מקור: Shutterstock

נשים וגברים נתקלו לא פעם במישהו שעבר מולם, שלבש חולצה, חבש כובע או אפילו ענד שעון שברגע שראו אותם ידעו שהם צריכים להיות שלהם. גם אם אינכם ביישנים ומוכנים לשאול את העומד מולכם את מי הוא לובש, ייתכן שלא יזכרו או אפילו לא ידעו מי הוא המותג, מה הוא הדגם או אפילו היכן רכשו את המוצר בו התעניינתם.

על מנת להעניק מענה למשתמשים ולעזור להם להבין היכן יוכלו גם הם לרכוש את פריט הלבוש שראו ולחברות האופנה לעקוב אחר תפוצת בגדיהם ומשך חייהם בשוק האופנה, חברת Awear מציעה, לדבריה, את ״השזאם של פריטי האופנה״.

זיהוי פריטי אופנה מהסמארטפון

חובבי האופנה כבר חוו כנראה פעם אחת או שתיים מצב בו הביטו בחליפה, רק כדי לגלות שהאדם הלובש אותה אינו יודע היכן נרכשה, או שפשוט אינו רוצה לגלות. בעוד שחיפושים אגרסיביים באינטרנט יכולים לעזור לכם למצוא גרסה דומה של החליפה, אין ספק שהיה יכול הרבה יותר פשוט אם הייתם יודעים היכן נרכשה או מי המעצב העומד מאחוריה.

מהצד השני, מעצב צעיר או מעצב וותיק בשוק צריך להשקיע הרבה מאוד זמן וכסף על עיצוב, ייצור והפצה של מוצריו השונים, כשכל אחד מהם מהווה מכירה אחת ויחידה – ללקוח הרוכש אותו. על מנת לענות על שני הצרכים הללו, של המעצב ושל הלקוח, מציעה Awear את הפתרון שלה.

המוצר אותו פיתחה החברה הוא מודול ״שנשתל״ בפריט האופנה, וכך מאפשר את הזיהוי של הפריט במרחב הציבורי, כשהזיהוי מתבצע באמצעות הפלטפורמה הסלולרית המשלימה של החברה. לדוגמה, במידה ואתם יושבים בבית קפה ורואים תיק מרשים על אחת מהיושבות, כל מה שתצטרכו לעשות הוא לפתוח את האפליקציה, ללחוץ על כפתור הסריקה ולקבל בתמורה את דגם התיק ואת האפשרות לרכוש אותו מיידית, ישירות מהמעצב.

חשוב להבהיר כי לא תתבקשו לסרוק פיזית את התיק המדובר, ואפילו לא תצטרכו לכוון את הסלולרי אל עבר האישה. התהליך יכול להתבצע בצורה דיסקטית ולא מפריעה לשני הצדדים, כשבעלת התיק תתוגמל בכל פעם שמישהו יסרוק את המוצר בעל הפריט החכם שרכשו.

כך לא רק חובבי האופנה מרוויחים ממוצרים חדשים או פרצי שופינג ספונטניים, אלא גם המעצבים יכולים ליצור עוד נקודת מכירה, להמשיך להרוויח על המוצרים גם לאחר שיוצאים מהחנות שלהם וכמובן, להשתמש ב-Awear כעוד סממן למקוריות המוצר.

בנוסף, Awear מציעה למעצבים ומותגים מגוון רחב של אנליטיקות שיאפשרו להם לזהות טרנדים על סמך הפריטים הקיימים בשוק הנסרקים על ידי לקוחות פוטנציאליים, להבין עד כמה שמים לב למוצרים השונים, כמה מדברים עליהם וכמובן, כמה קונים אותם. עוד יוכלו המותגים להבין באיזה איזורים הם פופולאריים ובאיזה לא, ואף יוכלו להציע קטלוג מעט יותר רחב למתעניינים בתיקים, חליפות או מוצרים שונים ולכלול את מגוון הצבעים, הסגנונות והמידות הנמכרות על ידם.

מקור: Shutterstock

על כל סריקה של פריט הלבוש שלכם – תתוגמלו

Awear נוסדה ב-2013 על ידי לירון סלונימסקי, לאחר שישבה עם חברה בבית קפה וראתה פריט שמצא חן בעיניה אצל בחורה אחרת. למרות הבושה, השתיים ניגשו לשאול מהיכן הפריט המדובר, כשהבחורה פשוט סירבה לספר. כתוצאה מכך עלה הרעיון במוחה של זיהוי אוטומטי של מותגים, בעקבותו גייסה סלונימסקי את אורן זומר כמקים שותף והשניים החלו לרוץ עם הרעיון.

נכון להיום המתחרים העיקריים שלהם בשוק הם מגוון אפליקציות לעיבוד תמונה, המסוגלות לזהות את הפריטים השונים ולהמיר אותם למוצרים הקיימים במאגר המידע. עם זאת, מדובר בתהליך מעט יותר פולשני הדורש צילום של הפירט המדובר, מה שאומר שיהיה על המשתמשים לכוון מצלמה אל אנשים זרים ברחוב. בנוסף, האפליקציות נתונות לחסדיה של המצלמה, כך שבמידה ולא יהיה מספיק אור, הצילום יצא מעט מטושטש או שנהיה רחוקים מידי – הן לא יוכלו להעניק את התוצאה הרצויה.

המודל בו משתמשת החברה הינו רכיב חומרה קטן, שכאמור נתפר אל פריט האופנה ומסוגל לשדר מידע מוצפן למרחק של עד כ-10 מטרים. סלונימסקי מסבירה כי Awear היא למעשה חברת IoT (האינטרנט של החפצים) שלקחה את האינטרנט לרחוב, במלוא מובן המילה. לכל פריט יש מספר חד-חד ערכי, ממש כמו תעודת זהות.

כך, יכולה החברה להציע זיהוי מדוייק של הפריטים, מבלי לפגוע בפרטיות המשתמשים וכמובן, מבלי לכוון אליהם מצלמה ומבלי להיות תלויים בתאורה או אפילו בתזוזה. האדם בעל המודול יכול מצידו לכבות את השידור מתי שירצה, כך שיכול לשלוט על אפשרויות הסריקה השונות.

אך לדברי סלונימסקי היתרון המשמעותי ביותר הוא התגמול. בכל פעם שמישהו אוחז בפריט חכם שנסרק, הוא יקבל נקודות אופנה אותן יוכל להמיר להנחות או הטבות שונות. כלומר, כל אדם ברחוב יכול להפוך להיות פרזנטור של מותג, ואף לקבל על כך תשלום. בתוך אלמנט זה נמצא גם המודל העסקי של החברה, שהופך להיות זהה לאלמנט הפרסום באינטרנט עם אפשרות קמפיינים המשלמים עבור סריקה של המוצר, עבור רכישתו, תשלום עבור הצגת פרסומות רלוונטיות למשתמש וכדומה.

וידאו: Awear Solutions Teaser

מקור תמונות: Shutterstock / A close-up shot of a woman holding a cell phone or mobile phone whilst out shopping / Cropped image of man's hand scanning product through mobile phone

מקור: Neema

נכון להיום ישנם למעלה מ-2.5 מיליארד משתמשים שאינם בעלי חשבון בנק. זאת הודות לעובדים הזרים ברחבי העולם, אנשים המתגוררים באיזורים לא מפותחים כלכלית או אפילו כאלה שפשוט אינם סומכים על המערכת הבנקאית, או שהיא לא סומכת עליהם.

על מנת לאפשר למשתמשים אלה לנהל את כספיהם בצורה מעט יותר מסודרת מאשר דולרים מתחת לבלטות, מציעה Neema הישראלית מאפשרת למשתמשים אלה לפתוח חשבונות בנק, המתבססים על מטבעות וירטואלים.

הדור הבא של הבנקאות

Neema מציעה לאותם עובדים זרים וכלל המשתמשים אפשרות לפתוח חשבון דולרי, באמצעות אפליקציה פשוטה השומרת על כספיהם בצורה דיגיטלית ומאובטחת. באמצעות השירות יכולים המשתמשים לשלם און ליין, לקבל כרטיס אשראי המחובר לחשבון וכמובן, לשלוח את הכסף למשפחה בבית בקלות.

החברה מסוגלת להציע אפשרות זאת בצורה זולה ואפקטיבית לאור העובדה שהתשתית הטכנולוגיה עליה מתבססת, לשמירה וסליקה של כספים, מבוססת על אחד מהפרוטוקולים החדשים והמדוברים ביותר בתקופה האחרונה: ביטקוין. כבר היום אנליסטים משערים כי מדובר ״בדור הבא״ של הבנקאות, למרות שעדיין נתקל בקשיים ואתגרים לאור העובדה שהשער שלו מול הדולר מאוד תנודתי.

כל עוד קיימות תנודות רבות בביטקוין, הפרוטוקול כמעט ולא שמיש. מתוך נקודה זאת פיתחה החברה את המודל הפיננסי, המאפשר לה להצמיד את יתרות הביטקוין לערכים דולרים. כך, יכולה להציע חשבונות דולרים ״רגילים״ מעל רשת הביטקוין, כך שהמטבע הוירטואלי רץ ברקע ואינו זמין למשתמש, שכאמור מקבל חשבון דולרי רגיל.

המשמעות היא שבזכות הטכנולוגיה המדוברת, יכולה החברה להציע את הפתרון הבנקאי לאוכלוסיה שעד היום לא קיבלה שירותים פיננסים, מבלי שהמשתמשים עצמה יפסידו וכמובן, כשהחברה עצמה תרוויח מהתהליך.

לדברי החברה, נכון להיום ישנם 192 מיליון עובדים זרים, כשכל אחד מהם חוסך 2,600 דולרים בשנה ושולח 2,300 דולרים בשנה. חשבונות כאלה הם אינם רווחים עבור הבנקים, שמעדיף לא להעניק מענה לאוכלוסיה זאת, ובנוסף הינם רווים בעמלות גבוהות עבור העובדים הזרים, כך שמעדיפים להמנע משימוש בו.

אך אם נעשה את החשבון, מדובר על רווחים בשווי של כ-500 מיליארד דולרים בשנה, כש-Neema מתכננת לתפוס אותו בשתי ידיה ולתת לו את המענה שלה.

מהקריסה בקפריסין למערכת משגשגת

Neema נוסדה ביולי 2013 על ידי ברק בן עזר, ארז רובינזון ואייל מאיר, כשהרעיון עבורה נולד מתוך כך שמייסדה נחשפו למטבע הביטקוין במקביל לקריסתה של המערכת הבנקאית בקפריסין. השלושה הבינו כי המטבע הוירטואלי הינו אלטרנטיבה אמיתית ומעניינת לבנקים המסורתיים, מה שגרם להם להתחיל לחקור את הנושא.

היזמים הבינו שיש לטכנולוגיה את הפוטנציאל לשנות את ההתייחסות והשימוש של האוכלוסיה כיום בכסף, ולשנות משמעותית את המערכת הפיננסית העולמית. לכן, החליטו שרוצים להיות חלק מוביל בשינוי זה, אך מעוניינים לפתור בעיה אמיתית של משתמשים מן השורה ולא סתם לשווק את ביטקוין כעוד השקעה פיננסית מעניינת. כך, החליטו להקים את Neema.

בניגוד למתחרותיהן, המציעות העברות כספים המקבלות מזומן בצד אחד ומוציאות מזומן בצד שני, היא מעניקה מענה לאותם עובדים זרים שרוצים לשמור את הכסף בחשבון חסכון, בדיוק כמו בחשבון בנק רגיל. הפתרון של החברה הוא פתרון פיננסי מלא, שכאמור כולל מלבד חשבון וכרטיס אשראי גם את האפשרות לבצע שליחות כסף בצורה דיגיטלית, כשבצד השני יוצא מזומן. ללא הצורך ללכת לבנק או לאסוף סכומי כסף גדולים כפי שקיים כיום.

החברה מבהירה כי מתכננת להציע את השירות שלה בחינם, עם מודע הפניות (Referral) נדיב. בעתיד, מתכננת להציע מגוון רחב של שירותים בעלות מסויימת, שיכללו אפשרות לבצע הלוואות, לפתוח חשבונות חסכון לפנסיה ואפילו להציע ביטוחי בריאות, בהתאם לדרישות המשתמשים.

לדברי החברה, הבשורה שלה הוא להציע את פרוטוקול הביטקוין על מנת להנגיש שירותים פיננסיים למיליארדי משתמשים שלא מקבלים מענה כיום. החברה כבר השלימה סבב גיוס Pre-Seed בגובה של כרבע מיליון דולרים מ-Kima Ventures ומשקיע אנג׳ל נוסף, כשכעת מעוניינת להמשיך לפתח ולהרחיב את מוצריה.

מקור: צילום מסך

אחת מהבעיות הקשות ביותר בעולם האפליקציות היא היכולת להתאים את המוצר שלכם לקהל מגוון של משתמשים מכל רחבי העולם. פיצ׳ר אחד לא יהיה רלוונטי עבור משתמש מסויים, בעוד שעבור משתמשים אחרים זה מה שיגרום להם להעדיף את המוצר שלכם על פני המתחרים.

חברת הסטארטאפ הישראלית Elasticode תאפשר לכם להתאים את חווית השימוש לכל משתמש בצורה ספציפית, כך שיוכל להפיק את המיטב מהמוצר בו משתמש כרגע.

משתמשים בדאטה על מנת לעזור למשתמשים

סביר להניח שלרובכם יש את אפליקציית פייסבוק מותקנת על גבי אחד מהמכשירים הסלולריים שלכם. עם זאת, בעוד שחלקכם משתמש בה על מנת להתעדכן בסטטוסים האחרונים של חבריכם, יש משתמשים שמעדיפים להתעדכן בפוסטים האחרונים שהגיעו מהקבוצות בהן חברים, בעוד שהשאר מעדיפים להתמקד בחוות הצפייה הויזואלית של תכני המדיה.

התוצאה היא שאפליקציה אחת צריכה להציע מענה למגוון רחב של משתמשים ושימושים שונים, בצורה האופטימלית ביותר שאפשר. בעוד שלפייסבוק יש את הכסף והמשאבים על מנת למצוא את חווית המשתמש הטובה ביותר, מה עושות חברות סטארטאפ שאין להן את הזמן, הכסף או היכולת לעשות זאת?

על שאלה זאת מעוניינת להשיב חברת Elasticode, באמצעות הפיכת האינטרקציה של המשתמשים עם האפליקציה לכזאת המותאמת במיוחד עבורם, בזמן אמת ובהתאם לפרמטרים שונים הרלוונטים אליהם. בפועל, החברה מסוגלת לקחת את המידע של המשתמש ואת חווית השימוש שלהם במובייל על מנת להפוך את האפליקציה המתאימה ביותר לרגע הנוכחי, המיקום בו הם נמצאים וההגדרות השונות שלהם.

החברה מציעה ללקוחותיה כלי סגמנטציה ואופטימיזציה, המיועדים לעזור בשימור יחסי ההמרה של חווית המשתמשים באפליקציות השונות. המשמעות היא שהחברה מאפשרת ללקוחותיה גמישות בכל הנוגע לשינוי מרחוק של רכיבים וחווית במוצר הקצה, כשאלה מתבססים על איסוף מידע ממכשיר הקצה.

כך לדוגמה, יוכלו המפתחים להגדיר שחוויה X תוצג רק ללקוחות קצה שנכנסו לאפליקציה לפחות 3 פעמים בחודש האחרון, ביצעו פעולה Y פעמיים מאז שנרשמו, נכנסים לאפליקציה רק ביום שישי וכדומה. עוד אפשרויות הפתוחות בפניהן יאפשרו למפתחים להציע חוויה מסויימת במידה והאפליקציה המתחרה מותקנת על מכשיר הקצה, או אם תחומי העניין של המשתמש קשורים לעולם הספורט.

לאחר ש-Elasticode אוספת את המידע הדרוש, היא מאפשרת ללקוחותיה לשנות את החוויות כפי שירצו ותומכת בעד 30 בקשות מצטברות בשניה, כשהמוצר מונגש ללקוחותיה בחינם. לצד אפשרויות ההתאמה, החברה מציעה גם כלי Insights שיעזור למפתחים להבין מהן הפעולות המושכות ביותר עבור המשתמשים.

לדבריה, בסופו של יום, הפלטפורמה שפיתחה תעזור לקצץ בשעות ארוכות של בחינה ובדיקה של כלי אנליטיקס, כשהחברה מציעה גם כלים נקודתיים המאפשרים להתמקד (Target) באוכלוסיות מסויימות המתאימות לו. כלומר, החברה תעניק למפתחים את המידע שיאפשר להם ליצור אפליקציות יעילות יותר, בהתאם לדרישות ופעולות המשתמשים עצמם.

מקור: צילום מסך

מבצעים את הניתוח עבור הלקוחות

Elasticode נוסדה בתחילת 2014 על ידי שי וולקומיר, כשהמוצר האחרון שהוביל היה Heystack שזכה להכרה משמעותית לפני כשנתיים, ביחד עם תומר שקולניק, מנהל הפיתוח והטכנולוגיות בחברה. הרעיון למוצר הגיע לאור העובדה שבמשך 4 שנים ניהל וולקומיר חברה לפיתוח אפליקציות וטיפל בכ-70 אפלקציות שונות, כשבמשך כל תקופת עבודתו ביחד עם שקולניק הרגישו השניים שמפספסים שיעזור להם לייצר את המוצרים בצורה יעילה וחכמה יותר מזאת הקיימת כיום. המטרה שלהם הייתה למצוא דרך לספק את התוצאות האמורות, מבלי לדרוש תואר שני בסטטיסטיקה על מנת להגיע לאופטימיזציה של המוצר.

מקור: צילום מסך

התמונות לא השתלטו רק על הרשתות החברתיות אלא על כל המרחב הוירטואלי שלנו. Imonomy הישראלית מציעה למעשה להטמיע תמונות רלוונטיות לטקסט באופן אוטומטי ואז, להפוך אותן גם לפרסומות אינטרקטיביות.

מתאימים את התמונות לתוכן

סביר להניח שאם לא היינו מוסיפים תמונה צבעונית בראש הפוסט הנוכחי, לא הייתם נכנסים לקרוא אותו. האפקט הוויזואלי כבר מזמן תפס את המיקוד העיקרי של הגולשים שלעיתים אף מהווה את ההבדל בין קריאת כתבה לעומק לבין רפרוף קל עם העיניים. עם זאת, הוספת תמונות לכתבה היא לא תהליך קל ולרוב דורש אישור זכויות יוצרים ולעיתים גם תשלום, בהתאם לתמונה או למאגר הרצויים.

חברת הסטארטאפ הישראלית Imonomy מעוניינת לעזור לאתרי תוכן להפוך את תהליך הוספת התמונות לפשוט יותר ואוטומטי, באמצעות הפלטפורמה אותה מציעה. התמונות מתווספות בצורה אוטומטית בהתבסס על הטקסט המופיע בכתבה, כשהפלטפורמה אף יודעת למצב אותן במיקומים אסטרטגיים בעמוד.

כל התמונות מגיעות ממאגרים חינמיים, כך שבעלי האתרים אינם צריכים להסתבך עם זכויות יוצרים או אפילו עם תהליך החיפוש הארוך של התמונות המתאימות להם. למעשה, כך יוכלו להקדיש זמן רב יותר לתכנים עצמם, במטרה להציע לגולשיהם את הכתבות והידיעות הטובות ביותר.

מאחורי אלמנט זה מסתתרת עיקר הטכנולוגיה של החברה, זיהוי וניתוח וויזואלי. כך, הם יכולים להבין האם הכתבה מדברת על חופשה באי טרופי, סקירה של מכונית חדשה או אפילו ידיעה טכנולוגית בנושא סמארטפונים ולמצוא את התמונה המתאימה ביותר, שתתווסף לטקסט.

הופכים את התמונות לכסף

לאחר שהתמונות התווספו לאתר, או לחילופין, במידה ולאתר יש כבר מאגר תמונות בו הוא משתמש, החברה מציעה את החלק השני בהיצע שירותיה, מודל המוניטיזציה שלה: הוספת פרסומות על גבי התמונות. בשונה מבאנרים מהבהבים או פרסומות טקסט, לאור העובדה שהתמונה היא חלק משמעותי מהטקסט, היא עתידה לקבל תשומת לב גבוהה יותר מצד הגולש, כך שגם הפרסומות הנמצאת ״מאחוריה״ יקבלו התייחסות גבוהה יותר.

החברה מציעה מספר אפשרויות שונות להוספת הפרסומות על גבי התמונה, כשאלה מתגלות רק כאשר המשתמש עובר עליהן עם סמן העכבר. כלומר, בעת פתיחת העמוד או הכתבה שרצה לקרוא, הגולש יראה תמונה סטנדרטית שהינה חלק מהכתבה, אך ברגע שיעבור עליה היא תוכל להסתובב, להקפיץ באנר בתחתיתה ואף להקפיץ חלון פופאפ קטן עם הצעות רלוונטיות.

כאמור, המודל זמין גם לאתרי תוכן עם מאגר תמונות קיימות, כשגם כאן טכנולוגיית זיהוי התמונה של החברה נכנסת לפעולה. כלומר, הפרסומות יודעות להתאים את עצמן לתמונה, כשתמונה של מכונית תציג פרסומות הרלוונטיות לעולם הרכב ותמונה של פיצה תוכל להציג הטבות בפיצריות הקרובות, או אפילו אביזרים באתרי המכר השונים באינטרנט.

פרסומות לדוגמה, לחצו להגדלה. מקור: Imonomy

מתמקדים בווב, לא שוכחים את המובייל

Imonomy נוסדה ב-2012 על ידי אורן דרור ועמית חלאוה, לאחר שהבינו שקיים בשוק צורך למאגרי תמונות חינמיים, שיעזרו לשפר את זמני השהייה של הגולשים. בשלב מאוחר יותר הכניסו השניים גם את מודל המוניטיזציה, כאשר מטרתם הייתה לא רק למצוא את מודל הרווח שלהם כחברה, אלא גם להציע מודל הכנסות לאתרי התוכן השונים.

נכון להיום החברה עובדת עם כ-10 אלף Online Publishers הכוללים בלוגים, אתרי חדשות, פורטלים ושאר אתרי תוכן. בין לקוחותיה ניתן למצוא שמות גדולים וידועים, כגון AOL, CBS, ArticlesBase ועוד. בעוד שבשלב זה המוצר של החברה זמין רק למשתמשי Web, החברה מתכננת להציע פתרון בעתיד גם למשתמשי המובייל.

Imonomy השלימה סבב גיוס בסך 400 אלף דולרים, שהגיעו מ-7 משקיעים פרטיים הכוללים את ינון אקסל, לשעבר מנכ"ל קסמבה שנרכשה על ידי LivePerson תמורת 40 מיליון דולרים, לירון רוז וטל שקד, ממייסדי AfterDownload שנרכשה על ידי IronSource תמורת 28 מיליון דולרים.

המוצר של החברה זמין רק למשתמשי ה-Web, כמו גם שטכנולוגיית ניתוח התמונה והתאמת הטקסט זמינה בשלב זה למספר שפות בודדות כגון אנגלית, ספרדית וצרפתית. המשמעות היא שלצערנו החברה אינה מציעה תמיכה בשפה העברית, לפחות לא בשלב זה.

מקור: צילום מסך

אתם רגע לפני סוף השבוע ואתם יודעים שלא יהיה לכם זמן או כוח לבשל לכל המשפחה. ברוב המקרים, אתם מסתפקים בקפיצה קטנה לסופר והכנת ארוחה צנועה, אך במידה ומדובר במודל שחוזר על עצמו, אולי הגיע הזמן לשקול להעביר את האחריות הקולינרית אל מישהו אחר?

חברת הסטארטאפ הישראלית יאמי (Yummi) מאפשרת לכם להעזר בשירותיו של בשלן ביתי ולרכוש לעצמכם ארוחות מלאות שיכולות להוות פתרון לא רק עבור יום שישי, אלא גם לכל השבוע לאחר מכן – בהתאם להעדפותיכם הקולינריות.

אז מה בא לכם לאכול?

במידה ואתם כמונו, סביר להניח שאתם כבר יודעים בדיוק מה הם הימים בשבוע בהם אתם פותחים את תפריטי המשלוחים השונים ונאלצים ״להתפשר״ על הזמנת אוכל, רק כי המקרר שלכם כבר התרוקן מהמזון שהבאתם מההורים בסוף השבוע האחרון.

במידה ויש לכם ילדים מדובר על בעיה גדולה אפילו יותר, שכן מצד אחד אתם רוצים להעניק להם את התזונה הטובה ביותר, אך מהצד השני פשוט לא מצליחים להביא את עצמכם לעמוד מעל הסירים הלוהטים ב-10 בלילה. מהצד השני, במידה והבנתם שחיי ההייטק אינם עבורכם, אך אתם לא יודעים כיצד לבצע את הצעדים הראשונים שלכם בדרך למיתוג ושיווק המאכלים המיוחדים שכולם מחמיאים לכם עליהם – יאמי מעוניינת לעזור לשני הצדדים הללו.

הפלטפורמה של החברה מחברת בין האכלנים לבשלנים בהתאם לעדות, מאכלים, סגנונות או אפילו אירועים שונים המתאימים לכם. באתר החברה תוכלו לבחור את הסגנון המתאים לכם, כגון ביתי קלאסי, ישראלי עכשיווי, הודי, עדתי וכדומה, לסמן את הצרכים וההעדפות שלכם (טבעוני, ללא גלוטן, ללא מוצרי חלב) ולבחור את המנות הרלוונטיות לכם.

הלקוחות – אתם, בוחרים את המנות אותן אתם רוצים, מוסיפים את הבקשות האישיות שלכם כגון הסרת תיבול מסויים וכ״ו ושולחים את ההזמנה אל הבשלן הנבחר. רק בשלב זה מתחיל הבשלן בתהליך ההכנה, כך שמבטיח שהמנה שתצא תהיה טריה וכאמור, על פי כל הבקשות והפרמטרים של הלקוח הספציפי שביצע את ההזמנה.

חשוב להבהיר כי לא מדובר על תחליף מיידי לארוחת הצהריים היומית, שכן יהיה עליכם לבצע את ההזמנות לפחות יום אחד מראש ואצל חלק מהבשלנים תמצאו מחיר מינימום להזמנה. עם זאת, מדובר על פתרון מצויין לארוחות שישי המוניות שאין לכם זמן להתמודד איתן, מסיבות ביתיות ואפילו מסיבות יום הולדת לילדים, במידה ואתם מרגישים שחצאי פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ אינם מספיקים.

במטרה לשמר את הקהילה, הבשלנים באתר עוברים סינון על ידי יאמי על מנת להבטיח את חווית הרכישה, מהרגע שהמשתמש החל להזיל ריר על התמונה שראה באתר ועד שקופסת האוכל מגיעה אליו הביתה. שירות הלקוחות של החברה עוזר גם בבניית מנות וארוחות למספר רב של אורחים וגם עוזר למשתמשים להבין כמה בדיוק עליהם להזמין על מנת לא להשאר עם יותר מידי אוכל במקרר.

מה הטעם המועדף עליכם לשבוע הקרוב? מקור: צילום מסך

מקסימום טעם, מינימום מאמץ

יאמי נוסדה ביוני 2012 על ידי חן לב-עמי כשבצוות יש לא פחות מחמש נשים: רוית דיקר-לוי, טלי שטיינפלד, נועה מאירמן, ענבר דויטש וקרן רובין, לצד שני היזמים עדי איל וגיל אייגס. הרעיון נולד מהצורך האישי של חן, שמעידה על עצמה כמי שלא מבשלת אך אוהבת אוכל טוב, כשלאחר שנים של אכילה בחוץ, בחדרי אוכל או אוכל קפוא החלה להתגעגע לטעמו של אוכל ביתי אמיתי.

יום אחד, כשהרעב תקף אותה ולא רצתה להסתפק בכל אותם פתרונות מהירים, קיוותה שיהיה מישהו שיבשל עבורה. היא החלה לבדוק האם האפשרות אכן קיימת וכשגילתה שאין פתרון זמין, הבינה שעליה להציע את הפתרון בעצמה.

״זמן בימנו הוא דבר יקר״ מסבירה חן. ״אנשים עסוקים ולא תמיד יכולים להתפנות לעבודת הבישול. בזמן הפנוי הקצר שיש לאנשים הם מעדיפים לנצל אותו לדברים חשובים יותר כגון להיות עם המשפחה, או להקדיש זמן לעצמם. זה לא אומר שהם מוכנים להתפשר על האוכל שהמשפחה שלהם אוכלת בבית. הרי אין כמו אוכל ביתי אמיתי (כזה שבאמת מבשלים בבית, ולא רק נקרא ככה), אז ברור שהדבר הכי קרוב לבישול בבית הוא יאמי״ מוסיפה.

לדבריה, החברה מעוניינת לחבר בין מי שאינו מבשל למי שאוהב את עולם הבישול, כשכל אחד מהבשלנים מביא את התבלינים, הנסיון, הטעמים והצבעים שאסף במהלך שנותיו. מצד האכלנים, אלה יכולים להתנסות בכל שבוע במטבח אחר, החל מביתי עכשווי, מרוקאי, אירופאי ועד טבעוני, הודי, איטלקי, ועוד.

הבשלנים באתר הם בעלי עסק עצמאי של בישול מהבית, כשחלקם מגיעים מתחום המסעדנות וחלקם בעלי תשוקה גדולה לעולם הבישול. חן מסבירה כי יאמי נותנת להם את הידע והכלים על מנת שיוכלו להקים ולנהל עסק עצמאי של בישול מהבית ודואגת גם לעזור בכל הנוגע לשיווק ופרסום באמצעות הבאת הלקוחות עד אליהם.

מחיר המוצרים נקבע על פי עלות חומרי הגלם וכמות העבודה, אך הוא נמצא בטווח המחירים של מקומות המוכרים אוכל מוכן, כגון מעדניות. למעשה, חן מסבירה כי ברוב המקרים הזמנה דרך יאמי יוצאת משתלמת וזולה יותר מהזמנת משלוח ממסעדה, כמובן שבהתאם לכמות האוכל המוזמנת.

סלט, עלי גפן, פשטידות, מאפים וכל מה שרק תרצו. מקור: Yummi

משביעים את משתמשי העולם הרעבים

נכון להיום יש ליאמי מספר מתחרות בשוק המקומי בישראל, המעוניינות לקשר בין בשלנים ביתיים לצרכנים רעבים. לדברי החברה, השוני העיקרי שמציעה הוא באופי השירות, המציע בישול על פי הזמנה ובכך מתחרה בשירותי המשלוחים של המסעדות עצמן.

חן מסבירה כי ״בעולם קיימים הרבה סטארטאפים בתחום האוכל, והרבה מהם ביצעו גיוסים גדולים בתקופה האחרונה. כולם מנסים למצוא פתרון לאנשים שלא מבשלים, אם זה הזמנה נוחה יותר ממסעדות, שירותי קייטרינג המספקים ארוחות יומיות, שפים המגיעים הביתה לבשל וכדומה, אך אף אחד מהם הוא לא מרקטפלייס לבשלנים ביתיים״.

עוד מוסיפה חן כי החברה היא הפתרון הקרוב ביותר לבישול ביתי, במנות קטנות ועם תשומת לב לכל פרט ופרט בתהליך. האפשרות להתאים אישית את המאכלים, להוריד תבלינים שהמשתמשים אינם אוהבים או לקבל מנות המתחשבות ברגישויות השונות היא היתרון המשמעותי שמציעה ללקוחותיה.

חן מסכמת בכך שהמשימה של יאמי היא לעשות מהפכה בשוק האוכל המוכן, באמצעות מתן פתרון טוב יותר לאנשים שאינם מבשלים. לאחר שנתיים של פיילוט בארץ, החברה פועלת להרחבת שירותיה לאיזורים נוספים ברחבי העולם, במטרה להציע גם להם את הבישול הביתי המתאים עבורם.

מקור: Shutterstock

סביר להניח שבמהלך חייכם יצא לכם לצאת למועדון לילה אחד או שניים. בין אם החלטתם לבלות בארץ או בחו״ל, אנו מניחים שהחוויה הייתה דומה: תור ארוך עם בחורה או בחור בכניסה שמחזיקים בדף נייר ועט, על מנת לסמן את המוזמנים שנכנסו ולהוסיף לרשימה את השמות החדשים שמעבירים היחצ״נים.

Guester הישראלית מעוניינת לשנות את אופן ההתנהלות של חיי הלילה, להפטר מאמצעי הניהול הישנים ואף לאפשר למועדונים לתגמל כראוי את לקוחותיהם הקבועים, גם אם אינם חברים קרובים של ההנהלה. נעלו את נעלי הריקוד שלכם ובוא להכיר את המערכת שתתחזק את המסיבות המדוברות ביותר ברחבי העולם.

מרעננים את ליין הניהול של המועדונים

על פי מחקר שנערך במאי האחרון על ידי חברת IBISWorld, שוק חיי הלילה בארצות הברית לבדה מייצר הכנסות בשווי של 24 מיליארד דולרים בשנה. עם זאת, מדובר באחד מהשווקים הבודדים שעדיין לא עבר מהפכה דיגיטלית, למרות הרווח הגלום בו. בעוד שחברות רבות מנסות להציע פתרונות שונים ומגוונים, נכון להיום אין חברה שהצליחה למצוא את ״נוסחת הקסם״ ולהשתלט על השוק

Guester הישראלית מעוניינת להכניס מעט סדר לבלאגן, באמצעות הטמעת הטכנולוגיה בתוך המועדונים, או יותר נכון, מאחורי הקלעים של המועדונים. על מנת לעשות זאת מציעה החברה פלטפורמת ניהול מבוססת ענן, המאפשרת לצפות בזמן אמת במצב המועדון ולנהל את הלקוחות, העובדים ואף את האירועים השונים.

מערכת הניהול מגיעה עם מספר אפליקציות תומכות, כגון אפליקציית אייפד לניהול המוזמנים בדלת המועדון. כך יכולה המארחת להפטר מהדף והעט המיושנים ולסמן את המוזמנים שהגיעו, כשהמידע יגיע בזמן אמת אל שאר מערכות החברה, כמו גם אל בעליה.

לחילופין, במידה ואחד מהיח״צנים מעוניינים להכניס ברגע האחרון עוד כמה מוזמנים, הוא יוכל לעדכן את המידע מבלי להטריד את המארחת או לדאוג שמא יהיו לאורחיו בעיות בכניסה, שכן יהיה בטוח שהמידע יגיע אל כל מי שצריך לקבל אותו. לצד עובדי המועדון הנמצאים בו כעת, גם בעל המועדון, בין אם נמצא בביתו או אפילו במדינה אחרת, יוכל לדעת כמה אורחים נכנסו, כמה שילמו בממוצע על הכניסה, מהו יחס הבנים-בנות באירוע ושאר מידע רלוונטי ברגעים אלה ממש, מה שיאפשר לו לנהל את העסק גם מרחוק.

עוד אלמנט עיקרי אותו מציעה המערכת של החברה, הם אישורי הזמנה וביטולים. לדבריה, עיקר הרווחים של מועדונים בחו״ל מגיעים משולחנות מוזמנים ולא מהבר המרכזי. כלומר, במידה ומי שהזמין שולחן מבטל או אפילו מבריז, המשמעות היא הפסד עבור בית העסק שלא יכל להתכונן לכך מראש. המערכת מגיעה לעזרה, כשהאישורים והביטולים מתעדכנים גם הם בזמן אמת, מה שמאפשר לפתוח את השולחנות ללקוחות אחרים הממתינים בתור.

כפי שאתם יכולים להבין, הישראלית רוצה לטפל בכל אלמנט ובכל אפשרות הרלוונטית לחיי הלילה. למעשה, אם כל האפשרויות שהוצגו עד עכשיו אינן מספיקות, החברה מציעה גם שירות תשלומים. כך, במידה והמועדון מעוניין לארגן אירוע מיוחד או אפילו הופעה, החברה מציעה הקמת אתר מיוחד למכירת כרטיסים או הוספת האפשרות לאתר הקיים, כשהמכירה עצמה, ניהול התשלומים ואפילו ההחזרים הכספיים, במידה ונדרשים, מתבצעים דרכה – ללא טרחה מצד בעל העסק.

אפליקציית הניהול. מקור: Guester

מעבירים את רשימת ה-VIP לענן

עם כל הכבוד למערכת המסוגלת לעזור לבעלי המועדונים, היא שימושית לא פחות גם עבור הבליינים העתידיים, שכלל אינם מודעים לכך. לרוב, בעלי המועדונים אינם מכירים את לקוחותיהם, גם אם הם קבועים, מה שעלול להוביל לחיי מדף קצרים של כמה שנות פעילות בודדות לאור העובדה שלעסקים אלה אין המשכיות, הם אינם מצליחים להרחיב את קהל הלקוחות שלהם וכתוצאה מכך נסגרים.

למרבה ההפתעה, הבליינים אינם צריכים להוריד אפליקציות או להרשם לשירותים מיוחדים על מנת ש-Guester תוכל לעזור להם, אלא יכולים להמשיך להתנהל כרגיל מול המועדונים בהם מבקרים. ברגע שיכנסו אל אחת מהרשימות, בית העסק יוכל להתחיל ״במעקב״ אחריהם, ולקבל מידע כגון תאריכי הביקור, כמות המבקרים וכדומה, מה שיאפשר לבעלי המועדון ליצור תכנית הטבות לאורחים הקבועים בצורה אוטומטית, ללא הצורך להתחבר אליהם או אפילו להכיר אותם.

לצד ההטבות המדוברות, המידע יאפשר לבעלי המועדון לסנן את המבלים על פי הפרמטרים המתאימים להם, כשלצד המידע ״הטכני״ יוכלו להוסיף גם האשטגים רלוונטיים. כך לדוגמה, תוכלו להיות מקוטלגים תחת רשימת VIP, להופיע כמי שנוהגים לתת טיפ שמן או אפילו להכנס אל הרשימה השחורה. המידע יופיע לכל אחד מהעובדים ברגע שיקליד את שמכם במערכת, כך שיוכל להתנהג בהתאם באותו הרגע ולדעת האם לשמור לכם את השולחן הכי טוב בבית, או להודיע לכם שכל הכרטיסים אזלו ואין אפשרות להכניס אתכם.

כמובן שגם כאן ניתן למצוא אלמנט חברתי, כשהישראלית מציעה אינטרגציה לרשתות חברתיות, או ווידג׳טים ייעודים אותם ניתן להטמיע באתריהם, בין אם עצמאיים לבין אם נוצרו על ידי Guester עצמה. הפן החברתי פותח אפשרויות נוספות עבור בעלי המועדון, שכעת יכולים לדעת כיצד לקוחותיהם נראים ואף לטרגט (Target) אורחים פוטנציאליים לערבים מסויימים.

כך במידה ומארגנים אירוע הדורש גברים שנראים טוב או בחורות הנוטות להעניק טיפים גדולים במיוחד, המערכת תאפשר למצוא אותם בקלות ואף להגיע אליהם, באמצעות הרשתות החברתיות דרכן נרשמו לאירועים קודמים. כן, גם אנחנו חושבים שתעדוף על פי מראה חיצוני היה צריך להעלם מזמן מן העולם, אך הוא קיים – ולפחות תהליך הסינון מעט פחות מעליב, שכן האורחים אינם יודעים שהינם מסוננים מחוץ לדלת על בסיס השיער, האף או העיניים שלהם.

מקור: Guester

מניהול רשימות לסטארטאפ בעלייה

Guester נוסדה ב-2011 על ידי איתי וייס, המכהן כמנכ״ל החברה. הרעיון למוצר נולד אצלו לאחר שסיים את שירותו בצה״ל והתגלגל לניהול כניסות במועדונים, שם נחשף לבלאגן הכולל דפים, צעקות ולחץ כללי. בעוד שבתחילת דרכו התמקד ביצור אפליקציה לניהול המוזמנים בכניסה, לאחר שהחל לחקור על התעשייה הבין שקיים פער גדול משמעותית בתהליכי הניהול השונים של בתי העסק. בשלב זה חבר אל תום ברקן, המכהן כ-CTO בחברה, כשהשניים המשיכו לפתח את המוצר והגיעו ל-Guester בנקודתה הנוכחית.

לאור העובדה שהחברה מציעה את שירותיה במודל SaaS, אין זה מפתיע שהמודל העסקי שלה מבוסס על תשלום חודשי הנקבע על פי צרכיו של בית העסק. בנוסף, החברה גובה עמלות עבור מערכת התשלומים אותה מציעה ללקוחותיה, במידה ואכן בוחרים להשתמש בה, כמובן.

אך עם כל הכבוד למערכת שמציגה החברה, שבוודאי יכולה לפתור כמה בעיות לבעלי מועדונים באיזור הקרוב אליכם, היא אינה לבד בשוק. נכון להיום ניתן למצוא שחקנים רבים הנאבקים על מקומם, הקיימים זמן רב יותר ומציעים מגוון רחב יותר של פיצ׳רים.

Guester אינה מודאגת מהתחרות, שכן מאמינה כי השימושיות הפשוטה שמציעה, המאפשרת גם למי שאינו בקיא בעולם הטכנולוגיה להבין כיצד לתפעל את המערכת וכיצד להתאים אותה אישית לצרכיו של כל מועדון, היא מה שתאפשר לה להשתלט, בתקווה, על שוק חיי הלילה ברחבי העולם.

החברה כבר השלימה סבב גיוס Seed ראשוני והיא עובדת עם מועדונים ברחבי העולם, כשתל אביב ביניהן. השוק הגדול ביותר שלה ממוקם בלונדון, לפחות נכון לעכשיו, אך כמובן שמעוניינת להתרחב אל שווקים נוספים ומגוונים ברחבי העולם.

הכירו את הצוות. מקור: Guester

מקור תמונה ראשית: Shutterstock / Picture of rock concert, music festival, New Year eve celebration

מקור: צילום מסך

לרוב המשתמשים כיום יש מספר מכשירים בהם משתמשים על מנת לגלוש באינטרנט, לשוחח עם חבריהם וכמובן, להתעדכן ברשתות החברתיות השונות. בעוד שהמשתמשים מרוויחים בכך שיכולים לעדכן סטטוסים מהמיטה, מהאוטובוס ואפילו מהמטוס, עבור המפרסמים מדובר בבעיה משמעותית, שכן "מאבדים" את זהות המשתמשים במעבר ואינם יכולים להציע את הפרסומות הטובות ביותר עבורם.

חברת הסטארטאפ הישראלית Crosswise מעוניינת לעזור לחברות המדיה להבין מי הם המשתמשים גם אם עוברים בין מגוון מכשירים, וכך לשפר את יכולות הפרסום שלהן.

מזהים את המשתמש בין ההמון

בין אם בחרתם לגלוש באמצעות המחשב הנייד שלכם, מכשיר הטאבלט שלכם או שנשארתם עם מכשיר הסמארטפון הנאמן שלכם, חברות המדיה השונות מעוניינות לדעת זאת על מנת להציג לכם את הפרסומות המתאימות ביותר, שיגרמו לכם להקליק ואף לפתוח את הכיס.

כיום, בכל אתר או אפליקציה קיימים אלמנטים שונים מעולם הפרסום, שאמנם יכולים לזהות את המשתמש הסלולרי, אך מאבדים אותו ברגע שעובר אל אחד מהמכשירים האחרים שברשותו. עבור החברות, המשמעות היא שאינן יכולות לוודא האם הקמפיינים שלהן עובדים או לפלח את הקהל בצורה הנכונה והטובה ביותר.

בנקודה זו נכנסת לתמונה Crosswise, המאפשרת לזהות את קבוצת המכשירים השייכת למשתמש מסויים, מבלי לסכן את פרטיותו או להשתמש בסממנים אישיים אודותיו. כך, בעוד שהוא יכול להיות רגוע שאינו נחשף לחברות צד שלישי יתר על המידה, חברות המדיה יכולות להיות גם הן רגועות, שכן הקמפיינים שלהן מגיעים ליעד המתאים.

הטכנולוגיה אותה פיתחה החברה מסוגלת לקשר בין המשתמשים למכשירים בהתאם למידע רב, הכולל את מיקום המכשיר, סוגי האפליקציות הקיימות עליו, דפוסי השימוש, האתרים בהם ביקרו המשתמשים ואפילו הלחץ שנוצר על המסך בעת לחיצה, לצד סממנים רבים נוספים.

כך יכולה החברה לזהות את המשתמש בין ההמון ולהעביר את המידע אל לקוחותיה. חשוב להבהיר כי החברה אינה עובדת עם המפרסמים בצורה ישירה, אלא מציעה את שירותיה לחברות הפרסום השונות כגון DSP, DMP, ReTargeters, פלטפורמות Affiliates ונציגויות נוספות, כשהן אלה המעניקות את השירות למפרסמים בקצה.

נשארת בצד הנייטרלי

Crosswise נוסדה באוגוסט 2013 על ידי סטיב גלנץ, יונתן זיידנר ורון רייטר, בעלת משרדים בתל אביב ולאחרונה השלימה סבב גיוס בסך 2 מיליון דולרים מ-Giza Ventures, Horizons Ventures, OurCrowd ומספר משקיעי אנג'ל נוספים.

לדברי החברה, הבידול העיקרי שלה ממתחרותיה בשוק הוא בכך שמעדיפה להשאר ניטרלית בשוק הפרסום. היא מאמינה שאינה צריכה להתחרות עם חברות הפרסום, כך שאינה רוכשת מדיה, אינה מספקת שירותי אנליטיקות ואינה יוצרת מגזרי קהל. אלא, החברה מתמקדת בייצור ה-Device Graph המדוייק ביותר שאפשר.

כלומר, השירות שלה מוצע לנותני הפרסום ולא למשתמשי הקצה והמפרסמים, כך שיכולה להציע את המידע הרלוונטי ביותר ללקוחותיה ללא ניגוד אינטרסים. בנוסף, הודות לשותפותיה יכולה לאמן ולוודא את המודלים הסטטיסטיים שלה, מה שלדבריה יכול להבטיח ללקוחותיה שמקבלים גישה לפתרון המדוייק ביותר בתעשייה.

מקור: צילום מסך

החבר הטוב ביותר שלכם, כלבכם הנאמן, אמנם אינו יכול לדבר את שפתם של בני האדם אך הוא יכול להעביר מספיק מידע על מנת שתדעו אם הכל בסדר אצלו. חברת הסטארטאפ הישראלית Oggii מציעה חיישן מיוחד שיעזור לכם לפענח את המידע ולהבין בזמן אמת למה כלביכם זקוק.

מנביחות לנתונים

במאי האחרון פורסם מחקר שהסביר כיצד ניתן לאלף כלבים על מנת להריח את נוכחותו של סרטן הערמונית בקרב בני אדם, בדיוק כמעט מושלם. המחקר המדובר מתווסף לרשימה ארוכה של מחקרים, עדויות וחוויות אישיות המציגות כי הקשר בין בני האדם לכלביהם מאפשר לשני הצדדים להרוויח משמעותית ממנו.

עם זאת, בעוד שבני האדם יכולים להתלונן כשמרגישים רעבים או ללכת לרופא כשכואב להם הראש, עליהם לסמוך על תחושת בטן או לחפש סממנים חיצוניים כשמאמינים כי משהו קרה לחיית המחמד האהובה עליהם, ולעיתים הגילוי מגיע לאחר תקופה ארוכה של סבל מצד הכלב האהוב.

במטרה לעזור לכם להבין הרבה יותר טוב את החבר הטוב ביותר שלכם, חברת הסטארטאפ הישראלית Oggii השיקה מערכת שלמה המסוגלת לזהות, לנתח ולדווח על שינויים כאלה ואחרים אצל הכלב. היא עושה זאת באמצעות חיישן המוצמד לקולרו של הכלב, בשילוב עם אלגוריתמים בענן וכמובן, אפליקציה ייעודית.

בפועל, החברה מציעה התראה מוקדמת אודות מחלות, תזונה ואורח החיים הכללי של הכלב, מה שמאפשר לבעליו לטפל בבעיות כבר בשלביהן הראשונים, וללמוד ממשתמשים אחרים כיצד לפעול ולטפל באלמנטים שונים וכל זה על מנת לשפר את חיו של הכלב.

נכנסים מתחת לפרווה

לאחר הצמדת החיישן של החברה אל קולר הכלב שלכם, תתבקשו להכניס כמה פרטים מזהים אודותיו כגון גזע, גיל וכמובן, מצב הבריאות הנוכחי שלו. בשלב זה יתחיל החיישן בתהליך הלמידה כשיזהה את התנהגותו הטבעית של הכלב, שלאחר מכן יוכל להתחיל לזהות ״חריגות״ בדפוסי ההתנהגות שלו. השינויים הם הסממן שעוזר לחברה להבין מה בדיוק עובר על הכלב, ומהו המצב או הבעיה הרלוונטיים.

החיישן מסוגל לזהות מגוון רחב של בעיות ומצבים, כגון האם הכלב סובל מקרציות, פרועשים, פציעות עור, דלקות אוזניים וכמובן מחלות הרבה יותר קשות ומסובכות, כשכל זה מגיע לאור זיהוי איטיות ההליכה של הכלב, או ניעור ראשו בתכיפות גבוהה יותר מהרגיל, לצד סממנים נוספים ומגוונים.

ברגע שהחיישן מזהה את החריגה המדוברת, הוא מסוגל לשלוח הודעה למשתמש באמצעות האפליקציה הסלולרית שתעזור לו באבחון ראשוני ותציע טיפול בסיסי, במידה וזה קיים. במידה והכלב שלכם הפסיק לרוץ בגינה והחל לנשום בכבדות בלילה, החיישן ידע לזהות האם עליכם לקחת אותו לוטרינר, או האם בסך הכל מומלץ להחליף לו את התזונה ולהתחיל בדיאטה.

לצד הזיהוי המתבצע באמצעות האלגוריתמים של החברה ובמטרה להציע למשתמשים את הזיהוי הטוב ביותר, יכולים ליצור קשר עם קהילת בעלי הכלבים המשתמשים גם הם בחיישן ובאפליקציה, על מנת להבין מה עובר על הכלב שלהם וכיצד לטפל בו. כך לדוגמה, אם אימצתם רק לפני שבוע את הכלב הראשון שלכם, הקהילה תוכל לתמוך בכם ולהבהיר לכם שלא צריך לרוץ לוטרינר רק כי העור מעט פצוע, אלא שמדובר בסממן קלאסי של פרעושים ועליו לעבור טיפול מתאים.

מדובר על כלי שיכול להיות אידיאלי עבור משתמשים הנוהגים להשאיר את כלביהם בבית במהלך יום העבודה, שכן כך יוכלו להמשיך ולעקוב אחר מצבו גם מבלי שיהיה צמוד אליהם כל הזמן. כך, יוכל הכלב לקבל את תשומת הלב הראויה לו גם מבחינה בריאותית, לצד הליטופים והחיבוקים הסטנדרטיים שמקבל בכל ערב, כמובן.

בניגוד למתחרותיה בשוק, המתמקדות בזיהוי וניתוח הכושר והתזונה של הכלב, Oggii משלבת ביכולות הזיהוי שלה גם את אלמנט המעקב אחר בריאותו הכללית של הכלב. בנוסף, החברה מציינת כי הסוללה של החיישן מסוגלת להחזיק שנה שלמה, כך שהמשתמשים לא יצטרכו לזכור להטעין אותה בכל יומיים על מנת שתעבוד.

בנוסף, התקשורת בין החיישן למכשיר הסמארטפון מתבצע באמצעות חיבור בלוטות׳, כך שאינו צריך חיבור אינטרנט על מנת להעביר את הנתונים החדשים.

החיישן החכם. מקור: Oggii

עוזרים לחברים הכי טובים

Oggii נוסדה ב-2012 על ידי יוני דרור, כשהרעיון למוצר הגיע לאחר שקרא מחקר וטרינרי שהוכיח את ההקשרים בין תבניות התנועה של הכלבים, לבין בעיות בריאות ספציפיות מהן סובלים. נכון להיום החברה עדיין נמצאת בשלבי הבטא שלה, כשהחלה לבדוק את החיישנים בפעולה עם מספר משתמשים מצומצם.

בעוד שהחברה כבר השלימה את סבב הגיוס הראשון שלה בסך מיליון דולרים, שהגיע ממספר משקיעים פרטיים, היא עובדת במקביל על מודל עסקי ממנו תוכל לא רק היא להרוויח, אלא גם לקוחותיה. לשם כך החלה בשיתופי פעולה עם מספר גופים שונים הכוללים חברות תרופות, חברות ביטוח וכמובן, חברות אוכל לכלבים, כשמציעה להן לקחת תפקיד פעיל באיכות החיים והבריאות של לקוחותיהן הפרוותיים.

מקור: CyActive

אין ספק שאחד מהתחומים העיקריים בנוף ההיי-טק הישראלי הוא תחום האבטחה. ניתן למצוא כיום בשוק עשרות חברות שנועדו להתמודד עם איומים והתקפות בזמן אמת, במטרה להגן על המידע הרגיש של הארגון או של העובדים בו. חברת האבטחה CyActive מעוניינת להציע גישה שונה לעולם הסייבר, באמצעות חיזוי סוג המתקפה והתגוננות מפניה מראש.

אנחנו יודעים איך תקפת בקיץ האחרון

עולם אבטחת המידע בעולם בכלל ובישראל בפרט הינו רווי מתחרים, כשהאיומים והסיכונים ממשיכים לגדול בקצב מסחרר. נכון להיום מתקיים מירוץ של חתול ועכבר בין החברות המעוניינות להגן על המשתמשים לבין התוקפים, שרוצים את המידע שלהם. למעשה, עיקר העבודה של חברות האבטחה מתבצעת רק לאחר גילוי ההתקפה, באמצעות ניתוח הקוד ופיתוח אמצעים לעצירתו.

המשמעות היא שבעוד החוקרים צריכים לעבוד קשה על מנת להוכיח את יעילות המוצר שלהם, התוקפים פשוט צריכים לחמוק מגילוי באמצעות שינויים קלים בהתקפה שנחסמה, מה שאומר שממחזרים אלמנטים בהתקפה הקודמת, כשחברות האבטחה נשארות חסרות אונים מול המתקפה החדשה.

המרדף הכושל לא רק מסכן את אבטחת המידע של המשתמשים והארגונים, אלא מדובר בתהליך יקר במיוחד. על כל דולר שמשקיעים התוקפים, תעשיית אבטחת המידע מוציאה מאות דולרים, שכן תהליך הגילוי וחסימה הינו ארוך, יקר ומורכב, בעוד שיצירת גרסאות של מתקפות הינו קצר, זול ופשוט.

את תהליך זה מעוניינת חברת CyActive למנוע, באמצעות חיזוי ומניעה של מתקפות עתידיות. לדבריה, נכון להיום לא התגלתה התקפה אחת שלא הכילה אלמנטים ממוחזרים מתקיפות חוזרות, מה שעוזר לה לחזות את צעדיהן ואופן ההתפתחות שלהן בעתיד.

הפתרון אותה פיתחה החברה מתבסס על הרצון להעביר את היתרון לידיהם של המגנים והפיכת יחסי הכוחות בין התוקפים למגנים. במקום לנסות ולעמוד בקצב המסחרר של ההאקרים, החברה מסוגלת לחזות מאות אלפי גרסאות עתידיות של התקפות סייבור מוכרות ״ולהריץ קדימה״ את האבולוציה של נוזקות המחשב. כך מסוגלת החברה להסיק בצורה חכמה כיצד תתפתח הנוזקה ולהציע את ההגנה לארגונים ולחברות עוד לפני שמגיעה אליהם.

לדברי החברה, היא הראשונה בתחומה המציעה הגנה מונעת למתקפות עתידיות, עוד לפני שיוצאות לשוק ומתחילות בפעילותן הזדונית. כך, לא רק שמציעה אבטחה והגנה בזמן אמת, אלא מציעה הגנה גם בעתיד, סוג של מסע בזמן בתחום האבטחה, כשיודעת מה הנוזקה עומדת לעשות עוד לפני שמתחילה בפעילותה.

מתאימים את הצרכים לשוק

CyActive נוסדה ב-2013 על ידי לירן טנקמן ושלומי בוטרנו, כשהרעיון למוצר נולד לאחר שלירן יצר קשר בין האלגוריתמיקה ולמידת מכונה מתחום הביולוגיה אותו למד בתואר, לבין העבודה שלו בתחום הסייבר. לאחר שסיפר לחברו לצוות, שלומי, על הרעיון להכניס אלגוריתמיקה מעולם התוכן אל עולם הסייבר, השניים הבינו שיש להם מוצר מעניין ביד – מה שהוביל אל החברה הנוכחית.

נכון להיום החברה משתפת פעולה עם חברות Fortune 100, על מנת למנף את בסיס הלקוחות שלה ולספק יתרון תחרותי משמעותי. לדברי החברה, המערכת שלה מסוגלת למגן, בפעם הראשונה באמצעות הקדמת צעדיהם של התוקפים, מה שמאפשר גם להפוך את אי השווין הכלכלי – שכן יצירה של מתקפה חדשה היא זאת שהופכת לתהליך ארוך, מורכב ויקר.

בשורה התחתונה, בשונה משאר החברות שבדרך כלל מצליחות להדוף את ההתקפות הקיימות במקרה הטוב, או להתמודד איתן כבר לאחר שהצליחו לחדור ולהשיג חלק מהמידע של הארגון במקרה הפחות טוב, CyActive רוצה להקדים את העתיד ולמנוע את ההתקפות עוד לפני שההאקרים מספיקים לכתוב אותן.

וידאו: CyActive

מקור: צילום מסך

מזל טוב! החלטתם לפרוש כנפיים ולעבור מדירת ההורים למקום משלכם. ברוב המקרים, זה לא משנה אם אתם מעוניינים להשתקע בתל אביב, חדרה, רמת גן או אפילו באר שבע, המשמעות היא שתצטרכו לבחור את כל מה שתרצו להעביר בקפידה, שכן מקום האחסון שלכם הצטמצם משמעותית.

חברת הסטארטאפ הצרפתית Costockage מעוניינת לעזור למשתמשים לשמור ולאחסן את החפצים שאינם זקוקים להם למעבר הנוכחי, אך ייתכן שיצטרכו למעבר הבא. זאת, הודות לעזרתם האדיבה של משתמשים הגרים בקרבת מקום ויש להם חדר פנוי.

משכירים את החדר לאחסון הארון

במסע חיפוש הדירה האחרון שלנו מצאנו יחידה לא רעה בכלל, שכללה מטבח מרווח, סלון עם מרפסת, אמבטיה שעברה שיפוץ לא מזמן ושני חדרי שינה, למקרה שנרצה לארח חברים לפרק זמן ארוך במיוחד. בארץ המגמה העולה היא להשכיר את חדר השינה השני באמצעות Airbnb, במטרה להרוויח עוד כמה שקלים בחודש על חלל לא מנוצל.

עם זאת, במידה ואתם לא גרים בתל אביב, חיפה או ירושלים, חדר שינה נוסף הופך במהירות ״לחדר עבודה״, שלרוב מאכלס את כל הארגזים והחפצים שאתם לא מעוניינים שיסתובבו ברחבי הבית. המשמעות היא שלא רק שאינכם מרוויחים מהחדר הנוסף, אתם בוודאי משלמים עליו בכל חודש כחלק משכר הדירה.

חברת הסטארטאפ Costockage רוצה לעזור לכם להפוך את החדר הנוסף לרווחי, גם אם אין תיירים שיסכימו לישון בו. לשם כך מעוניינת להשתמש בחדר, עליית הגג, המרתף או כל חלל פנוי שיש לכם על מנת לעזור לאנשים אחרים לאחסן שם את חפציהם.

מדובר על מודל פשוט: לכם יש שטח שמשתמשים אחרים זקוקים לו, והם אף מוכנים לשלם עבורו. למעשה, מדובר על מודל עוד יותר נוח מזה הקיים ב-Airbnb, שכן לא תצטרכו לארח זרים בביתכם שיבואו ויצאו מתי שירצו, אלא פשוט תתבקשו לשמור על הארונות, הבגדים ושאר החפצים שלהם עד שירצו לקחת אותם חזרה.

בעוד שבישראל לא מדובר על בעיה כה משמעותית, שכן רובנו מעדיפים להשאיר את החפצים בבית ההורים, באירופה נאלצים השוכרים לשלם עלות חודשית על מחסנים ושאר שירותים על מנת לשמור על חפציהם. לרוב, אפשרויות האחסון הן מחסנים הנמצאים מחוץ לערים המרכזיות, מה שאומר שהמשתמשים יתבקשו לשלם לא רק עלות על חודשי השכרה, אלא גם להוציא מכיסם עבור עלויות הובלה גבוהות במיוחד – רק כי לא רצו לזרוק את הספה או המיטה שסבא-רבא בנה במו ידיו.

הפלטפורמה אותה בנתה החברה, אתר האינטרנט שלה, מחבר בין המשתמשים שיש להם מקום פנוי לאלה המעוניינים לשכור אותו על בסיס תקופות זמן, שטחי אחסון וכמובן, כמות החפצים אותם רוצים לשמור. המערכת עצמה מאפשרת למשתמשים לשוחח ביניהם ולסגור את התנאים לפני העברת התשלום וביצוע העסקה, כך שיכולים להיות בטוחים שבחרו את המקום הנכון והמשתמש הנכון שישמור על חפציהם.

מקור: צילום מסך

מתמקדת באירופה

Costockage הוקמה בנומבר 2012 על ידי מייקל נאדר (Mickael Nadjar) ואדם לוי-זראוברמן. לאחר שנאדר ביצע עלייה לישראל, השניים החליטו לנצל את היתרונות של האקוסיסטם הישראלי על מנת להעסיק צוות מפתחים טובים. המשמעות היא שבעוד שצוות הפיתוח יושב במשרדיה של החברה בתל אביב, המטה הראשי של החברה נמצא בצרפת, שם אדם מטפל בשיווק ובפיתוח העסקי.

החברה מאמינה שהיא מבצעת מהפכה בתחום האחסון הודות לעובדה שמאפשרת למשתמשים לאחסן את חפציהם קרוב לבית בחצי מהעלות בשוק, הכוללת גם ביטוח על החפצים השונים וכבר השלימה את שלב ה-Proof of Concept, במסגרתו גילתה כי המשתמשים בצרפת מוכנים להשתמש באמצעי אחסון שונים, כל עוד הם זולים וכמובן, המשכירים מעוניינים להרוויח מהחללים בהם אינם משתמשים בביתם.

בעוד שישנם כמה וכמה חברות בשוק המציעות מודלים דומים וקיימות זמן רב יותר, Costockage מאמינה כי סוד ההצלחה שלה טמון בשתי אותיות: UX. ההתמקדות העיקרית של החברה מיום הקמתה היה על פתרון הבעיות הרלוונטיות למשתמשים, כגון חישוב נפח האחסון, אפשרות השכרה לתקופות זמן קצרות או ארוכות, מנגנון להעברת כספים באמצעות מערכת מאובטחת וכמובן, ביטוח המוצרים השונים.

ההשקעה הרבה שלה השתלמה ככל הנראה שכן למרות שלהגדרתה עדיין נמצאת בשלבי פיילוט, כבר עכשיו האתר שלה משרת כ-12,000 משתמשים המבצעים כ-200 בקשות ולמעלה מ-60 הזמנות בכל חודש, ולדבריה מציגה עלייה של 20 אחוזים בכל חודש. באתר תוכלו למצוא 18,000 מטר רבוע של חלל להשכרה, השווה ערך לשטח של 6 מחסנים.

נראה כי המשתמשים מאוד מרוצים מהאפשרות החדשה שנפתחה בפניהם, שכן זמן ההשכרה הממוצע עומד על לא פחות מחמישה חודשים, כשהעלות הממוצעת מסתכמת בכ-400 דולרים עבור בין 3 ל-4 מטרים רבועים. בחמישים אחוזים מהעסקאות, השוכר מחדש את החוזה לתקופת זמן נוספת.

החברה החלה בסבב הגיוס הראשון שלה, שכן מעוניינת להמשיך להרחיב את הפלטפורמה שלה וכמובן, להמשיך להתרחב אל ערים נוספות ברחבי אירופה ולבסוף להציע פתרונות אחסון למשתמשים בכל רחבי העולם.

וידאו: Costockage

צילום: אלינור וולף

10 חברות מדהימות, עשרה פיצ'ים מרגשים, עשרות טוויטים, ובסוף כנס Geektime Conference 2014 יש לנו זוכה אחת במקום הראשון, וזוכה נוספת בפרס חביבת הקהל.

במקום הראשון…

החברה שזכתה במקום הראשון בכנס Geektime Conference 2014 היא Neema, שמאפשרת למשתמשים לפתוח חשבונות בנק המתבססים על מטבעות וירטואלים. שוק היעד של החברה הוא עובדים זרים והיא מציעה להם את האפשרות לפתוח חשבון דולרי, לקבל כרטיס אשראי וכמובן, לשלוח את הכסף למשפחה בבית בקלות.

החברה מסוגלת להציע זאת בצורה זולה ואפקטיבית לאור העובדה שהתשתית הטכנולוגית עליה מתבססת לשמירה וסליקה של כספים, מבוססת על אחד מהפרוטוקולים החדשים והמדוברים ביותר בתקופה האחרונה: ביטקוין. כבר היום אנליסטים משערים כי מדובר ״בדור הבא״ של הבנקאות, למרות שהוא עדיין נתקל בקשיים ואתגרים לאור העובדה שהשער שלו מול הדולר תנודתי מאוד.

כל עוד קיימות תנודות רבות בביטקוין, הפרוטוקול כמעט ולא שמיש. מתוך נקודה זאת פיתחה החברה את המודל הפיננסי, המאפשר לה להצמיד את יתרות הביטקוין לערכים דולרים. כך, יכולה להציע חשבונות דולרים ״רגילים״ מעל רשת הביטקוין, כך שהמטבע הוירטואלי רץ ברקע ואינו זמין למשתמש, שכאמור מקבל חשבון דולרי רגיל.

המשמעות היא שבזכות הטכנולוגיה המדוברת, יכולה החברה להציע את הפתרון הבנקאי לאוכלוסיה שעד היום לא קיבלה שירותים פיננסים, מבלי שהמשתמשים עצמם יפסידו וכמובן, כשהחברה עצמה תרוויח מהתהליך.

לדברי החברה, נכון להיום ישנם 192 מיליון עובדים זרים, כשכל אחד מהם חוסך 2,600 דולרים בשנה ושולח 2,300 דולרים בשנה. חשבונות כאלה הם אינם רווחים עבור הבנקים, שמעדיפים לא להעניק מענה לאוכלוסיה הזו, ובנוסף הינם רווים בעמלות גבוהות עבור העובדים הזרים, כך שמעדיפים להמנע משימוש בו. אך אם נעשה את החשבון, מדובר על רווחים בשווי של כ-500 מיליארד דולרים בשנה, כש-Neema מתכננת לתפוס אותו בשתי ידיה ולתת לו את המענה שלה.

חביבת הקהל

החברה שזכתה בתואר חביבת הקהל Awear, המציעה לדבריה את ״השזאם של פריטי האופנה״. המודול הייחודי של החברה נשתל בפרטי האופנה וכך מאפשר את הזיהוי של הפריט במרחב הציבורי.

הזיהוי מתבצע הודות לאפליקציית המובייל של החברה, כך שבמידה ואתם יושבים בבית קפה ורואים תיק מרשים לצד אחת מהיושבות, כל שתצטרכו לעשות הוא לפתוח את האפליקציה, ללחוץ על כפתור הסריקה ולקבל בתמורה את דגם התיק ואת האפשרות לרכוש אותו באופן מיידי, ישירות מהמעצב.

חשוב להבהיר כי לא תתבקשו לסרוק פיזית את התיק המדובר, ואפילו לא תצטרכו לכוון את הסלולרי אל עבר האדם הנושא אותו. התהליך יכול להתבצע בצורה דיסקרטית ולא מפריעה לשני הצדדים, כשבעלת התיק תתוגמל בכל פעם שמישהו יסרוק את המוצר בעל הפריט החכם שרכשה.

כך לא רק חובבי האופנה מרוויחים ממוצרים חדשים או פרצי שופינג ספונטניים, אלא גם המעצבים יכולים ליצור עוד נקודת מכירה, להמשיך להרוויח על המוצרים גם לאחר שיוצאים מהחנות שלהם וכמובן, להשתמש ב-Awear כעוד סממן למקוריות המוצר.

מתוך Rich Snippets, אחד הגלגולים שנולדו מהמהלך הישן של גוגל, צילומסך

בשנת 2011 הכריזה גוגל על חידוש של ממש בכל הקשור להצגת תוצאות חיפושים הנעשים במנוע שלה: ציון שמו של האדם שעומד מאחורי התוכן אליו מפנה תוצאת החיפוש – ובעיקר פרסום תמונתו ליד הלינק. תוספת זו לכותרת ולתיאור הקצר שנכללים בכל מקרה בתוצאות החיפוש זכתה לכינוי Google Authorship, ונהנו ממנה רק מי שגוגל זיהתה כאנשי מקצוע איכותיים, ומטרתה המוצהרת הייתה לסייע לגולשים להגיע לתכנים ברמה גבוהה, כלומר כאלה שנכתבו על ידי אלה שמיצבו את עצמם (לתפיסת גוגל) כסמכות בתחום פעילותם.

בסוף אוגוסט 2014 הודיעה החברה כי הניסוי לא הצליח, או בלשון הודעתו של ג'ון מולר, "למרבה הצער גילינו כי השם והתמונה אינם כה שימושיים כפי שקיווינו שיהיו, ולמעשה הם אפילו עלולים להסיח את דעתם של הגולשים מהתוצאות האיכותיות. כתוצאה מכך, נאלצנו לקבל את ההחלטה הלא פשוטה ולהפסיק להציג את ה-Google Authorship".

כדאי לציין כי ההודעה לא נחתה על עולם ה-SEO בהפתעה, שכן כבר בדצמבר 2013 הפחיתה גוגל את מספר התמונות שהופיעו בכל דף תוצאות חיפוש, וביוני 2014 הוסרו כל התמונות מתוצאות החיפושים הגלובליים ונותרו רק שמות הכותבים.

עוד חשוב לציין כי למרות ביטול ה-Google Authorship, גוגל – כך על פי הודעות אנשי חברת הענק – תמשיך לייחס משמעות ל-Author Rank במסגרת דירוג האתרים (בהיקף מוגבל, כפי שהיה עד כה).

מהו ה- Google Authorship ואיך הכל התחיל?

הקונספט של Google Authorship פשוט: אם ישנו איש מקצוע שתכנים אותם פרסם באינטרנט נמצאו איכותיים (אמינים, מקצועיים, בעלי ערך מוסף של ממש וכו'), סביר להניח כי גם תכנים אחרים שלו הם משובחים, ועל כן כדאי להפנות אליהם את תשומת הלב של הגולשים. על מנת ליישם את הרעיון הוחלט בגוגל להעניק לכל כותב מעין ציון איכות (כשם שלכל דף אינטרנט ישנו Pagerank שמעיד על רמתו בעיני גוגל, כך לכל כותב יש Author Rank), ומי שה-Author Rank שלו היה גבוה דיו זכה כי שמו ותמונתו יתנוססו לצד תכנים שכתב בדפי תוצאות החיפושים הרלוונטיים.

אנשי גוגל האמינו כי בדרך זו לגולשים יהיה קל יותר להגיע לתוכן איכותי (שכן תמונה באופן טבעי מושכת תשומת לב), ואילו לבעלי האתרים ואנשי התוכן באופן כללי יהיה מניע רב עוצמה להשקיע בתכנים שהם יוצרים.

על מנת לשייך תכנים לכותבים ספציפיים, המליצה החברה לבוני אתרים, בעלי אתרים ואנשי SEO להוסיף לדפי האינטרנט השונים תגיות "rel="author כך שמנוע החיפוש יוכל לחבר בין הטקסט לבין מי שעומד מאחוריו.

הקונספט הנ"ל והמימוש שלו התבססו על רעיונות תיאורטיים שהיו קיימים בגוגל כבר מספר שנים לפני ההכרזה הרשמית ביוני 2011. באותו חודש השיקה החברה הבולטת ביותר בעולם האינטרנט מזה 15 שנה גם את גוגל פלוס, וסמיכות האירועים לא הייתה מקרית: אנשי גוגל ביקשו למשוך עוד ועוד אנשים אל הרשת החברתית שיצרו, וכדי לעשות זאת הציעו להם צ'ופר אטרקטיבי – מי שיפרסם את התכנים שלו בגוגל פלוס, יזכה בסופו של דבר לכך שתמונת הפרופיל שלו ברשת החברתית תתנוסס לצד התכנים שיצר בדפי תוצאות חיפושים שונים ותעזור להם להתבלט (שכן לגוגל יהיה קל לשייך את התכנים לאדם ולזהות את איכותו).

מדוע גוגל ביטלה את ה-Google Authorship?

אחד העקרונות שמנחים את גוגל, ומן הסתם גם אחראים להצלחתה, הוא המחויבות המלאה שלה לבחינה מתמדת של כל צעד וכל החלטה. לא משנה כמה משאבים הושקעו בשינוי זה או אחר, לא חשובה היוקרה האישית של המהנדסים שעומדים מאחוריו – אם במבחן התוצאה הוא מתגלה ככזה שלא משרת את האינטרסים של החברה (ובפרט לא מסייע לגולשים להגיע לתכנים איכותיים יותר), גוגל תבטל אותו.

במקרה של ה-Google Authorship הבדיקות שביצעה החברה גילו כי היישום בפועל של הקונספט נתקל בשני מכשולים משמעותיים:

1. רוב בעלי האתרים לא השתמשו כלל באופציה של rel=author כדי לשייך את התכנים, וגם מתוך אלה שכן ניסו לנצל את אופציית ה-Authorship לא מעט עשו זאת באופן שגוי. גוגל ניסתה לדלג מעל מכשול זה על ידי שיוך אוטומטי, אולם הדבר הוביל בעיקר לטעויות מביכות.
2. הגולשים לא הקליקו יותר על תוצאות חיפוש שלצידן פורסמו תמונה ושם.

חשוב להדגיש – וגם ג'ון מולר עשה זאת בהודעתו – כי ביטול אופציית ה-Google Authorship לא תשפיע על תחום ה-Structured Markup. להיפך, ההמלצה של אנשי גוגל היא לנצל כמה שיותר את האופציה של ה-Rich Snippets (לדוגמא Schema.org) על מנת למשוך את תשומת ליבם של הגולשים.

ה-Author Rank עדיין חי וקיים – אם כי השפעתו מוגבלת

ה- Google Authorship אמנם בוטל, אולם ה-Author Rank עדיין חי וקיים.

מסתבר שגוגל מסוגלת לשייך תכנים לכותב ספציפי גם ללא התגיות שהוזכרו למעלה, ומאחר שהחברה עדיין מייחסת משקל מסוים לאיכות הכותב בבואה לדרג את התכנים שלו, היא תמשיך להשתמש ב-Author Rank.

יחד עם זאת מדובר בשימוש מוגבל, שכן גוגל משקללת את ציון האיכות של הכותב לתוך הדירוג רק של חלק קטן מאוד מתוך כלל דפי האינטרנט.

הפוסט נכתב על ידי און יבין, מנכ"ל משותף וראש תחום אינטרנט במשרד הפרסום Exactive, מומחה בקידום אתרים ובעל ניסיון רב שנים בשיווק באינטרנט.

שלושת המייסדים וגיבורי Hopeless. מקור: Upopa

חברת איירון סורס, המתמחה בהפצת תוכנות על ידי דפדפנים, סרגלי חיפוש ומנועי חיפוש, סיימה לאחרונה סבב גיוס בהיקף של 80 מיליון דולר. מסתבר שהיא לא חיכתה הרבה לפני שהיא פתחה את הארנק והתחילה לממש את כספי הגיוס. היום (ה) הודיעה החברה על רכישת סטודיו הגיימינג הישראלי Upopa. אמנם כשמדברים בדרך כלל על גיימינג ישראלי, מתכוונים לא פעם למה שנקרא בשפה לא מכובסת גמבלינג, כלומר תחום ההימורים. אבל בכל זאת מדי פעם מרענן לשמוע חדשות טובות על חברות וסטארטאפים שמפתחים משחקים לצורך הנאה ובידור ולא לצורך עשייה או הפסד של כסף מהיר.

יותר ממיליון הורדות למשחק הדגל של החברה

סטודיו Upopa הוקם על ידי אור אברהמי, שעבד כמהנדס תוכנה בגוגל; גדעון רימר, מפתח שיצר משחק בהשפעת "1984" וזכה לעשרות אלפי שחקנים וניב טובול שהיה בעלים של סטודיו למשחקים בשם Moon Active. המשחק שהביא את הפרסום וההורדות לסטודיו Upopa היה Hopeless: The Dark Cave. רשמית, המשחק שייך אמנם לז'אנר משחקי האימה ואף הציע למשתמשים אווירה מושקעת עם פסקול קודר ואפקטים מפחידים, אבל, כמה מפחיד יכול להיות יצור שנראה כמו הכלאה בין במבה לגבינה צהובה? הקהל אהב את המשחק ומאז שהוא שוחרר בדצמבר 2013, הוא הספיק לצבור 1,350,000 הורדות בגוגל פליי ובאפסטור. בעקבות ההצלחה, הוציאו המפתחים 2 הרחבות: Hopeless: Space Shooting שלקח את גיבורי המשחק אל המדע-הבדיוני והחלל החיצון וגרסה מיוחדת של המשחק לכבוד המונדיאל האחרון. כל המשחקים פותחו על גבי פלטפורמת פיתוח המשחקים הפתוחה MOAI.

בתגובה למכירה מסר ניב טובול, מנכ"ל Upopa: "אנחנו מאוד מתרגשים להפוך לחלק ממשפחת איירון סורס. זו הזדמנות מדהימה לנצל את הפלטפורמה הזו, כדי לחשוף את העבודה שלנו לקהלים חדשים, ולמנף את זוית הראיה הייחודית שלנו לפרויקטים חדשים של איירון סורס". טובול הוסיף: "מהיום הראשון המטרה שלנו היתה ליצור משחקים יוצאי דופן, מתוך אמונה שתוכן טוב ימצא את הדרך שלו לשחקנים. איירון סורס משלבת הבנה אמיתית של מה שהמפתחים צריכים, ומחוייבות לתת למשתמשים את החוויה הטובה ביותר האפשרית, ואנחנו להיות חלק מזה".

חברת איירון סורס הוקמה לפני 4 שנים על ידי רועי, איתי, ואייל מילרד ותומר בר-זאב. החברה פיתחה Installer בשם installCore, שבנוסף להתקנה של תוכנה מסויימת, ממליץ גם על תוכנות נוספות להתקנה, בהתאם למאפיינים האישיים של כל גולש, ובדומה להמלצות שאנחנו מכירים מאתרי סחר אלקטרוניים. על כל התקנה של תוכנה, שנעשית דרך ה-Installer של איירון סורס, מקבלת החברה תשלום ממפתחי התוכנה המותקנת. הגיוס האחרון שיקף לחברה ערך של 800 מיליון דולר.

וידאו: Upopa מסכמת את שנת הפעילות הראשונה

מקור: צילום מסך

צפייה בהרצאות ברשת הפכו לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אז אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

מדוע אינכם צריכים ללכת בעקבות החלומות שלכם

הדרך לחיים מלאי תשוקה הם הרבה יותר מסובכים מהעצה הפשוטה שעליכם ללכת בעקבות התשוקות והחלומות שלכם. התפיסה הרחבה היא שבמידה ותבצעו את מה שאתם אוהבים, הכסף יגיע במהלך הדרך,

אך האם אכן מדובר בעצה טובה? קאל ניופורט, מחבר הספר So Good They Can't Ignore You: Why Skills Trump Passion in the Quest for Work You Love, מאמין שלא.

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

• שימוש בסרטים מצויירים למען המדע - סרטוני אנימציה לא נועדו למטרות בידור בלבד, ויכולים לשמש מדענים על מנת לבדוק ולבחון את השערותיהם השונות
• לימודי שפה חדשה – איך תינוקות לומדים אותה לראשונה? - חוקר ב-MIT עקב אחר התפתחות בנו ולמידת השפה שלו, על מנת להבין מעט יותר על תהליך הלמידה של הדור המבוגר. אלו המסקנות שלו.
• 3 חוקי עיצוב הכרחיים לשירות שפונה למיליארדים - מנהלת עיצוב המוצר בפייסבוק מסבירה למה יש להתייחס כשמשנים אלמנט, גם אם הקטן ביותר, באתר הפונה למיליארדי משתמשים ברחבי העולם
• פטריות הזייה למען הרפואה? - בהרצאת השבוע אנו בודקים כיצד החומר הפעיל בפטריות משפיע על המוח האנושי ובוחנים האם הוא יכול לשמש כאמצעי לריפוי
• מה זה מחשוב קוונטי? - מיקרוסופט מציעה את היסודות הדרושים על מנת להבין מה זה בדיוק מחשוב קוונטי, גם למשתמשים שפחות מתמצאים בתחום.
• ביצוע מושלם של התכנית הלא נכונה - תומר שרון, חוקר חווית המשתמש במנוע החיפוש בגוגל, מסביר למפתחים מדוע המשתמשים אינם אוהבים את האפליקציות שלהם.

את הרשימה המלאה של ההרצאות הקודמות בסדרה תוכלו למצוא כאן.

יצא לכם להתקל בהרצאה מעניינת ברשת שתרצו לחלוק עם כולם? אתם מוזמנים לשלוח לנו הודעה על כך במייל החם, info AT geektime.co.il.

הפוסט נכתב על-ידי גולן חזני.

חברת SuperDerivatives הישראלית נמכרה ב-350 מיליון דולר. מפעילת הבורסות הגדולה בעולם, חברת Intercontinental Exchange היא הרוכשת והודעה רשמית על כך אמורה לצאת בהמשך היום.

המכירה נחתמה אמש. החברה מעסיקה כ-250 עובדים ומנוהלת ע"י מייסדה דודי גרשון. לפני כחמש שנים התפרסמו בתקשורת כוונות של החברה לצאת להנפקה לפי שווי של מיליארד דולר, אולם הן לא יצאו לפועל. לפי נתוני חברת המחקר IVC, בין המשקיעים בחברה נמצאות הקרנות אקסל, פיטנגו ושביט.

Intercontinental Exchange נסחרת בבורסת ניו יורק בשווי כ-21 מיליארד דולר. החברה מפעילה את בורסת ניו יורק (NYSE) ועוד 10 בורסות ברחבי העולם.

SuperDerivatives מפתחת מערכת לתמחור של ניהול סיכונים, מסחר ושערוך של נגזרים פיננסיים. עם לקוחותיה בישראל נמנים כיל, שמשתמשת במערכת כדי לנהל חשיפה לנגזרים על מטבעות ושערי ריביות וכדי להפיק דו"חות סיכונים ואנליזות הקשורות בנגזרים אלה, הבנק הגדול בסין ICBC וענקית הספנות העולמית Gearbulk.

לפי נתוני IVC, הכנסותיה השנתיות נאמדות ב־150 מיליון דולר והיא רווחית. ב־2011 העריכה IVC את הכנסותיה ב־135 מיליון דולר. בראיון שהעניק ל"כלכליסט" ב־2008 העריך גרשון כי החברה תונפק בעתיד בשווי של מיליארד דולר. אמירה זו לא הועמדה למבחן, אולם החברה סבלה ממשברים שגרמו לירידה זמנית בהכנסותיה ולהקפאת תוכניות ההנפקה.

במשך תקופת פעילותה ערכה SuperDerivatives כמה סבבי גיוס הון בהיקף עשרות מיליוני דולרים, שהיו מעורבים בהם משקיעים פחות מוכרים בעולם ההייטק הישראלי. משקיעיה הם בין היתר לו רניירי וסקוט שאי, לשעבר מבעלי המניות של בנק הפועלים, שהשקיעו באמצעות קרן היפיריון, וכן סם סומך, יזם ואנג'ל סדרתי שגם מונה למנהל המו"פ שלה ומכהן בה כדירקטור. באמצע 2008 קיבלה החברה הלוואה של כ־20 מיליון דולר מקרן פלנוס. ב־2009 גייסה 15 מיליון דולר באג"ח להמרה מקרן ההון סיכון פיטנגו וממשקיע נוסף, ופיטנגו הפכה לבעלת 10% ממניותיה.

ממשבר לאקזיט

החברה נוסדה בשנת 2000 בידי דודי גרשון, שמכהן כיו"ר וכמנכ"ל. לאורך השנים האחרונות היא חוותה משברים, שהיו מלווים בפיטורי עובדים, אבל לאחרונה התאוששה, חזרה לצמוח והיא אף היא נהנית ממגמת ההתייעלות של גופים פיננסיים רבים המעוניינים במערכת ניהול סיכונים, תמחור והערכת שווי הוגן לתיקי נגזרים, מט"ח, סחורות, מניות, ריביות ואשראי.

הכתבה פורסמה במקור באתר כלכליסט

לכתבות נוספות מכלכליסט:

• סופרדריבטיבס מת"א במגעים למכירתה ב־400 מיליון דולר
• מהו החזר ההשקעה על אקזיט סטארט-אפ ממוצע? 490% לפי TechCrunch

קרדיט תמונה: Shutterstock / Stocks

אומת הסטארטאפים צומחת ומצטיינת ברעיונות טכנולוגיים רבים, אך לא תמיד כולם מצליחים לקחת את הרעיון ולהפוך אותו למציאות בלי השקעה. בטור החודשי הזה נציג סיכום של חברות הסטארטאפ הישראליות שגייסו החודש השקעות מקרנות, אנג'לים ואפילו מהמדינה.

<<< הגיוסים של חודש יולי

יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים לספר לנו עליו? אתם מוזמנים לשלוח מייל אל info AT geektime.co.il

מקור: Flickr, cc-by 401(K) 2013

טאבולה רוכשת את Perfect Market האמריקאית [רכישה]

חברת הסטארטאפ הישראלית טאבולה (Taboola), המפתחת פלטפורמה להמלצות תכנים, הודיעה על כך שרכשה את חברת Perfect Market, המציעה פתרונות תוכנה לפרסום דיגיטלי להגדלת הטראפיק, המעורבות וההכנסות של החברה.

בעוד שסכום העסקה לא פורסם, הוא מוערך בכמה עשרות מיליוני דולרים ולצד ההודעה על הרכישה, הודיעה הישראלית על השקת המוצר החדש שלה: Taboola-X. המוצר החדש עליו הכריזה החברה מיועד לעזור להרחיב את היצע שירותיה למפרסמים.

Vidmind מגייסת 30 מיליון דולרים כדי לעשות מהפכה בשוק הטלוויזיה

חברת הסטארטאפ הישראלית Vidmind, המאפשרת לחברות תקשורת להפוך למפעילות כבלים ווירטואליות ולהשיק שירות טלוויזיה משלהן, מודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 30 מיליון דולרים. במקביל להודעה על הגיוס, הודיעה הישראלית על ההשקה המסחרית של פלטפורמת TVzor למשתמשיה ברחבי רוסיה.

הפלטפורמה אותה פיתחה החברה מציעה שירות מקצה לקצה עבור ספקי תוכן טלוויזיוני OTT, כלומר, המסוגלים להציע תכנים שונים באמצעות רשת האינטרנט. הטכנולוגיה היא הבסיס לשירות הטלוויזיוני החדש, TVzor, שהושק ברוסיה.

WikiWand גייסה 600 אלף דולרים, כדי להפוך את ויקיפדיה למעוצבת יותר

חברת הסטארטאפ הישראלית WikiWand הודיעה על גיוס של 600 אלף דולר מהמשקיע סער וילף, שישמש כיו"ר החברה. WikiWand, שממוקמת בתל אביב ומעסיקה 4 עובדים, פיתחה פלטפורמה שמשדרגת את חוויית הקריאה והשיטוט באתר ויקיפדיה בזכות עיצוב מעודכן בסגנון Flipboard. מהחברה נמסר כי הכסף שגוייס ישמש הן להמשך פיתוח המוצר והן לפיתוח של אפליקציית מובייל.

כרגע, WikiWand לא גובה כסף או משלבת פרסומות במוצריה, אולם בעתיד, הכוונה היא להפוך למעין מנוע המלצות תוכן חינוכי משלים, דוגמת אתרי מכירות ספרים, אתרי קורסים ותוכן ממומן. בחברה מתחייבים שכאשר היא תתחיל לייצר הנכסות, 30% מההכנסות שלהם יועברו ל-Wikimedia Foundation, הקרן המפעילה את Wikipedia.

Angel מגייסת 1.1 מיליון דולרים במטרה לשנות את עולם הבריאות

ברת הסטארטאפ הישראלית Seraphim Sense, העומדת מאחורי צמיד הניטור החכםAngel, מודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 1.1 מיליון דולרים. צד ההודעה על ההשקעה מכריזה החברה כי כעת היא מציעה את צמיד ה-Angel לרכישה מוקדמת לכלל המשתמשים, כאשר הצמידים צפויים להגיע אל המשתמשים במהלך הקיץ הבא.

צמיד Angel, שנחשף במסגרת פרוייקט אינדיגוגו באוקטובר האחרון והוצג לראשונה ב-Geektime Conference 2013 , מסוגל לנטר 4 אלמנטים עיקריים אצל המשתמש: טמפרטורת הגוף, דופק, רמת החמצן בדם ותנועה. כלומר, בניגוד לשאר המוצרים הקיימים בשוק המציעים כלי עזר לפעילויות ספורטיביות, החברה הישראלית מרחיבה משמעותית את קהל היעד שלה ומכניסה אל המעגל גם אנשי מקצוע, משתמשים בעלי בעיות בריאותיות ואפילו ילדים.

בדרך להנפקה עוצרים בגיוס: איירון סורס מגייסת 80 מיליון דולרים

חברת איירון סורס המתמחה בהפצת תוכנות על ידי דפדפנים, סרגלי חיפוש ומנועי חיפוש, סיימה לאחרונה סבב גיוס ממשקיעים פרטיים, שעומד על 80 מיליון דולר. לפני כשנה עמדה איירון סורס בפני מיזוג עם חברת Babylon, אולם המגעים לא הבשילו לכדי מיזוג, בין היתר משום שגוגל ביטלה את החוזה עם Babylon, מה שקרב את איירון סורס להחלטה על הנפקה.

לא מן הנמנע שהחברה תשתמש בהון שגוייס, כדי לרכוש חברות בתחום הפרסום המקוון או ההתקנות (איירון סורס כבר מחזיקה 2 חברות בת: ClickMeIn ו-Dealply שלהן עשרות מיליוני משתמשים) כיוון נוסף להשקעה הוא התפתחות לשווקים נוספים. החברה כבר סימנה את אסיה כיעד, כאשר פתחה משרדים בבייג'ינג.

Fiverr מגייסת 30 מיליון דולרים; משיקה את גרסת 3.0

חברת הסטארטאפ הישראלית Fiverr, שמאפשרת למשתמשים להציע או לרכוש שירותים (Gigs בשפת האתר) במחיר קבוע של חמישה דולרים או יותר, מודיעה על השלמת סבב גיוס שלישי בסך 30 מיליון דולר.

כעת, החברה מרחיבה עוד יותר את סל שירותיה ולצד ההודעה על הגיוס, הכריזה על השקת Fiverr 3.0. השדרוג יאפשר לרוכשים להתאים את החיפושים השונים שלהם, במטרה למצוא בדיוק את מה שהם צריכים. כך לדוגמה, במידה ועסק קטן מעוניין לרכוש Voiceover עבור סרטון וידאו של אחד ממוצריו החדשים, הוא יוכל לחפש ולמיין את התוצאות בהתאם לפרמטרים הרלוונטים לו, כגון מבטא, איזור בעולם ממנו מגיע המוכר ואפילו את מין המוכר.

JoyTunes מגייסת 5 מיליון דולרים, תלמד אתכם לנגן

חברת הסטארטאפ הישראלית JoyTunes, המפתחת פתרון חינוכי ללימוד נגינה באמצעות אפליקציות, השלימה סבב גיוס בסך 5 מיליון דולרים. האפליקציה של החברה מסוגלת להאזין למשתמשים ולנגינתם, ולהעניק את הפידבק המתאים בהתאם לאופן נגינתם והתקדמותם. מאחורי הקלעים, האלגוריתמים של החברה מסוגלים לזהות ולנתח את הצלילים, וכך מסוגלים להדריך את המשתמשים כיצד לנגן בכלי הנגינה האמיתי העומד מולם.

לצד ההודעה על ההשקעה הכריזה החברה על השקת תוכנית מיוחדת המיועדת לעזור למורים למוזיקה להעשיר את יכולות הלימוד שלהם, בעזרתה של האפליקציה שתוצע להם בחינם. גם תלמידיהם של המורים יוכלו להוריד את האפליקציה בחינם, כך שיוכלו להעשיר את יכולותיהם ולהתאמן על נגינתם גם מחוץ לשעות הלימודים.

Bizzabo מגייסת 2.5 מיליון דולרים; תעזור לכם בנטוורקינג

חברת הסטארטאפ הישראלית ביזאבו (Bizzabo), העומדת מאחורי אפליקציה שמטרתה לעזור למשתמשים לבצע נטוורקינג בצורה חכמה, מודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 2.5 מיליון דולרים. הפלטפורמה אותה מציעה החברה מיועדת לעזור למארגנים, משתתפים ושאר המשתמשים לשפר את החוויה באירוע, באמצעות העשרת יכולות הנטוורקינג שלהם בכנסים ובאירועים השונים אליהם הם מגיעים.

החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס הנוכחי על מנת להמשיך לפתח ולהציע מוצרים חדשים, שלדבריה יהוו קפיצת דרך משמעותית בתעשייה ויציעו פונקציונליות חדשה לא רק למארגני האירועים, אלא גם לספונסרים, הדוברים, המציגים וכמובן למשתתפים עצמם. הפלטפורמה החדשה עליה עובדת בימים אלה החברה, היא למעשה הרחבה של המוצר הנוכחי שלה שתושק במהלך החודשים הקרובים.

ClarityRay הישראלית נרכשת על ידי יאהו

חברת הסטארטאפ הישראלית ClarityRay מתל אביב נרכשה על ידי יאהו, תמורת סכום המוערך ב-15 מיליון דולר. בתחילת דרכה, פיתחה ClarityRay מנגנון שעוזר לאתרי תוכן להתמודד עם חוסמי הפרסומות. על פי מחקר שערכה אז החברה, חוסמי פרסומות מותקנים אצל כ-10% מהגולשים, אולם היא צפתה שהמספר יכפיל את עצמו תוך כשנתיים. אז, עשתה החברה פיבוט והתמקדות מחודשת באבטחה של פרסומות ומניעת זיופים ורמאויות.

בהודעה שמסרה החברה היא מציינת: "החזון שלנו היה תמיד להפוך את האקו-סיסטם לבטוח, מותאם ובר-קיימא לצרכנים, לאתרי תוכן ולמפרסמים. עזרנו לתעשיית הפרסום המקוון לעשות צעד גדול לקראת זה, על ידי זיהוי, מדידה והתגברות על משוכות בלתי נראות. הבאנו לשקיפות בטראפיק לרשימה מדהימה של לקוחות, כשהממצאים שלנו הופכים לסטנדרט בתעשייה. החבירה ליאהו תאפשר לנו להשתמש במומנטום הזה ולעשות את הצעדים, או יותר נכון, הקפיצות הבאות לקראת הגשמת החזון שלנו ואנחנו נרגשים מאוד לקראת זה".

עוד סייבר גיוס: גארדיקור הישראלית מגייסת 11 מיליון דולרים כדי לאבטח רשתות SDN

תחום הסייבר ממשיך להוביל עם גיוסי הון מוצלחים, והפעם חברת הסטארטאפ הישראלית גארדיקור מודיעה על השלמת סבב גיוס של 11 מיליון דולר, שישמשו להמשך הפיתוח של מוצרי החברה. גארדיקור מספקת פתרונות אבטחה פנימיים למרכזי מחשוב, אשר מגלים ומונעים התקפות סייבר מתוחכמות (APT), התפשטות של malware (רוגלה) והתקפות מבפנים. בהתבסס על טכניקות של רשתות וירטואליות (SDN).

הגישה הייחודית של גארדיקור לאבטחת רשתות מסוגלת לעבוד בקצבים של טרה-ביטים לשניה בתוך מרכזי מחשוב, ולשבור את "שרשרת התקיפה" (Kill Chain) בשלב מוקדם.

היזם מתי כוכבי משיק קרן הון סיכון חדשה ב-120 מיליון דולרים, ויש כבר השקעה ראשונה

יזמים, מפתחים וכל מי שנמנה על סצנת הסטארטאפים בישראל, תתחילו לעדכן את אנשי הקשר שלכם. היזם מתי כוכבי, שבבעלותו בין השאר חברת האבטחה הבינלאומית AGT, הודיע על השקתה של קרן הון סיכון פרטית חדשה בהיקף של 120 מיליון דולר, שתקרא Moonscape Ventures. בד בבד עם ההשקה, מודיעה הקרן על השקעתה הראשונה בסטארטאפ ישראלי.

הקרן מתוכננת להתמקד בסטארטאפים בשלבים מוקדמים, שברשותם מוצר או טכנולוגיה חדשניים, כשסכום ההשקעה הראשוני צפוי לנוע בין חצי מיליון דולר לחמישה מיליון דולר. הקרן תתמקד בעיקר ב"אינטרנט של הדברים", ערים חכמות, ביג דאטה, טכנולוגיות, חדשות וניו מדיה, למרות שמהקרן נמסר כי לא תגביל את עצמה לתחומי השקעות ספציפיים אלו בלבד.

FeeX מגייסת עוד 6.5 מיליון דולרים ומרחיבה את פעילותה בארה"ב

FeeX, אתר השוואת העמלות הפיננסיות (וזוכה בתואר הסטארטאפ הישראלי החדש הטוב ביותר לשנת 2013 ב-GeekAwards), הודיע על סיום סבב גיוס B מוצלח בהיקף של 6.5 מיליון דולר. האתר מסייע לצרכנים להפחית את דמי הניהול והעמלות שהם משלמים לגופים הפיננסיים השונים על ידי השוואת העמלות והדרכה כיצד לנהל משא ומתן, כדי להפחית אותן.

כדי לעזור למשתמשים לקצץ בעמלות שהם משלמים לגופים פיננסים שונים, אתר FeeX מבקש מהמשתמשים לסרוק את הדוחות שקיבלו מהגופים הפיננסיים, כמו קרנות פנסיה או קרנות השתלמות. לאחר מכן, בעזרת מנגנון OCR, המערכת שולפת את הנתונים הרלוונטיים, משווה מול משתמשים אחרים בעלי מאפיינים פיננסיים דומים, ומספקת למשתמש מידע מעשי על מצבו וכיצד הוא ניתן לשיפור.

Zao הישראלית נרכשת על ידי Amris; תעזור לכם למצוא עובדים איכותיים

הסטארטאפ הישראלי Zao, העומד מאחורי פלטפורמה אוטומטית למודל ההעסקה "חבר מביא חבר", הודיע במהלך סוף השבוע כי נרכש על ידי Amris. בעוד שסכום העסקה לא פורסם, הוא מוערך במיליוני דולרים בודדים.

הפלטפורמה אותה פיתחה החברה הישראלית מבוססת על הרעיון שהעובדים הטובים ביותר בחברה, מגיעים מהעובדים הקיימים בה. לכן, התמקדה Zao בפיתוח פתרון שיאפשר לעובדים לקחת חלק פעיל יותר בתהליך ההשמה, באמצעות הרשתות החברתיות אליהן הם רשומים וכמובן, מבלי לגזול יותר מידי מזמנם.

FeedVisor הישראלית מגייסת 6 מיליון דולרים כדי לנתח מחירים וטרנדים באתרי קניות

קביעת מחירים באתרי סחר אלקטרוניים כמו אמזון ואיביי יכולה להיות תורה שלמה. למרבה המזל, הסוחרים יכולים לגייס את האלגוריתמיקה לטובתם. חברת הסטארטאפ הישראלית FeedVisor המפתחת אלגוריתם תמחור אוטומטי לקמעונאי אונליין, הודיעה היום (ג׳) על גיוס בגובה 6 מיליון דולר.

FeedVisor מנהלת כיום עבור לקוחותיה מלאי מוצרים בשוויי המוערך בלמעלה ממיליארד דולר, כשהכנסות החברה מגיעות מגביית עמלה של אחוזים בודדים מלקוחותיה. כיום, יותר ממחצית מכלל המכירות באמזון נעשות על ידי סוחרי צד ג', נתון שצפוי לצמוח עוד יותר.

ReWalk הישראלית בדרך לנאסד"ק לפי שווי של 184 מיליון דולרים

חברת ReWalk מיקנעם, המפתחת טכנולוגיות לסיוע למשותקים בגופם ללכת באופן עצמאי, פרסמהתשקיף לקראת הנפקה בנאסד"ק. ReWalk תגייס 54 מיליון דולר על ידי מכירת 3.35 מיליון מניות במחיר של 16 דולר למניה, מה שמשקף לה שווי של 184 מיליון דולר.

ReWalk (בעבר, ארגו מדיקל) הוקמה בשנת 2001 על ידי ד"ר עמית גופר (בעצמו מרותק לכסא גלגלים לאחר תאונה שעבר ב-1997), והיא מפתחת מתקן שמאפשר למרותקים לכסא גלגלים לעמוד על רגליהם ולהתנייד. המערכת מורכבת משלד רובוטי המתלבש על פלג הגוף התחתון של המשתמש, במטרה להעצים את תנועות האגן שלו.

חברת הסטארטאפ הישראלית סאגונה גייסה 2 מיליון דולרים

חברת סאגונה נטוורקס מיקנעם הודיעה היום על השלמת סבב גיוס מצלח של כ-2 מיליון דולר ממספר משקיעים. החברה מפתחת מערכות להורדת עומס גלישה מרשתות סלולריות ושיפור ביצועים בצד המשתמש.

סאגונה מפתחת ומשווקת מערכות שמשפרות ומייעלות באופן משמעותי העברה של תוכן עשיר על גבי רשתות סלולריות בטכנולוגיית 3G ו-4G, תוכן שכולל בין השאר: וידאו, מוזיקה ומשחקים. המערכות של סאגונה מאפשרות למפעילים הסלולריים, כמו גם לספקי תוכן, להעביר תוכן עשיר לקהל רחב, תוך כדי צמצום העלויות הנדרשות מהם.

מקור: פנגו

חברת פנגו הישראלית, המציעה שירותי חניה סלולריים למשתמשיה, הודיעה על השלמת סבב גיוס A בסך 6.5 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הובילה D.H. Rondor International, העוסקות בתחום ה-E-Commerce ותשלומים מקוונים.

תציע חניה לנהגים ברחבי העולם

אם יש לכם רכב או שאתם נוהגים לתפוס טרמפים עם חבריכם, סביר להניח שיצא לכם לשמוע ואולי אף להשתמש בשירותיה של פנגו, המאפשרת לנהגים לשלם עבור החניה שלהם בכחול לבן או בחניונים, לצד הצעת שירותי רכב נוספים ומגוונים, באמצעות שיחת טלפון או אפליקציה סלולרית.

כעת, החברה מודיעה על השלמת סבב הגיוס הראשון שלה שיאפשר לה להמשיך להרחיב את היצע שירותיה לא רק לנהג הישראלי, אלא גם לנהגים ברחבי העולם. לאחרונה הודיעה פנגו כי השיקה את שירותיה בעיר קוריטיבה, ברזיל, המונה למעלה מ-10 אלף מקומות חניה. כעת, החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס הנוכחי על מנת להרחיב את שירותיה לערים נוספות ברחבי ברזיל כבר במהלך החודשים הקרובים, כמו גם להתחיל להציע את שירותיה ברחבי אירופה.

החברה כבר החלה להציע את שירותי בארצות הברית לפני כשנתיים, וכעת רוצה פנגו להרחיב את שירותיה גם שם ועומדת לקראת השקה באיזורים נוספים בניו יורק, פנסילבניה וטקסס.

לצד הצעת שירותיה לקהל גדול יותר של משתמשים ברחבי העולם, החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס על מנת להרחיב גם את הצוותים העומדים "מאחורי הקלעים", כגון צוותי המכירות, השיווק וכמובן הפיתוח – על מנת שתוכל לתמוך בשירותיה ולקוחותיה החדשים. כחלק מהתרחבותה, פותחת החברה משרדים נוספים בבוסטון, שיתווספו למשרדיה הקיימים בניו יורק וכמובן, בישראל.

מערכת פנגו הושקה ב-2007 בישראל ונכון להיום פועלת בלמעלה מ-59 ערים ברחבי העולם, בהן עוזרת ללמעלה ממיליון נהגים אקטיביים המעוניינים לשלם עבור החניה שלהם. אך מלבד האפשרות לשלם עבור חניה בכחול לבן, שירותיה של החברה כוללים גם תשלומים עבור חניונים, שירותי חניה (Valet), שירותי מילוי דלק וכדומה.

ציון הראל, מנכ"ל ומייסד החברה, הצהיר כי החזון של פנגו במהלך השנים הבאות הוא להגיע לכל נהג, באמצעות המכשיר הסלולרי שלו, על מנת להציע שירותי חניה חכמה לצד מגוון שירותים נוספים. ניל אדוורדס, נשיא החברה הוסיף כי פנגו משנה את פניהן של הערים בארצות הברית, עיר אחת בכל פעם. עוד הוסיף אדוורס כי החברה נרגשת להציע את שירותיה באיזור כגון בוסטון, שם תעזור לשנות את הדרך בה המשתמשים נוהגים ומחנים.

להורדת פנגו לאנדרואיד – להורדת פנגו לאייפון

וידאו: Pango

הפוסט נכתב על ידי אלון ג'משידה, ראש המחלקה לעיצוב גרפי למדיה אינטראקטיבית בסטודיו 6B

הפוסט הזה לא יהפוך אתכם למיליונרים, כי אין הרי באמת דרך לצפות את העתיד ותמיד ישנם גורמים שאינם בשליטתנו (ע״ע מזל). אבל, אפשר לעזור למזל ולא תאמינו – עיצוב אפליקציה, יכול לשמש כאחת התשובות לכך. על פי אתר Ubergizmo על מנת להיות אחת מ-10 האפליקציות המובילות בתשלום באפסטור עליך להרוויח 47,000 דולר בהורדות ליום (!). אם האפליקציה שלכם לא עולה כסף ואתם מרגישים נדיבים, עליכם לקוות שיורידו אותה 72,000 פעמים ביום, על מנת להתברג לעשירייה הפותחת של אפל.

שבוע שעבר התפרסמה כתבה בגיקטיים שסוקרת את 10 הסיבות הנפוצות ביותר לפסילת אפליקציות ע"י אפל בה צויין כי 2 מתוך 10 הסיבות לפסילה נוגעות ישירות לעיצוב ולממשק המשתמש.

האחת מתייחסת לעיצוב שמזכיר מדי בממשק המשתמש או אפילו באייקון שלו, אפליקציות אחרות באותה הקטגוריה.

השנייה מתייחסת לממשק משתמש מעוצב, מסוגנן ופשוט ואפל ממש פורשת לפנינו את כללי ה"עשה" ו-"אל תעשה" שלה בכל הקשור לעיצוב ואפיון ממשק, על מנת לעמוד בציפיות הגבוהות אליהן הורגלו המשתמשים.

אפל מעודדת את המפתחים להשתמש בתבנית הממשק הטבעית שלה והכללים מורים לנו איך לעצב אפליקציה ייעודית למכשירי אפל. למשל:

• איך לעמד אינפורמציה בעמוד? (האם פעם שמתם לב לטקסט מיושר או לא מיושר? איזה ערך יש לזה?) ע"פ אפל – ערך גבוה.
• התייחסות למחוות בממשק המשתמש כך שיהיו אינטואיטיביות ופשוטות להבנה.
• התייחסות לגודל מינימלי של כפתורים באפליקציה שלכם – עד רמת הפיקסל.

טקסטים באפליקציה

• מי מכם חשב שכל כך הרבה תשומת לב תינתן לטקסט ולנראות שלו (לפעמים יותר מאשר לתוכן עצמו – קודם רואים הטקסט, רק אח"כ, אם זה נוח ונעים, גם קוראים אותו)?
• אפל מתייחסת לנקודות כמו: גודל טקסט – על מנת לאפשר קריאות רציפה, קונטרסט.
• (צבע הטקסט ביחס לרקע שלו), ריווח בין שורות ובין אותיות וכמובן פונטים שאפשר להשתמש בהם וקל לקרוא אותם.
• רזולוציה נכונה ומתאימה של תמונות גם היא חלק מהערכים עליהם אפל שמה דגש.
• עיוותים שנוצרים בתמונות עקב שימוש לא נכון או צילום לא איכותי מספיק.
• והדבר שהוא אולי החשוב מכולם – ארגון המידע בצורה שמאפשרת להבין איך להשתמש באפליקציה ללא הסברים.

בואו נגיד שאם אפל פסלה אתכם על עיצוב, כנראה שלא ממש עבדתם עם מעצב שמבין בתחום וכנראה שגם אתם צריכים להבין דבר או שניים בחשיבות העיצוב. המשפט שאני תמיד חוזר אליו הוא "דע את המשתמש", ככל שנבין טוב יותר את הצורך של המשתמש שלנו כך יגבר הסיכוי שיותר אנשים ישתמשו במוצר שלנו.

המעבר ל-iOS 7 מבוססת העיצוב השטוח שימש כהזדמנות פז לאפליקציות שדישדשו, לעשות שיעורי בית בתחום העיצוב והממשק ולמעשה להיוולד מחדש ולהגיע לקהלים רחבים הרבה יותר. דוגמא לאפליקציה כזו שעובדת בארה"ב והושקה בסה"כ לפני שנתיים היא homesnap. אפליקציה שמהווה פלטפורמה נדל"נית למכירה, השכרה ורכישת נכסים, עם אפשרות להעלאה של מספר תמונות רב ואינפורמציה אינטראקטיבית.

האפליקציה התחילה כמן שילוב בין יד 2 לאינסטגרם ועברה מפורמט של אלבום תמונות ביתי עם יותר מדי אינפורמציה בדף הפתיחה (משמאל), לאפליקציה עם עיצוב מדוייק ו"רזה" שעם השקתה המחודשת טיפסה מיד לטופ 5 של אפל.

דוגמה נוספת היא האפליקציה החדשה של Yahoo, אתר שפעם היה מוביל ונרדם בשמירה, עד שהגיעה המנכ"לית, מריסה מאייר, והחליטה לשדרג את כל הנראות של המותג. היא החלה בשינוי הלוגו – במשך 60 ימים נחשף באתר לוגו אחר וחדש. בתום החודשיים נבחר לוגו מנצח. השלב הבא הייתה האפליקציה החדשה (מימין) ששמה דגש על הפרדה בין טקסט ותמונה, פונטים קלילים יותר ותמונות ברמה גבוהה יותר. כל המידע הנוסף מופיע בתפריטים נסתרים שקל להגיע אליהם והם אינם מכבידים על המשתמש.

אפליקציה אחרת שעשתה שינוי שכשזה היא האפליקציה Lumosity. אפליקציה זו היא אפליקציית משחקי מחשבה טכנולוגיים שבונה לכל משתמש תכנית אימון אישי למוחו. הממשק החדש מאפשר לנו לראות חלק מהמשחק כבר בהתחלה ולא רק לקרוא עליו. בשני המקרים מוצגת רשימה, אבל באפליקציה הישנה הרשימה נראתה כמו רשימת מכולת בעוד שבחדשה הרשימה מיד מכניסה אותנו לאווירת המשחק. נכון להיום יש לאפליקציה 50 מיליון משתמשים.

אמרנו מיליונים, אז מי יודע איזו אפליקציה הרוויחה הכי הרבה עד היום? כשיש לך ילדים קטנים התשובה ברורה – ציפורים נגד חזירים. אנגרי בירד הושקה ב-2009 והגיעה במאי 2012 למיליארד (!) הורדות. החברה השכילה להרחיב את האלמנטים העיצוביים באפליקציה למוצרים רבים נוספים כמו טישירטים, בובות, ארטיקים, קורנפלקס ומה לא והכניסה ב2011 בקרוב ל-100 מיליון דולר
כולל המוצרים הנלווים.

אנגרי בירדס היא לא אפליקציה שיש לה מוצרים, אלא מוצר או מותג לשם דיוק, שיש לו אפליקציה (למרות שהתהליך היה הפוך).
עולם זה מבוסס קודם כל על עיצוב. עיצוב של דמויות בעל מאפיינים ברורים, משותפים ומבודלים על מנת ליצור משפחתיות – כמו בעיצוב אריזות של אותה המחלבה למוצרים שונים.

בעולם זה קיימות סביבות שונות, שגם אותם עיצבו, סביבות יום ולילה, עיר וג'ונגל ובכל שנה וחצי לערך נולדת הרחבה נוספת של המותג, לפעמים בשיתוף פעולה עם מותגים אחרים כמו לגו ומלחמת הכוכבים. אין ספק כי העיצוב באנגרי בירדס הוא מה שמוכר את האפליקציה ואת כל שאר המוצרים הקשורים בה. וחוזר חלילה, אנשים שנחשפו לדמויות מחוץ לעולם הוירטואלי, הורידו את האפליקציה. לדור הצעיר היא פאן מתמשך ואינסופי ולנו היא מזכירה בפשטות שלה ובנוסטלגיות שמביאה עימה את האחים סופר מריו המפוקסלים משנות ה-80 וככה כולם מנצחים.

ואכן, נראה שהמנצחים הגדולים הם אלו שהשכילו לשלב בין התחומים – הרעיון, הפיתוח וכמובן, העיצוב.

תמונה: design stock by shutterstock

לפני כשנתיים פנינו אל סטארטאפים ישראלים במטרה לגלות מהי השאלה שהכי מטרידה אותם בשיווק הסטארטאפ שלהם. השאלה המשותפת כמעט לכולם היתה איך לגרום למוצר ולמותג שלי לבלוט בעולם כל כך עמוס מסרים, מידע, רעיונות חדשים, פתרונות טכנולוגים ועוד.

זו אינה שאלה חדשה, למעשה מיליוני בעלי עסקים ומשווקים שואלים אותה לאורך כל חיי העסק – איך לגרום למוצר שלי לבלוט על המדף בסופר? איך לגרום למודעה שלי לבלוט מעל כל המודעות האחרות? איך לגרום לקמפיין הטלוויזיה שלי להיות הזכור ביותר ועוד.

על אף שלא מדובר בשאלה שנולדה רק לאחרונה, היום היא הרבה יותר מאתגרת. האינטרנט שינה את העולם לחלוטין ופתח אינספור ערוצים להעברת מסרים ומאוחר יותר הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק יצרו פלטפורמה שמחברת בין כל העולם ומאפשרת יצירת קשרים בין אנשים, עסקים, בעלי עניין משותף ומה לא.

העולם החדש פותח בפנינו, כסטארטאפ שמגיע מישראל, הזדמנויות שמעולם לא היו פתוחות בפנינו ומאפשר לנו בעלויות נמוכות מאי פעם להגיע כמעט לכל קהל יעד ולמנף את הסטארטאפ שלנו להצלחה בינלאומית פורצת דרך. התנאי הוא שנצליח להגיע, לבדל את עצמנו ולגרום לקהל היעד הרלוונטי לנו לראות ולרצות אותנו.

איך עושים זאת? איך מצליחים בתקציבים קטנים לבלוט, לבדל את עצמנו ולהניע את הלקוחות הפונציאלים לבחור במוצר שלנו, להשתמש ולשלם עליו.

הדרך העיקרית לבלוט היא קודם כל להגיע באופן מאוד ממוקד לקהל היעד בעל העניין והפוטנציאל הגבוה ביותר במוצר שלנו ולהביא לו את המידע, התכנים והערך הרלוונטיים לו ביותר. כשמשהו מעניין ורלוונטי לנו, קל מאוד להבחין בכל תוכן הנוגע לו (חישבו על כל בעל עיסוק או תחביב, כמו למשל רוכבי אופני שטח. לא תהיה מודעה, הודעה, כתבה הנוגעת לתחום שתחמוק מעיניהם).

כדי לתפוס את העין ותשומת הלב של הלקוחות הפוטנציאלים ביותר עבורנו יש לעבור 3 שלבים:

1. זיהוי התועלת הנתפסת הגדולה ביותר עבור הלקוחות הפוטנציאלים

התועלת הנתפסת משמעותה הן ביחס לצורך והן אל מול המתחרים והתחליפים. איפה באמת למוצר שלנו יש את הערך הגדול ביותר? כשתגדירו את התועלת, הערך המדויק ללקוחות, תצליחו למשוך את תשומת לבם של אלו שהתחום והנושא קרוב לליבם.

אזהרה: פעמים רבות זה ממש לא מה שאנחנו חשבנו והגדרנו שהוא התועלת הגדולה ביותר בתחילת הדרך, ופעמים אחרות אופן ההגדרה של אותה תועלת ללקוח תיתפס שונה לגמרי על ידי הלקוח.

2. זיהוי קהל היעד הרלוונטי ביותר

מדובר בקהל היעד שבנקודת הזמן הנוכחית הצורך שלו במוצר הוא הגדול ביותר, בתוכם אנחנו צריכים לזהות את הלקוחות שבשלים ביותר לאמץ, להשתמש ו\או לשלם על המוצר ויחד עם זאת גם אלה שיפיצו את הבשורה ויניעו את שאר השוק להכיר ולהשתמש בו.

שימו לב… האזהרה מהסעיף הקודם מתאימה היטב גם כאן.

3. מציאת הערוצים האפקטיביים ביותר

(אפקטיבים = עלות מול תועלת) להגיע ללקוחות הפוטנציאלים ולהעביר את התועלת והערך שבמוצר שלנו (זה שגיבשנו בסעיף 1). אם לא נמצא את הערוצים הנכונים, סביר להניח שהמוצר שלנו ילך לאיבוד בסבך הקישורים הממומנים או הפרסום ברשתות חברתיות. כשיופיע בערוצים רלוונטיים ובתכנים רלוונטיים ללקוח המתאים, הלקוח יבחין בו.

איך מוצאים את התשובות לשלושת השלבים? על ידי מיפוי (נקי מתפיסות קודמות) של השוק לרוחב ולעומק. לרוחב פירושו כל התחומים הרלוונטים למוצר. לא התחום ש"חשבנו, הגדרנו, תכננו" אלא כל תחום במרחב. לעומק = הכוונה היא לבחון את ההגדרות, את הסגמנטציות השונות בכל תחום, את אזורי היעד וכד'.

דוגמא למיפוי: במוצר שמהווה כלי (תוכנה\ לומדה\ משחק) להצלחה במתמטיקה לתלמידי יסודי נבדוק את כל תחום התוכנות במתמטיקה לתלמידים; נבדוק את מהות ההגדרות תוכנה\לומדה\משחק וכד'. נבדוק תוכנות נרכשות, משחקים לימודיים, נבחן תוכניות e-learning, נבחן את התוכנות והכלים למורים, נבחן את עולם השיעורים הפרטיים במדינות השונות. את תוצאות מבחני פיזה (שאומדים את רמת המתמטיקה של כל מדינה) ביחס להצהרות המדינות השונות על שינויים בחינוך למתמטיקה. וכמובן נמפה את המתחרים והפתרונות החלופיים בדגש על מה הם אומרים ואיך הם מציגים את עצמם.

לאחר המיפוי, מתוך התמונה הכוללת נעבוד על פי שלושת הכללים ומהם נגזור את תכנית הפעילות השיווקית והמכירתית. (כמובן תוך הגדרת יעדים מדידים לכל תקופת זמן. אבל זה כבר לפוסט אחר).

החוק המנצח

לאחר שהגדרנו את המוצר נכון, זיהינו את הלקוחות הפוטנציאלים ביותר והגדרנו את הערוצים בהם נפעל, זה הזמן להפעיל את חוק האחידות – Consistency. חוק האחידות אומר שאנחנו למעשה מקיפים את הלקוח מכמה כיוונים וערוצי שיווק כשאנחנו שומרים על אחידות במסרים, בלוגו, ב-Look&Feel. על ידי שמירה על עקביות ואחידות אנחנו למעשה בונים את המודעות במוח כל פעם מכיוון אחר אבל עם אותה ניראות, אותם צבעים ואותם מסרים, כשהפעילויות עצמן יכולות וצריכות להיות יצירתיות ולהניע כל פעם מחדש לפעולה.

להלן מספר דוגמאות מפעילות (מאוד מוגבלת תקציב) שעשתה חברת CellMining, המספקת Behavior Based SON (Self Network Optimisation) לחברות טלקו ומפעילי סלולר, סביב הופעתה בתערוכת ה-Mobile World בברצלונה. האחידות שומרת על בולטות גדולה והביאה לכך שבעלויות נמוכות מאוד יחסית החברה הצליחה להשיג תשומת לב גבוהה בקרב הלקוחות הרלוונטיים ובסיום גם השיגה את כל יעדיה בתערוכה.

קרדיט תמונה: spot lights via shutterstock

מקור: צילום מסך

סרנדיפ (Serendip), חברת הסטארטאפ הישראלית שהציעה שילוב ייחודי בין רשת חברתית לשירות מוזיקלי, הודיעה היום (ב׳) על סגירת שירות המוזיקה שלה. אחד ממייסדיה, שגיא בן צדף, מסביר כיצד הגיעו למסקנה שעליהם לסגור את השירות ומציע גם כמה תובנות אישיות מהדרך הארוכה.

שיתוף מוזיקה חברתי

בהודעה הרשמית אותה פרסמו בבלוג שלהם, הסבירו היזמים כי כשהחלו במסע קיוו למצוא את ה-Holy Grail של תעשיית המוזיקה המקוונת ולהביא את החברתיות אל עולם זה, במטרה לחבר משתמשים מכל רחבי העולם בעזרתה של המוזיקה. השניים חשבו שבנייה של קהילת אוהבי מוזיקה תעזור למשתמשים לגלות שירים ואמנים חדשים ולהנות ממוזיקה בכלליות.

בעוד שהשניים צדקו בכך, התעשייה עצמה השתנתה והמודל הכלכלי לא נראה באופק. כתוצאה מכך, הבינו שאינם יכולים להמשיך לכלכל את השירות והחליטו לסגור אותו. שירות סרנדיפ, בווב ובאפליקציית המובייל של החברה, יפסיק לעבוד ב-22 בספטמבר.

סרנדיפ נוסדה ב-2011 על ידי שגיא בן צדף ואסף עצמון, שהבינו שכולם אוהבים להאזין למוזיקה ומחפשים שירות שיזרים להם דברים שהם אוהבים בלי להתעסק עם זה יותר מידי. מתוך מחשבה זו יצרו את סרנדיפ, שנועד להעניק למשתמשים את הפלייליסט המבוסס על טעמם המוזיקלי של חבריהם, המתחדש בכל רגע נתון.

הפלייליסט שהוצע למשתמשים נוצר בזמן אמת והתבסס על השיתופים של חברי המשתמש על גבי הרשתות החברתיות אליהן הוא מנוי, כגון פייסבוק וטוויטר. מאחורי הקלעים, הפלטפורמה אספה את השירים משירותים מוכרים כגון יוטיוב, Vimeo, סאונדקלאוד ו-Bandcamp, והוסיפה אותם אל רשימת ההשמעה.

לצד סטרים המוזיקה, השירות התבסס על מציאת החברים בעלי הטעם המוזיקלי הטוב ביותר, או זה שמתאים לטעמכם האישי. כך, יכלו משתמשים להוסיף DJs לרשימתם, גם אם אינם חברים באחת מהרשתות החברתיות, במטרה להפוך את חווית ההאזנה למעניינת יותר מבחינה מוזיקלית וחברתית.

כעת, החברה מאפשרת למשתמשים לייצא את רשימת השירים ששיתפו מדף האמן שלהם במהלך פעילותם באתר, באמצעות כניסה לקישור הבא: http://serendip.me/<USERNAME>/export, והכנסת שם המשתמש שלכם במקום המתאים.

לא נפרדים, ממשיכים מאחורי הקלעים

בראיון לגיקטיים הסביר שגיא שבסופו של דבר, למרות כל הרומנטיקה הקיימת בעולם המוזיקה, מדובר בעסק במסגרתו צריך להרוויח לפחות כמו שעולה להחזיק אותו ובדומה לשאר הסטארטאפים, השניים חיפשו את המודל העסקי על מנת להתקיים. לצערם, במהלך השנים האחרונות עולם האינטרנט בכלל ועולם המוזיקה בפרט השתנו בצורה דרמטית, כשרוב המודלים עליהם חשבו הפכו להיות בעייתים, בין אם הכנסת פרסומות, הדורשות מיליוני משתמשים, או מודל של תשלום חודשי עבור האזנה.

בעוד שבתחילה קיוו היזמים ״לנגוס בעוגה״ של דמי המנוי החודשיים, המודל השתנה משמעותית כשנכון להיום, גם החברות הגדולות כגון ספוטיפיי, אפל וגוגל מציעות למשתמשים שירות האזנה חינמי, כשהמשתמשים אינם מבינים מדוע עליהם לשלם על מנת לצרוך מוזיקה.

לפני כשנה הגיעו השניים לתובנה שעליהם למצוא מודל עסקי שכן עובד, כשפנו לכיוון ה-B2B. כלומר, הבסיס עליו נבנה סרנדיפ מציע מנוע חזק המחבר בין העולם החברתי של המשתמש למוזיקה האהובה עליו, בדרך שאף חברה אינה יכולה להציע כיום. המשמעות היא שסרנדיפ יכולה להציע היום לחברות בסדר גודל של גוגל, אפל, ספוטיפיי ואחרות אפשרות להוסיף שכבה חברתית אמיתית, כשהפלייליסטים יווצרו בצורה אוטומטית בהתאם למה שחברים בעלי טעם מוזיקלי משתפים ברשת.

בשורה התחתונה, בעוד שסרנדיפ כשירות האזנה למוזיקה נסגר למשתמשי הקצה, הוא ממשיך לעבוד מאחורי הקלעים במטרה לנסות ולהביא את החוויה שמשתמשיה למדו להכיר ולאהוב אל חברות אחרות, שיטמיעו את הטכנולוגיה מאחורי הקלעים.

קודם כל, מודל עסקי

בכל הנוגע ליזמים צעירים המבצעים את צעדיהם הראשונים בעולם המוזיקה, מציע שגיא לשאול את השאלה האולטימטיבית: ״איך עושים מזה כסף?״. התשובה עד היום הופיעה בדמות הטמעת פרסומות או מודל תשלום חודשי שיכול היה לגרום לחלק מהחברות להתבסס ואף להתרומם, אך מודל זה תלוי בגורמים רבים ולוקח זמן רב עד שמוכיח את עצמו, אם בכלל.

במידה ובכל זאת החלטתם להקים חברה בתחום, העצה החשובה ביותר מצד שגיא היא להיות כמה שיותר קרובים לקהל היעד, לעקוב באדיקות אחר המצב בשוק והשינויים הרבים בו ולהיות מוכנים להעניק פחות פוקוס לחזון המושלם והסופי, ויותר לדרך הנוכחית בה צריכים ללכת על מנת להגיע לשם.

שגיא מסכם בכך שהוא ואסף עדיין מאמינים בחזון המקורי בעקבותו הקימו את החברה וכעת מקווים שימצאו חברה שתהיה חלק מהחזון ותהיה מספיק גדולה ומבוססת בשוק על מנת להביא אותו אל כלל המשתמשים אוהבי המוזיקה, המחפשים אלטרנטיבה לרדיו המשעמם ואלגוריתמים שאינם מצליחים לקלוע לטעם המוזיקלי הרחב של כולנו.