דמיינו שאתם מטיילים בפריס, ופתאום, ליד אחד הרחובות הקטנים והשלווים שכמעט פספסתם, אתם מקבלים הודעת תמונה עם עוגיה מתוקה וכיתוב: "כדאי לכם לפנות ימינה ליד המזרקה. בסוף הסמטה תמצאו את בית הקפה עם עוגיות המקרון הטובות בעולם"; או למשל אתם נמצאים בקניון ענקי בניו יורק, כשלפתע אתם מקבלים הודעה: "אל תפספסו את קומת המרתף, תמצאו שם אאוטלט ענק עם מחירים מצחיקים". נשמע טוב? אז יכול להיות ש-Space Tag היא האפליקציה בשבילכם.

מוסיפה שכבה חברתית למציאות שמסביבנו

האפליקציה מגיעה מבית היוצר של הסטארטאפ Shopcloud, שמתמחה בפיתוח טכנולוגיה לניווט בתוך מבנים. Space Tag מאפשרת למשתמשים להשאיר מעין "גרפיטי" או אם תרצו, מעין פתקי Post-It דיגיטליים עבור שאר המשתמשים שמגיעים למקום. על הדרך, משתתפים המשתמשים בפרויקט מיקור-המונים של מיפוי בתוך מבנים, שיעזור גם לאחרים להתמצא בסביבה. לצורך הפעלתה, עושה שימוש האפליקציה במספר חיישנים שנמצאים בטלפון ביניהם, GPS ומצפן, וכן בטכנולוגיית הביקונים הויזואליים של החברה.

כיצד עובדת האפליקציה? כאשר משתמש מגיע למקום מסויים הוא יכול ליצור "טאגים", כלומר, פוסטים חדשים, על ידי צילום תמונה והוספת טקסט. מאותו הרגע, זמין ה"טאג" לכל מי שמבקר באותו מקום. בנוסף, יכולים משתמשים גם לסרוק איזור מסויים ולגלות היכן יש נקודות ירוקות שמציינות "טאגים" שהשאירו אחריהם מבקרים אחרים או להיכנס למפה של האיזור ולגלות עליה את מיקום הנקודות הירוקות. מהצד השני, כאשר תגיעו למקום מסויים שכבר תוייג על ידי משתמשים אחרים, תקבלו הודעה עם ה"טאגים" הרלוונטיים. האלגוריתם של האפליקציה קובע אילו טאגים תראו והוא משקלל לצורך כך את זמן העדכון וכן הפופולאריות של הטאג (צפיות, לייקים ותגובות).

Shopcloud תעשה שימוש במידע שתאסוף אפליקציה, כדי לשפר ולעדכן את Inside, טכנולוגיית הניווט בתוך מבנים שלה. הביקונים הויזואליים, שעוזרים למשתמשים להשאיר "טאגים" מבוססי מיקום, יעזרו לחברה למפות עוד ועוד מבנים בעולם, ואלו יתווספו למאגר המבנים של Shopcloud.

גיל דבורה, מייסד-שותף ומנכ"ל Shopcloud מסר: "המטרה של Space Tag היא לעודד את כולם להשאיר את חותמם: הן על ידי פוסט וירטואלי, שיהיה זמין תמיד, והן על ידי לקיחת חלק פעיל ומשמעותי ביוזמת המיפוי בתוך מבנים. ומי לא רוצה להשאיר חותם בעולם?"

האפליקציה ניתנת להורדה לאייפון ולאנדרואיד.

וידאו: סרטון ההשקה של Space Tag

מקור: Onenet

חברת הסטארט אפ הישראלית OneNet מציגה רשת עסקית גלובלית לקידום עסקים קטנים ובינוניים. מטרתה של הפלטפורמה היא לסייע לעסקים בתחילת דרכם בהתמודדות ובתחרות הקשה על הלקוח אל מול רשתות ותאגידים גדולים בהרבה ועתירי תקציב פרסום ושיווק. המערכת נמצאת בענן ומרכזת בתוכה את כל ערוצי השיווק בהם מתנהל שיח בין העסק והלקוח ובכך חוסכת מבעלי העסקים השונים את הסירבול ויתרה מזאת מפחיתה באופן משמעותי את עלויות הפרסום של המותג.

One Stop Shop

מייסדי החברה הם מנחם יעקובוביץ, סמנכ״ל שיווק ומכירות, ניר מילמן מנכ״ל החברה וד״ר ליאור חביב, סמנכ״ל פיתוח עסקי, והרעיון להקמת One net עלה לפני 4 שנים כאשר מייסדיה הבינו כי הגיע הזמן לשינוי בשוק הקיים. לאחר מיפוי ואיתור החולשות והצרכים של העסקים הקטנים והבינוניים, הגיעו למגוון מסקנות והחלו לפתח את המיזם. הפלטפורמה קיימת בשוק כמעט שנתיים ועד כה נרשמו 17,000 עסקים וכ-5.5 מיליון חברים רשומים במערכת. קהל היעד העיקרי שלה הם קמעונאים, מסעדות, בתי קפה, תיירות, משרדים ושירותים.

המערכת שהקימו אוגרת נתונים על כל לקוח ומאפשרת לבעל העסק להשתמש בבסיס הנתונים שנצבר ולהציע לו מוצרים משלימים הרלוונטיים לרכישותיו או לפריטים בהם התעניין. כל התהליכים הללו כולל הפנייה ללקוח מתבצעים באופן אוטומטי וללא צורך בהתערבות בעל העסק. יתרה מזאת, המערכת לומדת ומנתחת את פעילותם של המשתמשים ברשת וממליצה לאלו מבצעים והטבות בהתאמה אישית בעוד שלבעל העסק מציגה דרכים למקסם את פעולות השיווק על מנת להגיע ליעדים.

הפלטפורמה יוצרת חיבור בין הצרכנים אל בית העסק ברמה הפיזית (גיאוגרפית) והוירטואלית וכך בעצם מאפשרת ערוץ תקשורת בין השניים, מה שברוב המקרים לא מתקיים. באמצעות הקניית כלים שיווקיים ומכירתיים ביכולה לעזור לעסקים השונים על ידי שימור לקוחות קיימים וגיוס חדשים, מה שבתקווה יועיל לרווחי העסק. ״לעסק קטן אין כסף, זמן וכח אדם ולכן פתחנו מערכת שכוללת 5 כלים עיקריים שמאפשרים במקום אחד לנהל את העסק מבלי לעבוד ולשלם למספר גורמים/חברות שונות ובכך לחסוך זמן בניהול העסק ולצמצם הוצאות השיווק והפרסום״. מספר ניר מילמן, מייסד ומנכ״ל החברה.

המערכת מציעה שלושה מודולים עיקריים:

1. כלים שיווקים ומכירתיים המאפשרים לבעל כל עסק לנהל את מערך השיווק הכולל שלו במקום אחד ובצורה פשוטה, כדוגמת: מועדון לקוחות, קמפיינים מבוססי פילוח לקוחות ומיקום, סקרים וכמובן חנות אינטרנטית.

2. "SAKA – See All Know All" הינו מודול המאפשר לצבור, לנתח ולשתף את בעל העסק בפעילות צרכנית כדוגמת הרגלי צריכה, מיקום, גיל, התעניינות, מידע על מובילי דעה ועוד.

3. קיימת אפשרות ליצירת שיתופי פעולה בין עסקים שונים ויצירת קמפיינים משותפים ובכך להגדיל את כמות הלקוחות הפוטנציאליים ואת מידת החשיפה של העסק. כך שאם למשל ברשותי חנות שמלות ולדנה חנות תכשיטים, נוכל לחבור יחד בכך שבעת קנייה בחנות שלי הלקוחות יקבלו שובר הנחה לקניית תכשיט בחנות של דנה.

תעריפי התוכניות השונות, Onenet

המודל העסקי של החברה מבוסס על מגוון חבילות המוצעות למשתמשים השונים החל מכזו המוצעת בחינם עם אופציות מוגבלות ועד למשתלמת ביותר (לפחות מבחינת כמות הפיצ׳רים המוצעים) אשר עולה כ-67$ לחודש. בהתחשב בכך שניהול חנות בסיסית בפלטפורמה Shopify לדוגמא עולה כ-29$ בחודש לא כולל עמלות מכירה, החבילה הסטנדרטית ב-28$ לא נראית כה מרתיעה בהתחשב בכך שמציעה יותר פיצ׳רים במחיר דומה.

החברה השתתפה בתחרות בינלאומית של סטארטאפים בתחום ה- FinTech (שימוש בטכנולוגיה בתחום הפיננסים) וזכתה במקום הראשון בקטגוריית החדשנות לעסקים קטנים ובינוניים. בתחילת חודש דצמבר הוזמנה להציג בפני בנקים מרחבי העולם ביוהנסבורג ועד כה גויסו 350,000$ בעזרת בני משפחה וחברים.

מקור: עמוד המוצר

בוודאי תסכימו איתנו כי שלטים זה דבר מעיק ובזמנים שהכי צריך אותם הם יעשו הכל כדי להפוך לבלתי נראים. RoomBox, סטארטאפ ישראלי, מעוניין לפתור סוגיה זו באמצעות מכשיר חכם בעל חיבור Wifi ואפליקציה לסמארטפון התומכת באנדרואיד ו-iOS. הפתרון שלהם יאפשר שליטה כמעט בכל המכשירים בבית בלחיצת כפתור ויתרה מזאת, ידאג לסגור אחריכם את מפזר החום במידה ושכחתם לעשות זאת כשיצאתם מהבית.

בית חכם לכוווולם

ניתן למצוא כיום מגוון פתרונות ומוצרים די פשוטים אשר מעוניינים להפוך כל בית שגרתי לחכם; רק לאחרונה כתבנו על Onecue הישראלית אשר השיקה מוצר שיאפשר לכם לשלוט בכל דבר בבית באמצעות מחוות גוף, וכעת חברה ישראלית נוספת משיקה מוצר בעל תכלית דומה, הפועל קצת אחרת.

החבר׳ה מאחורי RoomBox פיתחו מכשיר קטן, אשר ביכולתו להפוך כל בית לחכם על ידי שימוש באפליקציה ייעודית ובכך לבטל את הצורך בשימוש בשלטים על מנת לתפעל מכשירי חשמל שונים. באמצעותו תוכלו לשלוט בטלוויזיה, בדיוידי, במערכת הסטריאו ובגדול בכל מכשיר בעל שלט. ייעודו של המוצר הוא להחליף את כל השלטים שלכם בבית ועל הדרך לחסוך לכם את החיפושים הקדחתניים אחריהם, שכן אלו נוטים להיאבד בקלות.

Roombox מגיע עם מד חום וביכולתו ״להרגיש״, בעזרתה של האפליקציה, מתי אתם נמצאים בדרככם הביתה. מאחורי הקלעים, המכשיר מזהה את הטמפרטורה שאתם רוצים בבית, ואתם תוכלו להיכנס לבית קריר או חמים, לבחירתכם. מכיוון וקיים מגוון רחב של מכשירים בביתנו אשר לא מגיעים עם שלט, ניתן לרכוש גם שקעים מיוחדים אשר יאפשרו לכם לתפעל מרחוק גם את אלו; באמצעות האפליקציה תוכלו להרתיח מים במכונת הקפה עוד לפני שהתעוררתם, להדליק את הדוד בדרככם מחדר הכושר או להאיר את החדר עם כניסתכם הביתה ולכבותו בצאתכם.

החברה מבקשת את עזרת הציבור ויצאה היום (ה׳) בקמפיין בפלטפורמת אינדיגוגו אשר מטרתו לגייס 20,000$. תמורת 39$ תוכלו לרכוש Roombox (בתוספת 13$ עבור שילוח) ותמורת 47$ תקבלו בנוסף 3 שנות אחריות. כמו כן ניתן לרכוש ערכות ביתיות אשר מגיעות עם ה-SmartPlug, מתג חשמלי אשר יכבה וידליק עבורכם מכשירים חשמליים בבית, אותו ניתן לרכוש בנפרד בעלות של 19$ לא כולל משלוח.

לא מדובר במוצר חדשני יתר על המידה. כלומר, כמובן שהרעיון נחמד, אך לא כל כך מקורי מכיוון וכיום קיימים בשוק מגוון מוצרים המציעים שירות דומה (ראו ערך Onecue מהפסקה הראשונה). בעיניי, תפעול מכונת הקפה מרחוק נראה מעט ״פרזיטי״ אך הדלקת הדוד בעודי מחוץ לבית נשמע כמו רעיון נפלא וגאוני. שיהיה בהצלחה.

 לעמוד הפרוייקט 

מקור: OnceAppon

אין זו הפעם הראשונה שאנו מדברים על אפליקציית OnceAppon, אך לרגל השקת פרויקט המימון שלהן באינדיגוגו החלטנו לחזור אל צמד היזמיות, שרי כפיר ויעל עשת,  וללמוד קצת יותר על המיזם שלהם. צמד היזמיות הבינו כי ככל הנראה הילדים של היום לא ימהרו לעזוב את הטאבלטים והסמארטפונים בקרוב, לכן ניסו לתעל את זה וליצור שילוב בין העולם הווירטואלי למוחשי ובנו אפליקציה ייעודית לילדים המאפשרת להם ליצור דמויות, ספרים ומוצרים מותאמים אישית בעצמם.

חוויה אישית בשני עולמות

OnceAppon מיועדת לילדים בגילאי שנתיים ומעלה, אשר נחשפו לטכנולוגיה ולטאבלטים כבר מגיל אפס. באמצעות האפליקציה הילדים יוצרים סיפור מותאם אישית, על ידי בחירת הגיבור, העלילה כשכל אלו באים לידי ביטוי בגרפיקה ציורית ומותאמת לגיל הרך.כמו כן, כל התכנים בה נכתבו בשיתוף עם פרופסור עמוס רולידר, מומחה לחינוך וטיפול בילדים. בעת יצירת הסיפור הילד נהנה מהמשחק ובמקביל ההורים יכולים ללמוד יותר על עולמו הפנימי של הילד, דרך החוויות שהוא בוחר שיתרחשו בסיפור. (כידוע, לא כל כך קל לדובב ילדים ואולי בזכות האפליקציה תצליחו להבין מה באמת עובר על ילדיכם).

הרעיון של OnceAppon נולד לפני כשנתיים, כאשר כבר אי אפשר היה להתעלם מהשפעת הטאבלטים על חיינו ויותר מזה על ילדינו. אז הבינו הצמד כי הרבה יותר מפתה לבהות במסך האייפד מאשר בספר ולכן פיתחו מוצר אשר מטרתו לקשר בין העולם הוירטואלי לעולם המוחשי. הצד המוחשי של המוצר בא לידי ביטוי בכך הילדים יוכלו ליהנות מעותקים פיזיים של יצירותיהם בצורת ספר בכריכה קשה, בובת בד של הדמות שיצרו, מגנטים ועוד.

OnceAppon מתחרה בשוק רווי אפליקציות יעודיות לילדים, חינוכיות יותר או פחות, אך בכל הקשור לעולם המוצרים המותאמים אישית, יש לה יתרון, מכיוון שחברות עם רעיון דומה לא מאפשרות לילדים ליצור את הספר בעצמם, אלא רק לרכוש אותם. שאלנו את היזמיות לגבי היתרונות לעומת המתחרים, הן הסבירו לנו כי הערכים החינוכיים באפליקציה ובתכנים, המגוון הרחב המאפשר יצירת אינסוף גרסאות של ספרים והקישור בין העולם הוירטואלי למוחשי הם אלו אשר מבדלים את המוצר שלהן והופכים אותו למוצלח יותר.

יעל עשת ושרי כפיר, מתוך עמוד המיזם באינדיגוגו

גרסת הבטא של האפליקציה עלתה לאוויר בחודש יוני 2014 והושקה באופן רשמי בנובמבר 2014. קהל היעד של האפליקציה לפחות כרגע הוא ילדים בני שנתיים ומעלה, או יותר נכון לומר – הורים לילדים בגילאים אלו. עד כה האפליקציה הורדה כ-5500 פעם. המוצרים המוצעים למכירה ״פיזית״ וגם האתר רק בראשית דרכו. בהמשך הדרך היזמיות מעוניינות להקים אתר ולפתח את האפליקציה לפלטפורמות נוספות. על מנת לממש חזון זה, יצרו השתיים פרויקט גיוס בפלפטורמת אינדיגוגו שמטרתו לגייס 15,000$ בתוך 40 ימים.

לרגל ההשקה הרשמית שהיתה בחודש נובמבר האחרון, המוצר הראשון – OnceAppon – A good night story maker for kids ניתנת להורדה באייפד בחינם בשפה העברית ובאנגלית. מכיוון שכרגע לא נגבה תשלום כספי על השימוש באפליקציה (גם לא רכישות פנימיות – in-app purchases) ההכנסות מתוכננות להגיע ממכירת המוצרים הפרסונליים שהילד הכין בעצמו, שישולמו כמובן על ידי ההורים.

היזמיות, יעל עשת, מעצבת בוגרת האקדמיה לעיצוב ויצו ושרי כפיר, מהנדסת תעשיה וניהול בטכניון, חברות כבר 22 שנים והחליטו לחבור יחד לפרויקט משותף. אין זה המיזם הראשון שלהן יחד, שכן בבעלותן סטודיו להפקת ספרים אישים לילדים – קוראימלי, ושתיהן בעלות 6 שנות ניסיון ביצירה והפקת ספרים ומוצרים מותאמים אישית לילדים.

האפליקציה פותחה במימון עצמי ובעזרת חברים ובני משפחה וכעת כאמור נעשה שימוש בפלטפורמה למימון המונים על מנת לגייס כ-15,000$ אשר ישמשו לפיתוח האתר והמוצרים הפיזיים. בראייה לעתיד היזמיות מעוניינות לגייס עוד כ-200,000$ אשר ישמשו בעיקר לשיווק בחו״ל ופיתוח מוצרים נוספים.

הורדה iOS

Team Directory

אנדראה רוזן מ EatWith והארי קרישמן ProSiebenSat.1 Media. מקור: ניר שאנני

ה-״airbnb״ של האוכל הביתי, Eat With, קהילה חברתית המציעה לאנשים ליהנות מחוויה קולינארית אותנטית בבתים של אנשים מרחבי העולם, זכתה במקום הראשון בתחרות הסטארטאפים SevenVentures Pitch Day אשר נחתמה בסוף השבוע. החברה זכתה בפרס בשווי 4 מיליון אירו שיוכל לשמש אותה בעיקר לפרסום בשוק האירופאי. בגמר התחרו ביניהן שלוש חברות ישראליות על ההזדמנות לזכות בחשיפה וחדירה לשוק האירופאי באמצעות זמן שידור בפרסומות ב-9 ערוצי טלוויזיה של ענקית התקשורת הגרמנית ProSiebenSat.1 Media בשווי של 7 מיליון יורו.

חוויה קולינארית מסביב לעולם

לראשונה מזה שלוש שנים בהן האירוע מתקיים, הוא נערך בתל אביב ופנה ישירות לחברות ישראליות המעוניינות להיכנס לשוק האירופאי. לאורך התחרות נבחרות שבע חברות סטארטאפ אשר ניתנה להן ההזדמנות להציג את עצמן ואת חזונן העסקי בפני חבר שופטים לנסות ולזכות באפשרות לחשיפה נרחבת בשוק האירופאי. הזוכים נבחרו על ידי חבר שופטים כשבראשו עמד ראש מערך התפעול של חברת המדיה הגרמנית, הארי קרישמן, ויהל זילכה, שותף מנהל בקרן הון הסיכון מגמה, עו״ד ליאת אהרונסון, מנהלת תוכנית Zell ליזמות במרכז הבינתחומי, יובל שחר, שותף ב-Innovation Endeavors ומרקר, מיכה קאומפן מייסד ומנכ״ל פייבר והמשקיע דוד ציזיק. כמו כן, גם אורחי האירוע לקחו חלק בהחלטה והצביעו בזמן אמת דרך אפליקציה.

חברת הסטארטאפ הישראלית אשר זכתה במקום הראשון מפגישה בין חובבי בישול מקצועיים יותר ופחות מכל העולם לבין תיירים רעבים המחפשים חוויה מעט יותר אותנטית ממקדונלדס או פיצה האט. הבשלנים מציינים כמה מקומות פנויים יש להם מסביב לשולחן, כך שמעבר לחוויה הקולניארית ולטעמים החדשים שיצא לכם להכיר, תוכלו לפגוש תיירים נוספים מרחבי העולם ובכך להעשיר את החוויה אף יותר. היזמים לקחו צורך בסיסי ביותר שיש לכולנו והוסיפו לו את הפן החוויתי, תרבותי, ובכך מאפשרים גם לתיירים להתחבר יותר למורשת של המדינה בה חיים, וגם לבשלנים למיניהם להתפרנס ממה שהם אוהבים לעשות.

EatWith נוסדה ב-2012 על ידי גיא מיכלין ושמר שוורץ, לאחר שמיכלין התארח בביתה של משפחה בכרתים וזיהה את הפוטנציאל שבדבר. בחודש ספטמבר האחרון החברה השלימה סבב גיוס בסך 8 מיליון דולרים בהובלת קרן Greylock Partners.

במקום השני ובפרס בשווי שני מיליון אירו (זמן מסך) זכתה MediSafe – מערכת לניהול מידע רפואי ובריאות המסייעת לניהול אורח חיים ובריא. במקום השלישי זכתה TinyTap, פלטפורמה לשיתוף, שיווק, יצירה והתנסות במשחקים ותוכנות בתחום החינוכי והלימודי שזכתה בפרס בשווי מיליון אירו.

קופנהגן – העיר הטובה בעולם לעסקים

כתבה מאת קורט בדנהאוזן.

ארה"ב היא מעצמה כלכלית בלתי מעורערת – עם תמ"ג של 16.7 מיליארד דולר בשנה שעברה, כמעט רבע מהתמ"ג העולמי. היא גם הבירה הפיננסית של העולם, ובמידה רבה אפשר להכריז (כמעט) רשמית כי היא התאוששה מהמיתון הגדול של 2008. לאחרונה פורסמו הנתונים הכלכליים של חצי השנה האחרונה שהייתה הטובה ביותר בעשור האחרון לפחות – כשהאבטלה עומדת על 5.9% בלבד, לעומת 10% ב-2009.

אך למרות כל אלו, ארה"ב מפגרת אחרי מדינות מפותחות רבות אחרות כאשר מדובר באקלים העסקי שלה – והפער רק הולך וגדל. ארה"ב מדורגת במקום ה-18 בדירוג השנתי של פורבס למדינות הטובות ביותר לעסקים – 4 מקומות פחות מאשר בדירוג של שנה שעברה.

רושמת ירידה כבר 7 שנים ברציפות

תאשימו את הממשלה המורחבת או את התקנות החדשות והיקרות במימון ובבריאות – ארה"ב היא המדינה היחידה שהחופש הכלכלי בה יורד שבע שנים ברציפות. יותר מ-130 תקנות פדרליות חדשות לפתיחת עסק נוספו מאז 2009 בעלות שנתית של 60 מיליארד דולר. ארה"ב מדורגת במקום ה-81 מתוך 146 מדינות בדירוג החופש המוניטרי, כאשר רק בריטניה וטורקיה מדורגת נמוך ממנה בקרב מדינות ב-OECD.

בנוסף לתקנות הפדרליות, גם אקלים המס האמריקאי גורר את ארה"ב מטה בדרוג. שיעורי החברות הסטטוטוריים בארה"ב הם הגבוהים ביותר בעולם בקרב המדינות המפותחות ועל המורכבות של הקוד שומר צבא שלם של רואי חשבון עסוקים. חברות מקבלות הנחות במסים שלהן הודות לניכויים רבים, אבל המציאות היא שלשיעורי המס הגבוהים יש השפעה רבה על יחסי הציבור של העסקים בארה"ב.

סוד ההצלחה של דנמרק טמון ב״שוק עבודה גמיש״

המדינה הטובה ביותר עבור עסקים ב-2014 היא דנמרק, אשר זכתה בתואר שלוש שנים ברציפות בין השנים 2008 ו-2010. הכלכלה הדנית נאבקה בשנים האחרונות יחד עם שאר הכלכלות של האיחוד האירופי. בשבוע שעבר חתכה ממשלת דנמרק את תחזיות הצמיחה של המדינה לשנה ולשנה הבאה, מאחר והכלכלה הדנית המגלגלת 324 מיליארד דולר מתקשה להתאושש מהתפוצצותה של בועת הדיוק ושוק היצוא החלש.

למרות האתגרים הכלכליים האחרונים שלה, האקלים העסקי של דנמרק חיובי בהחלט. היא סיימה ב-25 מהמקומות הראשונים בכל אחת מ-11 הקטגוריות שהכנסנו לשקלול הכולל והופעה בחמישייה הראשונה של קטגוריות החופש האישי, הטכנולוגיה ורמת השחיתות הנמוכה.

המפתח לאקלים הפרו-עסקי של דנמרק הוא שוק העבודה הגמיש הידוע בשם "Flexisecurity", שבו חברות יכולות בקלות להעסיק ולפטר עובדים מאחר והם הזכאים לדמי אבטלה גבוהים ולתוכניות הכשרה. אלו יוצרים את אחד מכוחות העבודה הפוריים ביותר באירופה. המודל מעודד יעילות כלכלית שבו עובדים מגיעים לתפקיד שאליו הם באמת מתאימים, וזה מאפשר למעסיקים לשנות ולהקצות מחדש במהירות משאבים במקום העבודה. דנמרק היא גם אחת מהמדינות היזמיות ביותר בעולם. הממשלה מייעלת את תהליך הסטארטאפ עם 4 תהליכים בלבד הדרושים על מנת לפתוח עסק חדש והעלויות מינימליות.

דירגנו את המדינות הטובות ביותר לעסקים לפי 11 קטגוריות: זכויות קניין, חדשנות, מסים, טכנולוגיה, שחיתות, חופש (אישי, מקצועי וכספי), סחבת, הגנה על משקיעים וביצועי שוקי המניות. כל קטגוריה שוקללה באופן שווה. הנתונים הגיעו מדיווחים שפורסמו בארגונים הבאים: 'בית החופש', 'קרן המורשת', 'ברית זכויות הקניין', 'שקיפות בינלאומית', הבנק העולמי והפורום הכלכלי העולמי.

ההפגנות בעד הדמוקרטיה הסעירו את הונג-קונג בסתיו האחרון, אבל השטח הסיני האוטונומי למחצה ממשיך ליהנות מאקלים עסקי ידידותי במיוחד. הונג-קונג מדורגת שנייה, עלייה של מקום אחד מהשנה שעברה. בשנה שעברה האבטלה עמדה על 3.1% עם צמיחה של 2.9% שהייתה טובה יותר מאשר כל מדינה אחרת ב-20 המדינות המובילות את הרשימה, מלבד סינגפור שדורגה במקום ה-9. הונג-קונג מדורגת בחמישייה הראשונה בקטגוריות ההגנה על המשקיעים, חופש המסחר, נטל המס והבירוקרטיה. את החמישייה הראשונה סוגרות ניו זילנד במקום השלישי, אירלנד במקום הרביעי ושוודיה במקום החמישי.

ארבעת הכלכלות הגדולות בעולם, מלבד ארה"ב סיפקו ביצועים מעורבים. יפן עלתה מעט ברשימה למקום ה-26, ואילו סין נפלה ב-3 שלבים למקום ה-97. גרמניה שלה הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם (3.6 טריליון דולר) קפצה למקום ה-20, עלייה של 4 מקומות מהשנה שעברה. צרפת ירדה ב-8 מקומות השנה למקום ה-27, הירידה הגדולה ביותר של חמישים המדינות המובילות את הרשימה. צרפת סבלה השנה ממיתון שני בתוך ארבע שנים, כמו גם שיעור אבטלה שהגיע לשיא. הנפילה בדירוג מגיעה בעקבות צניחתו של החופש המוניטרי תחת הממשלה הסוציאליסטית של פרנסואה הולנד.

מדינת גינאה מדורגת אחרונה ברשימה בשנה השלישית ברציפות. גינאה הממוקמת במערב אפריקה נמצאת בליבו של אזור התפרצות האבולה והיא מדורגת בחמישייה הסוגרת של קטגוריות החדשנות, הטכנולוגיה והשחיתות. את הרשימה סוגרות צ'אד, לוב, מיאנמר והאיטי.

ומה לגבי ישראל?

שחיתות לא חסר כאן, גם לא בירוקרטיה מתישה ולכן טכנולוגיה מתקדמת לא מספיקה כדי להעניק לישראל מקום של כבוד ברשימה. עם זאת, את טורקיה (מקום 50) ואת ירדן השכנה (מקום 54) דווקא עקפנו ואפילו את איטליה (מקום 38) ואת דרום קוריאה המפותחת (מקום 32), אז המצב לא כל כך גרוע ועם זאת – יש המון מקום להשתפר.

ישראל – רק במקום ה-30

הפוסט פורסם לראשונה בפורבס ישראל.

לקריאה נוספת

מגמה חיובית בבורסה בתל אביב בעקבות העליות בסוף השבוע בוול סטריט

דוח מצב: הישראלים מוציאים יותר כסף מאשר הם מכניסים

קרדיט תמונה: river in denmark via shutterstock

מקור: עיבוד תמונה

בזמן שהפוקוס נמצא על אפליקציות, סייבר או פינטק אנו עדים לאקזיט דווקא בתחום הקוסמטיקה. מי שעומד מאחורי Coloright, החברה שנמכרה, הוא היזם הסדרתי בני לנדא. מאחורי לנדא רקורד מרשים של הקמת אינדיגו והנפקתה, הקמת Landa Labs שמתמחה בננוטכנולוגיה, והקמת Landa Ventures, קרן הון המתמחה בחברות בראשית דרכן. החברה הרוכשת היא ענקית הקוסמטיקה הצרפתית L'Oreal.

פטנטים על סריקה וניתוח של סיב השערה

איור מתוך אחת מבקשות הפטנטים של החברה. מקור: Uspto

על פי ההודעה שפרסמה L'Oreal רוכשת החברה את הסטארטאפ הישראלי Coloright, שפיתח מערכת שסורקת ובוחנת את סיבי השיער. בזכות מערכת זו יוכלו לבחור לקוחות החברה את צבע השיער המתאים ביותר עבורם, ולדעת בדיוק מה יהיה גוון השיער שלהם לאחר שישתמשו בו. כדי להתגבר על בעיות כמו פיגמנטציה של העור ושל השיער רשמה החברה מספר פטנטים שעוזרים לה לבחון ולנתח את השיער. המערכת כוללת סורק לסיבי השיער בצורת עכבר וכן תוכנת ניתוח וזמינה בשתי תצורות ColoRight PRO ו-ColoRight POS המיועדת לנקודות מכירה.

על פי הודעת החברה, מנכ"ל החברה, שגיב לוסטיג, יישאר בתפקידו וימשיך לנהל אותה מרחובות. לאחר הרכישה תהפוך למעשה החברה למרכז הפיתוח של L'Oreal בישראל ותשתייך לרשת המחקר והחדשנות הבינלאומית של החברה, כך שתוכל בעתיד גם לפתח מוצרים אחרים עבור פורטפוליו המוצרים של החברה. רשת פיתוח זו, שמרכזה בפריס, פעילה משנת 2012. חברת L'Oreal פעילה כבר יותר מ-105 שנים והיא בעלת 28 מותגי קוסמטיקה בינלאומיים שונים. מחזור המכירות השנתי שלה עומד על כ-23 מיליארד אירו והיא מעסיקה 77,500 עובדים מסביב לעולם. מתוך כל העובדים הללו, כ-3,600 הם עובדים העוסקים במחקר ואליהם יצטרפו 50 עובדי Coloright.

Coloright הוקמה בשנת 2002 על ידי בני לנדא ששימש גם כיו"ר החברה. בדירקטוריון החברה ישבו בין השאר גם יאיר גולדפינגר (ממקימי ICQ שנמכרה ל-AOL ב-1998 ו-דוטומי, שנמכרה ל-Valueclick ב-2011); מימי סלע, שכיהנה כסגנית נשיא לפיתוח עסקי ושיתופי פעולה באינדיגו, והמנכ"ל, שגיב לוסטיג, שכאמור ימשיך לנהל בפועל את החברה. בין היועצים לחברה נמנה מעצב השיער מישל מרסייה, שגם היה אחד ממקימיה, אולם פרש לאחר שמכר את חלקו ללנדא.

בתמונה (מימין לשמאל): מילה גנדלסמן, עידו טריבצקי וברק פרלמן.
מקור: ארתור לנדה

מסתבר כי לא רק תשתיות מודיעיניות נתונות לסכנה ממשית של מתקפת סייבר אלא גם מערכות בקרה תעשייתיות בלתי מסווגות בעליל. חברת Indegy הישראלית אשר לקחה את הצורך הזה צעד אחד קדימה ופיתחה פתרונות אבטחה ייעודיים למערכות בקרה תעשייתיות מודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס בגובה 6 מיליון דולר בהובלת שלמה קרמר, ממייסדי צ׳קפוינט ואימפרבה, ומקרן מאגמה שיאפשר לחברה להמשיך להתפתח בארץ ובעולם.

פתרונות אבטחה למערכות בקרה תעשייתיות

מתקפות סייבר עלולות למוטט גופים תעשייתים רבים כדוגמת וירוס ה-Dragon Fly אשר פגע בקיץ האחרון בתחנות כוח בארה״ב ובאירופה. מערכות הבקרה השולטות ומאפשרות פיקוח, שליטה ואיסוף נתונים כדוגמת הפקת אנרגיה, אספקת מים, ניטור צנרת להולכת נפט וגז במתקנים התעשיתיים מצוידות לרוב ברכיבים ובפרוטוקולי תקשורת מיושנים ולא מאובטחים, מה שהופך אותם למטרה נוחה ומתבקשת לתקיפות.

הצורך בפתרון מיידי נובע גם מאחר וגם במקרים בהם השימוש ברשת האינטרנט מוגבל או אסור בשל הסכנות הביטחוניות שבדבר, עדיין קיים סיכון לתקיפות שכאלו בשל הנגישות של העובדים וריבוי עדכוני התוכנה המעיקים. שלושת היזמים העומדים מאחורי החברה לקחו את הידע והניסיון אשר צברו במהלך שירותם הצבאי בחיל המודיעין ויחד עם הידע וההיכרות העמוקה עם מערכות הבקרה הקיימות בשוק, הצליחו לייצר את הפיתרון האידיאלי שימזער פגיעה בתשתיות השונות.

החברה הוקמה ביולי האחרון (2014) על ידי ברק פרלמן, עדו טריביצקי ומילֵה גנדלסמן, בוגרי תלפיות אשר שירתו ביחידות מודיעין שונות. כמו כן בצוות נמצא גם אלוף (במיל׳) עמוס ידלין, ראש אמ״ן לשעבר וכיום ראש המכון למחקרי בטחון לאומי.

בתגובה לגיוס מסר ברק פרלמן, מנכ"ל ומייסד שותף באינדג׳י: "נוצר כאן שוק חדש שרק מחכה לפתרון. מדי שבוע אנחנו קוראים בחדשות על תקיפות ותאונות במתקני תשתית שיכלו להימנע על ידי קיומן של מערכות אבטחה טובות יותר. העובדה ששלושת המייסדים עובדים יחד כבר יותר מעשור, בשילוב עם צוות חזק ותמיכה מהמשקיעים הטובים בתעשייה, מאפשרים לנו לבנות את הפתרון המוצלח ביותר עבור הלקוחות שלנו".

בינואר הקרוב נקיים בנמל יפו זו הפעם השנייה אירוע חגיגי במסגרת טקס חלוקת הפרסים של זוכי Geek Awards 2014 שיתקיים כאירוע סגור למוזמנים בלבד. זוהי השנה החמישית שהתחרות מתקיימת ואם לשפוט על בסיס השנים הקודמות, נראה שמי שיזכה להופיע ברשימה הזו עשוי לייצר לא מעט כותרות בהמשך הדרך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-16 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד במועמדים לפרס יזם השנה:

המועמדים

1. אדם סינגולדה (Taboola)

2. משה חוגג (Mobli)

3. אורי לוין (Feex)

4. ירון גלאי (Outbrain)

5. רון יקותיאל (Kaltura)

לוח זמנים

שלב ראשון: הצעת מועמדים – מועד סיום: 27.11.

שלב שני: הצבעה למועמדים המובילים – מועד סיום: 31.12.

שלב שלישי: הכרזה על המועמדים בטקס Geek Awards 2014 בנמל יפו בינואר 2015.

ההצבעה נפתחה

בהמשך הפוסט הנוכחי תתבקשו לבחור את המועמדים שלכם עבור 16 הקטגוריות המשתתפות בתחרות. שלב זה יסתיים ביום רביעי, ה-31 בדצמבר 2014 לקראת ההכרזה על הזוכים הגדולים בטקס שיערך בסוף חודש ינואר.

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2013

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2012

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2011

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2010

מי הם הנבחרים שלכם לשנת 2014?

מקור: naztech

עד החודשים האחרונים "אומת הסטארטאפ" כללה אך ורק סטארטאפים מהמגזר היהודי. בעוד שאף אחד לא מאשים אנג'לים או קרנות הון סיכון בגזענות, הרי שברור לכולם שקיימת בעייה והייצוג הערבי באקו-סיסטם הישראלי נמוך משמעותית מייצוגו באוכלוסיה. לפני כחודשיים הושקה חממת Takwin Labs, עם השקעה של 4.5 מיליון דולר. החודש, מקבלים היזמים הערביים רוח גבית בדמות 3 אקסלרטורים חדשים שמיועדים להם.

לכל אקסלרטור הייחוד שלו

3 אקסלרטורים (תוכניות האצה ליזמים) החלו לפעול החודש, כשהייחוד שלהם הוא בפנייה למגזר הערבי. האקסלרטורים שפרושים בצפון הארץ, מרכזה ודרומה, יתמחו כל אחד בתחומים אחרים. אקסלרטור Mubadren ("יזמים") פועל מהישוב חוּרָה שבנגב. האקסלרטור יטפח ויכשיר יזמים מהחברה הבדואית, ויעזור להם להוציא לפועל את הפרוייקטים החברתיים והעסקיים שלהם, על ידי תמיכה מקצועית וליווי אישי. אקסלרטור Q-Start, שממוקם בבאקה אל גרבייה, מיועד למיזמים חברתיים וגם עסקיים בתחומי החינוך הפורמאלי, החינוך הבלתי פורמאלי, בריאות וסביבה ומיזמי ביוטק והייטק. האקסלרטור מופעל בשיתוף מכללת אל-קסאמי ונתמך על ידי Citi Foundation. המאיץ האחרון, NaserahTech, ממוקם בנצרת ומיועד גם הוא ליצור גשר בין היזמים הערביים לאקו-סיסטם היהודי בעיקרו. המחזור הראשון של המאיץ נפתח בפברואר 2014 והשתתפו בו תשעה יזמים שנבחרו בקפידה מתוך עשרות יזמים ערבים שעומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של התעשייה.

התוכנית אורכת כחצי שנה, ובמהלכה עוברים היזמים הכשרה אינטנסיבית הכוללת הטמעת כלי עבודה מעשיים ליזמים, הצגה מקצועית של המיזם, ליווי צמוד של מנטורים וחיבור לקהילה העסקית והחברתית. בכל אקסלרטור מעורבים עשרות אנשים מהקהילה העסקית והעירונית, מה שתורם למעורבות של מעגלים רבים של עשייה בכל אזור. בסיום כל אחד מהאקסלרטורים יציגו הבוגרים את המיזמים בפני בכירי הכלכלה, התרבות והמשק בעיר ובאזור. מי שעומד מאחורי 3 האקסלרטורים האלו הוא ארגון PresenTense ישראל, שפועל לקידום יזמות עסקית וחברתית בקרב קהילות ואוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. כדי לקיים את האקסלרטורים, משתף פעולה הארגון עם ארגונים, אנשי עסקים, כלכלה וחברה בכל עיר ועיר וכן עם גופים בינלאומיים גדולים כמו CITI ו-CISCO.

בתגובה לפתיחה של האקסלרטורים מסר גיא שפיגלמן, מנכ"ל PresenTense: "הקמנו מהדרום עד הצפון רשת של מאיצי יזמות בחברה הערבית, שיכולה להוביל לפריחה הבאה של היזמות בישראל. יזמות בחברה הערבית תשפר גם את מצב הכלכלה הערבית המקומית וגם את הכלכלה הישראלית".

מקור: בן גוטמן

בתחילת החודש פורסם כי רון גורה עוזב את eBay ומצטרף לקרן Aleph לאחר שמילא את תפקיד מנהל מרכז החדשנות בארץ. כיום נודע כי נמצא ממלא מקום לגורה והוא שותפו לשעבר מתן בר, ששימש כמייסד שותף ומנהל קו המוצרים בחברת The Gifts Project שנמכרה ל-eBay בשנת 2011.

אחד מהחבר׳ה

מתן בר מונה לתפקיד מנהל מרכז החדשנות של החברה בישראל (Israel Innovation Center) לאחר שרון גורה, הודיע על סיום תפקידו כמנהל המרכז לאחר שבחר להצטרף לקרן ההשקעות הישראלית Aleph. ״שלוש השנים האחרונות שלי, כמנהל מרכז הפיתוח והחדשנות של eBay בתל אביב, היו נפלאות. האמת, הן היו מגניבות״. אמר גורה, בהתייחסותו לתקופה בה עבד באיביי.

על אף גילו הצעיר של בר (30), ברשותו ניסיון רב בניהול ופיתוח מוצרי eCommerece כדוגמת ניהול צוות פיתוח, מוצר, שיווק וניתוח עסקי. כמו כן, בתפקידו כמנהל קו המוצרים במרכז החדשנות של איביי בארץ היה אחראי לפיתוח והשקה של מוצרים רבים ביניהם eBay Group Gifts המאפשרת רכישת מתנות קבוציות ו-eBay Valet, מערכת המאפשרת למשתמשים להעריך את שווי הנכסים אותם מעוניינים למכור דרך פלטפורמת המסחר המקוונת.

בשנת 2009 בר שימש כמייסד שותף בחברת The Gifts Project, פלטפורמת מסחר אלקטרונית למתנות קבוצתיות העוזרת לחנויות מקוונות למנף את חווית הקנייה עבור משתמשיה. החברה מעניקה לסוחרים אפשרות להציע לקבוצות מאורגנות של משתמשים לקנות מתנה משותפת אותה המשתמש בחר מראש, תמורת כל סכום כסף אותו המשתמש מוכן לתת.

לאחר עבודה משותפת ביחד עם איביי למשך שנה, זו נרכשה על ידי ענקית המסחר האלקטרוני בסכום משוער של 20-25 מיליון דולר. לאחר הרכישה החברה שמרה על צוות העובדים שלה מתוכו רון גורה הפך למנהל המרכז החברתי, ארז דיקמן קיבל את תפקיד ראש חטיבת ההנדסה ומתן בר כיהן אז בתור מנהל מוצר.

eBay אשר בקרוב תחגוג 20 שנה (נוסדה בשנת 1995), פועלת בישראל במסגרת מרכז הפיתוח שלה הנמצא בנתניה וכמו כן במרכז החדשנות שלה הממוקם בשדרות רוטשילד בתל אביב.

הפוסט נכתב ע״י אלי קן-דרור, מנכ״ל ומייסד משותף של חברת הסטארטאפ ״Vicomi״.

ביוני האחרון נחשף הניסוי הרגשי שפייסבוק ערכה בקרב משתמשיה. כל העולם עמד על רגליו האחוריות בטענה שלא משחקים עם רגשות של אנשים. עם זאת, מתחת למעטה הציני והאקספרמנטלי של פייסבוק, קיימת ליבה מעניינת וחשובה שצריכה להלקח בחשבון בנוכחות כל יזם וחברה ברשת – מצב הרוח של קהל היעד.

צריכת התוכן ברשת התקדמה לשלב של פרסונליזציה מול קהל היעד. היום תכנים גנריים ושבלוניים כבר לא מצליחים להביא תוצאות כפי שהביאו בעבר. למעשה, עצם העובדה שחברה קיימת כבר לא מספיקה כדי שהיא תהיה גם מעניינת. ספקי תוכן – אתרים,יזמים, וחברות מבינים שקהל היעד שלהם התפתח ויש צורך בערך מוסף כדי לתפוס את תשומת ליבו. האלגוריתם הנוכחי של פייסבוק יודע להציע למשתמשים יותר תוכן שיעניין אותם בהתבסס על ההתנהגות שלהם, ללא קשר אם הם עשו או לא עשו לייק לעמוד שלך לפני כמה חודשים. אם התוכן שלך לא נוגע אליהם, ואם הם לא אקטיביים באינטרקציה שלהם לתכנים שלך – הלייק שלהם חסר חשיבות מבחינתך. בשורה התחתונה, אם לא תמצא את הדרך ״לגעת״ בקהל היעד, ובכך להתאים את עצמך אליהם, המשתמש הממוצע היום כבר לא יטרח להתאים את עצמו אליך.

מבלי להפעיל מניפולציה על רגשות של אנשים, אלא אך ורק מלתעד אותם ברשת, אפשר לייצר שכבה חדשה ומעניינת של יצירת תוכן מותאם אישית למשתמשים. נכון להיום הפרסום בפייסבוק וב-Google Adwords בונים את קהל היעד לפי הנתונים ״היבשים״, שלנו – גיל, מגדר, מקום מגורים, נושאי עניין וכו׳. כל אלו הם מרכיבים קבועים באיפיון שלנו המאפשרים למפרסמים או ספקי תוכן לפנות אלינו על פיהם על מנת להציג בפנינו תוכן שיהיה המעניין ביותר עבורנו. אבל, מה לגבי גורמים מצביים? האם תהיה אותה הצלחה למודעה של ״קסטרו״ על Sale בקולקציית החורף, כשהיא תופיע מול המשתמשים כשהם נמצאים במצב רוח טוב, לעומת כשהם נמצאים במצב רוח? כנראה שלא.

אחת הדרכים היותר מעניינות והמדוברות לאחרונה כדי לשפר את האינטראקציה עם קהל היעד היא להתייחס למצב הרגעי שלהם כדי לתת ערך מוסף. מחקר של בית הספר לעיתונות ותקשורת באוניברסיטת פלורידה, מראה שהשינויים שתחום השיווק חווה הנם אקספוננציאלים לעומת המצב לפני כעשור. גם המפרסמים וגם הקהל הפכו למתוחכמים יותר, מאמצים טכנולוגיה במהירות גבוהה יותר, צורכים בצורה חכמה יותר ומודעים יותר לחשיבות של מיתוג ותדמית חיובית. אחת התובנות המשמעותיות ביותר שעלו מן המחקר, היא שאמנם אנשים אוהבים טכנולוגיה, אבל אנשים יותר אוהבים אנשים אחרים: ככל שהחיים הופכים לדיגיטליים יותר, כך האנשים מעריכים יותר את העובדה שמבינים אותם, מקשיבים להם, ומערבים אותם. המותגים שצפויים להיות המצליחים ביותר הם אלו שידעו להיות פרסונליים מול קהל היעד שלהם – ברשת ובכלל.

אנשים עם סמארטפון שמחים יותר?

מאיסוף נתונים שערכנו על פני יותר משנה, בשיתוף עם אלפי ספקי תוכן ברחבי העולם, אנחנו יכולים להצביע על דפוסים מסויימים במצב הרוח של קהל היעד שלכם שההבנה שלהם תוכל להועיל לאינטראקציה. לדוגמה, נראה כי אנשים מרגישים שמחים יותר לגבי התוכן שהם קוראים כשהם צורכים אותו מהסמארטפון לעומת הדסקטופ. המשמעות היא שיש מקום לעשות ״חישוב מסלול מחדש״ לגבי הנוכחות שלכם במובייל – האם האתר תומך במובייל בצורה טובה ומאפשר קריאה בו? אם אתם מקדמים תוכן בתשלום, האם יש מקום לחשוב על קידום ספציפי למובייל שיניב אינטרקציות גבוהות יותר עם תוכן חיובי ומשמח? אלו שאלות שאם עוד לא שאלתם את עצמכם, עכשיו זה הזמן.

זה לא מתחיל ונגמר בלהיות פוליטיקלי קורקט

מעבר לנתונים היבשים, בגלל שהספרה כולה עוברת להיות מותאמת ואישית, מותג, או כל יצרן תוכן אחר, צריך לחיות את קהל היעד שלו. עליו להבין מה הם הגורמים החיצוניים שמשפיעים עליו ועל התוכן שירצה לצרוך. הנתונים מראים כי אנשים שמרגישים כעס צורכים יותר תוכן לעומת אחרים ואף מחפשים תוכן שישמר את תחושת הכעס (אולי בניגוד למצופה). הכוונה היא כמובן לא להתייחס בזלזול לקהל היעד, אלא לדעת לספק להם גם תוכן רלוונטי שיערער ויפתח דיונים נוקבים ומעניינים הנוגעים לעולם התוכן המשותף של קהל היעד. אנשים מחפשים לקחת חלק בכל הרבדים של הרגשות שלהם, אל תפחדו מדיונים פוליטיים עם טעם או מדיונים אקטואליים שמעוררים מחשבה או דיון. זה לא אומר שאתם צריכים לקחת חלק בקמפיין בחירות, אבל אתם בהחלט צריכים לדעת מה הם הדברים שמציקים לקהל היעד ולהראות להם שאתם באותה הסירה ולא מנותקים מהם.

מצב רוח וצריכה ברשת

אין ספק שמצב הרוח משפיע על הרגלי הצריכה שלנו, אבל מסתבר שהוא גם משפיע על הרגלי צריכת התוכן השוטפת שלנו. בעוד שאנשים שמחים מקליקים יותר על מודעות באופן כללי, אנשים שמרגישים כעוסים מקליקים רק על מודעות אשר מביאות להם תוצאות מיידיות (״משלוח מהיר״, ״הזמן עכשיו״, וכו׳). אלו הם נתונים שכדאי לקחת בחשבון בהבנת הלך הרוח והגורמים המניעים את קהל היעד. אם בנוסף לידע ההתנהגותי הקיים כיום נדע להבין את הקהל שלנו מבחינה רגשית, נוכל לתת את התכנים הטובים ביותר לקוראים שלנו.

בשורה התחתונה, הקהל מצפה לשיח בגובה העיניים, אקטואלי וייחודי שקולע לטעמו – כך תגבור ההנאה מהשירות אותו הוא מצפה לקבל. במיוחד אם אתם פונים לקהל במדינות אחרות, האחריות היא עליכם בלהכיר ואת חיי היום-יום שלהם כאחרון התושבים. הדגש הוא בעיקר בהבנת מה מניע אותם ואילו ארועים מחיי היום-יום שלהם משפיעים על האופן שבו הם צורכים את התוכן. המטרה שעומדת לנגד עיננו היא להיות במגמת שיפור מתמדת על מנת להגדיל את האינטרקציה עם קהל היעד ובכך את האימפקט של החברה.

Denys Prykhodov / Shutterstock.com

הפוסט נכתב על ידי סיגל בר-קובץ, עורכת, סופרת, קופירייטרית, בוגרת תואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה העברית.

הכל התחיל כשאודי, טל, דוד ואמרי, ארבעה חברים שלמדו במכללה למינהל בראשון לציון, החליטו לארגן ל-20 חבר'ה ערב סטנדרטי של 'על האש'. "היה לנו כל מה שצריך", מספר אודי ליברמן, "היה בית עם בריכה, מישהו שהתנדב למנגל, 20 חבר'ה שאישרו את השתתפותם, ורק בעניין אחד נתקענו: אף אחד לא הסכים לאסוף את הכסף. ניסינו לחפש מוצא, אבל לא הייתה דרך לאיסוף כספים בצורה מאורגנת כקבוצה. כשהערב בוטל, הבנו שעלינו על משהו: אם אנחנו זקוקים לפלטפורמת תשלומים חברתית, סימן שיש עוד אנשים שצריכים".

מי שלא שילם, שיקום

ארבעת היזמים שמאחורי אפליקציית Paybox, הכירו כשהיו סטודנטים ולמדו ראיית חשבון ומערכות מידע במסלול האקדמי המכללה למינהל. בשנה השלישית ללימודים לקחו יחד חלק בתוכנית היזמות 'אינקובטור' של המכללה. ערב ה'על האש' הכושל פתח להם את הדלת ליוזמה החדשה. באוגוסט 2014, לאחר ימים ארוכים של פיתוח ולילות ארוכים ללא שינה, השיקו לאוויר, לאחר בדיקות מקיפות של אבטחת מידע את הבייבי שלהם: Paybox.

"מי לא מכיר את זה שמארגנים אירוע חברתי, בוחרים מיקום, מזמינים את כל החברים ואז מגיעים לשלב המעיק של איסוף הכסף?", מסביר ליברמן את הרעיון, "תהליך ה'גזברות' המסורתי מייאש, מתסכל ובעיקר לא רווחי: מארגן האירוע נדרש לרדוף אחרי מזומנים ולהחזיר עודף ולרוב הוא מוצא את עצמו משלם מכיסו עבור אלה שעדיין לא שילמו. Paybox, היא אפליקציית תשלומים חברתית, שמאפשרת לאסוף כסף מקבוצת אנשים ולשלם יחד בצורה מהירה, ידידותית ובטוחה".

מי יכול להשתמש בה?

"האפליקציה זמינה עבור מכשירי אייפון ואנדרואיד ומיועדת לכל מטרה, בין אם זה ערב ברביקיו, מסיבת רווקים, איסוף כספי ועד בית או איסוף כספים על ידי הגננת עבור ילדי הגן, מה שמאפשר להורים לראות בכל מצב נתון מה היא קנתה, מה מצב התקציב ואיזה הורה עדיין לא שילם. האפליקציה מאוד טובה גם לערבים חברתיים, לאנשים שרוצים לאסוף כסף במתנה וגם לדירות שותפים, לטובת התשלומים המשותפים של הארנונה, החשמל וכו״.

שקיפות מלאה

ארבעת הצעירים המובילים את המיזם הם טל גרינברג, מנכ״ל החברה, אודי ליברמן, מנהל השיווק והקריאטיב, דוד רחמים, מנהל פיתוח עסקי ואמרי הפנר, מנהל פיתוח וטכנולוגיה. החברה גייסה כמה מאות אלפי שקלים וצומחת במהירות עם הצטרפותם של רועי זומר ונדב פימה לקראת היציאה לשוק האמריקאי. "שוק היעד שלנו הוא לא רק בישראל", מסביר ליברמן. "אנחנו עושים כאן השקה שקטה ורוצים להמשיך לכיוון השוק האמריקאי".

היזמים מדווחים מאז ההשקה על אלפי הורדות, ועל אנשים רבים שמצאו פתרון לאיסוף כסף באופן חברתי, כמו בוואטסאפ: "פותחים קבוצת תשלומים חדשה, קובעים סכום נדרש לתשלום מכל מוזמן ומזמינים חברים. כל אחד מבצע תשלום באמצעות כרטיס האשראי האישי שלו, בדיוק כפי שמבצעים רכישה אונליין. הכסף נאסף בחשבון השייך לחברי הקבוצה ובסוף התהליך מנהל הקבוצה מעביר את הכספים מהחשבון הקבוצתי אל מסגרת האשראי האישית שלו או של חברי קבוצה אחרים. כך, למעשה, ניתן לנצל את כספי הקבוצה לביצוע רכישות בכל זמן ומקום. בכל שלב כל אחד בקבוצה יכול לראות כמה כסף יש, מי שילם ומי עדיין לא. יש גם צ'ט בין חברי הקבוצה, איפה נפגשים, תזכורות ואפשרות להעלאת קבלה של כמה עלה כל דבר".

זה מספיק בטוח? לא עלולות להיות נפילות עם כרטיסי האשראי מבחינת אבטחת מידע?

"משלב ההורדה ועד הרישום אנחנו לא דורשים מהמשתמשים להשתמש בכרטיס אשראי. נותנים להם קודם כל להירשם, להתרשם ולהרגיש את האפליקציה ולקבל חוויה טובה מהתהליך. תהליך אבטחת המידע הוא סופר קריטי אצלנו, כי אנחנו עוסקים בכסף. 75 אחוז מזמן התהליך שעברנו נסוב על תקני האבטחה הכי מחמירים שנדרשים. בכולם אנחנו עומדים, ולכן לקח לא מעט זמן להשיק את המוצר. התשלומים מאובטחים באמצעות לאומי קארד. כרטיס האשראי לא נשמר על הנייד וגם לא על המחשבים שלנו. חשוב להדגיש", מוסיף ליברמן, "שהכסף עובר תהליך פשוט. מרגע שהמשתמש שילם בכרטיס האשראי, הכסף עובר לחשבון ייעודי, מעין קופסת תשלום ששייכת לקבוצה בלבד, כמו חשבון בנק זמני קבוצתי".

ואיך הכסף יוצא החוצה ומגיע אל היעד?

"פיתחנו דרך שבאמצעותה הכסף מהקבוצה יכול לעבור אל כרטיס האשראי של אחד החברים, כדי שיוכל לעשות משיכה מהקופה אל כרטיס האשראי שלו. עם זה הוא יכול ללכת לעשות קניות, והכל, כמובן, בשקיפות מלאה של התהליך. מרגע שאדם פתח קבוצה, כולם רואים הכל. היתרון הוא שאנשים מהר מאוד משלמים. לא נעים להם שכולם יראו שהם מתעכבים… כאן, בעצם, בא לידי ביטוי החיבור בין עולם התשלומים לעולם החברתי".

הפריה הדדית

במרבית שעות היממה, נמצא צוות Paybox במתחם Startup Rishon "כשסיימנו את חממת היזמות במכללה, כצוות שהחל להתפתח, הפכנו לחברה מסודרת לכל דבר", מספר ליברמן. "לא רצינו לתעל את הכסף שגייסנו בהתחלה, כמה מאות אלפי שקלים, לצרכי שכר דירה. חיפשנו מקום שיש בו עוד סטארטאפים ושאפשר לעבוד בו בשיתוף".

למה לא במשרדים משלכם?

"כשאתה צריך חוות דעת על מצגת, או כשאתה זקוק לעזרה כי המעצב שלך נתקע, ואתה מוקף אך ורק באנשי הצוות שלך, זה רק אתה. לעומת זאת, כשסביבך יש אנשים נוספים, ההפריה ההדדית אינסופית. יש פה כל הזמן אנשים ותנועה. גם אם היינו עובדים במשרד הכי יפה בשדרות רוטשילד בתל אביב, עדיין היינו לבד. כאן אנחנו מוקפים באנשים יצירתיים, החלל פה מטורף, עם חדרי דיונים ותנאים נהדרים. וזה לא שלא היו לנו הצעות ממתחמים נוספים, אבל הבחירה במקום הזה הייתה כמצוינת".

כרגע האפליקציה שלכם חינמית. מתי תתחילו להרוויח?

"מטבע הדברים, בתחילת הדרך לא מייצרים הכנסות. תמיד מתחילים עם הפסדים. כרגע בישראל התהליך כולו חינמי. אנחנו רוצים לשרת את הקהל הישראלי, לקבל ממנו פידבקים מה כדאי ומה להוסיף ולהיות בתוך תהליך למידה משותף של הכרת הקהל והליכי השימוש באפליקציה. בישראל כך זה יישאר – אין עמלות, האפליקציה מוצעת בחינם והעברת הכסף היא ללא תשלום. בשוק האמריקאי כן נגבה עמלות. זה חלק מהמודל העסקי של החברה".

להורדה לאייפון  –  להורדה לאנדרואיד

מקור: moovit, עיבוד תמונה

חברת הסטארטאפ הישראלית Moovit השלימה בהצלחה סבב גיוס של 50 מיליון דולר, כך על פי דיווח שהגיע מ-TheMarker. הגיוס הנוכחי משקף ערך של למעלה מ-300 מיליון דולר (אחרי הכסף). החברה מפתחת אפליקציית מידע עבור נוסעים בתחבורה ציבורית ומתבססת על מאגרי המידע הממשלתיים ודיווחי הנוסעים.

בדרך להיות ה-Waze הבאה?

Moovit, לשעבר TranzMate, נוסדה בשנת 2012 על ידי ניר ארז, ירון אברון ורועי ביק. האפליקציה משתמשת במיקום המשתמשים, כדי לעזור להם לנווט את דרכם בתחבורה הציבורית, וכדי לדעת מתי צפויים להגיע האוטובוס או הרכבת הבאים. האתגר הגדול ביותר בפניו עומדת Moovit הוא כמובן המגוון העצום של מקורות המידע איתם החברה צריכה להתמודד, ולהציג בצורה פשוטה באפליקציה: בין אם מדובר במידע שמתקבל מהמדינה (בישראל: מאגר משרד התחבורה), מידע שמגיע מחברות התחבורה הציבוריות הרבות ברחבי העולם (בישראל: אגד, דן, קווים, מטרופולין, רכבת ישראל וכו׳) ומידע שמגיע ממכשירי המשתמשים עצמם. ניר ארז, מנכ״ל החברה, סיפר בריאיון ל-The Next Web כי החברה פיתחה מערכת אוטומטית לעיבוד ותיקון הנתונים לפורמט שאותו האפליקציה מסוגלת להבין. לאחרונה נודע שבזמן המונדיאל ממשלת ברזיל שיתפה פעולה עם Moovit (ועם חברת Waze), כדי לעזור לצופים להגיע למשחקים בזמן.

מאז הקמתה הספיקה החברה לגייס 3.5 מיליון דולר בסבב A מקרנות BRM ומ-Gemini, ואחר-כך בסבב B עוד 28 מיליון דולר מהקרנות Sequoia, BRM ו-Gemini, מה שמביא את סך הגיוסים של החברה ליותר מ-81 מיליון דולר. למרות שזהות המשקיעות לא ידועה בשלב זה, סביר להניח כי מדובר במשקיעות הקיימות ולא במשקיעות חדשות. Moovit כבר פעילה ב-41 מדינות, 400 ערים והיא מדווחת על 10 מיליון משתמשים ברחבי העולם. ככל הנראה, תשתמש החברה בכספי הגיוס במסגרת מאמצי החדירה שלה לשוק האסייתי, בו היא עדיין לא שחקנית רצינית.

מוקדם לקבוע האם החברה בדרך להיות Waze הבאה, אולם, 2 החברות חולקות מספר קווי דימיון ביניהם: ההתמקדות בתחבורה, כדי לעזור למשתמשים להגיע מהר יותר ליעדם; שימוש במיקור המונים (Crowdsourcing) ואיסוף מידע פסיבי מהמכשיר; מעורבות של אורי לוין, ממייסדי Waze, שמכהן גם בדירקטוריון של Moovit ועוד.

אגב, לצד סטארטאפים כמו Glide ,Magisto, GetTaxi, ו-Viber, גם Moovit מתמודדת על תואר הסטארטאפ הישראלי הטוב ביותר בתחום המובייל לשנת 2014, אז אם הגיוס הזה השפיע עליכם, וגם אם לא, אתם מוזמנים להצביע.

בתשובה לפניית גיקטיים, סירב דובר Moovit לאשר או להכחיש את הידיעה.

בינואר הקרוב נקיים בנמל יפו זו הפעם השנייה אירוע חגיגי במסגרת טקס חלוקת הפרסים של זוכי Geek Awards 2014 שיתקיים כאירוע סגור למוזמנים בלבד. זוהי השנה החמישית שהתחרות מתקיימת ואם לשפוט על בסיס השנים הקודמות, נראה שמי שיזכה להופיע ברשימה הזו עשוי לייצר לא מעט כותרות בהמשך הדרך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-16 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד במועמדות לפרס יזמת השנה:

המועמדות

1. ד״ר ליטל הלמן (Gradtrain)

2. אורית חשאי (Brayola)

3. ליאת מרדכי הרצנו (24me)

4. ד״ר מיכל צור (Kaltura)

5. איריס שור (Takipi)

לוח זמנים

שלב ראשון: הצעת מועמדים – מועד סיום: 27.11.

שלב שני: הצבעה למועמדים המובילים – מועד סיום: 7.1.15.

שלב שלישי: הכרזה על המועמדים בטקס Geek Awards 2014 בנמל יפו בסוף ינואר 2015.

ההצבעה נפתחה

בהמשך הפוסט הנוכחי תתבקשו לבחור את המועמדים שלכם עבור 16 הקטגוריות המשתתפות בתחרות. שלב זה יסתיים ביום רביעי, ה-31 בדצמבר 2014 לקראת ההכרזה על הזוכים הגדולים בטקס שיערך בסוף חודש ינואר.

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2013

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2012

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2011

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2010

מי הם הנבחרים שלכם לשנת 2014?

מקור: אתר Adience

חברת Adience הישראלית, המתמחה בביג דאטה וניהול משתמשי אפליקציות מובייל, נמכרה למיליארדר הישראלי טדי שגיא תמורת סכום המוערך ב-20 מיליון דולר.

אקזיט יפה תוך שנה וחצי

חברת Adience היא חברה צעירה שהוקמה רק באפריל 2013 על ידי שלושת היזמים: רועי נהיר שמשמש כמנכ"ל, סשה מדבדובסקי, שמשמש כסמנכ"ל מוצר, וערן איידינגר שמשמש כסמנכ"ל טכנולוגיות, שלושתם בוגרי יחידת 8200. החברה ממוקמת בתל אביב ומעסיקה כ-10 עובדים בלבד.

מאז הקמתה, הספיקה החברה לגייס 1.6 מיליון דולר בסבב גיוס שהובל על ידי קרן מאגמה 3 של Magma, וכלל עוד 8 משקיעים, כך שמדובר על החזר השקעה מצוין הן עבור היזמים והן עבור המשקיעים. על פי רשם החברות, מחזיקים כל אחד מהשותפים 19.6% ולכן, הם צפויים לגרוף לכיסם כ-4 מיליון דולר כל אחד.

הטכנולוגיה שפיתחה Adience מתמקדת בניתוח והבנה של משתמשי האפליקציות על ידי יצירת פרופיל ייחודי לכל משתמש. מפתחי אפליקציות ואתרי סחר אלקטרוני שיעשו בה שימוש יוכלו להציג פרסומת ממוקדות לכל משתמש וכן להמליץ להם על מוצרים שונים, המפולחים בדיוק אליהם. החברה מתמקדת במה שהיא מכנה "הבנה עמוקה" של תחומי העניין והצרכים של משתמשי המובייל. על ידי שימוש בלמידת מכונה ואלגוריתם "למידה עמוקה" מסוגלת הטכנולוגיה שפיתחה החברה ליצור פרופיל מדוייק ועשיר של המשתמשים. הפרופילים הללו ישמשו מפתחי אפליקציות וחנויות כדי לשפר את הפרסומות שמוצגות למשתמשים ואת ההצעות שהם מציעים ללקוחותיהם.

הכוונה של טדי שגיא היא למזג את פעילות Adience לתוך הפעילות של זרוע המסחר האלקטרוני הבינלאומית בקבוצת טדי שגיא, אולם להשאיר את המו"פ בישראל. עתה, לאחר הרכישה בכוונת החברה לגייס עוד כ-20 עובדים. כזכור, לפני כשלושה חודשים הנפיק שגיא חברה אחרת שלו, Crossrider בבורסת המשנה (AIM) בלונדון. שגיא עשה את הונו מחברת Playtech, שאחראית על התוכנה של אתרי הימורים והונפקה ב-2006 גם כן בבורסה של לונדון. גם מתחם קמדן מרקט שבלונדון – רכישה פחות טכנולוגית שביצע שגיא בזמן האחרון – הונפקה על ידו לאחרונה בשווי של יותר ממיליארד דולר, ההנפקה הגדולה ביותר שבוצעה השנה בבורסה. הטכנולוגיה של Adience צפויה לעזור במאמצי המסחר האלקטרוני של קמדן מרקט.

פרוייקט ״אנשי הטכנולוגיה הבולטים בישראל לשנת 2014״ כולל סדרת כתבות המתמקדות בתחומי עשייה שונים בהייטק הישראלי ומטרתו להפנות את אור הזרקורים כלפי אנשים שבלטו במיוחד בתחום מסויים במהלך השנה החולפת.

בעוד שהצוות הוא מה שהופך חברה להצלחה או כשלון, מאחוריו נמצא אחד מהתפקידים הקשים והמשמעותיים שהופכים את הצוות למה שהוא – איש או צוות ה-HR בחברה. הם צריכים לזהות את הכשרונות, להבין האם האדם העומד מולם אכן מתאים למרקם של החברה ולדאוג לכלל צרכיו במהלך עבודתו.

איך גיבשנו את הרשימה?

״בולטים״, ״הכי טובים״ – כל אלו הם מושגים שנועדו להבליט קבוצה מסויימת של מקצוענים הנמצאים בחוד החנית של תחומם. אבל האמת היא, מי יכול לקבוע באמת מי ״הכי טוב״? כמעט בלתי אפשרי למצוא סט של קריטריונים שחוצה מספר רב של תחומים. בשווקי הנישה זהו הניסיון, הביצוע, הגיל ומגוון רחב של גורמים משפיעים אחרים שמים לאנשים שונים את התווית ״בולטים״ בתחומם באופן הכי הוגן שאפשר. בכל זאת, כל הגורמים הללו לא צריכים למנוע מכמה אנשים מאוד מרשימים, את ההכרה הראוייה להם. אספנו בגיקטיים את אנשי המקצוע הבולטים במספר קטגוריות, כל אחד והסיפור שעומד מאחוריו, וביקשנו מהם לספר לנו קצת על עצמם ועל נקודת המבט האישית שלהם.

בחודשים האחרונים פנינו לכל יזם שנקרה בדרכינו וביקשנו ממנו להעביר לנו את רשימת אנשי ה-HR המוערכים ביותר על ידו. כך הגענו לרשימה ארוכה במיוחד שהובילה לאחת נוספת ועוד אחת, עד שהגענו לבסוף לרשימה הכוללת עשרות רבות של אנשים העוסקים בתחום.

את האנשים שהוזכרו יותר מפעם אחת ברשימות השונות סימנו וספרנו כל פעם ששמם הוזכר ברשימה אחת נוספת. לבסוף הגענו לרשימה ובה 20 שמות של אנשי HR אליהם פנינו באופן אישי על מנת להתרשם קצת יותר לעומק ולבחור לבסוף את 10 הנבחרים שלנו מתוך אלו ששמם הופיע הכי הרבה פעמים ועל סמך ההתרשמות האישית שלנו.

חשוב לציין: הרשימה הטרוגנית וכוללת אנשים ותיקים מאוד בתחום לצד אלו שרק הצטרפו אליו לפני מספר שנים.

אז הנה הם, הנבחרים שלנו בתחום ה-HR לשנת 2014 (הסדר אינו מחייב):

1. אפרת דגן – Google ישראל

אפרת עוסקת בתחום הגיוס כבר למעלה מ-15 שנים, כשב-8 השנים האחרונות עובדת בגוגל ישראל. תפקידה הראשון היה רכזת גיוס בשילב, ומאז ועד היום עבדה בחברות השמה, השמת בכירים ומספר ארגונים, כשכולם בתחום ההייטק.

כיצד הגעת לגוגל ישראל? ב-2006 קיבלתי מייל מפתיע ממגייס בגוגל בלינקדאין, רשת אליה נרשמתי כשנתיים לפני כן. לאחר תהליך גיוס ארוך במיוחד, נבחרתי במטרה להקים את מרכז הפיתוח בישראל. חווית הקמת המרכז וגיוס העובדים היו אתגר עצום ומרתק, כמו גם זכות עצומה שנפלה בחיקי. במהלך ארבע השנים הראשונות בתפקיד גייסתי עשרות רבות של עובדים למרכז הפיתוח. בארבע השנים האחרונות אני מובילה צוות שתומך בגיוס לישראל ולמספר משרדי פיתוח שהם חלק מהפעילות של גוגל באירופה, כשב-2013, לאחר רכישתה של Waze, נוסף אתגר של תמיכה בגידול המואץ של החברה.

מהו האתגר הגדול ביותר במסגרת התפקיד שלך? למי שחושב שמדובר בתפקיד ״קל״ אסביר כי ישנם אתגרים מורכבים, הכוללים יעדים שאפתניים ואתגרים מקצועיים. העבודה לצד אנשי המקצוע הטובים בתחום לצד החדשנות הם מנוע שמספק דלק, במיוחד למי שאוהב את המקצוע כמוני.

מהי לדעתך החשיבות של גיוס איש HR בחברת הייטק? מדובר בתפקיד מפתח בארגון. למצוא ולהביא את העובדים הנכונים היא משימה חשובה ואסטרטגית, כשהצלחתה היא תנאי מקדים להצלחת הארגון. כדי להצליח אנו רותמים את הארגון כולו ״לחשוב גיוס״ ולעזור להביא את האנשים המוכשרים והמתאימים ביותר.

מהם האלמנטים אליהם צריכות החברות המגייסות לשים לב? עולם הגיוס השתנה מאוד ב-10 השנים האחרונות. מצד אחד, נגישותם של מועמדים הפכה לגדולה יותר, כשמהצד השני על מנת לבלוט נדרש מהמועמד ומהמגייס לעשות יותר. בשוק תחרותי ופתוח יכולת הבחירה של המועמדים גדולה יותר, מה שדורש מאיתנו – המגייסים – להתמקצע ולהשתפר כל הזמן. אנו בקשרים עם מועמדים לפרק זמן ארוך יותר וגבולות התהליך נמתחו. תפקיד המגייס כולל גם איתור מועמדים, כשמערך הגיוס משוכלל ובעל מטרות ארוכות טווח יותר מאי פעם.

כיצד ניתן להגיע אל תחום ה-HR? בעיני, מקצוע הגיוס הוא מקצוע מרתק ויצירתי, בעל יכולת השפעה ומלא אתגרים. למי שמתחיל בתחום אני ממליצה לראות בו מקצוע העומד בפני עצמו, ולעולם לא להפסיק ללמוד ולהתפתח. לו הייתי צריכה לבחור, כנראה שהייתי מוצאת את עצמי בוחרת בו שוב.

שאלת בונוס: במגירה בארון יש הרבה גרביים לבנים ושחורים. מהו המספר המינימלי של גרביים שאפשר להוציא מהמגירה, בחושך מוחלט, כדי שזוג הגרביים יהיה בצבע תואם? אין לי מושג. אני בעיקר עסוקה בלחפש אחר זוגות אבודים. אם יש זוג תואם מדובר בנס!

2. קרן יקיר-הראל – Nice

קרן, 38, נשואה לעומר ואמא של שחר ואור. קרן בעלת 15 שנות נסיון בתחום הגיוס, כשבארבע השנים האחרונות עובדת כ-Global Staffing Director בחברת NICE. במסגרת תפקידה הקימה את תחום הגיוס הגלובאלי וכיום קרן מנהלת בארץ צוות של 4 מגייסים, כמו גם אחראית על כל הגיוסים של החברה ברחבי העולם.

מה תפקידך ב-NICE כולל? התפקיד שלי כולל מדידה של KPI, הכוללים זמן לגיוס משרה, מקורות גיוס, עלויות גיוס ואיכות. כמו כן, כמובילה מקצועית אני ״חיה את השוק״, בודקת מה מתחדש ומנסה להביא את המידע לצוותים ברחבי העולם. אני מסתמכת על השוואות מול חברות אחרות ומאמינה ששיתוף ידע ונטוורקינג חזק יכול להביא להצלחה רבה בתפקיד שלי. בנוסף, אנו צוות יצירתי שתמיד חושב מחוץ לקופסה על מנת להגיע לתוצאות ולהביא את ה-Talent לתפקיד המתאים אצלנו (The right people for the right job).

מהי השאלה האהובה עלייך במסגרת ראיון עם מועמד? אני אוהבת להבין את המוטיבציות של המועמד ולאתר את התשוקה שלו לתפקיד. לכן אני אוהבת לבקש דוגמה לפרויקט שהמועמד גאה בו במיוחד. הדוגמה שהמועמד בוחר היא דרך טובה להבין מה הוא אוהב, מה מניע אותו ובמה הוא טוב.

מהו האתגר הגדול ביותר במסגרת התפקיד שלך? הקמתי בנייס את תשתיות הגיוס הגלובלי מאפס. זהו אתגר מדהים – לבנות תהליך, מדדים, להגדיר יעדים, להיות אחראית מרחוק על גיוסים בכל העולם. בכל יום בתפקיד שלי יש אתגר חדש ונראה שהשמיים הם הגבול. אנחנו לא מפסיקים להמציא את עצמנו מחדש ותוך כדי להתאים את עצמנו לשוק ולתחרות. זה אתגר בלתי פוסק. האתגר הגדול ביותר שלנו כיום הוא למצב את המותג נייס כחברה טכנולוגית מובילה בשוק הגלובלי (לא רק בישראל).

מהם האלמנטים אליהם צריכות החברות המגייסות לשים לב? עליהן למצוא מועמדים בעלי אינטליגנציה רגשית, עומק, הבנה של תהליכים, של משימות, יכולת תעדוף ויכולת עבודה תחת לחץ תוך ריבוי משימות.

אם לא היית עוסקת ב-HR, במה היית רוצה לעסוק? מאז שהייתי ילדה החלום שלי היה להיות סוכנת מוסד, אך איכשהו הפרקטיות של החיים והאהבה הגדולה שלי לעבודה עם אנשים ניתבה אותי לעולמות של HR.

שאלת בונוס: מדוע משתמשים רק במכסים עגולים של פתחי ביוב ולא במכסים בעלי צורה אחרת? ראשית, מכסה מרובע יכול ליפול פנימה אם מכניסים אותו באלכסון ועגול לא. שנית, ראיתם פעם תנין זוחל למנהרה מרובעת?

3. דן ול״ך – SimilarWeb

דן, בן 39, נשוי+2, משמש כסמנכ״ל משאבי אנוש ב-SimilarWeb. לדן ניסיון של כעשר שנים בתחום, כשהגיע אליו מרקע מעט שונה. דן נכנס אל עולם ההייטק כמתכנת ולאחר שיחות מרובות עם מסכים, הגיע למסקנה שהאנשים מעניינים אותו הרבה יותר. לכן, החליט לבצע שינוי מקצועי ולעבור אל תחום משאבי האנוש.

מה תפקידך ב-SimilarWeb כולל? המשימות העיקריות שלי כוללות עבודה צמודה עם המנכ״ל וההנהלה בכל הנוגע לתרגום היעדים העסקיים לתהליכים אנושיים, שיאפשרו צמיחה של החברה, תכנון ובניית מנגנונים לגדילה עתידית וכמובן, גיוס של עשרות עובדים נוספים. כמו כן, יש אתגרי ניהול שוטפים והחלטות אסטרטגיות רבות, בשל הגדילה המואצת של החברה, שאליהם נדרשת ההנהלה ומנהלי הביניים, כשאני שם כדי לסייע, לחשוב ולעזור בישומם.

מהו הדבר החשוב ביותר שלמדת על עולם ה-HR עד כה? על מנת להצליח גם כמנהל משאבי אנוש, חשוב להיות מחובר לצד העסקי ויחד עם זאת לזכור את ה-Human בתפקיד. בנוסף, בסופו של דבר הכל מבוסס על מערכות יחסים, וכמעט כל קונפליקט או דילמה מתנקזים לשם. לכן, אינטליגנציה רגשית היא מוטיב מרכזי בעבודה שלי. אך הכי חשוב, יש ליהנות ממה שעושים, להתחבר לערכי החברה, לאנשים שבה ולמוצרים שלה. בעיניי זה מפתח להצלחה בכל תפקיד, ובפרט בתפקיד של מנהל משאבי אנוש שעובד יום יום עם הנושאים הללו.

מה הוא האתגר הגדול ביותר במסגרת התפקיד שלך? ברמה הארגונית, בניית תשתית לגדילה של החברה, והמשך גיוס של האנשים המתאימים והחזקים ביותר. ברמה האנושית, המקום שלי כגשר בין ההנהלה לעובדים, ולנסות לשמור על איזון בין האינטרסים (שעשויים להיות) שונים. כמו כן, לעיתים צריך פתרון אד-הוק למשבר. כך שמצד אחד נדרש להיות מתוכנן ומצד שני מהיר מחשבה ויצירתי כדי להגיע לפתרון.

מה תפקידה של מחלקת HR בעינייך? התפקיד נתפס לא פעם כ"זה שאחראי על המסיבות״ או ״האחראי על הגיוס״, אך בעיני הוא אף אחד מהאלמנטים הללו. מדובר במקצוע בעל מספר נדבכים, הכוללים בניית מבנה ארגוני, ייעוץ ופיתוח למנהלים ולעובדים, גיוס וקליטת עובדים, שימור עובדים, בנייה והטמעה של נהלים, שכר והטבות ולעיתים אחריות על הרווחה בארגון.. התפקיד ודגשיו משתנים בהתאם למצבו וגילו של הארגון. הדגשים שלי כמנהל משאבי אנוש הם סיוע בקבלת החלטות ותרגומם לביצוע, הטמעת ערכי החברה, בניית ה-DNA הארגוני והפיתוח שלו דרך כל התהליכים – גיוס, עבודה עם העובדים וההנהלה וגם, לפעמים, דרך המסיבות.

כיצד ניתן להגיע אל תחום ה-HR? לא בדיוק לומדים משאבי אנוש באוניברסיטה, לפחות לא בתואר ראשון. קודם כל, כמו כל תפקיד אני ממליץ לעשות מחקר. לדבר עם אנשי HR, לקרוא חומרים על הנושא, להבין לעומק לאן אני נכנס,מה המוטיבציה והציפיות שלי. להבין שזה תחום מאד תחרותי, יש מעט תפקידים בשוק והיצע רב של מועמדים. אם אתם עדיין מוכנים לאתגר, ואני ממליץ בחום, בעיניי זה אחד התפקידים המרתקים ביותר בעולם ההייטק הכולל פנים רבות ושונות בתפקיד אחד. יש שתי דרכים מסורתיות להגיע לתחום,הדרך השכיחה היא לפנות לתחום הגיוס, להתחיל לעבוד בחברת השמה ולהמשיך משם. אופציה נוספת, היא להתמחות בייעוץ ארגוני, לרוב לאחר תואר שני. אופציות אלו, מעבר להיותן דלת כניסה לעולם משאבי האנוש, מאפשרות לראות מקרוב איך נראה עולם ההייטק, ולענות על שאלות שעולות בדרך.

לחילופין, אפשר לעשות תואר במדעי המחשב, לעבוד בתחום זה למשך כמה שנים ולאחר מכן ללכת אחרי הלב ולבצע הסבה. :)

אם לא היית עוסק ב-HR, במה היית רוצה לעסוק? אימון כדורסל.למעשה, לא מדובר על תחום שונה במהותו ממה שאני עושה כיום, אך אולי מזיעים בו מעט יותר. אימון כולל אסטרטגיה, תכנון, בנייה מאחורי הקלעים וטיפול בבעיות שקורות בזמן אמת, עם דגש על התחום המנטאלי, מוטיבציה, יצירתיות ועבודת צוות. כל זה, יחד עם אחת האהבות הגדולות שלי – כדורסל.

4. מירב שלזינגר – GetTaxi

מירב, בת 37 נשואה+2, הינה סמנכ״לית משאבי האנוש של GetTaxi בשנתיים וחצי האחרונות.

מה תפקידך ב-GetTaxi כולל? אנחנו סטארטאפ גלובלי, הכולל את צוות הפיתוח בארץ לצד אופרציות בישראל, ניו יורק, לונדון, מוסקבה וסנט פטסבורג. במהלך ארבע השנים האחרונות אנו חווים צמיחה אדירה, מבחינת עסקית וגם מבחינת ההון האנושי. המשמעות היא שהתפקיד של צוות ה-HR מתחלק לשני תחומים עיקריים: תמיכה בהתבגרות של החברה כארגון, לצד עמידה ביעדי הגדילה של כח האדם.

המשמעות היא שאנו משקיעים הרבה בעבודה עם המנהלים והעובדים, בניית צוותים ויצירת מקום עבודה שכיף לבוא אליו ושניתן להתפתח בו, לצד גיוס מאסיבי. הגיוס מתמקד לא רק בכמות העובדים המגיעה, אלא בעיקר באיכות. אנו מחפשים אנשים טובים שהם מובילים מקצועיים בתחומם, ומשקיעים בכך מאמצים רבים.

מהו הדבר החשוב ביותר שלמדת על עולם ה-HR עד כה? למדתי שעל מנת להשיג הצלחה אמיתית בתפקיד, צריך להבין ולהאמין במטרות של העסק. בנוסף, למדתי שכסף בתחום ה-HR זו השקעה, לא הוצאה.

מהי לדעתך החשיבות של גיוס איש HR בחברת סטארטאפ? לדעתי, מדובר בתפקיד שיש צורך בו כבר מהימים הראשונים של החברה, גם אם לא במשרה מלאה. מעבר לצרכי הגיוס שמגיעים במוקדם או במאוחר, יזמים צריכים להקים ביזנס טוב, אבל לא פחות חשוב מזה – ארגון טוב. יש המון אתגרים בדרך, במיוחד ליזמים מתחילים, כך שכל תמיכה וייעוץ היא רלוונטים. התמיכה יכולה להיות מענה על שאלות כמו מתי מגייסים, את מי מגיסיים, איך מגבשים צוות, איך מפתחים עובדים, עד לשאלות קומפנטציה ודיני עבודה. לרוב חברות הסטארטאפ יש נטייה להמתין עם גיוס צוות HR לשלבים מתקדמים יותר של העסק, אבל לטעמי זה עלול לפגוע בהתממשות הפוטנציאל של החברה.

אם לא היית עוסקת ב-HR, במה היית רוצה לעסוק? שאלה טובה, אך לצערי עדיין אין לי תשובה עבורה. בעברי התחלתי ככלכלנית, כך שבחירה אחת כבר ביצעתי – ואני מאוד אוהבת את מה שאני עושה כיום. בעיני, מדובר באחד מהמקצועות המרתקים והמאתגרים הקיימים בשוק.

5. רותם קציר – Forter

בת 37, נשואה+3, כיום סמנכ״לית משאבי אנוש בחברת Forter. רותם עובדת בתחום 8 שנים, במהלכן עבדה בחברות גדולות ומוכרות כגון Kenshoo, Perion ו-SupportSpace, לצד שתי קדנציות כעצמאית. ההתמקדות של רותם הייתה ונשארה בעולם הסטארטאפים ולא במקרה, שכן לדבריה הבנייה מאפס יחד עם הדינמיקה האינטימית מייצרים סביבה מאתגרת ומספקת במיוחד.

מה תפקידך ב-Forter כולל? הגעתי לחברה על מנת לסייע בתהליך של הפיכת החברה מסטארט אפ צעיר ובעיקר מבטיח, לחברה שבנוייה נכון ועובדת נכון, ומהווה מודל להצלחה. תפקידי הוא להמשיך לבנות את ההון אנושי, לייצר ולשמור על החיבור וההזדהות עם הארגון ולתת את התמיכה האנושית על מנת שהחברה תוכללעמוד ביעדיה האגרסיביים.

אנו 2 בצוות ה-HR של Forter, כשהתפקיד שלנו מתחלק ל-3 תחומים עיקריים: בניית תשתיות HR, גיוס למכביר וליווי העובדים והמנהלים. מעבר לעבודה השוטפת, קיים פוקוס מיוחד על מקומה של התרבות הארגונית ותהליכי משוב ששמים את העובד במרכז, בזמן שהנהלת החברה נדרשת לעיתים לקבל החלטות המונעות מהתרחבות וצמיחה מטורפת.

יש לנו בפורטר תרבות ארגונית של מצוינות ועבודה משותפת, וזה לא טריוויאלי לשמור על כך ככל שאנו ממשיכים לגדול. כל אדם שמצטרף אלינו עוזר לעצב את ה-DNA שלנו, וההשפעה היא ארוכת טווח. לכל החלטה או מהלך יש משמעות רחבה הרבה יותר מאותו מקרה ספציפי. התפקיד שלנו ב-HR הוא לייצר את המודעות לכך ולשמור על מה שמייחד אותנו כחברה. היום-יום שלי מורכב מהרבה יעוץ וליווי של פונקציות מרכזיות בחברה, עזרה ומעורבות בכל מה שקשור להתנהלות ותקשורת בין ובתוך הצוותים.

מהו הדבר החשוב ביותר שלמדת על עולם ה-HR עד כה? אחד הדברים המשמעותיים ביותר שלמדתי על עולם ה-HR זה שמעבר לדיסיפלינה, לתאוריות ולתהליכים, בסופו של דבר HR זה החיבור לאנשים. גם בארגון מסודר, שבו כל התהליכים מתקתקים ויש מענה לכל צורך, אבל אין בו נשמה – בעיני אין בו HR אמיתי. היכולת להכיר באמת את האנשים שמרכיבים את הארגון, להבין את האחריות שלהם, ליצור בהם את האמון והרצון לעבוד יחד – זה האתגר, וזה מה שמייצר את התרבות הארגונית הנכונה. זו גם הסיבה שאני כל כך אוהבת סטארטאפים.

מה הוא האתגר הגדול ביותר במסגרת התפקיד שלך? התפקיד מגיע עם מספר אתגרים מעניינים. האתגר הגדול ביותר הוא התמרון בין המטרה העסקית של החברה, שהיא בסופו של דבר המנוע מאחורי הכל, לבין הגורם האנושי וההתנהלות שתוביל לתוצאות הטובות ביותר, בטווח הקצר והארוך. על מנת להצליח בכך נדרש אמון מצד העובדים והמנהלים, שמאפשר התנהלות חכמה ואנושית.

התפקיד שלי בהנהלה תמיד יהיה לייצג את הדקויות והניואנסים שמעבר למילים ומעשים, ולדאוג שהחברה תלך בכיוון הנכון ברמה הביצועית וברמה האנושית. לדוגמה, יוצא לנו לעיתים לגייס לתפקיד קריטי בארגון ולרוב לא קל למצוא את אותו סופרמן שאנחנו מחפשים. האם שווה להתפשר על מקצועיות או אופי לטובת Execution יותר מהיר, או להמשיך לחפש עד שמוצאים את האיש הנכון במחיר של אי עמידה ביעדים העסקיים? זה באלאנס מאד עדין, והיכולת לבוא ולתת דעה מקצועית בכל סיטואציה מושתתת על אותו אמון מצד המנהלים.

מהי לדעתך החשיבות של גיוס איש HR בחברת סטארטאפ? אני מאמינה גדולה בלהביא איש/אשת HR מנוסה לסטארטאפ כבר בתחילת דרכו. העבודה לא חייבת להיות במשרה מלאה ויכולה להיות גם במודל ייעוצי, אך צריך להביא מישהו עם נסיון שיכול להוות יד מכוונת ולעזור למנוע טעויות בגיוס ובהתנהלות.

אם יש טעות אחת חמורה שיזם יכול לעשות בשלבים המוקדמים של חיי הסטארט אפ זה לטעות בבניית החברה, ולייצר תרבות ארגונית קלוקלת. בין אם מדובר בעובדים שאינם מתאימים לחברה (מקצועית או אישית), טייטלים מפוצצים, הבטחות לא ריאליות לקידום וכדומה. כל טעות כזאת בתחילת הדרך הינה הרת גורל גם מבחינה תפקודית וגם מבחינה פיננסית, ולתקן בדיעבד זה מאד מאד קשה. לכן אני מאמינה שחשוב שכל יזם ימצא פונקציית HR כלשהי שהוא מתחבר וסומך עליה כבר בהתחלה, ויתייעץ. כל הזמן.

שאלת בונוס: עומדות מולך 9 חביות כשאחת מהן כבדה מהשאר. את יכולה לבצע שתי שקילות במאזניים על מנת למצוא את החבית הכבדה. כיצד תעשי זאת? מוצאת אנליסט מפורטר שיפתור את החידה :)

6. שרון שטיינר – Fiverr

שרון, בת 30 ו-19, אם לשלושה, סטטיסטיקאית אך ורק בהשכלה, עובדת כסמנכ״לית משאבי אנוש בחברת Fiverr. שרון עוסקת בתחום ה-HR כ-25 שנים.

מה תפקידך ב-Fiverr כולל? תחום ה-HR ב-Fiverr משמעותו תמיכה בהגעת החברה ליעדיה העסקיים, בעזרת בני האדם המעולים המרכיבים את הארגון באופן האופטימלי ביותר. הצוות מעורב בכל תחום מקצה לקצה, ומעבר להשתתפות פעילה כחלק מצוות הנהלת החברה, אנו שמות דגש רב על קשר יום יומי עם העובדים, ברמה החברית והאנושית. הדלת שלנו תמיד פתוחה והאוזן קשבת. לא מדובר רק בסיסמה, שכן אנו מאמינות שהצלחת החברה קשורה למעורבות הרגשית של העובדים בה.

התחומים בהן HR עוסק מגוונים וכוללים פיתוח המבנה האירגוני, גיוס וקליטה של עובדים (Staffing) , דאגה לפיתוח המקצועי (Training), שימוש בכלי ניהול כגון Annual Review, הגדרת ומדידת יעדים, פיתוח שפה אירגונית וניהולית אחידה ודאגה לקיום איזון בין מקום עבודה לחיים האישיים של כל עובד. הגידול המהיר של החברה מהווה אתגר גדול על כל היבטיו, אשר גורם לנו לחשוב ולפתח פתרונות של תקשורת בין עובדים, מחלקות, שכבות ניהול שונות ובין משרדים הממוקמים באיזורי זמן שונים.

תפקיד מפתח נוסף ולדעתי החשוב ביותר הוא פיתוח ושימור התרבות האירגונית המייחדת את Fiverr. ישנן חברות אשר אינן שמות דגש על נושא זה או שמתפתחות מכח האנרציה. אצלנו כל משימה, כל החלטה, כל דרכי העבודה וכו' נבחנים ומיושמים דרך הפריזמה של ההתאמה לתרבות האירגונית שאנו כה גאים בה. חשוב לציין שההצלחה הגדולה לה זוכה מחלקת HR, נובעת מהיות מנכ"ל החברה וחברי צוות ההנהלה מאד מוכווני HR בעצמם.

מהו הדבר החשוב ביותר שלמדת על עולם ה-HR עד כה? מהנסיון שצברתי, אני מאמינה ש-HR מוצלח יכול להווצר מצוות שגדל מתוך העשייה והניסיון בשטח. לימודים אקדמיים בתחום משאבי האנוש, טרם עבודה מעשית בחברה, עלולים לייצר קבעונות מחשבתיים ולכן אני תמיד מעדיפה לגייס צוות צעיר שגדל עם החברה. לאחר תקופה בחברה, אני מעודדת השתלמויות, קורסים ולימודים אקדמיים, המתלווים לשאר האפשרויות וההיצע הקיים לעובדי הצוות. לכל חברה יש DNA שונה ולכן בלתי אפשרי להשתמש בתבניות ותאוריות אקדמיות אשר הורגות חשיבה רחבה ויצירתית. בסופו של יום מדובר על בני אדם ויש להפגין יצירתיות וגמישות מחשבתית לאורך כל הדרך גם אם כבר "you have been there and done that".

מה הוא האתגר הגדול ביותר במסגרת התפקיד שלך? האתגר הגדול (מני רבים) הוא להצליח לגייס ולשמר עובדים אשר מאמינים ונוהגים לפי חמשת ערכי החברה שלנו: Take risks, Think simple, Stay awesome, Make an impact and have no boundaries.

זוהי תמצית ה-DNA של Fiverr בתוך האירגון ומחוצה לו, והבסיס ממנה מתפתחת התרבות האירגונית אותה כבר הזכרתי. אני מאמינה שכשעובד חי את הערכים הללו, רוב האתגרים האחרים כגון חדוות עשיה, שימור עובדים, פיתוח אישי, חיזוק הקשר הגלובלי וכו' מתרחשים מאליהם.

מהי לדעתך החשיבות של גיוס איש HR בחברת סטארטאפ? במקרים רבים, קשה מאד להעביר את עובדי דור א' לשלב הבא בהתפתחות הטבעית של הסטארטאפ. הכנסת שכבות ניהול המרחיקות את העובדים מהמעגל המיידי הקרוב ליזמים, הכנסת נהלים מסויימים כאשר החברה גדלה, הוספת שעון נוכחות, אלה רק דוגמאות מעטות ל"כאבי גדילה" טבעיים. גיוס איש HR מנוסה יביא להקלה בהתמודדויות הנובעות מכך, וימתן את הזעזועים הצפויים. כמו כן, איש HR ידע לגייס את האנשים המתאימים ביותר לאירגון וליצר את התרבות הארגונית אשר תהוה את הבסיס לעתיד.

מהם האלמנטים אליהם צריכות החברות המגייסות לשים לב? התשובה לשאלה פשוטה ומורכבת, או במילים אחרות – אין על זה "פטנט". ההצלחה בגיוס לסטארטאפ קשורה להכרות המגייס והבנתו את הכיוון אליו שואפים היזמים ואליו צומחת החברה. לכן, ההתמקדות צריכה להתרחש טרם הראיונות. ברגע שאיש ה-HR יחוש את המרקם התרבותי המתאים לסטארטאפ – ההתאמה בגיוסים תתרחש מעצמה.

אם אני חייבת לזקק את הדברים העיקריים עליהם יש לשים דגש – אלה גיוס אנשים שיודעים לעבוד בצוות ושאינם לוקים בתסביכי אגו טריפ. תסמכו על החושים שלכם כאנשי מקצוע ותהיו נחושים מול דעות היזמים בנוגע לגיוסים. לפעמים היזמים דוחפים יתר על המידה לגייס מטעמים מוצדקים אחרים ולאו דוקא מתחשבים בשיקולי HR.

7. תמר נולמן – MyHeritage

תמר נולמן, 4 שנים בתחום ה-HR וכיום עובדת כאחראית משאבי אנוש ומנהלת תחום הגיוס בחברת MyHeritage.

מה תפקידך ב-MyHeritage כולל? אני עובדת כשנתיים בחברה ואין לי ספק שזכיתי לתפקיד באחת החברות השוות בתעשייה. מחלקת משאבי אנוש מהווה פונקציה מאוד דומיננטית אצלנו, כשאנו מעורבים בכל התהליכים החשובים בחברה בתקופה משמעותית של צמיחה וגדילה.

אני אחראית על גיוסים בחברה לאורך כל שלביהם, החל מקבלת קורות החיים ועד הקליטה לחברה. במסגרת תפקידי, אני מנסה למצוא מקורות גיוס חדשים במקומות שאף אחד לא חלם עליהם, כשבמקביל אני עובדת על פרוייקטים מול מחלקת השיווק שלנו שנועדו להגדיל את הגיוס בחברה. הפרוייקטים הללו כוללים תחזוק ועדכון אתר הקריירה שלנו, קמפיין שלטי חוצות, השתתפות בכנסים ואירועים שונים, קמפיינים של חבר מביא חבר ועוד. בנוסף אני אחראית על עריכת משובים והדרכות שונות לעובדים חדשים, מהווה אוזן קשבת ותמיד משתדלת לשמור על אופטימיות ולחייך! ולא פחות חשוב, אני לוקחת חלק בארגון פעילויות רווחה ותרומה לקהילה. בקיצור, אני עושה הכל מהכל, כך שלא משעמם לרגע!

מה הוא האתגר הגדול ביותר במסגרת התפקיד שלך? MyHeritage נמצאת בתקופת גיוס וצמיחה אדירה, כשכל שבוע מצטרפים למשפחה עובדים חדשים. אני חושבת שהאתגר הגדול הוא לשמור על האווירה המשפחתית המיוחדת שנמצאת אצלנו, גם בחברה שנמצאת בגדילה מהירה. לשמחתי, אני מרגישה שאנחנו מצליחים לעמוד באתגר ולשמר את האווירה המיוחדת שלנו.

איזה דמות מפורסמת היית רוצה לראיין לחברה בה את עובדת? אייזיק ניוטון, שההישג הכי גדול שלו התבטא בהבנתו כי הכוח המושך את התפוח ארצה, הוא אותו כוח עצמו המחזיק את הירח בתנועתו סביב הארץ. אני בעיקר מתחברת לאחד הציטוטים שלו "לא הייתה לי גאוניות מיוחדת – רק את היכולת לחשוב בסבלנות". אני אוהבת את הצניעות הזאת ומדהים שהדברים הכי גדולים שקורים בחיים שלנו רק צריכים קצת סבלנות (ולאכול תפוח..).

מהי לדעתך החשיבות של גיוס איש HR בחברת סטארטאפ? אני חושבת שסטארטאפ מצליח תלוי מעבר לרעיון שלו, בעיקר באנשים שעובדים בו ובכימיה בינהם (ההון האנושי). החשיבות הגדולה של איש HR בחברת סטארטאפ היא לדעת לתרגם את צרכי החברה לגיוס האנשים הנכונים, לבחור אותם בקפידה כדי שיתאימו לתפקיד, לאנרגיות ולאופי של שאר האנשים בחברה ובעיקר להשאיר אותם מרוצים לאורך זמן.

מהם האלמנטים אליהם צריכות החברות המגייסות לשים לב? אני חושבת שזה מאוד ייחודי לחברה ולתפקיד. לדוגמה, אנחנו מחפשים מועמדים עם אנרגיות חיוביות, תשוקה, עם רעב אמיתי בעיניים. אנשים שרוצים לעבוד בחברה שהם יכולים להתגאות במוצר שלה, לדבר על המוצר בארוחות יום שישי גם עם החברים הכי טובים שלהם וגם עם סבא וסבתא.

שאלת בונוס: כמה פעמים יפגשו מחוג הדקות ומחוג השעות בשעון ביממה אחת? 22. התקבלתי? :)

8. שלי מאיר – Wix

שלי התחילה את דרכה בתחום משאבי האנוש במערכת המיון של צה״ל, כשפיקדה על החוליה הפסיכוטכנית. מאז, נחשפה למגוון רחב של חברות בהן עבדה כסמנכ״ל משאבי אנוש, בארץ ובחו״ל, הכוללות את קבוצת רד בינת, Applied Materials ו-Marvell Semiconductor. לשלי למעלה מ-15 שנות נסיון בתחום, וכיום הינה סמנכ״ל משאבי אנוש ב-Wix. שלי הצטרפה לחברה לפני כחמש שנים, כשהיא מנתה 80 עובדים. כיום, החברה ציבורית בנאסד"ק ומונה 870 עובדים.

מה תפקידך ב-Wix כולל? עבודתי היומיומית כוללת אספקטים רבים הנוגעים להיבטים העסקיים של החברה, גדילת והתפתחות החברה, התרבות הארגונית שלה, המיצוב שלה למועמדים, פיתוח והדרכת עובדים ומנהלים כך שיוכלו להמשיך לצמוח ולהתפתח עם החברה. עבודתי כוללת התעסקות באלמנטים רבים, כגון מעורבות בכל ההבטים העסקיים של החברה ותרגום המטרות העסקיות ליעדים. אבחון, מיון וגיוס לתפקידים שונים בארגון, בניית Branding Social, הקמת סניפים בארץ ובעולם, ייעוץ למנהלים, פיתוח הדרכה ופיתוח מיומנויות שונות לעובדים ומנהלים, אחריות לרווחתם של העובדים, מעורבות ברכישות ומיזוגים בחברה וזהו רק קצה הקרחון.

אני מאוד אוהבת לראיין אנשים, לאבחן אותם ולנבא את הצלחתם בתפקיד ובחברה. זה בעצם לנבא את העתיד, להבין היטב את הטכנולוגיה והמוצרים של החברה, לחיות את התרבות הארגונית והאנשים בחברה ואז לקבל את ההחלטה המשמעותית האם להמר על המועמד לתפקיד. אני מתלהבת כל פעם מחדש כשיש לי תפקיד אתגרי לאייש. כובד המשקל מונח על כתפיי ונותן לי אחריות רבה בהצלחת החברה וגם בגורלות של אנשים. יש לי את האפשרות להשפיע על דברים משמעותיים כמו על האנשים שיובילו את Wix.com, רכישת חברות ועוד על ידי חוות דעתי.

מהו הדבר החשוב ביותר שלמדת על עולם ה-HR עד כה? להמציא את עצמי מחדש. כלומר, ללמוד לשים בצד את מה שאני יודעת מחברות בהן עבדתי ולפתח מוצר HR חדש מהיסוד. לפתח מוצר HR עם המנהלים והעובדים ביחד, והכי חשוב להקשיב לאחרים וללמוד ולא לבוא בגישה שאני יודעת יותר טוב בתחומי HR מאנשים שעובדים איתי מדיסיפלינות אחרות. ליצור מוצרים שיעזרו לעובדים ולמנהלים ב-Wix, וכך לעבוד בצורה סימביוטית עם הארגון ולא לייצר תהליך כי כך עושים בחברות אחרות.

עוד למדתי שיש לתת הזדמנות לאנשים שקורות החיים שלהם עם הרבה מעברים וללא השכלה, שעברו ממסגרת למסגרת ולהתרשם מהם ומהכישרון שלהם ולא מהאופן בו נכתבו קורות החיים. לא להתרשם או לגייס אנשים רק בגלל שלמדו במוסדות יוקרתיים או בחברות בעלות מוניטין. לבנות צוותים מגוונים, יצירתיים ללא גבולות. כל אלה הם סוד ההצלחה שלנו.
הגשמת יעדי ה-HR ב-Wix מתקיימת בזכות צוות HR חזק ומגובש המונה 20 נשים. כמנהלת למדתי לשאול שאלות ולאפשר לצוות לספק את הפתרונות.

מהי לדעתך החשיבות של גיוס איש HR בחברת סטארטאפ? החשיבות היא קריטית מכיוון שהאנשים שיש לך בחברה קריטים אף יותר מהמוצר של החברה בשלב זה. בחירת הגרעין הראשוני, כולל בחירת צוות הנהלה, תשפיע על מה שיצא מהחברה ועל הצלחתה. מכיוון שבסטארטאפ יש המון לחצים, בחירת האנשים והסינרגיה ביניהם כצוות חשובה מאוד. גם בניית המותג מול מועמדים מתחילה כבר בשלב זה. לתפקיד HR בסטארטאפ נדרשת אישיות חזקה בעלת יכולת השפעה מול היזמים של החברה, שהם בדרך כלל בעלי אישיות דומיננטית, ויחד עם זאת נדרשת גמישות רבה כדי להתמודד עם קצב השינויים התכופים ואי הוודאות בחברה.

אם לא היית עוסקת ב-HR, במה היית רוצה לעסוק? הייתי עוסקת בארכיטקטורה ועיצוב. עולם העיצוב מאוד מדבר אלי, מעניין אותי לקחת חלל ולהפוך אותו למשהו אחר, ללמוד איך אנשים חיים ביומיום ולעצב להם בית מתאים, לעבוד איתם ולגלות ולנבא ביחד איתם מה יהיה טוב עבורם.

9. נירית כהן – אינטל

עד לא מכבר סמנכ"ל משאבי אנוש של אינטל ישראל וכיום מנהלת יחידת יעוץ אסטרטגי במרחב אירופה של החברה.״ הצטרפתי לאינטל בשנת 1991 וכיהנתי מאז במגוון תפקידי כספים, משאבי אנוש מיזוגים ורכישות בארץ, באירופה ובארה"ב״.

מה תפקידך בחברה כולל? לא יכולתי לבקש תפקיד יותר מדהים מלהוביל את ארגון  משאבי אנוש באינטל ישראל, וכיום במרחב אירופה. כמו בתחום הטכנולוגי, גם בעולם משאבי אנוש דוחפים אצלנו כל הזמן את גבולות האפשר. שאלו אותי פעם כמה אנשים במשאבי אנוש באינטל עובדים עבודה "יום יומית" וכמה עבודה "אסטרטגית". תגובתי המיידית היתה שאין אצלנו אנשים שכל עבודתם היא עבודה יום יומית, ואחרים שאחראים על אסטרטגיה, אצלנו לכולם יש את כל המרכיבים. אחר כך חזרתי לארגון לשאול אנשים מה הם היו עונים וקיבלתי את התגובה שנתתי בעצמי. כל אחד מעובדי HR באינטל ישראל עוסק גם באסטרטגיה, בדחיפה של הגבולות, בתכנון העתיד, בשינויים שצריכים לקרות בתפקיד שלו. אנחנו לא מחכים שהשינויים יקרו, אנחנו יוצרים אותם.

אנו עוסקים בכל מה שמאפשר הן סביבת עבודה תומכת עבור הפרט, הן העובד והן המנהל, והן טיפול בכל מימדי המשאב האנושי על מנת לאפשר לארגון את ביצוע היעדים שלו. זה כולל זיהוי ופיתוח היכולות הנדרשות לארגון, גיוס, פיתוח העובד בכל שלבי הקריירה שלו, מקצועית וניהולית, פיתוח תרבות ארגונית, תקשורת ארגונית וסביבת עבודה תומכת לכל שלבי החיים של העובד בארגון ועד ומעבר ליציאתו לקריירה הבאה.

מהו הדבר החשוב ביותר שלמדת על עולם ה-HR עד כה? פעם היה תפקיד המנהלים בארגון לטפל בעבודה, ובכל נושא אישי היו שולחים את העובדים ל HR. מנהלים היום צריכים לנהל את כל המרחב של העבודה, כולל את האנשים שלהם. והתפקיד שלנו לאפשר את זה. לאפשר למנהלים גישה ליכולות הנדרשות כדי להוביל, לאפשר לעובדים גישה לפתח קריירה, לאפשר סביבת עבודה מאתגרת ותומכת, להסיר חסמים ולאפשר יכולות.

באינטל, אחד הערכים שלנו הוא Great Place to Work. לא HR אחראי עליו, זהו חלק מתרבות ארגונית, תרבות שנוצרת ממכלול של סביבת עבודה, אתיקה, ניהול, פיתוח. ל HR  תפקיד חשוב לאפשר את אלה, אבל שלא נתבלבל. המנהלים אחרים על המשאב הארגוני בארגון. זה מה שהופך את אינטל לארגון שזכה כלכך הרבה פעמים כחברה שהכי טוב לעבוד בה. ואני גאה להיות חלק מארגון כזה.

מה תפקידה של מחלקת HR בעינייך? HR היום צריך לעבור מלשבת ליד שולחן ההנהלה למצב שבו הוא עורך את השולחן ולהציע בו את סדר היום. Talent נמצא היום על סדר היום של כל מנכ"ל, בין שלושת הנושאים המובילים בהם עוסקת הנהלה. בלי Talent אין אסטרטגיה, בטח בתעשיית ההי-טק הישראלית. זו צריכה להיות מרכז העשייה של HR היום. לוודא שיש לנו במשק את ה Talent של העידן הקרוב, שאנחנו משק Talent תחרותי, שהארגונים יכולים לגשת ליכולות שהם צריכים במגוון דרכים, שהעובדים יכולים למקסם את היכולות שלהם בתוך הארגון. שאנחנו מאפשרים את היצירתיות, מפתחים יכולות העבודה במרחב הגלובלי. הטכנולוגיה מאפשרת לנו היום לעבור בקלות יתרה את החסם של המרחק שלנו משווקי העולם. אנחנו צריכים להתאים את סביבת העבודה ופיתוח היכולות בכדי לאפשר לארגונים למקסם את העבודה במרחב החדש הזה. בכדי שנמשיך להצמיח את המשק, שנגדל פה חברות, שנשאף ליותר מאשר אקזיט.

״כבר בשנת 2010 יזמתי פרויקט שמסתכל על עולם העבודה בעוד עשור (אז 2020) ומפתח תמונת עתיד, איך נרגיש כולנו בעבודה בשנת 2020. המגמות המשפיעות על עולמנו:  השינויים הטכנולוגיים, הדמוגרפיים, עולם המדיה החברתית, העולם השטוח, המעבר של מוקדי הכחמהמעטים אל ההמון, השפעת כל אלה על כל התחומים בעולמנו ועל עולם העבודה. איך תראה עבודה? קריירה? ומה צריך לעשות היום, בעוד שנה, בעוד שנתיים, כדי להגיע מוכנים אל העתיד הזה ויותר מכך, כדי לעצב אותו. אנחנו היום בחצי הדרך (שנת 2015) ונפלא לראות כמה מהדברים שראינו אז כמגמות אכן קרו, וכמה פרויקטים שעשינו בארגון להכין עצמנו לשינויים אלו הם היום דרך חיים״.

מה הוא האתגר הגדול ביותר במסגרת התפקיד שלך? היום אני בתפקיד מרתק שדוחף את גבולות משאבי אנוש עוד צעד אחד קדימה. בעולם של היום בכדי שארגון יצליח, צריכות יחידות ארגוניות שונות לשתף פעולה. עברו הימים בהם יכול היה הפיתוח לפתח, הייצור לייצר והשיווק לשווק. השינויים התכופים והמורכבות של התחומים השונים מכתיבים שיח קרוב בין חלקי הארגון בכדי להצליח לקיים את האסטרטגיה שלו. בעולם כזה, גם משאבי אנוש צריך להשתנות. כיום, משאבי אנוש בנוי לרוב לתמוך ולעשות אופטימיזציה של כל יחידה ארגונית בנפרד. אבל יכול להיות שבכדי להשיג מטרות עסקיות, צריך במקומות מסויימים לאפשר דברים שונים מאשר במקומות אחרים. יכול להיות שבתוך הארגון צריך לאפשר לקבוצות מסויימות סביבת עבודה אחרת. גמישות אחרת. מערכת שכר ותנאים אחרת.

הארגון החדש אותו אני מובילה מסתכל על האסטרטגיה כלקוח ושואל מה צריך לעשות בתחום המשאב האנושי, היכולות, הניהול, סביבת העבודה, מה צריך לעשות כדי לאפשר את האסטרטגיה. זוהי הסתכלות פורצת דרך המאפשרת לנו לעשות דברים אחרת ולהוביל שינויים התומכים ישירות בהצלחה העסקית של הארגון.

מהי לדעתך החשיבות של גיוס איש HR בחברת סטארטאפ? ארגוני סטארטאפ יש להם את הזכות הנפלאה לעצב את התרבות הארגונית בארגון שלהם. תרבות זה לא פוסטר, זו הדרך בה אנחנו מתנהלים. המצפן דרכו מתקבלות ההחלטות היום יומיות. לפעמים נדמה כי בתחילת דרכו לא צריך סטארטאפ שום דבר מעבר לגיוס, אולי מעט הדרכה, רווחה. אבל האם היזמים והמנהלים יודעים לנהל? האם אנחנו חושבים על ההשלכות של החלטות שלנו בנוגע לאנשים והתנהלות בארגון? וכשארגון צומח, האם נתנו את דעתנו על אופי הארגון שנרצה? על איך המעבר מ"כולם עושים הכל" לתפקידים ומבנה ארגוני ישליך על השיח, התקשורת, אופי ארגון? איש HR בארגון לובש את הכובעים האלו ועוזר לארגון לעבור את שלבי ההתפתחות שלו תוך כדי שהוא מוודא שהארגון מתפתח בכיוון רצוי ובאופן מודע ולא כסכום המקרי של ההחלטות שהתקבלו.

מהם האלמנטים אליהם צריכות החברות המגייסות לשים לב? עולם העבודה משתנה. לדורות החדשים שמגיעים אלינו היום יש ציפיות מהארגון – שיפתח אותם, שיאפשר להם גמישות, שיאפשר להם סביבת עבודה תומכת, שיוכלו להשפיע ויחד עם זאת שיהיה להם ממי ללמוד, שלחברה תהיה משמעות, ערכים. יש בתוכנו היום עובדים מגילאי ה 20 ועד גילאי ה 70 ואנחנו צריכים לדעת לנהל את כל המגוון הזה ולאפשר לו לעבוד ולפרוח. נהיה חייבים לאפשר לאנשים קריירות מגוונות, לעבוד גם מעבר לשנים המוגדרות היום שנות הפנסיה, אולי לעבוד אחרת. לשים את העובד הנכון במקום הנכון בזמן הנכון ולדעת להגיב לשינויים. לתאם בין היכולות של העובדים לצרכים של הארגון באופן אופטימלי. רוב הארגונים מאד רחוקים מהעולם הזה אבל לא תהיה ברירה ונצטרך להשתנות, יפה שעה אחת קודם.

אם לא היית עוסק ב-HR, במה היית רוצה לעסוק? הייתי עוסקת בשינוי המרחב הציבורי במדינת ישראל, ביכולת שלו לתת לאזרח את מה שראוי לאזרח לקבל בעידן שלנו, להשקיע בחינוך כדי שנשמר ונפתח את מה שנבנה כאן, לייבא קצת ממה שעושה את התעשייה שלנו כלכך נפלאה, גם אל המרחב הציבורי. אני פעילה במגוון עמותות ומגיעה לכל בקשה של גורמי ממשל ומערכות אחרות. זו גם הסיבה בגללה התחלתי לכתוב את הבלוג שלי, בנושא עבודה וקריירה. אבל עם כל העשייה אני עדיין מרגישה כמו טיפה בים. החלום שלי לעשות משהו משמעותי בשביל הדורות הבאים. ויום אחד אני אמצא את הדרך להגשים אותו.

10. נעמי פרקש – Taboola

בת 34, אמא ל-3 (כולל אחד טרי-טרי, שנולד בתחילת דצמבר) עובדת במשאבי אנוש מאז 2005. בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה ותואר שני במדעי הניהול – התנהגות ארגונית. שניהם מאוניברסיטת תל אביב. את התיזה שלה כתבה על משאבי אנוש בסטארטאפים, ועל השוני הבסיסי בין תפקיד זה לתפקיד משאבי אנוש בארגונים גדולים. נשואה לאיתי – שף ומנכ"ל חברת Kitchen Studio – חברה שמכשירה טבחים למסעדות.

מה תפקידך בחברה כולל? תפקידי הוא מנהלת משאבי אנוש גלובלית של החברה (תואר רשמי – Head of Global Human Resources). במסגרת תפקיד זה אני אחראית על ניהול משאבי אנוש בכל המשרדים של טבולה – ניו יורק, תל אביב, פסדינה, לונדון ובנקוק. אחריות זו כוללת גיוס, ליווי ותמיכה, בנית מסלולי קריירה, ביסוס מדיניות comp&ben, הבאת הפן של משאבי אנוש לקבלת החלטות ניהוליות אסטרטגיות כגון רכישה,פתיחת משרדים בטריטוריה חדשה וכן הלאה. אני חלק מצוות ההנהלה הבכיר של החברה ועובדת צמוד עם כל מנהל בתחומו לפי הנדרש. יש לי צוות של 3 מנהלות משאבי אנוש (כיום אחת בניו יורק ושתים בארץ).

כשהצטרפתי לטבולה הייתי עובדת מספר 25. כיום אנחנו יותר מ-230 אנשים ב-5 משרדים והמסע מנקודת ההתחלה לכאן היה המרתק, המאתגר והכיפי ביותר שעשיתי בחיי המקצועיים עד כה.

מהו הדבר החשוב ביותר שלמדת על עולם ה-HR עד כה? בעיני מנהלת משאבי אנוש חייבת להבין את הביזנס ואת הטכנולוגיה של החברה. מעטים הדברים שמרגיזים אותי כמו מנהלת משאבי אנוש שלא מבינה מה עושים האנשים שלה ביום יום – באיזה שפה הם כותבים, באיזו צורה הם מתנהלים, באיזו עולמות תוכן הם חיים. בלי להכיר את הדברים הללו אני לא רואה איך ניתן להביא ערך אמיתי למנהלים המקצועיים. אני לא יודעת לכתוב קוד, אני לא מתיימרת להבין יותר מאיש המכירות בשוק או יותר מאיש המוצר בתעדוף פיצ'רים, אבל אני חייבת להיות מעורה, ולשמור על עצמי מעודכנת. אני חייבת לשאול שאלות כשמשהו לא מובן לי – לא לתת לו לעוף לי מעל הראש בתקווה שלא ישימו לב שאין מושג מה זה המונח הזה. לשימחתי יש לי שותפים נהדרים בתוך הארגון – כאלו שנהנים להסביר, להכניס אותי לעולמות הידע שלהם. לא תמיד יש שימוש מיידי במה שאני יודעת שמתרגם לגיוס או לרווחה או לאחד התחומים ה"קלאסים" של משאבי אנוש. אבל ככל שאני מבינה יותר, ההקשר של הדברים שאני עושה רחב יותר והערך שני יכולה להביא מדויק יותר.

מה תפקידה של מחלקת HR בעינייך? מנהלת משאבי אנוש, במיוחד בעולמות טכנולוגית, אמונה על הערך הבסיסי ביותר של החברה – האנשים שעובדים בה. מעבר לרמת הסיסמאות יפות הנפש – זו בדרך כלל גם ההוצאה הכי גדולה של החברה. לא לדעת להוציא מהאנשים את המיטב זה פשוט בזבוז כסף. התפקיד שלי הוא להביא את הצד של "עלות" במשאבי אנוש, בדיוק כמו שמנהל הכספים מביא את צד העלות הכלכלית לצעדים שהחברה עומדת לנקוט בהם – מעבר, השתת מדיניות או נהלים חדשים, רכישת חברה אחרת וכדומה. בדיוק כמו שמנכ"ל לא יעלה על דעתו לנקוט בצעדים בלי לברר כמה זה יעלה לו, כך משאבי האנוש משקפים לו איך הצעד יכול להשפיע על הנכס האנושי שלו.

מה הוא האתגר הגדול ביותר במסגרת התפקיד שלך? לייצר שותפות משמעותית. חובת ההוכחה בדרך כלל היא על מנהלת משאבי האנוש. היא צריכה להראות שהיא מבינה את התחום, את הדילמות ואת הבעיות מעבר לספירת משאבי האנוש הקלאסית כדי ליצר שותפות עמוקה יותר. זה אומר ללמוד תחום מקצועי שלא קשור למשאבי אנוש – את המונחים, את השחקנים האחרים בשוק, את הטכנולוגיה – זה לא קל.

מהי לדעתך החשיבות של גיוס איש HR בחברת סטארטאפ? משאבי אנוש נותנים הערכה של איך דברים שקוראים בחברה עומדים להשפיע על האנשים שתכלס עושים את העבודה – המפתחים, הבודקים, אנשי המכירות, אנשי השירות. סטארט אפ צריך לזוז מהר, וכדי להיות מסוגל לזוז מהר הוא צריך להיות מסוגל להתמודד עם השינויים ולהעריך את השינויים משפיעים על האנשים שלו. בנוסף, יזמים צריכים מישהו שיעזור להם לראות את היום-יום. הם בדרך כלל אנשי חזון, ובמקרים הטובים גם יודעים לתרגם את החזון למעשה, אבל לא תמיד הם יודעים להסתכל על הדברים מהצד ולחשוב איך הם נראים מנקודת המבט של אנשים ארחים בארגון. מה שוחק אותם ומה הופך אותם למחויבים יותר. בתחילת הדרך לסטארטפים אין הרבה כסף, ואז חשוב להבין איך מושכים תחילה ומשאירים אחר כך, את האנשים שאתה רוצה לבנות איתם חברה.

מהם האלמנטים אליהם צריכות החברות המגייסות לשים לב? התאמה לתרבות של החברה. לכל חברה יש מרקם, ומי שמצטרף צריך להתאים אליו – בקצב ההתנהלות, בצורת המשחבה, במה גורם לו נוחות ואי נוחות. כשמתפשרים על התאמה לחברה, לצוות, לסביבה – מתחרטים על זה במוקדם או במאוחר.

אם לא היית עוסק ב-HR, במה היית רוצה לעסוק? מחקר סוציולוגי, אבל אני לא כל כך מתאימה לקצב אקדמי. אפשר להתפרנס מקריאה?

כתבה מאת סטיב שפר.

אחד המאפיינים המסקרנים ביותר של וול סטריט לאורך השנים האחרונות (ובעיקר מאז החלה ההתאוששות האיטית מהמשבר הכלכלי האחרון) היה הופעתן של הנפקות ענק – אשר כולן, כל אחת מסיבותיה שלה, ריכזה תשומת לב ציבורית אדירה. מאז שנת 2010 נרשמה לפחות הנפקה אחת מתוקשרת היטב בוול סטריט אשר העסיקה את הכתבים, הפרשנים, המשקיעים והברוקרים במשך שבועות ארוכים וזכתה בתואר "הנפקת השנה".

השנה, כמובן, הייתה זו ההנפקה של ענקית הסחר האלקטרוני הסינית עליבאבא, אשר הייתה להנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה לאחר שגייסה 21.8 מיליארד דולר בחודש ספטמבר האחרון, על פי שווי מפלצתי של לא פחות מ-168 מיליארד דולר. הנפקת הענק הזו סוקרה היטב בכל כלי התקשורת, ומיטב הפרשנים נדרשו לחוות את דעתם על ההנפקה הגדולה ביותר אי פעם.

הנפקות מתוקשרות היטב, כאמור, נוכל למצוא גם בשנים הקודמות: בשנת 2013 הייתה זו הנפקת רשת המיקרו בלוגים "טוויטר" אשר עלתה לכותרות, לא מעט עקב המאבקים והאינטריגות בין ראשי החברה. בשנת 2012 הייתה זו הנפקתה של הרשת החברתית פייסבוק אשר היכתה גלים – בעיקר בשל משמעותה הסימבולית של הרשת המדוברת, אשר הפכה לסממן של דור שלם. בשנת 2010 הייתה זו הנפקתה של ענקית הרכב האמריקאית ג'נרל מוטורס אשר יצרה כותרות ענק.

קשה שלא להבחין בדפוס אשר נוצר – כשבכל שנה ושנה מגיע תורה של חברה בולטת לצאת בהנפקה פומבית – ולעמוד בלב תשומת הלב הציבורית לתקופה קצרה. לאחר העיסוק ה(כמעט) בלתי פוסק בהנפקת עליבאבא השנה, נשאלת השאלה: מי תהיה הנפקת הענק המדוברת של שנת 2015?

הפייבוריטית: אובר

"אכן בכל שנה אפשר להצביע על הנפקה אחת אשר בולטת מעל כל השאר", מסכים מנהל תחום המחקר בחברת "רנסנס קפיטל" האמריקאית, פול בראד. "גם בשנת 2015 צפויות כמה הנפקות בסכום של מעל מיליארד דולר, אשר ירכזו לא מעט תשומת לב ציבורית. אבל להערכתי, הבולטת ביותר השנה תהיה הנפקתה של אובר". בכדי שזה יקרה, בחברת שיתוף הנסיעות צריכים תחילה להכריז באופן רשמי כי פניהם אכן להנפקה ציבורית. לדבריו של בראד, מדובר במהלך בלתי נמנע: "ההנפקה תגיע במהלך שנת 2015, או לכל המאוחר בתחילת שנת 2016. אין לי בכלל ספק".

אם אובר אכן תחליט לצאת בהנפקה, תהיו בטוחים שלא גיוס כספים תהיה המטרה אשר תעמוד לנגד עיני המנהלים. החברה גייסה לאחרונה 1.8 מיליארד דולר על פי שווי של 40 מיליארד דולר, לרבות ממשקיעים דוגמת בית ההשקעות גולדמן זאקס וחברת "באידו" הסינית. בין הסיבות לצאת בהנפקה ניתן למנות את הרצון לגייס את אמון הציבור – שכן מהלך גיוס הון צפוי להגדיל גם את מעורבות הציבור, אשר נוטה לתפוס חברות ציבוריות כאמינות וכבטוחות יותר – תחומים בהם אובר בהחלט יכולה להשתפר (מבחינת התדמית). בנוסף, המומנטום אשר צוברת החברה הולך וגדל בהדרגה, ממש כמו פעילותה אשר הולכת ומתרחבת ברחבי העולם. סביר להניח שמנהלי "אובר" לא ירצו לפספס את המומנטום – ויחליטו לצאת בהנפקה, בשאיפה לשווי גבוה בהרבה מ-40 מיליארד הדולר לפיהם גייסו בפעם האחרונה.

אם כך אכן יקרה, הרי שהנפקת אובר תכלול את כל המרכיבים הדרושים להנפקה המדוברת של השנה. כסף גדול יהיה גם יהיה; שווי שוק ענק יהיה גם כן; עיסוק ציבורי, קריאות להחרמת החברה וחששות מפני השתלטות על שוק המוניות בעולם יבטיחו לא מעט צבע, ומעל הכל – הנפקה תאפשר למשתמשים לזגזג בין מגוון תפקידים – כלקוחות החברה, כנהגי המונית העובדים בשורותיה, ובקרוב (כנראה) – גם כבעלי מניות. אז אל תתפלאו אם שנת 2015 תהיה "שנת האובר" – ואם הכותרות, הפרשנים והידיעות יעסקו בהרחבה בחברה הצומחת.

גם פרארי מחממת מנועים

אך "אובר", צבעונית ככל שתהיה, היא לא המועמדת היחידה לתואר "הנפקת השנה". בראד מספר כי לאחר חודשים של מחקר מעמיק, הגיעו הוא ואנשיו לעוד מספר חברות מסקרנות במיוחד, אשר להערכתם צפויים לצאת בהנפקה ציבורית בוול סטריט במהלך שנת 2015. ברשימה ניתן למצוא, למשל, את חברת "פיט-ביט", אשר הפכה לאחד השחקנים המרכזיים בשוק המתפתח של צמידי הניטור. החברה מייצרת צמידים מתקדמים אשר אוספים כל העת שורה של נתונים ואינדיקטורים באשר לפעילות המשתמש, מצבו הגופני, ואפילו שנת הלילה שלו – נתונים אשר מעובדים בזמן אמת ומוצגים במכשיר הסמארטפון. על פי ההערכות החברה תרצה להיות הראשונה לצאת בהנפקה ציבורית בתחום המדובר – ולכן תמהר להנפיק כבר בחודשים הקרובים.

מועמדת נוספת היא חברת רכבי היוקרה "פרארי", אשר השתייכה עד לאחרונה לחברת הענק "פיאט קרייזלר". החברה כבר הודיעה כי החליטה להיפרד ממותג היוקרה המדובר, ועל פי הערכות רבות החברה תצא בהנפקה השנה ותנסה לגייס את המותג החזק לגיוס כספים רבים ככל הניתן. גם חברת Airbnb נחשבת למועמדת לא רעה לזכייה בתואר: החברה אשר נחשבת לחלוצת מהפכת "הכלכלה השיתופית" סללה את הדרך לאובר, ומשמשת מיליוני משתמשים ברחבי העולם להשכרת דירות לטווח קצר בין משתמשים פרטיים. החברה כבר הספיקה לגייס השנה 400 מיליון דולר על פי שווי של 10 מיליארד, ובראד מאמין כי החברה תפנה לגיוס פומבי במהלך החודשים הקרובים כדי להמשיך ולהרחיב את פעילותה ברחבי העולם.

כך או אחרת, אם לסמוך על ההיסטוריה הקצרה של השנים האחרונות – בהחלט ניתן להעריך כי לפחות אחת מהמועמדות לכתר אכן תצא בהנפקה בשנת 2015 – ותזכה לתואר "ההנפקה המדוברת של השנה". אם ההנפקה אכן תוכיח את עצמה כמהלך כלכלי מוצלח – זו כבר שאלה מורכבת יותר. אולי כדאי למנהלים הבכירים להתייעץ עם מא (מייסד עליבאבא) או צוקרברג – אלו שכבר "זכו" בתואר בשנים האחרונות.

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל.

לקריאה נוספת

סיכום ההצלחות והכשנות של המשק בשנת 2014

התקדימים המסוכנים שנקבעו עקב סאגת פרסום הסרט ״ריאיון סוף״

Christopher Penler / Shutterstock.com

מלבד ביזמים ובסטארטאפים, משקיעים רבים בוחרים להשקיע גם במטרות שנוגעות להם באופן אישי. הפוסט הזה מוקדש להם – משקיעים ישראלים שבחרו מטרות נעלות בהן הם משקיעים מהזמן ומהכסף שלהם על מנת ליצור עולם קצת יותר טוב.

חשוב לציין, בכתבה בחרנו להתמקד ב-8 משקיעים בלבד, אך מיותר לציין שישנם לא מעט נוספים שראויים להערכה ואינם מופיעים פה. נשמח לשמוע מכם בתגובות על מיזמים נוספים ומשקיעים נוספים שהייתם רוצים לומר להם תודה על פעילותם ולהזכיר אותם תחת נושא זה.

(המספור נועד לשם הסדר בלבד ושמות המשקיעים מופיע בסדר רנדומלי לחלוטין).

1. אייל גורה

כמה משפטים על עצמי: נשוי למאיה (מייסדת שותפה של TheGiftsProject\eBay) ואבא לאלה ודניאל. בתחילת השנה עזבתי את פיטנגו (קרן הון סיכון – ר.ש) כדי להתחיל את Zebra-Med עם השותף שלי, אייל טולנדו, אותו הכרתי במסגרת תוכנית Zell של המרכז הבינתחומי הרצליה לפני 11 שנים, ואיפה שאני משמש כיום כחבר סגל. ב-Zebra אנחנו מנסים לעשות את הבלתי אפשרי עם Big Data ודימות רפואי ובנתיים לעשות גם כיף עם צוות נהדר של אנשים שרוצים לשנות את העולם. בכובעים שלי שאינם למטרות רווח, אני נמצא בועד מנהל של ארגון "לתת", חבר מייסד ב-"Tovanotb" ויועץ בארגון "תמורה". בנוסף, אני נלהב לסייע לחלקים הפחות משולבים של הסטארטאפ ניישן.

ההשקעות שהייתי גאה בהן השנה: Medisafe , Ubimo , AppsFlyer , Taboola , Formlabs.

"תמורה" ואני: 100% מהקרדיט של הפעילות בארגון "תמורה" צריך ללכת למייסדים ידין קאופמן ולברוך ליפנר שהביאו לצמיחה מרשימה של "תמורה" במשך 11 השנים האחרונות והפכו אותה לצינור מימון משמעותי להרבה פרוייקטים חינוכיים מדהימים בישראל. אנוכי ורבים אחרים רק מנסים לעזור, כשאנחנו יכולים, בלהכיר מייסדים של סטארטאפים לקונספט שעובד ומוכח היטב.

איך הכל התחיל: על "תמורה" שמעתי לראשונה כשעשינו שותפות עם "כרמל השקעות" כדי להקים את החברה השלישית שלי PicApp. בזמנו היתה לנו חברה מאוד רווחית, ללא השקעות מקרנות, בשם PicScout עם 70 עובדים ועד אז לא שמענו על "תמורה". כשהתחלנו את "TheGiftsProject" וכמובן החברה הנוכחית שלי Zebra-Med, "תמורה" כבר היתה על השולחן. בחזרה ל-2011, כשעשינו אקזיט לחברות, באתי לידין וברוך והצעתי למצוא מודלים אלטרנטיביים כדי להושיט יד לאוכולוסייה ההולכת וגדלה של חברות סטארטאפ שלא מושקעות בהן קרנות. מאז, לצד עבודה מדהימה של ברוך, "תמורה" משולבת הרבה יותר בתוכניות ומאיצים מובילים וחברות עורכי דין.

אתם יכולים לתרום ל"תרומה": מבחינתי האידיאל, הייתי שמח שמייסדים של חברות סטארטאפ יישמעו על "תמורה" לפני שהם מקבלים מימון על ידי קרנות הון סיכון. כך שככל שהמשקיעים / קבוצות פרטיות / מאיצים / גיקטיים יציגו את האפשרות בשלב מוקדם יותר בפניי המייסדים כך טוב יותר. בנוסף, יהיה נהדר להמשיך ולקבל תמיכה מקרנות הון סיכון חדשות וקיימות. סצינת הסטארטאפ הישראלית כבר מאוד תומכת אבל אולי אפשר למצוא מודל (אולי דרך Karma \ Aleph?) לתמרץ עוד סטארטאפים "לתת 1% מכלום" ל"תמורה" על ידי זיכוי ועזרה נוספת. מאוד חשוב לשים לב שהוכח כי עזרה ל"תמורה" זה לא אהבת הזולת לחלוטין והמשקיעים והסטארטאפים ואלו שהחליטו לקחת בה חלק, ראו בסוף הרבה יותר החזר השקעה.

ואם כבר תפסתם אותי, אספר שהדברים הראשונים שאני בוחן בפגישה עם יזמים: בכובע של קרן הון סיכון הדבר הכי חשוב הוא השוק והצוות שהולכים לפצח כנגד כל הסיכויים וידעו איך ומתי ללכת לכיוון אחר. בכובע של מנטור ואנג'ל אני אתפשר על גודל השוק כדי לעבוד עם צוות של אנשים טוב שמנסים להשפיע חיובית על העולם ובעלי דחף ללמוד וכמובן שכיף לעבוד איתם.

ולסיום, שאלת בונוס למשקיע המתמיד, אם היו לי 25 שעות ביממה, הייתי מקדיש את השעה הנוספת: אני חושב ש-24 שעות ביממה מספיקים. אנחנו פשוט צריכים להעריך את מה שיש לנו ולמצוא את האיזון הנכון.

צילום: משה אסולין

2. ירון קרני

כמה משפטים על עצמי: מייסד של קרן "מבריק – קרן הון סיכון", המורכבת ממשקיעים פרטיים מחו"ל בעלי ערך מוסף ,שמשקיעה בחברות טכנולוגיה ישראליות בשלבי גידול. איתי בקרן עוד שלושה שותפים: אריק (ד"ר לפיזיקה, לשעבר מנהל פיתוח באפל), מישל (מהנדס בהכשרתו ומשקיע מברזיל) וג'ו (איש כספים ואופרציה), כולם עולים חדשים. לפני הקמת הקרן ייסדתי את התל אביב אנג'ל גרופ. משקיעי הקרן החליטו גם לתרום יחדיו אחוז מסויים מההצלחה של הקרן לעמותת "איחוד הצלה".

"איחוד הצלה" ואני: אני פשוט מכור לארגון, נמצא בקשר יומיומי עם המייסד שלו, אלי ביר, ועם מספר רב של מתנדבים. אני חש ש"איחוד הצלה" זה הישראלי הטוב והיפה, הלא מתלונן והעוזר לזולת. ארגון שמבוסס על ערכי היהדות המופלאים ביותר שיש והם עושים תיקון עולם אמיתי במלוא מובן המונח.

איך הכל התחיל: לפני שש שנים חבר והשותף שלי מניו יורק הכיר לי את מייסד הארגון ובסוף הארוחה של ליל שבת צעדנו יחד הביתה ברחובות ניו יורק הקפואים. על אף החשדות המובנים שהיו לי כאדם חילוני לאיש חרדי, ככל שעברנו עוד ועוד בלוקים בהליכה לא האמנתי למשמע אוזניי ופשוט התאהבתי בקונספט. זה השיל ממני את מטען שכבת הציניות הישראלית המובנית והחזיר לי את האמונה בטיב האדם. כשנחתתי חזרה בארץ מיד נסעתי לבקר אותם ומאז פשוט לא עזבתי עד שבסוף אפילו הסכימו לקבל אותי להיות חבר הנהלה.

אתם יכולים לתרום ל"איחוד הצלה": ראשית כל מודעות. מדובר בארגון של מעל ל-2500 מתנדבים – יהודים חרדים, דתיים, חילונים, ערבים ודרוזים הפזורים בכל הארץ ומגיעים ראשונים לאירועים שבהם זקוקים לעזרה ראשונה. לחלק מהם יש אופנועים מצויידים היטב (ויש אפילו אופניים של הצלה בתל אביב) שכולם רואים אותם, חולפים על פניהם ולא יודעים מי הם. כל המתנדבים מצויידים במכשירי GPS שמאתרים את המתנדב הקרוב ביותר לאירוע ובכך הם מגיעים בתוך פחות משלוש דקות. אלה מלאכים שתורמים את זמנם לטפל באחר. דמיינו לכם למשל אדם שלוקה בליבו בלב העיר ותחשבו כמה זמן יקח לאמבולנס להגיע אליו בשיא הפקקים. עכשיו תדמיינו אדם המוכשר כחובש פרמדיק או רופא מתנדב שנמצא בעיסוקיו בקרבת מקום מצוייד בציוד החייאה ודיפיבולטור. זה כל כך פשוט שזה מקסים. וזה מציל חיים. בשנה האחרונה בלבד, מתנדבי "איחוד הצלה" יצאו למעל 245,000 אירועים. דבר נוסף, "איחוד הצלה" זו עמותה הנתמכת על ידי מתנדבים ותרומות מהציבור. אם אתם רוצים להתנדב צרו קשר עם הארגון. ואם אתם לא יכולים להתנדב, נדבו את כספכם לרכישת ציוד רפואי, גם זה מציל חיים. ומעכשיו לאורך השנה כל תרומה שתתקבל בלינק הזה תושווה על ידנו.

ואם כבר תפסתם אותי, אספר שהדברים הראשונים שאני בוחן בפגישה עם יזמים: ברק בעיניים. ואם יש זמן גם את הנעליים.

ולסיום, שאלת בונוס למשקיע המתמיד, אם היו לי 25 שעות ביממה, הייתי מקדיש את השעה הנוספת: לקרוא את גייקטיים.

צילום: משה אסולין

3. אירית ישראלי כהנא

כמה משפטים על עצמי: מנהלת שותפה בקבוצת AfterDox אנג'ל. מותיקות תעשיית ההיי-טק. בשבע השנים האחרונות מקדישה את עצמי לסצינת הסטארטאפים כמשקיעה, מנטורית, יועצת אבל בעיקר כמשתתפת של ובתוך הסצינה. המשימה האישית שלי היא להפוך את ה"סטארטאפ ניישן" לנגישה לאוכלוסיות שאינן מועמדות ברורות- ערבים ישראלים, פלסתינאים, חרדים, עולים חדשים ופריפריה.

ההשקעות שהייתי גאה בהן השנה: כל ההשקעות שלנו נעשו על פי קריטריונים קפדניים שפיתחנו. אנחנו לא מפלים או "נותנים נקודות" על היותנו מיעוט, אבל שתיים מתוך החברות הטובות בפורטפוליו שלנו מובלות על ידי נשים.

"Mobile Monday Nazareth" ואני: אני בעיקר גאה בהיותי חלק מהארגון הזה, שהינו ה-Meetup הראשון והכי פעיל באזור נצרת, שמנוהל ומאורגן על ידי קבוצה מקומית. אני חברה פעילה ב-Naztech- האסקלטור הערבי הראשון. אני מסייעת להנהלה, עושה מנטורינג, הרצאות ושעות משרד ב-The Hive (עולים חדשים / אשדוד), Kama (חרדים) וקרן מיראז' (נגב).

איך הכל התחיל: ברוב הפעילויות בהן אני לוקחת חלק אני הצד היוזם, במקרים אחרים אנשים פונים אליי. באופן כללי, אני פוגשת אנשים מכל חלקי האוכלוסייה הישראלית.

אתם יכולים לתרום בחזרה: על ידי נתינת במה לכולם, לפגוש את האחרים, לעזור לאחרים להיות הכי טובים (הרצאות, מנטורים, לחלוק ידע ועוד).

ואם כבר תפסתם אותי, אספר שהדברים הראשונים שאני בוחן בפגישה עם יזמים:  המוצר / השוק והקשר של היזם לשניהם, הצוות והאישיות (כימיה, גמישות מחשבתית).

ולסיום, שאלת בונוס למשקיע המתמיד, אם היו לי 25 שעות ביממה, הייתי מקדיש את השעה הנוספת: מתחילה לצפות בסדרה "The Good Wife".

4. אורני פטרושקה

כמה משפטים על עצמי: בן 56, נשוי ואב לשלוש בנות. מהנדס בהכשרתי. יזם, בעבר בהיי-טק (הייתי בין מייסדי החברות סקורפיו וכרומטיס) וכעת יזם ומשקיע חברתי. בשנים האחרונות עוסק בפעילות ציבורית.

ההשקעות שהייתי גאה בהן השנה: מכיוון שאיני עוסק בהשקעות עסקיות, אספר על ההשקעות החברתיות. למעט "עיגול לטובה", עליה נרחיב בהמשך. אני עוסק בקידום שילוב ושוויון לאזרחי ישראל הערבים, במסגרת עמותת "יוזמות", קרן "אברהם" וכן בקידום תמיכה בפתרון שתי מדינות, במסגרת עמותת "עתיד כחול לבן". לטעמי אלה הם הנושאים שעומדים ביסוד הבעיות החברתיות של ישראל, ואני גאה לעסוק בהם למרות שהם שנויים במחלוקת ציבורית. לדעתי מי שרוצה לגעת בשרשי הבעיות של ישראל צריך לפעול שם.

"עיגול לטובה" ואני: "עיגול לטובה" היא יוזמה חברתית שמטרתה לעודד פילנתרופיה רחבה ואפקטיבית בישראל. "עיגול לטובה" פיתחה מנגנון באמצעותו ניתן לעגל כל עסקה בכרטיס האשראי כלפי מעלה לשקל הקרוב ואת האגורות שנוספו לתרום לעמותות הנבחרות על ידי התורם, מתוך רשימה מומלצת. התרומה החודשית הממוצעת לאדם היא בסך הכל כ-4 ש"ח, אבל בזכות 125,000 מעגלים שכבר רשומים העברנו למעלה מ-10 מיליון ₪ לעמותות טובות ואפקטיביות. אני משמש כיו"ר עיגול לטובה, שהצלחתה תלויה בגיוס מספר רב של מעגלים, ומכאן האתגר המרכזי של העמותה – הרחבת מעגל האזרחים התורמים באמצעותה. לצורך כך יש להגיע לציבור הרחב ולכן יש ליצור לא מעט שיתופי פעולה. כשאני יכול אני מסייע בפתיחת דלת עבור המנכ"לית המצוינת, דנה ארגוב-טיקוצקי, כדי לאפשר את שיתוף הפעולה הנדרש. בנוסף, ביחד עם יתר חברי הוועד המנהל התוויתי את העקרונות הערכיים שעל בסיסם פועלת העמותה – של שקיפות מלאה, תמיכה רק בעמותות ראויות והעברת 100% של תרומת הציבור לעמותות היעד.

איך הכל התחיל: את "עיגול לטובה" יסדתי ב-2009 לאחר ששמעתי על הרעיון מבחור בריטי שניסה אך לא הצליח לממש אותו בבריטניה. חשבתי שניתן ליישם את הרעיון היפה בארץ כדי להתמודד עם מצבה העגום למדי של ישראל בתחום הפילנתרופיה (נמצאת במקום לפני אחרון מבין כל מדינות ה-OECD). צפיתי שעם הרוח היזמית הישראלית, היכולות הטכנולוגיות ורשת הקשרים העסקיים ההדוקה שיש בישראל ניתן לפתח את היוזמה הזו ולהביא אותה להצלחה. פניתי לחבריי יעקב בורק ויהושע אגסי, וביחד הצלחנו לשכנע שתיים מתוך שלוש חברות האשראי – ישראכרט ולאומי קארד – לממש את המנגנון. כיום, פונים אלינו ממדינות רבות מרחבי העולם במטרה ללמוד מניסיוננו וליצור יוזמות דומות.

אתם יכולים לתרום בחזרה: זה ממש פשוט. כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לאתר של  "עיגול לטובה" או להתקשר ל-6360*, ובתהליך שאורך פחות מדקה לרשום את כרטיס האשראי ולציין את עמותות היעד הנבחרות מתוך הרשימה שאנו מספקים. כפי שציינתי, התרומה החודשית הממוצעת היא בסך הכול 4 ₪, והיא עוברת במלואה לעמותת הנבחרות.

ואם כבר תפסתם אותי, אספר שהדברים הראשונים שאני בוחן בפגישה עם יזמים: איני עוסק בהשקעות בהיי-טק, כך שהיום יזמים מגיעים אלי יותר להתייעץ ופחות כדי לעניין אותי בפעילות. גם אופי המיזמים הוא יותר חברתי ופחות עסקי. עם זאת, ההסתכלות נותרה אותה הסתכלות- ניסיון לעמוד על תכונותיו האנושיות של האדם, ולאו דווקא על אלה המקצועיות. אם הוא אדם נבון בעל ראש פתוח ויכולת לעבוד בצוות, הוא ידע לנווט את דרכו בין כל הקשיים המצפים לכל יזם בכל תחום פעילות.

ולסיום, שאלת בונוס למשקיע המתמיד, אם היו לי 25 שעות ביממה, הייתי מקדיש את השעה הנוספת: גם אותה הייתי מקדיש למלחמה בגזענות של החברה שלנו. אני חושש שהבית הלאומי שלנו עולה באש הגזענות.

5. אורן פירסט

כמה משפטים על עצמי: ממציא, יזם סדרתי ומשקיע אנג'ל בתחום הציוד הרפואי והאינטרנט, בשנים האחרונות בעיקר בתחום הקרוי Digital Health. ההשכלה הפורמלית הינה במנהל עסקים (דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה). אב גאה לשני ילדים (ליעם ויונתן בני 11 ו-8) וגיק חובב מחשבים וכל גאדג'ט אפשרי תחת השמש, כל עוד הוא עוזר לחיות חיים יעילים ובריאים יותר.

ההשקעות שהייתי גאה בהן השנה: המשך השקעה בחברת Medivizor שיוצרת את המנגנון המוביל בעולם ל-Personalized health information כשירות צרכני ועבור רופאים ובפרט במחלות כרוניות. החברה זוכה בפרסים על הטכנולוגיה והתפיסה ולאחרונה גם הפכנו להיות טכנלוגית הבית של ה-personalized health library של אחד מבתי החולים המובילים בעולם, New York Presbyterian. כמו כן, גם המשך השקעה ב-Eco Fusion, שיוצרת את מנגנון פיתוח תרופות דיגיטליות מהפכני. כבר עכשיו יש לנו בקנה למעלה מ-20 תרופות דיגיטליות בשלבים שונים של פיתוח או מסחור. הכוונה למנגנוני תוכנה המשפיעים על התנהגויות אנושיות ומשנים פרמטרים ביולוגיים באינדיקציות שונות. ההתמקדות היא בפרט בנושא מתחים ומיקוד כמו גם בתזונה ופעילות גופנית. בשני המקרים מדובר ביכולת של טכנולוגיות מובייל להפוך לחלוטין את קונבנציות המידע הדיאגנוסטיקה והטיפול ולהנגיש אותה לחתכי אוכלוסיה רחבים במהירות מדהימה.

"פריפקס" ואני: הרעיון החל ב2009 תוך מפגש מוחות בין מהנדס ביוכימיה, מהנדס מכונות עתירי ניסיון בהנדסה רפואית, אני (עם רקע עסקי כולל ניסיון בבריאות באפריקה ובתחום מניעת איידס) ואורולוג שהעלה בעיה בה נתקל- משלחות אורולוגים נוסעות לאפריקה לעזור למול גברים כאמצעי להקטנת ההידבקות באיידס, פרוייקט הומני מעין כמוהו. בדיקה קצרה הראתה שהפתרון של מלה ניתוחית לגברים בוגרים אינו אופטימלי מסיבות רבות ולכן כל המאמץ להגברת המודעות או הפצת הניתוח אינו עולה יפה. כך חשבנו המהנדסים ואני על פתרון פשוט ולא ניתוחי שלא ידרוש מנתחים ,לא יהיה כרוך בכאב או דם ויוכל להתבצע ללא צורך בסביבה סטרילית. את הפתרון הטכנולוגי הראשוני פתרנו במהרה ושיפרנו בתנועה תוך איתרציות בזמן אמת. אני הייתי אחראי על הצד העסקי והמימוני של העסק ושותפי על הטכנולוגיה והרפואה. הצטרפה בהמשך מי שהיתה באותו הזמן אשתי שמינכלה את החברה למשך מספר שנים. גייסנו כספים מאנג'לים נוספים אשר כולם ראו את המטרות הנעלות של המיזם ובהמשך גם מקרנות במספר שלבים והחברה רצה במהירות מטאורית במונחים של עולם הציוד הרפואי באופן כללי ובטח במקרה של תחום בריאות הציבור. מפיתוח דגמים ראשונים, דרך ניסויים קליניים במספר מדינות, אישורים רגולטוריים ועד הכרה של ארגון הבריאות העולמי. החברה היום בת כחמש ובמוצריה נעשה שימוש ברוב מדינות סאב סהרה. השיווק הוא ישירות למדינות ולארגונים גדולים כמו אלו המסונפים לארגון הבריאות העולמי וממשלת ארצות הברית.

איך הכל התחיל:  שיחת טלפון של שותפי, שזכר את רקע הפעילות שלי בתחום הבריאות באפריקה. הכרתי אותם ממיזמים קודמים.

אתם יכולים לתרום בחזרה: העלאת מודעות למיזם המדהים הזה, שעד כה הציל נפשות רבות. מלה מקטינה הסתברות להדבקות באיידס ביותר מ-70 אחוז. תמיכה בהגברת המודעות למלה כאמצעי למניעת איידס היא האימפקט החשוב ביותר. מעבר לכך, מלה לא ניתוחית הופכת להיות ברירת המחדל כי היא גם בטוחה יותר, מעבר להיותה עדיפה בכל מישור על ידי המטופלים עצמם ועלותה הכוללת הנמוכה יותר. נכון להיום, האמצעי היחיד הלא ניתוחי המוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי הוא פריפקס.

ואם כבר תפסתם אותי, אספר שהדברים הראשונים שאני בוחן בפגישה עם יזמים:  כיזם בעצמי, אני בוחן את התשוקה לנושא. את האמונה ביכולת לשבור מוסכמות, עסקיות, רפואיות ואחרות. את היכולת לחשוב מערכתית ולא רק טכנולוגית או רק פיננסית או רק חברתית.

ולסיום, שאלת בונוס למשקיע המתמיד, אם היו לי 25 שעות ביממה, הייתי מקדיש את השעה הנוספת:  בשנים האחרונות כל המיזמים החדשים שלי נולדים סביב מענה לצרכים אישיים אז נוח לי להשקיע בהם עוד זמן. אז הייתי מחלק את השעה הזו בין הילדים והמיזמים.

צילום: עודד מרום

6. יוסי מולדבסקי

כמה משפטים על עצמי: בן 42, נשוי+4. בעלים במשותף של קבוצת מולדבסקי, אשכול חברות בתחום היהלומים, הנדל"ן והטכנולוגיה. מייסד ויו"ר חברת ההשקעות Plus Ventures, אחד ממשקיעי ההון סיכון הפעילים ביותר בישראל. לפלאס פורטפוליו של למעלה מ-30 מיזמים בתחום ה-ICT . כמו כן Plus Ventures מפעילה ביחד עם משפחת חשין (2B Angels) את חממת אקספלור.דרים.דיסקובר. משמש כמרצה מבוקש ליזמות במוסדות אקדמיים שונים וכמנטור הראשי של מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, משתתף כחבר פאנל המשקיעים בתוכנית "הכרישים" בערוץ 10, מכהן כשופט בתחרויות שונות בעולם היזמות, יו"ר אגודת הידידים של "תנו לחיות לחיות" וחבר בחבר הנאמנים של עמותת "גדולים מהחיים".

ההשקעות שהייתי גאה בהן השנה: השנה הייתי גאה במיוחד ב-Callvu שעשתה התקדמות משמעותית וזכתה בשבחים ותארים רבים, (לרבות "חברת הסטארטאפ המבטיחה לשנת 2015", וב-Carambola, WSC ו-YOTPO שסיימו סבב גיוס משמעותיים.

"תנו לחיות לחיות", "גדולים מהחיים" ואני: שתי העמותות הללו נוגעות בעולמות הקרובים לליבי – ילדים ובעלי חיים ושתיהן עושות עבודה מצויינת. לנהל עמותה זה לא שונה בהרבה מלנהל תאגיד עיסקי, ובראש שתי העמותות הללו עומדים מנהלים מוכשרים, שאחראים על הצמיחה של הארגונים שלהם ועל היותו המותג המוביל כל אחד בתחומו. העמותות הללו ניצבות בפני אתגרים רבים ומשתנים ומממנות את הרב המכריע של פעילותן מתרומת הציבור. אני פעיל פחות בענייני היום יום ויותר בענייני המאקרו של העמותה, כמו הטוויית אסטרטגיה, הרחבת פעילות, הגדרת צרכים ויעדים, מדידת ביצוע מול תקציב וכו'. כמו כן חלק מהותי נוסף הוא כמובן סיוע בגיוס משאבים, חשיפה לקהילה העיסקית, השתתפות באירועי התרמה, שת"פ עם מובילי דעת קהל וכו'.

איך הכל התחיל: ל"תנו לחיות לחיות" התחברתי לראשונה בתקופה שעמדו לפנות את הכלבייה והמרפאה של העמותה מהשטח ממנו פעלו, פניתי באופן עצמאי לגב' אתי אלטמן, הרוח החיה בעמותה, בהצעה להעמיד להם שטח חלופי על קרקע שבבעלותי, ומשם החל הקשר. לחבר הנאמנים של "גדולים מהחיים" הצטרפנו מיכל אישתי ואני בעקבות פנייה אישית של דליה שטנצלר, יו"ר חבר הנאמנים, לבוא ולסייע.

אתם יכולים לתרום בחזרה: קהילת ההיי-טק מורכבת מיזמים, ויזמים ב-DNA שלהם נוטים לראות את העולם בקונטקסט רחב. השאלה של היזמים היא 'כיצד אני יכול להשפיע על העולם להתנהג אחרת' לא מנותקת אף פעם מהקהילה שבה אנחנו חיים. זאת הסיבה שאנו רואים הרבה יזמים ואנשי הון סיכון מעורבים בעשייה חברתית – כל אחד לפי טעמו ונטיית ליבו. ההיי-טק הישראלי הפך לקטר הצמיחה של המשק והסתייע לא מעט במדינה ובמדען הראשי כדי לצמוח ולבנות תעשייה אמיתית – אנשי ההיי-טק מבינים זאת ומעוניינים להחזיר לקהילה ואין ספק שפעילות חברתית דרך עמותות שונות היא דרך מצוינת לעשות זאת.

ואם כבר תפסתם אותי, אספר שהדברים הראשונים שאני בוחן בפגישה עם יזמים: אני משקיע קודם כל באנשים. פגשתי לא מעט יזמים בחיי, אך טרם פגשתי רעיון מבריק שהצליח להפוך למציאות בלי יזמים מוכשרים שידעו להוביל אותו קדימה. לפני בחינת הכישורים ויכולת ההוצאה לפועל של היזם, אני מסתכל על דברים בסיסיים שאתה מחפש אצל כל אדם, כמו יושרה, שקיפות, פתיחות, קשב ואופי נעים. בנוסף, כשמדובר בצוות יזמים, אני בוחן מה הדינמיקה ביניהם כקבוצה. האם הם יכולים לעבוד כצוות, האם לכל אחד יש תרומה רלוונטית לפיתוח הרעיון והאם הם מסוגלים להתאים את עצמם לתנאי השוק, לקהל היעד ולעולם הטכנולוגי המשתנה מרגע לרגע. אחרי כל זה באה החוזקה הטכנולוגית של המוצר, החדשנות שלו והשאלה המרכזית: האם הוא יכול לשנות את כללי המשחק בטריטוריה שבה הוא פועל.

ולסיום, שאלת בונוס למשקיע המתמיד, אם היו לי 25 שעות ביממה, הייתי מקדיש את השעה הנוספת: לנגן על הגיטרה שלי שנזנחה מאז הולדת הילדים.

7. רמי ליפמן

כמה משפטים על עצמי: יזם סדרתי שהצליח ועבר לצד של המשקיעים.

ההשקעות שהייתי גאה בהן השנה: Zooz ו-Angelsense, פיתרון מערכת ניטור לילדים אוטיסטים שמשרתת בהצלחה את הילדים והוריהם.

"פידל" ואני: הקשר מגיע מתסכול בגין המאמץ שנעשה כדי לעלות את יהודי אתיופיה לארץ ושהם הושארו מאחור מבחינת ההשתלבות בארץ והם פצצת זמן שמתקתקת לנו בחצר. כיום מתנדב בועד המנהל ותורם.

איך הכל התחיל: בדיוק הפסקתי לעשות מילואים אז החלטתי ללכת ולהתעסק עם מטרה חשובה אחרת.

אתם יכולים לתרום בחזרה: קודם כל להתנדב במועדוניות נוער של העמותה, לאמץ משפחות ונוער שזקוקים לעזרה בהתערות בחברה הישראלית וכמובן לתת אופציות במסגרת "תמורה" ל"פידל".

צילום: יורם רשף

8. חמי פרס

כמה משפטים על עצמי: יוזם מקים ומנהל פלטפורמות להשקעה בחדשנות ישראלית בתחומי הון סיכון (קרן פיטנגו) והשקעות אימפקט (קרן אל-באוודר, קרן אמליה, חברת ההשקעות אימפקט-פירסט, וחברת האג"ח החברתי – Social Finance Israel) מזה 21 שנה. לפני כן עסקתי בתפקידי ניהול בהיטק, לימודי הנדסה ומנהל עסקים, ושירות בחיל האוויר.

ההשקעות שהייתי גאה בהן השנה: מגוון רחב של השקעות בפלטפורמות שלנו ובכולן אני גאה.

"אל באדוור" ואני:  משמש כיו"ר הקרן וחבר וועדת ההשקעות. מתמקדים בהשקעות הי טק בחברה הערבית ובמגזרי המיעוטים בישראל, והתחום הבולט הוא אינטרנט בערבית לשוק האיזורי.

איך הכל התחיל:  חברנו לג'ימי לוי וחברות מנהלים בחברת קומברס, שהקימו בית תוכנה ראשון במגזר הערבי בנצרת והחלו לקדם הקמת קרן להשקעה במיעוטים. החלטנו ללכת ביחד למכרז ממשלתי להקמת קרן וזכינו במכרז.

אתם יכולים לתרום בחזרה: לחבר את הקהילה הערבית בישראל אל לב תעשיית ההיי-טק בישראל – קליטת עובדים, השקעה, מנטורשיפ, לבקר ללמוד וליצר רשת קשרים אישית.

ואם כבר תפסתם אותי, אספר שהדברים הראשונים שאני בוחן בפגישה עם יזמים: הדבר החשוב הוא אישיותו של ביזם הדומיננטי במערכת כפי שבאה לידי ביטוי באופי, חזון, נחישות, ויושרה.

ולסיום, שאלת בונוס למשקיע המתמיד, אם היו לי 25 שעות ביממה, הייתי מקדיש את השעה הנוספת: למשפחתי – שם חסר לי הכי הרבה זמן.

מאת מאיר אורבך ואסף גלעד, כלכליסט.

בשנת 2014 נמכרו 58 חברות הייטק ישראליות בסכום כולל של 5 מיליארד דולר – כך בהתבסס על מאגר המידע של חברת המחקר IVC. הגדולה שבהן היא חברת המסרים המיידיים וייבר, שנמכרה לרקוטן היפנית תמורת 900 מיליון דולר.

מדובר בירידה של 20% לעומת הנתון המקביל בשנה שעברה, אז עמד סך הרכישות על 72 סטארטאפים ישראליים שנמכרו ב-6.3 מיליארד דולר, במידה רבה בזכות עסקת גוגל-ווייז. עם זאת, השנה גייסו החברות הישראליות 2.3 מיליארד דולר בהנפקות, לעומת 300 מיליון דולר בלבד בשנה שעברה. היקף האקזיטים המשוקלל ל־2014, 7.3 מיליארד דולר, הופך את השנה הנוכחית לשלישית בטיבה מבחינה זו בעשור האחרון.

סכומי ההנפקות הגבוהים נובעים בעיקר מארבע חברות גדולות שיצאו השנה לנאסד"ק ולבורסת ניו יורק: סייבר ארק העוסקת בתחום האבטחה, מובילאיי המתריעה בפני תאונות דרכים, ורוניס המפתחת טכנולוגיית גישה לקבצים ארגוניים, ובורדרפרי הפועלת בתחום המסחר האלקטרוני. מבין 14 החברות הישראליות הנוספות שהונפקו, עשר מגיעות מתחומי מדעי החיים.

"החברות שיצאו השנה לנאסד"ק לא רבות, אך מספר הממתינות להנפקה גדל מאוד, ובשנה הבאה המספרים צפויים להיות משמעותיים יותר", טוען עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה בפירמת KPMG סומך חייקין. סלע אינו מתייחס לזהותן של החברות שצפויות להנפיק, אך זה לא סוד שאאוטבריין, איירון סורס, פיוניר, סולאראדג' ואחרות מחממות מנועים לקראת יציאה לבורסה בשנה הבאה.

עד כמה היו ההנפקות בשנה האחרונה טובות למשקיעים? הדבר תלוי כנראה בחברות עצמן ולא בתחומים שבהם הן פועלות. חברת אבטחת המידע המבטיחה ורוניס הידרדרה לכ-27% מתחת למחיר ההנפקה שלה ונסחרת בשווי של 786 מיליון דולר. לעומתה סייבר ארק דווקא עלתה ב־40% מעל מחיר ההנפקה, וכיום שווה 1.27 מיליארד דולר.

אקזיטים

הישראליות נמכרות מהר

מחקר של VentureSource מבית הוול סטריט ג'ורנל מספק הוכחה משכנעת לטענה שנשמעת בעולם ההייטק כבר זמן רב – הישראלים ממהרים למכור את הסטארטאפים שלהם. המחקר מדד את הזמן החציוני שחלף מההשקעה הראשונה בסטארטאפ להחלטה לצאת לאקזיט, ומצא כי בקרב חברות ישראליות פרק זמן זה עומד על 3.9 שנים. לשם השוואה, בגרמניה הוא עומד על 4 שנים, בבריטניה על 6.4, בצרפת על 6.6, ובשבדיה הסטארטאפיסטים מחכים 9 שנים לפני המכירה. הנתונים מתייחסים לחברות שנמכרו ברבעון השלישי של השנה.

הנתונים חושפים עוד שקצב המכירה של חברות ישראליות רק הולך ועולה: אם ב-2009 גיל הסטארטאפ החציוני עמד על 8.6 שנים, בשנת 2013 הוא כבר ירד ל-5.5, בדרך ל-3.9 השנה. בצרפת המגמה הפוכה בדיוק: פרק הזמן החציוני ליציאה לאקזיט עמד ב-2009 על 4.7 שנים בלבד, וכיום הוא ארוך בכשנתיים.

למרות הבהילות, חברות הסטארטאפ הצעירות הישראליות הניבו למשקיעים החזר גבוה יותר מאשר מקבילותיהן האירופיות: ההחזר החציוני ברבעון השלישי עמד על פי 6.2 מהיקף ההשקעה, לעומת פי 2.5 בלבד בקרב החברות הגרמניות ופי 3.8 בחברות צרפתיות. הסכום החציוני שבו נמכרה חברה ישראלית עמד על 34 מיליון דולר, בעוד שתמורת חברה צרפתית שילמו הרוכשות סכום חציוני של 28.3 מיליון דולר, ותמורת חברה גרמנית הן נאלצו להיפרד מ-15 מיליון דולר בלבד.

אם בישראל הממשלה והציבור רואים את האקזיטים כתופעה חיובית למדי, הרי שבצרפת המצב הפוך: למרות העלייה באורך החיים של הסטארטאפים הצרפתיים, הממשלה בפריז מודאגת מכך שחברות רבות בוחרות לפעול מארה"ב או להירכש בידי חברות אמריקאיות. "המילה האנגלית ליזם (Entrepreneur) נגנבה מאיתנו", אמר החודש שר הכלכלה הצרפתי עמנואל מקרון, "עלינו להחזיר את רוח היוזמה". חומר למחשבה עבור יזמי הסטארטאפ הישראלים שממהרים למכור את חברותיהם.

מדעי החיים

הנס הרפואי עומד להסתיים בשנה הבאה

בלי יותר מדי משקיעים, עם מוחות ויצירתיות שמגיעה בעיקר מהאקדמיה, ענף מדעי החיים בישראל מייצר שנה אחר שנה אקזיטים וחברות מהשורה הראשונה. ב-2014 שמונה חברות מדעי חיים ישראליות בשלבים שונים ניצלו את השער הפתוח של נאסד"ק ומיהרו להנפיק שם.

מבחינת רובן זה היה קרש הצלה, על רקע מיעוט הקרנות המשקיעות בתחום בישראל: "ההנפקות אינן אקזיט אלא דרך שבה חברות רבות מממנות את עצמן", אמר רן נוסבאום, שותף בפונטיפקס, אחת משתי הקרנות הבולטות בהשקעה במדעי החיים (השנייה היא אורבימד ישראל). קרנות נוספות שהיו פעילות בענף בעבר דוגמת מדיקה, ויטהלייף וגיזה כבר אינן משקיעות באופן אקטיבי. "שוק ההון הישראלי הפך פחות סובלני לחברות מדעי החיים", אמר נוסבאום, ומנמק זאת בכך שמשקיעים רבים נכוו בעבר מהשקעה בחברות שהנפיקו בטרם עת, וכן במחסור במידע אנליטי על החברות השונות.

קרן אור נוספת שאפיינה את 2014, לצד ההנפקות בנאסד"ק, היתה הכניסה המסיבית של הקרנות התאגידיות הזרות. טקדה היפנית שותפה בארץ לחממה של חברת אורבימד, נוברטיס השקיעה בביוליין, רוש חברה לפונטיפקס בהשקעות רבות, ומרק סרונו הקימה אף היא חממה בארץ. חיזוק חשוב נוסף היה הקמת חברות השקעה הפועלות מטעם חברות המסחור באוניברסיטאות. בתל אביב הקימה חברת רמות קרן בהיקף של 23 מיליון דולר המיועדת להשקעה בטכנולוגיות שיוצאות מהאוניברסיטה; אינטגרה הולדינגס, חברת מסחור ידע של יישום מהאוניברסיטה העברית, גייסה 3 מיליון דולר מתאגיד סיני להשקעה במדעי החיים. מגמות אלה אפשרו לענף מדעי החיים הישראלי לעבור שנה לא רעה בכלל.

ב-2015, לפי התחזית, הנס הרפואי הזה צפוי להסתיים. טרנד מדעי החיים בשוק ההון האמריקאי כבר מאחורינו, וההערכות הן שהוא יתקשה לקלוט הנפקות נוספות מהענף. כמו כן, פרט לפיטנגו אין קרנות ישראליות המתכננות השקעות חדשות בתחום זה. בחברות בונים על הקרנות התאגידיות ועל משקיעים דוגמת מורי ארקין כדי שיספקו להן חמצן בשנה הבאה.

ההשקעות מסין

בהייטק, הענק הסיני רק התחיל להתעורר

חברות סיניות השקיעו השנה עשרות מיליוני דולרים לכל הפחות בחברות הייטק ישראליות – כך העריך אהרון מנקובסקי, שותף-מנהל בקרן פיטנגו, ואחד משותפי ההון סיכון הפעילים ביותר מול חברות סיניות מקרב הקרנות הישראליות. "אנחנו נמצאים רק בראשיתו של הגל ולא בשיאו", טוען מנקובסקי.

ההשקעות הסיניות בהייטק הישראלי נחלקות לשני מישורים מרכזיים: השקעה בקרנות הון סיכון מקומיות, דוגמת הקרן השישית של פיטנגו, הקרן הרביעית של כרמל והקרן החדשה של ורטקס; והשקעה ישירה בחברות. ענקית הביטוח הסינית פינג אן השקיעה בשש חברות מקומיות, וכיום יש לה קרן של 100 מיליון דולר המיועדת להשקעות בישראל. באידו, "גוגל הסינית", הכריזה במהלך השנה על השקעה ראשונה בחברה ישראלית – 3 מיליון דולר ב-Pixellot המפתחת טכנולוגיות צילום. גם עליבאבא, ענקית המסחר הסינית שערכה השנה את ההנפקה הגדולה בהיסטוריה בניו יורק, כבר השקיעה בשתי חברות ישראליות-אמריקאיות.

"כיום אין עדיין מספיק חברות ישראליות שרואות בסין את היעד שלהן", אמר מנקובסקי. למרות החששות מהמשטר הסיני, הוא אומר כי מדובר ב"שחקניות גלובליות שמחפשות שווקים גלובליים. הן רואות בישראל שוק שבו מכבדים אותן ונותנים להן חופש, בשונה מהשוק האמריקאי שבו הן אינן מרגישות רצויות. הסינים מנסים בישראל את מה שהאמריקאים עשו, רק הרבה יותר מהר. הם מנסים לסגור את הפער".

כיום כמעט אין מרכזי פיתוח של חברות סיניות בישראל: חואווי, המוכרת בעיקר בזכות הסמארטפונים שהיא מייצרת, פועלת בארץ דרך חברת טוגה נטוורקס. בתחום מדעי החיים רכשה פוסום את אלמה לייזרס, והקימה על בסיס רכישה זו מרכז פיתוח מקומי. "אנחנו עדיין לא רואים כאן ריכוז של מרכזי פיתוח סיניים, כמו שיש לאמריקאים", מציין מנקובסקי, "עם זאת, אני מעריך שבתוך עשור שליש ממרכזי הפיתוח בישראל יהיו של חברות מסין".

סייבר ואבטחת מידע

הרבה רעש, מעט חידושים

האקרים (כנראה) מצפון קוריאה פרצו לשרתי חטיבת הבידור של סוני, פורצים אנונימיים חדרו למערכות רשתות הקמעונאות טארגט והום דיפו, ופרטיהם של 145 מיליון משתמשים באיביי נגנבו. כל ידיעה כזו שהופיעה בתקשורת הביאה מנהלים בכירים בתאגיד אמריקאי לתהות אם הארגון שלהם מוגן מספיק ואם הם השקיעו מספיק בכל הנוגע לסייבר.

שאלות אלו הביאו את חברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום להפוך ללהיט החם של שנת 2014. אאורטו הישראלית נמכרה ב-200 מיליון דולר למיקרוסופט, לאחר שגייסה 11 מיליון דולר בלבד; פורטר גייסה 15 מיליון דולר מסקויה ו-NEA, סנטינל לאבס גייסה 12 מיליון דולר, גארדי קור גייסה 11 מיליון ועוד. מנגד, בכירים בתחום מתריעים על עומס חברות קטנות ומחסור בפתרונות אמיתיים.

עורך הדין ניצן הירש-פלק, הפעיל בזירת ההייטק, מזהה בתחום בועה. "אתה זורק אבן ופוגע בחברת סייבר. קל מדי לגייס בתחום הזה עכשיו", אמר ל"כלכליסט". "חברות עם רעיונות שחלקם הזויים מגייסות בקלות, ולא בטוח שלכולן יש זכות קיום. קרנות הון סיכון רבות שגייסו כספים נזקקות לחברות סייבר בפורטפוליו שלהן כדי להרשים את המשקיעים".

"הפריצה לסוני לא לימדה אותנו שום דבר חדש, ואם היא זו שפתחה את עיניו של מנהל אבטחה כלשהו, עדיף שיחפש לעצמו עבודה אחרת", הוסיף מיקי בודאי, מייסד חברת טראסטיר שנמכרה ל-IBM ב-2013 תמורת 650 מיליון דולר. "שנת 2014 התאפיינה במגוון רחב של פתרונות יצירתיים מחברות סייבר שונות, אבל כולם בגדר תוספות לשכבות האבטחה של הארגון. לא התרחשה במהלך השנה שום פריצת דרך משמעותית מבחינה טכנולוגית בענף הזה. כתוצאה מכך ארגונים עומדים בפני היצע בלתי מוגבל של טכנולוגיות הדומות זו לזו, מה שמגביר את הבלבול, מאט את תהליכי הקנייה ומגביר את התחרות".

2015 לא צפויה להיות שונה משמעותית בהקשר זה. אנו צפויים לראות בה קצב מוגבר של רכישות בתחום, וחברות גדולות שיעדיפו לרכוש טכנולוגיות מאשר לפתח בעצמן. הרכישה של מיקרוסופט בישראל היתה, על פי הערכות, רק הסנונית הראשונה.

פורסם לראשונה בכלכליסט.

• מצעד האיוולת: הכשלונות הכי גדולים של ההייטק ב-2014
• רצועת הסיליקון: מאיץ הסטארט-אפים שפועל מלב עזה
• הרפורמות בהייטק נתקעו, המשקיעים והמענקים יחכו

קרדיט תמונה: stock market wall via shutterstock