מקור: צילום מסך

חברת הסטארטאפ הישראלית EatWith, המציעה למשתמשים לאכול ארוחות ביתיות בבתיהם של אחרים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 8 מיליון דולרים, כשאת סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Greylock Partners.

להנות מאוכל מקומי בחסות המקומיים

EatWith עומדת מאחורי פלטפורמת Marketplace שנועדה לקשר בין משתמשים רעבים לאלה המעוניינים לארח אותם ולהציע להם ארוחה ביתית אמיתית, גם אם מעולם לא נפגשו בעבר. בדומה למודל הקיים ב-Airbnb, המשתמשים יכולים לחפש את המארח או המאכלים המעניינים אותם במיוחד, ובמקום לטעום אותם ״במסעדות פועלים״ מקומיות העלולות להוות לעיתים מלכודות לתיירים, להכנס אל ביתם של הבשלנים ולהתארח סביב שולחן האוכל שלהם, כך שיחווה קצת מהאווירה המקומית.

כך לדוגמה, במידה ואתם מטיילים בארץ זרה ומאמינים כי הקינוח המקומי עליו כולם סיפרו לכם התמסחר במהלך השנים האחרונות, תוכלו לפתוח את אתר החברה, לחפש את המשתמש שמציע את הקינוח המדובר וללכת לאכול אותו בביתו, בידיעה שהכין אותו במיוחד עבורכם.

לדברי החברה, בעוד שהמאגר מורכב מבשלנים חובבים האוהבים את חווית הבישול, לא כל מי שחושב שהוא יודע להכין ארוחה מקומית יכול להצטרף לפלטפורמה, שכן היא דואגת לאשר את נותני השירות השונים. החברה עושה זאת לא רק על מנת לוודא שהמארחים יכולים לבשל אוכל טעים שיעניין את האורחים, אלא לוודא שיש להם את הכישורים החברתיים הנחוצים על מנת לארח זרים בביתם ולהסתדר איתם.

מטעימות ועד ארוחות חג המוניות

משיטוט מהיר באתר מצאנו כי הבשלנים בישראל אינם מהססים לפתוח את שעריהם לאכלנים המקומיים או לתיירים המגיעים להתארח בארץ, שיוכלו להנות מארוחת טעימות בנווה צדק, ארוחה המבוססת על השילוב בין המטבח האיטלקי לישראלי בתל אביב, סדנה להכנת חומוס בירושלים ואפילו ארוחת שבת מסורתית, גם היא בירושלים. מחירי הארוחות נעים בסביבות ה-100 שקלים ומעלה לסועד בהתאם למנות המוגשות והתאריכים הפנויים, כשביניהן אף תוכלו למצוא משפחות שיארחו אתכם לערבי החג השונים, כך שלא תצטרכו לחגוג לבד.

בדומה ל-AirBNB, המארחים קובעים כמה מקומות יש להם מסביב לשולחן, כך שייתכן שהסועדים יפגשו לא רק את המשפחה הישראלית, אלא גם תיירים נוספים מרחבי העולם שהחליטו לבוא ולקחת חלק בארוחה. כלומר, גם במידה ותחליטו לערוך את ארוחת שבת עם משפחה ישראלית אחרת הממוקמת לא רחוק מכם, יש סיכוי טוב שעדיין תפגשו תיירים, שהחליטו גם הם להגיע ולבדוק את המסורת מקרוב.

כחלק ממודל ה-Marketplace, המשתמשים יכולים לדרג את הבשלים והמארחים השונים שלהם, ובכך לאפשר לרעבים הבאים בתור להבין מה בדיוק מצפה להם והאם מדובר על אירוח שיתאים להם, או שעליהם לחפש את המארחים הבאים בתור. בשורה התחתונה, החברה מעוניינת לאחד משתמשים מרחבי העולם סביב אחד מהנושאים האהובים עליהם: אוכל, והיא עושה זאת באמצעות המודל ״One Meal at a Time״.

EatWith נוסדה ב-2012 על ידי גיא מיכלין ושמר שוורץ, לאחר שמיכלין התארח בביתה של משפחה בכרתים והבין כי קיים קסם באירוח ביתי מקומי של זרים. נכון להיום החברה מציעה את שירותיה באמצעות 500 מארחים הפזורים על גבי 160 ערים ב-30 מדינות שונות ברחבי העולם.

וידאו: EatWith – Ai & Matt's Home Restaurant

כתבה מאת מיכה קאופמן.

כולנו (או לפחות רובנו) מכירים את הבעיה: המשימות במקום העבודה שלנו מרובות – והזמן קצר. עובדים רבים מוצאים את עצמם נשארים במשרד עד שעות מאוחרות יום אחרי יום בכדי להצליח ולעמוד במשימות, אך גם זה לא תמיד מספיק: תמיד נשארות עוד משימות "פתוחות", ועובדים רבים נדרשים להישאר פעם נוספת במשרד עד שעה מאוחרת בכדי להצליח ולהספיק למלא את המוטל עליהם.

ההתקדמות הטכנולוגית אמנם סייעה רבות לעובדים בתחומים השונים, אך נדמה כי למרות התחזיות השונות אנו עדיין לא נהנים מזמן פנוי רב יותר בזכותם. אמנם היומן שלנו יודע כבר כיום להורות לנו מתי לצאת בכדי להגיע לפגישה חשובה, והמחשבים, הסמארטפונים והאפליקציות השונות מסייעים לנו לעבוד מהר ולנהל את הזמן שלנו בצורה מיטבית – אך עדיין, בסופו של כל יום, עובדים רבים מוצאים עצמם מתלוננים כי לא היו יעילים מספיק במהלך יום העבודה.

בין הפיתוחים השונים, גם תחום חקר ביצועי האנוש הלך וצבר תאוצה בשנים האחרונות. ואכן, מחקרים שונים שופכים מעט אור על הגורמים השונים אשר משפיעים על יעילותם של העובדים, ומאפשרים להצביע על שורה של צעדים פשוטים – ויעילים במיוחד – אשר יוכלו להגביר את תפוקותיהם של העובדים ולשפר את ביצועיהם. מעיון בשורה ארוכה של מחקרים, אלו 7 עצות מיוחדות אשר יסייעו לכם להיות יעילים יותר – ובהרבה פחות זמן:

1. החזיקו 2 מחשבים (או לפחות 2 יוזרים).

בעידן בו מרבית פעילות הפנאי שלנו מתרכזת בלאו הכי למסך המחשב, הטאבלט או הסמארטפון שלנו – כמות הפיתויים אשר זמינים כשאנו עובדים על המחשב היא אדירה. גלישה לאתרי חדשות ופנאי, פתיחת אי-מיילים והודעות שאינן קשורות לעבודה, התעסקות בסידורים שונים (החל מתשלום חשבונות ועד בדיקת פירוט האשראי) וכמובן – הרשתות החברתיות השונות – כל אלו ועוד רבים אחרים שואבים נתח עצום מיום העבודה שלנו מבלי שנשים לכך לב. הבעיה בכל אלו היא כי בניגוד לצפייה בסרט או משחק מורכב, הם אינם נתפסים כדורשים זמן רב – ולכן אנו מרשים לעצמנו להישאב פנימה "לדקה או שתיים". אך מחקרים עדכניים מוכיחים כי פרק הזמן המצטבר אשר אנו משקיעים בהם בסופו של יום הוא אדיר, ולא פחות חמור: השפעתה של כל גיחה "קצרצרה" לבדיקת חשבון הפייסבוק פוגעת באופן חמור בפרודוקטיביות ובהמשך העבודה שלנו.

לכן, נסו להחזיק שני מחשבים: האחד ישמש לצרכי עבודה בלבד, והשני לכל היתר. אם הדבר אינו אפשרי, פשוט השתמשו בשני "יוזרים" שונים אשר מחייבים התנתקות והתחברות מחדש בכדי להחליף ביניהם. כך תצמצמו משמעותית את פרקי הזמן אשר תשקיעו בכל אותם נושאים שאינם קשורים לעבודה, ותשמרו על יעילות גבוהה בהרבה.

2. הקשיבו למוזיקה

מחקרים שנערכו לאחרונה גילו כי המוזיקה המועדפת עליכם לא רק תגביר את היצירתיות שלכם – אלא גם תגביר את היעילות והמהירות שלכם. באחד המחקרים אף גילו כי מנתחים אשר עבדו כשהמוזיקה המועדפת עליהם התנגנה ברקע הציגו ביצועים מדויקים ומהירים בהרבה ביחס לאלו שעבדו ללא מוזיקה כלל או לצלילי מוזיקה שאינם מכירים. תבררו איזו מוזיקה משפיעה עליכם באופן הטוב ביותר – והשמיעו אותה במשרד בשעות היום. בהנחה שיש לכם טעם מוזיקלי סביר ומעלה, זה גם ינעים את זמנם של המבקרים במשרדכם.

3. תנו לרשימות שלכם לעודד אתכם

כנראה העצה הראשונה שקיבלתם בחייכם במטרה להפוך ליעילים יותר הייתה לרכז את כלל המשימות שלכם ברשימה אחת, ולתעדף את החשובות והדחופות ביותר. ואכן, מדובר בשיטה מוכחת להגברת היעילות: בתחילת כל יום שבו והקדישו 5 דקות מזמנכם להבנת כלל המשימות אשר עומדות בפניכם, והחליטו מי יהיו המשימות החשובות והדחופות ביותר בהן יש לטפל תחילה. שיקולים דוגמת קושי המשימה או מה היא דורשת מכם לעשות חייבים להישאר מחוץ למערכת השיקולים שלכם.

אך גם לאחר שסיימתם להכין את הרשימה, הקפידו לסמן "וי", "פלוס" או אפילו סמיילי בסמוך למשימות אשר השלמתם את הטיפול בהן – ולא פשוט למחוק אותן בקשקוש גס. באמצע היום הקדישו דקה נוספת, והביטו ברשימה: תנו לסימונים החיוביים אשר סימנתם לתגמל אתכם לרגע על עבודתכם במהלך היום. כעת, חיזרו והשלימו את הטיפול גם ביתר המשימות.

4. קחו הפסקה

המחקרים בתחום הפרודוקטיביות מתבססים, בין היתר, גם על חקר הפרעות שינה. מחקרים שונים גילו כי כשאדם סובל מנדודי שינה, עדיף בהרבה שיקום ממיטתו לכ-10 דקות ויעסוק בדבר מה (קריאת ספר, לדוגמא) ואז יחזור למיטתו וינסה להירדם פעם נוספת. גם יעילותכם בעבודה פועלת באופן דומה: כשאתם חשים "תקועים" או חסומים ואינכם מצליחים להתחיל במשימה מסוימת, עדיף שפשוט תיקחו הפסקה קצרה: צאו להליכה, שתו קפה, או נהלו שיחה עם אחד מעמיתיכם. לאחר 10 דקות חיזרו – והמשיכו את עבודתכם כרגיל.

5. צמצמו את הרעש

לא רק עובדים במפעל לחריטת צינורות פלדה סובלים מרעש במקום העבודה: גם עובד במשרד סגור ופרטי עשוי לסבול מרעש, גם אם הוא אינו שם לב לכך כלל. נכון, לא מדובר במפגע סביבתי אשר יאיים על בריאותכם, אך מחקרים מראים כי גם תקתוק מקלדות, שיחות קצרות של אנשים וטלוויזיה פועלת עשויים לפגוע ביעילות ובמהירות השלמת משימות בסיסיות. לכן, צמצמו ככל הניתן את הרעשים בסביבת העבודה שלכם (דרך יעילה לעשות זאת היא ליישם את סעיף 2).

6. Love It or Leave It

אין איך להילחם בכך: מחקרים רבים הוכיחו כי עובדים אשר אוהבים את מקום ואופי עבודתם פשוט יעילים בהרבה מעובדים אשר נדרשים להתאמץ בכל בוקר בכדי להגיע למשרד. נכון, לא תמיד יש ברירה – אבל אם אתם מרגישים כי אתם פשוט לא אוהבים מקום העבודה שלכם, אולי כדאי לשקול לבצע שינוי. ולו רק בכדי להגביר את היעילות האישית שלכם.

7. תדעו מתי להפסיק

העבודה והמשימות לא נפסקות לעולם, ונדירות הפעמים בהן ממש תצליחו לסמן את אותו "וי" (או סמיילי, אם בחרתם בו) ליד כל משימה ומשימה ברשימת המשימות שהכנתם. אבל עבודה עד שעות מאוחרות מדי יום אמנם מוסיפה שעות לזמן העבודה שלכם – אך פוגעת קשות ברמת היעילות שלכם, וכלל לא בטוח כי הדבר ישתלם בסופו של דבר. הציבו לעצמכם "דד ליין" מדי יום – והקפידו לעמוד בו, גם אם לא כל המשימות הושלמו.

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל.

לקריאה נוספת

עליבאבא הונפקה ועולה בכ-30%

כך הפכו בוגרי יחידת 8200 ליזמים הטכנולוגים המובילים בעולם

קרדיט תמונה: desk with computers via shutterstock

מקור: cc-by-Francesco, flickr

Takwin Labs היא חממה טכנולוגית ייחודית שהוקמה על ידי חמי פרס, מייסד ושותף-מנהל בקרן הון הסיכון פיטנגו ויו"ר קרן הון הסיכון "אל באוודר"; עמאד תלחמי, איש עסקים והמייסד של Babcom Centers, וח"כ אראל מרגלית ממפלגת העבודה, מייסד קרן הון הסיכון JVP (עוד בטרם נכנס לחיים הפוליטיים). הייחוד בחממה הוא לאו דווקא המיקוד הטכנולוגי או המודל העסקי, אלא קהל היעד שלה:  חברות סטרטאפ מהמגזר הערבי. היום (א') הודיעה החממה על השלמת גיוס ראשון של 4.5 מיליון דולר, מתוך 20 מיליון דולר מתוכננים.

תוכניות לגייס 20 מיליון דולר

למרות התאור של ישראל כאומת הסטארטאפ, נדמה שמקומו של כל האקוסיסטם הערבי נפקד: החל ביזמים, דרך חממות ותוכניות האצה וכלה בקרנות הון סיכון, את המצב הזה מנסה לשנות חממת Takwin Labs (בעברית: "בראשית" או "התחלה"). החממה, שממוקמת בעיר התחתית של חיפה, גייסה את ההון הראשוני ממשקיעים יהודים וערבים מתחומי ההייטק והתעשיה, הפועלים הן בישראל והן מחוצה לה, וכן ממשקיעים אמריקאים. בשלב הראשון גייסה החממה 4.5 מיליון דולר, אולם התוכניות הן לגייס בסך הכל כ-20 מיליון דולר. עם כספי הגיוס מתכננת החברה להשקיע ביזמים ערבים ישראלים שנמצאים בשלבי הסיד. בזמן הקרוב התכנון הוא להשקיע בארבעה עד שישה סטארטאפים, כשההשקעה הצפויה בכל אחד מהם עומדת על מאות אלפי דולרים.

החממה מכוונת למיזמים לפנות לשוק דובר הערבית, הנמצא בצמיחה מהירה וכולל למעלה מ-350 מיליון משתמשי סלולר ברחבי העולם הערבי ולמעלה מ- 120 מיליון משתמשי אינטרנט ב-22 מדינות. עמאד תלחמי, שגם ישמש כיו"ר מועצת המנהלים של החממה, אמר בתגובה: "כיזם, חוויתי על בשרי חלק ניכר מהקשיים שעובר כל אדם השואף להוציא לפועל את חלומותיו, וחוויתי כיזם ערבי את הקשיים הייחודיים שניצבים בפני ערבים בחברה הישראלית". הוא הוסיף: "השקענו מחשבה רבה באיתור החסמים המונעים את פריחתו של ההייטק הערבי ובנינו מודל שמטרתו תמיכה והתמודדות עם החסמים הללו. אני מאמין כי הקרן שהקמנו תאפשר לעוד ועוד יזמים מהחברה הערבית להצליח להגשים את עצמם ואת חזונם ולהפוך לשחקנים משמעותיים במפת ההייטק הישראלית והעולמית".

האם צריך חממה במיוחד למגזר הערבי?

בעוד שאין חולק על המטרה הברוכה של קידום היזמות במגזר הערבי, הקמת החממה מעלה כמה תהיות. ראשית, החממה מגדירה עצמה כמיועדת ל"יזמי הייטק מהמגזר הערבי". האם חממה שתייעד עצמה ל"מגזר היהודי" היתה יכולה לעבור בלי קריאות לגזענות או אפלייה? שנית, האם אין כאן חשש, שמנהלי קרנות או חממות יהודים, במודע או שלא מודע, יפלו יזמים ערבים, מכיוון שכבר "יש להם חממות ייעודיות להם"? ומעבר לכך, האם אין כאן חשש שיתקיימו 2 אקוסיסטמים מקבילים, שכוללים יזמים שונים, משקיעים שונים וחממות שונות? ותהיה אחרונה: אנחנו רוצים להאמין שמה שקובע האם יזם כלשהו יקבל השקעה הוא החידוש הטכנולוגי, התוכנית העסקית או פוטנציאל ה-Disrupt שלו. האם אין בקיומה של חממה זו להצביע ששיקולים לא ענייניים הם הקובעים? כך או כך, אנחנו מקווים לשמוע מהחממה על גיוסים נוספים ואקזיטים בקרוב. אינשאללה.

במסגרת אירוע הכרזה שמתקיים ברגעים בתל אביב, הכריזה Deloitte בריטמן, אלמגור זהר על 50 חברות הטכנולוגיה הישראליות בעלות שיעור הצמיחה הגבוה ביותר כחלק מדירוג Fast50 המתקיים זו הפעם ה-15 בישראל. את ראש הרשימה מובילות:

במקום הראשון: Taboola (שיעור צמיחה: 42,058%)

טאבולה הוקמה ב-2007 על ידי אדם סינגולדה ונכון להיום מספקת למעלה מ-150 מיליארד המלצות תכנים ליותר מ-400 מיליון משתמשים ייחודיים, מידי חודש. בין האתרים הגדולים עמן החברה עובדת ניתן למצוא שמות מוכרים, כגון USA Today, The Huffington Post, Time ו-The Weather Channel

במקום השני: Superfish (שיעור צמיחה: 37,102%)

Superfish נוסדה ב-2006 על ידי עדי פנחס (המנכ"ל) ומיכאל צ'רטוק (CTO) ומעסיקה עשרות עובדים במשרדי החברה הממוקמים בפתח תקווה ובפאלו אלטו. החברה יצרה מנוע חיפוש ויזואלי, המאפשרת ללקוחות המשתמשים בו להעצים את חווית הקנייה שלהם והוא ניתן לשילוב באתרי קניות שונים. מה שמיוחד במנוע החיפוש, על פי החברה היא היכולת למצוא מוצרים הזהים למוצר שאנו מעוניינים בו, אך למצוא מוצרים דומים או קרובים אליו בנוסף. לדוגמא, אם חיפשתם בגד או זוג נעליים מסויים, תוכלו לקבל לא רק את התוצאות הספיציפיות שחיפשתם, אלא גם אלטרנטיבות דומות.

במקום השלישי: Valens (שיעור צמיחה: 33,244%)

במקום הרביעי: Hiro Media (שיעור צמיחה: 22,219%)

במקום החמישי: Celeno Communications (שיעור צמיחה: 17,773%)

במקום השישי: myThings (שיעור צמיחה: 7,194%)

במקום השביעי: Wix (שיעור צמיחה: 4,892%)

במקום השמיני: Leverate (שיעור צמיחה: 2,681%)

במקום התשיעי: Magisto (שיעור צמיחה: 2,315%)

במקום העשירי: Clarizen (שיעור צמיחה: 2,196%)

הרשימה המלאה תעודכן בהמשך

קצת על תוכנית Fast50

תוכנית Fast 50 הינה חלק מתוכנית כלל עולמית בשם Fast 500 שנערכת זו השנה ה-20 בשלושה אזורים בעולם: אירופה והמזרח התיכון, צפון אמריקה ואסיה. הזוכות הישראליות משתתפות בתוכנית האירופית ונהנות כתוצאה מכך מחשיפה וממפגש מרתק עם חברות מובילות בתחום מהשוק האירופאי.

בישראל מתקיימת התחרות זו השנה ה-15 ברציפות על ידי Deloitte בריטמן, אלמגור זהר ובמסגרתה מדורגות 50 חברות הטכנולוגיה הישראליות בעלות שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בין השנים 2009 עד 2013. תהליך דירוג החברות מתבצע באופן אובייקטיבי ומבוסס על דוחות כספיים מבוקרים אשר בסופו מוכרזות החברות המדורגות באירוע חגיגי בו נוכחים ראשי קהיליית ההיי טק וההון סיכון במקביל לאמצעי התקשורת שמסקרים את האירוע.

בשנה שעברה נרשמו לתוכנית כ-150 חברות ציבוריות ופרטיות. ארבעת המקומות הראשונים בתחרות Fast50 של 2013:

1. myThings עם 23,205% הזוכה זו פעם שנייה בתחרות, שנה אחרי שנה (דבר יוצא דופן בתחרות הזו), חברה המפתחת זירות מסחר אלקטרוני מקוונות ופרסונליות.

2. Trusteer עם 11,240% אשר נרכשה על ידי IBM, מפתחת מערכת אבטחה למניעת הונאות פיננסיות וסייבר.

3. MyHeritage עם 9,041%, פיתחה רשת חברתית באינטרנט לבניית היסטוריה משפחתית.

4. Calrizen, עם 8,453% צמיחה, חברה המפתחת מערכת לעבודה קבוצתית בארגונים.

לרשימה המלאה של 2013

אנו חיים בעולם של ״אני, אני, אני״ בו אנשים מעלים סלפיז לאינסטגרם, מדגמנים חופשות בפייסבוק ומצייצים את זרם התודעה שלהם בטוויטר. גם מותגים מרוכזים בעצמם שהרי מה זו פרסומת אם לא סלפי: זה אני (המוצר/המותג/החברה) וזה מה שיש לי לומר. תראו אותי!

אבל נחשו מה? לאף אחד לא איכפת. הסטארטאפ או המותג שלכם לא מעניינים אף אחד, לפחות לא את רוב האנשים. כמו שאמר יו מקלאוד, קופירייטר, קרקטוריסט ובלוגיסט: ״אם תדבר לאנשים כמו שפרסומת מדברת לאנשים, כניראה שתחטוף סטירה לפנים״…

אז מה כן מעניין אנשים? ובכן אף אחד לא מעוניין לצפות בפרסומת או מודעה מרצונו החופשי אך הם בהחלט יצפו בסרט או יקראו סיפור. הרעב האנושי לסיפורים היה קיים מאז בריאת העולם ולמעשה המוח שלנו מתוכנת לזכור ולהזדהות עם סיפורים ומעשיות בצורה טובה יותר מאשר קריאה או שמיעה של עובדות. לכן חברות רבות שוברות את הראש כיצד לייצר סיפור סביב המוצר או השירות שלהם ואיזה נרטיב יזכה לאהדה בקרב קהל היעד.

בעולם שבו הבידול המוצרי מטשטש וכמעט שנעלם (לכולם יש את המעבד הכי חזק, הנעל הכי מהירה והגזרה הכי אופנתית), הסיפור סביב המוצר יעשה את ההבדל ויגרום לצרכן להעדיף מוצר זה על אחר.

אומנות הסיפור

כיום Storytelling היא מילת באז חמה בקרב חברות מסחריות. עיוורון וסלידת הצרכנים מפרסומות ומסרים מסחריים מוביל את התעשייה להעמיק ביצירת תכנים עשירים ומעניקי ערך אשר מספרים את סיפור המותג. להלן דוגמאות למותגים המצטיינים ב-Storytelling:

1. נייקי – ויז׳ואל עוצמתי

2. צ׳יפוטלה – תוכן וידאו

3. The Standards

רשת בתי מלון בוטיק המכוונת לקהל יעד צעיר ועשיר באמצעות מגזין תרבות של אירועים נחשקים בקרבת מלונות הרשת.

4. Oreo

זרם שוטף של קריאייטיב הומוריסטי ומפתיע המתכתב עם אירועים בזמן אמת ומופץ בערוצי המדיה החברתית

לחשוב כמו מוציא לאור

כדי לייצר תוכן טוב, אי אפשר להתנהג כמו כולם.המוצר שלכם ייחודי ושונה ולמרות שמותגים רבים מפיקים סרטוני פרסומת רהבתניים ומבודלים שעולים לאוויר למשך שבועיים, הרי לאורך השנה הם חוטאים בשימוש במאגרי תמונות וסרטונים גנריים מטעמי תקציב, חוסר מעוף או סתם עצלנות. וכך ערוצי התקשורת השיווקית השוטפת של מותגים רבים, בדגש על המדיה הדיגיטלית, נראים ונשמעים זהה.

כדי לייצר תוכן טוב, צריך לחשוב אחרת – לחשוב כמו מוציא לאור של עיתון או מגזין (Publisher), כך שהתוכן צריך להיות:

1. רלוונטי – מעניין, מהימן ועדכני.
2. סטייליסטי – מרשים ומעורר השראה.
3. כייפי – מבדר, מהנה, קליל במינון.
4. שיתופי – מוטה רייטינג, מעודד להעביר הלאה.

למעשה, על מותגים שרוצים להיות רלוונטיים בימינו לעבוד במתכונת של ״חדר חדשות דיגיטלי״ עם עורכים, מפיקים ומנהלי מדיה חברתית לניהול אסטרטגיה, הפקה, הפצה, מדידה וניתוח של התוכן. את התוכן ניתן להפיץ בכל נכסי וערוצי המותג: אתר, ניוזלטר, עמוד פייסבוק, פרופיל אינסטגרם, ערוץ יוטיוב וכדומה כאשר חשוב להקפיד לייצר תוכן בפורמט הייחודי לכל ערוץ (לשדר את אותו תוכן בדיוק בכל הערוצים הוא לא רלוונטי והצרכן יאבד עניין). מותגים גדולים ומובילים בחו״ל הקימו ״חדר חדשות״ בתוך האירגון אך ניתן לעבוד עם סוכנויות חיצוניות הפועלות במתכונת זהה.

אסטרטגיית תוכן

מעבר ליכולת לספר את סיפור המותג ולייצר ערך לצרכנים, לתוכן צריכה להיות מטרה שעל בסיסה ניתן להגדיר יעדים למדידה. תוכן טוב:

● יגביר חשיפה למותג – אורגנית (חיפושים, שיתופים) או ממומנת (PPC, Content Discovery).
● יגביר מעורבות עם המותג – דפים נצפים, זמני שהייה, שיתופים.
● יגביר המרות – לידים, התנסות, רכישה וכדומה.

אסטרטגיית תוכן מגדירה למעשה את התכלית ומבדילה אותו מסתם תוכן. הגדרתה מסייעת לצוות השיווק, ולמנהלי הדיגיטל בפרט, לחבר את הפעילות השיווקית למטרות העסקיות של החברה ולתת תג מחיר לכל נגיעה בצרכן.

כמה זה עולה לי?

לתוכן מרהיב אשר יסחוף את הצרכנים ויגרום להם לבוא במגע עם המותג יש עלות כספית אך אם נזכיר לעצמנו לרגע כמה עולה הפקת סרטון פרסומת טלויזיה שבסופו של דבר פוגשת את הצרכן לשבועיים גג, זה בהחלט עוזר לשים דברים בפרופורציות. אני אוהב להשתמש במודל המדיה המשולשת: Paid, Owned, Earned כדי להראות שאין צורך להגדיל את עוגת התקציב כי אם רק לחלק אותה אחרת. אם נשקיע יותר בתוכן אשר יופץ בנכסי המותג (Owned), הוא יקסום ויופץ ליותר צרכנים (Earned) וכך נוכל להוריד מההוצאה במדיה ממומנת (Paid).

תהיו יותר וגאס

יש הרבה מאוד טיפים וכללי עשה/אל תעשה בכל הקשור ליצירת תוכן אך אם עליי לבחור בשלושה כללים בלבד שכדאי לזכור, אציין את אלו:

1. הקפידו על תוכן מבוסס ויז׳ואל חזק – צריכת המדיה בימינו היא ברובה דיגיטלית ולתמונות יש תפקיד דרמטי ביצירת בולטות, עניין ושיתופיות התוכן.
2. פחות הוא יותר – לא תמיד חייבים הפקות רהבתניות, רעיון וביצוע טוב יעשו את העבודה.
3. ידידותי למובייל – 50% מצריכת המדיה היא במכשירים ניידים ולכן התוכן חייב להיראות בהם לא פחות טוב מבמסכים גדולים.

בפסטיבל הפרסום האחרון בקאן אמר פיג׳יי פריירה (PJ Pereira), בעל סוכנות קריאייטיב בינלאומית: ״תחשוב כמו איש שיווק, התנהג כמו בדרן ונוע כמו סטארטאפ״ (באנגלית זה נשמע יותר טוב). כדי להמשיך להיות רלוונטיים בעיני הצרכנים, על מותגים וחברות להתחיל לחשוב כמו מוציא לאור ולפתח שרירים חדשים ליצירת תוכן וסיפור שוטף, לצד הקמפיינים הנקודתיים. אין אמת מוחלטת אך העולם משתנה ומותגים צריכים להשתנות או לפחות לשאול שאלות ולהתלבט בין אלטרנטיבות חדשות. מותגים שלא השכילו להכיל את השינוי, כבר לא איתנו (עיין ערך בלוקבאסטר, קודאק וכו׳).

אז במקום לתת למותג שלכם לצעוק ״אני, אני, אני!״, אני מזמין אתכם לחשוב כמו מוציא לאור ולצעוק ״אתה, אתה, אתה!״ – ספרו את סיפור המותג שלכם באמצעות תוכן איכותי, מעניין, מהנה, מרגש, מבדר ובמילים אחרות: העניקו ערך למשתמשים שלכם.

קרדיט תמונה: branding via shutterstock.

ממשק המשתמש של HoneyBook. מקור: HoneyBook

לפני מספר חודשים נפגשו בבית קפה תל אביבי גיל בן-ארצי, ממקימי חממת Upwest Labs ועוז אלון, יזם צעיר ללא שום ניסיון קודם בעולם היזמות או הטכנולוגיה. עוז אלון פרש בפני בן-ארצי את פרטי המיזם עליו חשב. כשסיים, שאל אותו בן-ארצי האם יוכל תוך מספר ימים לעלות על מטוס, ביחד עם שותפיו, ולהצטרף לחממה, שממוקמת בקליפורניה. עוז, יחד עם נעמה אשתו ודרור ה-CTO, עזבו הכל, הצטרפו לחממה, והחלו במסע שנקרא HoneyBook.

היום (ב') הודיעה החברה, שהוקמה ב-2013, על השלמת סבב גיוס של 10 מיליון דולר בהובלת קרן Aleph ומשקיעים נוספים ביניהם אוו ווליאמס שהיה בין המקימים של טוויטר ונוואל ראוויקנט, מייסד Angellist. המייסדים של החברה הם עוז אלון, שמשמש כמנכ"ל, נעמה אלון סמנכ"לית המוצר של החברה; שאדיה סיגאלה, סמנכ"לית שירות הלקוחות של החברה ודרור שמעוני, סמנכ"ל טכנולוגיות.

מורידים את כל הבירוקרטיה מהראש של הלקוחות

אם לא שמעתם על HoneyBook עד עכשיו, אתם יכולים להרגיש בנוח. החברה שמרה על שקט תעשייתי ובאופן מודע בחרה שלא לצאת בהכרזות. "אני יוצא מודיעין" אומר לנו עוז אלון, מנכ"ל החברה, "שם למדנו להיות ולפעול מתחת לרדאר עד לרגע הנכון". והרגע הנכון הוא עכשיו, כי גיוס של 10 מיליון דולר הוא גיוס מרשים גם בקנה מידה בינלאומי.

אז מה עושה HoneyBook? החברה מציעה לבעלי מקצוע הקשורים לעולם האירועים, פלטפורמה אחת שתנהל עבורם את כל התהליכים הבירוקרטיים והמתישים שכוללת העבודה: החל מהצעות מחיר, דרך חוזים, סליקה, הוצאת חשבוניות וכלה בניהול התקשורת בין בעל המקצוע והלקוחות. בין השאר החברה פונה למארגני אירועים, צלמים, די.ג'יי, מעצבי שיער, בעלי אולמות אירועים, אמני שזירת פרחים ועוד. על פי החברה, מדובר באנשים במקצועות "קריאיטיביים", והניירת והבירוקרטיה פוגעות בשטף העבודה שלהם.

בואו ניקח לדוגמה צלם, שמשתמש בפלטפורמה של החברה. מרגע שהוא נרשם לשירות, כל הניירת, המעקב והבירוקרטיה עוברים להתנהל במערכת. הצעת מחיר שמוציא הצלם ללקוח ומאושרת על ידי הלקוח הופכת בצורה אוטומטית על ידי המערכת לחוזה המוכן לחתימה. לאחר החתימה האלקטרונית, המערכת מאפשרת לצלם לגבות את התשלום דרכה (במקום למשל בפייפאל) וכך גם המעקב אחר התשלומים נעשה דרכה. כאמור, גם בקשות מיוחדות, שאלות או כל תקשורת אחרת בין הלקוחות לצלם נעשית דרך המערכת.

וכמובן שאי-אפשר בלי מילת הקסם "מוניטיזציה". מהיכן החברה מתכננת להרוויח? ובכן, החברה תגבה עמלה מכל עסקה שתתבצע במערכת, כשאם לא מתבצעות עסקאות, אין כלל תשלום. בחברה לא מסגירים עדיין את גובה העמלה, בעיקר משום שהנושא עדיין בבדיקה, והוא לא סופי, אולם מוכנים לספר שהוא יהיה גבוה ממה שגובה פייפאל, משום שהם לא רק סולקים, אלא מספקים סל שלם של שירותים ללקוח. ובכל זאת, אנחנו מקשים, האם לא עדיף לעבוד על בסיס מינוי חודשי? אלון אינו מסכים. לדבריו, מודל התשלום אותו בחרו גורם להם לעשות הכל במטרה לגרום להצלחה של הלקוחות שלהם, שהרי אם הם לא ירוויחו, גם HoneyBook לא תראה הכנסות. הוא מסכם את זה ואומר: "כשהם מצליחים, אנחנו מצליחים". החברה לא מאמינה במתן השירות בחינם ואז גביית תשלום, משום שרק כשיש לקוחות משלמים מהרגע הראשון, ניתן לדעת בדיוק עד כמה השירות שלהם יעיל ובעל ערך ללקוחות.

כרגע, החברה נמצאת במעין "בטא סגורה", כשהשירות פתוח רק ללקוחות שמקבלים הזמנה. מהבטא הזו עולים נתונים מרשימים למדי בנוגע לשיפור שחל אצל לקוחות החברה. ראשית, 100% מהלקוחות שהחלו את הפעילות ב-HoneyBook נשארו בפלטפורמה, כשכולם, ללא יוצא מן הכלל, העבירו 100% מהפעילות שלהם לפלטפורמה. בנוסף, על פי הנתונים של החברה, יחס ההמרה אצל הלקוחות זינק מממוצע של 3 מתוך 10 לממוצע של 6 מתוך 10. החברה מתכוונת להמשיך לפעול כרגע במתכונת של הזמנות, מה שלא מונע ממנה להציג צמיחה של 30% בחודש.

פה כדי להישאר

דור המייסדים. מקור: HoneyBook

אז ראינו שבניגוד להרבה חברות סטארטאפ אחרות, החברה לא חיפשה עד עכשיו את אור הזרקורים. גם ההתעקשות על תשלום מהיום הראשון (או יותר מהתשלום הראשון) אינה דבר שכיח. אולם נדמה שאחד ההבדלים התהומיים ביותר נעוץ בכיוון ובייעוד של החברה. אלון מספר שהיזמים מאוחדים בחזון שלהם לבנות חברה גדולה ויציבה. כלומר, הכי רחוק שאנחנו מכירים מהחלום על להקים סטארטאפ ולבצע אקזיט נאה בהזדמנות הראשונה. לחזון הזה שותפות גם החממה וגם, בצורה מפתיעה, המשקיעים. לדבריו, בפגישה הרשונה שלו עם מייקל אייזנברג מ-Aleph, הם דיברו על כך שזו הפגישה שמתחילה "קשר של 50 שנה". ואכן, לאורך כל הראיון ניתן להתרשם כמה אלון מאמין במוצר ובחברה שלו ובעתיד לטווח רחוק. אולם, מעבר ליזמים, לחממה ולקרן, אפילו העובדים בונים לטווח ארוך. אלון מספר על אחד המפתחים, שבמעמד החתימה על החוזה, ביקש מהם שיתחייבו שהם לא מתכוונים למכור תוך 12 חודשים, אלא לבנות חברה גדולה – כמו שצריך.

את הכסף שגייסו מתכוונים בחברה להשקיע בגיוס של עוד מפתחים למרכז הפיתוח בתל אביב, ובגיוס אנשי מכירות, שיווק, שירות לקוחות ופיתוח מוצר למרכז הפיתוח בסן-פרנסיסקו. כשהכוונה היא לצמוח מ-21 עובדים כיום ליותר מ-60, תוך כשנה. בין השאר מתכננת החברה לפרוץ לערים נוספות מחוץ לאיזור סן פרנסיסקו, ועל כן היא מגייסת City Managers שיהיו אחראיים על עיר אחת כל אחד, בדומה למודל הנהוג ב-Uber או ב-Airbnb.

כשהגעתי לעבוד בעולם הסטארטאפים הישראלים, לאחר 21 שנה של ניהול, שיווק ומכירות בשוק הבינלאומי ובישראל גיליתי להפתעתי שהסטארטאפים הישראלים, ההבטחה הגדולה האמיתית של מדינת ישראל – לא משתמשים בכלי השיווק בעזרתם משתמשים בעולם כדי "לעשות ביזנס" כלומר לייצר ערך חברה ומכירות.

יתרה מכך, תחילה לא היה כמעט איש, לא בחברות הסטארטאפ וגם לא בסצנת הקרנות המלוות את התעשיה שהבין על מה (לכל הרוחות…) אני מדברת.

אחד הלקוחות הראשונים שלנו היה לקוח שהביא חדשנות טכנולוגית מרתקת בתחום הזנת תחליפי חלב לתינוקות. ״כל מה שאני רוצה״, הוא אמר לי, "הוא שתחברו אותי ל-Nestle״. הגיוני. החברה המובילה בעולם בתחום תחליפי חלב לתינוקות. אז זהו, שלא. לא הגיוני כלל. Nestle הינה אכן חברת תחליפי החלב הגדולה ביותר בעולם אולם, האם חברה כמוה בנויה לקחת את הסיכון בלהתחבר לפרויקט נסיוני ונועז כל כך? לכאורה התשובה היא ודאי. היא המובילה העולמית והכרחי עבורה לדעת את כל הפיתוחים והטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום. נכון. Nestle חייבת להכיר את כל החידושים בתחום. והיא גם מוציאה סכומים גדולים כדי לזהות ולהכיר את הטכנולוגיות החדשות. אך קרוב לודאי שיקח זמן רב מאוד מאוד עד שהיא תצא עם המוצר לשוק.

הגיוני יותר שדווקא אחד השחקנים שרוצה לאתגר את Nestle, אם זו חברה שרוצה להיכנס לתחום מעולם הבקבוקים ואביזרי הזנה, או אחת החברות המתחרות, יהיה הפרטנר הנכון. אולם התשובה המאכזבת היא: שאיננו יודעים. והתשובה המעודדת היא: שאנו כן יודעים ויכולים לבדוק זאת.

וזה נכון כמעט לכל סטארטאפ בתעשיה. בכל שלב. פעמים רבות אנחנו מחפשים את הלקוח הלא נכון, עם המסר הלא נכון. מה האלטרנטיבה?

האלטרנטיבה היא לחקור ולהבין מי הלקוח הפוטנציאלי ביותר בשלב בו נמצא הסטארטאפ, מה הכי חשוב או כואב לו בתחום ואז להשתמש בכלי הפעילות השיווקית כדי להצליח ולהניע מודעות ומכירות.

אז מה הם השלבים בהם נכון לצעוד כדי להעלות במאות אחוזים את הסיכוי של הסטארטאפ להצליח?

1. מחקר הקפי

עלינו לחקור ולאתר את הלקוח בעל הפוטנציאל הגדול ביותר לאמץ ולהשתמש ו\או לשלם על המוצר שלנו. אלא שהמלכוד כאן הוא שהלקוח הרלוונטי לא בהכרח נמצא במקומות עליהם אנו חושבים או מכירים – וכאן הסוד במחקר. מחקר אמור להקיף את כל התחומים הנוגעים למוצר שלנו. ולשם כך עלינו להבין מה המוצר והשרות ומי היזמים מאחוריו ולהקיף במחקר את כל הנושאים, שווקים, קהלים, מוצרים משלימים ועוד, שמכילים את המידע על התנהגות הלקוחות שלנו.

2. הגדרת המוצר \ שירות

על סמך הממצאים בשוק, הגדרת המוצר או השירות שלנו מנקודת מבטם של הלקוחות הפוטנציאלים ביותר. כדי שהלקוח שצריך את המוצר שלנו יבין בשלוש או ארבע המלים שיופיעו מתחת ללוגו שזהו מוצר מעניין עבורו.

3. להבין איפה נמצאים הלקוחות

להבין איפה נמצאים הלקוחות הפוטנציאלים ביותר אותם זיהינו במחקר, ומהן הדרכים הטובות והנכונות ביותר להגיע אליהם במינימום השקעה וזמן ובמקסימום יעילות והצלחה.

4. לבנות וליישם את תכנית הפעילות השיווקית

לבנות וליישם את תוכנית הפעילות השיווקית שתגרום למודעות הלקוחות ותניע אותם להתעניין במוצר ולהגיע אלינו. כלומר ליצור את הביקוש ולהניע את הלקוחות לקניה. זת תוך שיווק נכון ומדויק שיבנה במקביל את ערך המותג. וזה כמובן הזמן לפעילות ה-PR, הסושיאל, הכנסים אם רלוונטי ושאר פעילויות השיווק.

5. לסגור את המכירות בצורה הנכונה

לסגור את המכירות בצורה הנכונה והמדויקת ביותר לקהל היעד הפוטננציאלי שאיתרנו, תוך בניית יסודות לקשר ודיאלוג ארוך טווח עם הלקוחות הן לצורך מכירה חוזרת והן כדי להפוך אותם לממליצים הגדולים ביותר שלנו.

כשחברת Square, החברה שהמציאה את הפתרון להפיכת הסמארטפון לקורא כרטיסי אשראי על ידי חיבור פשוט של התקן קטן שדרכו מעבירים את הכרטיס, יצאה לשוק, הגיוני ביותר היה לראות אותה מתחילה בחברות האשראי הגדולות, הבנקים, אולי חברות הביטוח. אבל Square, ששוויה היום מוערך במעל חמישה מיליארד דולר, התחילה דווקא בפניה לבעלי הדוכנים בסוהו. לכל אותם מוכרים שנאלצים לוותר על כל כך הרבה מכירות מפני שאינם מקבלים כרטיסי אשראי.

פעמים רבות השיווק מתחיל בנקודה ההפוכה בדיוק לנקודת המוצא ההגיונית בעיננו כסטארטאפ. לכן עלינו לראות את הדברים מנקודת ראותו של הלקוח הפוטנציאלי. הכסף (או השימוש) שאנו רוצים, נמצא בכיסו.

ב-22 בספטמבר, נפתחה לראשונה בישראל תחרות לפיתוח אפליקציות מובייל שמתבססות על Open API ייחודי שפיתח בנק הפועלים. במסגרת המהלך, יאפשר הבנק ליזמים ומפתחים שרוצים להמציא את "האפליקציה הבאה", לקבל גישה לחלק מהידע והיכולות שיש לבנק עצמו, תחת מעטפת אבטחת המידע והפרטיות הנדרשת. הפעילות הינה חלק מאסטרטגית בנקאות פתוחה שמוביל הבנק במטרה להוביל להרחבת האקוסיסטם הפיננסי ושיתופי הפעולה שמקיים.

השקה של עד מיליון ש״ח (ואייפון 6)

לזוכים בתחרות מובטחים פרסים כספיים גבוהים וכן הטבות נוספות כגון כניסה אוטומטית לשלב הסינון הסופי בתוכנית האקסלרטור של Citi Bank ואפשרות להשתתפות ב-Bootcamp מיוחד באקסלרטור של Siftech במתחם JVP. מחויבות הבנק משתקפת בכך שלזוכה במקום הראשון יוענקו 100,000 ₪ ואפשרות להשקעה נוספת של עד 1,000,000 ₪ לפי מידת התאמתו למסגרת תוכנית ה-Fintech הייחודית של הבנק. בנוסף, 10 הפיינליסטים צפויים לזכות במכשיר ה-iPhone 6 החדש.

התחרות תימשך כחודשיים, במהלכם יקבלו הצוותים המשתתפים תמיכה וליווי מקצועי של הבנק. בין השאר, יכלול הליווי ערבי מנטורינג מרוכזים במתחם העבודה החדש של MindSpace שנפתח בשדרות רוטשילד ובהם תתאפשר פגישה וייעוץ עם מומחים מהבנק ומחוצה לו, בתחומים רלוונטיים לרבות Big Data ,UX ,Mobile ותחומים עסקיים מעולמות הלקוח. ערבי המנטורינג הקרובים יתקיימו ב-29/9, וב-6/10 ובמקביל יופעל אתר ופורום לקהילת המשתתפים לאורך כל התחרות.

ב-23 בנובמבר תסתיים התחרות ב-Demo Day במסגרתו יציגו 10 הפיינליסטים את האפליקציות שפותחו בפני חבר שופטים הכולל שמות מהמוכרים ביותר בקהילת האנג'לים וההון סיכון בישראל, וכן מומחי מובייל וחדשנות מחו"ל. שמות השופטים טרם פורסמו, אולם למערכת גיקטיים נודע כי בין השמות ניתן יהיה למצוא את האנג'לים יוסי ורדי, יוסי מולדבסקי, גיגי לוי, אסתר ברק לנדס – מנהלת החממה של נילסן, וכן מומחים מחו"ל – מייקל דודג'יס, מנהל הפינטק והחדשנות של הבנק ההולנדי Rabobank ורוי וולה – מומחה מובייל ו-Payments עולמי.

בכנס הפיסגה רב המשתתפים של אמזון Summit AWS שנערך בשבוע שעבר, סיפר אבי כוכבא, מנמ"ר הבנק, על התחרות והסביר כי לאורך השנים הסתמכו הבנקים על עצמם בלבד ליצירת מוצרים ושירותים ללקוחות, מתוך הנחה כי להם עיקר הידע בעולם הפיננסי המורכב, ובהבנת הלקוחות. היום, בעולם שקוף יותר הרווי בחוכמת המונים, היוצרות מתהפכות, וללקוחות עצמם יש לעיתים ידע רב יותר בהבנת צרכיהם. מהלך זה, אותו מוביל בנק הפועלים יחד עם קהילת היזמים והמפתחים, משלב בין היזמות והחדשנות המאפיינים את ישראל כ-start-up nation לבין היכולת של הבנק לסייע במשאבים, בייעוץ מקצועי, ובפתיחת דלתות לעולם הפיננסי.

לקבלת פרטים ולהרשמה ניתן לגשת לאתר התחרות.

מעצבים ברחבי העולם מנסים מדי שנה לחזות טרנדים ולהציג את הפריט הבא שיתפוס חזק ויהפוך לפריט נחשק. פלטפורמה למימון המונים של מעצבים כבר נמצאת בשלב הבטא שלה, אך כעת יש מענה נוסף הנשען על קבלת ההחלטות העתיקה: משאל עם.

תומר דביר ואסף חכמון הקימו את Famuza בינואר 2014 לאחר ששבו ממשלחת בארה"ב והבינו כי ברצונם להקים מיזם משותף. "מטרתה של Famuza (השילוב בין Fashion ל-Muza) היא למנוע את הסיכון הכרוך בייצור אופנה עצמאי דרך נתינת מענה מלא לחיזוי ביקוש פריטי אופנה" אומר אסף.

הקהילה קובעת איזה שרטוטים יהפכו לבגדים ממשיים

אם נפשט את זה, מדובר בפלטפורמה אינטרנטית המאגדת מעצבים מכל העולם שמעלים את השרטוטים שלהם ומאפשרים לקהל להצביע ולהחליט מה יהפוך לפריט פיזי שיימכר אונליין באתר. דגם אשר מגיע למסה המתאימה של תמיכה חברתית נכנס לייצור ותוך חודש מוצע למכירה באתר, כשלמדרגים יש זכות ראשונים על הפריט, לפני שהוא מוצע לרכישה של הציבור הרחב.

הפריטים מיוצרים בארץ ולחברה יש שיתוף פעולה עם חברה צרפתית הממוקמת בשנגחאי ומתמחה בייצור פריטי פרימיום לחברות גדולות. המשלוח בארץ מוצע בחינם בעוד על משלוח לחו"ל תצטרכו לשלם 10$. בנוסף, ניתן להחזיר את הפריטים בחינם כחודש ממועד ההזמנה.

כל לקוח הוא גם מעצב פוטנציאלי כאשר החברה אינה מגבילה את מעלי הקמפיין לסטודיו של האתר וזאת מתוך החזון כי מי שמכתיב את הטון הינו הקהל שיחליט אלו פריטים ייכנסו לייצור. פתיחת החשבון באתר הינה בחינם ואם הפריט של המעצב ייבחר, הייצור יהיה על חשבון החברה. חלוקת הרווחים אגב תהייה חצי-חצי לאחר כיסוי עלויות.

"בשנת 2014 אין שום סיבה שיצרן אופנה, גדול ככל שיהיה, לא יבוא במגע עם קהל הלקוחות שלו טרם תהליך הייצור ויסיק מכך מסקנות. כך תהליך הייצור מדוייק יותר, חסכוני יותר ואקולוגי יותר", מסביר אסף מדוע יש צורך בעולם האופנה בפלטפורמה אינטרקטיבית חברתית. "המערכת בנויה משני רבדים- צד לקוח וצד שרת. בצד הלקוח, המערכת הינה מערכת מבוססת web, המאפשרת אינטראקציה חברתית, יכולת השפעה אופנתית ורכישת אופנה. בצד השרת, קיים מנוע המאפשר חיזוי ביקוש למוצרי אופנה באמצעות אלגוריתמיקה דינאמית וניתוח סמנטי של מגמות בעולם האופנה, תוך שימוש בטכנולוגיות big data", הוא מוסיף. "בתום תקופת הפיתוח ההישגים צפויים לכלול מערכת חיזוי, סיום פיתוח אלגוריתם החיזוי, יכולת זיהוי של למעלה מ-90% של מוצרים בעלי פוטנציאל מסחרי מחד, ומאידך זירת עיצוב, ייצור וממכר אשר תאפשר תיווך מלא בין בעלי הרעיונות לבעלי עניין ברמה הגלובלית".

נכון להיום תוכלו למצוא באתר גם פריטים של מעצבים חיצוניים על מנת להציע מגוון רחב יותר, לפחות עד שקהל המעצבים והמדרגים יתרחב. כמו כן, לפי אסף, תוכלו להנות בקרוב ממספר חידושים טכנולוגיים ביניהם תמיכה כלכלית במעצב והצעת מחיר לפריט.

Famuza עברה סבב גיוס של מאות אלפי שקלים ממשקיעים פרטיים וכיום נמצאת במשא ומתן עם מספר משקיעים לסבב הגיוס השני. בנוסף, נעשה פיילוט סגור שכעת נפתח לקהל הרחב על מנת לבחון את המערכת והחברה התרחבה וגייסה לשורותיה את מאי שוחט ושי לי ניסים.

מקור: XPRIZE

תחרות ה-XPRIZE כבר הצליחה לגרום לבאז בעבר, כאשר הציעה פרס של 30 מיליון דולר למי שיצליח להנחית רכב מעשה ידיו על הירח. התחרות שנועדה לעודד חדשנות ויצירתיות נתמכת על ידי מספר חברות ענק ובכל פעם היא מטפלת בנושא או בסוגייה אחרים שעל הפרק. הפעם, מנסה התחרות לטפל בבעיית הקריאה והאנלפבתיות בעולם המתפתח על ידי פיתוח אפליקציה ייעודית.

הוכיחו שהאפליקציה עובדת ותוכלו לזכות ב-10 מיליון דולר

XPRIZE הוא מה שמכנה העמותה שיזמה אותו "מנוע יזמות" (Innovation Engine), שמקיים מדי מספר חודשים תחרויות בינלאומיות נושאות פרסים יוקרתיים. על המשתתפים בתחרות להיות יצירתיים ביותר ולהפעיל את דמיונם, כמו גם את כישוריהם הטכניים כדי לשנות את העולם לטובה. התחרות, עליה מכריזה העמותה מדי שנה, חייבת להציב מטרה "אמיצה ושאפתנית" אבל כזו שניתנת להשגה, לפתור מצב של כשלי שוק ולהציג בעיה שניתנת לפתרון על ידי קבוצה קטנה בזמן נתון סביר. בנוסף, מקפידה העמותה שהתחרות תמשוך פתרונות שניתן יהיה אחר-כך למנף אותם לטובת פתרונות גדולים יותר.

הפעם הוחלט ב-XPRIZE כי הפרס יינתן לקבוצה שתפתח אפליקציה בקוד פתוח לסמארטפונים וטאבלטים, שבעזרתה יוכלו ילדים במדינות מתפתחות ללמוד קרוא וכתוב ולפתח כישורים מתמטיים אצלם. על פי הנתונים של אונסקו, כ-250 מיליון ילדים במדינות מתפתחות אינם יודעים קרוא וכתוב ואינם יכולים לבצע פעולות מתמטיות פשוטות. מטרת התחרות היא לצמצם את הפערים החינוכיים ולהגדיל את הסיכוי של מיליוני הילדים לעתיד טוב יותר. התחרות קצובה בזמן ובמהלכה ייבחרו חמש קבוצות פיינליסטיות, שיקבלו כל אחת מיליון דולר על מנת לערוך פיילוט. הפיילוט יערך בכפרים מרוחקים במדינות עולם שלישי ובמסגרתו יבחנו האפליקציות הלימודיות שיפותחו על ידי הקבוצות הנבחרות.

ההרשמה לתחרות תימשך עד למרץ 2015, כשהקבוצות הנרשמות ייהנו מ-18 חודשים לצורך פיתוח הפתרון שלהן. בשלב זה יערך חצי הגמר וחודש לאחר מכן ייבחרו 5 הקבוצות הפיינליסטיות. כל אחת מהפיינליסטיות תקבל מיליון דולר על מנת לבצע פילוט באיזור כפרי במדינה מתפתחת, בה השפה הרווחת היא אנגלית, כאשר בכל פיילוט ישתתפו 3,000 ילדים בין הגילאים 5-12. הקבוצה שהאפליקציה שלה תוכיח כי הובילה למיומנות הגבוהה ביותר בלימודי קריאה, כתיבה ומתמטיקה תזכה בפרס של 10 מיליון דולר ותוצע להורדה בחינם בעולם כולו. בין המממנות של הקרן ושל הפרס נמצאות Google, קוואלקום ונוקיה.

קצת עזרה מחברים

קרן הון הסיכון Terra והיזם ינקי מרגלית (שבעצמו משתתף בתחרות ה-Google Lunar XPRIZE עם SpaceIL) ילוו את היזמים שיחליטו לגשת לפרויקט, ייעצו להם, יסייעו בפיתוח הרעיון ובפיתוח הטכנולוגי, יפגישו אותם עם דמויות מפתח בתעשיית ההי-טק והחינוך הישראלית ועוד.

בין השאר יעזור למתמודדים ד"ר רועי צזנה, עתידן וחוקר בסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב, שישמש כשגריר של XPRIZE בארץ. ד"ר צזנה אמר: "תחרויות ה-XPRIZE מתמקדות בבעיות שעד כה האמינו כי אין להן פתרון, או שאין להן נתיב ברור לפתרון. עד כה הוכח באופן מדיד כי הכספים המופנים על ידי הקבוצות המתחרות והגופים התומכים המלווים שלהם למחקר ופיתוח של התחום בו נערכת התחרות, עולים על פי 5 מהסכום המוצע כפרס. המוטו של XPRIZE הוא "תחשוב גדול. תרוויח בגדול" והשאלה שמנחה את המנוע היזמי היא האם יש לך את מה שנדרש על מנת לשנות את העולם".

צפו בסרטון ההזמנה לתחרות:

מקור: צילום מסך

חברת הסטארטאפ הישראלית בלייזמיטר (BlazeMeter), המספקת פלטפורמת ענן לבדיקות ביצועים, הודיעה על רכישתה של חברת Loadosophia היושבת במוסקבה, המציעה ניתוח ואנלטיקות לתוצאות בדיקות. סכום העסקה לא פורסם, ובמסגרתה הישראלית תאפשר ללקוחותיה לקבל מידע רב יותר אודות הבדיקות השונות שמריצים.

ניטור ובדיקה של עולם הענן

פלטפורמת הענן אותה מציעה בלייזמיטר מסוגלת לענות על הדרישות הקיימות והמתעוררות בעת הרצת תהליך בדיקות ביצועים של אפליקציות שונות, בין אם הן מיועדות לווב או למובייל. במקום לבדוק את האפליקציה רק בשלביה האחרונים, החברה מציעה ליווי לכל אורך החיים שלה, החל משלב הפיתוח המוקדם, דרך ההעלאה ל-Production ועד שיוצאת אל הקהל הרחב.

כך, יכולה החברה להציע למפתחים אפשרויות Scale גם בעולם בדיקות הביצועים, ומציעה להריץ בדיקות המדמות החל מ-1,000 משתמשים ועד למעלה ממיליון משתמשים המפעילים את האפליקציה. לצד כמות המשתמשים, החברה מציעה בדיקה של פרמטרים נוספים, כגון איזור גיאוגרפי, ללא הצורך בתשתית מלאה של בדיקות.

בנוסף, בעוד שעולם הבדיקות מתקשר עבור רובנו לבודקים ייעודים, QA, החברה מתמקדת בהצעת אופציית הבדיקות למפתחים עצמם, כך שמערבבים בין ה-QA, ה-IT וה-Operations. כך, יכולים המפתחים בתוך 10 דקות בלבד לבצע בדיקות שבעבר היו אורכות חודשים ארוכים, כך שזמן היציאה לשוק של האפליקציה מתקצר וכמובן, אין צורך בכמות כוח האדם וההשקעה הכספית שהייתה דרושה עד היום.

חברת הסטארטאפ הרוסית Loadosophia עומדת מאחורי כלי אנליטיקות לפרוייקט Apache JMeter, המאפשר בדיקות עומסים, ניתוח ומדידת הביצועים של מגוון שירותים, עם דגש על יישומי אינטרנט. במסגרת הרכישה הנוכחית, יוכלו שתי החברות להרוויח מהטכנולוגיות שפיתחו, כש-Loadosophia תמשיך לפעול גם כמוצר עצמאי, ולקוחותיה יוכלו להנות מהיתרונות שמציעה בלייזמיטר. מייסד החברה והעובד היחידי בה, אנדריי פוקהילקו (Andrey Pokhilko), יצטרף לצוות הישראלי ויקבל את תפקיד "המדען הראשי" בחברה, Chief Scientist.

אלון ז'ירמונסקי, מנכ"ל ומייסד בלייזמיטר הצהיר כי נמצא בחיפוש תמידי אחר הוספת טכנולוגיות חדשות, המשתלבות עם הפתרון שמציעה הפלטפורמה. הודות לטכנולוגיה ולהבנה של פוקהילקו בכל הנוגע לצרכים בקנה מידה גדול של בדיקות, תוכל בלייזמיטר להנות מקידום משמעותי לטכנולוגיה, מה שיעניק לה יתרון בשוק.

בלייזמיטר הוקמה ב-2011 על ידי אלון ז'ירמונסקי ומונה כ-30 עובדים היושבים במשרדי החברה בתל אביב ובארצות הברית. במאי האחרון השלימה החברה סבב גיוס בסך 6.5 מיליון דולרים מקרן ההשקעות YL Ventures ביחד עם Glilot Capital Partners, כשכיום משרתת למעלה מ-50 אלף משתמשים הכוללים חברות Fortune 2,000 כגון DirecTV, Walmart, Reuters, Adobe, Disney ונוספות.

חברת האבטחה הישראלית CyberArk פותחת את השנה העברית החדשה עם הנפקה מוצלחת במיוחד בבורסת הנאסד״ק, מלווה בכותרות מחמיאות בעיתונים הכלכליים בארה״ב בכלל ובבוסטון בפרט. החברה שניסתה לגייס 75 מיליון דולרים סיימה לבסוף עם גיוס בגובה 86 מיליון דולרים וזינוק של 60% ביום המסחר הראשון, דבר המשקף לה כעת שווי שוק של 750 מיליון דולר.

פרט לגאווה הישראלית גם בבוסטון, שם ממוקם מטה החברה, חוגגים היום, זאת מאחר ומדובר בפעם הראשונה זה שני עשורים שחברת אבטחה מהאזור מונפקת וזוכה להצלחה כה רבה.

בין המרוויחות העיקריות מהעסקה ניתן למצוא את JVP שמחזיקה 46% מהחברה לצד בנק ההשקעות גולדמן זאקס שמחזיק 24% מהחברה, לאחר שהשכיל לרכוש אחזקה מבעלי מניות קודמים במהלך שנת 2011.

ותודה לאדוארד סנודן

CyberArk עוסקת בפיתוח פתרונות אבטחה לארגונים, כאשר אחד ממוצרי הדגל שלה הוא ה-Privileged Identity Management. המוצר מציע מגוון פתרונות אבטחה שונים מפני התקפות חיצוניות על הארגון, אך גם מפני התקפות פנימיות העלולות להגיע מאחד מעובדי החברה.

לדברי החברה, סיכוני האבטחה הגדולים ביותר כיום מגיעים ברובם ישירות מתוך החברה, בין אם העובד המתקיף מודע לכך ובין אם לא. הודות להגדרות שונות המאפשרות למשתמשים רבים לגשת למידע שאינו רלוונטי עבורם, כך עולה הסיכון לגניבת מידע רגיש ביותר מהחברה, בצורה הרבה יותר פשוטה ממה שנדמה לה.

הפתרון אותו מציעה החברה בתחום החשבונות המועדפים (Privileged Account) מיועד להגן, לנהל ולתעד את כל החשבונות בארגון והפעולות השונות שמבצעים, וכך לאפשר למנהלי המידע להשאר עם האצבע על הדופק בכל הנוגע למידע אליו ניגשים המשתמשים השונים.

אחד מהמקרים המדוברים ביותר במהלך השנים האחרונות הוא הסיפור של אדוארד סנודן, עובד לשעבר בסוכנות לבטחון לאומי (NSA), שהתפרסם בזכות הדלפת מידע סודי על תוכניות המעקב של הסוכנות. סנודן אמר בראיונות שונים כי למעשה היה חשוף למידע שלא היה אמור לראות, מה שהיה יכול להימנע באמצעות פתרון האבטחה אותו מציעה CyberArk.

CyberArk נוסדה ב-1999 על ידי אלון כהן ואודי מוקדי, וכיום מעסיקה כ-400 עובדים הפזורים בין משרדי החברה בישראל ובבוסטון. לחברה למעלה מ-1,500 לקוחות ברחבי העולם המשתמשים בפתרונות האבטחה שלה, הכוללים את הבנקים הגדולים בעולם ויותר מ-35 חברות מתוך מדד ה-Fortune 100.

עד היום הושקעו בחברה כ-40 מיליון דולרים, כאשר במסגרת סבב הגיוס האחרון שלה לפני כשנתיים השתתפו גולדמן זאקס, שעלה לכותרות פעמים רבות מאז המשבר הכלכלי שהחל ב-2008, ולצידו קרן JVP הירושלמית. בנוסף אליהם, השקיעו בחברה גם Vertex Venture Capital ו-Cabaret-ArbaOne.

נדמה שהכל כבר נאמר על אפליקציית Secret, המאפשרת לכל משתמש לשתף בצורה אנונימית למדי סודות ומחשבות שלא היה יכול לעשות בצורה אחרת. האפליקציה, עליה כתבנו לראשונה כבר לפני כחצי שנה, החלה את דרכה כתא הוידוי של הוואלי והפכה באיחור אופנתי לטרנד בסיליקון ואדי של רמת החייל בואכה הרצליה. בחודשים האחרונים יצאה האפליקציה בישראל מחברות ההיי-טק, החממות, הסטארטאפים והקרנות והגיעה אל הקהל הרחב. בזמן שעוד ועוד ועוד אנשים מגלים את התופעה, נדמה שרמת הלכלוך והזוהמה שתמצאו בה רק עולה. ובכל זאת, מעטה האנונימיות מאפשר גם אינטראקציות ופתיחות שלא היו יכולות להתרחש בעולם האמיתי או בפייסבוק. במדור Geekret, אנחנו רוצים דווקא לשים את הדגש על סיקרטים, שאולי לא זכו להכי הרבה לבבות לייקים, אבל הם מכילים תובנות, שיחות מעניינות, או כל תוכן שיכול לעניין מי שבתעשייה.

אז מה היחס בין כמות ההורדות של אפליקציה לרעש שהיא עושה?

כותב הסיקרט המקורי התעניין במספר ההורדות של אפליקציות Billguard, Any.do, Zula ו-everything.me. לאחר שהואשם על ידי כוכב צהוב בכך שהוא מנסה ללבות שנאה של חברות, הוא הסביר מייד שהוא בכלל משתמש בחלק מהאפליקציות ורק רצה לדעת האם חברות שמצליחות ליצור "רעש" כלומר באז, אכן זוכות להרבה הורדות. כוס יין טען שרעש אכן עוזר לכמות ההורדות, אלא אם יש באפליקציות אלמנטים ויראליים, שלטענתו, אין באף אחת מהן. הוא הוסיף שבעיקר באנדרואיד ניתן לקנות הורדות, כך שפרסום של הורדות עלול להטעות.

שיט כחול טען מצידו של-Zula אין traction והשאר אינן מבדילות בין הורדות של האפליקציה לשימוש בפועל. כוס יין בתגובה חוזר עם טיפים להגדלת מספר ההורדות: מודעות פייסבוק, CPM ולטרגט את מצרים, אינדונזיה וטורקיה… לטענתו מדובר בסנט אחד להורדה. טרול סגול מציין של-everything.me יש 800K משתמשים וינשוף כתום מזכיר ש-Any.do טוענים ל-10 מיליון משתמשים. אולם, לטענתו, ממקורות לא רשמיים יש להם פחות מ-2 מיליון משתמשים פעילים. שיט סגול אומר שהכל עניין של ניסוח וסמנטיקה. הוא נותן לדוגמה את Wix שספרו כל מי שנרשם גם אם לא סיים את תהליך הקמת האתר, כשהמתחרים שלהם ספרו רק את בעלי האתרים הפעילים.

אקוויטי ומשכורות, anyone?

טוב, הסיקרט הזה והסיקרט הזה דנים בתנאי השכר, הדבר שהכי לא מעניין אותנו, נכון? כותב הסיקרט הזה התעניין כמה משלמים לחודש למנהל מוצר בכיר או סמנכ"ל מוצר.

רוב התגובות ציינו 25,000 ש"ח לחודש למנהל מוצר בכיר בתחום הפורקס, מנהל מוצר בחברה "עם מוצר משמעותי מאוד" וסמנכ"ל מוצר בסטארטאפ של שמונה אנשים. שק כסף, באופן לא מפתיע, ציין שסמנכ"ל מוצר בחברה גדולה יכול גם לקבל בין 35,000 ל-40,000. לגבי סך האחזקות, CTO מציין שקיבל 20%. ברק ירוק, שמזדהה כמהנדס, טוען שקיבל 0.05%, אבל היה מאוכזב מאוד ולכן עזב בשנייה שיכל. רוח כחולה, שמזדהה כיזם עם 80%, טוען ש-0.05% זה יפה, אולם ברק ירוק אומר לו שגם 80% מכלום, זה כלום… ינשוף אדום מסכים ש-0.05% זה נמוך עבור מהנדס בסטארטאפ בשלב מוקדם מאוד. לטענתו, מהנדסים עובדים קשה יותר מהיזמים ועדיין מרוויחים פחות.

התפנית מגיעה כשהוא מזדהה בעצמו כיזם, שמתכוון בעצמו לתת יותר אופציות לעובדים שלו, אפילו שזה יעלה לו הרבה יותר. רוח כחולה עוקץ אותו ואומר שאם הוא כיזם, עובד פחות קשה מהעובדים שלו, הסטארטאפ שלו ייכשל. הוא, כיזם, טוען שהוא מתעורר ראשון והולך אחרון לישון ובזכות זה הוא מכיר את כל הפנים של העבודה, כמו שאף מהנדס לא ידע לעולם. באותה נשימה הוא מספר שמהנדס הראשי אצלו קיבל 5% אקוויטי מכיוון שהוא איתו מההתחלה ועושה עבודה כמו צוות של חמישה אנשים. לטענתו, רוב המהנדסים שפגש הם לא מהסוג ש"מתאבד" עבור החברה ולכן לא מגיע להם יותר מ-0.1%. מעניין.

אילו מנהלים ואילו קרנות לא יודעים להיפרד כידידים?

מערכת היחסים העדינה בין קרן הון סיכון ליזם תמיד מעניינת; לעיתים, יהיו אלו אנשי הקרנות שמתלוננים על היזמים, ולא מעט פעמים (באופן טבעי) היזמים שמתלוננים על היחס לו הם זוכים ממנהלי הקרנות אותם הם פוגשים. אחרי הכל, על כל "כן" של VC ישנם הרבה יותר "לא". כותב הסיקרט הזה ביקש לדעת מיהם אנשי הקרנות שמתעלמים בשיטתיות מהיזמים אחרי הפגישה (בה הציגו את רעיונותיהם), במקום פשוט לכתוב מייל דחייה מנומס. לב כחול וקפה סגול מתלוננים על Magma, בניגוד לטענתו של חתול כתום שהם דווקא בסדר.

גולגולת סגולה עדיין מחכה לתגובה מ-LOOL, למרות שעברה שנה ו-3 מיילים; עלה סגול מתלונן על Innovation Endeavors; חתול כתום מציין לגנאי את Giza ואת Carmel ורוח אדומה מציין את Accelerant Ventures; שמות  נוספים שעלו הם Pitango, Blumberg ו-Qualcomm. למרות זאת, גם בשרשור הזה, היו כמה צל"שים: רוח סגולה מציין שמהניסיון שלו, Giza שיתפו יפה מאוד פעולה ואף עזרו לו למרות שהמיזם שלו לא התאים להם. מפרש כחול מציין לטובה את OurCrowd וקפה סגול את Blumberg.

עצם אדומה, כנראה מהצד עם הכסף, מנסה לצאת להגנת ה-VC ומסביר ש"כולנו רק בני אדם ולפעמים דברים נופלים בין הכסאות ואם תתמידו עם מייל נוסף, תקבלו תגובה". התשובה הזו מרתיחה את קפה ירוק (Pun intended) שמציין שבכל VC יש ישבה שבועית או דו-שבועית, שניתן בקלות לארגן אחריה רשימה של סטארטאפים לחזור אליהם. לטענתו, זו מנטליות ישראלית. ליזמים שבקהל, הוא מציע לא להתבייש ולשאול בסוף הפגישה.  ורק תלתן ירוק מסכם את כל הדיון יפה: "VC היא כמו בחורה; אם היא לא מגיבה להודעת הווטסאפ שלך אחרי הדייט הראשון, היא לא בקטע שלך. אל תיקח את זה אישי. תתקדם, ותתלבש יותר יפה בפעם הבאה".

מקור: צילום מסך מהסרטון המצורף

צפייה בהרצאות ברשת הפכו לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אז אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

הצעדים הראשונים בהקמת הסטארטאפ שלכם

סאם אלטמן הוא יזם, מתכנת ובלוגר, אך התואר המוכר ביותר שלו הוא נשיא Y Combinator, האקסלרטור האמריקאי שמשורתיו יצאו סטארטאפים מוכרים כגון Heroku, Reddit, 9GAG, Pebble, Dropbox וכמובן הסטארטאפ של אלטמן עצמו, Loopt, לצד שמות נוספים ומגוונים.

בהרצאת השבוע שלנו, אלטמן מעניק הצצה ראשונה אל "סודות המקצוע" אותם מלמד האקסלרטור את הסטארטאפים השונים העומד מאחוריהן, במטרה לעזור ליזמים להבין מה הם הצעדים הראשוניים שעליהם לנקוט בעת הקמת סטארטאפ.

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

• כיצד הטכנולוגיה משפיעה על תעשיית האופנה? - מיטב המוחות בתעשיית האופנה מתייחסים להשפעה העצומה של הטכנולוגיה על התחום בשנים האחרונות.
• מפתחי אפליקציית המסרים מבוססת ה-Emoji מדברים על ההצלחה הבלתי צפויה - צמד המפתחים העומד מאחורי אפליקציית הצ׳אט Emoji משתפים אודות התהליך שעברו בעת הפיתוח ומסבירים מדוע אסור לכם לבנות אפליקציה בעצמכם.
• מדוע לא צריך ללכת בעקבות החלומות שלכם - בניגוד לדעה הרווחת, קל ניופורט מאמין שהליכה בעקבות החלומות שלכם לא תוביל אתכם לכסף ותהילה.
• שימוש בסרטים מצויירים למען המדע - סרטוני אנימציה לא נועדו למטרות בידור בלבד, ויכולים לשמש מדענים על מנת לבדוק ולבחון את השערותיהם השונות
• לימודי שפה חדשה – איך תינוקות לומדים אותה לראשונה? - חוקר ב-MIT עקב אחר התפתחות בנו ולמידת השפה שלו, על מנת להבין מעט יותר על תהליך הלמידה של הדור המבוגר. אלו המסקנות שלו.

את הרשימה המלאה של ההרצאות הקודמות בסדרה תוכלו למצוא כאן.

יצא לכם להתקל בהרצאה מעניינת ברשת שתרצו לחלוק עם כולם? אתם מוזמנים לשלוח לנו הודעה על כך במייל החם, info AT geektime.co.il.

מקור: Flickr, cc-by Trinibops

כתבה מאת מאיר אורבך ואסף גלעד, כלכליסט.

הרכישה הבאה של AVG עשויה להגיע מישראל. אחרי שחברת אבטחת המידע השלימה בשבוע האחרון את קניית לוקיישן לאבס ב-140 מיליון דולר, אמר מנכ"ל החברה גארי קובאץ' בראיון ל"כלכליסט": "יש לנו קו אשראי של 160 מיליון דולר שאנו מתכוונים להשקיע ברכישות נוספות, ואתם יכולים להיות בטוחים שנראה תנועה גם בישראל. זהו מקום אסטרטגי לרכישות עבורנו".

קובאץ' מבקר בימים אלה לראשונה בישראל, וכמו בכירים אחרים מעמק הסיליקון הוא רואה דימיון רב בין שני המקומות. "יש כאן אנרגיות ורמת יצירתיות שמאוד מזכירה את העמק. היה לי חשוב מאוד להגיע לכאן ולהסביר לצוות המקומי כמה הוא חשוב לנו", אמר קובאץ'.

בישראל מעסיקה החברה כיום כ-120 עובדים שיושבים במשרדי גוגל ההיסטוריים בתל אביב, מהם 20 מתמקדים בתחום סרגלי הכלים והיתר – בפיתוח תוכנה ובסייבר. הפעילות של החברה בישראל מבוססת על שלוש רכישות קטנות שביצעה AVG בישראל. לצד מהנדסי סייבר, מרכז הפיתוח של AVG בתל אביב מעסיק גם עשרות מתכנתים המתמחים בהתקנות של תוכנות חינמיות. אמיר לייטרסדורף, מנהל מרכז הפיתוח של AVG, אמר ל"כלכליסט" שהחברה מנסה לגייס עוד 20 עובדים ישראלים השנה, "אבל לא קל למצוא כאן עובדים".

"החלטנו לא לעשות מניפולציות"

כפי שיודע כל מי שהתקין אי פעם את AVG, לא מדובר רק בתוכנת אבטחת מידע, אלא גם רשת של תוכנות נלוות שמותקנות על מחשב המשתמש, כמו סרגל כלים לדפדפן או תוסף חיפוש ברשת. המודל העסקי שלה תלוי בכך: תוסף החיפוש של AVG מכניס לה סנטים ואפילו דולרים בודדים בכל פעם שהמשתמש מקליד על פרסומת.

מודל זה, של התקנת תוכנות חינמיות המשנות את ברירת המחדל של דף הבית ומנוע החיפוש, הפך לנפוץ במיוחד בשנים האחרונות. בישראל התפתחה תעשייה המכונה "עמק ההורדות" שעוסקת בתחום, עם חברות כמו פריון, בבילון, איימש, ועד לאחרונה גם קונדואיט.

במשך שנים הלכו סרגלי הכלים הלכו ותפסו נתח גדול וגדול יותר מכלל הכנסות החברה, בעוד שההכנסות ממנויים משלמים לא השתנתה מהותית. ב-2009 הכניסה AVG מסרגלי כלים רק כ-30 מיליון דולר, כשישית מהכנסותיה הכוללות. ב-2012 כבר היה מדובר ב-160 מיליון דולר, 45% מההכנסות.

ואולם, תחת הנהגתו של קובאץ' החליטה AVG לשנות כיוון בשנה האחרונה, ולהתמקד שוב במכירת תוכנות למחשב האישי ולמובייל. בשנה האחרונה ההכנסות ממנויים משלמים צמחו ב-27%, ואילו ההכנסות מסרגלי כלים קפאו במקום. שיעור ההכנסות שהגיעו משיתוף פעולה עם גוגל בתחום סרגלי הכלים עמד על 44% בשנת 2012, וירד ל-28% בשנה שחלפה. לכך תרמה גם החלטת גוגל להקשיח את הכללים להתקנת סרגלי כלים. זה אולי יעיק פחות על המשתמש הפשוט, אבל נראה שאת 2014 תסיים AVG עם ירידה בהכנסות כתוצאה מנטישת סרגלי הכלים.

"הפצת סרגלי כלים היתה עסק משגשג, אבל המשתמשים לא אהבו את זה", אומר קובאץ'. "זו היתה דרך להפיץ תוכנת אבטחת מידע בחינם, ולאפשר למשתמשים להוריד אותה מבלי לשלם. בשונה מחברות בתחום הזה, גם כשהפצנו את תוכנות האבטחה שלנו עם סרגל כלים, התמקדנו באבטחת מידע בלבד. החלטנו באופן מודע שלא נעשה כל מניפולציות על משתמשים, ולא נגרום להם להוריד תכנים שהם אינם מודעים להם. עם הזמן הבנו שזה תחום לא מספיק רווחי, וראינו במקביל עלייה משמעותית ברווחיות ממכירה של מוצרי אבטחת מידע – כך שלשם אנחנו פונים".

המשתמשים כבר לא רוצים לשלם על תוכנות ואפליקציות. איך אתם מתכוונים לשכנע בעלי סמארטפונים לעשות זאת?

"כאשר מציעים למשתמש חליפה של תוכנות שיכולות לפעול במקביל על המחשב האישי, הסמארטפון והטאבלט, הסיכוי שהוא ישלם גבוה יותר".

מקור: צילום מסך

"פיירפוקס חשוב לאינטרנט, אבל ימשיך להיחלש"

קובאץ', שמונה למנכ"ל AVG לפני מעט יותר משנה, היה לפני כן מנכ"ל קרן מוזילה, מפתחת הדפדפן פיירפוקס. "מאז שעזבתי את החברה ירד נתח השוק של פיירפוקס מ־27% ל-14%", אומר קובאץ'. "לצערי אני חושב שתפקידה של מוזילה הופך כיום לפחות מרכזי. מוזילה חשובה מאוד לאינטרנט: היא היחידה ששומרת על הרשת פתוחה, ללא שליטה של חברה אחת, ומונעת סגירה של חלקים ממנה שלא מוצאים חן בעיני החברות הגדולות. אני אישית מעדיף את פיירפוקס ששומר על הפרטיות שלי ולא עוקב אחרי כל מהלך שלי ברשת. לצערי מוזילה כבר אינה שמה לה למטרה להגדיל את חלקה, ואני מאמין שהוא עוד יירד".

עם זאת, להערכת קובאץ', שוק הדפדפנים דווקא צפוי להפוך לרלבנטי יותר בשנים הקרובות, על חשבון האפליקציות שאינן פועלות דרכם: "אנשים לא תמיד רוצים לפתוח אפליקציה רק כדי לדעת מזג אוויר או מחיר של מניה מסויימת. הרבה יותר קל לעשות זאת דרך הדפדפן.

מה הוביל אותך לעבור דווקא ל-AVG?

"אחרי שעזבתי את מוזילה, הבנתי שאני רוצה לעשות משהו בתחום האבטחה, ובעיקר להבין איך מתמודדים עם עוד 2 מיליארד אנשים שיצטרפו ב-4 השנים הקרובות לרשת, בעיקר במדינות המתפתחות. הם ירצו לדעת שהם מאובטחים", אמר קובאץ'.

"כאשר הגעתי ל-AVG הבנתי שהמחשבה שלנו על אבטחת מידע מיושנת וחושבת רק על האיומים החיצוניים. אנשים כיום מחפשים הרבה יותר מאשר הגנה מאיומים. הם רוצים לשמור על הפרטיות שלהם, למנוע גניבת זהות, להגן על המשפחה מפני מעקב, ושההגנה הזאת תהיה פשוטה".

בזמן האחרון לא מפסיקים לעסוק בענף הסייבר. אתה חושב שמדובר בבועה?

"אני לא חושב שזו תקופה של בועה בתעשיית הסייבר. גדלתי בתקופת הבועה, והיתה לי אז חברה שהכניסה מאות אלפי דולרים וקיבלה שווי של מיליארד דולר בנאסד"ק. כיום לחברות יש הכנסות אמיתיות. לוקיישן לאבס היא דוגמה טובה לכך: הם לא משכו השקעות זה מספר שנים, מחזור המכירות שלה עומד על 35 מיליון דולר, ורכשנו אותה ב־140 מיליון דולר תוך אפשרות שהסכום יעלה בעתיד ל-220 מיליון דולר בהתאם לביצועים. יש רסיסים של בועה, אבל יש הרבה חברות עם הכנסות משמעותיות".

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• פאנבויז: מיהם האנשים שמוכנים לישון בזבל כדי לקנות אייפון לפני כולם?
• אינטל תשקיע 1.5 מיליארד דולר כדי לחדור לשוק הסיני
• אמזון לא מוותרת: תגדיל את חטיבת החומרה שלה ב-27%

מקור: Shutterstock

רבים מאיתנו נוהגים לרכוש את רוב המוצרים בהם אנו מעוניינים מהאינטרנט. בעוד שבדרך כלל הדוור משאיר לנו פתק בתיבה, או במקרים מסויימים מביא לנו את החבילה הקטנה עד הבית, עבור עסקים גדולים מדובר בתהליך הרבה יותר מסובך שכולל מכולות מלאות, ארגזים כבדים וכמובן, עלויות גבוהות במיוחד.

עולם השילוח הפיזי הוא תחום המתקדם בצעדי צב אל העידן הטכנולוגי הנוכחי, כשכולל בתוכו הרבה מאוד עבודה ידנית שכפי שכולנו יודעים, יכולה להוות מקור לטעויות רבות וכתוצאה מכך, להוביל גם לעלויות עוד יותר גבוהות. חברת הסטארטאפ הישראלית Freightos מעוניינת להביא את הטכנולוגיה אל העולם הותיק הזה ולעזור לעסקים ברחבי העולם להתנהל בצורה מהירה ומבוקרת.

עם מי לעבוד, כמה לשלם ובאיזה נתיב לבחור

נכון להיום, במידה ובעל עסק רוצה לשלוח או לייבא מוצרים, אין לו את הכלים על מנת להבין את השוק, לאור העובדה שהמידע מורכב ממספר רב מידי של גורמים, שאינם תלויים אחד בשני. כלומר, בעל העסק אינו יכול לדעת האם העסקה שהוצעה לו היא אכן טובה, אינו יכול לקבל מחיר סופי שכן תלוי במיסי נמל ומכס משתנים ואף אינו יכול לדעת מתי בדיוק המוצרים יגיעו אליו, לאור שינויים הנובעים ממזג האוויר או ממצב כלי התחבורה המשנע אותם, בין אם מגיע דרך הים או האוויר.

על מנת לעשות מעט סדר בבלאגן ולהחזיר לבעלי העסק את השליטה, פיתחה Freightos פלטפורמה המציעה השוואה בין מחירי ההובלה והתובלה הבינלאומיים, בין אם באוויר, ביבשה או בים, על מנת לאפשר למשתמשים לשלוח מטענים, מכולות ושאר מוצרים בצורה הזולה והמהירה ביותר. החברה עושה זאת באמצעות חישוב של כל הגורמים הרלוונטים, כך שמציעה תובנות בנוגע לנתיבים המהירים ביותר מהמקור ועד היעד, מי הן חברות השילוח עמן כדאי לעבוד וכמובן, מה היא הדרך העדיפה למשלוח עצמו.

התובנות הללו מגיעות הודות למאגר המידע שברשותה הכולל מגוון רחב של פרמטרים הרלוונטים למחיר הסופי. החישוב והתובנות שמציעה מתבצעים בצורה אוטומטית, כשללקוח מוצגת האפשרות הטובה ביותר, כשיכול להיות רגוע שהעסקה שהוצעה לו היא אכן משתלמת.

הפרמטרים הללו נובעים משלושת גורמי המפתח המרכיבים את שוק השילוח: חברות המעוניינות לשלוח דברים, בעלי הספינות, מטוסים, משאיות ורכבות וכמובן, חברות השילוח. בהשוואה לעולם התיירות הצרכני, חברות השילוח הן סוכנות הנסיעות למוצרים, הדואגות לבנות מסלול שלם מהמפעל, דרך הנמל או שדה התעופה ועד יעד המשלוח. בניגוד לסוכנות נסיעות, מדובר בתהליך מורכב הכולל בתוכו הוצאות נלוות, כך שיכול לארוך זמן רב.

הפלטפורמה אותה פיתחה Freightos אינה מיועדת למשתמשי הקצה, אלא נועדה לעזור לחברות השילוח עצמן. לאחר שיעלו את החוזים אותם מנהלות מול חברות המטוסים, הספינות והמשאיות יכולה הפלטפורמה לתכנן את המסלול האופטימלי, אותו יציעו חברות השילוח ללקוחותיהן. בצד הלקוח, המשתמשים יכולים להכנס לאתר השילוח ולהפיק הצעת מחיר לבד, בתוך שניות.

הצעת מחיר בתוך שניות. מקור: צילום מסך

טכנולוגיה מתקדמת למסחר עתיק יומין

Freightos נוסדה ב-2012 על ידי דוקטור צבי שרייבר, שחווה תסכול עמוק משיטת ה-Old School של עולם השילוח הבינלאומי. כשעמד בראש חברת ייצוא, ראה שכרטיס טיסה ניתן לרכוש בתוך שניות באינטרנט, בעוד שעל מנת לקבל הצעת מחיר לשילוח של מספר רפסודות או קונטיינרים עליו להמתין לעיתים שבועות ארוכים. מצב זה הופך לחמור עוד יותר כשאנו מגלים כי ב-2013 יוצאו כ-18.7 טריליון מוצרים, אך עולם ההייטק עדיין לא הספיק לגעת בתחום זה.

לדברי החברה, מדובר באחד מהתחומים העתיקים ביותר ולמרות ששוק הייצוא גדל פי 300 מאז 1950, הוא עדיין מתנהל בצורה איטית. כחלק מהפעילות השיווקית של החברה, יצרה זו 3 חברות דמיוניות שניסו לקבל הצעת מחיר מ-15 חברות השילוח הגדולות בעולם. התוצאה? רק 30 אחוזים מההצעות התקבלו ביומיים הראשונים, 13 אחוזים הגיעו לאחר 4 ימים ו-57 אחוזים לא התקבלו, או הגיעו רק לאחר חמישה ימים.

בעידן של שירותים מהירים ומיידים שהאינטרנט מספק, אין לחברות את היכולת או אפילו את הפריווילגיה לעבוד בצורה כה איטית ולא שקופה. אלמנט זה גורם ללחץ כלכלי על חברות קטנות ובינוניות שאינן יכולות לתמוך במחלקות שלמות של ייצוא וייבוא, שכן אינן יכולות להשקיע זמן רב כל כך בבקשות והצעות מחיר וכאמור, אינן יכולות להשוות מחירים עקב הפעילות האיטית של חברות השילוח, כשכל עיכוב עלול לגרום לעלות כספית גבוהה ואפילו לביטול ההזמנה.

עוד מוסיפה החברה כי מכיוון שמדובר בשוק B2B טכני וקשה לפיתוח, לא קיימים מתחרים ישירים המנסים לחולל שינוי מהותי ברמה גלובלית. ההוכחה העיקרית של החברה היא בכך שעובדת עם אחת מחברות השילוח הגדולות בעולם, לצד שיחות מתקדמות שמנהלת עם עוד חברות Top 10. בעוד שישנם כמה שחקנים המפתחים תוכנה לחברות שילוח, רובם מתמקדים בהענקת מענה לאופן הפעולה הקיים שלהם ואינם דוחפים אותם להרחבת הפעילות בעולם המקוון.

המודל העסקי של החברה הינו SaaS, במסגרתו חברות השילוח משלמות סכום עבור כל משתמש, לצד מחירים קבועים להעלאת החוזים המדוברים לפלטפורמה. החברה השלימה בתחילת השנה סבב גיוס בסך 4.6 מיליון דולרים מקרן אלף, כשהמטרה שלה היא לשים את Freightos כ-Expedia for the Freight World, שיאפשר השוואת מחירים ברמה הבינלאומית.

וידאו: Freightos: The Online Freight Network

מקור תמונה ראשית: Shutterstock / Container ship berthing port

כל קרן הון סיכון חדשה היא סיבה למסיבה בסצנת הסטארטאפים והטכנולוגיה המקומית. כשההיקף שלה עומד על 150 מיליון דולר והקרן שעומדת מאחוריה כבר חתומה על שמות אלמוניים ולא מוכרים כמו Waze, Onavo או Magisto, הסיבה היא כפולה.

עד 6 מיליון דולר למיזמים בשלב הסיד

מקרן מאגמה נמסר כי הקרן החדשה תתחיל את השקעותיה בתחילת 2015, לאחר השלמת ההשקעות של מאגמה III. המיזמים אליהם מכוונת הקרן הינם מיזמים בתחומים של טכנולוגיית התקשורת והמידע ביניהם מסחר אלקטרוני, מובייל, מחשוב ענן, ניו מדיה, SaaS, User Generated Content, וסייבר סקיוריטי. הקרן מחפשת מיזמים בשלב הסיד ו-Round A, הממוקמים בישראל, כשמיזמים שיעברו את המסננת של השותפים, יזכו בהשקעה שמוערכת בין חצי מיליון דולר ועד 6 מיליון דולר. בסך הכל, מתכננת הקרן השקעה ב-25 עד 30 מיזמים.

מאז הקמתה ב-1999, השקיעה קרן מאגמה לאורך השנים במגוון רחב של חברות כשהבולטות מביניהן הן Waze, שנרכשה על ידי גוגל תמורת יותר ממיליארד דולר; Onavo, שנרכשה על ידי פייסבוק תמורת כ-150 עד 200 מיליון דולר ו-DesignArt שנרכשה על ידי Qualcomm תמורת 140 מיליון דולר. הקרן מנוהלת על ידי יהל זילקה ומודי רוזן, מייסדי הקרן ועל ידי שרגא כץ, צבי לימון, שחר צפריר, רן אחיטוב ועדי יראל-טולדנו. כיום מנהלת הקרן הון בהיקף של כ-500 מיליון דולר.

בתגובה להשקת הקרן החדשה, אמר יהל זילקה, שותף מנהל ומייסד משותף של מאגמה: "אנחנו מרוצים מאד מרמת העניין, האמון והתמיכה שקיבלנו מהמשקיעים של מאגמה ומהפעילות שלנו לטובת היזמים". זילכה הוסיף: "קיבלנו תמיכה חזקה מאד ממשקיעים קיימים, שהתבטאה בביקוש יתר ומשכה אלינו משקיעים איכותיים חדשים, אשר הצטרפו לראשונה למאגמה. העניין הרב שלהם האיץ מאד את תהליך גיוס ההון ואנחנו ברי מזל שהתחברנו עם המשקיעים המתוחכמים ביותר בעולם הטכנולוגי בארה"ב, אירופה, אסיה וישראל".

שותפו של זילקה, מודי רוזן, שמשמש כשותף ומנהל מייסד בקרן אמר ש"הקרן החדשה והצוות המורחב יאפשרו לנו להמשיך ולהאיץ את מה שאנחנו עושים באופן הטוב ביותר: לזהות יזמים מבריקים ויוצאי דופן, ולעבוד יחד איתם במטרה ליצור קטגוריות עסקיות חדשות ולבנות חברות חזקות וגדולות, אשר יעמדו בחוד החנית של קטגוריות אלה".

ממשק פשוט ומקיף. מקור: Datorama

אחד הכלים החשובים ביותר העומדים לרשותו של מנכ"ל או מנהל שיווק הוא הפרסום. אולם, עם כל הכבוד לקמפיין הפרסום עצמו, החשיבות הגדולה ביותר טמונה בניתוח התוצאות והמסקנות שעולות ממנו. זו התובנה שהובילה את חברת הסטארטאפ הישראלית Datorama. החברה, שמאפשרת ניתוח קמפיינים עבור מפרסמים, השלימה סבב גיוס מרשים בהיקף של 15 מיליון דולר בהובלת Marker LLC וקרן Innovation Endeavors של מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט. החברה מתכננת להשתמש בכספי הגיוס, כדי לגייס צוותי מכירות ושיווק ולהיכנס לשווקים חדשים.

ניתוח של כל כלי הפרסום בפלטפורמה אחת

הפלטפורמה אותה מציעה דאטורמה מיועדת למפרסמים המשתמשים במספר ערוצי פרסום שונים, ועוזרת לנתח מידע בזמן אמת על מנת להבין כיצד עובדים הקמפיינים השונים של החברה. הפתרון של החברה מסוגל להציע מידע על מגוון ערוצי הפרסום המקובלים כיום, כגון טלוויזיה, רשתות חברתיות, סרטוני וידאו, מנועי חיפוש, CRM ואפילו להציג מידע מקמפיינים מבוססי פרינט.

ממשק הניהול של החברה הינו מבוסס ענן ומרכז עבור המפרסמים את כל המידע לו הם זקוקים במקום אחד, כאשר אלה יכולים לא רק לצפות בהוצאות על הפרסומים השונים, אלא גם לקבל מידע אנליטי הרלוונטי לכל פרסום ופרסום – מקוון או לא. כך לדוגמה, יכולים המפרסמים לעקוב אחר מגמות שונות במטרה להבין מה כדאי לפרסם, לצפות כיצד המודעות מתקבלות באיזורים שונים בעולם וכמובן – ליישם את השינויים מיידית, במטרה להשפיע לטובה על מחזור המכירות והרווחים. הממשק שפיתחה החברה מאפשר למשתמש לגרור לתוכו כל קובץ נתונים שבידיו כולל גיליון אלקטרוני, TXT, JSON ועוד. על פי החברה, המערכת מסוגלת להפיק דוחות מקיפים תוך דקות, וכך נחסכות שעות רבות של עבודה.

מאז שהוקמה החברה ב-2012, היא הספיקה לגייס 3 מיליון דולר בסבב גיוס ראשון בהובלת קרן Cedar הישראלית, יחד עם קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט, וכ-750 אלף דולר במסגרת סבב Seed ממספר משקיעים פרטיים. החברה הוקמה על ידי רן שריג, אפי כהן וקתרין ריבנט, שהכירו ב-MediaMind, חברת הפרסום הישראלית שנמכרה ב-2011 תמורת כ-540 מיליון דולר. חוץ מארצות הברית, לחברה יש לקוחות באוסטרליה, צרפת, ספרד, בריטניה, הולנד, ישראל ודרום אמריקה.

בתגובה לגיוס אמר יובל שחר, שותף ב-Marker LLC: "לפני שהגיעה Datorama, אנשי השיווק פשוט לא יכלו לקבל שירות כזה. זו הסיבה העיקרית מאחורי הצמיחה יוצאת הדופן של החברה. אנחנו נרגשים להיות חלק מהנבחרת של Datorama".

מקור: 365Scores

חברת הסטארטאפ הישראלית 365Scores, המפתחת אפליקציית ספורט עם התראות בזמן אמת, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 5.5 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן LETA Capital הרוסית, ביחד עם Ceder Fund, Titanium Investments ומספר משקיעים פרטיים. עד היום גייסה החברה כ-7.2 מיליון דולרים.

ממגרש הספורט ישירות אל הנייד

רוב אוהדי הספורט שאנו מכירים השקיעו את מיטב כספם ברכישת הטלוויזיה הגדולה והאיכותית ביותר, על מנת שירגישו כאילו יושבים על המגרש בזמן שצופים במשחק הכדורגל האהוב עליהם. סביר להניח שגם אוהדי הכדורסל, הטניס ואפילו הבייסבול נוטים להשקיע סכום רב, על מנת לשפר את חווית הצפייה בענף הספורט האהוב עליהם.

אך גם האוהדים השרופים ביותר לעיתים נתקלים במצבים בהם אינם יכולים לצפות במשחק, לפחות לא בשידור חי, שכן עליהם ללכת לעבודה, ללכת לישון או אפילו ללכת לאירוע משפחתי אליו התחייבו לפני שביררו את תאריכי המשחקים השונים. בעוד שעל הצפייה במשחק עצמו יכולים לוותר, אין ספק שכשזה מגיע לתוצאות או עדכונים בזמן אמת, הם רוצים להשאר עם האצבע על הדופק.

על צורך זה עונה הפלטפורמה של חברת הסטארטאפ הישראלי 365Scores, המאפשרת לאוהדים לקבל עדכונים בזמן אמת אודות המשחקים וענפי הספורט המעניינים אותם. החברה מציעה את שירותיה באמצעות אתר האינטרנט שלה, תוסף לדפדפן כרום וכמובן, אפליקציה סלולרית למשתמשי iOS ואנדרואיד.

כך לדוגמה, האפליקציה הסלולרית תדאג לשלוח לכם עדכוני פוש בזמן אמת אודות כרטיסים צהובים או אדומים שהונפו, או לחילופין במידה ותעדיפו – לעדכן אתכם רק כשאחת מהקבוצות מצליחה להבקיע גול. לצד העדכונים הללו, החברה מציעה למשתמשים עדכונים וחדשות מהרשתות החברתיות ומאתרי ספורט שונים, שיתוף של תמונות וסרטונים מהמשחק עצמו, מידע סטטיסטי, תאריכי המשחקים הבאים ואף להציע קישורים לצפייה ישירה, או אפשרות לקרוא את תקצירי המשחקים השונים.

כיאה לאפליקציות סלולריות, גם כאן ניתן למצוא את האלמנט החברתי בדמות אצטדיון וירטואלי, המאפשר למשתמשים לשוחח עם אוהדים מכל רחבי העולם אודות המשחק המתרחש ברגעים אלה. באצטדיון יכולים המשתמשים להשאיר תגובות, לשתף את דעתם לגבי מי יהיה המנצח במשחק הקרוב וכמובן, להזמין את חבריהם לקחת חלק בשיחה ובהימורים הווירטואלים. כמובן שלצד התמיכה באוהדי הכדורגל, החברה תומכת גם בענפי ספורט נוספים כגון כדורסל, טניס, כדור-יד, בייסבול ועוד.

החברה הוקמה בשנת 2010 על-ידי ארבעה חברים, יזמים בוגרי ממר"ם וחובבי ספורט: עמי סירקיס, המכהן כמנכ"ל החברה, רועי חיומי, המכהן כ-VP-R&D, רועי אהרוני, המכהן כ-CTO ויבגני ברנר, המכהן כ-VP Marketing של החברה. לדברי החברה, לאחרונה חצתה אבן דרך משמעותית כשעברה 5 מיליון הורדות לאפליקציית האנדרואיד שלה, ועד היום היא שלחה כ-2 מיליארד עדכונים אודות משחקים שונים, בענפים מגוונים.

להורדת האפליקציה לאנדרואיד – להורדת האפליקציה ל-iOS – להורדת התוסף לדפדפן כרום

וידאו: 365Scores

תאגיד המדיה אקסל שפרינגר והאקסלרטור הברלינאי שתחת חסותו, Plug&Play, מזמין חברות סטארטאפ ישראליות לאירוע שיקיים ב-21 באוקטובר בשעה 18:30 ברוטשילד 12 בתל אביב. באירוע תוצג תוכנית Plug&Play שנפתחה בפני קהל היזמים הישראלי והוא יכלול פיטצ׳ של 5 סטארטאפים הנוטלים בה חלק. באירוע ינכחו בכירים מתעשיית היזמות המקומית בברלין ובערב יהפוך המיטאפ למסיבה ויציע למשתתפים דרך קצת יותר קלילה להכיר אנשים חשובים בתחום היזמות הברלינאי.

האירוע פתוח לנרשמים בלבד

אקסל-שפרינגר נחשב לאחד מתאגידי המדיה הגדולים באירופה ומחזיק בין השאר בעיתונים "בילד" ו"די ולט". התאגיד שהגיע ב-2013 להכנסות של 2.8 מיליארד יורו מעסיק ברחבי העולם כ-13 אלף עובדים. בשנים האחרונות משקיע הארגון משאבים עצומים בחברות אינטרנט רבות כחלק מאסטרטגיית ארוכת טווח להפיכתו ממוציא לאור קלאסי לתאגיד המדיה הדיגיטלית המוביל באירופה.

תוכנית ההאצה, Plug&Play, שנפתחה לאחרונה גם בפני יזמים ישראלים, נחשבת לאחת המובילות בגרמניה, היזמים שייבחרו לקחת בה חלק יזכו למענק של 25,000 יורו ויישהו במהלך התקופה בברלין. הם יהנו מרשת הקשרים הענפה של תאגיד המדיה, מסדנאות שונות והדרכה מטובי המנטורים באירופה. בתום התקופה יוכלו היזמים להציג את החברות שלהם בפני אנג'לים וקרנות סיכון נבחרים מגרמניה ומארה"ב ויזמים מצטיינים יוכלו להמשיך לתוכנית האצה נוספת בעמק הסיליקון. התוכנית נוסדה לפני כשנה כיוזמה משותפת של אקסל שפרינגר והאקסלרטור Plug&Play מעמק הסיליקון, ועשרות יזמים מכל אירופה כבר השתתפו בה במהלך השנה האחרונה.

לפרטים נוספים והרשמה לאירוע