הפוסט נכתב על ידי ברק גולדשטיין, שותף בקרן ההון סיכון TERRA Venture partners ומנכ"ל TerraLab.

לאחרונה התבשרנו על גיוס יוצא דופן ומעורר גאווה של עוד חברת סטארטאפ ישראלית. חברת moovit הצליחה לגייס לא פחות מ-28 מיליון דולרים בהובלת קרן סקויה, ההולכת ומסתמנת כ-WAZE הבאה של ישראל. 2 האפליקציות, שלמעשה מסייעות לנו להגיע מנקודה לנקודה ביתר קלות, תוך חיסכון משמעותי בזמן, משאבים וזיהום לסביבה מייצגות את חדירתו של הקלינווב גם לשוק הישראלי. חברות אלה, גם אם לא הגדירו את עצמן מראש כחברות קלינווב, בהחלט עונות על הקריטריונים ועל האג'נדה שעומדים ביסודותיו של הארגון העולמי.

כזכור, כתבתי כאן בעבר לא מעט על פתרונות הקלינווב אשר עושים שימוש בטכנולוגיות מובייל, IT ואינטרנט כדי לשנות את הדרך שבה אנו חיים וצורכים, כמעט בכל תחומי החיים, במטרה להפחית את הנזק לסביבה ולשפר את חיינו. בעוד קלינווב מנפק לנו פתרונות חלוציים בתחומי הכלכלה השיתופית, ההתייעלות האנרגטית ואפילו שיפור חייהם של אנשים בעולם השלישי, הרי שאחד התחומים החמים ביותר של השנים האחרונות הוא "תחבורה חכמה" (smart transportation).

היזמים מקדימים את המציאות

למרות שתחום התחבורה הציבורית בישראל מדשדש הרחק מאחור בהשוואה למדינות אירופה וארה"ב, הרי שהיזמים המקומיים מתקדמים הרבה יותר מהמציאות בשטח. החיבור בין פיתוחים טכנולוגיים לבין ההתפתחות של השיתופיות וחוכמת ההמונים, הפכה את אלה לוויראליים. ישראל הפכה בשנים האחרונות ל-HUB של מפתחים בתחום התחבורה החכמה והפיתוחים המקומיים נעים על הציר שבין תחליפי דלקים ועד לאפליקציות חכמות שמאפשרות, בין היתר, מציאת חניה ביתר קלות, car pooling, השכרת רכבים לפי שעה ועוד.

יזמי הקלינווב הבינו שעל מנת שאנחנו נשנה הרגלים אנחנו צריכים קודם כל להפיק תועלת אישית ולאחר מכן, תבוא התועלת הסביבתית. גם הצרכנים ההדוקים ביותר של אנרגיה נקיה לא התקינו על גג ביתם פאנל סולארי עד אשר נוצר תמריץ כלכלי לעשות זאת. הרווח הכלכלי גרם לאימוץ טכנולוגיות חדשות שהביאו איתם חסכון בזיהום הסביבתי. וזוהי בעצם חוכמתו של הקלינווב: היכולת להגיע למשתמש הסופי בלחיצת כפתור ולרוב גם ללא עלות מצידו.

הנה כמה דוגמאות של מיזמים בתחום התחבורה החכמה:

הסטארטאפ שרוצה לחסוך לכם את חיפוש החניה הוא Pink Park שמחבר בין בעלי חניות במקומות מרכזיים לבין נהגים המעוניינים בחניה באותו האזור. בעלי החניה יכולים לייצר רווח כספי על החניה שלהם מצד אחד, והנהגים יכולים להזמין מראש חניה במקום הרצוי להם מן הצד השני.

/

הסטארטאפ GreenRoad מסייע לנהגים לשפר את נהיגתם באופן עצמאי ובכך להגיע לחיסכון משמעותי בדלק. הפיתוח של GreenRoad מיועד בעיקר לציי רכבים גדולים ומביא לחיסכון עצום במשאבים לארגונים המחזיקים מאות ואלפי רכבים.

/

/

/

הסטארטאפ, SideCar שהקים סוניל פול, יזם ומשקיע ותיק, ממייסדי ארגון קלינווב, השיק אפליקציה חברתית לסמארטפון ומגדיר מחדש את המושג "טרמפ". האפליקציה מאפשרת לאלו המעוניינים ב"טרמפ" מאורגן ובטוח לראות האם יש מישהו בסביבתם הנוסע לאותו הכיוון אליו הם צריכים להגיע. בעלי הרכבים/הנהגים הרשומים לשרות נבדקו מראש על מנת לשמור על בטיחות הנוסעים והם בוחרים האם לקחת איתם נוסע בדרך ולקבל גם תמורה כספית בחזרה.

הדוגמאות מישראל ומהעולם הן רבות, אך החברות המצליחות במיוחד הן אלה המבוססות על האינטרס הראשוני של הצרכן וממלאות אותו בצורה המהירה והיעילה ביותר. ישראל צריכה ויכולה להפוך למובילה עולמית בתחום פיתוחי הקלינווב. כנציג תנועת קלינווב העולמית בישראל, אני יכול להעיד שאנו בשלים ואף צמאים לפיתוחים שעשויים לשנות את הרגלי הצריכה בכל תחומי החיים ומן הצד השני עשויים להניב אקזיטים נאים לבעליהם.

קרדיט תמונה: Earth via Shutterstock.

הפוסט נכתב ע"י גל הר צבי, מנכ"ל Unomy ושותף ב-Valueshine Ventures.

כמעט כולנו מחפשים מידע על חברות באופן יום יומי. מידע על לקוחות, על שותפים, על מתחרים על ספקים ועוד. המידע משמש אותנו לקבלת החלטות, יצירת מכירות, זיהוי הזדמנויות, מיפוי שווקים ותחרות ועוד.

מטרת הפוסט הנוכחי היא להציג מקורות מידע פחות מוכרים וחינמיים, שיעזרו לכם להבין טוב יותר את הסביבה העסקית שלכם ואת החברות הפועלות בה, לחסוך זמן על מחקר, לקבל החלטות מושכלות יותר ולזהות איומים והזדמנויות.

בחלקו הראשון של הפוסט נסקור מקורות מידע שעוזרים לנו למצוא את אותן החברות שקשורות לעסק שלכם – לקוחות, מתחרים וכו'. בחלקו השני, נסקור מקורות מידע שמספקים לנו מידע שימושי על אותן החברות. כל מקור מידע ילווה בדוגמאות מעשיות.

הערה חשובה: מקורות המידע המוזכרים בפוסט זה אינם מדוייקים ב100%. חלקם מדוייקים יותר וחלקם פחות, אך כולם מעניקים אינדיקציה טובה על הפרמטר המבוקש.

"איך לא שמעתי עליהם קודם?"

כמה פעמים קרה לכם שנתקלתם לראשונה בחברה מסויימת (לקוח, מתחרה, ספק וכדומה) ולא הבנתם איך לא הכרתם אותה קודם?

זה קורה, כי אנחנו מתבססים בעיקר על גוגל למציאת חברות ולרוב משתמשים בביטויי חיפוש סביב שם הקטגוריה (,"CRM Software", "Israeli media agencies", Forex trading companies list" ועוד). לרוב, התוצאות בדפים הראשונים הן החברות המובילות בקטגוריה, אתרי אפיליאייטס שמשווים בין אותן החברות, ביקורות על אותן החברות ומדריכי קניה.

המשמעות היא, שאנחנו מפספסים המון חברות אחרות שהרבה פעמים יותר רלוונטיות אלינו מהשחקנים הגדולים.
גם חיפוש חברות לפי סינון הקטגוריות בלינקדין לא תמיד עוזר, מכיוון שבדרך כלל הקטגוריות רחבות מדי לצרכים שלנו (תוכנה, אינטרנט, פיננסים וכו'). הוספת מילות מפתח לחיפוש בלינקדין תשפר את הדיוק, אבל עדיין נקבל המון תוצאות לא רלוונטיות.

אז מה עושים?

5 טכניקות שיעזרו לכם לקבל מידע על המתחרים שלכם וללמוד את השוק שאתם נמצאים בו באופן טוב הרבה יותר טוב

1. מאגרי חברות

בדומה ללינקדין, אלו הם מאגרים שמכילים עשרות מליוני פרופילים של חברות ומאפשרים לסנן אותן לפי פרמטרים כמו קטגוריה, גודל, רווחים, מיקום ועוד. רובם נותנים מידע בסיסי בחינם (שם, כתובת, תיאור, מחזור משוער ומספר עובדים) וגובים תשלום בעבור מידע יותר מעמיק (פרטי התקשרות של העובדים עצמם, דוחות שנתיים וכו').

אחד המאגרים המובילים הוא zoominfo.com

שימוש לדוגמה:

בניית רשימות של לקוחות פוטנציאליים. למשל, חברה שמוכרת תוכנה לניהול קמפיינים באינטרנט עבור סוכנויות מדיה קטנות, יכולה להשתמש בחיפוש מתקדם ולייצר בקלות רשימה ממוקדת של 2,082 סוכניות מדיה עם פחות מ-10 עובדים ומחזור שקטן מחמישה מיליון דולרים.

2. חיפוש אתרים דומים

ישנם מספר כלים שמציגים אתרים דומים לאלו שמזינים בשורת החיפוש. למרות שלא תמיד כל התוצאות רלוונטיות, זוהי טכניקה מעולה למיפוי שווקים במהירות.

שימוש לדוגמה:

מיפוי החברות בשוק ה"תוכנות לשירות לקוחות", באמצעות חיפוש אתרים דומים ל-zendesk.com אחד ממובילי הקטגוריה.

תוצאה ב-similarsites.com

אתר Similarsites.com צילומסך

תוצאה ב- similarsitesearch.com

חיפוש ב-similarsitesearch.com. צילומסך

שימו לב שניתן למיין את התוצאות לפי מידת הדמיון, פופולאריות האתר, המדינה והשפה.

3. אתרי ביקורות

בחרו בקטגוריה שמעניינת אתכם והשתמשו בפילטרים לצמצום התוצאות.

מסחר אלקטרוני – resellerrating.com, trustpilot.com

פלטפורמות SaaS לעסקים – getapp.com, bestvendor.com

שימוש לדוגמה:

רוצים למצוא את כל תוכנות ה-CRM שמתאימות לעסקים קטנים, נותנות Free Trial ותומכות ביפנית? קיבלתם. נראה אתכם עושים את זה בגוגל.

4. Crunchbase Data Export

זהו אחד החביבים עלי – קובץ Excel להורדה, אשר מתעדכן מדי חודש ומכיל את כל החברות האמריקאיות שקיבלו מימון ורשומות ב-Crunchbase

http://info.crunchbase.com/about/crunchbase-data-exports/

שימוש לדוגמה:

יצירת רשימות של לקוחות פוטנציאליים. למשל, חברת מדיה שמתמקדת בהפצת משחקים, יכולה ליצור רשימה של כל הסטארטאפים האמריקאיים בתחום המשחקים, אשר גייסו מעל $0.5M בחצי השנה האחרונה.

5. תצוגה ויזואלית של Crunchbase

http://crunchbase.graphalchemist.com/

שימוש לדוגמה: חברה שמגייסת כסף יכולה לקבל תצוגה ויזואלית של תיק ההשקעות, האנשים והקשרים של הקרנות עימן היא נפגשת.

המידע מעניין נמצא מחוץ לאתר החברה

אחרי שמיפינו את השוק ואנחנו כבר יודעים מיהם המתחרים שלנו, הלקוחות העסקיים הפוטנציאלים שלנו, השותפים הפוטנציאלים ושלנו וכו', הגיע הזמן להכיר אותם לעומק.

כמה לעומק? התשובה היא כמובן – תלוי בצרכים שלכם.

למשל, אנשי מכירות יחפשו את השם ואת פרטי ההתקשרות של המנהל עמו הם רוצים לדבר, אנשי השיווק ירצו לדעת איזה עיתונאי כתב על המתחרים שלהם, אנשי פיתוח עסקי ירצו לדעת על מוסר התשלומים של השותף הפוטנציאלי וכו'.

בדרך כלל, המידע שבאמת מעניין אותנו כלל לא מופיע באתר החברה ויש צורך בשימוש במקורות מידע משניים. לשמחתנו, היום ישנם אלפי מקורות מידע עסקי באינטרנט ואפשר למצוא מידע כמעט על כל פרמטר בכל חברה.

ריכזתי עבורכם מספר מקורות מידע וכלים שימושיים שאני אוהב במיוחד (כולם חינמיים, מקיפים ומהימנים יחסית למקורות אחרים בקטגוריה שלהם).

פרטי התקשרות

מקור: Zoominfo

מידע בחינם: פרופיל החברה ופרטי קשר של העובדים, לפי מחלקות ודרגים (בתנאי שצתטרפו ל Community Edition).

שימוש לדוגמה:  פירוט העובדים בWix.com (בצד ימין אפשר לבחור מחלקה או דרג, בצד שמאל יש אפשריות סינון נוספות).

Email-Format הוא כלי חינמי נוסף שעוזר לנחש בצורה מושכלת את כתובת הדוא"ל של האדם איתו תרצו ליצור קשר, באמצעות דגימה של כתובות דוא"ל מאותה חברה וזיהוי תבניות.

דוגמה – מבנה כתובות הדוא"ל בAmdocs

מידע פיננסי

מקור: Hoovers

מידע בחינם: פרופיל חברה ודוחות כספיים בסיסיים

שימוש לדוגמה:

בחינת שולי הרווח של המתחרים כחלק מתהליך המחקר בעת בניית המודל העסקי והתוכנית הפיננסית. דו"ח לדוגמה.

כמו כן, כאשר מדובר בחברה ציבורית, תמיד ניתן למצוא בקלות דוחות רבעוניים ושנתיים הניתנים להורדה בחינם באתר החברה או במאגרי דוחות כגון  http://www.annualreports.com

שכר, שביעות רצון עובדים, תהליך קבלה לעבודה

מקור: Glassdoor

מידע בחינם: משכורות, ביקורות עובדים, הכנה לראיון ועוד.

שימוש לדוגמה: חיפוש עבודה

טכנולוגיות בשימוש

מקור: Builtwith

מידע בחינם: מידע על הטכנולוגיות בהן משתמש כל אתר שתזינו לשורת החיפוש.

שימוש לדוגמה: אנשי מכירות שמוכרים מוצרי SaaS B2B, יכולים להשתמש במידע לתיעדוף לקוחות פוטנציאליים ולשיפור אחוזי ההמרה (למשל, לפנות ללקוחות פוטנציאליים חדשים שעדיין לא משתמשים באף מוצר מתחרה).

הנה דוגמה לניתוח הטכנולוגיות בהן משתמשת   Soluto.

קישורים לאתר

מקור: Open Site Explorer

מידע בחינם: רשימת כל דפי האינטרנט שמקשרים לאתר החברה

שימוש לדוגמה: פנייה לכתבים שכתבו על מתחרים שלנו בבקשה שיכתבו גם עלינו, כחלק ממאמצי השיווק ובניית לינקים.

למשל, הנה רשימת כל האתרים שמקשרים לany.do . לחיצה על האתר תפתח קישור לכתבה.

מי מדבר עליהם ומה הוא חושב

מקור: Social Mention

מידע בחינם: אזכורים של החברה ברחבי הרשת (אתרי חדשות, בלוגים, רשתות חברתיות ועוד'), אופי האזכורים (חיובי, נייטרלי, שלילי) ועוד. ניתן לסנן את המידע לפי המקור, הסנטימנט ועוד.

שימוש לדוגמה: ניתן לקבל התראות לאימייל בכל פעם שמדברים עליכם או על מתחרים שלהם ולהצטרף לשיחה (מעין Google Alerts  של רשתות חבריות).

מידע על תנועת הגולשים באתר

מקורות: similarweb.com, alexa.com, quantcast.com, compete.com

מידע בחינם: כמות גולשים משוערת, דמוגרפיות, מקורות תנועה, משך שהיה באתר ועוד.

שימוש לדוגמה: שיערוך פופולאריות אתרים

שינויים שקרו באתר

משחר ההיסטוריה:

מקור: https://archive.org/web

מידע בחינם: רוב הדפים שנוצרו באינטרנט לאורך ההסטוריה

שימוש לדוגמה: איש מכירות יוכל להרשים את הלקוח הפוטנציאלי באמצעות בקיעות באבולוציית אתר הלקוח.

מעקב יומי אחרי שינויים

מקור: Change Detection

מידע בחינם: התראה למייל בכל פעם שיש שינוי בדף שבחרתם לעקוב אחריו.

שימוש לדוגמה: מתחרה שלכם עדיין לא עלה לאוויר? עקבו אחרי דף הcoming soon  שלו וקבלו התראה ברגע שיהיה שינוי. כמו כן, תוכלו לעקוב אחרי שינויי מחיר, שינויים בצוות וכו'.

מידע משפטי

מקור: Plain Site

מידע בחינם: פטנטים, סימנים מסחריים, עו"ד מייצגים, תביעות וועו"ד.

שימוש לדוגמה: לפני שאתם נכנסים לשותפות אסטרטגית עם חברה מסויימת, תוכלו לבדוק האם היא נתבעה בעבר ע"י שותפה אחרת.

כל המקורות שצויינו בפוסט הן רק דוגמאות שנועדו לעודד אתכם לחפש מידע מעבר לגוגל ולינקדין. כמובן שישנן עוד אלפי מקורות מצויינים אחרים שיוכלו לשמש אתכם בהתאם לצרכים שלכם. הנה קישור להורדת מאגר של למעלה מ300 מקורות מידע ממוקדים שנאספו ע"י חברת המחקר Aqute.

ולסיום –

האינטרנט הוא כמו החלל – ספורדי, עצום ומלא כוכבים.

חפשו את הכוכב שלכם – http://internet-map.net/

בהצלחה!

קרדיט תמונה: find info by Shutterstock.

מקור: יח"צ

הפוסט נכתב על ידי אליס אקרמן.

קרוב ל-50% מהמים המופקים בעולם המתפתח הולכים לאבוד, ובעיות הקשורות במחסור במים עשויות להוביל את משק המזון העולמי למשבר חמור בעשור הקרוב. את הסכנה הזו מנסה למנוע שירות ישראלי מבוסס ענן, שמעבד מידע גולמי על דליפות ומאפשר תיקון מהיר.

חבל על כל טיפה

אחת מהסכנות המרחפות על העולם בעשור הקרוב היא משבר מים חריף, שעשוי להשפיע על יציבותן של מדינות רבות ברחבי הגלובוס.

לפי סוכנויות המודיעין האמריקאיות, אם לא יתבצע ניהול אפקטיבי של משק המים העולמי, בתוך 30 שנים כמות המים לא תעמוד בקצב הצריכה ההולך והגובר. בעיות הקשורות במחסור במים יעקבו את יכולתן של מדינות מפתח לייצר מזון ואנרגיה, מה שעשוי לאיים על שוק המזון העולמי.

אלה הן אומנם תחזיות מבשרות רעות, אך גם הזדמנות יוצאת מן הכלל עבור טכנולוגיות חדשות לבוא לידי ביטוי. אחת מהחברות שמנסה לעשות בדיוק את זה היא טקדו (TaKaDu) הישראלית.

המייסד, אמיר פלג, הוא יזם סדרתי עם תשוקה לניתוח מידע, שכבר הקים שלוש חברות. פלג הוטרד מהעובדה שארגונים מסביב לעולם כבר אוספים מידע שנחוץ לזיהוי דליפות, פיצוצים ושאר פגמים, אך לא עושים בו שימוש. בינתיים, בין 40% ל-50% מהמים שמופקים בעולם המתפתח הולכים לאבוד, כך לפי נתוני הבנק העולמי.

פלג, שמכר את החברה הקודמת שלו, YaData, למיקרוסופט, גייס קבוצה של אנשי מערכות מידע ומתכנתים כדי לבנות את TaKaDu, שירות מבוסס ענן שמעבד את המידע הגולמי מהחיישנים והמדדים הקיימים במערכות מים קיימות. על ידי התמקדות בשינויים קלים בפרמטרים ובאמצעות השוואה של אנומליות לדפוסים קודמים של בעיות, השירות מסוגל לשרטט תמונה רחבה של מה שקורה ברשת אספקת המים. "אנחנו כמו כלב שמירה שמתפקד 24 שעות ביממה", ציין פלג.

TaKaDu הוקמה ב-2009 והחלה להציע שירות במסגרת פיילוט כשנה לאחר מכן. במבחנה הראשון הצליחה המערכת לזהות דליפות קטנות במערכת אספקת המים של התמזה, המספקת מים ל-14 מיליון תושבים בלונדון וסביבתה. הדליפות התגלו 9 ימים מהר יותר מאשר הגילוי באמצעות שיטות אחרות וכמו כן זיהתה המערכת דליפות משמעותיות יותר מוקדם מהמתחרות (בהפרש של 3 שעות וחצי).

צריכה מחושבת

"אנחנו מאוד גאים להיות מהמאמצים הראשונים של כלי TaKaDu", אומר מרקו קוטולס פיט, מנכ"ל Aguas de Antofagasta, מערך המספק מים ליותר מ-100 אלף לקוחות בצפון צ'ילה, אחד האזורים היבשים בעולם. המערך מדווח על שיפור של 50% באפקטיביות של צוותי התיקון ועליה של 100% בכמות המים שניצלים בעקבות השימוש בשירות.

"הייחודיות של TaKaDu היא באלגוריתם המתוחכם שיכול להעריך, לסווג ולמקם", אומר ראיין רוג'רס, מנהל עסקי העוסק בחידוש תשתיות מים בחברת 3M, שהשקיעה באוקטובר האחרון כ-6 מיליון דולר ב-TaKaDu. גישת ה-Big Data של השירות היא כלי משלים לשיטות איתור הדליפות הקיימות, אומר רוג'רס.

החברה מסיימת את השנה עם לקוחות מ-8 מדינות ומקווה לחתום עם החברה הראשונה מארה"ב במהלך השנה הבאה.

וידאו: TaKaDu Introductory Clip

פורסם לראשונה בפורבס ישראל.

פוסטים נוספים מפורבס ישראל:

שעון, תליון ומכונית ספורט: מהם הפריטים היקרים ביותר שקנו השנה הישראלים ב-eBay?

למה תאגידי הענק האמריקאים מחזיקים 5 טריליון דולר "במזומן"?

מקור: יח״צ

חברת הסטארטאפ הישראלית One Hour Translation, המציעה שירותי תרגום מקצועיים ברשת, הודיעה היום (א׳) על השלמת סבב גיוס ראשון בגובה 10 מיליון דולר. בסבב הגיוס השקיעה קרן הון הסיכון Fortissimo Capital המנוהלת על ידי יובל כהן, המכהן בין היתר כיו״ר חברת סודה סטרים. את הכסף תשקיע החברה בהתרחבות שירות התרגום שלה ובעיקר בשירות תרגום האתרים באמצעות מתרגמים אנושיים.

תרגום במהירות וכמעט לכל שפה

כפי שניתן להבין מהשם של המיזם, פרוייקטים קטנים המועברים לתרגום על ידי החברה יכולים להיות מוכנים ללקוח תוך שעה בלבד, כאשר פרוייקטים מורכבים יותר יכולים לקחת מספר שעות עד מספר ימים. לצד הצמיחה המרשימה והייעול בשירות התרגום עצמו, ל-One Hour Translation מגוון לקוחות ברחבי העולם, כגון טיוטה, קוקה-קולה, צבא ארצות הברית, IBM, שטראוס, אלעל וקומברס. בעוד החברה אינה מפרסמת את מודל התמחור שלה, לקוחות יכולים ליצור קשר עם החברה ולקבל הצעת מחיר והערכת זמן לתרגום הפרוייקט תוך זמן קצר.

חשוב לציין, כי One Hour Translation היא לא היחידה שמציעה שירותי תרגום מקצועיים עם פריסה רחבה של מתרגמים. על מתחרותיה ניתן למנות את TransPerfect, אשר נמצאת בתחום כבר יותר מ-20 שנים, Moravia, המציעה גם היא שירותי תרגום דומים ו-Ackuna, קהילת מתרגמים המאגדת רשת התנדבותית של 20 אלף מתרגמים הדוברים 20 שפות, ופועלת בעיקר במרחב המובייל.

״המטרה היא להגדיל בצורה משמעותית את קצת ההתרחבות של השירות שאנחנו נותנים בכל העולם, ולהפוך להיות משירות התרגום הכי גדול אונליין לשירות התרגום הכי גדול בעולם.״ סיפר לגיקטיים עופר שושן, מנכ״ל החברה. כיום התוכניות המסורתיות של התרגום הישנות הן אלה שמחזיקות ברוב השוק, אנחנו בעצם אומרים להם: בואו תעשו את זה יותר מהיר ויעיל אונליין. עד היום צמחנו בצורה אורגנית, ללא גיוס השקעה, והפכנו בתוך שנתיים לשרות התרגום הגדול ביותר אונליין. ההשקעה של פורטיסימו תאפשר לנו לצמוח בצורה מהירה הרבה יותר ולהפוך לשרות התרגום המקצועי הגדול ביותר בעולם".

מקור: צילום מסך

תגדיל את מספר העובדים שלה בצורה משמעותית

One Hour Translation נוסדה ב-2008 על ידי עופר שושן (מנכ״ל), אורן יגב, ירון קאופמן וליאור ליבמן. מתחילת דרכה ועד היום, עבדה החברה ללא מימון חיצוני והצליחה ליצור קהילה אדירה של מתרגמים. מדובר בשירות מורכב הרבה יותר מ״תרגום מכונה״ המוצע, בין היתר, על ידי שירותים כגון Google Translate. החברה מעסיקה רשת של כ-15 אלף מתרגמים מ-100 מדינות שונות ברחבי העולם, אשר תומכים בלמעלה מ-75 שפות.

One Hour Translation מעסיקה כ-50 עובדים בארץ ובעולם ומחזיקה משרדים בפארק המדע ברחובות, בקייב, בבוקרשט ובניו-יורק. בעקבות ההשקעה היא מתכננת לגייס בישראל עוד כ-40 עובדים ובכלל זה אנשי פיתוח, אנשי מכירות ואנשי תמיכה ושרות לקוחות. "אנחנו גאים בעובדה שלמעלה מ-50% מהעובדים בחברה הן נשים" מסר ליאור ליבמן (COO) "אנחנו בהחלט מתכוונים להמשיך במגמה זו".

קרדיט תמונה: Young businessman makes a welcome gesture on a multilingual background / Shutterstock.com

אומת הסטארטאפים צומחת ומצטיינת ברעיונות טכנולוגיים רבים, אך לא תמיד כולם מצליחים לקחת את הרעיון ולהפוך אותו למציאות בלי השקעה. בטור החודשי הזה נציג סיכום של חברות הסטארטאפ הישראליות שגייסו החודש השקעות מקרנות, אנג'לים ואפילו מהמדינה.

<<< הגיוסים של חודש נובמבר

יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים לספר לנו עליו? אתם מוזמנים לשלוח מייל אל info AT geektime.co.il

מקור: Flickr, cc-by 401(K) 2013

Takipi מגייסת 4.5 מיליון דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית Takipi, המפתחת פלטפורמה לניתוח קוד, מציאת באגים וטיפול בהם, הודיעה על השלמת סבב גיוס בגובה 4.5 מיליון דולר מקרן ההון סיכון האמריקאית Menlo Ventures, אחת הקרנות הממעיטה לפעול בזירת ההייטק הישראלית.

החזון שעומד מאחורי Takipi הוא יצירת דרך חדשה עבור מתכנתים להבין במדוייק מה מתרחש על השרתים שלהם, להמנע מתקלות ולפתור אחרות באופן מיידי. בין היתר, המוצר בודק מה היה הערך שהושם בכל משתנה בריצה שקדמה לבעיה, איזה פונקציות נקראו ובאיזה סדר. Takipi נבנתה לטובת טווח רחב של מתכנתים – בין אם מדובר בסטארטאפ קטן שרוצה להבין בזמן קצר מה גורם לבעיות אצל קהל המשתמשים שלו או חברות ענק כמו טוויטר ופייסבוק שירצו להבין מה בדיוק מתוך מיליוני התהליכים שקורים בשניה על השרתים שלהם גרם לקריסה.

קרמבולה מגייסת 4 מיליון דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית קרמבולה (Carambola) הודיעה על השלמת סבב גיוס A בגובה 4 מיליון דולר. באוגוסט חתמה החברה על הסכם עם AOL לאספקת טכנולוגיית שכבת הוידאו האינטראקטיבית של החברה, מה שהפך מאות אלפי קטעי וידאו מהספרייה המסיבית של AOL לאינטראקטיביים, זאת תמורת חשיפת הפלטפורמה של קרמבולה למיליוני צופים בכל חודש ושיתוף רווחים מהמפרסמים.

שיטת המוניטיזציה הנוכחית בסרטוני וידאו המבוססת בעצם על פרסומות, בין אם בתחילת סרטון הוידאו, באמצעו או בסופו. גם מתחרות פוטנציאליות, כגון Innovid ו-Viewbix, המכוונות אל שדרוג פרסומות הוידאו, עושות זאת באופן ידני המצריך עבודה רבה מצד הלקוח.

Imagine Communications הישראלית נרכשת על ידי Harris Broadcast

חברת Harris Broadcast האמריקאית, המייצרת ציוד ושירותים לשידורים בכל רחבי העולם, הודיעה היום (ה') על רכישת אימג'ין קומיוניקיישס (Imagine Communications) הישראלית, המתמחה בפתרונות וידאו דיגיטליים.

אימג'ין קומיוניקיישנס הישראלית עומדת מאחורי פיתוח פלטפורמה המאפשרת לספקי תוכן ומנהלי מערכות להעביר כמות תוכן גדולה משמעותית על גבי התשתיות הקיימות שלהן, מבלי לפגוע באיכות השידור תוך שמירה על איכות התוכן המקורי.

AcousticEye מגייסת 7 מיליון דולרים

אקוסטיקאיי (AcousticEye) הישראלית, העומדת מאחורי פיתוח מכשיר לבדיקת צינורות, משלימה סבב גיוס בסך 7 מיליון דולרים. הטכנולוגיה אותה פיתחה חברת אקוסטיקאיי מאפשרת לבדוק את התקינות של צינורות שונים, באמצעות גלי קול ובצורה שאינה פולשנית. בפועל, המוצר של החברה שולח גל קול אל הצינור, מנתח את צורת החזרה שלו וכך למעשה מסוגל להסיק מסקנות לגבי אופן הבנייה והתקינות של הצינור המדובר.

נכון להיום מוצריה של החברה עוזרים לבדוק מיליארדי שפורפרות וצינורות מידי שנה, כאשר מטרתה של החברה היא להגביר את היעילות התפעולית בהשוואה לטכניקות הבדיקה הקיימות כיום. כך לדוגמה, המוצר אותו מציעה החברה, Duet, דורש מפעיל אחד בלבד לעומת הדרישה לשני מפעילים לפחות בטכנולוגיות הקיימות.

זולו מגייסת 3.1 מיליון שקלים

חברת הסטארטאפ הישראלית זוֹלוֹ, המפתחת אפליקציית להשוואת מחירים לקניות בסופרמרקטים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בגובה 3.1 מיליון שקלים. הגיוס התבצע ב-2 שלבים: בשלב הראשון, הושקעו בחברה בחודש יולי 2 מיליון שקלים, 85 אחוזים מהמדען הראשי ו-15 אחוזים מנילסן, ובשלב השני הושקעו עוד 1.1 מיליון שקלים מנילסן בלבד.

זולו הוקמה בחודש ינואר 2013 על ידי דניאל רייזנר (מנכ״ל), אלכס לייזרוביץ׳, אבי חלץ סופרין וגולן לקס. החברה היא הראשונה שהתקבלה לחממת הסטארטאפים של נילסן, הממוקמת בקיסריה ומעסיקה שם 8 עובדים. את הכסף תשקיע החברה בפיתוח אפליקציה לאנדרואיד והתרחבות לשווקים נוספים ברחבי העולם בתקופה הקרובה.

ObserveIT מגייסת 20 מיליון דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית ObserveIT, המפתחת פתרון תוכנה של הקלטת פעילות משתמש על גבי המחשבים בארגון, הודיעה על השלמת סבב גיוס בגובה 20 מיליון דולרים מקרן הון הסיכוןBain Capital Ventures.

ObserveIT מתעדת בוידאו את ה-Sessions של המשתמשים בכל פעם שהם ניגשים למחשבים המוגנים, אבל מכיוון שאין לאף אחד זמן לראות המון שעות של חומרי וידאו ולנתח אותם, ObserveIT עושה זאת עבורם ומייצרת סיכום באנגלית פשוטה, וכמובן, שומרת את קטעי הוידאו בצד למקרה הצורך.

אינסייטרה הישראלית נרכשת על ידי Marketo בכ-30 מיליון דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית אינסייטרה (Insightera), המתמחה בפיתוח טכנולוגיות בתחום השיווק והמודיעין העסקי נרכשה על ידי חברת Marketo האמריקאית, העוסקת באוטומציה של תהליכי שיווק ונסחרת לפי שווי שוק של למעלה מ-1.14 מיליארד דולרים בנאסד"ק.

אינסייטרה עומדת מאחורי פיתוחה של מערכת המאפשרת לחברות בתחום ה-B2B להאיץ באופן משמעותי את תהליכי המכירות שלהן, באמצעות ניתוח הפעילות העסקית באתר האינטרנט שלהן. המערכת שהושקה ב-2012 מסוגלת להתממשק למערכות השיווק והמכירה של לקוחותיה, ולאפשר להם לנצל בצורה מיטבית את כל הנכסים השיווקים, כגון אתר האינטרנט, חומרים שיווקים ומידע קיים במערכות CRM.

Waze, דז׳ה וו? Moovit מגייסת 28 מיליון דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית Moovit, המפתחת אפליקציית מידע עבור נסיעות בתחבורה ציבורית, הודיעה על השלמת סבב גיוס עצום בהיקף של 28 מיליון דולר. את הכסף, צפויה להשקיע החברה בהתרחבות לשווקים נוספים דוגמת אסיה, לשם טביעת הרגל של Moovit לא הגיעה עדיין ובאופן כללי – לעשות עבור המשתמשים הנוהגים לנסוע בתחבורה ציבורית את מה ש-Waze עשתה עבור הנהגים במכוניות הפרטיות.

Moovit, לשעבר TranzMate, היא אולי האפליקציה הבולטת ביותר במגוון האפליקציות אשר משתמשות במאגרי המידע הממשלתיים בארץ. האפליקציה, מבוססת מיקום, עוזרת למשתמשים לנווט את עצמם בתחבורה הציבורית בארץ, בדומה למגוון אתרים (כגון Otobusim.com) אשר פעלו עוד לפני הופעת האפליקציה בשוק והתבססו על המידע של סוכנויות התחבורה הציבורית השונות. האפליקציה מהווה למעשה, מין אגריגטור של כל אתרי האינטרנט של חברות התחבורה הציבורית בארץ.

Zimperium מגייסת 8 מיליון דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית זימפריום (Zimperium), העוסקת באבטחת מידע סלולרית לארגונים, משלימה סבב גיוס בסך 8 מיליון דולרים. החברה, שנוסדה ב-2010, מתכננת להשתמש בכספי הגיוס הנוכחי על מנת להמשיך לפתח את המוצר, שכאמור יצא לאור בסוף חודש ינואר.

זימפריום הישראלית עובדת כיום מתחת לרדאר על פיתוח פתרון האבטחה שלה למשתמשי המובייל. החברה מתארת את הטכנולוגיה שפיתחה כפתרון הראשון בעולם המסוגל למנוע חדירה למכשיר הסלולרי של המשתמש, כאשר זה עוצב במטרה למתן את איומי האבטחה בתשתיות ארגוניות.

Evolita מגייסת 2 מיליון שקלים

ידע הוא המפתח לקבלת החלטות בסביבה עסקית. ארגונים גדולים מזמינים או קונים מחקרי שוק באלפי דולרים, וחלקם מעסיקים כמות נכבדת של אנליסטים ויועצים. בעלי עסקים קטנים ובינוניים חסרי תקציבים, מחפשים מידע בכוחות עצמם ולאחר השקעת זמן רב, נותרים לעתים מתוסכלים עם תוצאות חלקיות מאוד.

את הבעיה הזו מגיעה לפתור חברת הסטארטאפ הישראלית Evolita, המפתחת שירות אינטרנטי המאפשר למשתמש לחקור נושא עסקי באופן אוטומטי ולפי דרישה. Evolita הודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס בהיקף של 2 מיליון שקלים.

Adstrix מגייסת 550 אלף דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית Adstrix, העומדת מאחורי פלטפורמת פרסום-מודעות במודל White Label, הכריזה על השלמת סבב סיד בסך 2 מיליון שקלים (כ-550 אלף דולרים). החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס הנוכחי על מנת להמשיך לפתח את המוצר במטרה להשיק אותו כבר במהלך החודשים הבאים.

Adstrix הינה חברה ישראלית שנוסדה על ידי שני יזמים שהאמינו שהענן הוא סביבה אלטרנטיבית מצויינת, על מנת ליצור שוק שיאפשר לחברות המדיה לקבל חבילת פרסום המתאימה לצרכים האישיים שלהם, בין אם הן גדולות, בינוניות או קטנות.

אנחנו מאחלים לכל החברות המגייסות המון בהצלחה. יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים לספר לנו עליו? אתם מוזמנים לשלוח מייל אל info AT geektime.co.il

מקור: Shutterstock

קרן ההון סיכון הישראלית StageOne מגייסת 100 מיליון דולרים עבור קרן שניה, שתקרא StageOne II. הקרן החדשה תתמקד בהשקעות בחברות הנמצאות בשלבים מוקדמים.

למען התעשייה המקומית

הדיווח, המגיע מאתר TheMarker מעיד על כך שהקרן כבר סגרה השקעות בסך 75 מיליון דולרים בהובלת יובל כהן, ממייסדי הקרן, לצד טל סלובודקין שעתיד להצטרף אליו. עוד מוסיף הדיווח כי הקרן מעוניית להתמקד בהשקעות בחברות הנמצאות בשלבים מוקדמים. על פי השקעותיה של הקרן עד היום ברור כי היא מתמקדת בחברות תקשורת ו-IT, כאשר גם באתר הבית שלה מבהירה כי זוהי ההתמקדות העיקרית שלה בתחום ההשקעות.

כחלק מתהליך ההשקעה של הקרן היא מציעה ליזמים חיבור עם ספק התקשורת המתאים בשלב מוקדם במטרה לזהות את הצורך ולעזור לחברה להתקדם, הדרכה עבור היזמים על ידי מובילים בתעשייה המקומית והעולמית וכמובן עזרה לחברות לבנות ולפתח את המוצר הטוב ביותר שיענה על הדרישות הללו.

באתרה, מפרטת הקרן אודות היועצים השונים אותם מפגישה עם חברות הפורטפוליו שלה, הכוללים שמות כגון פאול ויסבך, לשעבר מנכ"ל וסמנכ"ל בבזק, פרופסור מאיר פדר מאוניברסיטת תל אביב וג'ק קאווילר, בעל למעלה מ-25 שנות נסיון בניהול פעילויות בתחומי אינטגרציה של מערכות, רשתות ותקשורת.

מדובר באחת מקרנות ההון הוותיקות בשוק, שהוקמה ב-2001 על ידי יובל כהן ואדורם געש. עם זאת נראה כי במהלך השנים האחרונות העדיפה להשאר "מתחת לראדר", כאשר אינה נוהגת לפרסם מידע אודות פעילותה או האסטרטגיה השונה שלה ומגיחה רק לצורך הפצת סיפורי ההצלחה של החברות השונות בהן השקיעה.

עם זאת, חשוב להבהיר כי בפורטפוליו החברה ניתן למצוא רקורד לא רע בכלל שכולל חברות ידועות כגון Crescendo ו-Traffix Systems שנרכשו על ידי F5 Networks, חברת Trivnet שנרכשה על ידי Gemalto, חברת Octalica שנרכשה על ידי Broadcom, חברת Guardium שנרכשה על ידי IBM, חברת Oversi שנרכשה ב-2012 על ידי Allot ועוד.

עוד ברקורד הקרן ניתן למצוא את רכישתה של חממת ניצנים ב-2003, שלימים הפכה לחממת LabOne עד שנרכשה על ידי אילן שילוח וניר טרלובסקי ב-2009 והפכה לחממת TheTime.

מקור תמונה: Shutterstock / Funding, next exit creative road sign

מקור: IVC

חברת המחקר IVC פרסמה היום (ב') את דו"ח האקזיטים הישראליים במהלך 10 השנים האחרונות ומציגה נתונים מרשימים במיוחד הכוללים שבירת שיאים, עלייה בגודל העסקה הממוצע ומידע נוסף ומעניין לא פחות.

מעצמת הסטארטאפים

על פי הדו"ח, מסתמן כי השנה הטובה ביותר בתחום האקזיטים בעשור האחרון הייתה 2013 במהלכה התבצעו 35 אקזיטים בהם הייתה מעורבת לפחות קרן הון סיכון אחת כמשקיעה, בסכום כולל של 4.2 מיליארד דולרים. העסקאות הללו היוו 63 אחוזים מכלל ההכנסות מאקזיטים במהלך אותה השנה. למעשה, הייתה זאת השנה המוצלחת ביותר עבור עסקאות בהן היו מעורבות קרנות הון סיכון, שהציגה זינוק של 91 אחוזים בהשוואה לממוצע של העשור האחרון.

סך כל ההכנסות של 2013 מאקזיטים עומד על סכום כולל של 6.64 מיליארד דולרים, שהתקבל במסגרת 80 עסקאות שלאו דווקא כללו קרנות הון סיכון, בהן היו מעורבות חברות היי טק ישראליות או חברות הקשורות לישראל. היקף עסקה ממוצעת הסתכם בכ-83 מיליון דולרים ומדובר ב-51 אחוזים מעל לממוצע בעשור האחרון, העומד על 55 מיליון דולרים.

עם כל הכבוד לאחד מהאקזיטים המדוברים של השנה האחרונה, Waze שפורסמה כי נמכרה בכמיליארד דולרים לגוגל, חברת המחקר מבהירה כי למעשה לא חצתה את רף המיליארד ומדובר על סכומים נדירים בתעשייה. למעשה, במהלך 10 השנים האחרונות היו רק שלוש עסקאות שחצו את הרף המדובר: רכישת מרקורי ואם-סיסטמס ב-2006 ומכירת NDS ב-2012.

קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC מציין כי משנת 2011 סכומי העסקאות עלו בהתמדה, מ-52.3 מיליון דולרים עד הרמה הנוכחית, העומדת כאמור על 83 מיליון דולרים. אך העליה בגודל עסקת האקזיט הממוצעת איננה תוצאה של הגידול בשווי העסקאות, אלא תולדה של ירידה דרמטית במספר העסקאות הקטנות העומדת על מתחת ל-10 מיליון דולרים.

מריאנה שפירא, מנהלת המחקר ב-IVC מוסיפה כי אחד מהממצאים המעניינים שחשף המחקר הוא שלא רק שהמשקיעים מפיקים ערך מעסקאות אקזיט, אלא שלאחרונה בולט הערך המוסף עבור החברות והיזמים, ממעורבות קרנות הון סיכון במו"מ על העסקה. חברת המחקר ניתחה את ההחזר הממוצע על ההון לעסקאות בהן היו מעורבות קרנות שונות, ובשלוש השנים האחרונות הוא עלה על הממוצע הרב שנתי הכולל והגיע למכפיל של פי חמש בעסקאות ב-2013.

שפירא מציינת כי בעוד שחברות המגובות על ידי קרנות הון סיכון הצליחו לגייס סכומים גבוהים יותר מאשר חברות ללא גיבוי זה, נראה כי מעורבות משקיעי הון סיכון אינה דוחפת את שווי העסקאות לסכומים של מעל למיליארד דולרים.

מקור: IVC

GeekAwards 2013 צילום: ארז כרמל

במסגרת תחרות GeekAwards שהתקיימה אמש (ב'), הצביעו למעלה מ-40,000 גולשים ו-19 שופטים בכירים מתעשיית ההייטק והתקשורת בישראל לסטארטאפים, היזמים והמשקיעים הטובים ביותר ב-16 קטגוריות שונות. לאחר שאנשי השנה של התעשייה כבר קיבלו את הפרסים שלהם הגיע הזמן לחשוף את רשימת הזוכים המלאה ולאחל להם ולשאר היזמים בתחום המון בהצלחה להמשך.

<<< לגלריית התמונות מהאירוע

הסטארטאפ הטוב ביותר לשנת 2013 בתחום האינטרנט

הזוכה הגדולה בקטגוריה היא Wix, המספקת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט לכל מטרה ונחשבת לאחת מהחברות הגדולות בתחום. למעשה, כמעט ולא קיים בונה אתרים בעולם החופשי שלא מכירה את שמה של החברה, שהשנה האחרונה עברה אבן דרך משמעותית, כשהונפקה בנאסד"ק לפי שווי של 800 מיליון דולרים.

הסטארטאפ הטוב ביותר לשנת 2013 בתחום האנטרפרייז

הזוכה הגדולה היא uTest, אחת מהחברות הוותיקות בתחום המציעה שירותי בדיקות תוכנה במיקור חוץ, במודל Crowdsourcing. לחברה היה את הכבוד להכלל במהלך השנה האחרונה ברשימת 10 החברות המבטיחות של פורבס אמריקה, אך אין זה מפתיע כשמסתכלים על נתוני החברה: מאז 2008 היא גייסה הון העומד על 37 מיליון דולרים, הגדילה את הצמיחה שלה ב-8.284 אחוזים והתרחבה מ-11 עובדים ל-120 עובדים פנימיים, ועוד למעלה מ-70 אלף בודקים הפרושים על פני 190 מדינות ברחבי העולם.

הסטארטאפ הטוב ביותר לשנת 2013 בתחום המובייל

החברה הזוכה היא Waze, אפליקציית הניווט החברתית. השנה האחרונה הייתה מעניינת במיוחד עבור החברה, ששמה נקשר עם חברות גדולות שככל הנראה הביעו עניין לגבי רכישתה. אין ספק שהמאורע המשמעותי ביותר הוא רכישתה של החברה על ידי גוגל בסכום של כמיליארד דולרים, ששם סוף לחרושת השמועות במסגרת אחת מהעסקאות המקומיות הגדולות ביותר במהלך השנים האחרונות.

הסטארטאפ הטוב ביותר לשנת 2013 בתחום אבטחת המידע

החברה הזוכה היא MyPermissions, המציעה למעשה אנטי וירוס לרשתות החברתיות. בפועל, החברה סורקת את הרשאות היישומים ברשתות החברתיות ושירותי הענן של המשתמשים כגון פייסבוק, טוויטר, גוגל, דרופבוקס, אינסטגרם, פורסקוור וכדומה ובכל פעם שאחת מהאפליקציה ניגשת למידע המאפשר זיהוי אישי של המשתמשים (PII), החברה מתריעה על כך למשתמש ומאפשרת לו לבטל את הגישה לנתונים. במהלך השנה האחרונה החברה השלימה את סבב הגיוס הראשון שלה, בסך מיליון דולרים אותו הובילה קרן 500 Startups.

הסטארטאפ הטוב ביותר לשנת 2013 בתחום החומרה

הזוכה המאושרת היא PrimeSense, העומדת מאחורי אחד מהשבבים הידועים ביותר בעולם המפעיל את הדור הראשון של מצלמת הקינקט. השנה נרכשה החברה על ידי אפל בסכום העומד על 345 מיליון דולרים. מדובר ברכישה השנייה של ענקית הטכנולוגיה בישראל ועל אחת הרכישות הגדולות יותר שביצעה אפל מחוץ לארה״ב.

הסטארטאפ הישראלי החדש הטוב ביותר לשנת 2013

הזוכה הגדולה היא Feex, המפתחת שירות הנועד לסייע למשתמשים להקטין את שיעור העמלות בשירותים הפיננסיים השונים שלהם. החברה, שנוסדה על ידי אורי לוין, יו"ר החברה והמשקיע הראשון שלה שהוא בין היתר גם מייסד ונשיא Waze ביחד עם יואב צוראל, אייל הלחמי ודוד וייס מגדירה את עצמה כרובין הוד של השירותים הפיננסיים ומצליחה לקבל אהדה בקרב המשתמשים.

במהלך השנה האחרונה החברה השלימה את סבב הגיוס הראשון שלה בסך 3 מיליון דולרים, במטרה להרחיב את הפלטפורמה אל שירותים פיננסיים נוספים, כגון קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, עמלות בנקים, חשבונות השקעות, פקדונות, משכנתאות ומוצרים נוספים.

הסטארטאפ העולה של 2013

הזוכה היא Taboola, מפתחת פלטפורמה להמלצות וידאו באינטרנט. בין הפרמטרים השונים שהחברה מנטרת, ניתן למצוא בין היתר גם את מיקומו של הסמן תוך כדי ניגון הסרטון, המעיד על מידת הריכוז שלו. כלומר, במידה ומדובר בסרטון פרסומת המוצג בצידו של העמוד ותוך כדי צפייה הוא ממשיך לגלול למטה, החברה יכולה לנצל את המידע על מנת להבין שהתוכן אינו רלוונטי לו – ולהציע לו אלטרנטיבות אחרות.

האקזיט של 2013

הזוכה הגדולה שקטפה את הפרס השני שלה להערב היא Waze.

צילום: ארז כרמל

תוכנית ההאצה הטובה בישראל לשנת 2013

תכנית ההאצה הזוכה היא UpWest Labs שהוקמה על ידי גיל בן-ארצי ושולי גלילי. התכנית מציעה לסטארטאפים בשלבים מתקדמים לעבור לתקופה של שלושה חודשים לסיליקון וואלי, במטרה להתקרב אל קהל היעד הפוטנציאלי שלהם. נכון להיום התכנית מונה רזומה של כ-25 חברות ולמעלה מ-100 יזמים ישראלים שהצליחו לבסס שותפויות חזקות עם שמות ידועים כגון גוגל, פייסבוק, דרופבוקס, לינקדאין ועוד וכמובן להציג מוצר בעל ערך לשוק.

המשקיע הישראלי לשנת 2013

הזוכה הגדול הוא זהר גילון, אחד מהמשקיעים הוותיקים והידועים בהייטק הישראלי, עם רזומה מרשים המונה אקזיטים של מיליארדי דולרים. בניגוד למשקיעים אחרים, גילון מתפרש ומשקיע בכלל תחומי ההייטק ועד היום ממשיך בפועלו. בין החברות בהן השקיע ניתן למצוא שמות מוכרים כגון גלילאו, שנמכרה בכ-1.7 מיליארד דולרים, סולוטו שנמכרה בכ-120 מיליון דולרים לצד השקעות בחברות כגון Outbrain, Interlude ועוד.

המשקיעה הישראלית לשנת 2013

הזוכה הגדולה היא רונה שגב, שותפה בקרן ההון סיכון פיטנגו אשר עוסקת כבר למעלה מ-11 שנים בתחומי היזמות, סיכון, והשקעות בחברות היי-טק בתחום התוכנה ולמעשה אחת מהשותפות הנשים היחידות בקרנות ההון סיכון. כחלק מהשקעותיה, רונה מצהירה בגלוי כי מחפשת להשקיע במיזמים נשיים, ומאמינה כי במהלך השנים הקרובות נוכל להיות עדים לחברות מזן חדש ונראה הרבה יותר חברות שיצאו ל-IPO או יהיו חלק ממיזוגים ורכישות בסכומים גדולים.

קרן ההון סיכון לשנת 2013

הזוכה בקטגוריה היא קרן Magma, שגייסה השנה את הקרן השלישית שלה בהיקף של 100 מיליון דולרים. הקרן נחשבת לאחת מהגדולות בישראל בתחום ההייטק ומנהלת כיום כספי השקעות בגובה של למעלה מ-300 מיליון דולרים, כאשר בפורטפוליו ההשקעות שלה ניתן למצוא שמות מוכרים ומצליחים כגון Waze, Onavo ו-Magisto.

היזם לשנת 2013

הזוכה בקטגוריה הוא אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix.

היזמת לשנת 2013

הזוכה המאושרת היא איריס שור מחברת Takipi שעשתה את האקזיט הראשון שלה כבר בגיל 28 כשמכרה את VisualTao לאוטודסק. הסטארטאפ החדש של שור, המציע פלטפורמה לניתוח קוד, הודיע במהלך השנה האחרונה על השלמת סבב גיוס A בסך 4.5 מיליון דולרים מקרן ההון סיכון האמריקאית Menlo Ventures, אחת הקרנות הממעיטה לפעול בזירת ההייטק הישראלית.

פרס מפעל חיים לשנת 2013

הפרס הוענק השנה לדב מורן, היזם הסדרתי העומד מאחורי המצאת ה-Disk-on-Key ואחת מהדמויות הדומיננטיות בסצנה הישראלית. בעוד שנראה כי במהלך השנה האחרונה העדיף מורן לשמור על שקט תקשורתי, שמו נקשר לאורך השנים במספר מיזמים והשקעות שונות בסצינה הישראלית, וכולנו יודעים שזה רק עניין של זמן עד שיציג לקהל המשתמשים העולמי את המיזם החדש שלו.

הסטארטאפ הישראלי הנבחר לשנת 2013

החברה הזוכה בפרס השלישי שלה להערב ומוכתרת כסטארטאפ הישראלי הנבחר לשנת 2013 היא Waze.

מקור: יח״צ

חברת Flash Networks הישראלית, ספקית של פתרונות אופטימיזציה ומונטיזציה לשוק המובייל והאינטרנט, הודיעה היום (ד׳) על השלמת עיסקת הרכישה של חברת הסטארטאפ הישראלית Mobixell Networks, המפתחת פתרונות אינטרנט סלולריים למפעילות סלולריות במטרה לייעל את רשתות הנתונים שלהן. שתי החברות סירבו לחשוף את היקפה של העסקה, אך על פי הערכות שונות, סכום העיסקה נע בין 10-20 מיליון דולר וקרוב ל-15 מיליון דולר. העסקה צפויה להיסגר באופן רשמי בסוף חודש ינואר 2014.

שילוב כוחות בין שתי חברות בולטות בתחום הדאטה במובייל

פלאש נטוורקס נוסדה בשנת 1996 וגייסה עד היום כ-60 מיליון דולר מקרנות הון סיכון כגון HarbourVest Partners, Argonaut Private Equity, Evergreen Venture Partners, Giza Venture Capital, לצד ספקיות הסלולר הגדולות בארצות הברית, Verizon, ו-T-Mobile. ב-2004, התמזגה החברה עם חברת Adjungo Networks וב-2009 רכשה את חברת יוניפיר הישראלית. החברה סיפרה כי עיסקת הרכישה תסייע לה ליצור נתח שוק משולב גדול יותר מכל ספקית עצמאית אחרת, ועזור לחברה לענות על הביקוש הגובר לאופטימיזציה של הנתונים, בייחוד כאשר שוק המובייל העולמי עובר לרשתות מהירות כגון 3G ו-LTE.

״עם הביקוש ההולך וגדל למוצרים שלנו, העיסקה הזו היא צעד חשוב בביסוס הדומיננטיות שלנו בשוק העולמי״, סיפר ליעם גלין, נשיא ומנכ״ל Flash Networks. ״בתור השחקנים הגדולים ביותר בתחום, גם בגודל וגם בכמות המוצרים והשירותים הרלוונטיים ללקוח, כוח הפיתוח המשולב של שתי החברות יסייע לנו להאיץ את ההתפתחת של טכנולוגיות חדשניות. כמו כן, Flash Networks מחוייבת להמשך תמיכה בפתרונות של Mobixell ולתמוך בלקוחותיה הקיימים.״ לחברת Flash Networks משרדים בצפון אמריקה, אירופה, אמריקה הלטינית ואסיה, ומעל 600 מיליון מנויים, כאשר בין לקוחותיה ניתן למצוא את אורנג', קבוצת סינגטל, MTS ,T-Mobile, דרום קוריאה טלקום וקבוצת אוסטריה טלקום.

״אנו שמחים לאחד כוחות עם Flash Networks״, סיפר קלוד גץ, מנכ״ל חברת Mobixell Networks. ״על ידי שילוב המומחיות הטכנולוגית של שתי החברות ובסיס הלקוחות הרחב שלנו, יחד עם המחויבות אל לקוחותינו המשותפים, Flash Network נמצאת בעמדה מצויינת בכדי לעזור לנו ולשפר את ההצעות שלנו ללקוחותינו.״ Mobixell נוסדה בשנת 2000 על ידי אמיר אהרוני ויהודה אלמליך, וגייסה עד כה כ-30 מיליון דולרים מקרנות הון סיכון כגון Intel Capital, Apax Partners, Siemens Technology Accelerator, Comverse Ventures ו-Optibase Holdings. בשנת 2010 רכשה החברה בעצמה את חברת הסטארטאפ 724 האמריקאית תמורת סכום המוערך בכ-20 מיליון דולר, אך בשנים האחרונות קטן מספר העובדים בחברה בצורה משמעותית, מ-250 ל-170 ונרשמה ירידה מסויימת בהכנסותיה.

מקור: יח"צ

חברת יוטפו (Yotpo) הישראלית, המפתחת פלטפורמה לביקורות חברתיות עבור אתרי מסחר אלקטרוני, הודיעה היום (ד') על השלמת סבב גיוס A בסך 10.7 מיליון דולרים.

את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Blumberg Capital בהשתתפות המשקיעים הקודמים בחברה, הכוללים את Rhodium, Gandyr Group, Oliver Jung, 2B Angels, Magna Capital Partners, Plus Ventures, זהר גילון ואנג'לים נוספים.

יתרונות השיתוף לעסקים

הרעיון העומד מאחורי פלטפורמת יוטפו הוא לעזור לעסקים להגדיל את המכירות שלהם, באמצעות יצירת תוכן וביקורות מאומתות מרוכשים אמיתיים, ושיתופם במגוון מנועי חיפוש והרשתות החברתיות. לשם כך מציעה החברה מערכת תגובות בה יכולים הרוכשים לשתף אודות חווית הרכישה או השימוש במוצר. באמצעות הביקורת למעשה נוצרת קהילה סביב המוצר, בזכות המשתמשים הנחשפים אליה, מביעים עניין ברכישת המוצר המדובר והפיכה ללקוחות בעצמם.

הפלטפורמה אותה מציעה החברה מיועדת לעזור לפתור את שלוש הבעיות העיקריות הקיימות כיום בשוק המסחר המקוון:

אמינות – החברה למעשה מאמתת את העובדה שכותב הביקורת אכן רכש והתנסה במוצר, ואינו מגיע מטעם החברה עצמה או מחברה מתחרה בנסיון להטות את החלטתו הסופית של הרוכש הפוטנציאלי.

חברתיות – ייתכן שכותב הביקורת הוא למעשה אחד מחבריו המקוונים של הרוכש הפוטנציאלי, אך במערכות הקיימות כיום אין לו אפשרות לדעת זאת. באמצעות הפלטפורמה המשתמשים יוכלו להבין האם חבריהם הם אלה שהשאירו את הביקורות השונות, כך שידעו האם לסמוך עליהם בנושא זה או לא.

מומחיות – עם כל הכבוד לרוכשים ולביקורות המושקעות שלהם, ברוב המקרים אין למשתמשים אפשרות לדעת האם מדובר ב"מומחה" בתחום או במשתמש ממוצע. יוטפו אוספת את הביקורות מרחבי הרשת עבור המוצר הרלוונטי, מנקזת את התוכן ומציעה מידע עדכני לרוכש הפוטנציאלי. בנוסף, החברה מאפשרת לכותב הביקורת עצמו להבין כיצד השפיע על המשתמשים ולעזור לו להבין האם יכול להחשיב את עצמו כמומחה בתחום, או שדעותיו מנוגדות לאמירה הכללית של השוק.

לקוחותיה של החברה, אתרי המסחר עצמם, יכולים להנות מאנליטיקות מפורטות המציעים מידע נוסף אודות המכירות השונות. מידע זה כולל בין היתר את המכירות שהגיעו ישירות מהפלטפורמה של יוטפו, כמה משתמשים בחרו לרכוש את המוצרים השונים בעקבות ביקורות שראו באחת הרשתות החברתיות, בהודעת מייל או בשאר הערוצים בהם תומכת יוטפו ומידע נוסף ושימושי.

נכון להיום החברה עובדת עם למעלה מ-30,000 עסקים ומשרתת כ-50 מיליון צרכנים מידי חודש. בפועל, החברה רואה conversion של 10 אחוזים מהרוכשים לביקורות. כלומר, לפחות 10 אחוזים מהרוכשים אכן כותבים ביקורת למוצר שרכשו, ומדובר על נתון גדול משמעותית מזה הקיים בשאר אתרי המסחר כיום. יוטפו מקווה כי עד סוף 2014 תייצר יותר ביקורות מאתרים גדולים וידועים המתעסקים בביקורות, כגון Yelp, eBay ו-Bazaarvoice.

עמרי כהן, CTO ומייסד-שותף ביוטפו ציין שמה שהתחיל כפלטפורמת חוות דעת הוא כעת כלי שיווק עוצמתי עבור החברות. חוות הדעת מייצגות את התוכן ובאמצעותו ניתן להשיג יותר. עוד הוסיף כהן כי התגובות שקיבלו ממשתמשי הפלטפורמה מעיד על כך שהתוכן שנוצר באמצעותה הוא מקור אדיר להזדמנויות שיווק חדשות והודות לסבב הגיוס הנוכחי נוכל להאיץ את פיתוח המוצר, השיווק והמכירות של החברה.

יוטפו נוסדה ב-2011 על ידי תומר טגרין ועמרי כהן, ונכון להיום מעסיקה כ-30 עובדים היושבים במשרדיה ביפו.

מקור: יח"צ

חברת TinyTap הישראלית, העומדת מאחורי פיתוח אפליקציה המאפשרת להורים ומחנכים לקחת חלק פעיל בחינוך הדיגיטלי של ילדיהם, זכתה במקום הראשון בתחרות Powerful Answers Award מבית ווריזון שהגיעה לסיומה אמש בהכרזה הגדולה בוגאס.

הרעיון החדשני ביותר

במסגרת התחרות, שהושקה לפני כשנה, העלתה ווריזון את השאלה מהו הרעיון הטוב הבא ומהיכן מגיעים פתרונות חדשניים. למעלה מ-1,400 רעיונות ומיזמים הוגשו בשלוש קטגוריות שונות בהן התמקדה החברות: חינוך, רפואה וקיימות (Sustainability). אך מתוך כל הרעיונות הללו, רק 10 מהם הגיעו לשלב הגמר וזכו להציג את הפיץ' שלהם מול שופטים מטעם החברה.

על הזוכים הגדולים הכריזה החברה במסגרת כנס CES 2014 המתקיים בימים אלה בלאס ווגאס. מלבד הישראלית שזכתה במקום הראשון בקטגוריית החינוך, זכתה חברת Smart Vision Labs, היוצרת מכשיר בדיקת ראייה נייד המסוגל למדוד בעיות שונות בעין וליצור מרשמים באמצעות תמונה אחת, בקטגוריית הרפואה. חברת Mosaic, המציעה פלטפורמה מקוונת להשקעות בפרוייקטים של אנרגיות נקיות, זכתה במקום הראשון בקטגוריית הקיימות. כל אחת מהחברות הללו זכתה במיליון דולרים, במטרה לעזור ולהמשיך לפתח את החברות ומוצריהן.

הישראלית הנבחרת

הפלטפורמה אותה מפתחת TinyTap מאפשרת להפוך את תהליך החינוך לכזה המערב לא רק את הילדים אלא גם את ההורים, בכך שמאפשרת להם ליצור משחקים ותכנים חדשים מבלי לכתוב שורת קוד אחת. במשחקים יכולים ההורים והמחנכים לשלב אלמנטים מעולמו האישי של הילד, כגון קולות מוכרים, תמונות משפחתיות, חפצים אהובים וכדומה.

כך למעשה, ניתן ללמד את הילדים את אותיות האל"ף בי"ת, מספרים ואף ליצור סיפורי לילה מעניינים שיעזרו לשפר את הקוארדינציה והמוטוריקה העדינה של הילד, לצד שיפור היצירתיות שלו ושל ההורה עצמו. הממשק של החברה מתאים לילדים בגילאי שנה עד שש, ועוזר להם ללמוד ולהתפתח. לצד המשחקים הנוצרים על ידי ההורים, החברה מציעה שוק אפליקציות שלם שנוצר על ידי הורים וילדים מרחבי העולם, הזמין לכלל המשתמשים להורדה ולמשחק.

TinyTap נוסדה ב-2012 על ידי יוגב שלי ואורן אלבז וגייסה עד היום 500 אלף דולרים מקרן המיקרו וי-סי Inimiti. אם אתם שואלים אותנו, אין ספק שמדובר בחברה שמעוניינת ואף מצליחה לעשות שינוי מהותי בתחום החינוך, כך שאין זה מפתיע שהחברה קטפה את הפרס הראשון בקטגוריית החינוך בתחרות של ווריזון.

וידאו: Verizon Wireless | Yogev Shelly | 2014 VZPAA Winner

מקור: צילום מסך

חברת הסטארטאפ הישראלית Implisit, המפתחת פתרון מבוסס SaaS לשיפור הפרודוקטיביות של צוותי מכירות, הודיעה על השלמת סבב גיוס ראשון בגובה 3.3 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן ההון סיכון Gemini Israel Ventures כאשר במסגרת הסכם ההשקעה, רותם אלדר, שותף בקרן, יצטרף למועצת המנהלים של Implisit. את הכסף שהתקבל כתוצאה מסבב הגיוס תשקיע החברה במטרה להרחיב את צוותי המכירות, הפיתוח והשיווק שלה, במיוחד בישראל. Implisit נוסדה ב-2012 על ידי גלעד רייכשטיין ואלעד דונסקי ומעסיקה נכון להיום עשרה עובדים ממשרדים בתל אביב ובניו יורק.

ניתוח נתונים לוקאלי וחכם לשיפור מערכות ה-CRM

מקור: יח״צ

Implisit פיתחה מוצר אשר מהווה בעצם שכבת אנליזה נוספת למערכות CRM (ניהול קשרי לקוחות). הטכנולוגיה של Implisit משלבת אוטומציה מלאה ואלגוריתמי כריית נתונים והזנת נתונים אינטיליגנטית בכדי להניב תובנות חשובות לצוותי המכירות של לקוחותיה. המערכת של Implisit למעשה יודעת לנתח טקסט של אנשי מכירות ולעזור להם בכל מה שקשור לפעילות שלהם ב-CRM. היא עושה שימוש בהודעות הדואר האלקטרוני ובתכתובות השונות של אנשי המכירות עם הלקוחות, ומתבססת על אותו המידע בכדי לחזות עסקאות פוטנציאליות ולנתח נתונים.

האלמנט הראשון מבטיח כי נתוני ה-CRM יהיה תמיד מלאים ומדוייקים ומאפשר לאנשי המכירות לשפר את הפרודוקטיביות שלהם על ידי התמקדות במאמצי המכירה עצמם, כאשר האלמנט השני הוא מנוע המלצות, אשר מכוון את החברות ואת צוותי המכירות שלהן להזדמנויות הרלוונטיות ביותר לאותו הרגע. ל-Implisit עשרות לקוחות, בעיקר אמריקאיים, עליהם ניתן למנות שמות כגון Taboola, Kenshoo, Walkme ועוד.

ג׳מיני מצטרפת לבורד

מקור: יח״צ

״ה-CRM חווה שינוי מערכתי. בעוד מחשוב הענן הפך את מערכת ה-CRM לנגישה לכל ארגון, עדיין לא ראינו אימוץ רחב יותר של מערכת CRM. הדור הבא של המערכות צפוי לחשוף באופן אוטומטי מידע על עסקאות פוטנציאליות זמינות ועל לקוחות פוטנציאליים, ולהנחות את הארגון לתהליך מכירה מוצלח. החזון שלנו הוא להוביל את הדור הבא של ה-CRM באמצעות מודיעין המונע על ידי Data, ושמחים מאוד בשותפות שלנו עם Gemini, ועל המחוייבות העמוקה והמעורבות שלהם בחברות הפורטפוליו״. ציין גלעד רייכשטיין, מייסד ומנכ״ל החברה.

״Implisit פותרת פגם קריטי במערכות ה-CRM. נכון להיום, צוותי המכירות מוגבלים ביכולות החיזוי המדוייקות שלהם והיכולת של המערכות הללו לסייע להם לקבל החלטות מדוייקות נפגעת. הפתרון של Implisit מצליח להציג שכבת אינטיליגנציה חדשנית, מרכיב חיוני למערכות ה-CRM של המחר. אנחנו תמיד מחפשים השקעות בחברות בכדי למנף טכנולוגיות מתקדמות ופתרונות המסייעים לקבלת החלטות מדוייקות, שיפתרו הרבה כאב ראש ללקוחות שלהם. מאוד התרשמנו מרמת הביצוע של הצוות ומההישגים שהם הצליחו להגיע אליהם עם משאבים מוגבלים למדי.״ ציין רותם אלדר, שותף בג׳מיני.

מקור: צילום מסך

הפוסט נכתב על ידי אבי שניידר, ותורגם לעברית על ידי חן אידן.

ייתכן שקרנות הון ואנג'לים צריכים להביט לכיוון של אנג'לים מסוג אחר בפעם הבאה שהם זקוקים להשראה, לפחות בכל הנוגע להיכן כדאי לבצע את ההשקעה הגדולה שלהם. אחד מהכיוונים עליהם כדאי להביט הוא על קרן תמורה.

מדובר על קרן שנוסדה ללא מטרות רווח, הפועלת במודל בו היא מקבלת מניות בחברות צעירות ומרוויחה כשהן נמכרות או מונפקות. את הכסף שמתקבל מהמכירה או מהרווחים, מעבירה הקרן במלואו לתמיכה בתוכניות חינוך ונוער בארץ באמצעות תרומות לעמותות השונות.

מספר האקזיטים הגדול של השנה האחרונה היה משמעותי במיוחד עבור הקרן, שלמעשה הודיעה על כך שהצליחה לייצר רווחים בסך 2 מיליון דולרים במהלך 2013, וכמובן שכולם הועברו לתרומה.

שנה מנצחת

תמורה חייבת את רוב הסכום של 2013 לשניים מהאקזיטים המדוברים ביותר בשוק: וויז שנמכרה לגוגל בסכום של כמיליארד דולרים וחברת אינטוסל שנמכרה לסיסקו ב-475 מיליון דולרים. אך עם כל הכבוד לגובה הסכומים, במהלך 11 שנות פעילותה הרוויחה הקרן למעלה מ-10 מיליון דולרים אותם הקפידה לתרום בחזרה לקהילה ממנה צמחו אותם סטארטאפים ויזמים מוצלחים: ישראל.

לאחרונה, או שתמורה הפכה לטובה במה היא עושה או שגם סטארטאפים שעדיין לא התחילו להרוויח הפכו לנדבנים, שכן הקרן הודיעה על מספר שיא של חברות שנרשמו לתרום מרווחיהן במהלך השנה האחרונה: 54 חברות. מספר זה מהווה שישית מסך החברות התורמות שהצטרפו לקרן מאז שנוסדה ב-2002 ועד היום, העומדות על 319 חברות.

בראיון עם מייסד ויושב הראש של תמורה, ידין קאופמן, הסביר האחרון שישנם מספר אלמנטים התורמים לעלייתה של תמורה בתקופה האחרונה: "יזמים מגיעים להבנה שיש להם חובה להיות אזרחים עובדים ואחראיים. תמורה מציעה להם נתיב קל יחסית על מנת למלא את חובתם, וכזה בעל השפעה גבוהה. למעשה כבר פנינו למספר חממות ומאיצים שכחלק מעבודתם עם החברות והצטרפותן לצוות, יתרמו מהמניות שלהן לקרן".

Lool Ventures תרמה לאחרונה חלק מרווחי האקזיטים שלה ופלטפורמת OurCrowd הצטרפה גם היא לאחרונה לקרן. קאופמן מציין שלמרות התמקדות בחממות ומאיצים היא אינה אסטרטגיה חדשה, יש עליה משמעותית בכמות שלהם בתקופה האחרונה – מה שלמעשה נתן דחיפה נוספת לעלייה של תמורה בסכומים אליהם הגיעה במהלך 2013.

חושבים על הילדים

במהלך השנה האחרונה האחרונה הצטרפו לקרן תמורה חברות מוכרות בשוק, כגון Tipa, ScoreOID, SQream, Tawkon, Parko, Tag’by, Medisafe, FTB Pro, MetaView, Big Blue Parrot, Ubimo, RotaryView, enVerid ואחרות. רווחים מהחברות הללו, כמו גם משאר החברות שהצטרפו לקרן בעבר ילכו למגוון רחב של ארגוני צדקה, הכוללים בין היתר את:

אח בוגר אחות בוגרת – ארגון הפועל להעצמאת ילדים ונוער הזקוקים לקשר אישי ומשמעותי עם מתנדב בוגר, התומך בכ-500 צעירים ממשפחות חד הוריות מרחבי המדינה.

מחשבה טובה – קבוצה שהוקמה על ידי קבוצת אנשי חינוך והייטק תושבי ירושלים בשנת 2003 במטרה לצמצם את הפער החברתי ההולך וגדל בתחום המחשבים והמדיה הדיגיטלית. העמותה מלמדת אוכלוסיות שונות ומגוונות כגון נוער בסיכון, זקנים, ערבים, ילדי גנים עירוניים, חרשים, חרדים וציבור המובטלים. העמותה מעבירה קורסים שכוללים הקניית ידע בסיסי במחשבים, לימוד תוכנות אופיס, גלישה באינטרנט, רובוטיקה, אנימציה ועוד.

ספריית פיג'מה – תכנית שמטרתה להנחיל לילדים אהבה לקריאה ולספרים ולעודד דיון בערכים יהודיים בחיק המשפחה ובגן הילדים. התכנית פועלת בשיתוף עם משרד החינוך דרך גני הילדים, ומעניקה מידי חודש לעשרות אלפי משפחות ספרי ילדים איכותיים בעלי זיקה לתרבות ולמורשת ולצדם הצעות לפעילות משותפת לילדים ולהוריהם.

תובנות בחינוך – מיזם שקם במטרה  לתת רוח גבית למנהלי בתי ספר ולאפשר להם לחולל מהפך חינוכי וחברתי במרכזים החינוכיים שבניהולם. המיזם מסייע למנהלים לפתח תפיסה של מנהיגים ויזמים חברתיים, הפועלים למען יצירת מענה כולל לצרכי התלמידים מבחינה לימודית, רגשית וחברתית. בדרך זו הופך בית הספר לעוגן המרכזי בחיי התלמידים והקהילה הסובבת אותם ולמקום מעורר השראה.

ערכים בספורט - חזון העמותה הינו יצירת חברה ערכית בישראל המושתתת על דרך ארץ, ערבות הדדית, סובלנות, אחווה ומצויינות, חברה בה הפעילות הספורטיבית מהווה תשתית לפיתוח ערכי וחינוכי. העמותה פועלת ליצירת מעגל השפעה ערכי החל מאגודות הספורט ומחלקות הספורט העירוניות ,דרך המאמנים והשחקנים ועד להורי השחקנים אשר יחולל שינוי לטובה בחברה הישראלית בכללותה ובאווירה הספורטיבית בפרט. השאיפה היא להפוך את הילדים (השחקנים) לאנשים טובים יותר לעצמם ולחברה בישראל ולא רק לשחקנים טובים יותר.

קאופמן כמובן גאה בהישגים השונים של הקרן ובעובדה שמהווה גשר פילנתרופי בין קהילת הסטארטאפ של ישראל והקהילה עצמה. "התרחבותה של הקרן במהלך 2013 מראה שמודל התרומות שלנו מציע אפשרות אטרקטיבית לחברות ההייטק, כפי שמעידות 54 החברות שהצטרפו אליה. זה נחמד לראות שרבים מהפרוייקטים ללא מטרות רווח בהם אנו תומכים עוברים משלב ה"סטארטאפ" אל השלב הבא, ומתגלגלים החוצה בקנה מידה עולמי".

פוסט זה נכתב על ידי עו"ד אילת טורם, שותפה במחלקת ההייטק במשרד עמית, פולק מטלון ושות' (APM & CO). עו"ד טורם מלווה קרנות, חממות, אקסלרטורים, אנג'לים ויזמים בתחום המשפטי והעסקי, לרבות באסטרטגיית גיוסי הכספים אל מול גופי השקעה מובילים בארץ ובעולם

בפוסט הקודם כתבתי על "חוק האנג'לים" וכיצד ניתן להסתייע בו לגיוס כסף. ואולם, לא כל חברה מתאימה לגיוס במתווה חוק האנג'לים, ובתקופה שבה סביבת הגיוס אינה קלה ליזמים, חשיבות הפניה לגופי הכסף הנכונים, במתודולוגיה נכונה – גדלה. זמן שווה כסף ותשומות נפש. כאשר אתם מנהלים גיוס בצורה שאינה מושכלת, בדרך של "לירות לכל הכיוונים", להגיע לכל משקיע רק מפני שיש לכם חיבור אליו וכן הלאה, אתם מתעייפים שלא לצורך, אינכם פנויים לעסוק ביתר צרכי החברה כפיתוח, שיווק ומכירות, ובדרך כלל גם לא תשיגו את התוצאות הטובות ביותר, אם בכלל. על הדרך תגלו שאם היה לכם יומכם אצל משקיע מסוים טרם שהייתם בשלים לכך, עלול אותו משקיע שלא לרצות לפגוש אתכם יותר, גם אם התקדמתם רבות מאז אותה פגישה מקורית. לא תמיד כך הם פני הדברים, אך הבניה הנכונה של התהליך ושיקול הדעת יפים בכל שלב משלבי הגיוס.

מיהו המשקיע המתאים לכם?

בחנו את הפרמטרים הבאים:

התחום בו עוסקת החברה (space) – לצורך ההפשטה, נניח שאתם חברת מובייל או חברת אינטרנט. משקיעים מעולמות הקלינטק או מדעי החיים לא יתאימו לכם באחוז מאוד גבוה של המקרים, גם אם מעת לעת הם אופורטוניסטים ביחס להזדמנויות השקעה בעולמות שלכם. בדקו היטב את תיאבון ההשקעות וההתמחות של כל משקיע באמצעות אתר האינטרנט, פרופיל הלינקדאין ומקורות נוספים והמנעו מבזבוז של זמנכם וזמנם של המשקיעים שאינם רלוונטיים בעליל.

השלב בו אתם נמצאים (stage) – נניח שאתם נמצאים בשלב הפרה-סיד או הסיד. פניה לקרנות שהינן במהותן קרנות לייט סטייג' (למשל, וראו גם להלן) לא תועיל, אלא אם יש לקרנות אלה תוכנית סיד לחברות צעירות. ולהיפך – אם החברה נמצאת בראונד B ואילך, נראה שאין טעם לפנות לקרנות מיקרו (micro funds) המשקיעות סכומים נמוכים יחסית במיזמים בשלבים מקדמיים. בדקו היטב את התאמת השלב ופנו קודם למשקיעים המתאימים לכם יותר.

סוג המשקיע – ישנם הבדלים רבים בתיאבון ההשקעה, במודל ההשקעה ובערך המוסף שהמשקיעים השונים מביאים לשולחן; אין דומים האנג'לים לקרנות, האקסלרטורים אינם פועלים במודל של חממות, גופי הון סיכון תאגידי (corporate venture) אינם פועלים משיקולים המאפיינים קרנות, גופי החוב שונים במהותם מגופי האקוויטי וכן הלאה. לא ניתן בפוסט קצר זה להתייחס לכל הגופים ולהבדלים הגדולים שביניהם, אם כי ארחיב מעט בהמשך, ובכל מקרה – בדקו בקפידה תוך התייעצות עם אנשים המכירים את הסביבה העסקית עם אלה מהגופים נכון יותר להתחיל, ובכך תייעלו משמעותית את תהליך הגיוס שלכם.

אתן מספר דוגמאות טריויאליות להמחשה – אם מגבלות חוק המו"פ והמדען הרשאי בכל הקשור ליצוא ידע (IP) מישראל יקשו מאוד על החברה, נראה שלא נכון יהיה לפנות לקבלת כספי מדען או להצטרף לתוכנית החממות. אם גוף הון סיכון תאגידי בוחר להשקיע בכם – יתכן ולא "ידחוף" אתכם לאקזיט מוקדם כפי שחלק מן הקרנות אולי תעשינה, אך כן ישים כובד משקל על המשך פיתוח שהינו סינרגטי לצרכי התאגיד, מניעה אפשרית של שת"פ עם תאגידים מתחרים בתעשיה וכן הלאה. הבינו את סוג המשקיע ופנו קודם למשקיעים הנכונים.

המקום בו אתם יושבים – חברה ישראלית, שהוקמה ופועלת מישראל, במרבית המקרים, נכון יותר שתפנה קודם לגופי ההשקעה הישראליים ולנציגויות של הקרנות וגופי ההשקעה הזרים שכבר נמצאים בארץ, ורק לאחר מכן תפנה לקרנות ולגופים שמעבר לים, כולל עמק הסיליקון. הסיבות לכך רבות וכוללות – התאמה טובה יותר של משקיעים מקומיים לחברות צעירות המצריכות ליווי ותמיכה מקרוב, נוחות (comfort) של הקרנות הזרות בהשקעה במיזם ישראלי שכבר השקיעה בו קרן מקומית ועוד.

שווי החברה (valuation) – כידוע לכל, שווי חברה, ובמיוחד בשלבים המקדמיים המתאפיינים בהיעדר כלים מדידיים להערכת שווי, אינו מדע מדויק. עם זאת, המרחב ההגיוני של השווי אינו בחזקת נעלם. גופי השקעה רבים, בין אם אלה קבוצות של אנג'לים, בין אם קרנות מיקרו או אקסלרטורים, מגדירים מראש את גבולות השווי שבמסגרתם נוח להם ונכון להם להשקיע. בדקו זאת בכל האמצעים הגלויים העומדים לרשותכם וכן שוחחו עם אנשים בתעשייה המכירים את המקובלות בגופי ההשקעה השונים, והימנעו מביטול זמן בפניה לגורמים שאינם רלוונטיים מבחינת שווי החברה, גם אם סכום הכסף אותו אתם מבקשים לגייס נמצא לכאורה במנדט של אותו גוף. למשל – נניח שאתם מבקשים לגייס חצי מליון דולר לפי שווי חברה של 6 מליון דולר לפני הכסף. ישנן קרנות שיכולות לתת לכם חצי מליון דולר מבחינת סדרי הגודל של הכסף שהן מנהלות וההשקעות שהן עושות, אך לא בשווי שכזה שכן השווי יכתיב אחזקות קטנות יותר תמורת הכסף ממה שהקרן היתה רוצה לראות.

היקף וסוג הכסף לו אתם זקוקים כעת – אם אתם זקוקים להשקעת פרה סיד או סיד פנו לאנג'לים, אקסלרטורים וקרנות מיקרו. אם אתם זקוקים למיליוני דולר בודדים – פנו לקרנות הונצ'ר. אם נכון יותר מבחינת החברה לגייס חוב ולא להוביל גיוס אקוויטי, ויש לכם בטחונות המאפשרים זאת – פנו לגופי החוב ולא לגופי האקוויטי, וכן הלאה.

המטרות שהכסף אמור לשרת – גם המטרות שלשמן החברה מבקשת לגייס כסף מקרינות על מיהות המשקיע. במקרה בו הכסף אמור לשרת צמיחה (growth), קרנות הונצ'ר הגדולות יותר, קרנות ה growth והלייט-סטייג' תהיינה הכתובת הנכונה יותר. במקרה בו הכסף אמור לשרת בעיקר את המשך הפיתוח בדקו התאמה של חוק האנג'לים, תוכניות מדען וחממות לצד אפיקי השקעה נוספים. ככל שהסיכון הטכנולוגי גדול יותר והכסף אמור לשרת מיטיגציה של סיכון זה – כך קרנות המתמחות בהשקעה בשלבים צעירים ועתירי סיכון תתאמנה לכם יותר.

כמות הכסף שעוד תזדקקו לה – בדומה לשווי החברה, גם כאן כמות הכסף שבסיבוב הספציפי אינה חזות הכל. נניח שאתם זקוקים למליון דולר עד שניים בלבד כרגע. סכום זה נמצא במגרש של משקיעים רבים, מקרנות צנועות בהיקפן ועד מגה קרנות. ואולם, במידה והחברה תצריך עוד כספים רבים עד לרווחיות או אקזיט (מכירה או IPO), המשקיעים הקטנים לא יוכלו להמשיך ולהשתתף בסיבובים הבאים ואחזקותיהם ידוללו עד כדי אי כדאיות שבהשקעה הראשונה. אם ה cycle הוא ארוך והחברה היא cash intensive (למשל, חברת מכשור רפואי, סמי-קונדקטורס, קלינטק וכו') לא כל משקיע שיכול להשתתף בסיבוב הנוכחי מתאים לכם. כאמור, לכו קודם למשקיעים היותר נכונים.

היכולת לגדול, סקיילביליות (scalable, ability to scale) – היכולת "to scale" משחקת תפקיד מאוד משמעותי בכל גיוס. במקרים מסוימים, גם סטארט-אפ מאוד צעיר שלו טכנולוגיה מהסוג שמשקיעים נוהגים לכנות disruptive, פטנטים חזקים, צוות איכותי ופוטנציאל לפריצה משמעותית יוכל לגייס מגופי השקעה שעל פי רוב אינם משקיעים במיזמים כה צעירים, ולהיפך כמובן. חשבו "סקיילביליות" ומנפו זאת בפניה למשקיעים.

כללי מפתח נוספים

פירמידת המשקיעים, שרשרת המזון – נסו לצייר לכם את הסביבה האקולוגית של תעשיית ההייטק כסוג של פירמידה שבסיסה מאוד רחב והוא מורכב מחברות סטרטאפ רבות. לצורך ההפשטה בואו נניח שמעל שכבה זו מונחות שכבות רבות נוספות של משקיעים שכולן ניזונות מכם – היזמים. אקדים ואומר שחלק גדול מהנחות העבר והחלוקה המסורתית שבין המשקיעים אינם נכונים עוד; קרנות ונצ'ר משקיעות גם בשלבי צמיחה, שחקני החוב נוגסים באקוויטי, גופי הון הסיכון התאגידיים מחליפים את הקרנות וכן הלאה. ועם זאת, לצורך הכיול, נסו למקם את עצמכם ואת המיזם שלכם בסולם הבא. מיקום נכון יכוון אתכם למשקיעים המתאימים יותר:

o סטארטאפים
o מימון עצמי (bootstrapping)/חברים ומשפחה (FFF – friends, family & fools)
o אקסלרטורים/hubs/אנג'לים
o קבוצות אנג'לים מאוגדות/קרנות מיקרו
o חממות/תוכניות מדען
o קרנות ונצ'ר – אירלי סטייג'
o קרנות לייט סטייג' ו growth
o שחקני חוב – ונצ'ר לנדינג/מזנין
o הון סיכון תאגידי
o קרנות פרייבט אקוויטי
o גופים מוסדיים
o נוספים

מצב הקרן – באומרי "מצב הקרן" הכוונה היא למכלול של שיקולים שאינם קשורים באיכות המיזם שלכם כי אם בסטטוס של הקרן בנקודה בה אתם פוגשים אותה. ניקח לדוגמא קרן שכמעט ולא נותר בה כסף להשקעות חדשות והכסף הקיים מיועד בעיקר להשקעות המשך במיזמים שהקרן כבר השקיעה בהם כדי להבטיח את חיותם ואת אי דילול אחזקות הקרן. האם נכון יהיה מצידכם להתחיל דווקא בקרן כזו? נניח שבקרן יש כסף פנוי להשקעות אך היא נמצאת קרוב לתום תקופת ההשקעות שלה ולפיכך גם קרובה יותר לתום חיי הקרן מה שמאפשר פחות מרווח נשימה וזמן צמיחה והבשלה לחברות הפורטפוליו – האם נכון להתחיל גיוס דווקא מקרן זו? ישנם כמובן שיקולים נוספים רבים, והיריעה תקצר מלהכילם.

ועוד, על קצה המזלג (וללא כל יומרה להקיף את כל הדברים עליהם חשוב להקפיד לצורך ייעול תהליך גיוס):

בדיקה מקדמית של ניגוד עניינים פוטנציאלי – בטרם פניה למשקיע כלשהו הקפידו לבדוק את הפורטפוליו בו מושקע אותו משקיע פרטי או קרן לפסילת חשש לניגוד עניינים. אם המשקיע כבר מושקע במתחרה יתכן ולא נכון כלל לפנות אליו, ובכך לבטל זמן יקר ולחשוף מידע רגיש. אפשרות אחרת היא שתפנו תוך העמדת מידע מוגבל במצגת כללית ורק לאחר בדיקת ניגוד העניינים אל מול המשקיע תחליטו האם לחשוף יותר. משקיע ראוי יאמר לכם כבר בעת הפניה האם הוא רואה חשש מעין זה.

פתיחת דלתות באמצעות אנשי אמון – בעת הפניה למשקיעים העזרו באנשים שאתם נותנים בהם אמון ושהם מוערכים בתעשייה; יזמים ותיקים, עורכי הדין שלכם, רואי החשבון של החברה וכן הלאה. תמצאו כי דלתות נפתחות בקלות רבה יותר ובזמן קצר יותר כשהמציג מוערך ולו מערכת יחסים אישית טובה עם המשקיע.

הכנת חומרים מצוינים – מצגת, תמצית מנהלים, סרטון וכן הלאה. הקפידו באימייל המלווה לייצר טיזר לפתיחת החומרים באמצעות הצגה קצרה של החברה, החזון, היזמים, המשקיעים הקיימים, הישגים משמעותיים והיקף ומטרות הגיוס הנוכחי. חומרים מצוינים מקצרים תהליך גיוס.

"אקסל משקיעים" – הקפידו על אקסל משקיעים מסודר בו תנהלו את כל הפניות, השיחות והפגישות שהיו לכם עם משקיעים, וכן תיעוד קצר של המשוב שקיבלתם מכל משקיע. עם הזמן, וככל שהגיוס מתארך, הדברים משתכחים ומתערבבים זה בזה, וללא רישום מסודר תמצאו את עצמכם פונים לאותו משקיע פעמיים, לא חוזרים למשקיע בהתקיים ציון דרך מוסכם וכן הלאה.

גורם מסנכרן – פנו למשקיע דרך גורם אחד בלבד והיו אתם הגורם המסנכרן את האנשים העוזרים לכם בהגעה למשקיעים.

פניה חוזרת למשקיע – אם בחרתם לפנות למשקיע יותר מפעם אחת, הקפידו לציין זאת בגוף הפניה ונמקו מה סיבת החזרה (למשל שהחברה השיקה את המוצר בחודש האחרון, שהחברה התקשרה בהסכם משמעותי עם לקוח מפתח או שקרן זרה נתנה soft commitment להשקעה בהינתן התחייבות השקעה של קרן מקומית, וכן הלאה וכן הלאה). הסבר נכון מקצר תהליכים ויוצר פניות אצל המקבל.

אנרגיות טובות והרמוניה – בעת הפגישות עם המשקיעים הקפידו על הרמוניה טובה בין המציגים והקרינו אנרגיות חיוביות. There's no second chance to make a first impression, so make the most of it.

דיוק, הצגה נכונה של סטטוס הפיתוח, הגיוס וכן הלאה – אלה צריכים להיות נר לרגליכם. היזהרו במצגים לא מדויקים, גם אם הפיתוי לייפות במעט את המציאות גדול. בסופו של דבר, ה setback שייגרם כתוצאה מאי דיוק יסב נזק ויאט את התהליך.

ולפני סיום, הבהרה וחומר למחשבה

סביבת הגיוס השתפרה בחודשים האחרונים אך אינה קלה. בנסיבות אלה כאמור חשוב עוד יותר לנהל תהליך מושכל וחכם. עם זאת, אין בכך כדי לשלול הרחבת הנטוורק למטרות גיוס עתידיות, יצירת מערכות יחסים עם קרנות וגופי השקעה שעדיין אינם מתאימים לשלב שבו אתם נמצאים, פניה גם למשקיעים פחות רלוונטיים לצורך התייעצות ומשוב וכן הלאה.

מובן גם שאין בפוסט זה משום המלצה שלא לפנות לגופים פחות נזילים, כאלה המתקרבים לתום תקופת ההשקעות וכו', ולקחת כסף המוצע לכם, גם אם אינו מהמשקיע האופטימלי. המציאות חזקה מכולנו, והמגייס הנבון ידע לנהל בצורה מיטבית את התהליך ולשקלל נכונה את התועלות והחסרונות שבכל אפיק.

* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

קרדיט תמונה: money via Shutterstock.

רכישת הענק החדשה של גוגל לא מתייחסת למנועי חיפוש, או טלפונים חכמים, אפילו לא לאפליקציות ניווט. הפעם נראה כי חברת הענק החליטה להתמקד בתחום האינטרנט של הדברים. זאת, לאחר שהכריזה הלילה (ג’) על רכישת מעבדות Nest המייצרות מוצרים ביתיים חכמים, ובראשם תרמוסטט משוכלל במיוחד וגלאי עשן שמסתנכרן עם הסמארטפון.

האינטרנט של הדברים

עוד נודע כי ענקית החיפוש תשלם עבור הרכישה החדשה 3.2 מיליארד דולרים, מה שהופך אותה לרכישה השנייה היקרה ביותר בהיסטוריה של לארי פייג’ (במקום הראשון ניצבת רכישת מוטורולה ב-12.5 מיליארד דולרים). עוד נודע כי בהתאם לתנאי הרכישה החברה תשמור על זהות המותג הייחודית שלה, וכי מנהליה הנוכחיים ימשיכו לעמוד בראשה.

את Nest הקימו טוני פאדל ומאט רוג’רס, שניהם עובדי אפל לשעבר, בשנת 2010. פאדל, מנכ”ל החברה, אף נחשב לאיש שעומד מאחורי האייפוד. לא מדובר בעובדה שולית. ב-Nest עובדים כיום כ-300 בני אדם, כ-100 מהם עבדו באפל בעבר. אין ספק, אם כך, שמלבד המוצרים, מדובר בנכס אנושי עצום עבור המתחרה הגדולה.

את התרמוסטט המפורסם הציגו השניים שנה לאחר הקמת החברה, והראו לעולם כיצד מכשיר אחד קטן מסוגל ללמוד בדיוק איזו טמפרטורה אוהב כל אחד מבני הבית, ובאיזה חדר, ולהתאים עצמו. בנוסף, הוא יודע האם יושבי הבית נמצאים בתוכו, ובמידה שלא, הוא עובר אוטומטית למצב חיסכון באנרגיה.

אבל השניים לא עצרו בזה, ולאחרונה הציגו את המצאתם החדשה – Nest Protect – גלאי עשן עם אינטרנט אלחוטי ושלל חיישנים לזיהוי תנועה, אור, ועוד. גלאי עשן לא חסר בעולם, אבל הגלאי של Nest הוא מיוחד. ראשית, במקום לצפצף ולהעיק על כל השכונה, הוא מתריע מפני עשן בקול אנושי רגוע. את הצפצופים מחרישי האוזניים הוא מתחיל רק כשהמצב הופך לחמור ממש. בנוסף, בשביל לבטל את האזעקה, כל שעליכם לעשות הוא לעמוד מתחת לגלאי ולנפנף ביד.

על ההתלהבות הגדולה ממוצרי החברה ניתן ללמוד מהדברים שפירסם מנכ”ל גוגל, לארי פייג’, בעת הכרזת הרכישה. לדבריו, “יש להם מוצרים מדהימים אותם ניתן לרכוש כבר עכשיו – תרמוסטט שחוסך אנרגיה וגלאי עשן שיכול להגן על משפחתכם. אנו נרגשים מהאפשרות להציג יותר אפשרויות ליותר בתים ביותר מדינות, ולהגשים חלומות”.

דרך ארוכה (ומשתלמת)

יש לציין כי זו אינה תחילת הדרך המשותפת של שתי החברות. זרוע ההשקעות של גוגל, Google Ventures, הינה אחת הראשונות שהשקיעו ב-Nest. הקרן אף הובילה את סבב הגיוסים השני של החברה בשנת 2011, ואת הסבב השלישי בשנת 2012. סרגיי ברין היה בין הראשונים שראו את התרמוסטט החכם בפעולה, לאחר שפאדל העניק לו הדגמה פרטית עוד בטרם השקת המוצר.

אין ספק כי השאלה המעניינת ביותר בסיפור הזה היא למה גוגל צריכה את Nest. את התשובה העיקרית כבר ציינו לעיל – גוגל מעוניינת להיכנס לבתים של כולנו, ותחום הבתים החכמים – אחד המובילים בסוגת “האינטרנט של הדברים” – נחשב לקורץ במיוחד.
כבר מזה זמן מה שגוגל מנסה להיכנס לתחום, אך ללא הצלחה מרובה. דוגמאות לכך הן למשל גרסת גוגל לתרמוסטט חכם (שיצביע מי ששמע עליה ולא עובד במערכת אתר זה או בגוגל), או להבדיל, הטלוויזיה החכמה. למעשה, ההצלחה היחידה שרשמה החברה בתחום היא הכרומקאסט, ובמקרה הזה מדובר בהתקן שאומנם צבר הצלחה, אך הוא חדש מאוד, וטרם ניתן לאמוד את חדירותו לבתים.

שאלה נוספת, אותה העלו רבים עם פרסום הרכישה הצפויה, נוגעת כמובן לענייני פרטיות. האם משמעות הדבר היא שכעת גוגל גם תדע מתי אתם בבבית, כמה אתם אוהבים שחם לכם בסלון, ועוד? לדברי פאדל “המציאות היא שבגוגל מתייחסים לנושא הפרטיות ברצינות רבה”. עוד הוא ציין כי תנאי השימוש במוצרי החברה לא ישתנו בעקבות החיבור לגוגל.

מקור: Shutterstock

חברות ההייטק הישראליות מגייסות אמנם יותר כספים מבעבר, אך בכל מה שקשור לסצנת הון הסיכון, שנת 2013 נחתמה כמוצלחת פחות מקודמותיה עבור הישראליות. על פי דו״ח של חברת המחקר IVC-KPMG, בשנה האחרונה 13 קרנות הון סיכון ישראליות גייסו 526 מיליון דולרים בלבד, ירידה של קרוב ל-28 אחוזים בהשוואה ל-725 מיליון דולר שגויסו על ידי 14 קרנות הון סיכון ישראליות בשנת 2012.

בלטו במיוחד: Vintage ו-Aleph

בחישוב פשוט, ממוצע ההון שקרן הון סיכון ישראלית גייסה בשנה האחרונה הסתכם ב-41 מיליון דולר, לעומת ממוצע של 76 מיליון דולר בממוצע הגיוסים לקרן בעשור האחרון. אחת מהסיבות לירידת הממוצע, על פי הדו״ח, היא עצם העובדה שבשנה האחרונה הוקמו מספר רב של מיקרו-קרנות, המשקיעות בעיקר בחברת בשלבי סיד. נתח השוק של הקרנות הללו עלה ל-24 אחוזים, הגבוה ביותר ב-3 שנים האחרונות.

על פי הדו״ח, שתי קרנות ישראליות בלטו במיוחד והצליחו לעבור את רף ה-100 מיליון הדולר לקרנות שלהן בשנה החולפת: הקרן השישית של Vintage Ventures, המתמקדת בהשקעות בשלבים שלאחר שלב הסיד, אשר הצליחה לגייס לקרן שלה סכום של 161 מיליון דולר. בנוסף, קרן אלף, אשר הוקמה ב-2013 על ידי מייקל אייזנברג ואדן שוחט, שהצליחה לגייס 151 דולר. שתי הקרנות הללו תפסו נתח כולל של 59 אחוזים מכלל ההון שגויס על ידי קרנות הון הסיכון הישראליות בשנת 2013. לשם השוואה, בשנת 2012, גייסו קרנות הון הסיכון פיטנגו, סקויה ומאגמה למעלה מ- 100 מיליון דולר כל אחת, והגיעו לנתח של 84 אחוזים מסך ההון שגויס באותה שנה.

פחות להשקעות ראשונות, יותר להשקעות המשך

מקור: יח״צ

נתח השוק של המיקרו-קרנות בשנת 2013 עומד על 24 אחוזים מסך הכספים שגויסו על ידי קרנות הון הסיכון הישראליות – סכום של 124 מיליון דולר. למרות שמספר הקרנות הללו ירד ל-8, בהשוואה ל-9 ו-11 בשנים הקודמות, מדובר על צמיחה משמעותית בנתח השוק של המיקרו קרנות. תופעת המיקרו קרנות הפכה לשכיחה בעיקר בשלוש השנים האחרונות, כאשר 58 אחוזים מההון שגויס בעשור האחרון גויס בשלוש השנים האחרונות.

באופן כללי, בשנה האחרונה ניתן לשמוע רחשים בקרב חברות סטארטאפ חדשות על כך שקשה יותר לגייס הון ראשוני מקרנות הון סיכון בהשוואה לשנים עברו, למרות התנופה המחודשת של המיקרו-קרנות. על פי IVC, ההון הפנוי להשקעות של קרנות הון הסיכון הישראליות עומד על 1.6 מיליארד דולר בתחילת 2014, כאשר מתוכו סכום 359 מיליון דולר, או 22 אחוזים בלבד מוקצים להשקעות ראשונות, ואילו יתר הכסף מיועד להשקעות המשך. אולי לנתון זה ניתן להוסיף את העובדה שחמש מתוך 13 קרנות הון סיכון ישראליות שגייסו הון בשנת 2013, מנוהלות על ידי גופים חדשים בשוק הון הסיכון המקומי, אשר אחראיים לגיוס 42 אחוזים מסך ההון שגויס אשתקד.

קרדיט תמונה: Businessman complete his startup business. Investor accelerate start-up project concept. /  Shutterstock.com

שנת 2013 הייתה שנה מצוינת עבור גיקטיים ושנת 2014 נפתחת בסימן גלובלי עבורנו. אנחנו ממשיכים לגדול ואנחנו מחפשים את האנשים שירצו להיות חלק מהבלוג הטכנולוגי המוביל בישראל ובקרוב גם בעולם כולו. אם טכנולוגיה זורמת לכם בדם, אתם אוכלים סטארטאפים לארוחת בוקר ועוקבים באדיקות אחרי כל מה שקורה ברשת, אולי אתם אלו שאנחנו מחפשים.

מפתח Web – משרה מלאה

גיקטיים של היום הוא כבר אתר טכנולוגיה מוביל וגדול בישראל, אבל אנחנו חושבים אפילו יותר בגדול ויודעים שאתם רוצים הרבה יותר מזה. כדי להרחיב את השירותים שגיקטיים מספק לקהילה ולא פחות חשוב, כדי לחשוף את הקהילה הטכנולוגית הישראלית לעולם הגדול, השקנו בשנה שעברה את המהדורה הבינלאומית של גיקטיים שגם היא תופסת תאוצה בצורה במהירות.

כדי שנוכל לבנות את כל הדברים שאנחנו רוצים בשבילכם, אנחנו זקוקים לגיק מאוד מיוחד, גורו של עיצוב וחוויית משתמש, נינג'ה בפיתוח אתרים ורוקסטאר בוורדפרס. אז אם אתם רוצים לנצל הזדמנות להיות חלק בדבר הגדול הבא מבית גיקטיים שישנה את עולם הסטארטאפים בישראל ובעולם, יכול מאוד להיות שהתפקיד הזה בשבילכם.

במסגרת התפקיד, המפתח יהיה אחראי על הניהול והתחזוקה השוטפת של הגרסה הישראלית והגרסה הבינלאומית של גיקטיים, על העיצוב והפיתוח של חלקים ופיצ'רים חדשים באתר ועל תכנון המוצרים הבאים מבית גיקטיים. התפקיד הוא בעיקר עבודת Hands-on ודורש ראש גדול ויכולה חשיבה עצמאית אך דורש גם יכולת עבודה בצוות ועבודה מול גורמים שונים בחברה ומחוצה לה. כמו שכולם יודעים, אנחנו סטארטאפ קצת אחר, עם אופי וקצב קצת שונה – אם אתם חושבים שאתם מתאימים דווקא כי אתם שונים כמו גיקים אמיתיים שרוצים לשנות משהו בעולם, אלו הדרישות:

דרישות המשרה:

• שליטה מלאה (ברמה טכנית) ב-Photoshop וידע בחיתוך Slicing) HTML) מתוך קבצי Psd.
• שליטה מלאה ב-HTML, CSS – טבלאות ו-Div's, בניית טפסים.
• ידע וניסיון מוכח בפיתוח אתרים ב-PHP.
• ידע וניסיון מוכח בפיתוח על-גבי פלטפורמת WordPress – פיתוח Plugins, תבניות וכדומה.
• ידע ושליטה בבנייה המותאמת למכשירים שונים (Responsive).
• ידע בשפות Ajax, Javascript, Jquery.
• ידע ושליטה ב-HTML5.
• ניסיון מוכח בפיתוח ממשקי WEB, ניוזלטרים, באנרים, מיניסייטים.
• הכרות עם פלטפורמות ושפות פיתוח נוספות – Ruby, Django, Python – יתרון משמעות.

אם אתם תקתקנים, סוגרי קצוות, אנרגטיים ונעימים, יצירתיים וקריאטיביים וכל זאת עם יכולת עבודה בצוות.
אם אתם אנשים שחיים ונושמים טכנולוגיה וזמינים למשרה מלאה (עבודה במשרד ברמת החייל).

אם יש לכם נכונות לעבודה מחוץ לשעות העבודה הרגילות – אנחנו מחכים לקורות החיים שלכם עם תיק עבודות מצורף (חובה)!

אם אתם מעוניינים להגיש מועמדות למשרת מפתח Web, אנא שלחו קורות חיים בצירוף תיק עבודות הכולל עיצובים, אתרים שפיתחתם (לפחות אתר וורדפרס אחד) וכל דבר אחר שנראה לכם רלוונטי ומרשים, לכתובת info@geektime.co.il ורשמו בשורת הנושא - Apply for Geek Web Developer position.

כתב\ת טכנולוגיה – אנגלית – משרה מלאה

אנחנו מחפשים את הגיק או הגיקית שיעזור לנו לכבוש את העולם. אם אתם דוברי אנגלית כשפת אם (לא ברמת שפת אם, אלא ממש שפת אם), אם אתם מכירים את סצינת הסטארטאפים בישראל Inside-Out, אם אתם נהנים לכתוב, אולי אתם אלו שיעזרו לנו להפוך את המהדורה הבינלאומית של גיקטיים לדבר הגדול הבא בעולם הסטארטאפים.

הכתבים באנגלית יהיו אחראים על סיקור שוטף של עולם הסטארטארפים בארץ ובחו"ל בגרסה הבינלאומית של גיקטיים (באנגלית, מן הסתם), יחד עם עבודה שוטפת עם צוות האתר הישראלי, תרגום כתבות מעברית לאנגלית (ולהיפך), איתור וסיקור אירועים חשובים בתחום הטכנולוגיה והסטארטאפים בארץ ובעולם, אנליזה של סטארטאפים ועוד. אנחנו מחפשים את הגיקים שיעזרו לכתוב את התסריט של הדבר הגדול הבא של עולם הסטארטאפים, על כל המשתמע מכך.

דרישות המשרה:

• טכנולוגיה, סטארטאפים ויזמות זה לא משהו שרק מעניין אתכם, זה משהו שאתם חיים.
• יתרון לבעלי רקע במשרות טכונולגיות.
• אנגלית כשפת אם – חובה.
• עברית ברמת שפת אם – חובה.
• ניסיון קודם בכתיבה ועריכה באנגלית – חובה.
• יכולת ניהול צוות ועבודה בצוות.
• זמינות למשרה מלאה – עבודה במשרד ברמת החייל.
• נכונות לעבודה מחוץ לשעות העבודה הרגילות.

אם אתם מעוניינים להגיש מועמדות למשרת כתב\ת טכנולוגיה באנגלית, אנא שלחו קורות חיים בצירוף 3 דוגמאות כתיבה (ניתן לצרף לינקים למאמרים שלכם שפורסמו באתרים אחרים) באנגלית, בנושא טכנולוגיה, סטארטאפים או יזמות, לכתובת  info@geektime.co.il ורשמו בשורת הנושא – Apply for English Tech Reporter position.

כתב\ת טכנולוגיה – עברית – משרה מלאה

חולים על גאדג'טים? מכירים את פייסבוק מבפנים? מנסים כל אפלקציה חדשה שיוצאת לאייפון או לאנדרואיד ורוצים להכיר את עולם הסטארטאפים מבפנים? אם עניתם כן לכל אלו ואתם גם נהנים לכתוב, אז כנראה שאנחנו מחפשים אתכם וכדאי שתשלחו אלינו מייל כבר אתמול.

במסגרת התפקיד, הכתבים שלנו אחראים על סיקור שוטף של תחומי הטכנולוגיה השונים בארץ ובעולם, סקירה של הגאדג'טים הכי חדשים שנייה לפני שהם מגיעים לציבור הרחב, חשיפת הסטארטאפים המעניינים ביותר בישראל והכתבת סדר היום של קהילת הטכנולוגיה בארץ.

דרישות המשרה:

• גאדג'טים, אינטרנט, סטארטאפים וטכנולוגיה בכלל זה לא משהו שרק מעניין אתכם, זה משהו שאתם חיים.
• עברית ברמת שפת אם – חובה
• אנגלית ברמה גבוהה – חובה
• ניסיון קודם בכתיבה – חובה.
• יכולת עבודה בצוות.
• זמינות למשרה מלאה – עבודה במשרד ברמת החייל.
• נכונות לעבודה מחוץ לשעות העבודה הרגילות.

אם אתם מעוניינים להגיש מועמדות למשרת כתב\ת טכנולוגיה באתר בעברית, אנא שלחו קורות חיים בצירוף 3 דוגמאות כתיבה (ניתן לצרף לינקים למאמרים שלכם שפורסמו באתרים אחרים) בעברית, בנושא טכנולוגיה, סטארטאפים או יזמות, לכתובת  info@geektime.co.il ורשמו בשורת הנושא - Apply for Hebrew Tech Reporter position.

מקור: יח"צ

חברת uTest הישראלית, המציעה שירותי בדיקות תוכנה במיקור חוץ, הודיעה היום (ג') על השלמת סבב גיוס חמישי (E) בסך 43 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה Goldman Sachs ביחד עם כלל משקיעיה הקודמים של החברה, הכוללים את QuestMark Partners, Scale Venture Partners, Longworth Venture Partners, Egan-Managed Capital ו-Mesco.

כחלק מסבב הגיוס הנוכחי מתכננת uTest לשנות את שמה ל-Applause, כאשר שינוי השם מגיע כחלק מהגדרת החזון החדשה של החברה.

משקיעה באסטרטגיה

כחלק מסיבוב ההשקעה הנוכחי, החברה מתכננת להשתמש בכספים על מנת לשדרג ולהרחיב מגוון שירותים המתכתבים עם החזון החדש של החברה. בין השירותים הללו מתכננת החברה להרחיב את שירות הבדיקות שלה In-the-Wild, המאפשר בדיקות בסביבות אמיתיות בהן עתיד לפעול המוצר או האפליקציה. בנוסף, החברה מעוניינת להביא בדיקות איכותיות של 360 מעלות למותגים ברחבי העולם.

בינואר 2013 השיקה החברה את Applause, כלי שיועד להעניק למשתמשים, חברות, מפתחים ומשווקים אפשרות לנתח ולעקוב אחר הפופולאריות של האפליקציות השונות שלהם, בהתאם לחוות הדעת והביקורות השונות המתפרסמות עליהן בחנויות האפליקציות. כחלק מהחזון החדש של החברה וההתמקדות במגוון כליה הקיימים, תציע סט כלים ואנליטיקות שיאפשרו למחזיקי המניות בחברה, הכוללים מפתחים, QA, מנהלי מוצר, אנשי השיווק וכמובן לצוות הניהול להבין טוב יותר מה המשתמשים רוצים בכל הנוגע לחווית השימוש במוצר והמוצר עצמו. כך למעשה, מתכננת לעזור לחברות לייצר את האפליקציות הטובות ביותר לקהל הלקוחות שלהן.

בנוסף, החברה מתכננת להגדיל את ערוצי ההפצה שלה באמצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים והתרחבות גלובלית, עם התמקדות בשווקים באירופה ובאסיה. למרות שינוי השם, המוצג uTest לא יעלם בזמן הקרוב ולמעשה החברה מתכננת למנף אותו עבור קהילת הבודקים שלה אל מעבר לפרוייקטים בתשלום. החברה מתכננת להציע ערוצי הכשרה בתחום, Certifications, כתיבת וקריאת ביקורות על כלי בדיקות שונים בשוק, לוחות לחיפוש עבודה והצגת אירועים הקשורים לעולם הבדיקות.

מקור: Shutterstock

מגדירה את החזון

בראיון לגיקטיים הסביר דורון ראובני, מייסד-שותף ומנכ"ל החברה אודות המיתוג החדש. "מדובר בהרחבה של החזון שלנו כחלק מתהליך הגדילה. משתמשים מכירים את uTest כמי שמספקת שירותי בדיקות תוכנה על ידי הקהילה, Crowd Testing. בנוסף לזה, אנו עושים הרבה מאוד פעולות נוספות שנועדו לעזור ללקוחות שלנו, בין אם מדובר בסטארטאפים או בארגונים גדולים, במטרה לעזור להם להוציא אפליקציות לשוק שהלקוחות שלהם יאהבו.

לשם כך אנו מתמקדים בשלושה דברים: בדיקה של המוצרים בשטח בעזרתה של הקהילה, אנליטיקס שמגיע כתוצאה מביקורות של משתמשים בחנויות האפליקציות וכלים שעובדים גם בסביבת הבדיקו וגם בפרודקשן, שמאפשרים מציאת באגים, יצירת אינטרקציה עם הלקוחות בשטח באמצעות האפליקציה ועוד.

על ידי שילוב האלמנטים הללו ביחד, לקוחותינו מקבלים משהו שלא קיים בשוק: Outside-in Quality Signal. כלומר, הם מקבלים פידבק אמיתי מהשטח, מהעולם האמיתי, בין אם מדובר בבאגים, התרסקויות אוטומטיות, ביקורות מחנות האפליקציות וזהו חלק מהחזון הגדול שלנו.

כחלק מחזון זה, שם החברה הקיים כבר אינו מתאים ולכן החלטנו ללכת על השם Applause. מדובר גם על שינוי אסטרטגי, אך הוא עוזר להרחיב ולתאר טוב יותר את מה שאנו עושים היום. עם זאת, חשוב להבהיר שהמותג uTest לא יעלם, אלא יהפוך להיות המותג של קהילת הבודקים עצמה."

עד היום גייסתם 37 מיליון דולרים וכעת אתם משלימים סבב גיוס בגובה 43 מיליון דולרים.

ראובני מבהיר כי מדובר בהצהרת כוונות חד משמעיות לכיוון הנפקה. "גם אם מסתכלים על סוג המשקיע, Goldman Sachs, זה ללא ספק מצהיר על הכיוון של החברה. עם זאת מדובר על פרק זמן של בין שנתיים-שלוש, במהלכן יהיה עלינו לבצע Scale במכירות ולעשות את ה-Shift לשם החדש, כך שסביר להניח שיקח למעלה משנתיים עד שזה יקרה."

"אנחנו הולכים על שוק מאוד גדול של 20 מיליארד דולרים. אנו רוצים להקים חברה לדורות, לא כזאת שתמכר ותהיה תחת חברה אחרת שמוכרת במיליארד דולרים. אנחנו רוצים להשקיע ב-M&A (מיזוגים ורכישות) בצורה אגרסיבית במטרה להשלים את האלמנטים להם אנו זקוקים באיזור הפיתוח, במטרה להשלים את החזון בצורה מואצת. כמובן שאנו רוצים להגדיל גם את תחום השיווק והמכירות במהלך השנתיים הבאות, להתרחב משמעותית על ידי פתיחת משרדים ברחבי העולם, הרחבת כוח המכירות ויצירת עוד שותפויות עם מפיצים."

uTest חיה היום בעולם ה-SaaS B2B וככזאת מודדת את עצמה בשביעות רצון לקוחות, גדילה ב-ARR וכדומה. ראובני מסביר כי יש מדדים שבהם חברות בסדר גודל כזה נמדדות, שכן כשיש להן תחזית ל-12 החודשים הקרובים, הן נמדדות במדדים ריאליסטיים ולא תיאורטיים.

בכל הנוגע בבחירה במשקיע העיקרי בסיבוב הנוכחי, ראובני מציין כי "בתור מנכ"ל אני מבלה חלק מהזמן שלי בשיחות עם בנקאים ומשקיעים. כשהגיע נציג מטעם גולדמן סקס וישב אצלי במשרד, התרשמתי ממה שהוא עשה בעבר ומהיכולות שלו לעזור לחברה להגיע לשלב הבא. לכן החלטנו ללכת עם מי שיכול לעזור לנו הכי הרבה מבחינה אסטרטגית.

התחום שלכם מושתת על הקהילה וזה עלול להפוך לחסרון כשכוח העבודה הוא לא משהו שאתה יכול לשלוט עליו.

"בדיון תיאורטי זה יכול לקרות. למעשה, עבור חברת Lionbridge, שמחזיקה בקהילת מתרגמים זה קרה כשהעובדים החליטו לעשות סוג של שביתה. אבל, כשאתה מנהל כוח עבודה של 100 אלף עובדים אתה יכול לעשות הרבה יותר והסיכוי שיקרה משהו הוא נמוך. למעשה, ברוב המקרים העובדים מתארגנים יחדיו למטרות חיוביות.

אנו מתייחסים לבודקים שלנו כאל עובדים לכל דברים – משלמים להם פעמיים בחודש, הם יודעים מתי המשכורת נכנסת וזה אלמנט שמאוד חשוב עבורנו. למעשה, יש לנו צוות פנימי בחברה שאחראי רק על זה, יש לנו סמנכ"ל שאחראי על הקהילה ואחראי לייצג אותם בתוך החברה. אני מסכים שאם לא נטפל בהם טוב, אז עלולה להווצר בעיה."

מקור: Shutterstock

אתם מחפשים להתרחב בכל הנוגע ל-M&A?

"אנו מעוניינים להשלים את האלמנטים החסרים לנו כיום ב-Applause. בעוד שיש לנו הרבה כלים, ישנם חורים בעולם ה-ALM והאנליטיקס. חלק מהחורים אנו ממלאים באמצעות שותפויות עם חברות חיצוניות, אך עדיין ישנם אלמנטים שנראה להשלים באמצעות רכישה או מיזוג, מכיוון שנרצה להיות אחראים על התהליך כולו.  בנוסף, אנו מחפשים פוטנציאל אימוץ של חברות קטנות הפועלות בצורה דומה או בתחומים דומים לנו בעולם הבדיקות וה-Crowd Testing."

יש לכם תוכניות להתרחב מחוץ לעולם המובייל וה-Web?

"כבר היום אנחנו מבצעים בדיקות לקונסולות משחקים וטלוויזיות חכמות, כמו גם על תוכנות הרצות בתוך מכוניות. אנו שמים לב שההבדלים בין רכישת מכונית כזאת או אחרת מסתכם בעיקר בתוכנה המגיעה איתה, שכן רוב המכוניות והיצרניות כבר הוכיחו שהן אמינות. תחום נוסף חזק כיום הוא Speciality Hardware בו ניתן למצוא חברות כגון גרמין, אדידס, Runkeeper, FitBit ואחרות – וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על טלפונים חכמים."

uTest נוסדה ב-2008 על ידי דורון ראובני ורועי סולומון, מחזיקה משרדים בארצות הברית, מרכז פיתוח בפולין וכמובן מרכז הפיתוח בישראל וגייסה עד היום כ-80 מיליון דולרים. החברה בדקה למעלה מ-30,000 בילדים (Builds) עבור 2,000 חברות הכוללות שמות ידועים כגון גוגל, מיקרוסופט, אמזון, USA Today, רולקס, Box ו-Runkeeper. קהילת הבודקים שלה מונה למעלה מ-10,000 בודקים, כאשר 20 אחוזים מלקוחותיה הינו בינלאומי ונמצא מחוץ לארצות הברית.

וידאו: uTest – In The Wild Testing

מקור תמונות: Shutterstock / Multicolored diversity people in Globe map shape, Crowd of small symbolic 3d figures joined by lines

מקור: יח״צ

חברת הסטארטאפ Visual.ly, המפתחת מרקטפלייס לתוכן ויזואלי ואינטראקטיבי הודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס של 8.1 מיליון דולר. Visual.ly נוסדה בשנת 2011 על ידי קבוצת אנשים שעמדו מאחורי מחלקת האינפוגרפיקות ב-Mint האמריקאית. באוקטובר 2011, גייסה החברה סבב גיוס ראשון בגובה 2 מיליון דולר מ-Crosslink Capital, SoftTech, 500 Startups, Kapor Capital, Giza Ventures ומשקיעים פרטיים נוספים. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן הון הסיכון Crosslink Capital, בהשתתפות הקרנות שהשתתפו בסבב הגיוס הקודם לצד Quest Venutres ו-Correlation Ventures, כאשר את הכסף תשקיע בהרחבת צוותי המכירות, השיווק והמוצר של החברה.

לא רק אינפוגרפיקות

אם חשבתם עד עכשיו ש-Visual.ly היא כלי ליצירת אינפוגרפיקות, טעות מרה בידכם ״שצרכנים מסתכלים כיום על Visual.ly הם חושבים על כלי ליצירת אינפוגרפיקות, כגון Infogram״. מספר סמנכ״ל השיווק של החברה ואחד ממייסדיה, טל סייח. ״המטרה הגדולה של סבב הגיוס הנוכחי היא להיות הבית של כל מי שרוצה לייצר תוכן ויזואלי. אנחנו מעוניינים להפוך את מה שהתחיל בתור MarketPlace של תוכן ויזואלי, כגון אינפוגרפיקות, תכני וידאו ותוכן קריאטיבי אחר ולהפוך את Visual.ly לבית של כל התוכן הויזואלי באינטרנט.״

החברה מציעה כיום מגוון רחב של שירותים. ראשית, היא מהווה זירה מקשרת בין אנשים וחברות המעוניינים ליצור אינפוגרפיקות מעניינות, המחפשים גרפיקאים שיכולים ליישם את הרעיון שלהם. לצורך כך יש לחברה מאגר של אלפי אנשים מהתחום, הרשומים באתר בתור ״מומחים״, או Certified לאחר מיון מוקפד שמגיע ממאות אלפי בקשות הצטרפות למאגר. את הפרוייקטים יכולים לנהל המשתמשים באמצעות טכנולוגיית ה-Project Center של Visual.ly, המבוססת ענן ומסייעת להם לסיים פרוייקטים במהירות האפשרית.

מקור: צילום מסך

שנית, החברה מהווה פלטפורמת הפצה לאינפוגרפיקות ברשת. אנשים יכולים להעלות אינפורגרפיקות לאתר, ולקבל עליהן משוב מאנשים מקצועיים בתחום, ולהשתמש באתר כ-Showcase לעבודות האינפוגרפיקה שלהם. כך יוצא שהאתר של החברה הופך בימים אלה לאחד מהריכוזים המרשימים של אינפוגרפיקות מרחבי הרשת.

בין לקוחותיה של Visual.ly ניתן למצוא שמות מוכרים במיוחד כמו AOL, טוויטר, NBC, ויזה, Dell ו-Red Bull שמשתמשות בשירותיה הקריאטיביים של החברה על מנת ליצור אינפוגרפיקות, סרטוני וידאו ותכנים נוספים, במקום לפנות לסוכנויות פרסום שונות שיעשו את העבודה עבורם במחיר גבוה הרבה יותר. הזרמת ההון הנוכחית לחברה, לדברי סייח, תסייע לה לבסס את מקומה בתור האתר הראשון אליו פונים כאשר מחפשים תוכן ויזואלי ברשת ״גוגל זה הבית של החיפוש באינטרנט, אנחנו רוצים להיות הבית של התוכן הויזואלי באינטרנט״, מספר סייח.

סרטון וידאו: הכירו את Visual.ly

מקור: יח"צ

חברת הסטארטאפ הישראלית Umoove, העומדת מאחורי פיתוח תוכנה לזיהוי תנועות הפנים והעיניים של המשתמש, הודיעה היום (ג') על השקת המוצר החדש של החברה: אפליקציית iOS המציגה את יכולות הפיתוח שלה.

האפליקציה החדשה מציעה חווית טיסה בגוף ראשון, סטייל סופרמן, הנשלטת כולה על ידי תנועות ראשו של המשתמש. לצד ההשקה של המשחק, Umoove ציינה בפני גיקטיים כי סגרה סבב גיוס בסך מיליון דולרים ממספר משקיעים פרטיים, כמו גם על פתיחת משרדי החברה בסיליקון וואלי.

הפנים החדשות של משחקי המובייל

בראיון עם טוביה אלבאום, סמנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, הסביר האחרון ש-Umoove לא מכוונת למשחק או מוצר ספציפי, אלא לטכנולוגיה המיוחדת שהחברה מקווה שתהפוך למהפכנית בשוק.

במידה ואתם רוצים להיות ספציפיים, מדובר על שתי טכנולוגיות שהחברה חילקה לשני SDK. הראשון מתמקד במעקב אחר פניהם של המשתמשים ומוצע בחינם למפתחי משחקים, בעוד שהשני מתמקד ספציפי במעקב אחר עיניו של המשתמש, וכאן מדובר בטכנולוגיה מתקדמת שתהיה זמינה באמצעות רישוי למוצרים מותאמים אישית.

בכל הנוגע למעקב אחר פניו של המשתמש, אלבאום מסביר ש-Umoove כבר שחררה את ה-SDK שלה לשבע חברות משחקים שונות, כאשר כל אחת מהן החלה בתהליך ההטמעה של הטכנולוגיה במשחקים חדשים שעתידים להגיע לשוק בקרוב. אלבאום מוסיף כי מתוך שבע החברות הללו, לפחות אחת מעוניינת לשחרר מספר משחקים, כך שייתכן שכבר במהלך החודשים הקרובים נוכל לראות בשוק בין 8 ל-10 משחקים המשתמשים בטכנולוגיה החדשה.

עם זאת, אלבאום ביחד עם מייסדי החברה הנוספים, יצחק קמפינסקי וניר בלושטיין לא יכלו להמתין עד שחברות צד שלישי ישחררו את המוצרים שלהן, והחליטו להביא את הטכנולוגיה לשוק בעצמם. היום החברה הודיעה על שחרור משחק משלהם, שנועד לשמש כהדגמה ליכולות של הטכנולוגיה שנמצאת ב-SDK.

חוויה גדולה במסך הקטן

המשחק, שנקרא בפשטות Flying Experience, זמין למשתמשי iOS ומאפשר להם להתעופף ולנווט בין מעברים צרים בעיר מדברית, באמצעות הזזה קלה של ראשם. במהלך המשחק על המשתמש לאסוף נקודות באמצעות איסוף בקבוקונים, כאשר אלה מפוזרים ברחבי העיר בצורה אסטרטגית, שתגרום למשתמשים להתאמץ ולהשתמש ביכולות ניווט מרשימות על מנת להגיע אליהם.

אלבאום מסביר כי במובייל המשתמשים מאבדים לחלוטין את חווית הג'ויסטיק ומחליפים אותה באגודלים הצמודים אל המסך. מעקב הפנים של החברה מוסיף אלמנט שלישי, כך שהמפתחים יכולים להתחיל לחשוב במובנים של מערכת שליטה המורכבת משלושה אלמנטים שונים, כגון כיוון, מהירות ויריות, לדוגמה.

האמת היא שאלבאום שוכח לגבי חיישני הגירוסקופ הנמצאים, פחות או יותר, בכל מכשיר סלולרי בשוק כיום. כלומר, כבר קיים מימד שלישי של שליטה ועם הגעתו של זיהוי הפנים, המפתחים יאלצו לבחור באיזה מהם רוצים להשתמש במשחקים שלהם. שניהם ייחודיים – או שהמשתמש מזיז את המכשיר שלו, או שהוא מזיז את ראשו על מנת לשלוט בדמות על המסך, אך אי אפשר להשתמש בשני האלמנטים הללו יחדיו.

ההחלטה של המפתחים תקבע, ככל הנראה, על בסיס חווית המשתמש והעדפותיהם האישיות בהתאם לאפליקציות השונות. כששיחקנו במשחק התעופה בפעם הראשונה הוא בהחלט סיפק חוויה חדשנית ומעניינת, ואפשר לטעון שחווית הזיהוי והשליטה באמצעות הפנים היא יותר טבעית עבור משחקים מסויימים.

מצד שני, עלינו לתהות אם תנועות מתמשכות של ראשו של המשתמש עלולות לגרום לו להרגשת אי נוחות במקרה הטוב, או אפילו בחילה במקרה הרע. אבל אם יש משהו אחד בטוח, הוא שהטכנולוגיה מוסיפה מימד חדש לעולם המשחקים הקיים כיום.

עפים באוויר באמצעות האפליקציה. מקור: יח"צ

מסתכלים על שווקים נוספים

זיהוי הפנים הוא רק צד אחד של החברה. ה-SDK השני שלה, המתמקד במעקב אחר עיניו של המשתמש, הוא זה שלוכד את מודל הרווח האמיתי שלה. לכן החליטה החברה להפריד בין השווקים השונים ולמעשה להתרחק מעולם המשחקים. במקום, החברה מקצה את טכנולוגיית זיהוי העיניים למוצרים בעלי יותר "תועלת" ולמעשה אף החלה בתהליכי הטמעה עם מספר חברות.

בעוד שאלבאום לא חשף את שמותיהן של החברות שהחלו בתהליכי ההטמעה המדוברים, הוא הסכים לחשוף כי הן מגיעות ממגוון תחומים, הכוללים בין היתר את תחום הרפואה, משקפיים, אבטחה וכמובן זיהוי מחוות, כאשר מדובר במקבץ קטן של תחומים שהביעו עניין בשילוב הטכנולוגיה החדשה.

Umoove נוסדה ב-2010 על ידי יצחק קמפינסקי, טוביה אלבאום וניר בלושטיין וגייסה 1.5 מיליון דולרים באוגוסט 2012, מה שמציב את סך הגיוסים שלה על 2.5 מיליון דולרים. נכון להיום החברה מעסיקה כ-17 עובדים המחולקים בין משרדה בירושלים למשרדה השני, אותו פתחה בנובמבר האחרון בסיליקון ואלי.

להורדת האפליקציה למערכת iOS – להורדת ה-SDK לזיהוי פנים

וידאו: Umoove Brings Face & Eye Interaction to Mobile Devices