Quantcast
Viewing all 5527 articles
Browse latest View live

במה לבחור: השוואה בין דרופבוקס, גוגל דרייב, OneDrive ו-Copy

Image may be NSFW.
Clik here to view.
BIG
Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: גיקטיין

מקור: גיקטייo

כבר כמה שנים שאנחנו נוהגים להשתמש בשירותי הענן השונים, כלומר, שרתים מרוחקים (לרוב, בארצות הברית) שמאחסנים את הקבצים והתוכן שלנו. חלקנו עושה בהם שימוש כמקום איחסון, בייחוד כשהמקום על הסמארטפון לא מספיק (בעיקר אנשי האייפון והנקסוס); חלקנו משתמש בענן ככלי פשוט ויעיל לשיתוף (לקבצים גדולים למשל); ולא מעט משתמשים בשירותים האלו לגיבוי של התמונות והמסמכים האישיים.

בעוד שהטכנולוגיה הבסיסית לא השתנתה בשנים האחרונות, הרי שכל אחת מהחברות שמציעות את שירותי הענן מגיעה מתפיסת עולם אחרת, לכל חברה יש אג'נדות ויעדים שונים וגם המודל העסקי שונה בין חברה לחברה. תחום האיחסון בענן, הן לשוק הפרטי והן לשוק הארגוני עובר טלטלות רבות, כניסה של שחקנים חדשים, תמיכה בפלטפורמות שונות, ובעיקר, צניחה מתמדת במחיר, מול עליה מתבקשת בנפחי האיחסון (שלום גם לכם, סרטוני וידאו שמצולמים ב-4K). בנוסף לשירותים הגדולים והמוכרים קיימים לא מעט שירותים קטנים יותר (מבחינת מספר המשתמשים), שמשתנים מדי יום ולכן כמובן לא יכלנו לסקור את כולם. הסקירה אגב מתמקדת במשתמש הפרטי ולא בארגוני, שלו צרכים שונים.

Dropbox

Image may be NSFW.
Clik here to view.
שיתוף קבצים בעזרת Dropbox. מקור: Dropbox

שיתוף קבצים מהדסקטופ בעזרת Dropbox. מקור: Dropbox

שירות Dropbox הינו אחד מהשירותים הראשונים שהגיעו לידיעת הקהל הרחב ולתפוצה רחבה. כיום נהנית החברה מיותר מ-300 מיליון משתמשים, כשבכל יממה נשמרים בשרתי החברה כמיליארד קבצים חדשים. השירות נתמך בכל הפלטפורמות העיקריות ביניהן דסקטופ (PC ומק), אנדרואיד, iOS וגם ממשק וובי שמאפשר לגשת לקבצים מכל דפדפן, מבלי להתקין את האפליקציה.

מבחינת נפחי איחסון, השירות מציע 2GB חינם, שלא באמת מספיקים לרוב המשתמשים, אולם רגע לפני שהם משלמים על נפח גדול יותר, החברה מציעה למשתמשים להגדיל את הנפח החינמי במספר דרכים ביניהן: השלמת סיור ה-Get Started, חיבור את חשבונות הפייסבוק והטוויטר שלכם עם Dropbox, אפשרות לקבל 500MB על כל חבר שיירשם לשירות בעזרת לינק שתעבירו לו, שימוש בהעלאה אוטומטית של תמונות שצילמתם בסמארטפונים, ובונוס נוסף, על שימוש ב-Mailbox, אפליקציית המייל של החברה. אגב, אם רכשתם מכשירי טלפון חדשים של HTC או סמסונג, תיהנו מ-48GB חינמיים למשך שנתיים.

מבחינת תשלום, 1TB יעלו לכם-37 ש"ח לחודש, ואם תרכשו מנוי לשנה תשלמו כ-365 ש"ח. יתרון של השירות הוא מגוון האפליקציות שעושות שימוש ב-API שלה, ומאפשרות אינטגרציה עם הקבצים שלכם. כך למשל אפליקציית עריכת סרטים תאפשר לכם לערוך סרטים ישירות מה-Dropbox שלכם ואפליקציה של הקלטת קול תאפשר לכם להקליט ישירות לחשבון ה-Dropbox. לאחרונה, הודיעה גם החברה, שכאמצעי אבטחה, היא תאפשר לכם למחוק מרחוק את נתוני ה-Dropbox שמאוחסנים על גבי מכשיר שנגנב או אבד.

מה אהבנו: מגוון אפליקציות, ממשק מינימליסטי, פלטפורמות
מה לא אהבנו: 2 ג'יגה? קמצני מדי לטעמנו, אין תמיכה במסמכי אופיס
השורה התחתונה לא הכי גדולה, או הכי מתקדמת, אבל עושה את העבודה היטב

OneDrive

Image may be NSFW.
Clik here to view.
620-MI

עד לא מזמן הכרנו את השירות מבית מיקרוסופט בשם SkyDrive, אבל מרגע שהפסידה במשפט על סימן מסחרי מול תאגיד השידור הבריטי BSkyB, עברה מיקרוסופט להשתמש ב-OneDrive, השם הנוכחי. השירות כולל שטח אחסון כמו למשל Dropbox, אולם, בנוסף אליו מציעה החברה יתרון משמעותי והוא שימוש ב-Office 365, שהוא למעשה חבילת האופיס המוכרת, במודל של מינוי ולא של חבילת תוכנה שנרכשת.

החבילה החינמית של OneDrive תעניק לכם שטח איחסון של 15GB. כמו שאר המתחרות, תוכלו להגדיל את נפח האיחסון החינמי בין השאר על ידי חברים שתפנו לשירות ויירשמו אליו, והפעלת העלאה אוטומטית של תמונות שצילמתם בסמארטפון. אגב, בחודש ספטמבר (ולכבוד ההשקה של ה-iOS8 וההאייפון 6 המוגבל במקום) ערכה החברה מבצע במסגרתו העניקה למי שמשתמש בהעלאה אוטומטית של תמונות 15GB נוספים מתנה, מה שהביא את נפח האחסון החינמי של החברה ל-30GB. לא מן הנמנע שהחברה תחזור על צעד מוצלח זה בקרוב. מנויים שישלמו על חבילות ה-1TB ומעלה ייהנו מ-Office365, חבילת התוכנות המשרדיות של החברה, שלפחות כרגע מציעות את התאימות הטובה ביותר לעבודה בעברית.

מבחינת תשלום, החברה גובה עבור 100GB סכום חודשי של 9 ש"ח ועבור 200GB תשלמו 18 ש"ח; חבילת 1TB הכוללת Office 365 תעלה לכם 37.99 ש"ח לחודש, כשבתמורה תוכלו ליהנות מאופיס מעודכן על גבי 5 מחשבים ועוד 5 טאבלטים או סמארטפונים.

מה אהבנו: פלטפורמות, 15GB חינמיים, שילוב (בתשלום) של Office365, משולבת להפליא בתוך חבילות אופיס ו-Windows8, ממשק וובי אינטואיטיבי
מה לא אהבנו: שנים של חבילות אופיס מנופחות ויקרות
השורה התחתונה: מתאימה מאוד למי שנוהג לערוך ולכתוב הרבה מסמכים בעברית.

Google Drive

Image may be NSFW.
Clik here to view.
google drive

לא במפתיע, שירות הענן של גוגל הוא אחד השירותים המובילים והפופולאריים בעולם עם כ-190 מיליון משתמשים. כשירות הוא קיים כ-8 שנים, אולם במהלך השנים הוא שינה את שמו ואת הפיצ'רים שהוא מציע מספר פעמים. בגלגולו הנוכחי הוא קיים מ–2012.

מבחינת איחסון, השירות מציע לכל משתמש בעל חשבון גוגל (לדוגמה משתמשי ג'ימייל) 15GB בחינם. אולם, שימו לב, המכסה הזו משותפת לכל שירותי גוגל שלכם. כלומר, אם תיבת הג'ימייל שלכם או פרופיל הגוגל+ שלכם כבר עושים שימוש ב-2GB, שטח האחסון שיהיה זמין עבורכם יהיה כ-13GB. כמו שאר שירותי הענן, גם ה-Drive זמין במגוון פלטפורמות ביניהן Web ודסקטופ (עם אפשרות Drag and drop של קבצים היישר לתוך חלון הדפדפן), iOS, וכמובן אנדרואיד ו-Chrome OS. השירות מוטמע בצורה מלאה בתוך שאר השירותים של גוגל, כך שאם קיבלתם תמונה במייל, תוכלו לשמור אותה ישירות ב-Google Drive שלכם. השירות תומך בהצגת כמעט כל סוגי הקבצים הפופולאריים, כך שתוכלו לראות קבצים רבים, ביניהם פוסטסקריפט, EPS, אילוסטרייטור, פוטושופ, אוטוקאד ועוד מבלי להתקין אפליקציות ייעודיות. גם ה-Drive תומך באפליקציות חיצוניות, כך שתוכלו לערוך מסמכים או תמונות שב-Drive עם אפליקציות חיצוניות.

כמו Office 365, גם ה-Drive מציע חבילת אפליקציות לעריכה של מסמכים, מצגות וגיליון נתונים, אולם בניגוד למיקרוסופט, גוגל מציעה את השירותים הללו חינם לכל המשתמשים בעזרת האפליקציות שפיתחה: Docs, Sheets ו-Slides. פיצ'ר נחמד נוסף הוא האפשרות לערוך במקביל מסמך. כך שלאחר שתשתפו מסמך עם אדם נוסף, תוכלו לעבוד עליו ביחד, לראות את השינויים והעריכות שמבצע כל אחד, לצ'וטט אחד עם השני וכו.

אם אתם לא מסתפקים ב-15GB החינמיים, מציעה לכם גוגל לרכוש שטח אחסון נוסף: 100GB יעלו לכם כ-7 ש"ח נוספים בחודש; 1TB יעלה לכם כ-37 ש"ח בחודש; ו-30TB יעלו לכם כ-1,100 ש"ח מדי חודש.

מה אהבנו: 15GB חינמיים, ממשק נוח לשאר שירותי Google, תמיכה מצויינת במובייל, תמיכה במגוון עצום של סוגי קבצים ועבודה משותפת על קבצים.
מה לא אהבנו: החיבור של נפח האחסון עם תיבת הדואר האלקטרוני.
השורה התחתונה: מתאים מאוד למי שמשתמש הרבה בשירותים השונים של גוגל

Copy

Image may be NSFW.
Clik here to view.
COPY.COM

שירות Copy מגיע מחברת Barracuda, הידועה בפתרונות המחשוב הארגוניים שלה שכוללים בין השאר פיירוול, אנטי-וירוס ו-VPN מאובטח. השירות שהושק ב-2013 צבר די מהר משתמשים רבים, שנהנו מממשק נהדר, שטח אחסון גדול ותוכנית תגמולים נדיבה ביותר.

כל משתמש שנרשם לשירות זוכה ל-15GB מקום איחסון לכל סוגי הקבצים שיחפוץ, כשאם 15GB לא מספיקים לכם, תוכלו לשדרג תמורת תשלום. עוד 250GB למשל יעלו לכם כ-37 ש"ח לחודש (ופחות אם תתחייבו לשנה). לשירות מספר יתרונות: ראשית, תוכנית ההפניות שלו: אם חבר יירשם בזכותכם (עם לינק שתעבירו לו) תזכו, כל אחד מכם, ב-5GB בונוס (פי 10 יותר מאשר Dropbox למשל). כלומר, הוא ייהנה מ-20GB התחלתיים, ואתם תיהנו מעוד 5GB על הקיים (עד מגבלה של 5 חברים=25GB). יתרון נוסף הוא מה שהחברה מכנה "איחסון הוגן": אם אתם וחברים חולקים ביניכם תיקיית עבודה שגודלה 10GB, במקום שהנפח הזה ייגרע גם מחשבונכם וגם מחשבונם, החברה מחלקת את הנפח ביניכם, כך שהתיקייה תיחשב רק כ-5GB עבור כל אחד מכם. בנוסף, תוכלו ליהנות מאופציית ה-PhotoCopy שמגבה בצורה אוטומטית את התמונות והסרטונים שצילמתם בסמארטפון (בדומה לקיים ב-Dropbox). אם אתם בעלי כרומקאסט תשמחו לדעת שהשירות תומך בהזרמה של תכנים שמאוחסנים בענן ישירות לטלוויזיה שלכם.

מה אהבנו: שטח אחסון, תוכנית ה"חבר מביא חבר", "איחסון הוגן", תמיכה בכרומקאסט
מה לא אהבנו: אין הרבה אפליקציות שתומכות בשירות
השורה התחתונה יופי של תמורה לאין-כסף שלך

לסיכום

שירותי האיחסון בענן התפתחו מאוד בשנים האחרונות, הן מבחינת הפיצ'רים, הן מבחינת שטח האיחסון וכמובן מבחינת המחיר. ההערכה שלנו היא שבשלב כלשהו, אחת המתחרות (גוגל למשל) תשבור את הכלים ותציע איחסון בלתי מוגבל, או כמעט בלתי מוגבל בחינם. סביר להניח שחלק מהמתחרות ינהגו מייד כמוה וחלק יישארו בנישות שלהן, וייגבו תשלום על שירותים נוספים (מהירות העלאה טובה יותר, אבטחה טובה יותר). עד שהרגע הזה יגיע, החברות מציעות כיום פתרונות לכמעט כל המשתמשים:
מי שאינו זקוק לשטח אחסון רב או לשירותים כמו עריכת קובצי אופיס, ההמלצה שלנו היא ללכת על Dropbox. אם אתם צריכים הרבה מקום, אבל קצרים במזומנים, לכו על Copy. אם אתם גם צריכים הרבה מקום, גם קצרים במזומנים, אבל עדיין מתעסקים עם מסמכי אופיס למיניהם, OneDrive של מיקרוסופט הוא הפתרון. אמנם גם Google Drive מציע כלי עריכה לא רעים, אולם התמיכה בעברית עדיין לא מושלמת כמו בשירותים של מיקרוסופט וגם שטח האיחסון מתחלק בין כל שירותי גוגל בהם אתם עושים שימוש. אם אתם מוכנים להיות קצת מוגבלים בעריכת מסמכים, מצגות וגיליונות בעברית, Google Drive הוא הפתרון בשבילכם. אם אתם צריכים הרבה מקום ומוכנים לשלם סכום לא גבוה במיוחד, ההמלצה שלנו היא ללכת על Dropbox. בפחות מ-40 ש"ח חודשיים (ועוד פחות אם תתחייבו לשנה) תיהנו מ-1TB שצריכים להספיק לגיבוי ושיתוף של מסמכים, שירים וסרטים.


Tingz.me יודעת אילו אפליקציות יעניינו אתכם באופן אישי [סטארטאפ]

Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: Tingz.me
Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: Tingz.me

מקור: Tingz.me

בחודש יוני האחרון פרסמה חברת המחקר נילסן שבעוד שזמן השימוש הממוצע באפליקציות סלולריות עלה בשנתיים האחרונות, בכל הנוגע לכמות האפליקציות שרובנו עושים בהם שימוש אין כל שינוי. ״מספר הזהב״ שהציג המחקר, מספר האפליקציות בהן אנו משתמשים בממוצע עומד על 26.8 בלבד.

למרות הכמות הנאה של האפליקציות, אנו בטוחים שיש לכם במכשיר הרבה יותר שמות, כשרובם מעלים אבק במגירת האפליקציות או בתיקיות שכוחות. על מנת למצוא את 26 האפליקציות המתאימות ביותר עבורכם ברגע זה, מציעה חברת הסטארטאפ הישראלית Tingz.me את האפליקציה שלה, שלדבריה תהפוך ״לעוזרת החיים האישית״ שלכם שתתאים לכם את האפליקציות הנכונות, ברגע המתאים.

מנגנון המלצות מותאם אישית

אם נבקש מכם לציין מה הן האפליקציות האהובות או המועדפות עליכם, בוודאי רובכם יגידו את אותם שמות, הכוללים מותגים מוכרים כגון Waze, Whatsapp, YouTube ואפליקציות נוספות. לעיתים רחוקות אתם קוראים, שומעים או מקבלים המלצה על אפליקציה חדשה שאכן מצליחה לעניין אתכם או להיות שימושית עבורכם.

בדרך כלל, דפוסי השימוש של המשתמשים נותרים זהים וסביר להניח שהם לא מתקינים יותר מידי אפליקציות חדשות. אך מה עם כל האפליקציות האחרות המסתובבות ברשת, שיכולות לעזור להם בדיוק ברגע זה בסיטואציה הספציפית בה הם נמצאים, שפשוט לא יצא להם לשמוע עליהן?

על מנת להפוך את תהליך הגילוי ליעיל יותר, המותאם לצרכים האישיים של כל משתמש ומשתמש, מגיעה חברת Tingz.me. מטרתה היא לעזור למשתמשים לגלות אפליקציות חדשות בדיוק ברגע שזקוקים להן, על מנת שיוכלו להתחיל להשתמש בהן בצורה מיידית ולהפיק מהן את המירב.

בפועל, מדובר על אפליקציה המגלה וממליצה למשתמשים על אפליקציות חדשות, בהתבסס על אופן השימוש במכשיר, העדפותיו האישיות והקונטקסט בו הוא נמצא. Tingz.me עוזרת לעשות מעט סדר במיליון האפליקציות הקיימות, ולמצוא את התכנים המתאימים במיוחד לכם.

כך לדוגמה, החברה יכולה להציע אפליקציות שישדרגו את הטיול הנוכחי שלכם, אפליקציות שיעזרו לכם לצלם תמונות טובות יותר באירועים השונים אליהם אתם מגיעים או אפילו תציע אפליקציות שישלימו את אימון הכושר שלכם, בין אם במכון לבין אם באוויר הפתוח.

החברה עושה זאת באמצעות טכנולוגיה שרצה מאחורי הקלעים, המסוגלת לבנות פרופיל אודות המשתמש הספציפי, ללמוד את דפוסי ההתנהגות שלו ולמצוא את האפליקציות הטובות ביותר, בהתבסס על מספר פרמטרים נוספים כגון מיקום, שעה ביום ושאר אלמנטים רלוונטים.

מגלים את עולם האפליקציות

לאחר התקנת האפליקציה, הזמינה בשלב זה למשתמשי אנדרואיד בלבד, ניתן לשים לב להבדל הראשון והעיקרי בה: לא מדובר על לאנצ׳ר המשתלט על מסך הבית של המכשיר שלכם, אלא באפליקציה עצמאית המבוססת על הודעות פוש המגיעות אליכם בדיוק בזמן שאתם זקוקים לאפליקציה חדשה.

"המגבלה" היחידה באפליקציה היא שהיא ממליצה בכל פעם על 4 אפליקציות בלבד, כשהמשתמשים אינם יכולים להבין על סמך מה האפליקציות המדוברות הומלצו. בנוסף, לאור העובדה שהחברה השיקה את האפליקציה הרשמית רק לאחרונה, ההמלצות עדיין כלליות, יחסית, אך ככל שהמערכת לומדת להכיר את המשתמש, כך משתפרות ההמלצות השונות.

לדברי החברה ההמלצות מתבססות על ניתוח של מספר גורמים, הכוללים את הבנת העדפותיכם, הקונטסקטים בהם אתם נמצאים ברגע נתון וכמובן, ניתוח של האפליקציות הזמינות להורדה. כך לדוגמה, במידה ואתם חובבי ספורט ובמקרה נמצאים ב-Roaming במדינה אחרת, Tingz.me תדע להמליץ על אפליקציות שיסייעו לכם למצוא כרטיסים לאירועי ספורט באותה המדינה במהלך השהות שלכם.

אך מבחינת המערכת, זה לא מספיק. החוכמה שלה היא לדעת מהן האפליקציות הכי מוצלחות למדינה או לעיר הספציפיות בהן אתם מטיילים, וכמובן לדעת מתי בדיוק להגיש את ההמלצות על מנת שאכן תתקינו ותשתמשו באפליקציות. החברה מסבירה כי הצליחה להגיע "לנוסחת הקסם", שמתבטאת ב-Conversion גבוה בין ההמלצות להורדות בפועל. עוד מוסיפה החברה כי שמה דגש גם על נושא הפרטיות, כשכל פיסת מידע שאוספת משמשת רק לשיפור איכות ההמלצות שמקבל המשתמש ולשיפור האפליקציה.

חשוב להבהיר כי לאחר התקנת Tingz.me יעברו כמה שעות ויתכן ואף יום שלם עד שיתחילו להתקבל ההמלצות הראשונות, לאור העובדה שהמערכת צריכה ללמוד אתכם על מנת להכיר אתכם. כך שבמידה ואתם מתכננים טיול לחו"ל אנו ממליצים לכם להוריד את האפליקציה כבר עכשיו, כדי שתוכל לפעול כשתצטרכו אותה ולא אחרי שכבר תחזרו לארץ.

Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: Tingz.me

מקור: Tingz.me

לא חוששים מהתחרות בשוק

Tingz.me נוסדה ב-2013 על ידי נועם דיין ורן מלמד, לאחר שהשניים הגיעו למסקנה שלמרות שהם אוהבים אפליקציות, הם מרגישים שיש עוד הרבה אפליקציות בשוק שיכולות לעזור להם, אבל הם פשוט לא מודעים לקיומן ואף אינם יודעים כיצד להגיע אליהן. מצורך זה נולדה האפליקציה הנוכחית, שכאמור מיועדת לענות בדיוק על השאלות והתהיות הללו.

קהל היעד של החברה הוא כל מי שיש ברשותו מכשיר סמארטפון, שמרגיש שאינו מפיק ממנו את המירב. בשבוע האחרון החברה יצאה משלב הבטא והשיקה את המוצר שלה בצורה רשמית, כשכבר מונה כמה מאות משתמשים פעילים. להפתעתה של החברה, ראתה כי כבר בשלבי הבטא המוקדמים הגיעה לאיכות המלצה גבוהה מאוד וכמובן, ככל שמספר המשתמשים יעלה – כך היא גם תוכל לשפר את איכות ההמלצות.

עם זאת, ל-Tingz.me מצפה תחרות לא פשוטה בשוק, שכן עומדים מולה שלושה סוגי מתחרים שונים: לאנצ׳רים כגון EverythingMe, Aviate ואחרים, אפליקציות המאפשרות גילוי אפליקציות על בסיס קטגוריה והתאמה מינימלית וכמובן, אפליקציות חיפוש.

החברה לא רואה בלאנצ׳רים תחרות ישירה, מכיוון שהם אינם מתמקדים בגילוי אפליקציות חדשות, אלא ביצירת ממשק נוח יותר לשימוש במכשיר, לרוב בהתבסס על האפליקציות שכבר מותקנות. הסוג השני מציע אפליקציות רק על בסיס תחום העניין של המשתמש, שלרוב אינן קולעות למטרה ובעיה דומה קיימת גם באפליקציות החיפוש, המתבצע על בסיס סוג האפליקציה ולא על סמך רצונו של המשתמש.

לדברי החברה, ההבדל המשמעותי שלה הוא מנגנון ההמלצות המגיע בהודעות פוש, כך שאינה מפריעה לשימוש הרגיל של המשתמשים ואף אינה דורשת ממנו להכנס ידנית לאפליקציה על מנת להתעדכן ולראות מה מומלץ עבורו. החברה שמה דגש משמעותי על חווית השימוש ומבהירה כי אינה מתכננת להציק למשתמש עם עודף התראות, אלא להתמקד בהמלצות הנכונות בזמן הנכון.

להורדת האפליקציה למכשירי אנדרואיד

וידאו: Tingz.me

בלב המחאה: האפליקציה שכבשה את ההמון הזועם בהונג קונג

Image may be NSFW.
Clik here to view.
hongkong shutterstock
Image may be NSFW.
Clik here to view.
shutterstock hong kong

ההפגנות בהונג קונג – ל-Firechat תפקיד מרכזי

כתבה מאת עומר כביר, כלכליסט.

כשמיכה בנאוליאל (Micha Benoliel) הסתובב בשבוע שעבר ברחובות הונג קונג, הוא זכה ליחס ששמור לסלבריטאים בכירים. כמעט בכל מקום שבו עבר עצרו אותו עוברי אורח, בירכו אותו והודו לו.

בנאוליאל הוא לא כוכב פופ אלא מפתח אפליקציית פיירצ'ט (Firechat), שמסוגלת לנהל שיחה קבוצתית ללא צורך בחיבור לרשת. יכולת זו הפכה אותה לכלי תקשורת מרכזי בהפגנות נגד המשטר הסיני שסוחפות את הונג קונג בשבועות האחרונים.

בנאוליאל, מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ אופן גרדן (Open Garden) שעומד מאחורי פיירצ'ט, תכנן רק לעצור בהונג קונג לטיסת קונקשן בדרך לפגישות בסין. ואולם כשהוא הגיע לעיר המחאה הגיעה לשיאה, וכך גם השימוש באפליקציה שפיתח, ובנאוליאל החליט לעקוב מקרוב אחר האירועים. נישא על גלי התהילה והעניין שעוררה פיירצ'ט, הוא כבר חולם על הפיכת הפלטפורמה שעליה היא מבוססת למהפכה הגדולה הבאה של הרשת. "אנחנו מאמינים שזוהי לידתו של אינטרנט מסוג חדש".

"פיירצ'ט מאפשרת למפגינים, שסובלים מקריסת הרשתות הסלולריות וחוששים שהממשלה תסגור את האינטרנט, להמשיך ולדבר ביניהם", הוא מסביר את ההצלחה בהונג קונג, שמאות אלפים מתושביה הורידו את האפליקציה. "ניתן ליצור דרכה חדרי שיחה של אלפי אנשים, ולא צריך להכיר את כולם כדי לתקשר ולהפיץ מסרים ומידע. זה מאפשר לשפר את הארגון והתיאום של המחאה".

בניגוד לשירותי מסרים מיידיים כמו ווטסאפ, הנשענים על חיבור לרשת, פיירצ'ט לא עושה שימוש בשרת מרכזי כדי להעביר את התכתובות בין המשתמשים. במקום זאת היא יוצרת רשת אד הוק בין סמארטפונים וטאבלטים סמוכים בעלי יכולות WiFi ובלוטות', ומאפשרת לבעליהם לנהל שיחות קבוצתיות. באירועים צפופים, כמו הפגנות, ניתן ליצור דרך האפליקציה רשת שנפרסת על פני עשרות ומאות מטרים.

מעבר ליכולותיה הבסיסיות של פיירצ'ט, הפופולריות שלה בהונג קונג הובילה את אופן גרדן להגיב בזמן אמת לצרכים של המפגינים. "כשהרבה אנשים משוחחים ביניהם בזמן משבר, יהיו אנשים שיפרסמו דיסאינפורמציה במטרה להטעות אחרים. אז יצרנו מנגנון של חשבונות מאושרים המשמשים כתבים, מורים, מובילי דעה ואקטיביסטים, כך שהם ייחשבו למקור מידע אמין".

"הופתענו כשאנשים התרגשו מפיירצ'ט"

בנאוליאל, יליד צרפת, הקים את אופן גרדן לפני שלוש שנים עם שותפו סטניסלב שלונוב, המכהן כסמנכ"ל טכנולוגיות. השירות הראשון של החברה אפשר לשתף את חיבור הרשת בין המחשב, הסמארטפון והטאבלט. "הרעיון היה שאם המחשב לא מצליח להתחבר ל-WiFi הוא ינסה להתחבר דרך הטלפון, ולהפך", אומר בנאוליאל. בתוך שנתיים זכתה הפלטפורמה של אופן גרדן ליותר מ-5 מיליון התקנות, אבל המייסדים לא היו מרוצים מקצב האימוץ.

"רצינו ליצור אפליקציה שתזכה לשימוש בהיקפים רחבים יותר", נזכר בנאוליאל. "ידענו שמסרים מיידיים הם כיוון טוב, ויצרנו את פיירצ'ט כדי להדגים את הפוטנציאל של הטכנולוגיה. מאוד הופתענו כשאנשים כל כך התרגשו ממנה".

האפליקציה ניסתה לפנות לפעילים פוליטיים מלכתחילה?

"ידענו שפיירצ'ט תוכל לשמש בהתאספויות גדולות, אבל האפליקציה היתה אמורה להיות בידורית. רק אחרי שהשקנו אותה במרץ שעבר וסטודנטים בטייוואן התקינו אותה כשהממשלה איימה לסגור את האינטרנט, הבנו שיש לה פוטנציאל עצום במצבים כאלה".

Image may be NSFW.
Clik here to view.
infoH.jpgL

איך המחאה בהונג קונג השפיעה על החזון שלכם לעתיד?

"האירועים הדגימו את הכוח של הטכנולוגיה, והראו איך אנחנו סוללים את הדרך לאינטרנט יותר מבוזר. אנחנו מאמינים שזו ההתחלה של רשת שתהיה מורכבת מתת־רשתות שפועלות עצמאית ומתחברות זו לזו בעת הצורך. ההערכות הן שבעוד ארבע שנים יהיו בשוק 6 מיליארד סמארטפונים, לעומת מיליארד כיום. ספקיות מובייל לא ישקיעו בחיבור כל המכשירים האלו, אך בעזרת הפתרון שלנו אנשים במקומות כמו אפריקה והודו יוכלו ליהנות מיכולותיה של הרשת גם בלי חיבור קבוע".

"נסייע באיתור מוצרים שהלכו לאיבוד"

פיירצ'ט ניתנת כיום להורדה בחינם, ובנאוליאל מצהיר שבכוונת החברה להשאיר אותה כזאת. "ניצור הכנסות בעזרת מכירת רישיונות שימוש בטכנולוגיה שלנו למפתחים. אם משחק מובייל פועל על טאבלט שאין לו חיבור סלולרי או גישה ל-WiFi, והשחקן נמצא בסמוך למכשיר מחובר, הטכנולוגיה שלנו תאפשר לבעל הטאבלט המנותק לשחק. המשחק יוכל להציג אז פרסומות מעודכנות או לאפשר רכישות בתוך האפליקציה, ואנחנו נוכל לקחת עמלות. אנחנו כבר מנהלים מגעים עם מפתחי אפליקציות משחקים ורשתות פרסום".

איך תושפעו מהגעת האינטרנט גם למוצרים שלא היו מחוברים אליו עד כה, כמו בגדים ומוצרי חשמל לבית?

"אנחנו פותחים רשתות שלמות בפני יצרני מכשירים בתחום האינטרנט של הדברים והמחשוב הלביש. לאחרונה חתמנו על שיתוף פעולה עם יצרן של תג שאפשר להצמיד לתיק או לאופניים, שמשדר אות כאשר המשתמש מודיע שהם הלכו לאיבוד. אם עובר ליד המוצר מכשיר עם היישום שלנו, האות הזה יועבר לרשת, וכך הוא יוכל להגיע לבעלים של החפץ הנעלם".

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

קרדיט תמונה: Lewis Tse Pui Lung / Shutterstock.com

אתרי הטיסות, המלונות והחופשות ששווים מיליארדים; מה עם ישראל?

Image may be NSFW.
Clik here to view.
travel shutterstock

Image may be NSFW.
Clik here to view.
shutterstock travel

הפוסט נכתב על ידי עודד נבו, מייסד שותף ב-localyoo ואיש טכנולוגיה, תכנון ועיצוב מוצר עם ניסיון של שנים רבות בתחום בחברות כמו Conduit, אינטל ו-Telmap.

עולם הטכנולוגיה והחיבור שלו לשוק ה-Travel הוא נושא שלטעמי קצת מוזנח בסיליקון וואדי, למרות שבתקופה האחרונה אפשר לחוש בהתעוררות בתחום עם לא מעט מיטאפים סביב הנושא. אולם עדיין כשסוקרים את התחום מבחינת גודל החברות וסכומי הכסף הגדולים, אני חושב שאפשר לומר שאין בישראל באמת דריסת רגל לתעשייה הזאת.

קצת מספרים

תעשיית ה-Digital Travel שפונה לצרכן הסופי היא תעשייה שמגלגלת כ-300 מיליארד דולר בשנה והיא כוללת חברות ענק שנסחרות בבורסות בעולם בסכומים של מיליארדי דולרים, הנה כמה דוגמאות:

  • TripAdvisor – כ-13 מיליארד דולר
  • PriceLine – כ-60 מיליארד דולר
  • Expedia – כ-11 מיליארד דולר
  • Airbnb – כ-10 מיליארד דולר (שווי מוערך לפי גיוס אחרון)

אגב, מדובר על חברות עם רווחים מכובדים, בטח ובטח אם נשווה אותם לחברות כמו eBay ו-Amazon הקמעונאיות המקוונות.
כדי להבין את גודל ועוצמת השוק אציין שסך המכירות המקוונות בעולם ה-Travel לצרכן הסופי מהוות כרבע מכלל סך המכירות המקוונות לצרכן סופי.

אולי לא ידעתם אבל אחת מעסקאות הענק בעולם הטכנולוגיה שבוצעו בספטמבר אשר בו רכשה סאפ, ענקית התוכנה הגרמנית, את קונקאר תמורת 8.3 מיליארד דולר (שזו דרך אגב עסקת הרכישה הגדולה ביותר אותה ביצעה סאפ מאז ומעולם) היא עסקה שקשורה לעולם ה-Corporate Travel כשהפתרונות אותן מספקת קונקאר מאפשרים לארגונים לנהל את ההוצאות הקשורות לנסיעות של עובדיהם. בהודעה לעיתונות שהוציאה SAP בעקבות הרכישה היא מעריכה שעולם ה-Corporate Travel מגלגל מעל לטריליון דולר(!).

Image may be NSFW.
Clik here to view.
המלך הבלתי מעורער, Trip Adviser. צילומסך

המלך הבלתי מעורער, Trip Adviser. צילומסך

המהפכה

הדרך שבה אנו צורכים שרותי Travel (או גם: נסיעות ותיירות) עברה שינוי אדיר בשנים האחרונות, כשכל התהליך של הזמנת חופשה משלב התיכנון וצריכת התוכן ובהמשך רכישת הטיסה והחדרים במלון – מתבצע באופן עצמאי ע"י הצרכן עצמו מול המחשב או המכשיר הנייד ללא כל צורך בהתערבות אנושית. כשההוצאה השנתית למשק בית בעולם המערבי על נסיעות וחופשות היא הוצאה לא מבוטלת, וחלק ניכר מכל הטראנזאקציות מתבצע באופן ישיר ע"י הצרכן הסופי ניתן לומר שעולם ה-Travel הוא אחד הדוגמאות המובילות לכך שיותר ויותר אנשים מוכנים לצרוך שירותים דיגיטלים מורכבים, שכוללים תשלומים מקוונים בסכומים גדולים ומעקב אחרי אישורים וטפסים דיגיטלים, בתמורה לחסכון כספי ושירות מהיר יעיל ונוח. עולם ה-Travel הוא ללא ספק עולם שהתווה דרך ועומד בחוד החנית של הצרכנות המקוונת.

אם ננסה לחלק את תעשיית ה-Travel המקוונת שפונה לצרכן הסופי לתחומי פעילויות מרכזיים, ניתן לומר שבגדול קיימים שני תחומים עיקריים: תחום של צריכת שירותים ותחום של צריכת מידע.

צריכת שירותים

בתחום צריכת השירותים (הזמנה של טיסות, מלונות, ורכבים שכורים), האתר המוביל הוא Booking.com, מה שמעניין בסיפור של Booking.com הוא שלא רק שהם פיתחו ממשק שאיפשר לצרכן הסופי להזמין חדרים בבתי מלון בצורה ישירה, הם גם עשו שינוי בדרך שבה נגבו התשלומים, כשאם עד אז הסוכנים היו גובים את סכום ההזמנה מראש, במודל החדש של Booking.com התשלום התבצע רק כאשר הלקוח סיים את החופשה ועזב את המלון והחדשנות הזאת (היום קוראים לזה: Disruption) היא שהביאה בסופו של דבר להצלחה של הסטארטאפ ההולנדי ולרכישתו ע"י Priceline שהיא החברה הגדולה ביותר הפועלת בתחום ומאגדת תחתיה מותגי ענק אחרים כמו Kayak ו-Agoda (דרך אגב Priceline רכשה במהלך 2014 את Qlika הישראלית שמתמחה בפתרונות לוקאליזאציה לתחום הפרסום המקוון). מייד אחרי Priceline נמצאת Expedia שמאגדת תחתיה מותגי ענק כמו Hotels.com ו-HotWire.com

מלבד המותגים האמריקאים, ישנם שחקנים גדולים מאוד שפועלים בשווקים מקומיים, אשר חלקם גדולים יותר מחלק מהמותגים האמריקאים המוכרים כמו MakeMyTrip ההודי ו-HotelUrbano הברזילאי.

הכסף הגדול דרך אגב נמצא בהזמנת מלונות, שכן זו התעשיה שמאפשרת את אחוזי הרווח הגדולים ביותר.

צריכת מידע

מלבד החברות שמספקות שירותים, יש לא מעט מותגי תוכן מוכרים שכוללים שמות כמו National Geographic ו-Lonely Planet (שבבעלות BBC) אבל גם מותגי תוכן נוספים שפחות מוכרים לקורא הישראלי כמו Travel&Leisure ו-Conde Naste Traveler ששייך למוציא לאור של Wired, GQ ו-Vougue, כל אותם המותגים אחראים לכמויות מכובדות של תנועת גולשים (וזה לפני שהזכרתי את מדורי ה-Travel של ענקי מדיה כמו BBC, NYTimes, Yahoo ועוד) אבל הענק הבלתי מעורער של התעשיה הוא TripAdvisor, עם כ-84 מיליון כניסות בחודש הוא משמש כערוץ הראשי של תנועת גולשים לאתרי הזמנת המלונות ומהווה דוגמא מצויינת לכוח שניתן לצרכנים בזכות שירות שמבוסס על חוכמת ההמונים.

התרבות

בנוסף לעולמות התוכן הקלאסיים שסובבים את עולם ה-Travel, ניתן למצוא גם תכנים שעוסקים בחדשנות דיגיטלית. אם אתם חושבים להכנס לתחום או סתם רוצים להכיר את העולם הזה ולספוג את התרבות, כדאי לכם לעקוב אחרי שני בלוגים מובילים שעוסקים בטרנדים האחרונים בעולמות שמשלבים טכנולוגיה, Travel ו-New Media:

Skift: האמריקאי שיושב בניו יורק אבל מאוד מזכיר בהוויתו את הבלוגים הטכנולוגים של החוף המערבי.

Tnooz: עם משרדים ראשיים באירופה וכתבים בכל היבשות. המראה של הבלוג קצת מיושן אבל התכנים מצוינים ממש כמו בבלוג המתחרה.

לפני כמה חדשים פתח גם הבלוג הענק LifeHacker תת מדור בשם Wayfarer שמתעסק הרבה בפתרונות טכנולוגיים ובדרך שלהם לשפר את חווית הטיול עם פוסטים תמציתיים בסגנון הפוסטים של הבלוג הראשי.

מאיפה תצמח החדשנות הבאה?

אם בתחילת הפוסט ציינתי את המהפכה שחוללה הטכנולוגיה בעולם ה-Travel והחדשנות שעולם ה-Travel מוביל, אי אפשר בלי להזכיר את המהפכה העכשווית שהתאפשרה בזכות הטכנולוגיה, מהפכת "הכלכלה השיתופית" שסוחפת את העולם בהובלתה של Airbnb, שכבר חצתה את גבולות עולם ה-Travel, משפיעה על מודלים כלכליים מסורתיים ומביאה לשינויים חקיקתיים במדינות וערים באירופה וארה"ב. מלבד Airbnb שווה להזכיר את CouchSurfing, גם היא מתחום ה-Travel, שנוסדה כבר ב-2003, כחמש שנים לפני Airbnb, שלקחה את מודל הכלכלה השיתופית לקצה ויש לה חסידים רבים בעולם וגם בתל אביב שמקיימים מפגשים שבועיים בבתי קפה בעיר עם "גולשים" שבאו להתארח בעיר.

אז מה קורה בארץ?

לא הרבה האמת… קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מאוד חוששים מכניסה לתחום, אם אתה יזם, קרוב לוודאי שיהיה לך הרבה יותר קל לגייס לחברה שמפתחת פתרונות שקשורים לאבטחת מידע או מתמקדת בעולמות ה-B2B ובכל זאת ניתן להרגיש בשינויים כש"הדקה 90" מתחילה לבחון השקעות בתחום, ב"אל על" יש דיבורים על הקמה של אקסלרטור ואפילו חברה מהתחום (Roomer) שהצליחה לגייס 2 מיליון דולר מקרן הון סיכון (BRM).

WIX נכנסה לפני כחודש לעולם ה-Travel כשהחלה להציע את פלטפורמת WixHotels שתאפשר הקמה של אתרים שמאפשרים הזמנה של חדרים.

במסגרת DLD TelAviv התקיים פורום בנושא "תיירות דיגיטלית" בהנחיית שרון לנדס מנהלת השרות לתייר בתל אביב עם פאנל שכלל את גלן פוגל סמנכ"ל אסטרטגיה ב-PriceLine שהיה מעניין מאוד ודיבר על הקשיים בכניסה לתחום שנשלט ע"י חברות ענק ואיפשר לשאול שאלות על הטרנדים האחרונים שנצפים בענף. נראה שאולי אולי מתחילה להיתפתח אצלנו סביבה תומכת שתאפשר גדילה של חברות שמסוגלות לפעול בתחום ולתרום לעולם המרתק והאתגרי הזה.

קרדיט תמונה: two people travel via shutterstock

 

Hello Doctor הישראלית מגייסת 700 אלף דולר, מסתנכרנת מעתה עם HealthKit

Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: הלו דוקטור
Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: צילום מסך

מקור: צילום מסך

הסטארטאפ הישראלי ״הלו דוקטור״ (Hello Doctor), המציע פלטפורמה לניהול רשומות רפואיות על ידי המטופלים, משלים סבב גיוס בסך 700 אלף דולרים ממספר אנג׳לים מפייסבוק, גוגל ומספר חברות פארמה. לצד ההודעה על הגיוס, החברה הודיעה על התרחבות שירותיה ועל אינטגרציה עם אפליקציית הבריאות החדשה של אפל, Healthkit.

סנכרון בין הרופאים למידע הרפואי ולמטופל

יש תחושה שעולם הרפואה מתחלק לשניים: החלק הראשון הינו טכנולוגי ומעודכן, המאפשר לבצע ניתוחים ותהליכים שהיו מסובכים ואף בלתי אפשריים בעבר, גם באמצעות רובוטים. החלק השני, ״העתיק״, הוא זה שדורש מהמשתמשים להסתובב עם ניירות עליהם כתובה ההיסטוריה הרפואית שלהם, או לשמור את המידע בתיקיות צהובות המעלות עובש בארכיון. בעוד שבמקרה הטוב הרשומות שמורות על המחשב, המידע זמין רק לרופא מומחה אחד ולא לאחר, כשגם למטופל אין אפשרות לצפות בכל המידע הרלוונטי אליו במקום אחד.

זאת, כמובן, עד שהגיעה האפליקציה של החברה הישראלית. מטרתה של הלו דוקטור היא לאפשר למשתמשים לשלוט על הבריאות שלהם באמצעות שמירה וארגון של המסמכים הרפואיים שהם מקבלים, בין אם נשלחו בצורה מקוונות ובין אם נשמרים על גבי נייר מיושן.

האפליקציה מאגדת תחת קורת גג אחת את כל המידע, כשהמטופל יכול לבחור עם מי לשתף אותו, להוסיף הערות רלוונטיות שירצה לשאול את הרופא וכדומה. לצד השמירה של המידע הדיגיטלי, האפליקציה תומכת גם בשמירת מידע מאותם דפים מיושנים, באמצעות צילום והעלאה שלהם אל האפליקציה.

לצד ההודעה על הגיוס הודיעה החברה על כך שנכון להיום משתפת פעולה עם למעלה מ-50 אחוזים מבתי החולים והמרפאות ברחבי ארצות הברית, כך שמשתמשיה יכולים להיות בטוחים שהם מקבלים את המידע הרפואי הרלוונטי והעדכני ביותר שנוגע אליהם.

שיתוף פעולה נוסף ומשמעותי אותו מציגה החברה, הוא עם אפליקציית הבריאות של אפל, Healthkit. השילוב בין השתיים יאפשר להלו דוקטור להוסיף מידע רלוונטי אל תיק המטופל, שיכלול גם את כמות הצעדים שהולך בכל יום, צריכת הקלוריות שלו וכמובן, לחץ הדם והדופק שלו, לצד מגוון מדדים אותם ירצה לשמור המשתמש על ידי מוצרי צד שלישי אותם יסנכרן אל המכשיר הסלולרי שלו.

הלו דוקטור נוסדה על ידי מעיין כהן, ערן קייזר וזיו מלצר ובעלת משרדים בתל אביב ובפאלו אלטו. הרעיון למוצר הגיע לאחר שבן זוגה לשעבר של כהן אובחן כחולה במחלת הסרטן, מה שגרם לו להסתובב בין כמה רופאים, לעבור עשרות טיפולים ולקבל חוות דעת ממגוון רחב של אנשי מקצוע. השניים מצאו את עצמם מסתובבים עם אותה תיקיה צהובה המלאה בניירות, בניסיון להסביר שוב ושוב על המקרה ולקוות שהרופא יקבל את כל המידע שהוא צריך ולא יפספס משהו בתהליך, שיגרום לטעויות שיכולות להיות קטלניות.

בעוד שבן זוגה הצליח להתגבר על המחלה, כהן לא הצליחה להתגבר על הטרטור שהשניים עברו בתהליך. כתוצאה, החליטה להשיק את הלו דוקטור באפריל האחרון, כשמטרתה העיקרית של האפליקציה היא לאפשר לכל מטופל באשר הוא לקחת אחריות על המידע הרפואי שלו ולמנוע טעויות, בזבוז זמן וכמובן ניירת.

להורדת האפליקציה ל-iOS

וידאו: Meet Hello Doctor

אפליקציית ASAP54 מתיימרת לזהות כל פריט לבוש שתצלמו ולהעניק תמורתו לינק לרכישה

Image may be NSFW.
Clik here to view.
asap

Image may be NSFW.
Clik here to view.
asap54

השימוש בנייד וביתרונותיו הוביל את עולם האופנה והקניות אונליין למקומות משגשגים כשהמרחב הפרטי והציבורי נעשה מקום לצרכנות עכשווית ואינטרקטיבית. מכאן שמדי יום צצות אפליקציות חדשות כמו פאשניסטיות ב-BOXING DAY. האפליקציה ASAP54 קיבלה פוש יפה לאחר שהוכרזה על ידי קארה דלווין, דוגמנית מפורסמת בעולם האופנה שיוצרת סביבה לא מעט באזז תודות לשערוריות, כאחת מהאפליקציות המועדפות עליה באפסטור. דלווין סימנה בחורף האחרון את האפליקציה והביאה לעלייה בשימוש במה שנראה כמו הדבר החם הבא בקרב נשות האופנה.

לצלם פריט לבוש ולקבל לינק לרכישה

ASAP54 הושקה בפברואר 2014 לאחר גיוס של 3 מיליון דולר וזכתה ל-100,000 הורדות בשבוע הראשון להשקתה, בלמעלה מ-135 מדינות מסביב לעולם. האפליקציה נועדה לאפשר למשתמשים בה לצלם פריט אשר נמצא עליהם או סביבם ולקבל אופציות לקנייה אונליין של פריטים דומים. כך למשל אם חשקה נפשי בחצאית של הקולגה לעבודה אני יכולה לצלם אותה באפליקציה, לבחור את הקטגוריה המתאימה – במקרה הזה חצאית מיני ולקבל פריטים דומים מהרשת, לקנייה מיידית כמובן. זה כמובן תקף גם לבחורה שהרגע עברה לידי ברחוב ולא הספקתי לשאול מאיפה המעיל וכל העולה על רוחכם וקשור לעולם האופנה.

מכאן גם הבעייתיות של האפליקציה. עניין הפרטיות הוא אישו שיש לגעת בו שכן אם צילמנו זר ברחוב הדבר עלול להתפרש כהטרדה. שימוש באפליקציה אומנם מגלה ממשק נוח יחסית למשתמש, אך גם הטכנולוגיה סובלת ממספר פגמים קריטיים בעיניי. נתחיל בעובדה כי האפליקציה לא מממשת את המטרה שלה. חברי המערכת ניסו למצוא את הפריטים שלבשו וזכו לתוצאות מגוכחות לאור העובדה שעל המשתמש לבחור את הקטגוריה כך שלאפליקציה לא נותר הרבה לזהות.

Image may be NSFW.
Clik here to view.
pics

כחובבת אופנה אני מבינה בגזרות וטרנדים, מה שלא בהכרח מובן למשתמשת הרגילה ומכאן שבחירה לא נכונה של קטגוריה, לאחר צילום הבגד, תוביל לתוצאות עגומות של פריטים, הרחוקים שנות אור מהפריט הרצוי. תוסיפו לכך את המגבלות של מגוון הפריטים ברשת והעובדה שלא תמיד יימצא הפריט הדומה וקבלו אכזבה קלה. מחד אני מבינה את הרעש והצלצולים סביב האפליקציה אך מאחר ונחשפתי לסטארטאפים אופנתיים אחרים קצת קשה לי שלא להשוות ולראות שיש מתקדמים מאלה. לדוגמה DONDE, המאפשר לכם לקבל בגד לפי גזרה, צבע וקריטריונים נוספים לפי מבוקשכם (מה שפחות מגביל מאשר תמונה מאוד ספציפית) או AWEAR מתחום IOT, שפותר את בעיית הפרטיות על ידי מודול שנשתל בפריטי אופנה ויאפשר לכם לזהות את הפריט דרך האפליקציה של החברה ממרחק סביר ובלי צורך להביך את עצמכם או את האדם המחזיק בפריט הנחשק. כאן תוכלו לקבל את אותו הפריט בדיוק ולא כמו שצדי צרפתי אומר "ליד".

אבל לא נסיים באקורד צורם ונסביר היכן האפליקציה יכולה להיות מועילה. הטכנולוגיה אשר מבוססת על זיהוי הצבע והטקסטורה של הבגד תסייע לכם ולכן למצוא בגד מתוך מגזין, תמונת אינסטגרם או לחפש פריט תואם לזה שהרגע קניתם. האפליקציה אף מציעה שירות של סטייליסטים אונליין שיסייעו בחיפושים ויחזרו עם תוצאות. כמובן שאין חגיגה בלי חלק של סושיאל וגם כאן תוכלו לקבל השראה, להגיב ולחלוק את מה שטרם הספקתם לעלות בשאר הרשתות החברתיות.

>> הסטארטאפים הישראלים שישדרגו לכם את חווית הקניות אונליין
>> הסטארטאפ הישראלי שיאפשר לכם לבחור שרטוט שיהפוך לבגד הבא שלכם

Blocks הוא שעון חכם מודולרי שאתם מרכיבים כמו לגו

Image may be NSFW.
Clik here to view.
BIG
Image may be NSFW.
Clik here to view.
בוחרים מסך, בוחרים חיישנים ומחברים כמו לגו. מקור: Blocks Wearable

בוחרים מסך, בוחרים חיישנים ומחברים כמו לגו. מקור: Blocks Wearable

אחד הפרויקטים הכי מסקרנים עליהם עובדת גוגל הוא פרויקט Ara, במסגרתו, היא מפתחת סמארטפון מודולרי, כשכל משתמש יכול להרכיב לעצמו את סמארטפוון החלומות שלו על פי רצונותיו וצרכיו. חברת Blocks Wearables הבריטית לקחה את הקונספט המעניין הלאה לכיוון השעונים החכמים, והחלה בפיתוח שעון חכם מודולרי. עכשיו, עושה החברה צעד גדול לקראת ההשקה הקרובה ומאפשרת למספר מצומצם של אנשים להיות הראשונים להתנסות בו.

אתם מרכיבים את השעון החכם שלכם

הרעיון פשוט: כל אחד מאיתנו שונה, ולכן גם הצרכים שלנו שונים, אז למה שלכולנו יהיה אותו שעון? קחו למשל אנשים שמעוניינים בשעון רק כדי לצפות בהודעות, מבלי לשלוף את הסלולרי מהתיק, להכניס קוד גישה ולהיכנס לאפליקציית המייל – אנשים אלו לא צריכים מד דופק או GPS. לעומתם, מי שעוסק בספורט, מעוניין בשעון עם חיישן דופק, אבל לא צריך בפנים כרטיס סים או מיקרופון מובנה. Blocks מייצרת "בלוקים", מעין מודולים של חיישנים ורכיבים שונים, וכל אחד מוזמן לבנות את השעון החכם שלו.

מה שנחמד ב-Blocks הוא שהיא לא מחייבת אתכם לעבוד עם בלוקים מתוצרתה. הפלטפורמה של החברה היא פלטפורמה פתוחה שתאפשר לכם למשל לקחת בלוק מסך של חברה שמתמחה בכל תחום, או בבלוקים ייחודיים שפיתחו אנשים פרטיים. בעתיד תוכלו לבחור למשל מסך מלבני של חברה אחת או מסך מעוגל של חברה אחרת, תוכלו להוסיף בלוק GPS של חברה מתמחה או בלוק שמכיל סוללה נוספת (למי שרוצה זמן פעילות רב יותר בין טעינה לטעינה). כרגע מציעה החברה מספר בלוקים לבחירה, שמתחברים לבלוק ההתצוגה המרכזי שכולל מסך, מעבד אינטל וקישוריות BT: בלוק סוללה נוספת, בלוק חיישן דופק, בלוק עם חריץ SIM, בלוק מיקרופון, בלוק GPS ובלוק NFC לצורך תשלומים עתידיים. שעון ה-Blocks יפעל גם עם אייפונים וגם עם סמארטפונים שמריצים אנדרואיד.

עתה פתחה החברה תוכנית חברות מיוחדת שתכלול 1,000 מאמצים מוקדמים נלהבים שיזכו להתנסות בשעון המודולרי לפני כולם. המשתמשים הראשונים שיירשמו ייתבקשו להפקיד פקדון של 50$, שיזוכו מסכום הרכישה העתידית של השעון. כלומר, אם הם יחליטו שהם רוצים בלוק של מסך טאץ' ובנוסף עוד 5 בלוקים עם חיישנים שונים, במקום לשלם 250$, הם ישלמו 200$. החברה מבטיחה שהמחיר שהם ישלמו מגלם הנחה של עד 40% מהמחיר הסופי של השעון. על פי דיווח אחד, כל בלוק יעלה בין 20$ ל-40$ שיצטרפו לעלות היחידה המרכזית שכוללת מסך ומעבד שיעלו בין 120$ ל-150$. גם אם לא תספיקו להיות בין הראשונים, החברה צפויה להתחיל בקמפיין גיוס המונים בקרוב, שיאפשר לכם ליהנות ממחירי טרום השקה. ההרשמה תתחיל מחר (יום ה') בשעה 21:00 שעון ישראל, ואתם מוזמנים להרשם בלינק הזה.

אנחנו נתקלנו לראשונה בחברה במסגרת תחרות Make It Wearable של אינטל. החברה הגיעה לשלב הגמר בתחרות וזכתה במענק של 50 אלף דולר. ב-11.11 יוכרזו הזוכים הגדולים בתחרות, כשאם היא תסיים במקום ראשון יזכו היזמים ב-500 אלף דולר.

התרת השימוש בקנאביס הפכה את קולורדו לגן עדן לסטארטאפים

Image may be NSFW.
Clik here to view.
cannabis shutterstock

Image may be NSFW.
Clik here to view.
shutterstock cannabis

כתבה מאת נרי ג'ונסון, כלכליסט.

"קוראים להם פה באדטנדר, 'budtender'. כמו ברמן, רק של צמחים", מספר דניאל (31), יהודי־אמריקאי עם משפחה בישראל. "אלה חבר'ה צעירים, בעיקר צעירות, בנות אטרקטיביות שמפלרטטות איתך כחלק מהעבודה. הן מאחורי הדלפק, ועל המדפים נחים הצמחים, יפים, מסודרים, כל אחד עם פתקה ובה שם הזן וההשפעה. זה גורם ל'היי' נפשי, זה ל'היי' פיזי, זה מרגיע, זה נותן אנרגיה. על מדף אחר את רואה סוכריות, עוגיות וחמאה, כולם עם מריחואנה ועם אחוז החומר הפעיל בתווית. הכל מואר, נקי, הכי טבעי. בביקור הראשון שלי עמדה בתור אשה בת 50. הכי נורמלי בעולם".

דניאל מעשן מריחואנה מגיל 18. הוא ביקש לא לפרסם את שמו המלא כי הוריו, שחיים בארץ, לא יודעים על ההרגל שלו והוא לא רוצה להתחיל להסביר. גם קשה להסביר את מה שקורה כרגע בקולורדו.

המדינה השלווה ושופעת הנופים המרשימים עשתה ב־2012 היסטוריה כשתושביה החליטו, בהצבעה ישירה על הצעת חוק, להתיר את השימוש במריחואנה ולהפוך אותה לחוקית, מוסדרת ומפוקחת. החנויות הראשונות למכירת מריחואנה "למטרות פנאי" נפתחו בינואר השנה, וכל אדם מעל גיל 21 יכול לרכוש את הסם באין מפריע. חוק דומה עבר במדינת וושינגטון, שם החנויות הראשונות נפתחו לפני שלושה חודשים.

"בדנבר הן צצות בכל פינת רחוב", מספר יוני, ישראלי תושב העיר שמכיר את תופעת 600 אלף מעשני המריחואנה בה, לפי נתוני אוניברסיטת קולורדו. "מעשנים עכשיו בכל מקום, ואיפה שאסור לעשן אוכלים סוכריות מריחואנה, וזה נראה הכי נורמלי בעולם".

ארצות הברית נמצאת בשיאו של ניסוי חברתי מהפכני. במרכזו שתי המדינות שעברו לגליזציה. הדרמה תתעצם בעוד שלושה שבועות, ב"בחירות אמצע הקדנציה" שבהן אזרחי ארצות הברית מצביעים לקונגרס ולסנאט – ולהצעות חוק אזוריות. בלא פחות מ־25 מדינות, מחוזות וערים תיערך ב־4 בנובמבר הצבעה על הצעות חוק שקשורות בהתרת מריחואנה. באורגון, אלסקה, וושינגטון הבירה וב־14 ערים במישיגן יצביעו על הצעה ללגליזציה מלאה, כמו בקולורדו. בקליפורניה ובשורת מחוזות במיין, מישיגן וניו מקסיקו יצביעו על החלת מדיניות "אי־הפללה" – המרת עונשי המאסר על החזקת מריחואנה בקנס כספי. בפלורידה ובאי גוּאַם יצביעו על התרת מריחואנה רפואית. אמריקה עוברת מהפכה, וככל שבוחנים אותה מקרוב כך היא נראית מפתיעה, נרחבת וגורלית.

Image may be NSFW.
Clik here to view.
מעמדו החוקי של הקאנביס בעולם

מעמדו החוקי של הקאנביס בעולם. להגדלה לחצו על התמונה

נס כלכלי במערב

אלה המספרים: ביממה הראשונה למכירת המריחואנה בקולורדו דווחו הכנסות של מיליון דולר. עד סוף יולי המכירות עברו את ה־300 מיליון דולר, והכניסו למדינה כ־37.5 מיליון דולר במסים ואגרות.

במושגי הכלכלה האמריקאית זהו סכום צנוע, פחות משתי אלפיות מתקציב מדינת קולורדו, שעומד על כ־24 מיליארד דולר. אבל המספרים מזנקים מדי חודש, ובקצב מפעים. ביולי היקף המכירות כבר היה כפול מבינואר. הערכה עדכנית של לשכת המסחר של קולורדו צופה עד יולי 2015 לפחות 190 מיליון דולר בהכנסות ממסים. לפי מכון המחקר "מרכז קולורדו לחוק ומדיניות", המדינה גם חוסכת עד 40 מיליון דולר בשנה עקב הירידה במספר ההליכים המשפטיים על אחזקת מריחואנה. כמעט רבע מיליארד דולר בשנה וחצי, זה כבר מרשים.

בוושינגטון מכירות הקנביס החלו ביולי, ומזנקות מדי חודש: ביולי הן הכניסו למדינה 3.2 מיליון דולר במסים, ובספטמבר המסים כבר הוערכו ביותר מ־12 מיליון – 300% בחודשיים. וכל זה מתרחש חרף מגבלה ייחודית: שוק הקנביס החוקי מתנהל כיום במזומן בלבד, כי חברות האשראי בארצות הברית עדיין לא סולקות עסקאות מריחואנה. גם גוגל, פייסבוק וטוויטר לא מאפשרות לפרסם מודעות שקשורות בסם.

ההערכות העדכניות לגבי הענף כולו, של המריחואנה הרפואית ומריחואנת הפנאי יחד, מדברות על הכנסות של 2.6 מיליארד דולר בכל ארצות הברית ב־2014. לפי הערכות, אם יוסרו כל המגבלות החוקיות, הענף יגלגל כ־10 מיליארד דולר בשנה, כמעט כמו ענף הקפה בארצות הברית שנאמד ב־11 מיליארד דולר, ויכניס לממשל 3 מיליארד דולר במסים. הערכה נועזת יותר, של אתר האינטרנט Marijuana Investor News, מדברת על שוק של סמים, מוצרים ושירותים נלווים שיכול לגלגל 60 מיליארד דולר.

בינתיים קולורדו חווה את אחת השנים הטובות שלה: האבטלה צללה באוגוסט ל־5.1% אחרי שבאמצע 2013 עמדה על 6.8%. לפי עיריית דנבר, הפשיעה האלימה בבירה ירדה בתקופת ינואר־אוגוסט ב־9% לעומת ינואר־אוגוסט 2013, עם ירידות משמעותיות בפריצות, מקרי שוד, תקיפות מיניות ורציחות.

אלה שהזהירו מהפיכת קולורדו למדינה של נרקומנים ועבריינים שותקים. מושל קולורדו ג'ון היקנלופר שהתנגד ללגליזציה אמר באחרונה בראיון לסוכנות רויטרס: "נראה שהאנשים שעישנו לפני הלגליזציה הם גם אלה שמעשנים עכשיו. אם זה המצב, זה אומר שהשינוי היחיד הוא שעכשיו יש לנו מערכת פיקוח מסודרת, ודרך להשאיר את הכסף במדינה".

 

Image may be NSFW.
Clik here to view.
פרצה את הדרך: המריחואנה הרפואית

פרצה את הדרך: המריחואנה הרפואית

הסוחרים מסתערים על דנבר

מאות חנויות, חממות ומעבדות נראות כמו בועה. אבל היזמים טוענים שזו בקושי ההתחלה

"מבוגרים לרוב יותר מופתעים כשהם שומעים במה אני עובד", אומר בשיחת טלפון מדנבר ג'יי ג'יי סלטקין, פעיל מוכר בקהילה היהודית בקולורדו, בוגר בית הספר היוקרתי למינהל עסקים וורטון, ובעבר אנליסט בבנק ההשקעות האמריקאי הפרטי ליין, ברי ושות' ומייסד חברת ההשקעות הפרטית JJVentures. לפני חצי שנה סלטקין עבר לענף חדש וצומח. הוא מנהל הפיתוח העסקי במעבדות TEQ לבדיקת מריחואנה.

מעבדות TEQ הן דוגמה לאחד ממאות העסקים החדשים שצצו השנה בדנבר. זו חברה שבודקת את שיעור החומר הפעיל במריחואנה לעישון ובמוצרים שמכילים קנביס. הבדיקות מחויבות בחוק.

"אני מגיע מתחום המימון", סלטקין אומר. "בשנים האחרונות ניהלתי כמה עסקים קטנים בדנבר, זה היה נחמד, אבל חיפשתי הזדמנות חדשה בתחום מתפתח. הלגליזציה יצרה את ההזדמנות. היום הרבה אנשי עסקים צעירים כמוני מצטרפים לתעשייה. את תמצאי פה צעירים מ'אמריקה התאגידית' שעד אתמול לא היו קשורים לקנביס, והרבה צעירים. יש לי חברים שעברו לעבוד בגידול או מכירה".

התכונה שסלטקין מתאר כבר כונתה בתקשורת האמריקאית "The Green Rush", "הבהלה לירוק", תזכורת לבהלה לזהב ששטפה את אזור קולורדו באמצע המאה ה־19. אז, גילויי זהב משכו רבבות אמריקאים, שבתוך שנים מעטות רוקנו את המכרות. כעת הנהירה שוב בשיאה: מספר החנויות ובתי המרקחת לקנביס בקולורדו עלה מ־24 ביום הראשון ללגליזציה ליותר מ־500, מהן 360 בדנבר. יותר מ־11 אלף רישיונות עבודה בתחום חילקה המדינה – קרוב למספר מכונאי הרכב בקולורדו. אלה רישיונות לעבודה באחד מארבעת סוגי העסקים העיקריים בענף: חממות גידול, מעבדות בדיקה, מפעלים לייצור מאכלים ותכשירים עם קנביס, וחנויות. החודש יוענקו עוד כמה אלפי רישיונות. רבים ממקבליהם הם צעירים עד גיל 35, ובהם כאלה שנפגעו כלכלית במשבר של 2008.

בספטמבר גם נערך בדנבר יריד התעסוקה השני שמוקדש לענף הקנביס. ליריד הראשון במרץ הגיעו 1,200 אנשים, מהם כשליש מחוץ לקולורדו, שהתחרו על 150 משרות. ביריד השני הוצעו 500 משרות. בעיר פורטלנד שבמיין, שבה הצביעו בשנה שעברה על לגליזציה, נערך ביוני כנס שהוקדש למריחואנה רפואית.

"אני מעריך שבקרוב נתחיל לראות את התאגידים הגדולים נכנסים לענף, אבל כרגע יש כאן פוטנציאל עצום לאיש הקטן שרוצה להתחיל עסק. זו תקופה מעניינת ומרגשת", סלטקין אומר.

ונראה שהתאגידים כבר מתחילים להתעורר. בספטמבר סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה שאיש העסקים מספר 1 בעולם, וורן באפט, מפגין עניין בענף החדש: חברת ההנדסה קיוביק דיזיין שבבעלות קבוצת ברקשייר האתאוויי של באפט הפיצה אלפי עלוני פרסומת שפונים למגדלי הקנביס בקולורדו, וושינגטון וקליפורניה, המובילה בתחום המריחואנה הרפואית. החברה, שמתמחה בבניית מפעלים מתקדמים ומרכזים לוגיסטיים, מציעה להשכרה שטחי חממה בתוך האנגרים מרובי־מפלסים. מברקשייר האתאוויי לא נמסרה תגובה לפניות מבלומברג ומהעיתון "דנבר פוסט".

"אני גר בקולורדו כל חיי, ואני רואה פה שינוי עצום. זה לא רק השינוי הכלכלי, אלא העובדה שפעם היה סביב הנושא טאבו, והיום כולם מדברים על זה. אנשי עסקים מתבדחים על מריחואנה בפגישות, נכדים מדברים על מריחואנה עם הסבתות שלהם, שגדלו על התפיסה שמריחואנה היא השטן. זה פשוט מדהים".

הגראס מגיע לבורסה

עשרות הנפקות ותריסר קרנות הון סיכון ממחישות את האמונה הגדולה בענף הזעיר

מאות החנויות, החממות, המעבדות, הזנים והיצרנים הם רק קצה הקרחון. הסימן האמיתי לסערה העסקית בקולורדו הוא בואם של האנשים שמזוהים עם צמיחה מהפכנית: משקיעי הון סיכון ויזמים.

"זו התעשייה הכי מבטיחה בארצות הברית", אומר לנו סטיב דיאנג'לו, נשיא קרן ההשקעה החלוצית לתחום הקנביס ArcView Group. דיאנג'לו, מייסד בית המרקחת הגדול בעולם לקנביס רפואי Harborside Center בקליפורניה שמשרת 100 אלף חולים, הוא סלבריטאי־לגליזציה ותיק. הוא ניצח במאבקים משפטיים מתוקשרים, והתראיין לכתבות וסרטים דוקומנטריים על מריחואנה.

"כשהקמנו את ArcView לפני שש שנים היינו 14 אקטיביסטים שרצו לקדם אג'נדה. היום אנחנו 300 אנשי עסקים שהביאו מהבית בין עשרות למאות אלפי דולרים כדי לקדם את התעשייה. משקיעי הקנביס של 2014 נמצאים פה לא בשביל הפוליטיקה אלא בשביל הכסף. יש להם מה להפסיד, אבל הם רוצים להרוויח את הכסף שפעם הלך לקרטלי הפשע המקסיקניים".

מאז 2010 קבוצת ArcView השקיעה יותר מ־14 מיליון דולר ב־28 חברות בתחום המריחואנה, בהן חברות לייצור אריזות, מוצרי עישון, חברות לניהול חממות וגם סטארט־אפים כגון האתר למימון המונים של מיזמי קנביס wecanna.com.

לצד ArcView הוקמו עד כה יותר מעשר קרנות להשקעה בעסקי הקנביס, ובהן קרנות הון סיכון קטנות וקרנות נאמנות שמשקיעות במניות של חברות קנביס. יותר מ־30 חברות כאלה הונפקו בארצות הברית, רובן המוחץ בשוקי OTC (ראשי תיבות של המילים "מעבר לדלפק") שבהן נסחרות מניות זולות במיוחד ומסוכנות להשקעה. כמה חברות קנביס הספיקו בשנים האחרונות להנפיק, להיסחר, לקרוס ולהיעלם.

קרן הנאמנות המובילה בתחום הקנביס היא Mentor Capital, שמנהלת סכום צנוע של כ־25 מיליון דולר שמושקעים בשורת חברות, פרטיות ומונפקות. משקיעי הקרן ראו מתחילת השנה עלייה של 157%, כולל זינוק הרפתקני של 2,000% שהחל בינואר ותוקן בצלילה חדה בסוף מרץ. באתר CannabisSativa.Co שעוקב אחרי הענף רשומות יותר מ־350 חברות בורסאיות ותיקות שהחלו להציע שירותים עסקיים, מחקריים ושיווקיים לעסקים מענף הקנביס.

החברה הבולטת ביותר בענף הקנביס העולמי היא GW, יצרנית תרופות זעירה מבריטניה ששנה וחצי לאחר הנפקתה נסחרת בבורסת נאסד"ק לפי שווי של מיליארד וחצי דולר. ל־GW יש מוצר אחד: סַטִיבֶקס, תרופה מבוססת קנביס לטיפול בטרשת נפוצה. התרופה משווקת כיום ב־23 מדינות ובהן ישראל. מכירותיה עומדות על כ־25 מיליון דולר בשנה. זהו פירור לעומת מכירות של יותר מ־4 מיליארד דולר לקופקסון של טבע, אבל בינתיים מניית GW בוערת: היא עלתה בכ־70% מתחילת השנה ובכ־700% מאז הנפקתה באמצע 2013. "אני מאמין שתעשיית התרופות כולה תיכנס לתחום הקנביס", דיאנג'לו אומר.

עוד תופעה חדשה היא כנסי השקעות של ענף הקנביס. "לפני שנה הם היו נתפסים כדבר הזוי. היום זו המציאות", אמר בכנס המשקיעים הגדול Weedstock מרגנו אלן ברוכשטיין. ברוכשטיין, אנליסט ומנהל השקעות ותיק, ייסד לפני כמה שנים את 420Investor, חברת ניהול השקעות לענף הקנביס. בכנס שלו השתתפו עשרות מנכ"לי חברות קנביס צעירות ומאות משקיעים ומתעניינים. מנכ"ל ArcView טרוי דייטון אפיין באחת מהרצאותיו בכנס את משקיעי הקנביס החדשים: רובם בייבי־בומרז, ילידי שנות החמישים והשישים שלקראת פרישתם לגמלאות רוצים להשקיע בתחום מבטיח, שגם מתחבר לתרבות הנגד שהכירו בנעוריהם. "כל יום יותר אנשים מבינים שזו התעשייה הגדולה הבאה ו'מניחים את ההימורים' שלהם עכשיו", אמר דייטון בהרצאה. בסוף החודש הוא ישתתף בעוד כנס להשקעות בקנביס, Cannabis Business Summit שמו. שלושה כנסים בשם הזה כבר מתוכננים לשנה הבאה.

"לעולם לא יהיה עוד חלון הזדמנויות כמו בשנים הקרובות", דיאנג'לו מסכם באופטימיות. "תעשיית הקנביס היתה במחתרת לאורך כל שנות עולם העסקים המודרני. עכשיו, כשהיא יוצאת, איפה שלא תסתכלי תמצאי הזדמנויות".

Image may be NSFW.
Clik here to view.
shutterstock cannabis

מחתונות עד ביטוח

יזמי הקנביס בקולורדו מנסים להמציא מחדש את הכלכלה הישנה

מוקדם לומר אם באמריקה צומחת הכלכלה הגדולה הבאה או בועה זמנית. או שתיהן. אבל נכון להיום, היכן שלא מסתכלים אכן מוצאים יוזמות קנביס.

לדוגמה, בענף התיירות: בעונת הסקי האחרונה קולורדו חגגה שיא היסטורי של 12.6 מיליון תיירים, 10% יותר מחורף 2013-2012. התיירים ממלאים את המדינה גם בשאר השנה. בכתבה ב"גרדיאן" הבריטי מתוארים יחידים וקבוצות שמצטלמים ליד חנויות קנביס בדנבר, או נכנסים אליהן ויוצאים במבט המום.

במדינה צצות גם חברות תיירות ייחודיות רבות עם שמות כגון "Travel High" ו"Colorado Green Tours", שמציעות חבילות נופש שכוללות מלון ידידותי למעשנים – מלונות רשאים לאסור עישון בחדרים, כרטיסים לפסטיבלי קנביס, ייעוץ ברכישת מריחואנה מקומית ואף רכישת הסם עבור התייר. ב"בוסטון גלוב" פורסם באחרונה שכמה עיירות סקי בקולורדו ממצבות את עצמן כידידותיות במיוחד למעשני מריחואנה. ב־20 באפריל 80 אלף בני אדם חגגו בפארק סיביק בדנבר את פסטיבל "יום המריחואנה".

ענף אחר לגמרי שהקנביס משנה הוא חתונות: באחרונה חברת האירועים Buds and Blossoms (ניצנים ופריחות) זכתה לכותרות נרחבות בארצות הברית הודות לחתונות הקנביס שהיא מארגנת, עם סידורי פרחים שמכילים צמחי קנביס ואוכל וכיבוד שמכילים את החומר הפעיל בסם.

"אנחנו מגישים זנים שונים בשלבים שונים של החתונה", אמרה בראיון ל"גרדיאן" הבריטי מייסדת החברה בק קופ. "הזן סַטִיבַה הוא כמו כוס קפה, הוא מעורר אותך וגורם לאופוריה, אז אני נותנת אותו בהתחלה. אינדיקה מרגיע, אז אני אשים שוקולדים עם אינדיקה בשקית שמקבלים ביציאה. חלק חשוב בעבודה הוא למצוא אולמות שמתירים עישון מריחואנה, וכשאני לא מוצאת אני שוכרת לימוזינה שתשמש מעין חדר עישון פרטי. הפוליטיקה סביב הסם משתנה כל שבוע, מה שהופך את העבודה למאתגרת במיוחד".

האתגר הזה סייע לעליית עוד תחום מקצועי חדש: ייעוץ משפטי, רגולטורי וביטוחי בתחום הקנביס. מתחילת השנה לא פחות מ־80 חברות ביטוח באמריקה החלו לשווק ביטוחים לענף, ורבות מהן קמו במיוחד לשם כך, וקוראות לעצמן בשמות כגון All Green Insurance ו־MarijuanaInsurance.net.

גם ענף הלימודים מרים ראש, עם שורת מכללות ובתי ספר למבוגרים שמוקדשים ל"מקצועות הקנביס", מציעים תוכניות הכשרה מקצועית וקורסים מקוונים ונושאים שמות כגון Cannabis University או Cannabis Training Institute. כמה חברות כאלה גם הספיקו לקרוס.

"אצלנו כל הקורסים נסגרו חודשיים מראש", אומר לנו ד"ר אסים ספאל, דקאן אוניברסיטת אוֹקְסטרדם בקליפורניה, שידועה כ"מכללת הקנביס הראשונה באמריקה". אוקסטרדם, שנפתחה ב־2007 כמשרד קטן שהעניק הכשרות לעובדי ענף המריחואנה הרפואית, משתרעת כיום על 3,000 מ"ר ועומדת לפתוח קמפוס נוסף בדנבר. "מגיעים אלינו הרבה עורכי דין ורופאים שכנראה רוצים לעבור לתחום המריחואנה", ספאל אומר.

איך זה קרה

על הקלות הבלתי נתפסת של הלגליזציה, והקלות הנתפסת עוד פחות של פקודת הסמים המסוכנים

יש מי שרואים במפץ המריחואנה האמריקאי צעד טבעי לגמרי, כמו ביטול "תקופת היובש" בארצות הברית. בתקופת היובש, בשנים 1933-1920, אחזקת אלכוהול נחשבה פשע חמור. באופן אירוני הקנביס, שהוצא מהחוק רק ב־1937, היה אז חוקי.

"וכעת הוא יחזור להיות חוקי, הודות לשנים שתנועת הלגליזציה הקדישה להסברה", אומר לנו סטיב אליוט, תושב וושינגטון ועורך בכיר במגזין האינטרנטי Toke Signals ובאתר Hemp News, שמוקדשים לסיקור הקנביס באמריקה. "גם האינטרנט והתקשורת הפתוחה עזרו", הוא אומר, "לאורך דורות הממשלה שלטה במידע על קנביס, מימנה מחקרים שהוכיחו שהוא מזיק וקברה מחקרים על היתרונות שלו. אבל היום כל מי שלא התנסה במריחואנה בעצמו מכיר מישהו שמשתמש, וקרא על זה. המידע גלוי ומופץ בקלות. כבר אי אפשר לשקר לאנשים".

אליוט מסביר שאת השינוי הוביל הקנביס הרפואי – סם מריחואנה לכל דבר, שבכמה מדינות בעולם נמכר כמשכך כאבים לחולים במחלות סופניות. לארצות הברית הקנביס הרפואי הגיע ב־1996. קליפורניה היתה הראשונה להתיר אותו, עוד מדינות הצטרפו, ובמדינות אחרות החלו להפחית בהדרגה את העונשים על אחזקת מריחואנה.

אבל ללגליזציה המוחלטת שעליה הצביעו ב־2012 בקולורדו ובוושינגטון, ושנכנסה לתוקף השנה, איש לא ציפה. "האקונומיסט" כינה אותה "תקדים חוקתי לא רק לאמריקה אלא לעולם כולו" – מאחר שרשמית המריחואנה אינה חוקית באף מדינה בעולם. גם בהולנד היא זוכה להעלמת עין, אך רשמית היא אסורה בחוק. רק בקולורדו ובמדינות וושינגטון היא הפכה לענף כלכלי מוסדר ומפוקח.

"כרגע זה דומה למצב של נישואים חד־מיניים בארצות הברית. במדינה אחת זה חוקי לגמרי, וברגע שחוצים את הגבול זה הופך לטאבו מוחלט", אומר לנו ג'ושוע קאהן, עובד בבית מרקחת למכירת מריחואנה רפואית בעיר וושינגטון הבירה, שממתינה במתח להצבעת הלגליזציה המלאה. "אני יודע על הרבה משפחות שעברו לקולורדו כי אחד מבני המשפחה זקוק למריחואנה להקלה על כאבים, אבל הרישיון לא מקנה לו כמות מספיקה. זה אבסורד".

"אבל עכשיו הפוליטיקאים מתחילים לראות בקנביס מקור הכנסה, מה שאומר שבקרוב הוא יהיה נגיש יותר לכולם", אליוט מוסיף, "אנחנו נראה פוליטיקאים מקדמים אינטרסים של עסקי מריחואנה פרטיים על פני מריחואנה רפואית מסובסדת, כדי שכספי המסים לא יחמקו להם בין האצבעות".

אפילוג: מה הלאה

עתיד הקנביס באמריקה תלוי בין מהפכת לגליזציה לקטיעת הניסוי

המפץ העסקי הזה מתרחש כולו בתוך תקופת מבחן שיכולה גם להיקטע. אולי אפילו בן לילה. המריחואנה עדיין מופיעה בפקודת הסמים המסוכנים של החוק האמריקאי, וכפי שהתובע הכללי של ארצות הברית אריק הולדר הסביר באוגוסט 2013, משרד המשפטים של ארצות הברית העניק אישור מיוחד לחוקי הלגליזציה הפנימיים במדינות, אך שומר את הזכות לפעול בעתיד נגד עבירות מריחואנה בכל רחבי ארצות הברית – גם בקולורדו וושינגטון.

גם מושל קולורדו היקנלופר, שבעצמו יעמוד לבחירות בנובמבר, עדיין אומר שהוא אישית מתנגד למהלך שאותו אישרו 55% מאזרחי מדינתו, וגם התובע המחוזי של דנבר מיץ' מוריסי התבטא נגד הלגליזציה. מתנגדי לגליזציה אחרים גם נוהגים להבליט דיווחים על אנשים שהגיעו לקולורדו בעקבות "הזהב הירוק" והפכו לחסרי בית אחרי שלא מצאו עבודה בתחום, או על מקרי פריצה לחנויות מריחואנה. "זה רק עניין של זמן עד שיירו במישהו", מוריסי אמר בפברואר.

אבל דעת הקהל בארצות הברית אינה בהכרח עם המתנגדים. בסוף יולי פרסם "הניו יורק טיימס" סדרת מאמרי מערכת תחת הכותרת: "בטלו את חוק היובש, שוב". המאמרים, בחתימת "צוות העורכים", קוראים ללגליזציה של המריחואנה בכל רחבי ארצות הברית, ומפרטים את המצב החוקי הנוכחי, את מה שידוע על היתרונות הבריאותיים של קנביס ועל ההצלחה של הניסוי בקלורדו, ואת מה שהם מגדירים "מעצרים לא מוצדקים". באוקטובר פורסם ב"אובזרבר" הבריטי סקר שלפיו 84% מהבריטים סבורים שהמלחמה בסמים נכשלה, ולא תצליח לעולם. 52% מהנשאלים בסקר תמכו ב"ניסוי מצומצם" בבריטניה של לגליזציה בסגנון קולורדו. כ־5% העידו שהם נוטלים סמים.

"עד כה למדנו מעט מאוד", אמר פרופ' מארק קליימן, מומחה למדיניות ציבורית באוניברסיטת UCLA בקליפורניה בראיון לרשת MSNBC. "הלגליזציה תגרום גם להרבה דברים רעים, אבל הם לא יקרו כל כך מהר, ואלה לא המקרים הטרגיים המעטים שהתקשורת המקומית מבליטה".

"השורה התחתונה היא שכל הסכנות שחששו מהן לא התממשו, וכל הדברים הטובים שקיוו להם קרו", מסכם סלטקין. "דנבר לא מתמוטטת, מסוממים לא מציפים את הרחובות. הפשיעה יורדת. העבירות של נהיגה תחת השפעת סמים פוחתות. יש לנו עוד עבודה, לדוגמה בהבטחת האיכות של מריחואנה במאכלים. אבל התעשייה מתקדמת בכיוון הנכון. אני מאמין שכל עוד קולורדו תמשיך להוות דוגמה חיובית, כך התהליך הזה ימשיך בארצות הברית ובעולם כולו. כולם צריכים להסתכל על קולורדו ולראות איך עושים את זה נכון".

"אני מאמין שהבחירות לנשיאות ב־2016 יהיו הראשונות שבהן שני המתמודדים המובילים ינקטו לכל הפחות גישה של אי־מעורבות בנוגע ללגליזציה, אם לא יותר מזה. בעיקר אחרי שהנושא יגיע השנה להצבעה בלפחות חמש מדינות", אומר לנו אריק אטליירי, פעיל בלובי למען לגליזציה NORML. "כרגע נראה שהילארי קלינטון תדבק בגישה הפדרלית השמרנית. בנוגע לרפובליקנים, ראינו מועמדים אפילו כמו הסנטור רון פול, שכבר הביע תמיכה באי־הפללה ובמתן חופש החלטה למדינות".

"הלגליזציה תעבור בקליפורניה, תגיע לאורגון ולנבאדה ותתפשט לחוף המזרחי", מתנבא דיאנג'לו. "זה עניין של מעט זמן. כמה? אני נותן לזה עד 2020, אולי 2021".

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

השקת הדור הרביעי תעמיד את חברות הסלולר במבחן

ישראל 2014: העשירון העליון מחזיק ב-67.3% מההון הכללי

קרידט תמונה: cannabis lab via shutterstock

קרדיט תמונה: Medical Marijuana via shutterstock

קרדיט תמונה: Marijuana garden via shutterstock

 

 

 


הסטארטאפ הישראלי UpRight מגייס חצי מיליון דולר עבור גאדג׳ט קטן שישמור לכם על הגב

Image may be NSFW.
Clik here to view.
UPRIGHT
Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: UpRight

מקור: UpRight

לא מעט הורים "מציקים" לילדים שלהם שוב ושוב ומזכירים להם לשבת זקוף. מסתבר שההורים יודעים למה. יציבה לא נכונה היא הגורם העיקרי לבעיות גב אצל מבוגרים ואצל ילדים כאחד. ואם זה לא מספיק, גם שפת הגוף שלכם, שאחראית על כ-90% מהתקשורת שלנו, מושפעת לרעה מיציבה שפופה ולא יציבה וחוסר החלטיות וחולשה זה לא משהו שאתם רוצים לשדר כשאתם מרצים, מעבירים פרזנטציה או נמצאים בפגישה חשובה. הסטאראטפ הישראלי UpRight עליו כתבנו בעבר כשניהל קמפיין אינדיגוגו מוצלח, פיתח גאדג'ט לביש שממוקם על הגב ובודק בכל רגע נתון האם אנו זקופים או רכונים. עכשיו מודיעה UpRight על גיוס מוצלח של כחצי מיליון דולר.

רטט בכל פעם שלא יושבים זקוף

לצורך בדיקת הכיפוף והיציבה שלנו, מכיל ההתקן שפיתחה החברה 2 חיישנים: אקסלרומטר (חיישן תאוצה) וחיישן כיפוף (Strain Gauge) יחד עם קישוריות Bluetooth, לצורך העברת נתונים לסמארטפון. את ההתקן מצמידים לגב בעזרת מדבקה רפואית ייעודית של חברת 3M. לאחר ההפעלה, ינטר ההתקן בכל רגע נתון את היציבה שלכם ואם הוא יזהה שאתם כפופים ונרפים, הוא ירטוט קלות, כדי להזכיר לכם לשבת זקוף.

ההתקן פותח בעזרת מספר מומחים שמשמשים כיועצים מדעיים של החברה, ביניהם מומחים ישראליים ואמריקאיים בעלי שם עולמי. יחד עם המומחים פיתחה החברה מעין תוכנית אימונים שנועדה להקל עליכם את תהליך ההסתגלות להתקן, כשמדי יום מתארך פרק הזמן בו אתם נדרשים להרכיב את הגאדג'ט. תוכנית האימונים הזו מושפעת ממאפיינים אישיים שלכם כמו מין, גיל, משקל, גובה, האם אתם עוסקים בספורט ועוד. כיאה למחשוב לביש ולצמידי ושעוני הניטור השונים, גם כאן, מועברים הנתונים למעין פאנל (דשבורד) שיאפשר למשתמש לעקוב אחר התקדמותו והשיפור ביציבה שלו.

לאחר שבחנו את ההתקן, התפוגגו החששות הראשונים שלנו. המדבקה מצליחה להיות מצד אחד חזקה מספיק, כדי לא לנשור באמצע היום, ומצד שני, הקילוף שלה מהעור אינו דומה להסרת שיער בשעווה (שמועות עקשניות אומרות שזה כואב). הרטט עצמו אגב לא מטריד וגם לא מרעיש. תופעת לוואי אחת שעלולה להיות להתקן הוא חברים לעבודה או לקיוביקל שבטוחים שהטלפונים שלהם רוטטים במצב שקט. המדבקה יכולה להחזיק מעמד מספר ימים (היא תשרוד גם מקלחת), כשההתקן מתחבר אליה בסקוטש וניתן להסיר ולהרכיב אותו שוב ושוב בלי בעיה. אם תרצו להחליף מדבקות, אין בעיה. עם הערכה תקבלו 60 מדבקות ומדבקות נוספות יימכרו במחירי עלות. "אין לנו שום כוונה להרוויח עליהן" מרגיעים בחברה.

מפתיעים את התומכים עם טעינה אלחוטית

בראיון לגיקטיים סיפר אורי פרוהוף מ-UpRight, כי החברה תעמוד בזמנים להם התחייבה ותספק את המכשירים ליותר מ-2,000 התומכים בקמפיין גיוס ההמונים שלה כמו גם לקונים הרבים ברכישה המוקדמת. הוא הוסיף, כי החברה הצליחה להטמיע בהתקן טכנולוגיה של טעינה אלחוטית, מה שיאפשר למשתמשים לטעון את ה-UpRight שלהם פשוט על ידי הנחתו על משטח הטעינה, ללא צורך בחיבורים ובכבלים שונים.

פרוהוף סיפר שכבר עתה הם מקבלים סיפורי הצלחה של מאמצים מוקדמים, שקיבלו את ההתקן להתנסות, ומדווחים על שיפור בהרגשה והעלמות של כאבים. אולם החברה לא תסתפק בזה. על פי בקשת החברה, ינהל דוקטור אוון ג'ונסון, מנהל המרכז לפיזיותרפיה ועמוד השידרה בבית החולים הפרסביטריאני בניו יורק, מחקר קליני שיבדוק את השפעת השימוש של UpRight על מטופלים.

מגייסים מההמונים ומהאנג'לים

לאחרונה סיימה UpRight סבב גיוס של חצי מיליון דולר מאנג'לים וחברים ומשפחה. הסכום הזה מצטרף כמובן ליותר מ-150 אלף דולר שהצליחה החברה לגייס במסגרת קמפיין האינדיגוגו המוצלח שלה. החברה אשר נוסדה על ידי המנכ"ל, עודד כהן, כוללת 4 עובדים ופועלת כרגע במתחם SoSa הדרום תל אביבי. לדברי פרוהוף, גם סביבת העבודה וגם המנטורים תרמו לחברה ידע מקצועי אותו כבר יישמו.

UpRight זכתה לכבוד כאשר נבחרה להיות בין 16 המועמדים הסופיים (מתוך מאות מועמדים) בתחרות ה-Insert Coin של בלוג הטכנולוגיה המוביל Engadget. כידוע, ישראל ידועה יותר כמעצמת תוכנה ואפליקציות מאשר חומרה ולכן ההישג אף גדול יותר. אם תיבחר החברה לעשרת הפיינליסטים, היא תזכה להופיע בכנס ה-Expand NY ולהציג את הפיתוח שלה בפני השופטים והקהל. אתם מוזמנים לתת גב לחברה הישראלית על ידי הצבעה כאן.

צפו בסרט ההדגמה של UpRight:

ראיון עם שבי קורזן, מנכ׳׳לית הסדנא לידע ציבורי [she codes]

Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: Shutterstock
Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: Shutterstock

מקור: Shutterstock

הראיון נערך על ידי מרי לויצקר מ-she codes.

הסדנא לידע ציבורי הינה עמותה שנוסדה ב-2011, במטרה לתמוך בכלים המנגישים מידע ציבורי. הסדנא עצמה פועלת להגברת ההשתתפות הציבורית בישראל על ידי איסוף, פתיחה והנגשה של מידע המצוי ברשותם של גופי ממש והמגזר הציבורי. הודות לטכנולוגיות וקוד פתוח, קהילת המתנדבים והפעילים מפתחים מגוון כלים להפיכת המידע לידע, במטרה להעצים את החברה האזרחית.

בראיון ל-she codes מסבירה שבי קורזן, מנכ״לית העמותה, אודות המטרה האמיתית מאחורי הסדנא וכיצד, אם בכלל, משתלבת קהילת המפתחות בפרוייקטים השונים.

ספרי לי בבקשה על הסדנא, איך זה עובד ואילו פרויקטים יש בה.

הסדנא לידע ציבורי הוקמה על ידי אזרחים שרצו להבין איך הכנסת והממשלה עובדים באמת. בגלל שהם היו מפתחי תוכנה אז באופן טבעי הם השתמשו ביכולות הטכנולוגיות שלהם כדי לעשות זאת. למעשה הם רצו לחשוף ולנתח מידע על פעילות פרלמטרית של ח"כים ועל כל המתרחש במליאות וועדות הכנסת, מידע שלא היה זמין לאזרח הפשוט. כך קמה כנסת פתוחה, ואח"כ בשיתוף פעולה עם השר לשעבר מיקי איתן נולד גם התקציב הפתוח, שהציג את פילוח והשתנות התקציב לפי תחומים. עם הזמן הצטרפו עוד מתנדבים שהקימו יוזמות נוספות לפתיחת מידע ציבורי.

אנחנו מפתחים אתרים ואפליקציות בקוד פתוח שפותחים ומנגישים מידע ממשלתי לכלל הציבור, במטרה להגביר שקיפות ומעורבות ציבורית בישראל. בנוסף להנגשת פעילות הכנסת ותקציב המדינה, האתרים שאנחנו מפתחים כוללים גם מידע על תקציבי רשויות מקומיות, תוכניות בנין עיר, מדד הדיוק של רכבת ישראל, מיפוי תאונות דרכים, ספר החוקים של המדינה, פירוט השקעות של קרנות הפנסיה שלנו ועוד. כמו כן יש לנו פרוייקטים העוסקים בהנגשת מידע היסטורי ותרבותי, כגון מאגר העיתונות היהודית של הספרייה הלאומית. הכלים שלנו כבר נמצאת בשימוש, בין היתר בידי ח"כים ועיתונאים הנעזרים בהם לעבודתם.

איזה סוג של אנשים מגיעים להתנדב בסדנא? ומהו שיעור הנשים בקרב חבריה?

הסדנא מושכת מגוון של אנשים, וזה כולל לא רק מפתחים אלא גם מעצבים, כלכלנים, עיתונאים, חוקרים ואקטיביסטים. אבל בבסיסה מדובר בעמותה טכנולוגית. הייחוד שלנו הוא ביכולת לרתום את הידע, המומחיות ורוח היזמות שמאפיינת את קהילת ההייטק בישראל לטובת יצירת כלים שישרתו את הציבור.

הצד השני של המטבע הוא שאנחנו משקפים את מה שקורה בהייטק בארץ, וקהילת המתנדבים שלנו נוטה להיות הומוגנית מבחינה דמוגרפית. במיוחד בולט לעין המחסור בנשים מתכנתות בקרב המתנדבים. זאת למרות שיש אצלינו נשים שפעילות בתחומי העיצוב והתוכן.

זמן קצר אחרי שהתחלתי לעבוד בסדנא יזמתי פגישה עם מובילי הפרויקטים שלנו. ישבנו מסביב לשולחן, 15 גברים ואשה אחת, ואחד המובילים העיר שזה משהו שחייבים לשנות. אני שמחה שזה בא מהמתנדבים שלנו ומרגישה שיש המון נכונות, פתיחות ורצון טוב לשנות את המצב. יחד עם זאת,  זה עוד לא אומר שזה פשוט, או שאנחנו בטוחים מה הדרך הנכונה לגרום לשינוי הזה לקרות.

זו הסיבה שהחלטנו לשתף פעולה עם she-codes. בראש ובראשונה כי זה ארגון של נשים יוצאות מן הכלל ובגלל שאנחנו קיבלנו החלטה מודעת לעודד נשים לקחת תפקידים מובילים אצלנו ולהן יש קבלות בשטח.

למה לדעתך לנשים כל כך קשה למצוא את דרכן לקהילות הקוד הפתוח? ולמה תחום האקטיביזם הטכנולוגי, מה שנקרא ה- civic tech , מובל על ידי גברים?

אני לא בטוחה שבעולם תנועת ה-civic tech אכן נשלטת על ידי גברים, אבל אין ספק שבעולם ההייטק, ועל כמה וכמה בקהילות קוד פתוח, השיעור הנמוך של השתתפות נשים מדאיג. אפשר למנות הרבה מאד סיבות, ואני מעריכה שאין תשובה אחת נכונה, אלא שילוב של כמה גורמים. חלק מהנשים מתארות מצב של בדידות לא מזהרת כאשה יחידה בין גברים, מה שגורם לתחושה תמידית של "אני לא מספיק טובה", יש בעיה של "חבר מביא חבר" ופחות מדי "חבר מביא חברה", אחרים תולים את האשם בכך שלא מעודדים מספיק נערות לבחור בתחומים טכנולוגיים עוד בגיל צעיר, וחלק מזה נובע אולי גם מכך שההיסטוריה שאנחנו לומדים ומכירים לא נותנת מקום מספיק בולט לנשים שקידמו את התחום.

אצלנו, חלק מהנשים דיברו על כך שאנחנו מחלקים למתנדבים בירה מיוחדת שמבשלים עבורנו (ה"חשמביר") במפגשי הפיתוח ובדף הויקי שלנו אפילו כתוב שבלי בירה אי אפשר לכתוב קוד. מצד אחד, כולן הסכימו שהבירה מדליקה ומשמחת, ומצד שני זה לא מדבר למרבית הנשים ומשדר תרבות גברית. זה לא אומר שנוותר על החשמביר שאנחנו כל כך אוהבים, אבל כדאי אולי לחשוב האם נכון שזה יקבל מקום כל כך מרכזי בייצוג של הסדנא, ואולי גם על כך שצריך סמלים נוספים.

Image may be NSFW.
Clik here to view.
שבי קורזן. מקור: she codes

שבי קורזן. מקור: she codes

איך מצאת את עצמך עומדת בראש ארגון שהוא גברי ברובו?

זה באמת קצת מפתיע, ואולי עוד יותר מפתיע הוא שאם תסתכלי על תחום המידע הפתוח בעולם תגלי שרוב מנהלי הארגונים הם דווקא מנהלות.

הרקע שלי מגוון. מצד אחד, החיבה שלי עוד מילדות לתחומים ה"ריאליים" הובילה אותי לעשות בגרות בפיסיקה ומתמטיקה ולהשלים תארים במדעי המחשב, כלכלה ומנהל עסקים. מצד שני, כמו נשים לא מעטות שלמדו מדעי המחשב, לא ראיתי את עצמי מתכנתת כל היום לפרנסתי. בתקופת הלימודים נסחפתי להרפתקאה הגדולה של הקמת "מוקד סיוע לעובדים זרים", שם כיהנתי כמנכ"לית עד 2010. זה היה פרק מאד משמעותי בחיי והבנתי שהמקום של שינוי חברתי הוא המקום הנכון בשבילי. אבל הצד הגיקי שבי בכל זאת הרגיש שהוא לא בא לידי ביטוי וחיפשתי לעשות עבודה ציבורית בדרך אחרת. בחופשת לידה עם בתי הייתי עסוקה בלפתח יוזמה משלי וכששמעתי על המשרה שנפתחה בסדנא מייד נדלקתי. אין ספק שמדובר בארגון עם תרבות ארגונית מאד שונה מהמקום הקודם בו הייתי, שם היה רוב לנשים. זה מאתגר, אבל גם מרענן, וצריך לומר שהקהילה קיבלה אותי מאד יפה.

מה לדעת ניתן לעשות כדי למשוך יותר נשים לפעילות בסדנא? ולמה זה בכלל חשוב? האם את חושבת שהקהילה מוכנה לשינוי הזה?

זה מובן מאליו בעיני שחשוב שנשים יקחו חלק בהובלת פרויקטים בסדנא. ראשית, הרי מדובר ב 50% מהאוכלוסיה, ואיך יתכן לייצג את צרכי הציבור כאשר מחציתו אינו מיוצג אצלנו!? האם היו נבחרים פרויקטים אחרים אצלנו אילו נשים היו מובילות אותן? יתכן מאד שכן. לא נדע, עד שלא ננסה.

שנית, אנחנו מפספסים כשרונות ויכולות. נהוג בקהילות קוד פתוח לדבר על כך שאלה קהילות מריטוקרטיות, אבל קהילות שבהן אין ייצוג ראוי לנשים ומיעוטים אינן יכולות בהגדרה להיות מריטוקרטיות. הן פשוט הגמוניה,  אלא אם כן מאמינים שכל הכשרון נמצא אצל גברים לבנים ממעמד הביניים. כדי להבטיח מריטוקרטיה אמיתית צריך ליצור סביבה שבה אנשים מוכשרים מכל המינים והמגזרים יוכלו להצליח ולהוביל.

ולבסוף, כארגון שרוצה לתרום לחברה, אנחנו צריכים בראש ובראשונה ליישם על עצמנו את הערכים להם אנחנו מטיפים. אנחנו לא יכולים לטעמי לקבל את הסטטוס קוו שקיים בתעשייה אלא להראות שאפשר וניתן ליצור שיוויון אמיתי.

איך עושים את זה? אחד השיעורים החשובים שלמדתי בשנותי בתחום העשייה החברתית הוא שלא די לומר "אנחנו פתוחים לכל, וכל אחד או אחת יכול/ה להצטרף אלינו". צריך להיות מודעים לחסמים הלא כתובים והלא מודעים, שמדירים קבוצות שונות, בין אם מדובר בנשים, או במיעוטים. בעיני הדבר הכי חשוב הוא להחליט שעושים צעדים פרו-אקטיביים לעודד כניסה של קבוצות מגוונות ולא להניח שזה יקרה מעצמו.

בהאקתון הקרוב שאנחנו מקיימים ב 24-25 לאוקטובר, החלטנו שאנחנו שמים דגש על עידוד השתתפות של נשים מתכנתות. אנחנו בקשר הדוק עם she-codes, הזמנו נשים משם להציג את הפרויקטים שלהן בהאקתון ולקחת בו חלק פעיל. עשינו גם עבודה פנימית, התיעצנו עם מתנדבות ותיקות אצלנו כדי להבין מה יכול ליצור אוירה מעודדת נשים ושמענו עצות מאד מועילות. למשל, שזה מאד עוזר אם יש כבר מישהו בתוך הקהילה שמכירים ויכול לתת יד בהשתלבות.

לכן יצאנו בקריאה למתנדבים להזמין קולגות נשים. בנוסף, רצינו להגדיל נראות של נשים בפעילות שלנו. יזמנו סדנת פייתון ביום הראשון של ההאקתון, שתועבר על ידי אישה. העיתונאית והבלוגרית המוערכת טל שניידר תהיה מרצה אורחת באירוע. אנחנו אפילו מנסות לארגן פעילות לילדים – משהו שגם הגברים אצלנו מאד ביקשו.

אנחנו מודעות לכך שאלה רק צעדים ראשוניים ואנחנו פתוחות להצעות ולמשוב ובעיקר יוצאות בקריאה לכל הנשים המקודדות – בואו בהמוניכן, אנחנו רוצות אתכן!


האקתון הסתיו של הסדנא לידע ציבורי, שיערך ב-24-25.10, מארח את she codes, לסוף שבוע של מידע פתוח, קוד פתוח וממשל פתוח. אנחנו מזמינות מפתחות ומפתחים, מעצבות ומעצבים, עיתונאיות ועיתונאים, וכל האזרחיות והאזרחים שאכפת להם ורוצים לקחת חלק בקידום שקיפות הממשל ושיתוף הציבור באמצעות כלים טכנולוגיים. לפרטים ולהרשמה לאירוע.

מפגשי הפיתוח השבועיים של הסדנא מתקיימים באופן קבוע בגוגל קמפוס (יגאל אלון 98, בניין אלקטרה, ת"א) בימי שני בין השעות 18:00-24:00, ובהאב הפתוח שבספרייה הלאומית (קומה מינוס 1 ליד הקפיטריה), קמפוס גבעת רם מידי יום רביעי בין השעות 19:00-23:00.

SheCon, ההאקתון השנתי של she codes; לציון שנה לארגון יתקיים ב20-22.11, להרשמה.

מפגשי הפיתוח השבועיים של she codes; בתל אביב מתקיימים באופן קבוע בגוגל קמפוס (יגאל אלון 98, בניין אלקטרה, ת"א, קומה 34) בימי ראשון בין השעות 18:30-22:00, בקלרנה (יגאל אלון 98, בניין אלקטרה, ת"א, קומה 13) בימי רביעי בבוקר בין השעות 10:00-15:00; בירושלים בהאב הפתוח שבספרייה הלאומית (קומה מינוס 1 ליד הקפיטריה), קמפוס גבעת רם מידי יום שני בין השעות 19:00-22:00, וכן מדי שבוע בסניפים נוספים ברחבי הארץ (אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון, בטכניון בחיפה, והסניף החדש במודיעין אשר יושק השבוע ביום שלישי!).

מקור תמונה ראשית: Shutterstock / Business woman pointing programming script

חברת הגיימינג הישראלית Diwip נמכרת ל-Imperus תמורת 100 מיליון דולר [אקזיט]

Image may be NSFW.
Clik here to view.
SMALL
Image may be NSFW.
Clik here to view.
אחד ממשחקי החברה. מקור: Diwip

אחד ממשחקי החברה. מקור: Diwip

ישראל כבר ידועה כמעצמת סייבר, אולם עם כל הכבוד לסייבר, הגיימינג (או בשם הפחות מכובס, הימורים ומשחקים חברתיים) היה פה קודם. 888 היתה מחלוצות ההימורים באינטרנט, אחריה הגיעו פלייטק ו-Playtika שנרכשה על ידי Caesars ב-2011, Plarium ו-DragonPlay שנרכשה לפני כארבעה חודשים על ידי ענקית מכונות המזל האמריקאית Bally ועכשיו, הגיע תורה של חברת Diwip התל-אביבית.

אקזיט בלי קרנות

חברת Diwip נוסדה בשנת 2010 על ידי יניב גמזו ואודי קנצוקר, ששימשו מאז כמנכ"לים משותפים. החברה פיתחה מספר משחקים ומותגים בהם Best Casino, Bubble World ו-Slots Club. המשחקים שפיתחה החברה עובדים במודל הפרימיום, כשהשחקן יכול ליהנות ממשחקים חינמיים, ולאחר מכן, לרכוש שלבים מתקדמים ופריטים שונים שישמשו אותו לצורך המשחק.

מה שמייחד את Diwip, הוא שכמעט הכל נעשה על ידי המייסדים ואנשי החברה, ללא עזרה חיצונית. כך למשל פיתוח וכתיבת הקוד של המשחקים, העיצוב שלהם, האנימציות ומערכות האנליטיקס – הכל נעשה In-house.

אבל, לא רק הפיתוח נעשה בחברה, גם את הכסף לתפעול החברה הביאו המייסדים מהבית. לאחר שלא הצליחו לשכנע משקיעים וקרנות להשקיע ב-Diwip, השקיעו גמזו וקנצוקר בחברה מהונם הפרטי, הימור שכאמור הצליח מאוד עם המכירה. בשנה האחרונה הכניסה Diwip יותר מ-28 מיליון דולר, כשהרווח שלה עמד על כמעט 2.9 מיליון דולר.

לחברה יותר מ-20 מיליון שחקנים רשומים, שחלקם רק משחקים וחלקם גם מבצע רכישות תמורת כספים אמיתיים. על פי מייסדי החברה, Diwip היא חברה רווחית משלב מוקדם יחסית שלה.

על פי הודעה ששחררה Imperus לבורסה הקנדית, שם היא נסחרת, תשלם החברה תמורת Diwip סך כולל של כ-100 מיליון דולר שיועברו לידי המייסדים ב-2 שלבים. בשלב הראשון, יקבלו היזמים כ-40 מיליון דולר במזומן ועוד כ-10 מיליון דולר במניות Imperus; ובשלב השני, אם החברה תעמוד ביעדים, יועברו עוד 2 תשלומים על סך 25 מיליון דולר כל אחד. לאחר המכירה, ימשיכו המייסדים לעבוד בחברה: קנצוקר כנשיא משותף ו-CTO, וגמזו כנשיא משותף ומנהל מוצר ראשי.

אגב, החברה הרוכשת, חברת Imperus אינה מוכרת יחסית, מכיוון שרק לאחרונה שינתה את שמה. שמה הקודם היה ISIS Lab על שם אלת האהבה והבריאות המצרית, אולם עם עליית ארגון המדינה האסלאמית, ISIS באנגלית, שינתה החברה את שמה ל-Imperus.

 

הטעות הנפוצה של הסטארטאפים והמחיר ש-Whisper שילמה עליה

Image may be NSFW.
Clik here to view.
pic

Image may be NSFW.
Clik here to view.
bla

במהלך החג התפוצץ סיפור שעשוי להראות חריג במיוחד: אפליקציית Whisper, שאיפשרה לאנשים להתבטא בצורה אנונימית ולחשוף את עצמם בלי לוותר על הפרטיות שלהם, כנראה שלא באמת היתה כזו. מה שנקרא "ההפתעה הכי צפויה באינטרנט". מקרה דומה במיוחד קרה ל"סיקרט", אפליקציה דומה מאוד. אבל הדרך שבה החשיפה של עובדה זו קרתה היא המעניינת: עיתון הגרדיאן הבריטי עבד בצמוד עם Whisper על כתבת עומק. במהלך הכתבה, אנשי Whisper הציגו לגרדיאן מידע שנאסף בתוך האפליקציה כדי להראות כמה היא ייחודית, והגרדיאן לא חטא למקור העיתונאי שלו, ובמקום לעשות כתבת יחסי ציבור על Whisper, חשף את ערוות האפליקציה.

דבר הפך לגרוע יותר כאשר Whisper ניסתה לכסות את המקרה כאשר זו שינתה את מדיניות הפרטיות שלה, כדי שבדיעבד תאפשר את החשיפה של מידע לגרדיאן ותהפוך את התחקיר למיותר, ואפילו יותר מזה: גם אחרי השינוי כנראה ש-Whisper חטאה לאיך שהדבר בוצע. קל מאוד להבין את האכזבה של Whisper: הם הגיעו כמקור עיתונאי, הם הציגו סיפורים יפים לאנשי הגרדיאן, ובסוף הם נכוו על ידי זה שהשתמשו במידע נגדם.

חטא שכיח בעולם הסטארטאפים

הבעיה היא כאן ש-Whisper עשו את אותה הטעות שכמעט כל סטארטאפ עשה: מדיניות הפרטיות של האפליקציה היתה סטנדרטית וכזו שנכתבה כנראה בצורה שלא עברה תהליך ניתוח של האפליקציה, אלא מבוססת על שבלונה. בפועל, כולם עושים את זה. במציאות אבל כמעט אף אחד לא נתפס.

אז איך כותבים וקוראים מדיניות פרטיות? אין צורך להרחיב יותר מדי על מה שכבר נטחן. מדיניות פרטיות היא הסכם משפטי שצריך לענות באמת בצורה קצרה וברורה על השאלות האלו: (1) איזה מידע נשמר עלייך (פרטי ולא פרטי); (2) מהם השימושים במידע; (3) למי יש גישה למידע; (4) איך אפשר לעיין במידע או למחוק אותו; (5) איך לטפל בהפרות פרטיות. המהדרין יפרטו גם כיצד המידע מאובטח, איך אוספים את המידע והאם יש דרך לעצור את האיסוף. מסמך שלא יענה על זה, או יכתוב את זה בצורה עמומה, פשוט לא יאפשר לאדם לקבל הסכמה מדעת על השימוש במידע שלו.

כל מסמך כזה, שנוצר בצורה מותאמת אישית, יכול לספק. כדי לקרוא מדיניות פרטיות טובה אפשר לקרוא את Uber, שהיא אולי לא מצטיינת מבחינת השימוש במידע (היא אוספת הרבה מידע מעבר לצורך) אבל היא בהחלט כתובה בצורה מרשימה וקריאה במיוחד. מדיניות פרטיות כתובה בצורה עמומה במיוחד אפשר למצוא אצל המתחרה הישירה של Uber, גט-טקסי. ההבדל בין השתיים הוא שכאשר אתה מסיים לקרוא את המסמך, אם תבחר לקרוא אותו, יהיה לך ברור מה עושים עם המידע האישי שלך.

משתמשים בטמפלט, נושאים בתוצאות

לפי ניתוח ראשוני של מדיניות הפרטיות המקורית, שהופיעה באוגוסט (לינק לארכיון האינטרנט), מדובר במסמך שמבוסס על Template שאפשר למצוא לא מעט עותקים שלו באינטרנט (1, 2, 3). עכשיו, לכך יש שלוש סיבות: או שהמסמך של Whisper היה כזה מוצלח שהוא הועתק על ידי סטארטאפים רבים, כולל כאלו שלא קשורים לפעילות של Whisper, או שעורכי הדין של Whisper לא ממש חשבו שיש צורך לחולל מסמך חדש וממצה, והשתמשו ב-Template, או ש-Whisper השתמשו באחד מהמחוללים הרבים, בלי להתחשב באיך שפעילות כזו בעייתית צריכה לקבל אפיון.

לצורך העניין, נניח לרגע שמשרד עורכי הדין של Whisper פשוט נתן להם את המסמך. זה קורה לא מעט. סטארטאפ בדרך כלל יעדיף לעבוד עם אותם עורכי דין להכל, גם להסכם ההשקעה, גם למדיניות פרטיות וגם לתביעות של עובדים שלא קיבלו שכר כמו שצריך. הבעיה היא שכתיבה של מדיניות פרטיות היא תהליך לא פשוט. הכתיבה מבוססת לא רק על Template שבו עונים על שאלות שבלוניות, אלא גם על כך שצריך לערוך תהליך פנימי בארגון שבו יסודרו כל הגורמים שנוגעים לפרטיות. לדוגמא, סוגיה שבה העובדים יעברו הדרכה על מה מותר ומה אסור לחשוף, כך שגם אם שומרים מידע על נתוני מיקום של לקוחות, עדיין לא יהיה מצב שבו הם ישתפו את הנתונים עם עיתונאי (ראה את מקרה גט-טקסי כדוגמא יפה).

הבעיה ממשיכה כאשר התפישה של משרדי עורכי דין רבים היא שהמסמכים האלו הם סטנדרטיים וכללים, ומאמצים את הגישה של "הכל טוב ויפה עד שמישהו מאבד עין". זה לא אופייני רק לחברות היי-טק. גם בתחקיר הסופרמרקטים של עידו קינן ושלי גילינו שחלק משמעותי מרשתות שיווק העתיקו תקנונים אחת מהשניה. אבל השימוש בשבלונה כדי לייצר מסמך כזה מעיד לא רק על כך שהמדיניות לא משקפת את המציאות, אלא שהיא מייצרת מצג שווא כלפי הציבור.

כלומר, גם אם הסטארטאפ שלך עומד בכל החוקים ועושה הכל לפי הספר, אבל במדיניות הפרטיות (שהיא הסכם משפטי מחייב עם הלקוחות שלך) אתה אומר שלא תשתמש בנתוני המיקום שאתה אוסף, ואתה כן משתמש, אז בסופו של דבר אתה פוגע בפרטיות של הלקוחות שלך. כדי להמנע מהמצב הזה, חלק ממשרדי עורכי הדין פשוט אמרו במדיניות הפרטיות "אנחנו נעשה כל שימוש חוקי עם כל מידע שנאסוף עלייך". אבל התוצאה של אמירה כזו היא חמורה יותר: כשאתה אוסף יותר מידע ממה שאתה צריך, אתה חורג מעקרון "צמידות המטרה" בדיני הגנת הפרטיות; אתה בעצם נותן יד חופשית לשימוש לרעה במידע. לדוגמא: אם אפליקציה מסוימת אוספת נתוני מיקום למרות שהיא לא צריכה, ורשות שלטונית עלומה יודעת שהמידע הזה נמצא שם, היא עדיין יכולה לבקש גישה למידע הזה ולהשתמש בו (לרעה, או לטובה).

אין מסמך אוניברסלי שמתאים לכולם

בעיה אחרת נוצרת כאשר הפרטיות הופכת להיות צ'קבוקס שצריך לסמן, ולא תהליך אמיתי. לצורך העניין, אשר כותבים מדיניות פרטיות בשלב הראשון יושבים עם המפתחים ואנשי מערכות המידע. מבינים את הצרכים שלהם, ואת השימושים במידע, את התוכניות העתידיות של העסק. לאחר מכן, מחליטים יחד מה צריך לשמור ומה מיותר.

לדוגמא, חברה ששומרת Device ID של מוצר מסוים לא בהכרח צריכה אותו למעקב, אלא רק כדי לספור את כמות ההתקנות (כדי לשלם למפרסמים שלה על התקנות מוצלחות, אבל רק על ההתקנה הראשונה בכל מכשיר). במצב כזה, אם היא תשמור רק את גיבוב (Hash) המספר הסידורי, כך שאי אפשר יהיה לאחר מכן להתחקות אחרי המכשיר, היא תוכל להשיג את אותה תועלת. דוגמא אחרת היא על נתוני מיקום: נתוני מיקום נדרשים לצורך הצגת פרסומות לא אחת. אבל, אם הנתונים האלו לא נחוצים לאחר הצגת הפרסומת, מדוע חברות מסוימות מתעקשות להמשיך לשמור?

כך, לאחר אפיון הצרכים של החברה, מכינים בדרך כלל שלד שמסביר ועונה על השאלות הנכונוות, ומסביר לציבור בשפה פשוטה מה השימושים שיעשו במידע שלו. התהליך הזה כואב הרבה פעמים גם בכיס, אבל בעיקר למי שלא רוצה להיות שקוף מול הלקוחות שלו. לכן, יש העדפה כללית בשוק ללכת על מסמכים לא טובים, שעובדים נגד הלקוחות והצרכנים.

הפרשה של Whisper מראה לנו בדיוק מדוע צריך מדיניות פרטיות טובה. במקרה שבו המדיניות היתה אכן נאכפת, אז Whisper לא היתה משתפת את המידע עם הגארדין הבריטי, ולא היתה נחשפת הפרשה בכלל. במקרה שבו היא היתה מתאימה את המדיניות כך שתגיד מה המצב שקורה בפועל באפליקציה, לאף אחד לא היתה יכולת להתלונן. היי, הרי פייסבוק עושה דברים נוראים יותר עם המידע שלנו.

יהונתן קלינגר הוא עורך דין העוסק בתחום המידע, הגנת הפרטיות והטכנולוגיה.

7 טיפים שיעזרו לכם להתקבל לאקסלרטור עם הסטארטאפ שלכם

Image may be NSFW.
Clik here to view.
shutterstock startup

Image may be NSFW.
Clik here to view.
shutterstock startup

הפוסט נכתב על ידי גיא קצוביץ', מנהל תכנית ההאצה 8200EISP.

כבר מעל ל-4 שנים שאנחנו מריצים את תכנית היזמות מטעם עמותת בוגרי 8200 – 8200 EISP. התחלנו לעבוד ב-2011 והיינו מראשוני האקסלרטורים (תוכניות האצה) בישראל, ומאז הוקמו לא מעט אקסלרטורים נוספים – כל אחד מיוחד, מופלא ומכיל בידול משלו.

צמיחת תעשיית האקסלרטורים בישראל בשנים האחרונות – בקורלציה די הדוקה לצמיחת סצינת הסטארטאפים המקומית – והערך המוסף שהן מספקות זו לזו, הובילה לתופעה מעניינת: יזמים רבים מנסים להתקבל לאקסלרטור ממש בתחילת דרכם, ורואים בקבלתם לתוכנית האצה כזו או אחרת סוג של "ולידציה" חיצונית להיותם "בכיוון הנכון" עם הסטארטאפ שלהם – דבר המוביל, בצדק או שלא, למצב בו על כל מקום בודד באקסלרטור מתחרים עשרות ולעיתים אף מאות יזמים שונים.

ממש כמו בעולם ההון סיכון וההשקעות, ריבוי היזמים והתחרות מאפשרים גם למנהלי אקסלרטורים "להעלות את הרף" – ולהיות יותר בררנים לגבי הסטארטאפים שהם מקבלים. מהצד של היזמים, ניכרת מגמה של רבים מהם לבדל עצמם ממאות היזמים האחרים שמגישים מועמדות יחד איתם – ולנסות להבין מול הגורם הממיין, "מה בדיוק אתה מחפש בסטארטאפ או יזם?".

אספתי כאן כמה נקודות שיסייעו ליזמים בשאלה מה מחפשים האקסלרטורים בסטארטאפים השונים. לא אוכל ואין בכוונתי לרשום כאן "מתכון מנצח" ובטוח לקבלה לאקסלרטורים – בטח לא לקבלת השקעה, קל וחומר להצלחה של הסטארטאפ והפיכתו לעסק – אולם, הכרת הנקודות הללו ועבודה קשה לטובת יישום מרבית העקרונות העולות מהן, יכולה רק לתת לכם נקודות במיונים, ובכלל – לסייע לכם להצליח עם הסטארטאפ שלכם – בין אם תתקבלו בסופו של דבר לאקסלרטור (כל אחד ודרישותיו הוא) ובין אם לאו.

<<< המדריך הישראלי המלא למאיצי סטארטאפים

אז הנה 7 טיפים שיעזרו לכם להתקבל לאקסלרטור עם הסטארטאפ שלכם.

1. רעיון

יזמים רבים מסיימים עם סטארטאפ שונה לגמרי מהרעיון המקורי שלהם, אז למה הרעיון עדיין כזה חשוב? תחילה יש לומר בכנות, כי זהו פרמטר שקשה לאמוד אותו בצורה אובייקטיבית. ישנם רעיונות מופרעים – שהצליחו, ורעיונות שנשמעו מבטיחים במיוחד – ונכשלו. ובכל זאת, אם הרעיון שלכם יתברר כ"רע", לא משנה כמה תעבדו על המוצר או כמה הצוות שלכם יהיה מדהים – יש סיכוי גדול מאד שעדיין תיכשלו.

אז איך מבטיחים שהרעיון שלכם יהיה יותר "טוב" מ"רע"? סוגייה אחת היא וידוא כי הרעיון שלכם אכן פותר בעיה וצורך אמיתיים (ולא רק "נשמע מגניב" באופן קונספטואלי); עניין נוסף הוא לברר מול הלקוחות או ה-User-ים הפוטנציאליים שלכם אם הם מעוניינים ברעיון (ואם היו מוכנים לשלם עליו); וסוגיה חשובה לא פחות האם באמת ובתמים ניתן לבנות סביב הרעיון שלכם פיתרון, שיכול להצדיק בנייה של חברה שלמה סביבו. במידה ואתם נעים באי-נוחות בכיסא סביב אחת מהסוגיות, אולי כדאי לבחון שוב את הרעיון שלכם.

ומה אם יש לכם כמה רעיונות שאתם מתבלטים ביניהם? אז מצבכם לכאורה טוב יותר – אך גם כאן, נסו לשפוט את הרעיון לפי פרמטרים אובייקטיביים, בהשוואה לרעיונות האחרים – ולא רק לפי כמה הוא "מגניב" או "מדבר אליכם" ברמה הרגשית. אם אתם לא מצליחים לייצר השוואה אמינה, אז כן – לכו על הרעיון שהכי מרגש אתכם, או זה שאתם חושבים עליו הכי הרבה. בכל מקרה, בכל האקסלרטורים שאני מכיר, רעיון מגובש (לפחות, אם לא יותר) הוא תנאי קבלה בסיסי – ולא יקבלו אתכם לתוכנית בלעדיו, מרשימים ומוכשרים ככל שתהיו ברמה הפרסונלית והמקצועית.

2. חזון

סוגייה נוספת ומהותית לא פחות ברעיון שלכם, היא השליחות. אם הרעיון שלכם לא מספק חזון מספיק גדול, לא מעורר השראה ולא מתעתד לייצר שינוי מהותי לאורך זמן – סביר להניח שיהיה לכם קשה לשכנע ולרתום אנשים אחרים סביבו, בין אם מדובר בשותפים העתידיים שלכם, משקיעים פוטנציאליים, ובסופו של דבר – גם לקוחות.

שאלת החזון אינו רק שאלה רגשית, אלא פרקטית: היכולת שלכם כיזמים להסתכל לטווח הארוך – עם כל הקשיים וההטיות הקשורות בכך – עדיין מהווה איזושהי אינדיקציה ליכולתכם להסתכל קדימה, לנתח מהלכים, ולהיות נכונים להוביל ולגדל סטארטאפ לאורך שנים, בנסיבות ותנאים משתנים.

3. מוצר

כדי לבנות חברה נהדרת, צריך לא רק רעיון טוב – אלא גם ליישם את הרעיון באופן מוצלח, בדמות מוצר נהדר – כזה שאפשר וכדאי (כאמור, ע"ע סעיף "רעיון") לבנות סביבו חברה שלמה. הסטארט-אפ שלכם. הדרך המהירה לעשות זאת היא פשוט להתחיל לאפיין את המוצר, ולאחר מכן – פשוט להתחיל לבנות אותו; ותוך כדי, לוודא שאתם עומדים בקשר כל הזמן עם הלקוחות או ה-User-ים הפוטנציאליים שלכם, ולראות שאתם בונים משהו שהם באמת צריכים.

יש לציין כי בחלק מהאקסלרטורים, לא חובה להגיע עם מוצר מושלם, או קרוב לכך. אצלנו באקסלרטור – אנו שואפים לסייע ליזמים בזיהוי, איפיון ובנייתו של מוצר נהדר – ולכן, מקבלים לתוכנית גם יזמים שמגיעים עם מוצר "לא בשל" או בלי מוצר כלל. מנגד, הגעה עם תפיסת מוצר מגובשת ו/או "פרוטו-טייפ", גרסת אלפא או בטא של המוצר – מראה על כך יכולת הוצאה לפועל, שהיא פרמטר חשוב מאד.

לסיכום הנושא, אם יהיה לכם מוצר טוב שאנשים באמת צריכים, יהיה לכם קל מאד לבנות חברה סביבו. בתחילת דרככם בסטארט-אפ, עסקו רק בזה – ואם תעשו זאת בהצלחה, כל השאר (שיווק, פיתוח עסקי, הגדלת הצוות, ועוד) – יגיעו כבר בהמשך. ובכל מקרה, אל תחכו לקבלה לאקסלרטור כדי להתחיל לבנות את המוצר שלכם.

4. צוות

יזמים נוטים לזלזל בחלק הזה, ולבחור שותפים שלא מתאימים להם. אולם, אם הסטארטאפ שלכם יצליח – או לחלופין יחזיק מעמד מספר שנים – הנתון היחיד שכנראה יישאר קבוע בו, זה צוות השותפים. אל תיכנסו לשותפות עם מישהו רק בגלל שהוא אוהב את הרעיון שלכם (או אתם את שלו), או חמור מכך – רק כי שניכם רוצים "להיות יזמים". כל מי שהקים בעבר סטארטאפ, יוכל להגיד לכם שבחירת השותפים שלכם היא אחד הדברים הכי חשובים בהקמת החברה, אם לא החשובה ביותר.

התייחסו לבחירת השותף שלכם באותה הרצינות והמקצועיות בה הייתם מתייחסים להעסקת העובד הראשון בחברה – הקשו עליו ועל עצמכם, שאלו שאלות, ביחנו אם הוא באמת לרוחכם. יותר מכך: אל תשאלו את עצמכם רק אם הייתם מוכנים להעסיק את השותף שלכם – שאלו את עצמכם אם הייתם מוכנים להתחתן איתו…

אקסלרטורים שונים מתייחסים שונה לסוגיית הצוות – בחלקם הוא אקוטי יותר וחובה עליכם לגשת כצוות מגובש, ובאחרים (כמו אצלנו) – היעדר צוות מייסדים לא מהווה Deal Breaker מבחינת הקבלה לתוכנית. כמובן, צוות מעולה ומוכשר תמיד מהווה יתרון – אולם מנגד יש לציין, כי צוות מייסדים לא מוכשר במידה מספקת או ללא כימיה מעולה ביניהם, הוא בהרבה מקרים גרוע יותר מיזם בודד ללא צוות.

5. "Get shit done"

התחילו לעבוד.

מעבר לרעיונות, האנשים, הדיבורים והאיפיונים – בסטארטאפ צריך אנשים שיודעים לגרום לדברים לקרות. "הוצאה לפועל", רק בקונוטציה החיובית שלה. זה אומר שאתם צריכים להיות מאד מפוקסים כל הזמן על האתגרים שלכם והמשימות הנגזרות מהן – ובעיקר, לעבוד קשה וליישם אותן, משימה אחר משימה, צעד אחר צעד.

גם אם אתם לא עובדים 80 שעות בשבוע או יותר על הסטארטאפ שלכם – עדיין, מוטיבציה ויכולת הכוונה ועבודה עצמית חשובים מאד בשלבים הראשונים של הסטארטאפ – וישפיעו דרמטית על ההתקדמות שלכם לקראת הגשת המועמדות לאקסלרטור, וחשוב מכך – בהמשך החיים של הסטארטאפ שלכם, עד להצלחה או הכישלון.

כמובן, קשה מאד לאפיין לעומק את יכולת הביצוע וההוצאה לפועל של היזמים במהלך המיונים לאקסלרטור – ויש כאן לא מעט מקום לאינטואציה ורושם אישי, לצד הסטטוס הנוכחי של הסטארטאפ ובחינת ההתקדמות שלו לאורך התקופה בה הוא קיים. בכל מקרה, אכתוב זאת שוב: אל תחכו לאקסלרטור – התחילו לעבוד כבר עכשיו. אם אתם רוצים לקרוא עוד בנושא או פשוט להתחיל לעבוד, אני ממליץ מאד להתחיל כאן, כאן וכאן.

6. ייצוגיות ויכולת שיווקית

זה אמנם נשמע בנאלי, אך "הרושם הראשוני" שלכם במיונים לאקסלטור – משפיע מאד. מהאופן בו אתם עומדים, דרך הלבוש שלכם וכלה, כמובן, ביכולות הרטוריות, הכריזמה ואיכות הפרזנטציה שלכם – כל אלה ישפיעו ברמה כזו או אחרת על סיכויי הקבלה שלכם. אם אתם לא יודעים להסביר את הרעיון שלכם בצורה קוהרנטית לצוות הממיין, למה להאמין שתצליחו לעשות כן מול שותפים, לקוחות או משקיעים פוטנציאליים?

7. היו נחמדים

בסופו של דבר, אקסלרטורים מחפשים יזמים שהם בני אדם – אנשים נחמדים, שנרצה לעבוד איתם ולעזור להם בכיף. אם התייחסתם בזלזול למזכירה בדלפק, אם איחרתם ולא התקשרתם להודיע – זה מראה לנו משהו על מי שאתם, או על כמה אתם לוקחים ברצינות את עצמכם או את הסביבה שלכם.

איך עושים זאת? מפתחים מודעות לנושא, גם אם היא מכוונת או לא טבעית; או במילותיו של העיתונאי דייב בארי, שאמר את זה טוב ממני: "אדם שאדיב אליך, אבל גס רוח אל המלצר, הוא לא אדם נחמד".

גיא קצוביץ' הוא מנהל תכנית ההאצה מטעם עמותת בוגרי 8200 – 8200 EISP, שהינה אחד האקסלרטורים הראשונים בישראל. עד כה סיימה התכנית 4 מחזורים, עם 75 סטארטאפים ויזמים שגייסו מעל ל-50 מיליון דולר ומעסיקים כ-330 עובדים במצטבר. התכנית פותחת את המחזור החמישי שלה בפברואר 2015 וההרשמה אליה פתוחה כבר עכשיו באתר התכנית.

קרדיט תמונה: guy holds tablet via shutterstock

CrazyVendor מאפשרת לפתוח חנות או אפילו לנהל רשת חנויות ברשת [סטארטאפ]

Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: Shutterstock
Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: Shutterstock

מקור: Shutterstock

כבר תקופה ארוכה שישראלים רבים מעדיפים להזמין מוצרים רבים דרך האינטרנט, בין אם על מנת לחסוך כמה שקלים או לרכוש מוצרים שפשוט לא זמינים בארץ. לצד אלו שרוכשים את הסחורה, ישראלים רבים הבינו כי האינטרנט הוא מקור שיכול לעזור להם גם להרוויח, והחלו לפתוח חנויות מקוונות במגוון אתרי סחר.

חברת הסטארטאפ הישראלית CrazyVendor מעוניינת לעזור לישראלים ולכלל האוכלוסיה לשפר את יכולות ניהול המסחר האלקטרוני שלהם במגוון הפלטפורמות הקיימות כיום, בצורה מהירה וכמובן כמעט אוטומטית.

ניהול רשת חנויות מקוונות ממקום אחד

סביר להניח שאם פתחתם חנות וירטואלית אחת בפלטפורמה מסויימת, לא תרצו לוותר על פתיחת חנות נוספת גם באתרי סחר אחרים. הבעיה היא שלאחר שהקמתם את החנות באיביי, אמזון או שירותים אחרים המציעים לכם למכור מוצרים שונים – כעת עליכם להתחיל לעקוב אחר המלאי המוצג, ההזמנות המגיעות והלקוחות השונים.

לרוב מדובר בתהליך ידני, מסורבל וכזה שידרוש מספר שעות ארוכות בכל יום, במיוחד אם העסק שלכם פופולארי ומוכר. תהליך זה מוכר למייסדיה של חברת CrazyVendor, שהחלו את צעדיהם הראשונים בעולם המסחר האלקטרוני כסוחרים בעצמם, ונתקלו בבעיה המדוברת על בסיס יומי.

לאחר שלא הצליחו למצוא פתרון שעובד בצורה טובה או כזה המציע תמיכה למגוון הפלטפורמות, החליטו ליצור אחד בעצמם. התוצאה היא כלי המאגד תחת קורת גג אחת את כל העסקאות השונות ממגוון האתרים, מאפשר סנכרון מלאי בין החנויות ואף מציע הדפסה אוטומטית של כתובות המשלוח, על מנת למנוע טעויות ידניות בתהליך. לאחר שליחת החבילה, המערכת מאפשרת מעקב אחריה ודיווחים בכל הנוגע למקום הימצאה, כך שהמוכרים יכולים להיות רגועים בנוגע לחבילה ולדעת בכל שלב היכן היא נמצאת ומה המצב שלה.

החברה אף פונה למוכרים מתחילים ומציעה להם כלי ייעודי, CrazyLister, המאפשר ליצור דפי מוצר מקצועיים גם ללא שום ידע מקדים בקוד או בעיצוב. כך, החברה הופכת את עצמה לרלוונטית לכל מי שרוצה למכור את מוצריו בעולם המקוון, החל מסבתא המוכרת את נעלי הבית של נכדיה, דרך משתמשים המעוניינים למכור יצירות אומנות מקוריות ועד עסקים גדולים ומבוססים, המוכרים מאות מוצרים מידי יום.

Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: צילום מסך

מקור: צילום מסך

לא חוששת מהמתחרות בשוק

אין ספק שהכלי אותה מציעה החברה מעניין, כך שאין זה מפתיע שמדובר בשוק הרווי מתחרים. שירותים רבים מציעים למשתמשים לאחד את שלל עסקיהם תחת קורת גג אחת, בדומה למודל אותו מציעה הישראלית. עם זאת, CrazyVendor מאמינה שהיתרון המשמעותי שלה הוא בממשק הפעלה פשוט ונוח בניהול המידע, המבוסס על Drag and Drop, לצד מתן אוטומציה מלאה לעסקים המבוססים על מודל Drop Shipping, במסגרתו הסוחר מוכר סחורה שאינה נמצאת אצלו אלא יושבת אצל ספק, הנמצא לרוב במדינה אחרת לחלוטין.

בכל הנוגע לכלי השני שמציעה, CrazyLister, גם כאן מאמינה החברה שיש לה יתרון משמעותי לאור העובדה שמאפשרת לבצע התאמות אישיות בעת יצירת עמוד המכר. זאת בניגוד לשירותים אחרים המציעים תבניות קיימות ובסיסיות בהן צריכים המשתמשים להסתפק עד שילמדו קוד, או עד שישלמו למישהו שיעצב את העמוד עבורם.

לדברי ויקטור לויטין, אחד ממייסדי החברה, CrazyLister מציעה יתרון משמעותי במיוחד למוכרים הישראליים. לצד העובדה שמדובר בחברה מקומית, היא עובדת בצמוד עם איביי ישראל, חברת הדואר, PayPal, חברות חשבונאות מקומיות ועוד. כלומר, החברה יכולה להעניק למשתמש הישראלי מענה מלא לאוטומציה של העסק, בניגוד לחברות מעבר לים שאינן מבינות או מכירות את החברות המקומיות.

החברה מאפשרת לכלל הלקוחות להתנסות במוצר לתקופה של 14 ימים בחינם, כשלאחר מכן יתבקשו לשלם בהתאם לכמות העסקאות שמבצעים בכל חודש. לקוחות קטנים המסתפקים בכמות של עד 100 הזמנות יתבקשו לשלם 39 דולרים בחודש על ממשק הניהול, כשלקוחות גדולים ורחבים עם למעלה מ-1,500 עסקאות יתבקשו לשלם סכום העומד על 299 דולרים.

מהצד השני, שירות בניית עמוד החנות מוצג במודל Freemium, כשהמשתמשים יכולים להסתפק בממשק הבסיסי בחינם, או לחילופין לשלם כ-9 דולרים בכל חודש עבור שירות אחסון תמונות ויצירת דפי מוצר ללא הגבלה על מספר המוצרים.

חצי מהמשתמשים ישראלים

CrazyVendor נוסדה ב-2008 על ידי ויקטור לויטין ומקסים גודין ופועלת במימון עצמי. בעוד שהתחילו כמוכרים באיביי, השניים הבינו מהר שמכיוון שאנו נמצאים במדינה מבודדת מבחינת מסחר, היתרון צריך לבוא מהכיוון הטכנולוגי – וכתוצאה מכך נולד המוצר הנוכחי שנועד לעזור למשתמשים ומוכרים מכל רחבי העולם.

המוצר של השניים הצליח לתפוס תאוצה במהלך השנים האחרונות, שכן נכון להיום הפלטפורמה מונה למעלה מ-2,000 משתמשים (כחצי מהם ישראלים), החברה מככבת בקורסים למסחר שמוצעים לקהל הסוחרים הישראלי והחברה מונה לקוחות משמעותיים מהשוק המקומי, כשלאחרונה החלה לצרף לשורותיה גם מוכרים גדולים מעבר לים. החברה אף קיבלה תעודת הצטיינות מאיביי עבור קצב המכירות הגבוה ביותר, מה שהעניק לחברה חשיפה רבה ומוכרים רבים שהצטרפו לשירותיה.

מקור תמונה ראשית: Shutterstock / "Sell" icon button on the key of a computer keyboard

Xplenty הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר על מנת לפשט את עולם ה-Big Data [גיוס]

Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: צילום מסך, עיבוד תמונה
Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: צילום מסך

מקור: צילום מסך

חברת הסטארטאפ הישראלית Xplenty, המעוניינת להרחיב את מגוון האפשרויות הקיימות כיום למשתמשי Hadoop, מודיעה על השלמת סבב גיוס ראשון בסך 3 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הובילה קרן ההשקעות הרוסית Waarde Capital לצד קרן Magma, שהשקיעה בחברה בסבב ה-Seed שלה.

עוזרת להתמצא בסביבת הענן

אחד מהמונחים הנפוצים ביותר בשוק כיום הוא Big Data, מדובר בכמויות מידע אדירות שחברות גדולות וקטנות נאלצות ללמוד כיצד להתמודד איתן. בעוד שקיימים בשוק כמה פתרונות ומערכות העוזרים לנהל את המידע, אחד מהשמות שהצליחו להתרומם על גבי פני השאר הוא Hadoop מבית Apache, ככל הנראה לאור העובדה שהוא מבוסס קוד פתוח.

Xplenty מציעה פלטפורמת (HaaS (Hadoop as a Service, באמצעותה רוצה לעזור ללקוחותיה להרחיב את מגוון האפשרויות הקיימות עבורם. הפלטפורמה של החברה מכוונת לאנשי מקצוע ומנהלים, על מנת שיוכלו לנווט בסביבה החדשה גם ללא הכשרה או ידע מקדים.

כלומר, בניגוד לפלטפורמות הפונות לאנשי קוד מקצועיים, המודל אותו מציעה החברה מכוון למשתמשי BI שאינם מגיעים מעולם הדאטה המסורתי אך צריכים להשתמש ב-Hadoop, ואינם יכולים לעבור הכשרה מלאה ומסודרת בעקבות חוסר זמן או כמובן, חוסר ממון.

בפועל, התשתית אותה מציעה החברה מתמקדת בשלוש נקודות עיקריות: תשתית, פיתוח תהליכים וניהול משימות (Jobs), והיא מאפשרת להקצות משימות, לבצע אופטימיזציה ל-Clusters ולנהל את אותן משימות בלחיצה אחת, או בכמה לחיצות בודדות. כך, תהליך הפיתוח מתבצע בסביבה נטולת קוד, המתמקדת בממשק ויזואלי המאפשרת בנייה של משימות באמצעות Drag and Drop. מאחורי הקלעים, החברה היא זאת שבונה אוטומטית את הקוד הדרוש לביצוע המשימה, בהתאם לדרישותיו של המשתמש.

Xplenty נוסדה באפריל 2012 על ידי יניב מור ושגיא נוימן ונכון להיום מונה כ-10 עובדים היושבים במשרדי החברה בתל אביב. מור, מנכ״ל החברה, הצהיר כי בעוד שחברות מסויימות משתמשות במושג Big Data כמילת באזז, אין ספק שקיים צורך במערכות המסוגלות להתמודד עם כמויות אדירות של מידע במגוון פורמטים. לדבריו, Xplenty מספקת פתרון קל לשימוש המפוקס על פתרון הבעיה של שילוב נתונים, עיבוד והכנה לניתוחים שונים ב-Hadoop.

עוד מוסיף מור כי החברה מנגישה את הטכנולוגיה הפופולארית לכל עובד בארגון, מה שכבר הוכח כשילוב מנצח. כעת, החברה אינה יכולה לחכות עד שתציע את מוצריה גם לקהל האמריקאי.

החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס הנוכחי על מנת להרחיב את הפלטפורמה הקיימת שלה, להוסיף פיצ׳רים ואפשרויות נוספות עבור משתמשיה וכמובן, על מנת להמשיך להתרחב גלובאלית. לשם כך מתכננת החברה להתרחב גם בתחום השיווק והמכירות, כששוק היעד הנוכחי שלה הוא ארצות הברית.

וידאו: Xplenty


בנקים גילו את ה-Open API וזו בשורה מצויינת ליזמים

Image may be NSFW.
Clik here to view.
sony

 

Image may be NSFW.
Clik here to view.
St-George

הפוסט נכתב על ידי נדב יור, מנהל היחידה לניהול פורטפוליו הפרויקטים של בנק הפועלים, ומוביל יוזמות חדשניות בעולם הדיגיטלי.

השימוש ב-Open API (בתרגום חופשי – ממשק פתוח לתכנות אפליקציות) הוא נוהג מוכר ושכיח בעולם הטכנולוגי. חברת המחקר גרטנר חוזה כי עד סוף שנת 2014, כ-75% מחברות Fortune 1000 יציעו Public Web API (ממשק שפתוח לציבור דרך האינטרנט), וכי עד סוף 2016, 50% מעסקי ה–B2B יעשו באמצעות API. ולמה לא בעצם? מדובר בפעולה סימביוטית למדי – מצד אחד החברה שחושפת את ה-API מאפשרת לקהל המפתחים להעשיר את הכלים שלרשותו, על ידי שימוש בשירותים ויכולות שהחברה פיתחה ושימוש במידע הרב שלה. מצד שני המפתחים מייצרים מוצרים ושירותים שמחוברים לפלטפורמה של החברה, ובכך מרחיבים את קהל השימושים והמשתמשים הפוטנציאלים עבורה.

פייסבוק היא דוגמא מוכרת לכך. אחת הסיבות להתרחבות המהירה של פייסבוק היא ה-API שהחברה חשפה לפיתוח אפליקציות, בעזרתו פותחו אפליקציות רבות שהיוו כוח משיכה למשתמשים חדשים. דוגמה נוספת, בסיסית עוד יותר, היא הטלפון הנייד. גם אפל וגם גוגל פיתחו מערכות הפעלה עם סביבות פיתוח שמאפשרות לכל מפתח שמעוניין לתכנת אפליקציות, שירוצו על הטלפון הנייד באמצעות שימוש בסט פקודות API שהועמדו לשימושם.

חופש לפתח מה שתרצו

אז מה כל זה קשור לבנקאות? הרי מדובר בחברות טכנולוגיה. אז זהו, שלא. ראשית, כיום רבים מהבנקים הם גם חברות טכנולוגיות לא קטנות בכלל עם מורכבות עצומה של מערכות מידע, ותלות גבוהה בהן לתפעול שוטף. שנית, הבנקים מבינים שמלבד החלטת הריבית הבאה של הנגיד או שינויי הרגולציה של המפקח על הבנקים, גם לטכנולוגיה השפעה רבה על ההצלחה שלהם, ובעיקר על היכולת שלהם לחדש, להוביל, ולספק ערך ללקוחותיהם. עובדה זו מושכת יזמים רבים לאחרונה לתחומי ה- Fintech.

בעידן שבו גם הפקדת צ'ק ניתנת לביצוע ישר מהמובייל, לקוחות רבים התרגלו לצרוך רבים משירותי הבנקאות שלהם באמצעות ערוצים דיגיטליים, ללא צורך להגיע לסניף. האתגר הוא בכך שבעוד הבנקים רגילים לספק מספר מצומצם מאד של אתרי אינטרנט, או אפליקציות מובייל, הרי הלקוחות רגילים לשפע של אפליקציות העונות לכל צורך ספציפי. וכאן בדיוק מתחברת אסטרטגיה של Open API גם לעולם הבנקאות. מדוע לא לתת למפתחים חיצוניים, שהם הרי הלקוחות עצמם, לפתח את מה שהכי מתאים להם? אמנם מתן גישה לפלטפורמת הבנק ולמידע על לקוחות הוא רעיון שגורם לאנשים מסוימים לפיק ברכיים, אבל בל נשכח שהבנקים הם ארגונים עם יכולות אבטחת מידע ולוחמת סייבר מפותחות ביותר. והיכן שיש רצון, יש יכולת למצוא פיתרון.

Image may be NSFW.
Clik here to view.
GARTNER graph

כפי שניתן לראות בתרשים ממאמר של גרטנר, כמות ה-API הציבוריים של מוסדות פיננסים עולה בקצב מתגבר. ואכן בשנים האחרונות בנקים החלו להתנסות בתחום. הבנק הספרדי BBVA הריץ מספר תחרויות פיתוח ארוכות הנקראות Innova Challenge ומבוססות על API עם מידע אגרגטיבי ייחודי שפיתח. המטרה היא לא בהכרח פניה ללקוחות הבנק, אלא יצירת ערך למשתמשים באשר הם, על ידי שימוש במידע פיננסי. למשל, אחת האפליקציות שהגיעה למקומות הראשונים בתחרות אפשרה לתיירים בברצלונה לתכנן את יום הטיול שלהם כך שלא יהיה עמוס, על ידי בחינת כמות העסקאות בכרטיסי אשראי בבתי עסק, וכך לדעת באילו שעות הסיור במוזיאון פיקאסו יהיה הכי נינוח.

דוגמה נוספת היא בנק Banco Sabadell שפיתח פלטפורמה המאפשרת למפתחים לפתח אפליקציות בנקאיות לגוגל גלאס. Crédit Agricole, קבוצת הבנקאות הגדולה בצרפת והשנייה בגודלה באירופה, הגדילה ועשתה – הם הקימו חנות אפליקציות, הנקראת CA Store אליה יכולים מפתחים להעלות את האפליקציות הפיננסיות שפיתחו תוך שימוש ב-API שלהם, ולקוחות יכולים להוריד לשימושם. יוזמה זו הניבה תוך פחות משנה כ-40 אפליקציות, והעניקה ללקוחות מגוון אפשרויות לצפות במידע ולנהל את החשבון שלהם, שלא רק דרך האפליקציה העיקרית של הבנק. גם בארץ הבנקים לא מאחרים להרים את הכפפה, כפי שניתן לראות בתקופה האחרונה. וזאת רק ההתחלה.

פתיחת API על ידי מוסדות פיננסים בכלל, ובנקים בפרט, היא רק בראשית דרכה, וככל שתלך ותתפתח ההתנהלות הפיננסית היומיומית של כל אחד מאיתנו, תלך ותעשה קלה, זמינה ופשוטה יותר. השילוב עם עולם הסמארטפון יעצים את האפקט, ואפשר אף לדמיין איך בעולם של Internet of Things, כשתסתובב בחנות, המוצרים יודיעו לך אם אתה יכול לקנות אותם או לא, דרך התממשקות מהירה ומאובטחת ליתרת החשבון שלך. ליזמים בעלי החזון שמחוץ לבנק כנראה יש כלים ויכולת טובה יותר לממש חלומות, וכך למעשה נוצרה הסימביוזה המתוארת בפתיחה. הבנק מקבל את ההזדמנות להזריק לארגון חדשנות מבחוץ, ואילו קהילת היזמים מקבלת אפשרות להשתמש במשאבים של ארגון גדול, שיאפשרו לה לממש רעיונות, ומאוחר יותר למנף הצלחות ולפתוח דלתות בזירה הבינלאומית.

זוכרים את הסקייטבורד המעופף מ"חזרה לעתיד"? הוא כבר כאן [וידאו]

Image may be NSFW.
Clik here to view.
BIG
Image may be NSFW.
Clik here to view.
כמו מרטי מקפליי. מקור: Hendo

כמו מרטי מקפליי. מקור: Hendo

3 סרטים היו בסדרת "בחזרה לעתיד", 3 סרטים עם סצנות רבות זכורות ואהובות. אולם בין כל הסצנות הללו בולטת אחת שזכורה לרבים במיוחד: סצנת המרדף על ה-Hoverboard, אותו סקייטבורד מרחף, בו נתקל לראשונה מרטי בשנת 2015. ובכן, עד ל-2015 יש לנו עוד פחות מחודשיים, אבל מסתבר שהמדע עומד בקצב של יוצרי הסדרה. Arx Pax הוא סטארטאפ צעיר מקליפורניה שנמצא כנראה בדרכו להגשים חלומות ללא מעט אנשים.

4 מנועי ריחוף אלקטרומגנטיים

הקסם שמאחורי Hendo, ההוברבורד (Hoverboard) שמפתחת החברה, נמצא ב-4 מנועי הריחוף שנמצאים בתחתית. כל אחד מהם יוצר שדה מגנטי חזק שדוחף את המכשיר כלפי מעלה. למעשה, מדובר בטכנולוגיית הריחוף המגנטי (MagLev) המוכרת לנו מתחום הרכבות. כרגע, הריחוף מתרחש בגובה של 2.5 סנטימטר מעל לקרקע. לא גבוה מאוד, אבל מספיק גבוה כדי להרגיש את תחושת הריחוף ולהמנע מהחיכוך באדמה בזמן שאתם עליו. על פי החברה, הריחוף חלק יותר מאשר רכיבה על סקייטבורד רגיל, ומשתלב עם התנועות הטבעיות של הרוכב. אמנם כרגע הריחוף מתבצע רק מעל משטח בעל תכונות מגנטיות, אולם החברה עובדת על פיתוח של משטחים יעילים וזולים יותר.

כחלק מהחזון של החברה ליצור אקוסיסטם שמבוסס על הטכנולוגיה הזו, ועד שההוברבורד יהיה זמין לכולם, מציעה החברה לרכוש ב-399 דולר ערכת מפתחים שמכונה בשם "The Whitebox". מדובר למעשה בערכה שפועלת בדיוק באותה טכנולוגיה, רק בקנה מידה קטן יותר, ומאפשרת ליזמים, מפתחים ו"מייקרים" להשתולל עם הדימיון שלהם, ולפתח יישומים ומכשירים על בסיס הטכנולוגיה שקיימת כבר. הקופסה הלבנה מרחפת מעל המשטח המיוחד ומופעלת בעזרת אפליקצייה ייעודית לאנדרואיד או לאייפון. השליטה כוללת סיבוב במקום ריחוף לצדדים, תנועה קדימה ואחורה. הסוללה המובנית בקופסה הזו מאפשרת ריחוף של עד רבע שעה, אחרי טעינה של שעתיים.

לצורך המשך הפיתוח יוצאת עכשיו החברה בקמפיין מימון המונים בקיקסטארטר, כשבכוונתה לגייס 250 אלף דולר, כשלנו יש הרגשה שהיא תגיע לסכום הזה מהר מאוד. לתומכים בקמפיין שלה מציעה החברה תשורות מגוונות: החל מהקראה של השם שלו בקול, דרך לוחית מתכת עם השם שלו בפארק ההוברבורדים שייבנה בשנה הבאה, ריחוף של 5 דקות על ההוברבורד (תמורת 100 דולר) וגולת הכותרת – ההוברבורד עצמו תמורת 10,000 דולר, שיהיה זמין עוד שנה בדיוק.

 צפו בסרטון הוידאו שמדגים את הטכנולוגיה שמאחורי Hendo:

וזה הקטע מ"חזרה לעתיד":

מרכז היזמות של עיריית הרצליה פותח את מחזור האקסלרטור הבא

Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: HAC
Image may be NSFW.
Clik here to view.
מקור: HAC

מקור: HAC

HAC, מרכז היזמות הטכנולוגי של עיריית הרצליה, מודיע על פתיחתה של תכנית ההאצה המיועדת לסטארטאפיסטים צעירים, שקיבלה את השם ״האקסלרטור האורבני של HAC".

יפתח בחודש נובמבר, ימשך שלושה חודשים

במסגרת תכנית ההאצה, מעוניין המרכז לגייס עד 20 יזמים ויזמיות צעירים, שיהוו בין 5 ל-10 סטארטאפים, עם התמקדות בתחומים כגון חדשנות אורבנית, טכנולוגיות אזרחיות, האינטרנט של הדברים וחיי הקהילה בעיר. המחזור הקרוב עתיד להפתח בחודש נובמבר הקרוב ויארך שלושה חודשים, כשבכל אחד מהם יתמקד המרכז בעזרה והכשרה בתחום אחר הרלוונטי ליזמים ולמיזם שלהם.

בחודש הראשון של התכנית יקבלו היזמים עזרה במיקוד הרעיון שלהם, תהליך שיכלול מפגשים עם יזמים קיימים שכבר עברו את הדרך המדוברת, לצד סדנאות והרצאות ממנטורים, מרצים ונציגים מחברות מוכרות בהייטק הישראלי. ההרצאות יעסקו בתחומים החל מהון סיכון, Go-To Market, Lean Startup, בניית מודל עסקי, שיווק, עיצוב ואפיון משתמש, משפטים, פיננסים, כלכלה אורבנית וערים חכמות ועוד.

לאחר שהיזמים יגבשו את הרעיון שלהם, החודש השני יוקדש להתמקדות בפיתוח הטכנולוגי של המוצר. כאן יוכלו היזמים להביא לידי ביטוי את מה שלמדו בתחומי העיצוב והאפיון, כשכמובן גם הפעם יקבלו תמיכה מאותם מנטורים ומלווים של התכנית. החודש השלישי והאחרון יתמקד בשלב הסופי: שיווק המוצר והכנה לקראת ה-Demo Day. במסגרת ההכנות, היזמים יקבלו עזרה בפרזנטציה, הגשה, הכנה לקראת מפגשים עם משקיעים, ביצוע Networking, עמידה מול קהל ומצלמה וכדומה.

במסגרת הליווי המקצועי שיקבלו היזמים ממנטורים, מרצים ומהועד המייעץ לתכנית, ניתן למצוא שמות מוכרים הכוללים את אדן שוחט, שותף בקרן ההשקעות אלף, לצד ליאת אהרונסון, ליעד רובין, עמירם מל, יורן בר ומאיה כץ, סגנית ראש עיריית הרצליה. לדברי המרכז, לצד ההדרכה וההכשרה, התכנית תציע ליזמים מקום עבודה, לצד שירותים מוזלים בתחום הפיננסים והמשפט.

התכנית רלוונטית ליזמים בגילאי 21 ומעלה הנמצאים בשלבים מוקדמים של המיזם שלהם – כלומר, שעדיין לא קיבלו מימון עבורו ועל היזמים להיות זמינים לעבודה במרכז, הנמצא כמובן בהרצליה, לפחות 4 ימים בשבוע. בנוסף, חשוב להבהיר כי התכנית אינה מוצעת בחינם וכל יזם יתבקש לשלם סכום חד פעמי של 500 שקלים עבור כלל השירותים שיוענקו לו.

במידה ויש לכם רעיון ואתם מאמינים שהתכנית של HAC היא הנכונה עבורכם, תוכלו להגיש את מועמדותם עד תחילת נובמבר, ישירות מהקישור הבא.

מתכננים לגייס כסף באמצעות קמפיין גיוס המונים? כדאי שתקראו את זה

Image may be NSFW.
Clik here to view.
oculus

Image may be NSFW.
Clik here to view.
oculus

עולם גיוס ההמונים שצבר תאוצה עצומה בשנתיים האחרונות, והגיע לידי ביטוי בהקמתם של אתרים חדשים ובגיוס של מיליארדי דולרים, יכול להיתפס ליזמים רבים כהזדמנות הגדולה להצליח. הפרויקטים המוכרים ביותר, ביניהם הסימולטור Oculus Rift שגייס 2 מיליון דולר ונמכר בסכום הגבוה פי 1,000 לפייסבוק כשנתיים אחרי, או השעון החכם Pebble שזוכה לקהל לקוחות נאמן ומעל ל-400,000 יחידות שנמכרו עד מרץ מוקדם יותר השנה, מסמנים לא רק על פוטנציאל הגיוס אלא על התנעת הפרויקט למימדים בינלאומיים.

למרות זאת, לעתים כשמסתכלים על דוגמאות קאנוניות עלולים ליפול אל תוך הפנטזיה ולא אל תוך המציאות. לא כל פרויקט מצליח בקיקסטרטר (למעשה יחס ההצלחה הקולקטיבי עומד על 41%), רק אחד מכל 1,000 פרויקטים מצליח לגייס מעל למיליון דולר, וכשמדובר בפרויקט מבוסס טכנולוגיה, על כל אחד שמצליח שניים נכשלים (32% הצלחה בלבד).

את הנתונים הללו כלל לא קשה להשיג. למעשה, קיקסטרטר הדוגלים בשקיפות, נוהגים לפרסם ולעדכן נתונים סטטיסטים נרחבים באתר הבית שלהם. לאחר בחינה מעמיקה של הסטטיסטיקות, מצורפים כאן כמה נתונים מעניינים על עולם גיוס ההמונים בראי קיקסטרטר, ויותר חשוב, 5 תובנות שמסבירות מה משותף לרוב הקמפיינים שמצליחים, ומה לאלו שנכשלים.

סטטיסטיקות

במונחים מספריים קיקסטרטר מרקיע לשחקים. מאז הקמתו (בשנת 2008) מומנו עד כה 70,000 קמפיינים מוצלחים ב-15 הקטגוריות שבהן האתר פועל, גויסו 1.35 מיליארד דולר, ו-7 מיליון אנשים שונים הכניסו את ידם לכיס כדי לתמוך בפרויקט.

אפקט ההילה על קיקסטרטר, פועל יוצא של פרויקטים טכנולוגיים מוצלחים, לאו דווקא מסמן על מירב הפעילות של האתר. באופן מפתיע, הקטגוריות המגייסות ביותר, או המוצלחות ביותר מגיעות מתחומים שאינם מזוהים ב-Top of Mind עם קיקסטרטר, או לפחות נעדרים מהכותרות העולמיות. הנה כמה סטטיסטיקות שיכולות להפתיע את האינטואיציה של מרביתנו.

1. הקטגוריה הממומנת ביותר – אמנם טכנולוגיה מגיעה לרוב לכותרות, אבל קטגוריית המשחקים היא זו שמובילה בראש עם מעל ל-260 מיליון דולר, וכ-3,500 פרויקטים מוצלחים.

2. הקטגוריה עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר- דווקא הקטגוריות שיותר נחבאות אל הכלים, לפחות מנקודת המבט של הישראלים, זוכות לאחוזי תמיכה הגבוהים ביותר. הקטגוריות "ריקודים" (Dance) ו"תיאטרון" (Theatre) מגיעות לאחוזי הצלחה של 62 ו-70 אחוזים בהתאמה. הסיבה לאחוזי ההצלחה הפנומנליים – ממוצע גיוס נמוך ומספר מועט יחסית של פרויקטים.

3. הקטגוריה עם ממוצע הגיוס הגבוה ביותר – כצפוי, פרויקטים תחת הקטגוריה "טכנולוגיה" מובילים עם 90,000 דולר בממוצע לפרויקט מוצלח. הסיבות לגיוסים הגדולים – פרויקטים שדורשים השקעה ראשונית רבה, והצלחתם של פרויקטים מיוחדים מעל למצופה, המעלים את הממוצע כלפי מעלה.

4. הקטגוריה עם הכי הרבה פרויקטים – סרטים ווידאו, עם מעל ל-38,000 קמפיינים המהווים 23% מהעוגה הכללית. הקטגוריה היא גם זו שמחזיקה בכמות הפרויקטים האבסולוטית הלא מוצלחים עם כ-25% מסך הפרויקטים.

יתאהבו ברעיון וישקיעו, אבל קודם כל תתמכו בו | Start the kick

המספרים משקפים תמונה אמביוולנטית על עולם גיוס ההמונים. מחד הצלחות יוצאות מן הכלל ומאידך הרבה כשלונות וחוסר וודאות. למעשה, כדי לשפר את אחוזי ההצלחה אתרי גיוס ההמונים בוחנים תחילה אם הפרויקטים המוצעים מתאימים לאופי האתר. לדוגמא, בקיקסטרטר לא ניתן יהיה לגייס כספים לתרומות, בעוד שבאתר Indiegogo תהיה את ההזדמנות. ישנם אתרים אפילו ייעודיים לגיוס כספים למטרות צדקה, כמו האתר Crowdrise תחת הובלתו של השחקן-יזם אדוארד נורטון. הצלחה היא תוצאה של חשיבה מוקדמת איזה אתר יוביל למקסום התועלת של הפרויקט, ו-Kickstarter הוא לא תמיד התשובה הברורה.

כמו כן, אתרי גיוס ההמונים לא ששים לקבל כל פרויקט, במיוחד לא כזה שהיזמים לא יודעים איך הם הולכים לגייס סכום נכבד ממנו, שיוביל להתנעה ויהפוך את הפרויקט לנחשק. לתומך יותר קל להשקיע בפרויקט בתהליך שכבר גויסו בו 80%, מאשר בפרויקט עם רמת גיוס של 1%. אתרי גיוס ההמונים מנסים לדרבן את היזמים להביא את ההון הראשוני מהם (תומכיהם הקרובים, בני משפחתם, חבריהם וכדומה) כדי להוביל להצלחה.

איך למזער סיכויי כשלון ולעודד הצלחה מעל המצופה

ההנחה הבסיסית היא שכל פרויקט שניגש ל-Kickstarter כבר עשה את שיעורי הבית שלו. הוא מצויד בסרטון אינפורמטיבי, מעוגן בתכנית העסקית שבה נקבעו מדרגות גיוס, ומפרט למה כל רמת גיוס (מעל ל-100%) תוביל את הפרויקט שלו. 5 התובנות כאן מגיעות מנקודת המבט הסטטיסטית, גם בעבור יזמים שמאמינים בכל מאודם שהפרויקט שלהם מדהים והוא חוצה כל סטטיסטיקה אפשרית.

1. היזם כתומך – יתרון בפרויקטים קטנים – הרעיון האידיאלי לפיו אנשים ישקיעו בפרויקט שלך ויממנו אותו לא תמיד קורם עור וגידים במסה הרחבה. בפרויקטים גדולים יותר קשה ליזם להביא כסף משל עצמו, בעוד שבפרויקטים קטנים, במיוחד בתעשיות של מוזיקה, סרטים ווידאו ותיאטרון סכומי הגיוס קטנים יותר. במידה והפרויקט צריך עוד "דחיפה" כדי לגייס את מלוא הסכום, היזם יכול לתמוך בו כדי להשלים את הגיוס בהצלחה.

2. חצי ממך, השאר מההמון – לא בכדי אתרי גיוס המונים מדרבנים שההון הראשוני יגיע מהיזם ומקבוצת החברים שלו. סטטיסטית כמעט 80% מהפרויקטים שלא צלחו נופלים בגיוס של עד 40%. הנתון מרמז על כך שהרבה יותר קל לגייס כספים מהרגע שהפרויקט נראה אמין (כלומר – כזה שתומכים בסכומים הקרובים ל-50% ומעלה). רק 2% מהפרויקטים נכשלים בשלבי גיוס של 60% ומעלה.

3. לא כל הנוצץ זהב – פרויקטים טכנולוגיים שזוכים לסיקור נרחב בעיתונות אינם ממחישים את התמונה הכללית. הסטטיסטיקות של Kickstarter מראות ש-7 מתוך 10 פרויקטים מבוססי טכנולוגיה נכשלים.הנתון מסמן על בעייתיות בגיוס טכנולוגי בשל צורך לסכום ראשוני שהוא גבוה יחסית, ואפשרות שהמוצר לא ייתפס כאטרקטיבי בעיני ההמון.

4. תבקש פחות, תקבל יותר – בהמשך ל-3, ניתן לעודד ויראליות על-ידי בקשת תג-גיוס נמוך יותר. כך הכנסת הכספים הראשונה שמתבצעת על-ידי המעגל הקרוב סוגרת 100% גיוס בזמן קצר יחסית, ומעודדת משקיעים אחרים להיכנס אל פרויקט שכבר מראה הצלחה, הרבה לפני שנגמר הזמן. הסיכון הוא שהפרויקט לא יצליח לגייס 200% (הסכום הראשוני שכביכול נדרש), מה שישאיר את המשקיעים עם פחות כסף ועם התחייבות להמונים.

5. תמיכה של אחד יכולה לממן מאות תומכים – יצירת ערך ונחשקות למוצר יכולה להביא משקיעים נדירים שיראו את הפוטנציאל הגלום בפרויקט ויסכימו להשקיע סכום הגבוה בהרבה מהסכומים, לדוגמא, שמשלמים תומכים כדי לקבל את המוצר. גם פרויקטים שמרניים לכאורה צריכים לשים לעצמם מדרגת גיוס גבוהה מהרגיל, בסכומים של כמה אלפי דולרים, כדי לספק ערך פרימיומי שייתכן ויממן חלק נכבד מהפרויקט. בתמורה לתמיכה כמובן יש להציע ערך מוסף כמו השתתפות בקבלת ההחלטות, ביקור במפעל, ארוחה זוגית, דגם אבטיפוס וכדומה. צריך גם להגביל את המדרגה למספר תומכים בודדים (בין 1 ל-5) לשם יצירת תחושה של יוקרתיות ובלעדיות.

לסיכום, הפרויקטים האידיאליים לקיקסטרטר הם כאלו שנמצאים ברמת מחיר סבירה, אשר ליזמים יש יכולת לממן חלק נכבד מסכום הגיוס, והם מציגים את הרעיון כדי לגייס עוד תומכים על מנת שישתתפו בעלויות הפרויקט. במידה של כשלון באתרי קיקסטרטר, האפשרות לגייס הופכת לקשה בהרבה יותר. הפוטנציאל לקרנות הון ומשקיעים למיניהם קטן משמעותית, מאחר שאחד האלמנטים להשקעה הוא לחזות מה מידת הביקושים למוצר. כשהפרויקט נכשל, המשקיע כביכול מקבל "וודאות" שהפרויקט לא התקבל על-ידי ההמון, על-אף שייתכן ומדובר בתכנית עסקית שאינה מוצלחת דייה או בהצגת מוצר בצורה שלא עושה עימו חסד.

הדוגמא הבולטת ביותר לגיוס שלא צלח בתחילה היא פרויקט הצידנית החכמה של Coolest. כשהיזם ניסה לגייס בתחילה 125 אלף דולר הוא נכשל. 10 חודשים אחר-כך, במיתוג מחודש עם מוצר כמעט זהה, הוא ניסה לגייס 50 אלף דולר לאותו הפרויקט, והגיע לבסוף לגיוס של 13.25 מיליון דולר – הפרויקט שגייס הכי הרבה בתולדות קיקסטרטר.

יזמים, תרשמו לעצמכם: כרמל ונצ'רס סיימה גיוס של 194 מיליון דולר לקרן חדשה

Image may be NSFW.
Clik here to view.
BIG
Image may be NSFW.
Clik here to view.
השותפים בכרמל. מקור: יח"צ

השותפים בכרמל. מקור: יח"צ

כרמל ונצ'רס, אחת מקרנות הון הסיכון הפעילות ביותר בישראל בשנה האחרונה, הודיעה על השלמת גיוס של 194 מיליון דולר לקרן חדשה, הרביעית במספר. כרמל כבר החלה להשקיע מהקרן הרביעית בשורת חברות ביניהן חברת Playbuzz, שעקפה את BuzzFeed בכמות השיתופים ברשתות החברתיות וחברת הגיימינג LuckyFish, שנהנית ממיליון שחקנים פעילים בחודש. הקרן החדשה מצטרפת לשלוש הקיימות שמנהלות הון בהיקף של למעלה מ-800 מיליון דולר ומושקעות ב-35 חברות פעילות.

בין השותפות החדשות: ענקיות אינטרנט סיניות

את הקרן החדשה מובילים שישה שותפים: שלמה דוברת, אבי זאבי, אורי בנדורי, רונן ניר, דניאל כהן ואיציק אבידור והיא תשקיע, כמו שלוש קודמותיה, בחברות צעירות בסקטורים המתאפיינים בצמיחה מואצת. המדובר בחברות בתחומי תוכנה ארגונית, תשתיות דאטה סנטר, ביג דאטה, אבטחת סייבר, טכנולוגיות פיננסיות, מדיה דיגיטלית ואפליקציות קמעונאיות.

ההון לקרן הרביעית גויס מקרב משקיעים מוסדיים גלובליים, ביניהם מספר ניכר של משקיעים חוזרים וכן משקיעים חדשים. כמו כן, הצטרפו לקרן החדשה משקיעים אסטרטגיים מובילים מאסיה, ביניהם ענקיות האינטרנט הסיניות Baidu, הידועה במנוע החיפוש והאינצקלופדיה שלה, Qihoo36, הידועה במוצרי האבטחה שלה והגלישה שלה, וחברת הביטוח הסינית Ping An. הקרן כוללת גם השקעה משמעותית של שותפי הקרן והגופים הקשורים אליהם.

בתגובה לגיוס, מסר שלמה דוברת, שותף כללי וממייסדי כרמל ונצ'רס: "בנית חברות טכנולוגיה משמעותיות ומובילות מישראל היא המניע העיקרי שלנו. אנו מחויבים לשותפות עם יזמים ישראלים השואפים להביא לשינוי משמעותי בשווקים גלובליים באמצעות חברות מובילות שוק. בכוונתנו לחבור לצוותים כאלה בשלב מוקדם ולסייע ככל האפשר בדרך להגשמת המטרה. אנו גאים לעבוד עם צוותים יוצאי דופן כמו היזמים והמנהלים ב-ironSource, Outbrain ו-Payoneer, חברות שמשנות שווקים גדולים, מייצרות הכנסות משמעותיות והפכו למובילות עולמיות בתחומן". דניאל טו, סמנכ"ל חדשנות גלובלי ב-Ping An אמר: "אנו שמחים לבצע את ההשקעה הראשונה שלנו בקרן הון סיכון ישראלית, בכרמל ונצ'רס", הוא הוסיף: "כרמל מאפשרת לנו גישה טובה לחדשנות בישראל ואנו מצפים לשותפות פורייה עימה".

בין האקזיטים של כרמל ניתן למנות את Kontera, שנמכרה לאחרונה לענקית התקשורת הסינגפורית SingTel, חברת Design Art שנמכרה לקוואלקום, וואנובה, Actimize שנמכרה ל-NICE, קופרגייט, ו-Snaptu שנמכרה ב-2011 לפייסבוק.

 

Viewing all 5527 articles
Browse latest View live