדיניות של האח הגדול ופחות משימושים אזרחיים".

שחקן פורץ דרך

בחודש האחרון שחררה החברה את המוצר הראשון שלה, מתוך סדרה של מוצרים. המוצר, שנקרא Churchix.com, מאפשר זיהוי פנים מתוך תמונות סטילס ושייך לתחום ה-event attendance.
"למרבה הפלא", אומר גרינשפן, "Churchix פותח על ידנו במקור לרשת כנסיות בינלאומית, שרצתה לעקוב אחר ההתייצבות החברים לאירועים שלה. כיום הוא נמצא בשימוש במספר כנסיות נוספות בארה"ב ובאינדונזיה".

למי מתאים ה-Churchix?

"בשל יכולותיו, ה-Churchix יכול להתאים גם למנהלי קהילות חברים, לצלמי אירועים ולצלמי ספורט, שמעוניינים לזהות אורחים וספורטאים".

יש התעניינות?

"יש התעניינות רבה. לקוח מעניין נוסף שהתחיל להשתמש בתוכנה לאחרונה הוא DNA Bank of India. בהודו לחלק גדול מהאוכלוסייה אין תעודות זהות. מכיוון ששיטת הרישום לא ממוסדת, נוצרת בעיה של זהות, למשל במשרדים ממשלתיים. אחד הפתרונות הוא בטכנולוגיה של זיהוי פנים כדי לאמת את זהות האנשים. זה הפתרון שהבנק אימץ, ומשתמש בטכנולוגיה שלנו כדי לאמת את האנשים שנמצאים במאגר שלו".

יש תפיסה לפיה שוק זיהוי הפנים הוא צר ונישתי.

"עם הניסיון הרב שצברנו אנחנו יכולים להגיד בביטחון מלא שהתפיסה הזאת מוטעית לחלוטין. אנו רואים ביקוש עצום בשוק שמוערך היום על ידנו בכ-50 מיליארד דולר בשנה. כשחקן פורץ דרך בשוק אנו מאמינים שבעזרת השם נכבוש ממנו נתח מכובד על ידי אפליקציות חדשניות נוספות ומורכבות יותר".

וידאו: קצת על הפיתוח של החברה

תמונה: אתר מיקרוסופט

1. סוגר את הפער בווינדוס

אחרי הכישלון הצורב של ווינדוס 8, ותוך דילוג קליל על גרסה 9, חשפה מיקרוסופט השנה את ווינדוס 10, שמציגה את החזון של נאדלה לעתיד עולם המחשוב. בניגוד לקודמותיה ווינדוס 10 היא מערכת הפעלה אחת לכל המכשירים, שמתאימה את הממשק למסך המחשב, הטאבלט, הסמארטפון או כל מוצר אחר. נאדלה הבין את מה שגוגל ואפל יודעות מזמן ושקודמו סטיב באלמר פספס: חברה שלא תדע ליצור חוויית משתמש אחידה ורציפה במכשירים שונים לא תשרוד לאורך זמן. מיקרוסופט קצת בפיגור במירוץ הזה, אבל היא סוגרת את הפער במהירות. (מאת: עומר כביר)

2. מאמץ גם את המתחרות

סאטיה נאדלה גרם למיקרוסופט להפנים את העובדה שהיא כבר לא החברה היחידה בשוק מערכות ההפעלה, ושהתחזקות ענף המובייל מחייבת מהלך אסטרטגי אמיץ. תחת המנכ"ל החדש ביצעה מיקרוסופט מהלך שפעם היה בלתי נתפס: שיתוף פעולה עם מתחרות מרות כמו גוגל ואפל כדי להרחיב את תפוצת האפליקציות ושירותי הענן מתוצרתה. חבילת אופיס זמינה כעת במלואה לאייפד ולטאבלטי אנדרואיד, מסמכי אופיס ניתנים לעריכה ישירות מג'ימייל ואפילו יכולות מתקדמות כמו חיפוש קולי נדדו אל מחוץ לווינדוס. והצעד המפתיע באמת? גלקסי S6, מכשיר הדגל הבא של סמסונג, צפוי להגיע לצרכנים עם שלל האפליקציות של מיקרוסופט. (מאת: הראל עילם)

3. לא מחמיץ את הענן

אם יש משהו שמיקרוסופט לא פספסה במהלך העשור האחרון, זה את ההזדמנות לפספס כל טרנד חשוב בעולם הטכנולוגיה. מהפכת האינטרנט, מהפכת המובייל, מהפכת המדיה החברתית – ענקית התוכנה תמיד נכנסה אחרונה לכולן. נאדלה, שהיה מופקד על תחום מחשוב הענן במיקרוסופט לפני שהגיע לתפקידו הנוכחי, מסרב לפספס טרנד נוסף: ווינדוס 10 צפויה לכלול גרסת ענן שלא תדרוש כל התקנה על המחשב, תאפשר התחברות מכל מקום ותתאים לעסקים ולארגונים. בנוסף קידם נאדלה גרסה מקוונת וחינמית של אופיס (בדומה ליישומי דרייב של גוגל) ומיקרוסופט גם מספקת כיום שטח אחסון חינמי של 15 ג'יגה־בייט.
(מאת: רפאל קאהאן)

4. מהמר על המציאות המדומה

לראשונה בתולדותיה מנסה מיקרוסופט ליצור פלטפורמת מחשוב חדשה לחלוטין: משקפי הולולנס ופלטפורמת התוכנה הנלווית, שנחשפו בחודש שעבר, משלבים בין מציאות מדומה למוגברת ומקיפים את שדה הראייה של המשתמש באפליקציות ובמשחקים. זהו ההימור הגדול ביותר של נאדלה: אם הפיתוח הזה יהיה מוצלח מספיק, הוא יכול לחולל מהפכה שתהיה לא פחות משמעותית מזו של המחשב האישי. ואם לא, הוא לפחות מציג את מיקרוסופט כחברה שאולי נתפסת כאפרורית, אבל הפכה לנועזת וחדשנית באמת. זו בשורה מצוינת לשוק הטכנולוגיה כולו. (מאת: עומר כביר)

5. מדאיג את המשקיעים

במהלך שנתו הראשונה של נאדלה כמנכ"ל מיקרוסופט התחזקה מניית החברה בשיעור נאה, כך שלכאורה משקיעיה אמורים להיות מרוצים. ואולם, החודשים האחרונים הופכים את התמונה לוורודה פחות: בדו"חות הרבעון השני הפיסקאלי, שפרסמה מיקרוסופט בסוף ינואר, החמיצה החברה את ציפיות השוק ומנייתה צנחה ב־12% ביום אחד. הסיבות לכך היו בעיקר מכירות מאכזבות של רישיונות למוצרי החברה לארגונים, וכן חולשה ברוסיה ובמדינות נוספות. ייתכן שמדובר בתקלה זמנית: מיקרוסופט עדיין רשמה ברבעון הכנסות עתק של 26.5 מיליארד דולר ורווח של 5.86 מיליארד דולר, והיא נהנית משווי שוק גבוה מ־350 מיליארד דולר. ואולם, בפני נאדלה עומד מבחן לא פשוט: עליו להוכיח שהוא יכול ליצור מודל הכנסות חדש עבור מיקרוסופט, שיתבסס יותר על הענן ופחות על המוצרים המסורתיים. המשקיעים יעקבו במידה רבה גם אחרי הישגיה בתחום המובייל. (מאת: ניר צליק)

6. קונה בישראל, לא קופץ לבקר

מבחינת מיקרוסופט יש לישראל חשיבות אסטרטגית לא מעטה: יעידו על כך שלוש חברות כחול־לבן שהיא רכשה בשנה האחרונה במאות מיליוני דולרים ומרכז הפיתוח הגדול שהיא מחזיקה בהרצליה. למרות זאת, סאטיה נאדלה עדיין לא מצא את הזמן להגיע לכאן: הדבר כמובן אינו מעיד על יחס עוין לישראל, אך לעתים ביקור אחד משמעותי הרבה יותר מאשר עוד רכישת סטארטאפ. הגעה של נאדלה לארץ, כפי שעשו קודמיו בתפקיד סטיב באלמר וביל גייטס, תבהיר בצורה משכנעת את המחויבות של הענקית מרדמונד להייטק הישראלי. (מאת: מאיר אורבך)

7. עושה סדר בתחום המשחקים

מיקרוסופט סוף סוף אימצה בשנה האחרונה אסטרטגיה מסודרת בתחום הגיימינג. נאדלה הקים חטיבה חדשה שתרכז את התחום כולו – משחקי אקסבוקס, פיתוח ושיווק הקונסולה, משחקים למחשב ועוד – והציב בראשה את פיל ספנסר, שהיה אחראי על סטודיו המשחקים של החברה. ספנסר כבר הספיק להוביל בספטמבר את קניית יצרנית מיינקראפט מאג'ונג ב־2.5 מיליארד דולר, הרכישה הגדולה ביותר של מיקרוסופט בתחום. השחקנים עצמם ישמחו לגלות שווינדוס 10 תתמוך בפרוטוקול הגרפיקה המתקדם DirectX 12 ותאפשר הזרמת משחקים לאקסבוקס ישירות מהמחשב האישי. (מאת: הראל עילם)

8. מעצבן פמיניסטיות

ב־8 באוקטובר נקלע סאטיה נאדלה לאחד הרגעים הפחות נעימים בקריירה שלו, כשהצהיר דווקא בכנס גרייס הופר לנשים בענף הטכנולוגיה כי הן אינן צריכות לבקש העלאות שכר, אלא "להאמין שהמערכת תיתן להן את ההעלאות במשך הזמן". הוא התעלם מהנתונים הידועים על פערי השכר בין גברים לנשים המכהנים באותם תפקידים, ספג מטחי ביקורת על האמירה האומללה ונאלץ לבסוף להתנצל פומבית.

נאדלה יכול להפוך את המשבר להזדמנות: פרט לפערי השכר, נשים מהוות רק 30% מהעובדים בחברות ההייטק המובילות, והרבה פחות מכך בתפקידים טכנולוגיים וניהוליים. בלא מעט מקרים הן סובלות מתרבות ארגונית מאצ'ואיסטית ואף מהטרדות מיניות. אם נאדלה לא יסתפק במילות התנצלות אלא ינסה לתקן גם במעשים, כמו גיבוש מדיניות שתעודד קידום נשים במיקרוסופט וחתירה לשכר שוויוני יותר, הוא עשוי להיזכר בתור האיש שהוביל שינוי פמיניסטי, חיובי וצודק בעולם ההייטק כולו. (מאת: נמרוד צוק)

9. לא מתאמץ להיות נחמד

סאטיה נאדלה לא מהסס לקבל החלטות חדות, מעוררות מחלוקת ולא נחמדות. בחצי השנה הראשונה שלו כמנכ"ל מיקרוסופט הוא שלח הביתה 14% מעובדי החברה, כלומר 18 אלף איש. רובם הגיעו מנוקיה שמוזגה לתוכה באותה תקופה, והשאר היו עובדי מטה שבעיקר הכבירו בירוקרטיה על ענקית התוכנה. הוא גם לא חשש לשנות את המבנה הארגוני שהוריש לו סטיב באלמר, והכריח עובדים מסוגים שונים – מפתחים, בודקי תוכנה ומנהלי פרויקטים – לעבוד ביחד כקבוצות חשיבה. למרות הצעדים הלא־פשוטים האלה הוא נהנה מתמיכה רחבה של 87% מעובדי מיקרוסופט, שמעריכים את המנהל שמנסה לחסוך תהליכים ארגוניים מסורבלים כדי לשפר ביצועים ולהתקדם. (מאת: רפאל קאהאן)

10. מוכיח שממש לא חייבים לצעוק

עד לפברואר 2014, אז הוכרז רשמית כמנכ"ל מיקרוסופט, מעטים שמעו את שמו של סאטיה נאדלה. הבוס החדש של ענקית התוכנה נראה בתחילה כאנטיתזה לסטיב באלמר הצבעוני והפרוע, שהתפרסם במזג החם שלו ובמיצגים מוחצנים שכללו צעקות, נפנופי ידיים ודהרות על הבמה באירועי החברה. נאדלה כנראה לא ימצא את עצמו בקרוב מככב בסרטון ויראלי ביוטיוב: הוא טכנולוג מעמיק ורגוע בעל דיבור רך, חובב שירה וקריקט.

בצעירותו היגר נאדלה מהודו לארה"ב כדי ללמוד מדעי המחשב, ועבד קשה ובשקט עד שהפך לנשיא חטיבת השרתים של מיקרוסופט, תפקיד חשוב אך סמוי מעין שקידם אותו לעבר כס המנכ"ל. למרות התדמית השלווה הצליח נאדלה לצבור לעצמו נוכחות בשנה האחרונה באמצעות הופעות ציבוריות מעניינות, ראיונות רבים ואפילו כתבת שער במגזין הנחשב "Wired". בכך מזכיר מנכ"ל מיקרוסופט את טים קוק מאפל, שכמוהו נכנס להנהיג חברת טכנולוגיה אדירת ממדים אחרי מנכ"ל צבעוני ושנוי במחלוקת. אם קוק נחשב בהתחלה לתחליף חיוור לסטיב ג'ובס והפך למנהיג מוערך ומתוקשר, נאדלה אולי נשאר אלמוני יותר לציבור הרחב, אבל אוהבי הטכנולוגיה מאוד מתעניינים במה שיש לו להגיד. (מאת: נמרוד צוק)

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

• יבמ תשקיע מיליארד דולר ב-5 שנים בתחום האחסון
• פייסבוק רוצה שידוענים יפרסמו דרכה סרטוני מציאות מדומה
• שניים מאתרי הנדל״ן הגדולים בעולם מתמזגים בעסקת ענק

מראים דוגמה אישית. מקור: ExitValley

אתרי גיוס המונים דוגמת קיקסטארטר ואינדיגוגו יצרו מודל כלכלי חדש לפיתוח, להשקה ולשיווק של מוצרים ושירותים. מספר יזמים ישראליים שראו את ההצלחה של המודל החדש החליטו ליישם אותו גם בעולם הסטארטאפ והון הסיכון ומשיקים את אתר ExitValley. אם יצליחו הם יאפשרו לציבור הרחב לקחת חלק בהשקעות, שהיו שמורות עד עתה לקרנות הון ולמשקיעים אמידים. היזמים מהצד השני, נהנים מעוד מקור אפשרי לגיוס הון למיזם שלהם.

להשקיע בסטארטאפ באותה הקלות שבה רוכשים צידנית מתוחכמת

אז כיצד מתבצעת ההשקעה דרך הפלטפורמה? ראשית, על היזמים להציג את הרעיון המגובש שלהם. לצורך כך, עליהם לייצר קמפיין גיוס המונים של ממש, בדומה לנדרש מיזמים באתרי גיוס המונים רגילים. בין השאר עליהם להציג פרטים חיוניים אודות החברה והמוצר, מצגת, סרטון ותקציב. לאחר מכן, מגדירים היזמים את הפרמטרים השונים של העסקה ושל הקמפיין: בין השאר עליהם לציין את סכום הכסף אותו הם מבקשים לגייס, מהי התמורה המנייתית עבור הגיוס והאם יש אפשרות לגיוס יתר, כלומר, האם קיימת תקרה לגיוס, או שהקמפיין הוא בבחינת "גייס כפי יכולתך" (עד מיליון דולר). אורך הקמפיין אגב קבוע ועומד על פרק זמן של 75 ימים. משקיעים שמתעניינים בחברה, ייחשפו לחומרים, יתקשרו עם היזמים ויבחרו את גובה ההשקעה הרצויה שלהם, כשמינימום ההשקעה עומד על 3,000 דולר.

כאשר הקמפיין יגיע ליעד הגיוס שהוגדר, העסקה, תלווה על ידי נאמן ותצא לפועל. היזם יעביר למשקיעים החדשים חלק מהמניות ובתמורה יקבל את כספי ההשקעה. כמו באתרי הגיוס הרגילים, במידה והקמפיין לא יגיע ליעד שהוצב, יקבלו המשקיעים את כל כספם בחזרה. מספר המשקיעים הישראליים בכל חברה מוגבל ל-35, עקב החוק, אולם אין הגבלה על מספר המשקיעים הבינלאומיים של החברה.

מבחינת עלויות, מתחייב כל יזם לשלם 500 דולר עבור "דמי הקמת קמפיין", שלא יוחזרו לו במידה ולא יצליח לגייס את סכום ההשקעה אותו הציב. אם יצליח הגיוס, תגבה ExitValley עמלה שעומדת על 7 אחוזים מסכום הגיוס. בנוסף, במידה ומשקיע ימכור מניות שבידיו, תגבה ממנו החברה 3 אחוז מסכום העסקה.

הפרויקט הראשון שמגייס: מיזם ExitValley עצמו

מאחורי המיזם המסקרן עומדים יזמים ותיקים: יו"ר החברה הוא ירון אדלר, שהקים ביחד עם עופר אדלר את IncrediMail (כיום Perion) בשנת 1999 ומשמש כיום כמשקיע ויועץ לחברות סטארטאפ רבות; ויניב שריון, שמשמש כמנכ"ל החברה ומביא איתו ניסיון רב בתחום הפיננסים וההשקעות.

כהוכחה לאמונה של היזמים במודל החדש, מגייסים מייסדי ExitValley את ההון הדרוש לפעילות החברה – באתר עצמו. הפרויקט חצה את יעד הגיוס אותו הציבו לעצמם היזמים שעמד על 250 אלף דולר – תמורת 14.29% מהחברה – וכרגע סך הגיוס עומד על 350 אלף דולר. הערך של החברה, לפני הכסף, עומד על 1.5 מיליון דולר.

וידאו: סרט ההשקה של ExitValley

מקור: עמוד הפרויקט

מכירים את השולחנות המגניבים שמצוידים במסכי טאץ׳ ענקיים שעולים הון תועפות? פרוייקט חדש בקיקסטארטר מציע פתרון דומה, לפחות בכל הקשור לתצוגה. Beam הוא מקרן חזק וחכם שמתברג לכל בית מנורה וביכולתו להפוך משטח שטוח למסך גדול הודות לשימוש ב-WiFi ובלוטות׳ מובנה. המקרן יאפשר לכם להקרין כל משחק או אפליקציה, ובעצם לשתף בתוכן הישר מהסמארטפון או הטאבלט שלכם בכל מקום.

חיבור פשוט לבית המנורה

נניח ואין ברשותכם טלוויזיה בחדר השינה ובדיוק התחלתם להשתמש באפליקצית ShowBox, המאפשרת צפייה בסדרות וסרטים באיכות גבוהה ובליווי כתוביות בעברית, בעזרת Beam תוכלו לצפות באותם תכנים בנוחות ומבלי לאמץ את העיניים בבהייה בסמארטפון. המקרן קל להתקנה ולתפעול באמצעות אפליקציה ייעודית לאנדרואיד או iOS, וניתן למקם אותו כתחליף לכל מנורה קיימת (במקום הנורה הסטנדרטית) או למקם אותו כנגד משטח שטוח בעזרת הכבל החשמלי המצורף לערכה.

מכיוון והמקרן מצויד במערכת הפעלה אנדרואיד ביכולתו להריץ כל אפליקציה שרק תרצו, כך שניתן להציג באמצעותו הכל החל מסרטונים ביוטיוב ועד לשחק קנדי קראש ושכל החבר׳ה יצפו. Beam יכול להתלוות אליכם ממש לכל מקום, כך שגם אם החלטתם להפתיע את בן או בת הזוג בתבשיל שאכלתם במסעדת שלושה כוכבי מישלן בצרפת, תוכלו להקרין את המתכון על משטח העבודה, וזה יופיע מולכם בכל רגע נתון על השיש.

Beam הוא לא מקרן סטנדרטי פסיבי, שכן באפשרותכם לקבוע פעולות בסגנון "Ifttt" והוא יעשה מה שתצוו עליו לעשות; למשל, במידה וקבעתם את אותה ארוחה לשעה 19:00 ונאלצתם לקפוץ לסופר כי נזכרתם ששכחתם בקבוק יין, תוכלו להקליט הודעת וידאו קצרה שתוקרן באופן אוטומטי בשעה בה תגדירו, כדי ליידע את בן הזוג שלכם שתתעכבו. פעולות אוטומטיות נוספות שניתן לתזמן הן נניח הצגת עדכונים ברשתות החברתיות השונות בזמן שאתם מתארגנים לעבודה או במידה וביצעתם ״שנ״צ״ ספונטני ומישהו נכנס הביתה, זה יעיר אתכם באמצעות הדלקת נורת ה-LED המצויה בו והשמעת צליל.

אחרי שפארנו את המוצר, אולי הגיע הזמן שנדבר קצת ׳תכלס׳; הפרויקט עלה לאוויר שלשום וכבר הספיק לגייס למעלה ממחצית סכום היעד שעומד על מאתיים אלף דולר. הגרסאות המוזלות של המקרן כבר אזלו, מה שאומר שתצטרכו לשלם כ-50$ יותר, מה שמציב את עלות המוצר כרגע על 400$. פרט מעט מאכזב הוא כי כרגע לא קיימת אופציה לשילוח מחוץ לארה״ב ולאירופה, ובמידה וכן זה לא יהיה לפני אוקטובר 2015.

לעמוד הקמפיין

SkyGiraffe הודיעה אמש על השלמת סבב גיוס A בגובה 3 מיליון דולרים בהובלת Trilogy Equity Partners ובהשתתפות 500 Startups. בסוף 2013 השלימה החברה סבב גיוס סיד בהובלת Microsoft Ventures שנעדרה מהסבב הנוכחי, מאחר והאחרונה הודיעה על הפסקת ההשקעות הישירות שלה בסטארטאפים. עד כה גייסה החברה 4.5 מיליון דולרים.

אפליקציות לארגונים

SkyGiraffe מציעה פלטפורמת ענן לניהול ארגונים באמצעות אפליקציות נייטיב עסקיות, המותקנות על מכשירי הסלולר של העובדים. המוצר אותו מציעה החברה, SkyGiraffe Studio, מאפשר ליצור אפליקציות המותאמות אישית לצרכיהם של עובדים בחטיבות שונות, בהתאם למידע ולגישה הרלוונטית עבורם באופן ספציפי.

המוצר מאפשר למנהלי המידע בחברה ליצור אפליקציות בתוך פרק זמן קצר במיוחד, העומד על כ-15 דקות, כאשר התוצר הסופי אינו מאפשר רק גישה למידע, אלא גם שינוי וסנכרון מול משתמש הקצה. כך לדוגמה, מנהלי חנויות יכולים להתעדכן מרחוק בנוגע למלאי המוצרים, לבדוק מי מהעובדים הגיע למשמרת ואפילו להזמין את המוצרים הדרושים, לצד האפשרות ליצור קשר עם יתר העובדים בארגון.

החברה מציעה סט פיצ'רים המאפשרים פריסה מיידית של המוצר ללא שימוש בקוד, התאמה פרטנית בהתאם לסוג המידע הרלוונטי לעובדים ותמיכה בפלטפורמות המובילות כיום בשוק: אנדרואיד, Windows Phone ו-iOS, לצד תמיכת SaaS ואינטגרציה עם ספקי מידע גדולים.

הראשונה לזכות בהשקעה של Microsoft Ventures

SkyGiraffe הינה בוגרת המחזור השני של תכנית ההאצה של מיקרוסופט בישראל, והיא החברה הראשונה בעולם המקבלת השקעה מזרוע ההשקעות של Microsoft Ventures שהוקמה לפני שנים אחדות. הקמתה נועדה לרכז את כל פעילותיה של מיקרוסופט בתחום הסטארטאפים תחת גוף אחד, שיציע סיוע ויעזור ליזמים להפוך את החזון למציאות באמצעות מנטורים, הדרכה וכמובן הון ראשוני.

בועז הכט, מנכ"ל ואחד ממייסדי SkyGiraffe ציין בעבר כי "אנו מספקים לארגונים את הכלים שמאפשרים להם להיות במיטבם בכל מקום ובכל זמן – ובאופן יוצא דופן בפשטותו. אנו נלהבים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הצוות של Microsoft Ventures כדי להביא את השירותים שלנו ללקוחות בכל רחבי העולם".

SkyGiraffe נוסדה בפברואר 2012 על ידי בועז הכט, המכהן כמנכ"ל החברה ואיתי בראון, המשמש כסמנכ"ל מחקר ופיתוח. מטה החברה ממוקם במנאלו פארק בקליפורניה אך היא מחזיקה משרדים גם בתל אביב.

קרדיט תמונה: Superfish

הפוסט נכתב על ידי אסף גלעד

יצרנית המחשבים הגדולה בעולם, לנובו, הודיעה היום (ה') שהיא מסירה את תוכנת הפרסום של סופרפיש הישראלית. החל מינואר האחרון, החברה התקינה אתה תוכנה של סופרפיש מראש על חלק נכבד ממחשביה הניידים, כגון סדרת יוגה. מוקדם יותר השבוע, הנושא נחשף לתקשורת, ולאחר שמספר מומחי אבטחה הגדירו את התוכנה של סופרפיש כ"רוגלה" וכסכנת אבטחה הפוגעת בפרטיות הגולשים, לנובו החליטה להסיר את התוכנה מכל המחשבים החדשים שלה ולחסום אותה במחשבים קיימים בהם היא כבר מותקנת.

"גילוי תוכן" או דלת אחורית?

סופרפיש (SuperFish) פיתחה תוכנת פרסום המתמחה בתחום של "גילוי תוכן". היא מסוגלת לשתול ישירות לתוך הדפדפן של המשתמש פרסומות הקשורות למוצרים שחיפש בעבר דרך אתרים כגון גוגל או אמזון. חיפוש של ספר באתר אמזון, למשל, יעלה את דף הבית של הספר באמזון, ועל גביו תשתיל סופרפיש פרסומות לאותו הספר, רק במחירים זולים יותר באתרים אחרים. סופרפיש אמנם מציגה למשתמש מחירים נמוכים יותר אך גם מסיטה תנועת גולשים ללקוחותיה.

על פי טענות של משתמשים בחשבון הטוויטר של סופרפיש ובפורום התמיכה של לנובו, סופרפיש פגעה ברמת האבטחה של המחשבים, מכיוון שהיא בפועל יצרה פרצת אבטחה המאפשרת לה להשתיל פרסומות באתרי מסחר אלקטרוני ובמנוע החיפוש גוגל. האקרים יכולים להשתמש בפירצת האבטחה הזאת כדי לפגוע במחשבים ולשאוב מהם מידע רגיש. התוכנה גם יכולה להפנות את המשתמש לאתרים לא בטוחים. ברשת כבר העלו סרטים המתארים שיטות להסיר את סופרפיש.

• דיווח: מוטורולה סלושנס שוקלת אפשרות להעמיד עצמה למכירה
• לנובו ממריאה: ההכנסות צמחו ב-31% ברבעון
• מכירות הטאבלטים: אמזון, אסוס, אפל וסמסונג מתרסקות

קרדיט תמונה: Superfish

חוקר האבטחה כריס פאלמר אף העלה בפורום של לנובו צילום מסך, בו הוא הראה כיצד התוכנה של של סופרפיש מתקשרת עם אחד מאתרי הבנקים אליו הוא גלש. לפי פאלמר, בכל פעם שגלש לאתר מאובטח (HTTPS), תעודת האבטחה נסקרה על ידי סופרפיש ולא על ידי חברה המתמחה באבטחת מידע. הוא שיער כי האקרים מתוחכמים יוכלו לנצל את ההרשאות של סופרפיש על מנת להציג אתר עמוס ברוגלות כאתר מאובטח. יש לציין, עם זאת, כי אין כל ראייה שהאקרים אכן עשו שימוש בפירצת האבטחה.

לנובו: "בודקים ביסודיות" את הטענות

בנוסף, לקוחות לנובו התלוננו על כך שסופרפיש פוגעת בחווית הגלישה שלהם וכי לא ידעו כי התוכנה מותקנת על המחשב אותו רכשו. תנאי השותפות בין סופרפיש ללנובו לא פורסמו, אך ככל הנראה, השתיים חלקו רווחים מקניות שביצעו המשתמשים בחנויות שסופרפיש הפנתה אליהם.

לנובו מצידה טענה באופן ראשוני כי סופרפיש דווקא משפרת את חווית הגלישה, וכי היא מאפשרת למשתמש לאתר מוצרים זולים יותר וכן לאתר את שמותיהם של מוצרים שאינם מוכרים לו. החברה גם הכחישה כל פגיעה בפרטיות או מעקב אחר משתמשים. החברה אישרה ל"כלכליסט" כי היא הסירה את התוכנה. "סופרפיש הוטענה מראש למספר מוגבל של דגמי לנובו. טכנולוגיה שלה מושתת אך ורק על אלגוריתמים של ניתוח תמונה ולא על ניתוח התנהגות. היא לא מאפיינת או מנטרת את התנהגות המשתמשים. היא גם לא מקליטה את התנהגות המשתמש, או יודעת היכן הוא ממוקם. אנחנו בודקים ביסודיות כל טענות חדשות שמופנות כלפי סופרפיש".

סופרפיש הוקמה על ידי עדי פנחס ומיכאל צ'רטוק, וגייסה 20 מיליון דולר ממשקיעים דוגמת וינטאג', DFJ וקרן DFJ-תמיר פישמן. היא מחזיקה משרדים בפתח תקוה ובפאלו אלטו. מסופרפיש טרם נמסרה תגובה.

הפוסט פורסם לראשונה ב"כלכליסט"

מקור: צילום מסך, סרטון Youtube

צפייה בהרצאות ברשת הפכו לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אז אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

Made in Bangladesh

אבראר ג׳וואד (Abrar Jawad) וסאפוואן רחמן (Safwan Rahman) הם חניכים בבית הספר הטכני בדאקה בנגלדש, ובמקום להיות בני 9 ו-11 ״נורמטיביים״ ולהעריץ את גיבורי הסרט ״לשבור את הקרח״, מה שמרגש אותם זה דווקא Java ו-Raspberry-Pie. מעבר לעובדה ששניהם דוברים אנגלית שוטפת, כל אחד מהם בעל התמחות אחרת כאשר יחד הם הופכים לצוות מדהים עם רעיונות שמתיימרים לשנות את העולם, בהם משתפים בהרצאה המשעשעת ומעוררת ההערצה.

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

• מסתבר שגם לאהבה יש אלגוריתם והוא לגמרי בשליטתכם – איימי ווב השתמשה במידע אנליטי ובמדדים סטטיסטיים על מנת למצוא את השידוך המושלם באתרי הכרויות. האם הצליח לה?
• כמה באמת שווה הלייק שלהם? ג׳ניפר גולבקמסבירה מה אפשר לעשות עם אותו מידע תמים לכאורה שאנו משתפים בו, ולמה אולי כדאי לחשוב פעמיים לפני שעושים לייק.
• קצת נוסטלגיה: ימיה הראשונים של האינטרנט והצצה לעתיד הקרוב – פיטר סמארט יוצא למסע בעקבות האבולוציה של רשת האינטרנט ומה שעוד צפוי לנו בהמשך
• זקוקים לכריזמה? ככה תשיגו אותה - אוליביה פוקס קביין משתפת בבשורה המשמחת לפיה כריזמה היא תכונה נרכשת ומציגה כיצד כל אחד יכול לפתח אותה
• תקשורת מילולית בעידן הסמארטפונים, יש כזה דבר? – פיונה פוטר (Fiona Potter) העומדת בראש ארגון ״Rock The Talk״ העוזר לסטודנטים ללמוד לדבר בפני קהל בבטחון ובצורה משכנעת משתפת במספר טיפים רלוונטים לרבים מאיתנו.

את הרשימה המלאה של ההרצאות הקודמות בסדרה תוכלו למצוא כאן.

יצא לכם להתקל בהרצאה מעניינת ברשת שתרצו לחלוק עם כולם? אתם מוזמנים לשלוח לנו הודעה על כך במייל החם, info AT geektime.co.il.

צילום: גיקטיים

הייתכן שיש משרדים יפים גם מחוץ לתל אביב? ובכן המשרד של חברת Moovit הוא ההוכחה לכך שאורבניות ומקוריות נמצאות בכל מקור. משרדי החברה הממוקמים בבניין חדש בפארק המדע שבנס ציונה מתפרסים על פני קומה אחת ומאופיינים כיאה לתחום בו החברה עוסקת במוטיבים של תחבורה ציבורית.

חברת Moovit הוקמה בשנת 2011 על ידי ניר ארז, רועי ביק וירון עברון. האפליקציה הושקה במרץ 2012 ובשנת 2013 החלה פריסת השירות בעולם. מלבד מטה החברה הראשי, שאליו מיד תקבלו הצצה, מטה נוסף פועל מסן פרנסיסקו. אם נדבר קצת במספרים, לאפליקציה יש כ-15 מיליון משתמשים, עם קצב הצטרפות שעומד על מעל למיליון משתמשים חדשים מדי חודש. כמו כן האפליקציה פעילה במעל ל-500 ערים ברחבי העולם. לאחרונה החלה מוביט בחדירה לשוק האסיאתי וכיום היא זמינה לשימוש בערים גדולות ביבשת ביניהן סינגפור, דרום קוריאה ותאילנד.

בינואר 2015 הושלם סבב הגיוס השלישי של Moovit, בהובלת NGP, שעמד על 50 מיליון דולר. בין המשקיעים תמצאו את BMW i Ventures, Keolis ,Bernard Arnault Group ו-Vaizra Investments. סבב הגיוס השני של החברה הסתכם ב-28 מיליון דולר (בהובלת קרנות הון הסיכון סקויה בארה"ב ובישראל) והראשון על סך 3.5 מיליון דולר (מג'מיני וקבוצת BRM).

אם אתם משתמשים בתחבורה ציבורית אין סיכוי שלא נתקלתם באפליקציה שמכילה מידע אודות מסלול התחבורה הציבורית שעליכם לקחת כדי להגיע ליעד באופן המהיר והנוח ביותר. על ידי שילוב של נתונים המתקבלים ממפעילי התחבורה הציבורית ומשרדי התחבורה (בארץ ובעולם) לצד מידע חי מקהל המשתמשים, Moovit נותנת לנוסעים תמונת מצב בזמן אמת.

זר שאינו מכיר את הרעיון שמאחורי החברה יקבל רמז עבה עם הכניסה למשרדים, תודות לפינת ההמתנה שעוצבה בהשראת תחנת אוטובוס בשדרות רוטשילד.

צילום: גיקטיים

את המשרדים עיצבה אלונה ברק כשהרעיון שעמד מאחורי הקונספט היה שילוב של מוטיבים של תחבורה ציבורית ואורבנית עם טוויסט, ולא ללכת על כיוונים בנאליים כמו מפת קווי מטרו. כמו כן נעשה שימוש בגיוון ובמבחר סגנונות שונים ומכאן השילובים של הקולאז'ים כגון האוטובוסים הדו קומתיים מלונדון על רקע של יער, כיתוב המורכב ממפת רחובות עיר (המילה Hello), קיר שחור מגנטי שניתן לצייר עליו בגירים והדבקות על זכוכית של רשימת ערים נבחרות. הנה כמה דוגמאות למדבקות הקיר שעוצבו על ידי Studio Praktik ביחד עם המעצבת הראשית של החברה, הדס.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

הלב של החברה נמצא ממש במרכז הקומה והינו חדר האוכל רחב הידיים. מדובר גם בחדר הפופולארי ביותר במקום. מאחר והמשרד ממוקם יחסית רחוק ממסעדות, אנשי החברה יעדיפו להזמין מבחוץ ולאכול ביחד סביב השולחנות הארוכים. ואם כבר דיברנו על המרחק, כדי להקל על העובדים שמגיעים ברכבת מתל אביב, החברה מפעילה שאטל מתחנת הרכבת ברחובות בבוקר ובערב, כך שגם 10 דקות ההליכה נחסכות מהם. אז איך הם ישרפו את הקלוריות מארוחת הצהריים?

צילום: גיקטיים

כל עובד של החברה זוכה עם הצטרפותו לכוס ממותגת עם שמו. זה גם טוב למעקב אחרי מי שהשאיר כלים מלוכלכים בכיור.

צילום: גיקטיים

הפינה הכי שווה במשרד הוא האופן ספייס בעל החלונות הגדולים, בו יושבים צוותי האופרציה והשיווק. האווירה נחשבת לייחודית תודות לנוף על השדות הפתוחים וגם בשל ההרכב האנושי שכולל עובדים שהגיעו לישראל מ-8 מדינות: ברזיל, ארגנטינה, מקסיקו, סין, ארה״ב, אנגליה, קנדה ואוסטרליה. כיאה לגאוות יחידה, המקום מלא בדגלים ו'יריבויות' שמתגלות בעת ביקורי בין אוהדי הכדורגל, שישר ממהרים להוציא את החולצה של הקבוצה האהובה.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

במרכז החדר עומד לו הגונג, שזוכה להוציא צליל פעם ביום כאשר נוספת עיר חדשה לאפליקציה. במעמד המכובד אחד מחברי צוות האופרציה שאחראי על התהליך נותן בגונג ומספר על העיר המדוברת. לעיתים אף מעלים משתמש בסקייפ שייקח חלק בחגיגה.

צילום: גיקטיים

כפי שסיפרתי בהתחלה, Moovit שואבת חלק מהמידע שלה מקהילת משתמשים גדולה שפרוסה בערים שונות בעולם. אותם משתמשים מסייעים בשיפור המידע לגבי התחבורה הציבורית בעיר מגוריהם וכאות תודה שלחו להם בחברה טי-שרטים וביקשו בתמורה שישלחו סלפי על רקע נקודת עניין ידועה בעיר. את התמונות שקיבלו מיסגרו ותלו על קיר התהילה שנמצא באופן ספייס.

צילום: גיקטיים

אחרי שבהינו בקירות, תרתי משמע, קצת פנים של האנשים שמאחוריי.

ניר ארז, 49, מנכ"ל

צילום: גיקטיים

דייגו גולדשטיין, 30, מנהל אופרציה

נתפס בעת שיחת סקייפ בעודו לובש את חולצת הנבחרת הלאומית. אין ספק שמעניין שם במונדיאל.

צילום: גיקטיים

יובב מידד, 43, סמנכ"ל מוצר

תפסנו את יובב בזמן מעשה ומה הוא עושה? ובכן, "חדר הבריינסטורמינג של צוות המוצר והעיצוב פונה מערבה ומשקיף על שדה עצום ובמרכזו עץ. לשם, מאז שנכנסנו למשרד החדש, אחת לחודש אני מתעד באינסטגרם שלי את מחזור הטבע – מהיובש הצחיח בקיץ, החריש לקראת הזריעה, הניצנים הראשונים, התבואה שצמחה. ולאחרונה גם את הסערות".

צילום: גיקטיים

ככה זה נראה ביום שבאנו, מהעדשה שלנו:

צילום: גיקטיים

ואם תרצו לראות את המחזוריות מעדשת האייפון של יובב, תוכלו להכנס לאינסטגרם שלו.

אז מה בכל זאת חסר לעובדי החברה? ובכן, הם ישמחו לתא טלפון ציבורי לשיחות פרטיות וגם לחדר מוזיקה, אם זה לא הרבה לבקש. פשוט יש כמה מוזיקאים שישמחו לאיזה ג'אם סשיין (מסתבר שהמקלט הוא היעד עליו הם זוממים לצורך האקט). לסיום, הם חושבים ששווה לבקר במשרדים של Everything.Me.

צילום: גיקטיים

מקור: Xprt

"בכל שבוע אני מקבל לפחות שיחת טלפון אחת מההורים שלי או מבת הזוג שקשורה לתקלה כזו או אחרת במחשב; ׳האינטרנט איטי׳, ׳המדפסת לא עובדת׳, ׳אני לא מצליח למצוא את המסמך שאני בטוח ששמרתי לפני כמה ימים וכו׳״. תרחיש מוכר, לא? ״שלא תבינו אותי לא נכון, אני אוהב לעזור להורים שלי ולאשתי, אבל הייתי שמח אם הם היו מצליחים להגיע לפתרון לבד״. אמר אריאל רוזנטל, אחד ממייסדי הסטארטאפ הישראלי Xprt. רוזנטל מאס בלחכות לפתרון שיצוץ, ולכן בחר ליצור אחד שכזה, באמצעות אפליקציה שהתפוך כל אחד שלאו דווקא מומחה בתחום המחשבים לאחד כזה.

שירות תמיכה בכיס

Xprt מספקת פתרונות מיידיים ובאופן חופשי, שבמקרים אחרים דורשת חיפוש מעמיק באינטרנט או סכום כסף לא מבוטל. מכיוון ומדובר ביישום נייד, הוא זמין למשתמשים בכל מקום ובכל זמן, אשר יוכלו ליהנות משירות לקוחות אישי, מיידי וחינמי, כאשר ההתמקדות כרגע היא בתחום המחשבים, מכיוון וזהו התחום ממנו היזמים מגיעים.

החברה נוסדה ביולי 2014 על ידי אריאל רוזנטל (Co-Founder & CEO) ואורי כץ (Co-Founder & CTO), בעל ניסיון של מעל לעשור בפיתוח תוכנה, כאשר שניהם יוצאי יחידת ממר״מ וחברי ילדות. עבור רוזנטל אגב, מדובר בסטארטאפ השלישי, כאשר הראשון היה האתר הישראלי ׳זמני׳, והשני Brain Picking, אשר נסגר בשנת 2014.

אחרי בדיקות שנמשכו כחודשיים ואחוזי המרה יפים של 20%, צמד היזמים החליטו שהגיע הזמן לצאת לדרך. האפליקציה הושקה באופן רשמי בתחילת החודש הנוכחי, פברואר 2015, ותוך שבוע היו לה מעל ל- 2000 הורדות ויותר מ-1000 משתמשים (80% מארה״ב). ״הביקורות מטורפות, אנשים גם משאירים ביקורות באפ סטור האמריקאי וגם שם כל אחד כותב לנו ואומר כמה השירות טוב, ואיך לא הייתם פה עד עכשיו׳.

בינתיים צמד היזמים רצים עם הרעיון ושאיפתם היא לא ׳להיתקע׳ רק בתחום המחשבים, אלא להציע שירותי ייעוץ במגוון נושאים כדוגמת מובייל (אחרי שמחצית מהשאלות עסקו בנושא זה), מכוניות, בעלי חיים ומוצרי אלקטרוניקה. ״מדובר בפלטפורמה טובה לעסקים קטנים, בינוניים, שקוראים לטכנאי מזדמן כל פעם שיש בעיה, אולי בעתיד אף נציע חבילה לעסקים״.

מקור: Xprt

מתאים לכל אחד?

מי הם אותם מומחים, המייעצים למשתמשים השונים? ״אל האנשים הנבחרים אנו מגיעים באופן ווירטואלי, יותר נכון הם מגיעים אלינו מכל העולם, בין היתר מישראל, ארה״ב ואירופה. ברגע שמשתמש מעוניין להפוך למומחה, אנו בודקים את קורות החיים שלו ומעבירים אותו מבחן מותאם לסוג ההתמחות שלו (מובייל או מחשב). לאחר מכן, אנו מעבירים את המתמודדים סימולציה ומראיינים אותם באופן אישי, על מנת להבין כיצד מתנהלים עם לקוחות והאם מתאימים לתפקיד.

למה בעצם שמישהו ירצה לעזור לאנשים סתם ככה? ״בעוד שהשירות הוא חינמי (כרגע), בסוף השיחה ניתן לפנק את המייעץ בטיפ, כאשר טיפ ממוצע עומד על 5$, וניתן לעשות זאת באמצעות כרטיס אשראי ובעתיד גם אפשר יהיה בעזרת Apple Pay ואולי גם פיי פאל. על מנת לסייע לאותם מומחים, הוקמה קבוצת ׳סלאק׳ משותפת לכל המומחים, בה יכולים להתייעץ האחד עם השני. כמו כן, התחילו לעבוד על מאגר מידע בנוי ו-FAQ, כל שיוכלו לקצר תהליכים ולסייע ליותר משתמשים ובפחות זמן.

כרגע השירות אותו מציעים מוגבל רק לצ׳אט, והתוכניות לעתיד הן ככל הנראה לעשות שימוש גם בוידאו או צ׳אט קולי, כבר בשבועות הקרובים. כמו כן, פיצ׳ר שימושי ואידיאלי הוא הוספת אופציה של השתלטות מרחוק – Remote control, וכך אותם מומחים יוכלו לסייע בקלות למשתמשים אשר לא יצליחו לעשות זאת בעצמם.

מי הוא קהל היעד של האפליקציה? ״בתחום המחשבים, קהל היעד הוא בעיקר אנשים שהם לא ׳tech savvy׳ או שיומם עמוס והם מעוניינים לפתור בעיות ומהר; ביניהם ההורים שלי, אשתי, רופאים, עורכי דין״. אל משתמשים כמו רוזנטל, אשר במקרים בהם נתקל בבעיה פשוט מחפש אחר תשובה בגוגל, וסביר להניח כי יצליח לפתור אותה בסופו של דבר, האפליקציה פחות מיועדת.

מקור: Xprt

שוק תחרותי

אתם בוודאי לא הראשונים שחשבו על הרעיון הזה. ״ יש מתחרים, אבל זה רק אומר שיש שוק, שאנחנו לא לבד ואנשים מאמינים בזה. יש כל מיני אפליקציות כמו Clarity – אפליקציה שמאפשרת לך לקבל ייעוץ בתחום העסקים, למשל אם מקימים סטארטאפ ומעוניינים לקבל טיפים לגיוס כסף. אותם מומחים גובים בין 1 ל-5 דולר לדקה. כמו כן, Fountain, המתעסקים בגינון, וגם אצלם התשלום פר דקה. Google help outs (אשר נודע כי השירות עתיד להיסגר) מציע קורסים וייעוץ אישי, אך הבעיה שם שצריך להזמין תור ולחכות כמה ימים עד שמישהו נכנס, אין הרבה תנועה״. 

מה לגבי המודל העסקי? ״כרגע אנו לא גובים עמלה כזו או אחרת מהמשתמשים, בעתיד ככל הנראה נגבה בין 10-20% (מנותני השירות), אשר צפויים להרוויח סכום כספי בהתאם לשירות שנתנו ולפי בחירת מקבל השירות.

התוכניות לעתיד הרחוקות כוללות אופציה של הצעת השירות כ-White label , ובכך לאפשר לשירותי לקוחות למיניהם להשתמש בפלטפורמה. ״אנו מתלהבים מזה שאנו יכולים ליצור מקום עבודה חדשה לאנשים, ויכולים להוות מקבילה בתחום שלנו ל-Lift ו-Uber.

בשלב זה האפליקציה זמינה להורדה באייפון בחינם, ובחודשים הקרובים יהיה ניתן להורידה גם לאנדרואיד.

מקור: Namogoo Linkedin

כולנו מכירים ונתקלים באופן יום יומי בהודעות פרסומיות מעיקות, אך מעבר להטרדה שבדבר, פעמים רבות אותן פרסומות המשכנעות אותנו להוריד תוספים למיניהן, מובילות לכך שנאסף עלינו מידע רב מבלי שכלל נדע זאת. חברת הסטארטאפ הישראלית Namogoo, המציעה פתרון אבטחה שנועד לטפל במחדל זה, הודיעה היום (א׳) על גיוס בסך 5 מיליון דולר בהובלת קרן בלאמברג, הקרנות הישראליות 83North ואינימיטי, משרד הפרסום אדלר-חומסקי ו- Founders Guild.

נלחמים בשביל כולנו

הרעיון ל-Namogoo, שהוקמה בשנת 2014 צץ כאשר צמד היזמים חמי כץ ואוהד גרינשפן, שניהם משתמשי אינטרנט כבדים שנתקלו בהודעות וחלונות קופצים בכל רחבי האינטרנט, החליטו למצוא פתרון לתופעה לפיה תוכנות זדוניות עוקבות אחר המשתמשים התמימים. מודעות פרסומיות אלו עשויות להופיע במגוון אתרים מבלי שבעלי האתרים ידעו כלל על ההשלכות שהצבת אותן מודעות עלולות לגרום, דוגמאת הורדת תוכנות זדוניות תחת מסווה של כיתוב מטעה (Phishing) אשר מטרתן היא מעקב אחר המשתמשים.

השרתים של Namogoo עובדים ללא הפסקה וסורקים מיליוני דפים מידי יום על מנת לאתר תוכנות זדוניות בזמן אמת, ולחסום את גישתם לאתרים באמצעות הטמעה של שורת קוד אחת בלבד. כך בעצם בעלי אתרים יוכלו לוודא כי קהל המשתמשים שלהם נחשף לאתר בצורתו המקורית, כפי שהם תכננו ועיצבו אותו. בין המודעות שעשויות להופיע באתרים ניתן למצוא בין היתר כאלו של אתרים מתחרים, אשר מעבר לפגיעה במשתמשים, עשויה גם לפגוע באינטרסים וברווחים של בעלי האתר ולהוביל לכך שמשתמשים יעזבו אותו לטובת אתר מתחרה.

קהל היעד של החברה הוא אתרי מסחר מקוונים ושירותים פיננסים אשר משקיעים הון תועפות באבטחת מידע, אך מרביתם כלל לא מודעים לבעיה זו. אוהד גרינשפן, אחד מיזמי Namogoo סיפר לכלכליסט כי "רוב מנהלי האתרים תופסים את המצח כאשר אנחנו מראים להם מה קורה לממשק שלהם. רובם לא מודעים לכך ש-30% מהמשתמשים, או כמיליארד גולשי אינטרנט, גולשים מתוך מכשירים שנדבקו בנוזקות משבשי ממשק ולמעשה חווים את האתר לא כמו שהיוצר שלו רצה".

פירוש השם Namogoo בוודאי יהיה לכם מוכר, והכוונה היא להוביל לכך שמעבר לפגיעה של אותם תכנים בחווית המשתמש (בכל הקשור לעיצוב האתר) אותן תוכנות ימוגו, יעלמו מרשת האינטרנט ויהפכו את חווית הגלישה לבטוחה. משרדי החברה ממוקמים ברעננה ומספר העובדים בה עומד על תשעה, כאשר בכוונת המייסדים להגדיל את כוח האדם בחברה פי שניים ואף מעבר לכך.

וידאו: צפו בהדמיית הטכנולוגיה של Namogoo

עמירם שחר, מייסד החברה. מקור: spotinst

חברת Spotinst הישראלית אשר הוקמה במטרה להוזיל עלויות עבור משתמשי שירותי הענן השונים, בדגש על AWS ו-Google Cloud, הודיעה היום (א׳) על השלמת סבב גיוס ראשון בגובה של 600 אלף דולרים. את הגיוס הוביל משקיע חיצוני, אדם פרטי העוסק ומתעניין בתחום הכימיה שבחר שלא להזדהות בשמו. לדברי עמירם שחר, מנכ״ל החברה, החברה כבר נמצאת במגעים עם מספר משקיעים נוספים לגיוס סכום של מיליוני דולרים נוספים.

שדרוג שירותי ענן תוך הפחתת עלויות

בנוסף להשלמת סבב הגיוס, הודיעה החברה על שיתוף פעולה טכנולוגי עם חברת אמזון. במסגרת שיתוף הפעולה המדובר, החברה הישראלית פיתחה פלטפורמה המאפשרת לנהל את רכש השרתים עבור הלקוחות, תוך כדי שמחשבת עבורם את הסיכונים הכרוכים בכך.

החזון של החברה הוא לאפשר ללקוחותיה לעשות שימוש בשירותי הענן הזולים והמשתלמים ביותר תוך כדי נטילת סיכון מינימאלי על ידי ביצוע ניתוח סטטיסטי של מחיר השרתים באמזון, בצורה דומה למחירי מניות בשוק ההון. הסיכון המדובר בא לידי ביטוי בכך שהמשתמש יכול לבחור שרת, וזה תוך התרעה של שתי דקות ׳יעלם׳, ירכש על ידי מישהו אחר. מדובר בעצם במכירה פומבית, ׳כל הקודם זוכה׳, והמוצר שפיתחו מחשב זאת בזמן אמת, משערך את המחירים הטובים ביותר עבור לקוחותיה, ויודע להציע ולוודא כי זו ההצעה הטובה ביותר. בנוסף הפלטפורמה מאגדת מספר שירותים של אמזון בצורה נוחה בממשק המשתמש שלה, ובצורה זו עוזרת ללקוחותיה לחסוך עלות שרתים גבוהה מאוד.

בפועל, לא מדובר בתחליף אלא בשירות משלים לשירות הענן של אמזון המאפשר רכישת שרתים במחיר נמוך ב-80% מהמחיר המוצע. בעוד שאמזון כבר מציעה ללקוחותיה שירות דומה של רכש שרתים מוזל במודל המכונה ׳Spot׳, רוב הלקוחות שלה לא ממהרים להשתמש במודל תמחור זה בשל החשש מהסיכונים המדוברים.

Spotinst נוסדה על ידי עמירם שחר, סטודנט למדעי המחשב, בשנת 2015, לפני חודשים בודדים בלבד. במשרדיה הממוקמים בהרצליה פיתוח במתחם We Work מועסקים כחמישה עובדים. שחם סיפר לגיקטיים כי ״קהל היעד אליו אנו פונים הוא גלובאלי, והסכום שגויס נועד לאפשר לנו להרחיב את השוק מעבר לשירותי הענן של גוגל ו-AWS, הגדולות והמובילות ביותר בתחום כרגע, גם לזה של מיקרוסופט ו- IBM״. כמו כן הסכום שגויס יאפשר לסטארטאפ להמשיך ולהתפתח ולשדרג את המערכות שפותחו.

אחד המונחים הרלוונטיים ביותר בתחום האינטרנט בפרט ובהנעת תהליכים בכלל בשנים האחרונות הוא גיימיפיקציה. מאחורי ההסבר הויקיפדי הקריר "מִשׂחוּק (באנגלית: Gamification) הוא השימוש בטכניקות עיצוב משחקים, משחקי חשיבה ומכניקת המשחק, על מנת לשפר הקשרים לא-משחקיים" נמצאת תורה שלמה שמשפיעה על תחומים רבים בחיים שלנו, גם בלי שאנחנו שמים לב.

ניתן להכליל ולהגיד שכולם אוהבים לשחק – זה לא משנה אם מדובר בתחרויות רשת עד השעות הקטנות של הלילה או משחק קאנדי קראש/2048 זריז כשניתן, או אף לפתור תשחץ או סודוקו בעיתון בזמן הנסיעה ברכבת. משחקים הם רעיון אוניברסלי, והם עושים את דרכם לכל תחום שיש – ובעיקר לעולם הרשת.

להפוך תהליכים מורכבים למשחק פשוט

המשמעות המעשית של גיימיפיקציה היא למעשה הפיכת תהליך שהיה יכול להיות מסובך או מנוכר, ולהפוך אותו להרבה יותר מזמין דרך שילוב אלמנטים משחקיים. כלומר – להוסיף כיף למה שאתם יוצרים.
הרעיון לא שונה בהרבה מהלומדות שמהן למדו בני גילי בבתי הספר היסודיים – אם למשתמש יהיה כיף, המשתמש יהיה הרבה יותר פתוח לקבל רעיונות חדשים, ללמוד משהו חדש או לבצע פעולה.

הרעיון הכללי הוא לקחת אלמנטים משחקיים – כמו שהערך בויקיפדיה מסביר – וליישם אותו כמעט בכל תחום.

הקשר לעולם ה-UX

מכיוון שהקונספט הזה נמצא בתאוצה מתמדת ומתפתח מול עינינו, כשאנו ניגשים לעצב ממשק, עלינו לחשוב מראש על כיוון של "פעולה ותגמול", מעבר לנראות ולפעילות של התהליכים.

כבר בשלב של אפיון המערכת, או האתר, או האפליקציה, או המנגנון – עלינו לחשוב על כיוונים של פעולה ותמורה מההתחלה, ולבנות משם. היום אסתטיקה אינה הפרמטר היחיד שיכול לייחד מנגנון. סביר להניח שהגולש או המשתמש באפליקציה יבחר בכם על פני המתחרה במידה ואצלכם הוא יהנה יותר.

לדעתי, מערכת צריכה לקחת בחשבון לא רק את מה היא צריכה מהמשתמש שלה, אלא גם מה היא מוכנה להעניק בתמורה לפעולה.

למעשה, כל תהליך ניתן להקלה על ידי גיימיפיקציה, אפילו תהליכים "אפורים" פנימיים! לדוגמא: תהליך אדמיניסטרטיבי של תיעוד לקוח ב-CRM כזה או אחר יכול להיות נעים יותר במידה והמשתמש במערכת יקבל חיוויים על התקדמות, מדליה או ציון אחר כלשהו על עמידה ביעדים ואפילו להשאיל "הישגים" (Achievements) מעולם המשחקים כדי לדרבן את המשתמש לבצע די פעולות כדי לזכות להכרה כלשהי.

כאמור – לא מדובר ביצירת משחק בפועל (אם כי, גם על כך ניתן להרחיב את הדיבור, ופעיליות הפייסבוק השונות מהוות עדות להצלחת הגישה) אלא בשילוב אלמנטים משחקיים בתוך דברים שלכאורה אין להם כל קשר לעולם הזה.

דוגמאות מוצלחות ומקרי מבחן

דוגמאות להצלחות בתחום זה ניתן למצוא מכל עבר.

לפני זמן מה נכחתי בהרצאה שתיארה כיצד חברת GetTaxi שילבה אלמנטים משחקיים בתשתית הזמנת המוניות שלה. הפתרון הנכון עבורם היה שילוב שיטת הדירוג: משתמשים התבקשו לדרג נהגים לפי פרמטרים של דיוק, נימוס ועוד – ובתמורה, החברה גילתה כי הנהגים "נלחמו" עבור הדירוג, המדליה הבאה, הציון שיבדיל אותם מנהגים אחרים – שבתורו מעודד משתמשים להזמין נהגים אשר קיבלו דירוג גבוה.

כל משתמש באיביי מכיר את נושא הדירוג הקיים גם שם. באיביי ניתן לדרג גם קונה, גם מוכר וגם חנות – ואני כקונה תמיד אעדיף לרכוש ממוכר בעל ציון גבוה. המוכרים, שנבחנים כך, יוצאים מגדרם להשאיר רושם חיובי ולבקש מהקונה המרוצה לדרג אותם גם טקסטואלית וגם להעניק כוכבים לכל פרמטר בתהליך. כל זה נעשה בצורה קלה לביצוע ונוחה לשימוש.

תוכנית תמריצים מבוססת גיימיפיקציה הוצגה על ידי סטארבאקס. מקרה מבחן ידוע זה מדבר על כך שקונים דורגו על ידי סטארבאקס בעצמם לפי תדירות והיקף הקנייה שלהם, והלקוחות המתמידים צ'ופרו בפינוקים שונים ביום הולדתם ועם צבירת די "כוכבים" שניתן להמיר במוצרים בחינם. מהי כוס קפה בחינם, לעומת הויראליות וההתמדה של הלקוחות?

אוטודסק, החברה האחראית לתוכנת האוטוקאד, הצליחה להפוך את תהליך השימוש בתוכנה שלהם למשחק: במקרה מבחן שסוקר רבות, הם הפכו את תקופת ה-Trial של המוצר שלהם. משתמשים חוו תהליך של לומדה, שגם לימדה אותם את עקרונות התוכנה, וגם דירגה את ביצועיהם תוך כדי.

חברת DevHub נודעת כאחת מחלוצות התחום, בכך שהפכה תהליך מתיש של כתיבת קוד למשחק: ביצוע פעולות זיכה את המשתמשים בפרסים ושדרוגים שונים למערכות שבנו, וכך נוצר לו יש מאין תמריץ להשלמת משימות וביצוע פעולות, בתחום שנודע במספר הגבוה של "נוטשים באמצע". הפרסים איפשרו למשתמשים להשיג עוד יכולות וכלים מתקדמים יותר, ובכך קיבלו תמורה שעד כה נדרשו לשלם עליה (כן, "חינם" תמיד עובד).

רק לא להיזכר בזה מאוחר מדי

מומחים בתחום יעידו על כך שהדרך הטובה ביותר "למשחק" את המוצר החדש שאתם בונים היא בגישת from the ground up. כלומר: להתחיל מכך שמחליטים שרוצים משחקיות כלשהי, ובונים קונספט סביב זה.

דוגמא ששמעתי לאחרונה היתה Codeacademy – פלטפורמה שמלמדת משתמשים לתכנת במגוון שפות. תהליך "אפור" על פניו, שנועד לאותם אנשים שמוכנים להשקיע שעות מחייהם כדי להשיג מטרה זו. אז איך הפכו את זה לכיפי?

אנשי Codeacademy בנו את המערכת שלהם סביב הרעיון של משחוק – מהרגע הראשון מדברים עם ה"שחקן" על השגת יעדים, פיתוח דמות, צבירת דירוג וניקוד ומחמיאים לו בכל שלב בדרך. גם אם נכנסתי ופתחתי שם חשבון, תוך 20 דקות באתר אני כבר רואה יעד ריאלי ובר השגה – אני יודעת מה המרחק שעברתי בדרך להיות "נינג'ה" של קוד, רואה שבסך הכל זה לא היה נורא ומבינה שתוך "מפגשים" בודדים כאלו – תהיה לי יכולת חדשה. שווה, לא?

מעבר לכך, היעדים הם פרקטיים – אם במשחק היינו "מצילים את העולם", כאן היעד הוא "לבנות אתר אינטראקטיבי". נשמע מעניין, לא? הגולש המזדמן מבין שהוא יכול ללמוד מה שרלוונטי, ולא את נבכי שפת Rails. מה שצריך כדי לקבל פרס.

אין זה אומר שלא ניתן להכניס אלמנטים למערכת קיימת – אבל הדוגמא הזאת מראה שחשיבה לכיוון הזה מראש יכולה להכניס "עוד אתר" לימודים לרשימת 50 האתרים הטובים ביותר לפי Time.

השתכנעתי. מאיפה מתחילים?

אם אתם נמצאים בשלב של גיבוש רעיון שיטלטל את העולם – חשבו מראש איך אפשר להכניס אלמנטים משחקיים פנימה. ההשקעה תחזיר את עצמה כמעט בכל פעם.

אם המוצר שלכם קיים, חפשו השראה. פרקו אותו לגורמים, ראו אילו חלקים בו יכולים להיות כיפיים, ובדקו איך תוכלו לשנות מצבים קיימים.

אם הכוונה היא ללמוד עוד על התחום – הייתי ממליצה להתנסות. מדי פעם מתארגן מיט-אפ בנושא, ולא מעט חומר כתוב מסתובב ברשת שיכול לתת דוגמאות מעשיות ומקרי מבחן. זהו תחום מרתק, מעולם לא השתעממתי מלקרוא עליו.

ואם הכוונה היא לעשות זאת בכל מחיר – הייתי מציעה לוותר. לא כל מערכת ניתנת למשחוק. כפי ששמעתי באחד הכנסים בהם נכחתי – משתתף מהקהל ביקש טיפים לגבי מערכות "רציניות", ולצורך ההבהרה שאל איך המרצה היה מציע "למשחק" את מערכת כיפת ברזל. משתתף אחר באולם ענה לו – ומאוד בצדק – שהוא היה ישן טוב יותר בלילה בידיעה שאף אחד לא מתכנן למשחק את המערכת הזו…

אם נתקלתם בדוגמאות נוספות למשחוק אתרים, מערכות, אפליקציות וכל דבר בעצם – אשמח אם תשתפו אותי בתגובות.

קרדיט תמונה: Gamification via Shutterstock.

הפוסט נכתב על ידי עו"ד לי-יה ברק אבדי, סמנכ"ל לעניינים מקצועיים ורו"ח גבי ויסמן, מנכ"ל מיטב דש בנפיטס.

אחת האבחנות הבסיסיות בדיני המיסים בישראל היא האבחנה בין הכנסה המשולמת בגין עבודה לבין הכנסה המשולמת בגין הון. חבות המס בגין הכנסת עבודה או הכנסה ממשלח יד (המכונה בעגה המקצועית – "הכנסה פירותית") כפופה לשיעורי מס גבוהים של עד 50%, בעוד הכנסה הונית כפופה לשיעור מס מוגבל של 25% (או 30% כשמדובר בבעל מניות מהותי בחברה). יתר על כן, הכנסה פירותית מעבודה (או ממשלח יד), להבדיל מהכנסה הונית, כפופה בנוסף למס ההכנסה הגבוה, גם לתשלומי דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (בכפוף לתקרה). ברור אם כן, כי כל בר דעת ירצה שיראו את הכנסתו כהכנסה שהיא הונית ולא כהכנסה שהיא פירותית.

מייסד או עובד בחברה?

אחת הסוגיות המעניינות שמתעוררות לא אחת בהקשר של קבלת מניות בחברה היא האם רישום אדם כלשהו כבעל מניות בחברה נעשה על סמך היותו מייסד או שמא על סמך היותו נותן שירותים או עובד בחברה. האבחנה כאמור היא בעלת משמעות מהותית, שכן ככל שמדובר במניות שהתקבלו על ידי מאן דהוא בכובעו כמייסד, הרי שמכירתן תהיה כפופה למיסוי הוני, בעוד מכירת מניות שהתקבלו בכובע של עובד, נושא משרה או נותן שירותים תהיה כפופה למיסוי פירותי בעת המכירה. יתרה מזו, קבלת מניות בכובע של עובד, נושא משרה או נותן שירותים (להבדיל מקבלת אופציות למניות) עלולה אף להביא להשלכות מס מידיות כבר במועד הענקת המניות עצמן, כמו גם השלכות מס ערך מוסף שיש לקחת בחשבון במקרה של מתן שירותים בתמורה לקבלת אופציות ו/או מניות בחברה.

שאלה דומה זכתה לאחרונה להתייחסות אגבית מעניינת בפסק דין כרמל מדיקט שניתן בסוף חודש דצמבר 2014. פסק הדין דן בהיבטי מיסוי שונים ומורכבים, ובין היתר, התעוררה בו השאלה בקשר למניות שהוקצו  לאחד מבעלי המניות בחברה. לטענת החברה המניות הוקצו לו כתמורה לנכסים כשלהם שמכר לחברה, אך פקיד השומה טען כי המניות הוקצו לו עבור התחייבותו לעבוד בחברה, וממילא תמורת המניות חייבת במס השולי החל על העובד. בית המשפט, לאחר שניתח את הסכם מכר המניות והסכם ההעסקה של העובד באותו מקרה, קבע והכריע, כי בנסיבות המקרה, הסכם המכר אינו מעיד על התחייבויותיו של העובד לעבוד באותה חברה, שכן עבור עבודתו בחברה הוא קיבל שכר נפרד ותשלומים נפרדים, וזאת מעבר לתמורת המניות בקשר לעסקה עצמה, ובכך שלל את עמדת מס הכנסה. המסקנה המתבקשת במקרה זה הינה, כי כדי להימנע ממצבים של העלאת טענה מצד רשויות המס כי מניות שהוקצו ניתנו לו בגין שירותי עבודה, יש לבחון קביעת תמורה נפרדת והוגנת על עצם ההעסקה בחברה, ובכך תסלל הדרך למיסוי התמורה ששולמה במניות במס המופחת החל על רווחי הון.

סעיף 102 לפקודת מס הכנסה

בנוסף לכך, פתרון פרקטי נוסף להתמודד עם חבות המס הפירותית בגין קבלת אופציות ו/או מניות לגבי ניצעים אשר מקבלים את ניירות הערך בכובעם כעובדים ונושאי משרה (להבדיל מנותני שירותים) הינו באמצעות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, אשר עמידה בתנאים שבו, בכללם הפקדה בידי נאמן, החזקת ניירות הערך במשך תקופת חסימה מינימלית ועוד, יביא לכך שהעובדים ונושאי המשרה יוכלו ליהנות משיעורי המס הנמוכים החלים על רווחי הון (25%), וזאת באופן דומה למיסוי החל על מייסד החברה.

בכדי להחיל את שעור המס ההוני על הקצאת ניירות הערך לעובדים ולנושאי משרה כאמור, על החברה ליישם מספר תנאים שנקבעו בפקודת מס הכנסה ובהנחיות שנקבעו בעניין זה על ידי רשות המיסים, ובכללם הפקדת ניירות הערך בידי הנאמן בסמוך למועד הקצאתן (על הנאמן לקבל את החלטת הדירקטוריון המאשרת את ההקצאות תוך 45 ימים לכל היותר ממועד אסיפה הדירקטוריון, ולאחר עד 45 ימים נוספים יש להעביר לנאמן את כתבי ההקצאה החתומים על ידי העובדים) ובחירת החברה במסלול  מיסוי זה.

עם זאת, האפשרות להקצאות לעובדים ניירות ערך באמצעות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה פתוחה לגבי עובדים ונושאי משרה, ובלבד שאינם מהווים בעלי שליטה בחברה. לעניין זה, בעל שליטה מוגדר, בין היתר, כמי שמחזיק לפחות 10% בהון המניות של החברה (מניות או אופציות). מכאן יוצא שמייסדי החברה, בוודאי בתקופות החיים הראשונות של החברה, לא יוכלו לקבל ניירות ערך בחברה תחת המטריה של סעיף 102 לפקודה, כך שניירות הערך שיוקצו להם בתמורה לעבודתם בחברה, ככל ולא בוצעו מיד עם הקמת החברה כמניות יסוד, יתחייבו במס כהכנסה פירותית כאמור לעיל ולא כהכנסה הונית. האפשרות למייסדי החברה לקבל בתמורה לעבודתם בחברה ניירות ערך וליהנות בגינן ממס הוני מופחת באמצעות סעיף 102 לפקודה תהיה רלבנטית עבורם רק במידה ואחזקותיהם בחברה ידוללו אל מתחת ל – 10%.

השפעות מס מרחיקות לכת

עוד נציין, כי סעיף 102 עוסק בעיקרו בניירות ערך מסוג מניות ואופציות, אולם הפרקטיקה של חיי העסקים בארץ ובעולם יצרה מגוון רחב של מכשירים ומנגנונים לתגמול הוני של עובדים, בכללם: מניות חסומות, יחידות מניה חסומות, תגמול על בסיס מדדי ביצוע, תגמול על בסיס נטו, ועוד סוגים רבים אחרים. בכל אחד מאלו, ידועה פרקטיקה שונה והמציאות מלמדת כי לכל חברה יש "לתפור את החליפה" המתאימה עבורה, בהתאם לאופי החברה, פעילותה, השלב העסקי בו היא מצויה (אין דינה של חברה פעילה ובעלת הכנסות כדין חברה בתחילת דרכה ואין דין חברת ייצור כדין חברת היי-טק), כך שיש לתת את הדעת ולהתאים לכל חברה את החבילה הנכונה והמתאימה לה.

יוצא, אם כן, כי הגבול הדק שחוצה בין שאלת היותו של אדם כעובד או כמייסד הינה שאלה קריטית אשר עלולה להביא להשפעות מס מרחיקות לכת, הן על מקבל המניות או האופציות, והן על החברה המקצה (בבחינת חבויות ניכוי מס במקור בעת ההקצאה ובבחינת הכרה בהוצאה). לפיכך, יש לתת את הדעת כל אימת שבמסגרת עסקית כזו או אחרת מעורבות פעולות משפטיות של הקצאת מניות ו/או אופציות, והכל בבחינת "להקדים רפואה למכה", שכן לעיתים את הנעשה לא ניתן להשיב.

קרדיט תמונה: taxes via shutterstock.

מתקן של SolarEdge שהוקם באיטליה. מקור: SolarEdge

חברת הקלינטק (cleantech) הישראלית SolarEdge מהוד השרון עומדת להנפיק בנאסד"ק האמריקאית ולגייס כ-125 מיליון דולר. החברה מפתחת מערכות למעקב וניטור אחרי הפקה וצריכה של אנרגיה סולארית והגישה לאחרונה תשקיף לפני הנפקה.

שווי של יותר מחצי מיליארד דולר

SolarEdge הוקמה בשנת 2006 על ידי חמישה שותפים שהכירו בזמן שירותם ביחידת טכנולוגיה בחיל המודיעין: גיא סלע, מנכ"ל החברה; יואב גאלין, סמנכ"ל המו"פ; ליאור הנדלסמן, סמנכ"ל שיווק; מאיר אדסט, סמנכ"ל טכנולוגיות ליבה ועמיר פישלוב. מאז הקמתה הספיקה לגייס מאז כ-85 מיליון דולר בשלושה סבבי גיוס, כשבין המשקיעים שלה GE Capital, Genesis Partners, Walden International, Lightspeed Venture Partners ועוד. למרות שהחברה רשומה במדינת דלאוור שבארצות הברית, הרי שהיא מעסיקה 352 עובדים במרכז הפיתוח שלה שבהוד השרון.

החברה נחשבת לשחקנית מרכזית בשוק ולמפתחת מובילה של יחידות מיצוי הספק. יחידות אלו, הנקראות גם Power Optimizer, מיועדות לצורך הפקת מקסימום האנרגיה ממערכות סולאריות פוטו-וולטאיות באמצעות בקרה אלקטרונית לכל קולט. היחידות הללו מציגות נצילות מעולה (99.5%) ומאפשרות הפקה של עד 25% יותר אנרגיה בהשוואה לממירים רגילים. נכון לעכשיו סיפקה החברה יותר מ-4.5 מיליון יחידות מיצוי הספק ועוד 201 אלף ממירי מתח סולארי (Inverter). החברה מוכרת את מוצריה ב-38 מדינות, אולם הם מותקנים במספר כמעט כפול של מדינות – 73. בין הסיבות למעבר של החברה לרווח, מציינת החברה בתשקיף את שיתוף הפעולה שלה עם SolarCity, אחת הספקיות המובילות בארצות הברית לפתרונות סולאריים, שיתוף פעולה שאחראי על כ-19.1 אחוז מהמכירות של SolarEdge.

על פי נתונים רשמיים של נסדא"ק, מתכננת SolarEdge לגייס כ-125 מיליון דולר. בהנחה שהחברה מציעה תמורת ההון הזה כ-25 אחוז מהמניות שלה, ההנפקה משקפת לחברה שווי מכובד שבין 500 ל-600 מיליון דולר. מהתשקיף שהגישה החברה עולה עוד כי לראשונה בתולדותיה רשמה רווח של כ-5.9 מיליון דולר על הכנסות בגובה 140 מיליון דולר. גיא סלע, המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון נהנה בשנה האחרונה משכר (כולל בונוסים) של יותר מ-2.1 מיליון ש"ח. החברה תיסחר תחת הסימול SEDG, כשהחתמים של ההנפקה יהיו Deutsche Bank ו-Goldman Sachs כחתמים ראשיים ו-Canaccord Genuity Inc, Needham & Company, LLC ו-Roth Capital Partners, Inc יהיו החתמים המשניים.

וידאו: כך עובדת SolarEdge

חברת התקשורת הישראלית Allot, המפתחת ומייצרת פתרונות לניהול ואופטימיזציה של רשתות פס רחב, הודיעה היום (ג') על רכישת הסטארטאפ Optenet תמורת 6.5 מיליון דולר. עם זאת, הסכום הסופי הוא תלוי ביצועים של הסטארטאפ הספרדי ועשוי לזנק פי חמישה. Optenet שפועלים ממדריד, מתמחים בשירותי אבטחת מידע לחברות תקשורת ולארגונים בינלאומיים גדולים.

120 מיליון לקוחות קצה

Allot, שנסחרת גם בנאסד"ק וגם בתל אביב, הוקמה ב-1997. החברה מפתחת פתרונות מבוססי תוכנה וחומרה, המאפשרים למפעילי רשתות תקשורת, כגון סלולארי, קווי כבלים לנהל ולבקר בצורה אופטימאלית תעבורה ברשת ולהציע מגוון שירותים בצורה יעילה וחסכונית. הרכישה של Optenet תאפשר לה להרחיב את קו המוצרים ולהציע גם פתרונות אבטחה כנגד מתקפות DDoS ונוזקות שונות.

חברת Optenet הוקמה גם היא ב-1997 במדריד, ספרד וכיום היא מעסיקה 150 עובדים. לקוחות החברה הן בעיקר ספקיות תקשורת גדולות כמו חברות סלולר ואינטרנט שנהנות משירותי Security-as-a Service (או SECaaS) שכוללים סינון תכנים והגנה בפני וירוסים ומתקפות האקרים. ל-Optenet בסיס לקוחות שכולל כ-140 אלף חברות וארגונים בגדלים שונים ביניהם דויטשה טלקום, O2, orange, telefonica ו-Vodafone ויותר מ-120 מיליון לקוחות קצה. החברה הספרדית מתגאה בכך שכשליש מההכנסות ו-35 אחוז מכח האדם שלו מוקדשים לפעילות מחקר ופיתוח בארבעת מרכזי הפיתוח שלו בספרד, ארצות הברית, מכסיקו והרפובליקה הדומיניקנית.

על פי תנאי הרכישה, תשלם Allot כ-6.5 מיליון דולר במזומן, כאשר תמורה נוספת תועבר לבעלי השליטה של Optenet על פי הביצועים שלה ב-5 השנים הקרובות. אם המכירות של החברה יגיעו ל-140 מיליון דולר, תשלם Allot עוד 26 מיליון דולר למשקיעים וליזמים של החברה הספרדית.

בתגובה לרכישה מסר אנדרי אלפנט, מנכ"ל ונשיא Allot: "הרכישה שלנו של Optenet תעזור ל-Allot להפוך שחקן מוביל בתחום אבטחה-כשירות". אלפנט הוסיף: "אנחנו עובדים עם Optenet מאז 2013 ובזמן הזה זכינו ביותר מ-10 חוזים עם לקוחות גדולים, כשחמישה מהם חברות תקשורת משורה הראשונה.  בנוסף לערך שאנחנו מביאים לבעלי המניות, הצעד האסטרטגי הזה תומך במיצוב שלנו בשוק האבטחה, מחזק את הגישה מוכוונת מפעילי הרשתות שלנו ומשלים את חזון הענן והחזון הארגוני שלנו".

גם בדסקטופ, גם במובייל. מקור: Knowmail

על פי גרטנר, 30 אחוזים מהזמן שאנו משקיעים במיון, חיפוש וקריאת מיילים הוא זמן מבוזבז. חיסכון של הזמן הזה יכול לחסוך גם כסף רב לארגונים. חברת הסטארטאפ הישראלית Knowmail טוענת שלה יש את הפתרון. עתה היא גם מודיעה על גיוס של 1.2 מיליון דולר.

פרסונליזציה של המייל

Knowmail מפתחת שירות עוזר/ת אישי/ת שפעיל ב-SaaS ומיועד לייעל את ההתנהלות והעבודה במייל של עובדים בארגון. בין היתר מציע Knowmail: תיבת אינבוקס שמארגנת את כל המיילים השונים על פי החשיבות שלהם לכל משתמש ועל פי הזמן שיש לו, כדי לקרוא אותם; סיכום חכם – כדי שהמשתמש יוכל למצוא את התכתובות והמיילים הרצויים, גם כשמדובר על מכותבים רבים וקבוצות; ניהול משימות שקשורות ספציפית בכל מייל כמו פגישה, מטלה וכו; מערכת שלומדת את המשתמש – ככל שהמשתמש עושה יותר שימוש במערכת של Knowmail, כך היא לומדת יותר על העדפותיו, ומתאימה את עצמה; קואצ'ר – המערכת של Knowmail תעבור ותגלה טעויות במיילים, לפני השליחה שלהם, ותשפר את הפרודוקטיביות של המשתמש על ידי ניתוב מחדש של מיילים לטלפון, SMS, צ'אט ועוד.

Knowmail הוקמה ב-2014 על ידי חיים סניור, שמשמש כמנכ"ל החברה ועודד אביטל, שמשמש כסמנכ"ל התפעול של החברה, והיא בוגרת של המחזור הרביעי של האקסלרטור של מיקרוסופט ונצ'רס בישראל. כאמור, עתה מכריזה החברה על גיוס של 1.2 מיליון דולר מהקרנות INE Ventures, AfterDox, 2B Angels ו-PLUS Ventures, המתמחות בהשקעה בסטארטאפים בשלבים הראשונים שלהם.

בתגובה לגיוס, מסר חיים סניור: "אנחנו גאים לחשוף את Knowmail לציבור, כדי שהיא תקל על ההצפה של המידע ותשפר את היעילות של התקשורת". סניור הוסיף: "אנחנו בטוחים שלמידת המכונה המתקדמת והאלגוריתמים של Knowmail ביחד עם עזרה מותאמת אישית ישדרגו את תהליך התקשורת ושיתוף הפעולה בארגונים". רועי אורון, שותף ב-Plus Ventures, מסר בתגובה לגיוס: "הפרסונליזציה של הטכנולוגיה הוא הכיוון שאליו התעשייה צועדת והוא מה שהצרכנים מצפים מאיתנו. שירות שיכול להבין וללמוד את דרכי הפעולה והתיעדופים של כל עובד הוא נכס אדיר לכל ארגון ולכל אדם".

וידאו: הפיץ' של Knowmail

מקור: צילום מסך, vectoriousmedtech.com

חברת ווקטוריוס טכנולוגיות רפואיות (Vectorious Medical Technologies), המפתחת מערכת תוך-גופית מבוססת שבב המאפשרת ניהול אופטימלי של חולי אי-ספיקת לב, הודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס ראשון בהיקף של חמישה מיליון דולר. בין המשקיעים: יהודה ונאווה זיסאפל, זוהר גילון והמרכז הגלובלי לחדשנות קרדיווסקולרית בארה"ב (GCIC).

ניהול אופטימלי של חולי אי-ספיקת לב

ווקטוריוס פיתחה טכנולוגית חישה אלחוטית זעירה, שתל, באמצעותו ניתן לערוך ולעקוב אחר הניטור היום-יומי של לחץ המילוי בעליה השמאלית בלב, כאשר אותו יש לקבע לדופן העליה השמאלית בהליך פולשני. נתוני לחץ מהעליה השמאלית בלב מהווים את האינדיקציה הפיזיולוגית האוביקטיבית והמוקדמת ביותר עבור חולים הסובלים מאי-ספיקת לב כרונית (CHF – Congestive Heart Failure). כיום, מדידה מעין זו מחייבת הליך פולשני מורכב ולא ניתן לשדר מדדים מהעליה השמאלית לאורך זמן.

בסבב הגיוס הנוכחי והראשון של החברה השתתפו החממה הטכנולוגית רד-ביומד, הנמצאת בשליטת יהודה זיסאפל ופרופ' נאווה זיסאפל, המשקיעים הפרטיים זוהר גילון וגור מינצר, מנכ"ל חברת Care, קרן המדען הראשי במשרד הכלכלה וכמו כן המרכז הגלובלי לחדשנות קרדיווסקולרית (GCIC) של ה-Cleveland Clinic – מהמרכזים המובילים בעולם בפיתוח, רכישה ומסחור טכנולוגיות קרדיווסקולריות.

החברה הוקמה בשנת 2011 על ידי אורן גולדשטיין ומשרדיה ממקומים ברמת החייל. גולדשטיין אמר כי "הפתרון פורץ הדרך של ווקטוריוס יחולל מהפכה בטיפול במחלות לב כרוניות כשם שמדידת גלוקוז יום-יומית חוללה בטיפול בחולי סכרת. המערכת של ווקטוריוס היא למעשה השלב הבא בניטור תוך-גופי ומאפשר ניהול אופטימלי של חולים הסובלים מאי-ספיקת לב. הטכנולוגיה שלנו הבשילה ולאחרונה השלמנו ניסוי מוצלח, ראשון מסוגו, אשר הדגים את היתרונות הגלומים בה. הסבב הנוכחי ישמש את החברה להשלמת פיתוח המוצר תוך שיתוף פעולה עם קרדיולוגים בכירים מהארץ ומהעולם".

"העובדה כי ה–Cleveland Clinic, הנחשב למרכז הקרדיולוגי המוביל בארה"ב, ראו לנכון לקחת חלק בסבב הנוכחי מעניקה לנו רוח גבית חשובה מצד הקהילייה המדעית והעסקית שתסייע לנו בהמשך הפעילות שלנו ובהעמקת שיתופי הפעולה עם מרכזים רפואיים בארה"ב".

אי-ספיקת לב כרונית היא אחד מגורמי התמותה השכיחים בעולם המערבי. מספר האשפוזים בארה"ב כתוצאה מהתדרדרות במצבם של החולים עומד על 1.2 מיליון בשנה. סך העלויות הישירות כתוצאה מכך עומד על 32 מיליארד דולר, כאשר כמחצית מהמטופלים נאלצים להתאשפז שוב בשל אבחנה וטיפול לקויים. הפתרון שהחברה פיתחה נועד לעזור להציל חיים וליעל את ההליך הרפואי.

בית הקלפים של נטפליקס. אף אחד לא חזה הצלחה כזו

בשנים האחרונות, אפשר לומר בשנתיים האחרונות, חלה נהירה של חברות טכנולוגיות וקמעונאיות eCommerce ליצור סדרות ותכנים מקוריים בעלויות של מאות מיליוני דולרים. טקס האמי האחרון העניק פרס לסדרה Transparent מבית היוצר של Amazon, הקמעונאית הסינית Alibaba חתמה על חוזה ליצירת סרטים עם במאי סיני מוכר, Yahoo הכריזה לאחרונה על הפקה של שתי סדרות חדשות ואפילו חברה כמו BitTorrent מייצרת סדרת מקור משל עצמה שממומנת מהכספים של המשתמשים שלה.

כל חברה יכולה לייצר תוכן

המעבר לתוכן הוא סוג של דז'ה וו בהסטוריה של התוכן, כאשר רשת הכבלים HBO הפכה את כובעה מחברת כבלים ליצרנית שלו ב-1997, או כש-Netflix שנים אחרי הרחיבה את העיסוק שלה מספריית VOD זולה לרשת הפצת סדרות מקוריות עטורות שבחים. לאחרונה אנו עדים לעוד איזושהי התפכחות. לא חייב להיות חברת הפקה כמו דיסני כדי לייצר את התוכן, כמו שלא חייב להיות חברת כבלים כדי לשדר תכנים. כולם יכולים להיות בעלים של תוכן. מידת ההשקעה תכריע אם תוכן יהיה בינוני, טוב או מצוין, ולאו דווקא עם קשר ל-DNA של החברה המייצרת אותו. רשת VOD כמו Netflix יכולה להיות גם יצרנית תוכן מעולה, קמעונאית eCommerce בבסיסה מייצרת תוכן וזוכה להכרה עולמית, רשת להורדת תכנים בלתי-חוקיים הופכת לגיטימית דרך התכנים אותם היא מייצרת ומוכרת, וגם חברה כמו Yahoo לוקחת שלב אחד קדימה מטקסטים וכתבות תוכן אל עבר סדרות שלמות.

אבל מה הסיבה לנהירה? הפקת סדרת מקור דורשת פיתוח כישורים והשקעות שלאו דווקא יחזירו את ההוצאה עליהם. גם בעולם המותגים השיח בשנים האחרונות הוא על ייצור תוכן, אבל בעוד שאצל המותגים ההנחה היא שתוכן טוב יוביל למכר של המוצר עצמו, אצל החברות החדשות העוסקות בתוכן ההשקעה גדולה בהרבה ואפיק ההכנסה מוטל בחוסר וודאות גדול. כמו כן, התעצמות התחרות והכניסה של שחקניות רבות מייצרת סטנדרטיזציה של תכנים. לא עוד כלי בידול אלא יותר סוג של כלי שנראה כמו סוג של משהו שחייבים להחזיק בפורטפוליו.

למעשה ישנם שלושה שיקולים מרכזיים שמניעים חברות בעלות פעילות שונה ללכת אל כיוון דומה של ייצור תכנים. האחד קשור למצב הסטטי של המותג, השני למינוף בהווה והשלישי להתכוננות לעתיד.

הסטטיות של המותג | החברה היא כל יכולה

טרנספרנט של אמזון

הדור החדש של שחקניות הטכנולוגיה מוכיח שיש אינספור תחומים שבהם הן מנסות לייצר מומחיות למרות שאפיק ההכנסות שלהן נובע מפעילות עיקרית אחת. ענקית כמו Google לדוגמא חולשת על אינספור תחומים, ביניהם כניסה לתחום ה-Internet of Things (כמו גוגל גלאס ונסט), ייצור מערכת ההפעלה אנדרואיד, ייצור דפדפן ה-Chrome, רכב אוטומטי ללא נהג ובקרוב גם תוכנות שיתחרו ביתר שאת ב-Office. זאת, למרות שכמעט 90% מההכנסות מקורן בפרסום. באותה המידה גם Amazon ו-Alibaba מרוויחות כתוצאה מפעילות הסחר שלהן, למרות ש-Amazon לדוגמא התרחבה לפיתוח כלים טכנולוגיים מתוחכמים ו-Alibaba משקיעה בסטארטאפ ה-VOIP של Tango.

הפעולות השונות מהבסיס של החברה נחשבות כהשקעה בתחומים שאולי יוכחו כרווחיים בעתיד, אך הם מקרינים באותו הזמן על העוצמה של החברה בזמן הנוכחי. בצורה כזאת או אחרת ההשקעה בתכנים מקוריים ואיכותיים מחזקת את עוצמת המותג מבחינת התפיסה של הצרכן שתופס את החברה כמתמחה וכל יכולה.

מינוף בהווה | הכנסות מפעילות הסדרות

המינוף בהווה קשור לאפיקי ההכנסה האפשריים כתוצאה ממכירת/העברת התוכן. Amazon מחזקת את שירות הטלוויזיה שלה על-ידי יצירת סדרות מקור באופן דומה לפעילות Netflix עם "בית הקלפים" ו"כתום זה השחור החדש". הזכויות על הסדרות יכולות להימכר לרשתות בעולם לאורך זמן. הוא הדין גם בסרטים, שכן סרט שמופץ בקולנוע וזוכה להצלחה יכול להכניס פי כמה מסכום ההשקעה שלו.

החברות שמייצרות תכנים למעשה מייצרות פעילות ארוכת שנים, שיכולה להניב רווחים ככל שהפעילות תצבור תאוצה. החל מסדרות שנמכרות לכל העולם וכלה בצוות שחקנים איכותיים שמזוהה עם החברה ומהווה סיבה טובה מספיק לרכוש את התכנים בין אם כמנוי ובין אם כמשתמש זמני.

מינוף בעתיד | כל אחד הוא מפרסם

הכיוון השלישי הוא המעניין ביותר, והוא נוגע למגמות בעולם הפרסום ולצמיחה הפנומנלית של הפרסום בוידאו. ההתפתחות של עולם הפרסום הדיגיטלי, והמנגנונים האוטומטיים של פרסום בזמן אמת (Real Time Bidding) המתקיים באופן אוטומטי (Programmatic) למעשה פותחים את הדלת כמעט לכל שחקן להיות מפרסם.

שחקנים שמחזיקים בתוכן הם כמו דור העתיד של גופים שמחזיקים בעיתון. הטראפיק המדיד עד לרמת המשתמש שיש לתכנים הוא פוטנציאלי עבור מפרסמים שירצו לפנות אל מיליוני המשתמשים של השחקניות ולספק להם תוכן רלוונטי. כמו כן, לחברות הגדולות יש מידע על משתמשיהם שאין לאף אחד אחר ויכול ליצור התאמה טובה יותר בין המוצר לבין המשתמש.

המינוף של מאגרי המידע, יחד עם ההתפתחות של עולם הפרסום צפויים בעוד כמה שנים לאפשר לקמעונאיות מקוונות ולשחקניות טכנולוגיות לנגוס בנתח השוק של פרסום הוידאו בדיגיטל ובמובייל – שני התחומים הצומחים ביותר בתעשיית הפרסום.

כך נראה שעל-אף שההשקעות בתוכן הן מאוד יקרות ולא וודאיות, קיימות מספר פרספקטיבות והזדמנויות שיאפשרו לשחקניות להגדיל את כמות ההכנסות שלהן. כרטיס הכניסה הוא הון עצמי והאפקט הוא חיזוק המותג והתדמית, מכירת התכנים ומכירה של פרסומות על גבי התכנים. כך או כך, נראה שמדובר בהזדמנות ושחקניות רבות, עובדתית, הולכות לכיוונה בזרועות מושטות.

כדי להתמודד העתיד בצורה טובה יותר ולהיערך עם פתרונות כבר למחר בבוקר, סטארטאפים ישראליים יציגו את מגוון הטכנולוגיות שלהם וכיצד הם עתידים להדליק מחדש את עולם הטלוויזיה, במסגרת ה-TechDate שייערך ב-INTV. להרשמה לחצו כאן.