תוכנית Fast 50 הינה חלק מתוכנית כלל עולמית בשם Fast 500 שנערכת זו השנה ה-20 בשלושה אזורים בעולם: אירופה והמזרח התיכון, צפון אמריקה ואסיה. הזוכות הישראליות משתתפות בתוכנית האירופית ונהנות כתוצאה מכך מחשיפה וממפגש מרתק עם חברות מובילות בתחום מהשוק האירופאי.
בישראל מתקיימת התחרות זו השנה ה-15 ברציפות על ידי Deloitte בריטמן, אלמגור זהר ובמסגרתה מדורגות 50 חברות הטכנולוגיה הישראליות בעלות שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בין השנים 2009 עד 2013. תהליך דירוג החברות מתבצע באופן אובייקטיבי ומבוסס על דוחות כספיים מבוקרים אשר בסופו מוכרזות החברות המדורגות באירוע חגיגי בו נוכחים ראשי קהיליית ההיי טק וההון סיכון במקביל לאמצעי התקשורת שמסקרים את האירוע.
בשנה שעברה נרשמו לתוכנית כ-150 חברות ציבוריות ופרטיות ושיאה היה באירוע הכרזה שכלל כ-450 בכירים מעולם ההייטק וההון סיכון.
יש לנו 5 כרטיסים לחלק לכם
אירוע ההכרזה של Fast50 בישראל הוא אירוע סגור ונוכחים בו כאמור בכירי תעשיית ההייטק וההון סיכון בישראל. לגיקטיים 5 כרטיסים לחלק לכם לאירוע שיתקיים השנה ב-21 בספטמבר בתל אביב ועל מנת לעשות כן אנו מעוניינים להקשיב לכם ולשמוע על המועמד הראוי לטעמכם בקרב החברות הישראליות. אנחנו לא מצפים לנתונים ולבחירה אובייקטיבית אלא להפך, לבחירה סובייקטיבית ובלבד שתהיה מנומקת.
בין המגיבים לפוסט, נבחר את 5 התגובות שיזכו את כותביהם בכרטיס כניסה לאירוע.
התחרות נפתחת היום ותסתיים ביום ראשון הקרוב, ה-14 בספטמבר בשעה 22:00.
אנא הקפידו להגיב במערכת התגובות באתר (תגובות פייסבוק לא תקראנה). כמו כן, הקפידו להזין את כתובת המייל האמיתית שלכם בשדה המתאים, היא לא תהיה חשופה לאחרים ונשתמש בה רק במידה וזכיתם ולשם הודעה על כך.
במידה והיינו מבקשים מכם לזרוק שם של חנות בה ביקרתם לאחרונה, סביר להניח שהיה מדובר ברשת גדולה הממוקמת בכל פינת רחוב או בקניונים הומי אדם, זאת הודות לפעילויות שיווקיות יקרות במיוחד, אותן יכולות הרשתות להרשות לעצמן. אך מה עם כל אותן חנויות קטנות שנמצאות בפינות הרחוב, המציעות לרוב מחירים תחרותיים וכמובן, שירות אדיב וטוב משמעותית מאותן המתחרות?
על מנת להעניק כוח שיווקי גם לאותם עסקים קטנים הנמצאים ברחוב ולאפשר להם להפוך את הלקוחות המזדמנים ללקוחות קבועים, מציעה Appdator פלטפורמה שתאפשר להן לבנות אפליקציות מותאמות אישית, אותן יוכלו למנף על מנת להפוך את לקוחותיהם לקבועים.
גורמים ללקוחות לחזור שוב ושוב
אחת מהבעיות העיקריות העומדות בפני בתי עסק קטנים וזעירים, המונים בדרך כלל חנות אחת בלבד, היא כיצד ניתן לגרום ללקוחות המזדמנים לחזור שוב ושוב. בעידן של היום מודעות בעיתונים או אפילו בשלטי חוצות כבר אינן מספיקות, שכן עיניהם של המשתמשים קבורות עמוק בתוך המכשיר הסלולרי שלהם.
מתוך מחשבה זאת נולד הסטארטאפ Appdator, שמציע פלטפורמה המאפשרת בניית אפליקציות לבתי עסק קטנים וזעירים. כלומר, העסקים יכולים להוריד את האפליקציה הראשית של החברה ולהתחיל לבנות אפליקציה המותאמת לבית העסק הספציפי, הכוללת קטלוג, גלריית תמונות, כרטיסיית החתמות ואף זימון תורים, בחינם.
כך לדוגמה, יכולה הקוסמטיקאית השכונתית להתחיל לנהל את זרם הלקוחות שלה באמצעות האפליקציה, לאפשר להם לצפות בתורים הבאים הפנויים ולקבוע בעצמם תור, מבלי להטריד אותה טלפונית. לחילופין, דוכן המיצים הנמצא בפינת הרחוב יכול לאפשר ללקוחותיו כרטיסיית החתמות, כשהמשקה ה-10 יוצע להם בחינם.
כאן טמון ״הקסם״ של החברה, המאפשרת ללקוחותיה לנהל את מועדון הלקוחות שלהם, ישירות ממכשיר הסמארטפון שלהם. משתמשים שהורידו את האפליקציה של בית העסק יוכלו להנות מההטבות הללו, ויוכלו לקבל עדכונים שוטפים אודות מבצעים משתלמים, שיגרמו להם להפוך את מה שהיה יכול להיות ביקור חד פעמי, לביקור חוזר בבית העסק המדובר.
אפליקציה תוך 5 דקות
למרות שהשירות של Appdator מציע ״אפליקציה בתוך אפליקציה״, החברה דאגה לשים את המותג הקטן במרכז. כלומר, לאחר בניית האפליקציה על ידי בית העסק, תהליך הלוקח פחות מ-5 דקות, אינו דורש ידע טכני ואף מאפשר שימוש במצלמה או בתמונות קיימות במכשיר, יקבלו המשתמשים קישור ייעודי, שיוביל את משתמשי הקצה ישירות אל האפליקציה.
בנוסף, בית העסק יקבל אוטומטית פוסטר ממותג עם ה-QR האישי שלו, אותו יוכל להדפיס ולהציב לראווה לצד הקופה, על חלון הראווה או בכל מקום שרק ירצה, במטרה לעודד את המשתמשים לסרוק ולהוריד את האפליקציה המדוברת.
החוויה הייחודית מתבטאת בכך שבעוד שהמשתמשים יורידו את אפליקציית Appdator ״הכללית״ מחנות האפליקציות, כשיכנסו אליה בפעם הראשונה יגיעו ישירות אל בית העסק המדובר, ללא הצורך לבחור, לסמן, לסנן וכדומה. חווית ההתקנה זהה להתקנת אפליקציה סטנדרטית של עסק עצמאי מחנות האפליקציות, מבלי לבלבל את המשתמש ולדאוג להביא לו בדיוק את מה שרצה להוריד.
לאחר שהמשתמש הוריד את האפליקציה של בית העסק המועדף עליו, הוא הופך לאחד מהלקוחות הרשומים ונכנס למאגר בית העסק. כעת, יכול בית העסק לשלוח לו עדכונים אודות אותם מבצעים באמצעות הודעות Push, הנחות והטבות שונות, שבתקווה אכן יגרמו לו לחזור שוב ושוב אל החנות. כך לדוגמה, במידה ובית העסק חווה יום חלש במיוחד, הוא יוכל להוציא הודעה מיוחדת ללקוחותיו המודיעה על 30 אחוזי הנחה, טיפולים מיוחדים וכדומה, שיגיעו ישירות אל הלקוחות.
חשוב להבהיר כי גם בכל הנוגע לעדכון המידע באפליקציה, בין אם הוחלף מספר הטלפון של בית העסק, הוחלף השם, עודכנה הכתובת או אפילו תמונת הלוגו עברה רענון, מדובר על עדכונים אותו העסק יוכל לבצע בעצמו באמצעות מספר לחיצות בודדות, ללא צורך להתקשר לצוות תמיכה או לשלם על כך למישהו. ברגע שיעדכן את המידע בצד שלו, המידע יעודכן גם בצד הלקוחות, כך שלא ימצאו את עצמם עומדים מול חנות ריקה מבלי להבין מה קרה.
במידה והמשתמש נרשם ליותר מעסק אחד באמצעות האפליקציה, הוא יוכל לצפות בפיד המבצעים המלא שלו ולבחור את המבצע שהכי מדבר אליו ברגע זה, או לחילופין לנסות ולהגיע אל כל בתי העסק המעניינים אותו, בתקווה שהמבצע לא ייגמר עד שיגיע אליהם.
מקור: דף האפליקציה
מנתחת את המשתמשים עבור העסקים
מאחורי הקלעים, Appdator מעוניינת לעזור לעסקים ליצור ולשלוח את הקמפיינים הטובים ביותר, המבוססים על ביצועים של קמפיינים קודמים, קמפיינים שנשלחו על ידי עסקים אחרים באותו התחום וכמובן, העדפותיהם של הלקוחות הספציפיים. כך, ״עובדת״ החברה עבור בית העסק, מנתחת את דפוסי השימוש של הלקוחות, מוצאת את מובילי דעת הקהל ומתרגמת את כל זה לעצות והנחיות שיווקיות לבעל העסק, על מנת לעזור לו להרוויח.
לצד ניהול הקמפיינים, החברה מציגה גם אנליטיקות הכוללות את מספר הלקוחות הקיים, ניתוח של מובילי דעת הקהל הנוטים לשתף את המבצעים עם חבריהם, צפייה בכמות המשתמשים שאכן פתחו את הקמפיינים השונים וכמובן, ניתוח של כמה מהמשתמשים החליטו ליישם את ההטבות.
כך, בתי עסק ידעו שבימי ראשון בשעה 16:00 אחר הצהריים רוב לקוחותיהם מחפשים אחר הדיל הטוב ביותר, בעוד שבימי חמישי נוטים להניח את המכשיר הסלולרי בצד ולהתעלם מההתראות השונות, ואין טעם להטריד אותם.
מחזקים את המותג
הרעיון ל-Appdator נולד לאחר שמייסדי החברה הבינו שלרוב העסקים הקטנים בשוק אין כוח, רצון או היכולת להתמודד עם תהליך של בניית אפליקציה עצמאית, שכן מדובר על תהליך הדורש התעסקות רבה. האפשרויות העומדות בפניהם הן השקעה כספית גדולה עבור פתיחת חשבונות מפתחים או תשלום לבתי תוכנה שיבנו את המוצר עבורם, לצד התפשרות על מיתוג בית העסק, שיכנס תחת כנפיה של חברה גדולה יותר שתעמוד מאחורי האפליקציה.
לכן, החליטה החברה להנגיש עבור אותם עסקים את הפתרון הפשוט והמהיר ביותר שניתן, המאפשר גם לעסקים ללא ידע טכני ליצור את הנוכחות שלהם ברשת תוך כדי חיזוק המותג שלהם. בעוד שרוב המוצר מוצע בחינם, המודל העסקי של החברה מבוסס על הודעות ה-Push שמאפשרת לעסקים לשלוח ללקוחותיה.
המודל החינמי של החברה מציע תמיכה בעד 50 לקוחות בלבד, כשמודל הפרימיום גובה 0.10 סנט עבור כל הודעה הנשלחת מעל לרף זה. כלומר, העסק יתחיל לשלם בלקוח ה-51 שלו, כשבשלב זה יתבקש לשלם על לקוח אחד בלבד, שכן 50 הלקוחות הראשונים עדיין יהיו בחינם. גם אם לבית העסק יהיו 250 לקוחות, יתבקש לשלם 20 דולרים בלבד (200×0.10), ולא ישלם על אותם 50 לקוחות ראשונים.
אין ספק שמדובר על פתרון שיכול להשתלם משמעותית לעסקים קטנים, שכן את רוב עבודת השיווק שלהם עושים באמצעות הפצת האפליקציה הייעודית, כשכעת העבודה שלהם היא לנסות ולגרום ללקוחות לחזור שוב ושוב ולהוציא את כספיהם על המוצרים והשירותים השונים.
Appator נוסדה ב-2013 על ידי תומר סער ומשה מרציאנו ובעוד שעדיין נמצאת בשלבי הבטא שלה, מונה כבר כ-200 עסקים כשרובם נמצא מעבר לים. החברה גייסה סכום ראשוני בתחילת השנה וכעת נמצאת בעיצומו של סבב גיוס נוסף, המיועד לעזור לה להמשיך את הצמיחה, להשיק תכונות נוספות ללקוחותיה וכמובן, להמשיך בשיווק המוצר לקהל הרחב.
נכון להיום החברה מציעה את האפליקציה שלה למשתמשי iOS בלבד, כשבמאגר לקוחותיה עסקים מגוונים, החל מאומנים, דרך מאפיות, מאמנים אישיים, קוסמטיקאיות ואף מרכזי הדרכה, כשהאפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות.
במסגרת אירוע TechCrunch Disrupt המתקיים בימים אלה בסן פרנסיסקו הגיעו מאות חברות במטרה להציג את עצמן, המוצר עליהן עבדו, להכיר סטארטאפיסטים נוספים, להפגש עם יזמים ובתקווה אף לפגוש אנג׳לים ומשקיעים פוטנציאלים.
מתוך מאות המשתתפות, 26 חברות נבחרו לעלות על במת ה-Battlefield המבוקשת ולהתמודד על האפשרות לזכות בפרס הראשון בסך 50 אלף דולרים ולצבור קהל משתמשים חדש מרחבי העולם. כיאה לאומת הסטארטאפ הישראלית, בין החברות המתמודדות ניתן למצוא גם ייצוג מקומי. בואו להכיר את שתי המתמודדות המייצגות אותנו בכבוד, IsItYou ו-Donde.
חושפת את המידע לחיוך הנכון
מנגנון אבטחה המבוסס על זיהוי פנים הוא לא אלמנט חדש בשוק, אך מסתמן כי מאז נראה לראשונה ועד היום נתקל בקשיים רבים הכוללים אפשרות הזדהות באמצעות תמונת המשתמש בלבד, חוסר יכולת לזהות פנים בתנאי תאורה נמוכים וכמובן, הצורך לדרוש מהמשתמשים שיעשו את אותו הפרצוף בכל פעם מחדש.
IsItYou מעוניינת להפוך את המנגנון המדובר לטוב יותר ונייד יותר, שיהפוך את המכשירים הסלולריים של המשתמשים למאובטחים הרבה יותר. במסגרת ההדגמה של החברה על במת ה-Battlefield הסבירה זו כי יש לה שני יתרונות בולטים על פני המנגנון הדומה של גוגל: היכולת לעבוד בתנאי תאורה קיצוניים, הכוללים חדרים חשוכים, צל, השתקפויות וכדומה, לצד האלגוריתם החזק המונע זיהוי שווא.
כלומר, החברה מסוגלת להבדיל בין אדם אמיתי העומד מול מצלמת מכשיר הסמארטפון או הטאבלט אותו רוצה לפתוח, לעומת תמונה שלו או כל חפץ דומם המיועד לדמות אותו, אפילו מסכה. היא עושה זאת באמצעות ניתוח כולל של תבנית הפנים של המשתמש, הכוללת כיצד האור אמור לפגוע בו בסיטואציות שונות, לצד אפשרויות נוספות. כך, יכולה החברה להציע זיהוי ודאי של המשתמש ולמנוע ממשתמשים לא רצויים להגיע אל הקבצים האישיים והפרטיים הנמצאים על גבי המכשיר.
כיאה לחברת אבטחת מידע, IsItYou אינה פונה למשתמשי הקצה אלא לעסקים, בתקווה לשלב את הפיתוח שלה כאמצעי אבטחה לרשתות חברתיות, שירותים פיננסים וכל מי שירצה להגביר את רמת האבטחה בשירותיו.
IsItYou הוקמה ב-2012 על ידי שמואל (סם) גולדנברג ובנג׳מין לוי והיא בוגרת תכנית ההאצה של Plus Ventures, שבשנה האחרונה השקיעה בה כמיליון דולרים ביחד עם המדען הראשי.
מקור: Donde
מחפשים ורוכשים ישירות מהסמארטפון
ישראלית נוספת שנבחרה לעלות לבמה ולהציג את המיזם שלה היא Donde, שזכתה בתואר חביבת הקהל (Audience choice). החברה מציעה מנוע חיפוש אינטואיטיבי למכשירים סלולריים, המאפשר למשתמשים למצוא כל מוצר צריכה שרק יחשקו בו, עם התמקדות בעולם האופנה.
כך לדוגמה, במידה והמשתמש נתקל בעניבה מרשימה, שמלה חגיגית או נעליים שהוא פשוט חייב לרכוש לעצמו אך לא יודע היכן להשיג אותם, האפליקציה תוכל למצוא את המוצר עבורו, או סט מוצרים המתאימים לקריטריונים של פריט האופנה המדובר, באמצעות כמה לחיצות וישירות ממכשיר הסמארטפון שלו.
Dondo הוקמה ב-2013 על ידי ליאת זכאי, אור רון ושי קציר, כשהאפליקציה שלה עדיין נמצאת בבטא וזמינה בשלב זה למשתמשי iOS בלבד. בראיון קודם עם זכאי, הסבירה האחרונה כי "המוצרים בעולם האופנה ניתנים לתיאור אינטואיטיבי בקלות, כל אחד או אחת מאיתנו עושה את זה מדי יום. אנחנו תרגמנו את האינטואיציה הזאת לממשק ויזואלי ידידותי למשתמש ושילבנו עם טכנולוגיה שתאפשר לך למצוא את אותו פריט במהירות״.
עוד הוסיפה זכאי כי ״Google ו-eBay מאפשרים חיפוש אבל המשתמש צריך לדעת בדיוק איך לנסח את מה שהוא מחפש כדי לקבל תוצאות סבירות. במקום לבזבז הרבה מאוד זמן ולעבור מחנות לחנות או מאתר לאתר, עם Donde המשתמשת יכולה למצוא את השמלה שעליה היא חושבת בשניות וכמובן גם לקנות אותה".
חברת אבטחת המידע הישראלית לייטסייבר (LightCyber) הודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס בסך 10 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן ההשקעות Battery Ventures ביחד עם המשקיעים הקיימים בחברה, הכוללים את Glilot Capital ומוריס נכט, מקים Check Point.
הגנה על הרשת הפנימית
הטכנולוגיה אותה פיתחה לייטסייבר הישראלית מאפשרת לארגונים לזהות איומים ופרצות ברשת הפנימית שלהם בשלבים מוקדמים ומאפשרת זיהוי מהיר בזמן אמת של איומים פוטנציאליים. כך, עוזרת לחברה למנוע את התפרשותו של האיום אל ענפים נוספים בתוך הרשת, תהליך שעלול לסכן מידע רב וחשאי של החברות.
לדברי לייטסייבר, איומים ממוקדים (APT) מסוגלים לעקוף את מערך האבטחה הראשון והבסיסי שלחברות וארגונים יש בדרך כלל, ״ולחיות״ בתוך הרשת מבלי שהעובדים, המשתמשים או מערך האבטחה עצמו יהיה מודע לכך. התוצאה היא שאותם איומים מסוגלים לאסוף במשך שבועות ואף חודשים מידע רב אודות החברה ולהשתמש בו לצרכיו, מבלי שהיא תדע.
במקרים רבים החברות אינן מודעות לכך שהרשתות שלהן נפרצו עד שלבים מאוחרים מידי, כששותפים או לקוחות שמים לב להתנהגות חשודה בעצמם, כגון חיובים שגויים בכרטיסי האשראי, זליגת מידע אל גורמים חיצוניים וכדומה.
פתרון האבטחה אותו מציעה החברה, מכונה LightCyber Magma, ונועד להחזיר את השליטה לידיו של מנהל האבטחה בחברה, באמצעות זיהוי מוקדם של האיומים. מאחורי הקלעים, הטכנולוגיה מסוגלת למפות ולייצר פרופילים של התנועה הפנימית של עובדי החברה, מסוגלת לזהות התנהגות חשודה ובכך מבדילה בין משתמשים לגיטימיים לזדוניים. בשלב זה עוקבת המערכת אחר המשתמשים הבעייתים בחזרה אל נקודת המוצא שלהם, במטרה לנתח האם אכן מדובר בפריצה או לא – ולהגיב בהתאם.
לייטסייבר נוסדה ב-2011 על ידי גיורא אנגל ומיכאל מומצ׳וגלו, ונכון להיום עובדת עם חברות גדולות במגוון רחב של תחומים, החל מתחומים פיננסיים, דרך תקשורת, מדיה, ענפי טכנולוגיה ומול ענפים שונים בתוך ממשלות. החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס הנוכחי על מנת להרחיב את חטיבת השיווק והמכירות שלה בארצות הברית, לצד שיפור ופיתוח המוצר הנוכחי אותו מציעה ללקוחותיה.
גונן פינק, מנכ״ל לייטסיבר הצהיר כי Battery Ventures היא השותפה האידיאלית להצטרף למחזיקי המניות בחברה, כשהיא מרחיבה את מיקומה הגלובלי בתחום זיהוי הפרצות. עוד הוסיף פינק כי במהלך החודשים האחרונים הטמיעה החברה את הפתרון שלה בעשרות ארגונים חדשים ברחבי העולם, הגיבה נגד פרצות על בסיס יומי וההשקעה הנוכחית תעזור לה להאיץ את השקת המוצר שלה.
חברת הסטארטאפ הישראלית גמבה (Gamba), העומדת מאחורי אפליקצייה לניהול הקשר בין בתי עסק ללקוחות, מודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 1.4 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הנוכחי הוביל המשקיע החרדי אמריקאי יחזקאל סטרולוביץ, העוסק בתחום הנדל״ן.
יצירת אפליקציה לבתי עסק בתוך דקות וללא ידע טכני
האפליקציה אותה מציעה גמבה, נועדה לעזור לצרכן הישראלי לאגד את כל העסקים הקטנים, הבינוניים ואפילו הגדולים האהובים עליו, איתו נמצא במגע על בסיס יום-יומי, תחת קורת גג אחת. היא עושה זאת באמצעות הענקת במה לאותם בתי העסק בכך שמאפשרת להם ליצור אפליקציה אישית עבורם, שתכלול את כל הפרטים להם זקוקים הלקוחות.
לדברי החברה, השירות שמציעה הינו ״Wix לבתי עסק״, כשכל בעל עסק יכול להרים וליצור אפליקציה בתוך חמש דקות בלבד, גם אם אין לו ידע טכני או הבנה בעולם האפליקציות. לאחר שסיים, האפליקציה תאפשר לו לנהל את מועדון הלקוחות שלו, להציג מבצעים מיוחדים למורידי האפליקציה ואף להציע צ׳אט ומענה ישיר, לכל שאלה בה יתקל הלקוח.
הצרכנים, מצידם, יוכלו להשתמש באפליקציה על מנת למצוא את בתי העסק שבסביבה הקרובה שלהם, לקבל מידע על שעות פתיחה והמיקום של עסקים ברחבי הארץ, להתקשר ישירות אל בית העסק מהאפליקציה, לנווט ישירות אל המקום וכאמור, ליזום שיחה עם נציג מטעם העסק. מלבד המידע השימושי, יוכל המשתמש לצפות גם בהטבות הייחודיות, כגון 1+1 על מגוון מוצרים, מתנה על הזמנת תור וכדומה.
ניתוח לקוחות ומבצעים ממוקדים
מאחורי הקלעים, גמבה מציעה לכל עסק ליווי אישי עד שמגיע למועדון הלקוחות המבוקש, ומציעה ניתוח של פעילות לקוחותיה על מנת להכיר אותם טוב יותר, מה שיעזור לשלוח מבצעים הרלוונטים ביותר עבורם. כך, בתי העסק ישמרו על קשר רציף עם הלקוחות גם לאחר שיעזבו, מה שבתקווה יעודד אותם לחזור שוב ושוב ולבצע רכישות.
בנוסף, האיגוד של העסקים תחת קורת הגג של גמבה מאפשרת לחברה להציע אפיקי פרסום נוספים לבתי העסק, בין אם באמצעות גיוס לקוחות, פעילויות שיווק מקוונות וכדומה. עם זאת, החברה מבהירה כי רוב הלקוחות מגיעים מהעסקים עצמם, בין אם באמצעות דיוור קבוצתי, הטבות למתקיני האפליקציה, פנייה ישירה בבית העסק וכדומה.
הרעיון למוצר הגיע בעקבות כך שאחד ממייסדיה בנה אפליקציה לחברת ליסינג, ונתקל במחסום השיווק. רוב המשתמשים שהורידו את האפליקציה היו חבריו, כשהבין כי אין לו דרך לשווק את האפליקציה שלו בשוק מצומצם, כשרוב המשתמשים מורידים בממוצע 30 אפליקציות בלבד ואין להם מקום גם לאותם עסקים קטנים. כתוצאה מכך, חברת הליסינג שלו, המכולת השכונתית, הקוסמטיקאית האהובה ושאר העסקים נדחקים לפינה ואינם מקבלים מענה בתחום המובייל.
גמבה החלה את עבודתה לפני כשנתיים, אז עבדה החברה על סקר שוק, מיקוד לאפליקציה וכמובן, פיתוחה. בחצי השנה האחרונה החלה בפעילויות השיווק שלה, כשלפני שלושה חודשים יצאה רשמית לשוק. נכון להיום החברה עובדת עם למעלה מ-800 עסקים משלמים ופעילים, כשמספר הצרכנים גדל גם הוא ומכיל כמה אלפי משתמשים.
השבוע התקיימה במכללה האקדמית תל אביב יפו תערוכת ״מבט לעתיד״, במסגרתה הציגו הסטודנטים למדעי המחשב את עבודות הגמר שלהם. בין הפיתוחים והרעיונות השונים שהוצגו לקהל הופיעו אפליקציות, שירותי אינטרנט, אתרים, חומרה, משחקים ועוד.
אספנו חמישה פרוייקטים מעניינים במיוחד שהצליחו לתפוס את תשומת ליבנו, שאנו מאמינים שיכולים להגיע רחוק מאוד – כל עוד הסטודנטים ימשיכו בפיתוח גם לאחר קבלת הציון הסופי. בואו להכיר.
GPSuper
שמות הסטודנטים: נופר גיל, אלה משה, אסף אבן צור, יפית הלבוס.
הפלטפורמה אותה הציגו הסטודנטים מבוססת על אתר אינטרנט ואפליקציה תואמת, שנועדו להפוך את חווית הקנייה בסופרמרקט ליעילה, מהירה ואפילו מהנה יותר, באמצעות צמצום זמן החיפוש אחר המוצרים השונים. המשתמשים יוכלו לנהל את רשימת הקניות שלהם באפליקציה, שתשמר מקנייה לקנייה והמוצרים ימחקו בהתאם לבקשת הלקוח.
לאחר שיגיע לסופרמרקט, המשתמש יוכל לפתוח את האפליקציה שלו, לסמן את הסניף בו הוא נמצא ולקבל בתמורה רשימת קניות על פי מיקום גיאוגרפי של המוצרים בסניף, מהכניסה ועד הקופה. בנוסף, במידה ואחד מהמוצרים המבוקשים ברשימה אינו נמצא במלאי, האפליקציה תדאג לעדכן את המשתמש לפני שיבזבז את זמנו בחיפוש אחר אותו מוצר. המטרה של הצוות הוא להפוך את תהליך הקנייה בסופר, משהו ששנוא על רבים מאיתנו לאור העובדה שאורך זמן רב ולעיתים אף גורם לנו לתסכול, לתהליך פשוט, קצר, קל ואפילו מספק.
HollyMood
שמות הסטודנטים: אביחי מוקתדר, בר שאולי, דור פלמר, מאור קצב.
בימי שישי בהם לא בא לכם לצאת מהבית, סביר להניח שאתם מתמקמים מול הספה ובוחרים לצפות בסרט. לצערכם, יש כל כך הרבה סרטים שאתם רוצים לראות ואתם פשוט לא יודעים מה לבחור, בין אם בשל ההיצע הרחב, השחקנים האהובים עליכם או אפילו מצב הרוח הנוכחי בו אתם נמצאים.
לשם כך צוות הסטודנטים פיתח אפליקציית אנדרואיד המציעה למשתמש סרטים בהתבסס על מצב הרוח שלהם. מאחורי הקלעים, הם ניתחו את כל הסרטים במאגר והעניקו להם דירוג המבוסס על הרגשות המאפיינים אותו, וכך יכולה להציע את ההמלצות. המשתמשים מצידם יוכלו לשמור את הסרטים בפרופיל האישי שלהם, כך שימשיך לקבל המלצות המבוססות גם על העדפותיו הכלליות.
InMotion
שם הסטודנט: שלומי שאדי.
במסגרת הפרוייקט יצר הסטודנט ספרייה לאנדרואיד, המאפשרת למפתחים להעשיר את האפליקציות שלהם באמצעות ממשק משתמש חדש, המבוסס תנועה. בעזרתה, יוכלו המפתחים להציע למשתמשים להפעיל את האפליקציה באמצעות תנועות גוף, תנועות פנים וכדומה. על מנת לעשות זאת מתבססת הספריה על מצלמת המכשיר, המסוגלת לזהות תנועה, פנים ואובייקטים בפריים ולעדכן את האפליקציה בהתאם.
כך לדוגמה, בעת משחק Temple Run, במקום להטות את המכשיר או להשתמש בבקרים, כל מה שהמשתמש יתבקש לעשות הוא לזוז פיזית ימינה ושמאלה בהתאם למכשולים על המסך. המטרה היא להפוך את מכשיר האנדרואיד לסוג של חיישן קינקט נייד, כשהמכשיר עצמו הוא הקונסולה, על מנת להעניק חוויה המועברת לא רק באמצעות האצבעות, אלא באמצעות כל הגוף.
הסטודנט מימש אפליקציית מצלמת אבטחה בסיסית, המאפשרת להניח את המכשיר ולצפות על איזור מסויים, וכשמזהה תנועה מפעילה אזעקה. בנוסף, מימש הסטודנט גם משחק נוסטלגי, Pong, המאפשר שליטה על הבקר באמצעות תנועת הפנים ימינה ושמאלה.
מקור: שלומי שאדי
Smart Home
שם הסטודנט: עופר גואטה.
המערכת אותה בנה הסטודנט מאפשרת שליטה ובקרה מרוקחת על מגוון מוצרים ביתיים, ובכך מאפשרת למשתמשים להפוך כל בית ״לבית חכם״, בצורה פשוטה וזולה. המערכת מורכבת ממספר חלקים מודולריים הכוללים מעגל פיתוח של חברת 100MHz בשם ReadyAVR-64TM ובה מעבד של חברת Atmel מסוג ATmega128 לצד מודול GSM בשם SIM900 המאפשר חיבור לרשת הסלולר.
בפועל, המשתמשים יוכלו לשלוט באמצעות המכשיר הסלולרי שלהם על מערכות כגון תאורה, מיזוג אוויר, טלוויזיה, דוד שמש וכדומה, על ידי שליחת הודעת SMS. בנוסף, המערכת מאפשרת קבלת התראות בכל הנוגע לפתיחת דלתות וחלונות אל משתמשים מוגדרים, כך שיוכלו לדעת אם מישהו נמצא בביתם בזמן שהם בעבודה או בחופשה.
מקור: עופר גואטה
Riding Companion
שמות הסטודנטים: בריאן דיק, רון טל.
הסטודנטים פיתחו פלטפורמה שנועדה להעניק לרוכבי סוסים אפשרות לאסוף ולנתח נתונים שונים בנוגע לרכיבתם. המערכת שפיתחו מסוגלת להעניק חיווי על מגוון תחומי רכיבה שונים, כגון מרכיבה טיפולית, אנגלית, קפיצות, טיולים וכדומה, בהתאם לפרמטרים שונים שאוספת. בין פרמטרים אלו ניתן למצוא דופק, מסלול, מהירות ממוצעת, האצה ועמידה בקצב מוגדר מראש.
על מנת לעקוב אחר הרוכבים מציעים הסטודנטים אפליקציה סלולרית וממשק מבוסס ווב, המאפשרים להציב רף בפרמטרים השונים אחריהם עוקבים ולאפשר לרוכבים לראות את התקדמותם, לשפר את רכיבתם וכמובן, לשבור שיאים ולנצח בתחרויות שונות.
הסטודנטים אף מציעים פיצ׳ר ייחודי לתחום הרכיבה הטיפולית, המאפשר לחבר שני מכשירי אנדרואיד (המכילים את האפליקציה, כמובן) בבלוטות׳, המהווים את המטפל והמטופל, ולקבוע את קצב הדופק של המטופל לעמוד בו. המטפל, מצידו, יקבל בזמן אמת פידבק על אחוזי ההצלחה של המטופל ועמידתו ביעד שהוגדר לו.
הפוסט נכתב על ידי אלעד סלומון, אנליסט בכיר ב-UTRADE.
לאחרונה התפרסמו כתבות רבות שטוענות כי המחירים בשוקי המניות בארה"ב מבויימים. מיכאל לואיס מתאר בספרו FLASH BOYS כיצד קופסאות שחורות מחוברות למחשבים רבי עוצמה באמצעותם מקדימים מכונות האלגו את המשקיעים בשוק וגורמים לעיוותים במחיר, כך שהם גורפים רווחים קלים על חשבון המשקיעים. אחת מהדוגמאות התבססה על חדר המסחר בבנק רויאל קנדה בה מכונות אלגו מיקמו את מערכת המסחר שלהם במרחק קרוב מאוד פיזית לבורסה בניו-יורק. כך שברגע שהתקבלה פקודה של קנייה גדולה (מקרנות פנסיה, נאמנות), מכונת האלגו זיהו זאת ורכשו באופן מיידי את הסחורה על מנת לגרום לעליית מחיר מיידית ולמכור מיד במחיר יותר גבוה לקונים הבאים בתור ברשימה. התפתחות הטכנולוגיה לא פסחה על שוק ההון. שוק ההון היום זמין לכולם עם מחסום כניסה מאוד נמוך ומאפשר לכולם להשתתף בחגיגה.
מספר טיעונים שממחישים למה אין מה לדאוג לפרסום הספר והכתבות בנושא:
1. שוק ההון בימינו שקוף, תחרותי ויעיל יותר
אם נשווה זאת לעבר, הרי שבעבר אמנם לא היו מכונות אלגו שסחרו בשביל לקוחות, אולם היה מסחר שמבוסס כולו על מידע פנים. בעבר, קומץ אנשים מצומצם היה מצויד בידע מקדים שנתן להם יתרון תחרותי אדיר על פני שחקנים אחרים בשוק כך הם הצליחו לגרוף רווחים אדירים. התפתחות הרגולציה והטכנולוגיה מאפשרת כיום זירה תחרותית הוגנת ושקופה בה יש פחות כוח לקבוצות בעלי אינטרסים שונים להשפיע על המחיר. כלומר אם להיות מדויקים, גם בעבר התקיימו עיוותים של המחיר שמשכם היה הרבה יותר ארוך.
2. עיוותים נוספים במחירי המניות היו קיימים גם בעבר
לפני הפיכתה של הבורסה לאלקטרונית היו נמצאים מבצעי עסקאות ברצפת הבורסה. מבצעים אלה היו מכניסים למערכת המסחר שיקולים אישיים שהיו באים על חשבון המשקיעים. עיוותים תמיד היו במחירי המניות ותמיד יהיו. חשוב יותר העיסוק בהיקף הנזק של עיוותים אלה וברגולציה המונעת אותם.
3. ההבדלים במחירים מתבטאים בהבדלי זמן של פחות משנייה
כלומר מכונות אלגו מסוימות כותבות קוד המנצל אי יעילות בהעברת המידע כך שהוא מקדים את ביצוע המחיר בעסקה בטווח של פחות משנייה. טווח הזמן הוא קריטי בהבנה שלנו בנוגע להאם יש לנו מה לדאוג מהתפתחות מכונות האלגו. בגלל שמדובר על טווח זמן הנמוך משנייה זה כמעט ולא משפיע על שחקנים בשוק שמחפשים להינות מעליית מחירים תוך החזקת הפוזיציה לטווח ארוך יותר באופן משמעותי. שחקן בשוק שמחזיק עסקה מספר שבועות למספר חודשים לא באמת משנה לו אם הוא קנה את הסחורה ב-50$ או ב-50.05$. שחקנים בשוק לטווח בינוני ארוך לא מתרגשים מהבדל של סנטים בודדים.
לסיכום, לא צריך להילחץ מפרסום של ספר או כתבה כזו או אחרת. למסחר האוטומטי יש צד חיובי וצד שלילי כמו לכל תחום בחיים.
ענף הפרסום בפייסבוק מגיע לנקודת רתיחה עם אקזיט שני בתוך שבועיים – חברת הסטארטאפ אדקוואנט (Adquant) מתל אביב, המתמחה בפיתוח טכנולוגיות פרסום לפייסבוק, תימכר לענקית הפרסום המקוון הישראלית קנשו (Kenshoo) בסכום המוערך ב־12 מיליון דולר.
זוהי כאמור הרכישה השנייה בתחום בישראל בתוך שבועיים, לאחר שבתחילת החודש נמכרה גם סוכנות הפרסום DauUp לאקסלמדיה של צביקה בארינבוים בסכום של כ־19 מיליון דולר. בקנשו ובאדקוואנט בחרו שלא להגיב.
Adquant היא חברת הטכנולוגיה לפרסום בפייסבוק הגדולה בישראל, והכנסותיה מוערכות ב־10 מיליון דולר בשנה (מתחרותיה האמריקאיות laicos.moc ו־snaginaN מגלגלות כ-400 מיליון דולר כל אחת). היא הוקמה בידי ג'ו מקורמק ואליאס סנדלר שצפויים ליהנות ממרבית כספי הרכישה (92% יחד), ומתמחה בטכנולוגיה לשיפור הפרסום בפייסבוק. כמו מרבית החברות הפעילות בתחום בישראל, רוב לקוחותיה מגיעים מעולם משחקי הקזינו. זהו האקזיט השני של מקורמק וסנדלר, שמכרו באוקטובר 2013 את סוכנות הפרסום של Adquant (לשעבר Adotomi) לחברת מטומי בסכום שלא פורסם אך מוערך במיליוני דולרים ספורים. באמצעות המכירה פיצלו השניים את החברה: חלק אחד שלה, שנותר בבעלותם, מפתח טכנולוגיה לשיפור הפרסום בפייסבוק, והחלק השני, זה שבבעלות מטומי, הוא סוכנות פרסום המיישמת טכנולוגיה קיימת למכירת שטחי פרסום בפייסבוק. החלק הראשון הוא זה שיימכר בימים הקרובים לקנשו.
חיזוק ליעילות של קנשו
קנשו היא מחברות האינטרנט הגדולות הפועלות בישראל. היא מעסיקה כ־450 עובדים במשרדים בתל אביב והכנסותיה השנה מוערכות ב־80–90 מיליון דולר. קנשו מספקת למפרסמים מערכת אוטומטית לבדיקת יעילות קמפיינים פרסומיים באינטרנט. היא מנטרת בזמן אמת מה מתרחש במקומות החשובים ברשת — מה הגולשים מחפשים במנועי החיפוש, מהם הנושאים החמים ברשתות החברתיות ואילו פרסומות זוכות לפופולריות — ומתריעה על כך באופן אוטומטי ללקוחותיה המפרסמים. בכך היא מאפשרת להם לשנות את הקמפיין בתוך שניות כדי להגביר את יעילותו ולהוזיל עלויות.
רכישת אדקוואנט תשרת את קנשו בשתי דרכים: היא תחזק את טכנולוגיית אופטימיזציית הפרסום שלה בפייסבוק, ובנוסף תכניס את קנשו לעולם הפרסום מבוסס ביצוע, כלומר פרסום המבוסס על קליקים על פרסומות, בשונה מפרסום שייעודו העיקרי הוא לחזק מותג מסוים.
בזכות הגיימינג והפורקס
הגידול במספר החברות ובהכנסותיהן של הסטארטאפים, בהם Adqunt ,Bidalgo או MentAd, לא נובע משוק הפרסום המקומי, אלא בעיקר משוק ענקיות האינטרנט והגיימינג הישראליות להן תקציבי פרסום גלובליים של מיליוני דולרים, שנועדו לגיוס משתמשים מעבר לים. המנוע המרכזי עליו נשען ענף הפרסום הישראלי בפייסבוק הוא ענף הגיימינג שמפיק מפרסמים ישראלים גדולים כמו Plarium ,Playtech ,Dragonplay ,Win.com ,William Hill ו- Mytopia מקבוצת 888. חברות אלה רואות את הצמיחה העיקרית במשחקי מובייל ופייסבוק מהווה עבורן ערוץ הפצה מרכזי. כיום, 25% מעוגת הפרסום העולמית במובייל שייכת לפייסבוק.
יש לציין כי לא מדובר במשחקי הימורים אלא במשחקים המדמים הימורים. למשחקים אלה תפאורה המזכירה קזינו וזירת משחקי מזל, אך הן לא מאפשרות להמר מפני שפייסבוק אוסרת על כל פעילות שכזו במסגרתה. ההכנסות, אם כך, נובעות מרכישת תורים נוספים בלבד, כלומר עבור האפשרות לשחק בעוד ועוד סיבובים.
נוסף על ענף ההימורים, מפרסמים ישראלים גלובליים נוספים עם ענקיות פורקס (מסחר במט"ח) כמו פלוס 500, הרשת החברתית למסחר בשוק ההון eToro, וספקית אתרי האינטרנט החינמיים Wix.com.
חברות הטכנולוגיה לפרסום בפייסבוק, דוגמת אדקוואנט ובידלגו מאפשרות למפרסם לשפר את אחוזי ההמרה של הפרסום בשטחי הפרסום השונים של פייסבוק: הן באתר הנצפה במחשב (מה שמכונה קאנבס) והן דרך המובייל, בסמארטפונים ובטאבלטים, בכלל שטחי הפרסום של פייסבוק: פוסטים ממומנים וטור הפרסומות המופיע בצד הממשק.
הגולש הנכון בזמן הנכון
Adquant ודומותיה מאפשרות למפרסם לשפר את יעילות הפרסומות שלו בפייסבוק במחשב ובמובייל. השירות ניתן בפוסטים ממומנים ובטור הפרסומות הצדדי ברשת החברתית. החברות הללו מתמחות באלגוריתמים המאפשרים למפרסם להגיע למשתמש הנכון בזמן הנכון. לשם כך הן משתמשות במידע רב ומפולח על המשתמשים, שהן מקבלות מפייסבוק. החברות שעומדות בדרישות שמציבה פייסבוק מקבלות רישיון PMD — רישיון המקנה חיבור למאגר המשתמשים, וגם אוסר להעביר פרטים מהמאגר למפרסמים. ככל הידוע בישראל רק שתי חברות אוחזות כיום ברישיון PMD, והן Adquant ו־Bidalgo.
החברות גם מפתחות אלגוריתמים שיאפשרו למפרסמים להריץ כמה קמפיינים בו בזמן (אתגר ברשת חברתית גדולה כמו פייסבוק) ומציעות גישה לניהול הקמפיין דרך הענן.
אם אתם סטארטאפ צעיר לפני גיוס, או אחרי גיוס מינימאלי, אין צורך להכביר במילים על חשיבות של כל דולר שאתם חוסכים. עכשיו, מציעה לכם גוגל, וליתר דיוק גוגל קלאוד – Google Cloud Platform – להצטרף לתוכנית ייעודית לסטארטאפים צעירים, שעשויה לחסוך לכם עד 100 אלף דולר.
אילו סטארטאפים זכאים להשתתף בתחרות?
תוכנית Google Cloud Platform for Startups מיועדת לסטארטאפים בשלבים מוקדמים ברחבי העולם. סטארטאפים שישתתפו בה ייהנו מקרדיט של 100 אלף דולר לשימוש בשירותי הענן של גוגל, הכוללים איחסון, אירוח, קומפיוטינג, ביג דאטה ושירותים שונים. בנוסף, ייהנו הסטארטאפים מתמיכה 24/7 וגישה לצוות הפתרונות הטכניים של גוגל קלאוד. היתרון בשימוש בשירותי הענן, על פי החברה, הוא שהסטארטאפים יכולים להתמקד בפיתוח הקוד, ולא לדאוג לניהול התשתית והעלות שלה. סטארטאפים שיצטרפו לתוכנית יוכלו ליהנות למעשה מאותה תשתית בה משתמשים סטארטאפים וחברות דוגמת Wix הישראלית, Pulse, סנאפצ'ט, Udacity, Rovio, Ubisoft ועוד.
ניר חינסקי, מנהל Google Cloud Platform במזה"ת ואפריקה מסר: "אנו שמחים לאפשר לסטארטאפים לקבל גישה לאותה תשתית בה משתמשת גוגל. הם זקוקים לפלטפורמה ידידותית לשימוש ועתירת ביצועים שמאפשרת להם הטמעה ובדיקה מהירות של פיצ'רים. גם בהמשך, עם השקת המוצר לשוק, הם יצטרכו פלטפורמה בעלת יכולת גדילה מאסיבית ומהירה".
אז האם הסטארטאפ שלכם זכאי להשתתף בתוכנית? על פי גוגל, יכולים להצטרף סטארטאפים בני פחות מ-5 שנים, שהמימון שגייסו לא עולה על 5 מיליון דולר ושההכנסה השנתית שלהם אינה עולה על חצי מיליון דולר. שימו לב שלתוכנית יוכלו להרשם רק סטארטאפים שפועלים במסגרת חממות, אקסלרטורים וקרנות משקיעים. כרגע קיימים יותר מ-50 שותפים כאלה ברחבי העולם ומספרם יגדל עם הזמן, כשחינסקי מסביר שהקרנות והאקסלרטורים הגדולים בישראל כבר רשומים.
משתלם לסטארטאפים, משתלם לא פחות לגוגל
סטארטאפים שישתתפו בתוכנית יוכלו להשתמש בקרדיט של 100 אלף דולר לכלל השירותים שגוגל קלאוד מציעה למשך שנה. כמובן שככל שהטראפיק וכוח המיחשוב לו תזדקקו יגדלו (כאשר בשאיפה הסטארטאפ יגדל ויצבור משתמשים) גם העלות תגדל. אין ספק שבגוגל מכוונים לכמה שיותר מקרים דוגמת סיקרט. כלומר, חברה שהחלה להשתמש בשירותי הענן של החברה כסטארטאפ צעיר ורזה, ועכשיו ממשיכה להשתמש בשירותים ובתשתיות של גוגל, גם כשהיא שווה 100 מיליון דולר עם נפח טראפיק ומיחשוב גדולים הרבה יותר.
אבל האם גוגל לא מנסה לגרום לכם להיות תלויים בשירותים ובתשתית שלה, כדי שתמשיכו להשתמש בשירותים שלה גם אחרי תקופת התוכנית? חינסקי מכחיש ואומר שבגוגל לא רוצים לקוחות שבויים, אלא רק לקוחות שנשארים בגלל שהם מרוצים מהשירותים להם הם זוכים. לכן, אין התחייבות ואין בעיה משפטית או טכנולוגית לעבור בכל רגע נתון למתחרים (כמו Windows Azure או Amazon AWS י.א.). אפילו החיוב מתבצע על פי השימוש בפועל, ולא בחבילות, שלפעמים כובלות את הלקוחות לשירות ענן ספציפי.
חברת הסטארטאפ הישראלית קלאודין (Cloudyn), המתמחה בניטור וייעול שירותי ענן לעסקים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 4 מיליון דולרים. את סבב ההשקעה הנוכחי הובילו קרן ההשקעות טיטניום ו-RDSeed מבית אלרון ורפאל. עד היום הושקעו בחברה 1.5 מיליון דולרים, מה שמביא את סך כל ההשקעות בה ל-5.5 מיליון דולרים.
מייעלת את מחשוב הענן
קלאודין נחשבת כיום לאחת מהחברות המובילות בתחום ניטור ואופטימיזציה של שירותי ענן, כשסט המוצרים שלה עוזרים לעסקים לזהות את ההוצאות המיותרות שמוציאים בכל חודש, למצוא את המשאבים שאינם נמצאים בשימוש וכדומה. עוד מסוגלת החברה לבצע סימולציה של הרצת שירותים בין עננים שונים, ולספק מידע אודות הקצאת יתר של משאבים על פני מגוון שירותי ענן הכוללים עננים ציבוריים, פרטיים והיברידיים.
לצד התובנות השונות שמציעה החברה, מערכת הניהול שלה כוללת המלצות מותאמות אישית לכל בית עסק, במטרה לעזור לו לשפר את הביצועים וכמובן, להפחית את הוצאות הכספים בתחום הענן. במהלך השנה האחרונה החברה הרחיבה את התמיכה שלה לפלטפורמות מחשוב ענן נוספות מלבד אמזון (AWS), כגון גוגל (GCE) ו-OpenStack, כשעד סוף השנה מתכננת לתמוך גם בעננים ציבוריים נוספים.
קלאודין נוסדה ב-2011 על ידי שרון וגנר, דוקטור בוריס גולדברג וויטלי תבור ולדבריה נכון להיום מנטרת כ-8 אחוזים מפלטפורמת הענן של אמזון. החברה מציעה את שירותיה ללמעלה מ-2,400 לקוחות ברחבי העולם הכוללים חברות Fortune 500 ממגוון תחומים כגון תעופה, תשתיות, תיירות, מערכות מידע, ייעוץ וניהול IT וכדומה.
השנה האחרונה הייתה חיובית במיוחד עבור החברה, שזכתה במספר פרסים הודות לפתרון שפיתחה. בין הפרסים הללו זכתה החברה בתואר One of the Top Emerging Vendors in Cloud Computing מטעם תחרות CRN 2014, זכתה ב-Best Cloud Computing Service for 2014 מטעם תערוכת World Cloud Forum ולבסוף זכתה ב-Best Cloud Application, Bronze award for Multi-Cloud Management בתחרות Stevie Award 2014.
החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס הנוכחי על מנת להמשיך את תמיכתה בפלטפורמות תשתית מחשוב ענן הקיימות ולהתרחב אל פלטפורמות נוספות, להמשיך את פיתוחיה הטכנולוגיים וכמובן, להרחיב את סל המוצרים הקיים למגוון לקוחותיה.
שרון וגנר, מנכ״ל קלאודין, הצהיר כי ״השקעה זו מאפשרת לנו להעלות את הרף ולאפשר ללקוחות שלנו לקבל את ביצועי שירותי הענן היעילים ביותר בתעשייה. אנו מחוייבים לספק ללקוחותינו הבנה עמוקה לאופן השימוש בתשתיות ענן, ביצועים תפעוליים אופטימליים ולמקסם את השקעותיהם במחשוב ענן – בין אם מדובר בשימוש בפלטפורמה בודדת או בשילוב של מספר פלטפורמות בהן משתמשים לקוחותינו".
חשבתי שכמה ירידות על בחירת צבעים לא נכונה, בקשה להחלפת גזרות ובלבול מוח על הדפסים יפחידו את החבר'ה בביצה הטכנולוגית אבל מסתבר שרובכם דווקא עוברים דרך המראה בדרך החוצה לעבודה.
הפעם במדור אנשים שלא פוחדים לקבל ביקורת בונה ומסתבר שיש גם נקודות אור בקצה המנהרה. ימות המשיח? טרם, אבל אנחנו בדרך הנכונה.
ספינת האם: Softco, החברה מפתחת משחקים ואפליקציות מובייל ותלת-מימד, "כל השאר סודי".
תאג מי: #ספורט #אנשים #טיולים #צילום #מינימליזם
אם הייתי אפליקציה הייתי: "כנראה WhatsApp בגלל הפשטות והשימושיות, לפני חצי שנה הייתי אומר Foursquare או Endomondo אבל לצערי אחרי השינויים האחרונים שהם עשו כמעט הפסקתי להשתמש בהן".
פלטפורמה: חזרה לביצפר גרסת ההיי-טק.
קוד פתוח:
חולצה- תיק גב, סקייטבורד, נעליים – Element
מכנסיים – Old Navy
משקפיים – Giorgio Armani
שעון- Rolex Yacht-Master
גרביים – ג׳נרי
לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: "לא זוכר ב100% אבל רוב הסיכויים ג'ינס וחולצה. יש יתרון למישהו על תקן טכנולוג והעובדה שאנחנו בישראל ומעריכים פה אנשים לא לפי החליפה שהם לובשים. פעם לפני שנים הייתי מחזיק בלייזר (לא המגזין :-) במשרד למקרה של אורחים מחו״ל, כי לצערי רוב הזמן גם חם מדי ללבוש אלגנט בארץ".
הייתי שמחה לשבת לקפה עם…"יאן קום – בעיקר כי הוא נראה לי בחור מאוד חכם וצנוע, אבל גם כי קיבל כמה החלטות נכונות לגבי WhatsApp ועשה את אחת העסקאות החשובות בשנים האחרונות, וכנראה כי גם לי יש שורשים אוקראיניים".
QA: סופסוף מישהו שמרענן את קולקציית האקססוריז במדור עם סקייטבורד מגניב, שבטוח מבדל אותו בנוף האופניים החשמליים. האדום לגבי במקום והמכנסיים בגזרה נכונה ומחמיאה. האמת שהלוק די מושלם מבחינתי מלבד התיק שציפיתי שיהיה קצת יותר צבעוני ומעיז ויתכתב עם הוייב שחגי מקרין.
קוד פתוח: נעליים, חצאית וחולצה- מישראל, "לא זוכרת מאלו חנויות"
תיק- סין, "קיבלתי מאמא"
לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: חצאית אפורה וחולצה כחולה עם נעליים שטוחות כחולות.
הייתי שמחה לשבת לקפה עם…"קרל לגרפלד, מעצב אופנת עלית מאוד ידוע. ביל גייטס והשאר פחות מעניינים אותי" (מסכימה עם הבחורה- ר.ש)
QA: מתחת להגדרה "אומץ" במילון האופנתי תוכלו למצוא תמונה של ברלה. הבחורה לא חושבת פעמיים לפני שהיא משלבת הדפסים וצבעים ומראה לנו מהו טאץ' עליז למתכנתת שתעיז. מודה שהייתי שמחה לשפתון ורוד שייתן טיפה דגש לפנים, שכן האאוטפיט מושך את מרבית תשומת הלב. עוד משהו קטן, אני אישית גם מרגישה שבלי עגילים שום אאוטפיט לא שלם ולכן במקרה של ברלה הייתי מוסיפה עגילי STUD זהובים (עגילים צמודים – ר.ש).
קוד פתוח: חולצה – H&M
מכנסיים – Levis, "גרסת commuter, שמותאמת לרוכבי אופניים"
נעליים – אייר טריינר 1 מנומרות של נייקי. "קניתי אותן אונליין. אני קונה סניקרס בדרך כלל בסניקר-בוס בתל אביב, או באינטרנט"
שעון – Jacob Jensen 640, "לא זוכר איפה קניתי אותו, אבל מוכרים אותו גם בסוהו לדעתי"
לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: "אני מעצב אז אני לובש מה שבא לי לאיזו פגישה שבא לי. אם זו פגישה רצינית אני מסתרק ומכניס את החולצה למכנסיים"
QA: פעם בטח אמרו לכם שהקסם נמצא בפרטים הקטנים, אז במקרה של דרור זה נמצא בנעליים. הבחור מחזיק באוספון מרשים של סניקרס וזו אגב דוגמה נהדרת, לכם גברברי הסטארטאפ ניישן, איך מגיעים לעבודה – זירקו את נעלי הספורט הכעורות והחליפו אותן בסניקרס מגניבות. אהבתי שדרור הלך צעד קדימה עם הדפס מנומר שבשניות שבר לוק בנאלי וכחול (זוכרים את אורי מהמדור הראשון?). אגב, רק אני שמתי לב לקיפול הנונשלאנטי של הג'ינס? לגזור – להעתיק- ולשמור! קאפיש?
אם הייתי אפליקציה הייתי: whatsapp, "ולא כי אפשר לקנות אותי בהרבה כסף"
פלטפורמה: איפה אפי?
קוד פתוח: שורטס וחולצה- ZARA
נעליים – טבע נאות
לפגישה החשובה האחרונה שלי לבשתי: כפכפים, ג׳ינס וטי-שירט (הוא אמר עכשיו שהוא נעל כפכפים? אוי וייזמיר - ר.ש).
הייתי שמח לשבת לקפה עם…נתן בליקרצ'יק, מייסד שותף ב-Airbnb.
QA: אחח כמה חיכיתי לאיזה סטארטאפיסט עם חולצת פסים והנה נפל לידיי ויטלי שמראה איך משלבים טרנד חרוש בצורה לא מתאמצת ואגבית. הוא כנראה ראה כבר במדור הקודם שאני חולת טבע נאות ובכך די סגר לי את האופציה לתת לו בראש על הצבע המשעמם של המכנסיים. יש לו מזל שהחולצה הזאת פשוט מפצה על הכל. אבל אם בכל זאת הוא ירצה לשמוע את דעתי בוא נגיד שאני פחות בעד להתאים צבעים- אם הלכת על נאות בצבע בז' במכנסיים תלך על גוון אחר. ירוק כהה היה מעלה אותך ל-Aּ+.
ספינת האם: FeeX, "אתר חינמי ואובייקטיבי להורדת עמלות ודמי ניהול בחסכונות הפיננסיים שלנו. כיום אנו תומכים בקרנות פנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל. השירות עובד כך שאנו משווים את מצבך לאנשים אחרים כמוך, מראים לך כמה כסף מיותר אתה משלם, כמה אתה יכול לחסוך ואיך לעשות את זה. משתמש FeeX חוסך בממוצע כ-50 אלף ש"ח".
קוד פתוח:
חולצה- טופשופ
מכנסיים -vered.s
נעליים-זארה
טבעת- new-look
לפגישה המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "אני הולכת לפגישות של שיתופי פעולה וכנסים בדרך כלל עם טי-שירט של FeeX". הייתי שמחה לשבת לקפה עם…"קאפקייק וארול דאמלין, מנכ"ל חברת Wonga שעשתה מהפך בהתנהלות הפיננסית של תושבי אנגליה".
QA: אם הייתי מחלקת דרקונים לי היתה מקבלת 4.8 (מתוך 5). השילוב ריגש אותי יותר מההכרזה של אפל והצבעים- או הצבעים. אז למה ירדו ללי 0.2 נקודות? הסנדלים. אל תבינו אותי לא נכון, הם יפים אבל הייתי שמחה בלוק הזה לראות את לי עם סנדל לבן עם עקב צ'אנקי (קרי עקב עבה- במילון לפאשניסט/ה המתחיל/ה) ואם ממש בא לך על נוחות אז דווקא סנדל זהב עם רצועות דקות היה יותר מתאים כאן.
חושבים שיש לכם סטייל הורס? לא חוששים לקבל טיפ או שניים לגבי האאוטפיט? (וכן זה לגמרי עוזר בפגישות משקיעים) תכתבו לנו ל-info@geektime.co.il ואולי גם אתם תזכו לככב במדור הבא של "קוד לבוש".
כפי שכולנו כבר יודעים, אחד מהדברים האהובים על הישראלי הממוצע היא האפשרות להגיב על כל דבר בו הוא נתקל באינטרנט. בין אם מדובר בכתבה, סרטון או אפילו פוסט אישי בפייסבוק, לא יעבור זמן רב עד שמשתמש מסויים יחליט להביע את דעתו, בין אם המפרסם המקורי אוהב זאת או לא.
חברת הסטארטאפ הישראלית Retort מעוניינת לחזק את המשתמשים הללו ולאפשר להם להגיב על כל מה שרק ירצו, גם אם בעל האתר אינו מעוניין בכך. בואו להכיר את התוסף לדפדפן שיהפוך את הטוקבקיסט הממוצע לאיש העולם הגדול.
קודם כל מגיבים, אחרי זה קוראים
אחת מהבעיות שכתבים רבים נתקלים בה, שרלוונטית גם בגיקטיים, הם הקוראים שאוהבים קודם כל להגיב ורק לאחר מכן לקרוא את הכתבה. ברוב המקרים, ההערה או השאלה שהעלו מקבלת התייחסות לטקסט, אך למי יש כוח לקרוא 300-400 מילים על מנת לקבל את התשובה המבוקשת?
אם גם אתם נמנים על המשתמשים שאוהבים להגיב על כל דבר שהם רואים, התוסף הבא נועד במיוחד עבורכם. Retort ״מתלבש״ על האתרים השונים ברחבי הרשת ומעניק למשתמשים שכבה נוספת המוקדשת כולה לקריאה וכתיבה של תגובות על ידי המשתמשים.
לאחר ההתקנה, אייקון התוסף יופיע לצד שורת הכתובת ויתריע לכם על תגובות והערות הקיימות באתרים השונים. כך לדוגמה, כניסה לאתר הבית של גיקטיים תציג את המספר 10 לצד אייקון התוסף, מה שאומר שישנן 10 תגובות על התכנים השונים המופיעים בו.
אך עם כל הכבוד לאתר הבית שלנו, ההתמקדות העיקרית של החברה היא באתרי מכירות, כך שמשתמשים שיכנסו לאתרים כגון יד 2, אגורה, Ynet Shops ודומיהם יוכלו לקבל מידע אודות המוצרים השונים המוצגים בו. כך לדוגמה, יוכלו המשתמשים להזהיר את הגולשים שהרכב המדובר הוא מליסינג, הדירה לא עברה כל שיפוץ או שמכשיר הסמארטפון המבוקש הינו מחודש ולא חדש.
במידה ותרצו לתרום את פנינות החכמה שלכם, יהיה עליכם להרשם לשירות באמצעות חשבון הפייסבוק, גוגל או האימייל שלכם, בכדי שתוכלו להזדהות מול המערכת. לאחר מכן תוכלו, לדוגמה, להכנס אל סרטון יוטיוב שביטל את אפשרות התגובה ולהגיב, בכל זאת, על מה שצפיתם, לצד כתיבת התגובות על מגוון האתרים והמוצרים ברחבי הרשת.
עם כל הכבוד לתרבות הטוקבטים המקומית, אנו חייבים להודות שהופתענו לגלות שברוב האתרים התוסף הפך לבמת דיון בין המשתמשים השונים, שמגיבים עניינית על הנושאים השונים ומשוחחים אחד עם השני. אנו לא בטוחים מדוע בפלטפורמה זאת בוחרים המשתמשים לשוחח אחד עם השני בעוד שבתגובות לכתבות מעדיפים להלום בכותב עצמו מבלי להתייחס למגיבים האחרים (או לפעמים לטקסט הכתוב בכתבה), אך ייתכן שזה נובע מהעובדה שמערכת התגובות החיצונית מנוהלת על ידי קהילת המגיבים בלבד, כשלבעלי האתרים אין אפשרות להשפיע או לצנזר את התכנים השונים.
מקור: Retort
נותנים את הבמה למשתמשים
בעוד שברוב האתרים יש אפשרות למשתמשים להגיב, המטרה של התוסף היא להעניק אפשרות להגיב באותם אתרים ועמודים ספציפיים בהם האפשרות אינה קיימת. בנוסף, המשתמשים יוכלו לקבל התראות על תגובות לפרסומים השונים שלהם, יוכלו לשתף את התגובות ברשתות החברתיות השונות ואף יוכלו לדרג את התגובות השונות, בהתאם לרלוונטיות שלהן.
במטרה להעניק לקהילה את מירב הכוח ולעודד אותה להשתמש בתוסף, כל משתמש יכול לבנות את המוניטין שלו באמצעות האינטרקציות השונות עם התגובות. כך לדוגמה, לצד קבלת ניקוד על פרסום תגובות, תוכלו להרוויח נקודות נוספות באמצעות הצעת עריכה לתגובות מסויימות, תגובות על הפוסטים השונים ואף סימון תגובות מסויימות למחיקה, במידה ואינן רלוונטיות או הולמות.
בעוד שנכון להיום החברה מציעה את התוסף שלה למשתמשי כרום בלבד, היא מבהירה כי כבר עובדת על התרחבות המוצר ומתכננת להציע אותו לא רק לדפדפנים נוספים, אלא גם למשתמשים הסלולריים. כך שגם בעת גלישה לאתרי מובייל שונים יוכלו המשתמשים להמשיך להביע את דעתם, בין אם בעל האתר מעוניין בכך או לא.
כעת עומדת בפני מפתחי התוסף השאלה הגדולה מכולן: האם הקהילה תמשיך להתנהל כמו שצריך ולנהל עדכונים ענייניים על נושאים שונים באתרים מגוונים, או ״שהעדר הסמכות״ תוביל לכאוס ותגובות לא הולמות שהקהילה לא תוכן לעמוד בקצב פרסומן? ככל הנראה יהיה עלינו להמתין ולראות מה קורה למשתמשים כשנותנים להם חופש פעולה מלאה, במיוחד כשמדובר בנושאים הגורמים להם להתרגז או להתלהם.
חברת הסטארטאפ הישראלית מובלי (Mobli), המפתחת פלטפורמה לשיתוף תמונות וסרטוני וידאו, הודיעה היום (ג') על רכישתה של חברת Pheed, המפתחת פלטפורמה לשיתוף תכנים. בעוד שסכום העסקה לא פורסם, הוא מוערך ב-40 מיליון דולרים.
שיתופי פעולה עם לא מעט ידוענים
האפליקציה אותה מציעה מובלי הישראלית מבוססת על שיתוף תמונות וסרטונים בין המשתמשים, כשהמשתמשים יכולים לגלות דרכה תכנים חדשים ולהתחבר עם משתמשים מכל רחבי העולם, החולקים תחומי עניין משותפים. בדומה לאפליקציות שיתוף תמונה הקיימות בשוק, גם כאן יכולים המשתמשים למצוא אפשרות להוסיף פילטרים, שירות הודעות מובנה המאפשר שיחות פרטיות וכמובן, אפשרות שיתוף של התכנים השונים.
אחת מהסיבות בגללן האפליקציה הצליחה למשוך תשומת לב במהלך השנים היא הודות לאסטרטגיית השיווק הטובה שלה, שכללה שיתופי פעולה עם סלבריטאים כגון טובי מגווייר, ליאונרדו דיקפריו, סרינה וויליאמס, לאנס ארמסטרונג והישראלים גל גדות ואסי עזר.
אך לצד המשתמשים המפורסמים, לדברי החברה האפליקציה שלה נועדה לאחד את כל משתמשי העולם יחדיו, במטרה להעניק להם את האפשרות לצפות בעולם דרך עיניהם של אחרים. כלומר, היא מאמינה שמדובר לא רק באפליקציה לשיתוף תכנים, אלא כזאת המהווה בסיס לתקשורת חזותית בזמן אמת, באמצעות קול, תמונה ווידאו.
מדובר בקונספט דומה אותו מציעה Pheed האמריקאית, שכן גם היא עומדת מאחורי אפליקציה המאפשרת למשתמשים "לבטא את עצמם", לדבריה. גם האפליקציה האמריקאית מאפשרת למשתמשים ליצור ולשתף תמונות, סרטונים, טקסט, קטעי מוזיקה ולשדר אירועים בלייב, שאף מציעה מודל מוניטיזציה המבוסס על Pay-per-View, המאפשרת למשתמשים לגבות כסף עבור התכנים שמשדרים לקהל העוקבים שלהם.
מודל המוניטיזציה, לצד העובדה שהאמריקאית מעניקה את שירותיה ל-5 מיליון משתמשים המשתפים את תכניהם הוויזואלים, הופכת את העסקה הנוכחית לכמעט ברורה מאליה. שתי החברות שותפות לחזון השיתוף ואפשרות ההבעה על ידי המשתמשים, ויחדיו יכולות להגיע אל קהל משתמשים גדול עוד יותר.
משה חוגג, מייסד ומנכ"ל מובלי הצהיר כי מוניטיזציה של תכנים היא אתגר מתמשך, והחברה נלהבת להעניק למשתמשיה את האפשרות להרוויח מהתכנים שמשתפים, לאור הצעדים שנקטה Pheed בכיוון זה. מובלי מתכננת להשקיע כ-10 מיליון דולרים נוספים בגרסה מחודשת של Pheed, שתמשיך לפעול כפלטפורמה עצמאית.
מובלי נוסדה ב-2010 על ידי משה חוגג (מנכ״ל), יוסי שמש (סמנכ״ל מוצר) ועמנואל מראלי (סמנכ״ל טכנולוגיות). החברה מעסיקה 40 עובדים היושבים במשרדיה בתל אביב ובניו יורק. במרץ האחרון הודיעה חברת מובלי הישראלית כי תצטרף לבורסה המיועדת לחברות פרטיות כחלק מנאסד"ק - שירות Nasdaq Private Market, לאחר שגייסה בנובמבר האחרון 60 מיליון דולר מחברת America Movil, שנמצאת בבעלותו של קרלוס סלים, (מיליארדר שהונו מוערך בכ-75 מיליארד דולרים ומדורג כאיש השני העשיר בעולם, מייד אחרי ביל גייטס).
מצילום מודעה (בשמאל) לרכישה (בימין) תוך פחות מ-30 שניות. מקור: Pounce
הפרינט עוד לא מת, לפחות אם לשפוט על פי העסקה האחרונה בה רכשה חברת Slyce הקנדית את הסטארטאפ הישראלי BuyCode. הסטארטאפ אחראי על Pounce, אפליקציית iOS שמאפשרת למשתמשים לצלם מודעת פרסומת של מותג מסויים ובלחיצה אחת לרכוש את המוצר המפורסם.
לצלם מוצר ולרכוש אותו בלחיצת כפתור
כיום, אם מישהו מאיתנו רואה מודעת פרסומת בעיתון למוצר שמלהיב אותו, הוא צריך לגשת למחשב, לחפש את האתר, למצוא את הפריט הספציפי שראה להוסיף לעגלה, להיאבק בכל הנסיונות לדחוף לנו מוצרים נוספים לעגלה בסגנון "לקוחות שראו את זה, קנו גם את זה", למלא את כל פרטי כרטיס האשראי, כתובת המשלוח, כתובת החשבונית ולאשר. כמובן שהתהליך עוד יותר מייגע על מסך הסמארטפון. לעומת זאת, אפליקציית Pounce מאפשרת לנו פשוט לצלם את הפריט שמעניין אותנו מתוך מודעת הפרינט או הקטלוג, ואחרי שהיא מקפיצה לנו את פרטי המוצר מאתר היצרן, פשוט לשלם בצורה מאובטחת בלחיצה אחת וזהו. החברה מתגאה שכל התהליך, כולל הצילום והתשלום, עומד על פחות מ-30 שניות.
הטכנולוגיה שעומדת מאחורי התהליך הזה היא טכנולוגיה של זיהוי תמונה, שמשווה בין הפריט המצולם לקטלוגים מקוונים של הרשתות והיצרנים הגדולים. החברה חתמה על שיתופי פעולה עם רשתות קמעונאיות רבות ביניהן Toys R' Us, Target, Macy's, Hudson’s Bay, רשת הכלבו הגדולה בקנדה, Ace, Staples ו-Lord & Taylor היוקרתית מניו יורק.
רוצה להיות האלטרנטיבה לאמזון
Slyce, החברה הרוכשת, היא חברה מטורונטו שמתמחה בטכנולוגיות של זיהוי תמונה, לצורך רכישת מוצרים. אמזון כבר מציעה בסמארטפון מתוצרתה את ה-FireFly, אפליקציה שמאפשרת לכם לצלם כל דבר בעולם האמיתי, כשתוך שניות הוא מתווסף לרשימת הקניות שלכם באתר אמזון (כמובן). מה ש-Slyce רוצה לעשות, באמצעות הרכישה של Pounce, הוא לייצר אלטרנטיבה משלה לכל העולם שהוא לא אמזון. כלומר, שתוכלו לצלם כל חפץ בעולם האמיתי ואז לבחור האם לרכוש מאתר אחד או אתר אחר.
תמורת הרכישה שילמה Slyce הקנדית 5 מיליון דולר במניות ובמזומן, כשחלק מהתשלום ייקבע על פי ביצועים עתידיים של החברה. מייסד BuyCode הוא אביטל יכין, שהיה בכיר בהנהלת Sears Worldwide ובין המשקיעים נמנים גיגי לוי, Entrée Capital ו-Plus Ventures. בתגובה לרכישה אמר יכין: "אנחנו מאוד גאים במה שהצלחנו ליצור עם Pounce בשנתיים האחרונות, ואנחנו נרגשים לשלב כוחות עם Slyce, בזמן כזה של צמיחה דרמטית ברכישות מהמובייל". הוא הוסיף: "שיתוף פעולה זה הוא הצעד הטבעי בשבילנו, ואנחנו מתכוונים לעזור לבסס את מעמדה של Slyce ככתובת הראשונהלחיפוש ויזואלי של מותגים וקמעונאים". יכין יצטרף להנהלה של Slyce.
גביית חובות מתקשרת אוטומטית אצל רובנו לבריונים, איומים וגפיים שבורות. גם האופציות היותר חוקיות – בעיקר משרדי עורכי דין והוצאה לפועל – נתפסות מאיימות לא פחות. חברת הסטארטאפ הישראלית TrueAccord שפועלת בסן פרנסיסקו מנסה לשנות את הגישה הזו על ידי מחשוב תהליך הגבייה וההתרעות לגבי החוב. היום (ד׳) הודיעה החברה על גיוס של 5 מיליון דולר ממספר קרנות ומשקיעים פרטיים.
עושים Disrupt לדרך שבה חובות נגבים
על פי החברה, כ-77 מיליון אמריקאים חייבים סכום כלשהו לגופים מסויימים. כיום, כדי לגבות את חובן, החברות פונות למשרדי עורכי דין שיוציאו מכתבים מאיימים, לסוכנויות גביית חובות (הנפוצות בארה"ב) ולהליכים משפטיים. TrueAccord מציעה לגבות חוב בגישה שונה, גישה חיובית. החברה משלבת ביג דאטה, בינה מלאכותית ופסיכולוגיה התנהגותית, כדי להבין מיהו החייב ומה מניע אותו בחיים. לאחר מכן, בהתאם למאפיינים שהיא מצאה, היא מנסחת פנייה, שאמורה לגרום לו לשלם את החוב או להגיע להסדר בהקדם.
החברה מנסחת פנייה אישית שמועברת לכל חייב במדיום שמתאים לו (הודעות טקסט, מייל או שיחה טלפונית) ומזכירה לו את סכום החוב, תאריך הפרעון ודרכי התשלום האפשריות. ניסוח הפנייה מתבצע על ידי פסיכולוגים חברתיים, המשתמשים באלמנטים מתוך כלכלה התנהגותית ומתבססים על משתנים שונים של החייב כמו מגדר, גיל, מקום מגורים, מקצועו, גובה החוב ועוד. התפיסה של החברה גורסת כי כדי שהתהליך יהיה יעיל יותר, אי אפשר לפנות לגמלאית בת 70 מעיירה קטנה בוויסקונסין בעלת חוב של 100$, באותה דרך שפונים לצעיר עירוני בן 22 עם חוב של 1,000$, כפי שנעשה כיום. לאחר הפנייה, מופנה בעל החוב למערכת מקוונת, ודרך מנגנון ידידותי הוא יכול לערער על החוב או לשלם. כך גם לא "מלכלכת" החברה את התדמית שלה בצעדים משפטיים או בהעסקת גובי חוב "מפוקפקים".
שינוי מהותי נוסף הוא המודל העסקי. סוכנויות גביית החובות בארצות הברית (וגובי החוב בארץ) רוכשים את החוב "בהנחה" משוויו האמיתי, כשהחברות להן חבים כסף מאמינות שעדיף להן לקבל רק חלק מהכסף, אבל לפחות לקבל אותו ולא לסמוך על כל החוב שייגבה אולי בעתיד. TrueAccord גובה 30% מהכספים שהיא מצליחה לגבות בלבד. כלומר, אם לא נגבה החוב, החברה לא משלמת עבור השירות.
הסטארטאפ הוקם ב-2013 על ידי המנכ"ל, אוהד סמט, יזם סדרתי, ואחיו, נדב, שגם משמש כ-CTO. המשתתפים בסבב הגיוס הזה הם מקס לבצ'ין, בריאן ג'ונסון (מייסדה של Braintree, שנרכשה על ידי PayPal ב-2013), והקרנות Homebew, Khosla Ventures. מה שבטוח שאת כספי הגיוס האלו יעבירו המשקיעים בזמן.
יכול להסביר לכם דבר או שניים על חשיבות האבטחה של מסמכים. אדוארד סנואדן. מקור:Laura Poitras / Praxis Films -CC-BY-3.0
חברות הסייבר הישראליות ממשיכות לגייס כספים בהצלחה. והפעם, חברת הסטארטאפ הירושלמית Secure Islands המפתחת פתרונות אבטחה והגנה לקבצים. היום (ד׳) הודיעה החברה על גיוס של 12 מיליון דולר מקרן ההשקעות Credit Suisse Next Investors, קרן הון הסיכון של בנק ההשקעות השוויצרי הוותיק Credit Suisse. הבנק השוויצרי הוא אחד מהלקוחות הגדולים של החברה ומשתמש בשירותיה זה מספר שנים.
מגנים על המסמכים של הארגון
ארגונים היום יודעים שעליהם להגן על המידע שלהם לא רק מאיומים חיצוניים, אלא בעיקר מאיומים פנימיים, דוגמת עובדים וספקים. תשאלו את ה-NSA ודליפת המידע העצומה לה אחראי לא האקר סיני או רוסי, אלא אדוארד סנואדן, שעבד עבור אותו ארגון. Secure Islands מספקת הגנה על מידע לא-מובנה כמו קבצים, תמונות ומייל, כבר בשלב היווצרותם, ולאורך כל מחזור חייהם. ההגנה ניתנת לקובץ השמור בכל מקום ברשת הארגונית, ובכל מכשיר או שרת ברשת זו, אם בתוך הארגון, במובייל או בענן. כיוון שהפתרון מגן ומצפין למעשה כל קובץ בנפרד, הוא מספק הגנה מלאה על המידע גם במקרה של פריצה לרשת הארגונית, גניבת מידע או דליפה של מידע מחוץ לארגון. קוד ההגנה של החברה "מוזרק" לקבצים (קבצי דוא"ל, Office, תמונות, ועוד) כבר בזמן שהם נוצרים, בהתאם למדיניות המוגדרת מראש על ידי הארגון.
Secure Islands הוקמה ב-2007 על ידי האחים אקי ויובל אלדר והיא מעסיקה כיום למעלה מ-40 עובדים במרכז הפיתוח בבית דגן, ובמספר סניפים באירופה ובצפון אמריקה. החברה מתכוונת להשתמש בכספים, כדי לגייס עוד עובדים למרכזי הפיתוח שלה בארץ ובחו"ל וכן, להרחיב את פעילותה הבינלאומית. מאז הקמתה, הספיקה החברה לגייס כ-20 מיליון דולר.
בתגובה לגיוס מסר אקי אלדר, מייסד ומנכ"ל Secure Islands: "ההשקעה של קרן Credit Suisse NEXT Investors היא אבן דרך חשובה שתסייע לנו להמשיך ולצמוח. אנחנו מתכוונים להשתמש בהון שגויס, על מנת להמשיך ולהאיץ את פיתוח המוצרים שלנו בישראל, להעמיק את החדירה בשווקים בהם אנחנו מוכרים היום ולחדור לשווקים חדשים, בדגש על השוק הצפון אמריקאי. במסגרת הרחבת הפעילות אנחנו מתכננים לגייס 30 עובדים חדשים עד סוף השנה לתפקידים מגוונים בתחומי השיווק, המכירות והפיתוח, במשרדי החברה בארץ ובעולם".
חברת הסטארטאפ הישראלית AutoAgronom, המפתחת טכנולוגייה לתחום החקלאות, הודיעה היום (ד׳) כי נרכשה על ידי הענקית הסינית Yuanda תמורת 20 מיליון דולרים.
עונים על צרכיו של הצמח
AutoAgronom הישראלית, שנוסדה על ידי ניסים דניאלי, שעיה רדלר ואיתן ישראל והשתתפה בתוכנית ההאצה הישראלית של MassChallenge, עוסקת בפיתוח חיישנים המסוגלים לסייע בתחום ההשקייה והדישון של גידולים חקלאיים. החיישנים של החברה פועלים באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה, Root Sense, ״המאזינה״ לשורש הצמח ומנתחת את צרכיו. בפועל, החברה מודדת את השינויים הכימיים והפיזיים באיזור השורש וכך יכולה המערכת להגיב בצורה אוטומטית ובזמן אמת למגוון הגידולים השונים, גם בשדות רחבים במיוחד.
בפועל, החברה מייצרת עבור הצמחים את סביבת הגידול האופטימלית עבורם, כך שמאפשרת למצות את הפוטנציאל הגנטי של הצמח. על פי הנתונים העדכניים של החברה, היא מסוגלת לעזור בעלייה של עד 30 אחוזים בתנובה החקלאית, תוך כדי חסכון של 50 אחוזים מצריכת המים ו-70 אחוזים מצריכת הדישון עבור גידולים בחממות, מטעים ושדות פתוחים.
זאת, הודות לעובדה שמערכת ההשקייה והדישון יוצאת מאחריותו של החקלאי ועוברת לאחריותו של הצמח בלבד, ההופך לאחראי על תנאי הגידול שלו. במקום להשקות את השדות יותר מידי או לא לדשן את האדמה בזמן המתאים, תהליכים העלולים לפגוע בצמיחה ובתבואה, הצמח ״מבקש״ את האלמנטים הזקוקים לו, בעצמו.
הידיעה על הרכישה הנוכחית הגיעה מספר חודשים לאחר ששתי החברות חתמו על הסכם שיתוף פעולה, במסגרתו הפכה Yuanda למפיצה הראשית של מוצריה של הישראלית. מסתמן שהחברה הסינית הייתה מרוצה מאוד מיכולותיה של הישראלית, שהצליחה להציג הוכחות בשטח, ונבדקה עם למעלה מ-70 סוגי ייבולים ב-13 מדינות שונות, הכוללות את טורקיה, אוסטרליה, מלזיה, מקסיקו, קולומביה, אקוודור, צ׳ילה, הודו, ספרד, מרוקו, אנגליה, קפריסין וכמובן, ישראל.
Yunada מתכננת להשתמש בטכנולוגיה על מנת להתמודד עם הדרישה הגוברת לייבולים שונים מסין ולדאוג לאיכות המזון המשווק לאזרחי המדינה. בהצהרה הרשמית ששחררה, הבהירה כי מתכננת להשתמש ביכולותיה של AutoAgronom על מנת להתמודד עם גידולים בתנאי שטח שאינם אופטימליים, כגון מדבר גובי, אדמת אלקלי או אדמה חולית במיוחד.
הצעד הבא של החברה הישראלית הוא המשך התרחבותה וכניסה גם אל השוק האמריקאי. לדבריה, החקלאים בקליפורניה נאלצים להתמודד עם תנאי בצורת קיצוניים, כשבמהלך השנה האחרונה שילמו פי 10 יותר על מים לעומת השנה שלפני כן. לאור הקשיים הללו, הישראלית מאמינה כי המערכת שלה תציע יתרונות משמעותיים, שיאפשרו הקלת הלחץ על משאבי החווה, שיפור הפעילות שלה וכמובן, שיפור פעילותם הפיננסית.
מחר (ו׳) תצא לדרך בוול סטריט אחת ההנפקות המדוברות של השנים האחרונות, כשחברת "עליבאבא" הסינית תונפק בבורסת ניו יורק. גם הכותרות השונות לא תורמות להנמכת מפלס הציפיות: "ההנפקה הגדולה בתולדות וול סטריט", "הנפקת ההיי-טק הגדולה ביותר", ולאחר הזינוק בהערכת שווי החברה בימים האחרונים, ניתן לסכם הכל במשפט אחד פשוט: ההנפקה ביום שישי צפויה להיות ההנפקה הגדולה ביותר אי פעם, כשההערכות מדברות כי החברה הסינית תצליח לגייס לא פחות מ-25 מיליארד דולר. אך מה בעצם עומד מאחורי המספרים המטורפים האלו?
המשקיעים לא יורדים לפרטים
פעמים רבות לכל אורך ההיסטוריה (הקצרה) של הנפקות חברות ענק בתחום האינטרנט והרשתות החברתיות, חזר ועלה נתק מסוים בין הבאזז וההתלהבות אשר נוצרו בשוק באשר להנפקה מסוימת, לבין הבנתם של המשקיעים את החברה ואת מודל הרווחים שלה. הנתק הלך וגבר עד שלפעמים נדמה שבתחום האינטרנט, המשקיעים מוותרים מראש על הניסיון להבין כיצד מתכננות החברות להרוויח כסף – הם פשוט סומכים עליהן שיעשו זאת.
אחת הדוגמאות הזכורות ביותר בהקשר לשוק הסיני הייתה עם הנפקתה של חברת Tom.com בשנת 2000, כשהמשקיעים התחרו על הזכות לרכוש ממניות החברה והביאו לעליית מחירן בצורה דרסטית – למרות שלחברה לא היו כל נכסים או רווחים. המודל העסקי של החברה היה רעוע ולא מובן לאיש. אך המשקיעים שמו את מבטחם במי שעמד בראש החברה – היזם הסיני לי קה-שינג, אשר צבר באותן שנים שם כיזם מוצלח ובעל מגע של זהב. המשקיעים פשוט הסתפקו בשמו בראש הפירמידה, ולא התעניינו בפרטים מעבר לכך. בדיעבד, מסתבר כי המנייה נמכרה באותם ימים במחיר הגבוה פי 670 מערכה.
אך לא צריך להרחיק לסין בכדי לצפות בתופעה. כמה מהמשקיעים אשר רכשו בהתלהבות את מניית חברת פייסבוק מבינים לעומק את מודל הרווחים שלה? כמה מהם מבינים כיצד החברה מתכוונת לשמר את הדומיננטיות שלה בשוק ולהגדיל את ההון? לא רבים. והמצב נהיה חמור עוד יותר אם נבחן את מידת הבנתם של המחזיקים במניית טוויטר אודות מודל הרווחים של החברה.
אז מה אומרים המספרים?
גם במקרה הנוכחי, לא בטוח בכלל שהמשקיעים יטרחו לברר לעומק את המספרים שעומדים בבסיס ההנפקה המדוברת. אבל גם אם יבדקו, לא בטוח כלל כי הם יגרמו להם לחשוב פעמיים בטרם ירכשו את המנייה. ההפך – עליבאבא היא בעיקרה חברה לסחר אלקטרוני – והיא החברה הגדולה ביותר בתחום זה בסין. רובה המוחלט של פעילות החברה מתבצע בשוק הסיני עצמו ואינו חורג מחוצה לו, אבל כשמביאים בחשבון את גודלו העצום של השוק הסיני זה לא נשמע חיסרון כלל. אם מביאים בחשבון את פוטנציאל הצמיחה של השוק הסיני, זה אפילו נשמע יתרון: נכון לסוף שנת 2013, בסין היו 618 מיליון משתמשי אינטרנט, וקצב הצמיחה בנתון זה הוא אדיר ועומד על 9.5% בכל שנה. עד כמה שהשוק הסיני גדול, לחברה יש עוד הרבה מקום להתפתח אליו – וזאת מבלי לצאת סנטימטר אחד מגבולות המדינה.
עליבאבא מחזיקה מניות בחברות שונות מתחומי פעילות מגוונים, אבל פועלת בעיקר באמצעות 3 מאתרי האינטרנט המרכזיים בסין: Taobao הוא אתר הקניות הגדול במדינה, Tmall מתמקד בעיקר במכירת מותגים וסחורות, ומיועד בעיקר למעמד הביניים, וכמובן Alibaba.com שמשמש כפלטפורמה מרכזית לקישור בין יצואנים סינים לחברות מרחבי העולם. באתרים אלו מועבר מגוון עצום של סחורות, ורשומים אליהם מאות מיליוני משתמשים קבועים. בנוסף, החברה מחזיקה באתר alipay.com אשר משמש כמקביל לפיי-פל עבור הסינים, ומחזיקה בנתח מניות משמעותי ב-Weibo (המקבילה הסינית לטוויטר) וב-Youku Tudou, שהיא הדבר הקרוב ביותר ליוטיוב אשר קיים בשוק הסיני. בנוסף, החברה מחזיקה מניות בעשרות עסקים שונים, לרבות קבוצת כדורגל, ולאחרונה נשמעו לחשושים כי בכוונתה להיכנס גם לתחום הבנקאות.
טאובאו, אתר הקניות הגדול בסין
עד כמה גדול השוק בו היא שולטת יעידו הנתונים הבאים: בשנה החולפת, נערכו באתרים השונים אשר בבעלות החברה עסקאות בשווי כולל של 248 מיליארד דולר. לפי "הוול סטריט ז'ורנל", מדובר בסכום הגבוה מסך העסקאות אשר נערכו ב-eBay ואמזון ביחד.
ומה יהיה הלאה? מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב הראה כי היקף המסחר האינטרנטי בסין זינק מ-74 מיליארד דולר בשנת 2010 – ל-295 מיליארד בסוף שנת 2013. על פי הערכת החוקרים, המגמה צפויה להמשיך ביתר שאת – והיקף המסחר ברשת במדינה יגיע לכדי 713 מיליארד דולר בשנת 2017. וכשההערכות מדברות על כך ש-80% מהסחר הזה מבוצע באתרים המוחזקים על ידי עליבאבא, בהחלט מובן סביב מה כל הרעש.
המשקיעים החדשים גם יכולים לשאוב עידוד מזהותם של משקיעים שכבר הצטרפו לחברה עוד בטרם יצאה לדרך ההנפקה המדוברת. שחקנים מובילים דוגמת יאהו, בנקים מובילים וקרנות השקעות ידועות אחרות כבר השקיעו בחברה. בקרב המשקיעים גוברת התחושה כי חברה שאלו הם רק כמה מבעלי המניות האוחזים בה, פשוט לא תוכל להיכשל.
אמנם מדובר בסיבות לא מעטות (בלשון המעטה) לאופטימיות של המשקיעים, אך עדיין לא מדובר בהבנה ממשית ועמוקה של מודל הרווחים אשר עומד בבסיס החברה. נכון, עליבאבא שולטת ביד רמה בתחום המסחר האלקטרוני בסין, ואין ויכוח על כך שמדובר בשוק אדיר ממדים עם פוטנציאל גדול להמשיך ולהתפתח בשנים הקרובות. אך עדיין נשאלת השאלה – מהיכן מגיע הכסף?
לא כמו eBay
ענקית הסחר האמריקאית מרוויחה את כספה בזכות גזירת אחוזים מהעסקאות אשר מבצעים הגולשים. אך בניגוד אליה, עליבאבא לא לוקחת ולו סנט מאותן העסקאות: במקום זאת, בחברה מאפשרים למשתמשים להירשם ולסחור באופן חופשי וחינמי לחלוטין. מודל הרווחים של החברה מתבסס על הכנסות מפרסום – אשר הם מציגים לגולשים, כמובן תוך ניתוח מדוקדק של הרגלי הקנייה שלהם ואפיונם הצרכני. במהלך השנה האחרונה הכניסה החברה 8.5 מיליארד דולר, סכום מרשים בהחלט – אך עדיין נמוך בהרבה לעומת 74.5 מיליארד של אמזון, לדוגמא. נראה כי דווקא הפוטנציאל לעתיד הוא שמעניין את המשקיעים (וכך אכן צריך להיות) – ולא שורת הרווח הנוכחית.
וגם אתגרים לא חסרים. מעניין יהיה לראות כיצד תפעל החברה לא רק בשביל להמשיך ולצמוח – אלא כדי לשמר את הדומיננטיות שלה בשוק אשר הולך ומתפתח מדי יום, וכששחקנים נוספים צצים בו מדי יום גם כן. גם החברות המובילות במערב מתחילות לפזול לכיוון השוק הסיני, ועשויות להוות איום על עליבאבא. גם מבנה הבעלות של החברה מעט בעייתי, שכן הוא מאפשר לכמה מהבעלים הדומיננטיים כיום להבטיח כי ישלטו בלמעלה ממחצית מכסאות חבר המנהלים של החברה – גם אם יחזיקו בפחות מחצי מהמניות.
אז האם ביום שישי הקרוב אכן נחזה בהנפקה הגדולה ביותר אי פעם? אם לשפוט על פי הבאזז והתלהבות המשקיעים, בהחלט סביר להניח שכך אכן יהיה. אך האם ההתלהבות תמשך גם לטווח הארוך, והחברה תוכיח כי האמון לו היא זוכה מהמשקיעים הוא אכן מוצדק? בכדי לגלות זאת, נאלץ להמתין עוד פרק זמן לא מבוטל.
החיבור בין טכנולוגיה לאופנה הוכיח את עצמו לא פעם, אם זה ה-Wearables שהשתלטו אפילו על ההכרזה של אפל, השמלה החכמה של אינטל והעובדה שהסטארטאפ ניישן מספקת לאחרונה מגוון יפה של מיזמים בתחום המדובר. מכאן שהיה זה עניין של זמן עד שתתקיים התצוגה הטכנולוגית הראשונה בארצנו הקטנטונת, כזאת שתשלב בין שתי האהבות ותראה לכולם שאנחנו עדיין על המפה.
השבוע הפכו שדרות רוטשילד במסגרת שבוע ה-DLD למיצג זוהר (תרתי משמע) של סטארטאפים, כשבמרכז השדרה הוקם מסלול ולצידו עשרה ביתנים של מיזמים ישראלים מתחום האופנה בהם: Doogma, Wishi, CityMize, Second Skin, Fitterli, Infime, Zeekit, MyClique, Donde ו- Stylit.
בשעה 20:00 עלו על המסלול שנעטף בשטיח אדום דוגמניות בעיצובים של תמרה סיילם, Mikaanmor, עידו ריקאנטי וסטודנטים מסטודיו 6B כשעל תקן האטרקציה: Google Glass, אקססורי שהולבש על חלק מהדוגמניות.
בסרטון הבא תוכלו לראות איך זה נראה מעיניה של הדוגמנית:
השראה משבוע האופנה בניו יורק
הגימיק המדובר מגיע אלינו היישר משבוע האופנה בניו יורק, כשבית האופנה DVF העלה את כל הדוגמניות שלו, כולל המעצבים עצמם, עם המשקפיים המדוברים ושידר שהטרנד הבא הוא לא הפרינטים, צבע מסוים או גזרה אלא גאדג'טים.
הטרנד התחיל בכלל מהשורות הראשונות של המסלול ולא על המסלול עצמו. ב-2013 נצפתה נינה גרסייה, אושיית האופנה, מנהלת הקריאטייב של "מארי קלייר", עם המשקפיים בשבוע האופנה בניו יורק- רק שבמקרה שלה השימוש נעשה לצורך תיעוד.
השימוש בטכנולוגיה על המסלול אינו זר לדוגמניות כמו קארה דלווין שאומנם לא זכתה להתהדר ב-Google Glass אבל החליטה לעלות על המסלול עם הסלולארי האישי שלה ולתעד לאינסטגרם בלייב.
ה-Google Glass הם רק יריית פתיחה למה שעתיד, לדעתי, להיראות על המסלולים ובתי האופנה בשנים הקרובות, זה עניין של זמן – וייתכן שכבר עומלים על כך מיטב המוחות, עד שטכנולוגיה תשתלב בבדים, בשיווק וכמובן שתשדרג גם את המסלול.
מתוך עשרת המציגים במתחם בחרתי את השלישייה הפותחת שלי, כשיש לציין כי מאחר ושניים סוקרו על ידי בעבר הם יצאו מראש הדירוג.
Zeekit מכוון לקניין החששן – אלו שרוצים לקנות אונליין אך נמנעים משלל תירוצים – "איך אני יודע מה המידה שלי?", "איך זה יראה עליי?" הם הנפוצים שביניהם. בזכות הטכנולוגיה של החברה, כל אחד מכם יוכל לראות את עצמו לבוש בבגדים הנמכרים באינטרנט, בעזרת תמונה רגילה שהוא מעלה.
החברה שהוקמה ב-2013 על ידי יעל ויזל, אלון קריסטל וניר אפלבוים מונה כיום שישה עובדים וכבר גייסה מיליון דולר ממשקיעים פרטיים. "לתחום רכישת הבגדים המקוונת יש פוטנציאל מסחרי עצום שאינו ממומש עקב חוסר הודאות של איך הבגד יראה על הגוף" יעל ויזל אומרת את מה שרובנו ממלמלים לעצמנו, "התחום הזה צועד במקום כבר שנים רבות למרות שחברות רבות ניסו לייצר פתרונות שונים ומגוונים. הבנו שיש בידנו טכנולוגיה מנצחת אשר עשוייה לחולל מהפך עולמי בתחום הזה, ולהגדיל את נתח השוק שלו בכמה סדרי גודל". הטכנולוגיה המדוברת הינה פלטפורמת זיקית (web+mobile), שתצא בקרוב לשוק ותאפשר לקנות בגדים באינטרנט ללא חשש או מאמץ מצד המוכרים והצרכנים כאחד.
כמה פעמים הגעתם לעיר זרה ותהיתם האם יש סייל בחנות האהובה עליכם או במקרה הגרוע יותר (כלומר, לא עשיתם בדיקת רקע) – איפה אפשר למצוא חנויות שוות? בדיוק על הבעיה הזו עונה הסטארטאפ CityMize, שהוקם על ידי תומר חכמה וגיא ישראלי ביוני האחרון. "CityMize היא מערכת מבוססת מיקום ל-Webrooming, המאפשרת למשתמשיה להיחשף באופן קל, מהיר ואינטואיטיבי לבוטיקים בעיר, ולראות את הקולקציות הנמכרות. המשתמשים יכולים לבחור את הבוטיקים המועדפים עליהם על בסיס סטייל, תקציב והעדפות אישיות", מספר תומר.
בעולם בו השופינג אונליין תופס תאוצה הופתעתי לגלות שיש עוד מי שמוכן להשקיע בקידום בעולם האופליין. "90% מהקניות עדיין נעשות פיזית בחנות. כיום 7 מתוך 10 אנשים שנכנסים לבוטיק עושים מחקר באינטרנט טרם בחירתם וכניסתם לחנות (Webrooming/Reverse Showrooming). המחקר מבוסס על היבט ויזואלי (קולקציות) ואינפורמטיבי (סיילים, מיקום, שעות פתיחה). קהל היעד שלנו הם חובבי שופינג, מקומיים ותיירים, שאוהבים את חוויות הקניה הפיזית בחנויות ושמעדיפים להרגיש ולמדוד את המוצר לפני קנייתו" הוא מסביר.
כיום המודל עובד על תל אביב כשהשלב הבא – ניו יורק. "אנחנו בשאיפה לשכפל את המודל לערים רבות בעולם, ולתת מעטפת פרסומית כוללת לבוטיק (Online/Offline), המתבסס על מכירות אונליין וכן על טכנולוגית Beacons, לקניות בחנות בזמן אמת".
המיזם הבא מביא חדשנות ביצירת פריטים אופנתיים בזכות חומרים שאינם מתכלים וטכנולוגיה ייחודית. Second Skin הוקם על ידי אלינור רוזנטל נתנאל לפני כשנה כמענה לצורך בפריטים אופנתיים העשויים מחומרים שאינם מתכלים לדוגמה ניילון פצפצים שהופך לבד זמין. "הקולקציה כוללת מוצרים נחשקים ועמידים למים, שמיוצרים בתהליך שהופך אותם למוצרים שאינם פוגעים באיכות הסביבה", משתפת אלינור.
הייחודיות של המוצר טמונה, כפי שניתן להבין, בטכנולוגיית הייצור וסוג החומר, אלינור מסבירה כי "כבוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר התעסקתי במהלך לימודי עם חומרים רבים ופיתחתי חומר חדשני המציג לשוק מוצר בפטנט יחודי והצרכן יכול לבחור את הצבעוניות שלו". כיום הליין כולל קלאצ'ים ובלייזרים בצבעים זוהרים ואטרקטיביים כשהכוונה להתרחב לפריטים נוספים בעתיד. הבד אגב נעים למגע ואי אפשר להאמין שאכן מדובר בחומר שאורזים איתו דברים שבירים.
בשבוע הבא תפתח את שעריה תחרות האפליקציות של פרוייקט Com.Unity, שנועדה לקדם יזמות חברתית ולעזור לעמותות שונות בישראל. רגע לפני שהתחרות יוצאת לדרך, בואו להכיר את העמותות שהולכות להשתדרג טכנולוגית, וכיצד הן הולכות לעשות זאת.
עזרה לעמותות תוך קידום יזמות
תחרות האפליקציות Com.Unity נועדה ליצור ערך חברתי באמצעות אחד מהנושאים הפופולאריים ביותר בעולמנו כיום: אפליקציות. מייסדיה רצו להעניק במה לסטודנטים ולעמותות שונות ולעזור להם לפתח אפליקציה בעלת השפעה משמעותית על הקהילה, העוזרת לעמותות לפתח טכנולוגיות שיעזרו לאוכלוסיות מוחלשות.
לשם כך, הזמינה העמותה סטונדטים מכל הארץ לקחת בה חלק במטרה לקדם ולעזור לעמותות השונות וכמובן, לנסות ולהתחרות על המקום הראשון והנכסף. במהלך השבוע הבא תפתח התחרות את שעריה ותציג את קבוצות הסטודנטים שיתחרו בה, כשכל אחת תעמוד מאחורי עמותה שונה.
בשונה מתחרויות סטנדרטיות, הציוות של הסטודנטים לעמותה ייחשף רק במהלך אירוע הפתיחה, שיתקיים ביום ראשון, 21.9, במרכז הבינתחומי הרצליה. בנוסף, התחרות תמשך שישה שבועות, במהלכם יהנו 10 הקבוצות הנבחרות ממערך לימודי שלם שיכלול הרצאות, הסברים כיצד לאפיין ולעצב את האפליקציות ושאר נושאים הרלוונטיים לתהליך היצירה.
לכל אחת מהקבוצות יצורף מנטור מרשימת בכירים בתעשייה, המגיעים מחברות כגון אינטל, SAP, אמדוקס, צ'ק פויינט ועוד. כך, יוכלו הסטודנטים להבין את הצורך הקיים לעמותה ולהציע את הפתרון הטוב ביותר עבורו.
עוד אלמנט השונה מתחרויות מקובלות, הוא הפרס. הזכייה בסך 50 אלף שקלים יוענק לעמותה של הקבוצה הזוכה, שתוכל להשתמש בכסף על מנת להמשיך ולפתח את האפליקציה שלה, בין אם בעזרתם של הסטודנטים או באמצעות חברה חיצונית. הקבוצות שיזכו ב-3 המקומות הראשונים יקבלו גם הם פרסים כספיים, לצד הידיעה שעזרו ליצור אפליקציה שנועדה לעזור לאוכלוסיות המוחלשות.
מאפליקציה אחת לתחרות שלמה
פרוייקט Com.Unity מבית מועדון היזמות של המרכז הבינתחומי הרצליה, נוסד על ידי אסף אלוביק, דיויד סיידון ועידו גריידי לאחר שהשלושה רצו לבנות אפליקציה שתעזור להגביר את החשיפה של עמותת לקט ישראל, האוספת אוכל לפני שנזרק ומחלקת אותו לנזקקים, על מנת לעזור בגיוס מתנדבים. לאחר שהבינו שהצורך קיים לא רק בעמותה אחת אלא בעמותות רבות ברחבי ישראל, החליטו להרים את התחרות על מנת לנסות ולעזור לכולן.
הפרוייקט הינו בהתנדבות מלאה וכיום לוקחים בו חלק 17 סטודנטים ממוסדות שונים, שהצליחו לגייס לא פחות מ-130 אלף שקלים על מנת לקיים אותה. במהלך פעילותם של הסטודנטים, הגיעו ל-22 מוסדות אקדמאיים כשצוותי הסטודנטים הנבחרים כוללים נציגים מהטכניון ועד אוניברסיטת בן גוריון.
בין העמותות השונות שיזכו לאפליקציה משלהן, ניתן למצוא את בית איזי שפירא, בית הגלגלים, מחשבה טובה, לקט ישראל, בשותף, בת עמי, מעש, השל, קרן אור קיסריה ודרך האתגר.
