שברת רגל? עכשיו תשבור את השיא. מקור: אתר YuGo

פיזיותרפיה יכולה להיות תהליך מייגע ומשעמם, שכולל תרגילים מונוטוניים שחוזרים על עצמם. כתוצאה מכך, לא מעט מטופלים נרתעים מהתרגול העצמי ופוגעים כמובן ביעילות הטיפול. אבל מה אם לא היה מדובר בתרגול משעמם, אלא במשחק שמופעל בעזרת קינקט? הרי כל אחד אוהב לשחק. זה בדיוק הרעיון של חברת BioGaming הישראלית. היום (ג') נודע לגיקטיים כי החברה גייסה 3.7 מיליון דולר, להמשך פיתוח המוצרים שלה, תחת המותג YuGo.

זה לא משחק, זה טיפול

בנוסף למפגשים אצל הפיזיותרפיסט וקבלת טיפולים שונים בבתי החולים ובמכוני הפיזיותרפיה השונים, טיפול הפיזיותרפיה מצריך ביצוע תרגילים באופן עצמאי בבית המטופל, בפיקוח תקופתי של המטפל אחר התקדמות המטופל. הבעיה המרכזית בשגרת טיפולים מסוג זה, היא שהמטופלים אינם ששים לבצע את "שיעורי הבית" הניתנים להם על ידי המטפלים, בעיקר כי מדובר בפעולות משעממות, שחוזרות על עצמן, ומכאן גם חוסר החשק המרכזי לבצע אותן. את הבעיה הזו פותרת BioGaming, חברת סטארטאפ ישראלית שמשלבת בין תחום הרפואה והגיימינג. החברה פיתחה מוצר בשם YuGo, שהוא למעשה משחק המבוסס על בקר הקינקט המוכר של מיקרוסופט, ומטרתו היא הפעלת המשתמש לצורך תרגול פיזיותרפי. המטופל נהנה מהמשחק ו"על הדרך" גם מטפל במגוון בעיות כמו שיקום רצועה צולבת קדמית, החלפת ברך, החלפת מותניים, נקע בקרסול ושברים בגב התחתון. הערכה של YuGo כוללת מחשב PC קטן מימדים, בקר קינקט וכמובן התוכנה הייעודית של החברה.

חברת BioGaming הוקמה בספטמבר 2011 על ידי המייסדים דודי קליין, איתן מאג'ר וליאור פריד. מאז הקמתה, הספיקה החברה לגייס כמיליון דולר מחממת TheTime וממשקיעים פרטיים נוספים. ועתה, כאמור, מסיימת החברה סבב גיוס של 3.7 מיליון דולר בהובלת קרן FirstTime Venture Capital מקבוצת TheTime וקרן TriVentures, שמשקיעה במיזמים בתחומי הבריאות. משרדי החברה, שמעסיקה כ-15 עובדים, נמצאים בפתח תקווה.

בראיון לגיקטיים סיפר בעבר קליין כיצד עלה הרעיון: "הרעיון התחיל לפני כמה שנים, כאשר קרוב משפחה, שגם הוא שותף בחברה עבד בכל מיני חברות וארגונים שמטרתם היא בניית תוכניות אימון עבור אנשים עם מוגבלויות. לפני 3 וחצי שנים, במסגרת העבודה שלו, הוא קיבל את קונסולת המשחקים Wii Fit. יחד עם דוקטור אלון קלרון הם גילו כי הפידבק אשר מגיע מהמשתמשים כתוצאה מהמשחק בקונסולה מניע אותם להמשיך ולהתאמן מפני שהחוויה היא שונה, אינטראקטיבית, המשתמש רואה את עצמו ולא שם לב שלמעשה הוא נהנה מהטיפול".

מחברת BioGaming סירבו להגיע לידיעה.

וידאו: כך אפשר לטפל בגוף בעזרת משחק

מקור: בנק ישראל

שנת 2014 היתה שנה מצוינת להיי-טק הישראלי. למרות משוכות כמו "צוק איתן", חזינו במספר אקזיטים מרשימים של חברות כמו SuperDerivatives, Check או Wilocity, שהכניסו, כל אחת, יותר מ-300 מיליון דולר לכיסי המשקיעים. בנוסף, לא מעט חברות כמו CyberArk, Mobileye ו-Varonis, סיימו תהליך הנפקה מוצלח בבורסות בניו יורק ובלונדון. עתה מסתבר ש-2014 האירה פנים גם עבור העובדים בהיי-טק שנהנו מהעלייה הגדולה ביותר בשכר ב-6 השנים האחרונות, כך חושף מידע שנאסף על ידי יחידת המחקר של חברת אתוסיה, שעורכת באופן קבוע סקרי שכר בענפי ההייטק והביוטק,

פיתוח, פיתוח, פיתוח

ב-2014 נהנו ענפי ההיי-טק והביוטק מעלייה ממוצעת של 5.4% בגובה השכר. אולם, עם כל הכבוד לממוצע הכלל-ענפי, אנחנו פה, כדי לדעת באילו תפקידים בדיוק נהנו מהעלייה הגבוהה ביותר ובאילו הסתפקו בתוספת צנועה יותר. באופן לא כל-כך מפתיע, מובילים תפקידי הפיתוח השונים את עליות השכר: בראש, עומדים תפקידי הפיתוח למובייל, ופיתוח לאינטרנט שנהנו מתוספת של 7% השנה; צמוד אליהם עם עלייה ממוצעת של 6.5% נמצא פיתוח תוכנה, ניהול פיתוח ובקרת איכות (QA). מי שהסתפק בעלייה צנועה יותר היו ניהול תפעול, בכירים, מנהלי פרויקטים, ניהול שיווק ופיתוח חומרה שהסתפקו בעלייה של בין 3 ל-3.5%.

כמצופה, נמצא מתאם בין העלייה בשכר לביקושים לתפקידים. מרבית הגיוסים היו לתפקידי הפיתוח השונים ביניהם מהנדסי תוכנה, אנשי בדיקות, מומחי ביג דאטה, Dev Ops, מהנדסי חומרה, מנהלי פרויקטים, מהנדסי מכונות ומהנדסי מערכת. כשבמקביל לגיוסים, התלוננו לא מעט חברות על קשיים לגייס אנשי פיתוח בסביבות לינוקס, מובייל, אינטרנט, ביג דאטה וסייבר.

תחומי הפיתוח לאינטרנט ולמובייל רשמו השנה זינוק בביקושים לעובדים, בשיעורים של 20% ו-22% בהתאמה. גם תחום פיתוח התוכנה רשם גידול מרשים של 13% בביקוש לעובדים ואחריו, תחום הקליניקה והרגולציה עם גידול של 9%. אולם לא כל התחומים נהנו מביקושי שיא. תחום אחד שאף חווה ירידה בביקוש לעובדים הוא תחום פיתוח חומרה, שסבל מירידה של 7% בביקוש. לא מפתיע בהתחשב בעובדה שמרבית הסטארטאפים והחברות בארץ מתמקדות בפיתוח תוכנה ואפליקציות ומיעוטן נוגע בצד החומרה.

אם מסתכלים על הביקוש לעובדים על פי תעשיות אנחנו רואים שוב שתעשיית התוכנה והאינטרנט מככבות. בתעשיית האינטרנט יש זינוק של 20% בביקוש ובתוכנה עלייה של 13%. לעומת זאת, השנה לא האירה פנים לתעשיות השבבים התקשורת שסובלות מירידה של 7% בביקוש.

לא חוששים לעזוב את מקום העבודה

סממן נוסף לכך ש-2014 היתה שנה לא רעה בכלל, הוא שעובדים עוזבים מרצונם את מקום העבודה ועוברים לחברות אחרות. למעשה אנחנו רואים שלעומת שנות המשבר של 2008 ו-2009, זינק מספר העובדים שעזבו מרצונם את מקום העבודה שלהם פי ארבעה ועמד על כ-10%. במקביל התקצר משמעותית הזמן הנדרש לאייש משרה והוא עומד עכשיו על 4.5 שבועות. גם זמן חיפוש המשרה הממוצע יורד עבור כל הגילאים.

בתגובה לנתונים מסר אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה: "מנהלים רבים מביעים ביטחון ואופטימיות בהמשך המגמה החיובית הזאת ב-2015". לדבריו, "הביטחון הזה מבוסס, ככל הנראה, על הביצועים היפים של 2014 – למרות כל חוסר היציבות השלטונית והאזורית. רוב המנהלים מאמינים שהון זר ימשיך לזרום לתעשיות עתירות המדע גם ב-2015, בשיעור דומה לזה שהיה בשנה הנוכחית."

להורדת סקר השכר המלא לחצו כאן

סמנכ״לי פיתוח עסקי או כפי שנהוג לכנותם "Bizdev" מהווים חלק משמעותי בכל ארגון ותפקידם הוא לנווט, לשווק, להתנהל ולתור אחר שווקים פוטנציאלים ורלוונטים לחברה בה הם נמצאים. מדובר בתפקיד מגוון ואחראי הדורש סבלנות, מעט ״חוצפה ישראלית״ והמון יוזמה ואסרטיביות. קבלו את עשרת מנהלי הפיתוח העסקי המבטיחים ביותר לשנת 2014.

איך גיבשנו את הרשימה?

״בולטים״, ״הכי טובים״ – כל אלו הם מושגים בשימוש במטרה לנסות ולהבליט קבוצה מסויימת של מקצוענים הנמצאים בחוד החנית של תחומם. אבל האמת היא, מי יכול לקבוע באמת מי ״הכי טוב״? כמעט בלתי אפשרי למצוא סט של קריטריונים שחוצה מספר רב של תחומים. בשווקי הנישה זהו הניסיון, הביצוע, הגיל ומגוון רחב של גורמים משפיעים אחרים שמים לאנשים שונים את התווית ״בולטים״ בתחומם באופן הכי הוגן שאפשר. בכל זאת, כל הגורמים הללו לא צריכים למנוע מכמה אנשים מאוד מרשימים, את ההכרה הראוייה להם. אספנו בגיקטיים עשרה אנשי מקצוע שונים במספר קטגוריות, כל אחד והסיפור שעומד מאחוריו, וביקשנו מהם לספר לנו קצת על עצמם ועל נקודת המבט האישית שלהם.

בחודשים האחרונים פנינו לכל מנהל פיתוח עסקי שנקרה בדרכינו וביקשנו ממנו להעביר לנו את רשימת ה-Bizdev המוערכים ביותר על ידו. כך הגענו לרשימת מנהלי פיתוח עסקי ארוכה שהובילה לאחת נוספת וכן הלאה, עד שהגענו לבסוף לרשימה הכוללת אלפי אנשים שעוסקים בתחום בישראל.

את האנשים שהוזכרו יותר מפעם אחת ברשימות השונות סימנו וספרנו כל פעם ששמם הוזכר ברשימה אחת נוספת. לבסוף הגענו לרשימה ובה 20 שמות של אנשי ה-Bizdev אליהם פנינו באופן אישי על מנת להתרשם מהם ולבחור לבסוף את 10 הנבחרים שלנו מתוך אלו ששמם הופיע הכי הרבה פעמים ועל סמך ההתרשמות האישית שלנו מהם.

חשוב לציין: הרשימה הטרוגנית וכוללת אנשים ותיקים מאוד בתחום לצד אלו שרק הצטרפו אליו לפני מספר שנים. הקביעה נעשתה על בסיס אזכור שמם של אנשי ה-Bizdev במספר רב של רשימות שקיבלנו ולבסוף על בסיס מעבר על העבודות שהצליחו לבלוט יותר על פני היתר.

אז הנה הם, 10 אנשי ה-Bizdev הבולטים בישראל לשנת 2014 (הסדר אינו מחייב):

1. דרור שקד

דרור, 47, מרכז את הפיתוח העסקי בחברת WIX הישראלית. במסגרת תפקידו אחראי על בניית ערוצי שיווק ושותפיות שמטרתם להביא משתמשים חדשים לחברה, שיתופי פעולה עם מוצרים חדשים וכן פתיחת שווקים נוספים בעולם להתרחבות החברה.

ספר קצת על החברה בה אתה עובד WIX מספקת פלטפורמה המאפשרת לכל עסק קטן להקים אתר אינטרנט מעוצב ומקצועי ללא צורך בידע כלשהו. היא הוקמה לפני כ-8 שנים ובשנה שעברה הונפקה בנאסד״ק וכיום מעסיקה מעל ל-800 עובדים.

מה זה בעצם סמנכ״ל פיתוח עסקי? תפקידו להסתכל לטווח הארוך יותר של החברה ולראות מהם המהלכים העתידיים שיכולים להביא אותה לעמידה ביעדים שנקבעו ע"י החברה. כגון שווקים חדשים, מוצרים חדשים, ערוצי שיווק חדשים וכו'.

 מה החלק הכי מהנה בתפקיד? החלק המעניין והמהנה הינו מציאת הזדמנויות שאינן האפשרויות הברורות, אלא שדורשות יצירתיות בכדי לגרום להם להצליח. מציאת נוסחאות לשיתוף פעולה בה שני הצדדים מרווחים דבר שמעלה את הסבירות לשיתוף פעולה ארוך טווח.

תן טיפ למי שרוצה להגיע לתפקיד דומה הידע הנדרש תלוי מאוד בחברה, אין ספק שנדרש להכיר את האפשרויות והמגבלות של המוצר, חייבים להכיר את השוק בו החברה פועלת בצורה טובה ובמיוחד את הטרנדים לאן השוק נע בשנים הקרובות. צריך ללמוד כיצד להקים רשת קשרים יעילה, כיצד לתחזק אותה וכיצד להשתמש בה בחוכמה.

2. עמרי חלמיש

עמרי, 35, התמנה לסמנכ״ל פיתוח עסקי בחברת Aterdownloadf לפני כארבע שנים והיה אחראי על תקציבי פרסום מחברות תוכנה גדולות ויצירת שיתופי פעולה. לפני כשנתיים כאשר החברה נרכשה על ידי IronSource עבר להתמקד בתחום המובייל ובהרחבת הפעילות של החברה בחו״ל.

ספר קצת על החברה בה אתה עובד אירון סורס מספקת פתרונות הפצה ומוניטיזציה למפתחי אפליקציות. החברה מונה כ-500 עובדים ומחזיקה במשרדים בארה"ב, סין, אנגליה וישראל.

מה זה בעצם סמנכ״ל פיתוח עסקי? פיתוח עסקי מתמקד בפיתוח אפיקי רווח חדשים לחברה בין אם על ידי פתיחת שווקים חדשים (משרד מקומי, ערוץ מכירות) ובין אם עלי ידי קידום ופיתוח מוצרים חדשים באמצעות הפקת חומרי שיווק, קביעת מודל עסקי ובנית צוותי מכירות ותהליכים.

תן טיפ למי שרוצה להגיע לתפקיד דומה אדם שעוסק בפיתוח עסקי צריך להיות סקרן מטבעו ובעל יכולת למידה מהירה. כמובן שכישורים בין אישים והבחנה מהירה בין עיקר ותפל הם חובה למי שמוביל תהליכים חוץ חברתיים מורכבים.

פרוייקט מוצלח שהיית מעורב בו? אני מאוד גאה בהקמת המשרדים הבינלאומיים של אירון סורס. על מנת להקים אופרציה משמעותית בארצות הברית ובסין נדרשנו למצוא את את האנשים המתאימים, להכשיר אותם, לחבר אותם לעשייה בחברה ולבנות את התהליכים המתאימים. היום, אחרי הרבה שעות טיסה ומאמץ שהיה משותף להרבה אנשים, הם אחראים לחלק הארי של רווחי החברה ומאפשרים לנו להתמקד ביצור מוצרים טובים יותר.

3. ינון הורביץ

ינון מנהל הפיתוח העסקי בחברת StartApp, רק בן 29 וכבר נמצא בתחום מזה 5 שנים כאשר שנתיים וחצי מתוכם בחברה הנוכחית.

ספר קצת על החברה בה אתה עובד. החברה אשר הוקמה בשנת 2010 מפתחת פלטפורמה להצגת פרסומות חכמות ואינטראקטיביות במובייל. למעלה ממאה חמישים אלף אפליקציות מובייל הטמיעו את פתרונות הפרסום של החברה אשר מציגה פרסומות לכ-300 מיליון משתמשים בחודש.

מה זה בעצם סמנכ״ל פיתוח עסקי? תפקיד הפיתוח העסקי הוא לחבר את אנשי הטכנולוגיה לשוק. להשפיע על תהליכי פיתוח המוצרים ולהוביל חדשנות. נדרשת הבנה טכנולוגית אל מול הבנה עסקית תוך בחינת הזדמנויות וסיכונים. בסופו של יום צריך להבין לעומק את צרכי הלקוח אבל בעיקר להסביר לו אילו כלים חדשים עומדים לרשותו.

מה אתה עושה בפועל? ״במסגרת התפקיד אני בעיקר נמצא בממשק מול מקבלי ההחלטות בקרב החברות המובילות בעולם בתחום הפרסום והמובייל. אני לומד ממקור ראשון על הצרכים העסקיים שלהם ומתרגם אותם לפתרונות טכנולוגיים.״

מה החלק הכי מהנה בתפקיד? ״אני הכי נהנה לגלות הזדמנויות חדשות ולהכיר אנשים חדשים ומוצרים חדשים. שלושתם מחוברים מאוד כאשר על ידי הכרת אנשים חדשים שבידם מוצרים חדשים לעיתים נפתחות הזדמנויות חדשות עבור כל החברה. החלק הכי פחות מהנה הוא לאחר לטיסות״ (אייקון כלשהו המופיע בצורת ריבוע). 

טיפ למי שרוצה להגיע לתפקיד? ״הייתי ממליץ קודם כל שהוא יאמין בעצמו, להיות קשוב לסביבה, להיות בן אדם של אנשים ולא לפחד לקפוץ למים. אני מאמין שעבודה עם לקוחות / ניהול תיקי לקוחות או מכירות היא תפקיד חיוני בדרך. להיות  all-around player –  הכוונה לראות את התמונה הגדולה ולא רק את המוצר אותו אתה משווק. צריך לדעת ששותפויות גדולות הן תהליך אשר לוקח זמן ונדרשת סבלנות רבה. הניסיון הכי חשוב הוא ניסיון עם אנשים, השתתפות בכנסים, להיות דמות מוכרת בתעשייה שלך, לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח, כי אתה אף פעם לא יודע איך הם יעזרו לך בהמשך״.

4. קרן לודומירסקי-זית

קרן, נשואה ואם לשלושה נמצאת בתחום הפיתוח העסקי כבר עשר שנים ועוסקת מזה כשנה בפיתוח עסקי ושותפויות אסטרטגיות בחברת Stratasys Ltd. בוגרת משפטים מאוניברסיטת תל אביב, בעבר שימשה כיועצת משפטית של חברת Starhome ועורכת דין במשרד י. גורניצקי ושות'.

מה החברה בה את עובדת עושה? Stratasys היא חברה המציעה פתרונות הדפסת תלת מימד, הכוללים בין השאר מדפסות, חומרים, תוכנה ושירותים. החברה היא חברה ישראלית-אמריקאית ציבורית הנסחרת בנסד"ק, מועסקים בה כיום כ- 2,800 עובדים סביב העולם וברשות החברה טכנולוגיה ופתרונות מתקדמים, ערכים ויעדים איתנים ואנשים מצויינים.

איך את מגדירה את תפקידו של מנהל הפיתוח העסקי? התפקיד משתנה בין חברה לחברה, ולפי השלב בו היא נמצאת. בעיני, הדבר המקשר את תפקידי הפיתוח העסקי, הוא החשיבה העתידית והיצירתית שמאפשרת לחברה לקבל החלטות על הכיוון והיעדים שיובילו את אותה להישגים וביצועים משמעותיים ויגרמו לה להיות חברה מובילה ומצליחה בתחומה. התפקיד כולל: היכרות והבנה של השוק והשחקנים שבו, ניתוח מגמות השוק, הבנה מעמיקה של מוצרי החברה והטכנולוגיה שלה, ניתוח הזדמנויות ושיתופי פעולה אפשריים ויצירת תוכנית עסקית עבור החברה. מטרת התוכנית היא להניע את החברה בכיוונים שיובילו להגדלת הרווחיות, שמירה על המובילות הטכנולוגית והעצמת המוניטין.

ומה תפקידך בכח? לדעתי תפקיד הפיתוח העסקי בחברה הוא אחד התפקידים המרתקים ביותר במשק הישראלי והוא מאפשר למידה תמידית של ההתפתחויות בשוק, חשיבה והשפעה על הכיוונים העתידיים הכדאיים של החברה ומיפוי ויצירת השותפויות הטכנולוגיות והאסטרטגיות שיהיו משמעותיות ונכונות ביותר לחברה.

מה החלק הכי מהנה בתפקיד? אחד הדברים שאני אוהבת בתפקידי זה להיות בעמדה שמשפיעה על איך החברה משיגה מטרה זו. כל יום בחברה מציג בפני מצבי שוק דינמים ומאתגרים, אפשרויות שיתוף פעולה שונות ומעניינות וכיוונים מוצרים וטכנולוגיים חדשניים שלדעתי באמת יוכלו לשפר את החיים של כולנו. שני אלמנטים נוספים שאני אוהבת בתפקידי הם: למפות, ליזום ולייצר שותפויות עם שותפים משמעותיים טכנולוגיים ואסטרטגים, שעם הזמן מניבים פרי מהותי עבור החברה וכמו כן העבודה עם מחלקות רבות בחברה מסביב לעולם.

מה היית ממליצה למי שרוצה להיכנס לתחום? הייתי ממליצה לעשות שיעורי בית רבים על התעשייה, השחקנים שבה והכיוונים אליהן היא הולכת; לחשוב באופן יצירתי, מחוץ לקופסא, לא לחשוש להביע את החשיבה ולדעת לשכנע באופן כריזמטי. מומלץ לבוא עם ניסיון בניהול מערכות יחסים ופרויקטים עם קולגות בתוך החברה ועם קולגות בחברות חיצוניות ולהיות בעל כישורים בינאישיים גבוהים.

5. רועי אורון

רועי, 30, התחיל לעבוד לפני כשנתיים בחברת Tvinci עד שנרכשה לפני כחצי שנה על ידי Kaltura, בה מכהן כיום כדירקטור פיתוח עסקי.

מה בעצם קלטורה עושה? החברה הוקמה בשנת 2006 בתור פלטפורמת לאונליין וידאו המאפשרת העלכת תכנים, המרה לפורמטים מתאימים למוצרי קצה שונים, ניהול וניתוח מידע הקשור לווידאו, הפצתו לאתרים ומקומות שונות ומונטיזציה סביב פרסום ו-VOD. החברה משרתת כיום יותר מ-300,000 ארגונים וכ-100,000 מפתחים רשומים בקהילת המשתמשים לתוכן וידאו.

מה בדיוק אתה עושה בחברה במסגרת תפקידתך? מרכז העיסוק שלי הוא תחום ה-OTT / TV Everywhere, המשנה באופן דרמטי את הדרך בה אנו צורכים שירותי טלוויזיה היום (כדוגמת מוצר Yes go שהושק בעזרת Kaltura לפני קרוב לשנה). המטרה שלנו היא ראשית שמירה על מעמדנו כמובילים בשוק, בעזרת מתן פתרון טכנולוגי מקיף ללקוחות שלנו תוך זיהוי המקום אליו הולך השוק. כדי שנוכל לעשות זאת בהצלחה, עמיתי ואני עוסקים בהבנת המגמות בשוק, יצירת קשרים עם שותפים אסטרטגיים ודומינטיים בתחום בו אנו עוסקים, ופיתוח שווקים חדשים.

מה החלק הכי מהנה בתפקיד? החלק ממנו אני הכי נהנה הוא הפיכת חלומות למציאות – מהגדרת היעד ופירוט מטרות המשנה מתחיל תהליך ארוך ואף סיזיפי של ניתוח ואפיון הצרכים. התהליכים יכולים להימשך החל מחודשים בודדים ועד לשנים ארוכות. הסיפוק הגדול מגיע כאשר מוצרים שפותחו לאורך זמן רב עוד מימי Tvinci מביאים את השחקנים הגדולים ביותר בעולם לבחור בנו כספק פתרון הוידאו שלהם.

ומה פחות מהנה? כמובן שלאורך הדרך קיימות גם אכזבות, וקצוות חוט שאינם מתפתחים, אך זהו תהליך טבעי בקרב חברות ואנשים המעוניינים לחדש, לפתח ולהתפתח ללא הרף. לעיתים גם הזדמנויות שנראות אבודות עושות "קאמבק", ואז הסיפוק גדול כפליים.

מה הטיפ שלך למי שרוצה לעסוק בתחום? כמו בתחומים רבים, אין "דרך" אחת להגיע לתפקיד שכזה. התפקיד דורש הבנה טכנולוגית ודיבור ה"שפה",עבור ניתוח המקרים העסקיים והבנת ההיתכנות שלהם. לדעתי אין תחליף למגע עם הלקוחות, על מנת ללמוד על הצרכים והכאבים שלהם, תוך חיבור הנקודות לנקודת מבט רחבה יותר. בנוסף, על אף שהתחום נשמע "סקסי" אסור להתבלבל ויש לזכור שהדבר כולל כיתות רגליים, עבודת ״Hands on״ וניתוח מעמיק של האפשרויות השונות העומדות בפניך.

האם זכור לך סיפור מעניין במיוחד שקרה לך במסגרת התפקיד? לפני מספר חודשים וזמן קצר לאחר רכישת Tvinci ע"י Kaltura זכינו בלקוח מאוד גדול – מפעיל הטלוויזיה הגדול ביותר בגרמניה ואחד מהגדולים באירופה. העסקה הייתה פרי של טיפוח קשרים ו"דפיקה על הדלת" לאורך שנים, תוך תהליך מכירה מאומץ של קרוב לשנה. מעבר להוכחת מומחיות בהבנת השוק ובפתרון הטכנולוגי, חלק חשוב היה בבניית אמון אצל הלקוח והפיכתו לשותף, תוך יחסים בין-אישיים טובים. הסוד הוא בתצוגה של צוות רחב המנגן יחדיו היטב, איש איש ומומחיותו. הפתרון הושק בזמן מרשים וסלל את הדרך לעסקאות גדולות שיפורסמו בקרוב.

6. נועה קורם

נועה בת 31, Bizdev ב-Kaltura לאחר שהחברה בה עבדה Tvinci נרכשה על ידי זו לפני כחצי שנה. 

על מה את אחראית במסגרת התפקיד? אני עוסקת במכירות מורכבות של פתרונות טכנולוגים בתחום המדיה והטלויזיה, יוצרת הזדמנויות חדשות בשווקים פחות פעילים (בעיקר בדרום ומזרח אירופה) וגם עובדת עם שותפים ליצירת הזדמנויות משותפות. תחום הפעילות שלי הוא OTT TV, שזה בעצם שידורי טלויזיה על גבי האינטרנט. אחרי המעבר לטלויזיה דיגיטלית, התחום עובר את מהפיכת ה-OTT ומרתק לקחת בכך חלק ולראות איך עולם הטלויזיה משתנה.

מה החלק המספק ביותר בתפקיד, ואילו רגעים פחות? התהליך של יצירת הזדמנות חדשה יכול להיות ארוך ומייגע, ממלא באנדרנלין לעיתים, ויכול להיות גם מורט עצבים. עבור אנשים שנהנים מתחרויות (כמוני) לזכות בהזדמנות שעבדת עליה קשה זו חוויה מאד מספקת. מצד שני, להפסיד יכול להיות מאד מתסכל. לפני שנה וחצי הפסדתי את העסקה הגדולה הראשונה שעבדתי עליה אחרי תהליך ארוך של כמה חודשים. התסכול הגדול מההפסד לא מנע ממני להמשיך ולנסות לזכות בעסקה מחדש בהמשך הדרך, ולחפש דרכים יצירתיות לאיך אנחנו יכולים ליצור ערך עבור אותה החברה. לאחרונה, הנסיונות הצליחו ובימים אלה ממש אנחנו מתחילים את תהליך השקת המוצר עם אותה החברה. הנצחון אפילו יותר מתוק במקרים כאלה.

אילו כישורים דרושים לאלו שרוצים להיכנס לתפקיד? כישורים שדרושים לפיתוח עסקי מערבים ידע פיננסי, משפטי, כריזמה ויצירתיות. קשה להצביע על חוג מסוים באוניברסיטה שמכין לתפקיד. לא מדובר במסלול ברור כמו הנדסה או רפואה. אני חושבת שטוב להגיע עם רקע יחסית מגוון, אחרי תפקיד אחד או שניים בתחום דומה (כמו למשל, אנליזה, מכירות או שיווק) כדי לוודא שיוצקים מספיק תוכן לתפקיד. מצד שני, גם מפתח טכנולוגי עם ראש טוב לעסקים יכול להיות מנהל פיתוח עסקי מצוין, כך שאין אף נוסחת קסם.

מסר לאומה? אני מכירה מעט נשים בתחום הפיתוח העסקי. אני חושבת שנשים נמנעות מהתחום, שלעיתים ממותג כגברי, אולי בגלל הסטריאוטיפ הדורסני של מכירות ואולי מחשש משגרת נסיעות לחו"ל בתדירות גבוהה. מנסיוני, לנשים יש יתרון ברור על גברים בתחום – מפני שיש כל כך מעט נשים, קל יותר להתבלט וליצור רושם, שזה יתרון עצום למי שתפקידו ליצור הזדמנויות חדשות.

7. עמרי יעקובוביץ׳

בינואר הקרוב נקיים בנמל יפו זו הפעם השנייה אירוע חגיגי במסגרת טקס חלוקת הפרסים של זוכי Geek Awards 2014 שיתקיים כאירוע סגור למוזמנים בלבד. זוהי השנה החמישית שהתחרות מתקיימת ואם לשפוט על בסיס השנים הקודמות, נראה שמי שיזכה להופיע ברשימה הזו עשוי לייצר לא מעט כותרות בהמשך הדרך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-16 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד באקזיט או ההנפקה של 2014:

המועמדים

1. MobileSpaces נרכשת על ידי Pulse Secure

ספקית מוצרי האבטחה והגישה האמריקאית PulseSecure רכשה את חברת הסטארטאפ הישראלית MobileSpaces, המפתחת מוצרים ייעודיים לארגונים, שמטרתם לאבטח את אפליקציות המובייל שלהם. סכום הרכישה אינו פורסם בהודעה הרשמית, אך לפי ההערכות מדובר בסכום של 60-80 מיליון דולרים.

2. הנפקת Cyberark

חברת האבטחה הישראלית CyberArk פתחה את השנה העברית החדשה עם הנפקה מוצלחת במיוחד בבורסת הנאסד״ק, מלווה בכותרות מחמיאות בעיתונים הכלכליים בארה״ב בכלל ובבוסטון בפרט. החברה שניסתה לגייס 75 מיליון דולרים סיימה לבסוף עם גיוס בגובה 86 מיליון דולרים וזינוק של עשרות אחוזים ביום המסחר הראשון, דבר המשקף לה כעת שווי שוק של 881.4 מיליון דולר.

3. Check נרכשת על ידי Intuit

חברת הסטארטאפ הישראלית צ'ק (Check), העומדת מאחורי אפליקציה סלולרית לניהול פיננסי, נרכשה על ידי חברת Intuit האמריקאית. סכום העסקה עומד על כ-360 מיליון דולרים והיא צפויה להסגר לקראת הרבעון הרביעי של 2014.

4. Viber נרכשת על ידי Rakuten

חברת המסחר והאלקטרוניקה היפנית Rakuten רכשה את וייבר תמורת סכום העומד על 900 מיליון דולר. Rakuten היפנית מציעה קניון מקוון המזכיר במידה רבה את eBay, Alibaba ודומיהם, המציע למשתמשים אפשרות לרכוש אלקטרוניקה, צעצועים, ביגוד ושאר מוצרים. למעשה, ב-2013 ההחברה שלטה על 27.7 אחוזים משוק המכירות המקוון ביפן, כאשר מטרתה היא להתפרס עד כמה שניתן לרחבי העולם, לא רק באמצעות אתר המסחר שלה.

5. הנפקת Mobileye

גם הספקולנטים הגדולים ביותר לא חזו למובילאיי הישראלית דריסת רגל ראשונה כזו מוצלחת בבורסת ניו יורק, כאשר לאחר ההנפקה המוצלחת (סימול MBLY) אשר בוצעה במחיר של כ-25 דולר למניה והייתה גם כך גבוהה מהתחזיות המוקדמות, היום הראשון של המסחר בוול-סטריט היה אפילו מוצלח יותר מבחינתה, כאשר מניית החברה קפצה ב-47 אחוזים למחיר של 37 דולר, המשקף למובילאיי שווי של 7.85 מיליארד דולר – הצלחה גדולה לאחר שהתשקיף שהגישה החברה להנפקה ניבא לה שווי מוערך של עד 5 מיליארד דולר.

לוח זמנים

שלב ראשון: הצעת מועמדים – מועד סיום: 27.11.

שלב שני: הצבעה למועמדים המובילים – מועד סיום: 7.1.15.

שלב שלישי: הכרזה על המועמדים בטקס Geek Awards 2014 בנמל יפו בסוף ינואר 2015.

ההצבעה נפתחה

בהמשך הפוסט הנוכחי תתבקשו לבחור את המועמדים שלכם עבור 16 הקטגוריות המשתתפות בתחרות. שלב זה יסתיים ביום רביעי, ה-31 בדצמבר 2014 לקראת ההכרזה על הזוכים הגדולים בטקס שיערך בסוף חודש ינואר.

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2013

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2012

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2011

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2010

מי הם הנבחרים שלכם לשנת 2014?

מקור: צילום מסך, עמוד המוצר

כל בעל עסק בוודאי מכיר את הרי הניירת שמצטברים במשרד מידי יום בשל נפלאות הבירוקרטיה, שכן כל פעולה פשוטה ככל שתהיה דורשת מסמך כזה או אחר. על מנת למזער את הפגיעה באיכות הסביבה ויתרה מזאת את כאב הראש שבהתעסקות בדבר, SimpleOrder מציעה פתרון בדמות מערכת פשוטה המאפשרת למסעדות ובתי קפה להזמין סחורה מהספקים השונים, ניהול מלאי ודו״חות באופן מקוון. כעת מודיעה החברה על השלמת סבב גיוס בגובה 750 אלף דולר בהובלת קרן ההשקעות Cyrus Angel Fund. 

ניהול העסק מכל מקום

המערכת של SimpleOrder מאפשרת לכל בעל עסק בתחום המזון לעקוב ולנהל את ההוצאות בזמן אמת, וכך יוצרת שקיפות מלאה בכל הליך ההזמנה וחוסכת הן ללקוחות והן לספקים את הצורך בהתעסקות המעיקה בניירת לא נגמרת של הזמנות, תעודות משלוח וחשבונות ובסופו של דבר גם חוסכת לאלו כסף. לחברה מעל ל-500 לקוחות בתחום ההסעדה ובתי הקפה וכך גם עשרות ספקים מרחבי העולם. בישראל מספר רשתות מובילות כמו ארומה, קפנטו, ארקפה, קופיקס ומקס ברנר כבר הצטרפו לשירות וזו מתכוונת להשתמש בסכום שגויס על מנת להעמיק ולהרחיב את פעילותה בשוק הבינלאומי ולהמשיך ולשמור על הפופולאריות שלה בשוק הישראלי.

המערכת זמינה לשימוש באפליקציה לנייד או לטאבלט ובאמצעותה ניתן לנהל את המלאי, לתמחר את התפריט בזמן אמת ולקבל מידע שוטף על העסק גם ללא צורך להיות בו באופן פיזי. גם הספקים השונים אמורים להרוויח מהשירות החדש שהחברה מציעה שכן עבורם מדובר בחיסכון בשעות העבודה המבוזבזות על קבלת הזמנות והזנתן למערכות החשבונאות והניהול המיושנות, ניהול ושמירה על נאמנות הלקוחות וכמובן התמקדות וחשיבה בכל עת על איך להגדיל המכירות. על כל הצרכים האלו כאמור החברה מעונינת לענות. 

SimpleOrder אשר הוקמה בשנת 2011 על ידי אריק מזן, אמיר זליג וגיא אבן עזרא, מעסיקה כיום 12 עובדים הפועלים ממשרדיה בתל אביב ובמדינות היעד הרלוונטיות. הפלטפורמה נולדה מתוך צורך של המייסדים ופותחה בשיתוף אדוק עם שפים ומנהלי רכש מובילים בשוק המזון. 

"אנחנו שמחים על האמון שנתנו בנו המשקיעים" אומר גיא אבן עזרא, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה "מזה זמן הבנו ששוק האירוח בכלל ושוק המזון והמשקאות בפרט, הוזנח וצמא לפתרון טכנולוגי שיאפשר להם לייעל את הליך ההזמנה, ניהול המלאי והמעקב אחר עלויות בזמן אמת. היה לנו ברור שהפתרון חייב להיות קל, פשוט ונוח לתיפעול – התגובות הנלהבות שאני מקבל מלקוחות בשוק הבינלאומי והישראלי מוכיחות שהצלחנו במשימה הזו." 

מאת עומר כביר, כלכליסט.

גוגל – קונה את חברות העתיד

אין ענקית טכנולוגיה שרוכשת חברות בקצב של גוגל, אבל 2014 היתה קיצונית אפילו מבחינתה: לארי פייג' חתם השנה על 34 עסקאות רכישה, יותר מאפל, מיקרוסופט ופייסבוק גם יחד.

נראה שכמעט בכל פעם שגוגל רוצה לעשות משהו, בכל תחום, היא מעדיפה רכישה על פני פיתוח פנימי. בהתחשב בצבא המפתחים שיש לחברה קשה שלא לתהות אם היא סובלת מבעיית חדשנות פנימית או לפחות מקושי להגיב במהירות לשינויים מבלי להזדקק לעזרה חיצונית. ואולם, גם ב-2014 אין חברה שמשקיעה בחדשנות יותר מגוגל, עם מעבדות X וזרועות נוספות. הרכישות הפרועות והאינטנסיביות, כך נראה, נועדו להשתלב באסטרטגיה הזאת.

בניגוד לרבות ממתחרותיה, גוגל לא הסתפקה השנה ברכישות קטנות וממוקדות, אלא גם השקיעה משאבים עצומים ברכישת טכנולוגיות עתידניות. היא קנתה את Nest וטכנולוגיות בית חכם נוספות, רכשה חברות לוויינים ומל"טים במקביל לפרויקט פיתוח לוויינים פנימי וצירפה לשורותיה חברות שעוסקות בבינה מלאכותית. לרשימה המפוארת הזאת יש להוסיף שבע חברות רובוטיקה שונות שהיא רכשה במהלך דצמבר 2013.

גוגל היא כבר עכשיו חברה רב-זרועית בעלת תחומי פעילות מגוונים ולעתים מוזרים, שתפסה עמדה בכירה בשלל היבטים של חיינו הדיגיטליים. ההשקעה של החברה השנה בטכנולוגיות הדור הבא מצביעה בבירור על מטרתה בשנים הקרובות: היא רוצה להיות החברה שתמציא את העתיד. במובנים רבים החזון של ראשי גוגל, לארי פייג', סרגיי ברין ואריק שמידט, שאפתני יותר מזה שהיה אי פעם לסטיב ג'ובס: הם לא רוצים להמציא מוצר חדשני שיזניק שוק קיים קדימה, אלא ליצור שווקים חדשים לגמרי שישנו סדרי עולם כמעט בכל תחום משמעותי שאפשר לחשוב עליו. לנוכח השקעות מסיביות בבריאות, תחבורה, תעופה, רובוטיקה, חלל, תקשורת מהירה, מכונות לומדות ועוד נראה שגוגל שואפת להפוך לאחד מאותם תאגידי ענק חובקי עולם ושולטי־כל, שנכון להיום קיימים רק בספרי מדע בדיוני.

אפל: בונה על דוקטור דרה

אפל אף פעם לא חיבבה רכישות גדולות ומתוקשרות. היא תמיד העדיפה להתמקד בעסקאות קטנות וזולות שסיפקו לה פיתוחים מסוימים במטרה לשדרג מוצר קיים או לקדם חדש. 2014 ברובה לא חרגה מהמודל הזה: חברה אחת נקנתה כדי לשדרג את המצלמה, אחרת תקדם את מסכי הדור הבא, שלישית נועדה לסייע לאפליקציית המפות, ואחרות ישפרו את הכלים למפתחים.

על רקע המהלכים הסטנדרטיים האלה ההחלטה לקנות את ביטס (Beats) באוגוסט האחרון תמורת 3 מיליארד דולר עוררה תמיהה. זו הרכישה הגדולה בהיסטוריה של אפל, שעלתה לחברה כמעט פי 7.5 מסכום השיא הקודם – רכישת NeXT של סטיב ג'ובס ב-1997. מדוע ביצעה אפל מהלך יוצא דופן מבחינתה? תשובה אפשרית אחת היא שאפל נלחצה מהשינוי בהעדפות של צרכני המוזיקה, שעברו מרכישת שירים בחנויות דיגיטליות (כמו iTunes) לשירותי סטרימינג בתשלום דוגמת ספוטיפיי. אפל לא היתה ממש מוכנה לשינוי הזה, ושירות הסטרימינג שלה iTunes Radio מספק מענה חלקי ומוגבל ביותר. ביטס מציעה שירות מוצלח בהרבה.

ואולם, זה הסבר חלקי בלבד לרכישה, כיוון שאפל עדיין יכולה היתה לקנות שירותי סטרימינג זולים יותר. כמו במקרה המפורסם של NeXT, גם הפעם נראה שהמוצר הוא לא הסיפור האמיתי. אם ברכישה ההיסטורית ההיא זכתה אפל בחזרה בסטיב ג'ובס, הפעם היא צירפה לשירותיה את מייסדיי ביטס, אנדרה יאנג (הידוע יותר כדוקטור דרה) וג'ימי אייבין. התקווה היא שהשניים יביאו משב רוח רענן של חדשנות לחברה, שספגה ביקורת על שבהשקת דגמי האייפון המוגדלים נגררה אחר יריבותיה.

פייסבוק: לומדת מההתרחבות של גוגל

פייסבוק לא ביצעה רכישות רבות ב-2014, אך חלק ניכר מהן היו גדולות ומשמעותיות, ועולה מהן תמונה ברורה: מארק צוקרברג כבר לא מסתפק בהפעלת הרשת החברתית הגדולה בעולם ופועל באגרסיביות כדי להפוך אותה לענק טכנולוגי מגוון.

אסטרטגיה זו בלטה במיוחד בשתי הרכישות הגדולות והמתוקשרות של פייסבוק השנה: אפליקציית המסרים המידיים ווטסאפ, שהעסקה לרכישתה הושלמה בתג מחיר אסטרונומי של 22 מיליארד דולר; ומפתחת קסדת המציאות המדומה אוקולוס VR, שעלתה לפייסבוק 2 מיליארד דולר. לכך יש להוסיף מהלכים כמו רכישת מפתחת המל"טים Ascenta ב-20 מיליון דולר, ואפילו אפליקציית הכושר ProtoGeo Oy בסכום לא ידוע.

כל אחת מהעסקאות הללו מכניסה את פייסבוק לתחום חדש עבורה או הופכת אותה למובילה בתחום שבו לא נחלה עד כה הצלחה מרשימה (מסרים מיידיים). החברה מרחיבה ומגוונת כך את אחזקותיה כדי לא להסתמך יותר מדי על מוצר אחד, מצליח ככל שיהיה. לא מדובר בגישה חדשה לחלוטין: זה בדיוק מה שעשתה פייסבוק כשרכשה את אפליקציית התמונות אינסטגרם במיליארד דולר ב־2012. ואולם, 2014 היתה השנה שבה אסטרטגיה זו עברה להילוך גבוה.

כפי שזה נראה בינתיים, פייסבוק פועלת נכון. שווי אינסטגרם מוערך כיום ב-35 מיליארד דולר, ואילו וואטסאפ היא המענה לצעירים שנוטשים את הרשת החברתית, שכן רבים מהם פשוט מוצאים מקלט באפליקציית המסרים המידיים. אם לשפוט על בסיס מהלכיה בשנה החולפת, הרי שפייסבוק רק החלה בפיתוח אסטרטגיית ההתרחבות, ובשנים הבאות היא צפויה להשקיע משאבים רבים כדי לפעול במגוון תחומים דיגיטליים. במילים פשוטות יותר, פייסבוק רוצה להיות גוגל.

מיקרוסופט: צנועה? לא בגיימינג

בחזית הרכישות היתה למיקרוסופט שנה שקטה למדי. פרט ל-2.5 מיליארד הדולרים ששילמה החברה תמורת מוג'אנג, מפתחת המשחק מיינקראפט, מרבית הרכישות היו קטנות ולא מורגשות. הן נועדו בעיקר לתחזוק ושיפור שירותים למפתחים ולמגזר העסקי.

ואולם, הרכישות האפרוריות למראה מספקות תמונה מעניינת של האסטרטגיה שמוביל המנכ"ל החדש סאטיה נאדלה, שנכנס לתפקידו בפברואר 2014. אם בשלהי כהונתו של המנכ"ל הקודם סטיב באלמר התאפיינה מיקרוסופט במהלכים גדולים ובעסקאות גדולות – מרכישת סקייפ וחטיבת המכשירים של נוקיה ועד השקת הסרפס — תחת נאדלה מסתמנת מגמת התכנסות. המנכ"ל החדש לא רוצה להפוך את מיקרוסופט לחברה שידה בכל, אלא מעדיף להתמקד בתחומי הליבה שבהם היא מצטיינת: מערכות הפעלה, שירותי ענן ופתרונות תוכנה לארגונים.

איך רכישת מפתחת מיינקראפט קשורה לאסטרטגיה הצנועה הזאת? ראשית, באמצעות העסקה זוכה מיקרוסופט בעשרות מפתחים צעירים ומוכשרים למגוון פלטפורמות, שיסייעו לה לחזק את יכולותיה גם בתחומי הליבה. שנית, גיימינג רחוק מלהיות תחום פעילות חדש עבור מיקרוסופט, שהשיקה רק לפני כשנה את קונסולת XBOX One המעודכנת. ולבסוף העסקה נחשבת כמוצלחת במיוחד ללא קשר לתוכנית אסטרטגית מסודרת: לפי הערכות, מוג'אנג תספק למיקרוסופט הכנסות מרשימות בשנים הקרובות, אפילו ביחס להשקעה הגדולה בה.

יאהו: לא מספיק אמיצה

אוי, יאהו יאהו. עוד שנה חלפה והיא עדיין כאן, דינוזאור גדול וסגול שמסרב להתפתח לצורת חיים מצליחה יותר, לא משנה כמה המנכ"לית מריסה מאייר מנסה. והשנה היא ניסתה מאוד: לאחר 18 רכישות ב-2014, ניכר שיאהו עשתה מאמץ משמעותי כדי לשנות את מצבה המקרטע. רוב הרכישות התמקדו בחברות המפתחות אפליקציות או שירותים הקשורים ליצירה והצגה של תוכן, כמו שיתוף תמונות, הזרמת וידאו ואפליקציות מובייל, ולצדן נקנו מערכות ופלטפורמות בתחום הפרסום.

המטרה של מאייר, כך נראה, היא למשוך כמה שיותר גולשים לשירותי תוכן שונים שבידי יאהו ובמקביל למקסם את ההכנסה מפרסום בכל אחד מהערוצים. בעינינו יאהו צריכה אסטרטגיה אמיצה הרבה יותר אם היא רוצה להיות חלק משמעותי מהעתיד של הרשת.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

הגלקסי עקף את האייפון במבחני שביעות רצון המשתמשים

האם הציבור יסתפק בטלויזיה הרזה של סלקום?

קרדיט תמונה: shopping bags via shutterstock

נראה שגם אם נחפש היטב, לא נמצא שני משקיעים שפועלים בצורה זהה. אחד מקשיב לתחושות הבטן, והשני לא זז בלי טבלאות מדוייקות, או ניתוח שוק מקיף. אחד יקשיב לשותפים ויקבל החלטה מושכלת, והשני ילך נגד הזרם. אחד יחליט אחרי המשפט הראשון של היזם, והשני רק אחרי מספר ישיבות; ובכל זאת, כשעורכים את הסיכומים, ניתן לראות שמספר משקיעים בולטים יותר מאחרים.

את רשימת השותפים המובילים בקרנות ההון סיכון בישראל הרכבנו על פי חישובים שערכנו, שכוללים מספר פרמטרים ביניהם: מדד החזר ההשקעה של השותפים על ההשקעות שהם ביצעו ביחס לסכומים שהושקעו בכל אחת מהחברות בהן הם השקיעו; יחס השקעות לאקזיטים; יחס מספר אקזיטים לחברות פעילות ומחיקות.

הוספנו לרשימה גם הצצה קצרה על האנשים, כדי לדעת קצת יותר על העבודה היומיומית שלהם, על הקשיים שבה ועל התגמולים. ואם אתם יזמים, מחכים לכם לא מעט טיפים ברשימה.

(הרשימה נכתבה לפי סדר א-ב׳ והמספור ברשימה נועד לשם הסדר בלבד)

1. מייקל אייזנברג – שותף, Aleph

מייקל אייזנברג (43) פועל בשוק הון הסיכון בישראל מזה זמן רב. הוא שימש כסגן נשיא ב-Jerusalem Global Ventures ואחר כך, כיהן כשותף ב-Israel Seed Partners. לאחר מכן החל אייזנברג לכהן כשותף בקרן ההון סיכון הבינלאומית Benchmark, בה הוא עדיין שותף, והוביל השקעות במגוון חברות ישראליות. ב-2013 גייס אייזנברג, יחד עם אדן שוחט כ-140 מיליון דולרים והקים את קרן Aleph בה הוא משמש כיום כשותף שווה.

הנפקות ואקזיטים בולטים: Conduit, Wix, Answers.com, חברת PictureVision שנמכרה לקודאק, חברת Shopping.com שנמכרה לאיביי, חברת Tradeum שנמכרה ל-Verticalnet.

השקעות בולטות בפורטפוליו הנוכחי: Gigya, Wework, סיקינג אלפא, קלריזן, freightos, Honeybook.

מה אתה הכי אוהב בתפקיד? לעבוד עם יזמים שרוצים לשנות את העולם ולהעסיק כמה שיותר אנשים במגרש היוצר.

ומה אתה הכי לא אוהב בתפקיד? למכור חברות מוקדם.

השקעה שפספסת? Taboola.

144 תווים עם טיפ ליזמים: Hire the best people & management you can. Pick your investors wisely.

למי היית רוצה לפרגן מקרן אחרת? זה לא ביזנס קל, ולכן כל מי שממשיך לבנות חברות גדולות ראוי לפרגון. אני אסיר תודה לכל שותפי מכל הקרנות שעבדתי בהן שנתנו לי הזדמנות.

2015 תהיה שנה… שלא כדאי להתנבא עליה.

2. איתן בק – שותף לשעבר ב-Pitango Venture Capital

איתן בק סיים לאחרונה כהונה ארוכה של לא פחות מ-14 שנים בפיטנגו, מתוכם 7 שנים כשותף ולפני כן כ-Venture Partner. במהלך השנים ליווה בק השקעות של הקרן בחברות עתירות ידע וטכנולוגיה בישראל ובסיליקון וואלי וכיהן כדירקטור מטעמה במספר חברות. בק מתמחה במובייל, ביג-דאטה, consumer, SaaS ו-IoT.

הנפקות ואקזיטים בולטים: החברות 3DV ו-Videosurf שנמכרו למיקרוסופט ו-Check, שנמכרה ל-Intuit.

השקעות בולטות בפורטפוליו הנוכחי: neuora, Duda mobile, Appsflyer, Sckipio.

מהו האקזיט או ההנפקה שאתה הכי גאה בהם? Check – השקעה שהיה בה את כל מרכיבי ההשקעה הקלאסיים של הון סיכון: הימור על שוק חדש (מובייל), עליות ומורדות בבניית החברה עם שינויי כיוון ובסוף הצלחה גדולה. ב-2008 גרתי בסיליקון וואלי וניהלתי שם את פעילות פיטנגו. המובייל רק התחיל וחיפשתי השקעה בתחום. לשמחתי הכרתי את גיא גולדשטיין, יזם עם הרבה חזון, שהקים את Check שהיתה אחת מ-100 האפליקציות הראשונות ב-App Store. רבים לא הבינו באותה תקופה איך אני משקיע באפליקציה ואיך אפשר לבנות על זה חברה. החברה ידעה ימים יפים אבל גם תקופות לא פשוטות, אבל הרבה אמונה משותפת ביחד עם היזם גם ברגעים הקשים, גרמה בסופו של דבר לתוצאה מעולה לכולם.

מה אתה הכי אוהב בתפקיד? ללא ספק העבודה עם החברות. אני לומד המון מהיזמים שהם אנשים מדהימים ומאד מיוחדים. וגם שונים אחד מהשני. אני מאד אוהב להיות חלק מתהליך בנייה של סטארט אפ. אני רואה בזה זכות גדולה כשיזם בוחר לעבוד איתי.

השקעה שפיספסתם? הייתי קרוב להשקיע ב-Waze בשלב יחסית מוקדם, ובגלל שלא יכולנו לקבל מספיק אחוזים ויתרתי. מיותר לציין כמה כסף יכולנו לקבל על אותם אחוזים…

3. דוד גוסרסקי  – שותף,  Lightspeed Venture Partners

דוד גוסרסקי (45) הצטרף ל-Lightspeed  לפני כ-6 שנים. לפני כן היה החל משנת 2000 חבר בצוות ההשקעות ושותף בקרן BRM Capital. ההתמחות של גוסרסקי היא בתשתיות מחשוב ארגוניות, מחשוב ענן ובסקטור התקשורת והמוליכים-למחצה.

הנפקות ואקזיטים בולטים: חברת Passave (נמכרה ל-PMC-Sierra), חברת Provigent (נמכרה ל-Broadcom) ו-XtremIO (נמכרה ל-EMC).

השקעות בולטות בפורטפוליו הנוכחי: LiveU, Elastifile.

מה אתה הכי אוהב בתפקיד? היכולת לעבוד עם וללמוד מהיזמים המוכשרים ביותר בכל תחום.

ההשקעה שהכי גאה בה: XtremIO, ודווקא בגלל תהליך ההשקעה הפנימי בקרן שהיה מסובך ומאתגר.

השקעה שפיספסתם? חבל להצטער על השקעות שלא עשיתי, יש מספיק מה להצטער על כאלו שכן עשיתי.

144 תווים עם טיפ ליזמים:  אם כבר בתחילת הדרך ישנם מספר סטרטאפים שרצים אתכם לאותו כיוון, סימן שאתם בכיוון הלא נכון. נשארו לי כמה תווים: תעיזו לחלום, תסרבו להצעות רכש מוקדמות.

למי היית רוצה לפרגן מקרן אחרת? למנשה עזרא, שותף ב Gemini, משקיע מצויין ומנוסה, שידע לבטוח בי ונתן לי הזדמנות ב BRM. ולאיתן בק, שותף ב Pitango, מקצוען אמיתי, קולגה וחבר, שיוצא לדרך חדשה.

4. יהל זילכה – שותף מנהל, Magma Venture Capital

יהל זילכה הינו אחד מהמייסדים של הקרן, שהוקמה בשנת 1999. זילכה הגיע לקרן לאחר ששימש כסמנכ"ל כספים ב-VocalTec, אחת מחלוצות מ-VOIP שאף הונפקה בנסדא"ק.

הנפקות ואקזיטים בולטים: Waze (נמכרה לגוגל); DesignArt (נמכרה ל-Qualcomm); חברת Adience (שנמכרה לטדי שגיא); וחברת Onavo (שנמכרה לפייסבוק).

השקעות בולטות בפורטפוליו הנוכחי:  Magisto, Hola, AppsFlyer, Valens, TabTale, CorePhotonics, CloudEndure ו-Applitools.

מה אתה הכי אוהב בתפקיד? האינטרקציה עם יזמים מוכשרים, יצירתיים ומובילים מאתגרת במיוחד. העבודה הצמודה והבנייה המשותפת עם יזמים מתחילת הדרך ועד לבניית חברה גדולה ומשמעותית לצד הקשיים וההצלחות מאתגרת ומספקת בכל פעם מחדש. הרקע והניסיון העסקי הוא אופרטיבי ופיננסי ולכן המיקוד בתרומה לחברות בא לידי ביטוי בתחומי הפיתוח העסקי והמסחרי, בניית מודלים עסקיים המתאימים לחברות ותמיכה בגיוסי המשך (Follow-on).

5. דני כהן – שותף כללי,  Carmel Ventures

דני כהן הצטרף ל-Carmel לפני כשנה, אחרי 7 שנים כשותף בקרן Gemini. תחומי ההתמחות שלו הן Consumer Internet ומדיה דיגיטלית, כיום הוא משמש כדירקטור במספר חברות ביניהן Tapingo, LuckyFish ו-PlayBuzz.

הנפקות ואקזיטים בולטים: Adap.tv שנמכרה ל-AOL.

השקעות בולטות בפורטפוליו הנוכחי: PlayBuzz (לוהטת כרגע), Lucky Fish (נבחרה ע"י פייסבוק לאחד ממשחקי השנה של 2014), ו-Tapingo (מובילה בשוק הזמנות האוכל באוניברסיטאות אמריקאיות).

מה אתה הכי אוהב בתפקיד? זוהי בעצם עבודה שיש בה כל שנה כניסה למשהו חדש. הרי כל השקעה היא בעצם עבודה חדשה… חוץ מזה אני פוגש רק אנשים מעולים.

ומה אתה פחות אוהב בתפקיד? אוהב הכל. העבודה הכי טובה בעולם. צריך להתרגל לזה שהגיבור הוא היזם, לא המשקיע. שמשהו מצליח זה (רק) בגלל היזמים.

מהו האקזיט או ההנפקה שאתה הכי גאה בהם? כרגע Adap.Tv שנמכרה ל-AOL. הובלתי את ההשקעה הראשונה בחברה. אבל יש עוד מלא חברות שעוד לא יצאו, שהן ממש מעולות (PlayBuzz, Outbrain,Tapingo, EyeView).

השקעה שפספסתם? Waze, Kenshoo.

144 תווים עם טיפ ליזמים: אסור להתפשר בגיוס כח-אדם.

למי היית רוצה לפרגן מקרן אחרת? יוני חפץ, ארנון דינור ורונה שגב.

2015 תהיה שנה… עדיין מעולה. ההנפקות ימשיכו, גם המכירות. אבל החגיגה לא תמשיך לעד, ותוך 18-24 חודש נתחיל לראות קצת שינויים, בעיקר בשווי החברות הפרטיות.

6. שמיל לוי – שותף, Seqouia Israel

שמיל לוי הצטרף לקרן Seqouia בשנת 2000, לאחר ששימש כראש חטיבה ב-Lucent. תחומי ההתמחות שלו כוללים אינטרנט ומובייל.

הנפקות ואקזיטים בולטים: Attenti שנמכרה ל-3M, חברת PortAuthority שנמכרה ל-Websense, חברת Qumranet שנמכרה ל-Red Hat, חברת Riverhead שנמכרה ל-Cisco, חברת Storwize שנמכרה ל-IBM וחברת Topio שנמכרה ל-NetApp.

השקעות בולטות בפורטפוליו הנוכחי: Behalf, BigPanda, Forter, Kenshoo, Olive Software, Personetics, Pontis, Ravello,Scodix.

מה אתם הכי אוהבים בתפקיד? התפקיד של שותף בקרן אחרי ההשקעה לעזור ליזם להגשים את חלום בנית החברה. התפקיד הוא לא פשוט. יש בארץ המון הזדמנויות השקעה, וצריך למצוא את היזמים הנכונים שבאים לפתור כאב אמיתי ושיש לכאב האמיתי שוק גדול. אנחנו רואים קרוב ל-1000 הזדמנויות בשנה ובוחרים ב-6.

מהם האקזיט או ההנפקה שאתם הכי גאים בהם? אני רוצה להאמין שהניסיון המצרפי והקשרים של סקויה מעלים את סכוי ההצלחה . זה בעצם המקור לסיפוק בעבודה. עדין צריך לזכור שרוב העבודה הקשה היא של היזמים עצמם. אני שמח שעזרנו לחברות רבות שחלקם כבר רשמו הצלחה (מעל ל-20 אקזיטים בעשר השנים האחרונות) ובהרבה מהחברות שעדין בפורטפוליו ההצלחה עדין בהתהוות. בחלק מהחברות שכנענו את היזמים לסרב להצעת רכישה ולהמשיך בבניה.

7. חיים סדגר – שותף מנהל, Sequoia Israel

חיים סדגר (58) הצטרף לקרן בשנת 1999, כשלפני כן היה אחראי במשך 20 שנה על ההשקעות שעשתה אינטל בישראל. כיום משמש סדגר כדירקטור במספר חברות פורטפוליו ביניהן C-B4, Pyramid, Analytics, Discretix, indeni, Interlude, Taykey, DensBits, ו-kaminario.

הנפקות ואקזיטים בולטים: ACTONA שנמכרה לסיסקו; BITBAND שנמכרה ל-IBM; חברת COTENDO שנמכרה ל-Akamai; חברת FOLLOWAP שנמכרה ל-NeuStar; חברת JAJAH שנמכרה ל-Telefonica O2; חברת KONTERA שנמכרה ל-Amobee; וחברת Wilocity שנמכרה ל-Qualcomm.

השקעות בולטות בפורטפוליו הנוכחי: חברות C-B4, Collactive, DensBits, indeni, Interlude, Kaminario, Pyramid Sansa ו-Taykey.

מה אתה הכי אוהב בתפקיד? לעבוד עם יזמים מוכשרים הרוצים לשנות את העולם ולעזור להם לממש את החלום.

144 תווים עם טיפ ליזמים: תישארו מפוקסים אל תתפתו לעשות מספר דברים במקביל. כוחו של סטארטאפ צעיר הוא ביכולת להתרכז בשוק ומוצר שיאפשרו לו נקודת כניסה, פיזור הוא מתכון לכשלון. אחרי שתתייצבו תתחילו לנוע למוצרים ושווקים חדשים.

למי היית רוצה לפרגן מקרן אחרת? לכולם. אנחנו צריכים את כולם בכדי לדחוף את התעשיה המיוחדת הזו.

2015 תהיה שנה… Computing everywhere, תחום הווראבלס, מכשירים חכמים, אנליטיקס מפתשט, שקוף ומתקדם, אפליקציות מבוססות אנליטיקס, ארכיטקטורה בענן, ועוד רבים. אך את זה כולם יודעים, אם הייתי יודע בדיוק מה החלום שיתפוס, כנראה שהייתי יושב בצד השני של השולחן. אני מחכה לראות איך היזמים המדהימים והמוחות הגדולים של ארצנו יפתיעו בשנה הקרובה, בתחומים שאני עוד לא מכיר ומודע להם.

8. אדם פישר – שותף ב-Bessemer Ventures

אדם פישר (38) משמש כשותף בקרן Bessemer Venture Partners, ואחראי על ההשקעות בישראל ובאירופה. הוא נמצא בקרן מאז 2007 והגיע אליה מ-JVP, שם שימש כשותף במשרדי הקרן בירושלים, ניו יורק ובייג'ינג. ההתמחות של פישר היא בתחום האינטרנט, SaaS, דאטה-סנטר וטכנולוגיות אלחוטיות.

הנפקות ואקזיטים בולטים: Allot, Wix, חברת Storewize (נמכרה ל-IBM) חברת Intucell (נמכרה ל-Cisco), חברת Soluto (נמכרה ל-Asurion) ו-Axis Network Technology.

השקעות בולטות בפורטפוליו הנוכחי: Wix, Fiverr, MyHeritage, DensBits Technologies, Stratoscale, BillGuard.

אקזיטים בולטים שהיית רוצה לציין: הייתי שותף בסבב הגיוס הראשון של Wix, Intucell ו-Dune, שהיו גם אקזיטים נפלאים וגם חברות מוצלחות. יש משהו מיוחד בלעבוד עם יזמים מהרגע הראשון ממש, או לפחות לפני שלב המוצר עד לאקזיט.

מה אתם הכי אוהבים בתפקיד? לעבוד עם יזמים בזמנים טובים וקשים ולעזור להם להגשים את החלום. אחד הדברים שהכי מספקים באקזיט זה לדעת שצדקת לאורך כל הדרך לגבי ההחלטה שלך; גם אם לפעמים אנשים אחרים, כולל שותפים שלך, חשבו שאתה מטורף כמעט כמו היזם שבו תמכת.

מה אתם הכי פחות אוהבים בתפקיד? להגיד "לא" ליזמים שבנו עסק נחמד, אבל לא הצליחו להלהיב אותי לגבי המוצר או השירות שהם מציעים, או שאני חושב שהסיכוי שלהם לא גדול במיוחד.

מהם האקזיט או ההנפקה שאתה הכי גאה בהם? אני הכי גאה ב-Wix, מכיוון שכולם, כולל לא מעט שותפים שלי, לא האמינו שההשקעה תניב פרי. בנוסף, נפגענו מהמיתון של 2008 שהגיע בדיוק כשהשקנו את המוצר שלנו. זו גם חברה שעיצבה הרבה מהתפיסה שלי על מודלים עסקיים, מוצר, שיווק ובניית ארגונים.

השקעה שפספסתם? רק תבחרו… Waze, Taboola, Outbrain, Iron Source וכו'.

144 תווים עם טיפ ליזמים: הקיפו את עצמכם באנשים שהם יותר חכמים מכם. תהיו כנים לגבי הביצועים שלכם ושל החברה ותמיד תתאימו את עצמכם ותחדשו.

למי היית רוצה לפרגן מקרן אחרת? חיים סדגר מ-Sequoia.

2015 תהיה שנה… שנת הכבשה.

9. רונה שגב-גל – שותפה, Pitango Venture Capital

רונה שגב-גל נחשבת כיום לאחת ממשקיעות ההון-סיכון המובילות בישראל. לאחרונה, היא סיימה פעילות של כמעט 10 שנים בקרן פיטנגו ולפני כן, כיהנה כשותפה כללית בקרן ההון סיכון אוורגרין. ההתמחות של שגב-גל היא סטארטאפים שמפתחים תוכנות אירגוניות.

הנפקות ואקזיטים בולטים: Varonis (evergreen, pitango), TRAIANA ( evergreen, pitango), WorkLight (pitango), Fring (pitango), identify (evergreen), Actona (evergreen), ItemField (evergreen), ADUVA (evergreen.

השקעות בולטות בפורטפוליו הנוכחי: Totango, Skycure, JethroData, Evolven.

מהם האקזיט או ההנפקה שאת הכי גאה בהם? קשה לבחור בין האקזיטים השונים. כל אחד מהם, מקטן עד גדול, היה מסע מפרך עם הרבה רגעים מרגשים, אבל בעיקר הזדמנות נדירה בשבילי לעבוד עם יזמים מעולים שמובילים היום את תעשיית ההיי טק בארץ: גיל מנדלזיס, שחר קמיניץ, יוכי סלונים, איסי בן שאול, סם סומך, שי סולה, זאב לדרמן, וכמובן יקי פיטלסון ואוהד קורקוס. Varonis היא ללא ספק ההצלחה הגדולה ביותר שהייתי חלק ממנה, זו חוויה יוצאת דופן ללוות יזמים משלב המצגת הראשונית ועד להנפקה בנאסד"ק. יקי פייטלסון ואוהד קורקוס הם בלי ספק בין היזמים הכי חזקים בארץ, השקעתי בהם בשלב ה-SEED כשעוד הייתי באוורגרין, ואז השקעתי בהם שוב כשנהפכתי לשותפה בפיטנגו. Varonis נתפסה סביבי כהימור גדול, אבל לרגע לא היה לי ספק שיקי ואוהד יבנו חברה גדולה ומצליחה. ההנפקה בנסדא"ק היא רק עוד שלב בדרך.

השקעה שפספסתם? הטעות הכי כואבת היא פרינג – חברה שהתחרתה ב-Viber ו-WhatsApp והובילה את השוק לפני כניסת הסמארטפונים. היו שם יזמים טובים וקבוצת משקיעים חזקה, אבל לא היינו חדים מספיק כשהשוק השתנה סביבנו וראינו בכאב איך השוק מאמץ פתרונות אחרים. בסופו של דבר החברה נמכרה בסכום קטן יחסית לפוטנציאל שהוכיחו המתחרות.

מה את הכי אוהבת בתפקיד? מה שאני הכי אוהבת בתפקיד הוא לפגוש יזמים ולעבוד איתם. אני לומדת מהם המון, גם בפגישות ראשוניות ובעיקר אחר כך בעבודה השוטפת.

ומה את הכי שונאת בתפקיד? החלק הקשה בתפקיד הוא להגיד לא ליזמים מלאי התלהבות ורצון. זה מאד לא נעים אבל אני חייבת לבחור – אין מספיק כסף וזמן לעבוד עם כולם. פעמים רבות הבחירה מאד קשה.

10. יורם שניר – שותף, Greylock Israel

יורם שניר (46) הצטרף ל-Greylock ב-2005, אחרי כמה תפקידי ניהול ב-Cisco, ושנה לאחר מכן הקים והפך לשותף כללי ב-Greylock Israel. שניר מתמקד בתשתיות מיחשוב ארגוניות, טכנולוגיות ענן, וירטאוליזציה וטלקומוניקציה.

הנפקות ואקזיטים בולטים: ScaleIO (נמכרה ל-EMC), חברת Aeroscout (נמכרה ל-Stanley Black & Decker).

השקעות בולטות בפורטפוליו הנוכחי: Actifio, Supersonic, SocialPoint, Celeno, CoolaData, Payoneer, Via, Izettle.

מהם האקזיט או ההנפקה שאתה הכי גאה בהם? ScaleIO – חברה בה השקעתי משלב הסיד ולקחתי תפקיד פעיל בניהול החברה כיו"ר פעיל. הכרתי את בועז וארז תקופה ארוכה ואף הייתי בדירקטוריון של חברה אחרת בה היו מעורבים (TOPIO ).  פרק הזמן הקצר והיעילות המדהימה בה ScaleIO פיתחה ומכרה מוצר מהפכני בתחום קשה כאיחסון (Storage) הפכה את המעורבות שלי ושל הקרן למאוד מתגמלת. בנוסף, גם JustEat – לאורל באודן ממשרדנו בלונדון הובילה השקעה בחברה. JustEat הונפקה השנה בלונדון.

השקעה שפספסתם? ברוב המקרים הפספוסים שלנו נובעים מהחלטות לא נכונות שלנו מנהלי הקרן ולא מחוסר ההזדמנות להשקיע. קשה להצביע על פרויקט אחד כיון שאנחנו מנהלים רשימה לא קטנה של חברות שהיינו שמחים להיות מעורבים בהם וברגע החלטה טעינו בכך שלא השקענו. הרשימה כוללת חברות כוויז, EXTREMEIO, WIX ורבות נוספות.

144 תווים עם טיפ ליזמים: בתחום העניין וההתמחות שלי שהוא חברות B2B, טכנולוגיות IT וענן – העצה שלי היא להיות אגרסיביים וחסרי מורא בגישה לשוק, באותו אופן שבו הם נגשים לפיתוח המוצר. אם יש תחום בו אני רואה הבדל בין יזמים אמריקאים לישראלים זה בהשקעת המאמץ והתחושה שאין סיבה להפסיד ליצרנים הגדולים מול לקוחות.

למי היית רוצה לפרגן מקרן אחרת?  השקעתי בעבר עם דרור נחומי מ NVP, שמיל וחיים מסקויה, אבי מכרמל וצחי הילל מפיטנגו ואני תמיד שמח לשתף אתם פעולה.לא יצא לי לעבוד עם סקוט מבטרי, אדם מבסמר ואנשי מאגמה אבל בהחלט אשמח להשקיע ביחד איתם.

בינואר הקרוב נקיים בנמל יפו זו הפעם השנייה אירוע חגיגי במסגרת טקס חלוקת הפרסים של זוכי Geek Awards 2014 שיתקיים כאירוע סגור למוזמנים בלבד. זוהי השנה החמישית שהתחרות מתקיימת ואם לשפוט על בסיס השנים הקודמות, נראה שמי שיזכה להופיע ברשימה הזו עשוי לייצר לא מעט כותרות בהמשך הדרך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-16 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד במועמדים לפרס הסטארטאפ הישראלי המצליח לשנת 2014 בתחום האנטרפרייז.

ואלו המועמדים:

1. Applause – uTest

חברת Applause (בעבר uTest) מציעה שירותי בדיקות תוכנה במיקור חוץ. לפני כשנתיים השיקה החברה כלי המאפשר למשתמשים, חברות, מפתחים ומשווקים לנתח ולעקוב אחר הפופולאריות של האפליקציות הקיימות בשוק, בהתאם לחוות הדעת והביקורות השונות המתפרסמות עליהן. בנוסף, Applause מציעה שירותים נוספים וביניהם: In-the-Wild, המאפשר בדיקות בסביבות אמיתיות בהן עתיד לפעול המוצר או האפליקציה ו-Mobile SDK החינמי המאפשר למפתחים לבנות הפצות ולקבל פידבקים ממשתמשים סלולריים.

2. CyberArk

CyberArk עוסקת בפיתוח פתרונות אבטחה לארגונים, כאשר אחד ממוצרי הדגל שלה הוא ה-Privileged Identity Management. המוצר מציע מגוון פתרונות אבטחה שונים מפני התקפות חיצוניות על הארגון, אך גם מפני התקפות פנימיות העלולות להגיע מאחד מעובדי החברה. הפתרון אותו מציעה החברה בתחום החשבונות המועדפים (Privileged Account) מיועד להגן, לנהל ולתעד את כל החשבונות בארגון והפעולות השונות שמבצעים, וכך לאפשר למנהלי המידע להשאר עם האצבע על הדופק בכל הנוגע למידע אליו ניגשים המשתמשים השונים. בספטמבר 2014, החברה הונפקה בבורסת הנאסד״ק. החברה שניסתה לגייס 75 מיליון דולרים סיימה לבסוף עם גיוס בגובה 86 מיליון דולרים וזינוק של עשרות אחוזים ביום המסחר הראשון, דבר המשקף לה כעת שווי שוק של 881.4 מיליון דולר.

3. Varonis

חברת Varonis מציעה פתרון לבעייה ניהול הרשאות ושליטה על גישה ושימוש בקבצי מידע בארגון. הפתרון מאפשר למנהלי מערכות מידע בארגונים לקבל תמונת מצב עדכנית ופשוטה לצפייה עבור כל אחד ממקורות אחסון המידע הקיימים בארגון וגם לנהל אותם בצורה מרכזית. בנוסף, המערכת מאפשרת גם לאתר קבצים ומידע (כגון מספרי כרטיסי אשראי, מידע רפואי או כל מידע רגיש אחר) לפי תבניות מוגדרות מראש ולהגדיר מדיניות והרשאות אבטחה אחידות לכולם. יחד עם מערכת ניטור (Audit) יעילה המספקת תיעוד מלא לכל סוג של גישה לקבצים ומידע, החבילה של וורוניס נחשבת למובילה בתחום, אף על פי שבתחום פועלות לא מעט חברות עם פתרונות מתחרים, ביניהם גם מספר סטארטאפים ישראלים. במרץ 2014, החברה גייסה 106 מיליון דולר בהנפקה ראשונית לציבור בבורסת הנאסד"ק לפי שווי של 524 מיליון דולר. מאז היא הספיקה כבר להכפיל את שווי החברה (עלייה של 100%) ביום ההנפקה ולחצות את רף המיליארד דולר.

4. SiSense

חברת SiSense מתמחה באנליטיקות של Big Data. המוצר אותו פיתחה החברה מיועד להנגיש לחברות וארגונים בכל הגדלים, החל מסטארטאפים קטנים ועד חברות ענק, את המידע הקיים בחברה. כלומר, מטרתה היא לאפשר ללקוחותיה לקבל אנליטיקות שונות של Big Data, במטרה ללמוד יותר אודות הרגלי השימוש השונים של משתמשיה, כיצד לייעל תהליכים וכמובן, מה הם המוצרים או האלמנטים הרווחים או המשתלמים ביותר עבורן. הפלטפורמה שפיתחה ניתנת לשימוש גם על ידי עובדים שאינם טכנולוגיים, באמצעות ממשקים פשוטים והסברים מפורטים אודות המידע המגוון, המאפשרים להם ליצור טבלאות מסובכות ותצוגות ויזואליות של המידע הרלוונטי. ביוני 2014 החברה גייסה 30 מיליון דולרים בסבב הגיוס השלישי שלה עד כה.

5. CB4

חברת CB4 פיתחה תוכנה לזיהוי ולניתוח דפוסי נתונים נסתרים במחסני נתונים בנפחים גדולים. על בסיס הניתוח ניתן לבצע החלטות חכמות יותר ולשפר את התוצאות העסקיות בפרק זמן קצר. התוכנה אוטומטית, אינה דורשת מעורבות מתמשכת של אנליסטים ומתאימה במיוחד לעולם המסחר הקמעונאי וניהול קשרי לקוחות (CRM).

לוח זמנים

שלב ראשון: הצעת מועמדים – מועד סיום: 27.11.

שלב שני: הצבעה למועמדים המובילים – מועד סיום: 07.01.15.

שלב שלישי: הכרזה על המועמדים בטקס Geek Awards 2014 בנמל יפו בינואר 2015.

ההצבעה בעיצומה!

בהמשך הפוסט תתבקשו לבחור את המועמדים שלכם עבור 16 הקטגוריות המשתתפות בתחרות. שלב זה יסתיים ביום רביעי, ה-31 בדצמבר 2014 לקראת ההכרזה על הזוכים הגדולים בטקס שיערך בסוף חודש ינואר. מבין המשתתפים בהצבעות ייבחרו 5 זוכים שיקבלו כרטיס כניסה לאירוע.

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2013

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2012

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2011

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2010

מי הם הנבחרים שלכם לשנת 2014?

מקור: צילום מסך, סרטון Ö bluetooth ring by bateske

האם בעתיד הלא כל כך רחוק יציפו את הרשתות החברתיות סטטוסים על אירוסין כאשר את הטבעת הסטנדרטית תחליף טבעת חכמה? לא בטוח, לפחות כל עוד העיצוב של אלו לא יהפוך למעט יותר מעודן ופרקטי. לאור הפופולאריות של הטכנולגיה הלבישה, קווין בייטס, יזם סדרתי, בחר לקחת על עצמו את האתגר ולנסות וליצור טבעת חכמה אשר תהיה שימושית ופרקטית כאחד.

הודעות טקסט, ציוצים ופונט גמדי

קוין בייטס, יזם סדרתי, יצר את ה- Ö ring, עם מטרה אחת ברורה; ברצונו להציג טבעת חכמה וקטנה בעלת כל הטכנולוגיה הנדרשת כולל קישורית בלוטות׳ ובגדול – שתהיה מוצלחת יותר מהדגמים שיוצרו עד כה. הטבעת שפיתח מצוידת במסך OLED עם רזולוציה של 64×32, מעבד 16MHz, בעלת סוללה 40mAh נטענת אשר תחזיק כארבע שעות. הטבעת תיידע אתכם כאשר תתקבל הודעה, ציוץ בטוויטר או מייל ובאמצעותה גם תוכלו להשיב לאלו. כמו כן אם תרצו להיות ״מסמר הערב״ במסיבה תוכלו להציג בה אנימציות שונות כולל טקסט בפונט ״גמדי״ בסגנון שר הטבעות.

הרעיון לטבעת החכמה נוצר לאחר שבייטס קיבל השראה מכל אותם הפרויקטים למימון המונים המציפים את הרשת אשר הציגו מוצרים דומים. הוא ניסה לפתח מוצר אשר יהיה מתקדם יותר מאלו שהוצגו עד עכשיו ויתרה מזאת, יהיה בעל מימדים שניתן יהיה לענוד על האצבע ולא להרגיש אותם בכל רגע נתון.

בפוסט שכתב מפתח הטבעת שיתף בחדשות טובות לפיהן הגיש את העיצוב הסופי ליצרנים שונים וכבר קיבל מספר הצעות מחיר אטרקטיביות כך שיתכן ועוד השנה (2015) ניתן יהיה לרכוש את ה- Ö ring שמחירה אגב, עדיין לא ידוע. עוד הוא מציין כי על אנשים אשר בוחרים להשקיע כסף בפרויקטים המציגים טכנולוגיות שאולי נראות מבטיחות ומגניבות, להיות מעט יותר ביקורתיים ולדרוש לראות מה הולך מאחורי הקלעים של הפיתוח ולא רק את סרטון התדמית המושלם.

אין זה המוצר הראשון שבייטס מפתח, בעבר הציג קונסולת משחקים בגודל של כרטיס ביקור ושעון חכם בו תוכלו בין היתר לשחק טטריס. אמנם האידיאל שלו היה ליצור טבעת חכמה בגודל מזערי אך מהתמונות והסרטונים המציגים את זו לא נראה כי עמד ביעדיו שכן מיניאטורית היא ממש לא.

וידאו: Ö bluetooth ring by bateske

תמונה: cc-by GRuban

כתבה מאת אורי פסובסקי, כלכליסט.

לפיטר תיל יש שאלה שהוא אוהב לשאול מועמדים בראיונות עבודה: "על איזו אמת חשובה מעט מאוד אנשים מסכימים איתך?". זו שאלה קשה, כי היא דורשת גם יכולת להטיל ספק באמיתות שכולם מסכימים עליהן, וגם את האומץ להביע דעות לא פופולריות. תשובה טובה לשאלה הזאת היא בעצם סוד שרק אתה יודע, וסודות כאלה, תיל חושב, טומנים בחובם את המפתח לעתיד.

תיל (Thiel) עצמו, יזם ומשקיע הייטק שהיה לאגדה בעמק הסיליקון, משוכנע שהוא יודע לא מעט אמיתות כאלה. למשל: כולם מהללים את נפלאות התחרות, אבל תיל חושב שקפיטליזם ותחרות הם למעשה דברים שמנוגדים זה לזה. "קפיטליסטים רוצים לצבור הון, אבל תחרות אוכלת את הרווחים שלך". המסקנה שלו: קפיטליזם אמיתי הוא עסק למונופולים, ו"תחרות היא ללוזרים". זה משהו שכל יזם צריך לזכור.

אבל תיל — שבגיל 30 הקים עם שותפים את פייפאל, שנמכרה ארבע שנים אחר כך ב־1.5 מיליארד דולר, והיה ב־2004 למשקיע הראשון בפייסבוק — לא מתעניין רק בעסקים, אלא גם בשאלות הרבה יותר קיומיות. הוא משוכנע, למשל, שהאנושות מפגינה שאננות לא מוסברת בנוגע לאחד האתגרים האולטימטיביים הניצבים בפניה: ההזדקנות והמוות. שתי התגובות הנפוצות לסופיות החיים — הכחשה או קבלה — מובילות בעיניו לאותה תוצאה: אנחנו לא עושים דבר לגבי "הבעיה הזאת", כפי שהוא מגדיר את המוות. הוא משוכנע שאנחנו צריכים להילחם בו באופן הרבה יותר אקטיבי. "אנשים מתייחסים למוות כאל דבר 'טבעי', אבל בעיניי, דווקא להילחם במוות זה התגובה הכי טבעית שיש", הוא אומר.

אלה רק חלק משפע הרעיונות שגודשים את דפי "מאפס לאחד" ("Zero to One"), ספרו של תיל שזינק השנה לראש רשימת רבי־המכר של "הניו יורק טיימס", כיכב בשבועות האחרונים ברשימות הספרים הטובים של 2014, ושבין ממליציו אפשר למצוא את מייסד פייסבוק מארק צוקרברג, מנכ"ל ג'נרל אלקטריק ג'פרי אימלט והוגה תיאוריית "הברבור השחור" נאסים טאלב.

הספר נולד כמעט במקרה. תיל — שהונו הוערך השנה על ידי "פורבס" ב־2.2 מיליארד דולר — העביר לפני שנתיים קורס בנושא יזמות באוניברסיטת סטנפורד, היושבת בטבורו של עמק הסיליקון בקליפורניה. סיכומי הקורס של אחד הסטודנטים זכו לתפוצה ויראלית והפכו לסנסציה, וכך נולד הספר, שמנסה להביא את בשורת החדשנות של תיל לכל העולם.

תיל חדור תחושת דחיפות. האנושות עלתה על נתיב לא נכון, שאותו הוא מכנה גלובליזציה: להעתיק דברים קיימים שעובדים. אלא שלפי תיל זהו בדיוק מתכון לדשדוש. כי הרי מה שחשוב באמת הוא טכנולוגיה: להמציא דברים חדשים. וזוהי משימתם של היזמים, הגיבורים בסיפור של תיל.

אבל איך בדיוק הופכים ליזם מצליח? לתיל אין תשובה ברורה, והוא חושב שגם לא יכולה להיות תשובה. "ביל גייטס הבא לא יבנה מערכת הפעלה", הוא כותב. "לארי פייג' וסרגיי ברין הבאים לא יבנו מנוע חיפוש. מארק צוקרברג הבא לא יבנה רשת חברתית". הנוסחה של תיל ליזמות היא "שבהגדרה לא יכולה להיות נוסחה". מה שמייחד את היזמים הגדולים הוא היכולת שלהם למצוא ערך במקומות לא צפויים. כשאני שואל אותו איך רוכשים את רוח האופטימיות חדורת המטרה שלה הוא מטיף, תשובתו של תיל פשוטה: "מתחילים לבנות".

שיעור ראשון: אתה ייחודי

"תחרות היא לא רק מושג כלכלי או מטרד שחברות ויחידים צריכים להתמודד איתו בשוק החופשי", קובע תיל. "יותר מכל דבר אחר, תחרות היא אידאולוגיה, ה־אידאולוגיה השלטת בחברה שלנו, והיא מעוותת את אופן המחשבה שלנו. אנחנו מטיפים לתחרותיות, מפנימים את ההכרח בתחרותיות, וכתוצאה מכך אנחנו לוכדים את עצמנו בתחרות — וזה אף שככל שאנחנו מתחרים יותר, אנחנו מרוויחים פחות".

על מה תיל מדבר? למשל על מערכת החינוך ו"האובססיה שלה לציונים" — שיטה שבה כולם לומדים אותו דבר בלי כל קשר להעדפותיהם או לכישוריהם, ושבה תלמידים שיודעים להוציא ציונים גבוהים "במדדים קונבנציונליים כמו בחינות ומטלות" זוכים למעמד חברתי גבוה, ואילו מי שלא בהכרח לומד טוב בישיבה ליד שולחן זוכה ליחס כאילו הוא נחות.

למען הסר ספק, תיל (47) עצמו הוא תוצר מובהק של המערכת הזאת בדיוק. בן למהנדס מגרמניה שטלטל את משפחתו מכתובת לכתובת עד שהתיישב בקליפורניה, תיל היה עילוי מתמטי, דורג בתור אחד מעשרת שחקני השחמט לנוער הטובים בארצות הברית, התקבל לתואר ראשון בסטנפורד, המשיך שם לתואר שני במשפטים, ואחרי כישלון נדיר — הוא לא התקבל להתמחות בבית המשפט העליון של ארצות הברית — המשיך במקום זאת לפירמת עורכי דין יוקרתית וממנה לבנק השקעות בוול סטריט. אבל הוא לא היה מאושר.

"בין הגילים 18 ל־28 התחלתי להאמין פחות ופחות במסלול שבו צעדתי כל חיי", סיפר לאחרונה בראיון ל"ניו יורק טיימס". "רגע השיא היה כאשר הגעתי למשרד עורכי הדין. מבחוץ, כולם ניסו להיכנס פנימה. אבל מבפנים, כולם ניסו לצאת החוצה. השאיפה שלי היתה לעבוד במקום שבו האנשים שאתה עובד איתם הם חברים שלך, ואתה מתחרה באנשים שבחוץ. אבל בפירמה שבה עבדתי כולם התחרו במי שישב בשולחן לידם, כדי להתקדם".

תיל התפכח, חזר לקליפורניה, וב־1998 הקים את פייפאל עם קבוצה קטנה של אנשים חדורי אמונה ששמה לעצמה למטרה להחליף את הדולר במטבע אינטרנטי, לא פחות. לימים הם נודעו כ"מאפיה של פייפאל", וב־2002 מכרו את הסטארט־אפ שצמח מהחלום שלהם ל־ebay תמורת 1.5 מיליארד דולר והמשיכו כל אחד לשלב הבא בקריירה שלו. בין היתר היו שם מייסדי יוטיוב סטיב צ'ן, צ'אד הרלי וג'וואד קרים, מייסד לינקדאין ריד הופמן, ומייסד טסלה אילון מאסק. "בסטארט־אפ היתה לנו תחושה שאנחנו ייחודיים", סיפר תיל על התקופה ההיא, "שאנחנו עושים משהו שאף אחד לא עשה קודם, שאם אנחנו לא נעשה את זה אף אחד לא יעשה. וזה משהו שצריך להבין באופן כללי: כל רגע הוא ייחודי, ואתה אדם ייחודי".

השחרור מהתחרות, על פי תיל, הוא המפתח להצלחה. אולי דווקא משום שעבורו השחרור מהמרדף אחר תארים היה קשה כל כך, מנוגד לחינוך שקיבל ממשפחתו ולהיסטוריה האישית שלו. אולי גם היותו הומו מוצהר שיחק בכך תפקיד, אף שהוא ממעט להתבטא בנושא. לאחרונה, באופן נדיר, הוא הופיע בפני קבוצה של תלמידי מינהל עסקים להט"בים בסן פרנסיסקו, ותהה אם ייתכן שחברי הקהילה הגאה בוחרים במקצועות תחרותיים כדי להוכיח את עצמם, וכך נקלעים לעתים קרובות למקצוע הלא נכון, בלי יכולת למצות את הפוטנציאל שלהם.

למה כיוונת באמירה זו? מה הקשר בין נטייה מינית של אדם למיצוי הפוטנציאל שלו?

"ככל שאתה מרגיש יותר כמו אאוטסיידר, כך אתה מנסה יותר להוכיח שאתה יכול להצליח. לעתים קרובות זה אומר לאמץ את דעתם של אחרים לגבי מה בעל ערך, ולהתחרות על עמדות שנחשבות יוקרתיות באופן מסורתי — במקום לקחת סיכונים ולעשות משהו חדש. במובן הזה, זו רק גרסה חריפה יותר של הבעיה שניצבת בפני כל מי שמנסה לשרטט לעצמו נתיב קריירה".

שיעור שני: הימנעו מתחרות

אבל תחרות, כאמור, היא לא רק בעיה בדרך להגשמה עצמית. תחרות היא גם אחד מיסודות האמונה של הקפיטליזם האמריקאי. לכאורה, אם יש מאפיין אחד לקפיטליזם, הרי זוהי התחרות. בלי תחרות יש סוציאליזם. אבל תיל טוען שלמעשה הקפיטליזם והתחרות הם הפכים.

כדי להסביר את הרעיון הזה תיל חוזר ל־2001, לימיו בפייפאל. הוא וחבריו אהבו לאכול צהריים ברחוב קסטרו במאונטן ויו, קליפורניה. אפשרויות האכילה היו אינסופיות, והמסעדות התחרו זו בזו על הסועדים עד חורמה. פייפאל העסיקה הרבה פחות אנשים מהמסעדות ברחוב קסטרו, אבל היתה שווה הרבה יותר מכולן ביחד. ולא היו לה מתחרים. זהו קסמו של המונופול, לפי תיל, וזה עוד בלי להזכיר את הצדדים הלא נעימים של התחרות: ממסעדות צנועות שבהן הבעלים משלם שכר מינימום ומושיב את סבתא בקופה, ועד מסעדות צמרת שהשפים שלהן מתאבדים כשהם מאבדים את אחד מכוכבי המישלן שלהם. בקיצור, "השיטה התחרותית דוחפת אנשים לחוסר מעצורים, או למוות". מהי המסקנה שיזמים צריכים להסיק מכך? "יזם צריך לשאול את עצמו איזו חברה בעלת ערך אף אחד אחר לא בונה, ולהפנות את מרצו לשם". במילים אחרות — הוא צריך לשאוף להקים מונופול.

"בעסקים או שכסף הוא דבר חשוב או שהוא הדבר היחיד שחשוב. מונופולים יכולים להרשות לעצמם לחשוב על דברים אחרים חוץ מלעשות כסף; חברות שאינן מונופול לא יכולות להרשות לעצמן לעשות את זה. בסביבה תחרותית העסקים כל כך ממוקדים במרווחי הרווח של היום שהם פשוט לא מסוגלים לתכנן לעתיד ארוך הטווח. הדבר היחיד שיכול להציל עסק מהמאבק היומיומי הברוטלי להישרדות הוא רווח מונופוליסטי".

תיל ממהר לציין שכאשר הוא מדבר על מונופולים הוא כמובן לא מתכוון לחברות שעוברות על החוק, או לכאלה שזכו למעמדן בזכות קשרים צמודים עם המדינה. הוא מתעניין באותן חברות שהמוצרים שלהן כל כך טובים שאף חברה אחרת לא מצליחה להתחרות בהן באמת. למשל גוגל, ששולטת כבר יותר מעשור בשוק החיפוש באינטרנט. מובן שגוגל עצמה לא בדיוק ממהרת להכריז על עצמה כמונופול. זו הסיבה, לפי תיל, שהיא נוהגת להציג את עצמה לעתים בתור חברת טכנולוגיה עם קו רחב של מוצרים, ממכוניות ללא נהג ועד טלפונים. זו הדרך שלה לחמוק מתשומת לב לא רצויה של הרגולטורים. אבל למעשה, קובע תיל, גוגל היא מונופול חיפוש, ובעצם כל חברה מצליחה היא מונופול בצורה כזו או אחרת. בפרפרזה על קביעתו של טולסטוי שכל המשפחות המאושרות דומות וכל המשפחות האומללות אומללות כל אחת על פי דרכה, תיל מסביר ש"כל החברות המאושרות שונות: כל אחת מרוויחה רווחים מונופוליסטיים על ידי פתרון בעיה ייחודית, וכל החברות הכושלות זהות: הן לא הצליחו לברוח מהתחרות".

אגב, זה לקח שגם גוגל בעצמה שכחה, לפי תיל. ענקית החיפוש הסתבכה בתחרות מול מיקרוסופט, ושתי החברות הוציאו בשנים האחרונות שורה ארוכה של מוצרים מתחרים: מערכות הפעלה, דפדפנים, מנועי חיפוש, חבילות תוכנה משרדית מקוונות, ואפילו מחשבי טאבלט, ובעודן נאבקות, אפל הגיחה מאחור והפכה ב־2013 לחברה ששווה יותר מגוגל ומיקרוסופט ביחד. "מלחמה היא דבר יקר".

אז מונופול זה טוב עבור יזם או משקיע. אבל מה עם הלקוחות? מה הם מקבלים בסיפור הזה?

"הדרך הבטוחה ביותר להגיע למעמד של מונופול היא ליצור משהו חדש. לקוחות אפל עמדו רחובות שלמים בתור ושילמו מחירי פרימיום לאייפון כי המוצר היה מובחר, והם לא יכלו למצוא אותו בשום מקום אחר. אם אתה בונה משהו טוב באופן ייחודי, אתה משיג מעמד של מונופול ומיטיב עם לקוחותיך באותו זמן".

שיעור שלישי: אל תשבשו

בשיחה פומבית ומלאת מחמאות הדדיות שקיים תיל לאחרונה עם מארק אנדרסן — ממייסדי נטסקייפ, שהיה מאז גם הוא למשקיע מהולל בעמק הסיליקון, שותף בקרן אנדרסן־הורוביץ — העלו השניים זיכרונות מימי בועת הדוט.קום העליזים. תיל סיפר, למשל, איך חברת השקעות שאיתה נפגש בדרום קוריאה בשלהי הבועה היתה כל כך נחושה להשקיע בפייפאל עד שפשוט העבירה 5 מיליון דולר לחשבון החברה, בלי שבכלל סיכמה עם תיל על תנאים ובלי לחתום על אף מסמך.

כמו כל בועה, גם ההתלהבות חסרת המעצורים של סוף שנות התשעים ותחילת העשור הקודם הסתיימה בהתרסקות, אבל הבעיה, לדעת תיל, היא שהמשקיעים והיזמים בעמק הסיליקון הפיקו מההתרסקות הזאת את הלקחים הלא נכונים. כתוצאה מכך, בסצנת ההייטק שולטות חשיבה קונבנציונלית ושלל אקסיומות מוטעות, כגון: "מי שרוצה לעשות משהו גדול הוא חשוד, ומי שרוצה לשנות את העולם צריך להיות צנוע יותר"; "צעדים קטנים הם הדרך הבטוחה היחידה להתקדם"; "חברות צריכות להיות רזות וגמישות" — קביעה פופולרית שמהווה לדעת תיל שם קוד לכך שהחברות האלה לא באמת יודעות מהו המודל העסקי שלהן, והן צריכות לנסות כל מיני כיוונים; ובעיקר: "צריך להיות טובים יותר מהתחרות — ולא לנסות ליצור שווקים חדשים".

תיל חושב שאם כבר, ההפך הוא הנכון: עדיף להסתכן ולהעז מאשר להיות טריוויאלי, עדיף שתהיה לך תוכנית גרועה ולא אף תוכנית, ושווקים תחרותיים משמידים רווחים. זו גם הסיבה לכך שהוא יוצא נגד אחד המושגים האהובים ביותר בסצנת הסטארט־אפים: לשבש, או Disrupt. לא מעט יזמים מתגאים בכך שהם משבשים את המצב הקיים: בענף המלונאות, המוניות, התקשורת, ההשכלה הגבוהה. Disrupt הוא גם שמה של תחרות הסטארט־אפים המפורסמת בעולם. אבל תיל חושב שמדובר במלכודת: אם אתה רואה את עצמך דרך עיני המתחרים הוותיקים, זה סימן לכך שמה שאתה עושה לא מספיק חדש, ולכן קרוב לוודאי שהחברה שלך לא תהפוך למונופול. לכן העצה של תיל בספרו הפוכה. "אל תשבש: הימנע מתחרות ככל האפשר".

ואחרי כל התנאים האלה, מה בסופו של דבר גורם לך להשקיע בצוות יזמי?

"הצוותים הנכונים יכולים להסביר בפירוט איך הם פותרים בעיה יסודית, והם גם מתלהבים מהעובדה שאף אחד אחר לא פותר את הבעיה הזאת".

שיעור רביעי: היו אמיצים לחלום

העקרונות האלה, כמו האינסטינקטים המחודדים וההבנה במימון, הפכו את תיל למשקיע ההייטק המצליח בכל הזמנים — כך לפחות הכתירה אותו כתבת פרופיל נרחבת ב"ניו יורקר". מעבר להשקעה בפייסבוק, תיל השקיע בחברת שיתוף הדירות airbnb ובחברת spaceX שהקים אילון מאסק, שותפו בפייפאל, ששמה לעצמה מטרה צנועה: להגיע למאדים. מאסק, שלא רק בונה חלליות אלא גם עומד מאחורי טסלה, חברת המכוניות החשמליות שכובשת את אמריקה, הוא אחד הגיבורים הגדולים של תיל (השני הוא צוקרברג). מאסק מייצג לפי תיל משהו שנשכח באמריקה, את השאפתנות שבהצבת יעדים מרחיקי לכת, היכולת לחלום בגדול ולנסות להגשים את החלום. כשאני שואל את תיל אם אולי המסקנה היא שהרוח האופטימית של אמריקה דעכה בעשורים האחרונים הוא מסתייג: "אני חושב שהאופטימיות האמריקאית עברה זעזוע, אבל היא עדיין חזקה — ודאי בהשוואה לאירופה".

הבעיה היא שזו אופטימיות מהסוג הלא נכון. למעשה, תיל חושב שאחת הדרכים הטובות ביותר להבין את העולם היא באמצעות הבחנה בין סוגים שונים של אופטימיות ופסימיות. באירופה, למשל, שוררת פסימיות לא מוגדרת: יש משבר מתמשך שלאף אחד אין מושג איך לפתור אותו. "הפסימיסט הלא מוגדר לא יודע אם הדעיכה הבלתי נמנעת תהיה מהירה או אטית, קטסטרופלית או הדרגתית. כל מה שאפשר לעשות הוא לחכות לדעיכה, ולכן, אם כבר, למה לא לאכול, לשתות ולהיות שמח בינתיים?". לכן באירופה אוהבים חופשות. בסין, להבדיל, שוררת פסימיות מוגדרת: תיל חושב שהסינים יודעים שאין סיכוי שהם יצליחו לצמוח מספיק מהר כדי להשיג את תנאי החיים במערב, ולכן הם מתכוננים לעתיד קודר. העשירים הסינים מבריחים את הכסף שלהם לחו"ל, והעניים חוסכים כל יואן שהם רק יכולים.

סוג האופטימיות שבה תיל מאמין היא אופטימיות מוגדרת, הגישה של אנשים שמאמינים שהעתיד יהיה טוב יותר אם הם יפעלו בכיוון. זו הגישה של האנשים שהובילו את העולם המערבי קדימה במאות האחרונות, שחפרו את תעלת סואץ, הקימו את האמפייר סטייט בילדינג והנחיתו אנשים על הירח. אלא שאחרי המשבר של שנות השבעים הגישה הזאת התחלפה בסוג אחר של אופטימיות, שאינה מוגדרת. זו האופטימיות של אנשים שמאמינים בעתיד טוב יותר אבל אין להם שום מושג איך הוא ייראה, ולכן גם אין להם תוכניות קונקרטיות.

זו בדיוק הגישה, לפי תיל, שמאפיינת את האליטות האמריקאיות בימינו: בנקאים שמארגנים מחדש את מבנה ההון של חברות קיימות, עורכי דין שפותרים סכסוכים על נכסים קיימים ויועצי ניהול שמתמחים בסחיטת עוד קצת יעילות מעסקים קיימים — אף אחד מהם אינו מוכן להקדיש שנים לבניית מוצר חדש. בעיני תיל זוהי טרגדיה. "היינו יכולים לרפא את הסרטן, את הדמנציה, את כל מחלות הזקנה וההתנוונות המטבולית", הוא כותב. "יכולנו למצוא צורות חדשות של אנרגיה, להמציא דרכים מהירות יותר להגיע ממקום למקום על פני כדור הארץ — או אל מחוץ לו. אבל לעולם לא נגלה אף אחד מהסודות האלה אם לא ננסה".

תיל מנסה לתרום את חלקו. בין היוזמות שבהן השקיע בשנים האחרונות אפשר למצוא לא רק את חברת החלליות של מאסק, אלא גם שורה ארוכה של חברות ביוטכנולוגיה שמנסות להתמודד עם בעיית הזקנה, את מכון הסינגולריות שמנסה להתכונן לעידן התבונה המלאכותית, ואת פרויקט seasteading — ששואף להקים ערי מדינה צפות באוקיינוס (ושאותו ייסד נכדו של מילטון פרידמן).

שלל היוזמות האלה עשויות להציג את תיל באור אקסצנטרי: הוא היה למשל ההשראה לדמותו המכנית משהו של פיטר גרגורי, המשקיע בסדרה "סיליקון ואלי", שבונה פלטפורמה מאוכלסת ברובוטים בלב האוקיינוס. ואמנם הפרופיל של תיל ב"ניו יורקר" מסתיים באבחנה שמדובר באדם שמעולם לא נאלץ לעבור את שלב הנעורים, ולכן עכשיו הוא מנסה להגשים את חלומות הילדות שלו: לחיות לנצח, לברוח לחלל החיצון או לשחק שחמט עם רובוט אינטליגנט. ובכל זאת — הוא מנסה להגשים את חלומותיו.

שיעור חמישי: לימדו מהחיים

תיל הוא איש שמתקיימים בו במקביל ניגודים: הוא נוצרי מאמין שיצא מהארון, אדם סופר־הישגי שמתנגד לתחרות, ומי שמטיף לחשוב נגד הזרם ומוצא את עצמו מוכתר במגזין "פורצ'ן" בתור "האינטלקטואל הציבורי החשוב באמריקה", לא פחות ולא יותר (בתור מי שמתגאה ביציאה נגד המוסכמות, לא משונה בעיניך לקבל תארים כאלה? אני שואך את תיל. "יש בעיות גרועות מאלה", הוא משיב).

תיל נודע באמריקה גם כמי שמוכן לתרום הרבה כסף לקידום האג'נדה הפוליטית שלו, ובמיוחד לקידום הפילוסופיה הליברטריאנית, הדוגלת בחירויות הפרט מעל הכל ומנחה את פעילי "מסיבת התה" במפלגה הרפובליקנית, שראשיה קיבלו ממנו לא מעט דולרים בעבר. אלא שהוא השתכנע בינתיים שכדי להביא לשינוי אמיתי באמריקה דרושה מהפכת תרבות שלא עומדת לקרות בקרוב, וגם לא תגיע מכיוון הפוליטיקה. מה אפשר לעשות בינתיים? להקים סטארט־אפים.

אבל גם סטארט־אפים יכולים להיות מקור לסתירות. תיל הוא המשקיע ואחד המייסדים של פלנטיר, חברה לעיבוד נתונים שהקים ב־2004, לא הרבה אחרי תום פרק פייפאל בקריירה שלו, וששווה כיום לפי הערכות לא פחות מ־9 מיליארד דולר. בין הלקוחות העיקריים של פלנטיר? ארגוני ביון שנעזרים בתוכנה שלה כדי לעבד את המידע המודיעיני שאספו — ושעמדו בשנים האחרונות במרכז שערוריות ענק בארצות הברית בשל הפרת זכויות הפרט.

מה לפלנטיר ולמישהו שמאמין בחירות הפרט?

"אם תתבצע עוד מתקפת טרור על ארצות הברית, התגובה תהיה כזו שתגרום לחוקים שחוקקו אחרי 11 בספטמבר להיראות כמו מגילת זכויות האזרח. טכנולוגיה טובה יותר יכולה לעזור לנו למנוע התקפה, ולכן היא בעצם חיונית כדי לשמור על חירויות הפרט. ואגב, הפרות הפרטיות שמתרחשות כיום הן תוצאה של פחות מדי טכנולוגיה, לא של יותר מדי טכנולוגיה. הפרות הפרטיות נובעות מהעובדה שהסוכנות לביטחון לאומי אוספת מידע באופן בלתי מובחן, ובלי שום פיקוח, בדיוק משום שהיא לא יודעת איך להבין את המידע שהיא אוספת".

אל פלנטיר מצטרפות ולאר ומיתריל, שתי קרנות השקעה שתיל עומד בראשן. המשותף לשלושתן: שמותיהן לקוחים מתוך ספרי "שר הטבעות" של טולקין. תיל הוא חובב מושבע של טולקין, אבל לא רק שלו. בספר שלו הוא מצטט גם את שייקספיר ואת מרקס, דן בפילוסופיה הפוליטית של ג'ון רולס ורוברט נוזיק, וגם מבקר את איין ראנד, גיבורת הליברטריאנים. בקיצור, תיל הוא אדם משכיל ורחב אופקים. אבל העוינות שהוא רוחש ל"בועת ההשכלה הגבוהה" היא כה עמוקה, עד שאחת היוזמות שלו היא "מלגות תיל" בסכום של 100 אלף דולר שהוא מעניק מדי שנה ל־20 צעירים כדי שיעזבו את הקולג' ויקימו חברה.

אין סתירה בין רוחב האופקים של הספר שלך לבין המסר של "תנשרו מהאוניברסיטה ולכו לעבוד על הסטארט־אפ שלכם 24 שעות ביממה"?

"מניסיוני, הרבה פעמים לאוטודידקטים ישנה ההשכלה הכי רחבה, כך שלא הייתי אומר שיש כאן סתירה. אני לא חושב שכולם צריכים לעזוב את האוניברסיטה, ואני לא חושב שכולם צריכים ללכת לעבוד בסטארט־אפ. אבל הכי חשוב, אסור לבלבל בין לימודים פורמליים להשכלה — זה לא אותו הדבר".

כשהוא מחלק עצות כאלה, תיל לא מכוון רק להצלחה בעסקים. הוא משוכנע שמדובר בצורך חיוני. אם האנושות תתמיד בנתיב שבו כולם משכפלים את ההישגים הקיימים, והמדינות העניות מיישרות קו עם המדינות העשירות, נגיע למצב שבו התחרות על משאבים מוגבלים תהיה עזה יותר מאי פעם, ו"בלי טכנולוגיה חדשה שתקל על הלחצים התחרותיים, קרוב לוודאי שהקיפאון יוביל לפריצת עימותים". מכאן חשיבות הטכנולוגיה, שהיא המפתח לעתיד טוב יותר. "אנחנו לא יכולים להניח כמובן מאליו שהעתיד יהיה טוב יותר, אנחנו צריכים לעבוד כדי ליצור אותו היום", הוא מסביר. והצעד הראשון, בעיניו, הוא לחשוב בכוחות עצמך.

"השקעה במיקרוסופט או יבמ היא הימור נגד חדשנות"

תיל גם אינו חושש לצאת באופן פומבי נגד כמה מענקיות הטכנולוגיה של העשורים האחרונים. למעשה, כפי שהבהיר בשיחה שלו עם אנדרסן, ייתכן שהן בכלל חברות "אנטי־טכנולוגיה". השקעה בחברות כמו מיקרוסופט או אורקל היא בעיניו הימור על כך שלא תיווצר טכנולוגיה חדשה. "מיקרוסופט היא הימור שלא יהיה שינוי דרמטי בעולם מערכות ההפעלה. יבמ היא הימור על כך שהעולם ימשיך להשתמש באותה תוכנה מסורבלת משנות השבעים והשמונים ויצטרך הרבה אנשי תמיכה. אורקל היא הימור נגד מחשוב ענן. השקעה בהן היא הימור נגד חדשנות טכנולוגית. כשמיקרוסופט מגייסת עובדים כיום היא לא אומרת להם: 'אתם עובדים בבנק שבו הכסף פשוט ממשיך לזרום כל עוד לא משתנה שום דבר בעולם', אבל זה המצב". תיל מודה, אגב, שזאת הוכחה לכך שלהיות מונופול אינו מבטיח שתמשיך לחדש לנצח, כי החברות האלה הן מונופולים אימתניים ובכל זאת שקעו בסטגנציה.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

שנה טובה לאוואי: מכירות המובייל זינקו ב-40%

סנאפצ׳ט גייסה 485.6 מיליון דולר

מקור: צילום מסך

צפייה בהרצאות ברשת הפכו לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אז אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

התלהבות היא לא מילת גנאי

החלום של מרבית אם לא כל האנשים הוא לעסוק במה שהם אוהבים ולהתפרנס מזה. גבין סטריינג׳ (Gavin Strange), בחור בן 31 ומלא אנרגיה הוא מעצב גרפי שעוסק בתחום ונהנה מכל רגע. סטריינג׳ משדר מהשניה הראשונה של ההרצאה כמה כיף להיות הוא, לאו דווקא בגלל המקצוע או מקום העבודה שלו, אלא בעיקר בגלל שהוא מבין כמה הוא בר מזל ומתקשה להאמין איך הוא זה שמרוויח כסף על מה שעושה ולא משלם למעסיקיו על ההזדמנות הנהדרת. מוזמנים לצפות בהרצאה באורך 20 דקות, להתמגנט לאופטימיות ולשמחה של המרצה.

*הרצאה זו אינה דורשת בהכרח צפייה בוידאו ואתם לגמרי מוזמנים רק להאזין לה בזמן נהיגה, בישול או ניקיון הבית (אם כי מופיעים לאורכה תמונות וסרטונים די משעשעים).

לצפייה בהרצאה – Be excited. People want to work with the excited person 

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

• על ידי הפיכת חייכם למשחק תוכלו לחיות עשר שנים יותר – ג׳יין מקגוניאל משתפת בסיפורה האישי ואיך בחרה בחיים בצורת משחק במקום במוות ואף טוענת כי אם תבצעו 4 תרגילים לחיזוק החוסן וכושר ההתאוששות שלכם, תוכלו להוסיף לחייכם עוד 10 שנים. סקרנים? בצדק.
• האם האקרים הם המערכת החיסונית של האינטרנט? – לדעתה של קרן אלעזרי יש להשתמש בכוח והידע האדיר שברשות ההאקרים על מנת להפוך את העולם לטוב יותר.
• טכנולוגיה המאפשרת לתקשר עם המתים היא כבר לא מדע בדיוני – דיוויד ריאן פולגר בוחן את מערכת היחסים שלנו עם טכנולוגיה בפן משפטי, אתי, רגשי וחברתי ומתייחס לייצוגים דיגיטליים לאחר המוות.
•  כך תפטרו מהפחדים שלכם – דירדרה ון נסט מסבירה למה אסור לנו להפוך רגעים בהם נכשלנו או קיבלו ביקורת שלילית לאויב.
• טיפים נבחרים לפרילנסארים – בן קלוסק, יועץ עצמאי ומומחה בעיצוב ובניית אתרים, משתף בידע שרכש לאורך השנים ומסביר איך להיות פרילאנסר פרודוקטיבי, איך לשמר את התשוקה לכל אורך הדרך ומהי החשיבות בהענקת ערך מוסף לכל לקוח. (מומלץ לא להירתע מאורכה של ההרצאה ולתת לה צ׳אנס).

את הרשימה המלאה של ההרצאות הקודמות בסדרה תוכלו למצוא כאן.

יצא לכם להתקל בהרצאה מעניינת ברשת שתרצו לחלוק עם כולם? אתם מוזמנים לשלוח לנו הודעה על כך במייל החם, info AT geektime.co.il.

אומת הסטארטאפים צומחת ומצטיינת ברעיונות טכנולוגיים רבים, אך לא תמיד כולם מצליחים לקחת את הרעיון ולהפוך אותו למציאות בלי השקעה. בטור החודשי הזה נציג סיכום של חברות הסטארטאפ הישראליות שגייסו החודש השקעות מקרנות, אנג'לים ואפילו מהמדינה.

<<< הגיוסים של חודש נובמבר

יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים לספר לנו עליו? אתם מוזמנים לשלוח מייל אל info AT geektime.co.il

מקור: Flickr, cc-by 401(K) 2013

 Panoramic Power הישראלית מגייסת 7 מיליון דולר

הסטארטאפ, שמפתח מערכת לניהול וחסכון באנרגיה, גייס 7 מיליון דולר מענקית התוכנה האמריקאית Autodesk. הטכנולוגיה של Panoramic Power למעשה משלבת חיישנים אלחוטיים זעירים ייחודיים שאוספים נתונים ממעגלים חשמליים נפרדים, ושולחים את הנתונים בזמן אמת לפלטפורמת ניתוח הנתונים של החברה, הממוקמת בענן. הפתרון של החברה מאפשר למעשה לבעלי עסקים או בעלי תפקידים בארגונים גדולים להבין את צריכת החשמל שלהם בצורה טובה יותר ושקופה יותר, על מנת לייעל את משאבי התחזוקה ואת אופן השימוש שלהם בחשמל.

מאז הקמתה הספיקה החברה לגייס 12.5 מיליון דולר בשני סבבים מהמשקיעים Greylock Partners, Israel Cleantech Ventures, קרן Marker וחברת Qualcomm. הכסף שגוייס ישמש להרחבת פעילות המכירות והשיווק, הפיתוח העסקי, הגדלת מאגר הלקוחות מסביב לעולם והפיתוח.

אחרי הסכסוך מגיע הגיוס: CallApp מגייסת 4 מיליון דולר

הסטארטאפ הישראלי עלה לכותרות בעיקר בגלל סכסוך מתוקשר בין אחד המייסדים ואחת מהקרנות שהשקיעה בחברה. עתה מודיעה החברה על גיוס של 4 מיליון דולר. CallApp היא אפליקציה שנועדה להחליף את החייגן המובנה שלכם במכשיר הסמארטפון ולגלות לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על אנשי הקשר שלכם, תוך שימוש ברשתות החברתיות כמו פייסבוק או לינקד-אין ובמאגרי מידע שונים. למעשה, האפליקציה מספקת למשתמשים את המידע הכי עדכני שקיים על אותו אדם, כדי שרגע לפני שהם מתקשרים אליו או שהם עונים לשיחה ממנו, הם יוכלו לזכות בעוד מידע שיקדם אותם בשיחות עסקיות או פרטיות ויזכה אותם אולי בעוד נושא אחד או שניים לשיחה.

את סבב ההשקעות הנוכחי הובילו קרן גיזה וקרן Susquehanna האמריקאית יחד עם מספר אנג'לים, ביניהם סער וילף (מייסד Fraud sciences, שנמכרה ל-PayPal) ומשה ליכטמן (לשעבר מראשי Microsoft). מאז השקתה ב-2011 הספיקה CallApp לגייס כמיליון דולר בסבב Seed. בתגובה לגיוס מסר עמית און, מנכ"ל CallApp: "החברה עלתה על דרך המלך. הצלחנו לסגור סיבוב השקעה מקרנות עולמיות מובילות בתוך זמן קצר. בתקופה הקרובה נתמקד בהמשך בניית המוצר ובבניית הצוות החזק בתחום, שיאפשר לנו להאיץ את הצמיחה ולהגיע לעשרות מיליוני משתמשים".

הסטארטאפ הישראלי Glide מגייס 20 מיליון דולר

אפליקציית Glide אמנם מאפשרת גם החלפת מסרי טקסט, אולם הייחוד שלה הוא כמובן הוידאו. במסגרת האפליקציה ניתן לבצע צ'אט וידאו בזמן אמת, המיישם את פטנט הוידאו סטרימינג שפיתחה החברה, ומאפשר צפייה באנשי הקשר בזמן אמת, במקום העברת סרטונים מוקלטים מראש כפי שרוב האפליקציות מציעות כיום. תחום אפליקציות המסרים הוא תחום רווי עם מתחרות קשוחות כמו פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט. למרות זאת, אפליקציית מסרי הוידאו של Glide מצליחה לצבור משתמשים ומודיעה על השלמת סבב גיוס בגובה 20 מיליון דולר, שמשקף לחברה ערך של 100 מיליון דולר. החברה צפויה להשתמש בכסף שגוייס להמשך הפיתוח ולצורך פתיחת משרדים בני יורק ובסן פרנסיסקו.

שווה חצי מיליארד דולר: הסטארטאפ הישראלי Kaminario מגייס 53 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית Kaminario (קמינריו) עושה זאת שוב. לאחר שכבר הספיקה לגייס 75 מיליון דולר בסבבי גיוס קודמים, הודיעה החברה על סבב גיוס מרשים בהיקפו שעומד על 53 מיליון דולר. החברה, שהוקמה ב-2008, עוסקת בפיתוח של מערכות אחסון מבוססי SSD.

הפתרון שמפתחת Kaminario הוא מערכת אחסון ייעודית של החברה המבוססת על דיסקים בטכנולוגיית SSD. מוצר הדגל של החברה, ה-Kaminario K2, מבוסס על ארכיטקטורה שפותחה על-ידה בשם Scale–out Performance Storage Architecture. ארכיטקטורה זו יכולה לנצל מוצרי מדף מתחום ה-SSD ולהתאים אותם לצורכי הלקוח, כאשר הפתרון מבוסס על שרתי Blade לצד פתרונות אחסון של חברות שונות בתחום ה-SSD. על פי החברה מיועד סכום הגיוס לתמיכה בהתרחבות הגלובלית של החברה.

הסטארטאפ הישראלי Anagog מגייס מיליון דולר

אחת הבעיות הקשות ביותר שמטרידות את הנהגים בעולם, לפעמים יותר מפקקים או ניווט ליעד, זו בעיית החנייה, או יותר נכון החוסר בחנייה. חברת הסטארטאפ הישראלית Anagog פיתחה טכנולוגיה שתאפשר למשתמשים ליהנות מחוכמות ההמונים לצורך מציאה של חנייה קרובה הודיעה על גיוס של מיליון דולר, השקה של גרסת בטא חדשה ושיתוף פעולה עם פנגו.

משתמשת באלגוריתם המסוגל לנתח ולזהות היכן מתפנה חנייה בעזרת מכשירי הסמארטפון של המשתמשים. העדכון מתרחש בצורה אוטומטית ו"מאחורי הקלעים", ללא מעורבות מצד המשתמשים, כאשר הם מקבלים התראות והודעות בזמן אמת באמצעות Push Notifications אודות החנייה שמתפנה. החברה מתכננת להשתמש בכספי הגיוס לצורך מאמצי השיווק הגלובליים של הפתרונות של החברה.

Pixellot הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר מענקית האינטרנט הסינית Baidu

המערכת שפיתחה Pixellot הישראלית, שכוללת מצלמה אחת ותוכנה, מצלמת את כל מה שמתרחש על כל המגרש, במשך כל זמן האירוע, זאת במקום להציב עשרות מצלמות. Pixellot פיתחה מערכת צילום וידאו ברזולוציה גבוהה ושדה ראיה רחב, שיכול לכסות את כל המגרש או הבמה כל הזמן. על ידי שימוש במערכת של החברה יכול למעשה לשבת הבמאי ולבחור בכל רגע נתון באיזה איזור להתמקד.

עד היום הספיקה החברה לגייס 2.3 מיליון דולר בעיקר ממשקיעים פרטיים, כולל המייסדים עצמם וכן חברת ההשקעות The Time. ״השותפות הזאת תאפשר לנו לצמוח גלובלית וכן להכנס לשוק הסיני. באמצעות ההון המושקע אנו נרחיב את פעילות המו"פ ונפתח את מערך השיווק והפיתוח העסקי הבינלאומי" מסר ד״ר מיקי תמיר, יו״ר החברה.

חברת Tufin הישראלית מגייסת עוד 8 מיליון דולר

חברת Tufin מרמת-גן הודיעה על גיוס של 8 מיליון דולר, כדי לפשט את ניהול תשתיות אבטחת המידע והרשתות בארגונים. סך כל הגיוסים שלה עומד על יותר מ-32 מיליון דולר. ניהול אבטחה של רשת תקשורת אחת יכול להיות כאב ראש לא קטן. כל שינוי או עדכון יכול להיות תהליך ארוך ומייגע, שבסופו גם עלולות להיווצר פרצות אבטחה. לשם כך מפתחת חברת Tufin הישראלית פתרונות אבטחה מתקדמים, שעוזרים בניהול תשתיות אבטחת מידע ורשתות בארגונים. החברה עוסקת בפיתוח של פתרונות לניהול תשתיות אבטחת מידע ורשתות בארגונים, כשלדברי החברה, הפתרונות שלה מקצרים בכ-80% את הזמן הנדרש לארגונים לבצע שינויים ברשתות תקשורת, וממזערים במקביל את הסיכוי לטעויות ביישום השינויים.

בתגובה לגיוס, מסר רובי כיטוב, מייסד משותף ומנכ"ל תופין: "אנו מוכרים בעשרות מיליוני דולרים בשנה וממשיכים לצמוח בקצב שנתי של עשרות אחוזים. בימים אלה אנו נמצאים בתהליך גיוס עובדים מואץ, שיסייע לנו בהמשך הפיתוח והצמיחה". כיטוב הוסיף כי: "השוק אליו פונה תופין מוערך במיליארדי דולרים, ואנו מצפים לגדול בו לכדי שחקן משמעותי. המשך עמידה ביעדים שהצבנו לעצמנו תסלול את הדרך להנפקה בנאסד"ק בשנתיים הבאות". מהחברה נמסר שכספי הגיוס ישמשו לצורך גיוס של עשרות עובדי פיתוח ו-QA.

eToro מגייסת 27 מיליון דולר לפתח את הרשת החברתית של המשקיעים

חברת הסטארטאפ הישראלית eToro, שמפעילה רשת חברתית של משקיעים, הודיעה על גיוס מרשים של 27 מיליון דולר. על פי החברה, פעילים בה יותר כ-4 מיליון משתמשים ביותר מ-140 ארצות, כשבכל יום נפתחים בה אלפי חשבונות חדשים. במסגרת eToro יכולים אנשים להשקיע, גם אם אין להם את הזמן או היכולת לצלול לתוך שווקי ההון וללמוד אותם. איך? בזכות האינטראקציות החברתיות בין המשקיעים השונים, יכולים המשתמשים ללמוד אחד מהשני. לכל משתמש יש מעין "טיימליין" שבו נרשמת כל פעולת השקעה כמו רכישה או מכירה (אם כי לא תוכלו לראות את הסכומים שמעורבים בעסקה). כל משתמש בשירות יכול "לשכפל" תיק השקעות של משקיע מסויים. כל פעולה כזו של "שכפול" תיק השקעות נרשמת ותורמת לדירוג של המשקיע.

מאז שהוקמה eToro ב-2007 הספיקה החברה לגייס כ-34 מיליון דולר, ועם הגיוס הנוכחי מגיע סך הגיוסים שלה ל-61 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה ניתן למנות את BRM Capital, חמי פרס, Venture51 ו-Spark Capital. מי שהובילה את הסבב הנוכחי היא קרן Ping An Ventures הסינית שהיא תאגיד השירותים הפיננסיים הפרטי הגדול בסין וקרן SBT Venture Capital, קרן Fintech שמבוססת ברוסיה. בסבב הגיוס הנוכחי לקחו חלק גם המשקיעות הקודמות Spark Capital וקרן BRM Capital.

חברת SCR הישראלית נרכשה תמורת 250 מיליון דולר

הישג מרשים לחברה הישראלית שמפתחת טכנולוגיה לניטור פוריות חיות משק, אשר נרכשה על ידי Allflex, מהחברות הגדולות והמובילות בתחום תמורת 250 מיליון דולר.

חברת אס.סי.אר הישראלית נחשבת כמובילה עולמית בפיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בכל הקשור לחליבה וניהול רפתות. החברה מייצרת ומספקת מערכות ממוחשבות לרפתות ודירי צאן והיא היצרנית הגדולה בעולם של תגים חכמים המאפשרים מעקב אחר פוריות ובריאות הפרה מה שמאפשר את ייעול התפוקה. למרות התחכום והתועלת שניתן להפיק מהטכנולוגיה, זו אמורה להיות פשוטה למדי לתפעול וידידותית למשתמש. יתכן כי עובדה זו תרמה לפופולאריות שלה ברחבי העולם (בשנת 2012 סיפקה פתרונות חליבה וניהול רפת בפרויקט נרחב בסין) ולבסוף למכירתה.

Trax הישראלית השלימה סבב גיוס של 15 מיליון דולר

מעקב אחרי סידור המדפים, רכישות המוצרים וניהול המלאי יכולים להיות משימה מייגעת, שאורכת זמן רב וכרוכה בהשקעה כספית לא קטנה. חברת הסטארטאפ הישראלית Trax (טרקס) מפתחת מוצרים לשוק הקמעונאי, שיכולים לבצע את המשימות הללו, בעזרת טכנולוגיה של עיבוד תמונה. הודיעה החברה על השלמת סבב גיוס, הרביעי במספר, בסך 15 מיליון דולר.

מאחורי הקלעים, המערכת מפענחת את התמונות המגיעות אליה ומסוגלת לזהות את המוצרים עד לרמה של מיקומם המדוייק על המדף, וברקוד המוצר. המידע המעודכן נשלח למנהלים הבכירים או אפילו למפיצים עצמם, שיכולים לעקוב בזמן אמת אחר קצב המכירה, מלאי המוצרים וכדומה. ״סבב גיוס זה יאפשר לנו להמשיך ולספק ללקוחותינו מתחומי הייצור והריטייל שירותים שבסופו של דבר יאפשרו להם לקבל החלטות טובות יותר, ובכך לסייע לשפר את המכירות ולהגדיל את נתח שוק" מסר יואל בר-אל מנכ"ל ומייסד טראקס.

בני לנדא מוכר את Coloright ללוריאל תמורת יותר מ-100 מיליון דולר

בזמן שהפוקוס נמצא על אפליקציות, סייבר או פינטק אנו עדים לאקזיט דווקא בתחום הקוסמטיקה. מי שעומד מאחורי Coloright, החברה שנמכרה, הוא היזם הסדרתי בני לנדא. מאחורי לנדא רקורד מרשים של הקמת אינדיגו והנפקתה, הקמת Landa Labs שמתמחה בננוטכנולוגיה, והקמת Landa Ventures, קרן הון המתמחה בחברות בראשית דרכן. החברה הרוכשת היא ענקית הקוסמטיקה הצרפתית L'Oreal.

על פי ההודעה שפרסמה L'Oreal רוכשת החברה את הסטארטאפ הישראלי Coloright, שפיתח מערכת שסורקת ובוחנת את סיבי השיער. בזכות מערכת זו יוכלו לבחור לקוחות החברה את צבע השיער המתאים ביותר עבורם, ולדעת בדיוק מה יהיה גוון השיער שלהם לאחר שישתמשו בו. כדי להתגבר על בעיות כמו פיגמנטציה של העור ושל השיער רשמה החברה מספר פטנטים שעוזרים לה לבחון ולנתח את השיער. המערכת כוללת סורק לסיבי השיער בצורת עכבר וכן תוכנת ניתוח וזמינה בשתי תצורות ColoRight PRO ו-ColoRight POS המיועדת לנקודות מכירה.

חברת Indegy הישראלית מגייסת 6 מיליון דולר

מסתבר כי לא רק תשתיות מודיעיניות נתונות לסכנה ממשית של מתקפת סייבר אלא גם מערכות בקרה תעשייתיות בלתי מסווגות בעליל. חברת Indegy הישראלית אשר לקחה את הצורך הזה צעד אחד קדימה ופיתחה פתרונות אבטחה ייעודיים למערכות בקרה תעשייתיות מודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס בגובה 6 מיליון דולר בהובלת שלמה קרמר, ממייסדי צ׳קפוינט ואימפרבה, ומקרן מאגמה שיאפשר לחברה להמשיך להתפתח בארץ ובעולם.

בתגובה לגיוס מסר ברק פרלמן, מנכ"ל ומייסד שותף באינדג׳י: "נוצר כאן שוק חדש שרק מחכה לפתרון. מדי שבוע אנחנו קוראים בחדשות על תקיפות ותאונות במתקני תשתית שיכלו להימנע על ידי קיומן של מערכות אבטחה טובות יותר. העובדה ששלושת המייסדים עובדים יחד כבר יותר מעשור, בשילוב עם צוות חזק ותמיכה מהמשקיעים הטובים בתעשייה, מאפשרים לנו לבנות את הפתרון המוצלח ביותר עבור הלקוחות שלנו".

זזים: Moovit מגייסת 50 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית Moovit השלימה בהצלחה סבב גיוס של 50 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי משקף ערך של למעלה מ-300 מיליון דולר (אחרי הכסף). החברה מפתחת אפליקציית מידע עבור נוסעים בתחבורה ציבורית ומתבססת על מאגרי המידע הממשלתיים ודיווחי הנוסעים. מוקדם לקבוע האם החברה בדרך להיות Waze הבאה, אולם, 2 החברות חולקות מספר קווי דימיון ביניהם: ההתמקדות בתחבורה, כדי לעזור למשתמשים להגיע מהר יותר ליעדם; שימוש במיקור המונים (Crowdsourcing) ואיסוף מידע פסיבי מהמכשיר; מעורבות של אורי לוין, ממייסדי Waze, שמכהן גם בדירקטוריון של Moovit ועוד.

מאז הקמתה הספיקה החברה לגייס 3.5 מיליון דולר בסבב A מקרנות BRM ומ-Gemini, ואחר-כך בסבב B עוד 28 מיליון דולר מהקרנות Sequoia, BRM ו-Gemini, מה שמביא את סך הגיוסים של החברה ליותר מ-81 מיליון דולר. למרות שזהות המשקיעות לא ידועה בשלב זה, סביר להניח כי מדובר במשקיעות הקיימות ולא במשקיעות חדשות. Moovit כבר פעילה ב-41 מדינות, 400 ערים והיא מדווחת על 10 מיליון משתמשים ברחבי העולם. ככל הנראה, תשתמש החברה בכספי הגיוס במסגרת מאמצי החדירה שלה לשוק האסייתי, בו היא עדיין לא שחקנית רצינית.

Adience הישראלית נמכרה למיליארדר טדי שגיא תמורת 20 מיליון דולר

חברת Adience הישראלית, המתמחה בביג דאטה וניהול משתמשי אפליקציות מובייל, נמכרה למיליארדר הישראלי טדי שגיא תמורת סכום המוערך ב-20 מיליון דולר. הטכנולוגיה שפיתחה Adience מתמקדת בניתוח והבנה של משתמשי האפליקציות על ידי יצירת פרופיל ייחודי לכל משתמש. מפתחי אפליקציות ואתרי סחר אלקטרוני שיעשו בה שימוש יוכלו להציג פרסומת ממוקדות לכל משתמש וכן להמליץ להם על מוצרים שונים, המפולחים בדיוק אליהם. החברה מתמקדת במה שהיא מכנה "הבנה עמוקה" של תחומי העניין והצרכים של משתמשי המובייל. על ידי שימוש בלמידת מכונה ואלגוריתם "למידה עמוקה" מסוגלת הטכנולוגיה שפיתחה החברה ליצור פרופיל מדוייק ועשיר של המשתמשים. הפרופילים הללו ישמשו מפתחי אפליקציות וחנויות כדי לשפר את הפרסומות שמוצגות למשתמשים ואת ההצעות שהם מציעים ללקוחותיהם.

מאז הקמתה, הספיקה החברה לגייס 1.6 מיליון דולר בסבב גיוס שהובל על ידי קרן מאגמה 3 של Magma, וכלל עוד 8 משקיעים, כך שמדובר על החזר השקעה מצוין הן עבור היזמים והן עבור המשקיעים. על פי רשם החברות, מחזיקים כל אחד מהשותפים 19.6% ולכן, הם צפויים לגרוף לכיסם כ-4 מיליון דולר כל אחד.

BioGaming הישראלית מגייסת 3.7 מיליון

חברת הסטארטאפ המשלבת בין תחום הרפואה והגיימינג, פיתחה מוצר בשם YuGo, שהוא למעשה משחק המבוסס על בקר הקינקט המוכר של מיקרוסופט, ומטרתו היא הפעלת המשתמש לצורך תרגול פיזיותרפי. המטופל נהנה מהמשחק ו"על הדרך" גם מטפל במגוון בעיות כמו שיקום רצועה צולבת קדמית, החלפת ברך, החלפת מותניים, נקע בקרסול ושברים בגב התחתון. הערכה של YuGo כוללת מחשב PC קטן מימדים, בקר קינקט וכמובן התוכנה הייעודית של החברה.

מאז הקמתה בשנת 2011, הספיקה החברה לגייס כמיליון דולר מחממת TheTime וממשקיעים פרטיים נוספים. ועתה, כאמור, מסיימת החברה סבב גיוס של 3.7 מיליון דולר בהובלת קרן FirstTime Venture Capital מקבוצת TheTime וקרן TriVentures, שמשקיעה במיזמים בתחומי הבריאות.

SimpleOrder הישראלית מגייסת 750 אלף דולר

SimpleOrder מציעה פתרון בדמות מערכת פשוטה המאפשרת למסעדות ובתי קפה להזמין סחורה מהספקים השונים, ניהול מלאי ודו״חות באופן מקוון. החברה הודיעה על השלמת סבב גיוס בגובה 750 אלף דולר בהובלת קרן ההשקעות Cyrus Angel Fund. המערכת מאפשרת לכל בעל עסק בתחום המזון לעקוב ולנהל את ההוצאות בזמן אמת, וכך יוצרת שקיפות מלאה בכל הליך ההזמנה וחוסכת הן ללקוחות והן לספקים את הצורך בהתעסקות המעיקה בניירת לא נגמרת של הזמנות, תעודות משלוח וחשבונות ובסופו של דבר גם חוסכת לאלו כסף.

החברה הוקמה בשנת 2011 על ידי אריק מזן, אמיר זליג וגיא אבן עזרא, מעסיקה כיום 12 עובדים הפועלים ממשרדיה בתל אביב ובמדינות היעד הרלוונטיות. הפלטפורמה נולדה מתוך צורך של המייסדים ופותחה בשיתוף אדוק עם שפים ומנהלי רכש מובילים בשוק המזון. זו מתכוונת להשתמש בסכום שגויס על מנת להעמיק ולהרחיב את פעילותה בשוק הבינלאומי ולהמשיך ולשמור על הפופולאריות שלה בשוק הישראלי.

בינואר הקרוב נקיים בנמל יפו זו הפעם השנייה אירוע חגיגי במסגרת טקס חלוקת הפרסים של זוכי Geek Awards 2014 שיתקיים כאירוע סגור למוזמנים בלבד. זוהי השנה החמישית שהתחרות מתקיימת ואם לשפוט על בסיס השנים הקודמות, נראה שמי שיזכה להופיע ברשימה הזו עשוי לייצר לא מעט כותרות בהמשך הדרך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-16 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד במועמדים לפרס תוכנית ההאצה או היזמות המובילים בישראל לשנת 2014:

ואלו המועמדים:

1. 8200EISP

התכנית, שאינה מיועדת רק לבוגרי 8200, נבדלת בכך שמעוניינת לקבל לשורותיה יזמים לא רק מתחומי המדיה, אלא גם מתחומים נוספים כגון מדיקל ואפילו במה ותאטרון. התכנית נמשכת 5 חודשים, במהלכם יכולים היזמים לשבת בחלל העבודה המשותף שמציעה התוכנית. עיקר התכנית מרוכז ב-13 ימים מלאים של פגישות עם המנטורים השונים, כשכל מפגש מתמקד בבעיות שונות במיזם. בשונה משאר התוכניות, כאן המשתתפים מתבקשים לשלם דמי השתתפות בסך 500 שקלים, כמו גם להקדיש יום אחד להתנדבות ועזרה בפעילויות למען הקהילה.

2. Zell Entrepreneurship Program @ IDC

תכנית ZELL ליזמות מיועדת לסטודנטים מצטיינים בעלי יכולת עסקית וכישורי מנהיגות, אשר נמצאים בשנה האחרונה ללימודיהם. התכנית נלמדת בשפה האנגלית ומקנה לסטודנטים כלים מעשיים וידע תיאורטי בהקמה וניהול של חברות יזמיות, החיוניים לפיתוח ולהגשמת חזון עסקי, החל משלב הרעיון ועד לחברה היוצרת שווי לבעליה. לצד הקמת מיזם, לומדים הסטודנטים קורסים וסדנאות בתחומים שונים, המותאמים במיוחד למיזמים עסקיים וכן סדנת יזמות המורכבת מהרצאות ומפגשים עם יזמים, משקיעים ובעלי תפקידים המתמחים בשלבים ובאספקטים השונים בהקמה ובפיתוח של מיזם. התכנית כוללת גם נסיעת לימודים לחו"ל. הקריטריונים לקבלה לתכנית כוללים הישגים אקדמיים גבוהים וחשיפה קודמת ליזמות עסקית.

3. UpWest Labs

שולי גלילי וגיל בן ארצי מחברים את היזמים ישירות אל קהל היעד שלהם, עמק הסיליקון. התכנית נמשכת ארבעה חודשים מעבר לים, במסגרתה מקבלים היזמים "דמי מחיה" של עד 20 אלף דולרים, יחד עם שטח עבודה וגישה ללא מעט קשרים חשובים, משקיעים ולקוחות פוטנציאליים. התכנית מחפשת חברות הנמצאות בשלבים מתקדמים, יחסית, הכוללת יזמים שהספיקו להתבשל וליצור את המוצר הראשוני שלהם.

4. Microsoft Ventures Accelerator

התכנית של מיקרוסופט מיועדת לסטארטאפים בשלבי גיוס מוקדמים, עם התמקדות בחברות המפתחות פתרונות ממוקדי תוכנה. אורך התכנית הוא ארבעה חודשים, במהלכם יושבות החברות במרכז מיקרוסופט בהרצליה וכמובן מקבלות גישה ורישוי לכל מוצרי מיקרוסופט השונים, לצד שימוש בפלטפורמת הענן של מיקרוסופט, Azure ושירותים נוספים. כמו כן התוכנית מציעה ליזמים הדרכה וליווי של למעלה מ-100 מנטורים מבכירי ההיי-טק והמגזר העסקי, והיא מסייעת לסטארטאפים לבצע קפיצת מדרגה מהירה לשוק העולמי, בעזרת גישה ללקוחות ושותפים אסטרטגיים בעולם. מיקרוסופט אינה משקיעה ישירות בחברות וגם אינה נוטלת אחוזים מהחברה, אך כן מפגישה את היזמים עם משקיעים פוטנציאלים.

<<< המדריך הישראלי המלא למאיצי סטארטאפים (Startup Accelerators)

לוח זמנים

שלב ראשון: הצעת מועמדים – מועד סיום: 27.11.

שלב שני: הצבעה למועמדים המובילים – מועד סיום: 07.01.15.

שלב שלישי: הכרזה על המועמדים בטקס Geek Awards 2014 בנמל יפו בינואר 2015.

ההצבעה בעיצומה!

בהמשך הפוסט תתבקשו לבחור את המועמדים שלכם עבור 16 הקטגוריות המשתתפות בתחרות. שלב זה יסתיים ביום רביעי, ה-31 בדצמבר 2014 לקראת ההכרזה על הזוכים הגדולים בטקס שיערך בסוף חודש ינואר. מבין המשתתפים בהצבעות ייבחרו 5 זוכים שיקבלו כרטיס כניסה לאירוע.

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2013

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2012

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2011

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2010

מי הם הנבחרים שלכם לשנת 2014?

חדשות טובות ליזמים: בקרוב תחל לפעול בישראל קרן חדשה, שהקימו השותפים הישראליים בקרן גריילוק ישראל. שלושת השותפים שיעמדו בראש הקרן החדשה הם יורם שניר, ארז עופר, ארנון דינור ומנהלת הסניף הלונדוני של גריילוק ישראל, לורל באודן. השותפה הנוספת בגריילוק ישראל, תילי קליסקי, לא תהיה שותפה בקרן החדשה ועוד לא ידוע מהן תוכניותיה.

קרן חדשה של 200 מיליון דולר

לצורך הקמת הקרן החדשה, השלימו השותפים גיוס של 200 מיליון דולר, המיועדים להשקעה בעיקר בחברות ישראליות. הקרן, שלא תפעל תחת השם גריילוק, תמותג תחת שם חדש, קרויה כרגע (לפחות זמנית) בשם GLI Partners, והיא נרשמה כחברה באיי קיימן.

מאז הקמתה ב-2006 פועלת קרן גריילוק ישראל במסגרת הסכם אפיליאציה עם קרן גריילוק העולמית ולכן היא נהנית מפעילות עצמאית. 2 הקרנות שלה גייסו כ-360 מיליון דולר, כשבפורטפוליו שלה רשומות בעיקר חברות ישראליות דוגמת: Payoneer, MySupermarket, Panoramic Power, Red Bend, CoolaData, Actifio ועוד. במקביל ביצעה הקרן השקעות גם בחברות סטארטאפ אירופאיות, במסגרת השלוחה הלונדונית שלה. בין החברות של הקרן שהונפקו או נמכרו ניתן למצוא את ScaleIO, Telit, Wanova, WebCollage, Just Eat, hybris, AeroScout, Camero ו-precise. לאחר הקמת הקרן ינהלו השותפים סכום כולל של כ-560 מיליון דולר.

הדיווחים על הקרן החדשה שיקימו היזמים הישראליים צצו כבר לפני כחצי שנה. הקרן האמריקאית הוקמה ב-1965 והיא ביצעה מאז כמה השקעות פורצות דרך ביניהן בפייסבוק, פאלו-אלטו, airbnb, דרופבוקס, אינסטגרם, פנדורה וב-LinkedIn. הגיוס האחרון של הקרן עמד על כמיליארד דולר.

זהר גילון, צילום: גיקטיים

הסיפור של זהר גילון הוא אחד מהמעניינים בעולם הסטארטאפים וההשקעות הישראלי. לאחרונה הצלחנו להשתחל לסדר יומו העמוס מול חוף הים של הרצליה כדי לדבר על יזמות, על הקשר בין קורות החיים מגיל צעיר של יזמים לניבוי ההצלחה שלהם ועל ההימור שלו לשאלה מי יהיו החברות הישראליות שיכנסו לרשימת החברות המצליחות בישראל. מי שנכנס לעולם היזמות, חייב לקרוא את הריאיון הזה, כדי להבין איך הוא נראה דרך העיניים של האנג׳ל הכי מצליח כנראה בישראל.

נתחיל מההתחלה, לנקודה בה יזם פוגש משקיע לראשונה. אחד הנושאים שעוברים מפה לאוזן אצל יזמים הוא העובדה שאתה רוצה לשמוע את קורות חייהם של היזמים מגיל צעיר. מה עומד מאחורי הבקשה לשמוע את קורות חייו עוד מגן הילדים של יזם שבא אליך לפגישה? מה אתה מנסה להבין דרך זה?

״אני שואל בסבלנות על הגן ואחרי זה איך הוא גדל, חברים, מה עשה בתיכון וגם מה עשה בצבא והחברים הטובים שלו ומה אישתו עושה. אני לא מצפה לתמונה ברורה, אני סה"כ עושה פגישה אחת של שעה ורבע ובפגישה הזאת אני מנסה לתהות על קנקנו של האדם. פה (בישראל) אני יודע למקם את הבן-אדם לגמרי. לדוגמה לפי המוסד שבו הוא למד, לפי רמת הקושי של המוסד שזה לא בהכרח אומר משהו אבל זה נותן איזשהי תמונה כללית, כי לפעמים יש איזה אדם מאוד מוכשר שחיפש לעצמו קיצור דרך וזה יכול להיות גם סימן לא טוב.

יש אנשים מאוד מוכשרים שבוחרים מקומות עבודה לא טובים גם אם הם מקבלים שם שכר גבוה ותנאים טובים אבל זה ברור שהם הלכו למקום במשחק שמבוסס ברובו על שכר ואופציות. יכול להיות מישהו שהוא מאוד מוכשר, אבל הוא הולך לעבוד בחברה בורסאית קטנה או בסטארטאפ, שאני באותה נקודת זמן הייתי יודע שזה לא בחירה טובה כי החברה הזו לא תצליח, או שהוא לא בדק שלחברה יש משקיעים מספיק חזקים ויש לה אורך רוח לשרוד לפחות עוד שנה וחצי. הוא פשוט לא חשב עד הסוף.

דבר נוסף שאני מסתכל עליו הוא באילו עבודות הוא עבד וכמה פעמים הוא שינה את מקום העבודה, מנסה להבין את יכולת הבחירה שלו של מקומות העבודה. לפעמים אתה רואה מישהו שקופץ ממקום למקום אז אתה אומר שזה יפה, שהבן-אדם מוכן לזוז בשביל להתקדם, אבל להופיע עם 8 שנים ו-22 מקומות עבודה זה קצת יותר מדי״.

אתה מצפה בעצם ממישהו שהוא עדיין שכיר, בדרך להיות יזם, לחשוב בכלל כמו משקיע?

״היזם שיושב מולי הוא בעצם יותר משקיע ממני כי הוא משקיע את כל זמנו, מרצו ונשמתו בפרויקט שהוא לקח על עצמו. זאת אחת ההחלטות הכי חשובות שהוא יעשה בחייו. אני אמנם מתייחס כרגע לבחירה הסופית שלו בלהיות יזם, אבל גם כשמדובר על עבודה, מדובר על בחירה חשובה שכן, ברוב המקרים הוא יבלה בעבודה יותר זמן מאשר הוא יבלה עם האישה והילדים ולכן זאת בחירה לא פחות חשובה. הוא אמנם לא משקיע שיק, אבל בסופו של יום הוא משקיע את הזמן שלו שהוא הרבה יותר יקר, כי שיק אפשר איכשהו לקבל בחזרה ואת הזמן אי אפשר לקבל בחזרה. אם הוא לא עושה החלטה טובה פה, אז זה אומר משהו.

בחירה של מקום עבודה עפ"י גובה ההכנסה היא כמובן מובנת ולגיטימית, אך מי שרוצה להיות יזם חייב גם לעשות שיקול של עבודה מאתגרת, בסביבת אנשים שאפשר ללמוד מהם, ואולי לעשות איתם משהו בעתיד. בנוסף זה מבחן של יכולות הבחירה.

גם השאלות לגבי החברים, זה נותן איזשהו מבט כללי שנועד להסביר את הבן-אדם. אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה. בסופו של יום זה סוג של תשבץ שכזה ולפעמים לא יוצא שום דבר מתוך כל התשבץ הזה, אבל זה לפחות נותן לי תחושה כללית לגבי הבן אדם. אין פה איזה נוסחה או מתכון, אבל לומדים יותר ויותר לגבי הבן-אדם וזה עובד ומוכיח את עצמו״. אין שטנץ ליזם טכנולוגי, לעתים הוא נדרש ליכולת יוצאת מן הכלל בפיתוח עסקי וסגירת עסקאות ולעתים גאונות טכנולוגית ויכולת מנהיגות יספיקו״.

אחת העובדות הבולטות בהחלטות שלך להשקיע היא שמדובר בהשקעות בישראלים בלבד, אם פה בארץ או בחו״ל. מדוע?

״אני משקיע רק בישראלים או בארץ או בחו"ל כי אלו האנשים שאני יודע לשפוט. אמריקאים אני לא יודע לשפוט. יש לי לא מעט ניסיון בעבודה עם אמריקאים, אי שם משנת 74', מהיום שבו השתחררתי מחיל האוויר. בזמנו זה היה עם חברות גדולות כמו General Electric ואחרי זה גם עם חברות קטנות יותר, אבל אצל רובם מאוד קשה "לתהות על קנקנם".

אפשר לראות את ההבדלים האלו גם בקורות חיים. לדוגמה, רואים קורות חיים של מישהו שעבד בגולדמן-סאקס ומצטייר כאילו הוא ניהל את כל העסק לבדו. מאוד קשה לזקק את קורות החיים הללו ולהביא אותם למשהו שאפשר בגינו לשפוט את האדם שיושב מולך״.

״עם שני ישראלים חיים אי אפשר לעשות עסקת מיזוג״

לשים את האגו בצד, נדיר קצת יותר בישראל

אחד הדברים שמעניינים את גילון מאוד זה הקשר בין היזמים. לא בהכרח הקשר המקצועי, אלא דווקא הקשר החברי ביניהם. הוא מפרט לנו בחיוך ש״סביר להניח שבדרך הם יתקלו בלא מעט מבחנים ואני רוצה לנסות ולהבין אם הם יכולים לשרוד את זה מבחינה חברית ותרבותית. יש זמנים קשים גם כשמצליחים ולפחות 2 מהחברות הבולטות בארץ שאני מכיר ששם היה הרבה כסף לכולם אבל לא היה מספיק כבוד אז רבו על כבוד״

אז כמה אגו אתה רואה ביזמים הישראלים שאתה פוגש?

״צריך להבחין. מעולם לא פגשתי יזם בלי אגו ואני לא חושב שיזם בלי אגו יכול להצליח וגם לא משקיע. כשזה יוצא משליטה וזה קצת יותר מדי אז העסק יתחרבש, כמעט בטוח. בסופו של יום, אם אין אגו אז העסק ישבר בדרך, בלי עקשות ועקשנות אי אפשר להצליח, אבל יותר מדי זה הרסני.

אני לא הייתי יכול להיות יזם. אולי מבחינת האגו כן אבל לא מבחינת העיקשות והעקשנות. כשאני מוביל עסקת מכירה, לא משנה אם במיליונים או מיליארדים, אז אני לומד ומכיר כל פרט קטן ומדקדק בכל מה שרק אפשר, אבל אני לא יודע לעשות את זה לטווח ארוך ולעבוד 17 שעות ביממה במשך 9 שנים. אין לי את זה ואני חי עם זה בשלום״.

אמרת בעבר שהעסקאות שאתה עושה הן לא עסקאות M&A ארוכות, שאין לך סבלנות לעסקאות שלוקחות הרבה זמן.

״זה לא שאין לי סבלנות, לכל עסקה יש דינמיקה שצריך לדחוף ואם זה מתארך, סביר שיכשל. חשוב להבין שאין באמת M. עסקאות מיזוג הן משהו שלא באמת קיים, זה רק לקישוט. לי לא היו כאלה. גם באיחוד של AOL ו-Time Warner, בסוף אדון Time Warner אמר לאדון AOL, אתה פה סיימת ואתה יכול ללכת הביתה (או להפך).

אלווריון זאת אחת משלוש הדוגמאות היחידות בהיסטוריה של ישראל מאז ימי בית שני שהייתה עסקת M. אפילו בעסקת אורבוטק הכריחו את היזם והמנהל של אופטרוטק להיכנס לעסקה. האיחוד של אלווריון היה הרבה יותר פשוט. ה-Chairman של BreezeCom ו-Floware Wireless Systems היה מאיר בראל  אשר היה בשני צידי השולחן וזה די הקל על המשא ומתן.

הובלתי הרבה עסקאות של מכירת חברות, כל פעם שביקשו ממני לעשות עסקת M של שתי חברות ישראליות בהחלפת מניות מעולם לא הסכמתי כי עם שני ישראלים חיים אי אפשר לעשות חלוקה, אלא אם נותנים לך 180%, אבל אין באמת 180%. אי אפשר לפרק ל-2 חלקים אגו ישראלי, זה פשוט לא מתחלק״.

אתה חושב שזה משהו מיוחד דווקא ליזמים ישראלים? בארה"ב יש לא מעט עסקאות מיזוג. במה היזמים האמריקאים שונים? להם יש פחות אגו?

״ממה זה נובע אני לא באמת יודע. יכול להיות שהמשקיעים שם יותר נחרצים וגורמים לזה לקרות. שם גם ראיתי מקרים שבהם היזם מביא מנכ"ל חיצוני שיחליף אותו ופה זה מאוד נדיר. בתיק שלי יש רק יזם אחד שעשה את זה, יובל טל (המייסד של Payoneer, מ.ב), שהביא בהתחלה את נפתלי בנט שעזב לפני שמונה מטעמים של שירות לאומה, ואז הוא הביא מנכ"ל מקצועי מויזה.

האמריקאים הם יותר פרגמטיים בעניין הזה. הם היו מסוגלים גם להביא מישהו שהיה מנכ"ל פפסי קולה לנהל חברה כמו אפל.

בארץ מאוד קשה להזיז יזם ממקום מושבו ולאחד שתי חברות בחלוקת מניות זה כמעט לא אפשרי. במזומן זה אפשרי, פשוט מתווכחים עד אינסוף מה יהיה המחיר, מקבלים את השיק והולכים הביתה״.

נחזור לתחילת הדרך שלך לרגע, ל-190 אלף דולר הראשונים. מה גרם לך לקחת את אותו סכום כסף שהיה נחשב אז לסכום לא קטן ולהשקיע אותו בתחום ההיי-טק והטכנולוגיה שהיה אז לא מפותח בעליל? למה לקחת את הסיכון הזה, אם כמו שאמרת בעבר, ידעת שרוב הסיכויים שהכסף לא יחזור?

״אני לא אמרתי את זה בדיוק – למרות שבטכניון הייתי תלמיד די ממוצע, תמיד הייתי פריק של טכנולוגיה. למדתי הנדסת חשמל ובחרתי את המקצוע הזה כי זה היה הדבר שהיה הכי קשה להתקבל אליו חוץ מרפואה.

בגיל 16 אתה מקבל טופס של עתודה אקדמית ויש שם איזה עמוד מעצבן שבו אתה צריך לבחור מה אתה רוצה ללמוד. לא באמת ידעתי מה אני רוצה ללמוד, אף אחד בגיל הזה לא באמת יודע, אז בתור פולני, עולה חדש, החלטתי לברר למה הכי קשה להתקבל והנחתי שזה מקצוע טוב. שאלתי מה המקצוע שהכי קשה להתקבל אליו ואמרו לי רפואה. שמעתי רפואה, אני רק רואה דם ואני מתעלף אז הבנתי שזה יכול קצת להגביל אותי.

שאלתי מה שני לרפואה ואמרו לי הנדסת חשמל בטכניון כי 3,000 מועמדים ו-144 מקומות, זה הגודל של האולם הכי גדול בטכניון. זה נשמע לי מקצוע טוב אז הלכתי ללמוד הנדסת חשמל. מהיום הראשון בחיל האוויר הייתי פריק של טכנולוגיה והבנתי שטכנולוגיה זה מה שינצח את העולם. זה מה שגרם לי לחשוב במושגים של משקיע בהיי-טק.

מתחילת 1970 שרתתי באמל"ח חיל אויר, מקום מרתק, בשנים קשות במיוחד. ללא ספק כשרונם של אנשי הצבא בהגדרת הדרישות, פיתוח אמצעים טכנולוגים מתקדמים והיכולת להפעילם בצורה הטובה ביותר, ובגבורה עילאית – הצילו אותנו. שרשי היזמות הישראלית בתחום ההייטק צמחו מן הצבא – לא רק בהסבת טכנולוגיות שפותחו בצבא לשימושים אזרחיים בתקשורת נתונים, צ'יפים, וכו' – אלא גם ברוח היזמות שפותחה בצבא של הובלת פרוייקטים אדירים על-ידי אנשים צעירים והיוזמה והאחריות על חיי האדם שלקחו קצינים וחיילים צעירים בשדה הקרב. בסופו של דבר המתודולוגיה של פיתוח אמצעי לחימה ושל מוצרים לשוק האזרחי הן די דומות בהגדרת הצרכים, סדרי העדיפויות,  לוחות הזמנים והתקציבים. כמובן שניהול זמן ותקציב נגזרים מפרמטרים שונים לגמרי.

לכל השקעה יש רמת סיכון-סיכוי מסוימת ולפעמים אתה שומע אנשים שמציגים עסקאות ב"סיכון נמוך-סיכוי גבוה" אבל זה קשקוש, אין באמת דברים כאלה. כל המצבים הללו שואפים תמיד להגיע לשיווי משקל ותמיד יהיה איזשהו איזון. בואו נבחן לדוגמה השקעה בסיבוב סיד מול השקעה בסיבוב F. אם לא התברברת, בסיבוב F השקעת בסיכון-סיכוי נמוך יותר וברור שתרוויח פחות.

ההשקעה אצל האחים זיסאפל בשנת 94-95 היתה השקעה בסיכון-סיכוי נמוך. הם לקחו את הסיכון הראשוני של לפתח את המוצרים ואז זה היה עולם אחר לגמרי, לא כמו העולם של היום עם הקלות הבלתי נסבלת של הקמת סטארטאפ. אז כדי לעלות חברה לאוויר מבחינה עסקית היה צורך בשנה וחצי עד שנתיים של פיתוח ואת זה הם לקחו על עצמם. הסיכון-סיכוי בשלב הזה היה יותר מוגבל כי הסיכוי שזה ימחק מבחינה טכנולוגית היה מאוד נמוך וגם הסיכוי שזה לא ימצא שוק היה לא גבוה כי המגרש הזה של תקשורת מחשבים היה מורכב מקהילה קטנה של כמה מאות אנשים והם (האחים זיסאפל, מ.ב) הכירו את כולם. הם הכירו את כל המפיצים בכל המדינות ולכן גם הסיכון של ה-Go To Market היה נמוך. אבל בשלב הזה הם כבר ביקשו מחיר יקר, הווליואציות שלהם היו מאוד גבוהות וזה בדיוק מה שמראה שהשקעה כזאת היא בסיכון-סיכוי נמוך יחסית, ומעט מאוד חברות שלהם נכשלו בהיותם תעשיינים אמיתיים.

ההשקעה הראשונה שלי הייתה בסיליקום, ואז אמנם לא ידעתי את זה, אבל חשבתי שלהשקיע אצל מקצוענים כמוהם, אנשים שיודעים מה הולך, זה לא נקרא להתאבד בפוטנציה.

האמת היא שעוד לפני ההשקעה הזו התחלנו לקנות קצת מניות בנאסד"ק. מי שלא מבין בלקנות מניות טכנולוגיה סביר שגם יהיה משקיע פחות טוב. כשאתה משקיע אתה צריך להבין בכל השלבים של החברה, מהשלב שבו היזם יושב כאן על הספה ושואל אותך איך רושמים חברה ועד השתלטות על חברה ציבורית. זה אחד מהדברים שמייחדים אותי. אני מכיר את החברות בכל שלב בתהליך. הייתי דירקטור גם ב-9 חברות ציבוריות״.

״אנשים מצויינים נשאבים לסטארטאפים שאין להם סיכוי וזה מטריד״

אני מקבל לפחות 50 פניות בחודש בנוגע למיזמים חדשים, לפחות מחצית מהם מופרכים לחלוטין

דיברת מקודם על הקלות הבלתי נסבלת להקים סטארטאפ היום, נשמח לשמוע את דעתך בנושא

זהר לא מתבייש להסביר שהבעיה היא אפילו לא הכסף שמושקע בסטארטאפים בשלבים מאוד מוקדמים, הוא טוען שבזבוז המשאבים הגדול הוא בהון האנושי. ״המצב היום מטריד אותי בגלל שהקלות הבלתי נסבלת של הקמת סטארטאפים היום מבזבזת משאבים כאילו אין סוף. לא מדובר על כסף, אם יש מספיק אנשים שרוצים לפזר כסף, זה בסדר מבחינתי, אבל הבעיה האמיתית היא שזה שואב אנשים מצויינים לסטארטאפים שאין להם שום סיכוי וזה מטריד״.

הוא מספר לנו אנקדוטה מהרצאה שנתן ברקנאטי באוניבסיטת תל-אביב, ״עשיתי יחד איתם תרגיל שנועד להמחיש את הקלות הזו. אמרתי להם שאנחנו יכולים כאן, תוך כדי השיעור להקים סטארטאפ תוך פחות מ-3 דקות. השאלה הראשונה שלי הייתה אם יש בכיתה מישהו מממר"ם או מ-8200 אז כמה חבר'ה הצביעו, בחרתי אחד ואמרתי לו "אתה ה-CTO". אני הבאתי את הרעיון, אז אני ה-CEO, ככה זה עובד היום״.

הרעיון היה  להקים אתר שבו ירשמו כל רופאי השיניים שיש להם שיננית בלונדינית. היו באולם לא מעט בנות, אז כמובן התנצלתי ואמרתי שאנחנו מתחילים עם בלונדיניות ואחרי זה נתרחב לוורטיקלים אחרים, ברונטיות, שחורות שיער וכדומה.

מיד אחד הסטודנטים קפץ ושאל "מה המודל העסקי?" אמרתי לו יש הרבה, רק תבחר. כולנו יודעים שרופאי שיניים זה לא דבר זול, אנחנו נפנה לרופא שיניים ונקבל אחוז על כל הפניה. פה ושם, לא הרבה, השיננית הבלונדינית תתחתן עם אחד הפציינטים שהפננו ואנחנו כמובן נגבה דמי שידוך או דמי תיווך. שלוש: רופאי שיניים צריכים חומר לסתימות? אז נמכור להם חומר לסתימות, ואם זה לא מספיק אז המודל הרביעי הוא להכניס כאן גם מכירת צבע לשיער, כי לא כל שיננית בלונדינית היא באמת בלונדינית.

איפה אנחנו נתקעים? באיך אנחנו עולים מ-80 משתמשים שזה חברים ומשפחה, ל-8 מיליון ושם העסק מסתבך. בסופו של דבר, אין מישהו בעולם שיכול להגיד שזה לא יעבוד, אי אפשר להוכיח חד משמעית שזה לא יעבוד. אפשר להגיד שהרעיון אידיוטי, אבל אם מישהו היה מתאר לי את זה בצורה רצינית הייתי אומר "אולי הוא צודק, מי באמת יכול לדעת".

השורה התחתונה היא שאני מקבל היום לפחות 50 פניות כל חודש, בערך חצי מהם רעיונות יותר אוויליים מזה שסיפרתי עכשיו״.

הטענה העיקרית של גילון היא כלפי המהנדסים, שאינם בוחרים את עבודתם לפי התאמה שלהם לעולם היזמות או לעבודה כשכירים אלא הולכים אחרי חלום, כי בעולם האינטרנט כל כך קל להקים סטארטאפ בלי באמת להבין לעומק מה זה אומר .״מחותני, משה ינאי (יזם סדרתי שמכר את XIV ו-Diligent ל-IBM במאות מיליוני דולרים, מ.ב), אלוף העולם ב-Storage ארכיטקט קו המוצרים הראשון של EMC שבונה עכשיו חברה חדשה בשם Infinidat, מסביר לי כל פעם כמה קשה למצוא בישראל מהנדס טוב כי כולם תקועים בכל מיני סטארטאפים של אפליקציות וזו הבעיה האמיתית של המשאבים. מצד שני, בשוק חופשי אי אפשר באמת למנוע את זה״.

אנחנו בבועה?

״זו בועה שונה היום. הבועה של 99 הייתה אופקית. היית אומר מזון לתינוקות והמשקיעים היו אומרים חזרה "איזה חזון מדהים, קח 20 מיליון דולר". היום זה ורטיקלי, ויש שמות קוד כמו סייבר, חוכמת ההמונים, Collaboration, Cloud. אם הצלחת להוסיף את אחד מאלה ב-Title של החברה זה כבר שווה 10 מיליון דולר. אם תצליח לחבר שניים ביחד, קח 15 מיליון״. הוא מוסיף בחיוך.

״אין בישראל מספיק סטארטאפים טובים״

אנחנו עושים הרבה רעש, אבל המצב מעט פחות מלהיב מאיך שזה נשמע

"מצב הסטארטאפים היום אינו מלהיב במיוחד. בתחום ה-pure technology, בו היינו מובילים ברמה עולמית בשנות ה-90 (תקשורת נתונים, צ'יפים), יש מן אתנתחא בעולם. תשתיות התקשורת בנקודת רוויה מסוימת ואין הרבה הנפקות או אקזיטים של חברות טכנולוגיה טהורות בעולם, זה כמובן פוגע בנו. אמנם Infinidat, SolarEdge, AnnaPurna וכמה נוספות בולטות, אך זה מעט מדי. בתחום ה-consumer אנחנו בכלל חלשים. ההצלחה הגדולה של Waze היא בודדת בשנים האחרונות וזה מצער לאור ההצלחות הגדולות בארה"ב״.

רגע, מה עם חברות כמו Fiverr או Viber?

״את Viber אני לא יודע להסביר, אני גם לא חושב שזה באמת Consumer, זאת יותר חברת תקשורת, אבל אם לדעתך 6 הצלחות ב-2,500 שנה זה טוב, אז אני זורם איתך. את Fiverr אני מאוד אוהב, גם את היזמים, אבל אני חושב שחבר המושבעים עדיין לא החליט לגבי גודל ההצלחה של החברה הזאת. יש היום מושג חדש שנקרא Unicorn ״חד קרן״ (חברה בשווי של מיליארד דולר ומעלה, מ.ב) ופייבר עדיין לא שם אבל הלוואי שהם יגיעו״.

ומה אתה אומר על חברה כמו Mobli? יש טענות שהיא מאוד קרובה לשם.

״אני לא מכיר את החברה, אבל אין ספק שהיזם הוא מרשים בגיוסים. הוא תמיד מפתיע והוא תמיד מצליח לקפוץ עוד רמה, בגיוסים מדהימים ממשקיעים גדולים. אך בסופו של דבר גם הוא יבחן על ה-X של ההחזר.

אז במה ישראלים כן טובים?

אנחנו כן בולטים בתמיכה בתשתיות אינטרנט, שווק דיגיטלי ממוקד, תמיכה באתרי e-commerce, תשלומים, חיפוש – חברות כמו Conduit, Outbrain, Taboola, Payoneer", גילון כמובן מונה חברות בפורטפוליו שלו.

איך אתה מסביר את ההבדלי ווליואציות שקיימים היום בין ישראל לוואלי? עם מצב שבו הווליואציה שסטארטאפ יכול לקבל יכולה להיות פי שתיים או אפילו פי שלוש בוואלי מאשר ווליואציה באותו שלב בישראל, למה סטארטאפים ישראלים בכלל צריכים לגייס פה כסף?

״אני לא יודע להסביר את הבדלי הווליואציות, אבל צריך לזכור שזה אמנם שוק חופשי אך לא משוכלל. זה אומר שאתה אולי יודע איך מזמינים טיסה לסן-פרנסיסקו ואיך שוכרים אוטו ומגיעים לפאלו-אלטו, אבל מה עכשיו? איך אתה מגייס? פה בארץ פותחים את הרשימה, קוראים כמה שמות ויש חברים שמכירים חברים. זה בכלל לא פשוט לגייס בארצות הברית״

אומרים שיותר קל להצליח לבנות Unicorns בארה"ב. השוק שם, הכסף שם, הכל נמצא שם.  

״סוג מסוים של חברה אי אפשר לעשות מפתח תקווה או משדרות רוטשילד, גם אם היזמים והמשקיעים הם גאונים. אאוטבריין, טאבולה, אינטרלוד, אינוביד, טראקס, יו.נוו, יוטפו – כל החברות הללו דורשות שותפויות עם כל מיני גופים אמריקאים. אפשר לבנות חברות כמו אנאפורנה או Infindat מכאן, אבל גם הם עובדים עם רגל אחת לפחות בארצות הברית״.

״לא מאמין בחברות ללא מודל עסקי״

״אני מגיע מהעולם הישן, חברה צריכה להראות מודל עסקי או הכנסות״ זהר גילון, תמונה: גיקטיים

מה לגבי חברה כמו Waze?

״כמו שכבר אמרתי, אני מאוד מתפעל מההצלחה של וייז. למכור חברה במיליארד דולר זה לא דבר קל. לי עדיין לא יצא למכור חברות במיליארד דולר, אבל אני מרגיש אי נוחות שלאחת מהחברות שלי לא יהיה מודל הכנסה, כי אז אתה תלוי בחסדם של אחד או שניים או שלושה אדונים שכן יקנו אותך או לא יקנו אותך. במקרה של Waze, הם נמכרו, אבל אם הם לא היו נמכרים, מה היה קורה אז? גם המשקיעים הכי טובים אחרי 8 שנים היו אומרים שאולי הגיע הזמן למחוק את ההשקעה הזו. אני אישית עדיין מהעולם הישן, אולי בגלל גילי, לא מרגיש נוח בחברות שאין להם מודל של הכנסות. אין לדברים הללו שום בסיס״.

קראת לזה על חלום וחזון מול דברים מוחשיים. דיברת בזמנו על בזוס ועל אמאזון ועל כך שהערך שלהם נובע מניהול נכון של החברה. קראת לזה ״נכסים מוחשיים ולא מוחשיים״. יש כאלה שיגידו שמדובר בבועה מול אותן חברות שמיצרות ויש להן מודל עסקי ויש להן הכנסות והן באמת יוצרות את הערך של עצמן. בראיון קודם דיברת גם ההנפקה של פייסבוק ואני רוצה לדעת אם אתה עדיין חושב שזה טעות. פייסבוק מצדיקה את מחיר המניה שלה?

״שאלת כמה שאלות ונתחיל דווקא מהאחרונה. אני חושב שפייסבוק רק הוכיחה את מה שאמרתי בגלל שהתהליך של ההנפקה הוא תהליך מאוד ספציפי שאורך שבועיים שלושה, שזה הרוד שואו ובסוף היום האחרון של הרוד-שואו עושים Pricing ולאחר מכן Closing ויום למחרת המניה יוצאת למסחר. עכשיו, אם בנק בסדר גודל של מורגן סטנלי, שהוא מצוין ואחד מהשלישייה הפותחת עושה הנפקה שכעבור שבועיים המניה שווה חצי, זה כשלון הנפקה. זה מוכיח את מה שאני אומר כי לנייר הזה היה ערך והוא נבנה לאורך זמן והיום הוא שווה כפול מהמחיר המקורי והיה צריך לבנות את זה עם גרף שמתחיל ב-20 דולר ולא ב-36 דולר ואז היום זה היה מגיע ל-70 דולרים ואף אחד לא היה מפסיד. המון אנשים הפסידו מאות מיליונים ואולי מיליארדי דולרים כי ההנפקה תומחרה לא נכון. אין שום סיבה שהנפקה של חברה טובה תרד ב-50%. לעשות הנפקה לחברה טובה שיורדת ב-50% בחודש הראשון זה כשלון של הנפקה, לא של החברה. יתכן שזה קרה בגלל לחץ של החברה״.

מה אתה חושב על ההנפקה של מובילאיי?

״במובילאיי יש הבטחה ענקית. יש כאן את המקום של להיכנס ולהתחבר עם מישהו שיאפשר נהיגה אוטומטית. החלק הגדול של הרכישות של המניות הוא של מוסדיים, קרנות ולא של יחידים. יש מניות מסוימות, וגם פייסבוק היא כזו, שכל מנהל השקעות חייב שהיא תהיה חלק מהתיק שלו. אתה לא יכול לפרסם דו״ח רבעוני למשקיעים ושלא יהיו שם פייסבוק ומובילאיי. כמובן שהמבחן של מובילאיי יהיה לטווח ארוך יותר״.

״וורן באפט אומר שכשיורדים המים בבריכה רואים למי יש בגד ים. צריך לבדוק את החברה בטווח הזמנים של שניים עד ארבעה רבעונים לראות האם המכירות והגידול ברווחים של החברה מצדיקים את המחיר שלה. בדו״חות שהחברה פרסמה ברבעון האחרון נראה שהערך בהחלט מצדיק את עצמו. מצד שני, כרגע יש Overcast, סוג של עננה מעל המניה כי כולם יודעים שבתוך 180 יום שלושה רבעים מהמניות של החברה נפתחים למסחר. ה-Underwriters של מובילאיי, גולדמן-סאקס, הם מאוד טובים והשיטה שלהם להילחם בעננה הזו היא להכין בלוקים של מניות שימכרו בצורה מסודרת ואז אפשר לרכך או לדלל את ה-Overcast. בסה״כ המבט על המניה הוא מבלבל. אם תסתכלו על הדו״חות שהחברה פרסמה לפני כמה חודשים, הם נראים בסדר גמור, אז למה המניה יורדת? היא יורדת כי יש Overcast מתחיל להיות לחץ בציפייה למה שיקרה בסוף תקופת הנעילה ולכן כל המבט על מניות לטווח קצר הוא מאוד מבלבל. בסוף, אם תשאלו אותי כמה זה יהיה שווה בעוד שנתיים, אין לי מושג״.

מה דעתך על ההנפקות הישראליות האחרונות? חברות כמו Wix ו-Varonis שעלו בטווחים של 50% עד 100% ביום ההנפקה ולאחר מכן הם חזרו למחיר ההתחלתי, או אפילו ירדו למחיר נמוך יותר. למה דבר כזה קורה?

״קשה לדעת במשחקים האלה של המניות. לי נראה שההנפקות האלו היו בסדר גמור, יכול להיות שהיה כאן Over Price, לא מתעמק בזה. תיק המניות שלי היום הוא מאוד מצומק ופחות קשור לזה״.

מכאן אפשר לעבור בצורה חדה לאחת השאלות שעולם היזמות הכי סקרן בקשר אליך – ספר לנו איך נראה תיק ההשקעות שלך בשנים האחרונות?

״עשיתי ב-3 שנים האחרונות 50 השקעות בערך, למרות שהשנה הייתה קצת ירידה במספר ההשקעות, רק 12 השקעות ו-17 Follow-ons, פשוט יש פחות דברים מעניינים. בקרוב חלק מה-Unicorns אמורים להשתחרר, וזה גם יביא, אני מניח לגידול בהשקעות״.

באילו שלבים אתה משקיע בחברות?

״אני משקיע בכל השלבים. משלב פרה-סיד ועד השתלטות על חברה ציבורית. אאוטבריין זו דוגמה טובה, באאוטבריין לא השקעתי בהתחלה כי לא הכרתי אותם. את ההשקעה הראשונה שלי בחברה עשיתי לפי שווי של 27 מיליון דולר שזה בסדר אבל גם הכנסתי השקעה כשהם כבר היו שווים 450 מיליון דולר. חוזר למה שאמרתי מקודם, זה משחק של סיכון-סיכוי. אני לגמרי לא בטוח מה הייתה השקעה היותר נבונה באאוטבריין, זאת של ה-27 מיליון או זאת של ה-450 מיליון, וכשאני אומר נבונה יותר אני מתכוון במושגים של מכפיל ההשקעה שיצא בסוף ולא במושגים של כמות הכסף שהושקע בווליואציה כזו או אחרת. בשירותי לששת הנכדים שלי, נראה שהיותר מאוחרת הייתה יותר נכונה מכיוון שהסיכון הוא יותר נמוך, אבל גם מכפיל ההשקעה הוא יותר נמוך״.

השקעת בסופו של דבר במדיקל למרות שאתה לא מגיע מהתחום

״אני מבין ביזמים. גם אם הם למדו רפואה וגם אם הם למדו הנדסה. אני טוב בזה ואני אומר את זה בלי להצטנע. בלזהות יזמים אני מוכן לעמוד מול כל אחד אחר. בנוסף, הצלחה בתחום הרפואי יש בה סיפוק עצום, ואפילו כישלון בסופו של דבר מקדם את הרפואה כי הידע במקרים רבים נצבר״.

הרבה קרנות אמריקאיות משקיעות בקהילה, בשיפור היחסים עם היזמים וכדומה, האם לדעתך יש מקום לגישה הזו בקרנות ישראליות?

״אפשר להסתכל על זה בכל מיני צורות. עדיין לדעתי סקויה זאת הקרן מספר אחת בעולם. אפשר להשיג הישגים לא רעים גם בלי להופיע בכנסים של ״למה נכשלתי״. בסופו של יום זה עניין של מבנה אישיות, זה לא איזו ״טקטיקה עסקית״. אבל אם אותן קרנות חושבות שזה יביא להן יותר Dealflow זה סבבה מבחינתי״.

מה השאלה שרוב היזמים לא יודעים לענות עליה כשמגיעים אליך? נשמח לדעת כמה מהשאלות שאתה שואל כדי שיזמים יוכלו להתכונן טוב יותר לפגישות איתך בפרט ועם משקיעים בכלל.

״לפחות מנקודת המבט שלי אני רוצה להדגיש משהו וזה שהיזמים נוטים באופן טבעי, לדעתי, להתייחס לציר פיתוח טכנולוגי של המוצר ול-Go to Market ולא מתייעצים ולא שמים לב בכלל למה שנקרא ה-Financing Roadmap, שזה בעצם לענות על סדרת שאלות שמסבירות את הדרך הפיננסית שהיזם צריך לעבור. ואני אפרט: אם גייסתם עכשיו לפי x מיליון דולר, לאן זה יביא אותך, כמה תגייס בפעם הבאה, איזה מטריקה תהיה לביצועים של החברה כשתבוא לגייס בפעם הבאה, מאיזה משקיעים אתה רוצה לגייס, מסקויה או ממיקרו VC ישראלי ובאיזה ווליואציה זה יהיה? הם צריכים גם ללמוד מאנשים בעלי ניסיון שאם הם יבואו עם ווליואציה גבוהה מדי, אז מה שיקרה זה שהמשקיעים הטובים ישלחו אותם הביתה בלי להגיד להם את זה ואז הם יגמרו את הסיבוב עם משקיעים טובים פחות ומה שיקרה לאחר מכן זה שבסיבוב הבא הם לא יצליחו לגייס בלי לעשות Down Round או Flat Round או משהו בסגנון הזה שהופך את כל העניינים בתוך החברה, בין היזמים לבין המשקיעים ובין היזמים לבין עצמם ללחוצים יותר.

אחת מהשאלות הנוספות שאני שואל היא שבהינתן שגייסת 5 מיליון דולר לפי 10 מיליון דולר ווליואציה, כלומר 15 מיליון פוסט ומחר מגיע מישהו ומציע לך 60 מיליון דולר על החברה, אתה לוקח או לא לוקח? זה שאלות שנועדו לבדוק האם בן-אדם מבין את ציר הסיכון-סיכוי והיכן בדיוק הוא עומד עליו. אחד שגייס בפוסט 15 ומוכר את החברה ב-30 אני לא רוצה להתעסק איתו כי הוא יברח לי בדקה הראשונה, אבל גם אחד שמיד קם ומתחיל לנופף בידיים ואומר ״מה פתאום, זה יהיה שווה מיליארדים״ זה גם משהו שאני לא רוצה להתעסק איתו, כי זה או שמשהו לא בסדר אצלו שם למעלה, או שהוא מנסה לנחש מה אני רוצה לשמוע, שזה הכי גרוע. אני לא מחפש מכפיל כזה או אחר, זה יותר עניין אינטואטיבי, בדרך כלל הם יושבים שניהם ואני לא מוציא אף אחד מהם מהחדר, אלא רק אומר ליזם ״תניח שהחבר שלך לא נמצא פה״ כי יש כמובן דינמיקה פנימית ביניהם. היזמים חייבים לפחות לנסות להבין את מסלול הגיוסים בהמשך. לפה מגיעים החבר׳ה החכמים בסופו של דבר. מתוך ה-50 עד 80 הבקשות שאני מקבל בכל חודש אני בוחר אולי חמישה או שישה יזמים ואם מישהו מהם אומר לי שהוא מגיע כדי לגייס ככה וככה בסיבוב הראשון ואז בווליואציה כפולה בסיבוב השני אז אני שואל אותו למה הוא הגיע אלי? אותי לא מעניין לעשות פי 2 על הכסף בשני סיבובים לאחר שלקחתי את הסיכון הראשוני. בהשקעותיי הפרטיות מעולם לא ניהלתי משא ומתן על וליואציה, כיוון שאין לזה מדד אובייקטיבי וליזם יש כאן משקע אמוציונאלי כבד. הדבר החשוב הוא הבנת מסלול הגיוסים העתידיים״.

לחצו להגדלה

הכל נשאר במשפחה

בשל מיעוט הראיונות שגילון מספק לתקשורת הישראלית ובכלל, אף אחד לא באמת מכיר את הדרך שעשה מפולין לישראל. לכן, החלטנו לשאול גם אותו, כפי שהוא שואל את היזמים שמגיעים אליו, קצת על המשפחה שלו, החברים והעבר שלו: ״אבי בארץ היה פקיד, אבל בפולין הוא היה מנהל בכיר בתאטרון האידי. פעם בחודש הוא היה מקבל מאחותו בניו-יורק זוג גרבי ניילון והיה מוכר אותם בשוק השחור וזה היה מכפיל לו את המשכורת. בחורף טוב, כשהוא הרגיש מאוד עשיר, הוא היה קונה תפוז אחד והיו מאכילים את הילד. עלינו לארץ, גרנו בחולון, למדתי בתיכון במגמה ריאלית ומשם המשכתי לטכניון ולהיות עתודאי בחיל אוויר. את אישתי הכרתי דרך "שידוך". אימא שלי שהייתה אחות בקופת חולים נתנה לי פתק עם טלפון של פציינטית וקדחה בראש 8 חודשים  ובסוף נכנעתי והרמתי טלפון. אז באמת נפגשנו״. הסתבר שלשמוע בקול אמא זה לעיתים רעיון טוב״.

משפחתו של גילון לא התרחקה מעולם היזמות והטכנולוגיה ״אף שאשתי, יעל, איננה מתחום הטכנולוגיה (עו"ד), השיחות בבית נסבו תמיד סביב טכנולוגיה. אך טבעי הוא שילדינו פנו לחדשנות ויזמות, ומראש כוונו למדעי החיים או חינוך, שיש בהם לעזור לקהילה״.

הוא מפרט ומספר לנו בגאווה גדולה על ילדיו ״מיכל, הבכורה, למדה מדעי מחשב ומשפטים, ו-MBA ב-MIT. היא הצטרפה למעבדה למדיה בבינתחומי, הקימה יחד עם ד"ר אורן צוקרמן את מסלול החדשנות והיזמות ב-Global MBA וכיום נמצאת עם בעלה, איתי ינאי, בבוסטון (שבתון שלו) ועובדת במרכז החדשנות והיזמות של MIT. איתי, פרופסור בטכניון, זוכה להישגים בתחום האקדמי. עסוקו בחקר הגינום והוא בשבתון במכון Broad וב-Harvard. למיכל ואיתי 3 ילדים״.

״עמית, הבן, עשה 2 תארים בתקשורת שיווקית ועסק 10 שנים בתפקידים בכירים בסטרטאפים מצליחים, ומזה שנתיים עוסק בהשקעות בחברות אינטרנט כאשר הוא גם מעורב ומסייע לחברות. רעייתו, נטע, פסיכולוגית ארגונית בהכשרתה, משמשת כ-COO בחברת Playtika,. גם לנטע ועמית 3 ילדים״.

״תמי, הבת הצעירה, הקימה יחד עם ד"ר אייל אוריון סטארטאפ בתחום הרפואי, התקן המותקן בניתוחי פיסטולה (הכנה לדיאליזה, מ.ב), להבטחה של זרימת דם שוטפת החיונית בתהליך דיאליזה. נכון להיום, אין פתרון טוב לנושא וההתקן של החברה של תמי (היא משמשת כמנכ"לית, מ.ב) נמצא כבר בשלב ניסויים קליניים ראשוניים  – ובינתיים בהצלחה. שותפה של תמי לחיים, אור, הוא עורך קולנוע וטלוויזיה, וערך מספר סדרות מצליחות״.

״היזמים של היום טובים יותר״

אם אנחנו כבר מדברים על כמה דורות, אתה משקיע כבר המון שנים וראית הרבה סוגים של יזמים. האם אתה רואה איזשהו שינוי בין יזמים ששייכים לדור ה-X ליזמים של דור ה-Y?

״ה-Unicorns, השבעה שציינתי לכם, הם מיוחדים מאוד, כל אחד בדרכו. כל אחד הוא שונה ואין שני דומים. הם לא מושפעים מגיל או עונה או תקופה או מהמהפכה הצרפתית. כי הבולטים באמת כמו שלמה קרמר (שאני לא מכיר אותו) או אביגדור וילנץ, ירון גלאי, הם כולם Specials ואני לא חושב שיש הבדל או קשר בין הגיל שלהם או הדור שלהם. אבל זה השפיץ של השפיץ.

אם אנחנו מסתכלים על ה-Second Tier, על היזמים של היום, אפשר להגיד שהם יותר טובים. הם יותר מודעים לאן הם הולכים, הם יותר יודעים את הטרמינולוגיה של התחום, של איך עושים את זה, מה עושים, מכירים את החוקים של המשחק, אבל המשחק הוא אחר. לפני 15-20 שנה היה מספיק שהיזם ישיג כמה חוזים גדולים מסיסקו או מלוסנט בשביל להוציא את החברה לדרך. היום השוק הוא הרבה יותר קשה כי כבר יש סיסקו ויש אמאזון ויש איביי ויש פייסבוק ומאוד קשה להמציא פה משהו. אם אתה ממציא משהו אז זה בתת-נישה, בשוק קטן, אז כל המשחק הרבה יותר קשה.

לדעתי גם הרמה של המשקיעים מאוד עלתה, מ-2 סיבות: הראשונה היא שהמשקיעים גם למדו והסיבה השנייה היא הברירה הטבעית, הגרועים פשוט נפלטו החוצה. גם אם זה תחום שלוקח בו 10-15 שנה להיענש, בסוף נענשים״.

ספר לנו על חברות שהרגשת פספוס ענק שלא השקעת בהן בסוף

גילון מחייך ומספר ״שני חברה מממודיעין הקימו חברה שנקראה Passave. אני חסיד גדול של 81 (יחידה במודיעין, מ.ב), הנפקתי ומכרתי שם לא מעט חברות ובאים אלי ויקטור וייסלב ואריאל מייסלוס ומאוד רציתי להשקיע כי זה המגרש שלי אבל ויקטור נראה לי נחמד מדי, הוא לא מספיק "רע לב" בשביל להיות מנכ"ל טוב ולא השקעתי. טעות. בסך הכל היו לי 61 מחיקות ועוד 4 פספוסים כאלה, כך שללא ספק אני מספר אחד בארץ במספר הטעויות״ הוא צוחק.

ושאלה אחרונה ומפרגנת  – מי המשקיע הישראלי הכי טוב לדעתך?

״הוא אמנם לא בארץ, אבל הוא דובר עברית. אני חושב שאורן זאב הוא המשקיע הישראלי הטוב ביותר״.

קרדיט תמונות:

good vs evil via shutterstock

looking for something via shutterstock

tel aviv towers via shutterstock

בינואר הקרוב נקיים בנמל יפו זו הפעם השנייה אירוע חגיגי במסגרת טקס חלוקת הפרסים של זוכי Geek Awards 2014 שיתקיים כאירוע סגור למוזמנים בלבד. זוהי השנה החמישית שהתחרות מתקיימת ואם לשפוט על בסיס השנים הקודמות, נראה שמי שיזכה להופיע ברשימה הזו עשוי לייצר לא מעט כותרות בהמשך הדרך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-16 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד במועמדות לפרס קרן ההון סיכון המובילה בישראל לשנת 2014:

ואלו המועמדות:

1. Aleph

2. Carmel Ventures

3. Sequia Israel

4. JVP

5. Magma Venture Partners

לוח זמנים

שלב ראשון: הצעת מועמדים – מועד סיום: 27.11.

שלב שני: הצבעה למועמדים המובילים – מועד סיום: 07.01.15.

שלב שלישי: הכרזה על המועמדים בטקס Geek Awards 2014 בנמל יפו בינואר 2015.

ההצבעה בעיצומה!

בהמשך הפוסט תתבקשו לבחור את המועמדים שלכם עבור 16 הקטגוריות המשתתפות בתחרות. שלב זה יסתיים ביום רביעי, ה-31 בדצמבר 2014 לקראת ההכרזה על הזוכים הגדולים בטקס שיערך בסוף חודש ינואר. מבין המשתתפים בהצבעות ייבחרו 5 זוכים שיקבלו כרטיס כניסה לאירוע.

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2013

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2012

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2011

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2010

מי הם הנבחרים שלכם לשנת 2014?

מקור: Availo, עיבוד תמונה

פעם הכל היה פשוט. כל המסמכים, כל התמונות, כל השירים וכל קובצי הוידאו – הכל הכל היה מאוחסן על המחשב שלנו. אחר כך הגיעו שירותי האיחסון בענן דוגמת דרופבוקס, בוקס, iCloud ו-Google Drive, ודאגו לגיבוי ולהעברת המסמכים שלנו. אבל מאז, נראה שהכל מסתבך: לחלק יש חשבון בשירות אחד, לאחרים יש בשירות אחר, לחלקנו יש כמה חשבונות בכמה שירותים שונים ועוד לא התחלנו לדבר על קבצים שזרוקים אי שם במייל שלנו או בתיקיות על המחשב שלא מסונכרנות לענן. הסטארטאפ הישראלי Availo, שפיתח שירות שמסנכרן בין כל השירותים, הודיע היום על גיוס חצי מיליון דולר ממשקיעים פרטיים.

פיד שמרכז את כל שירותי הענן שלכם

השירות של Availo "מושך" למעשה בזמן אמת את קבצי המשתמש מכל מקום בו הם נמצאים: חשבונות מייל, שירותי ענן למיניהם, שירותי אחסון אחרים, מחשבים אישיים ושירותי ניהול תוכן ארגוניים. לאחר שהשירות מעתיק את הקבצים לחשבון הענן של המשתמש הוא מייצר לו מעין "פיד" של קבצים, בדומה לפיד של פייסבוק שנקרא ה-Documents Feed. הפיד החדש כולל את כל הקבצים החדשים או אלו ששונו לאחרונה ומאפשר שיתוף מהיר ונוח. בנוסף, מאפשרת הטכנולוגיה של החברה למשתמש לחפש, לקבל מידע על ההקשרים בין קבצים שהגיעו ממקורות שונים, הקשר שלהם לנושאים משותפים, לעקוב אחר גרסאות המסמכים, לתייג אותם לנושאים פרטיים או עסקיים, ולשתף אותם עם קבוצות או משתמשים בודדים. אם משתמש ישתף מסמך, הוא יקבל דווח בזמן אמיתי על קבלת המסמך או על פתיחתו על ידי המשתמש השני.

החברה מציעה את שירותי האיחסון והסינכרון שלה בגרסה חופשית למשתמש הפרטי (עם 10 ג'יגה-בייט איחסון) ובגרסת Pro או Business תמורת 10 דולר ו-15 דולר בהתאמה (ל-100 ג'יגה-בייט איחסון). השירותים האחרונים כוללים גם אינטגרציה עם Exchange, אופיס, Salesforce, Sharepoint ועוד. כרגע מציעה החברה תמיכה רק בגרסת דסקטופ וב-iOS עם אפליקציות הניתנות להורדה מאתר החברה.

Availo הוקמה ב-2014 על ידי עמי מרואלי ודרור סופר, והיא מונה 10 עובדים במשרדיה בחולון. בתגובה לגיוס, מסר סופר, מנכ"ל Availo: "לפני מספר שבועות עלתה האפליקציה לחנות ITunes וכבר יש משוב מאוד חיובי מהמשתמשים". סופר הוסיף: "אנו מודים למשקיעים על תמיכתם המאפשרת לנו להשיק את השירות בשוק הבינלאומי ולמצבו כשירות מוביל למשתמשים פרטיים וארגוניים".

וידאו: כך פועלת Availo:

דוגמה לסרטון וידאו שהוטמע ב-eBay. מקור: צילום מסך

אין ויכוח על החשיבות של שילוב תוכני וידאו באתר; אולם, לאתרי סחר אלקטרוני שמציעים בכל רגע נתון אלפים ואפילו עשרות אלפים של פריטים, אין אפשרות להטמיע סרטון וידאו רלוונטי לכל מוצר ומוצר. הפתרון של חברת הסטארטאפ הישראלית WebyClip נועד לשפר את מחזורי המכירות של האתרים הללו, על ידי שילוב אוטומטי של תוכני וידאו באתרים. עתה מגייסת החברה 4.2 מיליון דולר.

התאמה והטמעה אוטומטית של סרטוני וידאו

האלגוריתם שפיתחה WebyClip סורק מאגרי סרטוני וידאו, ללא זכויות יוצרים, ומוצא את הסרטונים המתאימים למוצר המוצע למכירה באתר ובהתאם למילות המפתח שהוגדרו. הסרטונים הללו יכולים להיות ביקורות של משתמשים, סרטוני Unboxing, סרטוני הדרכה, טיפים, פרסומות מכל העולם וכמובן סרטונים רשמיים של היצרנים. לאחר שהמערכת מאתרת את התכנים המתאימים היא מטמיעה בצורה אוטומטית את סרטון הוידאו בדף המוצר. אולם, המערכת לא מפסיקה את פעולתה שם. מרגע שמוטמע סרטון הוידאו נערכת מעין בדיקת A/B, שבמהלכה המערכת בודקת אילו סרטונים זוכים ליותר צפיות בדף, אילו יותר רלוונטיים ואילו תורמים ליותר מכירות. על ידי הטמעת הסרטים מבטיחים בחברה שהאתר ייתפס מקצועי יותר, אחוזי ההמרה יהיו טובים יותר והלקוח ידע בדיוק מה הוא מקבל, כך שאחוזי ההחזרות יהיו נמוכים יותר.

WebyClip הוקמה ב-2013 על ידי אריאל שמש, שמשמש כמנכ"ל, אלכס קולטון, ה-CTO ואביתר בן שטרית. מאז הקמתה הספיקה החברה להשתתף באקסלרטור של מיקרוסופט ולגייס כ-800 אלף דולר מקרנות Magma, Vertex וקרן Maverick; ועתה כאמור מגייסת החברה 4.2 מיליון דולר נוספים מהמשקיעים הקיימים קרנות Magma ו-Vertex ומהמשקיע עמית גילון.

החברה פועלת ממתחם הסטארטאפים SOSA והיא כוללת 7 עובדים ביניהם המדליסטית האולימפית יעל ארד, שמשמשת כסמנכ"לית השיווק והפיתוח העסקי של החברה. לאחרונה חתמה החברה הסכמי שיתוף פעולה עם ענקית הקמעונאות המקוונת eBay, כולל האתר הבינלאומי בארצות הברית וכן האתרים בהודו, בריטניה וגרמניה. במסגרת שיתוף הפעולה יוצמדו סרטוני וידאו לפריטים שונים שנמכרים באתר, כשמתחת להם תוצע האפשרות לבצע UpVote או DownVote. בנוסף, תשתף החברה פעולה עם אתר השוואות המחירים הישראלי Zap.

 וידאו – כך פועלת WebyClip:

עולם הפינטק הפך בשנה האחרונה לדבר החם בתעשיית היזמות המקומית והבינלאומית עם מגוון רחב של סטארטאפים שזיהו את ההזדמנות לייצר מוצרים "עוקפי בנקים וחברות אשראי" לפחות ברמת חווית המשתמש אם לא ברמת התשתיות. ענף שבאופן מסורתי נתפס כמיושן, איטי ועמוס רגולציה זכה בשנה האחרונה גם בישראל ליוזמות חדשניות מצד גופים פיננסיים שהבינו את ההזדמנות בהרחבת מקורות החדשנות בעיקר אל מחוץ לארגון.

הכירו את Tech Pay

החודש מושקת יוזמה נוספת בענף, בשיתוף פעולה ייחודי של לאומי קארד, Plus Ventures ואוניברסיטת תל אביב אשר הכריזו על תכנית יזמות חדשה העונה לשם "Tech Pay" בתחום המסחר האלקטרוני (Online Commerce) והתשלומים הדיגיטליים. תכנית ה-"TechPay" תזמין יזמים בשלבים מוקדמים (Seed ו- Pre-Seed), להגיש את מועמדותם ולקחת חלק במיזם המשותף המשלב, לראשונה בישראל, חברת השקעות במימון וליווי סטארטאפים אשר תוביל את התכנית ותעניק ליווי צמוד, תמיכה ומימון; גוף בנקאי מסחרי שילווה ויסייע למיזמים בהתאמת המוצר לצרכי השוק, ומוסד אקדמי אשר יארח את התכנית.

תכנית Tech Pay, שתנוהל ע"י רועי אורון, מנהל ההשקעות ב-Plus Ventures, תזמין יזמים להציע פתרונות טכנולוגיים חדשניים לאתגרים עסקיים קיימים בתחומים האמורים. נציגי שלושת הגופים יבחרו מתוך כלל הפניות שלושה מיזמים שייקחו חלק בתכנית בת 6 שבועות אשר תכלול ליווי מקצועי של מנטורים מטעם הגופים השותפים, סדנאות העשרה רלוונטיות להשבחת הרעיון ובניית המודל העסקי, שטח עבודה ייעודי ותמיכה כספית לפיתוח ראשוני ובדיקת היתכנות הרעיונות.

בסיום התכנית ייערך אירוע "Pitch Day" שבו ייבחר המיזם המנצח, אשר יזכה להשקעה כספית של עד 500 אלף דולר מטעם Plus ventures.

המיזמים הנבחרים ייהנו מ:

• 6 שבועות של ליווי מנטורים וסדנאות העשרה רלוונטיות להשבחת המיזם (צוות מנטורים מצד PV ולאומי קארד יחד), כולל תמיכה כספית לבחינת הרעיון.
• מדיניות "דלת פתוחה" מצד PV וגישה לגורמים הרלוונטיים בלאומי קארד.
• שטח עבודה ייעודי, בו יפגשו הצוותים אחת לשבוע לפחות.
• בסיום 6 השבועות יתקיים אירוע "Pitch Day" שבמסגרתו יציגו 3 הצוותים את המיזמים לאנשים מתעשיית ה-FINTECH ומול צוות השופטים.
• למיזם המנצח יובטח השקעת אנג׳ל מ-PV וביצוע פיילוט משתמשים בלאומי קארד.

לפרטים נוספים ולהרשמה

מקור: EdenShield

חברת עדן שילד, יזמית אגריטק (התמקדות בטכנולוגיות חקלאות ומזון) המפתחת חומרים ביולוגיים – אקולוגיים לטיפול במזיקים של גידולי חממות מבלי לפגוע בגידולים ובמזיקים עצמם, מודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס ראשון בגובה 4 מיליון שקלים בהובלת OurCrowd ובשיתוף קרנות ממשרד המדען הראשי.

תנו לחיות לחיות

החברה מפתחת חומרים ביולוגיים בלתי רעילים המופקים מצמחי ספר-המדבר הישראלי, בעלי איכויות מרפא ומיועדים לטיפול במזיקים הקיימים בגידולי חממות. בניסויים שנערכו בשימוש החומרים אלו הניבו תוצאות מרשימות, ירידה של יותר מ-90% בהרחקת מזיקים כדוגמת עש וקרדית עכביש אדומה. מכיוון ומדובר בחומרים טבעיים ולא רעילים, אלו אינם פוגעים באיכותם של הגידולם כך שניתן לעשות בהם שימוש לכל תקופת הגידול.

מרבית חומרי ההדברה הקיימים כיום בשוק מבוססים על כימיקלים רעילים בעוד שאלו אשר מבוססים על חומרים ״אורגניים״ טבעיים, לא מתאימים לשימוש לכל אורך תקופת הגידול. החברה מצאה פתרון והצליחה לשלב בין השניים, על ידי כך שהחומר הטבעי שפיתחה אמור לספק הגנה אפקטיבית מפני מזיקים ולאורך זמן.

אחד המוצרים של החברה מיועד לריסוס על גבי הרשתות בחממות ואילו השני שפיתחה מיועד לריסוס ישיר על פרחים, כגון ורדים וכן על קנביס רפואי. לחומרים הפעילים ריח חזק המאפיל על ריח הגידול, וכך נמנעת הגישה של החרק המזיק אל הגידול מבלי שיש להמיתו. העובדה שהחומרים אינם גורמים להמתת החרקים מורידה את האפשרות לפיתוח עמידויות ויצירת מזיקים עמידים ותוקפניים יותר.

החברה הוקמה בשנת 2012 על ידי יניב קיטרון המכהן כמנכ״ל החברה, היא חברת פורטפוליו של החממה הטכנולוגית טרנדליינס אגטק. החממה בבעלות קבוצת טרנדליינס, מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה. OurCrowd הינה קרן הון סיכון בשיטת מימון המונים המיועדת למשקיעים שמעוניינים להשקיע בחברות ישראליות וגלובאליות אשר נמצאות בשלבים התחלתיים.

קיטרון אמר כי "אנו שמחים על השלמת סבב הגיוס המוצלח ומודים לחברת OurCrowd על התמיכה, שבזכותה נוכל להפוך את הטכנולוגיה למסחרית ולתת מענה לביקוש הרב מצד חקלאים ושותפים עסקיים פוטנציאליים. הכספים ישמשו להרחבת הפעילות, הקמת רשת הפצה וחיזוק החברה".

 "אנו מרוצים מאוד מההשקעה בחברת EdenShield. הטכנולוגיה הייחודית שפיתחה החברה נותנת מענה שלא היה קיים עד היום ומעוררות עניין רב בארץ ובעולם ובנוסף, תורמת לשמירה על איכות הסביבה." ציין אלן זיבוטופסקי מ-OurCrowd.