FeedVisor עוזרת לכם לתמחר. מקור: cc-by-Robert S. Donovan, flickr

קביעת מחירים באתרי סחר אלקטרוניים כמו אמזון ואיביי יכולה להיות תורה שלמה. למרבה המזל, הסוחרים יכולים לגייס את האלגוריתמיקה לטובתם. חברת הסטארטאפ הישראלית FeedVisor המפתחת אלגוריתם תמחור אוטומטי לקמעונאי אונליין, הודיעה היום (ג׳) על גיוס בגובה 6 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי הובל על ידי קרן Capital Square Peg האוסטרלית, בשיתוף Micro Angel ו-Orzyn, שגם השקיעו בסבב הגיוס הקודם של החברה שעמד על 1.7 מיליון דולר.

מנהלת מלאי בשווי מיליארד דולר

זירות הסחר האלקטרוניות כמו אמזון ואיביי הן תחום דינמי, שדורש לעיתים מהסוחרים לעדכן מחירים ומבצעים מידי כמה דקות, לעיתים בשעות לא קונבנציונליות. FeedVisor פיתחה אלגוריתמים רב שכבתיים, שיכולים לתמחר מוצרים שונים בזמן אמת. האלגוריתמים נעזרים לצורך כך באיסוף נתונים היסטוריים, ניתוח שלהם, חיזוי מהלכים וטרנדים. האלגוריתמים שפיתחה החברה אינם סטטיים, אלא לומדים ומשתנים "תוך כדי תנועה" ובכל רגע נתון.

FeedVisor מנהלת כיום עבור לקוחותיה מלאי מוצרים בשוויי המוערך בלמעלה ממיליארד דולר, כשהכנסות החברה מגיעות מגביית עמלה של אחוזים בודדים מלקוחותיה. כיום, יותר ממחצית מכלל המכירות באמזון נעשות על ידי סוחרי צד ג', נתון שצפוי לצמוח עוד יותר. למעשה, חברת גרטנר האמריקאית צופה שהשוק יגלגל יותר מטריליון דולר ב-2016.

בתגובה לגיוס אמר ויקטור רוזנמן, מנכ"ל החברה: "באמצעות שילוב בין BIG DATA וטכנולוגיית אלגוריתמי-על, לקוחותינו נהנים הן מגידול של עד כ-500% במכירותיהם, והן בעלייה משמעותית של עשרות אחוזים ברווחים". רוזנמן הוסיף: "אנו שמחים על השלמת סבב גיוס משמעותי זה ובכוונתנו להמשיך בפיתוח טכנולוגית תמחור אלגוריתמי ופלטפורמת אופטימיזציה עסקית אשר תרחיב את יכולת החברה לתמוך בלקוחותיה, ולהוות מנוע צמיחה לעסקים באינטרנט בכל העולם".

דן קרסנסטון, השותף בקרן Capital Square Peg, שהובילה כאמור את סבב הגיוס האחרון מסר כי: "מסחר מקוון הוא תחום הולך ומתחזק ולכך דרושה טכנולוגיה איכותית וחכמה אשר תוכל לתת מענה למוכרים ברשת, הן ברמת קביעת המחירים, הן ברמת הטרנדים והן ברמת האופרציה. אנו מאמינים בחברה ובצוות הניהולי אשר ימשיכו להוביל את השוק ולסייע ללקוחותיהם לגדול בעולם התחרותי והדינאמי של מסחר מקוון". במסגרת הסכם ההשקעה שנחתם, יצטרף קרסנוסטן לדירקטוריון החברה מעתה והלאה.

FeedVisor נוסדה ב-2011 על ידי המנכ"ל ויקטור רוזמן, יוצא Sun Microsystems, אליו הצטרפו לאחר מכן יאיר מרגולין, ממקימי PeerApp ו- PeerTV, אייל לקסנר (סמנכ"ל טכנולוגיות), אלגוריתמאי שהתמחה בחקר הונאות פיננסיות ושמולי גולדברג כסמנכ"ל שיווק. החברה ממוקמת בתל אביב ובעקבות הגיוס, היא מתכוונת להגדיל את מספר העובדים במהלך השנה הקרובה בעיקר בתחומי התוכנה, מחקר ופיתוח ומכירות.

וידאו: כך פועל האלגוריתם של FeedVisor:

מקור: צילום מסך

Geektime Conference, כנס הסטארטאפים הגדול בישראל ייערך השנה בסימן Disruptive Nation. בואו לפגוש יזמים ומשקיעים שעזרו לשנות את העולם, את הסטארטאפים שהולכים לשנות את העולם ולהכיר את התחומים החמים של השנים הקרובות. לפרטים נוספים והרשמה

ספר הוא מתנה שאתה יכול לפתוח שוב ושוב

-גאריסון קיילור

על אף ההתקדמות הטכנולוגית האינטרנט והעובדה שתכנים טובים לקריאה הם קשים לאיתור, סופרים רבים עדיין נאלצים להאבק על הזכות להציג את תכניהם לקהל הרחב. בדרך כלל הוצאתו של ספר, דיגיטלי או פיזי, מלווה בהרבה בירוקרטיה, השקעה כספית לא מבוטלת וכל זה עוד לפני שיודעים אם יש לאותם סופרים סיכוי להצליח, או לא. לא מדובר בתהליך בעייתי רק לסופרים בעברית, אלא כזה ״שתוקף״ משתמשים יצירתיים בכל רחבי העולם, ומניע אותם להמשיך לכתוב ספרים שיראו אור רק במגירה.

אתר OurBoox הישראלי מעוניין לעזור לכל אותם סופרים חובבים או מקצועיים להשיק את הספר שלהם לציבור הרחב במספר צעדים פשוטים וללא התעסקויות מיותרות. במידה וגם לכם יש שירים, סיפורים או חמשירים שעד היום הסתפקו בחשיפה מינימלית למספר חברים מצומצם, ייתכן שכעת תוכלו להעניק להם בית פומבי ואף לזכות להפצה עולמית.

כל אחד רוצה להיות סופר

אחת מההנאות הגדולות ביותר עבורנו היא פתיחתו של ספר. זה לא משנה אם מדובר בספר חדש או ישן, מגע הדפים והטקסט המודפס תמיד היוו מקור למשיכה. לצערנו, ההתקדמות הטכנולוגית והגעתם של מכשירי המובייל גרמו גם לנו לעבור ולצרוך ספרים בצורה מקוונת, כשנראה כי רוב הקסם בתהליך הקריאה אבד.

עם זאת, אתר OurBoox מצליח להחזיר חלק מההנאה הזו בזכות פשטותו ובזכות הקונספט העומד מאחורי: הרצון להיות ה-YouTube של הספרים. כלומר, מצד אחד הפלטפורמה מציעה לכל מי שרוצה להעלות ולפרסם את ספריו, כשהעיון בהם מתבצע בצורה דומה לספרים פיזיים, עם אפשרות הדפדפוף שהייתה אחד ממקורות ההנאה עבורנו בעת הקריאה.

מייסד החברה, פרופ׳ מל רונזברג, מאמין כי ספרים צריכים להיות מוצעים בחינם. הפלטפורמות הקיימות בשוק אינן מציעות את המענה הדרוש, בין אם לסופרים או בין אם לסוגי הספרים השונים הקיימים, כגון ספרי בישול, קומיקס ואפילו ספרי ילדים. למעשה, בעוד שבתחילה הפלטפורמה הוקמה במטרה להעניק מענה להפצת ספרי ילדים אל הקהל הרחב, לאור הביקוש הרב והצורך הקיים בשוק, היא התפתחה למקור לקריאה ושיתוף של מגוון רחב של סיפורים, המגיעים ממשתמשים מכל רחבי העולם.

מתוך הספר Your Piano. איור על ידי Miki Ben-Cnaan

נכון להיום הפלטפורמה מאפשרת לכל מי שרק רוצה להעלות את הסיפורים, השירים, החמשירים, האגדות או ההגיגים שלו לאתר וליצור את הסיפור שלו, במספר הקלקות בודדות. זה לא משנה אם מדובר בסיפור קצר בן 5 עמודים, נובלה עליה עמלתם במהלך 10 השנים האחרונות או אפילו הכתבה הנוכחית אותה אתם קוראים ברגע זה.

ממשק המשתמש עוצב במיוחד על מנת לאפשר גם לסופרים שאינם טכנולוגיים להבין כיצד להעלות את הספר שלהם לאוויר, כשאינם צריכים להתעסק עם מסכים מרובים, אפשרויות מסובכות וכדומה. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להעניק ליצירה שם ולהתחיל לפרסם אותה ברבים.

המודל הפשוט ממשיך גם ״מאחורי הקלעים״ של האתר, שכן אינו מציע או תומך ב-DRM, הגבלה ושליטה על הפצתו של התוכן הדיגיטלי ואינו מציע SEO לאיתור מהיר של התכנים. עם זאת, לאור העובדה שהפלטפורמה כולה מבוססת HTML5, התכנים והטקסט בספרים נגישים למנועי החיפוש השונים, מה שמאפשר לסופרים לקבל עוד יותר חשיפה גם בעת חיפוש מילים בסיסיות, כגון יוגורט.

נהנים מיתרונות הרשת

כפי שבוודאי תוכלו לגלות מעיון קל בספרים הרבים הקיימים באתר, חלקם מציעים לא רק טקסט אלא מלווים באיורים ותמונות הרלוונטיות לטקסט או לסיפור עצמו. במידה ואין לכם כשרון ציור, הקהילה הענפה הגדלה סביב החברה תוכל לעזור לכם להתגבר על המכשול ולהפוך את הטקסט שלכם למלא יותר, בעזרת ציורים מתאימים.

לדברי רוזנברג, הסופרים יכולים לפרסם הודעה בעמוד הפייסבוק של OurBoox על מנת לחפש את המאייר המתאים להם, שיעזור להם להשלים את הסיפור, או להשתמש באחד מהאתרים הקיימים בשוק כגון Fiverr על מנת ליצור את התמונות הנלוות לטקסט. לאחר קבלת התמונות ניתן להעלות אותן באמצעות גרירת התמונה אל העמוד המתאים (בממשק הזה ל-Wordpress), גם כאן עם דגש על ממשק משתמש קל להבנה ולתפעול.

אך עם כל הכבוד לאפשרויות הכתיבה וההוספה של התמונות, האלמנט האהוב עלינו והיתרון המשמעותי לעומת ספרים מודפסים, הוא האפשרות לערוך ולהוסיף טקסט גם לאחר הפרסום. כך, במידה ונתקלתם בשגיאת כתיב לאחר שכבר התחלתם להפיץ את הספר, דעותיכם השתנו בעקבות ביקורת שקיבלתם או שהנכד צייר לכם את הציור המתאים לעמוד הפתיחה, תמיד תוכלו להוסיף הערות, תמונות ושאר אלמנטים ולדאוג שהספר ישאר מעודכן וענייני.

אם אתם שואלים אותנו, האפשרויות בפלטפורמה הן בלתי מוגבלות. היא יכולה לשמש כפתרון לילדים יצירתיים שאוהבים לצבוע ואף לכתוב, כשבאמצעותה ניתן יהיה לא רק לשמור את התכנים לדורות הבאים, אלא גם לשתף אותם עם הדודים, הסבתות וכל המשפחה, גם אם היא נמצאת הרחק מעבר לים.

לחילופין, אם גם הילדים שלכם דורשים מכם להמציא סיפור חדש בכל ערב לפני השינה, תוכלו להשתמש בפלטפורמה על מנת לשמור את כל ההמצאות והשגעונות שלכם, להקריא אותם לאחים שלהם או לעזור להורים הנמצאים בקצה השני של העולם להרדים את ילדיהם בצורה יצירתית, גם אם אינם יצירתיים במיוחד.

צילום מסך מתוך השועל, הזאב ומושיק הצייד

רוצים לשנות את העולם

OurBoox נוסדה על ידי פרופ׳ מל רוזנברג ביחד עם רן שטרנין, ובתוך 11 חודשים מרגע העלייה של הפלטפורמה לאוויר התווספו אליה כ-1,000 ספרים, כשהאתר מציע תמיכה לא רק בשפה האנגלית אלא גם בשפות נוספות – עברית ביניהן. הפלטפורמה אינה מגבילה את העמודים בספר או את אורך הטקסט, כך שגם שירה קצרה או אפילו קומיקס יתקבלו בברכה, במטרה לשתף את חווית היצירה, הכתיבה והקריאה עם משתמשים מכל רחבי העולם.

כך לדוגמה, בין הספרים הבולטים שניתן למצוא באתר הוא Let them eat French Toast שנכתב על ידי ג'ים נייט, פוליטיקאי בריטי לשעבר, לצד ספר בשם השועל, הזאב ומושיק הצייד שנכתב ואוייר על ידי ילדי סדנאות הקיץ של המכון הטכנולוגי חולון. לצד הספרים הללו תוכלו למצוא סיפורים לילדים, עבודות אומנות עם פרשנות טקסטואלית וכמעט כל יצירה שתעלה על רוחכם, או שלחילופין תוכלו להוסיף אותה בעצמכם.

אין ספק שמדובר על מוצר שעונה על צורך של רבים מאיתנו שעד היום הסתפקו, כאמור, בכתיבה למגירה, אך השאלה הגדולה ביותר שבוודאי עולה לכם בראש היא: מה הוא מודל הרווח? האתר מציע את אפשרות ההעלאה והפרסום בחינם, ללא ״כוכביות״ או אותיות קטנות וללא אפשרות לשלם גם במידה ותרצו.

רוזנברג מסביר כי המטרה היא לא להרוויח, אלא לשנות את העולם לטובה. ״יזמים צריכים לחשוב כיצד הם עושים משהו טוב לסביבה ולא איך להרוויח כסף, אך עליהם להיות מוכנים להפסיד כסף בתהליך הזה״. נכון לעכשיו רוזנברג ביחד עם שותפיו מתמקדים ביצירת הקהילה ובניית הבסיס של הסופרים, שכן זהו המיקוד העיקרי בפלטפורמה שלהם.

בשורה התחתונה, אם גם לכם, כמונו, יש סיפורים שנמצאים עמוק במגירה ועד היום חששתם או שלא ידעתם היכן לפרסם אותם, רוזנברג מזמין את כל מי שרק רוצה להתחיל לכתוב. מי יודע, אולי Batnam Books יגיעו לסיפור ההרפתקאה שלכם במקרה ויחליטו לתת לכם חוזה שמן, או לחילופין ייתכן ותעניקו עוד קצת נחת לדודים מעבר לים שתמיד האמינו בכשרון הכתיבה שלכם.

תמונה: flickr, cc-by, stevenhoward1984

הפוסט נכתב על ידי דניס מינק (Dennis Mink), יזם ובכיר שיווקי הפעיל באיזור סן פרנסיסקו. דניס מסייע לחברות סטארטאפ שאינן אמריקאיות לחדור לשוק האמריקאי באמצעות שיווק, יחסי ציבור, יצירת שותפויות ופיתוח עסקי. לתגובות ושאלות

בשלוש השנים האחרונות היה לי העונג והכבוד לעבוד עם שתי חברות סטארטאפ ישראליות: Duda Mobile ו-Apoexee ולייעץ לשלישית Mamaya. מנסיוני, למדתי כמה דברים על יזמים ישראלים ועל ההבדלים בצורת העבודה בינם ובין עמיתיהם האמריקאים. הנה 7 טיפים שיסייעו לכם להתחיל את עבודתכם המשותפת עם האמריקאים ברגל ימין.

1. תרגיע!

ישראלים ידועים לשמצה בישירות הבלתי מתפשרת שלהם. הכל נאמר בפנים ועם מעט מאוד "ציפוי סוכר". האמריקאים, מצד שני, מתעבים עימותים ויעשו מאמץ מיוחד כדי להימנע מאחד כזה. אם אתם רוצים לעבוד בהצלחה עם אמריקאים, תאלצו למתן ולרכך את גישתכם. כשאתם רואים משהו שאתם לא אוהבים, במקום לדבר על כך מייד, שאלו אחרים לדעתם. אם אתם חושבים שמשהו יכול להיעשות טוב יותר, ארגנו פגישה כדי לדון בדרכים לשיפור. די קל לעבוד עם אמריקאים, אל תבריחו אותם עם התנהלות אגרסיבית מדי.

2. אמצו תהליכים

ישראלים הם האקרים מדהימים. אם מתגלה בעיה, ישראלים יקפצו מיד ויאלתרו פתרון מהיר ואני לא מתכוון רק לנושאי תוכנה. כמו מק'גייור, ישראלים יפתרו את הבעיה בדרכים יצירתיות שכוללות או לא כוללות חתיכת מסטיק לעוס. ככלל, אמריקאים הם הרבה יותר "מוכווני תהליך" מישראלים. בזמן שהם מסוגלים להיות יצירתיים לא פחות מהישראלים במציאת פתרונות, הם מעדיפים לעשות זאת בצורה מתודית ומסודרת יותר. התכוננו לצורת עבודה עם מבנה בסיסי כדי ששאר הקבוצה תוכל לעקוב. וודאו שהנושא והקווים המנחים למציאת הפתרון ברורים לכולם. הדבר יסייע לאמריקאים להישאר רגועים ומפוקסים בתהליך.

3. שימרו את (רוב) הדעות שלכם לעצמכם

בישראל לכולם יש דעה על כל דבר וכולם ישמעו על כך אם הם רוצים או לא. בתהליך העבודה זה נשמע כמו "למה אתה עושה את זה ככה? אני חושב שהמסר לא נכון, אני לא אוהב את עמוד הנחיתה הזה, אנחנו צריכים לפנות לשוק אחר" וכו'. התמודדות עם כמויות כה גדולות של פידבק היא עניין די מאתגר עבור רוב האמריקאים. בארה"ב, לבטא את דעותייך בצורה כל כך בוטה נחשבת להתנהגות חריגה ולא מקובלת. התנהלות פרודוקטיבית יותר תהיה לארגן דיון יומי או שבועי בו מדברים על התקדמות העבודה. בדיון מוודאים שלכל משתתף תהיה הזדמנות להביע את דעתו בצורה עניינית ומכובדת.

4. צמצמו ויכוחים

כאשר מערבבים דעות נחרצות עם סגנון ישיר, אנשים נוטים להתווכח. ישראלים מתווכחים הרבה. דברים טובים יכולים לצאת מדיון סוער בין ישראלים אבל לא בהכרח כאשר אמריקאים מעורבים בו. אמריקאים מצטיינים בלהשאיר את הרגשות מחוץ לחדר. כאשר מתגלעת מחלוקת, אמריקאים יהיו שכלתניים יותר ורגשיים פחות לגבי הנושא. עם אמריקאים נסו לצמצם את זמן הויכוח ובמקום זאת התמקדו במציאת הפתרון. למדתי שרוב הדעות ניתנות לוולידציה על ידי בדיקות וניסויים או מידע שנאסף מכלי אנליטיקס. כאשר מתגלה מחלוקת, הציעו לבצע בדיקה כדי להכריע איזה רעיון טוב יותר וקצרו את זמן הויכוח. הדבר יסייע להתקדמות מהירה יותר.

5. תכננו

תהליך התכנון בתוך סטארטאפ לא מכוון, בדרך כלל, מעבר לחצי שנה עד שנה. חברות בשלבים מוקדמים אף מתכננות לזמן קצר יותר מזה. השקיעו בתכנון. כל תכנון שתצליחו להציג, ישמח את שותפיכם האמריקאים. הקפידו לכלול בתכנית מדדים ברורים להצלחה, משאבים ותקציב.

6. פרגנו

אמרו "עבודה טובה!" לעיתים קרובות יותר. ישראלים עובדים קשה, לרוב כ-10-12 שעות ביום. לדעתי, מוסר העבודה הגבוה של הישראלים נובע משעות העבודה הרבות שעליהם להשקיע כדי להתמודד עם יוקר המחיה בישראל. האמריקאים, גם הם יודעים לעבוד קשה אך חשוב להם לקבל הכרה על כך הרבה יותר משהדבר חשוב לישראלים. היו נדיבים בביטויים והוקרת טובה לאמריקאים. ציינו את אלו שתרמו תרומה משמעותית והקפידו לעשות זאת בפני אחרים ובאופן קבוע. לאמריקאים, אלו הדברים הקטנים שגורמים להם להרגיש מוערכים.

7. היו מאורגנים

סטארטאפים בשלבים מוקדמים נוטים לסבול מחוסר מבנה וסדר. סטארטאפים ישראלים לוקחים את חוסר הארגון לשיאים חדשים. אני קורא לזה "תוהו ובוהו מאורגן". סטארטאפים ישראלים בשלבים מוקדמים פשוט מבולגנים מדי ואמריקאים מתעבים בלאגן. כל דבר שתוכלו לעשות כדי להכניס מעט סדר לחברה יבטיח סביבת עבודה פרודוקטיבית יותר. דברים כמו מפת דרכים מוצרית, תרשים ארגוני או תכנית שיווק עם מדדי הצלחה ברורים, ישפיעו דרמטית ובצורה חיובית על עבודתכם המשותפת עם האמריקאים.

יזמים ישראלים שעובדים עם אמריקאיים? שתפו מנסיונכם בתגובות.

יוסטון. הפך את הישיבה בכלא להזדמנות | צילום: Pigeonly

כתבה מאת הולי סלייד.

פרידריק יוסטון הוא אדם שרואה הזדמנויות עסקיות בכל דבר, אך זה לא תמיד מוביל אותו למקומות טובים. הוא בילה 4 שנים בכלא לאחר שהמשטרה עלתה על עסק משלוחי הסמים שפתח. יוסטון הקים מספר עסקים, לפני ואחרי שהותו בכלא, אליו נכנס בגיל 24 וגם בו עסק בחשיבה על רעיונות עסקיים חדשים. "העברתי כך את הזמן", הוא מספר. "ראיתי עד כמה ההתנהלות בכלא לא יעילה וכמה הזדמנויות היו שם".

אחת הבעיות הכואבות של אסירים, כפי שחווה יוסטון על בשרו, היא התקשורת עם החברים והמשפחה. יוסטון נאלץ לתקשר עם בני משפחתו רק דרך דואר ושיחות טלפון יקרות, בעוד הם, התקשו לכתוב לו בשל הפער בין התקשורת הכתובה בתוך הכלא וזו בעולם החיצון.

המעבר בין הדיגיטלי לאנלוגי הוא קשה, אומר יוסטון. לא קל לשבת ולכתוב מכתב, אך קל מאוד לסמס או לכתוב מייל. מכאן הגיע הרעיון להקים אתר שמדפיס אימיילים, מסרונים או תמונות מהמחשב, הפייסבוק או האינסטגרם ושולח אותם במעטפות אל היעד הנבחר.

הכנסות של מיליון דולר בשנה הראשונה

כך נולד הרעיון ל-Pigeonly. בבסיסו משמש האתר לתקשורת וכפלטפורמה למצוא את האדם שמחפשים מתוך מאגרי המידע הענקיים של המדינה. יוסטון עצמו הועבר שמונה פעמים מחלקות, מה שהקשה עוד יותר על קבלת הדואר שלו ממשפחתו וחבריו. "אנשים הולכים לאיבוד במערכת כל הזמן", הוא אומר. "יש עורכי דין שפונים אלינו כדי למצוא את הלקוחות שלהם".

באמצעות אתרי הבת Fotopigeon ששולח הדפסים של תמונות דיגיטליות ו-Telepigeon שמוזיל את השיחות מהכלא, Pigeonly בדרך להשיג הכנסות של מיליון דולר בשנתו הראשונה שיצטרפו אל 2 מיליון הדולר שהושקעו בו על ידי תומכים מעמק הסיליקון. הצוות של יוסטון הממוקם בלאס וגאס, גדל משניים ל-12, הרבה בזכות חממה טכנולוגית עבור מיעוטים שאימצה את המיזם.

"זיהינו 500 אנשים ושלחנו להם כרטיסי ברכה שהזמינו אותם להשתמש באתר. שלושה או ארבעה ימים לאחר מכן התחלנו לראות אנשים באתר, פותחים חשבונות ושולחים תמונות". באמצעות החממה, הם החלו להיפגש עם משקיעים. "בהתחלה פחדתי לדבר על עברי, אך השאלה תמיד עלתה – ובכן, איך אתה יודע?", נזכר יוסטון. "בחממה אמרו לי שיהיו אנשים שלא יזרמו איתי – יהיה מחסום מכיוון שהיית בכלא ואתה לא נראה כמו האדם הטיפוסי שהם רגילים להשקיע בו".

אך כשהוא התמקד באנשים שהיו פתוחים והבינו שהרקע שלו הוא הסיבה שבגינה הוא מכיר את הבעיה, הוא החל לצבור תאוצה. "הרבה פעמים משהו שנחשב כחולשה יכול להפוך ליתרון הגדול ביותר, וכך זה היה עבורי. זה בסופו של דבר הופך לסיבה שבגללה אנשים משקיעים – בגלל שהייתי שם, ואני מכיר ומבין את השוק הזה יותר מכל אחד אחר."

ובכל זאת, גיוס התמיכה לא היה קל. "זה יכול להיות קשה מכיוון שבתור יזם, זה מרגיש כאילו המיזם הוא הבייבי שלך וקשה לדבר עם מישהו שאומר לך, אל תיקח את זה אישית אבל אני לא מעוניין – ואז לבוא עם אותה התלהבות לאדם הבא. דיברתי עם קרוב ל-60 משקיעים והצלחנו לשכנע שישה. זה נותן לכם מושג לגבי כמה "לא" קיבלנו", הוא אומר.

בעיני יוסטון הכלא הוא בריכה טבעית עבור יזמים. "אם אתה שם בצד את ה-7% שעשו משהו אלים, שאנשים מפחדים מהם, רוב האסירים מכרו סמים או היו מעורבים בכל מיני סוגי הונאות או עברות צווארון לבן ממניעים פיננסיים. אז הם בעצם רק השתמשו במודל עסקי שגוי, השיגו את המוצר בצורה לא נכונה, המטרה שלהם הייתה שגויה, אבל אם מיישמים את אותו הדחף ואת העקרונות הבסיסיים למשהו חיובי, אז יש לך עסק בר קיימא."

"אפשר ללמוד הרבה מאוד מהעמיתים בכלא", אומר יוסטון. "בחור שיושב על עבירות של צווארון לבן ומעל ב-40 מיליון דולר, יודע משהו על עסקים כי הוא ניהל כמה חברות ועכשיו הוא מרצה 36 חודשים על התחמקות ממס. הוא יילמד בכיתה בכלא איך לפתוח חברה בערבון מוגבל ואיך לעשות מאזן כספי".

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל.

לקריאה נוספת

״הפסקת האש עשויה למתן צניחת השקל״

מיהן העיתונאיות החזקות ביותר בישראל?

הפוסט נכתב על ידי אלון ג'משידה, ראש המחלקה לעיצוב למדיה אינטראקטיבית בסטודיו 6B.

כשבאים לדבר על המושג "יופי" הערכים בהם אנו מודדים יופי הם בהכרח סובייקטיביים ואישיים. מושג היופי משתנה בין מקום למקום, משתנה בתקופות שונות וכמובן מושפע מאופנות מתחלפות ומטרנדים בתחומי החיים השונים. עיצוב, לעומת זאת, הוא קצת יותר מדיד ועובד על ערכים אוניברסאליים כמו קומפוזיציה, צבעוניות, דימויים ואימג'ים הממחישים רעיון דרך ממשק המשתמש ונוחות התפעול.

אפליקציה או אתר שהם "יפים" אינם בהכרח בעלי עיצוב טוב כיוון שעיצוב נמדד לפי קנה המידה של המשתמש, בניגוד לאמנות שנמדדת לפי קנה המידה של היוצר. עיצוב טוב צריך גם לעבוד טוב ולא רק להיראות טוב, אמר סטיב ג'ובס המנוח, וכיוון באמירתו זו למפתחים ולמעצבים כאחד, מה שמדגיש שוב את הקשר ההדוק שצריך להיות בין מעצבים ומתכנתים.

המוצרים הבאים הצליחו לטעמי לעשות בדיוק את זה:

1. מוניומנט ואלי Monument Valley

משחק פאזל תלת מימדי המבוסס על רישומיו של האמן השוויצרי אשר M.C. Escher המשתמש בעקרונות הפרספקטיבה על מנת לשבור אותם ולאתגר את המשתמש. כל אחד מ-10 השלבים בו, מציע למשתמש גילויים חדשים, מאתגר את התפיסה התלת מימדית ומציע חוויה ראשונית עטופה באלגנטיות גרפית חדשנית הקורצת לקאלסיקה אמנותית.

הסיפור במשחק הוא סוג של אגדה המציבה את המשתמש בנעליה של נסיכה שצריכה למצוא את דרכה החוצה מהמבוך ולעיתים לחשוב בצורה יצירתית ואף כזו שנוגדת את ההיגיון על מנת למצוא פתרונות. האפליקציה פותחה במקור לאייפון וזמינה כעת גם למערכות אנדרואיד.

2. אפליקציית יומן – peek calender

לפעמים, אפליקציות יומן או To Do List חורגות והולכות רחוק מהקונוונציה על מנת לספק חוויית משתמש טובה. לעיתים הן רוצות להיות מעניינות אך במקביל מתחילות להיות מבלבלות, ולפעמים הן משתדלות כל כך להיות ברורות עד כדי שעמום. הרצון לאזן בין הקצוות הוליד את האפליקציה החביבה הזו המצטיינת בממשק מהנה ומיוחד ועם זאת שומרת על אלמנטים מוכרים לניהול יומיומי.

האפליקציה לא מיועדת ל"משתמשים כבדים" שצריכים פירוט מילולי רב לכל מטלה אלא משתמשת בממשק גרפי כיפי ועכשווי כדי לגשת למידע באופן פשוט.

הצבעוניות העזה, המבדילה בין דברים דחופים לפחות דחופים, הממשק שעושה שימוש באנימציה כדי להזיז מטלות בין ימים שונים, השכבות המסתתרות שמאפשרות למשתמש להוסיף מידע אך לשים אותו בעדיפות שנייה, כל אלו הופכים את אפליקציית היומן הזו למאד שימושית ומהנה כפי שמדגים הסרטון הבא:

3. גט טקסי

מה לא נאמר כבר על האפליקציה הישראלית שכבשה את ישראל ומתרחבת למקומות נוספים בעולם? (רוסיה ואנגליה למשל). אחת הסיבות, אם לא המרכזית שבהן, להצלחתה, היא העיצוב הפשוט והחכם אותו מציגה האפליקציה: השפה הגרפית עושה שימוש באלמנטים מוכרים מהעולם האמיתי – צבעוניות של שחור וצהוב, שימוש במשבצות הדמקה שמזכירות לנו מונית בניו יורק וכמובן הדמות המנפנפת ביד ולא משנה אם אתם בריטים, הודים או ישראלים – המסר של טקסי עובד בכולם.

שנית, תהליך הזמנת מונית הופך אינטואיטיבי ופשוט עקב העיצוב הפשוט – כמעט בכל שלב מוצגות לנו 2 אופציות בלבד, מה שגורם לכל העניין לקחת לא יותר מכמה שניות ומעבר בין 3 מסכים. האינפורמציה המשנית כמו שם הנהג, סוג הרכב ואופן התשלום, מוצגות לאלו שרוצים לדעת עוד באופן כל כך פשוט שגם חוויית השימוש הראשונית בה היא אינטואיטיבית ומהירה.

4. הטרנד העיצובי העולמי היום הוא עיצוב שטוח ונקי

פעם אהבו עיצוב "מלוכלך" וגראנג'י ומתישהו באמצע היה גם העולם הסקאומורפי (עיצוב שמנסה לחקות את המציאות, כמו אפליקציית מצפן באייפון שנראית לקוחה מספינת פיראטים). מבוגרים הם הרבה פעמים כמו ילדים שרוצים לשמוע סיפור במקום לקבל אינפורמציה בבולטים.

האתר שלפניכם מציג בצורה משעשעת ומשכנעת את ההבדלים בין העיצוב הריאליסטי לבין זה השטוח ומנבא מן הסתם שהטרנדים יתחלפו שוב וחוזר חלילה. האתר בנוי כמו סרט אנימציה אינטראקטיבי ומתאר את השינויים בתחום תוך כדי סיפור אגדה של מלחמת ה"ריאליסטיים" ב"שטוחים".

אין מה לעשות כולם מושפעים ממשחקי הכס, אבל כאן לפחות אין חתונות מדממות.

5. האתר ONE (ולא אפליקציה לשם שינוי)

(שייך לסטודיו לעיצוב הממוקם בשיקאגו) האתר מפשט את נושא העיצוב ומאפשר ליזמים ולקוחות להבין טוב יותר את התהליכים אותם הם יעברו. האתר משלב אנימציה פשוטה ומקסימה ואינפוגרפיקה המעידה על יכולת העיצוב כמו על הגישה הישירה של הסטודיו – עיצוב ברור, נקי חזק ועדכני.

6. אז אמרנו 5 מוצרים, אבל בא לנו לצ'פר אתכם בבונוס

אפליקציה ספק צינית – ספק רצינית ששולחת כרטיסי ברכה בכתב יד "אמיתי" כדי ליצור את הרושם שאנחנו ממש עמלנו על כך. באפליקציה ניתן לעצב כרטיס ברכה ומישהו אחר יכתוב אותו בעט וישלח אותו אל הנמען, שירגיש איך השקעתם עבורו. העיצוב של האפליקציה מזכיר את חוויית ניירות המכתבים שפעם היינו אוספים ומחזיר אותנו קצת לעולם פיזי באמצעים הכי דיגיטליים.

כדאי בהזדמנות זו לשים לב לאתר של יוצרי האפליקציה הזו – סוכנות פרסום דיגיטלי שעושה רושם של יצירתיות מתפרצת ושימוש בתקן הטכנולוגי המעודכן ביותר. כל העמודים שלהם הם משחק של גלילה מטה כשבכל פעולה שלנו האתר משתנה ומתפתח. ללא ספק חוויה עיצובית יוצאת דופן שפונה לאנשים יצירתיים שיוכלו להעריך את ההשקעה.

תמונה: אינטל, מחשוב תפיסתי

המחשוב התפיסתי הוא תחום הנוגע ליכולת של מכשירים שונים לנתח תמונות, לזהות מחוות תנועה, לשלוט באמצעות פקודות קוליות על מכשירים ולבחון אינספור דרכים נוספות שיהפכו בשנים האחרונות ממדע בדיוני למציאות של כולנו.

בקבוצת התכנון האסטרטגי של הצ'יפים של 2015, שהחלה לעבוד כבר ב-2008, התחילה אינטל לבצע אנליזה בכל הנוגע למה יהיה הדבר החדש הבא, ומדוע המשתמשים ימשיכו לרכוש מחשבים. בחברה הגיעו למסקנה שהנושא של Man Machine Interface חייב להשתנות, והשאלה הגדולה הייתה מה אינטל יכולים לעשות בתחום על מנת לדאוג שהמכשירים המכילים בתוכם את מוצרי החברה ימשיכו להמכר – מה שגרם לאנשי החברה להסתכל ולחזור לתחום החושי של המשתמש.

מה אפשר לעשות עם מצלמת תלת מימד ו-SDK ייעודי?

מחשוב תפיסתי (perceptual computing) מוגדר באנגלית כ-Natural Intuitive ו-Immersive ואינטל רוצים להחזיר את המצב שבו המכונה מתאימה את עצמה לאדם ולא ההפך. לדוגמא, מקלדת QWERTY נועדה להאט את קצב התקתוק ולא להאיץ אותו, Ctrl Alt Delete נועד לגרום למשתמש להפעיל את שתי ידיו על מנת לוודא שאכן רוצה לאתחל מחדש את המחשב. הורגלנו לפעול בצורה מאוד לא אינטואיטיבית, ולהתאים את עצמנו למכונות.

כיום, אינטל מציעה מצלמה תלת מימדית בשיתוף עם קריאייטיב, אותה המשתמשים יכולים לחבר למחשב האישי באמצעות USB ולקבל מימד של עומק. המצלמה מגיעה עם ערכת פיתוח המאפשרת לכל מי שרק רוצה לפתח יישומים ותוכנות, הכוללים זיהוי פנים, מחוות, קול ודיבור, עצמים, מציאות מדומה וכדומה.

אינטל רואה במחשוב התפיסתי היום את מה שהיא ראתה במוביליטי לפני כ-7-8 שנים, וכמובן שהיא רוצה להיות חלק מהמהפכה הבאה.

רוצים להיות גם אתם חלק מהמהפכה בטכנולוגיות של העתיד? הכירו את RealSense Challenge 2014

האירוע מיועד למפתחי תוכנה מתחילים ומנוסים, חדשניים ומקוריים, בעלי ידע בסביבת חלונות ושפות תוכנה C++ ו-C#, אשר יוכלו לפתח אפליקציות המשתמשות ב-Perceptual Computing RealSense  SDK ובמצלמות התלת ממדיות של החברה. האפליקציות צריכות להביא לידי ביטוי את היכולות של המצלמה החדישה – Intel RealSense 3D camera באופן מקורי ומיוחד.

התחרות כבר בעיצומה ותהיה פתוחה עד לסוף ספטמבר (תלוי במסלול). שימו לב שהתחרות מורכבת משלושה שלבים:

שלב 1: רעיונות

תתבקשו להגיש את הרעיונות שלכם (כמפתחים יחידים או צוותים). מי שיעבור את השלב הזה יתקבל לשלב הבא עם 1,300 מפתחים נוספים שיוזמנו להפוך את הרעיונות שלהם לדמו (Demo) עובד.

שלב 2: דמו עובד

מי שיעבור את השלב הראשון יוכל להשתתף באחד משני המסלולים המפורטים. ולעולים לשלב זה יחולקו מצלמת תלת מימד של אינטל ו-RealSense SDK לפיתוח באמצעות שפת C++/C. בשלב זה שני מסלולים:

מסלול ה-Pioneer

מסלול זה פתוח לקהל הרחב ומפתחים מכל העולם יוכלו להגיש במסגרתו דמו עובד עד לתאריך 1.10.2014.

מסלול ה-Ambassador

מסלול זה הוא בהזמנה בלבד, אליו יוכלו להצטרף רק מי שהשתתפו באחד מאתגרי המחשוב של אינטל ב-2013 או ב-Ultimate Coder Challenge. תוכלו להגיש את הפרוייקטים עד לתאריך 19.9.2014 (שימו לב – נשארו 20 ימים להגשת הפרויקט במסלול זה).

שלב 3: פיתוח

בשלב השלישי עליכם לבחור לפתח בהתאם לקטגוריות הבאות:

• Gaming + Play
• Learning Entertainment
• Interact naturally
• Collaboration/Creation
• Open innovation

מסלול ה-Pioneer

מסלול זה יהיה פתוח להגשת הפיתוחים מ- 14.11.2014 ועד- 20.1.2015

מסלול ה-Ambassador

מסלול זה יהיה פתוח להגשת הפיתוחים מ- 1.11.2014 ועד- 20.1.2015

מטרת התחרות היא לעודד חברות ומפתחי תוכנה ישראלים להיכנס לתחום המחשוב התפיסתי, לפתח אפליקציות / פתרונות מקוריים ולהגישם עד לתאריך 20.1.2015 .

אינטל מחלקת לכם פרסים בסך $1,000,000

אינטל רוצה שתהיו חלק ממהפכת המחשוב התפיסתי ומחלקת פרסים בסך מליון דולר למי שינצחו באתגרים שבדרך. המקום הראשון בקטגוריית ה-Ambassador יוכל לזכות ב-$50,000 והמקום הראשון במסלול ה-Pioneer יזכה ב-$25,000. פרסים נוספים בסך $1,000 עד $10,000 יחולקו לזוכים בקטגוריות הנוספות.

כל הפרטים המלאים נמצאים באתר של אינטל ואתם מוזמנים להכנס, לקרוא, להשתתף ולזכות ב- RealSense Challenge 2014

מ-1 עד 10 – כמה אתם מחכים במהלך היום לחזור הביתה, להוריד את נעלי העקב / הסניקרס, להניח רגל על רגל ולקוות שלא תצטרכו לזוז לפחות עד שהשמש תעלה שוב? אם עניתם 11 הכתבה הבאה היא בשבילכם. עד שיגיעו הרובוטים שיעשו בשבילנו את כל העבודה וכל מה שנצטרך לעשות זה, טוב נמצא מה לעשות, בנתיים נשלוט בסביבה הכי פרטית שלנו – הבית, באופן קל יותר. אז הנה 4 סטארטאפים ישראלים שיוכיחו לכם שהעתיד באמת מזהיר כמו שחושבים, רק שהוא כבר כמעט כאן.

Point Grab

ראיתם את עולמה הסודי של אלכס מאק? יופי, גם אני מכחישה שראיתי אבל למי שכן ראה, הסטארטאפ הבא יעשה פלאשבק. סער וילף, חיים פרסקי ואמיר קפלן הקימו בשנת 2008 את חברת PointGrab שהשיקה את המוצר הראשון שלה לשוק ב-2010. החברה שמה לה למטרה לאפשר ממשק הפעלה אנושי ואם נסבך את זה טכנולוגית מדובר בפיתוח של Computer Vision המאפשר זיהוי חכם של תנועה וצורה של ידיים, פנים וכדומה ואינטרקציה של האיברים עם מכשירים מרחוק – ללא עזרים תומכים. כך למשל נוכל להדליק ולכבות מוצרי חשמל בהנפת אצבע, לשלוט בווליום של הטלוויזיה ועוד דברים מגניבים שראינו בעיקר בסרטי מדע בדיוני. אגב, על אנשים זה עדיין לא עובד, מניסיון.

כיום קיימים בשוק העולמי למעלה מ-25 מיליון מכשירים שתומכים בטכנולוגיה המדוברת (ביניהם טלוויזיות חכמות, מחשבים וכדומה) ומן הראוי שנתחיל להתנהג בהתאם. בימים אלה נמצאת PointGrab בתהליכים עם חברות גדולות בשוק להטמעת הפיתרון שיאפשר לנו לשלוט בעולם מקצות האצבעות. "לאחר שהוצאנו לשוק פיתרון למכשירים דיגיטליים החלטנו שיהיה ערך מוסף גבוה מאוד אם נוכל לאפשר לאנשים לשלוט בעוד סוג מכשירים מרחוק. רוב פתרונות הבית החכם היום מצריכים אפליקציה למכשיר נייד ובכך מאפשרים שליטה. אנחנו רוצים לאפשר להדליק מנורה מרחוק רק על ידי הצבעה לכיוון שלה, לשלוט למשל בטמפרטורה שבחדר בהתאם למספר האנשים שנמצאים בו ועוד" מספר אסף גד, סמנכ״ל שיווק ומוצרים.

בנתיים תוכלו לקבל מיני התנסות באפליקציה לצילום סלפי של החברה, CamMe, התומכת באייפון בלבד. האפליקציה מאפשרת להניח את הטלפון מרחוק ובתנועה של סגירת היד (סוג של שלום) תוכלו להפעיל את הטיימר ולעשות פוזות מבלי להתאמץ.

מעבר ליכולת השליטה, החברה מקווה לכלול בטכנולוגיה שלה יכולת פרסונליזציה המאפשרת לדעת מי הוא המשתמש ועל בסיס זה מה "מותר" לו לעשות ומה "אסור", למשל ילדים. "בתחום הפתרון לבית החכם אנחנו יותר בתחילת הדרך אבל בטוחים בדרכינו", מסכם אסף ומוסיף כי כבר לקראת סוף 2015 נוכל למצוא את הטכנולוגיה במכשירים של חברות שונות, תחילה בחברות מזגנים ותאורה. טוב לדעת שיש למה לחכות.

Generaytor

מגורים זה עסק יקר, מספיק לכתוב את צמד המילים "צדק חברתי" כדי לזכור שמעבר למשכנתא וריהוט צריך גם לשלם חשבונות. למזלנו גם כאן המוח הישראלי נותן את אותותיו. תכירו את Generaytor, פלטפורמה חברתית וניתוח ביג-דאטה שמאפשרת לכל אחד להתנסות בהפקת חשמל סולארי באמצעות מערכת וירטואלית ביתית. החברה שקמה ב-2012 על ידי עמית רוזנר, עידן עפרת ופאולו טדונה, ראתה בחזונה כי יש לאפשר לכל אדם להפיק את המירב מייצור חשמל נקי מאור השמש.

"הצורך שאנחנו פותרים הוא הוזלת מחירי האנרגיה תוך תרומה משמעותית לסביבה ירוקה. קהל היעד שלנו הוא בעלי מערכות סולאריות קיימות, בעלי בתים המתעניינים בתחום, והתעשייה", מספר עמית. "הסימולציה שלנו מבוססת על נתוני תפוקה אמיתיים וחוויות של בעלי מערכות סולאריות בסביבה, החברים ברשת שלנו. מעבר להמחשה והשיתוף בין המשתמשים, הפלטפורמה משמשת גם מתקיני מערכות סולאריות בהתקשרות מול לקוחות חדשים".

היזמים זיהו קושי של אנשים ברכישת מערכות סולאריות והחליטו למצוא פיתרון נגיש שיאפשר לכולנו להשתמש באפשרויות הגלומות באנרגית השמש וחיסכון שיבוא לביטוי גם בכיס. "השאיפה היא שהפלטפורמה שלנו תחולל מהפיכה אמתית בתחום האנרגיות המתחדשות. אנחנו מאמינים שהחיבור של אנשים ומידע באופן יצירתי, אונליין, יעצים את המשתמשים ויקים שוק יעיל ללא חסמים לאימוץ הטכנולוגיות הירוקות" מספר עמית.

נכון להיום החברה אינה פועלת בישראל אלא בארצות הברית ובאירופה, לפי המייסדים בשל חסמים בירוקרטיים וסדרי עדיפויות לאומיים.

Cimagine

מעבר לדירה חדשה, שיפוץ וכל דבר שקשור בקנייה חדשה לדירה מלווה בכאב ראש אינסופי: למדוד, להתאים צבעים ובעיקר המון צורך בדימיון. יוני נבו, ניר דאובה, עוזי אגרי ועמירם אברהם החליטו ב-2012 לייסד את Cimagine שתגרום לכם להפסיק לדמיין ולהתחיל לעשות. פלטפורמת המציאות הרבודה תשמש אתכם באופן פרטי ובאופן עסקי בקבלת החלטות קנייה טובות יותר וחווית קנייה עשירה יותר.

"אנו מאפשרים ללקוחות להביא את החנות אליהם הביתה ולקחת את הבית איתם, בבואם לבקר את החנות".

רגע, אמרת מה?

"האפליקציה מאפשרת ללקוח לדמות בצורה מציאותית כיצד ייראה המוצר בחלל האמיתי שלו, לפני הרכישה עצמה. הפתרון שלנו אינו דורש מהלקוח להדפיס סמנים כלשהם, כך שהוא נח וקל לתפעול. צרכנים יכולים לדמות מוצרים בתלת מימד אמיתי בבתיהם, או בכל חלל אחר, והכל בלחיצת כפתור. טכנולוגיית המציאות הרבודה שפיתחה Cimagine מאפשרת למשתמש לתמרן ולהזיז את האובייקט הרצוי בתלת מימד, ללכת סביבו, ולראות אותו מזויות שונות כאילו המוצר נמצא ממש מולם".

המוצר מיועד לצרכנים פרטיים לצד בעלי מקצוע שיכולים לאפשר ללקוחותיהם מימד חזותי אמיתי של המוצר אותו הם רוצים לרכוש. "Cimagine סיימה לפתח את גירסת 1.0 של המוצר והיא נתמכת קרנות ומשקיעים. ב-2013 החברה ערכה השקה של גירסת בטא יחד עם חברת טולמנ'ס, ואנו צפויים להשיק את הגירסה באתר שלהם בשבועות הקרובים", ניר עושה ספוילר.

אם תורידו את האפליקציה באייפד לא תוכלו לקבל את החוויה המלאה, מאחר וזו מוטמעת באתרים של חברות הריהוט עימן עובדת ותעבוד החברה. כיום ניתן למצוא את הטכנולוגיה בחברת Littlewoods הבריטית ובקרוב טולמנ'ס הישראלית. בשלב הנוכחי תוכלו להכנס לאפליקציה דרך הפריט הנבחר שבאתר החברה, לסרוק את האזור בו תרצו לדמות את הפריט ולקבל תמונה מדומה של הרהיט בסביבה המדוברת.

Sensibo

כחלק מהיותנו ארץ זבת חלב ולחות, המזגן הוא אמצעי הישרדות בסיסי בחיינו. מכאן שלא התפלאתי לגלות שגם בתחום זה מתחוללים ניסים, נפלאות והקפאות. עומר ענבר ורן רוט התחילו לעבוד ב-2013 על Sensibo, מוצר שמצמידים למזגן והופך אותו למזגן חכם.

'המזגן החכם' מתחבר דרך המוצר הפיזי לסמאטרפון ומאפשר למשתמש שליטה במזגן מהנייד ועל הדרך גם להנות מחיסכון בחשמל. "כשמדברים על מזגנים – מוצר שבדרך כלל מחליפים כל 10-20 שנים בערך, המשתמש תקוע 20 שנים עם מוצר מיושן. Sensibo משנה זאת ומעניקה חיים חדשים למזגנים ישנים, באמצעות הפיכת המזגן למזגן חכם. בנוסף, ניתן לשפר את התוכנה שמפעילה אותו לאורך זמן ולהוסיף לו תכונות חכמות", מספר עומר.

המוצר בעצם יאפשר לסמארטפון שלכם להפוך לשלט נייד בעזרתו תוכלו לשלוט במזגן מכל מקום, בכל זמן ומבלי צורך להיות פיזית בבית. כך שאם שכחתם את המזגן דולק או שאתם לא זוכרים אם כיביתם אותו, תוכלו לשנות זאת בצורה פשוטה וללא הגבלה. תוכלו להדליק אותו כשאתם בדרך חזרה מחדר כושר, לכבות אותו מהחדר שינה והוא אפילו יגיד לכם על כמה מעלות הוא ממליץ – בהתחשב בצריכת החשמל.

המטרה העיקרית היא שבעתיד אתם תכנסו לחדר והוא יהיה קריר ונעים, תודות ללמידה של המכשיר אודות ההרגלים שלכם. "השאיפה שלנו היא שלעולם לא נצטרך לחשוב על מיזוג שוב. כשנגיע הביתה יהיה נעים בדיוק כפי שנרצה, בין אם הגענו באופניים (ואז צריך שיהיה יותר קר) ובין אם הגענו באוטו. אנחנו מתמשקים לשעון החכם שיכול למדוד הזעה, דופק וחום גוף וכך להתאים את המזגן. בעצם, אם נצפה בסרט (שנמצא ממש כאן למטה, ר.ש) לא נראה אף אחד לוקח שלט ומתחיל לשחק עם המיזוג – זה פשוט צריך לעבוד". נשמע חלום? בסרט זה אפילו נראה יותר טוב, והעובדה שמייקל הרפז בתפקיד הראשי זה רק בונוס.

המוצר עדיין לא נמצא על המדפים ולאחר שהסטארטאפ גייס כסף, בין היתר דרך מימון המונים, הוא עומד לפני היצור. המזמינים הראשונים יקבלו את Sensibo בינואר 2015 ומהדורה מוגבלת של 4 צבעים.

קרדיט תמונה: smart home via shutterstock

תל אביב, קרדיט תמונה: flickr, cc-by, israeltourism

אם איכשהו הצלחתם לפספס את זה עד עכשיו, אז ביום רביעי הקרוב, ה-3 בספטמבר, יתקיים אירוע הסטארטאפים הבינלאומי הגדול ביותר בישראל, Geektime Conference 2014 באולם האושן שבגני התערוכה בתל אביב. במסגרת האירוע, יערכו הרצאות ופאנלים תחת הנושא המרכזי: Disruptive Nation – איך ניתן להשתמש בכוח של הסטארטאפ ניישן על מנת לשנות את העולם. במהלך הכנס יחשפו גם לראשונה 10 סטארטאפים צעירים ומבטיחים במסגרת תחרות ה-Startup Arena.

לפרטים ולהרשמה ל-GeekTime Conference 2014

מה צפוי לכם בכנס?

כנס גיקטיים יפתח עם הדובר המרכזי, תא״ל (מיל), ד״ר דני גולד, לשעבר ראש המחקר והפיתוח בצה״ל ומשרד הביטחון, יזם, ומי שהיה אמון על פיתוחה של מערכת כיפת ברזל. מערכת היירוט הישראלית שפותחה תוך זמן שיא של פחות מ-4 שנים בלבד הוכיחה את עצמה במהלך מבצע ״צוק איתן״ והצליחה להגן על העורף מפני טילים ארוכי טווח ולעורר סקרנות רבה בעולם.

לאחר מכן יעלה לבמה ד״ר עידו בצ׳לת, חוקר ומומחה בינלאומי בתחום ה-Bionic Design שידבר על הפיתוחים האחרונים ועל הדרך שבה ישנו ננו-טכנולוגיות את חיינו במהלך השנים הקרובות. מדוע שחולצה לא תתקן עצמה מיד אחרי שהיא נקרעת וכיצד מתכנתים רובוטים זעירים לאתר מחלות ולהלחם בהן בתוך הגוף?

בין הדוברים בכנס גם אילן שילוח, יו״ר חברת ההשקעות TheTime, שידבר על חברות הענק שצמחו בישראל ואיך עשו זאת.

בכנס יתקיימו גם שני פאנלים: בפאנל הראשון ישתתפו מנהל-משותף בג'מיני ערן וגנר, מנהל חדשנות ב-Neura אורי שעשוע, מנהלת השקעות בקוולקום ונצ'רס מירב וינרב, מנהל קריאטיב ב-Prime עומרי בר זאב ויזם ומנכ"ל Kyma medical technologies, אסף ברנשטיין על סוגיות בעולם ה-Internet of things. הפאנל השני ידון בשאלה כיצד יכולה ישראל להפוך לציר מרכזי בתעשיית ה-Fintech ובו ישתתפו מנכ"ל משותף בקרן Aleph עדן שוחט, יזם משותף ב-Israel Growth Partners חיים שני, מנכ"ל ויזם eToro יוני אסיא, מנכ״ל חברת Kryptonite יריב גילת, ומנכ"ל LeumiTech יפעת אורון.

כמו בכל שנה, תתקיים תחרות הסטארטאפים בה ישפטו: מנכ"ל פייסבוק ישראל עדי סופר-תאני, מנכ"ל משותף בקרן סקויה שמיל לוי, מנהל קוואלקום ונצ'רס מוני חסיד, מייסד ומנהל קרן ההון-סיכון Disrupt-ive טל ברנוח, מנהל פעילות האקסלרייטור במיקרוסופט צחי וייספלד, מנהל שותף בפירמת רו"ח KPMG עופר סלע, מנכ"ל AOL Israel חנן לסקובר ומשקיע הסיד יובל בהרב.

במהלך הכנס יתקיימו 2 אירועים ייחודיים במתחמים נפרדים: בראשון יתקיימו כ-20 מפגשים, שתואמו מראש, בין יזמים ואנשי קרן סקוייה, במטרה לאפשר ליזמים צעירים גישה בלתי-אמצעית לאנשי ההון סיכון הבכירים בתעשייה ולאפשר להם לשאול שאלות, להתייעץ בנושאים שונים ולהציג את הסטארטאפ לגיוס השקעה.

במתחם השני יזמים ינסו לשכנע את אנשי מקאן-אריקסון, שהמיזם שלהם מתאים כמו כפפה ליד לאחד מהמותגים הגדולים בעולם. במתחם הכנס יוצב דוכן של מקאן עם מצלמת וידאו בו תוכלו לצלם את הפיטץ' שלכם ואולי גם לזכות בחבילת מיתוג מבית מקאן-טק. רוצים להציע מועמדות? ההרשמה עדיין פתוחה.

התחילו את הנטוורקינג כבר עכשיו

בין משקיעים, יזמים, מפתחים, מתכנתים, מעצבים וכל בכירי תעשיית ההייטק וההון סיכון בישראל, את הנטוורקינג כדאי שתתחילו כבר עכשיו. מעוניינים לדעת מי יהיה שם עוד לפני ההגעה לאירוע ולפתוח ערוץ תקשורת אליכם? מוזמנים להרשם לביזאבו ולהכין את הקרקע רגע לפני שאתם פוגשים את השותפים הבאים שלכם פנים מול פנים.

הפלטפורמה שפיתחה ביזאבו מיועדת לעזור למארגנים, משתתפים ושאר המשתמשים לשפר את החוויה באירוע, באמצעות העשרת יכולות הנטוורקינג שלהם בכנסים ובאירועים השונים אליהם הם מגיעים. האפליקציה אותה מציעה החברה למשתתפי אירועים שונים משלבת בין מגוון רשתות חברתיות (כשלינקדאין ביניהן, כמובן) במטרה ליצור קהילה מהמשתתפים העתידיים, עם מגוון רחב של יכולות.

כך לדוגמה, יכולים המשתתפים להגדיר את מי הם מעוניינים לפגוש, כגון מנכ״לים, מנהלי מוצר, אנשי שיווק וכמובן משקיעים, כאשר האפליקציה תדע לכוון אותם אל האדם המתאים עבורם. בנוסף, האפליקציה אף תעזור להם ליזום את הפגישה, במטרה להשיג את היעד שלשמו הגיעו למפגש.

הזינו את הקוד ב-Moovit וקבלו הוראות מדוייקות להגעה

מתכננים להגיע באמצעות תחבורה ציבורית לכנס? הזינו את הקוד ״gtc2014״ לאפליקציית Moovit (להורדה) ותקבלו הוראות מדוייקות להגעה ישירות מהמקום בו אתם נמצאים או מכל מקום אחר ממנו אתם מתכננים להגיע.

לפרטים ולהרשמה ל-GeekTime Conference 2014

תמונה: מיכל מיכאלי

הראיון נערך על ידי מרי לויצקר מ-she codes.

EVA Ventures היא קרן הון סיכון חדשה, המוקמת בימים אלה, שמתמקדת בהשקעה בסטארטאפים טכנולוגיים בהם יש לפחות יזמת אחת. היוזמה להקמת הקרן נולדה אצל מיכאלי אחרי 15 שנים בתעשיית ההיי טק הישראלית, בהן מילאה תפקידים מגוונים, ביניהם מנהלת מוצר ודירקטורית שיווק בקומברס ובפלאפון, ומנהלת אגף פלאפון חו"ל שדרש ניהול של טכנולוגיה חדשנית. בכל אותו הזמן עבדה מיכאלי עם סטארטאפים שהציעו טכנולוגיות ומוצרים חדשים ורצו לשתף פעולה. כך היא החלה לעבוד איתם ולייעץ להם ועשתה זאת במשך חמש השנים הבאות – כעצמאית ובתוך משרד ייעוץ אסטרטגי שווקי. ליוזמה של מיכאלי הצטרפו שתי השותפות שלה – נגה פרי, אשת פיתוח, שניהלה חברות קטנות ותאגידים גלובליים כאחד, ואורית סתיו – משקיעה ותיקה בקרנות הון סיכון.

סטראוטיפים, קשרים ודמויות מופת

מתוך הנסיון שלך בעבודה עם סטארטאפים, מה מצבן של הנשים בעולם היזמות הטכנולוגית כיום?

"בכל תקופת עבודתי בהייטק הייתי רגילה להיות בין הנשים הבודדות בחדר – בעיקר מול אנשי הטכנולוגיה וההנדסה. ולמרות שזה יכול להיות נעים לפרקים, לי זה תמיד חרה ולא ברור היה לי איפה אותן נשים מדהימות שאני מכירה מכל תחומי החיים ולמה הן לא מהוות חלק גדול יותר מהסצנה. כשהתחלתי לבדוק את הנושא התבררו לי אותם החסמים, שלמרות שבכל יזמות ובדרכו של כל יזם עומדים מכשולים ואתגרים – הם ייחודיים ליזמות נשים.

זה מתחיל כבר מגיל קטן, בחינוך שלנו שממש עוצר יזמות אצל בנות, ממשיך במערכת החינוך ובסביבה כולה המעבירים מסר מאד ברור – עדין, גם במאה ה-21 – שטכנולוגיה, מתמטיקה ומדעים פחות מתאימים לנשים, וממשיך בצבא בו אחוז החיילות המשרתות ביחידות הטכנולוגיות המתקדמות הן מעט יותר מ-10% מכלל החיילים ביחידות אלה. גם אחוז הנשים בלימודים האקדמיים, בתחומים הנכללים ב-STEM – מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, עומד על כ-22% והוא בירידה בשנים האחרונות (אחרי שהיה כבר קרוב יותר ל-30%).

בנוסף, נשים עושות נטוורקינג בצורה שונה מגברים. לרוב הן יוצרות קשרים עמוקים וקרובים יותר, ופחות דואגות לנטוורקינג עסקי, שנדרש להיות רחב ושטחי יותר. ומעל הכל מאד בולט שאין מספיק דמויות מופת, אותן Role Models, שכמו שהאמרה המפורסמת אומרת: “You can’t be what you can’t see”. את לא תשאפי להיות יזמת, מנהלת, מצליחה ופורצת דרך – אם לא תכירי כאלה. ואין מספיק דמויות כאלה שכל אחת ואחד מאתנו יכול מיד לשלוף. כמובן שיש יזמיות ומנהלות מוצלחות מאד, אבל רובן לא עסוקות ביחסי ציבור שמקדמים אותן, ולכן שמן פחות שגור."

היכן החסמים שמנית משפיעים בצורה החזקה ביותר על יזמיות?

"כל החסמים האלה נערמים בדרך לגיוס הכסף. וכידוע – בלי כסף אי אפשר להתקדם. בעיקר בתעשיית הסטארטאפים הישראלית, אך גם בעולם, גיוס הון מתחיל במעגל הקרוב ביותר, וגדל ומתרחב כפונקציה של – לא רק, אבל זה חלק מהותי – הקשרים וההיכרויות של היזם. נשים הן לא חלק מהמעגלים המסורתיים של נטוורקינג (כמו יוצאי 8200 ויחידות אחרות, לדוגמא) ולכן מתקשות להגיע אל מקורות המימון.

במקביל – תעשיית הון הסיכון, המתמודדת עם מאות ואלפי הזדמנויות וחברות, פועלת באופן די סיסטמטי, המבוסס על “Pattern recognition”. בהגזמה – הם מחפשים את אותם שלושה חבר'ה בני 27-28, יוצאי 8200, עם פתרון Security. כל דבר שסוטה מהתבנית הזאת – פחות סביר שבכלל יגיע אליהם."

למה כדאי לקדם יזמות נשים?

"המחקר בשנים האחרונות מאד חד וברור – צוות מגוון של מייסדי ומנהלי הסטארטאפ מבטיח למשקיע תשואה טובה יותר על ההשקעה. המחקר מדבר על כך שסטארטאפים עם נשים בצוות היזמים משיאים למשקיעים 12% יותר רווח עם 70% כסף שגויס. שליש פחות! ובשאר המדדים של החזר על ההשקעה, גידול בהכנסות והחזר על ההון – בכולם צוות מגוון מצליח יותר. וכאן בעצם יושבת ההזדמנות אותה Eva Ventures יוצרת למשקיעיה – מצד אחד יזמות נהדרות, עם מגוון גדול של חברות ומוצרים פורצי דרך ומצטיינים, שברור שכדאי יותר להשקיע בהן, ומצד שני – תעשיה שמתעלמת מהן, או לפחות מפספסת את רובן. ובכך המשקיעים נהנים מההשקעה שגם תשנה את פני האקו-סיסטם״.

האחים והאחיות להמן

דיברת על הקשיים של נשים בהקמת סטארטאפים ובגיוס ההון. האם תוכלי לספר לי על הנשים המעטות הפועלות בצד השני, אלה שעובדות בקרנות הון הסיכון והנשים הספורות שמנהלות קרנות כאלה?

"מאד ברור שאין הרבה נשים גם בצד השני, של המשקיעות, ושם הסטטיסטיקה מדברת על עוד פחות – סביב ה-3-4% נשים כשותפות בקרנות בארה"ב. לדעתי בארץ זה עוד יותר נמוך אבל אין לי ממש נתונים. אם רואים נשים בקרנות, ברובן הן Principles, שהוא הדרג הנמוך יותר, וכמעט ואין שותפות. השותפות הוותיקות שהיו בקרנות כמו כרמל, ג'מיני, אוורגרין היום כבר לא שם. עוד קודם יכולת לספור את השותפות על יד אחת, אז עכשיו מדובר ממש ביוצאות דופן.

בארה"ב יש יותר מודעות לכך שנשים כמשקיעות כדאיות גם לפירמה. הם עושים מאמצים להחזיר ולהביא עוד נשים, גם לגופים הפיננסיים הגדולים, וגם לקרנות השונות.

אחרי המשבר בעולם הפיננסי ב-2009, היו לא מעט מחקרים שהראו שבתי השקעות שהיו בהם נשים בתפקידי מפתח – נפגעו פחות והתאוששו מהר יותר מהמשבר, בגלל מדיניות השקעות פחות מסוכנת ויותר מגוונת. היה מחקר שבדק מה היה קורה לעולם, אילו לבית ההשקעותLehman brothers  היו קוראים Lehman sister  והראה איך הכי טוב היה – למשק העולמי – אילו זה בעצם היה Lehman Brothers and Sisters.

חלקן של הנשים כמשקיעות משתנה כשמדובר במשקיעות אנג'ליות. הסטטיסטיקה מצביעה כבר על קרוב ל-15% של משקיעות נשים ובשנים האחרונות רואים שם גידול תמידי. גם אנחנו – מתוך רצון להכניס עוד נשים לעולם ההון סיכון, ומתוך הבנה שזה כדאי ונכון – הקמנו קבוצת אנג'לים–אנג'ליות, שרובה משקיעות. כבר עשינו השקעה ראשונה ואנו בעיצומו של התהליך עם ההשקעה השניה.

יש יותר ויותר נשים שיש להן מספיק אמצעים בשביל להשקיע 50-100 אלף דולר בשנה, ואף יותר, ושיש להן ניסיון וידע עסקי רחב משלל תחומים שיכול להיות רלוונטי לחברות. ההשקעה בקבוצה נותנת להן גם את האפשרות להיחשף לDeal flow, מה שקשה לאנג'ל פרטי שלא מקושר מאד לתעשיה לעשות לבד. הן יכולות להתייעץ יחד, לחלק את הסיכון יחד עם עוד משקיעים ומשקיעות ולבנות לעצמם פורטפוליו מגוון ונרחב יותר של השקעות בסטארטאפים."

האם את רואה נשים משקיעות נותנות יותר הזדמנויות לסטארטאפים של נשים או שהן שבויות באותם הסטראוטיפים המגדריים כמו היתר?

"מניסיוני יש אחוות נשים בין משקיעות ליזמות, ולו בגלל החוויה המשותפת. משקיעות גם פתוחות יותר לרעיונות אחרים, לנקודות מבט שונות ורואות יתרונות שונים. לצערי, אין מספיק מחקר על נשים כמשקיעות אז אין לי נתונים מוסמכים בנושא. יש משקיעות ידועות שאימצו את הנושא ומשקיעות יותר ביזמות, כמו ג'ואן ווילסון בניו יורק, שכ-70% מההשקעות שלה נעשו בחברות שבהן יש יזמות, או קבוצת האנג'ליות Golden Seed שבאופן מוצהר משקיעה בסטארטאפים של יזמות, ויש את ASPECT, קרן חדשה אותה הקימו שתי משקיעות מאד ידועות ומצליחות שעזבו את קרנות ההון סיכון בסיליקון וואלי והקימו קרן ייעודית שמשקיעה ב- Diversity. כמונו, הן זיהו את היתרונות ואת ההזדמנות שהשוק בעצם יוצר בעיוות הקיים. הן רוצות להרוויח להן או למשקיעים שלהן יותר, ובדרך לשנות את התעשיה".

תוכנית כוללת

מה אפשר וצריך לעשות לדעתך כדי להגדיל את מספר הנשים הבוחרות בעיסוק טכנולוגי בכלל וביזמות טכנולוגית בפרט?

"קידום נשים בטכנולוגיה הוא נושא שעומד יותר ויותר בחזית הדיון. הוא עולה ספציפית בהקשר לעתידנו בישראל כ"סטארטאפ ניישן", כחלק מהצורך להרחיב את כמות העובדים בתעשיית ההייטק, וככלי לשלב ולשפר את מצבן של קבוצות מוחלשות.

אני חושבת שהדרך להגדיל את היקף היזמות בקרב נשים דורשת תוכנית מקיפה שמתחילה בחינוך, בסביבה, ובגידול ילדות להיות יזמות. היא עוברת דרך עידוד נערות ונשים ללמוד מדעים מהחטיבה ועד האוניברסיטה, ובניית מסלולי קריירה לנשים כבר משלב הכניסה לחברות ההייטק. אלה צריכים להיות מסלולים שיעזרו להן לתכנן את הקריירה ואת שילוב המשפחה. מכאן הדרך ממשיכה בהרבה נטוורקינג ותמיכה של נשים וותיקות בתחום לאלה שחדשות בו וגם אחת לשנייה, נשים עם ניסיון ורקע משלל תחומים. לבסוף צריך שיהיה ויותר משקיעות בכל התחום כולו. זה החלום. אבל הוא לא חלום בלתי אפשרי. זה פשוט דורש תכנית כוללת ורצון אמיתי לבצע אותה, וזה לא יכול להיעשות באופן פרטי אלא חייבת להיות מעורבות ממשלתית.

כיום יש מאמץ של גופים פרטיים, כמונו, וארגונים התנדבותיים לתמוך בנשים, נערות וילדות ולנסות לעשות שינוי. למשל “she codes;” (she-codes.org) הוא ארגון של מתכנתות המקדם נשים בהייטק. גם הילה אוביל ברנר שהקימה את ארגון "יזמיות", המסייע לנשים יזמיות וכאלה שהן יזמיות בדרך, עושה עבודה מצוינת. "סודקות את תקרת הזכוכית" וגם “Mind the Gap”, העוסקים בקידום נערות למדעים ולטכנולוגיה, ועוד ארגונים אחרים כולם עושים פעילות נהדרת. אבל אלה הכל יוזמות פרטיות, של נשים מדהימות שרוצות לשנות ולהשפיע".

ומה לגבי ניסיון להשפעה מהכיוון השני, דרך עידוד נשים לכניסה לקרנות הון סיכון? הרי למשקיעות יכולה להיות השפעה עצומה על איך יראה המאזן המגדרי של האקוסיסטם?

"אני חוששת שאין כרגע שום תוכנית רשמית, ממלכתית, לעידוד נשים להיות משקיעות או להיכנס לתחום ההון סיכון".

סולידריות ונטוורקינג

האם את רואה דמיון בין תקרת הזכוכית של יזמיות נשים לזו של אוכלוסיות אחרות שנדחקות מחוץ למועדון האקסקלוסיבי של 8200 – כגון חרדים, אתיופים, ערבים….?

"יש אלמנטים רבים דומים בין מגזרים ומיעוטים שונים, כשבוחנים את החלק שלהם וההשתלבות שלהם בתעשיית ההייטק וספציפית בסצינת הסטאראטפים. זה תמיד משונה לי לדבר על נשים בתור "מיעוט". הרי אנחנו לא מיעוט ואפילו יש טיפה יותר. אבל ההגמוניה של התעשיה הזאת היא גברית, צעירה, ולבנה. לכל אחד מהמגזרים שהזכרת קשה יותר לחדור אליה ולהיות חלק מקובל וברור בה. כשמדברים על החסמים הם אותם חסמים: חינוך, נטוורקינג, דמויות מופת ונגישות לכסף.

היום יותר ברור מתמיד שחייבים את הגיוון הזה, את ה-Diversity. גם לתוצאות טובות יותר למשקיעים, וגם יעזור לנו להיפתח לראיית האחרת והשונה, שמאפשרת את החדשנות והייחודיות. ככל שהעולם משתנה בקצב מהיר יותר – כך זה יותר נדרש".

ולסיום, מה עצתך לנשים הפונות לתחום היזמות ואולי חשות מאויימות מהסביבה והאתוס הגבריים?

"אמנם דנו עד עכשיו בעיקר באתגרים ובחסמים שיש בתחום, אבל חשוב לזכור שיותר ויותר נשים נכנסות לעולם היזמות, כך שיש כבר נשים שיכולות לשמש כמודל ודוגמה לאחרות. אחד הדברים שאני מנסה ליישם וגם מעודדות אחרות לעשות, הוא להיות מנטוריות ותומכות לנשים שנכנסות לתחום. חשוב לדבר על הקשיים והאתגרים ולתת רעיונות ודוגמאות של התגברות. חשוב להעלות את הדברים שיהיו "בחוץ", כך שלא תרגישי לבד בחוויה, וחשוב ליצר סולידריות ונטוורקינג נשי; זה הדבר המרכזי  שיכול לסייע גם ליזמיות חדשות, ולכולנו בטווח הארוך, להיות חלק משמעותי יותר מהאקוסיסטם".

ביום ראשון הקרוב (31/8) תתקיים ההרצאה החודשית של she codes; בסדרת Coding Skills. בהרצאה ובסדנא תלמד ג'וליה וישנבסקי, מפתחת .NET המסיימת בימים אלה לימודים לתואר שני במנהל עסקים, כיצד להתאים אתר או אפליקציה לכל מכשיר ולכל גודל מסך. ההרצאה תעסוק בקונספט הבסיסי של RWD ובכלים שימושיים כדי ליצור חווית ווב ומובייל יעילה, תוך שימוש ב- CSS3, Html5  ו-JS. האירוע יתקיים במשרדי חברת קלרנה, בניין אלקטרה, יגאל אלון 98, בשעה 19:30. לפרטים נוספים והרשמה

מקור: ReWalk

חברת ReWalk מיקנעם, המפתחת טכנולוגיות לסיוע למשותקים בגופם ללכת באופן עצמאי, פרסמה תשקיף לקראת הנפקה בנאסד"ק. ReWalk תגייס 54 מיליון דולר על ידי מכירת 3.35 מיליון מניות במחיר של 16 דולר למניה, מה שמשקף לה שווי של 184 מיליון דולר.

משותקת מהצוואר מטה סיימה מרתון בעזרת המערכת של החברה

ReWalk (בעבר, ארגו מדיקל) הוקמה בשנת 2001 על ידי ד"ר עמית גופר (בעצמו מרותק לכסא גלגלים לאחר תאונה שעבר ב-1997), והיא מפתחת מתקן שמאפשר למרותקים לכסא גלגלים לעמוד על רגליהם ולהתנייד. המערכת מורכבת משלד רובוטי המתלבש על פלג הגוף התחתון של המשתמש, במטרה להעצים את תנועות האגן שלו. בפועל, המערכת מסוגלת לעזור למשותקים לעמוד, להתהלך ואפילו לעלות במדרגות, באמצעות הטיית משקל הגוף שלהם בכיוון המתאים (בדומה לשליטה בסגווי). המערכת מאפשרת הליכה כמעט טבעית זמינה לקהל הרחב ועלותה כ-70 אלף דולרים.

המערכת של החברה עברה כבר בדיקות מקיפות בישראל, בארצות הברית ובאירופה. בחודש יוני האחרון קיבלה ReWalk אישור מה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) לתחילת השיווק, זאת לעומת מתחרות אחרות דוגמת Rex Bionics ו-Ekso Bionics, שנמצאות הרחק מאחור בכל הנוגע לרישום פטנטים ולאישור ה-FDA, כך ש-ReWalk נמצאת בעמדת זינוק משמעותית. לאחרונה, אף נבחרה החברה על ידי מגזין פורבס לאחד מעשרת הסטארטאפים המובילים בעולם בתחום הרפואה.

ב-2012 עלתה המערכת של החברה לכותרות לאחר שבאותה שנה, נעזרה בה קלייר לומאס, המשותקת מהצוואר מטה, כדי להשלים את מסלול המרתון באולימפיאדת הנכים שנערכה בלונדון. אמנם, היא עשתה זאת ב-17 ימים, אולם, בהתחשב בעובדה שעד השימוש במערכת היא היתה משותקת לחלוטין ולא יכלה להניע את גפיה כלל, הרי שמדובר בהישג מרשים ביותר.

החברה כבר הספיקה לגייס כ-26 מיליון דולר במספר סבבי גיוס, אבל ביצועי החברה עד עכשיו נחשבים כפושרים בלבד; בשני הרבעונים הראשונים של השנה הכניסה החברה כ-945 אלף דולר, כשבסך הכל, היא הפסידה כ-9.7 מיליון דולר. סך הכל, מאז מאז הקמתה, צברה החברה הפסדים של כ-38 מיליון דולר. בעלי המניות בחברה הם רבים ומגוונים וכוללים את קרן ויטהלייף, חברת askawa, קרן IHV, קרן פונטיפקס, קרן Previz וגופר, מייסד החברה. החתמים של ההנפקה יהיו בנקי ההשקעות Jefferies ו-Barclays וסימולה של החברה יהיה RWLK.

מקור: Shutterstock

חברת הסטארטאפ הישראלית Abracadabra Robotics עומדת מאחורי פיתוח רובוט שימושי במיוחד, שנועד לעזור בתהליך השיקום של משתמשים שסובלים מפגיעות תפקודיות שונות, לאחר שסבלו מאירוע מוחי. כעת החברה זקוקה לעזרתם, על מנת לזכות בתחרות הסטארטאפים הבינלאומית Founders Games ולקבל השקעה בסך למעלה ממיליון יורו.

שיקום בעזרתה של הטכנולוגיה

נכון להיום, חולים שעברו אירוע מוחי עומדים בפני תהליך שיקום ארוך וקשה במיוחד, שדורש מהם השקעה רבה מבחינה רגשית ומבחינה כספית. בחלק מהמקרים, החולים מתייאשים או מוותרים באמצע, מכיוון שמרגישים כי הטיפול אינו מספיק אישי או מותאם לצרכים שלהם.

חברת Abracadabra Robotics רוצה לשנות את מצב זה, במטרה להקל על החולים ולהעניק להם את הטיפול הטוב ביותר שרק אפשר. לשם כך, פיתחה החברה רובוט המסוגל לבצע אינטרקציה עם החולה ולשחק עמו ״במשחקים רפואיים״. המשמעות היא שהרובוט הופך למאמן האישי של החולה, המלווה אותו לכל אורך השיקום והופך אותו למעט יותר נסבל ואפילו מהנה.

האלגוריתמים הייחודים המניעים את הרובוט מאפשרים לו ללמוד את צרכיו של החולה, כך שיכול ליצור את התכנית השיקומית המתאימה ביותר לצרכיו ולשנות ולשדרג את התוכניות בהתאם לקצב התקדמותו. כל זאת, במטרה להמשיך לאתגר את החולה ולעזור לו להתקדם, מבלי שירים ידיים ויוותר.

כך לדוגמה, הרובוט יוכל להתריע לחולה שעדיין לא יצא מהמיטה למרות שהתעורר לפני זמן מה, ידע לעודד אותו כשיצליח להרים את ספל התה שלו מהשולחן ואף ידע להציע בדיחות, במטרה לשפר את האינטרקציה ואת הרגשתו של המטופל. בנוסף, המטפל האנושי של החולה יוכל להכניס משימות לרובוט ולקבל מידע אודות התקדמות החולה גם אם אינו רואה אותו על בסיס יומי.

מתמודדים מול 200 חברות מכל העולם

בימים אלה Abracadabra Robotics הגיעה לשלב השני של תחרות הסטארטאפים הבינלאומית Founders Games, כאשר כעת מתמודדת מול 200 חברות על הזכות להגיע לגמר ולזכות בהשקעה בסך למעלה ממיליון יורו, שישמשו אותה לצרכי פיתוח וישווק את המוצר העתידי שלה.

הגמר יתקיים בחודש אוקטובר באיסטנבול, כשעל מנת להגיע לשם החברה זקוקה לעזרה שלכם. השלב הנוכחי בתחרות מבוסס על הצבעות הקהל, כך שהחברה מבקשת שתצביעו עבורה באתר התחרות. לצד הגאווה הישראלית, חייבים להודות שהפיתוח הנוכחי הינו מבורך ואין ספק שאנחנו בעדו.

מקור תמונה: Shutterstock / man hand handshake with cy-ber robot

קיקסטארטר ואינדיגוגו הן פלטפורמות גיוס ההמונים הגדולות והפופולאריות בעולם, המעניקות במה לפרוייקטים רבים מתחום הטכנולוגיה ומחוצה לה ומאפשרות להם לגייס כספים לטובת פיתוח וייצור בעזרת הציבור. בפינת גיקסטארטר, בכל שבוע נציג בפניכם 3 פרוייקטים מגניבים מקיקסטארטר ואינדיגוגו השייכים לעולם הטכנולוגיה והגאדג'טים, כך שתוכלו להתעדכן במוצרים החמים הבאים שהולכים לכבוש את העולם.

בניית החללית האמיתית USS Enterprise מתוך סטארטרק

מקור: צילום מסך מתוך סרטון וידאו

תכירו את האנשים הטובים של וולקן, עיירה קטנה במחוז אלברטה בקנדה. למרות שהעיירה מונה פחות מ-2,000 איש, חלק גדול מהם הוא Trekkies, כלומר, מעריצים אדוקים של Star Trek. שלא במפתיע, מארחת העיירה מדי שנה את כנס "ימי ספוק", מסיבה ענקית עם תחפושות של גיבורי הסדרה ובהשתתפות השחקנים המקוריים. בעיירה גם תמצאו מוזיאון המוקדש לסדרה ואביזרים מקוריים, בהם נעשה שימוש לצורך הצילומים.

עתה החליטו תושבי העיירה לעבור לשלב הבא והם נעזרים באתר אינדיגוגו, כדי לגייס כספים עבור בנייה של חללית ה-USS Enterprise מהסדרה. כן, כן, החללית עצמה. לא דמי או דגם דמוי חללית, אלא הדבר האמיתי, כולל הפיצ'רים והכלים הייחודיים לחללית. לצורך כך, מבקשים תושבי העיירה לגייס 2 מיליארד דולר קנדי (כ-1.84 מיליארד דולר אמריקאי). כמובן שהטכנולוגיה העיקרית, אותה רוצים התושבים לפתח הוא מנוע העיוות (Warp Drive), שיאפשר לחללית לנוע במהירות גדולה יותר ממהירות האור, כך שלא תהיה כפופה לסוגיית היחסיות והתרחבות הזמן.

לוח הזמנים של הפרויקט כולל 16 נקודות ציון שונות, כשהפרויקט צפוי להגיע לסיומו בין שנת 2055 לשנת 2057 עם ניסוי ה-Warp הראשון. התשורות שמובטחות לתורמים מגוונות ואטרקטיביות: החל מחקיקת שם על אנדרטה, דרך הזמנה להדגמה הראשונה של טיסה בעזרת ה-Warp וכלה בתשורות השוות באמת. חצי מיליארד דולר למשל יסדרו שהמרכז לחקר החלל בעיירה ייקרא על שמכם ותמורת מיליארד דולר החללית עצמה תקרא על שמכם. יזמי הפרויקט אגב, לא היססו ונקבו בשם של קהל היעד לתשורה הזו: בילל גייטס, ריצ'רד ברנסון ואלון מאסק.

נכון לכתיבת שורות אלו, יותר מ-60 תומכים התעלמו מכך שמדובר בקמפיין תיירותי של העיירה השלווה, ותרמו יותר מ-2,100 דולר לפרויקט. מי יודע, אולי הם פשוט חוששים מהצביטה הוולקנית הנודעת לשמצה.

לדף הפרויקט באינדיגוגו

Pancake in the Mail - פנקייק שיישלח אליכם בדואר

מקור: דף הפרויקט

מארק סייסל מגדיר את עצמו כמומחה בעשיית פנקייקים. מומחיות שהשיג בזכות עבודה קשה במסעדה המשפחתית בפלורידה. עכשיו הוא מזמין את כולנו ליהנות מפנקייק חם ומהביל. טוב, לא בדיוק חם ומהביל אבל עדיין פנקייק שמגיע אליכם עד הבית. במקור, ההבטחה היתה לפנקייק אחד שיישלח לבית התומכים תמורת 3$, אולם מכיוון שהושגו ה-Stretch Goals, יעדי גיוס הראשוניים, השתפרה ההצעה ועכשיו, תמורת 3$ תקבלו 4 פנקייקים: אחד על בסיס חלב-חמאה, אחד על בסיס מחמצת שאור, אחד עשוי מבצק נטול גלוטן ואחד בטעם בננה-אגוז מוסקט. אם תתרמו אגב 28$ תקבלו גם חולצת טי של הפרויקט.

לפני שאתם רצים לחייב את כרטיס האשראי שלכם, סייסל מדגיש שלצערו, מטבע הפרויקט, הוא אינו יכול להבטיח איכות המוצר. אמנם, הוא מתחייב לארוז כל פנקייק בתוך שקית ZipLoc השומרת על טריות והוא מתחייב לעשות זאת תוך 30 דקות מההכנה. אבל עדיין הוא מצהיר שאינו יכול לערוב לטריות של הפנקייק שיתקבל או את זה שהוא בכלל אכיל. לטעמו, אגב, זה עדיין מגניב לקבל פנקייק בדואר. ולשאלתכם, כן. יש משלוחים לישראל. בתיאבון.

לדף הפרויקט בקיקסטארטר

עיזרו לטוק טוק להגיע מבנגלור ללונדון

נאווין רבלי הוא מהנדס חשמל מבנגלור הודו. הוא לקח טוקטוק, אחד הסמלים של הודו, ובמשך שנתיים עמל כדי להפוך אותו לכלי רכב המונע לחלוטין בעזרת אנרגיה סולרית. הטוקטוק זכה לשם Tejas, שמשמעו קרינה בסנסקריט. הרכב מגיע למהירויות שיא של 40 קמ"ש, כשטעינה מלאה שלו מספיקה לנסיעה של 80 ק"מ. עתה מוכן רבלי לאתגר הבא: מסע של 100 ימים לאורך 10,000 קילומטרים ו-10 ארצות מבנגלור ועד ללונדון. המטרה: העלאת המודעות לאיכות הסביבה ולאנרגיות המתחדשות ועל הדרך ליהנות מחוויית הנסיעה.

אם תתמכו במסע הלא-קונבנציונלי של הטוקטוק הסולרי, תוכלו גם לזכות בתשורות לא קונבנציונליות החל משתילת עץ בשמכם באחת מהמדינות שבדרך, דרך נרות LED סולריים וכלה בנהיגה משותפת עם רבלי בטוקטוק שלו. כל $2.30 שייתרמו מתורגמים לקילומטר נסיעה.

 לדף הפרויקט

הפוסט נכתב על ידי דניאל מירון, מנהל תחום טכנולוגיה, לאומי פרטנרס.

"השוק חם… החלון פתוח… קיבלנו כמה הצעות מגופי השקעות מובילים להנפקה בשווי גבוה… ". אמירות מעין אלה שמעתי מספר רב של פעמים, ובתדירות גבוהה יותר בשנתיים האחרונות לאור ביצועי השווקים. בפועל, בחלק מהמקרים קיים פער בין ההצהרות הכלליות מצד בנקאי ההשקעות לבין הבשלות של החברות למעמד של חברה ציבורית. למעשה, אקזיט ככלל, והנפקה בפרט, דורש הכנה ממושכת והינו חלק מאסטרטגיה כוללת של חברה ולא נגזר משווי מזדמן או תנאי שוק רגעיים; הנפקה הינה אקזיט בתנועה ומאפשרת צירוף שותפים בעלי יכולות מוגברות לתמיכה בצרכי החברה.

שחקנים שואפים להגיע לקדמת הבמה וליהנות מאור הזרקורים, אך אהדת הקהל אינה מובטחת תמיד ויש להיות מוכנים לביקורת. בדומה לכך, מעמד של חברה ציבורית עשוי להוסיף למוניטין ולשמש מנוף לצמיחה אך נושא אחריות רבה לעמידה בדיווחים ובתקנים. כך, שוק ההון ובו שלל בנקאי השקעות, אנליסטים, סוחרים ומשקיעים מוסדיים ופרטיים מהווה בו זמנית האמרגן, הקהל והמבקר של ההנפקות ועסקאות ההשקעה.

התשואות מתגמלות, אך חם באור הזרקורים

היתרון בהנפקה ציבורית הוא גיוס הון לתמיכה בהתפתחות החברה בהווה ובעתיד, ובאספקת נדבך נוסף להרחבת החברה, תוך הקלה בגישה ללקוחות ושותפים, וסיוע בתהליכים אסטרטגיים לגידול החברה באופן עצמי ובמיזוגים ורכישות. במקביל, תהליך הרישום למסחר של מניות החברה מספק למייסדים, ליזמים, לעובדים ולמשקיעים נזילות ועשוי לתגמל את כלל השותפים בחברה. לאורך זמן, במידה ותהליך ההנפקה ומערכת היחסים עם שוק ההון נבנים נכון, החברה עשויה לזכות בתמחור טוב ויעיל של עסקיה.

יש המצדדים בפתגם כי "אין הברכה שרויה אלא בסמוי מן העין" ואכן, לא כל חברה מתאימה או רוצה להיות ציבורית; בהתאם לכך ייעצתי כבר לחברות שונות כנגד חשיפה לציבור במידה והחברה לא הייתה בשלה לכך או שמהלך מעין זה לא היה תורם לעסקיה. הצלחת תהליך ההנפקה אינה מובטחת, וישנם עלויות כספיות ותפעוליות לרישום כחברה ציבורית ולשקיפות ביחס לביצועי החברה. בו בזמן, סנטימנט המשקיעים כלפי שוק, תעשייה או חברה יכול להיות הפכפך כמו טעם הקהל למאכל או מכונית; אך בשונה מכך, המספרים בסופו של דבר מדברים ובטווח הארוך אני מאמין כי התמחור בשווקים משקף את ביצועי החברות.

Build-Up

בדומה למופע טוב, בו דרושים סיפור ושחקנים טובים, ההכנה לבמה הציבורית מצריכה בניית חברה עם היקף פעילות נרחב ומקיף עם צוות עובדים חזק שיוכל לענות על צרכי הקהל. הטעמים והגוונים משתנים, כפי שאלפי החברות הנסחרות יכולות להעיד, אך ככלל משקיעים נוטים לחפש עסקים בעלי אופק צמיחה ורווחיות שיוכלו להיות עמידים בשינויים בתעשייה ובמחזורים העסקיים, בין אם זה בתחום התעשייה, הטכנולוגיה, המסחר או הנדל"ן.

הקמת תשתית לחברה ציבורית לוקחת מספר שנים, ודורשת הכנה של צוות ההנהלה והעובדים לבניית ארגון תפעולי יציב ומערכות דיווח ובקרה מקיפות. המהלך כולל בחירת אנשי הנהלה טובים וכן מערכות תמיכה מתאימות ובכללם דירקטוריון ויועצים טובים, ובהם רו"ח, עו"ד ובנקאי השקעות.

תהליך Build-Up מיטבי נעשה במקביל לבנייה העסקית והתשתיתית ועם הבשלת החברה היקף החשיפה לציבור אמור לעלות: השתתפות בכנסים פיננסיים, פגישות עם משקיעים ובנקאים, חשיפה במדיה וכדומה. תהליכים אלה מהווים הכנה וחזרה לקראת ההנפקה, וחשוב לשדר מסר ברור וממוקד תוך הצבת יעדים ועמידה בהם בכדי לתרגל את החברה מחד ולבנות את הביטחון בקרב המשקיעים ביכולות החברה מאידך; הגעה למטרות תגביר את ההערכה לחברה ועשויה לתגמל את החברה בשווי גבוה יותר, ויכולה להיות חשובה לא פחות מהטכנולוגיה, המוצר או פוטנציאל השוק.

המצעד הארוך

בניית התשתית לחברה ציבורית הינה תהליך ארוך הנמשך מספר שנים, ותזמון ההנפקה צריך לנבוע בראש ובראשונה מאסטרטגיית החברה ובשלותה, כאשר תנאי השוק צריכים להיות משניים להחלטה. תנאי הסף להנפקה לציבור משתנים באופן ניכר בין חברות ותעשיות שונות, בורסות וארצות, והאווירה אף היא משפיעים על התזמון; בדרך כלל, משקיעים יקבלו בשמחה את החברות האיכותיות יותר, הן בזמנים טובים והן בזמנים פחות טובים, אך הגעה ליעד באופן מיטבי תלויה במספר רב של משתנים המכתיבים את "תנאי השוק", ובהם מידת הביקוש ורמת התמחור בתעשייה או בשוק מסויים, היקף הכספים הזמינים להשקעה בתחום או בבורסה, נכונות לנטילת סיכונים, ועוד.

תהליך ההנפקה עצמו עשוי להימשך 4-6 חודשים ואף יותר, בהתאם למידת המוכנות של החברה, לדרישות הייחודיות לבורסה בה נערך הגיוס, תנאי השוק, והמקצועיות והניסיון של הצוות המלווה. תהליך ההנפקה כולל הכנה ארגונית, כספית ומשפטית של החברה, עריכת בדיקת נאותות מקיפה ע"י היועצים השונים (בנקאים, רו"ח ועו"ד) והכנת תשקיף המוגש לרשות נירות הערך. לאור המרכזיות והמורכבות של תהליך ההנפקה לציבור, יש חשיבות גבוהה לבחירת רו"ח, עו"ד ובנקאי השקעות טובים ממוסדות בעלי מוניטין והיקף פעילות נרחב ובעלי מחויבות לחברה, אשר יסייעו להצלחת התהליך וייעצו באופן מושכל להנהלת החברה.

לאחר ההכנות הראשוניות וקבלת האישורים השונים ובראשם התשקיף (תהליך של כ-3-5 חודשים) החברה יכולה להתחיל ברודשואו (סבב פגישות משקיעים) בהובלתם של בנקאי ההשקעות המלווים את החברה ונמשך בדרך כלל בין שבוע לשלושה שבועות. במידה והביקוש להנפקה מספק, החברה תשלים את הגיוס ותחל להיסחר.

חו"ל זה פה ממש ממול

ככלל, דרישות הסף בבורסות NYSE ו-NASDAQ הן גבוהות יחסית ומשקיעים בטכנולוגיה מציבים את היקף ההכנסות וקצב הצמיחה בעדיפות גבוהה על פני הרווחיות; במקביל, השווקים בד"כ נזילים יותר, היקף הכספים רחב והתמחור נוטה להיות נדיב יותר, אך עם זאת הסבלנות של המשקיעים לטעויות יכולה להיות מוגבלת. לעומת זאת, הבורסות באירופה או בישראל עשויות להיות נגישות יותר וגם חברות קטנות יותר יוכלו להיכנס למועדון היוקרתי, כשבמקביל לפוטנציאל הצמיחה והשוק, המשקיעים שמים דגש רב יותר על רווחיות מוכחת. בד בבד, ייתכן והיקף הכספים הזמינים להשקעה בשווקים אלה יהיה קטן יותר והנזילות פחותה.

ככלל, יש מספר רב של דרכים ואפשרויות: כך, חברת טכנולוגיה עם עשרות מיליוני דולרים בהכנסות הצומחת בשיעור דו ספרתי (10% ויותר) ומציגה רווחיות טובה (סביב 10% ומעלה) עשויה לעניין משקיעים בישראל ולקבל תמחור הוגן בבורסה בתל אביב בעוד בוול סטריט חברה מעין זו לא תזכה בתשומת לב רבה במיוחד; בישראל ישנו היקף מתרחב של כספים להשקעה הנצברים בגופים המוסדיים השונים ומוערך במעל לכ-1.6 טריליון ש"ח (או כמעט חצי טריליון דולר) והם מחפשים אפיקי השקעה.

מספר חברות מובילות בשנות ה-90, ובראשן נייס, בחרו בנתיב זה והשתמשו בגיוס בבורסה בישראל להרחבת הפעילות באופן מדורג, ובשלב השני כשהיקף עסקיהן הצדיק זאת נרשמו למסחר בחו"ל. לאחרונה אנו עדים למספר חברות טכנולוגיה וצמיחה הבוחנות אפשרות להנפקה בבורסה בת"א.

עם זאת, במידה והחברה גדולה מספיק, והיקף פעילותה הבינ"ל נרחב, הנפקה בחו"ל עשויה להתאים יותר. במקביל, גם הנפקה בחו"ל יכולה להסתייע בגיוס בישראל המרחיב את בסיס המשקיעים ואת הביטחון בהצלחת התהליך. כך, סייענו באחרונה בגיוס משקיעים מקומיים להנפקת חברת מטומי, המספקת טכנולוגיה לפרסום דיגיטלי, שנרשמה למסחר בבורסה הראשית בלונדון.

נקודת ציון בהתפתחות החברה

לסיכום, הנפקה הינה תהליך ארוך ומורכב, אך המעמד של חברה ציבורית מעניק יתרונות רבים לביסוס המוניטין, מנוף להרחבת עסקי החברה ותמרוץ השותפים. כפי שיזמים ומנהלים רבים יכולים להעיד, הפיכה לחברה ציבורית הינה חלק מהדרך ואינה יעד בפני עצמו, והנפקה אינה פגישה חד פעמית אלא תחילתה של מערכת יחסים ארוכה, ובמקרים המוצלחים – מתגמלת, לכלל היזמים, העובדים והמשקיעים.

גילוי נאות: האמור לעיל אינו מהווה המלצה לנקוט בדרך פעולה זו או אחרת ואין בו משום חוות דעת.

קרדיט תמונה: stock market wall via shutterstock

אוניברסיטת תל אביב. מקור: cc-by-RonAlmog, flickr + עיבוד תמונה

לא פעם נדמה שבהייטק, בניגוד לרפואה, משפטים, ביולוגיה מולקולרית או תחומים רבים אחרים, אם אתם רוצים להקים חברת ענק מצליחה, כדאי שתירשמו למוסד אקדמי מוביל – ואז תנשרו מהלימודים באמצע. קחו את סטיב ג'ובס שנשר מ-Reed College, מארק צוקרברג, ביל גייטס ופול אלן שנשרו מהרווארד, לארי אליסון שעזב את הלימודים באוניברסיטת שיקאגו ותומאס ווטסון שנשר מתיכון כדי להקים את IBM. ובכל זאת, בכל העולם וגם בישראל, מוסדות אקדמאיים מובילים הם נקודת פתיחה מעולה לגיוסי הון עתידיים למיזם שלכם. כשבוגרים של חלק מהאוניברסיטאות, המכונים והמכללות הללו מגלים הצטיינות יתרה בגיוסים.

במקום ה-9 בעולם: אוניברסיטת תל אביב

חברת המחקר PitchBook שמתמחה במחקרים על שוק ההון-סיכון פרסמה דוח מיוחד שבוחן את הקשר בין 13,000 בוגרי אוניברסיטאות ומוסדות אקדמאיים אחרים לסכומי הגיוס שהשיגו מקרנות למיזמים שלהם. קשה לומר שהיו הפתעות בדירוג, כש-17 מוסדות מתוך מתוך ה-20 הם מוסדות אמריקאיים או קנדיים. אולם במקום ה-9 והמכובד, נמצאת אוניברסיטת תל אביב ובמקום ה-18 מופיע הטכניון. נציגות ישראלית נוספת היא האוניברסיטה העברית במקום ה-36.

את הרשימה (שנקבעה על פי מספר היזמים שהצליחו לגייס ולא על פי היקפי הגיוס) מובילה אוניברסיטת סטנפורד עם 378 יזמים ב-309 חברות שונות, שגייסו כ-3.5 מיליארד דולר; אחריה אוניברסיטת ברקלי עם 336 יזמים ו-284 חברות שגייסו 2.412 מיליארד דולר, את המקום השלישי בדירוג תופס MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, עם 300 בוגרים, שגייסו סך הכל 2.417 מיליארד דולר. על פי המחקר, 169 בוגרים של אוניברסיטת תל אביב הצליחו לגייס כספים ל-141 מיזמים שונים, כשסכום הגיוס הכולל עמד על כ-1.25 מיליארד דולר. 119 בוגרי טכניון הצליחו לגייס קצת פחות מ-800 מיליון דולר ל-98 המיזמים שלהם ו-69 בוגרים של האוניברסיטה העברית גייסו 560 מיליון דולר ל-61 המיזמים שלהם. בין החברות של בוגרי אוניברסיטת תל אביב, שהצליחו לגייס, מונה הדו״ח את החברות Houzz, Mobli, Primary Data, Zerto, Qwilt, Wilocity, Karyopharm, Ravello Systems. אם מסתכלים על רשימת המוסדות שלא כוללים את ארה"ב ואירופה, אנחנו רואים שלישראל ייצוג מכובד שכולל 4 מקומות מתוך העשירייה הראשונה: תל אביב, טכניון, העברית ונועל את הרשימה, המרכז הבינתחומי בהרצליה עם 46 יזמים ב-42 חברות שגייסו 355 מיליון דולר.

גם בתוכניות ה-MBA למנהל עסקים מככבת אוניברסיטת תל אביב כשהיא במקום ה-11 מתוך 25 המוסדות המובילים בעולם, ובמקום הראשון לאוניברסיטה שלא מארה"ב או אירופה. בדירוג זה, שלא כולל את אירופה או ארה"ב, מופיעה גם אוניברסיטת בר-אילן במקום ה-3, הטכניון במקום ה-6 והאוניברסיטה העברית במקום ה-7.

ומה לגבי מי שלא למד בתל אביב, אבל סיים 8200?

אז האם יש קשר בין מוסדות הלימוד לגיוסים או שמדובר בצירוף מקרים שעשוי להשתנות? אין ספק שהמוסדות האקדמאיים מקנים ידע תיאורטי ומעשי לא מבוטל. אולם בסופו של דבר הקשרים, הנטוורקינג, הקשר הישיר עם יזמים שכבר עשו את זה ותוכניות יזמות כמו Zell בבינתחומי, StarTau בתל אביב – כל אלו הם בעלי הערך הרב ביותר לדור הבא של היזמים. לטעמנו, בישראל פקטור לא פחות חשוב הוא השירות הצבאי, ולכן יהיה מעניין גם לחקור את המתאם בין מקום השירות או התפקיד הצבאי לגיוסים.

 להורדת הדו"ח המלא (PDF. יש להירשם לאתר)

מקור: Hoverbike

קוואדקופטרים הם אחד הצעצועים הכי פופולאריים והכי נחשקים אצל גיקים בכל העולם; אופנועים מצד שני מעניקים לרוכבים עליהם תחושה של חופש והרפתקה. אז מה נקבל אם ניקח את השניים ונשלב אותם? ובכן, חברה בריטית מפתחת בימים אלו את השילוב המוזר הזה, ומנסה להמציא כך את כלי הרכב של העתיד.

מהפכה באוויר

חברת Malloy Aeronautics הבריטית מפתחת את ה-Hoverbike, שילוב בין אופנוע לקוואדקופטר. כלי הרכב העתידני הוא מעין קוואדקופטר גדול מימדים, עליו רוכב אדם, בדומה לרכיבה על אופנוע. השליטה באופנוקופטר נעשית או על ידי הרוכב-טייס בעזרת ההגה, או בעזרת שלט רחוק מהקרקע. ה-Hoverbike צפוי להגיע לגבהים מרשימים של 9,000 רגל או 2.74 קילומטר ולמהירות מקסימלית של 185 קמ"ש.

בראיון לרויטרס אמר כריס מלוי, מנכ"ל החברה: "תמיד הייתי מסתכל על עיצובים שונים וחושב איך הייתי יכול לעשות אותם טוב יותר. כשקיבלתי את רישיון טייס המסוק שלי, שמתי לב שמבחינת העיצוב, יש הרבה מאוד שיפורים שאפשר לעשות במסוק. למשל, מבחינת בטיחות ואמינות". הוא הוסיף: "מסוקים הם מכונות מאוד מורכבות והמטרה שלי היתה לראות איפה אפשר לפשט ולהגביר את הבטיחות וכאן נכנס לתמונה ה-Hoverbike". בדבריו, רומז מלוי למספר יתרונות בטיחותיים: מנגנון הרוטורים של ה-Hovebike מול אלו של מסוק רגיל. רוטורים של מסוק נוטים מדי פעם להתקל בחפצים שונים ובאדמה, מה שגורם להתרסקות ודאית, בעוד שב-Hoverbike הרוטורים מוגנים; הפשטות ומיעוט החלקים לעומת המורכבות של מסוק; והאפשרות להשתמש במצנח, בניגוד לטיסה במסוק.

מבחינת שימושים אפשריים, בחברה מציינים כי ה-Hoverbike אידיאלי בעיקר במספר שימושים: משימות חיפוש והצלה, צילומי אוויר, שימוש בשמורות טבע ובפארקים, צילומי סרטים, בדיקת קווי מתח ומגוון שימושים של כוחות בטחון וחרום. כדי לטוס בכלי הטיס החדשני הזה, תזדקקו להדרכה ולרישיון ייעודיים, שישלבו היבטים של רכיבה על אופנוע וטיסה במסוק.

כרגע, כל טיסות המבחן נעשות על דגם לא מאוייש, או יותר נכון מאוייש על ידי באסטר הסייבורג, רובוט הניסוי של החברה, המתנשא לגובה 56 ס"מ ומצוייד במצלמת GoPro כעיניים. תוך מספר חודשים, לאחר שיתקבלו האישורים המתאימים, מתכננים בחברה להתחיל בטיסות הניסוי המאויישות על ידי רוכב-טייס בשר ודם.

קמפיין הקיקסטארטר יעזור במימון

כדי לממן את השלבים הבאים של המחקר והפיתוח, השיקה החברה קמפיין קיקסטארטר במסגרתו הציבה יעד גיוס של 30,000 פאונד בריטי (כ-177,000 ש"ח). בין היתר הוצעו בקמפיין תשורות כמו כרטיס הארדואינו בעזרתו הם מתפעלים את דגם הניסוי, וקוואדקופטר הדומה לדגם הניסוי ומהווה דגם מוקטן ביחס של 3:1 של הדבר האמיתי. החברה סיימה את הקמפיין בהצלחה וגייסה סך הכל יותר מ-63,000 פאונד (כ-370,000 ש"ח). מתוך יעד של 30,000 פאונד (כ-178,000 ש"ח).

ולשאלת מיליון הדולר – כמה יעלה האופנוקופטר? בחברה לא נקבו מחיר מדויק, אלא רק העריכו כי המחיר ינוע סביב ה-55,000 דולר (כ-200,000 ש"ח) ליחידה.

צפו בסרטון הוידאו של ה-Hoverbike:

הפוסט נכתב על ידי ניר שוב מהסוכנות לפיתוח פריז.

בשנים האחרונות, חלה התעוררות הולכת וגוברת מצד ענקיות הרכב הבינלאומיות במיזמים ישראלים בתחום התחבורה החכמה. המהפכה הדיגיטלית אותה עובר עולם הרכב, ממצבת את ישראל כאחת מספקיות הטכנולוגיה התחבורתית המעניינות ביותר, עם פיתוחים מוכרים כמו Mobileye, שכבר הגיעה לשווי שוק של 10 מיליארד דולר ו-Better Place, למרות כישלונה הסופי. חברות בינלאומיות רבות נושאות את עיניהן לישראל בחיפוש אחר הטכנולוגיות הבאות שיעניקו להן יתרון בשוק הרכב התחרותי.

באוקטובר הקרוב תמצא הזדמנות לחברות ישראליות המפתחות פתרונות חכמים לרכבים, להפגש עם ענקיות רכב מצרפת, אחד מריכוזי תעשיית הרכב הגדולים בעולם. ב-6 באוקטובר 2014, כחלק מאירועי תערוכת הרכב המפורסמת "Paris Motor Show", יתקיים בפריז אירוע מיוחד שיפגיש טכנולוגיות ישראליות ואמריקאיות נבחרות בתחום התחבורה, עם דרגים בכירים בענקיות הרכב הצרפתיות, כמו Renault-Nissan, PSA, Faurecia ו-Valeo. (לינק להגשת מועמדות לאירוע עבור החברות הישראליות מופיע בתחתית הכתבה).

שחקניות מרכזיות בתחום הרכב מאיזור פריז. מקור: Moveo

תעשיית הרכב הצרפתית

תעשיית הרכב הצרפתית היא השנייה בגודלה באירופה אחרי גרמניה. המכוניות של רנו, פיג'ו, וסיטרואן פופולאריות מאוד בארץ וידועות בעיצובן היפיפה, נוחות הנהיגה והשימוש המהנה.

תעשיית הרכב הצרפתית ממשיכה הרבה מעבר ליצרניות המוכרות. Faurecia היא חברת החלקים השישית בגודלה בעולם. Valeo היא מהחברות המובילות לייצור רכיבים טכנולוגיים לרכב. Michelin היא יצרנית הצמיגים הגדולה בעולם, ויחד עם Schneider Electric, המתמחה בתחום הרכבים החשמליים ועמדות הטעינה, הן רק חלק מהשמות המובילים של תעשיית הרכב הצרפתית.
בסך הכל, תעשיית הרכב הצרפתית מעסיקה 700,000 עובדים ביותר מ-500 חברות, ומניבה הכנסות של למעלה מ-150 מיליארד אירו בשנה. אז איך כל זה משפיע עליכם?

חברות הרכב מחפשות חדשנות

הרכבים האירופאים עברו תקופה לא פשוטה בשנים האחרונות. המתחרות מהמזרח הצליחו לייצר רכבים איכותיים בזול ונגסו קשות במכירות. התחרות מכריחה את היצרניות להתייעל בעלויות הייצור, להתאים את הרכב לאתגרי העיר כמו חנייה וצריכת דלק, ולדאוג לחוויית נסיעה מיוחדת.

המכוניות החדשות כבר מגיעות עם מערכות ניווט ומולטימדיה, חניה אוטומטית, מערכות עזר לנהג מבוססות ראיה ממוחשבת, וחיבור לאינטרנט, לתשתיות הכבישים, לסמארטפונים ועוד.

וידאו: רכב המחר על פי רנו

זוהי רק ההתחלה. עולם הרכב נמצא בתחילתו של מהפכה שבה לחברות הישראליות יש הרבה מה להציע. התעשייה, שנחשבה שמרנית למדי עד לשנים האחרונות, החלה בפיתוח טכנולוגיות שתוך עשור ישנו לגמרי את האופן שבו אנחנו נוהגים ברכב, את חווית הנסיעה ואפילו את האופן שבו נרכוש את השימוש ברכב.

כולם מדברים על המכונית האוטונומית של Google, על המערכת של Mobileye שמתריעה בזמן אמת על סכנות בכביש, ועל המכוניות החשמליות של Tesla שמאפשרות נסיעה של 265 מייל ללא טעינה.

גם בצרפת מבינים שהטכנולוגיה היא העתיד של עולם הרכב. Renault נחשבת לפורצת דרך בתחום הרכבים החשמליים. היא הייתה היצרנית של רכבי Better Place, ובימים אלו אמורה להתחיל להשתתף בפיילוט של עיריית תל אביב לרכבים חשמליים עירוניים עם ה-Renault Twizy.

Renault Twizy צולם על ידי: הסוכנות לפיתוח פריז

תעשיית הרכב הצרפתית נשענת על דורות של מהנדסים מהטובים בעולם, עם מכוני מחקר מובילים שמשקיעים תקציבי עתק בפיתוח טכנולוגיות חדשניות לרכב. נקודת הזמן הנוכחית היא הזדמנות מעולה לטכנולוגיות ישראליות להציע את הפתרונות שלהן לשיתופי פעולה עסקיים, ולפרויקטי מחקר משותפים עם חברות הרכב הצרפתיות.

הרשמה לאירוע עם ענקיות הרכב הצרפתיות

כאמור, ב-6 באוקטובר 2014, כחלק מאירועי תערוכת הרכב המפורסמת "Paris Motor Show", יתקיים בפריז אירוע מיוחד שיפגיש טכנולוגיות ישראליות ואמריקאיות נבחרות בתחום התחבורה, עם דרגים בכירים בענקיות הרכב הצרפתיות, כמו Renault -Nissan, PSA, Faurecia וValeo ורבות אחרות.

האירוע מאורגן ע"י הסוכנות לפיתוח פריז בשיתוף פעולה עם קהילת Ecomotion ויתמקד בטכנולוגיות מתקדמות לרכבים חכמים: אבטחת רכבים, תקשורת בין רכבים ועם התשתית, מערכות עזר לנהג, מערכות בידור לרכב, טכנולוגיות מתקדמות לרכבים חשמליים, שירותי שיתוף נסיעות ושירותי תחבורה חדשים.

להגשת מועמדות היכנסו לדף ההרשמה ל-Smart Transportation Techmeeting Paris

קרדיט תמונה: paris via shutterstock

עבודה רבה כרוכה ביצירת מוצר וכמו שאנחנו יודעים, העבודה הרבה יותר היא בייצוגו והצגתו אל השוק – שלא נדבר על העלויות הכרוכות בכך. הצגת המוצר באופן הנכון והמשכנע ביותר היא הרבה פעמים ההבדל בין הצלחה לכישלון ובין גיוס לחוסר גיוס. באופן האטרקטיבי ביותר, אנחנו בוחרים לרוב ליצר סרטון קצר וקולע אשר בתקווה יעביר את המסר.

אלא שעיקר העבודה היא לרכז את מיטב המאמצים בלהעביר מסר אחד ברור ומשכנע. אבל מאיפה מתחילים? ואיך הסרטון אמור להראות? מצחיק? ישר ולעניין? כן שחקנים? לא שחקנים? אנימציות? הסבר? רק מוזיקה? ישנם כל כך הרבה דרכים, אלמנטים ואופציות, והם יכולים להסתכם גם בהוצאה כספית ניכרת, כאשר התוצר הוא סרטון אחד, סוג של "נגעת נסעת". ואיך יודעים שאכן הכיוון שבחרנו הוא הנכון או הטוב ביותר?

ביקור אצל חברות הפקה

לאחר ביקור במספר מכובד של חברות קריאייטיב והפקה, לקוחותי פרסו בפני את השלל הרב של האופציות שקיבלו, הן בפן ה"קופי" – דהיינו הרעיון להצגת המוצר והן במחיר. לאחר מכן הם שאלו אותי במה כדאי לבחור? יותר מכך, איך אפשר לדעת שסרטון המדגים פן מסויים במוצר יצליח יותר מרעיון המדגים את אותו דבר בצורה שונה? או בחידוד של המילה "הצלחה" – איך ניתן להביא כמה שיותר משתמשים להירשם לבטא של המוצר?

על מנת לענות על השאלה הזו, הפשלתי שרוולים ויצאתי לחקור כמויות אדירות של סרטונים. ראיתי, נהנתי, ואז התחלתי למפות דפוסים של הסרטונים המצליחים. סרטון מצליח להגדרתי הוא סרטון שגרם למירב המשתמשים להגיב אליו אקטיבית, בין אם זה ברכישה בקיקסטארטר/אינדיגוגו או בהרשמה לבטא של המוצר.

הנה התחקיר שלי והממצאים בעקבותיו, בתקווה שיעזרו לכם לבנות את הסרטון המצליח שלכם.

התחקיר

בראש ובראשונה נתתי את הדעת לסרטוני Sandwich. הסרטונים היוצאים מסטודיו אמריקאי זה נחשבים היום לסרטונים המצליחים ביותר להדגמת אפליקציות ושלל מוצרים חדשים שטרם הגיעו לשוק. השחקן הראשי, אדם, הוא גם בעל הסטודיו ומשחק כמעט בכל אחד מסרטוניו. המפורסמים בינהם הם של Coin, מוצר שהוא כרטיס אשראי 1 המאגד בתוכו מספרי כרטיסי אשראי נוספים. הסרטון זכה בתוך כמה חודשים לקרוב ל-10 מיליון צפיות, נסקר על ידי בלוגים מובילים וההזמנות למוצר נסקו. עוד סרטון מפורסם מאותו בית יוצר הוא של Robin Hood, אפליקציה שחוסכת לנו בעמלות של רכישת מניות. לפי המידע אותו Robin Hood מספקת, תוך חודשים ספורים נרשמו מעל חצי מיליון בקשות להצטרפות לבטא של המוצר.

לאחר מכן, הסתכלתי על הסרטונים המצליחים ביותר בקיקסטארטר ובאינדיגוגו. בקיקסטארטר, הסרטון המצליח של כל הזמנים הוא הרי של Ouya ו-Pebble. עוד פרוייקט טכנולוגי (אמנם קצת ישן, מ-2012) אבל שעלה על גדותיו בגיוס היה: Diaspora.

ניתן לראות סרטונים שהגיעו למקום הראשון בגיוס כאן.

באינדיגוגו היו כמה פרוייקטים מצליחים באופן חריג, כשהמעניינים שבהם הם: Canary, מערכת אבטחה ביתית פשוטה, ו-Jibo, רובוט משפחתי. שניהם גייסו קרוב ל-2 מיליון דולר כאשר היעד עמד על 100,000$ בלבד.

לא פסחתי כמובן על הסרטונים המשעשעים של Tinderlla, ואן דאם בספליט על משאיות וולוו, וסרטוני הדרמה של TNT. אך, חשוב לי לציין כי הממצאים כאן בהמשך מדברים על מוצרים וחברות שטרם הגיעו לשוק, להבדיל מסט האחרונים, שנועדו לקדם מותג ידוע.

עוד אני חייבת לציין כי סרטון, כמדיה ויזואלית שנועדה להעביר מסר מסויים, תלוי במספר גורמים כגון: עריכה, סאונד, קצב, תאורה ועוד. לכן, הממצאים שלי ניטרלו את כל אלו והתפקסתי אך ורק במסרים המילוליים של המציגים ובויזואל.

הממצאים

אלו הם 5 האלמנטים שאפיינו סרטוני השקה מוצלחים במיוחד שהצליחו לאגד מסרים שיווקים חזקים:

1. פוקוס על טריגר לשימוש במוצר

הכוונה כאן היא להצגת חווית המשתמש תוך כדי השימוש המוצר, כאשר הפוקוס הוא על הסיטואציה בה נמצא המשתמש כשהוא צריך לשלוף את המוצר ולהשתמש בו. זה נעשה דרך הצגת הבעיה בדרך הקצרה ביותר, בעוד הצגת הבעיה כבר משרישה בנו את התודעה לשימוש במוצר חדש שיפתור לנו אותה. בסרטוני Sandwich, השחקן מתחיל את רובם בפרזטציית הבעיה כחלק מחיינו. ב-Coin הוא מראה לנו ישירות שאנחנו משתמשים בכרטיסי אשראי שונים למטרות שונות וכדאי לנו לאחד אותן, ב-True Car, אפליקציה לבדיקת מחירי רכבים יד שנייה, המדגים נמצא פיזית במגרש מכוניות ומעדכן אותנו עד כמה זה לא פשוט להבין כמה אנחנו אמורים לשלם וב-OUYA קיצרו תהליכים ופשוט התחילו ישירות במשפט “I love video games” .

סצינות הפתיחה מכניסות את המשתמש לאווירת הסיטואציה הבעייתית ומסמלות את הטריגר לפתרון החדש. אגב, לא תמיד חייבים להראות את כל המוצר, מספיקים לפעמים מסכי דמו. חשוב להקפיד שהפוקוס תמיד ישאר על הטריגר לשימוש במוצר ולא על המוצר עצמו, מכיוון שהמטרה היא לגרום למשתמש לזכור את הסיטואציה מול המוצר החדש.

הסרטון של True Car

2. הצגת הפתרון הקודם לבעיה מול הפתרון החדש

בסרטונים המצליחים, הדגש היה על העצמת שתי הקצוות - מתיחת שתי הקצוות של "מה היה פעם" מול "הפשטות של היום" ניתן לראות בבירור בסרטון של Robin Hood. השחקן מציג את שיטת קניית המניות של פעם "צעקות ולחץ בקומת המסחר" דרך שימוש ב-Stock Footage ומיידית לאחר מכן, בצורה דרסטית, הוא מדגיש את הפשטות באפליקציה לרכישת המניות. ב-OUYA למשל מדגישים את המחיר היקר והקושי בפיתוח משחקים בפלטפורמות קיימות ומנגד את הפשטות של פיתוח המשחקים על המוצר והמחיר הנגיש. ב-Canary מספרים לנו בנימוס שמערכות אזעקה הביתיות מלוות לרוב בהתקנה, ואילו עם המוצר Canary, צריך רק "חיבור לחשמל". בסירטונים אחרים, התסריט הוא דומה וזה מרגיש הגיוני מכיוון שהחיבור כאן הוא לפשטות של השיטה החדשה מול הקושי שבישנה.

הסרטון של OUYA

3. הגשת יתרונות המוצר דרך החוויה הריגשית של המשתמש

יתרונות המוצר הופכים ברורים יותר כשמציגים אותנו, המשתמשים, כחכמים/מוצלחים/מומחים יותר דרך השימוש במוצר. משפטים ניכרים בסרטונים היו: “You are an expert in less than a minute” מתוך True Car ו-“empowering people to take action”,
 ו-“we want to help everyone be connected to their homes and protect the people pets and things they care about the most”
 הם רק שני משפטים מתוך רבים אחרים ב-Canary. המשפטים האלה הופכים את יתרונות המוצר לחוויה ריגשית שלנו אשר דואגת להעצים אותנו. הרבה פעמים נתקשה להבחין במשפטים כאלה מכיוון שהם נכנסים לנו עמוק לתת מודע. מוצר או אפליקציה שלא דורשים מאמץ ובעזרתם המשתמש יכול לצאת גיבור הוא עוד אלמנט חזק המעצים את תהליך המכירה.

הסרטון של Canary

4. חיבור למשמעות גדולה יותר

בתהליך העצמת המשתמש, לא רק מחזקים את המשתמש דרך המוצר, אלה מחזקים אותו שוב דרך חיבור למשמעות גדולה יותר הניגזרת משימוש במוצר. ב-Diaspora, פרוייקט open source לשיתוף קבצים, המייסדים השתמשו במילים: “you control…you share..you no longer will be at the whims of large corporations”
 דהיינו, אנחנו "הטובים" ניתן לעם את החופש להתנער מהרשעים הגדולים ששולטים בהעברת המידע.

ב-Robin Hood אותה נוסחה הגיעה לדעתי לשיא. השחקן מדגיש שהחברה מאפשרת לנו לסחור במניות ללא עמלות מכיוון שלא כמו החברות הגדולות, היא לא מוציאה כסף על פרסומות בסופר בול, והחסכון הזה מועבר למשתמש. משכנע מאוד. לחברה אפילו קוראים "רובין הוד" – זה שלקח מהעשירים והעביר לעניים. אבל, אם באמת לאשש את המצב, במקרה הזה, בהינתן שהמשתמש סוחר במניות, הוא כנראה לא בדיוק עני. אבל עדיין, החיבור הזה למשמעות הגדולה יותר היא חוויה ריגישת שנותנת לנו את הדחיפה להתחבר למשהו גדול יותר. הנוסחה הזו מבוססת על העצמה אישית, ממש כמו מטפל טוב שיודע להוליך את מטופליו לחיבור גדול יותר במשמעות בחיים. התוצאה היא העצמת המשתמש שבעתיים. לא רק שבידו מוצר חדש שיעשה את החיים פשוטים יותר, הוא גם מחובר דרך המוצר למשהו גדול יותר בעל משמעות שבדרך כלל עושה את העולם טוב יותר.

הסרטון של Robin Hood

5. התנעת המשתמש בסוף

ניכר היה לראות כי בכל הסרטונים לא התביישו וציינו לצופים את הבקשה של החברה, בין אם זה לרכוש את המוצר במימון ההמונים "כדי לגרום לזה לקרות" או באמירה של "תצטרפו לבטא כדי להיות בין הראשונים לקבלת ההתנסות במוצר." וזה עובד. מכיוון שהסרטון מבוסס על חוזה לא כתוב: החברה דואגת להציג לך מוצר חדש או רעיון חדש בדרך הטובה ואולי גם המשעשעת ביותר ויודעת כי הצופה רואה את הסרטון למטרה הזו. לכן, בלי הרבה קישקוש בסוף, מגיעים לת'כלס.

הסרטון של Sensibo

ולפני שמתחילים לעבוד על סרטון

ייצוג המוצר או המיזם הוא שלב קריטי מכיוון שהוא אמור לקנות את הקהל שלכם. הוא אמור להראות לעולם את היצירה שלכם בדרך הנכונה ביותר.

לפני שיוצאים להפיק סרטון, הייתי ממליצה לבקש מיוצרי הסרטונים שלכם לתת את הדעת לחמשת האלמנטים. הם יכולים להסתכם בפשטות: "טפימה" – טריגר, פתרון, יתרונות, משמעות והנעת המשתמש. עליהם לשלב את מיטב האומנות שכרוכה בהפקת סירטון.

שימוש בחמשת האלמנטים האלו לא מבטיחים השקה מהירה ומצליחה, אך בהחלט ניתן להבין למה וכיצד הם משרתים אותנו שיווקית נכונה. אפשר היה למכור את אפליקציית רובין הוד כאפליקציה לחסכון בעמלת סחר במניות, כי זה בסופו של יום מה שזה. אבל כנראה שבצורה הזו, השקת המוצר לא הייתה ממריאה כל כך.

מקווה שזה יעזור לכם להציג את המוצר בדרך הנכונה ביותר ולחסוך בעלויות ניכרות.

אמה בוטין פותחת בקרוב קורס ייעודי: זיקוק המוצר שלך למשפט אחד. מספר המקומות מוגבל. לפרטים והרשמה

קרדיט תמונה: cat watches movie via shutterstock

כתבה מאת שאול אמסטרדמסקי, מאיר אורבך ורוני זינגר, כלכליסט.

השפעתו של הקיצוץ הרוחבי המתוכנן בבסיס תקציב המדינה על תוכניותיהם של משרדי הממשלה השונים מתחילה להתבהר.

הקיצוץ בגובה 43 מיליון שקל מתקציב משרד הבריאות השנה יביא לעיכוב של כמה פרויקטי דגל של המשרד, שבו משלימים בימים אלה עבודת מטה שתוגש למנכ"ל המשרד ולשרת הבריאות בשביל שיקבלו החלטה סופית בעניין. לפי שעה, נראה כי לא יהיה מנוס מפגיעה בביצוע פרויקט הקמת מערכות לשיתוף מידע בין החלקים השונים של מערכת הבריאות – קופות החולים, בתי החולים והמשרד עצמו. פרויקט שני שצפוי להיפגע הוא פרויקט שהמשרד מוביל בשנה האחרונה עם משרד החינוך ואוניברסיטת תל־אביב, שמטרתו להעלות את המודעות הציבורית, בדגש על הורים לילדים, להרכב התזונתי של המזון שאנו צורכים.

המענקים של חברות ההייטק הישראליות ייפגעו

גם המדען הראשי במשרד הכלכלה ייאלץ לספוג, על פי הערכות, קיצוץ של כ־25–30 מיליון שקל מתקציבו, העומד כיום על כ־1.5 מיליארד שקל. סך כל הקיצוץ בתקציב משרד הכלכלה עומד על כ־100 מיליון שקל, כך שתקציב המדען הראשי הוא הנפגע העיקרי בקיצוץ במשרד זה. על פי הערכות, הפגיעה תהיה במענקים של חברות ההייטק הישראליות. יחידות נוספות במשרד הכלכלה שייתכן וייפגעו הן מרכז ההשקעות ומעונות היום.

במקביל ממשיך משרד הכלכלה בהיערכות לקראת הקמת התאגיד החדש עבור לשכת המדען הראשי. הרעיון העומד מאחורי התאגיד החדש הוא הפרדת פעילות המדען הראשי, לרבות פעילות מרכז התעשייה למחקר ופיתוח (מתימו"פ) ליחידה נפרדת שאינה חלק ממשרד ממשלתי.

לדברי מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, בכוונת המשרד להביא את האישור על התאגיד החדש עוד לפני אישור התקציב כדי לאפשר לו להיכלל בספר התקציב החדש, ככל הנראה עד ערב ראש השנה.

תקציבי הבריאות והרווחה עשויים להינצל מהקיצוץ

עם זאת, הקיצוץ הרוחבי עדיין רחוק מאישור. יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי מתכוון להודיע למשרד האוצר כי הוא לא יעלה לדיון את הבקשה לקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, אם היא תכלול את משרדי הבריאות והרווחה.

"בימים הקרובים, כשהאוצר יצטרך להעביר את הכסף שיקוצץ מהמשרדים דרכי, הוא יבין שעליו לדבר איתי. אני נותן לאוצר רק שתי אפשרויות – או למחוק לגמרי את הקיצוץ מהבריאות והרווחה, או לקצץ להם אבל מיד לאחר מכן להחזיר את הכסף בהעברה תקציבית. אחרת לא יתקיים בנושא דיון", אמר אתמול סלומינסקי/

על פי החלטת הממשלה, הקיצוץ שאמור לחול על משרד הרווחה עומד על 63 מיליון שקל, ואילו הקיצוץ ממשרד הבריאות עומד כאמור על 43 מיליון שקל.

כזכור, מדובר בקיצוץ בבסיס התקציב, כלומר בפגיעה לצמיתות ולא בקיצוץ חד־פעמי. לאחר שהממשלה אישרה שלשום את ההחלטה על הקיצוץ הרוחבי בגובה 2% מכל משרד, התוכנית תגיע לאישור ועדת הכספים ככל הנראה בתחילת השבוע הבא. עם זאת, כאמור, היא תעלה לדיון רק אם יתקיים התנאי שהציב סלומינסקי.

אם לשפוט על פי מקרים דומים בעבר, גם הפעם האוצר צפוי להתקפל ולהיענות לדרישת יו"ר ועדת הכספים. בחודש דצמבר האחרון נערך קיצוץ רוחבי בתקציב למען העברה של 2.7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. גם אז דרש סלומינסקי שהקיצוץ לא יחול על משרדי הבריאות והרווחה, ואכן מיד לאחר שמשרד האוצר קיצץ מאותם משרדים הוא אישר להם העברה תקציבית זהה לסכום שנלקח.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• השרים אישרו קיצוץ של 2% במשרדי הממשלה לצורך סיוע ליישובי הדרום
• קיצוץ קל לביצוע, אך לא צודק ולא יעיל
• הקיצוץ הרוחבי בתקציב ידלג על מי שיש לו כוח

מקור: EyePic

במידה והיינו מבקשים מכם לבדוק מה תופס לכם הכי הרבה מקום במכשיר הסלולרי, יש סיכוי טוב שהתשובה הייתה תיקיית התמונות שלכם. אין זה סוד שמכשיר הסמארטפון הפך את האהבה לצילום לזמינה יותר מבעבר, כשכיום משתמשים רבים מעדיפים לתקשר באמצעות מדיות ויזואליות.

לצד הרשתות החברתיות הרבות בהן אתם בוודאי מפרסמים את התמונות השונות שלכם, חברת הסטארטאפ הישראלית EyePic מעוניינת להכניס אלמנט נוסף אליהן: כיף. לשם כך מציעה למשתמשים אפשרות לקחת את התמונות שלהן ולהפוך אותן למשחק ניחושים.

תן קו – הגרסה המודרנית

אם אתם שואלים אותנו, יש שני שימושים עיקריים למכשיר הסמארטפון שלנו: משחקים ותמונות. סביר להניח שלמרות שיחות ה-Whatsapp הארוכות ואולי אפילו השיחות הקוליות שמגיעות למכשיר מידי פעם, גם אתם מתמקדים בשני האלמנטים הללו. EyePic החליטה לשלב בין שניהם יחדיו, תוך כדי הצעת רשת חברתית מסוג מעט שונה ממה שיצא לנו לראות עד היום.

האפליקציה אותה פיתחה החברה, בעלת השם הזהה, מאפשרת לנו לקחת חלק או ליצור משחק במסגרתו יהיה עלינו לנחש את המילה, על בסיס התמונה המוצגת. כלומר, המטרה היא לא לפרסם תמונה עמוקה, נוגה או משמעותית ולהמתין ללייקים ולתגובות, אלא להזמין את החברים לנחש למה התכוון המשורר, או במקרה זה הצלם, כשפרסם אותה.

בפועל, מתחת לכל תמונה שתוצג לנו יופיעו תיבות, כשרק חלק מהאותיות זמינות. המילה מבוססת על התמונה המוצגת, אך בעוד שלעיתים יכול להיות כי מדובר בניחוש קל, המסביר פשוט מה רואים בתמונה, לעיתים ייתכן כי מדובר על רמז בלבד, שידרוש מאיתנו להפעיל את התאים האפורים על מנת למצוא את התשובה.

יש לכם 2 דקות לאתר את המילה המתאימה

לאחר התחברות לאפליקציה באמצעות חשבון הפייסבוק שלכם, שכן בכל זאת מדובר על משחק חברתי, תוכלו להתחיל משחק בעצמכם או לבחור מאחד מהמשחקים הקיימים. בעוד שהניווט באפליקציה אינו אינטואיטיבי כמו שהיינו מצפים, לאחר שהבנו כי כפתור ה-Play מסמן את טאב המשחקים, יכולנו לצאת לדרך.

לצד האפשרות לשחק נגד צוות EyePic בעצמו, הרשימה תכיל את המשתמשים אחריהם אתם עוקבים, בין אם הם חברים שלכם או לא, שהתחילו משחק נגדכם. לחילופין, לחיצה על כפתור המצלמה המרכזי תאפשר לכם להתחיל משחק משלכם, כשתוכלו לצלם את התמונה הרצויה או להעלות אותה מתיקיית התמונות שלכם, לבחור את הכיתוב המתאים ולשלוח אותה. חשוב להבהיר כי השליחה יכולה להתבצע לחברי הפייסבוק שלכם או למשתמשים ספציפיים, על פי העדפותיכם.

כך לדוגמה, נתקלנו בתמונה המציגה לנו סושי כשהמילה הרלוונטית הייתה, כן, Sushi, לצד תמונת שקיעה רומנטית כשהמילה הרלוונטית אליה לא הייתה Sunset, אלא דווקא Love. על מנת להפוך את המשחק למעט יותר מאתגר, יהיו לכם בסך הכל 2 דקות לנחש את המילה ולהוכיח שאתם יכולים להבין רמזים. על ניחוש נכון מוענקים למשתמשים מטבעות, בשלב זה נראה כי מדובר על בונוס סמלי בלבד ואין לו שימוש או אפילו אינדיקציה ברחבי האפליקציה.

הפיד הראשי שנפתח עם טעינת האפליקציה יציג לנו את משחקי העבר שלנו, כשאנו נוכל להגיב על התמונות השונות או לקרוץ להן, המקבילה המקומית לכפתורי ה-Like וה-Love. בנוסף, כל תמונה תציג לצידה וי או איקס קטנים, שיעזרו לכם לזכור האם הצלחתם לנחש את המילה, או שבסיבוב זה המתחרה שלכם הצליח להכניע אתכם.

מצליחים לזהות את המשמעות מאחורי התמונות? מקור: EyePic

רוצים לשנות את השוק

EyePic נוסדה ב-2012 על ידי צבי זיגלבוים ואורן דדון ולאחרונה השלימה סבב גיוס Seed בסך 400 אלף דולרים, ממספר משקיעים פרטיים. החברה מתכננת להשתמש בסכום הכסף שגייסה על מנת להרחיב את מחלקת המחקר והפיתוח שלה ובמטרה להציג את האפליקציה לשוק הגלובלי. נכון להיום החברה מעסיקה 10 עובדים הממוקמים במשרדיה הראשיים בתל אביב.

האפליקציה זמינה רק למשתמשי iOS, אך החברה מתכננת להרחיב את הפלטפורמה ולהציע אותה למשתמשי אנדרואיד ולטאבלטים. לדברי החברה, בניגוד לשאר המתחרות הקיימות בשוק כיום אינסטגרם, סנאפצ׳אט ואחרות, היא מתמקדת באלמנט הכיף והאתגר בתהליך שיתוף התמונה. כלומר, במקום שהמשתמשים ימתינו לתגובות המגיעות מחבריהם על תמונות שפרסמו, היא מעבירה את הכדור לידיהם ומציעה להם דרך חדשה לשיתוף רגשות, מחשבות או אפילו מסרים עם חבריהם.

בשורה התחתונה, בעוד שאנו חייבים להודות כי מדובר על קונספט שונה ואף חביב לעומת שאר הרשתות החברתיות ואפליקציות התמונה הקיימות בשוק, על מנת שיעבוד כמו שצריך יהיה על המשתמשים לשתף עמו פעולה. נכון להיום האפליקציה עדיין נמצאת בשלביה הראשונים, כך שעדיין לא מצליחה לגרום לנו להעדיף אותה על פני שאר הפלטפורמות – מיוחדת ומשעשעת ככל שתהיה.

עם זאת, נקווה כי ההשקעה הנוכחית והרצון של החברה להצליח יעזרו לה להמשיך לפתח ולשדרג את האפליקציה, וכתוצאה מכך לסחוף עמה את המשתמשים הדרושים להצלחתה.

להורדת האפליקציה למכשירי אייפון

וידאו: EyePic

תל אביב, קרדיט תמונה: flickr, cc-by, israeltourism

הצטרפו אלינו לשידור החי מכנס הסטארטאפים הגדול בישראל המתקיים ברגעים אלה בגני התערוכה בתל אביב. לאורך האירוע נעלה עם סדרת כתבות הסוקרות את הסטארטאפים השונים המשתתפים בכנס, את ההרצאות, הפאנלים והראיונות ונשדר גם בזמן אמת את האירוע עצמו לכל אורך היום.

לוח הזמנים

8:00-9:00 הרשמה וקבלת פנים

9:00-9:10 דברי פתיחה

9:10-9:30 תא״ל (מיל) ד״ר דני גולד, מפתח מערכת כיפת ברזל

9:30-9:50 ד״ר עידו בצ׳לת, חוקר ומומחה בינלאומי בתחום ה-Bionic Design

9:50-10:20 פאנל: העולם בעידן ״האינטרנט של הדברים״

בהשתתפות: מנהל-משותף בג'מיני ערן וגנר, מנהל חדשנות ב-Neura אורי שעשוע, מנהלת השקעות בקוולקום ונצ'רס מירב וינרב, מנהל קריאטיב ב-Prime עומרי בר זאב ויזם ומנכ"ל Kyma medical technologies, אסף ברנשטיין.

10:20-10:35 קפה ונטוורקינג

10:35-11:55 חשיפת 5 סטארטאפים שנבחרו להציג בכנס ולהשתתף בתחרות – שלב ראשון

11:55-12:15 אילן שילוח, יו״ר חברת ההשקעות The Time

12:15-13:05 ארוחת צהריים ונטוורקינג

13:05-14:30 חשיפת 5 סטארטאפים שנבחרו להציג בכנס ולהשתתף בתחרות – שלב שני

14:30-15:00 פאנל: כיצד יכולה ישראל להפוך לציר מרכזי בתעשיית ה-Fintech?

בהשתתפות: מנכ"ל משותף בקרן Aleph עדן שוחט, יזם משותף ב-Israel Growth Partners חיים שני, מנכ"ל ויזם eToro יוני אסיא, מנכ״ל חברת Kryptonite יריב גילת, ומנכ"ל LeumiTech יפעת אורון.

15:00-15:30 הודעה על הזוכה בתחרות הסטארטאפים וחלוקת פרסים

<<< לגלריית התמונות מהאירוע

רשימת הסטארטאפים לפי סדר הופעתם בכנס

Awear: מאיפה החולצה או המשקפיים של הבחורה שלידכם?

Neema: דואגים למטבעות הוירטואלים

Elasticode: חווית משתמש מותאמת באופן אישי

Imonomy: מאגר התמונות שיכניס להכניס לכם כסף

Yummi: אאוטסורסינג לארוחת הערב שלכם

Guester: מעבירים את חיי הלילה לענן

Crosswise: פרסום מדוייק על בסיס המשתמש והמכשיר שלו

Oggii הוא מכשיר ניטור שישמור על הכלב שלכם

CyActive לחזות מתקפת אבטחה עוד לפני שיצאה אל הפועל

Costockage לעשות כסף מהחדר הנוסף והריק בבית