מוניטור אלחוטי לעובר, עשוי מעץ. מקור: Bellabeat

טוב, כנראה שזה היה עניין של זמן, עד שמהפכת האינטרנט של הדברים תגיע גם לאחת החווייות המרגשות ביותר בחיים – תקופת ההריון. חברת הסטארטאפ Bellabeat שמה לה למטרה לקחת את הניטור והמעקב של ההריון ולהפוך אותו לידידותי ופשוט כמו מעקב אחרי ריצות וכושר גופני. היום (ג') הודיעה החברה על השקת 3 המוצרים הראשונים בקו המוצרים החדש שלה.

מוניטור לעובר, צמיד ניטור ומשקל חכם

אם חוויתן או חוויתם תהליך של הריון, אתם בוודאי כבר יודעים שלא פעם מדובר בחווייה מלחיצה ולא ממש נעימה. הורים שרוצים להקשיב לפעימות הלב של העובר, סתם כדי להתרגש (וזה מרגש, לפחות בהריון הראשון…) וגם כדי לוודא שהכל בסדר, צריכים לחכות בקוצר רוח עד לתור הבא שלהם אצל הרופא המטפל. גם אז, המוניטור במרפאה נראה, ובכן, כמו שתצפו מכל מכשיר רפואי. כלומר, מגושם, לא נוח, כולל חוטים ומצריך שהאישה תשכב מבלי לזוז. גם מוניטורים ביתיים מורכבים לתפעול וסובלים מעיצוב לא מזמין. המוצרים של Bellabeat נותנים מענה למצב הזה, עם תוספת מתבקשת בימים אלו של חיבור לסמארטפון ואפשרויות מעקב ושיתוף.

המוצר הראשון של החברה הוא ה-Shell: מדובר במוניטור בעל חיישן עם רגישות גבוהה שמתחבר לסמארטפון, ומאפשר לאם ולאב להקשיב לפעימות הלב של העובר. אם, מסיבה לא ברורה, תרצו לשתף את הסאונד של פעימות הלב של העובר, תוכלו לעשות זאת בלחיצה אחת עם חברים או משפחה. בנוסף, משמש ה-Shell כרמקול, כך שתוכלו לדבר אל העובר, להשמיע לו שיר ערש שאתם שרים ועוד. ה-Shell מתוכנן כך שישמש אתכם גם אחרי הלידה למשל ככמוניטור שיעזור לכם להקשיב לנעשה בעריסה. העיצוב של ה-Shell יוצא דופן: הוא עשוי בחלקו מעץ ומעוצב בצורת שהזכירה לנו מעין ביצה גדולה. מחיר ה-Shell יעמוד על 149$, כשבזמן ההשקה יהיה מחירו 119$.

צמיד ניטור והאמא שבדרך. מקור: Bellabeat

אם עד עכשיו הכרנו צמידי ניטור לכושר ולריצה, המוצר השני אותו השיקה הוא צמיד ניטור להריון בשם Leaf. צמיד זה יעקוב אחר הפעילות של האישה ההרה, אחר השינה שלה ורמת המתח שהיא חווה. במידה ויש בעיה כלשהי, הוא יאותת למשתמשת. כמו שאר המוצרים של החברה, גם הצמיד מעוצב בצורה יוצאת דופן. למעשה, הוא נראה כמו כל צמיד אחר, ואם לא היו אומרים לנו שהוא כולל חיישנים מתקדמים, לא היינו יכולים לנחש. גם צמיד ה-Leaf מתקשר דרך האפליקציה הייעודית של החברה. מחיר ה-Leaf יעמוד על 119$, כשמחיר ההשקה שלו יעמוד על 89$.

אחד המדדים אחריו נדרשות נשים לעקוב במהלך ההריון הוא משקל גופן. "אני אוכלת בשביל שניים" זה נחמד, אבל לא ממש תופס מבחינה רפואית, ורופאים מקפידים להבהיר זאת למטופלות שלהם. Balance הוא משקל חכם שחוץ מלהראות לנשים את משקלן, הוא מעדכן את הנתונים באפליקציה התואמת שבסמארטפון ומאפשר כך מעקב מדוייק אחר המשקל בכל רגע נתון בהריון. המשקל יכול לשקול בנפרד הן את האם והן את התינוק, כך שכמובן שהוא מתאים גם לתקופה של אחרי הלידה. המשקל עשוי עץ ואינו כולל מסך עם חיווי על המשקל, אלא מעביר את הפרטים ישירות לסמארטפון. מחיר ה-Balance עומד על 129$ ומחיר ההשקה יעמוד על 99$.

לא, זה לא קרש חיתוך, זה משקל חכם. מקור: Bellabeat

האפליקציה שפיתחה החברה (גם לאנדרואיד וגם ל-iOS) מאפשרת לבצע מעקב של משקל העובר ומשקל האם, לרשום תנועות עובריות (בכל פעם שמרגישים אותן) והיא מתממשקת עם כל המוצרים של החברה. מהאפליקציה גם ניתן לשתף בקלות פרטים עם חברים, משפחה או רופא מטפל.

Bellabeat הוקמה ב-2012 והתקבלה לתוכנית Y Combinator היוקרתית. מאז הספיקה החברה לגייס כ-4.5 מיליון דולר ולמכור יותר מ-35 אלף יחידות ממכשירים קודמים שפיתחה. בראיון לגיקטיים, הסבירה אורסקה סרסן, אחת מהמייסדות, על מה שהוביל אותם בעיצוב הייחודי של מוצריהם. לדבריה, כל המוצרים שהם בדקו נראו מיושנים. "רצינו", היא מסבירה "לעצב מכשירים שיגרמו לנשים לרצות להשתמש בהם, ושהמדידה והניטור לא יהיו מפחידים כל כך". כפי שניתן לראות, מוצרי החברה עשויים מעץ אירופאי, והסיבה לדברי סרסן היא ש"לבני אדם יש קשר ביולוגי כלשהו לחומרים טבעיים. זה מה שחסר לגאדג'טים וזה מה שמקשה על רבים מהם להשתלב בחיים שלנו".

לייק לעובר שלי

אנחנו לא בטוחים לגבי החדשנות בטכנולוגיה שמציעה החברה, מכיוון שכבר ראינו צמידי ניטור, משקל חכם ומוניטור עוברי ביתי. אולם בכל מה שקשור בעיצוב, אין ספק ש-Bellabeat עשתה עבודה נפלאה. המכשירים נראים ידידותיים ולא מאיימים והדבר הכי רחוק ממכשור רפואי שאנחנו מכירים. עם זאת, צריך לזכור שברוב המקרים אין המלצה רפואית להחזיק במוניטור ביתי בתקופת ההריון. באופן טבעי, הדופק של העובר יורד ועולה, לרוב מבלי שנשים לב ונדאג. ברגע שיש אפשרות לנטר את הדופק העוברי בכל רגע, עלולים זוגות רבים להיכנס לפאניקה ולמהר למיון לחינם. אנחנו גם לא ממש התחברנו לרעיון של שיתוף אנשים אחרים בפעימות הלב של העובר. אבל מצד שני, אולי זה רק אנחנו. כי אם גם ככה אתם הולכים להציף לחברים ולמשפחה את הפיד בתמונות מהלידה, הגינה הציבורית, הגן ותחפושת פורים.. מה זה כמה פעימות של עובר בווטסאפ?

צפו בסרטון ההשקה:

השתתפה בהכנת הכתבה: לאורה רוסבראו

ההרשמה למחזור השלישי של תכנית האקסלרייטור TheHive באשדוד נפתחה ויזמים מאיזור דרום הארץ ומאיזור המרכז מוזמנים להגיש בקשות למחזור שייפתח בסוף חודש נובמבר. התכנית נמשכת כשישה חודשים ומיועדת למיזמים טכנולוגיים בעלי פוטנציאל גידול, בהם צוות של שני יזמים לפחות.

את התכנית השנייה סיימו בחודש שעבר 9 סטארטאפים. בשני סטארטאפים, נכנסו המנטורים המלווים כשותפים ואף השקיעו במיזם. 3 סטארטאפים אחרים כבר פועלים כחברות עם הכנסות כספיות.

את התכנית הראשונה סיימו 7 סטארטאפים, מתוכם סטארטאפ אחד שגייס חצי מיליון דולר ממשקיע זר, פתח משרד באשדוד ומעסיק 8 עובדים ו-2 סטארטאפים נוספים שנמצאים בתהליך קבלה לחממות טכנולוגיות.

<<< המדריך הישראלי המלא למאיצי סטארטאפים (Startup Accelerators)

הכירו את 9 בוגרי המחזור השני של TheHive

1. +Alimo

עליזה אלמגור, +Aimo

טאבלטים וסמארטפונים משמשים כבר מזמן לשעשוע עבור ילדים. מפתחי אפליקציות כותבים תוכנות ומשחקים במיוחד לפעוטות אבל אינם מודעים לבעיות הסנסו-מוטוריות שיכולות להתפתח אצל הפעוטות, שמזיזים רק אצבע אחת על המסך. כדי להתמודד עם הבעיה יזמה אשת החינוך עליזה אלמגור סטארטאפ שמתמודד בדיוק עם הבעיה הזו – ביחד עם שותפה, איש ההייטק רמי דרורי, הם פיתחו משטח הפעלות לפעוטות, שמפעיל אפליקציות ומשחקים על גבי הטאבלט ללא מגע במסך המחשב.

במקום מגע באצבע אחת מכיל המשטח כפתורים, גלגלים ומנופים שונים, ודורש מהילד להניע את ידו בפעולות שונות באופן מהנה כדי להפעיל את האפליקציה שעל המסך. הטאבלט מוכנס לתוך משטח ההפעלה הצבעוני, וביחד הם הופכים למשחק מתוחכם לילדים.

2. HappyMama

HappyMama

לא קל להיות אמא צעירה עם תינוק קטן בבית. לפעמים מדובר בשעות ארוכות של בדידות וברור שעבור האמהות יהיה זה קל ומהנה יותר להיות בחברה דומה.

HappyMama היא אפליקציה שנועדה לחבר בין אימהות בסביבה גיאוגרפית הקרובה. היא מאפשרת למשתמשת למצוא אימהות אחרות שגרות בקרבת מקום וללכת ביחד לגינה, להיפגש עם הילדים, לתמוך זו בזו בשעת הצורך ועוד.

את החברה מנהלת יאנה אנור, אמא לשני ילדים, משפטנית, שעלתה לארץ מגרוזיה בשנת 1993 ומתגוררת באשדוד. רחל (רייצ'ל) הרטמן, שעלתה לארץ מארה"ב בשנת 2012 כשהיא בהריון מתקדם אחראית על השיווק. לרייצ'ל שתי בנות והיא דוברת יפנית. על הטכנולוגיה אחראי בן אנור, גם הוא עולה מגרוזיה שמתגורר באשדוד.

3. Vishler

Vishler

Vishler היא אפליקציה שמיועדת לצעירים, שרוצים לאתגר זה את זה במשימות יצירתיות, כאשר כל המשתתפים יכולים להעלות אתגרים, להצביע ולדרג את הביצועים השונים. אתגרים יכולים להיות רכיבה על אופניים בסינגל קשה, ריקוד מוזר בכיכר העיר, להתחפש בתחפושת יוצרת דופן, משימות של השתטות, משימות אוכל משעשעות ועוד, ככל שהדמיון מרשה.

קובי נניקשווילי, יו"ר המיזם, הוא בכלל מרצה לרובוטיקה, תושב אשדוד, אבא צעיר לילד ראשון, וככזה הוא לוקח את המיזם שלו מאוד ברצינות.

/

4. Smart Spings

Smart Spring, רוג׳ר בוגראש

תארו לעצמכם שהייתם יכולים להתאים את קשיחות הקפיצים ברכב שלכם לצרכים בלחיצת כפתור. אתם מסיעים 4-5 נוסעים והרכב שוקע? בלחיצת כפתור הקפיצים מתקשחים והרכב נוסע כרגיל. האוטובוס התרוקן והנהג רוצה להרפות את הקפיצים כדי שלא ינוע מעלה ומטה עם כל מהמורה? שוב, בלחיצת כפתור.

רוג'ר בוגראש עובד בדיוק על זה – קפיצים חכמים שיכולים לשנות את הקשיחות שלהם על פי הצורך. רוג'ר הוא עולה חדש מארה"ב, תושב אשדוד, שבתור רוכב אופני דאונהיל מנוסה חש לא פעם את הצורך להתאים את קשיחות הקפיץ לאופי הדרך, ואת זה בדיוק הוא עושה עם אביו, שהוא מהנדס מכני.

5. Libra@Home

Libra@Home, דריו גיזינגר

אנשים רבים סובלים מסחרחורות ובעיות שיווי משקל. רובם מבוגרים, אך הבעיה מצויה גם בקרב צעירים כתוצאה מבעיות רפואיות שונות. מאות אלפי אנשים בעולם מועדים ונופלים מדי שנה. חלקם סובלים משברים, מאושפזים בבתי חולים, וכמובן שכרוכים בכך טיפולים רפואיים יקרים. כיום ניתן לקבל טיפול לפיתרון בעיות שיווי משקל במרפאות שונות, אבל הטיפול אינו נגיש לכל, וקשה מאוד דווקא לאותם אנשים, שמתקשים בהליכה ובהתניידות.

דריו גיזינגר, עולה חדש מאורוגוואי, מומחה בתחום, החליט להעביר את הטיפול בחולים הביתה: הוא תכנן מוצר חכם לשימוש ביתי, שמורכב מתוכנות יעודיות הפועלות על גבי מחשב ביתי או טאבלט, ובעזרת משקפי מציאות מדומה (Virtual Reality) החולה יכול לתרגל את מוחו בבית.

6. WeKast

נועמי אליאל, WeKast

אתם צריכים להציג מצגת חשובה אצל לקוח, וכדי לא לקחת סיכונים סוחבים לפגישה את הלפטופ שלכם, גיבוי של המצגת על דיסק און קי, ומקווים שלא תהיה בעיה להתחבר למקרן של הלקוח בחדר הישיבות.

לנועמי אליאל, עולה מצרפת ש"בדרך" גם התגוררה 7 שנים בניו-יורק, ולאולג קורול, שעלה בשנות ה-90 מרוסיה ומתגורר באשדוד, נמאס להיסחב עם כל המשרד והם החליטו שהגיע הזמן להקרין מצגות הישר מהטלפון החכם, ללא צורך במחשב וללא תלות בחיבורים שונים. הם מגיעים ללקוח נועצים קופסא קטנה במקרן עצמו, ומאותו רגע הם שולטים במצגות דרך הטלפון הנייד שלהם. המערכת שלהם כבר עובדת והלקוחות מתלהבים.

אולג הוא יזם סדרתי מצליח, שכבר גייס הון למיזמים אחרים שלו ממשקיעים בחו"ל, ולנעמי נסיון רב בתחום העסקי עוד מימי עבודתה בחברת KPMG בניו-יורק, והיא גם טייסת הליקופטרים

7. Snappers

דב צלס, Snappers

עורך אתר אינטרנט קיבל כרגע ידיעה חדשותית על פיל שברח מקרקס, רכב שהתהפך בצומת סואן או שיטפון במדבר יהודה. הוא חייב תמונה מהמקום עכשיו, ואין לו צלם שקרוב למקום האירוע. עם Snappers כולנו נוכל להיות הצלמים שלו. העורך יציף בקשה מהמשתמשים שנמצאים בסביבת האירוע, לצלם אותו, ואפילו לכוון את הצלם ימינה ושמאלה עד להשגת הצילום הרצוי.

דב צלס, מעצב תעשייתי ועולה מאורוגוואי, חבר למישל נניקשווילי, ד"ר למתמטיקה ומורה לאלגוריתמים תושב אשדוד, וביד הם פיתחו פלטפומה, שאף כלי מדיה בעולם לא יוכל בלעדיה, ומצד שני כל אחד מאיתנו יוכל להיות כתב שטח.

8. Lesoons

מתן קלנטרוב (משמאל) ומשה טטר, Lessoons

לבת שלי היתה בחינת בגרות בתנ"ך והיא ביקשה עזרה של מורה פרטי. "איפה אני מוצא עכשיו, שבוע לפני הבחינה, מורה פרטי ראוי לתנ"ך" חשבתי לעצמי, "שאכן יודע ללמד, ושהעסק לא יהיה יקר מדי", שהרי היא כבר הודיעה לי שהיא זקוקה לכמה וכמה שיעורים. עם Lessons הייתי פותר את הבעיה בקלות.

מתן קלנטרוב ומשה טטר הקימו את Lessoons כאתר שיסייע לתלמידים למצוא מורה פרטי ראוי, כאשר המורה הפרטי יוכל לנהל את משאביו בצורה חכמה ויעילה יותר באמצעות מערכת Saas יעילה. התלמידים יוכלו לכתוב על המורים ביקורת ודירוג המורים ישפיע כמובן על הבחירה בהם. עכשיו אני כבר שקט לקראת הבחינות הבאות, כי מאיפה הייתי מוצא לה מורה פרטי לכימיה?

9. mCap

אילנה בורשטין, בועז סוויצקי (במרכז) וחן בן ישעיהו

איך מעריכים את האטרקטיביות של שטחי המסחר בחנויות? איך קובעים אלו מדפים "מוכרים" יותר ואלו "מוכרים" פחות? מנהלי החנויות יכולים כיום להעריך את "יכולת המכירה" של שטחי מדף מסויימים לעומת אחרים, אבל המידע הזה אינו מדוייק ואינו מאפשר להם לנהל את שטחי המכירה בצורה חכמה.

אילנה, בועז וחן מ-mCap עושים בדיוק את זה. הם יכולים לתת למנהלי חנויות גדולות מידע מדוייק איפה הקונים שלהם נמצאים בכל רגע נתון, כמה לקוחות חולפים בחנות בנקודה מסויימת, אילו שטחי מכירה הם הפעילים ביותר, ואף עוזרים להם לקבוע את שווים הכלכלי של שטחי המכירה ולנהל אותם כמשאב לכל דבר.

אילנה בורשטין, יו"ר mCap, תושבת אשדוד במקור, שבה ארצה לאחרונה עם משפחתה לאחר כעשר שנים באוסטרליה שם ניהלה עסק עצמאי לשיווק דיגיטלי. בועז סוויצקי הוא עולה חדש מאוסטרליה, וחן בן ישעיהו, תושב העיר אשדוד, הוא הטכנולוג שבחבורה.

מקור: יח"צ

חברת הסטארטאפ הישראלית StoreDot, העומדת מאחורי טכנולוגיה המסוגלת להטעין מכשירי סמארטפון ומכשירים סלולריים בתוך פחות מ-30 שניות, מודיעה על השלמת סבב גיוס שני בסך 42 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הובילה קרן סינגולאריטים ברשות משה חוגג ואיש העסקים הקזחי קינס רקישב, לצד רומן אברמוביץ׳ שהשקיע כ-10 מיליון דולרים יחד עם מספר שותפים אסטרטגיים נוספים.

מ-0 ל-100 בחצי דקה

StoreDot עלתה לתודעת הציבור בחודש אפריל האחרון, אז הציגה את הטכנולוגיה שלה שכאמור מצליחה להטעין מכשירים חשמליים בתוך פחות מדקה, נקודה כואבת לכל משתמש סלולרי באשר הוא הנאלץ להסתובב עם מטענים או סוללות רזרביות על מנת שמכשירו ישרוד את יום העבודה.

בפועל, החברה עומדת מאחורי ייצור Nanodots, מיכלים בקנה מידה אטומי המסוגלים להחזיק מידע ולהתחבר ליצירת מבנים גדולים יותר, שהודות לגודלם הקטן יכולים להגדיל את יכולת הקיבול של האלקטרודה ואת ביצועי האלקטרולייט, הפועל כמוליך חשמלי. התוצאה הסופית היא הטענת הסוללה בתוך זמן קצר במיוחד.

מאחורי הקלעים, ה-Nanodots סונתזו למולקולות פפטיד ביו-אורגניות, המסוגלות לשנות את היכולות של המכשירים הסלולריים. ה-Nanodots עשויות מאותם פפטידים, שהינם שרשראות קצרות של חומצות אמינו, אבני הבניין של החלבונים ותהליך הייצור שלהן זמין בעלות נמוכה יחסית, שכן נוצרות ממקור טבעי ומנצלות את המנגנון הביולוגי הבסיסי שלהן, של הרכבה עצמית. למעשה, הן יכולות להיות עשויות ממגוון רחב של חומרי גלם ביו-אורגניים הזמינים לשימוש.

היתרון של הטכנולוגיה הישראלית שנוצרה בהשראת תהליכים טבעיים, בעלות נמוכה ותוך דגש על הסביבה, בניגוד לסוללות והפתרונות הקיימות כיום בשוק, המבוססים על מתכות כבדות שהינן רעילות. ייצור ה-Nanodots הוא אינו יקר, יחסית, שכן הם נוצרים באופן טבעי באמצעות ניצול מנגנון ביולוגי בסיסי של הרכבה עצמית. כלומר, גם אם החברה תתחיל לייצר את הפתרון שלה בקנה מידה מסחרי, מחירו יהיה יחסית זול והוגן גם למשתמשי הקצה.

לא רק סוללות

מסתמן כי האבטיפוס של החברה הצליח למשוך את תשומת ליבם של המשתמשים וכמובן המשקיעים, שתומכים בה בתהליך הפיתוח ומעוניינים להנגיש את הפתרון לכלל האוכלוסיה. החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס הנוכחי על מנת להפוך את האבטיפוס למוצר מסחרי, שיהיה זמין לקהל המשתמשים הרחב, כמו גם להרחיב את החברה ולהמשיך להתפתח גם אל תחומים אחרים.

מלבד הסוללה החברה מתכננת להתמקד בתחומים נוספים הרלוונטים לטכנולוגיה שלה, הכוללים בין היתר זכרונות פלאש, חיישני תמונה ועשויה להיות רלוונטית גם עבור תעשיית ה-Semiconductor Materials.

StoreDot נוסדה ב-2012 על ידי ד״ר דורון מאיירסדורף, מנכ״ל ומייסד החברה, שהצהיר כי החברה נרגשת להשלים את סבב הגיוס הנוכחי שמאמת את התחזיות של החברה שהטכנולוגיה שפיתחה היא בעלת הפוטנציאל להשפיע על מספר תעשיות בשוק. עוד הוסיף מאיירסדורף כי הסכום יאפשר לחברה להמשיך לחדש, כמו גם למסחר את הסוללה הנטענת במהירות לסמארטפונים ולתצוגת BioLED.

בכל הנוגע לשאלה החשובה מכולן: מתי הטכנולוגיה צפויה להגיע אל הסמארטפונים או הסוללות שלנו, מסתמן כי עדיין אין תשובה. בכל מקרה, סביר להניח שיקח זמן עד שהטכנולוגיה תגיע אל משתמשי הקצה, אך לכשתגיע תשנה משמעותית את הרגלי השימוש שלנו במכשירי המובייל.

וידאו: StoreDot

מקור: צילום מסך

חברת הסטארטאפ הישראלית Houzz, המפתחת פלטפורמה לשיפוץ בתים ועיצוב מחדש, מודיעה על השלמת סבב גיוס רביעי בסך 165 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הובילה Sequoia Capital ביחד עם המשקיעים הקיימים בחברה, הכוללים את אורן זאב, New Enterprise Associates, Kleiner Perkins Caufield & Byers, GGV Capital לצד המשקיעים החדשים, DST Global ו-T. Rowe Price. סבב הגיוס הנוכחי מציב את סך כל ההשקעות בחברה על הסכום המרשים של 213.6 מיליון דולרים.

עיצוב הבית בלחיצת כפתור

רוב בעלי הדירות או הבתים ברחבי העולם אוהבים לרענן מידי פעם את הסביבה הקרובה שלהם, ולהתחיל בתהליך שיפוץ. לרוב הם נפגשים עם קבלן, אדריכל או אפילו מעצב פנים ייעודי, שמוכרים להם קונספט עתידי שלרוב אינם יכולים לראות או לדמיין, עד שהשיפוץ מסתיים.

הפלטפורמה של Houzz נועדה להנגיש את התחום, בכך שמציעה למשתמשים את כל הכלים להם הם זקוקים על מנת לשפר את הבית שלהם, בין אם באמצעות שיפוץ מאסיבי, בנייה של בית מאפס או רכישה של כמה פריטים ומיקומם מחדש בחלל החדר. האתר של החברה מאפשר למשתמשים לקבל השראה ממגוון רחב של בתים ועיצובים מרחבי העולם, להעזר במומחים ממגוון רחב של תחומים וכיאה לפלטפורמה המונעת על ידי הקהילה, מציעה גם אלמנטים חברתיים שיאפשרו למעצבים הטריים לשוחח ולקבל טיפים או עצות ממי שכבר עבר את התהליך.

כחלק מההודעה על סבב הגיוס הנוכחי, הודיעה החברה על השקת שירות הבטא החדש שלה, Houzz Marketplace. שירות זה יאפשר למשתמשים להסתובב באתר, לצפות בחפצים שמצאו חן בעיניהם ולרכוש אותם בלחיצת כפתור, כשכבר בשלב זה החברה מציעה למעלה ממיליון מוצרים לרכישה, ממגוון רחב של מוכרים.

עוד הודיעה החברה על עיצוב מחדש של האתר שלה, שהתחיל להתגלגל במהלך הימים האחרונים ועתיד להגיע לכלל המשתמשים בקרוב. העיצוב נועד לעזור לפשט את החוויה שמציעה החברה, ולהציע תהליך אחיד יותר בין שלושת האלמנטים אותם מציעה: קבלת השראה ממשתמשים מרחבי העולם, מציאת מומחים שיעזרו בתהליך וכמובן, ה-Marketplace. לשם כך שיפרה את החיפוש הפנימי באתר ומאפשרת למשתמשים להעשיר את הפרופיל האישי שלהם, על מנת שימצאו בקלות על ידי שאר חברי הקהילה.

עדי טטרקו, מנכ"לית ואחת ממייסדי החברה הצהירה כי מהיום הראשון, ההתמקדות של Houzz הייתה על יצירת חוויה באמצעות הצגת כל הכלים להם זקוקים המשתמשים בעת חידוש ועיצוב הבית, תחת קורת גג אחת. עוד הוסיפה טטרקו כי הפוקוס הזה אפשר לחברה לגדול אל יותר מ-25 מיליון משתמשים ייחודיים בכל חודש, המגיעים מרחבי העולם. כעת, לחברה יש הזדמנות לענות על הביקוש העצום, כשמקווה להפוך את Houzz לשם נרדף לבית, בקנה מידה עולמי.

Houzz נוסדה ב-2009 על ידי עדי טטרקו ואלון כהן ונכון להיום מונה למעלה מ-500 אלף מומחים פעילים העוזרים למשתמשים בתהליך עיצוב ושיפור ביתם. החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס הנוכחי על מנת להאיץ את ההתרחבות הגלובלית שלה וכמובן, על מנת להמשיך לפתח את הפלטפורמה שלה עבור הלקוחות.

וידאו: The Houzz Marketplace

מקור: cc-by-Eric, flickr

כאשר הרופא שמולנו רושם לנו מרשם לתרופה או טיפול מסויים, רובנו לא מעלה על דעתו שהוא יכול לטעות. ובכן, הפתעה: גם רופאים טועים. ולא מעט. למעשה, טעויות במתן מרשם גורמות לכמעט מיליון וחצי מקרים של אשפוז, פציעות ומוות בארה"ב לבדה, מדי שנה. חברת הסטארטאפ הישראלית MedAware מנסה לשים לתופעה סוף בעזרת גיוס הכוח של ביג דאטה.

הביג דאטה מונע מרשמים שגויים ואפילו קטלניים

היום (ה') הודיעה MedAware מרעננה על גיוס מיליון דולר בסבב גיוס שהובל על ידי OurCrowd ו-GE Ventures. הסטארטאפ הישראלי, שנוסד ב-2012, משתמש בטכנולוגיה של ניתוח בזמן אמת של ביג דאטה ואלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי לנתח רשומות רפואיות דיגיטליות (Electronic Medical Records). המערכת לומדת בצורה אוטומטית כיצד רופאים מטפלים במטופלים שלהם. מרשמים ששונים משמעותית מטווח הטיפול הנהוג מסומנים כ"בעייתיים". כ-2% מהמרשמים "הבעייתיים" הללו הם קטלניים וגורמים למוות של מטופלים.

הפוטנציאל לשגיאות בעת כתיבת המרשם הוא עצום. על פי נתוני החברה, מדי שנה נרשמים בארצות הברית לבדה כ-3.7 מיליארד מרשמים וכל רוקח, שעשוי היה אולי לגלות את הטעות, מטפל ב-200 מרשמים ביום. לא פלא לכן שאלפי אנשים מתים כל שנה בארצות הברית כתוצאה ממרשמים שגויים. על הדרך, הטעויות הללו גם עולות כסף רב לבתי החולים – יותר מ-5 מיליון דולר לבית חולים בשנה אחת בלבד.

הבעיה עם מערכות למניעת טעויות במרשמים שקיימות היום, היא שטווח הטעויות שלהן רחב, ולכן הן יוצרות התרעות שווא רבות, מה שגורם לרופאים ל-"Alert Fatigue", כלומר התעלמות מכל ההתרעות, גם האמיתיות. המערכת שפיתחה MedAware עומדת על דיוק של 90% עם מספר התרעות שווא נמוך משמעותית. הפיילוט של החברה נערך במשך 8 חודשים במספר בתי חולים בארץ וכלל יותר מ-23 אלף מטופלים וכחצי מיליון מרשמים. במהלך הפיילוט הזה הצליחה לזהות המערכת של MedAware שגיאות כמו מתן תרופות שגויות למטופל, תרופות שנרשמו למטופל הלא-נכון, מרשם שניתן למטופל ולא תואם את מצבו הפיזי, והמשך או הפסקה שגויים של מתן תרופה. לדוגמה, המערכת מנעה מצב של אספירין (שעושה אגרגציה או "דילול דם") שנרשם לחולה מדמם עם ספירת טסיות דם נמוכה ועוד.

ד"ר גידי שטיין, יזם ומנכ"ל החברה אמר בתגובה לגיוס: "לפני 3 שנים, נתקלתי במקרה טראגי שבו ילד ישראלי בן 9 נפטר, מכיוון שהרופא המטפל רשם לו בטעות את התרופה הלא-נכונה. הקלות שבה ילד נפטר בגלל הקשה שגוייה בעכבר זעזעה אותי הן כרופא והן כהורה, וייסדנו את MedAware כדי למנוע בדיוק מקרים כאלו".

וידאו: כך עובדת MedAware

קרדיט תמונה: Shutterstock

ספקית מוצרי האבטחה והגישה האמריקאית PulseSecure הודיעה אמש כי רכשה את חברת הסטארטאפ הישראלית MobileSpaces, המפתחת מוצרים ייעודיים לארגונים, שמטרתם לאבטח את אפליקציות המובייל שלהם. סכום הרכישה אינו פורסם בהודעה הרשמית, אך לפי ההערכות מדובר בסכום של 60-80 מיליון דולרים.

לאלו מכם שלא בקיאים בכל ההתרחשויות בתחום, נספר כי גם PulseSecure עצמה היא חברה חדשה יחסית אשר נולדה מוקדם יותר השנה במירלנד שבארה"ב לאחר רכישת עסקי ה-Mobile של Juniper על-ידי קרן הפרייבט אקוויטי האמריקנית Siris Capital. לאחר רכישת חטיבת המובייל, רשמה Siris את החטיבה כחברה נפרדת בשם PulseSecure אשר מיועדת לעסוק בתחום מובייל ואבטחת מידע.

דומה לרוב קרנות הפרייבט אקוויטי, גם בחינה מדוקדקת של פרופיל הפעילות של Siris מצביע על תהליך רכישה של חברות הדורשות השבחה, ביצוע תהליך של מספר שנים המיועד להעלות את ערכן ולאחר מכן מכירתם לחברות רלוונטיות בתחום או הנפקתן בבורסה.

הרכישה של MobileSpaces ומיזוגה עם PulseSecure, מחזקת אף היא את השימוש באסטרטגיה שכן החיבור בין הטכנולוגיה שפיתחה MobileSpaces לבין הידע והיכולות הקיימות שהגיעו מחטיבת המובייל של Juniper מיועדים לייצר מערכת משומנת יותר שתדע לעמוד במערך המכירות המיועד למגזר הארגוני ( Enterprise Sales Cycle) ולהטמיע את המוצרים בצורה יעילה ומהירה יותר ובכך להעלות משמעותית את השווי של החברה הממוזגת.

לאחר הרכישה צפויה החברה להישאר בתל-אביב וכל עובדי MobileSpaces צפויים להצטרף ל-PulseSecure.

פתרונות BYOD הופכים לפופולריים בהדרגה

MobileSpaces הוקמה ב-2011 על-ידי דיויד גולדשלג (David Goldschlag), בעברו סגן נשיא ב-McAfee וכיום מנכ"ל החברה ויואב וייס (Yoav Weiss), בוגר יחידת 8200 ובין העובדים הראשונים בצ'ק פויינט המשמש כיום כסמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של החברה.

MobileSpaces מעסיקה כיום 20 עובדים, 10 מהם עובדים על פיתוח המוצר, הנעשה בישראל ו-10 נוספים ממוקמים בארצות הברית ומתמקדים בשיווק ומכירת המוצר. החברה גייסה עד כה 11.6 מיליון דולרים ב-2 סבבי גיוס שנחתמו בשנתיים האחרונות: באוגוסט 2012 גייסה החברה 3 מיליון דולר מאקסל פרטנרס, וביולי 2013 גייסה 8.6 מיליון דולר נוספים בסבב גיוס אותו הובילו אקסל פרטנרס וקרן מרקר הישראלית.

בשנים האחרונות נאלצים ארגונים רבים להתמודד עם תופעה שנולדה מתוך הפופולאריות שצברו מכשירי הסמארטפון והטאבלטים שחדרו בהדרגה אל הארגונים. עידן מכשירי המגע פלש במהירות לארגונים שנאלצו לפתע להתמודד עם סמארטפונים וטאבלטים המשמשים את העובדים גם להתנהלות היום-יומית. המידע הרגיש שבמשך שנים היה שמור ומוגן בין כותלי החברה, הפך לפתע לנגיש הרבה יותר, גם עבור גורמים שלא קשורים בהכרח לארגון. הפתרון של MobileSpaces מאפשר לארגונים לשלוט באופן מלא על מכשירי מובייל חכמים השייכים לעובדי החברה, באופן שלא יפגע מצד אחד בשימוש האישי והפרטי שלהם במכשירי הסמארטפון או הטאבלט שברשותם, ומנגד ישמור על המידע הנוגע לחברה מאובטח ומסווג. ההפרדה נעשית באמצעות סביבה וירטואלית המסופקת על ידי MobileSpaces, אך נשלטת ומוגדרת באופן ספציפי על ידי הארגון עצמו. לדברי החברה, הפתרון של MobileSpaces הוא היחיד מבין כל הפתרונות הקיימים בשוק המסוגל לאבטח את כל האפליקציות הקיימות גם ב-App Store וגם ב-Google Play Store.

״אם אנחנו הולכים לחיות בעולם שבו עובדים רוצים להשתמש במכשירים האישיים שלהם לעבודה, חשוב מאוד לקבל את מדיניות האבטחה הדרושה בדרך פשוטה, קלה לשימוש וחזקה לשני הצדדים: משתמש הקצה, ומנהל ה-IT בארגון.״ הסביר אנדי מונשאו (Andy Monshaw), מנכ״ל PulseSecure את הסיבה העיקרית לרכישה. "MobileSpaces היא חלוצת טכנולוגיית וירטואליזציה ייחודית המאפשרת לארגונים ליצור אסטרטגיית BYOD בטוחה עבור המשתמש הסופי, כלומר, חברות יכולות להתחבר ליישומים העסקיים שהם צריכים בצורה חלקה ולהתממשק למרכזי הנתונים, שירותי ענן ויישומים אחרים. ככל שיותר חברות יבחרו למנף את הענן בכדי לאפשר כוח עבודה נייד, אנחנו ב-PulseSecure מרגישים שזה חשוב לנו ליצור צוות מומחים המספק דרכים קלות ויעילות לחברות לרתום את ה-BYOD לצרכיהם. הרכישה של MobileSpaces נותנת לנו את המומחיות הזו.״

וידאו: צפו בהדגמת הפתרון של MobileSpaces

קרדיט תמונה: BYOD Bring Your Own Device Cloud Computing – Hands using Devices Computers and Tablets / Shutterstock.com

דודי גרשון. קרדיט תמונה: יח"צ

הכתבה נכתבה על-ידי גולן חזני.

במשך כל שנותיו בוול סטריט ובסיטי ד"ר דודי גרשון, פיזיקאי עם רעב לכסף גדול, ראה אנשים טורפים זה את זה בשביל בונוס שמן, מסניפים קוקאין כדי לעבוד יותר ומבזבזים את סכומי העתק שהרוויחו בזכות קריסת כלכלות העולם. אבל הוא גם ראה איך אף אחד לא באמת יודע לתמחר אופציות, והחליט לפתח תוכנה שתעשה זאת. כך נולדה אימפריית המידע הפיננסי סופרדריבטיבס, שנמכרת כעת ב־350 מיליון דולר, 170 מיליון מתוכם יגיעו לכיסו של גרשון עצמו. בראיון נדיר וגלוי לב הוא מספר למוסף כלכליסט איך קרה שדווקא על הדרך המהירה לעושר הוא מצא את עצמו מתאהב בחברה שבנה

לא מזמן אמא שלי הזכירה לי שכבר בצבא אמרתי לה שכשאהיה גדול אהיה עשיר.

"מגיל 12 עבדתי בגינון, לימדתי שיעורים פרטיים, עבדתי בפיצרייה ובקטיף. במשפחה לא היה חסר דבר, ההורים שלי נתנו לנו הכל, אבל היה לי דרייב להיות עצמאי ויותר מאוחר זה התפתח לרצון להיות איש עשיר. לא ברור לי מאיפה הדרייב הזה בא, קשה לי להבין את זה עד היום.

"ההורים שלי חלמו שאהיה פרופסור לפיזיקה, אבל בגלל הרצון הזה כשגמרתי את הדוקטורט נסעתי לארצות הברית כדי לעבוד בוול סטריט. הם התעצבו מאוד וחששו שאני עושה טעות גדולה ומוותר על קריירה מזהירה במדע לטובת הלא נודע. כשסיפרתי להם שהמשכורת הראשונה שלי בוול סטריט היא אלף דולר ביום, הרבה יותר ממה שהם יכלו אפילו לדמיין, הם פשוט התחילו לבכות מהתרגשות.

"צברתי לאורך השנים הרבה כסף, אבל היה לי חשוב שההורים יחיו עד האקזיט. שיראו שהצלחתי לבנות חברה גדולה שמשלמים עבורה הרבה מאוד כסף. הם אנשים צנועים מאוד, אוהבים לחיות רק ממה שיש להם, וקשה לשנות את התפיסה הזאת. כשאבי אינו פנוי, אמא שלי נוסעת באוטובוס אף שאני מפציר בה להזמין מונית. בכל פעם שאני מעביר להם כסף לחשבון הבנק, הם מיד מחזירים לי אותו. אמא אומרת לי בכל פעם 'תשמור את זה לילדים', ואני אומר לה: אמא, די".

כתבות נוספות מכלכליסט:

• אג"ח הביתה: מה היו הטעויות של ביל גרוס?
• מפחדים ממחטים? הכירו את הטכנולוגיה שתחליף את המזרק

170 מיליון דולר לכיס

ההורים של ד"ר דודי גרשון, סימה ושלמה, זוכים כעת לראות את האקזיט שלו. גרשון הוא מייסד ומנכ"ל סופרדריבטיבס, המתמחה בתוכנות לתמחור וניהול סיכונים בשוק ההון. לפני חודש מכר את החברה ל־ICE האמריקאית, שמפעילה את הבורסה בניו יורק, תמורת 350 מיליון דולר. גרשון עצמו ירוויח מהמכירה כ־170 מיליון.

גרשון (49) הקים את SuperDerivatives בשנת 2000, אחרי שמונה שנים בוול סטריט ובסיטי של לונדון, שבהן היטיב לזהות את הצורך במערכת לא־אנושית שתצליח לשקלל בכל רגע נתון את הפרמטרים השונים שמשפיעים על מחירי הנגזרות (derivatives) ובכך להעניק לסוחרים כלי בסיסי למסחר מחושב ומשוכלל יותר. בשמונה השנים ההן גרשון גם שחה בכסף הגדול של שוקי ההון המובילים בעולם, הפנים את כללי המשחק שלהם וזיהה את החוליים.

בראיון רחב ראשון בחייו, במשרד היקר ורחב הידיים (ארבע קומות) של החברה במגדל העגול של עזריאלי, גרשון מתאר בכנות נדירה את הדרך המפתיעה שלו מדוקטורט בפיזיקה לשוק ההון, את האבולוציה של השווקים עצמם, אל תוך העידן הממוחשב, את תאוות הבצע של הסוחרים במנהטן ובלונדון וגם את הרעב שלו עצמו לכסף הגדול. לאורך כל הדרך הזאת, גרשון נדרש לשרטט שוב ושוב את הגבולות שלו בין טוב לרע. עכשיו, כשהוא עשיר מאוד ומודע מאוד לרצון שלו בכסף גדול, הוא מנסה לחשב מטרות מחדש.

ימי פומפיי

סופרדריבטיבס השפיעה עמוקות על העבודה של לא מעט מסוחרי השוק (ראו מסגרת בעמ' 16). חלק מהתפקיד שגרשון עצמו ביצע במשך שנים הופקד כעת בידי התוכנות שפיתח – הן מחשבות, משקללות ומעריכות את הסיכונים. כשגרשון מתאר כעת את ימיו בוול סטריט ובסיטי, הוא מתאר עולם שהוא עצמו תרם לשינוי שלו, באופי העבודה, בהיקף הבונוסים, בטירוף הכללי.

"כשעבדתי בבנק ברקליס בניו יורק הייתי אחראי על מסחר בנגזרי מטבעות של מדינות מתפתחות", חוזר גרשון לאחד מרגעי המפתח שלו בוול סטריט. "זה היה ב־1998-1997, תקופה מטורפת. גל של פיחותים התחיל בתאילנד, התפשט לאסיה, עבר לדרום אמריקה והסתיים בקריסה כלכלית בארגנטינה וברוסיה, ובעקבות זאת בקריסה של קרן הגידור הגדולה בעולם אז, Long Term Capital. זו היתה רכבת דוהרת בלתי ניתנת לעצירה. אבל בינתיים בבנק, בזכות השווקים המתעוררים, שברנו כמה שיאים והרווחנו סכומי כסף מטורפים.

"יום אחד ביקרה אותנו משלחת מבנק דרום אפריקאי. הם סיפרו לנו שלזימבבואה יש יתרות מט"ח שמספיקות רק לשבועיים. הייתי טריידר שבכל בוקר, עוד לפני שהיום מתחיל, קורא את 'הוול סטריט ג'ורנל' ו'פייננשל טיימס' ועוד סקירות כלכליות וכך מחליט מה לעשות באותו יום. אז למחרת דבר ראשון התחלתי לבדוק מה קורה בזימבבואה. הריבית היתה 18%, והיה ברור לי שזה רק עניין של זמן עד שיהיה פיחות גדול במטבע המקומי. להמר עליו בשורט היה עניין יקר, והבוס שלי ואני נכנסנו לפוזיציות גדולות יחסית לגודל הנזילות בשוק, כלומר סיכנו הרבה כסף.

עברו שבועיים, לא קרה כלום, הבוס שלי התייאש מהמטבע של זימבבואה, והצעתי לו לקנות ממנו את הפוזיציה. הייתי בשנת שיא, אז לא היה לי אכפת שהפוזיציה קצת דיממה כל יום. עבר עוד שבוע, ועוד שבוע. אחרי חודש ושבוע, ביום שישי אחד, הגעתי לעבודה וכשנכנסתי כולם עמדו ומחאו לי כפיים. לא היה לי מושג אם זו בדיחה או מתיחה. הסתכלתי על המסך – וראיתי שהמטבע של זימבבואה נחתך מ־12 ל־24 ביחס לדולר. הרווחתי מהפוזיציה הזאת 20 מיליון דולר".

אתה? לעצמך?

"אתה עובד בשביל הבנק וסוחר בכספי הבנק, אבל הבונוס השנתי שלך הוא אחוזים מהרווחים שאתה עושה".

ההימור על המטבע של זימבבואה, גרשון אומר, הפך אותו ל"כוכב מחלקת המטבעות". זו היתה המקפצה. "כמה חודשים אחר כך אחד הסוחרים במחלקה לקח פוזיציה גדולה מדי, ובתוך שלושה ימים הפסיד מיליוני דולרים, הרבה יותר כסף מהמקסימום שהיה מותר לו להפסיד. הוא פוטר מיד, ואיתו גם הבוס שלי שאפשר לזה לקרות, ואני מוניתי לראש הדסק לשווקים מתפתחים של ברקליס בניו יורק".

אחת תחום האופציות האקזוטיות (השקעות מורכבות יותר על מחירים עתידיים). יש לא מעט הבדלים בין השווקים משני עברי האוקיינוס, אבל באופן כללי גרשון מתאר את העולם הפיננסי של שנות התשעים כעסק מלוכלך, עם אזור אפור רחב מאוד. "וול סטריט היה עולם של תאוות בצע שגובלת ברוע. כסף היה הכל.

סוחרים ואנשי מכירות הרוויחו 10%-5% מהרווח שעשו לבנק, וזה יכול היה להגיע למיליוני דולרים בשנה. אם סוחר מנוסה השתכר רק חצי מיליון דולר בשנה הוא נחשב לא מוצלח וסכנת פיטורים ריחפה מעליו. הדבר היחיד שעניין אנשים היה מה יהיה הבונוס הבא שלהם ומה לעשות כדי להגדיל אותו. לכן הם היו מרושעים, אף אחד לא היה חבר שלך ולא יהיה חבר שלך, כל אחד לעצמו ואדם לאדם זאב. אם הוא חושב שזה ישפר את מצבו, הוא יגיד משהו רע עליך בלי להסס. אנשים גרמו נזק לאחרים כדי להביא לעצמם תועלת.

גרשון עם ד"ר יובל לוי, חברו מגיל 3, האדם הראשון שגייס לחברה ועד היום אחד מבכיריה

"בלונדון, אחד האנשים המגעילים יותר שעבד עם הקבוצה שלי היה איש מכירות צרפתי שקיבל בונוסים של מיליוני דולרים. הוא סיפר לי שכל מיני חברות ענק נאמנות לו כי הוא קונה לגזברים שלהם מרצדס חדשה בכל שנה, מכיסו הפרטי. בזכות זה הם עושים עסקאות רק איתו, והוא גוזר קופונים מופרזים. אחרי שהתחילו שמועות על המחירים המופקעים שבהם אותם גזברים סוחרים איתו, הוא שינה את האסטרטגיה והתחיל לסחור להם באופציות מסובכות שקשה לתמחר, כלומר כאלו שקשה יהיה להגיד שהמחיר שלהן מופקע. הוא בא אליי פעמים רבות כדי שאתמחר לו אופציות מאוד מסוכנות בנפחים עצומים, שלפעמים חרגו מגבולות הסיכון שהוקצו לנו. התעמתתי איתו על זה, ולמזלי הוא היה צריך אותי כדי להצליח ולכן היה חייב להיות נחמד אליי. פעם גיליתי שהוא השמיץ אותי בפני המנהל של דסק מקביל, והבהרתי לו שאם יחזור על זה יש לי מספיק חומר שיסבך אותו. אגב, בגלל מקרים כאלה בהמשך שינו את הרגולציה, וכיום חברות חייבות לבקש מחיר מלפחות שלושה בנקים לפני ביצוע עסקה, לתעד את המחירים ולהוכיח שביצעו את העסקה במחיר הטוב ביותר".

לא רק הרגולציה שינתה את השוק. המשבר הכלכלי בכל זאת השפיע על האופי של הענף, הרגיע קצת את אותו טירוף שגרשון מתאר. "וול סטריט השתנתה, הבונוסים הצטמקו, אבל זה עדיין אחד הענפים שבהם שכירים משתכרים הכי טוב", הוא אומר. ובמילים אחרות: גם אם הווליום נרגע, את הדנ"א שאפיין את וול סטריט והסיטי בעשורים האחרונים קשה לשנות. "בתקופתי הסוחרים הרציניים עבדו כל כך קשה כל השבוע, בסטרס נוראי, עד סיום המסחר ביום שישי", מספר גרשון. "הם התחילו להתאושש רק בשבת בבוקר, ואז היה קצת זמן רגוע עד ראשון אחרי הצהריים. זאת היתה עבודה לאנשים שיכולים להתמודד עם מצבי סטרס לאורך שנים. ימי עבודה ארוכים, אוכלים את כל הארוחות בעבודה, לא יוצאים לאכול, ובלונדון לפעמים את האוכל החליפה 'ארוחת צהריים נוזלית' – אלכוהול במקום מזון. בוול סטריט אם היה ממך ריח של אלכוהול היית בסכנת פיטורים. הרבה אנשים הסניפו קוקאין כדי להישאר ערים בלילה וללכת לכל מיני מועדונים. אנשים היו מרוויחים מיליונים, עובדים בלחץ מטורף, ומדי פעם התפרקו קצת בערב. זה היה די שגרתי שכאשר דסק הרוויח הרבה מאוד כסף בשבוע מסוים, אחרי העבודה ראש הקבוצה היה מזמין את כל הסוחרים של הדסק למועדוני חשפנות, על חשבונו. היו לי חברים שבסוף שבוע היו נוסעים לאטלנטיק סיטי, מפרקים 50 אלף דולר וחוזרים. זה היה בשבילם כסף קטן".

דודי גרשון ואמו סימה

במפתיע, הוא מספר שדווקא בוול סטריט לא נרשמה תרבות שוויץ: "היה להם המון כסף והם קנו בתי פאר ונהגו במכוניות פאר, אבל הם השתדלו להצניע את זה בעבודה. בדרך כלל לאנשים לא היה מושג מה יש לקולגות שלהם. אנשים החנו את המכוניות כמה בלוקים מהעבודה, לא היית רואה את הרכב שלהם. אם שאלת מישהו איפה הוא גר הוא לא היה אומר 'בבית ענק של 10 דונם על הים עם מזח פרטי' אלא רק מציין את שם העיירה ומשתדל למעט בפרטים. בלונדון, לעומת זאת, זה היה מאוד שונה. אנשים לא הפסיקו להשוויץ בבתים ובמכוניות שלהם, צעירים השתמשו בכל הכסף של הבונוס כדי לקנות רכב שיוכלו להשוויץ בו. בחור שעבד איתי שם נהג בפורשה. יום אחד הוא סיפר שהבן שלו, בן חמש, חזר הביתה וסיפר שאבא של ילד מהגן הביא אותו לגן בפרארי, שנחשב קצת יותר מפורשה. אז הקולגה שלי מכר את הפורשה וקנה פרארי כדי לקחת את הבן לגן בפרארי".

חדשות שוות הרבה כסף

רק דרייב עז להיות עשיר יכול להסביר את המעבר החד של גרשון מהחיים המוקדמים בעולם האקדמי לעולם הפיננסי, על ההשמצות, המלחמה על כל בונוס ועולם רגשי שמיטלטל בין פרארי לפורשה. הוא גדל ברחובות, בן לכימאי במכון ויצמן ולגננת שהעדיפה לעבוד כמזכירה. הוא מתאר ילדות של תלמיד מצטיין ומוקף חברים. "אף פעם לא הייתי מכין שיעורים, אבל הייתי מוכשר ובכיתה ח' קפצתי באמצע השנה לט'. נרשמתי לעתודה בפיזיקה ומתמטיקה וגם עשיתי מבדקים לקורס טיס. התקבלתי לשניהם ורציתי ללכת לטיס, אבל ההורים שלי מיהרו לשלם את שכר הלימוד לאוניברסיטה". הוא תכנן ללמוד שנה ולחתוך לטיס, אבל בסופו של דבר נשאר במסלול, השלים את התואר, המשיך גם לשני וגם לדוקטורט. בין לבין שירת בחיל הים חמש שנים, והשתחרר בדרגת סרן.

במקביל לשירות, גרשון גם למד ל־MBA באוניברסיטת תל אביב. "שמעתי אז שמחפשים מתמטיקאים ופיזיקאים בוול סטריט ובניתי לי מסלול להגיע לשם. הלכתי לתוכנית דוקטורט בפיננסים בשיקגו, מעשה שציער את הוריי מאוד. אבל אחרי כמה חודשים כבר קיבלתי עבודת ייעוץ, והם התרגשו שאני אכן מגשים את התוכנית שלי. בתום השנה הראשונה ללימודים כבר קיבלתי חמש הצעות מוול סטריט, ולא המשכתי את הלימודים. העבודה הראשונה קובעת את המסלול שלך ולכן חשוב לבחור אותה נכון. אבל אני לא ידעתי אז הרבה על וול סטריט ולא היה לי עם מי להתייעץ, אז פשוט לקחתי את ההצעה הגבוהה ביותר, מדויטשה בנק".

העבודה כטריידר בתחום המטבעות בדויטשה סיפקה לו צלילה מהירה לעולמם של הסוחרים. "עבד איתי מישהו שקם כל בוקר ב־4:30, נהג שעתיים לעבודה מהבית המדהים שלו עם האגם הפרטי, ומרגע שנכנס לאוטו ועד שחזר הביתה לא הפסיק לקנות ולמכור. הוא היה מתרגם כל פיסת חדשות לאיך זה ישפיע על השווקים ועל איזה נכס, והיה אחד הסוחרים הרווחיים ביותר בקבוצה שלנו, שהשתכר מיליוני דולרים בשנה. זו היתה ההשראה שלי, לעשות כסף מניתוח נכון של החדשות, ונהגתי לבוא למשרד כל בוקר ב־6:30 כדי לקרוא את כל הסקירות לפני שהיום מתחיל. הסוחרים בדסק ידעו שיש לי דוקטורט בפיזיקה והבינו שאני איש חכם, אבל עדיין הייתי צריך להראות להם שאני יכול לעשות הרבה כסף, לכן מלכתחילה סחרתי בסכומים גדולים ומהר מאוד קניתי את מקומי כשחקן רציני. אחר כך, כשהתיידדתי עם אותו קולגה, הוא סיפר לי שהוא ואשתו מסניפים המון קוקאין וכך הוא יכול לעבוד כל כך הרבה שעות. לא מזמן שמעתי שהוא פרש מוול סטריט בגיל 43 וכיום הוא סוחר נדל"ן במיאמי".

עד כמה הענף רתח אז מדגים גם סיפור המעבר של גרשון מדויטשה לברקליס. "אנשי ברקליס פשוט הלכו לבוס שלי בדויטשה והציעו לו לעבור עם כל הקבוצה. כל אחד נקב בשכר שהוא רוצה כדי לעבור, והם הוציאו חוזי עבודה לשבעה אנשים עם תאריך זהה לתחילת העבודה. באותו יום כל הקבוצה פשוט לא התייצבה לעבודה בדויטשה. בוול סטריט אפילו לא טורחים להתפטר – אם אתה מתפטר יכול להיות שינסו לשלם לך יותר כדי להשאיר אותך, אבל בדרך כלל אתה פשוט מסומן כבעייתי ושומר מלווה אותך החוצה מהבניין. אז אנשים הגיעו לעבודה בדויטשה, ראו את הדסק שלנו ריק והבינו שכל הקבוצה עזבה יחד".

עם אשתו תמי זנגו גרשון. "יש לי ארבעה ילדים קטנים, הבכור בן 7. אני רוצה שהם יגדלו כילדים רגילים"

זה מסחרר לגמרי, הוא מודה. גם לו היה קשה להישאר מאופס לאורך הדרך, לנוכח סגנון החיים וסכומי העתק שסביבו. "כשהציעו לי לעבור מברקליס ניו יורק ללונדון, קיבלתי עוד הצעה לעבודה אחרת בניו יורק. בעבודה בלונדון לא ידעתי מראש מה יהיה הבונוס שלי, וההצעה בניו יורק הבטיחה בונוס של יותר ממיליון דולר בשנה. התלבטתי קשות, וחבר ייעץ לי לא לחשוב לטווח הקצר אלא להשקיע בקריירה כדי להגיע לכסף הגדול באמת, לבונוסים של יותר מ־10 מיליון בשנה. הוא המליץ לי לעבור ללונדון. מזל ששמעתי בקולו".

צורך מובהק, שוּק מיידי

בלונדון היה גרשון אחראי על תחום האופציות על המטבעות, והתמודד ללא הפסק עם הצורך לתמחר אופציות. שם צמח הרעיון של סופרדריבטיבס, והוא החל בעצם ההבנה שלאופציות יש מחיר שוק בלתי־תלוי. "היה לי עימות עם איש מכירות שהתלונן שבגללי הוא הפסיד עסקה שיכלה להניב לו רווח של 200 אלף דולר. הוא התלונן עליי בפני הבוס שלי וטען שתמחרתי את האופציה גבוה מדי. רציתי להראות לכולם שהמחיר שעשיתי היה בסדר גמור, אז התקשרתי לכל הברוקרים הבין־בנקאים שעסקו בתמחור אופציות וביקשתי מהם את המחיר לאופציה הזאת. הם חזרו אליי עם חמישה מחירים כמעט זהים, וכולם דומים למחיר שלי. לפני שקמה סופרדריבטיבס אנשים חשבו שתמחור אופציות הוא אמנות, אבל התקרית הזאת גרמה לי לתהות בעניין. כדי לבדוק אותו לעומק, התחלתי לבדוק בכל יום, במשך שבועות, את המחירים של הברוקרים, וגיליתי כמעט אותם מחירים. היה ברור שלאופציות יש מחיר שוק, ושרק סוחרי האופציות הטובים ביותר יודעים לקבוע אותו. הבנתי שמחירון מדויק לאופציות זו הזדמנות עסקית עצומה. ואז החלטתי לפתח מודל לתמחור מדויק של אופציות, לחשב מחיר קנייה ומכירה, כלי שיוכל להיות בידי כולם. כך חשבתי על הרעיון להקים חברה שתשווק את שיטת התמחור לאופציות בתוך פלטפורמה כלשהי".

עוד לפני שיצא לדרך, גרשון ידע שזה ישנה את פני הענף. "למעט כמה ברוקרים, אנשים לא ידעו לתמחר אופציות מסובכות וחלק אפילו לא לגמרי הבינו איך להשתמש בהן. כשחברה גדולה כמו יבמ רוצה לקנות אופציה, היא יכלה להתקשר לכמה בנקים לקבל מחיר, ומכיוון שכל הבנקים ידעו שליבמ אין איך לבדוק מה מחיר השוק של האופציה כולם ייקחו הרבה יותר ממחיר השוק. דוגמה אחרת – הטריידר של הבנק טועה בתמחור בגלל חוסר ידע וגורם לבנק נזק, או שסוחר בתוך הבנק שחולש על התחום לבד מנצל את חוסר הידע של האחרים כדי להעלים הפסדי ענק. זה קרה עם קולגה שלי, שנתפס ופוטר. כפיזיקאי לשעבר היו לי כלים לפתח מודל חדש שיספק מחירים בלתי־תלויים. ברגע שזה קרה, הבנקים שללו מהסוחרים את האפשרות להתערב בעצמם בחישובי רווח והפסד יומיים". הכלים של סופרדריבטיבס, אם כן, לא רק אפשרו מסחר על בסיס מידע רחב ומדויק יותר, אלא גם העניקו לחברות ולבנקים אפשרויות בקרה וניהול שלא היו להם עד אז. את הסוחרים, כאמור, זה החליש.

גרשון יצא לדרך בסוף 2000. רגע לפני התפוצצות בועת הדוט.קום הוא עזב עבודה עם שכר עתק, השקיע מיליון דולר מכיסו ורשם חברה בארצות הברית. הוא נשאר בלונדון, גייס את יובל לוי, "חברי מגיל 3 שבדיוק סיים פוסט־דוקטורט בפיזיקה בקנדה" (כיום מנהל בכיר בחברה), ופיזיקאים נוספים, כולל מרצה שלו מהאוניברסיטה, ושכר חברה ישראלית לבניית אתרים, שבהמשך כל עובדיה נספגו בחברה שלו. "המוצר הראשון שלנו, מערכת לחישוב אופציות על מטבעות בזמן אמת באינטרנט, הושק ב־2001. סופרדריבטיבס בעצם היתה האפליקציה הפיננסית הראשונה ברשת. אמרו לי אז שהבחירה באינטרנט טיפשית כי אין סיכוי שאיזשהו בנק יעבוד ברשת. בדיעבד זו היתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבלתי".

עם השנים צמח בישראל מרכז פיתוח המבוסס על אנשי מחשבים שעוברים הכשרה פיננסית. עכשיו, הוא אומר, בנק סיטי חוטף לו עובדים. "הם פתחו כאן מרכז פיתוח לפני שנתיים, ואחרי שהשקענו בעובדים שלנו שנים של קורסים והדרכות פיננסיות, סיטי מציע להם שכר הרבה יותר גבוה ועוד מקבל החזר מהמדינה על חלק מהשכר הזה".

המשקיעים הראשונים בחברה היו בנקאי־העל לואיס רניירי (ששימש השראה להתרחשויות בספר "פוקר שקרנים" מאת מייקל לואיס) וסקוט שיי, שהיה מבעלי המניות בבנק הפועלים ויו"ר בנק סיגניצ'ר של הפועלים בניו יורק. "רניירי המציא את האיגוח למשכנתאות בארצות הברית", אומר גרשון. "הוא שמע עליי ורצה לפגוש אותי ולהשקיע בחברה. זו היתה מחמאה גדולה מאוד, כאילו ביל גייטס רוצה להשקיע. הוא ושיי חברים טובים, והכנסתי אותם להשקעה. עם השנים נהפכנו כולנו לחברים. שיי הוא ממש ידיד נפש שלי. ארבע שנים אחר כך השקיעה בנו גם קרן אקסל, שמושקעת בפייסבוק. ובכל מקרה, מהשנה השנייה כבר התחלנו להרוויח".

כדי לתאר את הקליטה שלהם בענף, גרשון שוב חוזר ליבמ. "ב־2002 התקשרנו אליהם כדי למכור להם את המערכת. הם סיפרו שיום קודם הם בדיוק קנו אופציה מג'יי.פי מורגן. הם הכניסו את פרטי העסקה למערכת שלנו וגילו שהם שילמו 100 אלף דולר יותר מהמחיר שהמערכת שלנו הציעה. הם התקשרו כועסים לג'יי.פי מורגן אבל זה כבר היה מאוחר מדי. באותו יום הם ביקשו חוזה למערכת שלנו. צחוק הגורל הוא שסקוט היל, הגזבר של יבמ אז, הוא היום סמנכ"ל הכספים של ICE, החברה שקנתה אותנו".

המהירות שבה המערכת נמכרה אישרה עד כמה הצורך שגרשון זיהה היה עמוק וממשי. "הבנקים הגדולים קנו את המערכת כבר בהתחלה, ובתוך כשנתיים כל הבנקים שעסקו באופציות קנו מינויים.

ג'יי.פי מורגן התקין מינויים לכל אנשי המכירות שלו בכל העולם. פתחנו סניפים בניו יורק, טוקיו, סינגפור. העובדה שהמערכת היתה אינטרנטית פשוט אפשרה לה לעבור מפה לאוזן, אנשים פנו וקנו מינויים ביוזמתם. אחרי שנתיים היו לנו כבר 60 עובדים, ואני עבדתי אולי 20 שעות ביום. טסתי ממדינה למדינה, מכרתי בעצמי את המערכת עם שאר המוכרים. פעם ביקרתי טריידר צרפתי שלא הכיר אותנו. הוא התקשר לברוקר שלו ושאל בצרפתית: 'שמעת על סופרדריבטיבס?'. הברוקר צעק עליו בטלפון: 'אתה משוגע? Superderivatives is GOD'".

חלק מההצלחה נעוץ בעובדה שלחברה בעצם לא היתה תחרות. "היתה מערכת אחת ותיקה מאוד לתמחור אופציות בדרך מיושנת, פניקס, שהיתה קיימת בכל בנק אבל היתה מאוד לא מדויקת. ובלומברג, שסיפקו הרבה מאוד מידע פיננסי לכל הגופים, לא תמחרו אופציות על מטבעות, ורק ב־2003 הם נכנסו לתחום עם שכפול שלנו, גרסה עלובה ובדיליי של שנתיים". במילים אחרות, סופרדריבטיבס הצליחה להכות את בלומברג הענקית בתחום שבו לא פעלה; כיום הן מתחרות זו בזו ראש בראש כבר בכל התחומים.

החברה הרחיבה את תחומי הסיקור והתמחור, את מספר העובדים ומספר הלקוחות. מרכז הפיתוח בישראל צמח, וב־2005 החזיר את גרשון לארץ. באותה שנה הושקו המערכות לתמחור האופציות בזמן אמת בריביות, מניות, סחורות ואנרגיה, וסופרדריבטיבס נהפכה מחברת נישה בתחום המטבעות לשחקן ענק. "בתחילת 2008 מכירות החברה צמחו בקצב שנתי של כ־50%. חזרתי ללונדון, כי שם היה מרכז העצבים. היו לנו כבר 450 עובדים, מהם 170 במכירות, היינו החברה המשמעותית ביותר בתחום הנגזרות, היה לנו פורטפוליו עשיר של מוצרים לאספקת מחירים, שערוך תיקים, תמחורים, אנליזות, ניהול סיכונים ומסחר מקוון. עמדנו לממש כ־25% מהחברה לפי שווי של 400 מיליון דולר לקרן פרייווט אקוויטי אמריקאית".

דווקא המשבר הקפיץ ואז בא המשבר.

"כמו גל צונאמי", מתאר אותו גרשון. אחרי שנהנתה מעולם פיננסי שגואה ללא הפסקה, כזה שבו "לבנקים לא היה אכפת בכלל מעלויות, הם רק השקיעו בהגדלת ההכנסות, עשו מינוי אצלנו והחזיקו גם טרמינלים של רויטרס ובלומברג", סופרדריבטיבס התעוררה לעולם אחר. "חלק מהמוסדות הפיננסיים קפאו מיד, חלק החלו לטפל בנזקים אחרי תקופה. מעבר להתמודדות המיידית, היה ברור שיהיה שינוי פאזה עמוק במגזר הפיננסי, שהרגולציה תתרחב. אז כל המוסדות החלו בתוכנית להקטנת ההוצאות. חששנו שהם יפסיקו לקנות את המערכות שלנו, צמצמנו את החברה בכ־100 עובדים, רובם אנשי מכירות, והיו מי שחששו מגל פיטורים נוסף, רחב יותר.

"אבל בסוף דווקא צמחנו מהמשבר. כזכור, המשבר התחיל עם הודעה של בר סטרנס שלפיה במשך שבועות הם השתמשו במחירי שוק מוטים והסתירו את ההפסדים הענקיים שלהם. היה ברור שעוד בנקים וגופים פיננסיים מסתירים הפסדים בעזרת שימוש במחירי שוק שקריים, ולכן בנקים וקרנות גידור התחילו לקנות מאיתנו שירותים לאספקת מחירי סוף יום, כדי לחשב את השווי של התיקים שלהם בצורה בלתי תלויה. אלה היו ממש רכישות בהיקפים אדירים, שאפשרו להם להראות שאצלם החישובים תקניים. כך מכירות המידע הפיננסי שלנו צמחו ב־2009 ביותר מ־50%, מה שפיצה על הירידה במכירות של מוצרים אחרים באותה שנה. גמרנו את 2009 עם עלייה של 20% בהכנסות. בדיעבד חבל שפיטרנו כל כך הרבה אנשי מכירות, כי ככל הנראה היינו יכולים להגדיל עוד יותר את ההכנסות באותה שנה".

לדבריו, הדיווחים על הפיטורים בחברה בתקשורת הישראלית הגיעו עד וול סטריט והצמיחו שמועות שלפיהן החברה על סף פשיטת רגל. "הפסדנו ככה את שערוך הנכסים של ליהמן ברדרס, שכונס הנכסים שלהם הזמין מאיתנו. זו עסקה של כ־8 מיליון דולר בשנה, שנפלה כי הם חשבו שאנחנו על סף פשיטת רגל, ולא הועילו כל טענותינו".

בשלב הבא סופרדריבטיבס נערכה לעולם של אחרי המשבר – והתחרות עם בלומברג עלתה מדרגה. "פיתחנו מוצרים שיתמודדו עם הרגולציה החדשה, והבנו שאנחנו צריכים לפתח טרמינל למידע פיננסי בזמן אמת, שיתחרה באלה של רויטרס ובלומברג ויהיה מדויק ונוח יותר – ויאפשר לחברות לקצץ בעלויות. ב־12.12.12 השקנו את הטרמינל הזה, DGX. בשנה הראשונה לא גבינו עבורו תשלום כדי לייצר מומנטום, ואכן הגענו לכ־50 אלף משתמשים. לשם השוואה, לבלומברג יש כ־300 אלף משתמשים אחרי יותר מ־30 שנות פעילות. היום המערכת של בלומברג עולה 20 אלף דולר לשנה למשתמש יחיד, ושלנו עולה 1,500 דולר".

זה מה שגרם ל־ICE לקנות אתכם?

"סופרדריבטיבס היא אימפריה עולמית של מידע פיננסי. אנחנו יכולים לספק מחיר בזמן אמת והיסטוריה של מחירים של כל נכס פיננסי ונגזרותיו. ICE הם הבעלים של 11 בורסות מהמובילות בעולם, יש להם בסיס לקוחות עצום ויכולת עצומה לשווק ללקוחות האלה מוצרים חדשים, ואנחנו משלימים להם תחום חשוב כי אין להם אף אחד מהמוצרים שלנו. עכשיו השיווק העולמי של DGX שתכננתי לעשות לבד והערכתי שייקח שנים – יקרה תחת ICE, בזמן קצר הרבה יותר ובשוק פוטנציאלי של יותר ממיליון לקוחות".

למה החלטת למכור?

"הרבה חברות גדולות פנו אליי כדי שאמכור להן את החברה. שבע חברות התעניינו ברצינות, התקשרו בקביעות לבנקאי שלנו. שקלתי לערוך מכרז, אבל ככל שחשבתי על זה יותר הבנתי שהדבר החשוב הוא לא למקסם את מחיר החברה אלא למצוא לה בית חם וטוב, קונה שימשיך לטפח את כל הדברים הנפלאים שיצרנו, שימשיך לפתח את החברה וימנף את המוצרים שלה. עם ICE זה יכול לקרות. גם המשקיעים שלה מבינים את הפוטנציאל בחיבור הזה: לפני שהכרזנו על העסקה המניה שלהם בניו יורק עמדה על 184 דולר, בעקבות ההכרזה היא עלתה ל־205. אני מכיר כבר זמן רב את היו"ר והמנכ"ל ג'ף ספרקר וגם את האסטרטג הראשי דיוויד ג'ון, וברור שהם מהמנהלים המוכשרים והמבריקים ביותר בעולם הפיננסי – הם בנו חברה של 23 מיליארד דולר בתוך 13 שנים. ברור לי שהם ייקחו את סופרדריבטיבס למקומות גבוהים מאוד. בתחילת השיחות, לפני כשנתיים, לא הייתי מעוניין למכור להם את החברה אך עם הזמן השתכנעתי שהם הקונה האולטימטיבי. אני בטוח שאיתם החברה תגדל, וגם העובדים נשארים בידיים טובות. יש גם אפשרות שהם יקימו כאן מרכז פיתוח גדול ויעבירו אליו פרויקטים שכרגע מתבצעים בארצות הברית".

מה עושים עם כל הכסף

הדאגה לעובדים היא, לדברי גרשון, אחד הלקחים המשמעותיים ביותר שהפיק משנותיו בוול סטריט ובסיטי: "שם לבנק לא אכפת ממך, כל מה שרוצים זה שתרוויח לו כמה שיותר כסף. אני ניסיתי לבנות חברה עם לב. כשעזבתי את ברקליס הרגשתי כזאת הקלה שאני לא צריך לעבוד יותר בסביבה כזאת, והחלטתי שבחברה שלי אנשים יהיו חייבים להיות נחמדים והוגנים זה לזה. מהיום הראשון אנחנו מגייסים לחברה רק אנשים נחמדים. באמת. בכל סקר שביעות רצון שעושים בקרב העובדים הם מדגישים שנעים להם לעבוד בחברה ושהמקבץ האנושי יוצא דופן. אנחנו מחלקים אופציות לכל העובדים, ללא יוצא מהכלל, כולל לאנשי הניקיון והתחזוקה".

החברה נחשבת כזאת שמציעה לעובדיה רמת שכר מעט מעל הממוצע, וגרשון אומר: "אנחנו הוגנים עם העובדים, נעזרים בסקרי שכר כדי לוודא שהעובדים אצלנו מתוגמלים ברמת השוק ומעלה. אחרת הם היו מוצאים מקום אחר". אנשים מחוץ לחברה שעבדו מול גרשון מתארים מנהל "צנטרליסט, קשוח, שומר את הקלפים קרוב לחזה, מעסיק עורכי דין צמודים. גאון, אבל לא קל". גרשון מודה כי בתחילת הדרך "הייתי מאוד ריכוזי כי חששתי שטעויות של אחרים יגרמו לנזק ממשי. אחר כך ניסיתי לבנות צוות ניהולי חזק שהתבסס על כוכבים מבחוץ, אבל במשבר התברר שקשה להם לעבוד כצוות. מאותו רגע כל המשרות הבכירות בחברה אוישו מתוך הצוות הקיים, גם במחיר של הכשרה ממושכת. בשנתיים האחרונות צוות ההנהלה הוא שמנהל את החברה ואני רק מושך בחוטים פה ושם".

דגש ניהולי נוסף שחשוב לו לציין נוגע ליחס לעובדים מעבר לתגמול: "כשעובדים נקלעו לבעיות כלכליות עזרנו להם כספית. כשבני משפחות חלו במחלות ממאירות החברה עודדה את העובדים להישאר עם החולה, המשיכה לשלם שכר מלא, מימנה תרופות מחוץ לסל. כשעובדת חלתה בסרטן והגיעה להוספיס ביקרתי אותה וארגנו תורנויות ביקורים של עובדים ממש עד יומה האחרון".

זה בא מהבית, הוא אומר. בוול סטריט כולם היו רעים, אבל "שני ההורים שלי רחבי לב. אבא שלי, למשל, אם אתה נתקע עם המכונית באמצע הלילה הוא מאלה שיבואו מיד לחלץ אותך, גם אם יש חברות חילוץ בשביל זה. וקשה להאמין אילו מעשים טובים אמא שלי עושה. כשהייתי ילד היא פתחה חנות לבגדים משומשים לעניים – כל הבגדים מתרומות, וכל בגד נמכר בשקל. היא אימצה אשה עם שתי בנות שבן זוגה ישב בכלא, היתה מזמינה אותם אלינו לשבתות וחגים. היא נהגה לקנות אוכל לאנשים עניים שהכירה. יש עוד הרבה סיפורים. כשחתמתי על מכירת החברה סיפרתי לאמא שלי שאתן לה סכום כסף גדול כדי שתוכל לחלק למי שהיא רוצה. היא שמחה ואמרה שיש לה רשימה מוכנה למי לתת".

גם גרשון כבר מתכנן לחלק. הוא חגג השבוע עשר שנות נישואים לתמי זנגו גרשון, עורכת דין בפרקליטות; השניים הורים ליואב (7), גלעד (5), משי (3.5) ורם (חצי שנה), וחיים בתל אביב. כשאני שואל איך האקזיט ישנה אותו הוא משיב: "אני רוצה שהילדים יגדלו כילדים רגילים עם שאיפות וחלומות שינסו להגשים, שיהיה להם סיפוק בחיים. נמשיך בחיים רגילים. מה שכן, בתחום הנתינה יהיה שינוי משמעותי – אשתי ואני מתכוונים להקים קרן שתסייע לילדים שגדלים בעוני, ורוצים שכאשר הילדים שלנו יגדלו הם ייקחו חלק בנתינה הזאת".

מה עושה סופרדריבטיבס?

חברת סופרדריבטיבס מספקת מידע פיננסי בכל תחומי המסחר – מטבעות, ריביות, מניות, סחורות, אנרגיה וקרדיט, ונחשבת אחת המובילות בעולם בתחום. תמורת חבילות מינוי שונות סופרדריבטיבס מספקת לאנשי פיננסים בכל העולם מערכות לתמחור, ניתוח מסחר וניהול סיכונים, ובמקביל מבצעת בעצמה שערוכים באופן יומיומי. מסכי המידע שלה, DGX, מספקים חדשות פיננסיות, גרפים מתוחכמים, אנליזות מורכבות ומנוע חיפוש נוח. הטכנולוגיה החדשנית, המחיר המוזל והעובדה שהמערכת תומכת במספר גבוה של שפות מאפשרים לה להתחרות במסופים הוותיקים של ענקית המידע הפיננסי בלומברג.

אלא שהתחרות עם בלומברג ו־DGX הן השלב החדש יחסית בפעילות החברה. לב הפעילות, שממנו צמחה, הוא תמחור האופציות. בכל הנכסים הנסחרים בשוק ההון אפשר להשקיע באמצעות קניית הנכס עצמו (למשל מניה) או קניית אופציה עתידית על הנכס (מעין הימור על המחיר העתידי של אותה מניה, למשל). האפשרות להשקיע תוך הימור עתידי מאפשרת לחברות לגדר סיכונים, להגן על עצמן משינויים בשערי החליפין או הריביות, ובעצם משמשת כל חברה גדולה שמייבאת או מייצאת. לצד האופציות הפשוטות פורח גם תחום של אופציות אקזוטיות, שהן הימורים מורכבים ומרובי פרמטרים על המחירים העתידיים. את כל האופציות האלה, הפשוטות וודאי האקזוטיות, קשה מאוד לתמחר בכל רגע נתון. החישוב של כל השינויים האפשריים והמשמעויות של כל שינוי קטן הוא מורכב מאוד, וסופרדריבטיבס בעצם הציעה לשוק כלים נוחים וזולים לחישובים כאלה.

הפוסט פורסם במקור באתר כלכליסט

אומת הסטארטאפים צומחת ומצטיינת ברעיונות טכנולוגיים רבים, אך לא תמיד כולם מצליחים לקחת את הרעיון ולהפוך אותו למציאות בלי השקעה. בטור החודשי הזה נציג סיכום של חברות הסטארטאפ הישראליות שגייסו החודש השקעות מקרנות, אנג'לים ואפילו מהמדינה.

<<< הגיוסים של חודש אוגוסט

יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים לספר לנו עליו? אתם מוזמנים לשלוח מייל אל info AT geektime.co.il

מקור: Flickr, cc-by 401(K) 2013

איירון סורס רכשה את סטודיו המשחקים Upopa

חברת איירון סורס, המתמחה בהפצת תוכנות על ידי דפדפנים, סרגלי חיפוש ומנועי חיפוש, סיימה לאחרונה סבב גיוס בהיקף של 80 מיליון דולר. מסתבר שהיא לא חיכתה הרבה לפני שהיא פתחה את הארנק והתחילה לממש את כספי הגיוס. כעת הודיעה החברה על רכישת סטודיו הגיימינג הישראלי Upopa.

בתגובה למכירה מסר ניב טובול, מנכ"ל Upopa: "אנחנו מאוד מתרגשים להפוך לחלק ממשפחת איירון סורס. זו הזדמנות מדהימה לנצל את הפלטפורמה הזו, כדי לחשוף את העבודה שלנו לקהלים חדשים, ולמנף את זוית הראיה הייחודית שלנו לפרויקטים חדשים של איירון סורס".

SuperDerivatives הישראלית נמכרה ב-350 מיליון דולרים

חברת SuperDerivatives הישראלית נמכרה ב-350 מיליון דולר למפעילת הבורסות הגדולה בעולם, חברת Intercontinental Exchange.

SuperDerivatives מפתחת מערכת לתמחור של ניהול סיכונים, מסחר ושערוך של נגזרים פיננסיים. עם לקוחותיה בישראל נמנים כיל, שמשתמשת במערכת כדי לנהל חשיפה לנגזרים על מטבעות ושערי ריביות וכדי להפיק דו"חות סיכונים ואנליזות הקשורות בנגזרים אלה, הבנק הגדול בסין ICBC וענקית הספנות העולמית Gearbulk.

Pango מגייסת 6.5 מיליון דולרים

חברת פנגו הישראלית, המציעה שירותי חניה סלולריים למשתמשיה, הודיעה על השלמת סבב גיוס A בסך 6.5 מיליון דולרים. הסכום יאפשר לה להמשיך להרחיב את היצע שירותיה לא רק לנהג הישראלי, אלא גם לנהגים ברחבי העולם. החברה מתכננת להשתמש בסכום על מנת להרחיב את שירותיה לערים נוספות ברחבי ברזיל כבר במהלך החודשים הקרובים, כמו גם להתחיל להציע את שירותיה ברחבי אירופה.

לצד הצעת שירותיה לקהל גדול יותר של משתמשים ברחבי העולם, החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס על מנת להרחיב גם את הצוותים העומדים "מאחורי הקלעים", כגון צוותי המכירות, השיווק וכמובן הפיתוח – על מנת שתוכל לתמוך בשירותיה ולקוחותיה החדשים. כחלק מהתרחבותה, פותחת החברה משרדים נוספים בבוסטון, שיתווספו למשרדיה הקיימים בניו יורק וכמובן, בישראל.

LightCyber מגייסת 10 מיליון דולרים

חברת אבטחת המידע הישראלית לייטסייבר (LightCyber) הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 10 מיליון דולרים. הטכנולוגיה אותה פיתחה לייטסייבר הישראלית מאפשרת לארגונים לזהות איומים ופרצות ברשת הפנימית שלהם בשלבים מוקדמים ומאפשרת זיהוי מהיר בזמן אמת של איומים פוטנציאליים. כך, עוזרת לחברה למנוע את התפרשותו של האיום אל ענפים נוספים בתוך הרשת, תהליך שעלול לסכן מידע רב וחשאי של החברות.

פתרון האבטחה אותו מציעה החברה, מכונה LightCyber Magma, ונועד להחזיר את השליטה לידיו של מנהל האבטחה בחברה, באמצעות זיהוי מוקדם של האיומים. מאחורי הקלעים, הטכנולוגיה מסוגלת למפות ולייצר פרופילים של התנועה הפנימית של עובדי החברה, מסוגלת לזהות התנהגות חשודה ובכך מבדילה בין משתמשים לגיטימיים לזדוניים.

Gamba מגייסת 1.4 מיליון דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית גמבה (Gamba), העומדת מאחורי אפליקצייה לניהול הקשר בין בתי עסק ללקוחות, מודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 1.4 מיליון דולרים. האפליקציה אותה מציעה גמבה, נועדה לעזור לצרכן הישראלי לאגד את כל העסקים הקטנים, הבינוניים ואפילו הגדולים האהובים עליו, איתו נמצא במגע על בסיס יום-יומי, תחת קורת גג אחת.

היא עושה זאת באמצעות הענקת במה לאותם בתי העסק בכך שמאפשרת להם ליצור אפליקציה אישית עבורם, שתכלול את כל הפרטים להם זקוקים הלקוחות. הצרכנים, מצידם, יוכלו להשתמש באפליקציה על מנת למצוא את בתי העסק שבסביבה הקרובה שלהם, לקבל מידע על שעות פתיחה והמיקום של עסקים ברחבי הארץ, להתקשר ישירות אל בית העסק מהאפליקציה, לנווט ישירות אל המקום וכאמור, ליזום שיחה עם נציג מטעם העסק.

Adquant נרכשה על ידי קנשו תמורת 12 מיליון דולרים

ענף הפרסום בפייסבוק מגיע לנקודת רתיחה עם אקזיט שני בתוך שבועיים – חברת הסטארטאפ אדקוואנט (Adquant) מתל אביב, המתמחה בפיתוח טכנולוגיות פרסום לפייסבוק, תימכר לענקית הפרסום המקוון הישראלית קנשו (Kenshoo) בסכום המוערך ב־12 מיליון דולר.

Adquant היא חברת הטכנולוגיה לפרסום בפייסבוק הגדולה בישראל, והכנסותיה מוערכות ב־10 מיליון דולר בשנה. כמו מרבית החברות הפעילות בתחום בישראל, רוב לקוחותיה מגיעים מעולם משחקי הקזינו. רכישת אדקוואנט תשרת את קנשו בשתי דרכים: היא תחזק את טכנולוגיית אופטימיזציית הפרסום שלה בפייסבוק, ובנוסף תכניס את קנשו לעולם הפרסום מבוסס ביצוע, כלומר פרסום המבוסס על קליקים על פרסומות, בשונה מפרסום שייעודו העיקרי הוא לחזק מותג מסוים.

Cloudyn מגייסת 4 מיליון דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית קלאודין (Cloudyn), המתמחה בניטור וייעול שירותי ענן לעסקים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 4 מיליון דולרים. קלאודין נחשבת כיום לאחת מהחברות המובילות בתחום ניטור ואופטימיזציה של שירותי ענן, כשסט המוצרים שלה עוזרים לעסקים לזהות את ההוצאות המיותרות שמוציאים בכל חודש, למצוא את המשאבים שאינם נמצאים בשימוש וכדומה.

לצד התובנות השונות שמציעה החברה, מערכת הניהול שלה כוללת המלצות מותאמות אישית לכל בית עסק, במטרה לעזור לו לשפר את הביצועים וכמובן, להפחית את הוצאות הכספים בתחום הענן. במהלך השנה האחרונה החברה הרחיבה את התמיכה שלה לפלטפורמות מחשוב ענן נוספות מלבד אמזון (AWS), כגון גוגל (GCE) ו-OpenStack, כשעד סוף השנה מתכננת לתמוך גם בעננים ציבוריים נוספים.

מובלי רוכשת את Pheed

חברת הסטארטאפ הישראלית מובלי (Mobli), המפתחת פלטפורמה לשיתוף תמונות וסרטוני וידאו, הודיעה על רכישתה של חברת Pheed, המפתחת פלטפורמה לשיתוף תכנים. בעוד שסכום העסקה לא פורסם, הוא מוערך ב-40 מיליון דולרים.

משה חוגג, מייסד ומנכ"ל מובלי הצהיר כי מוניטיזציה של תכנים היא אתגר מתמשך, והחברה נלהבת להעניק למשתמשיה את האפשרות להרוויח מהתכנים שמשתפים, לאור הצעדים שנקטה Pheed בכיוון זה. מובלי מתכננת להשקיע כ-10 מיליון דולרים נוספים בגרסה מחודשת של Pheed, שתמשיך לפעול כפלטפורמה עצמאית.

הסטארטאפ הישראלי BuyCode נמכר ל-Slyce הקנדית תמורת 5 מיליון דולרים

הפרינט עוד לא מת, לפחות אם לשפוט על פי העסקה האחרונה בה רכשה חברת Slyce הקנדית את הסטארטאפ הישראלי BuyCode. אפליקציית Pounce מאפשרת לנו פשוט לצלם את הפריט שמעניין אותנו מתוך מודעת הפרינט או הקטלוג, ואחרי שהיא מקפיצה לנו את פרטי המוצר מאתר היצרן, פשוט לשלם בצורה מאובטחת בלחיצה אחת וזהו. החברה מתגאה שכל התהליך, כולל הצילום והתשלום, עומד על פחות מ-30 שניות.

Slyce, החברה הרוכשת, היא חברה מטורונטו שמתמחה בטכנולוגיות של זיהוי תמונה, לצורך רכישת מוצרים. מה ש-Slyce רוצה לעשות, באמצעות הרכישה של Pounce, הוא לייצר אלטרנטיבה משלה לכל העולם שהוא לא אמזון. כלומר, שתוכלו לצלם כל חפץ בעולם האמיתי ואז לבחור האם לרכוש מאתר אחד או אתר אחר.

הסטארטאפ TrueAccord מגייס 5 מיליון דולר כדי לשנות את הדרך שבה חובות נגבים

גביית חובות מתקשרת אוטומטית אצל רובנו לבריונים, איומים וגפיים שבורות. גם האופציות היותר חוקיות – בעיקר משרדי עורכי דין והוצאה לפועל – נתפסות מאיימות לא פחות. חברת הסטארטאפ הישראלית TrueAccord שפועלת בסן פרנסיסקו מנסה לשנות את הגישה הזו על ידי מחשוב תהליך הגבייה וההתרעות לגבי החוב, והודיעה על גיוס של 5 מיליון דולר ממספר קרנות ומשקיעים פרטיים.

החברה מנסחת פנייה אישית שמועברת לכל חייב במדיום שמתאים לו (הודעות טקסט, מייל או שיחה טלפונית) ומזכירה לו את סכום החוב, תאריך הפרעון ודרכי התשלום האפשריות. ניסוח הפנייה מתבצע על ידי פסיכולוגים חברתיים, המשתמשים באלמנטים מתוך כלכלה התנהגותית ומתבססים על משתנים שונים של החייב כמו מגדר, גיל, מקום מגורים, מקצועו, גובה החוב ועוד.

Secure Islands מגייסת 12 מיליון דולרים

חברות הסייבר הישראליות ממשיכות לגייס כספים בהצלחה. והפעם, חברת הסטארטאפ הירושלמית Secure Islands המפתחת פתרונות אבטחה והגנה לקבצים הודיעה על גיוס של 12 מיליון דולר.

Secure Islands מספקת הגנה על מידע לא-מובנה כמו קבצים, תמונות ומייל, כבר בשלב היווצרותם, ולאורך כל מחזור חייהם. ההגנה ניתנת לקובץ השמור בכל מקום ברשת הארגונית, ובכל מכשיר או שרת ברשת זו, אם בתוך הארגון, במובייל או בענן. כיוון שהפתרון מגן ומצפין למעשה כל קובץ בנפרד, הוא מספק הגנה מלאה על המידע גם במקרה של פריצה לרשת הארגונית, גניבת מידע או דליפה של מידע מחוץ לארגון.

AutoAgronom נרכשת תמורת 20 מיליון דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית AutoAgronom, המפתחת טכנולוגייה לתחום החקלאות, הודיעה כי נרכשה על ידי הענקית הסינית Yuanda תמורת 20 מיליון דולרים.

AutoAgronom עוסקת בפיתוח חיישנים המסוגלים לסייע בתחום ההשקייה והדישון של גידולים חקלאיים. החיישנים של החברה פועלים באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה, Root Sense, ״המאזינה״ לשורש הצמח ומנתחת את צרכיו. בפועל, החברה מודדת את השינויים הכימיים והפיזיים באיזור השורש וכך יכולה המערכת להגיב בצורה אוטומטית ובזמן אמת למגוון הגידולים השונים, גם בשדות רחבים במיוחד.

EatWith מגייסת 8 מיליון דולרים; מציעה לכם ארוחה משפחתית גם בראש השנה

ברת הסטארטאפ הישראלית EatWith, המציעה למשתמשים לאכול ארוחות ביתיות בבתיהם של אחרים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 8 מיליון דולרים. החברה עומדת מאחורי פלטפורמת Marketplace שנועדה לקשר בין משתמשים רעבים לאלה המעוניינים לארח אותם ולהציע להם ארוחה ביתית אמיתית, גם אם מעולם לא נפגשו בעבר.

בדומה למודל הקיים ב-Airbnb, המשתמשים יכולים לחפש את המארח או המאכלים המעניינים אותם במיוחד, ובמקום לטעום אותם ״במסעדות פועלים״ מקומיות העלולות להוות לעיתים מלכודות לתיירים, להכנס אל ביתם של הבשלנים ולהתארח סביב שולחן האוכל שלהם, כך שיחווה קצת מהאווירה המקומית.

מברוק! Takwin Labs חממה ליזמים מהמגזר הערבי גייסה 4.5 מיליון דולרים

Takwin Labs, חממה טכנולוגית ייחודית שאינה מתמקדת במודל הטכנולוגי או המודל העסקי, אלא קהל היעד שלה: חברות סטרטאפ מהמגזר הערבי, הודיעה על השלמת גיוס ראשון של 4.5 מיליון דולר, מתוך 20 מיליון דולר מתוכננים.

החממה מכוונת למיזמים לפנות לשוק דובר הערבית, הנמצא בצמיחה מהירה וכולל למעלה מ-350 מיליון משתמשי סלולר ברחבי העולם הערבי ולמעלה מ- 120 מיליון משתמשי אינטרנט ב-22 מדינות.

הסטארטאפ הישראלי HoneyBook מגייס 10 מיליון דולרים ומכוון רחוק

אם לא שמעתם על HoneyBook עד עכשיו, אתם יכולים להרגיש בנוח. החברה שמרה על שקט תעשייתי ובאופן מודע בחרה שלא לצאת בהכרזות. "אני יוצא מודיעין" אומר לנו עוז אלון, מנכ"ל החברה, "שם למדנו להיות ולפעול מתחת לרדאר עד לרגע הנכון". והרגע הנכון הוא עכשיו, כי גיוס של 10 מיליון דולר הוא גיוס מרשים גם בקנה מידה בינלאומי.

אז מה עושה HoneyBook? החברה מציעה לבעלי מקצוע הקשורים לעולם האירועים, פלטפורמה אחת שתנהל עבורם את כל התהליכים הבירוקרטיים והמתישים שכוללת העבודה: החל מהצעות מחיר, דרך חוזים, סליקה, הוצאת חשבוניות וכלה בניהול התקשורת בין בעל המקצוע והלקוחות. בין השאר החברה פונה למארגני אירועים, צלמים, די.ג'יי, מעצבי שיער, בעלי אולמות אירועים, אמני שזירת פרחים ועוד.

BlazeMeter הישראלית רוכשת את Loadosophia

חברת הסטארטאפ הישראלית בלייזמיטר (BlazeMeter), המספקת פלטפורמת ענן לבדיקות ביצועים, הודיעה על רכישתה של חברת Loadosophia היושבת במוסקבה, המציעה ניתוח ואנלטיקות לתוצאות בדיקות.

אלון ז'ירמונסקי, מנכ"ל ומייסד בלייזמיטר הצהיר כי נמצא בחיפוש תמידי אחר הוספת טכנולוגיות חדשות, המשתלבות עם הפתרון שמציעה הפלטפורמה. הודות לטכנולוגיה ולהבנה של החברה בכל הנוגע לצרכים בקנה מידה גדול של בדיקות, תוכל בלייזמיטר להנות מקידום משמעותי לטכנולוגיה, מה שיעניק לה יתרון בשוק.

חברת CyberArk הישראלית מונפקת ומזנקת בוול סטריט

חברת האבטחה הישראלית CyberArk פותחת את השנה העברית החדשה עם הנפקה מוצלחת במיוחד בבורסת הנאסד״ק, מלווה בכותרות מחמיאות בעיתונים הכלכליים בארה״ב בכלל ובבוסטון בפרט. החברה שניסתה לגייס 75 מיליון דולרים סיימה לבסוף עם גיוס בגובה 86 מיליון דולרים וזינוק של עשרות אחוזים ביום המסחר הראשון, דבר המשקף לה כעת שווי שוק של 881.4 מיליון דולר.

CyberArk עוסקת בפיתוח פתרונות אבטחה לארגונים, כאשר אחד ממוצרי הדגל שלה הוא ה-Privileged Identity Management. המוצר מציע מגוון פתרונות אבטחה שונים מפני התקפות חיצוניות על הארגון, אך גם מפני התקפות פנימיות העלולות להגיע מאחד מעובדי החברה.

קרן מאגמה מגייסת קרן רביעית בהיקף של 150 מיליון דולרים

כל קרן הון סיכון חדשה היא סיבה למסיבה בסצנת הסטארטאפים והטכנולוגיה המקומית. כשההיקף שלה עומד על 150 מיליון דולר והקרן שעומדת מאחוריה כבר חתומה על שמות אלמוניים ולא מוכרים כמו Waze, Onavo או Magisto, הסיבה היא כפולה.

מקרן מאגמה נמסר כי הקרן החדשה תתחיל את השקעותיה בתחילת 2015, לאחר השלמת ההשקעות של מאגמה III. המיזמים אליהם מכוונת הקרן הינם מיזמים בתחומים של טכנולוגיית התקשורת והמידע ביניהם מסחר אלקטרוני, מובייל, מחשוב ענן, ניו מדיה, SaaS, User Generated Content, וסייבר סקיוריטי.

Datorama הישראלית מגייסת 15 מיליון דולרים

אחד הכלים החשובים ביותר העומדים לרשותו של מנכ"ל או מנהל שיווק הוא הפרסום. אולם, עם כל הכבוד לקמפיין הפרסום עצמו, החשיבות הגדולה ביותר טמונה בניתוח התוצאות והמסקנות שעולות ממנו. זו התובנה שהובילה את חברת הסטארטאפ הישראלית Datorama. החברה, שמאפשרת ניתוח קמפיינים עבור מפרסמים, השלימה סבב גיוס מרשים בהיקף של 15 מיליון דולר.

הפלטפורמה אותה מציעה דאטורמה מיועדת למפרסמים המשתמשים במספר ערוצי פרסום שונים, ועוזרת לנתח מידע בזמן אמת על מנת להבין כיצד עובדים הקמפיינים השונים של החברה. הפתרון של החברה מסוגל להציע מידע על מגוון ערוצי הפרסום המקובלים כיום, כגון טלוויזיה, רשתות חברתיות, סרטוני וידאו, מנועי חיפוש, CRM ואפילו להציג מידע מקמפיינים מבוססי פרינט.

365Scores הישראלית מגייסת 5.5 מיליון דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית 365Scores, המפתחת אפליקציית ספורט עם התראות בזמן אמת, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 5.5 מיליון דולרים. 365Scores מאפשרת לאוהדים לקבל עדכונים בזמן אמת אודות המשחקים וענפי הספורט המעניינים אותם.

כך לדוגמה, האפליקציה הסלולרית תדאג לשלוח לכם עדכוני פוש בזמן אמת אודות כרטיסים צהובים או אדומים שהונפו, או לחילופין במידה ותעדיפו – לעדכן אתכם רק כשאחת מהקבוצות מצליחה להבקיע גול. לצד העדכונים הללו, החברה מציעה למשתמשים עדכונים וחדשות מהרשתות החברתיות ומאתרי ספורט שונים, שיתוף של תמונות וסרטונים מהמשחק עצמו, מידע סטטיסטי, תאריכי המשחקים הבאים ואף להציע קישורים לצפייה ישירה, או אפשרות לקרוא את תקצירי המשחקים השונים.

קרדיט תמונה: Shutterstock / Make money with internet

הפוסט נכתב על ידי טלי אלבז, מנהלת תוכן באקטיב טרייל.

כשמתכננים קמפיין שיווקי, תמיד כדאי לחשוב על התוצאה הסופית: מה נרצה שהלקוח יעשה, איך נעדיף שהקורא יגיב, מהן הציפיות שלנו מתוצאות הקמפיין? המרה היא אחת מהתוצאות המיוחלות להרבה מהקמפיינים השיווקיים. כשזה נוגע לקמפיין דיוור, ברוב הפעמים נרצה להמיר את הקורא לרוכש.

בעצם הפנייה השיווקית שלכם, אתם קוראים למשתמש לקבל החלטה ומנסים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות הזה לטובתכם. יכול להיות שאתם עושים את זה מצויין, אך אם תבינו את התהליכים הפסיכולוגיים והקוגנטיביים של הנמען שלכם, יש סיכוי גבוה יותר שתוכלו להגיע אליו – ולכרטיס האשראי שלו.

1. לא אוהבים להפסיד

הוכח מחקרית, כי בני אדם מעדיפים להימנע מהפסד, מאשר לרדוף אחר הרווח. פרופסור דניאל כהנמן מאוניברסיטת פרינסטון טבע את המונח "loss aversion" (סלידה מהפסד). במחקרו הוא מצא שבני אדם שואבים יותר סיפוק מהימנעות מהפסד, מאשר מרווח כלשהו בעל ערך זהה. דמיינו שאנחנו משחקים במשחק עץ או פלי על 10 שקלים והפסדתם. אם הייתם מנצחים, בכמה באמת הייתם זוכים, 10 או 20 שקלים?

המרוויחות הגדולות מההשערה הזו הן חברות ההייטק, אלו שמציעות שירותים מקוונים, באמצעות אסטרטגיית השיווק "נסו בחינם". באופן הזה, הן מעצימות את המוצר שלהן ומנסות לייצר תלות, שתניב רווחים בהמשך.

מכיוון שאנו מנסים להימנע מהפסדים, יהיה לנו קשה יותר, כבני אדם, לוותר על הזדמנות חינמית שכזאת. גם אתרי קופונים למיניהם מנצלים את החולשה האנושית הזו ומנגנים על מיתרי ה"אל תפסידו". אתר הקופונים באליגם לדוגמה, יודע שלקוחותיו יעדיפו להוציא כסף כדי לחסוף בכסף, ולכן מפרט כמה יחסכו בשקלים ובאחוזים ומזרז עם שעון עצר שסופר עד לסיום המכירה, כדי לייצר תחושת דחיפות.

2. מסוגלות

תחושת המסוגלות של אדם היא זו שמלווה אותו בתהליכים של התמדה ונחישות, כמו דיאטה. כלומר, כמה אתם חושבים שתצליחו במשימה, ומהי המוטיבציה שלכם להתחיל משהו ולסיים אותו. אם אין לכם תחושת מסוגלות, סביר להניח שלא תצליחו להתמיד במשימות שאתם מרגישים שגדולות עליכם.

תחושת המסוגלות גדלה ככל שמצליחים יותר. באמצעות משוב ללקוחות, אפשר לגרום להם להרגיש שהם ניצחו, שהם ביצעו את הפעולה המסוימת הזו בהצלחה מרובה. ברכו אותם על הצטרפותם, הציעו להם הטבה אם עברו שלב כלשהו בתהליך ועודדו אותם להשלים רכישה.

בבדיקה שערך לוק רובלסקי הוא גילה שהודעות עידוד בתהליך הובילו לעלייה של 22% בשיעור ההמרה ו-31% בשביעות הרצון של המשתמש.

עם מערכות דיוור מתקדמות אתם יכולים מראש ליצור הודעות עידוד אוטומטיות שיישלחו בעת פעולה מסוימת (על ידי בניית אוטורספונדרים או שימוש במערכת הטריגרים האוטומטית). לדוגמה, באתר הזמנת חופשות, כשנותר לגולש עוד שלב אחד לפני סיום הרכישה, תישלח הודעת מייל אוטומטית שמעודדת מכירה, בה כתוב "נותר לך עוד שלב אחד בדרך לחופשה המושלמת".

3. זה נראה קל

בני אדם עם מסוגלות עצמית נמוכה יחסית עלולים לנטוש משימה, כמו רכישה, אם היא תיראה מסובכת מדי. כדי להתמודד עם התופעה הזו, אתם יכולים לפרק את תהליך הרכישה לשלבים, כך שזה ייראה פחות מתיש. ניתן גם לתגמל אותם לאחר כל שלב במילה טובה.

בהזמנת טיול למשל, בקווי חופשה, ניתן לראות באתר בדיוק באיזה שלב אנו נמצאים וכמה שלבים נותרו לנו.

ניתן להגביר את תחושת המסוגלות גם על ידי הצגת מספר הרוכשים שיש לחבילה הזו. ברגע שנראה שעוד אנשים הצליחו לבצע את ההזמנה, תחושת המסוגלות תעלה.

4. תיאוריות שני התהליכים

לפי התיאוריה הזו, המוח שלנו מעבד תהליכים בשתי צורות שונות: מכוון (מודע) ואוטומטי (לא מודע). בספרו "חושבים, מהר ולאט" מתאר פרופסור כהנמן את שני התהליכים הללו כשתי מערכות:

א. מהירה, אוטומטית, רציפה, רגשית, סטריאוטיפית, חסרת מודעות.
ב. אטית, מלאת מאמץ, בלתי רציפה, לוגית, מחושבת, מודעת.

שתי המערכות תמיד פועלות, אך בזמן קבלת החלטות, האחת משתלטת על השנייה – או שנפעל בפזיזות, או שנחשוב לעומק. לפי פרופסור ג'רלד זלטמן מאוניבריסטת הרווארד, 95% מכלל הרכישות מתבצעות על ידי מערכת א'. משווקים יכולים לנצל את המידע הזה לטובתם על ידי טקסט פשוט לקריאה לפעולה, שלא מצריך לחשוב או לחשב תהליכים, אלא לפעול.

כדאי לזכור, שיש גם מקרי קצה. אם לדוגמה אתם מוכרים ביטוח פנסיוני, עדיף לכם לעורר את מערכת ב' אצל לקוחותיכם – את המערכת השקולה, ההגיונית, זו שתרכוש את מה שאתם מציעים בלב שלם.

כולנו בני אדם

ללמוד את הקהל שלכם על פי מדע זה חשוב, אך בסופו של יום עלינו לזכור, כי כולנו בסך הכל בני אדם. אנחנו יכולים להיות בלתי צפויים או לחילופין, צפויים מאד.

כדי למקסם את יכולות השיווק וההמרה של הקמפיינים שלכם, עליכם לבצע בדיקות, להכיר את קהל היעד שלכם, למצוא דרכים לעידוד לפעולה, ליצירת סקרנות ולהובלה לרכישה. אם רוב הנרשמים שלכם לדוגמה, הם גברים בגיל העמידה, חשבו מה הם ירצו לקרוא, מהן הרכישות שהם מבצעים ומה יעורר את סקרנותם. הוסיפו שינויים קלים לתהליך הרכישה באתר שלכם לפי התיאוריות הפסיכולוגיות המתאימות לקהל היעד הזה, כדי לעודד אותם לביצוע פעולה. שלבו משחקי מילים שיעודדו את ה"סלידה מהפסד" שלהם, מילים כמו "איך אתה יכול לוותר על הצעה כזאת?" או "חסוך מאות שקלים ברכישה באתר".

עולם השיווק עוסק בראש ובראשונה בבני אדם, כי הרי אלו הם לקוחותיכם, הקוראים והעוקבים שלכם. למדו אותם כדי להעניק להם שירות איכותי יותר ולאפשר לכם להגדיל מכירות. ברגע שתשלבו את כל הידע והמידע שצברתם מהתיאוריות הפסיכולוגיות, תנתחו נתונים ותסיקו מסקנות – תוצאות הקמפיינים שלכם ירקיעו.

קרדיט תמונה: open wallet via shutterstock

הפוסט נכתב על ידי איתן ספיר, ראש בנקאות הייטק ובנקאות בינלאומית בבנק לאומי ארה"ב.

תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה להתפתח ולהתבגר. תהליך ההתבגרות של התעשייה משתקף בין השאר בכך שחלק ממקימי ומנהלי החברות כיום הינם מנוסים יותר מדור המייסדים הקודם ובעלי הסתכלות שונה. חלקם כבר מכרו חברות ונחושים לקדם את הסטארטאפים שבניהולם רחוק יותר וגבוה יותר מבעבר, עד ההנפקה והפעילות המשמעותית כחברה גדולה. אנו עדים למגמת עלייה חסרת תקדים בתעוזה הישראלית להובלת חברות לשלבים מאוחרים ושוויים גבוהים, תוך ניהול הפעילות מארה"ב במקרים רבים על ידי יזמים ישראלים. זאת בהשוואה לעבר בו ראינו נטיה גבוהה יותר להעביר את הניהול למנכ"לים אמריקנים עם התפתחות פעילות משמעותית. מגמה זו תרמה לעלייה בנוכחות היזמית הישראלית בארה"ב ולהתרחבות רשת הקשרים העסקית הישראלית בצפון אמריקה.

הקשר בין ישראל לאקוסיסטם האמריקני התחזק בעשור האחרון ויצר קהילה עסקית וטכנולוגית ישראלית חזקה במקומות כמו עמק הסיליקון, אליה מצטרפים בכל שנה חברים חדשים ובמקביל ישנם רבים שעושים את דרכם חזרה לארץ, כך שמדובר בעצם בשלוחה דינמית של קהילת ההיטק הישראלית. הדינמיקה של הקהילה תורמת ערך אדיר לתעשיה באמצעות בניית קשרים עם משקיעים וחברות אסטרטגיות כמו פייסבוק, גוגל שעצם הקרבה הפיזית אליהן ולמאגר הטאלנטים שבסביבתן מהווה יתרון גדול, תוך מתן אפשרות לישראלים נוספים לעשות שימוש בקשרים אלה.

בנוסף, ניו יורק הופכת במהירות לאקוסיסטם משמעותי המאופיין בקצבי צמיחה גבוהים בהשוואה לסיליקון וואלי וכמובן בהשוואה לאזור בוסטון. העוגן האקדמי עדיין בשלבי הקמה (הקמפוס של טכניון-קורנל) וקרנות הון סיכון רבות הפעילות במסצ'וסטס ובקליפורניה טרם פתחו משרדים קבועים בניו יורק, אך נראה שבתוך שנה-שנתיים תהפוך העיר ניו יורק לאקוסיסטם המתחרה בחשיבותו ומרכזיותו בעמק הסיליקון, בוודאי בסגמנטים בהם קיים יתרון יחסי לתפוח הגדול, כולל בתחומי הפרסום הדיגיטלי והמדיה, טכנולוגיה פיננסית (תחום מעניין המתפתח מהר), ועוד.

עבור יזמים ישראלים רבים, הערים המרכזיות (ניו יורק וסן פרנסיסקו) במרכזי ההייטק בארה"ב מהוות אבן שואבת ואנו פוגשים מספרים הולכים ועולים של ישראלים המגיעים לערים אלו על מנת לבסס ולקדם את פעילות החברות. מתוך היכרות עם הנושאים העיקריים המעסיקים את היזם הישראלי על סף המעבר לארה"ב (וגם אחרי המעבר), חשבנו שיהיה מועיל להעלות את הדילמות והשיקולים ששווה לכל יזם להכיר לפני העלייה למטוס. לא תמיד ישנם פתרונות בית ספר לכל בעיה, אך חשוב לזכור שעצם הבנת השאלות הנכונות היא התחלה טובה, והפתרון בדרך כלל נעוץ בהכרת האנשים שיכולים לעזור להגיע לפתרונות. אז ככה:

1. לוקיישן

מזרח או מערב? תמונה: usa maps cc-by, Don Hankins

לאן עוברים? חוף מזרחי או מערבי? עיר גדולה או פרברים? התשובה טמונה בשילוב של מגוון שיקולים מקצועיים ומשפחתיים. רווקים או זוגות ללא ילדים מעדיפים לרוב לעבור לניו יורק או סן פרנסיסקו שהינן ערים תוססות ומלאות ענין ומרכזות מספר הולך וגדל של סטארטאפים בעיקר בשלבים מוקדמים. משפחות יעדיפו הרבה פעמים את הפרברים הנוחים מסביב לערים הגדולות בהן בתי ספר ציבוריים או פרטיים מעולים. תחום פעילות החברה מכתיב גם הוא במידה רבה את היעד: חברות בתחום הרשתות החברתיות וטכנולוגיה עמוקה מתאימות יותר לצפון קליפורניה שם קל יותר לגייס טאלנטים וכסף ולהתחבר לשוק. פיתוח טכנולוגיות רפואיות תצדיק הסתכלות רצינית על אזור בוסטון או אפילו בולטימור שם קיים ידע עמוק, מרכזים רפואיים ומשקיעים מנוסים בתחום, ואילו מדיה ופרסום מתאימים לניו יורק בה נמצא מרכז התעשיה. מיקום מרכז העסקים של החברה בגיאוגרפיה בה נמצא ריכוז משמעותי של טאלנטים, משקיעים וחברות אסטרטגיות הוא גורם מפתח קריטי להצלחה שלא נכון להתעלם ממנו.

שיקולים נוספים כוללים את מידת הריחוק מישראל, במידה ולחברה צוות או פעילות בארץ. קל יותר לשלב בין צוות בתל אביב לצוות בחוף המזרחי בהשוואה לעבודה בין ישראל והחוף המערבי המרוחק 10 איזורי זמן, שלא לדבר על הטיסה הארוכה בין סן פרנסיסקו ותל אביב. שיקולים נוספים בבחירת מיקום המשרד האמריקני כוללים תכניות אקסלרציה רלוונטיות (ישנן כאלה, גם בחוף המזרחי וגם במערבי המתמחות בחברות ישראליות), עלויות משרד ועוד. אגב – בנוגע לאופי המשרד, שווה לבחון פתרונות גמישים שיאפשרו לחברה לייצר רשת קשרים מיידית ולגדול תוך הרחבת "מרחב המחייה" המשרדי. דוגמאות לסביבות עבודה כאלו הן WeWork ו Silverstein Suites בניו יורק, Plug and Play בעמק הסיליקון ועוד. בכל הקשור להיבטים האישיים והמשפחתיים של המעבר, כראי לדעת שישנם גופים המתמחים בליווי התהליך ועשויים לרכך משמעותית את הנחיתה בעזרה עם פרוצדורות הכרחיות כדוגמת הוצאת Social Security, רישום למערכת החינוך ועוד. קבלת ליווי כזה אמנם כרוכה בתשלום אך עשויה להקל משמעותית על כאב הראש הכרוך בהתמודדות הראשונית עם המערכת האמריקנית ולאפשר הפניית תשומת הלב המשפחתית למקומות נחוצים יותר.

2. סטטוס שהייה

ישנן ויזות עבודה מקטגוריות שונות לארה"ב, כאשר לכל קטגוריה יתרונות וחסרונות וחשוב להיות מודעים לכך ולפעול בצורה הנכונה על מנת לאפשר פתרון אופטימלי שישרת את צרכי היזמים והחברה לטווח ארוך. המלצתנו היא להקדיש לנושא זה את תשומת הלב הראויה ולהתייעץ מוקדם ככל האפשר (לא להשאיר לרגע האחרון…) עם עו"ד המתמחה בתחום. ישנם מספר משרדים המתמחים בעזרה לישראלים המהגרים לארה"ב שישמחו לעזור. כדאי לזכור כי במידה והמטרה היא לקבל גרין כארד מאוחר יותר, הרי שיש סוגי ויזות מהן קל יותר לעבור לסטטוס קבוע וכדאי לקחת זאת בחשבון מראש.

3. דירוג אשראי

חשוב לזכור כי גם יזמים ומשקיעים מנוסים המגיעים לארה"ב אינם פטורים מבניית "היסטוריית אשראי" אישית. השיטה בארה"ב לקבלת אשראי פרטי אינה באמצעות הבנקים אלא דרך מסגרות בכרטיסי אשראי (או באמצעות חברות דוגמת PayPal המציעות מסגרות אלטרנטיביות דוגמת "PayPal Credit" – על כך בכתבה אחרת). השיטה פועלת באמצעות מספר "סוכנויות דירוג" הקובעות לכל צרכן דירוג אשראי דינמי המשתנה בהתאם לפעילות הפיננסית ועמידה בהתחייבויות. עד לקביעת דירוג אשראי כבוה מספיק קשה לקבל כרטיסי אשראי, לבצע עסקת ליסינג על רכב או להיות זכאי לקבלת הלוואה מבנק. היות ולא ניתן לעקוף את השיטה, חשוב להכיר אותה ולדעת איך בונים דירוג אשראי טוב תוך פרק זמן קצר ככל האפשר, כיצד להימנע מפעולות העלולות לפגוע בדירוג האשראי וכן איך מסתדרים עד ליצירת דירוג אשראי מספק.

4. הקמת חברה אמריקנית

ברוב המקרים, פעילות עסקית בארה"ב ולעיתים אף גיוס כסף ממשקיעים אמריקנים מהווים בסיס מוצדק להקמת חברה ורישומה בארה"ב. כאן מתעוררים מגוון שיקולים מעבר לענין התזמון: האם נכון לרשום חברת בת אמריקנית בעוד חברת האם תהיה הישראלית או אולי הפוך? ואילו נכסים יהיו בחברה האמריקנית (דוגמה: האם להשאיר את הקנין הרוחני בישראל?), ומה יהיה מנגנון התמחור הנכון בין החברות? המענה לשאלות הללו נעוץ בעיקר בהבנת חוקי המיסוי והחשבונאות בארה"ב ובישראל. חשוב להתייעץ עם עו"ד המתמחה במיסוי חברות בארה״ב לפני רישום חברה על מנת לבנות את העסק נכון לטווח הארוך.

5. בניית תשתית עסקית

עם תחילת הפעילות העסקית האמיתית בארה"ב מתעוררות שאלות רבות שקשה לפעמים לחשוב על כולן מראש. מי יטפל בהנהלת החשבונות ודיווחי המס? מי יעזור בהכנת תשלומי שכר וטיפול בכח אדם? איך בוחרים יועץ משפטי ואילו שיקולים רלוונטיים בבחירת בנק? יזם שעובר לארה"ב צריך להישאר ממוקד בקידום החברה ופיתוח העסקים ולהכיר את ספקי השירותים הטובים ביותר המספקים יחס אופטימלי של תמורה לעלות. ישנם גופים המתמחים בתמיכה בסטארטאפים בתחומים שציינו קודם, כאשר חלקם מאפשר לחברות בשלבים מוקדמים לדחות את תמורת השירותים עד לגיוס הבא או לשלם (גם) באופציות.

6. וא-פרופו הגיוס הבא

עם התפתחות והתבגרות התעשיה, נוצרים פתרונות מימוניים מגוונים יותר מבעבר וחשוב שיזמים יהיו חשופים לאפשרויות העומדות בפניהם. גיוס מקרנות הון סיכון נשאר הנתיב המרכזי למימון חברות צמיחה אך בצידן יש חלופות הכוללות בצד האקוויטי מגה-אנג'לים אשר חלק מהם מתמקדים בהשקעה בסטארטאפים ישראלים ובעלי יכולת להשקיע סכומים משמעותיים, זאת במקביל לעולם המפתפח של פלטפורמות קראוד פאנדינג. כמו-כן קיימת אפשרות (לחברות מגובות הון סיכון) לגייס מימון באמצעות חוב מקרנות המתמחות בהלוואות לסטארטאפים בשלבים מוקדמים וכן מבנקים המתמחים בסטארטאפים ומממנים חברות בעלות פעילות מסחרית. נקודה נוספת ששווה להזכיר היא כי קיים בארה"ב הון לא מבוטל שמחפש את דרכו להשקעה בעולם הטכנולוגיה הישראלי ממשקיעים אשר אינם אנשי טכנולוגיה. הון זה מחפש בהתמדה את דרכו אל החברות הישראליות ואל הפלטפורמות והערוצים העדיפים להשקעה. הכרת הגורמים העשויים לייצר מפגש בין יזמים המחפשים מימון לבין משקיעים אמריקנים פוטנציאליים עשוי לייצר ערך רב לחברה.

7. תרבות עסקית

אנחנו כישראלים אוהבים לחשוב ולפעמים ממש מאמינים שאנחנו דומים לאמריקנים, מתוך הנחה שהעובדה שהאנגלית שבפינו טובה ואנו צורכים מוצרים, סרטים ותרבות מערבית הופכת אותנו לדומים. האמת היא שישנם פערים מהותיים בין התרבות העסקית הנהוגה בקליפורניה לבין זו השוררת באזור ניו יורק – ובין שתיהן לבין התרבות הישראלית. יש לאופי הישראלי יתרונות אדירים בתחומים הידועים של חשיבה מחוץ לקופסה ונון-קונפורמיזם, העזה ויצירתיות. יתרונות אלו עשויים להקנות ליזמים ישראליים סיכויי הצלחה גבוהים מהממוצע אך עם זאת חשוב לזכור שמה שנראה לנו כהעזה יכול בקלות להיתפס ע"י בן שיחה אמריקני כגסות רוח בלתי סבירה. המפתח להצלחה הוא לשמר את היתרונות הגלומים באופי הישראלי תוך התאמה לתרבות ואופי התקשורת האמריקנים. ישנם ישראלים שהתרבות האמריקנית נתפסת בעיניהם כצבועה או טרחנית אך האמת היא שמדובר פשוט בפרוטוקול תקשורת שונה וכך נכון לראות זאת. המפתח להצלחה הוא להבין שאנו לא תמיד יודעים יותר טוב מאחרים ולהיות פתוחים ללמוד.

לסיכום

ארה"ב היא השוק העיקרי אליו מכוונות חברות טכנולוגיה רבות הממוקמות בישראל את פעילותן המסחרית. כן מהווה ארה"ב מקור עיקרי למימון התעשיה הישראלית (בין אם באופן ישיר ע"י משקיעים וקרנות אמריקאים ובין בעקיפין, באמצעות השקעה בקרנות הון הסיכון הישראליות). רשת הקשרים הישראלית-עסקית בארה"ב מהווה ראש גשר אפקטיבי ליזמים ישראלים רבים המחפשים גישה למשקיעים ולשווקים הצפון-אמריקאים. הכרת גורמי מפתח ברשת הקשרים המסוגלים לגשר על הפערים ולעזור לחברות ישראליות בצעדים הראשונים בארה"ב כמו גם בתמיכה בצמיחה בהמשך, קריטית בחשיבותה ועשויה לחסוך זמן רב וטעויות בהמשך הדרך.

קרדיט תמונה: new york from the sea via shutterstock

יזמים רבים משקיעים שעות רבות בפיתוח, שיווק ומכירות אבל שוכחים מרכיב חשוב אחד – איך שהמוצר שלהם נראה.

אייקון, לוגואים, ממשק משתמש, המרכיבים הללו והעיצוב שלהם הם בעלי משמעות מכרעת בכל הנוגע להצלחת המוצר שלכם ובחלק גדול מהמקרים יקבעו את מידת תשומת הלב או חוסר העניין שימצאו בו המשתמשים.

אם אתם יזמים או מתכנתים מעולים, ורוצים להפוך למוצלחים הרבה יותר, כדאי שתלמדו עיצוב.

<<< 10 הדיברות לעיצוב אייקון לאפליקציה

רוצים לזכות בקורס עיצוב למתכנתים ויזמים?

נתקלתם בעיצוב יוצא דופן ומרשים במיוחד לאייקון של אפליקציה? שתפו אותנו עם האייקון בעל העיצוב המוצלח ביותר לדעתכם ואולי גם תזכו בקורס עיצוב למתכנתים וליזמים מתנת סטודיו 6B.

בין התשובות שיוזנו לטופס הקצר שבהמשך יבחר צוות סטודיו 6B את התשובה הזוכה שתזכה את האדם שכתב אותה בקורס מתנה בשווי 6,000 ש״ח. התחרות נפתחת היום ותסתיים ביום ראשון, ה-12 באוקטובר בשעה 12:00 בצהריים.

לצפייה בתקנון התחרות

צוות רדוקסיו. צילום: Eastside Studio

חברת הסטארטאפ הישראלית רדוקסיו (Reduxio), העוסקת בפיתוח מערכות אחסון היברידיות, מודיעה על השלמת סבב גיוס שני בסך 15 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הובילה חברת סיגייט, העוסקת גם היא בתחום האחסון, ביחד עם JVP, כרמל וקרן ההשקעות של אינטל, Intel Capital. עד היום הושקעו בחברה 27 מיליון דולרים.

מערכות אחסון המתמקדות בענן

במהלך העשור האחרון, טכנולוגיית אחסון המידע בדיסקים לא הצליחה לענות על הדרישות הגוברות מצד הארגונים ולא הצליחה ״לעמוד בקצב״ של הביצועים שהציגו שאר ארכיטקטורות האחסון השונות בשוק. במטרה להציע אלטרנטיבה למערכות המבוססות פלאש, שבדרך כלל עולות כסף רב לארגונים השונים, מגיעה הטכנולוגיה אותה פיתחה רדוקסיו.

החברה הבינה שעל מנת להציע את הפתרון האידיאלי ולשרת את הצרכים של הארגון בעידן הנוכחי, יהיה עליה לשלב חומרה מתקדמת עם פיתוח ארכיטקטורה בסיסית חדשה למערכות המדוברות. הארכיטקטורה תאפשר לחברות לנצל את התקדמות הטכנולוגיה הרבה שחווינו במהלך השנים האחרונות בתחום.

התוצאה היא מערכות האחסון ההיברידיות שפיתחה החברה, שכאמור מסוגלות לענות על הצרכים של סביבות האחסון הארגוניות העדכניות, המאופיינות במחשוב ענן, מכונות וירטואליות ומערכות מידע מובנות – בעלות נמוכה יחסית לזאת שהייתה קיימת עד היום בשוק.

לצד הטכנולוגיה עצמה, החברה פיתחה מערכת הפעלה המיישמת עבור לקוחותיה אלמנטים הכרחיים, כגון העברה פעילה בין סוגי מדיה מרובים, טכנולוגיית NoDup שנועדה לחסכון בנפח באמצעות מניעות כפילויות ודחיסה וטכנולוגיית BackDating, המאפשרת שחזור נתונים אינסופי.

לדברי החברה, מערכות האחסון שלה הינן מרובות שכבות אחסון אינסופיות, כך שנועדו במיוחד עבור הסביבות הקיימות כיום. עוד מוסיפה החברה כי הטכנולוגיות שמציעה עם המערכות, מאפשרות להגדיר מחדש את יחסי המחיר מול הביצועים ופוקנציונליות עבור לקוחות האחסון הארגוני.

"אנחנו נרגשים מאוד להשלים  סבב גיוס זה", הצהיר מארק ווינר, מנכ"ל החברה. "אנו שמחים על הצטרפות חברת Seagate כמשקיע נוסף. ההשקעה של Seagate היא הבעת אמון בארכיטקטורה החדשנית שפיתחנו והביצועים הטכנולוגיים של המוצר, ותסייע בהטמעת המוצרים של רדוקסיו ללקוחות וכניסה לשווקים חדשים."

רדוקסיו נוסדה ב-2012 על ידי מארק ווינר, ניר פלג ואמנון סטרסר, שלושתם בעלי היסטוריה בתעשיית אחסון המידע, ומעסיקה כ-30 עובדים במשרדיה בפתח תקווה. החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס הנוכחי על מנת להאיץ את תהליך פיתוח המוצר שלה, לצד הגדלת התמיכה בתכניות השיווק והמכירות שלה וכמובן, הכפלת צוות העובדים שלה.

מפת הנקודות החמות של AppSee. מקור: AppSee

חברת הסטארטאפ הישראלית Appsee (לשעבר UserVOD), המפתחת פלטפורמה לניטור וניתוח מעמיק של אפליקציות מובייל, הודיעה היום (ב') על השלמת סבב גיוס בגובה 2 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הובילה קרן ההון סיכון Giza Venture Capital, בהשתתפות קרן Flint Capital ומשה ליכטמן. החברה, אשר נוסדה ב-2012 על ידי צחי בוסיבא ויוני דואק, מעסיקה כ-8 עובדים וממוקמת בתל אביב. בדיוק לפני שנה, באוקטובר 2013, גייסה החברה מיליון דולר.

ניתוח אפליקציות מובייל ברמה מתקדמת

ניתוח אפליקציות הוא תחום שהתפתח ביותר בתקופה האחרונה, ומספק מידע חשוב עבור מפתחי האפליקציות. בעזרת המידע הזה הם יכולים להבין את התנהגות המשתמשים שלהם בצורה הטובה ביותר ולגלות היכן נקודות התורפה של האפליקציות: מה גורם למשתמשים לא להרשם, מה גורם להם לא להשלים תהליך רכישה, בעיות בממשק וכו. חלק מהפלטפורמות הפופולריות ביותר כגון Google Analytics מציגות ניתוח של האפליקציות על פי מדדים מסורתיים, כגון מספר ההורדות, מספר המשתמשים היומיים, מספר ההפעלות היומיות, ופילוח מסויים על פי כמות זמן אשר שהה המשתמש באפליקציה ומאיזה מדינה הוא הגיע.

המציאות הזו מכריחה את המפתחים לבחור באופן ידני את הקטגוריות אותן הם מעוניינים לבדוק, ולנסות לנתח אותם באופן מעמיק יותר בכדי לבדוק בעיות קיימות ו/או פוטנציאליות באפליקציה. הפלטפורמה של Appsee מציעה ניתוח מעמיק של כל Session שביצע כל משתמש באפליקציה בממשק גרפי מרשים, תוך מתן כלים נרחבים למפתחים לעקוב ולמדוד את חווית המשתמש באפליקציה. בדאשבורד של Appsee ניתן למצוא, בין היתר, מפת "נקודות חמות" (Heatmap) עליהן לחצו המשתמשים באפליקציה, סרטוני וידאו מוקלטים של ה-Sessions, מחוות שנעשו תוך שימוש באפליקציה ופיצ'רים רבים נוספים.

מסך ה-Dashboard של Appsee, לחץ להגדלה. מקור: יח"צ

זמינה כרגע ל-iOS, בקרוב לאנדרואיד

"בשונה ממתחרות אשר מתמקדמות בעיקר בשלב הבטא-טסטינג, אנחנו מכוונים ל-Mobile Analytics בשלב ה-Production" כך סיפר לי צחי בוסיבא, מנכ"ל Appsee. "פרט לכל הנתונים שפלטפורמות המובייל אנליטיקס הבסיסיות מעניקות למשתמשים, הייחוד שלנו למעשה מתבטא במעקב אחרי כל Session שביצע המשתמש באפליקציה, לאורך כולו. אנחנו מסוגלים לדעת ולהציג למפתח על איזה כפתורים באפליקציה המשתמש לחץ, אילו פעולות עבדו ואילו לא עבדו, והכי חשוב – מתי ומדוע האפליקציה קרסה. הפתרון שלנו נותן למפתח רמה אחת מעבר למספרים הבסיסיים ששירותי האנליטיקס האחרים יתנו לו".

הפלטפורמה של Appsee זמינה למפתחים בהטמעה פשוטה של שורת קוד אחת בתוך האפליקציה. נכון לעכשיו, מפתחי אפליקציות iOS יכולים ליהנות מ-Appsee, כשגרסת האנדרואיד נמצאת בשלב הבטא. בין לקוחותיה של החברה ניתן למצוא שמות כמו Onavo שנרכשה על ידי פייסבוק, AppsFire, British Gas, My Supermarket, eToro ועוד. החברה מציעה מודל תמחור גמיש ומשתנה, כשלסטארטאפים מובטח תעריף מיוחד.

וידאו: הכירו את פתרון האנליטיקס של חברת Appsee

כתבה מאת אסף גלעד, כלכליסט.

היזמת הסדרתית נעמה מורן הפועלת מזה מספר שנים בעמק הסיליקון גייסה 2.5 מיליון דולר לסטארטאפ החדש שהקימה, Sourcery, המפתח תוכנה למנהלי מסעדות ומסייע להם לנהל את העבודה אל מול הספקים.

את הסבב גייסה מורן מקבוצת צמרת של משקיעים מהעמק ובראשו ג'ו לונסדייל, ממייסדי חברת התוכנה פלאנטיר. בקבוצת המשקיעים נכללים גם סמנכ"ל הטכנולוגיות של יאמר, אדם פיסוני; סמנכ"ל הכספים לשעבר של אורקל, ג'ף אפשטיין; מייסד Postini, שינייה אקמיין; ומנהלי קרן BoxGroup, דיוויד טיש ואדם רוטנברג.

ניהול שוטף לבעלי מסעדות

Sourcery היא שירות מקוון מבוסס תוכנה המיועד למנהלי מסעדות במגוון מטלות ניהוליות: היא מאפשרת להם לנהל באופן דיגיטלי את ההזמנות מול ספקי המזון וציוד המטבח, בכלל זה לנהל את התשלומים ולאגור את החשבוניות ולהציגם בצורה חכמה וממוינת; היא מנתחת ומציגה באופן חכם את דפוסי המטבח כמו למשל: קצב הצריכה של המוצרים והמנות, דירוג המנות האהובות או השינוי במחירים לאורך תקופות שונות.

שוק המסעדות נחשב לקשה ולא יציב, למרות שכבר הצמיח תחתיו את ענקית ההזמנות OpenTable שכבר שווה היום 2.4 מיליארד דולר. ועם זאת, מורן פונה לשוק סיטונאות המזון ששווה 220 מיליארד דולר בארה"ב ובקנדה, שוק שרובו עדיין אינו מקוון, ומבוסס במידה רבה גם היום על קטלוגים מודפסים, על הזמנות בטלפון, על עבודה עם מסעדות רבות במגוון אזורים. עבורם, שירות כמו סורסרי עשוי לפתוח הזדמנויות עסקיות כמו איתור מסעדות חדשות, אוטומציה של הזמנות והפחתת טעויות אנוש.

גם בעלי המסעדות יכולים להסתייע במערכת שתסייע להם לפעול מול שוק מבוזר שכולל ספקים רבים שגובים תשלום באמצעים שונים ומפיקים חשבוניות שונות ובטווחי זמנים שונים.

כיאה לחברה בעמק הסיליקון, את הלקוחות הראשונים שלה איתרה מורן דווקא במטבחים של ענקיות הייטק מהאזור: בחברות כמו Airbnb, Dropbox ו-Palantir של לונסדייל, המושקע בחברה. בנוסף, מספר מסעדות משתמשות כבר בשירות, ואפילו שירות המשלוחים Munchery הפעיל באזור מפרץ סן פרנסיסקו וסיאטל. סורסרי מתכוונת להכנס לפעילות בניו יורק, לוס אנג'לס ופורטלנד.

מורן, בוגרת אוניברסיטת תל אביב וקורנל, נחשבת ליזמת הישראלית הראשונה בה השקיע פיטר תיל, מנכ"ל פייפאל לשעבר והמשקיע הראשון בפייסבוק. תיל הוא גם שותפו של לונסדייל להקמת פלאנטיר. בעשור האחרון הקימה מורן חברות כגון Hooja, בה השקיע תיל, Zappedy שנמכרה לגרופון, ואת Munera.

מורן ניהלה בהתנדבות גם את המיזם הפילנתרופי MediCrusie לתיירות בריאותית כחלק מפרויקט הערים הצפות SeaSteading, שבראשו עומדים תיל ופטרי פרידמן, נכדו של הכלכלן מילטון פרידמן. בשנת 2010 התראיינה מורן ל'כלכליסט' בנושא וסיפרה על מדיקרוז, ספינות שיציעו על סיפונן ניתוחים אורתופתדיים במחירים זולים ללא צורך בביטוח בריאות אמריקאי.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

HP הודיעה שתתפצל לשתי חברות

כך תרכשו אייפון משומש ותוודאו שאינו גנוב

*יש לציין כי אנשי המערכת ידעו על האמבוש המתוכנן ולכן הפגינו חוש סטייל טוב מן הרגיל. או כמו שנאמר: חבל שלא כל יום קוד לבוש.

יניב פלדמן, עורך ראשי

IOS או אנדרואיד: קול צף.

הפריט הכי גיקי בארון שלי: חולצה של גיקטיים.

החוויה הכי טובה מהתפקיד: כשעולה אייטם שלך בבוקר ואתה נכנס ל-Realtime Dashboard ורואה שאלפי אנשים קוראים את הכתבה.

הכתבה האהובה עליי בגיקטיים: קשה למצוא כתבה ספציפית, זה יותר סדרת הכתבות כמו Startup 101 או גיק-על-אחד שאנחנו עושים. אם הייתי חייב לבחור כתבה ספציפית, מניח שהייתי הולך על זאת.

תאג מי: #גיק #טכנולוגיה #אקסל #דומיין

מה לבשתי לפגישת משקיעים האחרונה שלי: ג׳ינס וחולצת פולו קצרה.

מתאים לי קפה עם…. : קן לרר, אחד ממייסדי ה'הפינגטון פוסט', המשקיע הראשון והיושב ראש של Buzzfeed ושותף מנהל בקרן ההון סיכון Betaworks.

קוד פתוח:
חולצה- Celio
ג׳ינס + חגורה- דיזל
נעליים- Timberland
שעון- Longiness

אם הייתי אפליקציה, הייתי: האפליקציה החדשה של גיקטיים (פרסומת סמויה – ר.ש).

QA: אין ספק שמדובר בשדרוג בשביל יניב שלרוב מגיע עם כפכפים ומכנסיים קצרים (מלשינה…מלשינה). הצבע של הפולו נכון ומחמיא אבל הגיע הזמן לקנות זוג נעליים כמו שצריך – סניקרס של Fred Perry בצבע קאמל, אם להיות ספציפית.

מורן בר, מנכ״ל

IOS או אנדרואיד: אנדרואיד.

הפריט הכי גיקי בארון שלי: אוסף חולצות סטארטאפים.

החוויה הכי טובה מהתפקיד: לדעת שבנינו משהו ששינה את ישראל ובקרוב ישנה את העולם.

הכתבה האהובה עליי בגיקטיים: לא כתבה, אבל התגובה שבה מבקשים מאיתנו לשים גילוי נאות שקונדואיט קנו אותנו(?!)

תאג מי: #לישון #צועקת_אבל_צודקת # #likeaboss #to_ infinity_and_beyond

מה לבשתי לפגישת משקיעים האחרונה שלי: "מה שנוח לי. מאוד אוהבת את סגנון ה 'שלוח אלגנט' שזה שילוב ישראלי ייחודי שהמצאתי כי ככה נוח לי, של בגדים אלגנטיים וכפכפי הוויאנס. ולא, לא אכפת לי שהוא לא תואם את הטרנדים (למרות שגם ביונסה אישרה את הלוק הזה)".

מתאים לי קפה עם…. : "מדונה. היא המודל שלי מגיל מאוד צעיר: מעיזה, לא שמה קצוץ, בנתה אימפריה ועשתה מלא כיף על הדרך".

קוד פתוח:
סנדלים- פול אנד בר
מכנסיים- Women
חולצה- H&M, "יד שניה מחברה"
שרשרת- מגנוליה
טבעת- יניב שפירא
תיק עור- Tergan, "מחברה מנכ״לית"

אם הייתי אפליקציה, הייתי:  טוויטר, "תמיד אומרת מה שחושבת למי שמוכן להקשיב, בשעות לא קשורות, בנושאים שונים, ובעיקר מקטרת".

QA: אני יודעת שהיא הבוסית שלי ואני מסתכנת בפיטורים או ביותר גרוע בלהישאר, אבל לא הבנתי איפה האלגנט בסגנון ה'שלוח-אלגנט' ואני די בטוחה שביונסה לא אישרה שום דבר כזה. כל פריט בנפרד מעולה, למרות שאני סולדת ממכנסי 7/8 אבל נזרום כי באמת שלשכת האבטלה לא הולמת אותי. הסנדלים יתאימו יותר ללוק של ג'ינס ארוך בגוון בהיר וטי-שרט מגניבה (למשל: "צועקת צועקת אבל צודקת" מהארון של מורן). אז סגרנו שנזרוק את השלוח "אל האינסוף…ומעבר לו"?

רועי לטקה, עורך אתר גיקטיים

IOS או אנדרואיד: IOS, "אבל זו לא חתונה קתולית".

הפריט הכי גיקי בארון שלי: גרביים סטייל סטיב ארקל.

החוויה הכי טובה מהתפקיד: להניח את היד על המון מוצרים טכנולוגים שונים ושווים במיוחד כל הזמן ולפני כולם.

הכתבה האהובה עליי בגיקטיים: "אני מאוד אוהב לערוך ולקרוא את מדור הגיקסטארטר שלנו שנוגע לפרוייקטים מגניבים בתחום מימון ההמונים".

תאג מי: #גרפיטי #אומנותרחוב #אפל #גיק #ירושלים

מה לבשתי לפגישת משקיעים האחרונה שלי: מכנסיים קצרים, חולצה מכופתרת וסניקרס.

מתאים לי קפה עם….: סטיב ווזניק, "שפספסתי בביקור האחרון בארץ" וקווין רוז.

קוד פתוח:
מכנסיים- Pull & Bear
חולצה- Aussie Baum
נעליים ותיק- מחנויות רנדומליות בדיזינגוף

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Duolingo

QA: פייר, ראיתי ימים יותר טובים של רועי במשרד. מדובר בגיק שלמרות כל הלחץ המערכתי משקיע אחוז נכבד בבחירת הלוקים שלו ולרוב הוא גם מצליח. משום מה לצילומים הוא החליט להגיע בלוק קצת משעמם, שלא באמת משדר את ה'מגניבות' (כן השתמשתי במילה הזאת, MOVE ON) האמיתית שלו. אל תבינו אותי לא נכון, מדובר בלוק מוצלח שרובכם יכולים לאמץ בלי חשש, אבל פשוט מרועי ציפיתי ליותר. מזל שנעלי האולסטאר שלו עושות חסד ומראות שלא הכל זה שחור ולבן, יש גם אפור והתיק הבאמת שווה – מכיל הכל ועדיין נראה מעולה. פעם הבאה תבוא עם חולצת הכוכבים טוב?

לאורה רוסבראו, עורכת באתר הבינלאומי

IOS או אנדרואיד: גם וגם, "אני ממש open minded".

הפריט הכי גיקי בארון שלי: "אני גיקית בהסתר. יש לי משקפי ראייה שאני מרכיבה לעיתים".

החוויה הכי טובה מהתפקיד: "מאחר והתחלתי לעבוד בגיקטיים בשבוע האחרון הייתי אומרת שעצם ההעסקה שלי זו החוויה הטובה אבל אם אצטרך לבחור משהו מהימים הראשונים של העבודה אני אציין שזכיתי לטעום מעוגות שקיבל אחד העובדים מהחברה שלו לרגל השנה וחצי שלהם ביחד".

הכתבה האהובה עליי בגיקטיים: Could technology replace animal testing in five years?

תאג מי:  #California_girl #Former_social_worker #Current_social_entrepreneur #A_performer_at_heart #Awkward/funny

מה לבשתי לפגישת משקיעים האחרונה שלי: אני לרוב לובשת חולצת 3/4 עם צווארון, בלייזר וג'ינס יפה, כך שאני אראה שאני מתלבשת טוב אבל גם מספיק בטוחה בשביל לא להיות overdressed.

מתאים לי קפה עם…. : יוסי ורדי, "הוא מצחיק ומבריק".

קוד פתוח:
שמלה- H&M
כפכפים- Bronx

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Feedly

QA: לורה בחרה בצבע מדהים שחובה בארון של כולנו (גברים ונשים כאחד) וגם הגזרה מחמיאה אך הכפכפים לא באים לי בטוב בתמנוה הגדולה. השמלה משדרת נשיות ועדינות בעוד הכפכפים לוקחים לכיוון גס יותר ולכן הייתי מחליפה לנעלי בובה או סנדלים עם רצועות דקות או סניקרס בלי גרביים סטייל Bensimon. כי אם כבר רומנטי אז עד הסוף.

אבישי בסה, מנהל מוצר

IOS או אנדרואיד: אנדרואיד.

הפריט הכי גיקי בארון שלי: חולצה של XDA-Developers.

החוויה הכי טובה מהתפקיד: כשמשיקים גירסא חדשה והכל עובד כמו שצריך.

הכתבה האהובה עליי בגיקטיים: JellyBean להמונים: כך תשדרגו את הגלקסי S/S2 לאנדרואיד 4.11 [מדריך]

תאג מי: #אנדרואיד, #Mac #Popcorn Time

מה לבשתי לפגישת משקיעים האחרונה שלי: חולצה מכופתרת וג׳ינס.

מתאים לי קפה עם…. : אנדי רובין.

קוד פתוח:
חולצה: American Eagle
ג׳ינס: True Religion
נעליים: Polo Ralph Lauren
*לא בתמונה: האוזנייה שדבוקה לאבישי לאוזן 24 שעות ביממה

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Drippler.

QA: אבישי יודע לזהות פריט מוצלח שנראה עליו טוב ולכן השכיל להגיע לצילומים עם חולצת הפסים הגיקית בשילוב צבעים שלעולם לא יימאס עליי – אדום וכחול. הנעליים מוצלחות במיוחד והגיע הזמן לתת להן יותר זמן מסך מאשר הכפכפים שאתה נועל כל הזמן למשרד. החיסרון באאוטפיט הוא דווקא הג'ינס, מכנסי צ'ינו יהיו רענון למלתחה שלך ויוכיחו לך שדנים זה לא הכל בחיים. תתחיל בקאמל ותבוא אחר כך להמלצה על צבע נוסף.

אבי כץ, אנליסט

IOS או אנדרואיד: IOS.

הפריט הכי גיקי בארון שלי: חולצות של X-MAN.

החוויה הכי טובה מהתפקיד: החשיפה הנרחבת לעולם הסטארטאפים בישראל ובעולם.

הכתבה האהובה עליי בגיקטיים: מדור קוד לבוש (די נו, תמשיך – ר.ש).

תאג מי: #בירה #פלייסטיישן #BBQ #מוזיקה #ספרים #עוד קצת בירה

מה לבשתי לפגישת משקיעים האחרונה שלי: מכנסי צ'ינו חומים עם חולצה משובצת מכופתרת בתוך המכנסיים עם מגפיים חומות.

מתאים לי קפה עם…. : ג'ק מא היו"ר של עליבאבא, "הבן-אדם פשוט מרשים מכל הבחינות אם זה היחס שלו לעובדים בחברה או הדרך הארוכה שהוא עשה ממורה לאנגלית למייסד של חברה שעשתה את ההנפקה הכי גדולה בתולדות ארה"ב".

קוד פתוח:
נעליים – Toms
מכנסיים – H&M
חולצה – Gap
משקפי שמש – Persol

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Shazam.

QA: אם היה עולם שכולו גיקים – ככה הם היו לבושים. מהתעוזה בשילוב הצבעים ועד הקיפול בשרוולים – איך קוראים למילה שאני מחפשת…אה כן – מושלם. זו ההוכחה שמי שמשקיע – מרוויח ואם כולכם תתלבשו ככה, אני יוצאת לפנסיה מוקדמת ומבטיחה להפסיק להיות חופרת.

רעות שכטר, מפיקת טורבו

IOS או אנדרואיד: אנדרואיד.

הפריט הכי גיקי בארון שלי: "משקפי ראייה שקניתי פעם למרות שאני לא צריכה, מיותר לציין שמעולם לא הלכתי איתם".

החוויה הכי טובה מהתפקיד: כנס גיקטיים 2014.

הכתבה האהובה עליי בגיקטיים: הכתבה של יניב אביטל על AIRBNB בזמן צוק איתן. "בתוך כל הבלאגן זה היה מעודד לראות שיש מי שאכפת לו".

תאג מי: #אופנה #אסוס #קניות #סלסה #חפירות #חיוך_יופלה

מה לבשתי לפגישת משקיעים האחרונה שלי: "טרם הייתי באחת אז אם אני מסתכלת על הפגישות החשובות שלי אפשר לסכם את זה באלגנט".

מתאים לי קפה עם…. : מריסה מאייר, "אישה בעמדה בכירה בהיי-טק, שיודעת להתלבש. נראה לי שיהיה לנו הרבה על מה לדבר"

קוד פתוח:
שמלה: ASOS
נעליים: קלארקס
טבעות, צמידים ועגילים: מיכל בן עמי
משקפי שמש: Ray Ban
חגורה: קסטרו
שעון: SWATCH

אם הייתי אפליקציה, הייתי: "כל אפליקציה שיש לה הרבה PUSHים. או בקיצור, אחת מעצבנת."

QA (מאת: רועי לטקה): נתחיל בגילוי נאות – יום לפני שהתבקשתי לכתוב את הביקורת הזו נחתה על שולחני חבילת אלפחורסים שהגיעה ישירות מדרום אמריקה באדיבות רעות – מקרי? לא נראה לי. ולעניינו: רעות היא סוג של הפתעה מהלכת מידי בוקר. כוח העל שלה הוא ככל הנראה היכולת להעיז ולא לדפוק חשבון ועדיין להצליח לשלב בין כל פריטי הלבוש שלה באופן מושלם. דווקא בתמונה הזו אתם לא באמת יכולים להתרשם מהיכולות האמיתיות שלה וציפיתי לקצת יותר תעוזה. מזל שיש את חשבון האינסטגרם שלה שמציג תמונה עשירה הרבה יותר.

את הקורבן הראשון שהקרבנו מהמערכת כבר ראיתם?

מקנאים? בצדק! אבל יש תקווה – פעם הבאה אני יכולה לבוא אליכם! שלחו לי מייל – info@geektime.co.il

למדורים קודמים בסדרה

<<< Free your Mind: קוד לבוש מתלבש על Mind Space

<<< ביקשתם, אז באנו – קוד לבוש הגיע אליכם ובדק איך אתם מגיעים לעבודה

<<< קוד לבוש – או: איך היזמים הישראלים מגיעים לעבודה?

הפיתוח של זוג ההורים – Sleeping bag

כתבה מאת אליזבת מקברייד.

לא צריך הרבה כדי לפתוח עסק בעידן האינטרנט – תשאלו את הזוג פרקר שהחל את דרכו רק לפני שנתיים וחצי עם 500 דולר והיום מגלגל כמיליון דולר בשנה. זה סיפור קלאסי של יזמים שהתחילו מכלום, אך המיוחד בו הוא שהכל קרה במהירות שיא ושהפרק האחרון בו הושג בזכות עידן המדיה כאשר החברה שהקימו – Sleeping Baby, קיבלה מימון של 200 אלף דולר מאיל ההון דיימונד ג'ון כחלק מלהיט הריאליטי של רשת ABC, Shark Tank – תוכנית בה מתארחים יזמים מתחילים ומציגים את רעיונותיהם בתקווה למשוך את תשומת לבם של משקיעים.

ברט וסטפני פרקר נהגו לצפות בתוכנית עוד לפני שהגו את הרעיון לחברה שלהם. "לשנינו יש ראש עסקי ושנינו אוהבים לחלום", אומר ברט שהיה מנהל מכירות אזורי לפני שפרש כדי לעזור לאשתו למכור את כותנות השינה שתפרה עבור תינוקות. הרעיון הגיע לאחר שביתם התינוקת סירבה להירדם וסטפני החליטה לתפור עבורה מתוך תסכול, מין שק שינה עם ריצ'-רץ'. "היא ישנה 12 שעות באותו הלילה", היא מספרת. "זה היה בדיוק בתקופה בה נאלצתי לשוב לעבודה, אך בליבי רציתי להישאר איתה בבית, כך שזאת היתה מעיין תשובה לתפילותיי".

מסתבר שאימהות הן ערוץ שיווק מצויין

החברה התפתחה במסלול החלומות של כל סטאטראפ. לאחר שהשקיעו 500 דולר בהקמת אתר אינטרנט בסיסי, הם מצאו שוק שמעביר את הבשורה מפה לאוזן: אימהות שהיו נחושות לחלוק פתרון לבעיות השינה של תינוקות. עם הכנסות של 70 אלף דולר, הם הגישו מועמדות לתוכנית הטלוויזיה ונבחרו. "הגענו לאחר שהיינו בשוק ארבעה חודשים", מספרת סטפני. "אבל הבנו שאין לנו את כוח האדם המספיק על מנת לתמוך בקצב הייצור הדרוש" (בשלב זה הייצור היה מופקד בידי עובדי חנות הבדים המקומית שברט התחנן בפניהם לעזור בזמנם הפנוי).

בשלב זה הוכיחו בני הזוג פרקר שיקול דעת יוצא דופן ודחו את השתתפותם בתוכנית. בינתיים, הם המשיכו לבנות ולהשקיע באתר טוב יותר, ומצאו יצרן שיוכל לענות על כל הדרישות הרגולטוריות הקשורות בייצור בגדים עבור תינוקות. בתוך 18 חודשים הם הגיעו לחברה שמגלגלת מיליון דולר במכירות.

בשלב זה החליטו ברט וסטפני לנסות ולהתקבל אל התכנית בשנית – והצליחו. בתוכנית ששודרה לאחרונה הם זכו בליבם של שלושה משקיעים. בסופו של דבר הם קיבלו את הצעתו של דיימונד ג'ונס ל-200 אלף דולר בתמורה ל-20% מהחברה. הם חשבו שניסיונו בעולם הטקסטיל יעזור להם. "היינו כל כך ראקטיביים בגדילה שלנו, שמאוד רצינו מישהו שיעניק לנו את החוכמה הדרושה", אומרת סטפני.

בעקבות התוכנית הזוג פרקר קיבל אלפי אימיילים והזמנות. נראה כי מכאן, השמיים הם הגבול מבחינתם.

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל.

לקריאה נוספת

על האישה הראשונה בכולם שילדה תינוק מרחם שאינו שלה

מחפשים תרופה: סיפורן של חברות הביוטכנולוגיה הישראליות

צפו: הפיתוח של Sleeping Baby

ב-4 עד ה-6 בנובמבר יתקיים בדבלין כנס הסטארטאפים והאינטרנט הגדול ביותר בעולם שנערך באירלנד מידי שנה. בשנה שעברה השתתפו בכנס מעל ל-1,000 סטארטאפים וקרוב ל-12,000 משתתפים. השנה, צפוי הכנס להיות גדול אף יותר עם צפי ללמעלה מ-20,000 משתתפים.

בכנס הקרוב יעלו לבמה דמויות בכירות ומוכרות מרחבי העולם ובינהם מנכ״ל אפל לשעבר ג׳ון סקאלי, דרו יוסטון, מייסד דרופבוקס, ברדנן אירב, מנכ״ל אוקולוס, מארק פינקוס, מנכ״ל זינגה, דייויד קורטלס, מייסד ארדואינו, דייויד בייטאו, מייסד סיקריט, יוג׳ין קספרסקי, מייסד ענקית אבטחת המידע קספרסקי, דיוויד רואן, עורך Wired, שון רד, מייסד טינדר, ועוד עשרות יזמים, משקיעים, עיתונאים ודמויות בכירות וחשובות בעולם הסטארטאפ וההון סיכון מכל רחבי העולם.

גם אנחנו נהיה שם.

יש לנו 5 כרטיסים לחלק לכם

רוצים לזכות בכרטיס כניסה לאחד הכנסים הנחשבים באירופה? במסגרת שיתוף פעולה מיוחד של גיקטיים עם ה-Dublin Web Summit, קיבלנו 5 כרטיסי כניסה לאירוע, בשווי 650 יורו כל אחד, לחלק לכם.

כל שתצטרכו לעשות הוא לכתוב לנו כאן בתגובות מי הוא האדם שהכי הייתם רוצים שיעלה לבמה ויעביר לכם פיטצ׳ – שימו לב: תוכלו לבחור בכל דמות – בדיונית או אמיתית, כזו שכבר לא בחיים או דמות שבכלל אינה קשורה לעולם הטכנולוגי, דמות מסרט או ספר, ממעשייה או מסדרה, ובפרט שתספרו לנו מעט על מה הוא או היא הולכים לדבר.

5 התגובות שייבחרו על ידנו יזכו את כותביהם בכרטיס כניסה לכנס הבינלאומי בדבלין. התחרות נפתחת היום ותסתיים ביום רביעי, ה-15 באוקטובר בשעה 12:00 בצהריים. אנא הקפידו להזין בשדה המתאים בתגובות את כתובת המייל האמיתית שלכם על מנת שנוכל להודיע לכם במקרה של זכיה. (שימוש לב – תגובות פייסבוק לא תבחנה)

לפרטים נוספים על הכנס

מקור: Shutterstock

במקביל לעלייה של השימוש בטלפונים ניידים, עלתה גם פלטפורמת הפרסום במובייל והפכה לאחד מהמקורות העיקריים והמבטיחים ביותר עבור מותגים רבים. אך למרות העלייה במספר המכשירים בשוק והרצון העז של החברות להחשף, לרוב הן אינן מצליחות להגיע אל קהל היעד האידיאלי עבורן, כך שמוציאות יותר מידי כספים על פרסום שמגיע אל ״העיניים הלא נכונות״.

חברת הסטארטאפ הישראלית Takoomi מעוניינת להפוך את עולם הפרסום לאפקטיבי יותר, באמצעות חיזוי התנהגות המשתמשים. כיצד האפליקציה הבאה שתפתחו במכשיר הסלולרי שלכם תשפיע על המודעה שתוצג לכם בתחתיתה?

לומדים את המשתמש, מתאימים את הפרסומת

אלא אם כן אתם Power Users שיודעים כיצד לשנות ולהגדיר אלמנטים שונים במכשירים הסלולריים שלכם, סביר להניח שאינכם יכולים לברוח מעשרות, מאות ואלפי הפרסומות המוצגות לכם מידי יום. לעיתים מדובר בבאנרים המופיעים באתרי האינטרנט אליהם אתם גולשים, לעיתים הפרסומות מופיעות בתחתית אפליקציות שהורדתם בחינם ובחלק מהמקרים הפרסומות משתלטות על המסך הסלולרי כולו למספר שניות, במהלכן אין לכם לאן לברוח מהתוכן המוצג.

לצד הסלידה העזה שיש לכם כבר עכשיו מפרסומות, ברוב המקרים אתם נוטים להתעלם מהן מהסיבה הפשוטה שאינן רלוונטיות לתחומי העניין השונים שלכם. במידה ואתם מחפשים תושבת חדשה לרכב והפרסומת שתוצג לכם תהיה רלוונטית, ייתכן שתבחרו להקליק עליה רק כדי לראות האם המבצע אכן משתלם, או לא.

על מנת לוודא שהמידע שמוצג לכם אכן רלוונטי עבורכם, בתקווה שיעודד אתכם להקליק על הפרסומת, מגיעה חברת Takoomi. החברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיות Business Intelligence לניתוח קמפיינים, על מנת להעצים את האפקטיביות שלהם בתהליך רכישת הלקוחות עבור אפליקציות שונות ומוצרים במובייל.

בשפה מעט יותר פשוטה, הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לשפר את התהליך והעלויות של רכישת לקוחות, באמצעות העמקת יכולות הכימות של ערך המשתמשים (User Value), בעת תכנון והרצת קמפיינים. כלומר, החברה בונה את פרופיל המשתמש כך שמסוגלת לחזות את ההתנהגות שלו, בהתבסס על מספר פרמטרים הכוללים את סוג המכשיר, היקף השימוש, שעות הפעילות ואפילו רשת האינטרנט, לצד סממנים נוספים.

החברה עובדת בצורה ישירה עם המפרסמים עצמם, ומאפשרת להם לפנות למשתמשים שהסבירות שיתעניינו במודעה, ילחצו עליה ואף יבצעו רכישה היא גבוהה – במטרה להציע את הערך הגבוה ביותר לסכום אותו משקיעים.

מקור: צילום מסך

מתאימים את הטכנולוגיה לביקוש הגובר

Takoomi נוסדה ב-2012 על ידי רוני לב, המשמש כיום כמנכ״ל החברה, ביחד עם יותם בנעטיה, סמנכ"ל טכנולוגיות ועובדת במימון עצמי של מייסדיה. לדברי החברה, במהלך השנים האחרונות קצב הגידול בתקציבי הפרסום במובייל נסק משמעותית, לאור המעבר של המשתמשים מעולם ה-PC אל עולם זה. החברה מסבירה כי הנתונים העדכניים מציגים גידול של 105 אחוזים בין שנת 2012 ל-2013, כשהתחזית היא שבמהלך שנת 2014 הקצב יגדל בעוד 75 אחוזים.

המשמעות של כל המספרים הללו היא שהוצאות הפרסום עתידות לגדול גם הן, לסכום של כ-31.5 מיליארד דולרים בשנת 2014. הצפי הוא שבשנת 2018 יגדלו היקפי הפרסום במובייל ויגיעו לסך של 95 מיליארד דולרים. לאור כך, המפרסמים ומפתחי האפליקציות מבינים את החשיבות של פרסום ממוקד ויעיל, כשהערך הכלכלי של משתמשים איכותיים הופך למדד משמעותי.

בין המוצרים שמציעה Takoomi ללקוחותיה, גם אופטימיזציה מדוייקת על ידי זיהוי ואפיון קהל היעד בצורה מקיפה, על מנת לאפשר למפרסמים לנהל באופן עצמאי את פעילות הפרסום במובייל ואת הפצת האפליקציות שלהם, בצורה הטובה ביותר.

לשם כך, מציעה החברה מספר מוצרים, הכוללים מנוע מוניטיזציה אוטומטי לקמפיינים, לצד מערכת BI למעקב וניתוח קמפיינים במובייל, המסוגלת להתאים את עצמה אישית לכל מפרסם ולהציג ניתוחים ותובנות על קמפיינים החל משלב הצגת המודעה, התקנת האפליקציה ועד שלב הרכישה של המוצרים. המוצר השלישי של החברה, מערכת הגנה מפני Ad Intelligence, מונעים ממתחרים לבדוק ולהבין את אופן ניהול הקמפיינים והופעתם במרחב הפרסומי.

המודל העסקי של החברה מבוסס על תשלום חודשי עבור שירותיה, קבלת אחוזים מעלויות הפרסום, הצעת פיצ׳רים ייחודיים למשתמשי פרימיום ותשלום על שירות תמיכה טכנית ומקצועית בעת ניתוח וניהול הקמפיינים. לדברי החברה, עקרונות המוצר שלה כוללים העברת ניהול הקמפיינים ורכש המדיה לידי לקוחותיהם, לצד הגדלת אפקטיביות קמפיינים, באמצעות העמקת יכולת הערכת ה-User Value. בין לקוחותיה ניתן למצוא מפתחי אפליקציות, אתרי E-Commerce, מפרסמים במובייל ועוד, כשנכון להיום יש לה כ-100 שיתופי פעולה עם ספקי מדיה ומפרסמים.

וידאו: Takoomi at DMXECO 2013

מקור תמונה ראשית: Shutterstock / Man using mobile smart phone outdoor

חשבתי שכמה ירידות על בחירת צבעים לא נכונה, בקשה להחלפת גזרות ובלבול מוח על הדפסים יפחידו את החבר'ה בביצה הטכנולוגית אבל מסתבר שרובכם דווקא עוברים דרך המראה בדרך החוצה לעבודה.

הפעם במדור אנשים שלא פוחדים לקבל ביקורת בונה ומסתבר שיש גם נקודות אור בקצה המנהרה. ימות המשיח? טרם, אבל אנחנו בדרך הנכונה.

חגי פיפקו, מנהל טכנולוגיה ופיתוח

ספינת האם: Softco, החברה מפתחת משחקים ואפליקציות מובייל ותלת-מימד, "כל השאר סודי".

תאג מי: #ספורט #אנשים #טיולים #צילום #מינימליזם

אם הייתי אפליקציה הייתי: "כנראה WhatsApp בגלל הפשטות והשימושיות, לפני חצי שנה הייתי אומר Foursquare או Endomondo אבל לצערי אחרי השינויים האחרונים שהם עשו כמעט הפסקתי להשתמש בהן".

פלטפורמה: חזרה לביצפר גרסת ההיי-טק.

קוד פתוח:
חולצה- תיק גב, סקייטבורד, נעליים – Element
מכנסיים – Old Navy
משקפיים – Giorgio Armani
שעון- Rolex Yacht-Master
גרביים – ג׳נרי

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: "לא זוכר ב100% אבל רוב הסיכויים ג'ינס וחולצה. יש יתרון למישהו על תקן טכנולוג והעובדה שאנחנו בישראל ומעריכים פה אנשים לא לפי החליפה שהם לובשים. פעם לפני שנים הייתי מחזיק בלייזר (לא המגזין :-) במשרד למקרה של אורחים מחו״ל, כי לצערי רוב הזמן גם חם מדי ללבוש אלגנט בארץ".

הייתי שמחה לשבת לקפה עם…"יאן קום – בעיקר כי הוא נראה לי בחור מאוד חכם וצנוע, אבל גם כי קיבל כמה החלטות נכונות לגבי WhatsApp ועשה את אחת העסקאות החשובות בשנים האחרונות, וכנראה כי גם לי יש שורשים אוקראיניים".

QA: סופסוף מישהו שמרענן את קולקציית האקססוריז במדור עם סקייטבורד מגניב, שבטוח מבדל אותו בנוף האופניים החשמליים. האדום לגבי במקום והמכנסיים בגזרה נכונה ומחמיאה. האמת שהלוק די מושלם מבחינתי מלבד התיק שציפיתי שיהיה קצת יותר צבעוני ומעיז ויתכתב עם הוייב שחגי מקרין.

ברלה, Technology developing Intern

ספינת האם: Crowdx, מפתחת את הדור הבא של כלי ניטור ואופטימזציה של רשתות סלולריות באמצעות שימוש בחוכמת ההמונים (Crowdsourcing).

תאג מי: #מקלדת #פסנתר #la_haute_couture #צרפתית #רוצהלטוסלאירופה #פּוּרִיסְטית

אם הייתי אפליקציה הייתי: SoundHound.

פלטפורמה: BOLD.

קוד פתוח:
נעליים, חצאית וחולצה- מישראל, "לא זוכרת מאלו חנויות"
תיק- סין, "קיבלתי מאמא"

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: חצאית אפורה וחולצה כחולה עם נעליים שטוחות כחולות.

הייתי שמחה לשבת לקפה עם…"קרל לגרפלד, מעצב אופנת עלית מאוד ידוע. ביל גייטס והשאר פחות מעניינים אותי" (מסכימה עם הבחורה- ר.ש)

QA: מתחת להגדרה "אומץ" במילון האופנתי תוכלו למצוא תמונה של ברלה. הבחורה לא חושבת פעמיים לפני שהיא משלבת הדפסים וצבעים ומראה לנו מהו טאץ' עליז למתכנתת שתעיז. מודה שהייתי שמחה לשפתון ורוד שייתן טיפה דגש לפנים, שכן האאוטפיט מושך את מרבית תשומת הלב. עוד משהו קטן, אני אישית גם מרגישה שבלי עגילים שום אאוטפיט לא שלם ולכן במקרה של ברלה הייתי מוסיפה עגילי STUD זהובים (עגילים צמודים – ר.ש).

דרור ברן, מנהל קריאייטיב

ספינת האם: Sensibo, חברה המפתחת גאדג׳ט שהופך כל מזגן למזגן חכם, הנשלט מכל מקום באמצעות אפליקציה.

תאג מי: #עיצוב #מוזיקה #ריצה #יוגה #מוזיקה_אמרתי_כבר?

אם הייתי אפליקציה הייתי: Paper

פלטפורמה: עקב אכילס (לכו ל-QA כדי להבין למה).

קוד פתוח:
חולצה – H&M
מכנסיים – Levis, "גרסת commuter, שמותאמת לרוכבי אופניים"
נעליים – אייר טריינר 1 מנומרות של נייקי. "קניתי אותן אונליין. אני קונה סניקרס בדרך כלל בסניקר-בוס בתל אביב, או באינטרנט"
שעון – Jacob Jensen 640, "לא זוכר איפה קניתי אותו, אבל מוכרים אותו גם בסוהו לדעתי"

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: "אני מעצב אז אני לובש מה שבא לי לאיזו פגישה שבא לי. אם זו פגישה רצינית אני מסתרק ומכניס את החולצה למכנסיים"

הייתי שמח לשבת לקפה עם…דיטר ראמס (מעצב משפיע וחשוב בעולם – ר.ש)

QA: פעם בטח אמרו לכם שהקסם נמצא בפרטים הקטנים, אז במקרה של דרור זה נמצא בנעליים. הבחור מחזיק באוספון מרשים של סניקרס וזו אגב דוגמה נהדרת, לכם גברברי הסטארטאפ ניישן, איך מגיעים לעבודה – זירקו את נעלי הספורט הכעורות והחליפו אותן בסניקרס מגניבות. אהבתי שדרור הלך צעד קדימה עם הדפס מנומר שבשניות שבר לוק בנאלי וכחול (זוכרים את אורי מהמדור הראשון?). אגב, רק אני שמתי לב לקיפול הנונשלאנטי של הג'ינס? לגזור – להעתיק- ולשמור! קאפיש?

ויטלי מרגולין, מנהל פיתוח

ספינת האם: Roomer, זירת מסחר בינלאומית לחדרי מלון.

תאג מי: #טכנולוגיה #ספורט #חברים #אלכוהול #מוזיקה

אם הייתי אפליקציה הייתי: whatsapp, "ולא כי אפשר לקנות אותי בהרבה כסף"

פלטפורמה: איפה אפי?

קוד פתוח:
שורטס וחולצה- ZARA
נעליים – טבע נאות

לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: כפכפים, ג׳ינס וטי-שירט (הוא אמר עכשיו שהוא נעל כפכפים? אוי וייזמיר – ר.ש).

הייתי שמח לשבת לקפה עם…נתן בליקרצ'יק, מייסד שותף ב-Airbnb.

QA: אחח כמה חיכיתי לאיזה סטארטאפיסט עם חולצת פסים והנה נפל לידיי ויטלי שמראה איך משלבים טרנד חרוש בצורה לא מתאמצת ואגבית. הוא כנראה ראה כבר במדור הקודם שאני חולת טבע נאות ובכך די סגר לי את האופציה לתת לו בראש על הצבע המשעמם של המכנסיים. יש לו מזל שהחולצה הזאת פשוט מפצה על הכל. אבל אם בכל זאת הוא ירצה לשמוע את דעתי בוא נגיד שאני פחות בעד להתאים צבעים- אם הלכת על נאות בצבע בז' במכנסיים תלך על גוון אחר. ירוק כהה היה מעלה אותך ל-Aּ+.

לי צ'יזיק, מנהלת שיווק

ספינת האם: FeeX, "אתר חינמי ואובייקטיבי להורדת עמלות ודמי ניהול בחסכונות הפיננסיים שלנו. כיום אנו תומכים בקרנות פנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל. השירות עובד כך שאנו משווים את מצבך לאנשים אחרים כמוך, מראים לך כמה כסף מיותר אתה משלם, כמה אתה יכול לחסוך ואיך לעשות את זה. משתמש FeeX חוסך בממוצע כ-50 אלף ש"ח".

תאג מי: #סטארטאפ #רעיונות-שעוזרים-לאנשים-אחרים #קאפקייקס #ים-וקמפרי

אם הייתי אפליקציה הייתי: Animoto.

פלטפורמה: מעוררת קנאה.

קוד פתוח:
חולצה- טופשופ
מכנסיים -vered.s
נעליים-זארה
טבעת- new-look

לפגישה המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "אני הולכת לפגישות של שיתופי פעולה וכנסים בדרך כלל עם טי-שירט של FeeX".
הייתי שמחה לשבת לקפה עם…"קאפקייק וארול דאמלין, מנכ"ל חברת Wonga שעשתה מהפך בהתנהלות הפיננסית של תושבי אנגליה".

QA: אם הייתי מחלקת דרקונים לי היתה מקבלת 4.8 (מתוך 5). השילוב ריגש אותי יותר מההכרזה של אפל והצבעים- או הצבעים. אז למה ירדו ללי 0.2 נקודות? הסנדלים. אל תבינו אותי לא נכון, הם יפים אבל הייתי שמחה בלוק הזה לראות את לי עם סנדל לבן עם עקב צ'אנקי (קרי עקב עבה- במילון לפאשניסט/ה המתחיל/ה) ואם ממש בא לך על נוחות אז דווקא סנדל זהב עם רצועות דקות היה יותר מתאים כאן.

<<< למדור הקודם ברמת החייל

<<< קוד לבוש מתלבש על Mind Space

חושבים שיש לכם סטייל הורס? לא חוששים לקבל טיפ או שניים לגבי האאוטפיט? (וכן זה לגמרי עוזר בפגישות משקיעים) תכתבו לנו ל-info@geektime.co.il ואולי גם אתם תזכו לככב במדור הבא של "קוד לבוש". 

מקור: צילום מסך

יצרנית סמארטפונים חדשה היא לא משהו שצץ בכל יום, במיוחד לא כזו שמכוונת אל קהל לקוחות עשיר במיוחד ולא אל שווקים מתפתחים. אלא ש-Sirin היושבת בתל אביב בדרך לעשות בדיוק את זה: לבנות מכשיר סלולרי שעתיד לעלות כ-10,000 דולר.

על פי כמה מקורות מהימנים, לפני מספר חודשים השלימה החברה סבב גיוס בסך 25 מיליון דולרים, אותו הובילה קרן Singulariteam הישראלית, בראשה עומד משה חוגג, מנכ״ל ומייסד Mobli, ביחד עם איש העסקים הקזחסטני קינס רקישב. על פי Crunchbase, סבב הגיוס הושלם בנובמבר האחרון, אך המקורות שלנו מוסרים שהחברה רק נוסדה בנובמבר 2013, כשהגיוס הגיע מספר חודשים לאחר מכן. עוד מוסרים המקורות כי החברה גייסה לשורותיה את המעצב הידוע קארים ראשיד (Karim Rashid) שיהיה אחראי על המכשיר החדש. מדובר על מעצב בעל שם עולמי, כשבפורטפוליו שלו ניתן למצוא מגוון פרסים בהם זכה עבור חברות כגון סמסונג, לצד מוצרים נוספים בשוק האסייתי.

האם קיים שוק למכשירי טלפון יקרים במיוחד?

Sirin נוסדה לפני פחות משנה על ידי היזם הסדרתי טל כהן. לאחר שמכר את החברה שלו, ibetcha.com ל-Vivendi Universal ב-2003, כהן עבד במספר חברות שונות עד שעלה בראשו הרעיון לבנות מכשיר המיועד לקהל העשיר. נכון להיום ישנן עשרות יצרניות סלולר בשוק המכוונות אל קהל המשתמשים הרחב, כשחלקן מציעות גרסאות של מכשירים מסויימים המגיעים עם שיבוצי יהלומים, עיטורים מיוחדים ושאר תוספות הגורמות למחיריהם לעלות בהתאם.

אך Vertu היא היצרנית היחידה שכלל מכשיריה מיועדים לקהל העשיר בלבד. החברה, שהתחילה כחברת בת של נוקיה ב-1998, ניסתה להוכיח ששוק הסמארטפונים היוקרתי עלול שלא להיות גדול כמו שאר השוק, אך הוא עדיין גדול מספיק על מנת להרוויח. בהתחשב בעובדה שהחברה נמכרה לפני כשנתיים ל-EQT Partners האסייתית בסכום שעמד על כ-250 מיליון דולרים, והדו״ח שהוציאה האסייתית באפריל האחרון טען שהמכירות של החברה עמדו על מעל ל-300 מיליון דולרים בשנה האחרונה בלבד, אנו מאמינים כי הם הוכיחו את הנקודה שלהם.

בעוד ש-Vertu לא ציינה את מספר המכשירים שמכרה במהלך אותה שנה, הדו״ח התייחס למספר הנע סביב ה-400 אלף, שמייצג ככל הנראה את מספר המכשירים שהחברה מכרה בעשור האחרון.

מקור: צילום מסך

הרבה מעבר לשיבוצי יהלומים ועיטורים

מאז שהוקמה, Vertu התמקדה יותר באפקט הגלאם מאשר בטכנולוגיה שמכילים המכשירים בתוכם, כשהדגש היה על העיצוב ולא על השימושיות. כך לדוגמה, מכשיר הדגל הקודם של החברה הציע מסך בגודל 2 אינץ׳ בלבד והריץ את מערכת ההפעלה Symbian series 40, אך מסתמן כי לאחרונה החליטה החברה להסתכל לא רק בקנקן, אלא להתמקד גם במה שיש בתוכו.

לאחרונה שחררה החברה גרסה חדשה של המכשיר שלה, הנקראת Signature Touch ולפני כשבוע השיקה גם את מכשיר ה-Low End שלה, הנקרא Aster. עם זאת, אין סיבה לדאגה, כי למרות שקיבל את התואר Low End, עדיין מדובר במכשיר עם תג מחיר העומד על לא פחות מ-6,700 דולרים.

שני המכשירים מריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד 4.4, מגיעים עם מעבד Qualcomm בעל ארבע ליבות, מסך 4.7 אינץ׳ המוגן על ידי Sapphire Crystal ומצלמת 13 מגה פיקסל אחורית. בהשקה של המכשירים, מסימילאנו פוגליאני (Massimiliano Pogliani), מנכ״ל Vertu הצהיר כי במהלך השנתיים האחרונות הרחיבה החברה את מגוון מכשיריה, כשרצתה לענות על צרכיהם של לקוחותיה הספציפיים.

המשמעות היא שכעת החברה מציעה מכשירים שבהם רצה טכנולוגיה חזקה, כשלחברה יש הזדמנות אדירה להתאים עיצובים, חומרים ומגוון שירותים במטרה לענות על הצרכים והרצונות של מגוון לקוחותיה. כלומר, Vertu הבינה שהיהלומים כבר אינם מספיקים למשתמשים ובעוד שהמפרט הטכני שלה מתקדם משמעותית לעומת הגרסאות הראשונות של המכשירים, ניתן למצוא כיום בשוק מכשירים הרבה יותר מתקדמים מבחינת חומרה. בנקודה זאת בדיוק נכנסת Sirin הישראלית.

Vertu Aster. מקור: צילום מסך

בונים את המכשיר הטוב ביותר

על פי מקורותינו, החברה מפתחת מכשיר שיציע לא רק עיצוב מתקדם, עובדה ברורה מאליה לאור גיוסו של ראשיד לצוות, אלא יריץ את החומרה והטכנולוגיה המתקדמים ביותר בתוכו. בעוד שהמפרט עצמו עדיין לא נחשף, אנו יודעים כי החברה מתכננת לשים את כל מאמציה על מנת ליצור כל חלק בחומרה, החל מהמעבד, דרך התצוגה, מצלמה ועד לסוללה – כדי שיהיו המובילות ביותר שאי פעם הגיעו לשוק הסלולרי.

מה שכן ידוע בהקשר למפרט הטכני, שמרמז מעט על הכיוון בו החברה תתקדם, היא שייתכן שהיא תהיה הראשונה שתציע את טכנולוגיית ההטענה המהירה שפותחה על ידי StoreDot הישראלית. הטכנולוגיה מאפשר טעינה של מכשירים מ-0 ל-100 אחוזים בתוך 30 שניות, אלמנט שבטוח יגרום למשתמשים רבים להתעניין במכשיר המדובר.

לצד הפיתוח הטכנולוגי, החברה פועלת גם בתחום הגיוס כשכבר גייסה לשורותיה שמות מוכרים בשוק הכוללים את רפי הס, לשעבר סמנכ״ל מו״פ בחברות כגון Axxana, Modu ו-Alcatel-Lucent, צבי לנדאו, לשעבר COO ב-Prime Sense, אלי בן-עמי, מנהל בכיר לשעבר שהתמחה באפליקציות אנדרואיד ב-Samsung Electronics ועינב סדן דוסשיק, לשעבר מנהלת עיצוב מוצר ב-Modu ו-Emblaze.

נכון לעכשיו החברה עדיין עובדת ב-Stealth-Mode, אך למדנו כי היא גייסה כמה עשרות מהנדסים, שכרגע עובדים על פיתוח מערכת הפעלה מבוססת אנדרואיד שתתמוך במכשירים החדשים. עוד ידוע כי החברה כבר עברה את שלב האבטיפוס הראשוני, כשכרגע מסתמן כי מתכננת לשחרר את המכשיר המדובר כבר לקראת סוף 2015.

בעוד שלא ידוע כמה בדיוק עתיד המכשיר המדובר לעלות למשתמשים, בהתחשב בשוק אליו מכוונת החברה סביר להניח שאלא אם כן כבר רכשתם לעצמכם רולקס או שעון של פטק פיליפ, לא תוכלו להרשות אותו לעצמכם.

Sirin ו-Singulariteam סירבו להגיב לידיעה.