מקור: Eat24

יש אקזיטים טעימים במיוחד. הסטארטאפ Eat24 של היזמים הישראליים נדב שרון וחיים ארז נמכר לאתר ביקורות הגולשים Yelp תמורת 134 מיליון דולר, מתוכם 75 מיליון דולר במזומן והשאר ב-1.4 מיליון מניות של Yelp.

מנה ראשונה

Eat24 הוא שירות משלוחי אוכל מבוסס רשת ומובייל שמספק משלוחים ממסעדות מקומיות שהוקם ב-2008. השירות מספק משלוחי מזון מ-25 אלף מסעדות ביותר מ-1,500 ערים בהן הוא פעיל, כשכל יום נוספות לו עוד ועוד מסעדות ובתי עסק. השירות פעיל בעזרת אפליקציות ייעודיות לאייפון, אייפד, אנדרואיד, קינדל של אמזון ותוסף כרום. השירות מציע תמיכה 24 שעות ביממה בטלפון, בצ'אט ברשת ובמייל. ל-Eat24 גם תוכנית נאמנות שמעניקה הנחות והצעות בלעדיות לסועדים המתמידים שלה. לפני מספר שבועות בחרה גוגל באפליקציה של Eat24 כאחת המומלצות שלה ל-2014.

מנה עיקרית

דב שרון, מנכ"ל Eat24 בישר על החדשות במייל לעובדי החברה שכותרתו "אנחנו מתחתנים". במייל מסביר שרון כי עתה תוכל Eat24 לקבל חשיפה ליותר מ-130 מיליון המשתמשים הקבועים של Yelp וכן תוספת פוטנציאלית של יותר ממיליון מסעדות שרשומות באתר הרוכש. על פי שרון, Yelp, שהיא "נפש תאומה" של Eat24 תעזור להם להגיע לאן שהם תמיד חלמו, ובקצב מהיר הרבה יותר. שרון מסביר ש-Eat24 תמשיך לפעול כמותג עצמאי ומסביר כי במהלך המשא ומתן עם Yelp הוא זכה להכיר את החברה מקרוב והתרבות הארגונית שלה. שרון סיכם את ההתרשמות שלו מהחברה הרוכשת בשפה לא רשמית בעליל – "אם הייתם רואים את Yelp בטינדר, 100% שהייתם עושים סווייפ לימין. הם מגניבים, בדיוק כמוכם".

כפי שהתרשמתם מהמייל, החברה התאפיינה תמיד בתרבות ארגונית מיוחדת, שבולטת מאוד בנוף הסטארטאפים של הסיליקון וואלי. בין השאר הסתכסכה החברה עם פייסבוק, לאחר שזו שינתה את האלגוריתם שלה כך שיפחית את החשיפה של דפי מותג בפיד של המשתמשים. Eat24 הוציאה אז מכתב פרידה מתוקשר שהפך לויראלי (אם יש לכם 2 דקות, אתם חייבים לקרוא אותו). במכתב הפרידה, מודיעה Eat24 מדוע החליטה להפסיק לפרסם בפייסבוק ולמחוק את עמוד האוהדים שלה על 70 אלף הלייקים שלו. אמ;לק: האלגוריתם של פייסבוק הוריד את החשיפה של דף המותג, כדי (לטענתם) לגרום להם להוציא כסף. בינתיים, טענה החברה שמאז שעזבה את פייסבוק, לא רק שהעסקים שלה לא נפגעו, הם גם נהנו מ-75% מעלייה בהורדות האפליקציה, אחוזים גדולים יותר של הניזולטר השבועי ועוד.

מכיוון שלחברה מתחרות חזקות דוגמת Grubhub ו-Seamless היא לא יכלה להרשות לעצמה שלא לפרסם. ולכן, החברה, שב-2013 הוציאה כמיליון דולר על קידום בפייסבוק, הציגה בסופרבול 2015 פרסומת יקרה בהשתתפות סנופ.

קינוח

הקינוח של נדב שרון וחיים ארז צפוי להיות מתוק במיוחד, משום שהחברה לא גייסה ולו דולר אחד מקרנות הון סיכון, כך שהם יהיו הנהנים הבלעדיים מהאקזיט המרשים. למעשה, בהודעה לעיתונות שהוציאה החברה ב-2012, היא התגאתה בכך שגייסה מקרנות הון סיכון סכום מרשים של 0$. עוד דוגמה לתרבות הבועטת והייחודית של החברה.

לבסוף, כשירות מיוחד ליזמים המוכשרים, אנו בגיקטיים מציעים 2 אפשרויות השקעה לכספים שהרוויחו בעסקת Yelp: בביקור המולדת הבא הם יכולים להזמין כ-1,444,444 פעמים את המנה היקרה בארץ, מנת אוייסטרים ג'רלדו של מול ים; או, אם הם במצב רוח פטריוטי יותר להזמין לכל אחד מ-8 מיליון האזרחים הישראליים 6 מנות וחצי של פלאפל (סלטים חופשי).

מקור: צילום מסך, 888

בידיעה שפורסמה אמש ׳ב׳טיימס׳, צויין כי חברת ההימורים הגדולה בבריטניה William Hill, נמצאת במגעים לרכישת ענקית ההימורים הישראלית 888 תמורת 750 מיליון פאונד. בעוד שהעסקה בין השתיים טרם נחתמה, ה׳גרדיאן׳ הבריטי מדווח כי החברה הישראלית אישרה כי אכן קיבלה הצעה לרכישה על ידי חברת ההימורים הבריטית, אם כי סכום הרכישה עדיין לא סופי ועשוי להיות גבוה יותר.

מאמינים שהחברה שווה יותר

בהמשך לדיווחים אודות העסקה הצפויה להיחתם, נודע כי בעוד שמחיר פר מניה שהוצע על ידי וויליאמס היל הוא כ-210 פני לאחת (3.2$), 888 לא ממהרת להסכים עם ההצעה הראשונה שנתקבלה וממתינה להצעה מפתה יותר של כ-300 פני למניה (4.6$) שהם כ-105% יותר מההצעה הראשונית. בעוד שההצעה הראשונה תקנה לחברה שווי שוק של 744 מיליון פאונד, ההצעה המועדפת והגבוהה יותר תשקף שווי שוק של 1.1 מיליארד פאונד.

בתחילת דרכה 888 הציעה שירותי הימורים מקוונים בתצורת B2C – Business to costumer ובהמשך התרחבה והחלה לפעול בתחום ה-B2B – Business to business, על ידי בניית תשתיות טכניות בהן יכלו להשתמש חברות אחרות ובכך להפנות לפעילות בעצמן. האתר מספק משחקי קזינו מקוונים כדוגמת בלאק ג׳ק ורולטה לצד הימורי ספורט, אותם ניתן להוריד למחשב או לשחק אונליין באמצעות המחשב האישי, הטאבלט או הסמארטפון.

חברת ההימורים המקוונת 888 נוסדה בשנת 1997 על ידי אבי שקד ואחיו ד״ר אהרון שקד ז״ל, ביחד עם שי ורון בן יצחק והיא מורכבת מקבוצת חברות אשר עוסקות בפיתוח, תפעול ושיווק פלטפורמות למשחקים אינטראקטיביים כדוגמת קזינו ופוקר ברשת האינטרנט. החברה משרתת לקוחות ממעל ל-200 מדינות ברחבי העולם ובעלת פרישה עולמית כשהיא מונה כ-1,000 עובדים, מחציתם בישראל במשרדי החברה בהרצליה פיתוח והשאר בג׳יברלטר, אנטיגואה ולונדון.

וויליאם היל היא חברת ההימורים הגדולה בבריטניה, שווי השוק שלה עומד על כ-3.33 מיליארד ליש"ט. אגב, בעוד שמניות החברה הישראלית זינקו ב-25% מאז ההכרזה אמש על העסקה הנרקמת בין השתיים, זו של החברה הבריטית דווקא ירדו בכ-5%.

מאת קרן ליטני, מייסדת Socialize.

הדבר הראשון שתפס את תשומת ליבם של הבמאי והמפיק של סדרת הטלוויזיה הנפלאה סיליקון וואלי לערוץ הכבלים HBO היתה שהגיקים רובם ככולם רוצים לשנות את העולם. בפרק מאחורי הקלעים של הסדרה הנפלאה, הם מתארים את המסע שלהם להכרות עם קהילת הסטארטאפים של הוואלי במטרה להבין איך פועלת התעשייה לקראת כתיבת התסריט ובימוי הסדרה.

בפרק שבו החבורה מגיעה לטקראנץ' עולה ג'ארלד הלא הוא השחקן והקומיקאי הנפלא VAJEI TJ Miller  לבמה להציג את המיזם של הסטארטאפ שלהם ומספר בפומפוזיות ובחשיבות עצמית מוגזמת איך האלוגריתם המופלא שפיתחו ישנה את העולם לנצח בזכות טכנולוגיית הדחיסה הגאונית שלו. כל מי שהוא חלק מסטארטאפניישן או קהילת סטארטאפיסטים בכל גאוגרפיה אחרת בעולם פורץ בצחוק או מחייך במבוכה שהוא צופה בפרק הזה. ונשאלת השאלה, איך קהילה עולמית של סטארטפיסטים אוחזת באותה מוטיבציה ברצון להשפיע ולשנות את העולם? מה המוטיבציה של צעירים רבים להשקיע את השנים הכי טובות שלהם בפיתוח אותו אלוגריתם, מוצר או השרות שהם המציאו ולחיות חיים כל כך אינטנסיביים במרדף אחרי קרנות השקעות הון סיכון, לקוחות קצה או משתמשים בכדי להתעשר תוך כדי שהם משנים את העולם?

יזמות חברתית טכנולוגית

כשמדברים על יזמות חברתית טכנולוגית ועל השפעה חברתית והשקעות חברתיות לא מתכוונים לפתרונות טכנולוגיים כמו זה שהציג ג'ארלד בטקראנץ. יזמות חברתית היא השאיפה לפתרונות חדשניים לבעיות חברתיות. באופן ספציפי יותר, יזמים חברתיים לוקחים על עצמם את המשימה ליצור ולקיים ערך חברתי. הם רודפים אחר הזדמנויות לשרת מטרה זו, תוך התאמה מתמשכת ולמידה. הם מתמקדים בחשיבה מתאימה בעולמות העסקים ופועלים בכל מיני ארגונים: גדולים וקטנים; חדשים וישנים; דתיים וחילוניים; ללא מטרות רווח, למטרות רווח ובמודלים היברידים.

יזמים חברתיים מובילים חדשנות חברתית ושינוי חברתי בתחומים מגוונים הכוללים חינוך, בריאות, פיתוח סביבה ופיתוח ארגוני. הם פועלים לצמצום העוני עם התלהבות יזמית, שיטות עסקיות והאומץ לחדש ולהתגבר על מנהגים מסורתיים. יזמים חברתיים הם אנשים שאפתנים ועקשנים המושלטים על ידי הרעיונות שלהם. הם גם בעלי חזון וגם ראליסטים אולטימטיביים. הם הדור הבא של המנהיגות הכלכלית.
אבל יותר מכל, נראה שאנשים צעירים ובמיוחד יזמים חברתיים טכנולוגיים לא רוצים צדקה הם רוצים הזדמנות. אם נוכל לספק הון לאזורים שבהם השוק המקומי והעולמי גווע לפתרונות, נמצא הון אנושי יוצא מן הכלל עם רעיונות טכנולוגיים פורצי דרך ומוטיבציות גבוהות בהרבה מהממוצע לספק פתרונות חברתיים שיפתרו בעיות חברתיות כמו אי שוויון, יוקר המחיה, התחממות גלובלית פתרונות בתחום הרפואה ועוד. ככאלה, יזמים חברתיים ובעיקר יזמים חברתיים טכנולוגיים רואים את עצמם כאנשי עסקים עם רעיון חברתי וכאלה הם לא תמיד מודעים לעובדה שתעשיית ההון סיכון העולמית משתנה ויש קרנות ואנג'לים ותוכניות רבות שמתמקדים כרגע ב-Tech for Impact.

Socialize 15

זו הסיבה שהקהילה העצמאית Socialize! Social Business Israel תתמקד השנה ב-TECH FOR IMPACT במטרה לבנות את האקוסיסטם היזמי-חברתי טכנולוגי. ב-18 בפברואר, תתקיים בקומפלקס המוזיקה והבר, ״פאפאיתו״ תחרות הסטארטאפים הראשונה בישראל בתחום. השופטים בתחרות הם: ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל ,Ourcrowd, ד"ר איריס גינזבורג, מנהלת תוכנית היזמות בבית הספר למנהל עסקים ברקאנטי של אוניברסיטת תל אביב, גיא פרמינגר, שותף ומוביל טכנולוגיות, PwC st וקרן ליטני מייסדת Socialize.

האירוע ללא תשלום – להרשמה

הזוכים יוכרזו בוועידה המשותפת של פורבס וסושלייז שתתקיים בהבימה ב-25 בפברואר.

להטבה בהרשמה ורכישת כרטיס ב 219 ₪ + מע"מ בלבד הכניסו פרומו-קוד GEEKTIME.

לאתר הועידה

מקור: N-Trig

שבוע חסר תקדים עבור ההייטק הישראלי עם אקזיט שישי במספר. לאחר Appsfire, 888, Eat24 Segoma ו-Porticor, הבאה בתור היא חברת הסטארטאפ הישראלית N-Trig. החברה, שמפתחת מסכי מגע ועטי סטיילוס נרכשה על ידי מיקרוסופט בסכום שלא פורסם, אך מוערך בכ-200 מיליון דולרים.

אקזיט צנוע

חברת N-Trig הישראלית עומדת מאחורי פיתוח וייצור עטי סטיילוס משלימים עבור מסכי מגע. את הטכנולוגיה אותה פיתחה החברה ניתן למצוא במגוון מכשירי סמארטפון, טאבלטים ואולטרה בוקים, כאשר לחברה מספר שותפות גדולות במיוחד הכוללות את HP, דל, אסוס, לנובו,HTC, טושיבה ואחרות.

למרות תג מחיר שנראה לכאורה אטרקטיבי, צריך לזכור שמאז שהוקמה החברה ב-1999, היא הספיקה לגייס כ-160 מיליון דולר ב-10 סבבי גיוס. כך שמכירה ב-200 מיליון דולר לא מצביעה בהכרח על אקזיט משמעותי לקרנות ולמשקיעים הפרטיים. החברה מעסיקה כ-200 עובדים, כשמרביתם במרכז הפיתוח שלה שנמצא בכפר סבא, אולם עדיין לא ידוע כמה מהם ישולבו במרכז הפיתוח של מיקרוסופט. בראש החברה עומדים אילן גלר, נשיא החברה ודן ענבר שמשמש כמנכ"ל.

סמסונג ואפל על הכוונת

מיקרוסופט שרכשה לבסוף את החברה, היא גם אחת המשקיעות הגדולות שלה. מיקרוסופט תשלב ככל הנראה את הטכנולוגיה של N-Trig בסדרת הטאבלטים של החברה, ה-Surface. בכך תוכל להתחרות מיקרוסופט בסמסונג, שכבר מייצרת טאבלטים עם סטיילוס בסדרת ה-Note וה-Tab. אולם לא רק החברה הדרום קוריאנית נמצאת על הכוונת של מיקרוסופט. על פי הדיווחים, גם אפל בדרך להציג סטיילוס משלה בסדרת האייפדים הענקיים שתשיק בקרוב. קהל היעד של החברות צפוי להיות מגוון ולכלול הן אנשי מקצוע כמו מעצבים, אדריכלים, מורים, אמנים וצלמים, אולם גם קהל רחב יותר שישמח להשתמש בכלי מדוייק ואינטואיטיבי יותר לכתיבה מהאצבע.

וידאו: הטכנולוגיה של N-Trig

בעוד רבבות של לבבות מכסים את חלונות הראווה, האוויר הופך דביק וקופידון נכנס להיכון, יש כאלו שעדיין לא זכו לשידוך ראוי. לכן החלטנו לסלול את מקומנו לגן עדן 2.0 ובחרנו חמישה יזמים וחמש יזמיות שווים ושוות שייתכן ובשנה הבאה כבר יככבו ברשימה אחרת. אז אם גם אתם מחפשים מישהו לחלוק איתו iRobot או לגלות מחדש את השיחות הקוליות בוואטאסאפ. אל תהססו לשלוח להם YO.

לירון סלונימסקי, 29, מייסדת ומנכ"ל Awear Solutions

כשאומרים על יזמים שהם הכניסו רגל בדלת, במקרה של לירון מדובר בתיק. את כניסתה לעולם היזמות היא חייבת לחברה שלה, שראתה על בחורה אחרת תיק שהיא רצתה כל החיים, התביישה לשאול ושלחה את לירון. כחובבת מדע בדיוני, לירון החלה לפנטז על הטכנולוגיה שמאפשרת לעשות זיהוי מדוייק לפריט וכשנדלקה לה הנורה, החליטה לעזוב את הכל, גייסה את אורן השותף והחלה לעבוד על הרעיון, "בכל זאת חיים פעם אחת, ככל שידוע לי", היא צוחקת. כדור השלג יצר את חברת Awear Solutions, פלטפורמת IoT המאפשרת זיהוי פרטי אופנה במרחב הציבורי ומאפשרת לרכוש את הפריט. במסגרת תפקידה לירון היא אשת השיווק והמכירות, מה שמסביר את העובדה שלרוב תמצאו אותה באוויר במקום ביבשה, מנקה, מבשלת ומה שצריך.

ההורים של לירון בכלל רצו שהילדה תהיה מהנדסת בעוד היא חשבה להיות תסריטאית, ואפילו זכתה בפסטיבל חיפה. אז היא עשתה פיבוט ללימודים לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ובמקביל עבדה בחברת 888. אחרי שנה עלה הרעיון לסטארטאפ והשאר היסטוריה.

כשהיא לא צוברת נקודות של הנוסע המתמיד לירון תעדיף לקרוא ספר טוב בטבע או לבקר במוזיאון. אם תשאלו את החברים שלה הם יעידו שהיא ״בחורה ישירה עם פלפל ונרדמת בכל מיני מקומות בלתי אפשריים לשינה״.

אז מה את מחפשת? "בחור חכם שמספיק בטוח בעצמו ועם זאת רואה את האחר, ושאוהב את החיים".

ושאלת הבונוס: כמה מביך אותך להיות חלק מהרשימה הזאת? "השאלה האמיתית היא כמה מביך את סבתא שלי שהנכדה שלה בת 29 ורווקה". כנראה שאת הכתבה הזאת היא לא תתלה על המקרר.

אורית מוסינזון, 39, Founder & CEO ב-GetYou

קרדיט: רותם רייצ׳ל חן

"נראה לי שנולדים עם החיידק הזה, לא?", אומרת אורית על כניסתה לתעשיית הסטארטאפים. מוסינזון החלה את הקריירה שלה בחברה שלימים קודמה לתפקיד המנכ"ל ומשם הפכה ליזמית במקביל להשקעות בתחום. הסטארטאפ הנוכחי שלה, GetYou, החל מרעיון ששורטט על מפית באמצע הופעה של ה-Blue Man Group באורלנדו. מדובר בפלטפורמה החברתית הראשונה המבוססת על פידבק שמאפשר למשתמשים לראות כיצד אנשים תופסים אותם במבט ראשון. הפעם הראשונה שקמה בבוקר וראתה מיליון משתמשים לפלטפורמה בזמן שישנה, היה רגע מכונן בחייה.

בצבא שירתה כמש"קית ת"ש בקורס טייס ואז החלה במירוץ לדוקטורט במנהל עסקים. במהלך שהותה באקדמיה לא נשארה בצד הסטודנט אלא גם לימדה במשך 6 שנים והקימה תוכנית ללימוד Due Diligence טכנולוגי לסטודנטים מצטיינים בפקולטה להנדסה של מכללת אפקה.

בן הזוג של אורית ייאלץ לוותר עליה לפחות פעם בשבוע לטובת התנדבות באונקולוגית ילדים אבל אל דאגה היא תפצה אותו בדרינק בבר פולי ברוטשילד, בו היא שותפה עם חברים. וכן, אתה לגמרי תצטרך לקבל את האישור שלהם, כי הם "המתנה" של אורית והם שומרים עליה בכל מצב.

אומנם באפליקציית GetYou חשבו שהיא מאמנת כושר שאוכלת בריא, אבל בעצם היא "אוכלת רק ג'אנק פוד של סטארטאפים וכמויות של שוקולד כדי להתעורר ולא מתאמנת אף פעם". אנחנו בטח לא היחידים שסיננו קללה שהסתיימה במילה גנים.

אז מה את מחפשת? "100 מיליון משתמשים פעילים. ובאהבה? לא מחפשת. כשזה בא זה בא, בדיוק כמו בסטארטאפ".

ושאלת הבונוס: כמה מביך אותך להיות חלק מהרשימה הזאת? "כל כך נקרעתי מצחוק מזה, שעוד לא הגעתי עדיין לשלב המבוכה. לא הפסקתי לצחוק מהרגע שסיפרתם לי על זה". לפחות לא בכית.

שרונה קרני כהן, 26, CEO ב-Dreame

הכניסה של שרונה לעולם היזמות החלה כשפגשה את המייסדים של WSC על ספסל. הם הפכו לחברים טובים וידה ידה ידה הם היוו לה השראה להפיח חיים ברעיון שהיה בראשה. השלב הבא היה כמובן גיוס הכסף להקמת Dreame, פלטפורמה שהופכת את הדימיון לאומנות מודרנית ונגישה. אחרי שגייסה ומצאה את הפרטנר הנכון, החלה שרונה למכור את המוצר ללקוחות מעניינים וקיבלה פידבקים מרגשים. כיום החברה מרחיבה את מוצריה במקביל לגיוס כוח אדם.

בין התרגשות מהעבודה על הסטארטאפ לארגון האקתון מוצלח, תוכלו למצוא אותה בקפה סוניה, קפה תמר או פורט סעיד. כמובן שהיא לא מוותרת על לרקוד בבר הרדיו והבוקסה עם החברים. מלבד לפזז על הרחבה, שרונה נהנית גם לבשל ולעבוד על פרוייקטים שונים. כנראה שהיא הוסיפה שעה ליממה.

החברים שלה מספרים שהיא יצירתית וחרוצה, שיכולה להפוך דימיון למציאות ורק נכין אתכם מראש שהיא מחזיקה במבטא בריטי מרשים, תודות למגורים בבריטניה עד גיל 22. אפשר להזמין אותך לתה?

אז מה את מחפשת? "מישהו שיוכל ללמד אותי משהו כל יום".

ושאלת הבונוס: כמה מביך אותך להיות חלק מהרשימה הזאת? "אולי, בעיקר כי אני חולקת דברים אישיים אודותיי. כנראה שהמבוכה העיקרית תהייה כשאקרא את זה עוד 10 שנים". אבל היי, אז כבר לא תהיי רווקה.

מורן שקד, 34, Founder & CEO ב-Miss Bitcoin

מה סוד הקסם של הביטקוין שגרם לבחורה מתחום הפרסום לבצע הסבת מקצוע? אם תשאלו את מורן היא תסביר שמדובר בדבר הגדול הבא. "זה התחיל מכתבה קטנה שקראתי על זה. לא בהכרח ידעתי להסביר את זה במילים, אבל הבנתי את הקונספט והרגשתי את הפוטנציאל האדיר שיש כאן".

אם נחזור רגע לאחור, שקד החלה את הקריירה שלה כקופירייטרית בשני משרדי פרסום גדולים ופיתוח ואסטרטגיה במספר פרוייקטים גדולים ואף ניהלה מותגים וקהילות במחלקת ניו מדיה במאקו. לפני כשנתיים לקחה צעד אמיץ וביצעה הסבה לעולם ההיי-טק והסטארטאפים. התחום שעניין אותה במיוחד היה הביטקוין, שנחשב לטרנד חם בתעשייה, כאשר במקום לקרוא עליו במאמר החליטה לבוא ללמוד מקרוב מהמומחים הטכנולוגיים. כך מצאה עצמה לראשונה בחייה בהאקתון ובמקרה הזה האקתון הביטקוין הראשון בישראל. הרעיון שלה, Miss Bitcoin, זכה בתחרות וביחד עם הצוות הפיחו בו חיים. מדובר בפלטפורמת תוכן ושירותים, טיילור מייד עבור נשים הרוצות לעשות את צעדיהן הראשונים בעולם הפיננסיים והטכנולוגיה.

אגב עד היום חבריה של מורן לא מבינים איך הטכנופובית שלא פתחה מדורי כלכלה מתעסקת בטכנולוגיה שהיא High end ופיננסיים. כנראה שלכולנו יש סיכוי.

בניגוד לשאר בוגרי היחידות הטכנולוגיות שתמצאו מלמטה ולמעלה, מורן שירתה כמדריכת חי"ר והיא בוגרת המגמה לתקשורת חזותית בשנקר ובית הספר לקריאטייב וקופירייטינג של תרצה גרנות ז"ל.

לראיון העבודה המשמעותי הראשון שלה הגיעה עם חולצה שהכינה ועליה מודעת דרושים לכישורים שלה. את העבודה אגב היא קיבלה. כשהיא לא מקבלת ברעל את המיזם תמצאו אותה מתחרה ראש בראש עם בלה, הכלבה שלה. בנוסף היא נהנית מהגיית דעות ואכילת שוקולד, לא בהכרחי בסדר הזה.

אז מה את מחפשת? "שיבין אותי, זה לא הרבה נכון?!".

ושאלת הבונוס: כמה מביך אותך להיות חלק מהרשימה הזאת? "כמו כוח החישוב של המחשבים המחזיקים את רשת הביטקוין".

לימור ירון, בת 39, CXO – Chief eXperience Officer ב-Lingua.ly

כבר במהלך לימודיה לתואר ראשון במדעי המחשב וכלכלה באוניברסיטת תל אביב החלה לימור לעבוד בחברת היי-טק גדולה. משם הדרך לעולם הסטארטאפים היתה סלולה. הרצון לקחת חלק דווקא בעיצוב המוצר וחווית המשתמש כנראה הגיע מהמקום שמדובר בתחום פונקציונאלי ויצירתי. כיום לימור היא CXO של חברת הסטארטאפ Lingua.ly, דרך חדשה לשיפור וללימוד שפות.

מעבר לתפקיד המעניין, כשתשבו לדרינק עם לימור, רצוי בחמישי בפיקוק, לא יהיה משעמם. על מה תדברו? ניתן לכם כמה נקודות להתחלה. לימור הקימה עסק עצמאי בעיצוב מוצר שכלל מכירה ל-MOMA בניו יורק ושהיא בעלת שני תארים ראשונים (השני הינו מ-HIT בעיצוב תעשייתי).

כשהיא לא מתווכחת עם טבעוניים ועושה שופינג ב-Uniqlo (אנחנו מניחים מזה שאת הרבה בחו"ל, יפה לך) היא אופה לחמי שאור. הרעב כמובן, עליכם.

החברים שלה טוענים שהיא עובדת קשה מדי ושהיא תמיד צודקת (זו לא רק את, אלא כל הנשים).

אז מה את מחפשת? "חושב כמו אריסטו, מצחיק כמו סיינפלד וחתיך כמו בראד פיט והעיקר שיהיה לו דופק".

ושאלת הבונוס: כמה מביך אותך להיות חלק מהרשימה הזאת? "לא מביך, טוב אולי קצת".

שי ברומר, 34, Co-Founder & CTO ב-Vicomi

בעוד חלקנו התעסקנו בשטויות, שי התחיל לתכנת בגיל 16, מה שהוביל אותו לגיוס הלא מפתיע לממר"ם. אחרי השירות החל לעבוד כיועץ בכיר בחברת "מגן" אבל מהר מאוד הבין שהוא מעוניין לבנות חברה משל עצמו והתחיל לעבוד בסטארטאפים. אחרי שהתמקצע בתחום הקים ביחד עם עוד שני חברים את הסטארטאפ הראשון שלו: Mealway, שנסגר לאחר תקופה. לפני כשנתיים איחד כוחות עם שותפו אלי והשניים הקימו את Vicomi. החברה יוצרת את ״הביג דאטה לרגשות״ במטרה לאפשר לגולשים לבטא את כלל ספקטרום הרגשות בעת צריכת תוכן ברשת.

מלבד להתעסק עם רגשות שי גם צולל, חובב סנובורד ובדרך לרישיון צניחה חופשית. כשיוציא את הרישיון הוא יוכל למסגר אותו לצד התואר הראשון במדעי המחשב ממכללת תל אביב-יפו.

בחברה הוא מוביל את הצד הטכנולוגי ו"גם עושה כלים", וכשהוא לא במשרדים ב-We Work בדובנוב, תוכלי למצוא אותו בבר השכונתי או במסעדה טובה עם חברים. ואם כבר דיברנו על החברים, הם חושבים שהגיע הזמן שהוא יעשה אקזיט וייקח אותם ללאס וגאס.

לא שלשי חסר חו"ל. בגיל 27 הוא לקח הפסקה וטס לשנה לטייל מסביב לעולם, בין המדינות שהוא הספיק לתקוע בהן דגל: תאילנד, אוסטרליה, ניו-זילנד, צ'ילה, מקסיקו, קוסטה ריקה, ופנמה. והיד עוד נטויה כמובן.

אז מה הבחור שלנו מחפש? "מישהי שתגרום לי להתרגש".

ושאלת הבונוס: כמה מביך אותי להיות חלק מהרשימה הזאת? "מביך המון, יביך יותר כשזה יתפרסם". שמחים שאתה איתנו.

מתן ליביס, 26, מייסד שותף ב-Cloudents

טבילת האש הראשונה של מתן בתעשיית הסטארטאפים היתה במסגרת לימודי התואר הראשון במנהל עסקים ומחשבים במרכז הבינתחומי הרצליה כחלק מעבודה בקורס יזמות. העבודה עם שני החברים הפכה לימים לסטארטאפ לפיתוח משחקים שאומנם לא צלח אך הניסיון נצבר. לימים הכיר מתן את השותף שלו עידן אפלבאום והקים את Cloudents בשנת 2014. מדובר בפלטפורמת לימודים חברתית שנבנתה על ידי סטודנטים ועבור סטודנטים. הפלטפורמה מאפשרת למשתמשים לשתף סיכומים, לשאול שאלות וללמוד בצורה מקוונת עם חבריהם לספסל הלימודים. מתן מתפקד על תקן מנהל המוצר בחברה, אחראי על השיווק ודאגתו העיקרית ביומיום הינה שהמוצר עונה על צרכי המשתמשים.

בצבא שירת ליביס כלוחם נ"מ בחיל האוויר ובמהלך שירותו נפצע ברגל שמאל, מה שאילץ אותו לעבור שישה ניתוחים אורטופדיים אך אל דאגה "היום אני מרגיש מצוין והמנתח שלי אדם עשיר", הוא משתף. כדי להוכיח את העניין הוא עוסק בטניס ו-Crossfit ("סוג של חדר כושר על סטרואידים").

לאחרונה סיים מתן תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן אבל כנראה שכל ההכשרה האקדמית בעולם לא תעזור לו למצוא חנייה בתל אביב, "לרוב תמצאו אותי ברכב מנסה לאתר חנייה מתחת לבית". אם התמזל מזלו ונשאר לו זמן הוא מקדיש אותו ליצירת מוזיקה ו-Call of Duty. ולא, אל תנסו להתווכח איתו, כי לפי החברים שלו כנראה שתפסידו.

אז מה הבחור שלנו מחפש? "מישהי שתסבול אותי".

ושאלת הבונוס: כמה מביך אותי להיות חלק מהרשימה הזאת? "כמו ילד שמשחק בפעם הראשונה 7 דקות בגן עדן". ספר לנו אם היה שווה את זה.

אלדד אלנקוה, 39, Chief Medical Officer ב-Zebra Medical Vision

הסיפור של אלדד מתרחש על קו ארה"ב-ישראל כאשר את ילדותו העביר בקליפורניה ובגיל 17 הגיע לארץ כדי ללמוד עברית ולשרת בצבא. בשירות הצבאי שירת ביחידה קרבית כחייל בודד וכשסיים את חובתו חזר לארה"ב כדי ללמוד בבית הספר לרפואה Tufts בבוסטון (כל הרווקות עם הסבתות הפולניות – לא להתעלף עדיין). את ההתמחות שלו עשה ב-Einstein Medical שבפילדלפיה ואז, קרה מפגש משנה גורל.

אלדד העביר הרצאה רפואית בחברה בהרצליה בה נכח אייל גורה, מייסד-שותף בחברת Zebra (פלטפורמה למדעי Computer Vision שמאפשרת שיתוף פעולה בין רופאים במטרה להביא למהפכה בתחום ההדמייה אבחון רפואית). גורה סיפר לאלדד על הרעיון שמאחורי החברה ובמשך שנה תפקד אלנקוה כאחד מהיועצים עד שחזר לארץ והצטרף על תקן CTO. במסגרת תפקידו אחראי אלדד לוודא שהפיתוח של הפלטפורמה עומד בקנה אחד עם החזון הקליני וכן לתאם בין חוקרים קליניים לשירותים של החברה. בזמן הפנוי שאין לו הוא עובד בחצי משרה כהרדיולוג פולשני בבית חולים בילינסון (אוקיי, זה השלב שהנכדות של הפולניות יכולות לאבד את זה).

כשהוא לא בבית החולים או במשרדי החברה בקיבוץ שפיים, נהנה אלדד מהופעות ג'אז בבית העמודים בנחלת בנימין ומשתדל גם להקדיש זמן לתחביב התיפוף. כמובן שאף אחד לא מושלם, וחבריו של אלדד הלשינו כי הוא לא יודע לנווט, "אבל מה הם יודעים?", הוא מתגונן.

אז מה הבחור שלנו מחפש? "אם אני צריך לבחור דבר אחד, הייתי אומר שהיא תאהב לקרוא ספרים. הדבר החשוב ביותר באדם הוא תחושת הסקרנות והדרך שבו היא שואלת שאלות ומקשיבה".

ושאלת הבונוס: כמה מביך אותי להיות חלק מהרשימה הזאת? "לא מביך בכלל. מאד משעשע". אנחנו במרחק נגיעה מלצאת במופע סטאנדאפ.

דן בנימין, 27, מייסד שותף ומנהל פיתוח עסקי ב-eRated

דריכת הרגל של דן בעולם שכולו טכנולוגיה החלה בשירותו הצבאי כמהנדס תוכנה ביחידת 8200. לאחר השחרור "קפץ" על אחת ההזדמנויות שחיכו לו בחוץ ומאז הפך את העולם לביתו הקבוע. במסגרת התפקידים השונים זכה לבנות מוצר שעד היום משמש ארגונים גדולים בארה"ב מאפס ולחיות על קו ישראל-ארה"ב במשך 4 שנים. את השותפים שלו לסטארטאפ eRated הכיר במסגרת תוכנית Zell, של המרכז הבינתחומי הרצליה, בו סיים תואר במדעי המחשב. eRated, למי מכם שתהו, בונים דירוג אשראי בשביל מוכרים ולמעשה יודעים למדוד האם מוכר אונליין יהיו טוב או לא בהתאם להתנהגויות העבר שלו באתרים. במסגרת תפקידו בכוח דן אחראי על מציאת שותפויות עם פלטפורמות מסחר מתאימות ומנהל את הטמעת המוצר בהן, ומנהל את צוות הפיתוח.

כנראה שדן והמזוודה שלו מאוד קשורים שכן מלבד מגורים בארה"ב הוא גם הספיק לטעום במשך חצי שנה מלונדון במסגרת השתתפות הסטארטאפ באקסלרטור TechStars. מלבד אריזה מהירה ויעילה דן מת על הים ולא יוותר על משחק מטקות על החוף. אם לא מצאתם אותו בים, כנראה שהוא יבלה ביום שמשי על איזו מרפסת עם לפטופ וערק אשכוליות.

מלבד הצד הגיקי, יש לדן גם צד של אמן מיוסר, הוא תמיד רצה להיות מוזיקאי אך אף פעם לא עשה צעד בנושא. מפתיע? לא כמו העובדה שהוא מקסיקני.

אז מה הבחור שלנו מחפש? "בחורה עם וייבים טובים, אופטימית. מישהי שתיתן לי השראה ושנחלום ביחד ונגשים ביחד. וחייכנית. מת על חייכניות".

ושאלת הבונוס: כמה מביך אותי להיות חלק מהרשימה הזאת? "מביך בערך כמו עלייה לתורה".

יואב הורנונג, 32, מייסד שותף ומנכ״ל ב-Veed.me

קרדיט: חן מכלוף

בעוד חלקנו חיים בסרט, יש יזמים שיוצרים אותו. לאחר שלמד קולנוע באוניברסיטת תל אביב, יואב החל לעבוד על הסרטים הקצרים שלו והסתובב איתם בעשרות פסטיבלים מסביב לעולם. בזמן שיטוטיו הבין שיש מצוקה תעסוקתית בקרב בוגרי קולנוע ושהיא אוניברסלית, ולא רק בישראל. הצורך במקביל לעליית הוידאו באינטרנט הוביל לחבירה לשותפיו והקמת סטארטאפ Veed.me. הפלטפורמה מחברת בין עסקים שצריכים וידאו לבין קהילה של יוצרים מסביב לעולם ובכך פותרת את בעיית הוידאו לחברות שמעוניינות באחד בתקציב שפוי. "מה שמדהים זה שיש לנו יוצרים בכל העולם כך שאפשר להיות מאוד ספציפים בלוקיישן בו רוצים שהוידאו יצטלם", אומר יואב.

בצבא שירת כקצין בצנחנים ובין פעולה לפעולה כתב ספר "מעולה לשירותים" כהגדרתו בשם "מה הקטע". כשהוא מתפנה מקידום המיזם שלו הוא דואג לעלות על מגרשי הטניס השונים ברחבי תל אביב וכשהוא מתעייף הוא פורש לאיזה בר או בית קפה בשדרה.

החברים שלו יגידו עליו שהוא מדהים, מוכשר, עוזר וחבר טוב אבל זה "כי הם חברים שלי והם צריכים לדעת לשקר".

אז מה הבחור שלנו מחפש? "שיהיה לה חוש הומור, שתדע להיות צינית אבל גם רצינית. חשוב לי שיהיו לה שאיפות בחיים, ובשאיפות הכוונה היא לא לאקזיט או הנפקה או בכלל להיות מהתחום הזה, אלא שתדע מה היא רוצה לעשות בחיים, שתהיה פתוחה וכמובן, לפני הכל אין ברירה – צריכה להיות משיכה פיזית".

ושאלת הבונוס: כמה מביך אותי להיות חלק מהרשימה הזאת? "מביך לאללה".

מקור: Tailor Facebook

Tailor Brands, פלטפורמה מקוונת המתפקדת כמעין משרד מיתוג אישי, הודיעה היום (ה׳) על גיוס בסך 1.1 מיליון דולר בהובלת קרן Disruptive של טל ברנוח. השירות שמציעה מאפשר לכל בעל עסק קטן כגדול, ליצור גרפיקות ייחודיות תוך כדי שמירה על מחירים נוחים ונמוכים בהרבה מאלו המקובלים בשוק.

מיתוג אישי בלחיצת כפתור

תמורת עשרות דולרים בודדים הטכנולוגיה של החברה תספק לכל עסק בעולם שירותי מיתוג נרחבים, הכוללים עיצוב לוגו, עיצוב כרטיסי ביקור, עיצוב עמודי פייסבוק ועוד. החברה משתמשת בטכנולוגית Machine Learning שפותחה במטרה לקצץ בעלויות העיצוב ולאפשר לכל יזם ועסק קטן ליהנות משירותיה של סוכנות מיתוג גדולה ובמחירי עלות.

הפלטפורמה המקוונת בעצם הופכת כל מחשב למעצב גרפי לכל דבר, כאשר המשתמש מעורב לכל אורך התהליך אך לא נדרש ממנו כל ידע טכני או עיצובי כזה או אחר. הפלטפורמה עצמה מאוד פשוטה לתפעול וידידותית למשתמש (בדקנו) ותמורת סכום יחסית סמלי, ניתן ליצור גרפיקה מותאמת אישית ובלחיצת כפתור. לאורך כל הדרך המשתמש מעורב ומשפיע על התוצר הסופי, אשר נועד לתאום את סגנונו והטעם האישי שלו. בסופו של דבר האלגוריתמים שפותחו ינתחו את שם המותג וערכיו (תתבקשו למלא זאת) על מנת לוודא כי ישמור על ייחודו, ובכך כל אחד יוכל למתג את עצמו ללא עזרה של משרדי פרסום גדולים או מעצבים למיניהם הגובים סכומים הרבה יותר גבוהים.

זהו גיוסה הראשון של חברת Tailor Brands אשר נוסדה בשנת 2014 על ידי היזמים יהלי סער, תום להט ונדב שץ. סך העובדים בה עומד כרגע על חמישה והיא פעילה בעיקר בצפון אמריקה וקנדה, ומשרתת כיום לקוחות מ-35 מדינות ברחבי העולם. מייסדי החברה צופים כי הגיוס הנוכחי יאפשר לה להרחיב את פעילותה בצפון אמריקה ולהרחיב את שירותי המיתוג שלה למוצרים נוספים.

״בארבעת החודשים האחרונים הטכנולוגיה התקדמה הרבה מעבר לציפיות שלנו״, אמר יהלי סער, מנכ״ל החברה. ״אנחנו רוצים לעזור לעסקים קטנים לעצב הכל: משלטים ועד אתרי אינטרנט. אין ספק שהמומחיות והניסיון של טל, והשותפים האחרים ב Disruptive, יעזרו לנו מאוד בקידום החברה לשלב הבא״.

טראוויס מקורד. קרדיט: פורבס, 30 Under 30

הפוסט נכתב ע"י סטיבן ברטוני.

אוסטין מקורד מציג לעברינו כוס מעשנת עם חנקן נוזלי. "תכניסו את האמצע לתוכה – והוא מיד ירתח", הוא אומר. אנחנו מכניסים ואכן החנקן רותח. "קנינו מיכל כדי להכין גלידה, אבל אנחנו עושים כל מיני דברים מוזרים עם זה – הקפאנו כמה מחשבים והם פשוט התנפצו". הוא שופך את החנקן על הרצפה ומלווה אותנו לסיור במשרד שלו שכולו גן עדן אחד גדול לחנונים: מסך ה-LED בסגנון הטיימס סקוור, שמשמש לטורנירים בסופר-נינטנדו, האוסף של הרחפנים שנבנו לבד, ותאי השינה היפניים.

על אף אוסף הטכנולוגיות האלה, Datto, חברת גיבוי המידע של המנכ"ל בן ה-29, רחוקה מאוד מהזוהר של עמק הסיליקון. ממשרדיה הבלויים בקונטיקט, היא עוסקת בעסקי שחזור המידע – החברה תקים לחיים רשת מידע של כל חברה באופן מידי, בעת צרה.

בזמן שסנפצ'אט וואטס-אפ צוברות הייפ על ידי משיכת מיליוני משתמשים, מקורד עושה את אותו הטריק עם הכנסות. לצד משחקי המחשב, מרצדים מסכים עם מכירות יומיות, מדויקות עד לרמת הפני. ב-2014 הוא הגיע להכנסות של קצת פחות מ-100 מיליון דולר – פי 32 לעומת 2010. כיום 400 עובדי החברה מעניקים שירות ל-5 מיליון לקוחות ברחבי העולם.

כל זה לא חמק מעיניהם של החברות הגדולות. בתחילת 2013 חברת אבטחה הציעה לקנות את Datto ב-100 מיליון דולר. מקורד שהחזיק באותה תקופה 100% מהחברה, החליט לוותר ובמקום זאת, גייס 25 מיליון דולר בסתיו של אותה שנה. העסקה הביאה את פול סגאן, (המנכ"ל לשעבר Akami) וסטיב הרוד (המנכ"ל לשעבר של VMware) אל ההנהלה כדי שיעזרו להפוך את החברה הקטנה לעסק של מיליארד דולר. "אנחנו יכולים לפגוע בגדולים ביותר – Symantec, HP, EMC", אומר מקורד. "אנחנו איזוטרים ומשוגעים אבל זאת המטרה".

מקרורד הגיע לאן שהגיע מכיוון שהעניק לחברות קטנות את הגיבוי שהיה בנמצא רק עבור ארגונים גדולים. התוכנה והחומרה שיצרהDatto מסוגלת לקבל תמונת מצב של כל מערכת ה-IT של חברה בכל חמש דקות. החברה יכולה לקבל גיבוי של המערכת שלה בכל רגע, כל עוד היא מחוברת לאינטרנט. כל זה עולה בערך 350 דולר בחודש ומקדמה של 2,800 דולר עבור כל טרה-בייט מידע.

מקורד תמיד היה בחור חכם. הוא בנה את תוכנת עריכת הווידאו של התיכון שלו ותיקן טלוויזיות שמצא באשפה. הוא למד הנדסת חשמל במכון הטכנולוגי רוצ'סטר אבל מצא את הלימודים קלים מדי והחליף לביואינפורמטיקה.

ב-2007 החל להפעיל את מכשיר גיבוי הנתונים הפרטי שלו במרתף של אביו. כתבה עליו ב-2008 משכה את הלקוח הראשון ולאחר מכן הוא בנה מערכת שמאפשרת לשתף מידע בין שני מחשבים (סוג של דרופבוקס ללא ענן). הוא השכיר שני ביתנים בתערוכת הטכנולוגיה בלאס וגאס ומפיץ של בסט ביי הזמין ממנו 2,000 מכשירים. "לא ישנתי. היו לי כאבים בחזה", הוא מספר, לאחר שנאלץ לבנות את כל המכשירים בעצמו.
לאחר שהבין שלא יהיה מסוגל לעמוד בקצב בניית המכשירים, החליט לעזוב את הפרויקט להתמקד במוצר אחד שניתן יהיה למכור אותו שוב ושוב. הוא מצא מערכת גיבוי ישנה שעבדה על ווינדווס ובנה גרסה משופרת שעבדה על לינוקס. הוא התמקד במספר מוכרים שהפיצו את המוצר החדש ללקוחות ועד 2009 כבר הכניס 70 אלף דולר ממכירות בכל חודש והגיע לסכום מצטבר של 3 מיליון דולר עד 2010.

ואז קרה אסון. מקורד הוציא מוצר חדש בשם אאורורה שהיה מסוגל לשחזר מערכות בתוך שעה. הוא עבד מצוין במחשבים חדשים, אבל הרס ישנים. כל מכירה הובילה לבעיה והוא נאלץ ליצור מוצר חדש מאפס, בזמן שהמשיך למכור את הישן כדי לכסות עלויות. כמה חודשים לאחר מכן כבר הוציא את Siris, שחתך את זמן השחזור ל-6 שניות. לקוחות שקנו את המערכת הישנה קיבלו עדכון בחינם, המכירות זינקו והגיעו ל-9 מיליון דולר ב-2011 ו-25 מיליון ב-2012.

בדצמבר רכשה Datto סטארט-אפ בשם Backupify שמגבה מידע באפליקציות ענן כמו Salesforce ו-Google Apps, והיא ממשיכה לגדול ולצמוח. "לא צריך לבנות את סנאפצ'אט כדי להיות מיליארדר", אומר מקורד. "צריך פשוט למצוא מוצר, להפוך אותו ל-30% טוב יותר, 10% זול יותר ולבנות עסק בעל ערך מדהים", הוא מסכם.

הפוסט פורסם לראשונה באתר פורבס ישראל

כתבות נוספות מפורבס ישראל:

• אבן הדומינו האחרונה: האם מהפכת האנרגיה תהיה הצעד האחרון לקראת עולם לא ריכוזי?
• להעביר את זה הלאה: מדוע חשוב לבנות תרבות ארגונית שמעודדת תקשורת בכדי להצליח

30 הנפקות, עשרות אקזיטים והשקעות בתחום הסייבר. דיוויד קוואן. מקור: יח"צ

אחרי שיותר מ-20 חברות בהן השקיע, הונפקו; אחרי אינספור אקזיטים, אחרי שנבחר לאחד מהמשקיעים המובילים בעולם על ידי מגזין פורבס, ואחרי שמוסיפים לכך את ההתמחות שלו בסייבר, שכוללת בין השאר הקמה ומכירה של חברות כמו VeriSign, Good Technology ו-Defense.net, היתה לנו הרגשה שלדייויד קוואן יש כמה תובנות מעניינות מאוד.

קוואן, שותף בקרן Bessemer, הגיע לצורך פגישות עבודה עם קרן Team8 שהושקה השבוע ובה שותפה Bessemer. אנחנו ניצלנו את 48 השעות שלו בארץ, כדי לשוחח איתו, ובעיקר כדי להבין מה צפוי לנו בעולם הסטארטאפים, הון הסיכון והסייבר בתקופה הקרובה ומהו המאכל הישראלי שבו הוא בחר להשקיע (ספויילר: זה לא פלאפל).

אנחנו באמצעו של שינוי מהותי בסייבר

שנת 2014 התאפיינה במספר רב של פריצות מתוקשרות ביותר לחברות ענק כמו סוני, אפל, וולמארט והום דיפו. במקביל, התאפיינה השנה החולפת במספר רב של גיוסים של חברות אבטחה. למעשה, בפראפרזה על המשפט המוכר מהסרט "אלו חיים נפלאים", נראה שבשנת 2014 בכל פעם שהתגלתה פריצה, חברת סטארטאפ בתחום הסייבר קיבלה גיוס.

אנחנו מתעניינים מהו לדעתו השינוי המשמעותי ביותר שעובר על תחום הסייבר בימים אלו? קוואן מסביר לנו שכיום עובר השוק שינוי תפיסה של ממש שמורכב מ-2 גורמים: הראשון, הוא המעבר של חברות וארגונים לאחסון ועבודה בענן, עם פעילות במודל SaaS ועם "מחשבים" שנכנסים ויוצאים מהרשת בדמות הסמארטפונים של העובדים – כל אלו גורמים לכל חוקי האבטחה הקיימים להשתנות: כבר לא מדובר בהקמת חומה מסביב לעיר, מדובר בהגנה על מדינה עם גבולות ארוכים ופרוצים.

הגורם השני לשינוי הוא כמות האיומים שזינקה משמעותית. כותצאה מכך מערכות האבטחה יוצרות אלפי התראות שונות על התנהגויות חריגות, אולם לארגונים אין משאבים לבדוק או לחקור כל התראה ולכן רובן נזנחות ולא מטופלות. כך חומקות "מתחת לרדאר" אותן התקפות APT, כלומר, מתקפות ארוכות טווח ומתוחכמות עם מטרות מורכבות יותר מסתם DDoS או השחתה של האתר. במקרה כזה, הטכנולוגיות פועלות כהלכה, אבל לאף אחד אין זמן או יכולת לשים לב להתראות, ולכן יש צורך בשינוי תפיסתי.

שינויים נוספים הם מקור התקיפות והיכולות: אם פעם דיברנו על תוכנות ונוזקות שונות שפועלות בצורה "טפשה" ואוטומטית, היום מדובר באנשים עם כוונת זדון המכוונים ספציפית לחברות וארגונים מסויימים. מבחינת היכולות, הן משתנות דרמטית על פי קוואן. פעם פריצה היתה גורמת לצד המותקף בעיקר אי-נוחות כמו החלפת מחשבים או הצפה של ספאם, והיא פגעה בחברות מסויימות, אבל גם במתחרים שלהן. אבל מאז שהממשלות נכנסו לתחום הסייבר, הן פיתחו יכולות תקיפה מתקדמות, שזלגו גם לשוק האזרחי. עכשיו, מדובר בשדה קרב של ממש, כשכל הפריצות שהתרחשו שנה שעברה בארצות הברית היו רק שיחת ההשכמה.

על פי קוואן, החברות היום חייבות להפנים כי עליהן להתמקד במקור של האיומים שנשקפים להן. כיום, חברות בתחומים שונים, בגדלים שונים ובמיקומים גיאוגרפיים שונים משתמשות באותן מערכות הגנה, שכוללות "רשימות שחורות" משותפות (אותן כתובות IP, אותם hosts, אותן כתובות מייל וכו), למרות שברור שלכל אחת מתמודדת עם איומים שונים, ולכל אחת יש את האוייב שלה.

"הרי לא הגיוני" מסביר קוואן "שאתם, כגיקטיים, תהוו מטרה לגנבי כרטיסי אשראי מרומניה; גם לא הגיוני שכורי ביטקוין ינסו להשתמש דווקא בשרתים המעטים שלכם; אבל מה אם האקרים, נגיד של "אנונימוס" ישיגו את כל תכתובת המייל שלכם, כל אנשי הקשר, כל המקורות ויפרסמו אותם… זה יהיה קטסטרופה בשבילכם". "הסיוט שלי", אומר קוואן "הוא שאנונימוס יקבלו גישה למייל שלי. זה הסיוט שלי. זה מה שיפגע קשות בעסקים שלי, במחייה שלי". לכן, טוען קוואן, זקוק כל ארגון לדעת לזהות מי עשוי לאיים עליו ספציפית או על תחום העיסוק שלו ולהתאים את ההגנה שלו ספציפית.

חברות סטארטאפ, אתן על הכוונת

אנחנו שואלים את קוואן כיצד השפיעו הפריצות המתוקשרות לסוני, וולמארט ואפל. קוואן משיב שעכשיו כבר ברור לכולם שהאבטחה היא כבר לא עניין של ה"גיקים מה-IT עם הבגדים המוזרים". עתה כבר ברור, שמי שצריך להתוות מדיניות ולקחת אחריות הוא לא פחות מהמנכ"ל, ואם הוא ייכשל בכך הוא ישלם בכסאו  ובעלי המניות יתבעו את הפסדיהם (גרג סטיינהאפל, מנכ"ל ענקית הקמעונאות האמריקאית Target, אולץ להתפטר מיידית לאחר יותר מ-30 שנה בחברה, בגלל פרצת האבטחה שחשפה 40 מיליון כרטיסי אשראי להאקרים. י.א.)

אם כל חברות הענק, על המשאבים העצומים שלהן המוקדשים לאבטחה, נכשלו; מה עם כל אותם סטארטאפים שמבקשים מאיתנו פרטים אישיים ופרטי תשלום, תמורת שירותים שהם מציעים. האם הם יוכלו להצליח איפה שחברות הענק נכשלו? קוואן פסימי למדי. לדבריו, חברות הסטארטאפ הם הגופים הכי פגיעים. לעיתים, סטארטאפים בתחום הסייבר הם גרועים יותר מאחרים… לדעתו, נובע הדבר מהתרבות הארגונית. "כשאתה עובד בסטארטאפ אתה ממוקד במטרה אחת: להצליח עם החברה, אתה רוצה להביא את האנשים היצירתיים ביותר ואתה לא חושב על סוגיות אבטחה". אולם הבעיה החמורה ביותר היא התפיסה. לא פעם, חברת סטארטאפים פשוט חושבות בנאיביות שהן "קטנות מדי" בשביל להיפגע. אולם אם יש להן משתמשים, יש להן דאטה, הן יושבות על אוצר, ולכן הן על הכוונת. חברות הסטארטאפ, אומר קוואן, חייבות להבין שפריצה למחשבים ולשרתים שלהן תסב להן נזק עצום באמון של הלקוחות, של הספקים ושל המשקיעים. קוואן ביצע מחקר של עשרות מקרים של פריצות לחברות סטארטאפ ופרסם מחקר מרתק, ובו הוא מציע דרכים כיצד להקטין את הסיכון לפגיעה.

איבדו את האמון. מטה Sony Pictures. מקור: cc-by-Coolcaesar, Wikimedia

כדוגמה לתוצאות ההרסניות של אובדן אמון, מביא קוואן את מקרה סוני: "האם אתם חושבים שיש היום במאי אחד או תסריטאי או שחקן שמוכן לעבוד עם סוני ולהפקיד אצלה פרטים דיסקרטיים?… הרי הפריצה הזו עלתה לסוני בהפקה של הרבה מאוד סרטים והרבה מאוד שוברי קופות. זה הנזק הגדול של הפריצה". הוא גם מביא דוגמה מהבית, כשאחת מחברות הפורטפוליו שלו נפלה קורבן לפריצה, שגרמה לה לאבד שנה של עבודה. ואם לחברות גדולות שנת עבודה היא נזק עצום, אפשר רק לדמיין את הנזק לסטארטאפ צעיר.

"אם אתם פועלים במרחב הדיגטלי, אתם פועלים באיזור לחימה"

דיברת על יכולות תקיפה של מדינה שמגיעות לגורמים אזרחיים. האם אתה מאמין שנראה גרסה אזרחית של Stuxnet? קוואן עונה: "אנחנו כבר רואים. קח לדוגמה את ה-DragonFly שכוון נגד חברות תרופות ואסף מהן מידע בצורה שיטתית". הוא גם מזהיר באותה נשימה ממקרים של האקרים שמשיגים מידע רב מהחברה, ואז סוחטים אותה או מרוויחים מספקולציות במניות של אותה חברה, לאחר שהיא נאלצת לחשוף את דבר הפריצה.

קוואן פונה ליזמים ואומר: "אם אתם פועלים כיום במרחב הדיגטלי, אתם פועלים באיזור מלחמה. אז אתם חייבים להבין בלחימת סייבר, כי זו המציאות היומיומית במרחב הדיגיטלי. אם אתם מנסים לעשות עסקים באזור לחימה, זה משנה את כל הדרך שבה אתם עושים עסקים".

Team8: מעבדה עם האנשים החכמים ביותר בעולם

באת לפה, כדי לקדם את המיזם החדש שבו אתם שותפים, Team8. מה מיוחד בו? "אתה יכול לנחש שלא חסרות חברות סטארטאפ בתחום הסייבר בסיליקון וואלי. אבל מה שאין לנו שם, זה יכולות מבצעיות בתחום הסייבר. יכולות כאלו הן נדירות ויש אותן בדרך כלל לממשלות או לפושעים, ולכן, טסתי חצי עולם, כדי לקדם הקמת חברות כאלו". קוואן מוסיף מייד: "טוב, גם בשביל הסביח (חצילים)".

אבל בדרך כלל, כשחברות סטארטאפ עושות לך פיצ'ינג, הן מציגות מוצר, שוק (ובשאיפה) מודל עסקי. כאן, אתה משקיע ב-Team8, מבלי שראית מוצר אחד. "חברות אבטחה ותיקות, הן בהגדרה שלהן, לא רלוונטיות. רוב הסטארטאפים שאני פוגש מציגים בפני שיפורים למוצרי אבטחה קיימים. אני לא רוצה להשקיע בזה. אני לא רוצה שדרוג של FireEye או Palo Alto Networks משופרת. אני רוצה מוצר שמתבסס על מה שהאקרים עושים היום, שהתשתית הקיימת לא מסוגלת לעצור. בדרך כלל, אני לא רואה את הדברים האלו. ולכן, אני מגייס אנשים מוכשרים ומכוון אותם לתחומי הפעולה החדשניים. קוואן מוסיף: "ב-Team8 אני מזהה אווירה והזדמנות לאנשים עם רקע של סייבר. אם יש לך רקע בתחום, זה המקום שתרצה להיות בו. כי אתה מוזמן למעבדה עם האנשים החכמים ביותר בעולם, ואתה מקבל לוח נקי, כדי לפתור בעיות קשות. באותו זמן, אתה פטור מכל הסוגיות הקשורות בהקמת סטארטאפ, שאין לך מושג בהן כמו לדאוג למימון, לאייש את הצוות וכו. אתה יכול פשוט להתמקד בבעיות המגניבות ביותר שמעסיקות את הכלכלה הגלובלית".

Team8 לא תימדד לפי האקזיטים, אלא לפי התוצרים הטכנולוגיים שתצליח לפתח. אני מאמין שב-2015 נשיק לפחות חברה אחת עם פתרון חדשני וייחודי שכבר נבדק ונבחן בעולם, ואני מאמין שנצליח מדי שנה לייצר חברה חדשנית עם פתרון מוכח, לקוחות, עם צוות מנוסה והון עצמי.

מה האיום הגדול ביותר שאתה רואה כיום? האיום הגדול ביותר הוא האיום על תקשורת פרטית וחופשית, המקבילה הסייברית לטבח במגזין שארלי-הבדו. אם לא נוכל לשמור על המידע והתקשורת שלנו פרטיים, אז כל משימה תהיה הרבה יותר קשה.

אם יש בועה, היא קיימת בשוק הפרטי. לא בחברות ציבוריות

Wix. אחת ההשקעות המוצלחות של הקרן. מקור: אתר Wix

לבסוף, כמשקיע שחתום על יותר מ-30 הנפקות ועשרות אקזיטים, עניין אותנו לדעת האם לדעתו של קוואן אנחנו בבועה. האם לדעתו אנחנו זה נורמלי, שחברות שלא הכניסו סנט אחד, ללא מודל עסקי, מוערכות ואף נמכרות במאות מיליוני דולרים. קוואן מסביר: "ההיסטוריה מוכיחה שהערכות השווי של חברות הטכנולוגיה יירדו. כרגע, הערכות השווי בשווקים העולמיים הן גבוהות. גבוהות יותר מבעבר. לכן, תהיה ירידה במכפילים, גם המכפילים של מניות צמיחה צפויים לרדת. אבל זה לא בועה שמתנפצת. זה תיקון נורמלי, שלא חושף בעיה בסיסית ועמוקה בחברות שיוצאות להנפקה היום. אני חושב שהמודלים העסקיים יציבים ועמידים. אני כן חושב שיהיו השלכות יותר חמורות כלפי חברות פרטיות, שמגייסות כספים על פי הערכות שווי שעוברות בהרבה את המכפילים הציבוריים שלהן. אם יש בועה, היא קיימת בשוק הפרטי, לא בחברות הציבוריות.
אבל מה לגבי חברות שנהנות מהערכות שווי גבוהות ואף מנפיקות לפיהן, אבל אין להן הכנסות? ראייה כזו מתחשבת רק בהוצאות של החברה לגיוס לקוחות, אבל לא מתחשבת בהכנסות שצפויות להגיע מהלקוחות האלו עם הזמן. אתה מסתכל רק על ההכנסות באותו רגע. קח לדוגמה מנוי. כדי לגייס אותו תצטרך להשקיע 10 דולר, אבל הוא יכניס לך דולר בחודש, ובדרך כלל, הוא גם יישאר אצלך כ-5 שנים. אז אתה הולך להרוויח 60 דולר על השקעה של 10 דולר. ואם אתה גדל במהירות, אין שאלה, שיווצר רושם שאתה מפסיד כסף על ימין ועל שמאל, לפי פרמטרים חשבונאיים של היום. אבל אם אתה מתעלה על השיקולים האלו, אתה מבין שהעסק גדל ומרוויח, ואם חברה תחליט בשלב זה להפסיק עם השיווק, היא תהיה חברה רווחית מאוד, שתוכל אפילו לצמוח בלי להמשיך להוציא על שיווק. שיווק פשוט יעזור לה לצמוח בצורה מהירה יותר. זו תפיסה שהוכחה כמוצלחת מאוד עבור משקיעים כבר מספר שנים.

רק השבוע ראינו השקעות של Bessemer ב-Team8 וב-Wandera. האם יש לקרן תוכניות נוספות בעולם הסטארטאפים הישראלי? קוואן מדגיש כי Bessemer מחוייבת לקהילת הסטארטאפים הישראלית כבר יותר מ-25 שנה, עם השקעות בשנות ה-90 המוקדמות כמו DSP. ההשקעות הראשונות שלו היו אגב ב-Finjan וב-Cyota (של שר הכלכלה, נפתלי בנט, י.א.). קוואן מוסיף: "אדם פישר שמנהל את הסניף שלנו פה הוביל סדרת השקעות מוצלחות ב-Wix, Intucell ו-Traffix – שגורמת לנו לחזור לפה בהתלהבות כל פעם. הביצועים של הפורטפוליו הישראלי שלנו עולים על אלו של הפורטפוליו הגלובלי".

טים קוק וסטיב ג'ובס. קרדיט תמונה: Wikipedia, עיצוב תמונה

הכתבה נכתבה על-ידי צוות כלכליסט

ב־6 באוקטובר 2011 הטרידה את ענפי ההייטק וההשקעות שאלה אחת: מה טים קוק יעשה. מנהיג אפל האגדי סטיב ג'ובס מת בצהרי היום הקודם והותיר אחריו יורש כמעט אלמוני, עם ותק של חודש וחצי בתפקיד, ורבים שחוששים כי קוק, לשעבר סמנכ"ל התפעול האפרורי של אפל, יתקשה לשחזר את הברק והמנהיגות של ג'ובס או אפילו לשמר את כוחה של החברה שג'ובס הצמיח.

שלוש וחצי שנים חלפו. תחת קוק שווייה של אפל כמעט הוכפל, ומאז 2012 היא החברה הגדולה בעולם. בדו"ח הרבעוני האחרון אפל שברה את שיאי כל הזמנים של עצמה. בהשוואה לרבעון האחרון של 2013 הכנסותיה עלו ב־30%, לכמעט 75 מיליארד דולר, והרווח הנקי זינק ב־38% ליותר מ־18 מיליארד דולר – הרווח הרבעוני הנקי הגבוה ביותר שחברה מסחרית כלשהי הציגה אי פעם.

אפל של טים קוק מצליחה יותר מכפי שהצליחה תחת סטיב ג'ובס. אמנם אירועי השקת המוצרים כבר לא מזכירים מופעי רוק, וסביב קוק לא נרקמת מיתולוגיה על גאון דו־קוטבי גדול מהחיים. כשג'ובס היה שותף להמצאת המחשב האישי קוק למד הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטה. כשג'ובס הגה את אולפני האנימציה פיקסאר בתקופת גלותו מאפל, קוק עבד כמנהל לוגיסטיקה ביבמ. וגם בשלוש וחצי שנותיו כמנכ"ל אפל קוק עדיין לא חשף מוצר מהפכני ומשנה שוק, דבר שג'ובס עשה בחייו חמש פעמים, עם אפל 2, מקינטוש, האייפוד, האייפון והאייפד. ההזדמנות הראשונה שלו תהיה באפריל, כשהשעון החכם אפל ווטש יושק רשמית.

ובכל זאת, תחת קוק אפל עושה יותר כסף, מוכרת יותר מכשירים, מפעילה יותר שירותים, רושמת צמיחה גם בתחומים שנמצאים בירידה, כגון שוק המחשבים האישיים, נכנסת לתחומים חדשים כגון שירות התשלומים אפל פיי, שרושם הצלחה ראשונית ניכרת, ומגיבה לשוק מהר ובאומץ. קוק הוא זה שהחליט לזנוח את פיתוח הטלוויזיה החכמה, אחד החזונות האחרונים של ג'ובס, לטובת אפל ווטש, בניסיון להשתלט על השוק המתעורר של המחשוב הלביש. הוא לא נשען על מורשתו של ג'ובס. הוא מזניק ומשביח את החברה שקיבל, ואם הוא יצליח לשמר את המגמה הוא עשוי להיזכר כמנכ"ל הכי טוב שאי פעם היה לחברה הגדולה בעולם.

סגנון הניהול: במקום גאון – טכנאי

"אני לא חושב שאני דורס אנשים", אמר סטיב ג'ובס לביוגרף שלו וולטר אייזקסון, "אבל אם משהו גרוע אני אומר את זה. אני מרגיש נוח לחלוטין לומר 'רון, החנות נראית על הפנים' מול כולם או 'אלוהים, ממש דפקנו את החלק ההנדסי' בפני מי שאחראי על זה. זה המחיר של להיות בתמונה. אולי יש דרך טובה יותר לומר את זה, אבל אני לא מכיר את הדרך הזאת כי אני ממעמד הביניים בקליפורניה".

כך נימק ג'ובס, באפילוג לביוגרפיה "ג'ובס" שהתפרסמה לאחר מותו, את סגנונו הפוגעני הנודע ואת הסיפורים על הטחת עלבונות, פיטורים משפילים של מנהלים מול עובדיהם, ולפי שמועה מפורסמת גם שיחות מעלית עם עובדים שכללו שאלות על תפקידם והסתיימו במילים "נראה לי שלא נזדקק לך יותר".

קוק ב"אתגר דלי הקרח" באוגוסט. קרדיט תמונה: חשבון הטוויטר של טים קוק

קוק, שהתראיין לספר ואמר לאייזקסון "זו בסך הכל הדרך שלו לבטא להט. אף פעם לא לקחתי אותו אישית", נתפס כאדם שונה לגמרי, פייסני וענייני. יחד עם אלמוניותו היחסית, נוצר הרושם שהוא יהיה מנהל משעמם, לטוב ולרע. הרושם הזה הטעה.

קוק, התברר במהרה, קפדן וקנאי לא פחות מקודמו. כתבה ב"גרדיאן" הבריטי סיפרה איך עוד כשהיה מנהל התפעול באפל עובדים חששו להיתקל בו. לא מפחד שיתפרץ כמו ג'ובס, אלא כי נהג להפנות אליהם סדרת שאלות וציפה לתשובות מיידיות. לפי פרסומים שונים, הוא יוזם שיחות ועידה בכל שעות היום והלילה, מזעיק מנהלים בסוף השבוע, ואוסר על עובדים לעזוב מוקדם גם אם רכשו כרטיסים לאירוע ספורט חשוב. קשיחות שלא תבייש את הבוס האגדי.

אבל בעוד שאצל ג'ובס הקנאות תועלה לעיצוב המוצרים, אצל קוק אותו פרפקציוניזם מתועל לתחום אחר, לכאורה אפרורי אך רווחי מאוד. "הוא קוסם בניהול שרשראות אספקה", אמר בעבר ל"מוסף כלכליסט" מנכ"ל סנדיסק אלי הררי, שמכיר את קוק היטב. "הוא יכול לנהל גידול בייצור בהיקפים גדולים גם כשאפל בכלל לא בעלת המפעל. זה חשוב. אם אתה לא יכול לשמור על איכות האספקה ב־150 מדינות אז הרעיונות הכי טובים בעולם חסרי שימוש".

גם תכונות שנראה כי אבדו עם ג'ובס – היצירתיות והריכוזיות הנחושה – זכו אצל קוק לתחליף. האסטרטגיה באפל של קוק מבוססת פחות על גחמות המנהיג ויותר על תרבות של האצלת סמכויות, העצמת עובדים ועבודה משותפת בין מחלקות. המוצרים הראשונים שפותחו תחת קוק, שירות התשלומים אפל פיי והשעון אפל ווטש, נוצרו בשיתוף פעולה ארגוני נרחב שנחשב חסר תקדים לאפל, ולא אופייני לתקופת ג'ובס.

משפט נוסף שקוק אמר לאייזקסון משתלב היטב עם סגנון הניהול שלו: "יש אנשים שכועסים על זה שרק סטיב קיבל את הקרדיט על הכל", אמר, "לי זה ממש לא הפריע. בכנות, אני מעדיף ששמי לא יופיע בעיתון לעולם".

התדמית הציבורית: כנות כסטארט־אפ

"אני לא מבקש למשוך תשומת לב לעצמי", כתב טים קוק בסוף אוקטובר בטור שפרסם בבלומברג, "אבל אם לשמוע שמנכ"ל אפל הוא הומו עוזר למישהו או מישהי לקבל את עצמם, או מנחם אדם שמרגיש בודד, או מעורר באנשים השראה לדרוש שוויון, זה שווה את הוויתור על פרטיותי".

כך, בשני משפטים, צייר טים קוק את תדמיתו הציבורית, כמנכ"ל רב עוצמה וכאדם: ענייני, חזק ולא מתרפס, אבל גם אנושי וצנוע. המכתב פורסם אחרי שקוק ספג לא מעט אש מהקהילה הגאה על הערפל שפיזר סביב חייו האישיים. נטייתו המינית נחשבה במשך שנים סוד גלוי, אך הוא מעולם לא דיבר עליה בפומבי. כששדרן CNBC סיימון הובס הזכיר את הנושא ביוני, בדיון טלוויזיוני על מנהלים באמריקה שמסתירים את נטייתם המינית, הדבר נחשב לאאוטינג. התגובה של קוק לפליטת הפה היתה פשוט לצאת מהארון.

דפוס הפעולה הזה אפיין גם נושאים אישיים פחות: במשך שנים פורסמו ידיעות מחרידות על תנאי ההעסקה הקשים במפעלים בסין שבהם יוצר האייפון. אפל מעולם לא התייחסה לפרסומים, גם אחרי שב־2010 14 עובדי יזע שהרכיבו מכשירי אפל התאבדו. החברה השאירה את הטיפול בנושא לבעלת המפעלים פוקסקון, שהציבה מתחת לבניינים רשתות ביטחון כדי למנוע התאבדויות נוספות, ולמחלקת האחריות התאגידית של אפל.

ב־2012, אחרי פרסום נוסף ב"ניו יורק טיימס", קוק לא התעלם ולא הסתפק בהצהרה שלאפל "אכפת מכל פועל", אלא עלה על מטוס לסין וסייר במפעלים, צעד הצהרתי שעורר התפעלות. מאז, לפי הפרסומים, אפל מפקחת באופן הדוק יותר על תנאי הייצור במפעלים, אם כי דיווחים על הפרת זכויות עובדים עדיין נשמעים.

בעולם העסקים גישה אנושית ונכונות להתנצל נתפסות לעתים כציניות, לעתים ככנות ולעתים כחולשה. כשמדובר ביורשו של סטיב ג'ובס, זה נתפס כסמל לעידן. לפי סיפור מפורסם, כשלקוחות התלוננו שאייפון 4 סובל מבעיות קליטה כשמחזיקים אותו בדרך מסוימת, ג'ובס הגיב במילים "אז אל תחזיקו אותו ככה". קשה לדמיין את קוק מגיב כך. ב־2012 הוא התנצל באופן אישי על התקלות שליוו את השקת אפליקציית המפות של אפל, והמליץ, בינתיים, על שירותי המיפוי של היריבות גוגל ונוקיה. ובהנחייתו אפל החלה להתייחס באופן שוטף יחסית לפרסומים עליה, גם כשהם אינם מחמיאים.

לאפל של קוק יש מזג אחר, וייתכן שהסימן הכי מובהק לכך הוא האנשים שכלפיהם יש לקוק פחות סבלנות. לפני כשנה הגיעו לאסיפת בעלי המניות של אפל משקיעים שחברים ב"מרכז הלאומי לחקר מדיניות ציבורית", ארגון לוביסטים שמרני שפועל באמריקה נגד חקיקה ירוקה ומממן מחקרים שקובעים כי אין התחממות גלובלית.

אנשי הארגון דרשו, כבעלי מניות באפל, שהחברה תחדול מלהשקיע ביוזמות סביבתיות שאינן מועילות לשורה התחתונה. "זו היתה הפעם היחידה שראיתי את טים קוק כועס", סיפר בריאן צ'אפין, כתב האתר The Mac Observer המסקר את מוצרי אפל. תשובתו של קוק מעל הבמה היתה נחרצת. הוא הודיע שמדיניות הפחתת הזיהום של החברה לא תיעצר, ושמי שלא מרוצה מוזמן למכור את מניותיו.

ודווקא כיוון שקוק נתפס כאדם זהיר, שאינו רודף פרסום, עימותים או גימיקים, כל הצהרה שלו — על מוצרי אפל, סין, ההתחממות הגלובלית או הקהילה הגאה – נתפסת ככזו שיש לקחת מאוד מאוד ברצינות. כמה מנהלים בכירים כאלה יש?

המוצרים: ההברקה שג'ובס היה פוסל

משל המערה של אפלטון מסביר כיצד בני האדם תופסים את המציאות: קבוצת אנשים, משל לאנושות, שבויים במערה כשגבם לפתח. האמת והיופי נמצאים בחוץ, אך הם רואים רק את קיר המערה ובטוחים שהצללים שמרקדים עליו הם כל מה שיש.

בעיני רבים ממעריצי אפל, סטיב ג'ובס הוא האיש ששחרר את העולם ממערת הטכנולוגיה והראה את האור: האייפון והאייפד המציאו מחדש את רעיון המכשירים הניידים והפוטנציאל שבהם, והם שינו את הרגליהם של מאות מיליונים. בתוך כך הם שימשו סלי קניות ניידים לשירותי התוכן של אפל והצמיחו את החברה.

מוצרי אפל. קרדיט תמונה: samsonovs / Shutterstock.com

בחלוף הזמן עולם מוצרי אפל התגלה כמערה בזכות עצמו: המתחרים העתיקו, הוסיפו, גיוונו וחידשו, עם מכשירים גדולים וקטנים יותר, עם יכולות התאמה אישית ומאמץ להוביל באיכות הרכיבים – אך אפל נותרה בשלה. כל דגם אייפון היה עטיפה סגורה שג'ובס הגדיר כמקורית ומושלמת מול עולם של חיקויים, והמשתמשים הם אלה שנדרשו לראות בהחלטות של ג'ובס את האור ולהתאים עצמם אליהן.

בשעתו זה היה חלק מקסמה של אפל. אבל כשבוחנים את המספרים היבשים, שהתפרסמו בסוף 2014 במגזין "פורבס", לומדים על מחיר הקסם: בין השקת האייפון הראשון באמצע 2007 ומותו של ג'ובס בסוף 2011 אפל מכרה קצת יותר מ־100 מיליון יחידות אייפון. מאז קוק מכר עוד 400 מיליון יחידות, ובשנה שעברה נמכר האייפון החצי מיליארד. כמעט בלי שהבחנו.

ואיך? הוא פשוט ויתר על המערה. כשאייפון 4s נחשף יום לפני מותו של ג'ובס, פרשני טכנולוגיה התאכזבו מכך שלמעט התוספת המשמעותית של העוזרת הקולית סירי, המכשיר היה בעיקר "מתיחת פנים" של הדגם הקודם. אותו הדבר עם כמה רכיבים משופרים.

כעבור שנה הוצג אייפון 5, ששבר את התבנית הישנה של ג'ובס: המסך גדל בחצי אינץ' ובכך יישר קו עם המתחרים, אחרי שבמשך שנים אפל דבקה במסכי 3.5 אינץ' שכבר נחשבו קטנים.

ההשקה ב־2013 של אייפון 5s ואייפון 5c במקביל כבר היתה גורמת לג'ובס להתהפך בקברו. במקום לצאת עם מכשיר חדש לחלוטין קוק שב והוציא "מתיחות פנים" זולות יותר לפיתוח וייצור, אך לראשונה הוציא במקביל שני יורשים: גרסה משופרת ויוקרתית, ולצדה כזו שפונה לפלח השוק המוזל יותר — אם כי רק ברמת המיתוג, לא במחיר. אייפון 5s קצר הצלחה, אייפון 5c פחות, אך קוק כבר קבע צעד היסטורי לאפל. הוא הציע לראשונה מבחר, וויתר על הדימוי היהיר לטובת יותר מכירות בפחות הוצאות.

אייפון 6 ואייפון 6 פלוס שיצאו בספטמבר האחרון כבר השכיחו מלקוחות אפל שאי פעם היתה מערה. שני הדגמים החדשים מיישרים קו עם מתחריהם מכשירי האנדרואיד: המסך גדול – 4.7 אינץ' בסמארטפון ו־5.5 אינץ' בפאבלט, השילוב בין טלפון לטאבלט שסמסונג הציגה כבר ב־2011 עם גלקסי נוט. הבדלנות חדלה להיות אחד מערכי אפל, והתוצאות כבר מחכות בשורה התחתונה.

לכן שני האתגרים העדכניים שניצבים לפתחו של קוק מרתקים: האחד הוא הירידות במכירות האייפד, לאחר שהצרכנים ככל הנראה גילו שמדובר במכשיר פחות שימושי משחשבו, וחלקם מעדיפים את טלפוני הפאבלט הרחבים. האתגר השני הוא החלטתו של קוק להיכנס לתחום המחשוב הלביש, עם השעון החכם אפל ווטש, ולראשונה לנסות להציג מוצר שייצור אצל העולם הרגל. איזה פתרון הפרגמטיות העסקית שלו תצליח להשיג?

מניית אפל, קרדיט תמונה: Hadrian / Shutterstock.com

מאבק במתחרים: מתפייס, ואז עוקץ

את שנת חייו האחרונה הקדיש ג'ובס למלחמת חורמה בסמסונג וגוגל. כשסמסונג, שהיתה ספקית של אפל, הוציאה את חיקוי האייפון גלקסי s, החלו מלחמה משפטית ותביעות הדדיות שהסתיימו בפיצוי בגובה מיליארד דולר שנפסק נגד סמסונג. לפי הביוגרפיה "ג'ובס" של וולטר אייזקסון, ג'ובס גם הודיע כי יפתח ב"מלחמה גרעינית" נגד גוגל, כדי "להרוס את אנדרואיד, כי זה מוצר שנגנב", כדבריו. בביוגרפיה סופר גם על פגישה בין ג'ובס ומנכ"ל גוגל דאז אריק שמידט, שבה ג'ובס אמר: "אני לא רוצה את הכסף שלכם. גם 5 מיליארד דולר אני לא אקח. כסף יש לי. אני רוצה שתפסיקו להשתמש ברעיונות שלנו. זה מה שאני רוצה".

עם לכתו של ג'ובס האווירה השתנתה והפצצה הגרעינית נוטרלה. קוק בלם את קרבות הפטנטים וחיזק את שיתוף הפעולה עם סמסונג, שתמשיך לספק לאפל רכיבים וכן שבבים לאייפונים הבאים. כיום התאגידים הקליפורני והקוריאני מתחילים להבין שהאיום העסקי האמיתי יגיע מחברות בסין והודו.

בשלוש שנותיו של קוק אפילו התחרות ארוכת השנים בין אפל ומיקרוסופט התחלפה בשיתוף פעולה פורה – בעיקר במסגרת התחרות הטקטית בגוגל. ב־2012 הן רכשו במשותף חלק גדול מתיק הפטנטים של קודאק הגוועת, תוך שהם חוסמים את ענקית החיפוש. מנוע החיפוש בינג אומץ כטכנולוגיית החיפוש שמשמשת את סירי, הממשק המדבר של האייפון. מיקרוסופט השיקה את גרסת אופיס לאייפד בטרם פנתה לטאבלטי אנדרואיד. קוק אף חתם על הסכם שיתוף פעולה עם יבמ, צעד שהכניס את אפל לעולם הרווחי של מחשוב ארגוני.

אבל קוק רחוק מלהיות אופטימיסט תמים. כתבה שפורסמה בינואר ב"פורבס" חשפה שקוק היכה את מתחריו באותה זירה שבה הוא מומחה: שרשרת האספקה. הוא הבטיח לאפל יתרון טכנולוגי כשחתם חוזים בלעדיים וארוכי טווח עם ספקי רכיבים, דבר שמקשה על יריבותיו להשיג שבבי זיכרון ומעבדים איכותיים. נוסף על כך, אפל רכשה ב־2012 את AuthenTec, החברה המובילה בעולם בייצור סורקים איכותיים לטביעות אצבע, ובכך הבטיחה יתרון טכנולוגי והאיצה את השקת שירות התשלומים אפל פיי. "אפל מצליחה ליצור מכשירים טובים יותר ובתוך כך לצמצם את האפשרויות שזמינות ליצרניות אנדרואיד", כתב פרשן "פורבס" אוון ספנס.

אם סטיב ג'ובס הוא דוגמה ליזם המושלם, טים קוק הוא דוגמה למנהל הבכיר המושלם, זה שמבין את המספרים ויודע לשנות אותם. ואם אתה יודע להעלות את שולי הרווח של מכשירי האייפון מ־55% בתקופת אייפון 4 של ג'ובס ל־70% כיום, אתה ממש לא זקוק למלחמות גרעיניות.

קרדיט תמונות: Apple Products / samsonovs , Apple Stock / Hadrian, Shutterstock

הכתבה נכתבה ע"י עומר כביר, אסף גלעד, דור צח, ניצן סדן ורפאל קאהאן ופורסמה במקור בכלכליסט.

• נעילה ירוקה בניו יורק; אפל עשתה היסטוריה – שווה מעל 700 מיליארד דולר
• דיווח: אפל נכנסת אל תחום המכוניות ללא נהג
• בשורה לחולי סוכרת: שעון אפל יוכל לשפר את בריאותכם

מאת אסף גלעד, כלכליסט.

בריכת דגים אקולוגית, חדר אוכל ברמה של מסעדת יוקרה, גינה שתוכננה במיוחד על ידי אדריכלי נוף וקובייה ענקית שתלויה מהתקרה – זהו רק חלק ממה שמתכננת ענקית האלקטרוניקה אפל לעובדיה בישראל.

המנכ"ל טים קוק צפוי להשיק מחרתיים בביקור היסטורי את מרכז הפיתוח החדש של החברה בהרצליה פיתוח, באירוע סגור בנוכחות כאלף עובדי אפל בישראל. ככל הנראה קוק לא ייפגש עם פוליטיקאים ושרים מכהנים, אלא רק עם נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס. בשנה שעברה נפגש קוק עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקורו בחוף המערבי בארה"ב.

קוביית מתכת בגובה 7 קומות

מרכז אפל בהרצליה פיתוח משתרע על פני 17 אלף מ"ר ברחוב משכית, ומתפרס על פני שמונה קומות של משרדים ומעבדות וארבע קומות של חניונים. הקומפלקס, שנבנה על ידי בסט בנייה עבור גב־ים, כולל 29 אלף מ"ר של משרדים ומסחר ועוד 27 אלף מ"ר של חניונים. הבניין תוכנן על ידי האדריכל אבנר ישר, ונבנה בפיקוח של אפל תוך מילוי כמה דרישות של החברה — בהן בריכה ביולוגית מעוצבת באבן פסיפס, גשרוני מתכת מעוצבים שיקשרו את שני הבניינים, וגן שתוכנן על ידי אדריכלי נוף ייעודיים. נכון לעכשיו המשרדים אינם כוללים חדר כושר, אך ייתכן שהחברה תחליט להוסיפו בעתיד. המבנה כולל חדר אוכל ברמה של מסעדת יוקרה ובקומות הראשונות ייפתח מרכז מסחרי.

אלמנט מרכזי נוסף בבניין הוא קוביית מתכת תלויה שיוצאת מהבניין אך אינה נשענת על עמודים, אלמנט תכנוני נדיר בישראל. מדובר בקובייה בגובה שבע קומות ו־300 מ"ר של שטח משרדים. מרבית החומרים לבניית הבניין מיובאים לפי דרישות אפל. מדובר במבנה נוסף שאותו משיקה בסט עבור חברת הייטק: החברה גם בונה את בניין קומברס החדש ברעננה שמשתרע על פני 23 אלף מ"ר.

מרכזי הפיתוח של אפל בישראל הפכו לנכס קריטי עבור אפל העולמית בתקופתו של קוק, והחברה האמריקאית נחשבת כיום לשחקן מרכזי בנוף הרכישות של חברות סטארטאפ מקומיות וכן אחת המגייסות הגדולות של מהנדסי חומרה.

עובדים מאנוביט ופריימסנס

הסניף בהרצליה שאותו יחנוך קוק צפוי לקבץ במקום אחד 800 עובדים ממשרדי אנוביט הסמוכים, ממשרדי פריימסנס ברמת החייל וכן ממתקן החברה ברעננה, שאותו ירשה אפל מטקסס אינסטרומנטס. נוסף על כך, למרכז יעברו גם מחלקות השיווק והמכירה של אפל בישראל.

נוסף על המרכז בהרצליה, מפעילה אפל בחיפה מרכז פיתוח הכולל עוד כמה מאות עובדים. כמות זו של עובדים, שמגיעה לכאלף לפי ההערכה, הופכת את אפל לאחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל. מהלך נוסף שביצעה אפל בישראל הוא פתיחת נציגות מכירות רשמית בניהולו של ניר אילון, מי שניהל את הפעילות הישראלית מלונדון בשנים האחרונות, וצפויה לחזק את השירות של אפל בתחום המחשבים הניידים. בסך הכל ייערכו שלושה אירועים שונים לחנוכת המרכז, אחד מהם בנוכחות שרים בכירים כמה ימים לאחר ביקורו של קוק.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• אפור זה המבריק החדש
• דיווחים: פרויקט הרכב המסתורי של אפל – פיתוח של מכונית חשמלית
• "יעברו עוד כמה שנים עד שאפל תגיע לשווי שוק של טריליון דולר"

saiko3p / Shutterstock.com

מאת עודד נבו, מייסד משותף ב-LocalYoo. בעל ניסיון רב בניהול מוצרי Consumer בחברות כמו Conduit Mobile ו-Intel.

אקספדיה הודיעה בסוף השבוע האחרון על רכישתה של Orbitz תמורת 1.6 מיליארד דולר. אקספדיה תרכוש במזומן מניות של Orbitz בסכום של 12 דולר למניה, שמשקף פרמיה של 29% על מחיר המנייה לפי השווי שבו נסחרה נכון ל-11 בפברואר 2015, יום לפני ההכרזה על הרכישה.

רק לפני פחות מחודש רכשה אקספדיה את טרוולוסיטי בסכום של 280 מיליון דולר ועכשיו עם הרכישה של אורביטז, אקספדיה תאגד תחתיה רשימה ארוכה ומכובדת של מותגי ענק כמו hotels.com hotwire.com ו-trivago. כמו אקספדיה גם פרייסליין, היריבה המרה, מאגדת תחתיה רשימה מכובדת של מותגים כמו booking agoda ו-kayak.

המילה האחרונה עדיין לא נאמרה

שווה לציין שכנראה עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בכל הקשור לקונסולידציה בתחום, משום שלקראת סוף שנת 2014 הכריזו גם אמאזון וגם עליבאבא הסינית, שתי חברות ענק, על כניסה לתחום, מה שכנראה יוביל לרכישות ומיזוגים נוספים.

הקונסולידציה בתחום משרתת ומחזקת את המותגים הגדולים, אבל כשמישהו מרוויח, מישהו אחר יוצא נפסד ובמקרה הזה מדובר על חברות התעופה ובתי המלון.

אם בתחילת הדרך חברות כמו אקספדיה ופרייסליין נתפסו כשותפות אסטרטגיות, שבעזרת טכנולוגיה והבנה של עולם האונליין יכולות לייצר ערוצי הכנסה נוספים ולחשוף את המוצרים של בתי המלון ליותר לקוחות מכל העולם. כיום, אותן חברות נתפשות כאויבות מרות, משום שאת העלויות הגבוהות שהן משקיעות בבניית המותג וחיזוק הצד הטכנולוגי המוצרי, הן מגלגלות על הספקים בצורה של עמלות גבוהות. בעליהן של רשתות בתי המלון היו שמחים מאוד להיפטר משותפים כמו אקספדיה לו רק הייתה להם את היכולת להגיע לצרכן הסופי, שהיה כמובן יוצא נשכר מהסיפור וקרוב לוודאי היה משלם מחירים נמוכים יותר. מצד שני, הם לא יכולים להרשות לעצמם לוותר על אותם הערוצים, כי הם יודעים טוב מאוד שברגע שהם יצאו מהמשחק, מי שירוויח מכך יהיו המתחרים שלהם. זהו מלכוד 22 קלאסי.

שיווק, שיווק, שיווק

אז איך הגענו לזה? הסיפור טמון בעלויות הגבוהות של בנייה של מותג, שימור לקוחות והיכולת לבצע מכירה מקוונת.

רק בשנה האחרונה השקיעה אקספדיה סכום של 2.8 מיליארד דולר בשיווק, שהוא סכום שגדול פי ארבע מהסכום אותו השקיעה החברה בטכנולוגיה, כשחלק ניכר מהסכום הושקע בקנייה של מילות חיפוש. הנה כמה מספרים שיכולים להמחיש עד כמה עלויות השיווק גבוהות והמרווחים שבריריים:

אם תבדקו בכלי החישוב של גוגל אד וורדס תגלו שהמחיר למילים cheap flights עומד על קרוב ל-2 דולר והמחיר למילים hotel booking עומד על קרוב ל-5 דולר. אלו סכומים אסטרונומים בהתחשב ביחסי ההמרה של שוק הנסיעות שנעים סביב האחוז, אחוז וחצי (אם תעשו את המכפלות תראו שבמקרים קיצוניים הסכום שצריך להוציא כדי לבצע עסקה עלול להגיע ל-500$) ובכך שמוצרי הנסיעות הם מוצרים שנרכשים רק פעם או פעמיים בשנה והתשלום עליהם הוא חד פעמי ולא גבוה במיוחד.

הנסיון הרב שצברו חברות כמו אקספדיה ופרייסליין בשיווק מקוון, מרכישה של מילות חיפוש ועד הכלים השונים שמפעילים מניפולציות פסיכולוגיות על לקוחות פוטנציאלים כמו הקפצה של פופאפים שמציינים כמה אנשים מסתכלים כרגע על החדר שאתם מסתכלים עליו או פופאפים שמציינים שזהו החדר האחרון. כל הנסיון הזה פשוט משאיר את אתרי המלונות מאחור, למרות שכמעט תמיד תוכלו למצוא באתרים של בתי המלון עסקאות טובות לפחות כמו אלה שבאתרי הסוכנויות המקוונות וכנראה שתנאי ביטול העסקה במידת הצורך, יהיו טובים יותר.

בשורה התחתונה, בעלי בתי המלון נמצאים במערכת יחסים שהם לא תמיד מרוצים ממנה אבל הם גם לא יכולים לוותר עליה, אבל אם כבר קראתם את הכתבה הזאת תזכרו שלפני שאתם סוגרים עסקה עם אחת מהסוכנויות המקוונות, שווה שתבדקו באתר המלון כי יש סיכוי גדול שתמצאו שם עסקה טובה יותר וגם תקבלו יחס עדיף כשתגיעו למלון.

הפוסט נכתב על ידי עודד נבו, מייסד משותף ב-LocalYoo.

מקור: Panaya

עולם הון הסיכון הישראלי רותח ורושם אקזיט שביעי בעשרה ימים. לאחר Appsfire, 888, Eat24 Segoma ו-Porticor ו-N-Trig, הגיע תורה של Panaya, שנמכרה ל-Infosys ההודית תמורת 200 מיליון דולר. בין המרוויחים בעסקה: יוסי כהן, המייסד ששימש גם כמנכ"ל, והקרנות שהשקיעו בחברה: קרן Benchmark, קרן Gemini, קרן Battery, קרן Hasso Plattner של מייסד SAP, חברת האחזקות Tamares והמצטרפת האחרונה, קרן IGP.

שדרוג מערכות SAP בלי כאב הראש

חברת פאנאיה הוקמה ב-2006 על-ידי יוסי כהן. הפתרון של החברה עוסק בשדרוגים של מערכות לניהול המשאבים הארגוניים, ה-ERP שהינו אחד מהתחומים הבעייתים ביותר בעולם המיחשוב הארגוני. שדרוג והטמעה של מערכות SAP  או ORACLE כרוכים בהשקעה של זמן ומשאבים רבים. הפתרון שמציגה Panaya מאפשר להפחית את העלויות של השינויים והשדרוג על-ידי הצגת ההשפעה הצפויה במערכות המחשוב בארגון. הפתרון של החברה מוצע כ-SaaS ולכן גם יכול להיות מיושם ומוטמע בארגון תוך שעות. יותר מ-1,000 חברות בינלאומיות כבר עושות שימוש בשירותים השונים של Panaya, ביניהן קוקה קולה, דיזל, GM, פג'ו-סיטרואן, GSK, נובארטיס טויוטה, סוני וולמארט ועוד. החברה מבססת הן את המכירות והן את השירות שלה על מוקד טלפוני, שכולל כמה עשרות עובדים דוברי שפות זרות, ולא על נציגים פרונטליים.

דורון גרסטל, מנכ"ל Panaya מסר בתגובה למכירה: "אנחנו נרגשים על האפשרות למנף את הפריסה הגלובלית של Infosys, יכולות השירות ובסיס הלקוחות הרחב. אני בטוח שההצעה המשולבת תמצב את Infosys כספקית השירות המובילה בתחום של המחשוב הארגוני". מנכ"ל Infosys, וישאל סיקה מסר: "הרכישה של Panaya היא צעד חשוב בחידוש ובבידול של השירותים שאנחנו מציעים".

Panaya מעסיקה במשרדיה שברעננה כ-130 עובדים. גרסטל, מנכ"ל החברה, סיפר במאי 2014 ששנת 2014 תהיה "שנת צמיחה והתבססות, שתזניק את פאנאיה לשלב הבא במונחי נתח שוק והכנסות"; אולם שלושה חודשים בלבד לאחר מכן, פיטרה החברה כ-40 עובדים מתוך 170 שלה. כאמור שנת 2015 נפתחת בבשורה מעודדת, לפחות עבור המשקיעים וההנהלה.

מאז הקמתה ב-2006 גייסה החברה כ-59 מיליון דולר ב-6 סבבי גיוס שונים, כשהאחרון התרחש בינואר האחרון, אז גייסה החברה כפי שפורסם לראשונה בגיקטיים 20 מיליון דולר מקרן IGP של משה ליכטמן וחיים שני.

וידאו: שדרוג ORACLE בעזרת PANAYA

כיכר טיימס סקוור, ניו יורק. צילום: רועי לטקה

אין ספק שמשקיעים וקרנות הון סיכון הם תחנות חשובות בדרך של כל סטארטאפ, אבל מותגים הם תחנה חשובה עוד יותר. בשונה ממשקיעים, שמבקשים אחוזים תמורת כסף, מהמותג תוכלו לקבל תשלום אמיתי עבור עבודה אמיתית, חיבור לצרכנים, מידע ונתונים, הסקת מסקנות ולא פעם, חשיפה ויחסי ציבור. בנוסף, איזכור של מותג בינלאומי כ-Design Partner תמיד עוזר בגיוס ההשקעה הבאה וההתקדמות.

אך לא פעם, מדובר במשימה לא פשוטה להגיע לאותם מנהלי שיווק או מנהלי חדשנות במותגים וגם אם אכן כבר הצלחתם לייצר פגישה, איך בכל זאת מצליחים לייצר כר פורה לשיתוף פעולה והזדמנות אמיתית?
אחרי שנתקלתי בשנה האחרונה במאות סטארטאפים ועשרות מהם חיברתי למותגים, ניסיתי לאסוף כמה תובנות שיכולות לסייע בתהליך בדרך ולייצר בתקווה כמה שיתופי פעולה פורצי דרך.

1. התובנה הצרכנית היא חוד החנית

כשרוצים לחבור למותגים, טכנולוגיה זה חשוב אבל לא תמיד מספיק. תכירו באמת את קהל היעד שאליו אתם מכוונים את הפיתרון. אל תחסכו על מחקרי צרכנים, מפגשים עם אנשים אמיתיים ואיסוף מידע מהרשת. אם אתם רוצים לייצר את הדבר הבא בתחום המחשוב הלביש לבני נוער, תראיינו בני נוער, תדברו איתם, תאספו מהם מסקנות. מתוך המידע שיש לכם, נסו לזקק תובנה צרכנית ברורה שעולה מתוך קהל היעד שלכם וכיצד הפיתרון שלכם נותן לכך מענה בצורה מושלמת. אחרי שאתם חושבים שזיקקתם את התובנה הזו, בדקו שוב עם קהל היעד אם אכן התובנה הזו היא רלוונטית

(טיפ: צלמו את התגובות של קהל היעד ואיך הם מגיבים לפיתרון שלכם, זה תמיד עוזר במצגות).

2. פיתרון במשפט אחד

במרבית הפגישות עם סטארטאפים שהייתי בהם, התשובה לשאלה "אז מה אתם עושים?" היא נאום חוצב להבות של לפחות 10 דקות בו כמובן יש את המילים "פיתרון ייחודי, ראשוני, שעדיין לא נראה כמותו. אין לנו ספק שזה יכול להיות הפייסבוק/הגוגל/הוואטסאפ הבא". גם באתרים של סטארטאפים אפשר למצוא לפחות שתי פסקאות שלמות שרק מנסות להסביר מה הפיתרון.

אין לי צל של ספק, שהפיתרון שאתם מציגים הוא לגמרי ייחודי ואתם רק רוצים להתרברב ולדבר עליו שעות, בכל זאת הוא הבייבי הכי מוכשר בשכונה, אבל כולנו יודעים כבר ש-less is more. כיתבו את הפיתרון שלכם על הלוח ונסו להוריד מילים מורכבות. צרו משפט אחד ברור שמסכם את הפיתרון שלכם. ואם אתם אנשי מספרים ופחות מילים, תנסו להסביר לחבר היחיד שאין לו פייסבוק, מה בדיוק אתם עושים. אם הוא הבין, אתם בדרך הנכונה.

3. צרו סיפור שהוא גדול יותר ושיהיה זכיר

אם יש לכם תובנה ופיתרון שעונה על התובנה במשפט אחד, העיקר של המצגת כבר מאחוריכם. עכשיו צריך שיזכרו אתכם. נסו ליצור סיפור למצגת שמכיל את התובנה והפיתרון שלכם, בעיקר עדיף משהו אישי שהניע אתכם ליצור את הפיתרון הזה. אנשים מתחברים הרבה יותר לסיפורים מאשר לבולטים ובעיקר נפתחים כשהמציג מתאר משהו אישי יותר (נסו זאת בבית). לדוגמה, המוצר שלכם נותן מענה לתזונת תינוקות, ספרו על הילד שלכם/ילדים שאתם מכירים, גבו בנתונים, הציגו את הפיתרון וכיצד הוא משתלב. אופציה נוספת ותמיד נכונה היא להשתמש בטכניקת ה-"Meet". צרו דמות במצגת שהיא במאפיינים של קהלי היעד שלכם והסבירו על הדמות וכיצד הפיתרון שלכם משתלב בחיי הדמות. בנוסף, טרום הפגישה עם נציגי המותג, נסו ללמוד קצת יותר גם על האנשים שאתם נפגשים איתם ולשלב פרט שגיליתם עליהם במצגת (קבוצת כדורגל שאוהדים, אזכור לילדים שלהם וכדומה).

טיפ נוסף שיעזור לזכור אתכם: שלבו במצגת איזשהו אלמנט מצחיק, תמונה חזקה, סלב בהקשר נכון. יהיה הרבה יותר קל לזכור אתכם בתור אלו ששמו את "ריאהנה" במצגת מאשר אלו שמשתמשים בטכנולוגיית בלוטות׳ מתקדמת.

4. וותרו על מילים טכנולוגיות מורכבות

אנשי שיווק לא דוברים טכנולוגית מדוברת. להיפך, לא פעם זה רק מבלבל אותם. לכן, נקו מהמצגת שקפים טכנולוגיים ונסו להימנע ממילים טכנולוגיות מורכבות, על אף שזה ממחיש כמה חכם הפיתרון שלכם. בפגישה ראשונה, לא צריך לצלול לעומקי הביט ובייטס. התקדמתם הלאה לפגישה עם ה-IT, אז תביאו את התותחים הכבדים וצללו לפיתרון.

5. הפיילוט נמצא בפרטים הקטנים

על מנת לנסות "לנעוץ" פיילוט כבר בפגישה הראשונה, תשקיעו. אם אתם יכולים, הציגו דמו עם המותג שאתם נפגשים איתו. במידה ודמו מסובך מדי, נסו לייצר הדמיה שממחישה כמה שאפשר כיצד הפיתרון שאתם מציגים יכול להשתלב בפעילות השיווקית ובחיי היום יום של הצרכנים. שימו לב שאתם משלבים את שם המותג במקומות המתאימים (המינימום זה בגריד של המצגת) ושלא בטעות אתם מציגים פיתרון עם המותג של המתחרים. ברגע שתשקיעו ותעזרו לצד השני לדמיין איך הפיתרון יכול להיראות, תזכו גם לנקודות על השקעה וגם יהיה הרבה יותר קל להציף רעיונות משותפים מהנקודה הזו.

לסיכום, אחרי שעיבדתם את התובנות וגיבשתם למצגת, נסו להציג אותה לאנשים נוספים שלא בהכרח כלולים בחברה שלכם. אם הם היו קשובים, צחקו ושאלו שאלות במקומות הנכונים, יש לכם מצגת טובה ביד להציג למותגים. ואל תתייאשו, גם אם לא הצלחתם לייצר פיילוט עם המותגים הראשונים שפגשתם, נסו לפגוש עוד, להיות בקשר עם מנהלי השיווק וגם לחשוב על מותגים נוספים מחוץ לקופסה.

מקור: Rainbow Medical Youtube, צילום מסך

חברת המחקר, הפיתוח וההשקעות Rainbow Medical, המתמחה בהקמה ופיתוח של חברות ומוצרים בתחום המכשור הרפואי, פתחה שלוחה בסין והודיעה היום (ב׳) על גיוס 25 מיליון דולרים. בסבב הגיוס הנוכחי השתתפו בין היתר: קונצרן הביטוח הגדול בסין – PingAn, חברת ההשקעות והניהול הפיננסי YONGJIN, ענקית הסלולר הסינית ZTE וקרנות הון סיכון סיניות המתמחות בהשקעות בשוק המדיקל והציוד הרפואי.

התמקדות בפיתוחים טכנולוגיים בתחום הרפואה

החברה הוקמה במטרה להשקיע בחברות צעירות העוסקות בטכנולוגיה רפואית. המודל שלה מבוסס על כך שמרכזת בתוכה מספר חברות, להן יכולה לעזור להתקדם במהירות יחסית, תוך כדי שמעניקה שירותים כדוגמת רגולציה, ניהול כספים, וייעוץ משפטי. כיום מחזיקה Rainbow Medical בפורטפוליו של 12 חברות המפתחות מוצרים לטיפול במגוון אינדיקציות כרוניות, בהן מחלות לב, סוכרת, לחץ דם גבוה, השבת ראייה לעיוורים, מיומות סביב הרחם, כאב נוירופאטי כרוני ועוד. בחודש ינואר שעבר נודע כי אחת מחברות הפורטפוליו של הקרן, Vescular Dynamics, המפתחת שתל זעיר-פולשני לטיפול ביתר לחץ דם, גייסה כ-17 מיליון דולר בהובלת חברת ההשקעות השוייצרית HBM Healthcare Investments.

הכסף שגויס ישמש את החברה להקמת חברות סטארטאפ נוספות, המבוססות על ערכי החברה וכמו כן ישמש למימון פעילותן של חברות הפרוטפוליו שלה, בהן: Nano Retina המפתחת רשתית מלאכותי בשבב זעיר המאפשר השבת ראיה לעיוורים, BlueWind Medical המפתחת פלטפורמה לגירוי עצבי באמצעות שתל אלחוטי זעיר-פולשני לטיפול בכאב נוירופטי היקפי ובמגוון שימושים אחרים ו-Glusense המפתחת שתל זעיר פולשני למדידה ישירה של רמות הסוכר בדם בקרב חולי סכרת.

Rainbow Medical נוסדה בשנת 2007 על ידי גלנרוק ישראל, חברת ההשקעות של ליאון רקנאטי, המתמחה בהשקעות בתחומי הטכנולוגיה ומדעי החיים; יוסי גרוס, יזם מכשור רפואי ואפי כהן ארזי, מנהל בכיר בתעשיית מדעי החיים בישראל. זוהי אינה הפעם הראשונה בה מדווחת החברה על גיוסים משמעותיים; חברת Medtronic וחברת Abbott, מובילות בתחום המכשור הרפואי, הינן משקיעות אסטרטגיות בחברה וכן קבוצת Sorin האירופאית. בשנת 2013 גייסה כ-10 מיליון דולר מחברת האלקטרוניקה SONY. 

אפי כהן ארזי, מנכ"ל ומייסד Rainbow Medical, אמר היום: "מבחינתנו סין היא יעד אסטרטגי הן למוצרים שאנו מפתחים והן לשיתופי פעולה עם חברות מכשור רפואי מובילות בסין ולשם כך פתחנו לאחרונה סניף בשנחאי. ההשקעות של הגופים השונים בחברה ובחברות הפרוטפוליו שלנו מהוות הבעת אמון גדולה של משקיעים אסטרטגיים בטכנולוגיה הישראלית ובמוצרים שאנו מפתחים. שוק טכנולוגיית הבריאות בסין צומח בקצב מהיר וצמא לטכנולוגיות פורצות דרך, שלהן אנו נותנים את המענה המבוקש".

סרטון המציג בקצרה את פעילות Rainbow Medical

מאת רן סגל, מעצב, מייסד שותף ב-nuSchool, בוגר שנקר במחלקה לתקשורת חזותית.

אם יש דבר שמפחיד אותנו יותר משהודים ילמדו לעצב ויעשו את זה ממש בזול, זה שמישהו בסיליקון ואלי יקים סטארטאפ שיודע לעצב וישמיד את המקצוע שלנו אחת ולתמיד.

כשחברות כמו Logo5024 עשו את זה, זה עוד היה מצחיק, אבל כשחברות רציניות מתחילות לעשות את זה, כמו מה שקורה בחודשים האחרונים עם squarespace ו-tailorbrands, ובזמן שהן מקבלות מימון וחשיפה רצינית, אז באמת אנחנו מתחילים לתהות האם עולם העיצוב הולך לעזאזל והאם היינו צריכים ללכת ללמוד רפואה כמו שאמא רצתה.

בפוסט הזה, אני עומד להסביר למה אני דווקא סבבה עם הסטארטאפים והטרנד הזה, או לפחות אני לא חושש מהם. אני חושב שההמולה בקהילת העיצוב היא שילוב בין צביעות ופחד, ולשניהם אין מקום. אנסה להסביר למה.

בואו נדבר על צביעות

״לוגו ב-$50 זו הזנייה של המקצוע!״

אוקי. בסדר. אתם חושבים שאם מישהו קונה מוצר זול ונחות זה אומר שהוא מזנה תחום שלם?

הנה דברים שאני קונה:

תמונות ב-$1-50 ממקומות כמו Shutterstock / Stocksy. ובכך אני מזנה את תחום הצילום.

מוזיקה לסרטים שאני עורך ב-$15 מ-audiojungle. ובכך אני מזנה את תחום המוזיקה והסאונד.

אייקונים תמורת קרדיט או $1 מ-NounProject. וכך אני מזנה את מעצבי האייקונים.

פונטים בחינם. ובכך אני מזנה את מעצבי הפונטים.

אבל למה להשאר רק בתחום העבודה?

אני מוריד סרטים פיראטית או משתמש ב-Popcorn Time, כי אני לא מעריך את העבודה של אלפי אנשי הקראייטיב בהוליווד.

אני משלם $10 בחודש ל-Spotify ומקבל את כל המוזיקה בעולם, ומשאיר למוזיקאים המסכנים לקבל חלקיק סנט על כל השמעה. וזה כשאני לא פשוט שומע את השיר דרך יוטיוב ושיקפצו המוזיקאים.

אני קונה ספרים ב-Kindle ובכך מזנה את תחום הספרות המודפסת.

אני יכול להמשיך ככה כל היום. אבל נראה לי שהבנתם את הנקודה.

כמובן שאם נניח רגע את הציניות בצד, ברור שאני מעריך מאד את כל אנשי המקצוע הנ״ל ובהרבה פרוייקטים אני עובד עם אנשי מקצוע מהדרגה הראשונה והם מקבלים אלפי דולרים, אבל לפעמים, כשאין תקציב / זמן והפתרונות הזולים מספיק טובים, אני משתמש בהם, ואני לא מתבייש או מרגיש רע עם זה.

ברור לי שלוגו ב-$50 לא יכול להיות לוגו טוב. בדיוק כמו שתמונה ב-$1 לעולם לא תהיה טובה כמו תמונה שצלם מקצועי צילם במיוחד עבורי, ועדיין – יש מקום בעולם לכל סוגי הפתרונות ולכל סוגי הלקוחות.

יש בעולם כנראה מאות אלפי אם לא מיליוני לקוחות שגם אם היו מבינים את הערך של עיצוב, ידם לא הייתה משגת כדי לשלם לפרילאנסר או סטודיו טוב כי שיעצב להם את הלוגו. היינו רוצים לחנך אותם ולגרום להם להרגיש רע עם עצמם – ״שיקחו הלוואה וישלמו לי מלא כסף!״, אבל זה כנראה לא עומד לקרות.

ללקוחות מסוג זה, טוב שיהיה פתרון מסוג הסטארטאפים שהוצגו למעלה. לפחות שם יש מעצב אמיתי שעיצב את הפלטפורמה ו״עזר״ להם או מנע מהם לעשות דברים נוראיים, שזה יותר טוב ממה שאני יכול להגיד על חלק מהלוגואים שאני רואה היום כשאני הולך ברחוב.

בואו נדבר על פחד

הפחד שמכונה תחליף אותנו הוא פחד בסיסי ביותר. יותר מזה, כמעט כל מקצוע היום בעולם מאויים כך או אחרת על ידי טכנולוגיה מתקדמת – מנהגי המונית שעומדים להיות מוחלפים במכוניות שנוהגות לבד תוצרת גוגל, ועד רופאים שעלולים להיות מוחלפים כשתוכנות יהיו מסוגלות לתת אנליזות מהירות ומדוייקות יותר (אה לך אמא!).

זה קורה, וזה באמת מפחיד.

יחד עם זאת, אנחנו המעצבים נמצאים במקום ממש טוב לקראת מהפכת הרובוטים הבאה עלינו לטובה.

לאחרונה קראתי ספר שנקרא The Second Machine Age: Work, Progress, and Prosperity in a Time of Brilliant Technologies. הספר מתאר את השינויים שהעולם כבר עובד ועומד להמשיך לעבור בשנים הקרובות בהן הטכנולוגיה נהיית חכמה וזולה באופן אקספוננציאלי כל שנה שעוברת.

כן, המון דברים עומדים להשתנות, והרבה מקצועות עומדים להיות מוחלפים על ידי רובוטים או אלגוריתמים. אבל נחשו מה אחד הדברים הכי קשים שמכונות מתקשות בהן? חשיבה יצירתית וחדשנות. שני הדברים עליהם מתבסס המקצוע שלנו.

אז נכון, בשנים האחרונות יותר קל וזול לקבל Fast-Design לא איכותי במיוחד (כמטאפורה עיצובית ל-Fast-Food), אבל בשנים האחרונות גם יותר ויותר מותגים וחברות מבינות את החשיבות של עיצוב. יש היום יותר דרישה למעצבים מכל תקופה אחרת בהיסטוריה. מעצבים מרוויחים היום יותר כסף מתמיד. מעצבים משפיעים בדרגים הגבוהים ביותר (עד לפני כמה שנים תארים כמו Chief Design Officer או Chief Creative Officer בכלל לא היו נפוצים בצוותי הניהול של חברות גדולות). והאתגרים של המעצבים הם מהמעניינים ביותר שהיו לנו מאז המצאת הדפוס.

מקדונדלס לא הרגו את תחום הבישול, ותוכנה שעושה לוגו זול לא תהרוג את תחום העיצוב.

אז תניחו ללקוחות לא רלוונטים לקנות את הלוגו שלהם ב-$50 דולר ותתפנו לעשות את העבודה המעניינת והריווחית שמלא לקוחות רק מתים שתעשו להם.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג ״בואו נדבר על מיתוג״.

קרדיט תמונה: dollars via shutterstock

בכירים מתחומי הטלקום, התקשורת והדיפלומטיה בישראל ובעולם משלבים כוחות כשגרירי התעשייה והחברות, וכשגרירי המותג "ישראל". בכנס ״צו 8 לברצלונה״ שיתקיים ביום חמישי הקרוב, ה-19.2, אנו נפגשים עם דיפלומטים זרים ובכירי הייטק מהעולם על מנת לחבור יחד דרך הכרת המשותף והמשלים.

לכנס המתקיים בישראל, מגיעים 200 מנכ"לים של החברות המובילות בתחום הסלולר ושל חברות רב לאומיות הפועלות מישראל, הנוסעים שבוע לאחר מכן לקונגרס הסלולר בברצלונה (MWC), שם הם מובילים נוכחות של כ-3,000 ישראלים. הדוברים המתגייסים לכנס נבחרים בשיתוף עם קהילת שגרירי ההייטק, ומדי שנה מתבקשים להתייחס לנושאים האקטואליים התדמיתיים בהקשר לתרבות ולטכנולוגיה הישראלים.

הכנס מיועד למנכ"לים\סמנכ"לים ומייסדי חברות, ומוגבל במספר המקומות. ההשתתפות חינם אך מותנית באישור רישום. האירוע יתקיים בחמישי הקרוב במגדל לאומי בתל אביב (יהודה הלוי 35) החל מהשעה 15:30.

מקור השם

״צו 8 לברצלונה״ נולד בתקופת מבצע "עופרת יצוקה" בה ישראלים עמדו בפני ביטול חוזים עסקיים, הוצאו מביתנים בתערוכות בעולם ואף עמדו בפני צווי מעצר. השם הפך מוכר בקהילה ולכן אנו נשארים איתו במקביל לשם הבינלאומי "שגרירי הייטק". כינוי נוסף ששגור בפי הקהילה הוא "האו"ם של ההייטק"- מושג שטבע רענן כהן, כיום מנכ"ל BRINGG. הפעילות היא ללא מטרות רווח.

לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס

קרדיט תמונה ראשית: Barcelona via shutterstock

סיכום הכנס שנה שעברה

צילום: יח״צ

 Logz.io הישראלית הודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס ראשון בהובלת איל ניב מקרן גיזה ומשקיעים בכירים מתעשיית ההייטק. החברה הצעירה מציעה פתרון אשר נועד לעזור לכולנו לגלוש באתרים בצורה חלקה יותר, ובין היתר לוודא כי בפעם הבאה שתיפתח מכירת הכרטיסים להופעה של ה״בקסטריט בויז״, תוכלו לשים ידיכם על אחד מבלי שהשרתים יקרסו.

אונליין כל הזמן

כולנו נתקלנו באתרים אשר נפלו עקב עומס יתר, ומספיקה חצי שעה אחת של חוסר זמינות והם ׳מחוקים׳ מבחינתנו – דבר שעשוי אולי להטריד אותנו אבל הרבה יותר את הארגונים אשר כתוצאה מכך מפסידים לא מעט כסף. הפתרון של Logz.io מאפשר למערכות להתמודד עם כמויות עצומות של מידע, לנתח אותו בזמן אמת ובכך להפיק תובנות שישמרו על השרתים באוויר.

המוצר שפיתחה החברה מתבסס על ניתוח מידע שעלה באמצעות בינה מלאכותית וחכמת ההמונים, מה שמאפשר שמירה על יציבות השרתים. אותו ניתוח מאפשר לאתר תקלות המתהוות בשרתים, עוד בטרם נפילתם. כמו כן, המערכת מסוגלת להציע פתרונות לבעיה, אשר יכולים לסייע לחזור במהירות לפעילות רגילה.

תומר לוי, מנכ״ל החברה הסביר על המוצר: "עולם מחשוב הענן מאפשר ליצור מערכות מאוד מתוחכמות במהירות יחסית, אך מערכות אלו מתגלות כמורכבות מאוד לניהול. הדור הקיים של מערכות ניתוח האירועים לא מסוגל להתמודד עם מורכבות הבעיה. אנחנו זיהינו את ההזדמנות ופיתחנו טכנולוגיה ייחודית המשלבת בינה מלאכותית וחכמת המונים. בכך אנו מאפשרים ללקוחות שלנו להתמודד עם ביזור המערכות, למנוע קריסות, לצפות תקלות ולשפר את הביצועים מידי יום".

החברה הצעירה הוקמה בשנת 2014 על ידי תומר לוי ואסף יגאל ומשרדיה ממוקמים בנמל תל אביב. לא מדובר בחברה הראשונה שייסדו השניים, שכן לוי ייסד את חברת Intigua אשר גייסה כ-20 מיליון דולר ומעסיקה כיום כעשרות עובדים בישראל וארה״ב, ויגאל יסד את Currensee, שנמכרה באוקטובר 2013 לחברת Onada הקנדית. צמד היזמים מגיעים שניהם עם ניסיון רב בתחום; תומר לוי, אחד היזמים אמר כי ״הרבה שנים התעסקתי בניהול מערכות שמבצעות מיליוני טרנזקציות ביום וחוויתי על בשרי את הקושי והאתגר בשימוש במערכות הקיימות״

מאת מאיר אורבך, כלכליסט.

היום יהפוך מרכז הפיתוח של אפל בישראל רשמית למרכז הגדול ביותר של החברה בעלת השווי הגדול בעולם אחרי המרכז של החברה בקופרטינו שבקליפורניה. במהלך היום צפוי טים קוק, מנכ"ל אפל, לחנוך את המרכז החדש של אפל בארץ עם אלף עובדי החברה.

לפני ארבע שנים המחשבה שישראל תהיה אתר אסטרטגי עבור אפל היתה בלתי נתפסת. המושג אפל ישראל הפתיע רבים עד 2011, גם בתוך אפל עצמה. הרומן של החברה עם ישראל הואץ עם מינויו של אהרון אהרון למנהל הפיתוח שלה בישראל באותה השנה.

זמן לא רב עבר והרומן הפך לסיפור אהבה אמיתי. מרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב, שנאמד בלא פחות מ־740 מיליארד דולר, יהיה בישראל.

מדובר במהלך שמדגיש את החשיבות של ישראל, שגם כך מובילה בהייטק, כמרכז פיתוח לחברה שמתחרה על עובדים איכותיים בכל העולם ומעניקה חשיבות רבה לעובדים שבארץ.

שמונה קומות משרדים, ארבעה חניונים

משרדי אפל בהרצליה פיתוח משתרעים על פני 17 אלף מ"ר ברחוב משכית ומתפרסים על פני שמונה קומות של משרדים ומעבדות וארבע קומות של חניונים עבור העובדים.

הקומפלקס כולו כולל 29 אלף מ"ר של משרדים ומסחר ועוד 27 אלף מ"ר של חניונים. הבניין נבנה בפיקוח אפל ובמילוי כמה דרישות שלה, ובהן בריכה ביולוגית מעוצבת באבן פסיפס, גשרוני מתכת מעוצבים שיקשרו את שני הבניינים וגן שתכננו אדריכלי נוף.

נכון לעכשיו המשרדים אינם כוללים חדר כושר, אך ייתכן שהחברה תחליט להוסיפו בעתיד. המבנה כולל חדר אוכל ברמה של מסעדת יוקרה ובקומות הראשונות ייפתח מרכז מסחרי.

החברה השקיעה בהקמת המבנה החדש בהרצליה עשרות מיליוני דולרים, והוא ירכז את כל עובדיה במרכז ובשרון. המרכז החדש יכלול לא רק את עובדי הפיתוח שלה, אלא גם את כל העוסקים בשיווק המכשירים שלה בישראל.

מאגר הכישרונות המוגבל בעמק הסיליקון

המרכז הוא לא רק מבנה, אלא גם הכרזה חד־משמעית על מחויבותה של אפל. מאגר הכישרונות בעמק הסיליקון מוגבל מאוד והתחרות עליו קשה ויקרה מאוד לחברות ההייטק.

כשאפל הבינה שהיא חייבת להרחיב את מעגל כוח האדם שלה, הבחירה שלה בישראל היתה קלה מאוד. מרבית החברות שהיא נתקלת בהן בעמק הסיליקון מחזיקות בארץ מרכזי פיתוח — ובהן גוגל וכל יצרניות השבבים שאפל מתחרה על העובדים שלהן דוגמת ברודקום, TI ואינטל. נוכחותו של ג'וני סרוג'י והחשיפה הרבה שלה זוכות הרכישות של החברות בישראל גרמו לאפל להבין שאם היא רוצה להרחיב את מעגל הכישרונות שלה ולזכות ביתרונות טכנולוגיים משמעותיים, חייבת להיות לה נוכחות משמעותית בישראל.

טים קוק. האם הוא בכלל בישראל?

מינוי ג'וני סרוג'י לבכיר בחברה פרץ את הדרך

הכניסה של אפל לישראל החלה עם המינוי של סרוג'י לבכיר בתחום השבבים. האחרון, על פי הערכות, הוא שהביא למינויו של אהרון אהרון למנהל מרכז הפיתוח של אפל בישראל. אהרון הוא אחד מוותיקי התעשייה בישראל, שהיה לפני כן מנהל הפיתוח בצורן ומרצה של סרוג'י בקורסים למדעי המחשב בטכניון.

המהלך הגדול הראשון שעשתה החברה בארץ הוא רכישתה של חברת אנוביט הישראלית בחודש דצמבר 2011. אנוביט פיתחה שבב המתמחה בייעול עבודת זיכרונות פלאש באמצעות טכנולוגיה ייחודית לעיבוד אותות. כל הנראה אפל התעניינה ברכישת היכולת הזאת כדי להגדיל את כמות הזיכרון בכל מכשיר וכדי לשפר את אמינותו של הזיכרון. השבב מאפשר שילוב של כונן זיכרון פלאש בעל נפח כפול במכשירי האייפד או במקבוק מהדגמים החדשים באותה עלות.

המציאה שאי אפשר היה למצוא במקום אחר

במהלך פברואר 2013 קלטה אפל כמאה עובדים של חברת טקסס אינסטרומנטס, לאחר שזו סגרה מרכז מרכזי שלה אשר עסק בפיתוח שבבי סלולר. מבחינת אפל זו היתה מציאה שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר, לא בישראל ולא בעולם. מפתחי שבבים הם עובדים שדורשים הכשרה ארוכה והם יקרים מאוד. גיוס של עובד אחד כזה דורש מאמץ עצום מחברה, ורק חברה בעלת משאבים לא מוגבלים דוגמת אפל יכלה לרקוח עסקה מול חברת טקסס אינסטרומנטס, שבה היא שוכרת את כל העובדים.

בנובמבר 2013 נקטה אפל את המהלך המשמעותי האחרון בישראל, כאשר רכשה את חברת פריימסנס שעד אז היתה ידועה בעיקר כחברה שעמדה מאחורי הקינקט של מיקרוסופט.

בשונה מהרכישה של אנוביט, אשר היתה ברורה לרבים כחלק בלתי נפרד מהרצון של החברה לחזק את המכשירים הניידים, רכישתה של פריימסנס עדיין לא באה לידי ביטוי במרחב הציבורי.

על פי הערכות, פריימסנס תשמש את אפל בעיקר במוצריה העתידיים והסודיים שהיא עובדת עליהם כעת. בין היתר מדובר בטלוויזיה, במכונית החדשה ובמוצרים אחרים שיוכלו לעשות שימוש בטכנולוגיה שנרכשה.

אפל ישראל

עובדים: 1,000
מיקום: הרצליה, חיפה
מנכ"ל בישראל: אהרון אהרון
עיסוקים עיקריים: פיתוח שבבי תקשורת וטכנולוגיות תלת־ממד, שיווק מוצרי החברה

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• אפל – חברה בגודל של מדינה
• מסעדת יוקרה לצד בריכת דגים: מה מצפה לעובדי אפל בהרצליה 
• דיווחים: פרויקט הרכב המסתורי של אפל – פיתוח של מכונית חשמלית

קרדיט תמונה: Tooykrub / Shutterstock.com

מקור: Applicaster

גופי שידור ותוכן מסביב לעולם שוברים את הראש כיצד למשוך את הצופים אליהם וכיצד להגביר את המעורבות שלהם. כרגע, צופי טלוויזיה מסיימים לצפות בפרק ואז עוברים להגיב ולשתף את התובנות שלהם בטוויטר ובפייסבוק. Applicaster מפתחת פלטפורמה לאפליקציות לטלוויזיה אינטראקטיבית שמעודדת מעורבות של הצופים גם מול המסך. היום (ג') הודיעה החברה על גיוס של 10.5 מיליון דולר.

יותר מ-100 אפליקציות להגדלת המעורבות של הצופים

הפתרונות שמפתחת Applicaster מתמזגים עם תהליכי העבודה הקיימים של גופי השידור ומעודדים מעורבות גבוהה של הצופים בתוכן הטלוויזיוני ובחיבור למותגים המקודמים דרך פלטפורמות הצפייה השונות, טלוויזיה חברתית, מסך שני ופעילויות של "משחוק" (Gamification). בין השאר כוללים הפתרונות האלו טלוויזיה בשידור חי ולפי דרישה, פורמט דיגיטלי CrossMates,  מסך שני, חוויות טלוויזיה מסונכרנות וחברתיות, ואפליקציות התומכות בכל מודל עסקי. האינטראקציה מול התוכן, המשחקיות ותוכני הבידור הממותג הופכים, על פי החברה, את הצופים מקהל פסיבי לקהל משתתף ופעיל. בנוסף, מציעה החברה ללקוחותיה כלי ניהול ואנליטיקס.

עד היום השיקה החברה יותר מ-100 אפליקציות עבור יותר מ-40 לקוחות ברחבי העולם, אשר בהן צפו והשתמשו מיליוני בני אדם. בין לקוחות החברה ניתן למנות את Univision, אנדמול, Fremantle, Talpa, Mediaset, Televisa, Telefe, Fox Intl, מדיהקורפ, רשת, ערוץ 10, הוט, RGE, ועוד.

את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Pitango, שהצטרפה למשקיעה הנוכחית בחברה, קרן 83North (לשעבר גריילוק ישראל). מאז הקמתה ב-2009 הספיקה החברה לגייס כבר 8 מיליון דולר בסבבי גיוס קודמים, כך שסך ההון שגייסה החברה עד היום עומד על 18.5 מיליון דולר. Applicaster מעסיקה יותר מ-80 עובדים במשרדיה שממוקמים בתל אביב, ניו יורק, לונדון וסינגפור.

בתגובה לגיוס מסר יונתן לאור, מנכ"ל אפליקסטר: "אפליקסטר מובילה מהפך בתחום האפליקציות לטלוויזיה מזה מספר שנים, ובשנה האחרונה אנו עדים למספר הולך וגובר של השקת אפליקציות באירופה, ארה"ב, אמריקה הלטינית ואסיה". צחי הלל, שותף ומנהל כללי של Pitango, הצטרף למועצת המנהלים של אפליקסטר. הלל מסר בתגובה: "ההתפתחות המתמדת בתעשיית הטלוויזיה והרגלי הצפייה במכשירים ניידים יוצרים פוטנציאל צמיחה עצום להיצע של אפליקסטר. החברה הופכת את תכניות הטלוויזיה לחוויה רגשית ומסעירה אשר מחברת בין הצופים לתכנים במהלך כל השבוע".

וידאו: אחת האפליקציות שמפתחת Applicaster