ב-3 במרץ יתקיים בפריז אירוע Techmeeting בנושא תחבורה חכמה (Smart transportation).
אירועי Techmeetings נועדו להפגיש חברות צרפתיות גדולות עם טכנולוגיות ישראליות, צרפתיות ואמריקאיות. מפגשים אלו מסייעים לטכנולגיות לפרוץ לשווקים גדולים ועבור חברות גדולות למצוא פתרונות לצרכים שלהן.

האירוע הקרוב הינו אירוע אינטימי אשר יתן במה לכל אחת מחברות הסטארטאפ שיאשרו הגעה ויגיעו להשתתף בו.

מה הכנס כולל?

מדובר ביום מרוכז בו מתחילות החברות הגדולות עם פיטצ' של 5 -3 דקות ומספרות על האתגרים שלהן.
לאחר מכן מגיע תורם של הסטארטאפים להציג ולתת פיטצ' באורך של 3 דקות. היום ממשיך בארוחת צהריים ונטוורקינג, ומסתיים בפגישות B2B.

פגישות ה-B2B מאורגנות מראש על ידי Paris Region דרך אתר ההרשמה ובאמצעות שיחות עם הסטארטאפים ועם החברות הגדולות, כדי לדעת עם מי כל אחת מהן מעוניינת להיפגש. מהחברות הגדולות מגיעים אנשים ברמת מקבלי החלטות, ואלו הן חלק מהחברות שכבר אישרו את השתתפותן באירוע:

Aeroport de Paris – רשות שדות התעופה הצרפתית אשר מנהלת שדות תעופה כמו: שארל דה גול, אורלי ולה בורג'ט.

Orange – חברת תקשורת עם למעלה מ-230 מיליון לקוחות ברחבי העולם. בשנת 2012 יצרה הכנסות בשווי 43 מיליארד דולר.

La Poste – שירות הדואר של צרפת, עם יותר מ-250,000 עובדים, החברה הינה המעסיק השני הגדול ביותר בצרפת לאחר הממשלה. כמו כן יש להם אלפי רכבים והם מנסים להפוך לחברה חדשנית יותר.

SNCF – חברת הרכבות הלאומית של צרפת, מעסיקה מעל לרבע מיליון עובדים ב-12 מדינות ברחבי העולם. החברה ממוקמת במקום ה-214 ברשימת החברות הגדולות בעולם ומובילה כ-14,000 רכבות כל יום ויותר מ-ממיליארד נוסעים בשנה.

Vinci Park – מפעילה שירותי חניה, חברה מובילה ב-14 מדינות ובקרוב גם בשוק האמריקאי.

Vinci Highway – חברה ותיקה שנוסדה לפני למעלה מ-100 שנים, ויצרה אינספור פרוייקטים כגון: מנהרות, גשרים, כבישים, גז, תחנות כוח גרעיניות וכו'.

Systra – עם יותר מ-50 שנות ניסיון, החברה מתמחה בתחבורה ציבורית. פעילה ב-78 מדינות כולל ישראל.

Grand Paris – מפתחת פרויקט בסדר גודל של 32 מיליארד דולר לבניית 200 קילומטר מסילות ברזל ו-75 תחנות ברחבי פריז. הפרויקט פורס מעבדות חיות והחברה להוטה לעשות את השימוש הטוב ביותר בכל החידושים הטכנולוגיים האפשריים.

EcoMobilite ventures – קרן הון אשר משקיעה בסבבים מוקדמים. פעילה בעיקר באפליקציות, מובייל ותשלומים.

לפרטים נוספים ולהרשמה

לסטארטאפים המעוניינים להגיש מועמדות ולקבל הנחה יש לפנות למשרד הישראלי של Paris Region במייל או באתר.

קרדיט תמונה ראשית: transportation via shutterstock

מקור: Pixie

יש שני דברים שמשותפים לשלט של הטלוויזיה, השלט של הממיר, השלט של המזגן, המשקפיים שלכם, הסמארטפון, הטאבלט וצרור המפתחות שלכם. הראשון, קשה לחיות בלעדיהם. השני, אנחנו אף פעם לא זוכרים איפה הנחנו אותם. אז נכון, אנחנו כבר ב-2015 ותגיות שמאפשרות לנו לאתר חפצים כבר קיימות. אבל רוב התגיות הללו לא מדוייקות, הן גדולות והטווח שלהן לא רחב מספיק. עכשיו, מציגה חברת Pixie הישראלית את הפיתוח המרשים שלה, ה-Point.

תגיות שמתקשרות ביניהן ומציאות רבודה

Pixie Point הן תגיות לאיתור חפצים, שמשתמשות ב-Bluetooth LE, לצריכה נמוכה של אנרגיה. כתוצאה מכך, ולמרות שהן משדרות את מיקומן ללא הפסק, הן יחזיקו מעמד כשנה וחצי. אגב, לאחר מכן, תאלצו להיפרד יפה מהתגיות ולרכוש חדשות, כי הסוללות אינן ניתנות להחלפה.

מבחינת העיצוב, התגיות דקות מאוד (רק 3.2 מילימטר) מגיעות במספר צבעים והן עמידות במים וניתנות להצמדה בקלות לכל חפץ. מבחינת טווח השידור, התגיות של Point מציגות טווח מרשים של 15 מטר בתוך מבנים ו-45 מטר מחוץ למבנה, אם אפשרות לאתר חפצים בדיוק של כ-30 סנטימטר. כדי להגדיל את הטווח, התגיות אינן רק מתקשרות בינן לבין הסמארטפון, אלא בינן לבין עצמן, כך שכל תגית משמשת כמעין "תחנת ממסר" לאותות של התגיות האחרות.

מציגות את מיקום החפץ במציאות רבודה. מקור: Pixie

כאמור, התגיות עובדות בסינכרון עם הסמארטפון שלכם, אולם בניגוד למוצרים אחרים שרק מראים לכם את הקרבה למכשיר האובד, Pixie גם מאפשרת לכם להפעיל את המצלמה של הסמארטפון ולראות בעזרת מציאות רבודה את מיקום המכשיר המדוייק. מרשים. סט של 4 תגיות יעלה לכם במכירה מוקדמת כ-200 ש"ח כולל משלוח לישראל ואתם יכולים כבר עכשיו להזמין אותן באתר החברה. מלבד הצרכנים הסופיים, פונה החברה גם למפתחים ומציעה להם API ו-SDK לצורך פיתוחים עתידיים שיתבססו על הטכנולוגיה שלה.

מאחורי Pixie עומדים עמיר בסן אשכנזי, שייסד את חברת BigBand Networks והיה המנכ"ל שלה במשך 12 שנים ועופר פרידמן, שעבד לפני כן כ-10 שנים במחלקת ה-Wireless ב-Texas Instruments. החברה מונה כיום 26 עובדים ויש לה משרדים בישראל ובקליפורניה. מאז הקמתה ב-2011 ועד עכשיו גייסה החברה כ-6 מיליון דולר מהקרנות Spark Capital ו-Cedar Fund.

וידאו: צפו ב-Pixie בפעולה

בניגוד לרוכבי אופניים ולרצים, לחותרים לא היו מכשירי ניטור חכמים. מקור: Motionize

כבר כמה שנים שקיימים בשוק צמידי כושר ומכשירים חכמים שמנטרים אותנו בזמן ריצה, הליכה, רכיבה על אופניים וכמעט כל פעילות גופנית אחרת שתעלו על דעתכם. כל עוד שהיא מתרחשת על היבשה. אולם מה לגבי עשרות המיליונים שמעדיפים ספורט ימי, כמו למשל חותרי קיאקים? הסטארטאפ הישראלי Motionize מפתח טכנולוגיה שתעזור גם לחותרי הקיאקים לשפר את ביצועיהם ופונה לפלח שוק של עשרות מיליוני חותרים בעולם.

עד עכשיו הסתפקו החותרים ב… מצפן

הכל החל כשגיא אהרון, חתר על קיאק יחד עם סיון פוסטלניק. כאשר סיימו את החתירה, הם פגשו את אייל פוסטלניק, שבדיוק סיים רכיבה על אופניים. הם שוחחו על הציוד שהרכיב אייל על האופניים שלו, וגילו שהוא שווה כמעט כמו האופניים עצמם. כאשר אייל שאל אותם: "איזה ציוד יש לכם על הקיאק?" התשובה של החותרים הייתה: "מצפן"… לאחר שבדקו את ההיצע והביקוש בתחום, החליטו השלושה להקים ב-2012 סטארטאפ וכך נולד Motionize. כרגע עובדים במשרדי החברה בתל אביב 10 עובדים, כולל שלושת המייסדים: סיוון פוסטלניק, מעצבת תעשייתית בוגרת Georgia Institute of Technology; גיא אהרון שלמד משפטים ומנהל עסקים ומשמש כמנכ"ל החברה ואייל פוסטלניק, מהנדס אלקטרוניקה, שמשמש כנשיא החברה. הסטארטאפ הספיק לגייס כספים ממשקיע אמריקאי.

כל תנועה של המשוט נרשמת

הדגש ששמים ב-Motionize הוא שיפור הטכניקה של החותר בעזרת אמצעים טכנולוגיים. ניטור, בקרה וניתוח הטכניקה והפעילות הפכו להיות חלק מהשגרה של כל אתלט, הן מקצועני והן חובב, אולם בגלל התנאים הקשים שקיימים בים, שכוללים בין השאר שמש, חול, קרינה, רטיבות, מלח וחוסר יציבות, ענפי הספורט הימי אינם ידידותיים לטכנולוגיה. Motinoize פיתחה טכנולוגיה שעוקבת אחר התנועה של החותרים, מנתחת אותה ומספקת הנחיות בזמן אמת כיצד אפשר לשפר את הטכניקה.

הרכבה פשוטה על המשוט ועל הקייאק. מקור: Motionize

האלגוריתם שפיתחה החברה מצליח לעקוב במדוייק אחרי תנועות החותר ולתת לו פידבק מיידי הן בקול והן באנימציה. הוא עושה זאת בזכות שיקלול שלל המידע שנקלט על ידי הסנסורים שממוקמים על המשוט, בשילוב המידע שנקלט מהסנסורים שנמצאים על הקיאק ואחראיים על נקודת הייחוס: מהירות, עומק, גלים משתנים ועוד. הרמקולים שממוקמים בחזית משדרים את המשוב וההוראות הקוליות המיועדים לחותר.

בין היתר נמדדים פרמטרים כמו אורך תנועה, מרחק שהושג בזכותה, מספר חתירות בדקה, קצב ומהירות, עומק מקסימלי של המשוט במים, זווית כניסה ויציאה מהמים של המשוט, מספר מטרים בתנועת חתירה אחת ועוד. בסוף האימון, המשתמשים יכולים להתבונן במהלך המסלול שעשו ולקבל ייצוג בעזרת אנימציות של המסלול והתנועות שעשו. כמובן שכל הסטטיסטיקות ניתנות לשיתוף בקהילת החברים המתאמנים של המשתמש, ומאפשרות לו להשוות את הביצועים שלו לעומת הסטנדרט של חבריו. אגב, אם תאבדו את השליטה בקיאק ותיפלו למים, תזהה המערכת את מצב החירום ותיצור קשר עם איש קשר שקבעתם מראש.

ההתקנים הינם אוניברסליים, כלומר, לא דורשים קידוחים או הברגות מיוחדות. פשוט משחילים על הקיאק ועל המשוט וזהו. התקשורת בין ההתקנים לטלפון נעשית בעזרת Bluetooth ו-BLE. מכיוון שאתם נדרשים לקחת אתכם את הטלפון לים, כמובן שהערכה כוללת גם כיסוי אטום למים, שיאפשר לכם להפעיל את הפיצ'רים השונים היישר מהטלפון שלכם גם בים. למרות שהמוצרים יושקו לקהל הרחב רק לקראת אמצע 2015, בחברה מספרים שחותרים מובילים בעולם כבר התנסו בהם והתגובות היו מצוינות. האקדמיה הבינלאומית לחתירה אף כללה אותם ברשימת המועמדים לפרסי 2015 שלה. בנוסף, נרשמו כבר מספר מאות בקשות להזמנות מוקדמות על ידי חותרים מכל העולם שמוכנים לשלם סכום שנע בין 300 ל-600 דולר עבור המכשיר.

כאמור, המוצר הראשון של Motionize מתמקד בשוק החתירה, שעל פי החברה, הוא ענף הספורט המתפתח ביותר בארה"ב בשנים האחרנות. אולם מרגע שהטכנולוגיה זמינה בסביבה הימית המאתגרת, הבאים בתור יהיו שאר ענפי הספורט ה"יבשים" על הקרקע שכוללים אביזר חיצוני כמו טניס, בייסבול וגולף. כרגע, רוב המוצרים הקייים בעולם הספורט הימי אינם מספקים מידע שניתן להפיק ממנו תועלת אמיתית, מכיוון שרובם הם מוצרים מעולם הרכיבה על אופניים או ריצה, שנעשה בהם שימוש כי לא קיימת כרגע אלטרנטיבה. החברה גם רשמה פטנטים על הטכנולוגיה שמאפשרת בקרה וניתוח תנועות ללא שימוש בוידאו, שהוא טכנולוגיה בעייתית ויקרה לשימוש בייחוד במרחב פתוח.

מרוויחים מהמכשירים ומההדרכות

אנחנו מתעניינים במודל העסקי של Motionize ובחברה מסבירים לנו שקהל היעד שלהם, בארצות הברית לבדה, מונה יותר מ-25 מיליון חותרים, כשהשוק צומח הן במכירות והן במספר המשתמשים שגדל. אם תצליח החברה גם לעבור מהים ליבשה, ולייצר מכשירי ניטור שמתבססים על הטכנולוגיה שלהם, לשווקי הטניס והגולף למשל, היא תוכל להגדיל בעשרות מונים את קהל היעד שלה.

החברה מרוויחה מהמכירה של המכשירים עצמם ומכירת קורסים והדרכות למשתמשים באמצעות האפליקציה שהיא חלק מהחבילה. מהחברה מסבירים, שהחותר האמריקאי כבר משלם כיום על קורסים והדרכות של מאמנים, והם יאפשרו לו ללמוד ישירות מספורטאי-על, שינחו אותו וילמדו אותו איך להיות טוב יותר וליהנות יותר מהפעילות.

לפני כ-15 שנה הציל חותר הקיאק מיכאל קלגנוב את הכבוד הלאומי, כשהצליח להשיג את המדליה היחידה של ישראל באולמפיאדת סידני והיחידה שהגיעה מענף הקייאקים. מי יודע, אולי בעזרת הטכנולוגיה של Motionize, יוכלו החותרים היום לשחזר את ההישג ההוא ואפילו לעלות עליו.

וידאו: כך עובדת הטכנולוגיה של Motionize

מקור: Taboola

חברת טבולה (Taboola) הישראלית, המפתחת פלטפורמה להמלצות תכנים באינטרנט, הודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס בהיקף של 117 מיליון דולרים בהובלת Fidelity Management ו-Research Company. עוד השתתפו בגיוס המשקיעים הקיימים Marker LLC ו-Steadfast Capital ומשקיעים אסטרטגיים חדשים בהם Advance Publications, Comcast Ventures, מר קרלו דה בנדטי, יו״ר Gruppo Editoriale L'Espresso, יאהו יפן, Groupe Arnault ועוד.

יותר מ-200 מיליארד המלצות

המערכת שפיתחה החברה מפענחת את מעורבות הגולש, תוך כדי שצופה בסרטונים וקורא ותכנים על גבי הרשת. כך ניתן למשל לנתח את הסרטונים הרלוונטים ביותר עבור כל גולש במהירות, ולהציע לו לא רק תכנים נוספים המתאימים לו, אלא גם תכנים המתאימים לאתרים השונים בהם גולש. על מנת לעשות זאת, בנתה החברה מדד הנקרא EngageRank, שמכיל את הפרמטרים השונים הנדרשים על מנת להציע את התכנים למשתמשיה. בעוד שבתחילת דרכה החברה התמקדה בהמלצת תכני וידאו, בשנתיים האחרונות החלה להציג גם המלצות תוכן טקסטואלי וכך בעצם מתחרה ראש בראש בחברה ישראלית המציעה שירות דומה – Outbrain.

מדובר בסבב הגיוס החמישי של טבולה מאז נוסדה ב-2007. כבר בשנה הראשונה גייסה החברה 1.5 מיליון דולרים מ-Evergreen בסבב הסיד, בנובמבר 2008 גייסה 4.5 מיליון דולרים בהובלת Evergreen ובהשתתפות משקיעים נוספים במסגרת סבב הגיוס הראשון, באוגוסט 2011 גייסה 9 מיליון דולרים בהובלת Crescent Point ו-Evergreen במסגרת סבב הגיוסים השני בשנת 2012 גייסה 10 מיליון דולרים נוספים בהובלת קרן Marker LLC ובהשתתפות Evergreen ו-WGI Group במסגרת סבב הגיוסים השלישי. בפברואר 2013 השלימה טבולה סבב גיוס הון בהיקף של 15 מיליון דולרים בהובלת קרן ההון סיכון Pitango Venture Capital. סך גיוסיה של החברה עד כה מסתכמים בכ-157 מיליון דולר.

הפלטפורמה של טבולה משרתת מעל ל-200 מיליארד המלצות ליותר מ-550 מיליון מבקרים יחודיים (Unique users) מידי חודש וביניהם אתרים פופולארים כדוגמת USA Today, Fox Sports ו-NBC News. מטה החברה ממוקם בניו יורק ומשרדיה פרוסים בתל אביב, לונדון, בנגקוק ופסדינה.

״מרכז הפיתוח בישראל צפוי לגדול משמעותית״

בריאיון עם גיקטיים, שאלנו את אדם סינגולדה, מייסד החברה, על המשך הפעילות של טבולה בישראל ובתשובה מסר לנו כי מחצית מפעילות החברה נעשית בימים אלה מתל אביב. ״אחת משלוש הסיבות שגייסנו סיבוב כזה גדול זה כדי להשקיע בטכנולוגיה ומבחינתי, להשקיע בטכנולוגיה אומר להשקיע במרכז הפיתוח בישראל והוא צפוי לגדול משמעותית בקרוב״.

אאוטבריין היום כבר נמצאים רגע לפני הנפקה. האם אתם מחכים לראות מה יהיה איתם וכיצד השוק יגיע לפני שאתם קופצים לביצה הציבורית?

״בדיוק הפוך, בחרנו כרגע שלא להנפיק את החברה כי אנחנו לא חושבים שזה מתאים בשלב הזה, אבל זה לא אומר שאנחנו פוסלים את הנושא בהמשך הדרך כשהתנאים לכך יבשילו. היום יש בשוק לא מעט שחקנים, חלקם חברות פרטיות, חלק ציבוריות וחלק בדרך להנפקה. אם אאוטבריין באמת בדרך להנפקה אז אני באמת מאחל להם בהצלחה וחושב שזה רק מוכיח שהשוק מספיק מעניין״.

לפי הדיווחים האחרונים החברה היום כבר רווחית ומייצרת לא מעט הכנסות, אז אם אתם לא מתכננים הנפקה בזמן הקרוב, למה גייסתם סכום כל-כך גדול?

״החברה רושמת רווחים כבר 6 רבעונים רצופים. החברה היא חברה טכנולוגית מאוד והגיוס הקרוב אמור לשמש אותנו להמשיך ולשפר את הטכנולוגיה, בין אם באמצעות הגדלת מרכז הפיתוח שלנו בתל-אביב שמוביל את הצד הטכנולוגי של החברה ובין אם באמצעות רכישות של חברות וטכנולוגיות משלימות שיכולות לספק לנו ערך מוסף. כמו כן, הכסף אמור לשמש גם להמשך ההתרחבות הגלובלית של החברה ולכניסה לשווקים נוספים״.

אמרת שכרגע גם רכישת חברות אחרות נמצאת על הכוונת שלכם. איזה סוג של פתרונות אתם מחפשים?

״אנחנו מחפשים חברות וטכנולוגיות שיכולות לשפר את הערך שאנחנו נותנים לאתרי התוכן (Publishers) על-ידי שיפור ה-Engagement של המשתמשים והמוניטיזציה של בעלי האתרים מהתוכן, או פתרונות מהצד של המפרסמים שיודעים לעשות Targeting טוב יותר וכל דבר אחר שיצליח לייצר למפרסמים ערך גבוה יותר מהסכום שהם משקיעים בקידום התכנים שלהם״.

לא רק מעבר לים, אלא גם ממש פה מתחת לאף שלכם. תחרויות סטארטאפים הן קרקע נפלאה להכרות עם אנשי מפתח שעשויים לעזור לכם בהמשך הדרך וגם הזדמנות מצויינת לחשיפה רחבה. יש גם פרסים לרוב, וחלקם כוללים גם נסיעות לחו״ל או גיוס כספים שיעניק לכם אוויר לנשימה. אז הנה 3 תחרויות שיערכו בקרוב ותוכלו להצטרף אליהן כבר עכשיו.

Global Innovation Awards 2015

תאריכים: הגשת מועמדות עד ה-30 באפריל, התחרות תתקיים באוגוסט בבייג׳ין.

יוזמי התחרות: Shengjing הסינית ו-JVP הישראלית ירושלמית.

הגשת המועמדות נפתחה לפני יומיים עם ביקורה של משלחת סינית שחגגה את אירוע הפתיחה באוזן בר התל אביבית. מדובר בתחרות סטארטאפים בינלאומית הפתוחה בפני סטארטאפים ישראלים שמוזמנים להגיש מועמדות עד סוף חודש אפריל. מתוך ההצעות יבחרו בחודש יוני הקרוב 3 פיינליסטים ישראלים שיגיעו להתמודד בתחרות הבינלאומית שתתקיים בחודש אוגוסט בבייג׳ין.

הפרס הראשון – מיליון דולר יחד עם אפשרות להציג את המיזם בפני משקיעים מובילים בישראל ובסין.

התחרות מתקיימת בארבעה אזורים ברחבי העולם ביניהם ישראל, ארה״ב, אירופה וסין ומתוך כל אלו יעלו 20 פיינליסטים להתמודד על פרס החדשנות העולמית בתחרות שתתקיים בסין. בארץ אמונה JVP על בחירת 3 הפיינליסטים הישראלים שיעלו לגמר והם נדרשים להציג טכנולוגיה ייחודית, מענה לצורך ממשי בשוק ועם אפשרות להציג אב טיפוס עובד בתקופה של עד שנה.

שימו לב: התחרות פתוחה בפני מיזמים בהם הושקע סכום הנמוך ממיליון דולר עד כה.

לפרטים נוספים ולהרשמה

Innovation Awards 2015

תאריכים: הגשת מועמדות עד ה-1 במרץ, התחרות תתקיים ב-8 במרץ.

יוזמי התחרות: קרן ההשקעות סינגולרטים.

תחרות Innovations Awards 2015 מזמינה מעצבים, רעיונאים, ואנשי UX לפרוש את החזון שלהם לגבי ממשקי העתיד. הגשת הרעיונות לתחרות תתבצע במהלך חודש פברואר, כאשר המועד האחרון להגשה הוא 1 במרץ. הזוכים יבחרו על ידי פאנל שופטים מכובד, ביניהם: ארז פילוסוף, מייסד וואלה! ואפליקציית המייל HOP, מנכ״ל Yo אור ארבל, מנכ״ל Invest.com אופיר גרטנר ועידו שדה, סמנכ״ל התפעול של mobli.

מדובר בקול קורא למעצבים, אשר במהלך חודש פברואר יוכלו להגיש את העיצובים החדשניים שלהם בארבע קטגוריות: מייל, דפדפן, פיננסים וחדשות. פאנל של שופטים מובילים מתעשיית ההייטק והחדשנות הישראלית יבחרו את העיצוב הזוכה בכל קטגוריה – והמעצב או המעצבת שאחראים לו יזכו ב-25,000 שקלים.

לפרטים נוספים ולהרשמה

Entrepreneurs Competition

תאריכים: הגשת מועמדות עד ה-15 בפברואר, התחרות תתקיים ב-19 במאי.

יוזמי התחרות: קרן Merage

יש לכם רעיון למוצר בעל פוטנציאל מסחרי ואתם מעל גיל 45? קרן Merage הפילנטרופית של המיליארדר האמריקאי פול מיראז', תקיים גם השנה בישראל את תחרות היזמים "Entrepreneurs 45+", בסיומה יוענק 100 אלף דולר, ליזם שיציג רעיון/טכנולוגיה/המצאה בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להבשיל לכדי עסק מסחרי וריווחי, גם אם אינו בשלבי מימוש.

פעילותה וקשריה הענפים של הקרן אל מול בכירי תעשיית ההייטק והביומד בישראל ובארה"ב והצלחתה של התחרות אשתקד, הניעה את פול מיראז' ומנהלי הקרן לקיים את התחרות גם השנה ובאותה המתכונת. קרי, פתיחתה בפני יזמיות ויזמים בגילאי 45 ומעלה שבעידן החדש מקבלים פחות מקום בשוק העבודה וזאת על אף השכלתם, ניסיונם הרב, כישוריהם והידע שצברו.

בין חברי הועדה המייעצת, השופטים והמנטורים הפועלים בשיתוף עם קרן מיראז': אורי אדוני (מנכ"ל מיקרוסופט לשעבר ושותף בקרן JVP, חמי פרס ורמי קליש מ-Pitango, איל חומסקי (מנכ"ל קבוצת אדלר חומסקי), אלן סלרס (שותף בכיר ב-SAIL Capital Partners), גבי צ'רטוק (יזם טכנולוגי וחברתי) ודרור דליות (משפטן ואיש עסקים).

לפרטים נוספים ולהרשמה

בעקבות התפוגגות חששות הצרכנים מקניה ברשת, במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות רכישות בטוחות וקלות יותר, צמחו מאות סטארטאפים ברחבי העולם העוסקים בטכנולוגיות שונות של המסחר האלקטרוני: אבטחה, ויזואליה והמחשה של מוצרים, כלכלת המונים (כמו airbnb, Uber ועוד) וזירות מסחר אחרות כגון אתרי ביקורות על מוצרים, נוחות משתמש ועוד.

גם בזירת היזמות השוקקת בישראל אנו עדים למספר הולך וגדל של סטארטאפים ישראלים המפתחים מוצרים ופלטפורמות לסחר ושירותים אונליין וכן טכנולוגיות שונות שמטרתן לתת מענה להיבטים השונים של התשלומים באינטרנט ובסלולר במטרה לייעל תהליכי שיווק מסורתיים. בניגוד לפיתוח של אפליקציות משחקים, תחום זה דורש אבטחה הדוקה, קישוריות והרשאות בין חשבון הבנק לסלולר, זיהוי משתמש ובעיקר קלות השימוש של הצרכן.

רועי אורון, מנהל התכנית מטעם חברת ההשקעות פלאס ונצ'רס, מסביר "למעשה, זוהי תכנית שמעניקה ליזמים צעירים מעטפת שלמה של תמיכה, מימון וליווי של חברת השקעות, מעטפת עסקית של גוף מסחרי שליבת הפעילות שלו היא תשלומי אשראי שיוכל להתאים את המוצרים לצרכי השוק, ומוסד אקדמי שחרט על דגלו עידוד יזמות ומארח את התכנית, כחלק ממהלך כולל של עידוד יוזמות טכנולוגיות ועסקיות באקדמיה".

על חלקו ההולך וגדל של הסמארטפון והארנק הדיגיטלי בתהליך הרכישה מסבירה לילך בר-דוד, סמנכ"ל וראש אגף פיתוח עסקי בלאומי קארד: ״למרות שחדירת הטכנולוגיות בתחום זה עדיין בחיתולים, אנחנו זיהינו את הצורך ההולך והגובר של הצרכנים לשבור את החסמים שקיימים היום ברכישת מוצרים מהירה וקלה דרך הסלולרי. הסמארטפון מלווה את הצרכן לכל מקום, והוא משתמש בו כנגן מוסיקה, מקור מידע ועכשיו גם כארנק. לאומי קארד החלה להטמיע טכנולוגיות חדשות בכל ממשקי הפעילות שלנו ואף השקנו אפליקציית ארנק דיגיטלי, המאפשרת תשלומים בבתי עסק שונים".

במסגרת תכנית היזמות החדשנית, שתארך 6 שבועות, ישתתפו יזמים מאוניברסיטת תל אביב ומחוצה לה, בעלי רעיונות או ניצנים של טכנולוגיות בתחום המסחר האלקטרוני והארנק הדיגיטלי. בשלב הסופי, ולאחר תהליך של מיון, החברה שתגיע למקום הראשון, תקבל השקעה של עד חצי מיליון דולר מחברת ההשקעות פלאס ונצ'רס, "אנחנו נלווה את החברות, נעשיר אותם, ונבנה איתם מתווה פיתוח ראשוני של המוצר" מוסיף אורון. "מה שחשוב לנו זו ההבנה של היזמים שמדובר פה במהפכה של ממש. צריך להבין את העולמות המורכבים של הטכנולוגיה הפיננסית. מצד אחד הפשטות והקלות של המשתמש ומן הצד השני המורכבות הטכנולוגית והאבטחה מצד הבנקים וחברות האשראי. האקוסיסטם היזמי בישראל בתחום הזה עשוי להפוך את ישראל לחלוצה עולמית ביצוא טכנולוגיות מסוג זה".

הכירו את Tech Pay

לאחרונה הושקה יוזמה נוספת בענף, בשיתוף פעולה ייחודי של לאומי קארד, Plus Ventures ואוניברסיטת תל אביב אשר הכריזו על תכנית יזמות חדשה העונה לשם "Tech Pay" בתחום המסחר האלקטרוני (Online Commerce) והתשלומים הדיגיטליים. תכנית ה-"TechPay" תזמין יזמים בשלבים מוקדמים (Seed ו- Pre-Seed), להגיש את מועמדותם ולקחת חלק במיזם המשותף המשלב, לראשונה בישראל, חברת השקעות במימון וליווי סטארטאפים אשר תוביל את התכנית ותעניק ליווי צמוד, תמיכה ומימון; גוף בנקאי מסחרי שילווה ויסייע למיזמים בהתאמת המוצר לצרכי השוק, ומוסד אקדמי אשר יארח את התכנית.

תכנית Tech Pay, שתנוהל ע"י רועי אורון, מנהל ההשקעות ב-Plus Ventures, תזמין יזמים להציע פתרונות טכנולוגיים חדשניים לאתגרים עסקיים קיימים בתחומים האמורים. נציגי שלושת הגופים יבחרו מתוך כלל הפניות שלושה מיזמים שייקחו חלק בתכנית בת 6 שבועות אשר תכלול ליווי מקצועי של מנטורים מטעם הגופים השותפים, סדנאות העשרה רלוונטיות להשבחת הרעיון ובניית המודל העסקי, שטח עבודה ייעודי ותמיכה כספית לפיתוח ראשוני ובדיקת היתכנות הרעיונות.

בסיום התכנית ייערך אירוע "Pitch Day" שבו ייבחר המיזם המנצח, אשר יזכה להשקעה כספית של עד 500 אלף דולר מטעם Plus ventures.

המיזמים הנבחרים ייהנו מ:

• 6 שבועות של ליווי מנטורים וסדנאות העשרה רלוונטיות להשבחת המיזם (צוות מנטורים מצד PV ולאומי קארד יחד), כולל תמיכה כספית לבחינת הרעיון.
• מדיניות "דלת פתוחה" מצד PV וגישה לגורמים הרלוונטיים בלאומי קארד.
• שטח עבודה ייעודי, בו יפגשו הצוותים אחת לשבוע לפחות.
• בסיום 6 השבועות יתקיים אירוע "Pitch Day" שבמסגרתו יציגו 3 הצוותים את המיזמים לאנשים מתעשיית ה-FINTECH ומול צוות השופטים.
• למיזם המנצח יובטח השקעת אנג׳ל מ-PV וביצוע פיילוט משתמשים בלאומי קארד.

לפרטים נוספים ולהרשמה

קרדיט תמונה: mobile pay via shutterstock

רגע לפני שהם הופכים לדבר החם הבא, החלטנו לאגד את הסטארטאפים הישראלים עם הפיתוחים המעניינים ביותר שנתקלנו בהם לאחרונה להורים. אז הנה הם, חמישה פיתוחים שיתכן מאוד ותמצאו בהם עניין אישי ואשר נולדו מרעיונות שהם כולם כחול-לבן.

1. Momily – קבוצת תמיכה אונליין

מה הדבר שהורים הכי צריכים אחרי שעות שינה? ובכן – עצה טובה. כמה פעמים התקשרתם לאמא לשאול מה היא עשתה כשהייתם קטנים, לחברה הכי טובה שתספר מה עובד על הבן שלה או לאחות מטיפת חלב שכבר מדקלמת את התשובות בעל פה? מעכשיו תוכלו להתייעץ ולשאול והכל במרחק נגיעה (תרתי משמע).

הכירו את Momily, קהילת אימהות שילדו חודש לפניכן או חודש אחריכן וחוות את אותם השלבים כמוכן. זה המקום לשתף, לשאול, להיפגש ולקבל עזרה מחוכמת ההמונים וההריוניות / אימהות טריות. המיזם שהוקם ביוני 2014 על ידי איילה בוגומולני וצחי ליפשיץ מהווה מקום בטוח ונעים להיחשף לתוכן של אימהות עם ילדים בני אותו גיל. על ידי הכנסת תאריך הלידה של הילדים או תאריך לידה משוער, האפליקציה תציג תוכן שמותאם לגיל הילדים הרלוונטי. אם מיציתן את החשיפה של הרשתות החברתיות, כאן תוכלו ליהנות מאנונימיות. "בכל מה שקשור לחוויות והדילמות האישיות מעולם ההורות יש חשיבות גדולה ליכולת להישאר אנונימית", מסביר צחי.

"האפקליציה שפיתחנו ממציאה מחדש את עולם הפורומים ומתאימה אותו לצרכיהן של האמהות. הפיתרון שלנו מגיע מתוך הבנה שהתוכן צריך להתאים את עצמו לכל אמא ולהיות כמה שיותר רלוונטי עבורה, כי לאף אחת אין זמן או סבלנות להתחיל לקרוא ערימות של שאלות שלא מעניינות אותה כפי שקורה היום בפורומים או בקבוצות פייסבוק ושלאמהות רבות יש צורך לשתף ורצון לא להיחשף באותה עת", הוא מוסיף.

האפליקציה הושקה בתחילת נובמבר 2014 וזמינה להורדה לאנדרואיד ולאייפון.

מקור: צילום מסך

2. Rompr – מדריך אינטרנטי לבילוי עם הילדים

"כמה אפשר לחדש?", "לאן טרם לקחנו אותם?", "מה לא עשינו איתם?" הם משפטים שנאמרים על בסיס קבוע ולא רק אחרי חופשת חנוכה. אם הרגשתם שכבר אין לכם מה לעשות עם הילדים, Rompr יסגור לכם את הפינה. מדובר ברשת חברתית מבוססת מיקום של המלצות של הורים אחרים לפעילויות ששווה לעשות עם הילדים. תוכלו למיין לפי סוג הפעילות (אוכל, קניות וכיף) וכן לפי זמן (היום / השבוע / כל הזמן).

נועה לוי, נעמה קטיעי, ד״ר שחר לובט וסבינה וורנוויצקי התחילו את המיזם ב-2012 עם הרצון לתת מענה לצורך של ההורים לגבי מה כדאי לעשות עם הילדים. "השוק הנוכחי של המלצות ברובו ניזון מיחצ״נים שמקדמים מקומות ופעילויות. זה המצב כבר הרבה שנים ולא ממש השתנה למרות שכיום יש מקורות מידע פוטנציאליים טובים הרבה יותר. אנחנו מנצלים את העובדה שהורים נוטים לשתף חוויות משפחתיות בפלטפורמות חברתיות, ומלקטים נתונים כאלה כדי לייצר המלצות לבילויים", מסבירה נועה. "אנחנו שואפים לעזור להורים לייצר זמן איכות אמיתי עם הילדים מאחר ולגדל ילדים יכול להיות קשה ומלחיץ ולכן חשוב שיהיו למשפחות מספיק רגעים כיפיים ובילויים מוצלחים".

בחברה מציינים כי מדובר בתוכן "נקי", מה שהופך את ההמלצות למקור מידע טוב ואותנטי. מאגר ההמלצות ממשיך להתרחב ובימים אלה עובדים בחברה על השקת גרסה חדשה של אפליקציה לאייפון. עד אז ניתן להירשם לניוזלטר.

מקור: צילום מסך

3. Keepy – האלבום הבא שלכם

הילד נולד ואתם לא מפסיקים לתעד אותו מכל זווית אפשרית, לשתף בכל מדיה קיימת ולבנות לו את ה"טיימליין" של חייו? בדיוק עבור ההורה עם האצבע על הפילטר נולד ב-2013 המיזם Keepy על ידי היזם אופיר גוטלזון. "כשעברתי עם משפחתי לניו יורק הבית שלנו הפך למיני מוזיאון (רק מבולגן) של מלא יצירות של הילדים. נוצר קושי לשמור אותם בצורה כזאת שנדע מה שייך למי וגם מה הילד חשב על היצירה. כמובן שהיה גם הצורך לשיתוף הפרטי בגלל המרחק משאר המשפחה שנשארה בישראל", מספר אופיר כיצד הכל התחיל. "קהל היעד של המיזם הם הורים שמעוניינים במקום פרטי ומשפחתי על מנת לשמור את הזיכרונות של הילדים שלהם יחד עם תיאור של קול או וידאו", הוא מוסיף.

המשתמש יכול לצלם תמונה ולהוסיף לה תיאור של קול או וידאו כדוגמת ציור של הילד והסבר שלו אודותיו. פיצ'ר נוסף מאפשר לבני משפחה להוסיף אודיו ווידאו משלהם על גבי התמונות השונות. החברה שואפת להיות המקום בו הילדים יוכלו לבוא ולחוות את הילדות שלהם מבלי לשוטט בין ספריות ורשתות חברתיות.
ממשק המשתמש קל לתפעול ומאפשר להוסיף פרטים רבים לכל אחת מהתמונות, כולל אפשרויות שיתוף ואפילו חנות להזמנת מתנות עם התמונה המדוברת. אך אם נשים בצד את היתרונות המובנים מאליהם באפליקציה, כדאי לזכור שההתעסקות שואבת כוחות ודורשת זמן, ויש שיעדיפו את האלבום הפיזי או את האחסון בחברות הגדולות בשוק.

להורדה לאייפון, לאנדרואיד ולקינדל

4. Evoz – מוניטור להורים העסוקים

להורים הגיקים שנהנים מהתפתחות תחום ה-IoT, אבישי שוהם, רואן ולרטנה ויסמין לוקץ הקימו ב-2010 את חברת Evoz. ב-15 בפברואר יוצאת החברה בקמפיין מימון המונים למוניטור משוכלל בשם Evoz Parenting Monitor, שעתיד להישלח ללקוחות שיתמכו בקמפיין באפריל 2015. מדובר במוצר המתקדם ביותר מטעם החברה ובעל סט שירותים להורים צעירים הכולל פיצ'רים כגון צפייה בתינוק ב-HD דרך סמארטפונים וטאבלטים, בכל מקום וללא הגבלה, שליטה במנורת לילה מובנית במכשיר, יכולת לנגן מנגינות, התראות אמת כשהילד בוכה דרך הודעת SMS, אימייל או Push ועוד. העובדה שהמכשיר אוסף מידע אודות התינוק מאפשרת להורה מעקב אחר השינה, ההחלפות, האכלות והחום.

כמובן ששום מכשיר אינו שלם בלי אופציית שיתוף וגם כאן תוכלו לשתף את הפלט של המצלמה עם קרובי משפחה, בייביסיטר וכל מי שחשקה נפשכם שיעיף מבט על האוצר שלכם. עד כה החברה גייסה הון Seed מאנג׳לים וקרנות קטנות ביניהן 500 startups, initial.vc, Sri Welaratna וכפי שציינו נמצאת בשלב מימון המונים למוצר החדש.

צילום: יח"צ

5. Ola Mundo – וואטסאפ לילדים

נסיים עם אפליקציה לילדים יותר בוגרים (שטרם רכשו כלים לכתיבה וקריאה או כאלה המתקשים בדיבור), בשם Ola Mundo. מדובר באפליקציית מסרים המבוססת סמלים שתאפשר לילד שלכם לתקשר איתכם מרחוק.

האפליקציה, שפותחה על ידי אופיר הראל בשנת 2012, מאפשרת לילד לבחור אייקונים, להרכיב משפטים ולשלוח לבן המשפחה לפי בחירתו. "Ola Mundo תוכנן ועוצב במיוחד עבור ילדים המתקשים בתקשורת מילולית, ומספק להם סביבה כיפית המדרבנת אותם לתקשר עם בני משפחתם הקרובים, חברים ומטפלים", אומר אופיר, "עם עיצוב ידידותי וחדשני, פלט קולי ובעזרת מקלדת המבוססת על סמלים, האפליקציה פותחת את האפשרות לילדים שאינם מדברים וכותבים לבצע דיאלוג ולתקשר גם מרחוק". כמו כן, אין צורך בנוכחות פיזית של ההורה במקום, שכן האפליקציה מעוצבת כך שהילד/ה יוכלו להשתמש באופן עצמאי.

אופיר מספר כי הרעיון למיזם התחיל במקרה אישי שלו, "בני הבכור אובחן כסובל מאוטיזם בגיל מאוד מוקדם. במהלך השנים חיפשנו פתרונות שיעזרו לנו עם קידום השפה שלו. חיפשתי אפליקציות לאייפד שיוכלו לעזור לו לפתח שפה באמצעות סמלים. בדקתי את הקיים אבל הכל היה באנגלית ומיושן. האפליקציות אמנם נתנו 'פה' להרבה ילדים, אבל כשמדברים על ילדים שמתחברים בעיקר דרך הרגש – האמנתי שיש עדיין המון מקום לשיפור. בעיקר הופתעתי לראות שאין שום דרך המאפשרת לילד 'לדבר' עם יקיריו מרחוק והייתי נחוש לשנות את המצב הזה".

בניגוד לוואטאסאפ, האפליקציה בעלת ממשק פחות אינטואטיבי מנקודת מבט של מבוגר. ההורה יצטרך ללמוד את האפליקציה ואחר כך ללוות את הילד בתהליך הלמידה. כיום עובדים בחברה על גרסה חדשה עם שיפורים ופיצ'רים חדשים, כתוצאה מפידבקים מהשטח של אנשי מקצוע ומשתמשים.

להורדה לאייפון, ולאייפד

קרדיט תמונה ראשית: baby is sleeping via shutterstock

מקור: צילום מסך, Sesame

Sesame Enable המפתחת אפליקציה להפעלת הסמארטפון לא מגע, זכתה במקום הראשון במסגרת תחרות בינלאומית שקיימה חברת התקשורת הגדולה בארה״ב 'ורייזון', מה שזיכה אותה במיליון דולר. באמצעות ססמי, ניתן לתפעל כל סמארטפון על כל הפונקציות שלו באמצעות תנועות ראש ובעזרת תנועות אחרות, כך ש-200 אלף אנשים משותקים בישראל ומיליונים רבים בעולם גם הם יכולים לעשות שימוש וליהנות מהטכנולוגיה הפופולארית.

הסוד טמון בטכנולוגיית מעקב שפיתחה החברה שיכולה לזהות ולעקוב אחר כל אובייקט שמוצג בפניה – ראש, רגל, יד או כל איבר או חפץ אחר, וזו מבוססת על המצלמה המובנית של המכשיר בלבד וללא חומרה נוספת. בחודש נובמבר 2014 הסטארטאפ יצא בקמפיין קיקסטארטר שמציע לראשונה מכשיר מדגם נקסוס 5 שמופעל בעזרת תנועות קטנות של הראש וכן פקודות קוליות, במקום מגע תמורת 750$.

היזמים מאחורי החברה הם עודד בן דב (מנכ״ל) וגיורא ליבנה (שותף ומשקיע), בוגרי טכניון שנפגשו לגמרי במקרה; סיפורה של ססמי התחיל בנובמבר 2011, ביום שבו נכנס ליבנה בכסא הגלגלים שלו למשרדו של עודד בן דב ואמר ״אני רוצה טלפון שמופעל ללא מגע, ואני מבין שהטכנולוגיה שפיתחתם יכולה לאפשר את זה״. לאחר תקופת פיתוח ראשונית שהובילה לאבטיפוס מוצלח, הקימו השניים את החברה ובכך הגשימו את חלומו של בן דב ושל מיליוני אחרים.

"הטכנולוגיה הזאת, מאפשרת לאנשים כמוני להפעיל את מכלול הפונקציות בטלפון – גלישה, חיוג, משחקים וכו' – ובעתיד גם פונקציות חיצוניות לטלפון, למשל הדלקת אור. עבורנו, מקלדות ומסכי מגע אינם חומרה נגישה, והאפשרות לעקוף אותם ולהפעיל טלפון ומחשב פותחת לנו חלון בתחומים רבים כמו חברה, תעסוקה ופנאי." סיפר ליבנה.

עודד בן דב, אחד המייסדים אמר: "אולי זו קלישאה, אבל באמת שהפידבק שאנחנו מקבלים מהנסיינים שלנו, ומכלל הציבור, יותר מרגש מהפרס הכספי. אנחנו פותחים עולם שלם לאנשים שזקוקים לו – אנשים שמרותקים לבית שלהם. סמארטפון נגיש מהווה חלון לעולם של תוכן וקשרים שחורג מן המגבלות הפיזיות. אין לי ספק שבעתיד תשתלב הטכנולוגיה שלנו בתפעול של בתים חכמים ובהפעלה של תאורה, טלוויזיה, מזגן ועוד. עבור ססמי זו רק ההתחלה."

ברכות גם לחברת HopOn

למקום השני באותה התחרות הגיעה חברת HopOn הישראלית, שנוסדה בשנת 2013 על ידי היזמים עופר סיני ודויד מזומן. הטכנולוגיה שפיתחו מאפשרת תשלום באמצעות הסמארטפון בתחבורה הציבורית, כאשר בדלתות הכניסה והיציאה של האוטובוס מותקנים משדרים המזהים את המכשיר הסלולרי ומתבצע חיוב בהתאם. כיום ניתן כבר לשלם באמצעות האפליקציה בכל הקווים של חברת ׳דן׳ ובשבועות הקרובים יושק שיתוף פעולה גם עם חברת תל אופן בתל אביב.

פרס Powerful Answers Award שמעניקה ורייזון ניתן בארבע קטגוריות – חינוך, בריאות, טכנולוגיות ירוקות ותחבורה – על המצאות ש"הופכות את העולם למקום טוב יותר". ססמי זכתה במקום הראשון בקטגוריות ׳חינוך׳ ואילו HopOn זכתה במקום השני וברבע מיליון דולר בקטגורית ׳תחבורה׳. מעבר לפרס הכספי, מייסדי ססמי ישתתפו גם באקסלרטור שיתקיים בעמק הסיליקון, אשר נועד לקדם את החברות הזוכות (סה״כ זכו 6 קבוצות בקטגוריות שונות) ואלו יקבלו הזדמנות ליצור שיתוף פעולה עתידי עם ורייזון.

מקור: צילום מסך, סרטון Porticor

חברת אינטואיט האמריקאית הודיעה אמש (ה׳) כי תרכוש את חברת פוריטקור הישראלית, המפתחת טכנולוגיות הצפנה וגישה מאובטחת למגוון יישומים בענן. היקף העסקה לא פורסם, אך לפי הערכות מדובר בלמעלה מעשרה מיליון דולר. מאז הוקמה החברה בשנת 2010 גייסה כ-3.5 מיליון דולר, כאשר סבב הגיוס השני והאחרון בהובלת קרן Lazzarus האמריקאית וגלילות קפיטל הישראלית עמד על כ-2 מיליון דולר.

גישה מאובטחת בענן הציבורי והפרטי

ייעודה של החברה הוא לספק פתרונות אבטחת מידע לענן בצורה הבטוחה ביותר, תוך כדי שמירה על יעילות, מהירות, חסכוניות וביצועים מצוינים. פורטיקור מציעה ללקוחותיה פתרונות אבטחה עבור המידע הארגוני המועבר לענן, הניתנים להתאמה בהתאם להגדלתו או הקטנתו של הענן המכיל את המידע של הארגון. פתרונות אלה כוללים הן הצפנה גרידא, כמו גם מערכות ניהול מפתחות הצפנה. אחד היתרונות שהחברה מתגאה בהם הוא משך הזמן המינימלי (מספר דקות) בהן יכול כל לקוח להצפין את כל שכבת המידע שלו באמצעות אלגוריתם הצפנה AES 256bit. בנוסף, המערכת שפיתחה החברה לניהול מפתחות ההצפנה מאפשרת לנהל אותם בצורה מאובטחת, מתוך הענן עצמו.

החברה נוסדה בשנת 2010 על-ידי גלעד פארן-ניסני, המכהן כמנכ"ל החברה, ירון שפר, המכהן כ-CTO של החברה ואריאל דן, המכהן כסמנכ"ל שיווק ומכירות ומעסיקה כיום כ-12 עובדים. בפוסט שכתב פארן ניסני בבלוג הרשמי כתב כי: ״נכון שמדובר בסופו של פרק אחד, אך מדובר בתחילתו של סיפור גדול הרבה יותר לפורטיקורו… לא יכולתי לחשוב על איחוד כוחות עם חברה אחרת… יש לנו הזדמנות אדירה להוביל את התעשייה יחד עם הטכנולוגיה פורצת הדרך שלנו על מנת לפתור את האתגרים הביטחוניים של מחר״.

בהודעה שפרסמה חברת אינטואיט האמריקאית, ציינה כי הרכישה נועדה לסייע לארגונים וממשלות בארה״ב להתגבר על העלמות מס למיניהם, שעולות למשלם המיסים האמריקאי כ-5 מיליארד דולר בשנה. בנוסף, הרכישה תספק לחברה הישראלית את האפשרות לפרוס את הטכנולוגיה שלה בקנה מידה משמעותי ורחב הרבה יותר.

מדובר בעסקת הרכישה השנייה שמבצעת חברת אינטואיט בישראל בתוך שנה אחת בלבד, לאחר שבמאי 2014, רכשה את צ׳ק הישראלית שפיתחה אפליקציה סלולרית לניהול פיננסי תמורת 360 מיליון דולר.

מקור: צילום מסך, Youtube

כאשר חושבים על חשבוניות ותעודות אחריות סביר להניח כי האסוציאציה שתעלה במוחנו היא לא ׳סקסי׳, ׳אטרקטיבי׳ או ׳כיף׳, אך כולנו צריכים אותן ועשויים לשלם הרבה מאוד כסף במידה ולא נשתמש בהן. נכון, זה קצת אירוני שכאשר אנו קונים מוצרי חשמל וטכנולוגיה מתקדמים, מתלווה אליהם תעודת אחריות פרימטיבית למדי אשר סופה ברוב המקרים להיעלם דווקא במקרים שהכי נצטרך אותה. ובכן, פלטפורמה ישראלית חדשה בשם Warranteer מציגה אלטרנטיבה המאפשרת ניהול תעודות אחריות וחשבוניות למוצרים באופן דיגיטלי.

מוצרים משוכללים, שירות לקוחות מייגע

אבישי פריז, אחד המייסדים, סיפר כי הרעיון למוצר עלה כאשר עבר לדירה חדשה ומצא את עצמו מקדיש ערב שלם ביחד עם אשתו למילוי חשבוניות ל-15 מוצרי חשמל ואלקטרוניקה שרכשו לביתם. בשיחה שערך לאחר כמה ימים חבר, זה סיפר לו שהתעכב 10 דקות בקופה של אחת מרשתות ה-DIY לאחר שרכש מקדחה, כי הקופאית התעקשה למלא לו את תעודת האחריות ולחתום עליה.

האפליקציה עובדת כך שתשמור את הקבלות שלנו באופן דיגיטלי על ידי סריקת ברקוד המוצר, והמערכת כבר תדאג לייצר עבורנו eWarrenty שתישלח באופן אוטומטי ליבואן הרלוונטי לצורך רישום האחריות. מעבר לשמירת הקבלות באופן דיגיטלי, הפלטפורמה פועלת כמערכת המקשרת בין הלקוח לנותן השירות; באמצעותה ניתן לקבל מידע ושירות מורחב אודות המוצר שנרכש, צפייה בתעודות אחריות ומדריכים למשתמש, חיוג מהיר למוקד הטלפוני, ניווט לנקודת שירות קרובה וקבלת תזכורת כאשר תקופת האחריות צפויה להסתיים.

לא עוד. מקור: Warranteer

איך המוצר התקבל בשוק?

קהל היעד של המוצר מתחלק לשניים, כאשר מצד אחד פונה לכל לקוח אשר רכש מוצר עם אחריות מכל סוג (מחשב, סמארטפון, ציוד תינוקות, תכשיטים) ומנגד ליבואנים, יצרנים או נותני שירות למיניהם המעוניינים לשפר את מערך שירות הלקוחות שלה. כך שמדובר בפיתרון בו שני הצדדים מרוויחים; מצד אחד הלקוחות נהנים מפיתרון דיגיטלי ופשוט לניהול כל המוצרים שלהם בבית, ואילו היבואן יכול לעשות במערכת שימוש על מנת לשפר את מערך השירות שלו ואת חוויית הלקוח.

המוצר הושק לקהל הרחב לפני כ-3 חודשים וצבר למעלה מ-30 אלף משתמשים פעילים שהפעילו אחריות למוצרים בשווי כולל של למעלה מ-8.5 מליון דולר. החברה נמצאת בהסכמי שיתוף פעולה עם מגוון יבואנים ונותני שירות ביניהם – LG, GoPro, GARMIN, ASUS, JABRA, SMS Audio, SAMSUNG, Scala, MIDLAND, PHILIPS, SONY ולמעלה ממיליון מוצרים כבר קיימים במערכת בקטגוריות השונות.

מקור: עמוד האפליקציה, עיבוד תמונה

אתם בטח לא היחידים שחשבו על הרעיון הזה. ״קיימים אתרים ואפליקציות לרישום ספציפי למוצר אותו אנו רוכשים, אך אף אחד מאיתנו לא רוצה להוריד 15 אפליקציות בשנה רק ״לרשום״ את האחריות שלו. בנוסף קיימים כל מיני כלים לניהול החשבוניות שלך, אך הם אינם מספקים מידע מורחב על המוצר מעבר לשמירת החשבונית״. אמר פריז.

המודל העסקי של החברה מבוסס על שיתוף פעולה עם היבואנים והיצרנים השונים אשר יבחרו ב-Warranteer כמערכת לניהול האחריות הדיגיטלית למוצרים שלהם. עד כה גייסו מאות אלפי דולרים באמצעות משקיעים פרטים מהארץ ומאירופה וכן ישנן הכנסות מיצרנים ויבואנים פעילים המשתמשים במערכת.

החברה נוסדה בשנת 2014 על ידי אבישי פריז, ששימש בתפקיד האחרון כסמנכ״ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת רונלייט דיגיטל ובעל ניסיון של כ 15 שנה בתחום הקמעונאות וה-CE. יחד עם בני הולצר, חבר ותיק, יוצא צ׳ק פוינט המשמש כיום כ-CTO של החברה, הוקמה Warranteer, מתוך מטרה לעשות את עולם המוצרים לעולם פשוט, דיגיטלי ונוח לכל אחד ואחת.

המערכת זמינה להורדה הן לאנדרואיד והן ל iOS.

צפייה בסרטון Warranteer – The eWarranty Organizer App

אחד העיצובים שמוצע לבחירתכם. מקור: Pleyworld

אחת ממודעות הפרסומת הגאוניות ביותר של לגו הציגה ספינת חלל עתידנית הבנוייה מלגו, כשלידה אריזת הלגו. ספינת החלל אכן נראית מרשימה, אולם מבט נוסף אל החבילה מגלה כי למעשה מדובר בחבילת לגו לבניית ארמון הטאג' מהאל. ואכן, נדמה שאין סוף לדימיון שמפגינים משתמשי לגו, בכל הגילאים, מסביב לעולם. אתר PleyWorld מאפשר לכל אחד להציג את יצירות הלגו שלו, כשהפופולאריות ביותר, ייהפכו על ידי האתר לערכה ויימכרו או יושכרו לכל אחד.

5,000 הצבעות והעיצוב שלכם הופך לערכה

Pley היא חברה להשכרה ושיתוף של ערכות לגו, שהוקמה על ידי הישראלי רענן לחמן ואלינה פורמן. השניים הם גם הורים, שמאסו בהוצאה של מאות ואלפי דולרים על ערכות לגו, והגיעו לרעיון שיכול לדבריהם לחסוך 70 אחוז בהוצאות הכספיות ובמקביל לתרום לסביבה. עתה משיקה Pley את PleyWorld, זירת יצירתיות בלגו, שתאפשר לכל אחד ליהנות מהיצירתיות של שאר חברי הקהילה.

אם אתם יצירתיים במיוחד, אתם מוזמנים לבנות את יצירת הלגו המקורית שלכם, ולאחר הרשמה קצרה, תוכלו להעלות את התיעוד שלה לאתר. בדף הראשי של PleyWorld מוצגים כל העיצובים שהועלו על ידי המשתמשים השונים. החברה מבטיחה שתהפוך כל עיצוב שיזכה ל-5,000 הצבעות לערכה ייחודית, שכוללת את כל הלבנים והחלקים ההכרחיים בצירוף דף הוראות בנייה. הערכות הללו יוצעו לקהל הרחב לרכישה או להשכרה, לפי בחירת המשתמשים. אם אתם מעדיפים לקבל השראה מעיצובים של אחרים, תוכלו פשוט לנבור בעשרות העיצובים, להצביע בעד ולקוות שהעיצוב המועדף עליכם יגיע למינימום הנדרש. מכיוון שהשירות רק הושק עוד לא הגיע אף עיצוב ל-5,000 הצבעות, אם כי קיימים מספר עיצובים פופולאריים במיוחד, שיעברו את הסף הזה בקרוב.

מי רוצה לגו מריו? מקור: PleyWorld

אז איך קורה הקסם? עיצוב שזכה ל-5,000 הצבעות עובר למומחי הבנייה של Pley, אלו מנתחים את העיצוב ויוצרים את דף החלקים של הערכה, כלומר, אילו חלקים וכמה לבנים מכל צבע יש לכלול בערכה. דף החלקים מוזן למכונה שמכניסה בצורה אוטומטית את החלקים לערכה. לאחר מכן, מוסיפים המומחים את דפי הוראות הבנייה שהכינו, אורזים הכל בקופסה ממותגת שנושאת את שם המעצב, וזהו, הערכה מוכנה למשלוח. לחברה מספר מסלולי תשלום כשעבור השכרה של ערכה ממוצעת תשלמו החל מ-10$ לחודש, כולל משלוח. אם אתם כמונו חרדים מלבני משחק שמיועדות לילדים שלכם ועברה כמה עשרות ידיים מזוהמות לפני כן, אין לכם מה לחשוש. בחברה מבטיחים כי כל החלקים עוברים חיטוי.

השקעות של 17 מיליון דולר

מאז הקמתה ב-2013 הספיקה החברה לגייס כמעט 17 מיליון דולר, כשהסבב האחרון, בגובה 10 מיליון דולר, הוכרז השבוע וכלל השקעות של מספר קרנות: Allegro Venture Partners, Maven Ventures, Correlation Ventures, FLOODGATE ו-Sozo Ventures. החברה תשתמש בכספים לצורך התרחבות לשווקי אירופה ואסיה.

וידאו: נעים להכיר, PleyWorld

בפעם הראשונה מזה זמן רב התפרסם בשבוע שעבר מחקר מקיף של IVC וחברת ReversExit שהגדיר ומדד את מידת ההצלחה של חברות הסטארטאפ הישראליות ומסמן את האתגר הגדול העומד בפני חברות הסטארטאפ: "מרבית חברות הסטארטאפ צולחות את שלב פיתוח ובחירת הטכנולוגיה וחלקן גם את שכבת פיתוח המוצר, אך מרביתן נכשלות בכל מה שקשור להגעה לשוק. כשל מסוג זה הוא בדיוק הסיבה שמרבית החברות, הכושלות והמתגלגלות גם יחד, לא נחלצות מ"עמק המוות" – סיטואציה מתמשכת של שריפת מזומנים ובצידה אי יכולת לפגוש את הצרכנים והלקוחות" (יהודה רגב מייסד ומנכ"ל REVERSEXIT).

איך אם כן תגרום הבנה של השיווק הבינלאומי לעליית אחוזי הסיכוי להצלחה? פשוט. מאחר שמה שמעכב את חברות הסטארטאפ הישראליות נעוץ בתפיסה שגויה של מה זה שיווק. שיווק הוא לא הפעילות שאנחנו עושים. שיווק משמעותו להניע את הלקוחות להשתמש ו\או לרכוש את המוצר שלנו.

מה כדאי לעשות אחרת?

1. להבין מה עושים הלקוחות הפוטנציאלים כיום בדולר ובדקה שאנחנו רוצים שיקדישו לנו

רק אז נבין אל מי מבין הלקוחות הפוטנציאלים עלינו לפנות ומה חשוב להם. לחקור, לבדוק, לנטר את השיח, ולהשיג תמונה ברורה של התנהגות הלקוחות היום בתחום הסטארטאפ שלנו. שמו לב, הרעיון הוא לא לבדוק מה יש בשוק, אלא מה הלקוחות עושים עם מה שיש.

2. להגדיר נכון מי הלקוחות אליהם נכון לפנות. ולהגדיר נכון את המוצר שלנו

חברת Spikko המאפשרת ללקוחותיה להציג זהות בינלאומית משתנה מהטלפון הנייד, עברה תחנות רבות בהגדרת לקוחותיה בין צעירים המטיילים בעולם, לחברות המעונינות להוזיל שיחות לחו"ל ועוד. לאחר שסקרה את ההזדמנויות הגדולות ביותר הפתוחות בפניה, הבינה מה התועלת הגדולה ביותר אותה היא מספקת ובחרה להתמקד קודם כל באיש העסקים הבינלאומי. צריך להבין מי יהיו הלקוחות הראשונים שיניעו את השינוי עם המוצר שלנו. פעמים רבות הלקוחות העיקריים או הכבדים ביותר לא בנויים להתחיל את המהפכה אלא להצטרף אליה.

3. להגדיר את הקטגוריה החדשה שאנו מובילים

כסטארטאפ הנכם מביאים פתרון חדשני ופורץ דרך. לכן צריך להבין מראש מה תהיה הקטגוריה אותה תובילו במקום לשחק עם מוצר חדש בשוק ישן… חברת Tvinci, שלאחר ה-Exit, הינה חלק מחברת Kaltura, הבינה בשלב מוקדם כי הפתרון שהחברה מציעה יושב בדיוק על העולם הטכנולוגי החדש שהוגדר כ-OTT. לפיכך הקפידה החברה בכל פוסט, בכל תערוכה, בכל הודעת PR לדבר בשם הקטגוריה (החדשה אז) של Pay OTT TV. תוך תקופה קצרה הפכה Tvinci מזוהה עם התחום ובעבודה שיווקית ומכירתית שעשתה השיגה את המטרה האסטרטגית שהציבה לעצמה: "להיות המפתח ליישום Pay OTT TV עבור כל לקוח. השאיפה: (לקוח) לא נכנס לתחום בלי לקבל הצעה מ-Tvinci"

4. להגדיר את המטרות והיעדים אותם תרצו להשיג בחצי השנה הקרובה

הדרך היחידה שאני מכירה כדי להשיג מטרה מתחילה בלהגדיר אותה. ברור שכל חברה רוצה להשיג כמה שיותר משתמשים ו\או רוכשים אולם כדי שנצליח להתמקד ולעשות את הפעולות המדויקות שיביאו אותנו בדרך ובזמן הקצר ביותר להצלחה, עלינו להגדיר מה בדיוק המטרה שעומדת בפנינו ומה היעד המדויק שעלינו להשיג. לפעמים המטרה היא להשיג מודעות שכן זה המחסום העיקרי בדרך להצלחה, לפעמים אלה כמויות הלידים בהשגתם צריך להתמקד, לפעמים ניצול ההזמנויות ויצירת מקסימום פגישות לכנס הבינלאומי המוביל וכד'. כשנתמודד עם הגדרת המטרה ולאחר מכן גם הגדרה מדויקת של היעד שייחשב כהצלחה נדע לתכנן ולתקצב את הפעולות הנדרשות כדי להשיג את היעד. הגדרת היעד תוביל לתכנון מדויק שיעזור להשיגו. תכנון מדויק יוביל לפעילות ממוקדת ומדויקת. וזו תוביל להצלחה.

5. גיבוש תכנית הפעילות להשגת היעדים

לאחר שהבנו באילו לקוחות כדאי להתמקד ומה אנחנו רוצים להשיג, כדאי לחקור ולהציב שתי שאלות בסיסיות: איפה נמצאים אותם לקוחות ובאילו כלי שיווק עלינו להשתמש כדי להשיג את תשומת ליבם ולגרום להם להגיע אלינו. לאתר, להוריד ברושור או ללייב דמו, בהתאם למוצר ומה שיניע את הלקוחות הפוטנציאלים לשימוש ו\או רכישה מהירה של המוצר שלנו.

חברת CellMining המספקת פתרונות לאיתור ותיקון בעיות תקשורת ברשת הסלולרית הבינה שהדרך המהירה והמדויקת עבורה להיפגש עם מקסימום לקוחותיה היא לרכז מאמצים ולהשתתף כבר בשלב ההשקה הראשונית בתערוכת ה-Mobile World Conference או ה-MWC בברצלונה. החברה ריכזה את כל המאמצים, בנתה תכנית פעולה מהירה וממוקדת, הפיקה את החומרים המדויקים והסתייעה בפלטפורמה המצוינת של מכון הייצוא לקביעת פגישות עם לקוחות מובילים ושותפים. התוצאות עלו על היעדים.

גיורא סניפר מנכ"ל CellMining בתערוכה. צילום: חיות יוגב

6. תחקיר ומסקנות

לכל פעילות כל חודש, כל רבעון, נסכם את התוצאות, נבחן אותן מול היעדים, ננתח ונבין מה הפעולות שעבדו טוב ביותר ומה הם אלו שלא. נלמד, נבין, נחשוב ונבנה את התכנית הבאה. לא מזמן יצא לי לצפות במצגת שהכין טייס בכיר בחיל האויר. במצגת התייחס לעוצמת התחקיר הנהוג בחיל אחרי כל טיסה וכל תהליך. רבים יודעים להצביע על התחקיר כגורם המשמעותי ביותר באיכות ועליונות חיל האויר הישראלי. אין לי ספק שהצבת היעדים, מדידתם, תיחקור, למידה ובניית התכנית לתיקון יהוו נדבך קריטי בהצלחת השיווק של חברות הסטארטאפ.

אני רואה את חברות הסטארטאפ הישראליות מתגברות על מכשולים שמפילים יזמים בכל העולם. אני רואה את הכישרון, הגמישות המחשבתית והנחישות שמאפינות את היזמים הישראלים. ואני חוזרת שוב ושוב על האמירה שמאפיינת אותי בשנים אלו – "להקים סטארטאפ זה להמציא את הגלגל מחדש, לעשות שיווק וביזנס, העולם יודע". ברגע שחברות הסטארטאפ ישתמשו בכלי השיווק הבסיסיים שהעולם העסקי מכיר כדי להשיג את האמון, הכסף והנאמנות של הלקוח הן ישנו לעד את הכלכלה הישראלית.

קרדיט תמונה: advantage via shutterstock

מקור: cc-by-Koshy Koshy, flickr

"יהלומים הם החברים הטובים ביותר של האישה" שרה פעם מרילין מונרו, אולם מסתבר שהם חברים לא רעים בכלל גם של 3 יזמים ישראלים, שהקימו את חברת Segoma. החברה המתמחה בטכנולוגיות צילום לשוק היהלומים נרכשה על ידי חברת R2NET, המפעילה מספר אתרי מכירות תכשיטים ברשת. סכום העסקה לא פורסם באופן רשמי, אולם על פי ההערכות מדובר ב-18 מיליון דולר.

צילום סופר-איכותי של יהלומים

חברת Segoma הוקמה בשנת 2012 על-ידי ליתן יהב, המשמש כמנכ"ל החברה ותומר שלוי, המשמש כסמנכ"ל תפעול, בוגרי תוכנית Zell של המרכז הבינתחומי הרצליה, וכן, גלעד קפולשניק, בוגר הטכניון שמשמש כסמנכ"ל טכנולוגיות. החברה מתמחה בפיתוח טכנולוגיה לצילום והצגה של אבני חן, אבנים מלוטשות ותכשיטים בתלת מימד. הצילומים עצמם מתבצעים בעזרת מכונת צילום שנרכשת בסניפי החברה, הממוקמים בניו יורק, מומבאי ותל אביב, המהווים את שלושת מוקדי מסחר היהלומים הגולמיים הגדולים בעולם. מכונות הצילום הייעודיות שפותחו בחברה מבוססות על טכנולוגיית פטנט חדשנית, המשלבת מכניקה עדינה, פתרונות תאורה ייחודיים ויכולות אופטיקה גבוהות המאפשרים ללקוח לקבל את כל המידע הויזואלי לו הוא זקוק כמו גוון, צלילות, רמת הליטוש והחיתוך וכו. החברה גם מאפשרת לכל מי שמצלם את היהלומים או אבני החן חיבור מיידי ובזמן אמת לפלטפורמת המסחר האלקטרוני שלה שמקושרת ל-20 אלף משתמשים באתר. בזכות השיתוף הזה מושג שיתוף פעולה בינלאומי וקיצוץ משמעותי בהוצאות.

מכונת הצילום הייעודית שפיתחה החברה, המיועדת לאבני החן והיהלומים. מקור: Segoma

בתגובה למכירה מסר עודד אידלמן, מנכ"ל החברה הרוכשת, R2NET: "אני שמח מאוד על הרכישה ועל איחוד היכולות של שתי החברות". אידלמן הוסיף: "החיבור בין שתי החברות החדשניות ופורצות הדרך הללו בעולם היהלומים, ירחיב את סל המוצרים והשירותים שאנחנו מציעים ללקוחותינו ואת יכולתנו לספק להם ערך מוסף ממשי, וכן יאפשר לנו להמשיך באסטרטגיית הצמיחה שלנו".

כאמור, הרכישה הגיעה לאחר שיתוף פעולה מתמשך בין Segoma ל-R2NET, קמעונאית התכשיטים והיהלומים הגדולה ביותר באינטרנט. במסגרת שיתוף הפעולה התבסס אתר JamesAllen, מותג התכשיטים של R2NET, על הטכנולוגיה התלת מימדית של Segoma ומכר כ-400 אלף יהלומים ותכשיטים שצולמו בעזרתה. כעת, כשהן שייכות לאותו בית, הן יחלו לקדם פיתוח משותף של פלטפורמת מסחר B2B, שתוכל לייעל משמעותית תהליכים לכל העוסקים בשוק היהלומים.

Segoma מחזיקה 14 עובדים בישראל ועוד 40 בהודו ונערכת לפתיחת מרכז מכירות נוסף פרט לאלו הקיימים כבר ברמת גן, הודו וארה״ב, גם בהונג קונג.

הפוסט נכתב על ידי סיגל בר-קובץ, עורכת, סופרת, קופירייטרית, בוגרת תואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה העברית.

לכולנו חשוב לזכור את רגעי הילדות הראשוניים, הפעם הראשונה שהילד אמר 'אבא', החוכמה המצחיקה שהוא הנפיק, הציור המקושקש שנתלה על המקרר, היום הראשון בכיתה א'. את כל אלה מתעדים ההורים בהתרגשות, אך לא תמיד מתלהבים לחשוף את הילדים ברשתות החברתיות ובאינטרנט, ומעדיפים שהרגעים האינטימיים יישארו בין בני המשפחה.

כאן נכנסו לתמונה דורון עודד (30) ורז וסרשטיין (32), שני עתודאים לשעבר, בעלי תואר ראשון ושני בהנדסת מערכות מידע. אחרי שירות של שש שנים במגוון תפקידים טכנולוגיים במשרד ראש הממשלה ובאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, השתחררו השניים מהצבא והחליטו ש-Remini היא הפרויקט הבא שלהם: אפליקציה ואתר לבניית סיפור החיים של הילד על ידי הגורמים הסובבים אותו בחייו – הורים, משפחה קרובה, חברים וגן הילדים.

"הרעיון הוא לרכז את חוויות הילד בפלטפורמה אחת, פרטית ואינטימית", מסביר וסרשטיין, "בפלטפורמה הזאת ההורים, בני המשפחה ואפילו הגננת יכולים להעלות תמונות, ציטוטים חמודים, ציורים, ובקרוב גם סרטונים, ולתייג אותם בתגיות כדוגמת "הפעם הראשונה", "ציורים", "הצגות בגן", "עם המשפחה" ועוד".
"לגן הילדים יש תפקיד מרכזי במערכת", מוסיף עודד, "הגננת מעלה חוויות לעמוד הגן, כמו תמונות מחגים, אבא ואמא של שבת, שעת סיפור, הודעות וכו'. הגן, מצד אחד, תורם לסיפור החיים של הילד, ומצד שני מקדם את הגן ומאפשר לצפות בפעילויות".

זה לא קצת מוזר, ששני רווקים צעירים בשנות ה-30, חושבים דווקא על אפליקציה משפחתית?

וסרשטיין: "מרגע שעלה העניין, האמנו בו. הבנו שיש כאן רעיון שנותן מקום לילד וקיבלנו פידבקים מאוד חיוביים. נתוני השימוש הטובים מוכיחים שמרגע החשיפה לאפליקציה, יש המשכיות וזה עובד לאורך תקופה".

להתבגר עם האפליקציה

כיום האפליקציה זמינה להורדה בחינם לאנדרואיד ולאייפון וזמינה גם בגרסה וובית.

איך התגובות?

וסרשטיין: "ל-Remini יש כבר למעלה מ-10,000 משתמשים והיא פועלת כיום ביותר מ-500 גני ילדים בארץ, שמעבירים להורים תמונות שנכנסות ישירות לסיפור החיים של הילדים. Remini קיבלה את אישור משרד החינוך ואנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם הנהלת ויצ"ו, עם מספר עיריות ברחבי הארץ ועם ארגונים של גני ילדים פרטיים, כדי לאפשר לגננות להתקדם ל-Remini".

צוות החברה יושב היום במתחם RishonStartUp בראשון לציון. לצידם פועלת חלי בן נון, יו"ר החברה, שמאחוריה כבר כמה אקזיטים מעוררי השראה. עד היום הצליחה החברה לגייס 200 אלף דולר.

במה אתם שונים מאחרים?

עודד: "כמו ש-Linkedin מתמחה במקומות עבודה, Pinterest מתמחה בתחומי עניין וטוויטר בעדכונים שוטפים, אנחנו מתמחים בילד. Remini היא רשת פרטית, אינטימית ומאובטחת, שבה חברים רק מי שהילד באמת יקר לו, בניגוד ל-200 חברים מהפייסבוק. ב-Remini ההורים יכולים להעלות בחופשיות דברים מעולמו של הילד, בלי להסס אם זה מתאים, מעניין את כולם או נחשב ליותר מדי".

איך עובד התיוג?

וסרשטיין: "ב-Remini כל זיכרון שמועלה על הילד יכול להיות משוייך אוטומטית לכמה אלבומים שונים, כך שבעוד מספר שנים בלחיצת כפתור יהיה ניתן ליצור אלבום אוטומטי מכל הרגעים/אלבומים, עם האמירות שלו, הגובה, התמונות, הציורים מהגן וכו'".

תמונת פרופיל

הרעיון שמאחורי האפליקציה נולד כשרעות, חברה לשעבר של רז, סיפרה לו על הגננת בגן של האחיינית שלה, שתולה דף עם הודעות להורים על הנעשה בגן בשילוב ציטוטים חמודים של הילדים, וגם מעבירה תמונות במייל. הסיפור שסיפרה הותיר את רישומו והוביל ללידתה של Remini: "הרעיון הראשוני היה ליצור מערכת שמקשרת בין הגן להורים, כך שלילד יהיה פרופיל", מסביר וסרשטיין. "בכל שנה הילד ישתייך לגן אחר, אבל המידע מכל הגנים יצטבר עבורו לפרופיל".

עודד: "ואז חשבנו שאם לילד יש פרופיל, למה שההורים לא יוסיפו מידע, ומשם הגיעה התובנה שכל הדבר הזה בטח יעניין גם את הסבים, הסבתות, החברים והקרובים".

וסרשטיין: "היתרון ב-Remini הוא, שבשונה מהאפליקציות והאתרים השונים, שלא ממש נועדו למטרה הזו, כמו פייסבוק, ג'ימייל, וואטסאפ ודרופבוקס, ב-Remini מובטח שהשיתוף יגיע רק למשפחה ולמכרים הרלוונטיים, על פי בחירת ההורים. Remini משלבת את פתרונות השיתוף המהיר של ג'ימייל וואטסאפ, עם יכולות הטיקבוק של הרשתות החברתיות, והתיעוד ושימור של הזיכרונות לטווח ארוך כמו פיקאסה. אגב, Remini פועלת גם כאפליקציה בנייד וגם כאתר באינטרנט, למקרה שלא לכל ההורים יש סמארטפון או מחשב".

מה מתוכנן להמשך?

"בעתיד הקרוב ניתן יהיה להזמין ב-Remini אלבומים דיגיטליים, הדפסה על כוסות, חולצות ותיקים, והכל ישירות מהאפליקציה".

מקור: Njoin

חברת הסטארטאפ Njoin הישראלית, אשר דואגת שהמילקי של כולנו יצא בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, הודיעה היום (ב׳) על גיוס בסך מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון TerraLab Ventures.

מפעלים חכמים יותר

המערכת של Njoin מביאה את "האינטרנט של הדברים" לתוך עולם התעשייה המסורתית, כך שמאפשרת לכל מפעל להפוך ל "מפעל חכם" על ידי ייעול תהליכי הייצור והבקרה, הגדלת התפוקות וצמצום פליטת המזהמים וצריכת האנרגיה. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מבוססת על ניתוח של big data ו-machine learning, וביכולה להציג מידע רלוונטי ובזמן אמת ללא שינויים בחומרה. המערכת יוצרת התאמה אוטונומית לשינויים בפסי ייצור ומאפשרת התאמה של סטנדרט ייצור לכל תקן ומוצר חדש במפעל. כמו כן, לומדת המערכת את דפוסי ההתנהגות של תהליך הייצור, מתריעה על תקלות צפויות ואף מתאימה את עצמה לשינויים, ללא התערבות מצד העובדים.

הפתרון של החברה לומד כיצד המכונות במפעל עובדות, איך הן מתקשרות ביניהן, מהו הסטדנרט ואילו סטיות עשויות להתקיים, ודואג שהכל יתרחש ׳כשורה׳. בכל פעם שמתרחשת סטייה נניח במידת החום או זרימת המים, המערכת מתריעה ומודיעה לעובדי המפעל. המטרה היא לחסוך ולהפחית את הסחורה הפגומה אותה יש לזרוק ולנסות וליצור מוצרים איכותיים ומדויקים.

מדובר בגיוסה הראשון של החברה מיקענם אשר נוסדה בשנת 2013 על ידי היזמים חיים פירייטינסקי, אלקנה פורג ואור בירן, וסך העובדים בה עומד כרגע על חמישה. בשיחה עם גיקטיים מסר פיירטינסקי כי בתוך חצי שנה תצא החברה עם מוצר סופי (כרגע מדובר בגרסת בטא) שתשולב ב-3 עד 5 מפעלים נוספים, כאשר כרגע ההתקדמות היא בארץ לקראת יציאה לחו״ל בשלב מאוחר יותר. מערכות החברה מותקנות כיום על קווי ייצור של קבוצת שטראוס ובמכון התערובות של חברת אסם הגליל והתוכניות לעתיד כוללות גיוסים נוספים והצעת הפתרונות שפיתחו גם בחו״ל.

״הטכנולוגיה שלנו היא העתיד, אנו רוצים לדעת שאנו מובילים את המהפכה התעשייתית הרביעית בעזרת המכשור והטכנולוגיה שפיתחנו, אנחנו מביאים חדשנות לעולם רעב טכנולוגית. המערכת שלנו מהווה קפיצת מדרגה משמעותית של התעשייה כפי שהיא מוכרת כיום. אנו שואפים להפוך את תהליכי הייצור במפעלים ליעילים וחסכוניים יותר על מנת שיוכלו להיות תחרותיים וריווחים בשוק המודרני״.

בישראל, מדינת האקזיטים, כמעט לכל אחד מאיתנו יש בנייד מספר טלפון של משקיע, או של מישהו שמכיר משקיע. רשימות של מיילים ופרטי התקשרות של משקיעים כבר מופיעות בגוגל דרייב, אנחנו מתמנגלים איתם באירועים ומיטאפים ועוקבים אחריהם בפייסבוק. משקיעים הפכו נגישים יותר. זה עוד לא אומר כמובן שהדרך להשקעה פשוטה או מובטחת, אך אם יש לך רעיון מנצח בתחום מסוים, היום יותר ברור למי כדאי לספר עליו ואת מי מעניין מה.

אבל יש כאלה שקצת מתקשים למצוא את המשקיע שמתעניין בתחום שלהם. יזמים חברתיים סביבתיים. אותם סטארטאפיסטים שרוצים לעשות כסף, אך בעיקר רוצים לעשות טוב. היזם שהקים אקסלרטור חרדי, היזמית שפיתחה טכנולוגיה לשיקום פגיעה מוחית, האנשים שמשקיעים את כל הידע והכישרון שלהם במציאת פתרונות לבעיות באפריקה, אלו המנסים להנגיש חינוך ובריאות לאוכלוסיות חלשות, אלו המפתחים טכנולוגיות שיקלו על בעלי צרכים מיוחדים. היזמים האלו, שלא רוצים להמציא את הדבר הבא שישנה את העולם, אלא את זה שישפיע עליו לטובה.

אצלם הסיפור של גיוס טיפה יותר מורכב – מצד אחד, מדובר במיזמים עם אימפקט חברתי, אך מעורבים בהם מודלים עסקיים, לכן הם לא מתאימים לזירה הפילנתרופית. מצד שני, בגלל המיקוד שלהם בפתרון בעיות חברתיות, לעיתים הפוטנציאל העסקי שלהם מוגבל, מה שמונע ממשקיעים להשקיע בהם. יזם שהמציא טכנולוגיה שיכולה להקל על יכולתם של ילדים מגמגמים לתקשר עם הסביבה יכול אומנם לשפר את חייהם של אותם ילדים, אך גם אם יהפוך את העולם, שוק הילדים המגמגמים תמיד יהיה מוגבל וכך גם היכולת של הסטארטאפ שלו לעשות אקזיט.

השקעות אימפקט

כאן נכנסים לתמונה משקיעי אימפקט.

השקעות אימפקט, הן מגמה הולכת וגוברת של משקיעים מעוניינים לשלב השקעות פיננסיות לצד תרומה חברתית משמעותית. משקיעים אלה מחפשים עסקים חברתיים, טכנולוגיות וסטרארטאפים שלצד האפשרות שלהם להיות רווחיים, הם טומנים בחובם פוטנציאל התמודדות עם אתגרים חברתיים וסביבתיים, בארץ ובעולם.

כמו בזירת ההשקעות המוכרת, גם בתחום זה, ישנם הרבה סוגים של משקיעים ולכל אחד מהם יש את ההעדפות שלו. אך דבר אחד משותף לכולם – מקצוענות. משקיעי אימפקט רציניים הם כאלה שעובדים על פי מתודולוגיות, סטנדרטים ומדידה מובחנים וברורים. אי אפשר פשוט להגיד להם – אני חברתי, תשקיעו בי. הם רוצים להבין איזה שינוי אתה מנסה לקדם, איזו בעיה אתה רוצה לפתור, באיזה אופן ותוך כמה זמן. הם מדברים במספרים, בכמויות וביעדים. בדיוק כמו שמשקיעים רגילים דורשים לראות תכנית עסקית והחזרי השקעה, גם משקיעי אימפקט רוצים לכמת את הערך אשר יניב הכסף שלהם, הן מבחינה עסקית והן מבחינה חברתית.

מחקרים מראים היום עליה מתמדת בכמות המשקיעים אשר מגדירים עצמם ככאלה ופועלים ברשתות אשר עוסקות בתחום (כמו GIIRS, TONIIC, GIIN) ובנוסף להם, גופים פיננסים רבים הצהירו כי השנה יכניסו בחינה של מימד האימפקט החברתי לתהליך ההשקעה שלהם.

וזו הבשורה הגדולה. בעולם יש יותר ויותר משקיעים שמבינים שלכסף שלהם יש כוח להשפיע והם בוחרים להשפיע לטובה. והם לוקחים את זה ברצינות.

יזמים חברתיים – יש משקיעים שמחפשים אתכם. אך לפני שכולם מכניסים את המילה אימפקט למצגות שלהם, כדאי להבין קודם כל מה זה אומר.

קרדיט תמונה: help a person via shutterstock

צילום: גיקטיים

שדרות רוטשילד כבר הוכתרו ממזמן למעוז הסטארטאפים החדש כשהן מקבלות לחיקן חברות חדשות שמתחזקות משרדים בעלי נוף מעורר קנאה (כן, גם אותו צילמתי).

צילום: גיקטיים

באלנבי פינת רוטשילד, מעל בר לוהט והפיצה של טוני וספה, יושבת BillGuard.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

לאחר שתשאפו את האוויר של הבועה התל אביבית, ותלחצו על האינטרקום, תכנסו לחדר המדרגות המזמין ותעלו לקומה השנייה.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

הגעתם. אבל לפני שנכנס פנימה, קצת על החברה שנזכה להציץ למשרדיה.

BillGuard הוקמה ב-2010 על ידי רפאל אוזן וירון סמי, מתוך ההבנה כי אנשים לא עוקבים אחר החשבונות שלהם ועל הדרך מאבדים כסף רב, דרך הונאות ושירותים שנרשמו אליהם וממשיכים לשלם עליהם. בעזרת שימוש בחוכמת ההמונים, יודעת בילגארד לזהות שירותים שונים ולהתריע בפניהם.

בסטארטאפ עובדים 25 אנשים הפרוסים ב-2 משרדים: משרד ראשי בתל אביב שאחראי על Product, Marketing ו-R&D, משרד קטן בניו יורק ואדם אחד נוסף שיושב בוואלי. החברה עברה שני סבבי גיוס בגובה 17 מיליון דולר. בין המשקיעים שלה תמצאו את Innovation Endeavors, Khosla Ventures ו-Bessemer Venture Partners.

כיום מרבית המשאבים מופנים להפצה לסוחרים שיעבירו את השירות ללקוחות שלהם על מנת שיגנו על עצמם. השאיפה כמובן היא להפוך לאפליקציית ה-Defult להגנה ולשליטה על כספים פרטיים.

בילגארד נכנסה לבניין בו היא שוכנת מייד לאחר שהסתיים תהליך החידוש שלו ולכן יכלו לעצב את הקומה שלרשותם כראות עיניהם. ביחד עם המעצבת חגית נדרי הם בחרו בקונספט של אופן ספייס לצד חללים פרטיים, שיממשו את תרבות וסגנון הניהול. "המפתח מבחינתי היה להקל על העובדים לדבר עם מישהו מהצוות – יותר מללכת לשירותים. שכולם יהיו נגישים אחד לשני אבל שיהיו מספיק מקומות ללכת אליהם עם קבוצה קטנה או לבד כדי לקבל שקט", מסביר רפאל.

האופן ספייס

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

החללים הביתיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

ואם בפרטיות עסקינן, רפאל היה שמח ליצור עוד פינות אינטימיות לעובדים, רצוי באמצעות פוד לכל איש צוות.

צילום: Billguard

עוד פינות שוות במשרד הן המרפסת שתשתלב נהדר עם הקפה של הבוקר בעוד אתם בוהים בעוברים והשבים בשדרה ו"החדר עם השנדליר", שבנוי כמו סלון של בית, ונחשב למקום פופולארי בקרב העובדים.

צילום: גיקטיים

צילום: Billguard

חדר האוכל רחב הידיים זכה לשפריצים של צבע מהלוגו על ידי אקססוריז בצבעי ירוק וכתום.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

חובה: לוח כתבות – אל תשכחו להכניס גם את זאת.

צילום: גיקטיים

מי שיתעמק בפרטים הקטנים שבמשרד, יזכה לשמוע כמה אנקדוטות.

מסתבר שחברי הצוות אוהבים למתוח את רפאל בכל הזדמנות שבה הוא טס לחו"ל. פעם אחת הם כיסו את המשרד שלו בנייר כסף, בעוד בפעם אחרת החליטו לקשט את המשרד ברוח "הלו קיטי". השלט שנשאר על הדלת הוא הוכחה לזוועה הורודה.

צילום: Billguard

צילום: גיקטיים

הקוף ב-GEEK METER היה חלק מתחפושת של אחת העובדות בפורים ונשאר כדי לפקח על הניקוד. על מה תקבלו נקודה? אם תספרו בדיחה חנונית שלא קשורה בענייני עבודה.

צילום: גיקטיים

פינת האלכוהול בחדר של רפאל היא המקום לעשות סיעור מוחות טוב. "בערב מרימים כוסית או שהולכים לשבת על בעיה עם אלכוהול איכותי", הוא מסביר.

צילום: גיקטיים

ולסיום, BillGuard מפרגן ל-Fiverr בתואר המשרד היפה.

צילום: גיקטיים

>> יש לכם משרד ששווה לבוא לצלם? כיתבו לנו ב-Info@geektime.co.il

מקור: Wandera

אחרי ש-2014 נרשמה כאחת מהשנים המוצלחות ביותר עבור תחום הסייבר בישראל, נראה ש-2015 הולכת בעקבותיה. היום (ג') מכריזה חברת Wandera הישראלית על גיוס של 15 מיליון דולר. החברה, שמפתחת חיבור מאובטח לסלולר, גייסה את ההשקעות מקרן 83North, לשעבר Greylock ישראל, וכן מקרן Bessemer, שכבר השקיעה בחברה בסיבוב קודם.

פתרון לסמארטפונים שמחוברים לתשתית המחשוב הארגונית

ארגונים כיום כבר לא נהנים משליטה מוחלטת ברמת האבטחה של המחשבים שלהם; האשמים – הסמארטפונים שלנו שמשמשים לא פעם ככלי עבודה חיוני, בעיקר כאשר איננו נמצאים פיזית במשרדים. גם העובדים עצמם לא זוכים להדרכה מספקת על אפשרויות האבטחה של הסמארטפון שלהם ורק 1 מתוך 20 עובדים בבריטניה זכה להדרכה בנושא. כדי שהסמארטפונים הללו לא יהוו נקודה תורפה למאגרי הנתונים של החברה יש צורך בפתרון אבטחה דוגמת זה של Wandera. החברה מפתחת פלטפורמה מאובטחת עבור מכשירי סלולר, על מנת להגן על המידע והארגון מפני פשעי סייבר. יתרון נוסף לפלטפורמה שפיתחה החברה הוא אופטימיזציה של המידע ומתובנות בזמן אמת, המאפשרות שליטה מדוייקת יותר על השימוש בתוכן, ובכך יצירת החזר מידי על ההשקעה.

החברה נוסדה ב-2012 על ידי אלדר ורוי טובי, פעילה כבר ב-60 מדינות ומנהלת מידי יום למעלה מ-350 מיליון בקשות תוכן של לקוחות על גבי הענן. Wandera הקימה אקוסיסטם נרחב של שותפים עסקיים, בהם AT&T, British Telecom, סמסונג ועוד. לאחר הסבב הנוכחי ניצב סך הגיוסים של החברה, מאז הקמתה, על 23 מיליון דולר. בהמשך לסבב הגיוס, יצטרף ארז עופר, שותף ב-83North, לדירקטוריון Wandera, ולורל באודן מ-83North תשמש יועצת חיצונית לדירקטוריון. בשנת 2010 מכרו האחים אלדר ורוי טובי, שעומדים מאחורי Wandera, את חברת האבטחה מבוססת הענן ScanSafe לענקית טכנולוגיות המידע סיסקו, תמורת כ-183 מיליון דולר.

בתגובה לגיוס מסר ארז עופר: "שירות האבטחה והאופטימיזציה של Wandera, לצד ממשק הענן הייחודי של החברה, מעניקים לחברות את הביטחון בשימוש במכשירים ניידים ככלי מרכזי לשיפור תהליכי עבודה". עופר הוסיף: "אנו שמחים לקחת חלק בהתרחבות המהירה של Wandera ברחבי אירופה ובמיוחד בצפון אמריקה, שם החברה כבר מאבטחת מכשירים סלולרים עבור כמה מהחברות הגדולות בעולם, ומקיימת שיתופי פעולה עם חברות טלקום גלובאליות ועם שחקניות מובילות בתחום מערכות ניהול המידע."

וידאו: כך פועלת Wandera

שלושת המייסדים של Team8. צילום: גיקטיים

אחת הדרישות שמעלות קרנות הון בפני סטארטאפים היא שהמיזם שלהם יהיה חדשני, פורץ דרך, Distruptive. אולם מה לגבי כל מודל הפעולה של קרן הון סיכון מול היזמים? מודל זה לא השתנה בעשורים האחרונים. עתה, מנסה קבוצת יוצאי 8200 בראשות נדב צפריר, מפקד היחידה לשעבר, וישראל גרימברג, מפקד מרכז הסייבר ב-8200 לשעבר, להמציא מחדש מודל לפעילות בעזרת Team8, שילוב של סטארטאפ, קרן הון סיכון ואקסלרטור תחת קורת גג אחת. למיזם חברו גם ענקיות התקשורת אלקטל-לוסנט וסיסקו, קרנות הון הסיכון האמריקאיות Marker, Bessemer ו-Innovation Endeavors של אריק שמידט, יו"ר גוגל. סבב הגיוס הראשון שהשלימה Team8 עומד על 18 מיליון דולר, שיופנו למחקר ולהקמת חברות סייבר חדשות במודל הייחודי של החברה.

לא בדיוק קרן, לא בדיוק סטארטאפ

Team8 הוקמה על ידי נדב צפריר וישראל גרימברג, בעלי ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתחום הסייבר במגוון תפקידים ובראשם ביחידת 8200, לצד לירן גרינברג, יזם וטכנולוג אשר שימש בעבר כמנהל מוצר בחברות Conduit ו-eToro. ניתן לשער כי במהלך השנים בהן שירתו השלושה ב-8200 הם חזו כיצד עוד ועוד פקודים לשעבר או חברים ליחידה מקימים מיזמים, מגייסים כספים ולבסוף מממשים אחזקות ועושים אקזיט. למרות זאת, הדרך בה הם בחרו היתה שונה. במקום לפעול במודל רגיל של קרן הון סיכון, במסגרתו עולים לרגל סטאראטפים לאנשי ההון סיכון ומציגים את מיזמיהם, בתקווה לנתח השקעה, הקימו צפריר וגרימברג את Team8, שמתמחה בסייבר, כמו לא מעט מיזמים של יוצאי 8200, אולם מציגה דרך פעולה שונה לגמרי.

ב-Team8 קיימת מחלקת מחקר ואנליזה בראשות אסף מסחרי, מומחה סייבר בעל ניסיון, שכוללת אנשי מקצוע מתחומים שונים כמו טכנולוגיה, פיננסים ואקדמיה, ותפקידה לאתר טריטוריות פעולה בתחום הסייבר ("וקטורים"). החוקרים מנסים לאתר טריטוריות בהן כמות המאמץ והמשאבים שמשקיעים הארגונים, כדי להגן על עצמם, עולה בהתמדה, בזמן שרמת המאמץ הנדרשת מצידו של התוקף יורדת. ברגע שנמצא תחום שכזה, עם פוטנציאל גדול, בוחרים מנהלי Team8 את היזמים שיוכלו להוביל את המיזם ועוזרים לו לאייש את אנשי הצוות שלו. הכוונה היא לבחור לכל מיזם את האנשים המתאימים ביותר לאותו תחום פעילות; כך שאם למשל מדובר בפתרון לתחום הארגוני, תבחר הקרן יזמים עם ניסיון בעולם ה-Enterperise.

לאחר איוש הצוותים, עוברים היזמים וכל אנשי הצוות של המיזם לעבוד מתוך החלל הייעודי שהוקצה להם במטה Team8 בתל אביב, ונכנסים למעשה למעין תוכנית האצה פנימית של הקרן. במסגרת מודל הפעולה הייחודי, חברה הקרן למשקיעים אסטרטגיים כמו אלקטל-לוסנט וסיסקו, כש-Bell Labs, זרוע המחקר של אלקטל-לוסנט תשתף פעולה עם הסטארטאפים של המיזם במחקרים ובבדיקות של הטכנולוגיות.

גם הוא במשקיעים. יו"ר גוגל, אריק שמידט. מקור: Google

בתגובה להקמת Team8 אמר אריק שמידט: "איומי הסייבר הופכים רק יותר ממוקדים, תכופים והרסניים מטבעם. אנו נרגשים לחבור לשותפות עם Team8, שנמצאת בחוד-החנית של חדשנות פורצת דרך בתחום ההגנה בסייבר". שמידט, שמכהן כיו"ר גוגל הוסיף: "Team8, ויכולתה לפתח פתרונות מתקדמים ויצירתיים לסביבה דינאמית ומשתנה במהירות, היא דוגמא מצוינת לכך שבמדינת ישראל נמצאים מטובי המומחים בעולם להתמודדות עם אתגרים אלו". גם דיוויד קאוון, שותף מנהל ב-Bessemer שותף להתרגשות ומסר: "ב-22 שנותיי בהשקעה ביזמים מופלאים, מעולם לא נתקלתי בקבוצה חזקה בתחום הסייבר כמו Team8", קאוון, שהשקיע ביותר מ-30 חברות סייבר, הוסיף: "מתוך התבוננות בהתפתחות חסרת התקדים של התקפות סייבר ממוקדות בחסות מעצמות העולם וכן בידי קבוצות פשע מאורגן, אני מאמין שתעשיית ההגנה בסייבר דורשת הבנה מעמיקה של טכנולוגיות, טקטיקות ושיטות עבודה בעולם זה. Team8 בבירור מחזיקה בהבנה זו. אף חברה פרטית בעולם לא מתמחה בתחום כפי ש-Team8 מתמחה בו."

נדב צפריר: "מנכ"לים של חברות גדולות צריכים לחשוב כמו מנהיגים של מדינות קטנות"

בראיון לגיקטיים חולקים המייסדים חלק מהתובנות שלהם על תחום הסייבר כיום והציפיות שלהם מהמיזם החדש. על פי צפריר, חל בשנים האחרונות שינוי של ממש בכל תפיסת האיומים; לדבריו, אם פעם מנכ"לים של חברות מדדו את רמת ההגנה שלהם ביחס לחברות אחרות, הרי שהשנתיים האחרונות שינו את כל התמונה. פריצה כמו זו שחוותה סוני, גורמת לה לרצות להיות מאובטחת ברמה הגבוהה ביותר אבסולוטית ולא בהשוואה לפרמאונט או דיסני. לדבריו, "מנכ"לים של חברות גדולות צריכים לחשוב כמו מנהיגים של מדינות קטנות". צפריר גם מזכיר את ה-APT, אותם איומים מתמשכים וקבועים (בניגוד למשל למתקפות DDoS נקודתיות) שגדלו משמעותית בשנים האחרונות והחלו לאיים אסטרטגית על חברות וארגונים. גרימברג מסביר שהם מחפשים פתרונות לבעיות שנתפסות כיום כבלתי-פתירות.

כאמור, המודל שמציגה הפלטפורמה של החברה שונה מהותית מהמודל השולט כרגע, במסגרתו סטארטאפ מגובש מבחינת רעיון, מוצר ואנשים מגיע ומנסה לשכנע את קרן הון הסיכון להשקיע בו. על פי המודל של Team8, גם לאחר הקמת הסטארטאפ, נמשכת ההפרייה ההדדית בין היחידות השונות, בין הסטארטאפים השונים שיאיישו את המתחם ובין היזמים של הסטארטאפ ליזמים של Team8. לכן, מסביר לנו גרימברג, הם אינם מחפשים את ה"זאבים הבודדים" אלא יזמים שמסוגלים לעבוד "בלהקה". שלושת המייסדים מדברים בהתלהבות על המודל ומבטיחים שלמרות שהיזם יעמוד תמיד במרכז, הם תמיד נכונים "להיכנס מתחת לאלונקה" ולעזור היכן שצריך.

אין ספק שיזם, שמקים עצמאית סטארטאפ, נהנה מחופש פעולה בלתי מוגבל בכל הקשור לכיוון אליו הוא צועד, בחירת האנשים ועוד. אולם, לטעמנו לפחות, יזמים שייקחו חלק בפלטפורמה החדשה, ייהנו ממספר יתרונות לא מבוטלים, בראשם, החסכון בכאב הראש של רדיפה אחר משקיעים למימון התקופה הראשונית. אולם גם השותפויות האסטרטגיות, החשיפה למשקיעים ולחברות בינלאומיות והניסיון הרב של המייסדים הם יתרונות חשובים. החברה הראשונה של המיזם תושק במהלך השנה הקרובה והיא הוקמה יחד עם עופר ישראלי, לשעבר מוביל פיתוח בצ'קפוינט.

הצוות של Team8. מקור: יח"צ

אנחנו מתעניינים האם ב-Team8 ממש יעסקו בגיוס של האנשים למיזמים וגרימברג מסביר שכן. בימים אלה ממש הם מחפשים חוקרים, מפתחי תוכנה, QA, אנשי מוצר ושיווק מובילים למיזמים השונים ואם אחד המיזמים יהיה זקוק ליכולת מסויימת שלא קיימת, הם ידאגו לאתר ולגייס את "הטאלנט", שיעזור לו.

מה לגבי הטענות שיוצאי היחידה לוקחים את הידע והניסיון שצברו בזמן השירות הצבאי, ומייד אחרי השחרור משתמשים בו כדי להקים סטארטאפים?

צפריר מסביר שאולי פעם זה היה נכון. לדבריו, כיום הידע והטכנולוגיה מתיישנים במהירות. יוצאי 8200 וכל שאר היחידות הטכנולוגיות של צה"ל מביאים איתם את תפיסת העולם ותהליך החשיבה של איך להסתכל על בעיות קשות. במובן הזה, זוכים, לדברי צפריר, הישראלים בגילאי 18-25 ליתרון עצום על מקביליהם בעולם בדמות השירות הצבאי, שמשמש כבית ספר ליזמות. בסיומו הם כבר בעלי ניסיון בפתרון בעיות גדולות ובחיבור של טאלנטים, ובעולם שמשתנה כל-כך מהר, יש להם הזדמנויות אדירות כל יום.

מה ייחשב בעיניכם כהצלחה של המיזם?

לדברי השלושה, מעבר כמובן לאחוזי ההצלחה של החברות שיושקו, הם יחשיבו כהצלחה אם המודל יאומץ על ידי גורמים נוספים וכן, אם הם יצליחו ליצור אלטרנטיבה למודלים הקיימים של קרנות, תוכניות האצה והקמה עצמאית של סטארטאפ.

מאת אסף גלעד, כלכליסט.

קרנות ההון סיכון הישראליות חוזרות לבצע השקעות ראשונות – כלומר השקעות בחברות בהן לא היו מושקעות קודם לכן. על פי דו"ח של חברת המחקר IVC שהתפרסם הבוקר (ג') נרשמה עלייה של 3% בביצוע עסקאות ראשונות על ידי קרונת ההון סיכון הישראליות ב-2014, לעומת ירידה של 4% בקרב הקרנות הזרות.

בצמרת טבלת הקרנות שביצעו את מירב ההשקעות הראשונות צבועה כחול לבן: בראשה עומדת קרן JVP שהוקמה על ידי אראל מרגלית, כיום חבר כנסת, ומנוהלת בידי קובי רוזנגרטן, גדי תירוש ואורי אדוני. לאחריה הקרנות מאגמה ופיטנגו. השקעה ראשונה מסמלת יותר מכל הן את יכולתן של הקרנות להשקיע במיזמים צעירים ומסוכנים – ואת יכולתן להקצות הון לא רק לתמיכה בפורטפוליו הקיים.

JVP שמשקיעה כיום מקרן ההון סיכון הכללית החדשה שלה, JVP 7 ומקרן הסייבר שלה שהיקפן הכולל עומד על 160 מיליון דולר, השקיעה במהלך השנה החולפת בעשר חברות בהן לא היתה מושקעת קודם לכן: Valooto, Teridion, Noobaa, CyActive, RepnUp, CyberCanary, GreenSQL, Morphisec, SecBI ו-Smart-X.

לאחריה, במקום השני בדירוג ממוקמות זו לצד זו פיטנגו ומאגמה, גם הן קרנות הון סיכון שהתרעננו במהלך השנתיים האחרונות בהון חדש. פיטנגו של חמי פרס ורמי קאליש, שגייסה ב-2012 קרן של 270 מיליון השקיעה בתשע חברות חדשות, בהן AppsFlyer, Artsetters, imVision, Neura, Sckipio, Timeful, Leaba, myInPact ו- TravelersBox. מאגמה, שיצאה לגיוס מזורז והדהימה את תעשיית ההון סיכון עם קרן חדשה של 150 מיליון דולר, השקיעה גם היא בתשע חברות בהן Applitools, Argus, E8 Storage, Guesty, Indegy, Teridion, WebyClip, Oliver Solutions ו-Avanan.

גם משקיעים, גם משביחים

אחרי שלוש הקרנות מדורגות בטבלה בלאמברג קפיטל, שגייסה 150 מיליון דולר לפני שנתיים. הקרן מגייסת השנה 200 מיליון דולר, משקיעה מחצית מהונה בישראל והשקיעה בשמונה חברות חדשות בשנה החולפת. עמה מדורגת הקרן הרוסית פלינט (Flint Capital) של דימטרי סמירנוב ואולג סיידק שהשקיעה גם בשמונה חברות. קרן דיסרפטיב של טל ברנוח וקרן מרקר של יובל שחר ואוהד פינקלשטיין השקיעו בשבע חברות כל אחת, והקרנות גריילוק ישראל (כיום 83North) וסינגולריטים של משה חוגג השקיעו בשש חברות כל אחת.

קרן כרמל שגייסה בשנה שעברה קרן חדשה לא מדורגת עדיין ברשימה, וכן גם לא הקרנות ורטקס, סידר וג'נסיס שמצויות כיום בתהליך של גיוס קרן חדשה. גם קרנות שבעבר דורגו גבוה ברשימה אינן מדורגות בטבלה, כמו קרן Innovation Endeavors של יו"ר גוגל אריק שמידט, דרור ברמן ויובל שחר שמשקיעות כיום יותר בשלבים מאוחרים ובסכומים גבוהים יותר, או קרן Horizons של המיליארדר הסיני לי קא-שינג. המשקיע הפעיל ביותר בשנה שעברה, סרגיי גרישין, אמריקאי יליד רוסיה המשמש כיו"ר קבוצת ההשקעות RosEvro, אינו מדורג ברשימה כלל.

התחלופה הזו בצמרת הטבלה היא תופעה טבעית, אמר קובי שימנה, מנכ"ל IVC. "העבודה האמיתית מתחילה אחרי ההשקעה, ולא לכל קרן יש נפח פעילות שמספיק כדי להשקיע בכל שנה במספר גבוה של חברות חדשות. אחרי ההשקעות הראשונות, טבעי להתמקד בפורטפוליו ולהתחיל בעבודה משותפת עם החברות. התפקיד של קרן הוא לא להשקיע, אלא להשביח את החברה".

מבין המיקרו-קרנות המשקיעות בישראל, הפעילה ביותר השנה היא וואדי ונצ'רס (Wadi Ventures) עם שבע השקעות; לאחריהן FirstTime של יו"ר מקאן אילן שילוח, וקרן iVentures Asia ההונג-קונגית של בנג'מין וייס, שהשקיעו שתיהן בשש חברות; והקרנות Jumpspeed של בן ויינר ו-Janvest בה משמש דני יתום כיו"ר השקיעו בחמש חברות כל אחת.

"מטרתו של הדו"ח הזה הוא להנגיש לתעשייה את התשובה לשאלה: מיהם המשקיעים הפעילים, מי עושה השקעות חדשות ואל מי כדאי לפנות כיוון שהוא נמצא בתנופה של השקעות חדשות", אומר שימנה. |הדו"ח הזה מראה שקרנות שגיסו הון לאחרונה הן משקיעות פעילות, בניגוד למשקיעים שטרם גייסו קרן חדשה או כאלה שעוד בדרך".

הגיוסים נושאים פרי

הדו"ח של IVC מוכיח מעל לכל ספק כי הסברה לפיה הקרנות הישראליות הן כאן בכדי להשקיע בחברות ישראליות בשלב המוקדם שלהן, ולהוות גשר למשקיעים זרים שישקיעו בהן בשלבי ההמשך – אינה נכונה. למרות שמספר ההשקעות הראשונות מקרנות זרות ירד ביחס להשקעות מכיוון המשקיעות הישראליות, 55% מההשקעות הראשונות בוצעו בישראל על ידי הקרנות הזרות. ובכל זאת, מספר ההשקעות הראשונות ירד מעט בשנה החולפת מ-287 עסקאות ל-283.

שימנה ציין כי בסך הכל בוצעו ב-2014 יותר השקעות המשך מאשר השנה שלפניה, תופעה שגררה עמה ירידה קלה במספר ההשקעות הראשונות. "לאור גיוסי השיא של חברות ההייטק בישראל, עליהם דיווחנו לפני מספר שבועות, חשוב להבין כי הנתונים לא מצביעים על ירידה כללית בהשקעות, אלא על שינוי ביחס בין השקעות ראשונות לבין השקעות המשך. ב-2014 בוצעו יותר השקעות המשך לעומת השנה שלפניה. זה בא לידי ביטוי בעיקר בפעילות הקרנות הזרות, שגם השנה ביצעו את חלקן הגדול יותר של ההשקעות הראשונות".

"פעילות הקרנות הישראליות גוברת, אם כן, בניגוד למגמת הפעילות של הקרנות הזרות, זאת בניגוד לשנה שעברה", הוסיף שימנה. "העלייה הקלה בפעילות הקרנות הישראליות מוסברת על ידי העלייה בהיקפי הגיוסים של קרנות הון הסיכון המקומיות, שגייסו במהלך 2014 את הסכום הגבוה ביותר מזה שש שנים, ועל כן היה בידיהן יותר כסף זמין להשקעות ראשונות. אנו צופים שמגמה זו תימשך גם בשנה הקרובה, במקביל לקצב הגיוסים המתגבר של הקרנות", הוא מסכם.

מגזר התוכנה עקף את מגזר האינטרנט

עוד נמצא כי חל מהפך בסקטור בו בוצעו מירב ההשקעות הראשונות. לאחר ארבע שנים בהן הוביל סקטור האינטרנט את הגיוסים, שנת 2014 היתה השנה של תעשיית התוכנה. 34% מכלל ההשקעות הראשונות בוצעו בחברות תוכנה ארגונית, זינוק של 26% לעומת חלקו של הסקטור ב-2013. רותם ענבר, עורכת המחקר מטעם IVC , הסבירה: "הזינוק בסקטור התוכנה לא מגיע על חשבון סקטור האינטרנט. הוא דווקא ממשיך למשוך השקעות ראשונות רבות לאור מיעוט המשאבים היחסי שצורכות חברות אינטרנט לשם פיתוח המוצר ויצירת הכנסות. הגידול בסקטור התוכנה נובע מהעניין ההולך וגובר בשני תחומים חמים – סייבר ופינטק, שהפכו לתחומים חמים. קרן JVP למשל, הקימה בשנת 2014 קרן המוקדשת ספציפית לתחום הסייבר וביצעה שש השקעות בתחום".

בסקטור האינטרנט בוצעו 92 השקעות, אשר היוו 32% מסך ההשקעות הראשונות. למרות שאיבד את הבכורה, גם בסקטור האינטרנט חלה עלייה במספר ההשקעות הראשונות לעומת שנת 2013, והוא שמר על חלקו הממוצע בחמש השנים האחרונות שעמד על 30%. שני סקטורים אשר ספגו ירידות באחוזי ההשקעות הראשונות על ידי הקרנות הם סקטור הקלינטק וסקטור מדעי החיים, אשר דורשים השקעות גדולות יותר ולוקח להם זמן ארוך יותר להניב אקזיטים.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• דיוויד בלאמברג מגייס קרן רביעית של 200 מיליון דולר
• ג'נסיס יוצאת לגיוס קרן חדשה של 125 מיליון דולר
• 2014 היתה שנת שיא בגיוסי הון לסטארט-אפים בישראל