הפוסט נכתב על ידי רון רבינוביץ', מנהל שיווק באקטיב טרייל.

אחרי שבניתם ניוזלטר יפהפה, מעוצב ובעל תוכן ראוי לקוראים שלכם, כעת כל שצריך לעשות הוא לגרום להם להיכנס לאימייל שנשלח. משימה פשוטה? לא ממש.

בסקר שנערך בארה"ב בתחילת השנה בקרב עשרות אלפי בני אדם, 52% מהם טענו שהמניע לפתיחת או אי פתיחת האימייל שקיבלו תלוי בשורת הנושא. במילים אחרות, אם לא תשקיעו קצת מחשבה בשורה הקטנה הזו, אתם עלולים לפספס כמחצית מהקוראים שלכם.

בתור אנשי שיווק, הציפייה היא שהדיוור שלכם יהיה אפקטיבי ולכן שורת הנושא צריכה ליצור סקרנות וציפייה אצל המקבל ומצד שני, רצוי להיזהר שהיא לא תהיה שיווקית מדי.

אין שורת נושא מושלמת – אבל תמיד אפשר להשתפר

ישנה חוקיות מסוימת לגבי שורת הנושא, ניתן לדלות נתונים על אורך השורה האופטימלי או אפילו לחפש מילות מפתח טובות, אבל בשורה התחתונה – לעתים האינטואיציה עדיפה על פני ניסיון רובוטי לחקות אחרים.

יש להתחשב גם בעובדה שקהילת הגולשים אינה הומוגנית. לדוגמה, יש הבדל גדול בין אתר השולח רשימת תפוצה בנושא תחזוקת גינות פרטיות ומיועד לחתך מסוים מאוד באוכלוסיה לבין אתר השולח רשימות תפוצה בנושא קופונים, ומתמקד בדרך כלל באזור גיאוגראפי כלשהו או קטגוריות כלליות הרבה יותר.

למרות שאין, כאמור, נוסחה אחת שמתאימה לכולם, בהחלט יש מספר עקרונות חשובים שכדאי לאמץ בכל הקשור לניסוח נכון של שורת נושא באימייל. העקרונות הללו מתבססים ברובם על לוגיקה פשוטה, אך אולי דווקא מכיוון שאנחנו מנסים לעתים להתחכם יתר על המידה, אנחנו לא פעם מפספסים אותם.

השאירו את המסתורין בבית

הפתעות הן דבר נחמד, אבל לא בכל מצב ובוודאי לא בזמן שהגולש המסכן רק מנסה לנקות את תיבת הדואר שלו במהירות. לכן צריך שיהיה ברור כבר משורת הנושא במה עוסקת ההודעה.

חשוב להדגיש שיש הבדל בין שורת נושא עמומה לבין שורת נושא מפולפלת, שעדיין אפשר לקבל ממנה רמז עבה לגבי מהות ההודעה. למשל, שורה כמו "ההודעה הזו תשנה את חייך" היא לא ברורה ואפילו מתנשאת, לעומת שורת נושא כמו "כיצד להקים עסק עצמאי בחמישה צעדים פשוטים", כותרת שמניחה את כל הקלפים על השולחן, אך עדיין מסקרנת מספיק.

השתמשו במונחים שקל לתייג

המשתמש הממוצע כיום מתוחכם יותר, וממש כמו שאתם מעוניינים לשלוח דיוור אלקטרוני מפולח מראש, כך גם הלקוח שלכם מעוניין לתייג את ההודעות השונות בקלות (ב-Gmail לדוגמה, נוספו לאחרונה תיוגים אוטומטיים על סמך מספר קטגוריות קבועות מראש).

איך תעשו זאת? ניתן להשתמש במושג כללי מאוד בצורת יחיד וללא הטיות, כמו "מבצע", "הנחה", "מידע שחשוב לדעת" ודומיהם. כך יהיה קל למשתמש לחפש את ההודעה, אפילו אם לא תייג אותה קודם לכן.

דרבנו את הלקוח לפעולה באמצעות שורת הנושא

כל מי שבנה אי פעם עמודי נחיתה מכיר את מושג הקריאה לפעולה, אותו כפתור או משפט מסכם שמדרבן את הגולש לבצע אינטראקציה עם הדף, כמו למשל לחיצה על כפתור "שלח".

לכן, חשוב מאוד שהלקוח יידע מראש מדוע כדאי לו לקרוא את ההודעה ומה הוא יכול לקבל ממנה, בין אם מדובר בקופון למימוש מיידי או מבצע לארבעה ימים בלבד באתר שלכם. עם זאת, שימוש בסימני קריאה ומילים מתלהמות מדי ("מהר", "דחוף", "רק היום") יכול לגרום לרוב הקוראים לתחושה של אי-נוחות, מה גם שיש סיכוי גבוה יותר שההודעה תזוהה בתור ספאם.

הזדהו וצרו הזדהות

ברוב תוכנות הדיוור האלקטרוני, הדבר השני שהלקוח רואה לצד שורת הנושא הוא מי שלח לו את ההודעה. ברגע שתצרו אמון אצל הלקוח, שמכם בשורת הנושא יעורר קונוטציה חיובית ויעודד את פתיחת האימייל.

זכרו, אין דבר כזה שורת נושא מושלמת, ולמרות שבמקרים רבים כתיבתה היא פעולה שמבוצעת על אוטומט, שווה להתעכב עליה כדי למקסם את תוצאות הקמפיין שלנו. דעו את קהל הקוראים שלכם, שימו את עצמכם במושבם. ככל שתכירו אותם טוב יותר, תוכלו לדבר בשפתם ולהניע אותם לפעולה.

קרדיט תמונה: e-mail subject via shutterstock

Geektime Conference, כנס הסטארטאפים הגדול בישראל ייערך בעוד פחות מחודש והשנה הוא יערך בסימן Disruptive Nation. בואו לפגוש יזמים ומשקיעים שעזרו לשנות את העולם, את הסטארטאפים שהולכים לשנות את העולם ולהכיר את התחומים החמים של השנים הקרובות. לפרטים נוספים והרשמה

לפני כארבעה חודשים החלו שישה סטארטאפים (שנבחרו מתוך 116 מועמדים) את פעילותם ב-Orange 4G Innovation Lab, חממת הסטארטאפים של Orange. במסגרת החממה זכו הסטארטאפים לציוד קצה, ליווי מקצועי, מרחב עבודה (במשרדי החברה), גישה למאגרי מידע, שימוש בתשתיות ה-4G של החברה ועוד. בטקס שנערך במטה החברה בראש העין הוכרזו שלושה סטארטאפים שיזכו למענקים כספיים מהחברה. ואלו הזוכים:

מקום 1: VoiceITT – להבין את כולם

חברת הסטארטאפ הישראלית VoiceItt, עומדת מאחורי פלטפורמת Talkitt, המאפשרת לעשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם הסובלים מקשיי דיבור להשתמש בסמארטפון, כמתרגם לקול הטבעי שלהם. הפתרון החדשני, יאפשר למיליוני אנשים ברחבי העולם הסובלים מקשיי דיבור לתקשר בקלות באמצעות הקול שלהם, על ידי תרגום הדיבור המשובש לדיבור תקין ובכך לשפר את חייהם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים (קושי בדיבור, מוטוריקה וקוגניציה). החברה, שנוסדה ב-2012 על ידי דני ויסברג וסטס טיומקין, יצאה לאחרונה בקמפיין Indiegogo לגיוס מימון להמשך פעילותה. החברה תקבל מענק כספי על סך 100 אלף ש"ח מ-Orange, מה שבוודאי יתרום רבות לפעילות הפיתוח שלה.

הכירו את VoiceITT:

מקום 2: Derma Compare - תורמת לזיהוי מוקדם של סרטן העור

הפלטפורמה של "DermaCompare" היא מערכת מבוססת ענן המספקת לרופא העור כלי עזר להשוואה וזיהוי מוקדם של סרטן העור (מלנומה). הטכנולוגיה שפיתחה החברה מבוססת על עיבוד תמונה ובסיס נתונים חכם, המאפשרים בסביבת ענן לאסוף מידע רב ולנתח אותו, להפעיל מניפולציות של מערכת לומדת ובינה מלאכותית. החברה נוסדה על ידי ליאור ווין והיא זכתה למענק כספי על סך 70 אלף ש"ח.

כך מסייעת Derma Compare לרופא העור:

מקום 3: Glance – מנגישים את אוספי התמונות

הפתרון של Glance נועד לאפשר יצירה של אלבומי תמונות ווידאו, שמירתם בענן ושיתוף מיידי בין קבוצות משתמשים. האפליקציה מאפשרת לקבוצות של אנשים ליצור אלבום תמונות פרטי אשר מתעד אירועים, חוויות ורגעים. אפליקציית Glance מאפשרת למשתמשים ליצור אלבום בצורה קלה ופשוטה, כאשר הזמנת החברים לאלבום מתבצעת על בסיס של מספרי טלפון בלבד, ללא צורך ברשימות של מיילים או שמות משתמש. החברה זכתה במענק כספי בגובה 50 אלף ש"ח.

עושים סדר בתמונות:

תפתח חממה נוספת באוקטובר

מנחם תירוש, סמנכ"ל התפעול הראשי של פרטנר ציין: "עבורנו הייתה זו זכות גדולה ללוות רעיונות יצירתיים מהשלב ההתחלתי בו נחשפנו להם ועד לגיבושם כמוצר מדף לכל דבר. זה היה תהליך מרתק בו ארגון מוביל מעניק מיכולותיו לסטארטאפ, החל מליווי משפטי, ניהול טכנולוגי, אריזה שיווקית וכלה בערוצי הפצה וחיבורים עסקיים. כל ששת הסטארטפים הציעו מוצר ייחודי, מעניין ולכל אחד מהם חשיבות גדולה והשפעה על חיי היומיום שלנו. עם כולם אנו מתנהלים לשיתופי פעולה, ואף בוחנים פעילות עסקית משותפת עם חלקם.

אם אתם יזמים, תשמחו לדעת שפרטנר תפתח חממה נוספת לאחר החגים, כשנושאי הפעילות ואופן ההרשמה יוכרזו בהמשך.

מקור: אתר גארדיקור

Geektime Conference, כנס הסטארטאפים הגדול בישראל ייערך בעוד פחות מחודש והשנה הוא יערך בסימן Disruptive Nation. בואו לפגוש יזמים ומשקיעים שעזרו לשנות את העולם, את הסטארטאפים שהולכים לשנות את העולם ולהכיר את התחומים החמים של השנים הקרובות. לפרטים נוספים והרשמה

תחום הסייבר ממשיך להוביל עם גיוסי הון מוצלחים, והפעם חברת הסטארטאפ הישראלית גארדיקור מודיעה על השלמת סבב גיוס של 11 מיליון דולר, שישמשו להמשך הפיתוח של מוצרי החברה. החברה הוקמה ב-2013 על ידי דרור סלעי, פבל גורביץ' ואריאל צייטלין ועוסקת בפיתוח של פתרונות אבטחה חדשניים למרכזי מחשוב (Data Centers).

מנגנוני אבטחה מתקדמים בקצבים של טרה-ביטים לשנייה

גארדיקור מספקת פתרונות אבטחה פנימיים למרכזי מחשוב, אשר מגלים ומונעים התקפות סייבר מתוחכמות (APT), התפשטות של malware (רוגלה) והתקפות מבפנים. בהתבסס על טכניקות של רשתות וירטואליות (SDN), הגישה הייחודית של גארדיקור לאבטחת רשתות מסוגלת לעבוד בקצבים של טרה-ביטים לשניה בתוך מרכזי מחשוב, ולשבור את "שרשרת התקיפה" (Kill Chain) בשלב מוקדם. הפתרון של גארדיקור מאפשר להפעיל טכניקות אבטחת מידע מתקדמות בקצבים גבוהים מאד בתוך מרכז המחשוב: המרכיב הראשון בפלטפורמה של החברה, הקרוי Active Honeypot, מגיב להתקפות ע"י ניתוב דינמי של תעבורת התוקף, מבלי שהתוקף יודע זאת, לשרת "מארב" אשר חושף את כוונותיו האמיתיות של התוקף, מספק מידע רב על התקיפה, ומונע אותה בזמן אמת. מהחברה נמסר שמרכיב ה-Active Honeypot שלה מתחיל להבחן במרכזי מחשוב ובמערכות מיחשוב ענן פרטיות (Private Clouds) של מספר חברות וספקיות מחשוב (Data Center Service Providers).

היתרון שטמון בפלטפורמה של החברה הוא ההגנה בעת תקיפה מתוך הארגון, ובמצבים בהם אפליקציות חוצות את מעטפת מרכז המחשוב. החברה עושה זאת למרות העלייה הדרמטית בכמות התעבורה בתוך מרכז המחשוב, שהגיעה לקצבים של טרה-ביטים לשנייה. בקצבים כאלו, כשתוקף מצליח להכנס לתוך מרכז המחשוב, קשה לגלות ולעצור אותו ולא ניתן להפעיל טכניקות אבטחה מתקדמות ומודעות לתוכן המידע, כמו IDS, IPS, Sandboxing, deep packet inspection ו-Threat emulation.

מנכ"ל החברה, פבל גורביץ', אמר בתגובה לגיוס כי "גארדיקור מפתחת כלים מהפכניים לאבטחת רשתות וירטואליות". לדבריו, "על ידי שימוש בטכנולוגיות חדשות בתחום הניתוב, הכלים שלנו מאפשרים להכניס מנגנוני אבטחה מתקדמים ואקטיביים לסביבות וירטואליות, שקצב התקשורת בהן מגיע לטרה ביטים לשניה". עוד הוסיף גורביץ' ש"המשימה של גארדיקור היא פשוטה: לתת למנהלי אבטחת המידע כלים מתקדמים כדי לנצח במלחמה נגד התקפות סייבר״.

הגיוס האחרון נעשה בהובלת קרן ההון סיכון Battery Ventures, ובהשתתפות קרן Greylock Israel ומשקיעים נוספים שלא נחשפו. במסגרת הגיוס, יצטרף סקוט טובין, שותף ב-Battery Ventures, למועצת המנהלים של גארדיקור. החברה גייסה לפני פחות משנה כ-2 מיליון דולר מהיזמים פרופ' אודי וינשטיין, ד"ר אופיר שלוי ואריאל מייסלוס, שהיו ממייסדי אנוביט, שנמכרה לאפל ב-2011. שם גם פגשו את דרור סלעי, אחד ממייסדי גארדיקור, ששימש כסמנכ"ל השיווק של אנוביט.

ברוכים הבאים לברלין, תמונה: shutterstock

ב-3 בספטמבר יתקיים בתל אביב אירוע הסטארטאפים הבינלאומי הגדול ביותר בישראל, Geektime Conference 2014. במסגרת האירוע, יערכו הרצאות ופאנלים תחת הנושא המרכזי: Disruptive Nation – איך ניתן להשתמש בכוח של הסטארטאפ ניישן על מנת לשנות את העולם. במהלך הכנס יחשפו גם לראשונה 10 סטארטאפים צעירים ומבטיחים במסגרת תחרות ה-Startup Arena.

בין הדוברים בכנס גם תא״ל (מיל), ד״ר דני גולד, לשעבר ראש המחקר והפיתוח בצה״ל ומשרד הביטחון, יזם, ומי שהיה אמון על פיתוחה של מערכת כיפת ברזל. מערכת היירוט הישראלית שפותחה תוך זמן שיא של פחות מ-4 שנים בלבד הוכיחה את עצמה במהלך מבצע ״צוק איתן״ והצליחה להגן על העורף מפני טילים ארוכי טווח ולעורר סקרנות רבה בעולם.

הפרס הראשון: חשיפה באירופה, או: ברוכים הבאים לברלין ולדבלין

hub:raum ותוכנית האקסלרציה שלה Fit4Europe אשר מיועדת לסייע לסטארטאפים ישראלים לחדור לשוק הגרמני בכלל ולהתחבר לדויטשה טלקום בפרט, תעניק לסטראטאפ הזוכה בכנס Geektime Conference 2014 סיור מודרך בן 48 שעות לסצנת הסטראטאפים בברלין. הסיור אשר מיועד לחבר/ת צוות אחד/ת מהצוות הזוכה, כולל טיסה ולינה על חשבון hub:raum. בנוסף ארגון וליווי בסיור הכרות עם גופים, אנשים וחברות בברלין.

בנוסף יזכה הסטארטאפ שיגיע למקום הראשון בכנס גם ב-Booth בכנס Web Summit שיתקיים ב-4 עד ה-6 בנובמבר בדבלין כולל הזדמנות להשתתף בתחרות הסטארטאפים שתתקיים בכנס, הנחשב לאחד המרכזיים והחשובים באירופה.

5 כרטיסים ל-Web Summit בדבלין יוגרלו בין הנרשמים עד מחר ל-GeekTime Conference

רוצים לזכות בכרטיס כניסה לאחד הכנסים הנחשבים באירופה? במסגרת שיתוף פעולה מיוחד של גיקטיים עם ה-Dublin Web Summit, קיבלנו 5 כרטיסי כניסה לאירוע, בשווי 650 יורו כל אחד, לחלק בין משתתפי Geektime Conference.

לאלו מכם שעדיין לא מכירים את ה-Web Summit, זהו כנס הסטארטאפים והאינטרנט הגדול ביותר בעולם שנערך מדי שנה בעיר דבלין שבאירלנד. בשנה שעברה השתתפו בכנס מעל ל-1,000 סטארטאפים וקרוב ל-12,000 משתתפים. השנה, צפוי הכנס להיות גדול אף יותר עם צפי למעל ל-20,000 משתתפים.

גם אתם רוצים להגיע לדבלין? בין הנרשמים לכנס Geektime Conference, יוגרלו 5 כרטיסי כניסה הכוללים גישה למעל ל-500 הרצאות ב-12 במות נפרדות, כניסה לכל אזורי המציגים והסטארטאפים, גישה למעל ל-100 סדנאות שונות (דורש הרשמה נוספת, ללא תשלום על בסיס כל הקודם זוכה), גישה ואפשרות ליצור קשר עם כל אחד ממשתתפי הכנס, כניסה לאירועי ה-Night Summit ושלושה שוברים לארוחות ב-Food Summit במהלך הכנס.

רוצים להשתתף בהגרלה ולזכות באחד הכרטיסים לכנס בדבלין? מהרו לרכוש כרטיס ל-Geektime Conference ובין הנרשמים עד מחר, יום רביעי, ה-20 באוגוסט בשעה 23:59 יוגרלו 5 כרטיסים

(ההכרזה על הזוכים תתקיים באירוע עצמו והפרס יוענק במהלכו)

לפרטים והרשמה לכנס Geektime Conference 2014

קרדיט תמונה ראשית: berlin, germany, via shutterstock

תוביל את הפעילות בישראל: תמי מן. מקור: יח"צ

יזמים, מפתחים וכל מי שנמנה על סצנת הסטארטאפים בישראל, תתחילו לעדכן את אנשי הקשר שלכם. היזם מתי כוכבי, שבבעלותו בין השאר חברת האבטחה הבינלאומית AGT, הודיע היום (ד') על השקתה של קרן הון סיכון פרטית חדשה בהיקף של 120 מיליון דולר, שתקרא Moonscape Ventures. בד בבד עם ההשקה, מודיעה הקרן על השקעתה הראשונה בסטארטאפ ישראלי.

התמקדות ב"אינטרנט של הדברים", ערים חכמות וביג דאטה

הקרן מתוכננת להתמקד בסטארטאפים בשלבים מוקדמים, שברשותם מוצר או טכנולוגיה חדשניים, כשסכום ההשקעה הראשוני צפוי לנוע בין חצי מיליון דולר לחמישה מיליון דולר. הקרן תתמקד בעיקר ב"אינטרנט של הדברים", ערים חכמות, ביג דאטה, טכנולוגיות, חדשות וניו מדיה, למרות שמהקרן נמסר כי לא תגביל את עצמה לתחומי השקעות ספציפיים אלו בלבד.

קרן Moonscape Ventures תנוהל על ידי תמי מן, יוצאת קרנות הון הסיכון פיטנגו ואוורגרין, בעלת ניסיון רב שנים בתעשיית ההיי-טק והון הסיכון ובתפקידה האחרון שמשה מן כסגנית נשיא לקשרי לקוחות מטעם Hamilton Lane בישראל; מן תעבוד עם יונית סירקין ששימשה כסגנית ראש המטה לפיתוח כלכלי במשרד ראש העיר ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג, שם פיתחה תכניות לעידוד ה-Silicon Alley, סצנת הסטארטאפ המקומית.

בינתיים, כבר הודיעה הקרן על השקעה ראשונה בהיקף של 3.1 מיליון דולר בחברת הסטארטאפ הישראלית Social Studios, שמפתחת תוכני וידיאו אוטומטיים המבוססים על העדפות הצופה. הסטארטאפ, שהוקם ב-2012, פיתח אלגוריתם המזהה את העדפות הצפייה של הגולש וחבריו ומייצר תוכן וידאו, המותאם להם אישית מתוך האתר. עד עכשיו, גייס הסטארטאפ כ-700 אלף דולר. בתגובה לגיוס, מסר מושי דלגו, מנכ"ל החברה: "אנו נרגשים מסבב הגיוס האחרון ומאמינים שההשקעה והסיוע הצמוד של Moonscape Ventures יאפשרו לנו לקחת את חווית צריכת התוכן צעד נוסף אל עבר הטלוויזיה של המחר".

המיזמים ייהנו מניסיון, קשרים בינלאומיים ושיתופי פעולה עם חברות הקבוצה

בתגובה להשקה מסר מייסד הקרן, מתי כוכבי: "כחלק ממחויבותנו ארוכת השנים להמשיך ולספק פתרונות מהפכניים בחזית הטכנולוגיה, אנו גאים להקים את Moonscape Ventures. המיזמים בהן תשקיע החברה החדשה ייהנו מניסיון רב שנים, רשת קשרים בינלאומית ענפה ושיתופי פעולה עם חברות גלובליות הנמנות על הקבוצה. ניסיון זה יסייע למיזמים בתחילת דרכם להפוך חזון למציאות ויאפשר לנו לייצר עוד טכנולוגיות פורצות דרך".

תמי מן, מנהלת הקרן, הוסיפה ש"רעיון טוב וכסף נחוצים כדי להפוך חברת סטארטאפ לחברה גלובאלית מצליחה, אבל הם אינם מספיקים. כדי להצליח דרוש צוות מנצח. Moonscape Ventures תסייע לחברות בהן היא תשקיע לבנות צוות מוביל, שייהנה מגישה לניסיון בינלאומי רב שנים ולטובי המומחים בכל תחום ותחום, ומיכולת להגיע במהירות אל קהל היעד. החברה נבנית על בסיס מסורת ארוכת שנים של חדשנות והצלחה, ואנחנו שמחים וגאים להציע את המסורת הזו ואת המשאבים העומדים לרשותנו לחברות בראשית דרכן. אנו רואים בהשקעת הבכורה שלנו ב-Social Studies את יריית הפתיחה לשורה של השקעות בטכנולוגיות שיעצבו את פני המחר בכל תחומי חיינו".

שמו של כוכבי עלה מספר פעמים לכותרות, בין היתר כאשר דווח כי AGT שבבעלותו זכתה בחוזה של מאות מיליוני דולרים לשירותי אבטחה באבו דאבי, שכוללים בין השאר שמירה על בארות הנפט של הנסיכות. לפני מספר שנים אף פרסם כלכליסט תחקיר שניסה להתחקות אחר פעילותן של החברות של כוכבי, שחלקן פועלות בחשאיות גמורה. ממצאי התחקיר העלו כי לוג'יק שבבעלותו מספקת אמצעים מתקדמים לאבטחה, ציטוט ומעקב למדינות בעולם הערבי, דרום אמריקה ואפריקה, ולשם כך, מטשטשת החברה את היותה ישראלית, בעזרת ניהול הפעילות על ידי חברה שוויצרית.

לפני לא מעט שנים נתקלתי לראשונה במוצר של Babylon. לא המוצר הנוכחי שרודף אחרי כל תנועה שלי ומשתלט לי מדי פעם על מנוע החיפוש, אלא המוצר המצויין שאיפשר לי להיעזר במילון ותרגום תוך כדי כתיבה מקצועית ועסקית באנגלית.

באותה תקופה, כלומר, בגלגול הראשון של Babylon יצא לי לדבר עם אחד מאנשי השיווק של המוצר והוא סיפר על האתגר הגדול להגיע ללקוחות שיבינו את הערך וישלמו עבור המוצר. האתגר גדול במיוחד שכן ברוב המקרים אף אחד לא מחפש בגוגל מוצר שאינו קיים עדיין, ופעמים רבות איש אינו מודע לכך שיש פתרון חדש כלשהו לבעיה שאנו מתמודדים עימה שנים.

אני מניחה שהאתגר והמורכבות לגרום למודעות ושימוש במוצר המקורי של בבילון הובילו אותם לשנות את המודל ובמקום להתמקד בבניית מוצר התרגום להתמקד בקידום מנועי חיפוש, עמודי בית וכדומה.

בכתבה הבאה אתייחס לשלושה שלבים מהותיים בתהליך של השקת מוצר או שרות חדש ובלתי מוכר:

1. זיהוי והגדרה מדויקת של הצורך

לאחר שהרעיון בבסיס הסטארטאפ והמוצר החדש מגובש, עלינו לבחון מה הוא הצורך עליו הוא עונה ואיך נכון להגדירו. מה זאת אומרת? הרי אתם יודעים בדיוק מה הצורך, לשם כך המצאתם את המוצר. ברור. אולם העובדה שבעינכם הצורך ברור ומובן אינה הופכת אותו לברור לקהל הפוטנציאלי. נהפוך הוא – ברוב המקרים אנשים אינם יודעים שיש פתרון ופעמים רבות אינם מודעים אפילו לבעיה או לצורך גם כשהם אכן קיימים.

לפיכך יש לבחון מה קיים בעולם בתחום העיקרי של הסטארטאפ שלנו. מה אנשים עושים כיום בדולר ובדקה שאנחנו רוצים שיפנו למוצר שלנו. האם קיימת בעיה ברורה? איך אנשים מגדירים אותה, האם ואיך קיימת הגדרה מקצועית לתחום אותו פותר הסטארטאפ שלנו ואיזה מושגים קשורים בנושא.

לדוגמא כשחברת Groupon הוקמה ב-2008 הם זיהו, הגדירו ופנו מראש לצורך הבסיסי של צרכנים בכלל ואמריקאים בפרט לקבלת הטבה משמעותית מהירה בקניה רצוי באמצעות קופונים, והקפידו כל הזמן להישאר בעולם הריטייל.

כאשר נכיר את ההגדרות הקיימות לצורך ולתחום נוכל לפנות, לזהות ולהחליט מי הלקוחות בהם יש להתמקד בשלבים הראשונים להשקת המוצר.

2. זיהוי הלקוחות החדשנים שיביאו אחריהם את ה-Early adopters

עלינו לאתר את קהל היעד הראשוני והמשני למוצר. אין זה פשוט, הרי אף חברת מחקר לא בדקה מוצר עתידי בשוק שאינו קיים עדיין ויודעת להצביע על מי הלקוחות שהכי בשלים לאמץ, להשתמש ו\או לשלם על המוצר או השרות. לעתים קרובות דווקא אותם לקוחות שראינו בעיני רוחנו משתמשים במוצר הם אכן קהל היעד העיקרי אולם אינם בנויים להיות הראשונים שיחקרו וישתמשו בו.

בהתבסס על הגדרת הצורך אותה ביצענו בשלב הקודם נחקור מה מאפיין את האנשים אצלם הצורך החזק או המורגש ביותר. מי אכן סובל מהבעיה ויותר מכך, מי מתאימים להיות אותם לקוחות פוטנציאלים שיש סיכוי שיתעניינו ולאחר מכן גם יאמצו את הפתרון שלנו הכי מהר, ולא פחות חשוב יפיצו את הפתרון הכי מהר ללקוחות נוספים.

לעתים זה יכול להיות הלקוחות בעלי המשאבים הכספיים, או הלקוחות הפתוחים יותר לניסוי פתרונות חדשים או אולי לקוחות שמשתמשים במוצר משלים או מקביל כלשהו ואשר לפי ניתוח המידע נראה לנו שהם יהוו את המשתמשים הראשוניים והשניים במוצר החדש שלנו.

3. אחידות. אחידות. ואחידות. אבל ב 360 מעלות

איך שייך נושא האחידות להשקת מוצר חדש?

ככל שהתחום והפתרון שאנו מציגים פחות מוכר, כך קשה לנו יותר להשיג את תשומת הלב הנדרשת ולעניין את הלקוחות אותם הגדרנו כפוטנציאלים בתחום ובמוצר שלנו. אחת הדרכים היעילות ביותר להשיג תשומת לב ובולטות בתקופה הכל כך עמוסה במסרים ורעשים, היא השמירה על אחידות – במסרים וב-Look and Feel של המותג שלנו. כך כשהלקוח הפוטנציאלי יראה אותנו במקומות, זמנים וסיטואציות שונות, בכל פעם במראה ומסרים אחידים תתגבש לאט לאט המודעות למוצר כמו גם המודעות לצורך ולפתרון שהמוצר מספק.

האחידות הזו מושגת על ידי תכנון ובנייה נכונה של הפעילות השיווקית בערוצים המתאימים ביותר לקהל היעד וליצירת בולטות המוצר.

ומה באשר לנושא הביצה והתרנגולת?

סטארטאפיסטים ויזמים רבים מעלים את השאלה איך מניעים תהליכי מודעות ומכירה בהשקת המוצר כאשר יש לפחות שני קהלים שתלויים זה בזה. לדוגמא: חברת Just Park It שסיפקה פלטפורמה לקישור בין בעלי חניות שעומדות ריקות חלק מהיום לבין מחפשי חניה, ונשאלת השאלה מאיפה נכון להתחיל. ללא בעלי החניה אין מה להציע למחפשי החניה, ומנגד אם נכניס קודם את בעלי החניה ללא מחפשי החניה הם עלולים לאבד את הסבלנות וברוב המקרים לא יחזרו יותר.

איך ניתן לקבוע, אם כך, "מה בא קודם" ואיך להתחיל בשיווק?

זה תלוי כמובן בלקוחות ובסיטואציה בשוק אולם יש שלושה כללים שיסיעו לנו לפעול נכון:

• כאשר מדובר על מודל עסקי לפיו קהל אחד משלם לקהל שני, לדוגמא, בתוכנה המיועדת לבעלי עסקים קטנים ולקוחותיהם נכון להכניס קודם את מקבלי התשלום (בדוגמא זו בעלי העסקים). יש לתאם ציפיות מראש, להגדיר את פרק הזמן שייקח עד שיגיעו הלקוחות ולשמור על קשר צמוד.
• כאשר מדובר על מוצר שמשלב או תלוי בחילופי מידע, יהיה נכון להכניס מידע קיים ורק אחר כך להניע את המשתמשים לספק מידע שלהם. אתר התיירות המוביל TripAdvisor התחיל מתוך הבנה שתיירים רוצים לקבל מידע והמלצות אוביקטיביות והיזמים מילאו את האתר בתוכן והמלצות כדי לספק ערך למשתמשים. מהר מאוד הם זיהו את הכוח של סקירות ודירוג שנכתב על ידי הגולשים עצמם ואז החלו לתפוס תאוצה.
• ובכל מקרה, וחשוב ביותר: כאשר אנו נמצאים בסיטואציה של "ביצה ותרנגולת" חשוב מאוד ליידע כל לקוח מצטרף החל מהרגע הראשון מה התהליך ומתי צפויים להצטרף המשתמשים\לקוחות הנוספים. תוך כדי התהליך חשוב לשמור על קשר קבוע ולעדכן בקביעות איך מתקדמים הדברים, כדי לא לאבד את הקהל אותו כבר רכשנו.

קרדיט תמונה: man before white doors via shutterstock

ב-3 בספטמבר יתקיים בתל אביב אירוע הסטארטאפים הבינלאומי הגדול ביותר בישראל, Geektime Conference 2014. במסגרת האירוע, יערכו הרצאות ופאנלים תחת הנושא המרכזי: Disruptive Nation – איך ניתן להשתמש בכוח של הסטארטאפ ניישן על מנת לשנות את העולם. במהלך הכנס יחשפו גם לראשונה 10 סטארטאפים צעירים ומבטיחים במסגרת תחרות ה-Startup Arena.

בין הדוברים בכנס גם תא״ל (מיל), ד״ר דני גולד, לשעבר ראש המחקר והפיתוח בצה״ל ומשרד הביטחון, יזם, ומי שהיה אמון על פיתוחה של מערכת כיפת ברזל. מערכת היירוט הישראלית שפותחה תוך זמן שיא של פחות מ-4 שנים בלבד הוכיחה את עצמה במהלך מבצע ״צוק איתן״ והצליחה להגן על העורף מפני טילים ארוכי טווח ולעורר סקרנות רבה בעולם.

לא נרשמתם עדיין לכנס? לפרטים והרשמה

עם מי חלמתם לעבוד?

כשהקמתם את הסטארטאפ שלכם דמיינתם על שיתוף פעולה עם חברת ענק? חשבתם איך קוקה קולה יכולה לעשות בו שימוש? איך הוא תפור בדיוק לחברת תעופה או בנק מרכזי וגדול? בכנס גיקטיים הקרוב ובמסגרת שיתוף פעולה עם מקאן, החלום הזה יכול להפוך למציאות. יחד נייצר את הקשר למותגים ולחברות הגדולות ביותר במשק כדוגמת נסטלה, קוקה קולה, קימברלי קלארק ועוד, ונעזור לכם לייצר פיילוט לקראת שיתוף פעולה שיצא לדרך כבר מחר בבוקר. על מנת לגרום לזה לצאת אל הפועל אתם רק צריכים לתת את הפיטץ' הכי מוצלח שלכם ומקאן יעבדו איתכם על המיתוג והפנייה וילוו אותה עד ליישום הרעיון.

בכנס גיקטיים הקרוב שייערך ב-3.9, בגני התערוכה בתל אביב יוצב דוכן של מקאן עם מצלמת וידאו בו תוכלו לצלם את הפיטץ' שלכם ואולי גם לזכות בחבילת מיתוג ואסטרטגיה מבית מקאן-טק.

בין משתתפי התחרות יוגרל אייפד.

להרשמה מראש לדוכן, אנא מלאו את הפרטים הבאים:

קרדיט תמונה: startup guy via shutterstock

הפוסט נכתב על ידי אלירן לזר, מנכ"ל PushApps ושותף ב-Groboot שמתמחה בפיתוח אפליקציות למובייל ול-Web.

אחת מאבני היסוד בשיווק היא בניית מערכת יחסים עם הלקוחות. עידן הניידים בכלל והסמארטפונים בפרט סיפקו פלטפורמה להתכתבות אישית עם הלקוחות כך שהמותג הופך להיות "אחד מהחבר'ה" ששולח הודעות. 
הודעות SMS והודעות Push Notifications במהות שלהם מאד דומים, שניהם כלים לדיוור קצר, אישי וישיר להודעות שמגיעות ישירות למכשיר הנייד כשהמטרה היא ביסוס מערכת היחסים והנעת הלקוח לפעולה כזו או אחרת.

אז מה בכל זאת ההבדלים ומה השיקולים שצריכים לקחת בחשבון לפני שבוחרים באחת האופציות לשליחת הודעות למשתמשים?

הנמענים לשליחה

Push – החסם הראשוני הוא שחובה שיהיה סמארטפון ללקוח ולכם אפליקציה בחנויות השונות שהלקוח יוריד ויאשר לכם לשלוח לו הודעות. מה שאומר שכנראה כבר עכשיו נפגעה לכם הכמות של הנמענים, אבל כנראה שהאיכות עלתה, כי אותם אלה שמיוזמתם הורידו את האפליקציה ואישרו קבלת הודעות, מעוניינים לשמוע את מה שיש לכם להציע.

SMS – יכול להישלח לכל סוג של מכשיר, בלי צורך באפליקציה ספציפית כך שכבר הגדלנו את הקהל ואפשרנו גם ללקוחות פחות טכנולוגיים לקבל את ההודעה. החיסרון הוא שהיום עם כל הרגולציות וחוקי הספאם, העובדה שיש לכם את מספר הטלפון של הלקוח לא מאפשרת לכם לשלוח לו הודעות כאוות נפשכם ואתם חייבים את אישור הלקוח על מנת לשלוח לו הודעות. למשתמשים רבים קבלת הודעות SMS מרגישה כמו חדירה לפרטיות ולכן אישור הודעות Push עולה בעשרות אחוזים על אישור קבלת SMS.

מה אפשר לשלוח?

Push – את הסעיף הזה נחלק לשני הספקים המובילים Android ו-iOS.
 ב-Android תוכלו לשלוח הודעות עם תוכן מאד עשיר: שילוב תמונה, כותרות, אלמנטים עיצוביים ייחודיים כמו מחיר מחוק (כדוגמת ההודעות של גרופון) ועוד.
 ב-iOS ההודעה שהמשתמש יראה היא רק טקסט אך תוכלו לשלב בה סאונד ייחודי (כדוגמת מאקו בהודעות שרלוונטיות לאח הגדול) ולשנות את המספר על התווית (Badge) שבאפליקציה. 
הכי חשוב שבשתי הפלטפורמות תוכלו לשלב אימוג'י.

SMS – כמו כל הודעה שתקבלו מחבר, אפשר לשלב טקסט, תמונה, קישור, אימוג'י וכד'. ההודעה מגיעה כ-SMS ולכן לא ניתן לשלוט בסאונד ואיך שההודעה תראה לפני שהמשתמש נכנס להודעה לקרוא אותה.

בשני המקרים לא מומלץ לשלוח הודעות ארוכות, מעבר למגבלות של מערכות לשליחת SMS ו-iOS שמגבילים את אורך וגודל ההודעה, כבר הוכח שהודעות קצרות עם הנעה לפעולה עובדות הרבה יותר טוב מסיפורים.

סטטיסטיקות

Push – בגלל שמדובר במערכת שכולה מבוססת על רשת אינטרנטית, כמות הסטטיסטיקות שמוצעות עבור כל הודעה היא רחבה מאד. ברגע השליחה תראו את כמות המכשירים הפוטנציאלים לקבלת ההודעה, אחרי השליחה תוכלו לראות לכמה מכשירים ההודעה מגיעה ומתי, בגלל שההודעה נשלחת ישירות לאפליקציה שלכם תוכלו לזהות כל פתיחה של ההודעה, ללמוד ממגוון סטטיסטיקות כמו שעת הפתיחה, מיקום הפתיחה, סוג המכשיר ועוד.

SMS – הדבר היחידי שמבדיל בין Push ל-SMS בסעיף הנ"ל זה ש-SMS מסתמך על אפליקציה צד שלישי של כל מכשיר (כן, כן, ה-SMS שאתם שולחים ומקבלים זה מתוך אפליקציה שהותקנה על המכשיר שלכם מראש) במידה ושילבתם קישור בתוך ההודעה לחיצה על הקישור תעביר את המשתמש לרשת האינטרנט ותוכלו ללמוד על כל משתמש שלחץ על הקישור. הבעיה היא שאתם מפסידים את הנתונים על כל אותם שלא לחצו על הקישור.

עלויות

Push – נתחיל מזה שאם יש לכם אנשי פיתוח לצד שרת, אתם יכולים לפתח את זה בעצמכם, וכך תחסכו בעלות ותשלחו הודעות כאוות נפשכם, אבל יש כמובן גם שירותים שיציעו לעשות לכם את זה באופן מקצועי תמורת תשלום.

SMS – אתם חייבים גורם צד שלישי על מנת לשלוח את ההודעות, בדרך כלל העלות היא לפי חבילות של הודעות שתקנו מהספק, מדובר על עשרות אגורות במקסימום עבור כל הודעה אם אתם שולחים בכמויות, אך עדיין העניין תמיד יעלה כסף כיוון שאין דרך לעקוף את ספקי התקשורת.

סיכום

למרות שהייתי שמח להגיד ששליחת הודעות Push זה מה שאתם צריכים, הדבר יהיה לא מדויק. 
בבניית אסטרטגיית דיוור ישיר, יש לשלב בין מגוון האפשרויות הישנות יותר כמו תלי-דלת, טלמרקטינג וכד' יחד עם שתי הפלטפורמות האלה ולשלב אותן בחוכמה ובעדינות. יש להוסיף שיקולים שקשורים למותג שלכם עצמו – מה תוכן ההודעות שלכם ולמי הם מיועדים? מה הפרופיל של קהל היעד שלכם? כמה משתמשים פעילים יש באפליקציה שלכם? ועוד שאלות בסגנון שרק אתם יודעים לענות עליהם.

קרדיט תמונה: woman texts via shutterstock

מקור: Shutterstock

בשבועות האחרונים אחד מהסיפורים שהרעישו את הרשת היו אודות יזם צעיר שהצליח לגייס הון באמצעות מצגת בלבד, שגם היא לא הציגה יותר מידי. עם כל הכבוד לו, רוב היזמים בשוק יודעים שתהליך הגיוס מורכב משמעותית ממה שעבר על הבחור הצעיר, כשעליהם להגיע לא רק עם מצגת אלא עם הוכחה שהמוצר שלהם אכן הולך לשנות את השוק.

עבור יזמים צעירים מדובר בבעיה: בניית אפליקציה דורשת ידע וזמן, אלמנטים שלא תמיד יש להם במלאי. כמו כן, בתי תוכנה או מפתחים דורשים סכומי כסף גבוהים, שלא כולם יכולים להרשות לעצמם. חברת iOS Rapid Prototyping מעוניינת לעזור לאותם יזמים באמצעות יצירת מוקאפ-דמוי-אפליקציה אינטרקטיבי עם מגוון רחב של יכולות, שבתקווה יעזור להם להשיג את הכסף לו הם זקוקים על מנת להפוך את המוצר למציאות.

אפליקציה מתפקדת בייצור מינימלי

אחד מהאתגרים העיקריים עבור יזמים מתחילים, הוא מציאת השותף הטכנולוגי. סביר להניח שגם בסביבה הקרובה אליכם תוכלו למצוא כמה וכמה חברים שכבר חשבו על רעיון מנצח או יוזמה שעתידה לשנות את העולם, אך נתקעו בשלב הביצוע הודות לחוסר יכולת או לחילופין לחוסר ממון, במידה והם הצד הטכנולוגי בשותפות.

במקום להסתמך על מצגות ארוכות או לקחת את הסיכון שהמשקיעים לא יבינו את מלוא הפוטנציאל של המוצר שלכם, חברת הסטארטאפ הישראלית iOS Rapid Prototyping מציעה עזרה כבר בשלבים הראשוניים של הגיית הרעיון. השירות אותו מציעה החברה הוא בניית סוג-של-אפליקציה ראשונית, שאמנם לא תהיה זמינה לכלל המשתמשים אך תאפשר לכם לבדוק את השימושיות בעצמכם, או כאמור, להציג אותו למשקיעים המדוברים.

ההצעה של החברה נשמעת מעט מבלבלת: כיצד הם מסוגלים ליצור אפליקציה מתפקדת, מבלי ליצור את האפליקציה עצמה? התשובה עלולה להפתיע אתכם: בעזרתה האדיבה של אפל ושל אחת מרכישותיה הישנות. לפני מספר שנים הציגה החברה כלי בשם FileMaker המשלב בסיס נתונים עם ממשק GUI, מה שמאפשר למשתמשים ליצור גרסאות ראשוניות של אפליקציות מתפקדות.

הכלי מתממשק עם החומרה של מכשיר הסמארטפון או הטאבלט מבית אפל, מה שמאפשר גישה לחיישנים השונים, מצלמה, חיבור לאינטרנט וכל מה שהמכשיר יכול להציע. בנוסף, הממשק מאפשר ליצור ולהוסיף עיצובים שיראו ממש כמו האפליקציה האמיתית אותה תרצו לשחרר לשוק, בעלות נמוכה משמעותית מזאת של יצירת אפליקציה אמיתית.

מקור: Shutterstock

רוצים לעזור לקהילת היזמים

מאחורי iOS Rapid Prototyping עומדים הזוג אלי ואריאלה סוויד, שבמשך שנים ארוכות עסקו בתחום היזמות והסטארטאפים. במהלך עבודתם בתעשיה הבינו כי אחת מהשאלות הנפוצות ביותר העולה בקרב יזמים, היא כיצד ניתן להציג למשקיעים או לשותפים פוטנציאלים רעיון, ללא אמצעים או מימון ומבלי להכנס תחת ההגדרה ״חברת פאוארפויינט״. שאלה נוספת שעלתה פעמים רבות הייתה כיצד ניתן לבחון רעיון ואף לבדוק אותו מול המשתמשים, מבלי להשקיע יותר מידי כספים או לבזבז יותר מידי משאבים על תהליך הפיתוח.

במיזמים האחרונים בהם היו מעורבים מצאו את הפתרון: הצגת אבטיפוס מהיר שפועל על גבי אייפון, המסוגל להשתמש במלוא יכולות המכשיר. כך יכולים היזמים להציג ולבחון את ממשק המוצר ואת יכולותיו, תוך כדי חסכון בעלויות הפיתוח וקיצור תהליך ״הניסוי והטעיה״. בנוסף, כחלק מיצירת האבטיפוס נוצר עבור היזמים מפרט טכני של המוצר הכולל את המסכים, מבנה השדות, בסיס הנתונים וכדומה, מה שבתמורה ישפר גם את מסמך דרישות המוצר, PRD, שיועבר לבית התוכנה או למפתחים.

בראיון לגיקטיים הסבירה אריאלה כי מלבד הפנייה הברורה לשוק היזמים והסטארטאפים, המוצר הנוכחי יכול להוות פתרון גם לחברות גדולות. בעזרתו, יוכלו לחסוך חלק משמעותי בעלויות הפיתוח, כמו גם לפתח אפליקציות פנימיות בתוך החברה. כך לדוגמה, ניתן יהיה לבנות מערכת שרת/לקוח שתשמש דיילות מכירה באירוע, מבלי להמתין לאישור הרשמי של אפל או לחשוש שהאפליקציה תהיה זמינה גם למי שלא מורשה להשתמש בה.

״אנו רואים בעצמנו סוג של ׳מדפסת תלת מימדית לאפליקציות׳״ מסבירה אריאלה, ״בדומה למדפסות אלה המייצרות מודלים פלסטיים של מוצרים פועלים ובניגוד ל-Mockups גרפיים, אנו מאפשרים הדגמה של יכולות המוצר עצמו: לרבות שימוש בתכונות הטלפון כגון מיקום ומצלמה, בסיס נתונים מהיר על גבי המכשיר, ממשק משתמש מלא הכולל גרפיקה ומחוות, הצגת נתונים מהרשת באמצעות Frames ושירותי רשת. בהמשך אנו מתכננים להציע שיתוף נתונים באמצעות שרת מהיר וכמובן שאת הפתרון הסופי ניתן להעביר לבית תוכנה, מה שיפחית בתהליך הפיתוח וכמובן בעלויות״.

יזם המעוניין לפתח אפליקציית דמה אינו זקוק ליותר מידי, כשכל מה שהחברה מבקשת הוא פירוט הרעיון, הכולל תיאור כללי של מסכי האפליקציה ותכולתם, לצד הסבר לפעולות שהמשתמש יכול לבצע באמצעות הקלדת נתונים, צילום, לחיצה על כפתורים וכדומה. בעוד שהחברה מתמקדת בהצגת עיצובים בסיסיים, היא מאפשרת לכלול רקעים, כפתורים, פונטים וכדומה – שיועברו על ידי הלקוח.

בואו להתנסות עם אפליקציית המוקאפ של גיקטיים

במידה ואתם עדיין מבולבלים, אל חשש – יש לנו את הדרך הטובה ביותר לעזור לכם להבין במה מדובר. iOS Rapid Prototyping יצרו אפליקציית דמה עבור גיקטיים, המאפשרת לכם להתרשם מהיכולות השונות שלה. כל מה שתצטרכו לעשות הוא להוריד את אפליקציית FileMaker למכשיריכם, בחינם, ולאחר ההתקנה תוכלו להוריד את אפליקציית המוקאפ של גיקטיים. לחילופין, תוכלו להתרשם גם מאפליקציית ההדגמה של החברה עצמה, המציגה גם היא את יכולותיה של החברה ושל הכלי המדובר.

על מנת להוריד את האפליקציה למכשירכם, תתבקשו קודם כל להוריד את אפליקציית FileMaker ולאחר מכן יהיה עליכם לפתוח את הקישור לאפליקציית גיקטיים ישירות דרך מכשיר האייפון או האייפד שלכם.

להורדת אפליקציית גיקטיים – להורדת אפליקציית ההדגמה

מקור: צילום מסך

מקור תמונות: Shutterstock / Studio shot of brand new Apple MacBook Pro / Woman looking for a new game apps

לא פראיירים החבר'ה של FeeX. צילום מסך מתוך אתר החברה. מקור: יח"צ

Geektime Conference, כנס הסטארטאפים הגדול בישראל ייערך בעוד פחות משבועיים והשנה הוא יערך בסימן Disruptive Nation. בואו לפגוש יזמים ומשקיעים שעזרו לשנות את העולם, את הסטארטאפים שהולכים לשנות את העולם ולהכיר את התחומים החמים של השנים הקרובות. לפרטים נוספים והרשמה

FeeX, אתר השוואת העמלות הפיננסיות (וזוכה בתואר הסטארטאפ הישראלי החדש הטוב ביותר לשנת 2013 ב-GeekAwards), הודיע היום (ה) על סיום סבב גיוס B מוצלח בהיקף של 6.5 מיליון דולר. האתר מסייע לצרכנים להפחית את דמי הניהול והעמלות שהם משלמים לגופים הפיננסיים השונים על ידי השוואת העמלות והדרכה כיצד לנהל משא ומתן, כדי להפחית אותן. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן ההשקעות הורייזן ונצ'רס, בהשתתפות קרן בלאמברג קפיטל, שהשקיעה בחברה גם בסבב A. הגיוס האחרון מביא את סך הגיוסים שלה ל-9.6 מיליון דולר.

השוק האמריקאי משלם כ-600 מיליארד דולר עמלות בשנה

כדי לעזור למשתמשים לקצץ בעמלות שהם משלמים לגופים פיננסים שונים, אתר FeeX מבקש מהמשתמשים לסרוק את הדוחות שקיבלו מהגופים הפיננסיים, כמו קרנות פנסיה או קרנות השתלמות. לאחר מכן, בעזרת מנגנון OCR, המערכת שולפת את הנתונים הרלוונטיים, משווה מול משתמשים אחרים בעלי מאפיינים פיננסיים דומים, ומספקת למשתמש מידע מעשי על מצבו וכיצד הוא ניתן לשיפור.

לאחר שהושק בישראל ב-2013, החל השנה FeeX לספק שירותים גם לשוק האמריקאי. החל מהחודש, מכסה האתר את כל מוצרי החסכון וההשקעה הפנסיוניים הקיימים בשוק האמריקאי, כמו: IRA, ,401k 403b (קופת גמל בניהול אישי) ו-457 וכוללים מידע על מגוון העמלות הנסתרות בחסכון הפנסיוני. עד כה הצליחה המערכת של FeeX לזהות חסכון פוטנציאלי של 277 מיליון דולר בקרב מעל ל-60,000 משתמשיה, כשהיא משגיחה על נכסים בהיקף כולל של מיליארד דולר. הפוטנציאל הטמון בשוק האמריקאי עצום, כשלדברי החברה, הצרכנים האמריקאיים משלמים מדי שנה כ-600 מיליארד דולר בעמלות ודמי ניהול שונים, כשמתוכם 250 מיליארד דולר לגופים הבנקאיים.

בקרוב תתחיל החברה לטפל גם בביטוחי המנהלים ובניירות ערך בישראל

בתגובה לגיוס מסר יואב צוראל, מנכ"ל FeeX: "אנשים משלמים לפחות שליש מהחסכון שלהם בדמי ניהול במהלך הקריירה. FeeX היא החברה היחידה שעומדת לצידו של הצרכן ומסייעת לו להילחם בעמלות הנסתרות, כשהיא מקפידה על שירות חינמי, אובייקטיבי ובלתי תלוי". בשיחה עם גיקטיים, מסר צוראל כי החברה תשתמש בכספים שגויסו כדי להרחיב את השירותים שהיא מציעה "לעומק ולרוחב", כלומר, שיכסו גם מוצרים נלווים למוצרים בהם היא תומכת עכשיו, וגם יציגו תמיכה במוצרים פיננסיים חדשים. דוגמאות למוצרים כאלו הם חסכונות לטווח קצר, חסכון בעמלות בתחומי הבנקאות, כרטיסי האשראי, המשכנתאות ועוד, המטרה של FeeX היא שקיפות של דמי הניהול והעמלות, ומציאת החלופה המשתלמת ביותר עבור כל משתמש. לדבריו, בקרוב תתחיל המערכת לנתח גם את פוליסות ביטוחי המנהלים, שהיקפן נאמד בעשרות מיליארדי שקלים. לדבריו, ככל שהם נכנסים לעוד ועוד תחומים, כך האתגר הטכנולוגי גדל והופך למורכב יותר, משום החברה צריכה ליצור מאגר נתונים יש מאין. היא עושה זאת על ידי איסוף נתונים ממקורות פומביים ושילובם עם הנתונים שמתקבלים מהמשתמשים שלה וכמובן שיקלול משתנים שונים כמו טיב העמלה, האם היא חד פעמית וכו.

מטבע פעילותה, דורכת FeeX על בהונות של מספר גופים, ביניהם הגופים הפיננסיים שגובים את דמי הניהול וסוכני הביטוח הפנסיוני, שעמלתם נגזרת פעמים רבות מסך התשלומים של המבוטח. למרות ש-FeeX קיבלה פניות לשיתוף פעולה עם גופים אלו, החברה סירבה מייד, כדי לשמור על האובייקטיביות שלה. לכן היא גם לא מציגה פרסומות. מי שמכהן כיו"ר של FeeX הוא אורי לוין, ממייסדי Waze, שנמכרה לפני כשנה לגוגל תמורת כמיליארד דולר. לשאלתנו האם יו"ר שמכר כבר חברה לגוגל הוא נכס, ענה צוראל שהם נעזרים בניסיון הרב של לוין, שפעיל בכל מחלקות החברה. בנוסף, בזכות היותו יזם המוכר ברמה הבינלאומית, הוא עוזר לחברה לפתוח דלתות בעולם. צוראל מסכם: הוא "נכס אסטרטגי" ל-FeeX.

מנכ"ל FeeX, יואב צוראל ויו"ר החברה, אורי לוין. מקור: יח"צ

גיוס משמח

לא פעם אנחנו מביטים בתמיהה ורואים כיצד מגייסות כספים חברות שמציגות עוד רשת חברתית, עוד אפליקציית תמונות או עוד אפליקציית מסרים מיידיים (מיחקו את כל המיותרים). חברה כמו FeeX מציגה מוצר שימושי, מוצר שבאמת עוזר וחוסך כספים, מוצר שמנצל את חוכמת ההמון בצורה הטובה ביותר. גם אנשים, שמחשיבים את עצמם צרכנים מודעים, שעושים השוואות מחירים לפני רכישה בסופרמרקט או לפני רכישת מוצר חשמלי, לא נוגעים בדו"ח השנתי מחברת הביטוח, מה שעלול לעלות להם בתשלום עמלות ודמי ניהול מנופחים של עשרות אלפי שקלים לאורך השנים.

הנעלם הגדול סביב FeeX הוא המודל העסקי של החברה וכיצד היא מתכננת לעשות כסף. על פי החברה, השירות ניתן בחינם למשתמשים הפרטיים, כשתשלום ייגבה רק מעסקים שירצו עזרה מ-FeeX בעמלות העסק. אך האם זה יספיק כדי לקיים מערכת מורכבת שכזו? לא ברור. כרגע, עסוקה החברה בבניית מאגרי הנתונים וצירוף של כמה שיותר משתמשים, כך שההמלצות של המערכת יהיו מדוייקות ומבוססות יותר. אולם לא מן הנמנע שבעתיד הרחוק יותר תגבה החברה סכום מסויים שייגזר מהחסכון שישיג המשתמש. ומה לגבי השלב הבא? רכישה? IPO? צוראל מסכם: "אנחנו לא בונים חברה לרכישה. זה לא מוטיבטור מספיק גדול, כדי לעבור את רכבת ההרים המטורפת שאנחנו חווים ברמה היומית. אנחנו לא יודעים איך בונים חברה לרכישה, אבל אנחנו יודעים איך בונים חברה שתפתור בעיה בשוק של 600 מיליארד דולר. ואם נצליח לפתור את הבעיה הזו, נהיה חברה משמעותית".

Geektime Conference, כנס הסטארטאפים הגדול בישראל ייערך בעוד פחות מחודש והשנה הוא יערך בסימן Disruptive Nation. בואו לפגוש יזמים ומשקיעים שעזרו לשנות את העולם, את הסטארטאפים שהולכים לשנות את העולם ולהכיר את התחומים החמים של השנים הקרובות. לפרטים נוספים והרשמה

אחרי שהתנפלתי על אנשים ברמת החייל הבנתי שיש כל כך הרבה מקומות אחרים לארוב לאנשים ולצלם אותם אז למה להיתקע רק באחד?

ארזתי את המצלמה והעקבים והגעתי לרחוב רושטילד בתל אביב, שהפך בשנים האחרונות לאחד המיקומים הלוהטים של חברות הסטארטאפ וכולל בין השאר את מתחם העבודה MindSpace. את פניי קיבלה דרי שכטר, מנהלת המתחם ומי שהסכימה להצטלם בעצמה לטובת המדור (אם תגללו מטה תזכו לראות אותה), ששיתפה בהתרגשות כי בימים אלה הם עמלים על פתיחת מתחם נוסף בקומה השישית. אגב, אין קשר משפחתי למרות שהייתי שמחה לגנים בלונדיניים. אחרי סיור קצר במקום שהשאיר אותי פעורת פה, טוב ככה זה כשיש ממתקים במטבח, קיבלתי גם הסבר קצר על המתחם בעל האווירה המדליקה. "MindSpace הוא מתחם עבודה יצירתי ומיוחד המיועד לקהילה של אנשים המבקשים לעשות יחד דברים מרגשים: יזמים, עצמאיים, אנשי סטארטאפ, מעצבים, חברות קטנות ובינוניות, ולמעשה כל מי שנהנה לקבל השראה". אז גם אני באתי לקבל השראה וזה מה שיצא.

אופיר אביגד, שותף מייסד

ספינת האם: Shift, מערכת הפעלה לקהילות - ייעוץ והטמעה של כלים לניהול מטבעות אלקטרוניים, דמוקרטיה ושיחה בצורה מבוזרת.

תאג מי: #ethereum #impact #innovation #forpurpose #shift

פלטפורמה: לא דופק חשבון

אם הייתי אפליקציה הייתי: הייתי אפליקציה מבוזרת שבה כל אחד יכול ליצור לעצמו מטבע במענה על כמה שאלות פשוטות.

קוד פתוח:

נעליים- "סנדלי טבע (נכון, ככה קוראים לזה, אלו שאסור להרטיב)"
מכנסיים- "שותף שלי מצא ברחוב וידע שאני אאהב"
חולצה- קסטרו
שרשרת- "ממעצבת ישראלית שעושה זהב בעבודת יד שנקראת נעמיקה"

QA: סופסוף גבר שמעיז ללכת על צבעים קיציים! כמובן שזה ישר בידל אותו מבין החבר'ה במקום ומשך את תשומת הלב – מה שבעולם הסטארטאפים הוא מצרך חשוב. אבל יקירי, אם כבר הלכת על הלוק האקסטרימי למה לא הוספת איזה כובע עגול או משקפי ראייה מנומרות?

איליין יעקבוביץ, Social Media Consultant

ספינת האם: SocialMoov, חברה שותפה לפייסבוק וטוויטר. בעזרת פלטפורמה של SocialMoov ניתן לקדם פרסום בפלטפורמות הנ"ל בצורה מהירה, יעילה וזולה יותר.

תאג מי: music, #fashion, #yoga, #photography #travelling#

פלטפורמה: אדג'ית במידה

אם הייתי אפליקציה הייתי: yplan 

קוד פתוח:

שמלה: MANGO

נעליים: בוטיק בלונדון

חגורה: Spitalfields marke ב-London

תיק: River Island

QA: מצד אחד הצבעים השולטים בלוק של איליין באנליים – שחור ולבן. אבל העובדה שבחרה בשמלה בעלת פרינט מגניב, נעליים סופר מיוחדות ותיק שיקי גרמה להכל להתחבר בהרמוניה ללוק הכי לא שגרתי. הייתי מכניסה צבע דרך שרשרת נופלת או חגורה ורודה ואת התיק משדרגת לטורקיז או צהוב. בכל זאת, צהוב זה לגמרי השחור החדש.

אריק דיינר, מעצב ומתכנן ממשקים

ספינת האם: Deiner, "מעצב ומתכנן ממשקים (אתרי אינטרנט ואפליקציות לסביבות השונות, משחקים ועוד), אוהב להרגיש חלק מכל פרוייקט שאני עובד עליו וללוות את הלקוחות בתהליך, מהשלבים הראשונים של הרעיון וגיבוש המוצר, המיתוג, התכנון, חווית המשתמש והעיצוב הסופי ועד לשלבי הפיתוח וההרצה, תוך כדי דגש לצרכים האישיים של כל פרוייקט או לקוח שאיתו אני עובד".

תאג מי: #עיצוב, #עבודה, #מוסיקה, #ערים גדולות, #כלבים

פלטפורמה: קז'ואל באמצע, קוליות בקצוות

אם הייתי אפליקציה הייתי: VSCOcam

קוד פתוח:

חולצה- INN7
ג'ינס- BLK Denim
שעון- Casio
צמיד – Cruvoir
נעליים- Fly london
כובע- eBay

QA: הכובע שהציץ בין המחשבים ובלט באופן ספייס של המקום משך את תשומת הלב אך מודה שהתבאסתי לגלות שמאחורי הנפש האומנותית יש צבעים בנאליים. חולצת טי-שרט מגניבה היתה לגמרי משדרגת ולסיום תזכרו, שגם חיוך זה אקססורי חובה (רמז אריק, רמז).

מיקה קייט, CEO

ספינת האם: takeandmake.co, פלטפורמת E-commerce ליצירות עשה-זאת-בעצמך (DIY) של קיטים שהולכים יחד עם סרטונים הדרכתיים על ידי יוצרים.

תאג מי: #DIY #להכיר #ללמוד #לרקוד #קלאמזית

פלטפורמה: מרעננת

אם הייתי אפליקציה הייתי: takeandmake.co, "בדוק! כרגע בווב רספונסיבי, אבל בקרוב באפ מובייל"

קוד פתוח:

שמלה- "במזל וגאווה – אמא שלי קנתה לי את השמלה (אין לי מושג מאיפה)"
שרשרת וצמיד- forever21

QA: כשמיקה הסתובבה באופן ספייס של המקום עם שמלת האוברסייז בגוון פסטל אי אפשר היה להתעלם ממנה. כן, זה מה שגווני פסטל עושים לאנשים (קחו את זה לתשומת ליבכם לפני פגישות). בימי קיץ חמים שמלה אוורירית היא מאסט למשרד ומיקה אף השכילה לשלב אותה עם שרשרת דומיננטית כדי שלא יראה 'פשוט' מדי, רק שאני הייתי הולכת עליה בצבע טורקיז. מיקה חשבה שהביקורת תהייה על הכפכפים והיא חצי צודקת- כי זה תלוי במטרה ובמה שרצתה לשדר. הכפכפים הם למראה קז'ואלי אבל אם יש פגישה חשובה דווקא פלטפורמה בצבע ניוד היתה משתלבת מעולה.

דרי שכטר, מנהלת MindSpace

קצת על התפקיד: אחראית על המתחם, קהילה, מכירות שיווק וההלבשה וסטיילינג של המקום.

תאג מי: #לא_מבינה_אנשים_שעושים_hashtags

אם הייתי אפליקציה הייתי: אפליקציית פנס

פלטפורמה: נערת הפרחים

קוד פתוח:

שמלה- Primark מחלקת ילדים
צמיד פרחים- Urban Outfitters
צמיד זהב על היד- H&M
שרשרת- יד שניה ברצלונה
נעליים- זארה

QA: משהו בלוק של דרי משדר המון נינוחות ורוגע שטמונים בצבע וגזרת השמלה בשילוב הסנדלים הקז'ואלים והכה-אופנתיים. כדי לשבור טיפה ולהכניס טאץ' של אלגנטיות, ממש בקטנה, הייתי לוקחת את השרשרת רק בצמוד יותר לצוואר ומוסיפה חגורת מותן דקה חומה.

מקנאים? בצדק! אבל יש תקווה – פעם הבאה אני יכולה לבוא אליכם! שלחו לי מייל - info@geektime.co.il

מקור: Marc Kohlbrugge

Geektime Conference, כנס הסטארטאפים הגדול בישראל ייערך בעוד פחות משבועיים והשנה הוא יערך בסימן Disruptive Nation. בואו לפגוש יזמים ומשקיעים שעזרו לשנות את העולם, את הסטארטאפים שהולכים לשנות את העולם ולהכיר את התחומים החמים של השנים הקרובות. לפרטים נוספים והרשמה

תאהבו אותה או תשנאו אותה, אחת מתופעות הרשת הגדולות ביותר שהגיעו לחיינו לפני כשלושה חודשים היא אפליקציית Yo. למרות שמדובר באפליקציה המציעה את השימוש הבסיסי ביותר של שליחת Yo לחברים, היא כבר הצליחה לגייס מיליון דולרים וכאמור, להפוך לידועה בכל רחבי העולם, לטובה או לרעה.

השאלה הגדולה שעלתה עם השקתה של האפליקציה היא כיצד, אם בכלל, ניתן להפוך אותה לרווחית? כעת מסתמן כי גולש אחד הצליח למצוא את הרמז שיכול לענות על השאלה, לשפוך מעט אור על מודל המוניטיזציה העתידי של החברה ולהסביר כיצד היא מתכננת להפוך Yo לכסף, או יותר נכון, כיצד היא תגרום גם לכם להשקיע בה.

רמזים ראשונים למודל מוניטיזציה

בלוגר בשם מארק קולברוגה (Marc Kohlbrugge) פרסם את התהליך אותו ביצע על מנת למצוא את מודל המוניטיזציה: נבירה וחיפוש בתוך קבצי האפליקציה עצמם. בעוד שבפוסט שלו הוא מסביר בפירוט כיצד גם אתם תוכלו למצוא את המידע, החלטנו לחסוך לכם את הטרחה ולהגיע לשורה התחתונה.

קולברוגה מצא תיקיה בשם Payload שבתוכה הופיע קובץ הנקרא BuySoundsController. כלומר, מסתמן כי החברה מתכננת לעדכן את האפליקציה ולאפשר למשתמשים לרכוש את הצלילים המועדפים עליהם בעת קבלת הודעות. ייתכן שהמשתמשים אף יוכלו להגדיר צלילים שונים לאנשי הקשר שלהם, ובכך יוכלו לדעת מי מנסה לתפוס אותם או להודיע להם משהו באמצעות Yo.

קולברוגה אף הגדיל לעשות והחליט לבדוק את ה-API של החברה על מנת לאמת את הממצאים שלו. הוא גילה שכש-Yo נשלח, הוא מציין את קובץ ה-MP3 שינוגן על מכשירו של המקבל. קולברוגה אף הצליח להגדיר צלילים משלו, אך מציין כי אפשרות זאת נחסמה ברגע שהודיע על כך לחברה.

כך לדוגמה, יוכלו המשתמשים ליישם את הצליל החדש על אחת מהאפשרויות שצצו לאור התקופה האחרונה, שליחת Yo בכל פעם שאזעקת צבע אדום נשמעת ברחבי הארץ. כלומר, בכל פעם שישלח Yo מהמשתמש REDALERTISRAEL, במקום הצליל המוכר יוכלו המשתמשים לבחור בצליל מעט יותר נעים או מרגיע, על פי העדפותיהם.

הבדיחה שהפכה למוצר

Yo החלה את דרכה כפרוייקט פנימי עבור צוות Mobli, כסוג של אמצעי תקשורת לחברים, למשפחה וכמובן לעובדים עצמם. בעוד שנוצרה כסוג של מתיחה לאחד באפריל, פשטותה של האפליקציה היא זו שהובילה להצלחתה ולהחלטה לשחרר אותה לקהל הרחב.

בתחילת החודש הנוכחי הודיעה החברה על שדרוג המוצר, שכולל כעת פרופילים למשתמשים מלווים בשם המלא ובתמונה, אפשרות לצרף לינק ל-Yo, האפשרות להוסיף האשתאג והשקתו של Yo Index: הרשימה המלאה של השירותים והאפליקציות ששולחים התראות Yo בעת העדכון.

בעוד שסביר להניח שמאחורי הקלעים החברה יכולה להשתמש ב-API שלה על מנת לגבות כסף מאותם אתרים ושירותים שונים על השימוש בפלטפורמה שלה, אין ספק כי פנייה למשתמשים עצמם שאוהבים את האפליקציה יכולה לשפר משמעותית את רווחיה, גם אם מדובר על כמה סנטים בודדים לכל צליל.

בשורה התחתונה, השדרוג המדובר, כמו גם הרמז הנוכחי מציעים כי Yo עובדת על עתידה בשוק ואינה מתכננת להעלם מהנוף בזמן הקרוב ואף מעוניינת להמשיך ולשפר את חווית השימוש של המשתמשים, מינימלית ובסיסית ככל שתהיה.

משה חוגג, מייסד ומנכ"ל Mobli העומד גם מאחורי אפליקציית Yo מסר בתגובה: "יש לנו הרבה רעיונות איך לבצע מוניטיזציה, אבל אנחנו לא עוסקים בכך כעת".

נדמה שהכל כבר נאמר על אפליקציית Secret, המאפשרת לכל משתמש לשתף בצורה אנונימית למדי סודות ומחשבות שלא היה יכול לעשות בצורה אחרת. האפליקציה, עליה כתבנו לראשונה כבר לפני כחצי שנה, החלה את דרכה כתא הוידוי של הוואלי והפכה באיחור אופנתי לטרנד בסיליקון ואדי של רמת החייל בואכה הרצליה. בשבועות האחרונים יצאה האפליקציה בישראל מחברות ההיי-טק, החממות, הסטארטאפים והקרנות והגיעה אל הקהל הרחב. בזמן שעוד ועוד ועוד אנשים מגלים את התופעה, נדמה שרמת הלכלוך והזוהמה שתמצאו בה רק עולה. ובכל זאת, מעטה האנונימיות מאפשר גם אינטראקציות ופתיחות שלא היו יכולות להתרחש בעולם האמיתי או בפייסבוק. במדור Geekret, אנחנו רוצים דווקא לשים את הדגש על סיקרטים, שאולי לא זכו להכי הרבה לבבות לייקים, אבל הם מכילים תובנות, שיחות מעניינות, או כל תוכן שיכול לעניין מי שבתעשייה.

גיזה Vs עודד וולוביץ וההיפך

אחד הסיפורים שהסעירו השבוע את הסצנה היה הסכסוך המשפטי בין עודד וולוביץ, אחד מהיזמים של CallApp וקרן הון הסיכון Giza. תקציר הפרקים הקודמים: מאבק שליטה על החברה בין וולוביץ למשקיעים בחברה, ביניהם קרן Giza, שחברו לשותפו, עמית און. מחבר הסיקרט שואל את המגיבים, מה דעתם על הסיפור? לדעתו, משקיע מנוסה עם כוונות טובות לא היה מרשה למצב כזה לקרות. פוטבול טורקיז שמזדהה כיזם בעצמו מעריך שהמנכ"ל כשל בתפקידו ומסרב להודות בכך, ובנוסף, גם נקט בצעד חד צדדי, כשדחף את המשקיעים לזירה המשפטית. מחבר הסיקרט מעיר שלדעתו המשקיעים היו צריכים לנהל משא ומתן למינוי מנכ"ל חדש, כשהקודם ייהפך ל-CPO. פאזל ירוק, שטוען שהוא מכיר חלק מהנפשות הפועלות, טוען שמדובר בניהול כושל ובהתנהגות לא מקובלת של שני הצדדים, אבל מפציר בכותב הסיקרט להמתין לפני שהוא מאשים את Giza. פוטבול ממשיך בקו ההגנה על קרן הון הסיכון, וטוען שהמשקיעים מעוניינים תומכים בעמית און (המייסד השותף) ומעוניינים למנות אותו למנכ"ל, וזה מה שפגע בוולוביץ. בנוסף הוא מציין שלא הגיוני שקרן הון סיכון (שתשמח לאקזיט י.א.) תתנגד להצעת רכישה (שיכלה להגיע עד ל-150 מיליון דולר), בניגוד לטענות של המנכ"ל בכתב התביעה. כותב הסיקרט מאשים את Giza, מכיוון שלטעמו, הם היו צריכים להיות הצד הרציונלי השקול ובעל הניסיון, בזמן שהיזמים פועלים מתוך אמוציות. לטעמו גם הסיקור הוא חד צדדי, מכיוון שלכאורה קרנות ההון סיכון הן שמעבירות את הסיפורים לעיתונות, כשהיזם הוא "כלום" שיישכח. כוכב חום ושבתאי טורקיז מצטרפים לצד שמתנגד לקרן ותומך במנכ"ל.

מה צריכה להיות המשכורת של יזמים?

במדור קודם כתבנו כמה, לדעתו של גיגי לוי, צריך להוויח מנכ"ל של סטארטאפ. הסיקרט הבא מנסה להשתמש בחוכמת ההמון ושואל: משקיעים, יש לי סטארטאפ בישראל שרוצה לגייס מיליון וחצי דולר. מה הן משכורות סבירות לשלושת היזמים בשנה הראשונה. או-הו, זה תפוח אדמה לוהט למדי, כפי שמעידות התגובות. לאחר הבהרה קצרה של כותב הפוסט שהמדובר בשני יזמים בני כ-35 שמגיעים עם ניסיון בניהול מוצר ויזם אחד כבן 40 עם רקע עסקי, מתחילים להיזרק מספרים (כל המספרים בשקלים, י.א.) עלה אדום מודה שזה לא פשוט, אבל מעריך שמשכורת הגיונית תנוע בין 16K ל-18K עד הגיוס הרציני הראשון. בנוסף, הוא מתנה את זה בנכונות של המייסדים לדלל אחזקות עם הגיוסים, כשלטעמו, ככל שהם מסכימים לדלל יותר, כך המשכורת שלהם עכשיו צריכה להיות גבוהה יותר. מגיבים אחרים כמו כוכב טורקיז, ציפור כתומה, ברק ירוק ופאזל טורקיז מפרגנים יותר לשלושת היזמים ומציעים משכורת בין 20K ל-30K. אבל בניגוד לאנשי המספרים, עונים לא מעט מגיבים שצריך להתחשב בעוד משתנים. כך למשל חולצה סגולה או פאזל ירוק שאומרים שכל יזם צריך להרוויח על פי צרכיו (מספר ילדים, משפחה וכו). שק כסף טוען שתלוי במצב הכלכלי של הסטארטאפ, ואם אין גיוס באופק, אז 15-20K יספיקו. וציפור סגולה טוען שהכל תלוי בניסיון, מ-20K ליזם מתחיל עד 30K לבעל ניסיון.
מהר מאוד מתחלקים המגיבים ליזמים ולמשקיעים. מצד אחד, היזמים: כוס כחולה למשל שטוען שאחד המשקיעים שלו אמר שהם צריכים להרוויח משכורות שוק ולכן מייעץ ליזמים ללכת על 35K. אולם מצד שני עומדים יזמים כמו שקע ירוק שאמר שעבד שנה שלמה ללא משכורת ושבתאי כחול שקורא להפגין איפוק, כדי לא לשרוף את כל הכסף. על פי שבתאי, אגב, אפשר להתחיל עם 20K ואחרי הגיוס מהקרן להשוות למשכורות שוק. גם לב כחול, שמזדהה כיזם סדרתי, טוען שעבודה ללא משכורת, היא המדרבן הטוב ביותר.
מצד שני, המשקיעים: קונוס אדום למשל שטוען שהמספרים שעפו באוויר מוגזמים ועד שאין רווח או בסיס משתמשים גדול, אין טעם במשכורות גבוהות; ציפור כחולה טוען שיזם שלוקח יותר מ-15K עוקץ אותו, אולם מצד שני, דרואיד כחול ואומר שאם כך, משקיע שלוקח יותר מ-5% במיזם הוא נוכל. הייטיב לסכם זאת חולצה כחולה שכתב: "יזמים עם דאגות כלכליות על הראש הם יעילים פחות. קחו מספיק כדי שתרגישו בטוחים מבחינה כלכלית, אבל תגבילו את עצמכם בצורה הגיונית, אחרת לא יישאר לכם מספיק מסלול ההמראה. כל מי שכתב לכם לשרוף את החסכונות הם יזמים של מיזם אחד. אם תשרפו חסכונות בכל מיזם, לא תגיעו רחוק".

יש יזמות בקהל?

הסיקרט הבא החל כנראה כסוג של התערבות והוא מבקש את עזרת המגיבים והמגיבות עם שמות של יזמות שהקימו חברות טכנולוגיות, שלא קשורות ל"משהו נשי", כהגדרתו.  דג (בתמיכתם של ספייס-אינוויידר ופאזל כתום) מציע את ד"ר מיכל צור, שעשתה אקזיט כמייסדת של סאיוטה (יחד עם השר בנט) והקימה את קלטורה (שמוערכת במאות מיליוני דולרים) ואת ליאת מרדכי מ-24ME; ינשוף סגול שולף את פנינה פירסט מ-Sfito ואת מורן בר שלנו; פאזל מציע את מעיין כהן מ-Hello Doctor; עלה כחול מציע את אורלי יצחקי מ-WiseStamp; גלידה טורקיז פרגן לסול צבי מ-GenieO; שמות נוספים שעלו הם ד"ר קירה רדינסקי ורויטל הנדלר, שהקימה את AllJobes. אחרונות חביבות שהוזכרו בסיקרט הזה הן ענב גנד גלילי ולבנת פורן.

תודה לכל מי ששלח לנו לינקים לסיקרטים של גיקים. נתקלתם בסיקרטים מעניינים שיכולים לתרום גם לקהל הרחב מעבר לסתם הוצאת קיטור וטראשינג? שתפו אותם איתנו כאן או במיילואנחנו נשמח לשתף אותם עם הקהילה.

מקור: צילום מסך מהסרטון המצורף

הסטארטאפ הישראלי Zao, העומד מאחורי פלטפורמה אוטומטית למודל ההעסקה "חבר מביא חבר", הודיע במהלך סוף השבוע כי נרכש על ידי Amris. בעוד שסכום העסקה לא פורסם, הוא מוערך במיליוני דולרים בודדים. המשמעות היא שלמרות שהחברה הצליחה לא רע בישראל ואף הצליחה להשיג מספר חברות בינלאומיות גדולות כגון Shazam, Nespresso, Marvel וענקית הטלקום ההודית Tata, לא הצליחה להגיע לרווחיות.

מאתרים עובדים בזכות העובדים

הפלטפורמה אותה פיתחה החברה הישראלית מבוססת על הרעיון שהעובדים הטובים ביותר בחברה, מגיעים מהעובדים הקיימים בה. לכן, התמקדה Zao בפיתוח פתרון שיאפשר לעובדים לקחת חלק פעיל יותר בתהליך ההשמה, באמצעות הרשתות החברתיות אליהן הם רשומים וכמובן, מבלי לגזול יותר מידי מזמנם.

נכון להיום, על מנת למצוא מועמד רלוונטי על העובדים לסרוק עשרות ואלפי חברים שונים, לבחון את היכולות שלהם בצורה ידנית ולקוות שמחלקת משאבי האנוש בחברה או הבוס יראו גם הם את הפוטנציאל במועמד. כאמור, מדובר בתהליך הגוזל זמן רב מהעובדים הקיימים, שאינו מתגמל אותם בהתאם.

Zao  עוזרת לעובדים לפרסם ולשתף את המשרות המבוקשות ברשתות החברתיות שלהם ומתאימה בין דרישות המשרה ליכולות של החברים, כפי שמופיעות בפייסבוק ולינדקאין, בצורה אוטומטית לחלוטין. החברה אף מציעה אינטגרציה למערכות ה-ATS הקיימות בחברה, כך שהמעקב והמיון מתבצעים גם הוא בצורה אוטומטית, או בצורה אותה מעדיפה החברה.

על מנת לעודד את העובדים לקחת חלק פעיל בתהליך, אוטומטי ככל שיהיה, החברה מתבססת על הצעת תגמולים לעובדים, אך גם כאן עם טוויסט מעניין. על מנת לשמור על המוטיבציה של העובדים למצוא עובדים חדשים בחברה, Zao מתגמלת לא רק עבור הפניות שאכן מצליחות לייצר עובדים, אלא גם על המאמצים הכוללים של כל עובד בתהליך החיפוש – גם אם לא יצא ממנו כלום.

מאחורי הקלעים, החברה מציעה מערכת ניהול המאפשרת לחברות קטנות או ארגונים גדולים לעקוב אחר הפעילויות השונות, לראות איזה קמפיינים עובדים טוב יותר וכמובן, למנף את המידע על מנת למצוא עובדים איכותיים לחברה שלהם.

תהיה זמינה גם כמוצר עצמאי

הרכישה הנוכחית תעזור ל-Amris האירופאית להעשיר את פלטפורמת הגיוס המקוונת שלה, המתמקדת גם היא בהפיכת תהליך חיפוש ומציאת העובדים לפשוט ואינטואיטיבי יותר. בעזרתה של הישראלית תוכל לנצל את החוזקות והיתרונות של השתיים, במטרה להציע שירות רחב ומקיף יותר בתחום ההשמה.

בנוסף, לצד הטמעת Zao בפלטפורמה שלה, מבהירה Amris כי הישראלית תמשיך להיות זמינה גם כמוצר עצמאי. כלומר, לקוחות יוכלו להשתמש בפלטפורמה של Zao גם אם אינם עובדים עם Amris עצמה.

Zao נוסדה ב-2011 על ידי זיו אלירז, כשמשרדיה ממוקמים בלוס אנג'לס. עד היום גייסה החברה 1.3 מיליון דולרים משמות מוכרים בשוק, כגון אורן זאב, זוהר גילון ואחרים.

וידאו: Zao – Referral and Social Recruiting Platform

הפוסט נכתב על ידי טלי חיננזון.

מתן משי (26), מתגורר בבאר שבע ולומד הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון, מייסד שותף ב-goodies.co.il, מנוע השוואת מחירים לאתרי סחר בינלאומיים. לקראת סוף התואר, הוא עובד במרץ רב על הפרויקט השאפתני, שאמור להתחיל את פעילותו הרשמית בעוד מספר חודשים.

אז מה זה בעצם goodies?

מדובר באתר השוואת מחירים הסוקר חנויות אונליין בינלאומיות בלבד, שמתמקד ספציפית במוצרים שמשמעותית משתלם יותר לקנות בחו"ל כמו בעיקר תוספי תזונה, מוצרי תינוקות, הלבשה והנעלה, ציוד ספורט מקצועי, מוצרי אלקטרוניקה קטנים ועוד. המחיר הסופי שמוצג ללקוח בהשוואת המחירים כולל את עלות השילוח לארץ והמיסים והוא מוצג בשקלים. בנוסף כולל המידע את זמני המשלוח, תנאי האחריות, מדיניות החזרת המוצרים ועוד. מנוע ההשוואה מבוסס על כמאה אתרים גדולים מכל רחבי העולם שנאספו לאחר תחקיר מעמיק וכולל בין היתר את ארה"ב, אירופה סין ומדינות נוספות מהן מבצעים שילוח לארץ, כאשר כל המידע המוצג על המוצרים באתר הוא בעברית והמחיר כאמור, בשקלים. אגב האתרים שנבחרו פועלים בשפה האנגלית, על מנת שגם הגולש שיבחר לבצע את הרכישה מאתר גרמני או סיני – יוכל להסתדר בקלות. חשוב לציין שאנו לא גוזרים קופון על הלקוח והרווח שלנו מגיע משיתוף הפעולה עם האתרים עצמם. המחיר שהגולש רואה אצלנו הוא אותו המחיר שהיה רואה גם אם היה נכנס לאותו אתר באופן עצמאי.

יש אתרים רבים שלא מבצעים שילוח לישראל

נכון לעכשיו אנו סוקרים רק אתרים שעושים משלוחים לארץ, כאשר בהמשך הכוונה היא לשתף פעולה עם חברות השילוח הישראליות המתמחות בנושא, על מנת להוסיף עוד אתרים להשוואה. הרעיון הוא שהמחיר שיוצג ללקוח יכלול גם את עלויות השילוח לישראל דרך חברות השילוח. בנוסף נרצה לבחון גם שיתוף פעולה עם אתרי השוואת המחירים המובילים בישראל.

איך נולד הרעיון?

הרעיון החל להתבשל אצלי בעיקר מהמחאה החברתית של קיץ 2011 בתקופה ההיא הציבור החל להבין שיש פערי מחירים משמעותיים מאד בין הארץ לחו"ל, ובגדול, נמאס לו להיות פראייר. מאז ועד היום ניתן לראות צמיחה גדולה באחוז הישראלים שמבצעים רכישות דרך אתרים בחו"ל. על פי נתוני גוגל שהתפרסמו לאחרונה, כ-60 אחוזים מרכישות הישראלים באינטרנט הן מאתרים בינלאומיים, מה שבהחלט מלמד על מודעות הולכת וגוברת לפערי המחירים. המטרה שלי הייתה לקחת את זה צעד אחד קדימה – הרי גם בין האתרים הבינלאומיים קיימים פערים משמעותיים. הכי קל להיכנס לאיביי או אמזון, אבל השוואת מחירים וחשיפה להיצע הגדול של אפשרויות הרכישה בחו"ל יכולה בוודאות להוזיל עוד יותר את עלות הרכישה.

מתן משי (צילום גל לוי)

איך מוציאים את החלום לפועל?

התחלתי עם ידע טכנולוגי שהיה לי ורעיון בסיסי שעובד, אבל בלי שום הבנה עסקית איך אני הולך להרים את זה למיזם בקנה מידה גדול. במהלך הלימודים אחי שלח לי לינק להרשמה לתוכנית היזמות של קרן מיראז' והחלטתי ללכת ולנסות להתקבל, בלי להבין עד הסוף מה התוכנית הזו יכולה לתת לי. לא ציפיתי שהתהליך יהיה כל כך מדהים ומשמעותי. זה לא רק 'סדרת הרצאות' על יזמות, אלא הם ממש מתקדמים איתך צעד צעד ונותנים לך את כל הגב שאתה צריך על מנת שהמיזם ייצא לפועל. התרומה שקיבלתי מהם למען הפיכת הרעיון למשהו ממשי הייתה עצומה, והכל בליווי אישי וצמוד. בין אם זה הכשרות שבועיות בנושאים שונים כמו איך אני חוקר את השוק אליו אני נכנס, מה אני צריך להכניס למוצר, ומה צריך להוציא ממנו, איך לבנות תוכנית עסקית, שיתופי פעולה, ייעוץ משפטי ועוד. הכל בליווי צמוד שלהם. ברגע שמגיעים לרמת בשלות מתאימה ניתנת האפשרות להציג את המיזם מול משקיעים פוטנציאלים. כל כך הרבה נתינה ובלי שום אינטרס, לקיחת אחוזים מהעסק וכו'. כל מה שהם רוצים הוא פשוט לעזור לך להקים את העסק בנגב.

באיזה שלב נמצא כרגע הפרויקט?

בעוד כחודש נסיים לפתח גרסת בטא סגורה ופעילה, כשהמטרה שתוך חצי שנה מהיום האתר יפתח לציבור. בגרסת הבטא אנו נותנים למשתמשים ראשוניים שנרשמים אצלנו באתר לקחת חלק בעיצוב ובאיפיון של המוצר המוגמר מבחינת פיצ'רים וחוויית משתמש. בנוסף אנחנו בשלבי גיוס ומחפשים משקיעים שימצאו עניין במיזם שלנו.

מניסיונך, מה הבעיה המשמעותית ביותר של סטארטאפ בראשית דרכו?

המכשול העיקרי הוא תזרים מזומנים. על מנת לפעול מן הסתם כל סטראטאפ צריך מימון. הדרך להתגבר על המכשול הזה היא להיות מוכן לוותר לפעמים על חלק מהשליטה במיזם על מנת שתוכל להמשיך ולהתקדם הלאה. זה שווה את זה. אם תתעקש להחזיק הכל אצלך – בסוף אתה יכול להישאר עם 100 אחוזים מכלום, מאשר 30 אחוזים לדוג' ממשהו שעובד.

ספר על רגע של השראה

באחת הפגישות עם מייסד הקרן דיוויד מיראז', הוא התייחס לכך שכל בעיה שנתקלים בה – במקום להתייאש כדאי להפנות את המרץ לניסיון להתגבר עליה. הוא סיפר את הסיפור שלו כדוגמא. לפני שנים הקים מפעל קטן לארוחות מוכנות, המפעל הצליח והוא החל למכור, ויום אחד פרצה שריפה וכל המפעל נשרף עד היסוד. במקום לוותר, לסגור את החברה, לפטר את העובדים ולעבור לתחום אחר, הוא ניצל את ההזדמנות ותוך כמה שנים הקים מפעל גדול יותר, עם טכנולוגיות מתקדמות יותר, שגם נתן עבודה להרבה יותר אנשים. מהמפעל הקטן שהיה לו – הפך למעצמה שמכרה בכל ארה"ב.

תן טיפ ליזמים מתחילים

הכי חשוב: לא לפחד לחשוב בגדול. לרוב כל רעיון מתחיל ממשהו קטן, והנטייה היא להשאיר אותו "בעולם שלך" וחבל. זה אולי קצת קלישאתי, אבל בסופו של דבר לחשוב בגדול עוזר מאד להגברת המוטיבציה ובסופו של דבר גם למוצר הסופי ולהצלחתו.

אז למה בנגב?

ההזדמנויות הקיימות כאן ליזמים צעירים היא עצומה ולצערי לא רבים מודעים לעובדה הזו. אני הגעתי לפה בעקבות לימודים, והחלטתי להישאר בזכות ההזדמנות והתמיכה הגדולה שאני יכול לקבל פה בתור יזם צעיר, אם זה הטבות מהמדינה ואם זה גופים וקרנות כדוגמת קרן מיראז', שבאמת רוצים לעזור. בנוסף, המשאב האנושי הגדול שיש כאן הוא איכותי במיוחד, לדעתי ברמה הכי גבוהה בארץ. הידע הטכנולוגי הקולקטיבי שקיים בנגב הוא אדיר. אני חושב שכל יזם צעיר שחושב להקים חברה בתחום ההייטק, כדאי לו לפחות לשקול ברצינות את האפשרות של לעשות זאת בנגב, ולא לחשוב אוטומטית על משרד בהרצליה פיתוח או ברוטשילד בתל אביב. באמת שיש פה המון הזדמנויות ליזמים ושווה לנצל אותן.

לדעתי, שיווק הוא חלק אינטגרלי מהמוצר והמאסטרטגיה העיסקית. לכן, לא ניתן לממש אותו ע"י גורם חיצוני מחוץ לחברה. אני לא מאמינה שמישהו חיצוני יכול להגות ולכתוב את הפוסטים הנכונים לחברה, לנהל את הבלוג או להמציא קמפיינים.

בדיוק בשל כך אנחנו מנסים להוציא ב-outsourcing כל משימה שאינה מחייבת הכרות עמוקה עם המוצר או השוק. אני רוצה שצוות השיווק בחברה יוכל להתמקד בהמצאת רעיונות ותוכן ייחודיים על פני עבודה על משימות שאינן מצריכות ידע ייחודי. תקציב האאוט-סורסינג החודשי שלנו הוא בסביבות ה-300$, תקציב זה מאפשר לנו לפרסם יותר תכנים, ליצור פוסטים מעניינים ולהגדיל את אחוז ההמרה של מבקרים באתר.

לפני שאנחנו עוברים לחלק הפרקטי, הנה כמה מילים על האתרים המרכזיים שכדאי להכיר:

oDesk – ה-marketplace הגדול בעולם לעבודות פרילאנס, מציע את כל סוגי השירותים – תוכנה, עיצוב, כתיבה, שיווק. ניתן לפרסם משרה באתר ולהציע סכום עבורה (מכמה דולרים בודדים עד לכמה אלפים). לכל משרה שפירסמתם יהיו מספר פונים פוטנציאלים שניתן למיין ע"פ הרקע שלהם, דירוג באתר או פשוט שיחה ישירה. חשוב לציין שיש מנעד עצום בין הפרילאנסרים השונים שמציעים את השירותים, בין חובבנים למקצוענים שיכולים לממש משימות מאד מורכבות. oDesk מתאים מאד למשימות טכניות.

Elance – הקונספט דומה ל-oDesk ולא מזמן החברות התמזגו אם כי האתרים נשארו נפרדים. נותני השירותים ב-Elance בדר"כ קצת יותר מקצועיים וגם התמחור יותר גבוה. מתאים יותר לעבודות כתיבה, שיווק ועריכה.

Fiverr – הישראלית היא marketplace לעבודות פרילאנס ב-5$. בניגוד ל-oDesk/ Elance בהם אתם מגדירים את המשימה, ב-Fiverr יש שלל 'גיגים' מוכנים שניתן לבחור בינהם. מתאים למשימות קטנות סגורות כמו קריינות, לוגו וכו'.

הנה המשימות העיקריות שאנחנו מוציאים ב-Outsourcing והדרכים הטובות ביותר לעשות זאת:

פוסטים על בסיס מחקר מצליחים יותר. עשו שימוש ב-oDesk למחקרים.

לפני כשנה וחצי, כאשר תכננו את אסטרטגיית הבלוג שלנו, עשיתי מחקר מעמיק על בלוגים שונים על מנת להבין איזה סוגי תוכן מובילים ליותר קוראים. אחד מסוגי התכנים הכי פופאלריים היה מחקרים – מידע מעניין מבוסס על מספרים וחיתוכים מעניינים.
הנה מספר דוגמאות לפוסטים שפירסמנו בשנה האחרונה על בסיס מחקרים אשר הובילו למספר מבקרים גבוה והפכו ויראלים:

• We Analyzed 30,000 GitHub Projects – Here Are The Top 100 Libraries (link) (48,000 מבקרים ייחודים)
• The Dark Science Of Naming Your Post: Based On Studying 100 Blogs (link) (12,000 מבקרים ייחודים)
• The Anatomy of a Great Stack Overflow Question (link) (11,000 מבקרים ייחודים)

על מנת ליצור תוכן מסוג זה יש צורך במחקר של כמה ימים או/ו כתיבת תוכנה קטנה להוצאת וחיתוך המידע. בעוד שבפוסטים הראשונים ניהלנו את כל המחקר בתוך החברה, לאורך הזמן הבנו שניתן להוציא חלק גדול מהעבודה. ברגע שיש רעיון ברור למחקר ודרך מפורטת לאיך לממש אותו ניתן להגיע לתוצאות מעולות עם מישהו חיצוני ולחסוך זמן יקר. תכנון המחקר וכתיבת הפוסט לאחר קבלת התוצאות נעשו בתוך החברה אבל שליפת המידע והמיון נעשו ב-Outsourcing.

עלות: בין $50- 150$ (אם נדרשת עבודת מתכנת לכתוב script לשליפת המידע העלות תהיה בדרך כלל מעל $100).

איפה? אנחנו עושים שימוש ב-oDesk .Elance היא גם אופציה טובה אבל בדר"כ כלל יותר יקרה מ-oDesk.

טיפ: המפתח לקבל תוצר איכותי הוא כתיבה מאד מדוייקת ומפורטת של המשימה. הקרטיריון הראשי שאנחנו משתמשים בו כאשר אנחנו בוחרים אם לבצע משימה כלשהי בתוך החברה או באופן חיצוני הוא כמה פשוט להסביר את המשימה.

הנה דוגמא לתיאור משימה שהוצאנו ב-Outsourcing:

שימוש ב-Fiverr לשידרוג התוכן שלכם

Fiverr מכניס אנשי שיווק למצב רוח של שופינג. ברגע שתלחצו על תחום ה-"Online marketing" תוכלו למצוא אלפי גיגים שמתאימים למוצר שלכם ב-$5 – משיפורי SEO ועד הוספת גרפיקה ייחודית לפוסט שלכם. החסרון של Fiverr הוא שלא ניתן להגדיר את המשימה אלא לבחור משימה קיימת ולכן לא תמיד התוצאה תהיה מושלמת לצרכים שלכם. היתרון הוא ברור – במקרה הכי גרוע 'בזבזתם' 5$.

הנה כמה גיגים ששווה להכיר:

קריינות – קריינות מקצועית ע"פ קטע טקסט שאתם שולחים. פתרון מצויין לסרטוני וידאו או הקלטה של המוצר. המחיר הממוצע הוא $5 לדקה או 100 מילים. כמה קריינים מוצלחים שעבדנו איתם: Rever B.Domina (לינק) ו-Lucky Sean (לינק).

הוספת גרפיקה מותאמת לפוסט – תמונה או איור המותאמים לתוכן של פוסט תמיד מקדמים אותו. תוכלו למצוא אלפי מאיירים פה. אופציה מצויינת אחרת היא קריקטורות שתוכלו למצוא פה.

שיפורים והתאמות ב-Wordpress – מכיוון ש-Fiverr מבוססת על 'גיגים' קבועים יש הרבה מוכרים שמתמחים בנושאים מסויימים ומגיעים לרמת התמחות גבוהה בהם. אם אתם צריכים עזרה ב-plug in מסויים ב-wordpress, התאמה של ה-CSS למצב כלשהו או העברה של נתונים יש סיכוי גבוה מאד שתמצאו מישהו שיעשה את זה ב-5$ ויחסוך לכם שעות של התעסקות וניסיונות מיותרים. עוד סוג גיג נחמד הוא פשוט העברת המידע מקובץ טקסט אל ה-Wordpress וסידור הכותרות והתמונות (לינק).

הלוגו שלכם כמו שמעולם לא דמיינתם אותו – סוג 'גיג' פופלארי הוא ציור לוגואים בכל דרך אפשרית (ולא אפשרית) – בכוס קפה, בתלת מימד, מצוייר על גוף עירום או מוטבע בחול. יכול להיות פתרון מצויין לפוסטים ולדפי נחיתה מיוחדים.

סיקור מעניין של 7 'גיגים' לאנשי שיווק אפשר למצוא פה.

בניית רשימות אולטימטיביות

אחד מסוגי התכנים המועדפים עלי הוא רשימות. אני לא מתייחסת פה לתכנים כמו "5 דרכים ל…" שעוטף פוסט רגיל כרשימה, אלא לרשימות מקיפות המתבססות על מחקר ומכילות עשרות פריטים. לדוגמא: רשימות של כלים או אפליקציות למטרה מסויימת, בלוגים מומלצים, רשימות מדריכים וכו'.

הנה כמה דוגמאות מצויינות, שימו לב כמה הפוסטים האלה הפכו ויראלים:

50 marketing blogs you should read everyday (link)
53+ free images sources for your blog and social media posts (link)
The 32 best photo apps (link)

רשימות ארוכות נוטות להצליח יותר מרשימות קצרות. "40 כלים ל…" ככל הנראה יקבל יותר מבקרים ויהיה יותר ויראלי מאשר "7 כלים ל…". לפוסטים מסוג זה יש פוטנציאל SEO מצויין והם נוטים להתברג במקומות גבוהים בחיפושים אחר נושא הרשימה. המרכיב העיקרי ביצירת תוכן זה הוא המחקר – יש צורך לעבור על מאות אתרים על מנת ליצור רשימה מוצלחת. אנחנו נוטים להוציא ב-outsourcing את המחקר ובאמצעות כך ליצור יותר תוכן בפחות זמן. לדוגמא: על מנת ליצור את java2014.org (לוח שנה שמרכז את כל האירועים למתכנתי ג'אווה) הוצאנו ל-oDesk פרוייקט של חיפוש כל אירועי ה-Java/ Scala/ DevOps לשנת 2014. במחיר של 100$ קיבלנו רשימה של מאות אירועים. כמובן שאת העריכה הסופית ואימות המידע עשינו לבד.

בניית 'מיני – פרוייקטים'

בניית אתרים, כלים או אפלקציות הנפרדות מהאתר הראשי הוא כלי שיווקי נהדר. מחשבונים, משחקים או לוחות שנה יכולים להביא מבקרים מצויינים. הזכרתי בפסקה הקודמת את לוח השנה לאירועים למפתחים שהשקנו בתחילת השנה, עוד דוגמא מוצלחת שבנינו היא ה-Stackifier (קישור כאן) שמאפשר למתכנתים לנקות קבצי לוג. היופי של פרוייקטים כאלה הוא שהם לרוב מבודדים מהקוד המרכזי ובעלי איפיון סגור יחסית, מה שהופך אותם למועמדים מושלמים ל-outsourcing.

איפה? אנחנו מוציאים פרוייקטים מסוג זה לרוב ל-oDesk. בדר"כ אחד מהמתכנתים בצוות מגדיר את דרישות התפקיד ובודק את ההתקדמות לאורך הדרך.

כמה? לרוב בין $100-$300 לפרוייקט.

אתרי נחיתה

בניית דף נחיתה מתאים לכל מודעה או קישור חיצוני יכול להשפיע באופן משמעותי על המרת המבקרים למשתמשים רשומים. דפי נחיתה הם גם דרך מצויינת למבחני A/B על מיצוב וסוגי קמפיינים שונים. אחד מצווארי הבקבוק העיקריים אצלנו בבניית יותר דפי נחיתה מוצלחים הוא חוסר משאבי פיתוח. בדומה ל'מיני פרוייקטים' שתארתי קודם, גם דפי נחיתה לא מערבים נגיעה בקוד המרכזי ובמידה והם נכתבים לא בצורה אופטימלית עדיין לא יפגעו בתפקוד האתר הראשי. עובדה זו שהופכת גם אותם לחומר מצויין ל-outsourcing. ישנם מאות אתרים שמתמחים בלקיחת עיצוב קיים והפיכתו ל-HTML. העלות מתחילה ב-49$ לדף הראשון (בשירותים איכותיים העלות תהיה לרוב בסביבות ה 80-90$), על כל דף נוסף התשלום יהיה לרוב בערך 60% מהדף הראשון. זמן המימוש של הפרוייקטים הוא לרוב יום – יומיים. לנו היה ניסיון מאד מוצלח עם אתרים מסוג זה והתוצר המקצועי היה מצויין. למשל – דף הנחיתה הזה או זה. אנו עושים שימוש באתרים אלה למימוש Newsletters גם כן.

הרשימה הבאה מפרטת 20 שירותים ממולצים למימוש אתרים ב-Outsourcing. אנחנו עובדים לרוב עם HTML Angels ומרוצים מאד מהתוצאות.

3 טיפים נוספים

כאשר אתם עובדים עם פרילאנסרים נסו לפצל את הפרוייקט לכמה 'חתיכות' קטנות. ברגע שיש לכם 'חתיכות' שניתן לתמחר ב20-50$ (ולא למשל 150$ שתהיה העלות הכוללת של הפרוייקט), ניתן לתת למימוש את המרכיב הראשון לשניים או שלושה פרילאנסרים שונים. בדרך זו תוכלו לבחור את המתאים ביותר למימוש הפרוייקט המלא ולצמצם סיכונים.

תנו קרדיט לפרילאנסרים שעובדים ב-oDesk/ Elance – אנחנו התחלנו להשתמש ב-oDesk רק לפני שנה. ההנחה המוטעית שהובילה אתנו לדחות זאת במשך זמן רב היתה שהמשימות שלנו מורכבות מדי עבור Outsourcing. אחד הפרילאנסרים שעבדנו איתם היה אחד מעשרת היוזרים עם המוניטים הגבוה ביותר ב-StackOverflow. במקרים רבים כאשר אנחנו מוציאים משימה שמצריכה ידע מאד ספיציפי (למשל כתיבת תסריט התקנה ל-Chef/ Puppet) אנחנו מקבלים תוצאה יותר טובה מכזו שהיינו יכולים להגיע אליה בפיתוח פנימי.

עוד שימוש מצויין ל-oDesk/ Elance/ Fiverr הוא מחקר מוצר. מה התבניות שימוש שמאפיינות משתמשים מסויימים שלכם? איזה משתמשים הכי מתאימים לניסוי פיצ'ר חדש? כמה זמן לוקח בממוצע עד שמשתמשים מאמצים פיצ'ר חדש? שאלות מסוג זה מצריכות לרוב עבודה ידנית ארוכה על מידע קיים. בעזרת תקציב מוגבל של כמה עשרות דולרים ניתן להעזר בפרילאנסרים ולהוציא מידע משמעותי על המוצר שלכם בלי להעמיס על הצוות הקיים.

הפוסט פורסם לראשונה באנגלית בבלוג Startup Moon.

מייסד ומנכ"ל סיקרט, דיוויד בייטו. מקור: cc-by-Fortune Brainstorm TECH, flickr

נדמה שבשבועות האחרונים אפליקציית סיקרט לא מפסיקה לספק כותרות. החל מטענות על בריונות, תוכן פורנוגרפי, עידוד להתאבדות, השמצות הדדיות וחיסול חשבונות בין בני נוער ולאחרונה אפילו טענות על חורי אבטחה שמאפשרים לכאורה לגלות מי עומד מאחורי הסיקרטים. האפליקציה, שהחלה את דרכה בעמק הסיליקון, ושימשה שם לרכילויות עסיסיות מעולם הטכנולוגיה והון הסיכון, התגלתה על ידי הקהל הרחב והשיגה תוך זמן קצר יחסית מיליוני משתמשים פעילים. לפני כחודשיים עשתה האפליקציה עלייה והחלה להיות נפוצה גם בקרב סצנת הסטארטאפים והטכנולוגיה הישראלית. משם, כמו בארצות הברית, הדרך אל המיינסטרים ובני הנוער היתה קצרה. כיום, מועלים בה ברחבי העולם כחצי מיליון סיקרטים מדי יום.

סיקרט הספיקה לגייס כ-36 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומקרנות, כולל Google Ventures של חברת גוגל, ושווי השוק שלה חצה כבר את קו 100 מיליון הדולרים – לא רע לאפליקציה שעוד לא חגגה שנה. אז האם בין כל הטראשינג וההכפשות יש גם טוב בסיקרט? מה היה הסיקרט הראשון שעלה? מדוע האפליקציה זכתה לכזו פופולאריות בישראל? ואיך תתמודד החברה עם דיווחים על סיקרטים פוגעניים שנכתבו בשפת הקודש? שוחחנו עם דייוויד בייטו, מייסד החברה (יחד עם כריס ביידר) והמנכ"ל.

קודם כל, אתה זוכר מה היה הסיקרט הראשון שפורסם?

"הסיקרט" הראשון היה פתק אהבה אנונימי שכתבתי לחברה שלי, שבאותו זמן היתה בטיול, אבל זה היה עוד לפני שעלה לנו הרעיון לאפליקציה, שאתה רואה היום. אחד מהסיקרטים הראשונים שעלו בגרסת הבטא שלנו היה סיקרט של מישהו שהתוודה שהוא אכל סלט, יום אחרי יום, במשך שלושה חודשים…

כמה זמן לקח לכם לכתוב את הקוד לגרסה הראשונה של סיקרט?

כתבנו את רוב הקוד תוך שלושה-ארבעה שבועות. בשאר הזמן עשינו כל מיני כיוונונים באנימציות ובנינו את מנגנון בקרת התוכן שרץ ב-back end. שנינו (בייטו ושותפו, כריס ביידר. י.א.) עבדנו כמעט נונסטופ במשרד קטן. שחררנו גרסת בטא לקבוצה קטנה של חברים ומאוד התלהבנו ממה שהם התחילו לשתף. אז גם הבנו שאנחנו חייבים להפיץ את סיקרט לעוד אנשים.

יש לכם תוכניות להוסיף תגיות לסיקרט? אולי אפשרות לחיפוש או אינדקס?

אנחנו כל הזמן חושבים על דרכים חדשות להפוך את סיקרט למקום עם יותר השתתפות (engagement) של הקהילה. כמה מהרעיונות שמנית הועלו כבר כנקודות למחשבה לצוותים שלנו. אנחנו רק בני 7 חודשים, אז אתה יכול לצפות לעוד הרבה פיתוחים ושינויים בפלטפורמה שאתה רואה היום.

מה היה הסיקרט האחרון שעשה לך הרגשה טובה?

קשה לבחור רק אחד. הסיקרטים שגורמים לי להרגשה טובה הם אלו שבהם הקהילה תומכת בעצמה – כשאנחנו רואים משתמשים תומכים אחד בשני בתגובות. אחד מאוספי הסיקרטים הכי מעוררי השראה שיש לנו באתר כרגע הוא זה. מדהים לראות במה אנשים משתפים ואיך החברים שלהם מגיבים, כשהם לא מתביישים להראות שהם פגיעים.

ומה היה הסיקרט הכי נורא שראית?

אנחנו עובדים קשה כדי ליצור וכדי לאכוף את המדיניות הנדרשת, כדי שסיקרט יישאר מקום בטוח, כיפי עם מעורבות של הקהילה. למרות שנתקלנו בניצול לרעה ובמשתמשים שעשו שימוש זדוני באפליקציה, אנחנו כל הזמן עובדים, כדי לשפר את הזיהוי ואת מהירות התגובה של הסרת התוכן הפוגעני, שמקומו לא בסיקרט.

לאחרונה התפרסמו בישראל מספר מקרים של בני נוער, שהשתמשו בסיקרט כדי לפגוע בנערים אחרים, לצחוק עליהם ואפילו לעודד פגיעה עצמית. אתה לא חושב שסיקרט אשמה בזה?

לכל רשת חברתית יש את האחריות לספק כללי התנהגות ברורים, לאכוף אותם, והכי חשוב – לתת כלים למשתמשים, כדי שיוכלו לנקוט פעולות, בכל פעם שהם רואים בפיד שלהם תוכן שלא שייך לשם.

מה אתם עושים בפועל כדי למנוע מצב שסיקרט תשמש לבריונות, להשמצות ולהעלאת תמונות אינטימיות?

בריונות, השמצות ותמונות עירום – הם מקרים ברורים של הפרה של תנאי השימוש באפליקציה. הבטיחות היא בעדיפות עליונה בסיקרט – וזה קריטי שהפלטפורמה שלנו תייצר חלל בטוח ופרודוקטיבי. כדי להשיג את זה קבענו כללים ברורים להתנהגות, ואנחנו עושים הכל כדי להבטיח שלצוות שלנו יהיו מספיק כלים ואנשים, כדי לאכוף את הכללים הללו.

תוכל קצת להרחיב על צוות הבקרה? מה אתם עושים באמת כשיש לכם תוכן בעברית?

צוות הבקרה שלנו צומח תוך כדי תנועה, והוא אחד התחומים שבו אנחנו הכי מתמקדים עם הצמיחה של סיקרט בעולם. אנחנו מתאימים את עצמנו במהירות לדרישות העולמיות, בין השאר על ידי גיוס אנשים שדוברים את השפות המקומיות כמו עברית, רוסית ופורטוגזית.

בזמנו, צייצת בטוויטר שסיקרט הגיעה למקום הראשון בהורדות בישראל. כמעט ולא עובר יום בלי שתעלה פה כתבה שנוגעת לסיקרט. למה לדעתך תפסה האפליקציה כל כך חזק בישראל?

אני לא יכול להגיד בוודאות. אבל מה שראינו עם סיקרט, כמו עם רשתות חברתיות אחרות, זה שברגע שהיא תופסת במקום צפוף עם הרבה קשרים, כמו הסיליקון וואלי או כמו ישראל, האפליקציה גדלה במהירות. חברים משתפים אותה ואת התוכן שהם גילו, ואנחנו מתלהבים לראות איך סיקרט גדלה ומגיעה ליותר ויותר קהילות ואיך כל קהילה מביאה את הזווית שלה לפלטפורמה שלנו.

האם השימוש שעושים היום המשתמשים באפליקציה דומה למה שדמיינתם כשרק פיתחתם אותה? 

אף אחד מאיתנו לא צפה כמה סיקרט תהיה פופולארית מסביב לעולם. ביחוד בישראל, כשהסיקרטים על הלחימה בעזה פשוט היממו אותנו. האנשים שהכי מושפעים מהמצב משתמשים בסיקרט כדי לבטא את הפחדים שלהם, וכדי שהקול שלהם יישמע. אבל זה לא רק הסיקרטים עצמם, זה גם השיחות הנוקבות נטולות הפילטרים, שמתפתחות שם – כל אלו הופכים את סיקרט לפלטפורמה לחופש דיבור. זה בדיוק ההעצמה שראינו בטוויטר בזמן "האביב הערבי" או בפייסבוק בזמן המהפכה בטוניס. זה מעורר כבוד לראות איך בזמן שהמאורעות ההיסטוריים האלו מתרחשים מסביבנו, המדיה החברתית מאפשרת לאנשים לספר את הסיפור שלהם.

בחודשים האחרונים התפרסמו בסיקרט לא מעט סיקרטים, שהתבררו לאחר מעשה כהדלפות מדוייקות של מקורות יודעי דבר. כך למשל סיקרט שחשף שויק גונדוטרה, סגן נשיא בגוגל והאחראי על גוגל+, מחפש מקום עבודה חדש, שהתגלה כאמיתי כחודש לאחר מכן; או סיקרט שחשף שנייקי עומדת לפטר מהנדסים שאחראים על פיתוח ה-FuelBand ועוד מוצרי Nike+ – שהתגלה גם כן כהדלפה אותנטית; רכישה עתידית של יאהו ועוד. אנחנו שואלים את בייטו, מה הוא חושב על השימוש הזה בסיקרט.

בייטו: זה היה שימוש מאוד שכיח באפליקציה, בעיקר בהתחלה, ואני חושב שזה מעניין. רוב האנשים משתמשים באפליקציה לשיחות יומיומיות, לפעמים שמחות, לפעמים אישיות מאוד, אבל שיתוף כזה של חדשות מהתעשיה הוא שימוש מאוד מעניין שאנחנו מצפים לו.

מה לגבי הדיווחים על פגיעויות באפליקציה? האם יש אפשרות טכנית להאקרים לקשר סיקרט מסויים למספר טלפון כלשהו ולגלות כך את זהות המשתמש?

יש לנו תוכנית שמתגמלת חושפי באגים ופירצות אבטחה בפלטפורמה שלנו. זה כלי מאוד חשוב עבורנו, כדי לשמור על הפרטיות והאמון של המשתמשים שלנו. (להשתתפות בתוכנית, אתם מוזמנים להיכנס לכאן. י.א.)

 ולשאלת 100 מיליון הדולר: מונטיזציה. איך אתם מתכוונים לעשות כסף?

מוניטיזציה היא תחום מאוד חשוב בשבילנו, אבל אנחנו עדיין בשלבים הראשונים של צמיחת הקהילה והפלטפורמה שלנו. זה חשוב מבחינתו שנתמקד קודם כל בחווית המשתמש.

מה לגבי הנפקה או רכישה? יש תוכניות?

לא. אנחנו עובדים קשה כדי ליצור קהילה לטווח ארוך, שמתבססת על ביטוי עצמי ושיתוף הוגן והפלטפורמה שתאפשר את זה, וזה הפוקוס העיקרי שלנו.

קרדיט תמונה: Twitch

לפעמים, בייחוד בעולם הטכנולוגיה ובזירת הסטארטאפים צריך לחשוב מהר בכדי לא לפספס הזדמנויות. לאחר שנראה היה כי גוגל תהיה זו שתזכה לצרף את חברת Twitch, המפתחת שירות הזרמת וידאו ממשחקים לרשימת הרכישות שלה, בסופו של דבר הגיעה חברת אמזון והשלימה את הרכישה תמורת סכום המוערך בכ-970 מיליון דולרים במזומן. ענקית הקמעונאות הקדימה כאמור את גוגל וגם את יאהו, 2 חברות אשר ניהלו משא ומתן מתקדם עם החברה באשר לרכישתה. ג׳ף בזוס, מנכ״ל אמזון, סיפר כי: "שידור וצפייה במשחקים היא תופעה גלובלית, Twitch בנתה פלטפורמה המחברת בין עשרות מיליוני אנשים הצופים במיליארדי דקות של משחקים בכל חודש״.

מצטרפת לאינסטגרם ו-Waze במועדון מיליארד הדולר

זוהי הרכישה השנייה הגדולה ביותר בהיסטוריה של אמזון, מאז שהוקמה מלפני כ-20 שנה. ענקית הקמעונאות שילמה ב-2009 כ-1.2 מיליארד דולר עבור אתר ממכר הנעליים Zappos ולפני כשנתיים 775 מיליון דולרים נוספים עבור חברת הרובוטיקה Kiva Systems. באמצעות הרכישה, אמזון יכולה לחזק באופן משמעותי את דריסת הרגל שלה בשוק הגיימינג. בעוד רכישה של Twitch על ידי גוגל הייתה מצרפת, בצורה כזו או אחרת את השירות ל-YouTube, סביר להניח כי הפלטפורמה צפויה להצטרף למאמץ של אמזון, יחד עם השקת סטרימר ה-Fire TV והשקת תשתיות הענן החדשות של החברה במטרה לספק לגיימרים חווית משחקיות חדשה בענן.

על פי הדיווחים, גוגל לא הצליחה לסגור את העסקה בעקבות בעיות פוטנציאליות עם רשות ההגבלים העסקיים האמריקאית אשר נובעות מרכישה שכזו. החברה מחזיקה כבר בפלטפורמת וידאו גדולה אחת – YouTube ורכישה של פלטפורמת וידאו גדולה נוספת בעלת עשרות מיליוני משתמשים הייתה מעוררת את חשדה של הרשות. המקורות ציינו כי העסקה נפלה בסופו של דבר על אי הסכמה בנוגע לגודל התשלום במקרה שהעסקה לא הייתה יוצאת מסיבה כזו אחרת אל הפועל, לאחר החתימה הרשמית על החוזה.

שידור ישיר ב-Twitch: בפינת המסך, הגיימר. מקור: Twitch

״הבאנו שעות של צחוק, שמחה ופריקת זעם״

Twitch הוא שירות הזרמת וידאו ממשחקים שמאפשר למשתמשים להתקין תוסף שישדר בשידור ישיר את המשחקים בהם הם משחקים, ומאז הקמתו לפני יותר מ-3 שנים הספיק האתר לגייס כ-43 מיליון דולר בשלושה סבבי גיוס. במכתב לקהילה של מנכ״ל החברה, Emmett Shear, הודה האחרון לקהילה על התמיכה: ״יחד איתכם, מצאנו דרכים חדשות לחבר מפתחים ושותפים עם המעריצים שלכם. יצרנו סוג חדש לגמרי של קריירה שמאפשרת לאנשים להתפרנס משיתוף אהבתם למשחקים. הבאנו מיליארדי שעות של בידור, צחוק שמחה ופריקת זעם מזדמנת. אני חושב שכולנו יכולים לקרוא לזה התחלה די טובה.״

בנוסף לשידורי המשחקים, מסקר האתר גם ארועי E-Sports, כלומר תחרויות משחקים של גיימרים, שמתחרים ביניהם בענפים כמו שוטרים ו-FPS, משחקי אסטרטגיה, ספורט ועוד. האתר הוקם ב-2011 על ידי Justin Kan ו-Emmett Shear, היזמים שמאחורי Justin.TV. ב-Twitch צופים מדי חודש 45 מיליון אנשים, בתכנים שמועלים על ידי יותר ממיליון משתמשים פעילים. משתמשים בשירות יכולים להזרים וידאו ממשחקים שהם משחקים על פלטפורמות משחק שונות: ב-PC למשל הוא משולב בתוך Origin Software של EA; ב-Uplay של Ubisoft וב-Steam של Valve. השירות גם משולב בקונסולות כמו Xbox ו-PlayStation 4.

ג׳ף בזוס. קרדיט תמונה: Flickr, cc-by-jurvetson

הפוסט נכתב על ידי אמה בוטין יחד עם אלון עיני, ראש צוות חווית משתמש באינקוד הייפרה.

יש לי סוד לספר. סוד אפל. חפשו אותו באפליקציית סיקרט.

הלהיט התורן במובייל, אפליקציית סיקריט, לא רק מעניקה לנו את המקום בו ניתן לחלוק את סודותינו עם העולם, אלא גם במה לביטוי היצרים שלנו – בפול ווליום. למה זה כל כך ממכר ואיך ניתן להניע את המשתמש למנף את המוצר שלנו למעננו?

מה מניע אותנו?

ישנם שלושה דפוסים בסיסיים המתניעים את רגשותינו, כך למדתי בשיעורי ניאו-הומנולוגיה, שיטה המגדירה את עצמה כתורת גג לכוחות הפועלים על האדם. לפי השיטה, קיימת התנעה ריגשית שלילית בין אדם לריעהו המבוססת על שלושה דפוסים:

דוחה – דחוי
מרצה – לא מרוצה
קורבן – אשם

שלושת הדפוסים הללו באים לידי ביטוי ביום יום שלנו בסיטואציות המערבות תקשורת בין אישית, ושזורים האחד בשני.
דפוס "דוחה –דחוי" הוא אחד הנפוצים ביותר בחיינו, ועיקרו הפחד מדחיה; האם מצאתם את עצמכם חושבים פעמיים לפני ששלחתם הודעת טקסט לאדם מסויים? האם התפללתם לתשובה חיובית ממשקיע? קרן? תחרות? או לקוח? שלא לדבר על דייט.  וכאשר ה"לא" הכל כך לא מיוחל יגיע, למרות שקיבלנו תשובה פרקטית לבקשה רציונאלית, נתרגם זאת לדחייה ריגשית. במצבים מסויימים, כנראה שליבנו ישבר, ובאחרים, נרגיש אומללים ודחויים, וכל האנרגיה החיובית שהייתה לנו פשוט תתפוגג.

דפוס "מרצה – לא מרוצה" נובע מהצורך הבסיסי של האדם לקבל הכרה, בין אם על המעשים או הצרכים שלו; אנחנו תמיד נרצה לרצות את הבוס, האישה, הלקוח, המורה. והם תמיד יהיו לא מרוצים, תהיה הסיבה אשר תהיה. או שמא אנחנו הם ה"לא מרוצים"? מהעובדים, מהספקים, מהמורים? תמיד נמצא את הסיבה ללמה הם לא סיפקו את הסחורה כראוי. לחבר שלא הזמין מקום במסעדה הנכונה או לעובד שלא עיצב את המסך כפי שרצינו, נדביק תווית כללית של "לא מרוצה ממנו" ונחוש אכזבה, במקום שנתייחס פרקרטית לסיטואציה.

"קורבן – אשם", הדפוס המועדף עלי ואולי על תפוצת פולניה כולה, שאוהבת להשתעשע איתו כל הזמן. לאדם נוח להתנער מאחריות אם בתפיסת עצמו כקורבן של הנסיבות או בהעברת האשמה למישהו אחר; ניתן לחוות את זה בכל משפט שמתחיל ב"אתה" או "בגללך", בין אם זה להאשים את הבעל שאינו עוזר במטלות הבית, או את הבוס שבגללו יצאתי מאוחר מהעבודה, או בכלל את האירופאים, שבגללם הפסדנו בארוויזיון. אנחנו תמיד הקורבן והצד ממולנו ימצא את עצמו אשם.

והנה השוס – אנחנו לא לוקחים על עצמנו אף פעם רק אחד מהתפקידים, תמיד נשחק על שני המגרשים.

למה זה קורה? טבע האדם הוא להמיר סיטואציות פרקטיות למתכון ריגשי. אנחנו לא אשמים… ככה מתוכנת המוח שלנו ושלושת הדפוסים "דוחה –דחוי", "מרצה – לא מרוצה" ו"קורבן – אשם" הם הבסיס המאגד לכל סיטואציה של התנעה ריגשית שלילית.

בעוד בעולם הפיזי, אנו כאנשים בוגרים, יכולים ללמוד להתאפק ולהגיב באופן הגיוני לכאורה (למרות שבתוכינו מתחולל מאבק רגשי), בעולם הדיגיטלי, המוצר הוא האחראי לעיבוד התגובה שלנו.

בעולם הדיגיטלי כמו בעולם הפיזי

ההתנעות הריגשיות שמלוות אותנו בעולם הפיזי אינן פוסחות על העולם הדיגיטלי. מוצרים דיגיטליים רבים משלבים בתוכם תקשורת בין אישית, בין אם רשתות חברתיות, פלטפורמות דייטינג, הודעות מיידיות, סחר ועוד רבות אחרות. מאחר ואנו בנויים לייצר רגש מכל סיטואציה, כל פיצ'ר קטן עלול להשפיע על האופן בו אנו חווים את המוצר.

בוואטסאפ, ה-vv הקטן המתקבל ברגע ששלחנו הודעה, בסך הכל נועד לסמן לנו שההודעה נשלחה והגיעה ליעדה. זוהי אינדיקציה טכנית שהמוח האנושי מתרגם באופן רגשי לכך ש"הצד השני ראה!" ואנחנו בטוחים בכך. "ולמה הוא עוד לא ענה?" אנחנו מתבשלים עם עצמינו… כל דבר שיגרום לנו לעורר את הרגש, אנחנו שם.

תשתית ההבנה להתנעה הריגשית היא כיום הסוד והמפתח לתכנון מוצרים דיגיטלים מובילים. מוצרים טובים מצליחים לעורר אצלנו תגובה רגשית ולא פחות חשוב, מניעים אותנו לבצע פעולה אקטיבית ולהעביר את התגובה לצד השני. עד כאן נשמע פשוט, אולם זו רק חצי הדרך. החוכמה היא לדעת לשאוב תגובות משתמשים מצד אחד, לעבד אותן, ואז ולהקיא אותן לצד השני בצורה חיובית ומבורכת, וזאת במטרה להשאיר את המשתמשים במערכת כך שיהיו מרוצים, פעילים ונאמנים לאורך זמן (engagement and retention).

אז מהו הסוד להצלחה?

חברות מובילות השכילו לזהות התנעות רגשיות שליליות שעלולות לייצר חסם למשתמש ולסקל אותן. ברגע שביטלנו למשתמש את הסיבה להרגיש מאויים ולהיות מונע מרגשות שליליים, אנו מעצימים את החוויה החיובית ומעודדים לקחת חלק פעיל במוצר, לאורך זמן.

פייסבוק, ספינת האם, הראשונה שהבינה ותפסה על כך בעלות, ביטלה את הדפוסים האחראים להתנעה רגשית שלילית,  בכך שלימדה אותנו ואת שאר העסקים בעולם לסכם את כל מה שיש לנו לאמר בלייק חיובי וחד משמעי. אין דיס-לייק. כלומר היה פעם, לפרק זמן קצר ביותר, עד שהבינו במהירות האור שאין בזה כל תועלת, וכי זה מייצר התנעה שלילית.

טינדר למשל שמה דגש על כיבוי הפחד מדחייה ובכך מעצימה את האגו שלנו. אינסטגרם מייצרת מכל חובבן צלם מקצועי והופכת כל סלפי ממוצע למודעת פרסומת של גוצ'י במינימום. ב-Quora  מדגישים את החוכמה והידע שלנו ובטוויטר מקדמים את אלה שיש להם את הידיעות החמות ביותר. כל מיזם כזה, לקח צד חיובי אחד ושם עליו דגש בעוד הוא משתדל לטשטש את ההתנעות השליליות. הוא נותן לנו להרגיש את "הכי הכי", בעוד הוא מבטל אצלנו, עד כמה שניתן, את הפחדים של להיות, קורבן, אשם, דחוי, דוחה ולא מרוצה.

בסיקרט, הפכו את היוצרות ונוצר פרדוקס. אנשים מאשימים את בני זוגם בבגידה, אחרים מוציאים אנשים מהארון בפומבי, יש כאלה שמספרים סודות על הבוס, וזה רק קצה הקרחון. בעוד האפליקציה נותנת למשתמשים במת על להפצת התנעות ריגשיות שליליות, היא עשתה זאת על ידי ביטול הרגשות השליליות אצל המשתמש עצמו; אותם רגשות כה עזים של האשמות, סודות אפלים והרצון לשפוט אחרים, הם הרי תוצרים של שלושת הדפוסים האחראים להתנעה ריגשית שלילית. סיקרט מדרבנת אותנו לפרוק אותם בפומבי ולייצר פרובוקציות על ידי פיצ'ר אחד קטן: אנונימיות. אותה אנונימיות מבטלת אצלנו את הפחד מקורבנות, מאשמה ומדחייה.

וסתם קוריוז, בשבוע שעבר בית משפט בברזיל, מעצמה המונה 300 מיליון איש, הוציא צו מניעה נגד השימוש באפליקצית סיקרט.  צו המניעה חוסם את הגישה לאפליקציה באפסטור וב-Play Store של ברזיל. ובית המשפט לא עצר בזה – הוא גם דרש מהחברות אפל וגוגל להסיר את האפליקציה ממכשירי הניידים של המשתמשים והטיל קנס של 9,000$ ליום במידה ולא יסירו. בסופו של יום, אם האנונימיות לא היתה מרכז הכובד של סיקרט, קרוב לודאי שהאפליקציה לא הייתה ממריאה מעל המשתמש השני.

התנעה חיובית – עשה זאת בעצמך

מניתוח מעמיק של המוצרים המובילים בולט דפוס ברור: עלינו לצמצם את הטריגרים להתנעות הרגשיות השליליות ולשים דגש על פן חיובי אחד לפחות.

כאשר אנחנו מתכננים מוצר באשר הוא, מומלץ תמיד לייצר תרשים זרימה (flow chart) הפורט את הפונקציות השונות של המשתמש עד לסגירת הלופ. תרשים הזרימה יכול לשמש באותה הנשימה לבחינת השלכות רגשיות – בין אם גלויות או סמויות. דהיינו, בתרשים הזרימה אנחנו בודקים אם הפונקציה סוגרת לופ רגשי חיובי או לא. בכל נקודה בתרשים שאלו את עצמכם שאלות ריגשיות המבוססות על הדינמיקות של שלושת הדפוסים. אם התשובה היא שעלול להתעורר רגש שלילי, נסחו מחדש את הלופ.

תנו את הדעת במיוחד למצב של "לא נעים לי". "לא נעים לי" הוא תוצאה מנומסת של עיבוד שלושת הדפוסים "דוחה – דחוי", מרצה – לא מרוצה" ו"קורבן- אשם". כאשר משתמש נמצא בסיטואציית "לא נעים לי", הוא פשוט יזנח את המוצר.

סליחה על הנוסטלגיה, אבל הנה מקרה מבחן שמדגים בדיוק את זה: מדובר על שייקר, החברה שזכתה במקום הראשון בתחרות TechCrunch Disrupt לפני כמה שנים ונשאה עימה עתיד מובטח.

אם אתם זוכרים, בשייקר אפשר היה להיכנס לבר וירטואלי ולהתחיל שיחה עם מישהו. מצד אחד, התחלת השיחה נשאה עימה איזשהו עיקצוץ של פחד מדחייה, אבל גם כשהצד השני ענה וניהלנו שיחה ואחרי כמה דקות הבנו ש"זה לא זה", לא ניתנה דרך סימפטית לחתוך את ה"מפגש" באלגנטיות. שייקר גם הוסיפה שמן למדורה, והראתה לי שאנו מדברים עם חבר של חבר. איך עוצרים ועוברים הלאה מבלי לצאת בעיתיים? לא נעים לי. נתקעתי וגם חתכתי את השיחה כי אותו "חבר של חבר" יכול לראות שהתחלתי שיחה עם מישהו ליד – לא נעים לי. – תכננו את הלופים במוצר בקפידה והמנעו ממצב דומה.

במוצרים המשלבים תקשורת בין אישית, תמיד, אבל תמיד, יהיו שם רגשות. בכל תהליך בתרשים זרימה כנראה שתיווצר השלכה ריגשית. שאלו את עצמכם איזה מצב רגשי יכול משתמש פוטנציאלי לעבור? השאלה הזו היא עמוד הטווח שרק אחריה יגיעו הפיצר'ים הפונקציונאלים.

וטיפ קטן להתנהלות השוטפת

דוחה – דחוי, מרצה – לא מרוצה, וקרבן – אשם, הם הדפוסים הבסיסיים אשר מייצרים לנו התנעה ריגשית יום יומית. מכיוון שאנחנו תמיד נמצאים בשני הקטבים, כמות גדולה מהאנרגיה שלנו מושקעת בזה ולא תמיד נשארת לנו אנרגיה למשהו חדש ומרגש הנמצא על פתחנו. אם אנחנו רוצים להתנער מהדינמיקות המאוסות הללו, הרי שבסופו של יום מדובר על דפוסים. הצעד הראשון בלהפר אותם זה קודם כל לזהותם. לאחר מכן, לחייך, ואז להגיב הגיונית עד כמה שניתן.

אמה בוטין פותחת בקרוב קורס ייעודי: זיקוק המוצר שלך למשפט אחד. מספר המקומות מוגבל. לפרטים והרשמה

קרדיט תמונה: young woman smile and cry via shutterstock

כתבה מאת אסף גלעד, כלכליסט.

אפליקציית המוניות גט טקסי מתנקמת בנהגיה שעברו לאובר: החל משעות הבוקר (ג') החלה גט טקסי לסגור את חשבונותיהם של נהגי המוניות שעברו לעבוד גם עם שירות אובר (Uber) המתחרה, שהחל לעבוד בארץ גם הבוקר. החשבונות נסגרו ללא התראה אישית שנשלחה מראש, אך נהגים שהתקשרו בעקבות החסימה למוקד החברה קיבלו זימון לפגישה במשרדי גט טקסי.

לפי ההערכה, בין מאה ל-160 חשבונות של נהגי גט טקסי בוטלו בעקבות המהלך. כמו כן, לפי הטענות בין 200 ל-300 נהגים החלו לעבוד הבוקר עם אובר.

הם או אנחנו

המהלך שנוקטת גט טקסי הבוקר היה צפוי. גט טקסי התריעה בפני נהגיה במהלך השבועיים האחרונים כי לא תתיר להם לעבוד בשירותיה ובמקביל בשירות אובר המתחרה, זאת לאחר שגילתה כי מנהלי אובר בישראל יזמו נסיעות עם נהגי גט טקסי וניסו לשכנע אותם לעבור לשירות המתחרה. בהודעת טקסט ששלחה גט טקסי לנהגים נכתב: "נהג שיימצא עובד במקביל ינותק מהשירות במידית. ההחלטה נובעת מהרצון לשמור על ענף המוניות, המנוגדת לערכים עליהם מבוססת אובר".

בנוסף, טענו מספר נהגי מוניות כי קיבלו הזמנות לאפליקציית אובר שבוטלו במהירות, ודקות לאחר מכן נחסם חשבונם בגט טקסי. הם הפנו אצבע מאשימה לנציגי גט טקסי שבאמצעות הזמנת הנסיעה נחשפו לפרטיהם של הנהגים, כולל שמותיהם ומספרי הטלפון שלהם. לטענתם, נציגי גט טקסי ביצעו השוואה בין השמות שמצאו באפליקציית אובר לבין שמות הנהגים במאגר שלהם, וניתקו את חשבונותיהם. בגט טקסי מכחישים כי ביצעו שיחות שכאלה.

מגט טקסי נמסר: "מהרגע בו נהגי המוניות הבינו את מטרתה האמיתית של אובר, והיא הכנסת רכבים פרטיים לשוק המוניות בישראל, חלקם הגדול החזיר את מכשירי האייפון למשרדי החברה האמריקאית. במקביל העבירו אותם נהגים מידע לגט טקסי על אלו שטרם עשו זאת". החברה הוסיפה כי מרגע שהודיעה על כך באופן רשמי, היא אוכפת את האיסור על העבודה במקביל הן בגט-טקסי והן באפליקציית אובר.

הנהגים שעברו לחברה המתחרה אמרו שעשו זאת על מנת להחליש את המונופול של גט טקסי. "החברה הביאה אותנו להוריד תעריפים של נסיעות בינעירוניות, אילצה אותנו לרכוש חולצות של החברה בכסף רב, וכן העלו את התעריף החודשי לנהגים", אמר נהג מונית שעבר מגט טקסי לאובר.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• חברת ההסעות האמריקאית Uber תוקפת את GetTaxi הישראלית
• מי פנוי ברוממה? חבר ועד רשות השידור מפעיל גם תחנת מוניות
• חברת החדשות של ערוץ 10 תפחית שימוש בפרילנסרים, במוניות ובימי צילום ועריכה