מקור: יח"צ, עיבוד תמונה

חברת הסטארטאפ הישראלית אינסייטרה (Insightera), המתמחה בפיתוח טכנולוגיות בתחום השיווק והמודיעין העסקי נרכשה על ידי חברת Marketo האמריקאית, העוסקת באוטומציה של תהליכי שיווק ונסחרת לפי שווי שוק של למעלה מ-1.14 מיליארד דולרים בנאסד"ק. כך על פי הודעה לעיתונות שפירסמו היום החברות. למרות שסכום הרכישה אינו פורסם, לגיקטיים נודע כי היקף העיסקה הסתכם בקרוב ל-30 מיליון דולרים. כחלק מהרכישה, המשרד הישראלי של אינסייטרה יהפוך לבסיס מרכז החדשנות של Marketo בישראל שיוקם בקרוב.

הדור הבא של ניהול לידים

אינסייטרה עומדת מאחורי פיתוחה של מערכת המאפשרת לחברות בתחום ה-B2B להאיץ באופן משמעותי את תהליכי המכירות שלהן, באמצעות ניתוח הפעילות העסקית באתר האינטרנט שלהן. המערכת שהושקה ב-2012 מסוגלת להתממשק למערכות השיווק והמכירה של לקוחותיה, ולאפשר להם לנצל בצורה מיטבית את כל הנכסים השיווקים, כגון אתר האינטרנט, חומרים שיווקים ומידע קיים במערכות CRM.

המערכת מסוגלת לנתח ולהגיב להתנהגות הגולשים באתר בזמן אמת ובצורה דינמית, ולשנות את התכנים המוצגים בהתאם לגולש הספציפי הצופה בהם. המערכת כולה מבוססת מחשוב ענן כך שאינה מצריכה התקנות מיוחדות. בנוסף, באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה החברה היא מסוגלת למיין את הגולשים בהתאם למאפיינים שונים הכוללים לצד מיקום גיאוגרפי ומילות חיפוש גם את מספר הביקורים של הגולשים באתר, להבין היכן הוא עומד בתהליך המכירה, באיזה תעשייה הוא מתעסק וכיצד הוא מגיב לסוגי התוכן השונים המוצגים לו.

כך למעשה, מציעה החברה רווח עבור בעל האתר ועבור הגולש בצורה שווה. עבור בעל האתר מציעה השלמה לפתרונות השיווק הקיימים והגברה משמעותית של יעילותם, כאשר הגולשים מרוויחים באמצעות תכנים האידיאלים עבורם, בזמן שהשינויים וההתאמות המתבצעות ברקע נעשות ללא ידיעתו של המשתמש וללא השפעה על תהליך הגלישה שלו. כמובן ששירותה של החברה מוצע בתשלום, כאשר זה נקבע בהתאם למספר המבקרים היומיים ומספר הקמפיינים אותם בעלי האתרים מעוניינים להריץ.

נשארים בישראל

אינסייטרה נוסדה ב-2010 על ידי מיקי אלון ומייק תלם. לחברה כ-60 לקוחות משלמים ברחבי העולם, הכוללים שמות מוכרים כגון LiveU, ECI, סרגון ואחרים. החברה גייסה עד היום 6.5 מיליון דולרים, כאשר 5 מיליון דולרים גויסו מלייטספיד ונצ'רס יחד עם אופוס קפיטל האירופאית, ו-1.5 מיליון דולרים נוספים גויסו מגלילות קפיטל. ההשקעה, בכל מקרה, החזירה את עצמה יפה, גם למשקיעים וגם ליזמים. בתגובה רשמית לגיקטיים ציינה גלילות קפיטל הוסיפו: ״כולם יצאו מרוצים מהעסקה״.

בעקבות הרכישה, אלון יהפוך להיות מנכ״ל מרכז החדשנות של Marketo בישראל, שצפוי להגדיל את מספר העובדים באינסייטרה בשלב הראשון לסביבות 70 עובדים, לעומת 22 עובדים הממוקמים כיום במשרדי אינסייטרה בקרית אריה (פתח תקווה) ובסן מתאו (קליפורניה). מרכז החדשנות יתמקד בעיקר בתחומי ה-Realtime וה-Predictive Analytics, כך ש-Marketo צפויה להמשיך ולהתבונן בעניין בשוק הסטארטאפים העוסקים בשיווק בארץ, ואולי אף לבצע עסקאות נוספות בשנים הקרובות בכדי להגדיל את המרכז.

מיקי אלון סיפר לגיקטיים: ״הרכישה הזו הגיונית מאוד, גם מבחינתנו וגם מבחינת Marketo. אנחנו צועדים איתם כבר שנתיים בתור שותפים קרובים, יש לנו הרבה מאוד לקוחות משותפים והטכנולוגיה שלנו יכולה לפתוח את הפלטפורמה של Marketo ליכולות טכנולוגיות מאוד חזקות. אנחנו ננסה להביא כמה שיותר טכנולוגיות וחדשנות לתוך ישראל, ואני מקווה שהמשקל שלנו בפלטפורמה הכוללת של Marketo רק ילך ויגדל. חשוב להגיד, שזו הפעם הראשונה שחברת שיווק אמריקאית, שהרי האמריקאים כל כך טובים בשיווק, רוכשת חברת שיווק ישראלית, ולכן האתגרים העומדים בפנינו מעכשיו הם עצומים.״

מקור: צילום מסך

חברת הסטארטאפ הישראלית Zula, המפתחת פלטפורמה המאפשרת ביצוע שיחות ועידה או טקסט מבוססות ענן, הודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס סיד נוסף מ-Microsoft Ventures. זהו סבב הגיוס השני של החברה, לאחר שבסוף מאי השנה גייסה את סבב הסיד הראשון שלה בהובלת פלטמורמת OurCrowd של ג׳ון מדבד, גיגי לוי, Kima Ventures ומשקיעים פרטיים נוספים. בעוד סכום הגיוס הנוכחי אינו פורסם, על פי ההשקעות הקודמות של Microsoft Ventures בתעשיית הסטארטאפים בישראל, מדובר בדרך כלל בסכום הנע בין-50 אלף ל-250 אלף דולרים, כך שסביר להניח שהמצב דומה גם כאן.

זולה תקשורתית לעסקים

הרעיון העומד מאחורי המוצר שמפתחת חברת Zula מזכיר מגוון רחב של שירותים הקיימים כיום, המאפשרים לבצע שיחות קול, טקסט או וידאו מבוססות ענן בין מספר רב של משתמשים ללא קשר למדינה, הפלטפורמה או המערכת בה הם משתמשים. אך בניגוד לשירותים הקיימים, כגון סקייפ, Hangouts או אפילו שירות השיחות שמציעה פייסבוק, הפלטפורמה של Zula אינה דורשת פרטי זיהוי כאלה ואחרים מהמשתמשים.

בניגוד לשירותים הקיימים, Zula מאפשרת לכל מי שמעוניין בכך להתחיל שיחה עם משתמשים מכל רחבי העולם, כאשר כל מה שעליהם לעשות הוא לבחור את נושא העניין הרלוונטי או המעניין עבורם, ולהתחיל לשוחח. לחילופין, יכולים המשתמשים ליצור שיחות חדשות הקשורות לנושאים המעניינים אותם, ולהמתין למשתמשים שיצטרפו לדיון. המוצר של Zula נועד לא רק על מנת לחבר בין משתמשים בעלי נושאי עניין משותפים מכל העולם, אלא יכול להוות אמצעי חיבור גם עבור חברים, צוותים או מנהלים המעוניינים לשוחח אחד עם השני מבלי להתחבר, להתקין או להגדיר אלמנטים שונים במחשבים האישיים או במכשירים הסלולריים שלהם.

מאחורי החברה עומדים שני יזמים מוכרים בתעשיית הסטארטאפים הישראלית: ג'ף פולבר, אחד מחלוצי תעשיית ה-VoIP, ויעקב נר-דויד, יזם סדרתי. מוקדם יותר השנה, החברה סיימה את שלב האלפא שלה והשיקה את גירסאת הבטא הראשונית לקהל משתמשים מצומצם. בעוד הכסף מסבב הגיוס הקודם הושקע במטרה להרחיב את הפלטפורמה שפיתחה החברה, Zula השיקה את אפליקציית האנדרואיד שלה בשבוע שעבר, כך שסבב הגיוס הנוכחי יושקע בעיקר במחקר, פיתוח ושיווק האפליקציה החדשה והגעה למספר מירבי של משתמשים.

"עזוב את הלוגו, תראה את זה רגע, זה יותר חשוב" (צילום: דניאל ברקת, כיכר אשוקה)

הפוסט נכתב על ידי יוסי תמרוב, כתב כ״כיכר אשוקה״.

השעה הייתה 21:00 כשהגעתי למשרדי eBay בנתניה. ברגע הראשון אני לא לגמרי מבין מה קורה מסביבי: במקום צוות העובדים הרגיל של eBay – אנשים מבוגרים ורציניים בגיל ממוצע של 30+, המקום מלא בילדים שיושבים מול המחשבים, משרטטים על לוחות ומנהלים דיונים ערים על אפיוני מוצר וויכוחים סוערים על PHP נגד ASP.net . מדובר בהאקתון ייחודי שהתרחש בשבוע שעבר בנתניה, וקיבץ 43 בני נוער מכל רחבי הארץ למטרה אחת ויחידה: 24 שעות של סיעור מוחות של טובי הטכנולוגים הצעירים בארץ, במטרה למצוא פתרונות חדשניים לבעיות חברתיות שמעסיקות את בני הנוער.

הכל התחיל כשביולי 2013 קבוצה של צעירים, שהתארגנה תחת השם "The Next Generation" או "הדור הבא", הקימה מיזם חברתי ללא מטרות רווח שמקדם יזמות וטכנולוגיה לבני נוער טכנולוגיים מרחבי הארץ. בני נוער, בהגדרתם, הם צעירים מגיל 13 ועד סיום שירות צבאי או שירות לאומי. במסגרת הפעילות של הקבוצה, נערכו מספר ימי עיון בהנחיית יזמים שונים, אשר הגיעו לשיא ב-4.12: ההאקתון הראשון בישראל שהוא כולו בני נוער למען בני נוער.

האירוע נפתח בסדרה של הרצאות מעוררות השראה: ינקי מרגלית, יו"ר Space IL, שגם סיפק מימון לאירוע, נדב טרנטר מוזר, Co-Founder של מיזם mimoona, ופרופסור יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז ה-R&D של google ישראל.

לאחר הפתיחה, בני הנוער התחלקו לקבוצות, ואליהם הצטרפו מנטורים מתחום הפיתוח, היזמות החברתית, העיצוב והחינוך, ולא פחות חשוב, שאר המשתתפים שתרמו מהידע שלהם לקבוצות האחרות.

במהלך בניית המיזמים, הקצב הרקיע שחקים. בכל פינה התיישבה קבוצה ששרטטה על הלוח את תוכנית העבודה, את החוסרים הטכנולוגיים, את סדר העדיפויות, בנתה את הלוגו, עבדה על סיסמאות, ומדי פעם הגיח חבר מקבוצה אחרת עם שאלה: "אתה אמרת שאתה מבין ב-CSS, נכון? בוא רגע".

במקביל, כבר התכוננו הקבוצות להציג את מצב הפרוייקט, כשמי שהציגה בצורה הטובה ביותר זכתה בתוספת זמן. כאן נבחנו היזמים שהצטרכו, גם בלי שום ידע טכנולוגי קודם, להציג את המיזם, את העקרונות שלו, את החולשות הנוכחיות ואת הפתרונות הטכנולוגיים. חלק מהיזמים סיפקו מופע שלא יבייש גם מציגים מנוסים, וכבשו את שאר הקבוצות והמנטורים גם יחד.

מתכנתים בני 15

יהונתן (יוני) כהן, ממארגני האירוע הסביר: "החבר'ה מתכננים להמשיך לעבוד על היוזמות ולפתח אותן. ההאקתונים ימשיכו להתקיים באופן קבוע, והעיקר שלהם הוא לעורר השראה – כולם יכולים לעשות דברים כאלה, עם רצון וזמן. ככה, בעתיד עוד יהיו אירועים כאלה בכל הארץ." חבר נוסף בצוות המארגנים מסביר לי: "אתה צריך להבין, עד היום אלה היו בני נוער מפתחים ומעצבים שיושבים בבית לבד. זאת הייתה הזדמנות חד פעמית בשבילם לקשרים עם נערים כמוהם, ולהקים ביחד פרוייקט מאפס. אלה לא היוזמות האחרונות שלהם."

התמונה הסוריאליסטית מעט של בני נוער כאלה מציבה אותנו בפני דיסונסס מאתגר: לרובם אין זכות בחירה, רשות לשתות אלכוהול או רשיון נהיגה, ואף על פי כן הם שולטים בטכנולוגיה ברמה שלא תבייש בוגר תואר ראשון במדעי המחשב, ומתכננים פתרונות שיכולים בקלות להשפיע על חיים של עשרות אלפים. יש משהו ייחודי בעובדה שמדובר בילדים, כפי שמנסח זאת היטב ליונל – אחד המנטורים: "מה שמדהים בילדים האלו, הוא שאין אצלם דבר כזה 'אני לא יודע', רק 'אני עדיין לא יודע'. כשאתה בן 15 אתה זוכר שעד לא מזמן לא ידעת לתכנת בכלל, ואת כל מה שאתה כן יודע למדת בעצמך, ולכן אתה לא מפחד לזרוק את עצמך לטריטוריה חדשה ולא מודעת. הלוואי שיותר מבוגרים יזכרו ביכולת הזאת שלנו".

אחרי כמה שעות בחברת בני הנוער הללו, הרציונל של התוכנית הזו ברור: לבני הנוער יש יכולת להבין את הבעיות הייחודיות להם, כנראה יותר טוב מכל אחד אחד. יותר מזה – יש להם יכולת ליצור פתרונות חדשניים ומדוייקים לאותן בעיות. בין השורות מסתתרת אמירה חברתית חשובה: מי שצריך ויכול לפעול למען שיפור מצב של קבוצה מסויימת אלו קודם כל חברי אותה קבוצה – הם רק צריכים שיציידו אותם בכלים המתאימים.

הפוסט נכתב על ידי יוסי תמרוב, כתב בכיכר אשוקה – ערוץ ליזמות חברתית.

המיזמים שהציגו באירוע

Volunteen

Squares

RaiMate

IDeservit

eDrive

diy

100 עגול

מה עושים

WorkUP

מקור: Shutterstock

בואו להצביע למועמד שלכם לפרסי ה-Geek Awards לשנת 2013 ולהשפיע מי היו היזמים, המשקיעים, האקזיטים, הסטארטאפים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה

הפוסט נכתב באנגלית על ידי אבי שניידר ותורגם לעברית על ידי חן אידן.

החליפו את פרנסין אוונס כפי ששוחקה על ידי לייזה מינלי ואת ניו יורק בסטיב ג'ובס כפי שגולם על ידי אשטון קוצ'ר, ויש לכם סיפור זוכה פרסים המציג כיצד מגיעים מהתחתית לפסגה בעידן הדיגיטלי. אוקיי, אולי לא סיפור זוכה פרסים, אבל הוא בהחלט מדוייק.

בין אם מדובר ביזם מתחיל, אחד עם היסטוריה ארוכה מאחוריו שעדיין מחפש את ההצלחה הראשונה או צעירים החולמים להפוך לכאלה יום אחד, עבור רובם הדבר המסמן שהצליחו לעשות זאת – הוא הגעתם אל הוואלי. אבל ברוב המקרים להגיע לשם הוא החלק הקל בתהליך, להצליח שם זה סיפור אחר לחלוטין.

הקדמתי?

גיל בן-ארצי הוא מייסד שותף ב-UpWest Labs, תכנית ההאצה המציעה לסטארטאפים בשלבים מתקדמים לבלות שלושה חודשים בסיליקון ואלי. המטרה של התכנית היא לספק לכל מחזור של סטארטאפים ישראלים נבחרים טעימה מהגביע הקדוש, בזמן שמאתגרים אותם להחזיק את ראשם ישר ולהמשיך לעבוד ולפתח את המוצרים שלהם.

"סטארטאפים בתכנית לא צריכים להעביר את הזמן שלהם בחיפוש השקעה." ציין בן-ארצי בראיון שנערך במשרדי Geektime, "מהשבוע השני הסטארטאפים מתחילים להפגש עם משקיעים, אבל בפגישות הללו העבודה שלהם היא פיתוח מערכות היחסים ובדיקה האם המוצר שלהם הוא משהו שהמשקיעים יתעניינו בו וירצו לקנות. כשאני רואה סטארטאפים שמעבירים יותר מידי זמן עם משקיעים ולא מספיק זמן בשטח בבדיקה של כדאיות המוצר שלהם, אני מתעצבן. הדבר העיקרי שצריך להדאיג יזמים הוא להכין את המוצר שלהם. אם הוא אינו מוכן, סיליקון וואלי תתעלם מהם, בנימוס".

אז כיצד היזמים יודעים אם הם מוכנים? כיצד הם יכולים לדעת אם הם מגיעים מוקדם מידי לשוק? בן-ארצי מסביר: "למדתי הרבה במהלך המחזורים האחרונים של UpWest Labs וההבנה שלי אודות מה צריכות החברות על מנת להגיע לשלב הבא התפתח. מה שמצאתי הוא שזה תלוי בסוג החברה ובסוג המוצר. למוצר בתחום ה-Consumer היזמים חייבים להראות Traction. זה כל מה שמעניין את המשקיע.

בתחום האבטחה הסיפור מעט שונה. לחברת האבטחה Sentinel היה בסך הכל אבטיפוס, אבל היא הצליחה לגרום לארגונים גדולים להעניק לה גישה למערכות הפנימיות וכך הצליחה לפתח ולבדוק את המוצר שלה. מספר חודשים לאחר מכן היא השיגה השקעה בסך 2.5 מיליון דולרים. כלל אצבע אותו אני מעביר לחברות בתחום ה-IT, הוא שלכל הפחות "אתם צריכים שיהיה לכם משהו להראות שהוא מעבר למצגת PowerPoint".

מנקודת המבט של הוואלי

כך אומר בן-ארצי: מנטור לסטארטאפים, בכיר לשעבר ומומחה לסטארטאפים ב-Yahoo – אבל לא מישהו שהקים סטארטאפ בעצמו. מה ליזמים יש מה להגיד בנושא הזה? שוחחנו עם חלק מבוגרי UpWest Labs שהעניקו לנו מבט מבפנים על התהליך.

עוז אלון הוא מייסד שותף ב-Honeybook, שירות CRM/VRM לתכנון אירועים ובוגר המחזור השלישי של UpWest Labs. לדעתו "השאלה האם עכשיו מוקדם מידי להגיע לוואלי שוות ערך לשאלה האם עכשיו מוקדם מידי להוולד. זה אף פעם לא מוקדם מידי". אני מאמין שהוא מדבר על הנקודה שבה הגיעה העת של אדם מסויים להטביע את חותמו על העולם, ללא התייחסות לתקופת ההריון הנמשכת כתשעה חודשים. אני לא מעלה את זה רק על מנת להיות עמום, כפל המשמעות של לידה מוקדמת ישימה גם לסטארטאפ ומשמשת לצורך הסבר מהותי יותר בנוגע לתחום.

"אני ציוני ואני רוצה שסטארטאפים ישראלים יצליחו. רובנו בונים את המוצרים שלנו לשוק האמריקאי ואלה מאיתנו שאכן עושים זאת, צריכים להגיע לוואלי מוקדם ככל האפשר. כמובן, במידה ואין לכם כסף, רק הטיסה יכולה להשאיר אתכם מרוששים, אך אם יש לכם את האמצעים וההזדמנות: הגיעו לכאן, דברו עם השווקים העתידיים שלכם, המשקיעים שלכם. מצאו אם המוצר שלכם עומד בדרישות שלהם. כשאנו הגענו לוואלי לראשונה שינינו (Pivot) את המוצר שלנו הרבה. מה שאנו חושבים על המוצר שלנו היום הוא לא מה שחשבנו עליו כשישבנו בישראל".

נטיות ציוניות בצד (או אולי דווקא בגללן) אלון מוסיף "במידה ואתם לא יכולים להגיע לוואלי, לפחות נסו לשכור עובד אמריקאי (לרבים מהם יש אזרחות כפולה וישראלית, או אמריקאיים החיים בישראל) לצרכי שיווק ופיתוח עסקי. אנו חושבים שאנו מבינים את השוק האמריקאי, אבל האמת היא שאנחנו לא. אנחנו חושבים יותר כמו אירופאים מאשר אמריקאים".

מקור: Shutterstock

קרובים לשוק

עומרי מורגנשטיין הוא מייסד שותף ומנכ"ל Qlika, המפתחת פלטפורמה לניהול פעילות שיווקית של בעלי עסק. הוא בוגר המחזור הרביעי של UpWest Labs וכמעט שדחה את ההזדמנות להצטרף לתכנית מלכתחילה.

"כבר היה לנו מוצר ביד ושוק לקוחות מקומי גדול בדפי זהב, כך שלא היינו בטוחים אם אנחנו צריכים להיות חלק מהתכנית שהביאה אותנו אל הוואלי. חשבנו שנוכל לעשות הכל מישראל. ברגע שהגענו והתחלנו לדבר עם האנשים, הבנו שהמוצר שלנו לא מתאים לשוק העסקי האמריקאי. לקח לנו מאות שעות של פגישות אחד על אחד ונטוורקינג על מנת להבין כיצד לקחת את הטכנולוגיה שלנו ולהפוך אותה לפתרון שהשוק האמריקאי זקוק לו. היינו ברי מזל והצלחנו להמנע מהמון טעויות".

אז מה דעתו של עומרי על המעבר לוואלי? "יש שני יתרונות בהעברת הסטארטאפ לוואלי. הראשון הוא גיוס כספים. כ-כלל, תקבלו תנאים טובים יותר, יותר כסף ויש מבחר גדול יותר של משקיעים לבחור מתוכם. בנוסף, הרבה יותר קל לקבל השקעה מבלי שיש לכם Traction. בוואלי, הם רגילים להשקיע בחברות שיש להן חלומות בלבד, בעוד שבישראל אתם זקוקים ליותר ובניו יורק אתם זקוקים להרבה יותר. היתרון השני הוא בכך שאתם בתוך השוק שלכם. עליכם לשוחח עם האנשים, הלקוחות והמשקיעים. אין תחליף ללהיות בשטח ונוכחות בארצות הברית תעזור להמנע מסיבוכים בעת נסיון לקבל השקעה ממשקיעים אמריקאיים".

אז בעיקרון המינימום שצריך על מנת לעבור לוואלי הוא צוות ורעיון? "כן, אם אין לכם צוות אין לכם שום דבר. הצוות שלכם יכול להיות צוות של אחד. זה יכול להיות רק אתם – אבל אתם חייבים שיהיה לכם רעיון ולהיות מסוגלים להציג למשקיעים שיש לכם את מה שצריך על מנת להפוך את הרעיון למציאות ולמוצר".

ואם יש לכם רעיון, למה שלא תנסו את מזלכם? מכיוון שאם אתם מצליחים שם, אתם יכולים להצליח בכל מקום.

למידע נוסף או להרשמה לתכנית ההאצה מבית UpWest Labs

מקור תמונה: Shutterstock / Silicon Valley Signpost , Personal property in carton

מקור: יח״צ

בעידן הרשתות החברתיות, כל משתמש יכול לשתף קבוצה רחבה של קוראים ומשתמשים אחרים בהגיגי ליבו. ההצלחה הגדולה של פייסבוק וטוויטר הביאה חברות סטארטאפ רבות להבנה כי פלטפורמה חברתית פשוטה נוספת, מלאה בפיצ׳רים ככל שתהיה, ככל הנראה תהווה בזבוז של זמן. לכן, יזמים רבים מנסים לראות מעבר, ולנסות לנחש איזה תחום המשתמשים יבחרו לאמץ בהמשך.

אחד מהתחומים הללו הוא תחום הוידאו, שצומח במהירות מסחררת במיוחד לאור 2 רכישות בולטות: Vine על ידי טוויטר, וכמובן פייסבוק שרכשה את אינסטגרם ומיהרה להוסיף לה אפשרות להעלאת סרטונים. חברת הסטארטאפ הישראלית YEVVO, מגיעה עם גישה שונה לגמרי: שיתוף סרטוני וידאו שקורים בזמן אמת. הרעיון מאחורי YEVVO הוא לאפשר למשתמשים לשדר בשידור חי לחברים, ואפילו לאנשים נוספים ברחבי העולם, מה קורה איתם בזמן אמת ולשתף איתם את החוויות הנוכחיות שלהם.

מה אתם עושים עכשיו, והאם זה מעניין לצפייה בלייב?

מקור: App Store

החברה נוסדה בדצמבר 2012 על ידי בן רובין (מנכ״ל), אשר הפסיק את לימודי האדריכלות על מנת להקים את YEVVO ורועי תירוש (COO), אשר שירת תקופה ממושכת ביחידה טכנולוגית בצה"ל ועזב בכדי לסייע לבן בהקמת החברה. לצורך מימוש הרעיון הצטרף איתי דנינו (CTO), בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהמרכז הבינתחומי, ובעל רקע מגוון בתחום פיתוח התוכנה כצלע הטכנולוגית ומעט לפני ההשקה הצטרף אורי הרמתי, בעל תואר ראשון במנהל עסקים ובוגר תכנית זל ליזמות כמנהל המוצר. החברה מעסיקה כיום 12 עובדים ויושבת בשדרות רוטשילד, ת״א.

״YEVVO פונה לקהל מגוון וניתן לראות שימושים שונים וקהלים שונים שמאמצים את הדרך החדשה על בסיס יומי.״ מספר רובין. ״ניתן לראות כוכבים שמצאו את הדרך הכי אמיתית לתקשר עם הקהל שלהם, מטיילים שרוצים לפתוח חלון לחוויות שהם חווים בזמן הטיול, ספורטאים שחולקים את הרגעים שלהם, אנשים שאוהבים להביע את עצמם והרבה סוגים נוספים של אנשים וחוויות שמשודרות בזמן אמת. YEVVO מנסה לפנות לאנשים שמעוניינים לייצר תוכן בזמן אמת.״

האפליקציה, הזמינה נכון לעכשיו לאייפון בלבד והושקה רשמית באוגוסט לאחר מספר חודשים בבטא, עובדת כך שבלחיצת כפתור אחת ניתן להתחיל את השידור החי. במקביל, נשלחת הודעת Push לכל העוקבים של המשתמש (אצלם צריכה להיות מותקנת YEVVO בנוסף, כמובן) המודיעה על יציאתו לשידור. מאותו הרגע, כל העוקבים יכולים בעזרת החלקה על הודעת ה-Push, להיכנס לשידור החי מכל מקום בעולם ולצפות במה שהמשתמש עושה. הצופים יכולים להגיב בזמן אמת ואף להציף את השידור לעוקבים שלהם, לשתף אותו ברשתות החברתיות וכו׳.

מ-Share ל-Participate

מקור: יח״צ

״אנחנו מאמינים ש-YEVVO מתחילה עידן חדש בו השיתוף (Share) הופך ללקיחת חלק (Participate) ושמדובר בדור הבא של המדיה החברתית, בו אנחנו יכולים לקחת חלק במה שקורה עכשיו, מבלי לדעת מה יקרה בשניה הבאה ואף להשפיע על מה שהולך לקרות.״ מספר רובין. ״כל רעיון השידור הישיר הוא חדש ומסקרן לרוב האנשים. לחלקם זה טבעי יותר ולחלקם פחות, אך הריגוש שבשידור ובצפיה לא קיים באף מדיה אחרת.״

הייחוד, ואולי החיסרון של YEVVO לעומת פלטפורמות וידאו אחרות, כגון Justin.tv ו-Ustream, היא שהחברה אינה שומרת את השידורים, כך שברגע שפספסתם את השידור – לא תוכלו לצפות בו בשנית. ״Live or Never״ כך מכנה רובין את הגישה הזו. ״זה מה שהופך את YEVVO לכל כך ממכרת. אנחנו מאמינים שה-Live צריך לתפוס מקום יותר מרכזי בחיי היומיום, ומה שבאמת מעניין אתכם, אלו החברים שלכם ומה שהם עושים. אנחנו בטוחים שבכל זמן נתון מישהו מהחברים שלך עושה משהו יותר מעניין ממה שאתה עושה ומניחים שהיית שמח לקחת חלק ולחלוק איתו את הרגע.״

בתחילת השנה, החברה גייסה 500 אלף דולר ממשקיעים מוכרים בתעשייה, כגון Plus Ventures, DreamIt Ventures ו-EntreeCap, לצד מספר משקיעים שכבר היו מעורבים בעסקה או שניים בחייהם: אדן שוחט, מייסד Face.com שנמכרה לפייסבוק וכיום מנהל שותף בקרן Aleph שגייסה 140 מיליון דולר, אייל גורה, שמכר את PicScount ו-PicApp וכיום שותף פעיל בקרן הון הסיכון פיטנגו, גיגי לוי, אורן אבקסיס ורון גורה, שמכר את The Gifts Project ל-eBay וכעת מנהל את מרכז הפיתוח של eBay בישראל.

להורדת אפליקציית YEVVO מה-App Store

סרטון וידאו: הכירו את YEVVO

מקור: יח״צ

חברת הסטארטאפ הישראלית Moovit, המפתחת אפליקציית מידע עבור נסיעות בתחבורה ציבורית, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס עצום בהיקף של 28 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן הון הסיכון Sequoia Capital, בהשתתפות המשקיעות הקודמות של החברה, קרנות הון הסיכון Gemini Israel Ventures ו-BRM Group. זהו סבב הגיוס השני של החברה, לאחר שבאפריל 2012 גייסה מ-Gemini ומ-BRM סכום של 3.5 מיליון דולר.

Moovit נוסדה בשנת 2012 על ידי ניר ארז, ירון אברון ורועי ביק. החברה יושבת במשרדים בנס ציונה ומעסיקה שם 30 עובדים. את הכסף, צפויה להשקיע החברה בהתרחבות לשווקים נוספים דוגמת אסיה, לשם טביעת הרגל של Moovit לא הגיעה עדיין ובאופן כללי – לעשות עבור המשתמשים הנוהגים לנסוע בתחבורה ציבורית את מה ש-Waze עשתה עבור הנהגים במכוניות הפרטיות. סבב הגיוס הנוכחי מביא את סך הכספים שגויסו על ידי החברה אל סכום של 31.5 מיליון דולר.

ה-Waze של התחבורה הציבורית

מקור: Google Play

Moovit, לשעבר TranzMate, היא אולי האפליקציה הבולטת ביותר במגוון האפליקציות אשר משתמשות במאגרי המידע הממשלתיים בארץ. האפליקציה, מבוססת מיקום, עוזרת למשתמשים לנווט את עצמם בתחבורה הציבורית בארץ, בדומה למגוון אתרים (כגון Otobusim.com) אשר פעלו עוד לפני הופעת האפליקציה בשוק והתבססו על המידע של סוכנויות התחבורה הציבורית השונות. האפליקציה מהווה למעשה, מין אגריגטור של כל אתרי האינטרנט של חברות התחבורה הציבורית בארץ.

על ידי חיפוש פשוט מבוסס מיקום או באמצעות הזנה ידנית, ניתן לראות את תחנות האוטובוס הקרובות ולצפות בשעות ההגעה הצפויות של האוטובוסים השונים בזמן אמת. כמו כן, ניתן למלא ״פרטי טיול״ ולהגיע ממקום למקום באוטובוסים וברכבות, תוך התחשבות בלוחות הזמנים (בזמן אמת כמובן) של המקורות השונים. הערך המוסף המגיע עם האפליקציה, הוא העובדה שהיא משתמשת במאגר הלו"ז והמידע הגאוגרפי של התחבורה הציבורית בארץ, ומשלבת את מיקום המשתמש ומיקום התחנות על מנת לחשב זמני הגעה מתוכננים לתחנות האוטובוסים והרכבות.

האתגר הגדול ביותר בפניו עומדת Moovit הוא כמובן המגוון העצום של מקורות המידע איתם החברה צריכה להתמודד, ולהציג בצורה פשוטה באפליקציה: בין אם מדובר במידע שמתקבל מהמדינה במסגרת ״ממשל זמין״ כמו בישראל (e-Goverment), מידע שמגיע ממספר רב של סוכנויות תחבורה רבות ברחבי העולם (בישראל: אגד, דן, רכבת ישראל, וכו׳) ומתקבל במגוון רחב של פורמטים. ניר ארז, מנכ״ל החברה, סיפר בריאיון ל-The Next Web כי החברה פיתחה מערכת אוטומטית לעיבוד ותיקון הנתונים לפורמט שאותו האפליקציה מסוגלת להבין. החברה מוסרת כי נכון להיום, מספר המשתמשים באפליקציה גדול מ-3 מיליון וכי היא עובדת ברחבי 100 מטרופולינים גדולים ועם 2,000 סוכנויות תחבורה ציבורית ברחבי העולם.

האפליקציה זכתה לאחרונה לעיצוב מחודש לאייפון ולאנדרואיד, להורדה לאייפון – להורדה לאנדרואיד.

וידאו: הכירו את העיצוב החדש של Moovit

מקור: יח"צ

אתמול (ד') התקיים לראשונה אירוע International Startup Festival בישראל, במסגרתו נבחרו 100 סטארטאפים לעלות או לרדת פעם אחת בלבד במעליות של מגדלי עזריאלי ולתת את הפיץ׳ של חייהם במהלך דקה אחת בלבד.

11 שופטים, רובם המוחלט משקיעים, האזינו והכריעו מי מהסטארטאפים יזכה בתהילה וכמובן בהשקעה של 100,000 דולרים מקבוצה של 10 אנג'לים שונים.

הזוכים הגדולים

הזוכה הגדולה בתחרות היא חברת MobileOCT, כאשר כחלק מזכייתה בתחרות וסכום ההשקעה אותו קיבלה, תזכה אותה בהזדמנות להציג את הפיץ' שלה פעם אחת נוספת ולהתמודד בתחרות הבינלאומית שתערך ביולי במונטריאול.

הישראלית פיתחה מכשיר המסוגל לזהות את סרטן צוואר הרחם בקרב נשים בשלבים מוקדמים ובכך למעשה לאפשר את הטיפול בו בזמן. על פי נתוני החברה, סרטן צוואר הרחם הוא גורם התמותה העיקרי בקרב נשים במדינות מתפתחות, שכן ל-85 אחוזים מהן אין גישה או אפשרות לבדיקות ולסריקות תקופתיות.

המכשיר אותו פיתחה החברה מסוגל לשפר את הניגודיות בשכבה החיצונית של האפיתל, רקמה המצפה משטחים חיצוניים של איברים בגוף ונמצאת בגבול בין הסביבה החיצונית לסביבה הפנימית בה הסרטן נוצר.

כך, יכול המכשיר ביחד עם האלגוריתמים שפיתחה החברה לאפיין את הרכבו ולבסוף לאפשר בניית מודלים תלת מימדיים של הרקמה. המכשיר אותו פיתחה החברה יכול להתלבש על מכשור קיים, כגון אנדוסקופ, מכשיר המשמש לצפייה בתוך חללים או איברים בגוף, כך שיוכל לזהות סרטן בעור, במערכת העיכול, בחלל הפה ועוד.

מעצמת הסטארטאפים מוכיחה את עצמה

פיליפ טליאו, מייסד ומפיק Elevator World Tour ציין כי הצוות הורשם מהסטארטאפים שהשתתפו בתחרות, במיוחד מהזוכה ומאלה שהצליחו להגיע לגמר. עוד הוסיף טליאו כי תל אביב הוכיחה את עצמה כאחת ממעצמות הסטארטאפים המובילות בעולם והוא מצפה לראות כיצד MobileOCT תגדל ותתפתח עם הזמן.

אריאל בארי, מנכ"ל MobileOCT, הוסיף כי החברה נרגשת שזכתה בתחרות החשובה ולאחר שעבדו כל כך קשה, זה סיפוק אדיר לקבל את ההכרה משחקני מפתח בקהילת המשקיעים. בארי הסביר כי כספי הפרס יאפשרו לחברה לזהות את סרטן צוואר הרחם בשלבים מוקדמים, כך שיוכלו להגן על מאות אלפי נשים מכל רחבי העולם המתות מוות מיותר בכל שנה.

שמונה החברות הנוספות שהגיעו לגמר התחרות כוללות את Bablic, DOVe, Fitfully, Oggii, Passion Ant, Push Pic, Take & Make ו-Inpris. תל אביב נבחרה לשמש כעיר השניה בעולם שתשתתף בתחרות של האירוע הקנדי, שחגג את הבכורה במגדל ה-CN Tower בטורנטו. הבאות בתור הן ריו דה ז׳נרו, ניו יורק, ברצלונה, פריז, ברלין, דובאי וסנטיאגו בירת צ׳ילה.

וידאו: Making Cervical Cancer Diagnosis Affordable for the Billions in Need

מקור: יח"צ

בואו להצביע למועמד שלכם לפרסי ה-Geek Awards לשנת 2013 ולהשפיע מי היו היזמים, המשקיעים, האקזיטים, הסטארטאפים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה

רק לפני שישה שבועות הונפקה Wix בבורסת הנאסד״ק, אך היום מוכיחה חברת האינטרנט הישראלית כי גם חברות אינטרנט יכולות להנפיק בבורסה ולהצליח בגדול. היום, הודיעה Wix על זינוק מטאורי בשווי החברה, שעומד כעת על 1.02 מיליארד דולר לעומת 600 מיליון דולר בזמן ההנפקה. שווי המנייה של החברה, אגב, עומד כעת על 27.84 דולר, בהשוואה לשווי המנייה בעת ההנפקה שעמד על 16.5 דולר. במסגרת ההנפקה הראשונית Wix גייסה החברה כ-119 מיליון דולרים לקופת החברה בתמורה ל-5,495,723 מניות חדשות שהונפקו, בנוסף ל-2,204,277 מניות שנמכרו מתוך המניות שהיו שייכות למייסדים ולמשקיעים בחברה.

מתחילים לפרוע את השטרות

לפי ההצהרה שהגישה Wix לרשות ניירות הערך האמריקנית בתחילת חודש אוקטובר ובורסת הנאסד״ק לפני ההנפקה, לא פחות מ-5 חתמיות ליוו את החברה בתהליך: ג‘יי-פי מורגן סיקיוריטיס, מריל לינץ‘, פירס, פנר וסמית, ו-RBC קפיטל מרקטס. בעלות מניות מרכזיות כוללות כיום את מנגרוב קפיטל פרטנרס המחזיקה ב-27 אחוזים ממניות החברה עוד טרם ההנפקה, בסמר וונצ‘ר פרטנרס (26%), אינסייט וונצ‘רס פרטנרס (12.2%), ובנצ‘מרק קפיטל פרטנרס (13.2%). חלק מבעלי המניות בחברה כבר בחרו לממש את חלק מאחזקותיהן, כאשר אבישי אברהמי (מנכ״ל), נדב אברהמי (VP R&D) וגיורא קפלן (CTO) מימשו כל אחד אחזקות בשווי 8 מיליון דולר.

״Wix מוכיחה כי אתם לא צריכים להיות בעמק הסיליקון בכדי לבנות חברה גדולה, ומאמתת את גישה ה׳סיכון גבוה/תשואה גבוהה׳ של קרנות הון הסיכון האירופאיות. היא גם מוכיחה כי קרנות הון סיכון ישראליות יכולות לספק תשואות מצוינות למשקיעים ולחזק את התיאבון שלהם להשקיע עוד יותר בעסקים שיצמחו בעתיד.״ סיפר Makr Tluszcz, מיסד שותף ומנכ״ל קרן הון הסיכון Mangrove Capital Partners.

נכנסת למועדון מיליארד הדולר

החברה, שנחשבת לאחת מהחברות הישראליות הגדולות ביותר בתחום הטכנולוגיה, נוסדה בשנת 2006 על ידי האחים נדב ואבישי אברהמי אליהם הצטרף גם גיורא קפלן. המודל העסקי שלה הוא מודל פרימיום – כל משתמש יכול לבנות אתר בחינם ואף לאכסן אותו בשרתי החברה תחת סאב-דומיין מתאים, אך הפעלתו בדומיין נפרד אישי, כמו גם שירותים נלווים אחרים, עולה סכומי כסף משתנים.

Wix מספקת פלטפורמה ויזואלית ושימושית, חינמית ונוחה לבניית אתרי אינטרנט לכל מטרה ונחשבת היום לחברה הגדולה ביותר בעולם בתחום. לא משנה אם אתם בעלי עסק או שסתם בא לכם אתר אישי, Wix תדע לעשות את העבודה, מבלי שאתם תצטרכו לכתוב ולו שורת קוד אחת. על פי החברה, מספר המשתמשים בפלטפורמת בניית האתרים עומד על כ-37 מיליון לקוחות פרטיים, עסקים וארגונים, כאשר מתוכם כ-680,000 הם לקוחות משלמים. המספר הזה צפוי לעלות בקרוב מאוד, שכן כוונת החברה לעשות שימוש בכספי ההנפקה שהתחילו כבר לזרום לצורך הגדלת כח האדם, הגדלת המאמצים המושקעים בשיווק ובפרסום, ובאופן כללי בהרחבת החברה.

מקור: צילום מסך

חברת הסטארטאפ הישראלית זימפריום (Zimperium), העוסקת באבטחת מידע סלולרית לארגונים, משלימה סבב גיוס בסך 8 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הנוכחי הובילו Sierra Ventures.

נועלים את ההאקרים בחוץ

זימפריום הישראלית עובדת כיום מתחת לרדאר על פיתוח פתרון האבטחה שלה למשתמשי המובייל. החברה מתארת את הטכנולוגיה שפיתחה כפתרון הראשון בעולם המסוגל למנוע חדירה למכשיר הסלולרי של המשתמש, כאשר זה עוצב במטרה למתן את איומי האבטחה בתשתיות ארגוניות.

לשם כך עובדת החברה על פתרונות שיוצעו לשני הקצוות החשופים לתהליך הפריצה – המשתמש הסלולרי ואחראי ה-IT בחברה. עבור משתמשי הקצה החברה עובדת על פיתוח אפליקציה סלולרית בשם zAnti.

באמצעות האפליקציה יוכלו המשתמשים לבדוק את הרשתות הסלולריות השונות אליהן מעוניינים להתחבר, במטרה לראות האם יש בהן חולשות או נסיונות התקפה שיכולות לחטוף את החיבור שלהם ולהאזין להם. ההתמקדות של החברה היא הגנה על המשתמשים מפני התקפות כגון Man in the Middle ושאר נסיונות לעקוב אחר המידע של המשתמשים והמידע הרגיש של החברה.

בצד הארגוני, מנהלי ה-IT יקבלו כלי שיאפשר להם לבדוק ולעקוב אחר כל המשתמשים הרשומים ברשת. כך, במידה וימצאו רישום חשוד או משתמש "חדש" שאינם מזהים – יוכלו לבדוק ואף לנתק אותו, במטרה לאבטח את הרשת. בעוד שכעת המוצר של החברה נמצא בבטא סגורה, על פי אתר הבית שלה מסתמן כי היא מתכננת לשחרר אותו ב-23 בינואר.

לצד האפשרות להרשם לבטא, אתר הבית של החברה מציג מחקר אודות האיומים בסביבה של היום, כאשר זה נכתב על ידי מייסד ומנכ"ל החברה, יצחק אברהם, ביחד עם שלושה עובדים נוספים בחברה: אסטבן פלגרינו (Esteban Pellegrino), אייל אליישיב ומארק מורטה (Mark Murtagh).

מ-ממצאי המחקר ניתן להסיק כי מטרתה של החברה היא לשנות את צורת החשיבה לגבי האבטחה הסלולרית כיום, כך שלא רק תגן על הארגון, אלא תהפוך את תרבות הבאת מכשירי הסלולר האישיים של העובדים לסביבה הארגונית (BYOD) ליתרון המסוגל להגן עליה.

נכון לעכשיו החברה אינה מספקת פרטים נוספים אודות כיצד המוצר עתיד לעבוד בדיוק או מהו הפיתוח והגישה החדשה בה בחרו לנקוט. החברה, שנוסדה ב-2010, מתכננת להשתמש בכספי הגיוס הנוכחי על מנת להמשיך לפתח את המוצר, שכאמור יצא לאור בסוף חודש ינואר.

הפוסט נכתב על ידי גיל שטרצר, מייסד שותף ב-Jellop.

ההגדרה בוויקיפדיה לפרסום היא: ״פעולת תקשורת מתוכננת, המיועדת להעביר מסר… לקהלי מטרה רחבים״.

אבל יש רגעים בחיי סטארטאפ שהפרסום האפקטיבי הוא לא זה המכוון לקהלי מטרה רחבים – אלא דווקא לקהל מטרה מצומצם מאוד. כנסים, תערוכות, ועידות וכל מפגש אחר שבו יכולים היזמים לפגוש משקיעים, מועמדים ל-Biz Dev ומובילי דעת קהל – הם אותם הרגעים שבהם הפרסום למעטים חשוב לא פחות מהפרסום לקהלים הרחבים.

לקראת סוף אוקטובר ביקשו מאתנו היזמים ב-GETONIC לבנות קמפיינים פרסומיים שיעזרו להם להפיק את המירב משני כנסים שבהם הם עמדו להשתתף. בכמה ימים אינסטיביים על פרויקט יוצא דופן של ״פרסום לפי גולגולת״, כלומר לרשימה סגורה ומוגדרת של משתמשים – למדנו כמה וכמה לקחים. בפוסט הזה אפרט את החשובים שבלקחים שלמדנו, אבל קודם כל – קצת רקע.

הבריף שלנו נראה פחות או יותר כך:

מטרות

1. מיתוג: חשיפה ראשונה ושנייה למותג GETONIC.
2. מיתוג: יצירת רושם של חברה גדולה בצמיחה.
3. תגובה ישירה: הגדלת התנועה בדוכן החברה בכנס Web Summit (דבלין, 31-30 באוקטובר)
4. תגובה ישירה: השתתפות בהרצאה של מנכ״ל החברה עדי אייל ובפאנלים שבהם הוא השתתף בכנס Webit (איסטנבול, 7-6 בנובמבר).

קהלי היעד

1. משתמשי פייסבוק ש:
- הופיעו ברשימת המשתתפים באתר הכנס או
- הופיעו ברשימת המשתתפים ב-Facebook Event או
- עשו ״לייק״ לכנס

2. משתמשי LinkedIn החברים בקבוצה של הכנס.

3. מבקרים באתר GETONIC ובעמודי הנחיתה מהמודעות לכנס בשני הערוצים האחרים.

קריאייטיב

1. מודעות צד ופוסטים ממומנים (תמונה+טקסט) ב-Facebook
2. מודעות צד (תמונה+טקסט) ב-Linkedin
3. מודעות טקסט ב-AdWords (ל-Remarketing)

התוצאות בטבלה לפניכם:

ואלה הם ארבעת הלקחים החשובים ביותר שלמדנו:

1. הכינו עצמכם לאי-ודאות חלקית

קמפיינים המכוונים למיתוג תמיד קשים יותר למדידה מקמפיינים המכוונים לתגובה ישירה. כשמוסיפים לכך מטרות פרסומיות בעולם האוף-ליין וקהל מטרה פרסומי מאוד מצומצם – הקמפיינים הללו קשים למדידה עוד יותר. אז כן, בקמפיינים המיועדים לתגובה ישירה תמדדו כל מה רק שאפשר – ותתמקדו בעיקר. אבל בקמפיינים המיועדים למיתוג תלמדו לחיות עם חוסר ודאות.

2. זהו עצמכם עם הכנס

הרוב המכריע של קהל היעד לא מכיר את המותג שלכם, אך בוודאי נחשף למותג של הכנס שאליו נרשם; נצלו זאת לטובתכם. במודעות שבהן השתמשנו בלוגו של הכנס, ה-CTR (שיעור הקלקה, Clickthrough Rate) היה גבוה משמעותית מהמודעות שבהן השתמשנו בלוגו של GETONIC (למרות הצבע האדום-בוהק שלו). כך, למשל, באחד הקמפיינים בפייסבוק, ה-CTR במודעה עם לוגו של Webit היה גבוה כמעט פי 4 מזה של מודעה זהה בכל מלבד הלוגו (ודאות סטטיסטית של 100% בקירוב).

3. אל תתביישו להשוויץ

ההמלצה לכלול דיווחים מהתקשורת בעמוד הנחיתה יפה כמעט בכל המקרים, אך בכל מה שנוגע לכנסים היא מקבלת משנה תוקף. עמודי הנחיתה הייעודיים לשני הכנסים היו דומים (אם כי לא זהים) בכל, מלבד העובדה שזה של Web Summit כלל דיווחים מהתקשורת (TechCruch, TheNextWeb ו-Yahoo! Finance) בחלק העליון של העמוד ואילו זה של Webit כלל אותם בחלק התחתון של העמוד (המצריך גלילה). שיעור ההמרה בעמוד הנחיתה הראשון היה 13.54% ואילו בשני הוא היה 6.78% בלבד (ודאות סטטיסטית של 93%). לכן, אל תתביישו להשוויץ. השתמשו ב-Endorsement של כלי תקשורת מוכרים, אם יש לכם כזה.

4. התחילו מוקדם וסיימו מאוחר

בכנסים של GETONIC איבדנו תנועה יקרת ערך מאחר שבלחץ הזמן נאלצנו לחכות עם השקת הקמפיינים מסוג Remarketing למי שכבר ביקרו בעמודי הנחיתה או באתר. לכן חשוב להתחיל מוקדם ככל האפשר בתכנון הקמפיינים בכלל ובתכנון הקמפיינים מסוג Remarketing בפרט (לרוב הם זקוקים לזמן כדי לצבור מספיק משתמשים להתנעת הקמפיינים).

חשוב לא רק להתחיל מוקדם, אלא גם לסיים מאוחר. העובדה שהכנס נגמר לא אומר שהקמפיין נגמר ולא אומר שהעניין בכם הסתיים. הרבה פעמים נרצה אחרי הכנס ליצור בקרב האנשים הנכונים רושם של Big Shots עם תקציבי פרסום שמנים. חזרתם עם ים של כרטיסי ביקור? פשוט תעלו לחשבון ה-Facebook Ads רשימה של כתובות מייל וטלפונים – ותוכלו להציג מודעות צד ופוסטים ממומנים לאנשים הנכונים. ביקורים של מי שכבר קיבלו מושג לא רע על מה שאתם עושים – הם לא משהו שכדאי לוותר עליו.

לסיכום

השקיעו מאמץ, זה שווה את זה. מטבע הדברים, העבודה על קמפיינים דורשת יותר משאבים. אבל מספיקה התקשרות רצינית אחת עם משקיע רציני, לקוח גדול או שותף עסקי כדי שהקמפיין ״לפי גולגולת״ יניב את ההחזר הטוב ביותר להשקעה שלכם בפרסום. בהתחשב בהוצאות הרבות הכרוכות בהכנת הכסף (טיסות, אש״ל, דוכנים, יח״צ וכו׳) – ההוצאה על הפרסום היא מזערית וההחזר עליה עצום.

האם התנסיתם ב״פרסום לפי גולגולת״ לקראת כנס? שתפו אתנו את הלקחים שאתם למדתם.

פוסט אורח מאת גיל שטרצר, מייסד שותף של Jellop, סוכנות פרסום אונליין המתמחה בניהול קמפיינים לחברות סטארטאפ.

קרדיט תמונה: megaphone via Shutterstock.

מקור: צילום מסך

במקום לשמור עשרות אתרים ברשימת המועדפים שלכם ולשכוח מהם לחלוטין, הסטארטאפ הישראלי Wibki יאפשר לכם לאגד את כל האתרים במקום אחד, בצורה נוחה וויזואלית לגישה מהירה, בהתאם לאופן הגלישה שלכם.

אבולוציה למועדפים

אם היינו צריכים לספור את מספר האתרים המועדפים שיש לנו שמורים בתיקיות שונות בדפדפנים, יש מצב טוב שהיינו מגיעים ללמעלה מ-50 אתרים שונים וזה עוד במקרה הטוב. אם נרחיב את השאלה ונבדוק מתי בדיוק ביקרנו בכל אחד מהאתרים הללו, ייתכן שנגלה כי רוב האתרים כלל אינם פעילים והיתר רק מחכים ליום בו נזכר ונבקר בהם שוב.

למעשה, אם חושבים על זה, חווית הגלישה באינטרנט נותרה כמעט זהה עבורנו, כאשר החידוש הגיע בתחום החומרה בה אנו משתמשים על מנת להכנס אל האתרים המועדפים עלינו. המילה מועדפים אינה נועדה לתאר את רשימת המועדפים, שכן למרות שישנם כמה אתרים שמורים אליהם אנו נוטים להכנס לעיתים קרובות, ברוב המקרים כאשר אנו רוצים להכנס אל אתר אהוב סביר להניח שנקליד את הקישור בכתובת, או אפילו נחפש את הכתובת בכל פעם מחדש בגוגל.

חברת Wibki נוסדה מתוך הרצון לשנות את אותה חווית גלישה מוכרת ולמעשה להוות את "נקודת ההתחלה לרשת" – או לפחות כך מגדירה זאת החברה. עוד מוסיפה החברה כי צורת הגלישה הקיימת מגבילה אותנו למספר מצומצם של אתרים שאנו יכולים לזכור בשליפה מיידית, כך שלמעשה הדפדפן יוצר מגבלה על יכולת הגלישה ומגביל אותנו לחוויה המבוססת על חיפוש בלבד.

באמצעות הפלטפורמה של החברה, המשתמשים יכולים לבנות לעצמם את עמוד הפתיחה שלהם לגלישה באינטרנט. בפועל, מדובר על אסופה וויזואלית של כל האתרים האהובים עלינו, המשתמשים, מסודרים על פי קטגוריות כלליות או העדפותינו האישיות. כך לדוגמה, נוכל לאגד את כל אתרי המתכונים האהובים עלינו תחת קטגוריה אחת ובתחום הטכנולוגיה לקבל אוסף של כל האתרים הזמינים כיום מטעם החברה.

הפן הוויזואלי מגיע לידי ביטוי באמצעות הצגת הלוגו של האתר המועדף, במקום קישור ארוך ומסורבל שלרוב איננו זוכרים מה הוא מייצג. כך למעשה, ניתן לראות למעלה מ-40 אתרים מועדפים שונים ולהגיע במהירות, יחסית, אל האתר המעניין אותנו ברגע זה. כמובן שהפלטרפורמה מאפשרת לנו לייבא ולשמור את המועדפים הקיימים כיום בדפדפנים שלנו, כך שלמעשה איננו צריכים להתחיל לאסוף את כל המידע מחדש, אלא רק לשנות את צורת החשיבה ולהתחיל להתנהל איתו בצורה חדשה.

כל המועדפים במקום אחד. מקור: יח"צ

מינימליות מעצימה

תהליך ההרשמה לאתר מלווה בשלושה צעדים בסיסיים. עלינו לבחור שם משתמש, סיסמה ולהכניס את כתובת המייל (או לחילופין להרשם עם חשבון הפייסבוק שלנו), לבחור את האתרים האהובים עלינו מרשימה מאוד מצומצמת או את הקטגוריות המעניינות אותנו ולבחור האם אנו רוצים להתקין את התוסף לדפדפן.

בסוף התהליך אנו מגיעים למסך הבית החדש שלנו, המלווה גם הוא בעוד כמה הסברים אודות העיצוב, הוספת מועדפים חדשים והוספת קבוצות חדשות. עם כל הכבוד לשורת ההסברים הארוכה, אנו חייבים להודות שבסופו של התהליך אנו עומדים מול אתר נקי, מינימלי ומעט מרתיע שאנו לא בטוחים כיצד לגשת אליו לראשונה.

עם זאת, לאחר הוספת האתר הראשון, משחק עם הפלטפורמה ולחיצה על כל האפשרויות הזמינות – הפלטפורמה הופכת להרבה יותר ידידותית ומובנת ואנו יכולים לראות כיצד תוכל לשרת אותנו בעתיד. האלמנט האהוב עלינו ביותר הוא הוויזואליות, שכן כל אתר מציג את הלוגו הרשמי שלו ואנו יכולים להחליף אותו באחר במידה ונרצה. כך לדוגמה, במידה ואנו מוסיפים אתר קצת פחות מוכר למערכת, במקום לחכות שהיא תשאב את הלוגו נוכל להוסיף אותו ידנית ולשמור על האחידות בעיצוב.

בנוסף, לאור העובדה שכיום רוב המשתמשים מחזיקים מכשיר סמארטפון או טאבלט באמצעותם מבצעים את רוב הגלישה שלהם ברשת, Wibki מציעה פתרון גם כאן, כאשר אנו יכולים להכנס אל אתר הבית האישי שלנו ולגלוש לאן שנרצה, בלחיצת כפתור.

בשורה התחתונה, מדובר באתר אינטרנט המשמש כנקודת התחלה, אליו אנו יכולים להוסיף את האתרים המועדפים עלינו. לצד רשימות האתרים הקיימות אותן מציעה החברה, נוכל להוסיף את האתרים האהובים עלינו לרשימות המתאימות עבורנו – ובאמצעות התוסף לדפדפן נוכל, בלחיצה אחת, להוסיף כל אתר אל המאגר או הרשימה הרלוונטים עבורנו.

המלצות מחברים. מקור: יח"צ

מפתחים את השוק

Wibki נוסדה בתחילת 2013 על ידי האחים שחר פסיס (CEO) ורועי פסיס (CTO), כאשר היא מבוססת על מוצר שהשיקו השניים לפני כ-7 שנים הנקרא All My Favs. המוצר הקודם היה פורטל ויזואלי שעזר לשניים ללמוד על הרגלי הגלישה של המשתמשים באינטרנט. לאחר שהצליחו להגיע ללמעלה מ-150 מיליון כניסות ולאור ההכנסות שהגיעו מהמוצר, החליטו לקחת אותו לשלב הבא בגישה יותר אישית, המותאמת גם למשתמשי הטאבלט.

את הפלטפורמה השיקו השניים בנובמבר האחרון במסגרת אירוע של TechCrunch, זאת לאחר שבמשך מספר חודשים הציעו את המוצר בבטא סגורה שמנתה למעלה מ-1,000 משתמשים. השניים מציינים כי כבר מהנתונים הראשוניים ניתן לראות כיצד Wibki מצליחה להגדיל את נתוני ההקלקה, לצד אחוזי משתמשים חוזרים לפלטפורמה שלהם, הגבוהים מ-70 אחוזים.

בכל הנוגע למידע הפרטי של המשתמשים, השניים לא מתחמקים ומסבירים ל-Geektime: "בדומה לכלל חברות האינטרנט, גם אנחנו אוספים מידע אודות השימוש במוצר. אנו מאמינים כי המידע הזה מעניין לא רק את המפרסמים, אלא מאוד רלוונטי גם עבור המשתמש וחבריו. באמצעות הפלטפורמה יכול המשתמש לגלות סטטיסטיקות על שגרת הפעילות שלו. במידה וירצה, יכול המשתמש לחשוף את המידע ולשתף בו את חבריו. בצורה כזאת, נוצרת ב-Wibki רשת חברתית אשר מאפשרת לכלל המשתמשים לגלות מוצרים חדשים בהתבסס על דפוסי שימוש של חבריהם או מובילי דעה בתחומים שונים".

המודל העסקי העיקרי של החברה הוא מנוע החיפוש, המופיע בעמוד הבית ומאפשר למשתמשים לחפש ולהוסיף כל אתר שרק ירצו. המודל השני מבוסס על פרסום, כמובן, כאשר אתרי מכירות רלוונטים יוצגו למשתמשים על פי תחומי העניין שלהם והחברה תקבל אחוז מסויים מכל רכישה שתתבצע כתוצאה מהשימוש בפלטפורמה.

לא לבד בשוק

Wibki זוכה ללא מעט תחרות בשוק, כאשר כל חברה העוסקת בעיצוב עמוד בית ייחודי לדפדפן או פלטפורמות המאפשרות גילוי ושמירה של מועדפים נכנסות לאותו התחום ומתחרות בה ישירות. למזלה, היא מגיעה עם גב חזק בזכות העובדה שפעילות החברה ממומנת מרווחי All My Faves, כאשר עד כה הושקעו בה 125 אלף דולרים.

כעת רק נותר לחברה להוכיח שהפלטפורמה שלה אכן מציעה ערך מוסף מול המתחרות הקיימות ומצליחה למשוך את המשתמשים. אם אתם שואלים אותנו, אין ספק שמדובר בפלטפורמה מעוצבת ומרשימה, אבל אנחנו עדיין לא הצלחנו להתנער מההרגל המגונה של שימוש בתיקיות המועדפים המובנות בדפדפן. אין ספק שהשינוי לצורת עבודה חדשה מצריך זמן, ואתם מוזמנים לבדוק בעצמכם האם Wibki משפרת את חווית הגלישה שלכם.

וידאו: Wibki / Unlock the Web

מקור: צילום מסך

בואו להצביע למועמד שלכם לפרסי ה-Geek Awards לשנת 2013 ולהשפיע מי היו היזמים, המשקיעים, האקזיטים, הסטארטאפים וחברות ההייטק הישראליות שעשו את זה ובגדול השנה.

מידע הוא המפתח לקבלת החלטות בסביבה עסקית. ארגונים גדולים מזמינים או קונים מחקרי שוק באלפי דולרים, וחלקם מעסיקים כמות נכבדת של אנליסטים ויועצים. בעלי עסקים קטנים ובינוניים חסרי תקציבים, מחפשים מידע בכוחות עצמם ולאחר השקעת זמן רב, נותרים לעתים מתוסכלים עם תוצאות חלקיות מאוד.

את הבעיה הזו מגיעה לפתור חברת הסטארטאפ הישראלית Evolita, המפתחת שירות אינטרנטי המאפשר למשתמש לחקור נושא עסקי באופן אוטומטי ולפי דרישה. Evolita הודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס בהיקף של 2 מיליון שקלים. את סבב הגיוס הוביל המדען הראשי, בשיתוף חברת ההשקעות נילסן אינובייט, קרן ההשקעות של חברת נילסן העולמית, המשקיעה בתחומי ה- ICT, מדיה, אינטרנט, מחקר, מדידה ופרסום והשקיעה בעבר במספר חברות ישראליות, ביניהן Buzz Metrics, RetailPlus ו-Zollo.

הויקיפדיה של המידע העסקי

Evolita נוסדה באמצע שנת 2011 על ידי קטיה גולדשטיין ומארק גולדשטיין (כן, ניחשתם נכון, מדובר בזוג נשוי). זוג טכנולוגי למדי: קטיה היא בוגרת תכנית המנהיגות העסקית IVLP של מחלקת המדינה האמריקאית (במסגרת משרד החוץ) ומארק מגיע עם ניסיון של כ-20 שנה בארכיטקטורה ופיתוח מערכות מבוזרות במסגרת המרכז הטכנולוגי של מיקרוסופט, יחידת 8200, אלביט מערכות ועוד.

הפלטפורמה של Evolita, שירות אינטרנטי בעצם מתפקדת כמו מעין ויקיפדיה עבור מידע עסקי. היא אוספת נתונים ממגוון רחב של מקורות מהימנים, מעבדת אותם ועפ"י דרישת המשתמש מחברת ומציגה אותם באופן ויזואלי בצורת דו"ח. ״אם אתם מפתחי אפליקציות לדוגמא, ואתם רוצים להבין באיזו מדינה לשווק את האפליקציה שלכם, תרצו בוודאי לדעת נתונים מסויימים אודות המדינה הזו, כגון הקשר בין רמת האבטלה באותה המדינה לכמות ההורדות.״ סיפרה לי קטיה גולדשטיין. ״אם אתם בעלי חנות שמוכרת מטריות, תרצו לדעת האם העלייה במכירות שלכם לאחרונה נובעת ממסע פרסום שעשיתם או מהעלייה בכמות הגשמים. באמצעות הפלטפורמה שלנו, תוכל לצפות במידע הזה ולהגיע לתובנה עסקית נכונה.״

מקור: צילום מסך

הדו״חות של Evolita נגישים גם למשתמשים שאינם משלמים, ואפילו למשתמשים שאינם רשומים לשירות, נכון לעכשיו. כל מה שעליכם לעשות הוא לחפש את המידע המועדף עליכם בגוגל, לדוגמא ״mobile gaming vs mobile security״ ובמידה והמידע הזה זמין דרך הפלטפורמה של Evolita, תוכלו בוודאי למצוא אותו באחד מהמקומות הראשונים בתוצאת החיפוש, בדומה לויקיפדיה. ״אנחנו מביאים בדיוק את המידע שבעל העסק צריך, נותנים ייחוס למקורות המידע, ומציגים אותו גם בצורה ויזואלית, כך שהדו״חות שלנו נמצאים במקומות הראשונים בתוצאות החיפוש בגוגל.״

עד כאן הכל טוב ויפה, אך כיצד ב-Evolita מתכננים להתפרנס? קטיה מספרת כי ברוב המקרים תרצו להשתמש בנתונים שקיבלתם מהדו״חות השונים וליצור דו״חות משלכם, אשר לא יהיו זמינים לכלל המשתמשים, ועבור האפשרות הזו תצטרכו לשלם סכום מסויים של כסף. ״הרווח שלנו מגיע משני כיוונים – אם המשתמש יוצר דו״ח ושומר אותו על הפלטפורמה שלנו בחינם, אנחנו מרוויחים Viral Effect כי מגיעים אלינו דרך מנועי החיפוש. אם המשתמש ירצה לשמור את הדו״ח שלו באופן פרטי, אשר לא ייחשף לשאר הגולשים, הוא יצטרך לשלם סכום כסף סמלי המתחיל ב-20 דולר לחודש.״

סרטון וידאו: הכירו את Evolita

מקור: יח״צ

בעידן הרשתות החברתיות, סביב כל נושא קיים מגוון עצום של תוכן, המיוצר על ידי גולשים בעיקר במגוון רחב של פלטפורמות חברתיות: פייסבוק, טוויטר, גוגל פלוס, YouTube, אינסטגרם וכד׳, ובמספר פורמטים: טקסט, תמונות, סרטונים. בעוד מגוון הפלטפורמות הללו מציעות, כל אחת בדרכה פתרונות לריכוזים שונים של תוכן (האשתאגים, List בטוויטר, קבוצות וכו׳).

סטארטאפ ישראלי צעיר בשם Prezma מציע ללקוחות, עסקיים בעיקר, דרכים לגשת לתוכן מכל הרשתות החברתיות הללו, בנושא מסויים (בדרך כלל, המותג שלהן) ולהראות את כל המידע הרלוונטי למותג בפלטפורמה מרוכזת אחת, אותה ניתן להטמיע במספר מקומות ואף להפוך את הגולשים באתרי המותג ללקוחות פוטנציאליים.

חבילות תוכן מכל הרשתות החברתיות

Prezma מאפשרת לכל משתמש בלחיצת כפתור ליצור חבילות תוכן (Packs) סביב כל נושא שמעניין אותם. חבילות התוכן מופצות בפלטפורמה ופתוחות לצפייה או למעקב ע"י כל משתמש. כך יש בפלטפורמה חבילות תוכן העוסקות במגוון עצום של נושאים כמו ספורט, אוכל, קולנוע, אופנה – כך התוכן תמיד מתעדכן באופן אוטומטי, מבלי שיוצר החבילה צריך לעדכן אותו.

מקור: יח״צ

החברה נוסדה בינואר 2012 על ידי אורי מגן וארז יחזקאל, הבעלים של חברת Moog.IT העוסקת בשיווק סושיאל ודיגיטל החל משנת 2009 ומכאן גם ניסיון רב בעבודה עם מותגים בארץ ובחו"ל. עד כה הושקעו בחברה למעלה מ-500 אלף דולר – כולו מהון עצמי במקור. בריאיון לגיקטיים, מגן סיפר לנו מה עומד מאחורי הפלטפורמה.

יש לי מותג עם דף עסקי בפייסבוק, כיצד Prezma מסייעת לי?

״סביב כל נושא בעולם קיים מגוון עצום של תוכן – המיוצר ע"י מגוון רב של שחקנים. התוכן הזה מבוזר בין מספר הולך וגדל של פלטפורמות (פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם, טוויטר וכו') ובמגוון סוגים של מדיומים (תמונות, סרטונים, טקסט וכו'). האתגר העצום הוא ליצור סביב כל נושא או מאורע סיפור שלם ועשיר – תוך שהוא מביא בכל זמן נתון את התמונה המלאה, והרלבנטית ביותר למתבונן ובאופן שנגיש למשתמשים מכל ממשק דיגיטלי (טאבלט / סמארטפון / מחשב / TV וכו').״

מקור: יח״צ

״העבודה עם מותגים, מצד אחד, ופנייה יומיומית לקהל של מיליוני אנשים – הולידה את התובנה כי המשאב שצומח בקצב המשמעותי ביותר ברשת, ורק הולך וממשיך לצמוח – הוא תוכן דיגיטלי. האתגר הגדול הוא ליצור מהתוכן הזה ערך – ומהמקום הזה הכל התחיל. כיצד ניתן לחבר בין פיסות תוכן שונות המפוזרות ברשת ליצירת סיפור שלם. כיצד מתגברים על הגבולות שבין כל אחת מן הפלטפורמות השונות – פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וכדומה. והכי חשוב – כיצד ניתן ליצור ערך עסקי מכל התוכן הזה? על השאלות האלו ועוד הפלטפורמה נותנת מענה, והכל בעזרת כוחם של ההמונים.״

מהשקה שקטה לעשרות לקוחות עסקיים

ההשקה הראשונית של Prezma החלה באפריל השנה, בעבודה עם מספר מצומצם של מפרסמים אסטרטגיים. בחודש יוני 2013 החל שיווק למפרסמים בישראל – ועד כה הצטרפו לפלטפורמה עשרות לקוחות עסקיים, ביניהן ניתן למצוא את מותג האופנועים KTM, חברת קוקה קולה, תנובה, יצרניות הבירה Guinness, Stella Artois ו-Carlsberg, דומינוס פיצה, The Voca People ועיריית תל אביב.

כיצד אתם הופכים את הפלטפורמה הזו למכניסה?

״המודל פשוט – לקוחות עסקיים משלמים על שימוש בפלטפורמה כבסיס, ויכולים לרכוש בנוסף חבילות פרסום שנקראות Story Boosters. את חבילות התוכן (Packs) ניתן להטמיע בכל ממשק דיגיטלי, כולל דפי פייסבוק, אתרי אינטרנט, אפליקציות מובייל וכדומה. לקוחות עסקיים של הפלטפורמה – מותגים וחברות – יכולים להוסיף לתוכן שכבה נוספת של פעולות המייצרות עבורן ערך. כך למשל תמונה של רוכב אופנועים שצולמה בשטח והועלתה לאינסטגרם – בפעולה אחת מביאה למותג האופנועים KTM לקוחות פוטנציאליים לרכישת אופנוע. לשמחתנו, כבר מהיום הראשון בנינו תשתית מתאימה ליצירת אינטגרציות עם מערכות תוכן נוספות.״

מקור: יח״צ

San Jose skyline, Shuttterstock

הפוסט נכתב על ידי יאיר מור, NEXTER.

עובדי גוגל ואפל מהערים סן פרנסיסקו ואוקלנד שבקליפורניה איחרו ביום שישי האחרון לעבודה, לאחר שהאוטובוסים שלהם נחסמו על ידי פעילים מקומיים שמחו נגד בועת הדיור שיצרה נוכחותן בעריהם.

עשרות פעילים התקבצו בכל אחת משתי הערים בבוקר יום שישי האחרון והקימו מחסומים אנושיים ופיזיים שמנעו מרכבי ההסעות של שתי ענקיות הטכנולוגיה להמשיך בדרכן. הסיבה להפגנה היא מחירי הדיור באזור, שעלו בשנים האחרונות באופן דרמטי בעקבות הגעתם של עוד ועוד עובדים בחברות טכנולוגיה. הללו משתכרים 80,000 דולר בשנה ומעלה, ובעלי דירות רבים מנצלים את הדבר כדי לגבות מחירי שכירות שרק משכורות היי-טק כאלו יכולות לממן.

ההסעות של עובדי חברות הטכנולוגיה, שהחברות גאות בהן מאוד על כך שהן מעודדות נסיעה משותפת וחסכונית בדלק, נחשבות דווקא לאחד הסמלים לרוע של התעשייה. זאת מכיוון שהאוטובוסים המפוארים משתמשים בתחנות האוטובוס העירוניות בלי לשלם על כך את העמלה שמשלמות מפעילות תחבורה ציבורית. בנוסף, ההסעות הללו ניתנות לעובדים חינם, בעוד תושבי העיר הפחות עשירים נאלצים לשלם על נסיעותיהם באוטובוסים.

מסיבה זו, מהווים האוטובוסים יעד נוח למחאות מצד תושבי האזור, שחסמו אותם כבר מספר פעמים, שהאחרונה בהם היתה רק שבועיים לפני הנוכחית. אז היה זה אוטובוס של גוגל, שאחד מחלונותיו נופץ על ידי המפגינים.

לקראת פיצוץ

הסכסוך בין חברות הטכנולוגיה לתושבי האזור מתפתח מזה זמן רב. אוקלנד הפכה ברובה בשנים האחרונות לפרבר עוני בעל שיעורי פשע גבוהים, בשל מעבר אוכלוסייה חלשה מסן-פרנסיסקו לשכונותיה הזולות יותר. בחודש שעבר עלתה המודעות האמריקאית לבעיה לאחר שראש העיר סן פרנסיסקו לשעבר, ווילי בראון, קרא לה בטורו הקבוע בעיתון סן פרנסיסקו גייט "מלחמת מעמדות" וכתב:

"מלחמה מתהווה ברחובות סן פרנסיסקו, ואנשים רבים עלולים להיקלע אליה אם עולם הטכנולוגיה לא יתחיל לשנות את גישתו האנוכית. בכל יום ובכל צורה, החל מעליית מחירים במסעדות ועד אוטובוסים פרטיים, עולם הטכנולוגיה הולך והופך למושא לנאצה. זהו רק עניין של זמן עד שהברק הצעיר של הטכנולוגים ידהה והם ייראו כסתם עוד הרחבה של וול-סטריט. וכשזה יקרה, פעילי דיור, קהילה, איגודי עובדים וטיפוסים מחאתיים יתחילו לשאול למה אנחנו מוסרים את העיר לידיהם של עסקים הנשלטים על ידי זכרים לבנים שאפילו לא טורחים לשכור לעבודה תושבים מקומיים. בנקודה זו, הפוליטיקאים יעשו מה שהם תמיד עושים – יספרו קולות. ולפי הספירה האחרונה שלי, למרות כל ההייפ והכסף שלהם, אנשי הטכנולוגיה הם עדיין חלק קטן בהחלט מהמצביעים. אם הם בכלל מצביעים".

דעתו של הפוליטיקאי לשעבר היא ניגוד מוחלט לראש העיר הנוכחי, אד לי, שלאחרונה אמר בראיון לניו-יורק טיימס כי השאלה היחידה שהוא שואל בקביעות אנשי טכנולוגיה הבאים לבדוק אפשרות להקים את חברותיהן סמוך לעירו, היא "מה אני צריך לעשות כדי שתישארו בעיר?".

אנשי הטכנולוגיה, מצידם, רואים במחאות הללו כפיות טובה של התושבים, שעריהם מרוויחות מנוכחותן של חברות ענק מתחומי התוכנה והחומרה סכומים עצומים המסייעים לפיתוחן.

צפו: ויכוח בין עובד גוגל למפגינה

הפוסט פורסם לראשונה ב-NEXTER.

לקריאה נוספת:

ההפתעה שלא ציפיתם לה בצ׳אט

בלקברי ביטלה את המכשירים העתידיים שלה

קרדיט תמונה: San Jose via Shutterstock.

שם: Semperis

פיץ' במשפט: החברה עוזרת לארגונים להגן על המידע שלהם ולשחזר אותו גם לאחר אסונות ותקלות שונות בתשתית הארגונית.

כיצד משתמשים בפלטפורמת Azure: אנו מאפשרים ללקוחות לבנות את ה-Reference Site שלהם על גבי Azure באמצעות מנוע הטמעה שפותח על-ידנו. בנוסף, תשתיות ה-Backend ניהול השרתים, ניהול הלקוחות וכדומה נמצאים גם הם ב-Azure.

מקור: צילום מסך

אחד מהחששות הגדולים ביותר של ארגונים גדולים הם נפילה או תקלה באחד מהשרתים, מה שעלול להשפיע משמעותית על המוצר, אופן הפעולה שלו וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הלקוחות הזועמים על כך שהשירות אינו זמין.

חברת הסטארטאפ הישראלית Semperis מעוניינת לעזור לחברות וארגונים להגן על עצמם ועל המידע החשוב שלהם מפני מצבים כאלה, באמצעות הכנתם להתאוששות מאסון ותקלות בתשתית הארגונית.

שומרים עליכם בענן

זה לא משנה עד כמה תתכוננו מראש, סביר להניח שהחברה או הארגון שלכם יחווה נפילה או תקלה בשלב כזה או אחר. בשלבים המוקדמים של החברה ייתכן שתקלה או נפילה מסוג זה יהיו קלים לתיקון בתוך דקות בודדות מבלי לאבד יותר מידי מידע, אך במידה ומדובר בארגון גדול וכמות מידע עצומה – ייתכן שזמן ההתאוששות יהיה ארוך במיוחד ויוביל להפסדים כספיים משמעותיים.

בשלב זה נכנסת לתמונה חברת Semperis, המציעה פתרון התאוששות לתשתיות ה-Active Directory, חבילת כלי שירות שפותחה על ידי מיקרוסופט למטרות ניהול הרשתות בארגונים, הנמצאת בשימוש ברוב הארגונים הגדולים בעולם.

את הפתרון מיישמת החברה באמצעות אספקת תשתית שחזור לשכבה האפליקטיבית. כלומר, גיבוי המידע ושמירתו על גבי הענן הפרטי שלה, לצד יצירת Reference Sites עבור לקוחותיה. באמצעותו, יוכלו הלקוחות לעקוב אחר השינויים המתבצעים בסביבת העבודה, לאתר תקלות ונפילות שונות וכמובן לבצע שחזור (Roll-Back) לכל שינוי שרק ירצו. במסגרת השינויים הללו יוכלו הלקוחות לבצע שינויים קטנים ובודדים כגון שינוי כתובות מייל ומתן הרשאות עד שחזור של הסביבה כולה למצב תקין ועובד.

בפועל, מדובר על שירות RaaS או Recovery as a service. השוני בינו לבין שירותי גיבוי מבוססי ענן הקיימים כיום בשוק, הוא בכך שמציע גם הגנה על הנתונים השונים ויכולת מחשוב על פי דרישה, במטרה לאפשר התאוששות מהירה יותר.

מקור: Shutterstock

מתארגנים לטובת הארגון

Semperis נוסדה בפברואר 2013 על ידי מיכאל דובינסקי, מתן ליברמן, מיקי ברזניוק וגיא טברובסקי. הרעיון למוצר נולד בעקבות עבודה של מיכאל וגיא כחלק מגוף ה-Field Engineering במיקרוסופט, במסגרתו עבדו עם גופי ה-IT של לקוחות האנטרפרייז בארץ ובחו"ל ודאגו לטיפול תקלות בתחום ה-Active Directory וה-Identity.

כתוצאה מכך, עלה לשניים הרעיון להקים החברה המבוססת כולה על מתן פתרון נוח, זמין, מהיר ובטוח, באמצעותו יוכלו הארגונים לחסוך בעלויות הנגרמות כתוצאה מתקלות ונפילות שונות, תוך כדי שימוש בידע שצברו במהלך שנות העבודה שלהם.

עם זאת, מדובר על שוק לא קטן בכלל ולחברה מספר מתחרים ישירים, הכוללים את Dell (לאחר שרכשה את חברת Quest Software) המציעה את מוצר Active Directory Recovery Manager, לצד חברות נוספות כגון NetWrix, NetIQ ו-BeyondTrust המציעות גם הן כלי שחזור וגיבוי לחברות וארגונים.

החברה מבהירה כי היתרון המשמעותי שלה הוא בכך שהפתרון שלה הוא הפתרון הראשון שלמעשה מוריד את התלות בתשתיות הארגוניות ומעניק פתרון לקריסה מלאה של מרכז המידע. בנוסף, החברה מסתמכת על טכנולוגיית הגיבוי האפליקטיבי שפיתחה, המאפשרת שחזור מלא של הסביבה בתוך דקות, בניגוד לתהליך הקיים כיום שעלול לארוך שעות ארוכות.

עוד הוסיפה החברה כי לצד אפשרויות הגיבוי והשחזור, המערכת שלה נותנת מענה להתקפות סייבר בתשתיות הארגוניות. כך למעשה יכולים לקוחות החברה לשחזר את סביבת העבודה, לנתק את התוקף מהתשתית הארגונית וכמובן, לאפשר לארגון לקבל שליטה על הסביבה שלו.

כיום החברה עובדת במודל Bootstrap ומציעה את שירותיה תמורת דמי מנוי חודשיים, המבוססים על כמות המשתמשים הפעילים בארגון. החברה מתכננת להשיק את השירות שלה בתחילת 2014 במסגרת בטא סגורה, אך כבר היום הינה עובדת עם מספר ארגונים גדולים בארץ, המשתמשים בשירותיה.

מקור תמונה: Shutterstock / Cloud computing security concept

.

לפרטים נוספים ווהגשת מועמדות למחזור הקרוב של של Microsoft Ventures Accelerator לחץ כאן

.

.

מקור: Shutterstock

השנה האחרונה הייתה רכבת הרים לסצנת ההיי טק הישראלית עם הכרזות, שמועות, הכחשות, רכישות והנפקות ששלחו אותנו הכתבים למרדפים אחר הסקופים השונים. ואנחנו שמחים להענות.

שנת ההייטק הישראלי

ההייטק הישראלי הוא לעיתים קרובות זה שקובע את הקצב, מגדיר את המטרות, מסתכל קדימה על העתיד ובודק איזה יעד עדיין לא נכבש על מנת להגדיר אותו כשלו. הגיע הזמן שניקח את הזמן להסתכל ולהעריך את ההישגים המרשימים במהלך השנה האחרונה. במקרה הזה, בחרנו להתמקד באקזיטים השונים :

היו לנו לא מעט אקזיטים במהלך השנה האחרונה, 45 על פי החשבון שלנו בסך כולל העומד על כ-6.4 מיליארד דולרים. להלן רשימה של ההישגים הגדולים של השנה האחרונה וכמה מסקנות שגיבשנו לאורך הדרך.

אז איך גיבשנו את הרשימה? הרבה חריקות שיניים, אכילת חצץ ודבק סלוטייפ מעורבבים עם הרצון להציג את מיטב החברות שיצאנו מגבולות המדינה.

מה היו הקריטריונים של הרשימה? הכרזות רשמיות של אקזיטים, רכישות, מיזוגים או הנפקות על ידי חברות במגזר הישראלי במגוון תחומים, גם אלה החריגים בתעשייה כגון ביוטק, קלין-טק ואגרי-טק (חקלאות). בנוסף, כללו הכרזות רשמיות על כוונות רכישה, מיזוגים או הנפקות.

עד כמה תג המחיר הסופי מדוייק? את המספר חישבנו בהתבסס על האומדנים הטובים ביותר, כאשר לקחנו בחשבון כי מחיר הרכישה הסופי של עסקאות רבות הגיע ממקורות שלא לציטוט. מספר עסקאות לא חשפו את מחיר העסקה הסופי, כך שהסכומים הללו לא נכללו, למרות ששווי העסקה מוערך כלא גבוה במיוחד כך שלא ישפיע יותר מידי על הסכום הסופי. את ההנפקות חישבנו בהתבסס על גיוס ההון במסגרת ההנפקה.

אז מה המסקנות?

• תחומי הרפואה -IT הם המנצחים הגדולים בכל הנוגע להיקפי העסקאות.
• תחום האגרי-טק הוא "הכבשה השחורה" של תחום ההייטק עם הכי הרבה פוטנציאל בלתי ממומש, גם במונחים של צרכים נוכחיים ועתידיים של השוק שלא סופקו, כמו גם במונחים של מספר החברות הנכנסות לזירה ומתמודדות עם הדרישות מצד השוק.
• אם עד עכשיו לא היינו בטוחים, 2013 מסמנת גם את הגדילה המקומית של תחום ההייטק. אם עד עיקר הרכישות התבצעו על ידי חברות מחו"ל, השנה היה ניתן לראות מגמה חיובית בכל הנוגע לחברות ישראליות המבצעות רכישות של חברות ישראליות ובינלאומיות.
• בניגוד לאמונה הרווחת בעולם, ישראל כן יכולה להקים סטארטאפים בתחום ה-Consumer. לראייה: Waze ו-Wix עברו את רף מיליארד הדולרים בהערכות שווי החברות. כ-40 חברות אינטרנט ותוכנה נוסדו מאז 2003 בכל רחבי העולם, שהצליחו לשבור את רף מיליארד הדולרים. שתיים מהן הן ישראליות ושתיהן חצו את הרף במהלך השנה האחרונה. הגיע הזמן שנתחיל להעריך מחדש את הסיכויים וניתן הזדמנות לחברות ישראליות להתרחב אל שוק זה.

על פי נתוניה של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC ישראל, סכום האקזיטים הכולל של השנה מהווה גידול של 16 אחוזים לעומת שנת 2012. בכל הנוגע לסכום העסקאות, השנה היינו עדים לשלוש עסקאות גדולות במיוחד המסתכמות בכ-2.6 מיליארד דולרים, לצד הנפקות גדולות גם הן, שהסתכמו בשווי של 1.2 מיליארד.

מגזר מדעי החיים הוא המוביל באקזיטים השנה, עם 2.5 מיליארד דולרים וממוצע של 190 מיליון דולרים לאקזיט. אחריו ניתן למצוא את מגזר האינטרנט, עם 2.1 מיליארד דולרים וממוצע של 238 מיליון דולרים לאקזיט. גודל העסקה הממוצעת בשנה האחרונה היה 170 מיליון דולרים ומדובר על המספר הגבוה ביותר בעשור האחרון.

אקזיטים לפי שנים, לחצו להגדלה. מקור: PwC Israel

הנה היא: הרשימה המלאה.

הערכות, מאושרות או משוערות נכללו לצד החברות שסכום הרכישה שלהן פורסם.

Matomy הישראלית רוכשת את חברת Mediawhiz האמריקאית – ינואר 2013

Intucell הישראלית נרכשת על ידי סיסקו עבור 475 מיליון דולרים – ינואר 2013

Rosetta Green הישראלית נרכשת על ידי Monsanto עבור 475 מיליון דולרים  - ינואר 2013

dbMotion הישראלית נרכשת על ידי Allscripts Healthcare Solutions עבור 235 מיליון דולרים - מרץ 2013

Outbrain הישראלית רוכשת את Visual Revenue – מרץ 2013

סייאופטיקס הישראלית נרכשת על ידי Avago עבור 400 מיליון דולרים – אפריל 2013

iOnRoad הישראלית נרכשת על ידי Harman האמריקאית – אפריל 2013

פרולור ביוטק הישראלית נרכשת על ידי Opko עבור 480 מיליון דולר – אפריל 2013

Kuperman הישראלית נרכשת על ידי Endemol – אפריל 2013

אלמה לייזרס הישראלית נרכשת על ידי Fosun Pharma עבור 240 מיליון דולר – אפריל 2013

מלאנוקס הישראלית רוכשת את קוטורה עבור 82 מיליון דולר – מאי 2013

Webcollage הישראלית נרכשה על ידי Answers.com עבור 37 מיליון דולרים – מאי 2013

Woolik הישראלית נרכשת על ידי בבילון עבור 8 מיליון שקלים – יוני 2013

Waze הישראלית נרכשת על ידי גוגל עבור מיליארד דולרים – יוני 2013

ScaleIO הישראלית נרכשת על ידי EMC עבור 250 מיליון דולרים - יוני 2013

Boxee הישראלית נרכשת על ידי סמסונג עבור כ-25 מיליון דולרים – יולי 2013

אניגמה הישראלית נרכשת על ידי PTC עבור כ-10 מיליון דולרים – יולי 2013

Omek Interactive הישראלית נרכשת על ידי אינטל עבור 60 מיליון דולרים – יולי 2013

חברת Matomy הישראלית רוכשת את MobAff – יולי 2013

Kupoya הישראלית נרכשת על ידי Commerce International - יולי 2013

Adap.tv הישראלית נרכשת על ידי AOL עבור 405 מיליון דולרים - אוגוסט 2013

NICE הישראלית רוכשת את Causata - אוגוסט 2013

Trusteer הישראלית נרכשת על ידי IBM עבור 800 מיליון דולרים – אוגוסט 2013

אפל רוכשת את Matcha.TV הישראלית בכמיליון דולרים – אוגוסט 2013

Presstek הישראלית רוכשת את VIM Technologies – אוגוסט 2013

Immune Pharmaceuticals הישראלית מתמזגת עם EpiCept  - אוגוסט 2013

Telit הישראלית רוכשת את ILS Technology תמורת 8.5 מיליון דולר – ספטמבר 2013

פרינג הישראלית נרכשת על ידי Genband האמריקאית עבור כ-50 מיליון דולרים – ספטמבר 2013

Newvem הישראלית נרכשת על ידי Datapipe - ספטמבר 2013

FlowSense הישראלית נרכשת על ידי Baxter International – ספטמבר 2013

Versafe הישראלית נרכשת על ידי F5 Networks Inc. – ספטמבר 2013

ITNAvigator הישראלית נרכשת על ידי Avaya - אוקטובר 2013

Cue של דניאל גרוס נרכשת על ידי אפל עבור כ-40 מיליון דולרים - אוקטובר 2013

Onavo הישראלית נרכשת על ידי פייסבוק עבור 150 מיליון דולרים – אוקטובר 2013

For Each הישראלית נרכשת על ידי Autodesk עבור 15 מיליון דולר – אוקטובר 2013

ZenithSolar הישראלית נרכשת על ידי Suncore Photovoltaic Technology Company Ltd - אוקטובר 2013

סולוטו הישראלית נרכשת על ידי Asurion עבור 100 מיליון דולרים – אוקטובר 2013

Valinor הישראלית נרכשת על ידי Comm-IT הישראלית גם היא עבור 7.5 מיליון שקלים – נובמבר 2013

ZeroVM הישראלית נרכשת על ידי Rackspace – נובמבר 2013

Wix הישראלית מונפקת בשווי של 800 מיליון דולרים, מגייסת 127 מיליון דולרים - נובמבר 2013

PrimeSense הישראלית נרכשת על ידי אפל עבור 350 מיליון דולרים – נובמבר 2013

Evogene הישראלית מונפקת בשווי של 412 מיליון דולרים, מגייסת 86 מיליון דולרים – נובמבר 2013

Imagine Communications הישראלית נרכשת על ידי Harris Broadcast – דצמבר 2013

Given Imaging הישראלית נרכשת על ידי Covidien עבור 860 מיליון דולרים - דצמבר 2013

Insightera הישראלית נרכשת על ידי Marketo עבור 25 מיליון דולרים – דצמבר 2013

מקור תמונה: Shutterstuck / Cowboy rodeo

פוסט זה נכתב על-ידי עודד ולין, דירקטור ניהול מוצר בחברת Cyber-Ark.

Baker Library, Harvard Business School, Allston Massachusetts
קרדיט: CCA3.0 Unported

לפני מספר חודשים הוזמנתי לשמש כמנטור בקורס  Product Management 101 במסלול MBA של Harvard Business School בקיימבריג', בוסטון. עכשיו כשהקורס הסתיים חשבתי שזאת הזדמנות מצויינת לשתף בטיפים ותובנות מהקורס.

קצת רקע: Harvard Business School (או HBS בקיצור) נחשב לאחת האוניברסיטאות היוקרתיות והיקרות בעולם. חבר'ה צעירים לומדים את תואר ה-MBA שלהם דווקא בהרווארד ומשלמים עליו המון כסף כי הם מאמינים שהמשרה שהם ישיגו בסיום התואר תחזיר את ההשקעה.

כבוגר אוניברסיטת בר-אילן, התחושה הראשונית כשהגעתי לקמפוס היתה כאילו הגעתי לקאנטרי קלאב יוקרתי יותר מאשר למוסד לימודי. מיד נגלו לפני מגרשי טניס מטופחים ומגרשי פוטבול שפעילים בכל שעות היום, לובי ומשרדים שלא היו מביישים מלונות יוקרה בעולם וכיתות מאובזרות ברהיטי עץ משובח.

Product Management 101

הקורס בו הייתי מנטור נקרא PM101 שמועבר על ידי פרופסור ליזמות בשם Thomas Eisenmann , אישיות מוכרת בקרב קהילת ההייטק המקומית ושמו מופיע כממליץ על עטיפת רב המכר the lean startup. המרצה הנוסף הוא Prem Ramaswami, בחור נמרץ וכריזמטי שעובד כמנהל מוצר ותיק בגוגל.

הקורס בנוי מתרגולים, חומר קריאה למכביר והרצאות של מנהלי מוצר מהתעשיה.

כל זוג סטודנטים, מלווה במנטור, מנהל מוצר ותיק מהתחום, בוחר מוצר כלשהו ובמהלך הסמסטר צריך לחקור את השוק, לראיין לקוחות, לאפיין את הממשק, לבחון אותו אצל לקוחות ולהגיש תוכנית אפיון למוצר בסוף הקורס (Product Requirements Document או בקיצור PRD). המוצר יכול להיות מוצר חדש או קיים או שירותים כלשהם שקיימים באוניברסיטה, כמו למשל אפליקציה לניהול טרמפים לסטודנטים (מישהו אמר "הסטודנט במרכז"?). תפקידי כמנטור היה ללוות, לייעץ ולכוון את הסטודנטים מתחילת התהליך ועד סופו.

בניגוד למה שהכרתי מאוניברסיטאות בארץ, בהרווארד, חוץ מללמד 'מה עושה מנהל מוצר' האוניברסיטה משקיעה זמן רב בבניית הקריירה לסטודנטים. בשיעורים הוקדש זמן נכבד ל"מה שואלים בראיונות עבודה לתפקידי מנהלי מוצר", הובאו מנהלי מוצר שמגייסים עובדים, שיספרו "על מה הם מחפשים במועמדים" (התכונות שחזרו על עצמן מרוב מנהלי המוצר הן יכולות בין אישיות גבוהות, עיצוב, הבנה טכנית גבוהה, חשיבה אסטרטגית, יצירתיות ויכולות אנליטיות לניתוח נתונים ומצבים).

אז הנה 8 תובנות בסיסיות שחזרו על עצמם לאורך הקורס.

1. תתחיל מה Press Release

מתכנן גרסה או מוצר חדש? תתחיל מהסוף. הרעיון הוא להתחיל מהלקוח ולהתחיל לכתוב את ההודעה לעיתונות או את המייל ללקוחות שמספר על "מה הלקוח הרוויח מהגרסה החדשה". בדרך הזאת יהיה לך כיוון אסטרטגי שלא יבלבל אותך.
גם בגרסאות קטנות יותר חשוב להתחיל מהסוף ו"ללכת אחורה". זה גם עוזר להבין למי מיועדת הגרסה. גרסה שמיועדת ללקוחות קיימים עם המון תיקוני באגים שונה מגרסה שאמורה להביא לקוחות חדשים.

גם אנשי המכירות של החברה שלך הם סוג של לקוחות ויכול להיות שהגרסה הבאה שלך אמורה לעזור להם למכור ולהדגים את המוצר. ברגע שכותבים את 'מה חדש במוצר' ומוחקים 75% מהתוכן (כי מנהלי מוצר חושבים שהצוות יכול להספיק לפתח פי 4 ממה שבאמת אפשר…) מבינים מה האיזון הצפוי.

2. חשיבות מחקר השוק

באמריקה "It is all about the process". עובדים מאוד מסודר, יש תהליך, יש שלבים, לא מתחילים ישר לתכנת. היתרון החשוב של התהליך בניהול מוצר הוא שצריך להשקיע  חשיבה לפני שמתחילים להשקיע כסף, זמן ומשאבי פיתוח.

ברוח ההצלחה האדירה של ה-Agile והמניפסט של "פחות מסמכים", עדיין אסור לוותר על ה Market Research. מה קיים היום? מה הלקוחות מחפשים? איזה בעיה המוצר שלכם פותר? מה היתרונות שהמוצר יספק? גודל השוק?.

הפסקה האחרונה ב-Market Research Document (או בקיצור ה-MRD) בדרך כלל כוללת המלצה האם להמשיך או לגנוז את המוצר. למרות זאת לכל אלו שמחפשים 100% ודאות על הכיוון של המוצר, זה בלתי אפשרי ותמיד יש ספקות.

כתיבת MRD יכולה להיות מאוד אמוציונלית, פתאום מגלים שיש עוד מוצרים שנותנים פתרונות דומים, מגלים שיש חברות שמובילות את השוק ובכלל לא הכרתם, מדברים עם לקוחות ומגלים שהבעיה הקריטית שאתם רוצים לפתור היא לא באמת בעיה עבורם ואם תתנו להם לתעדף את הבעיות שלהם היא תופיע במקום שמיני. זה יכול להיות תהליך שמוריד קצת את ה'אוויר מהמפרשים' אבל הוא חשוב כי הוא מחבר אתכם למציאות ועוזר לתכנן מה יהיה *שונה* ומיוחד במוצר שלכם.

3. חשיבות מסמך אפיון המוצר (ה-PRD)

שוב, עם כל אווירת ה Agile הטובה, בתכנון של מוצרים חדשים או פ'יצרים גדולים ומעלה עדיין חשוב לכתוב את ה-Product Requirements Document עם דגש על User Walkthrough. כלומר מה השלבים שהמשתמש עובר בזמן השימוש במוצר, עם סקיצות ותרשימים ("המשתמשת לוחצת פה ואז היא רואה..") וכמובן כמה שיותר סיפורי לקוח אמיתים Use Cases שמספרים את הדרישות בשפה שהלקוח תיאר אותה. אחד הסעיפים המעניינים ב-PRD הוא יצירת מדדי הצלחה אובייקטיבים מראש. לדוגמא בעזרת הגרסה החדשה הלקוחות יבצעו יותר קניות / יצטרפו פי 3 לקוחות חדשים / זמן השימוש יהיה קצר יותר.

תרגול מעניין לסטודנטים היה מפגש שבו הסטודנט התבקש להציג ב 10 דקות את ה-PRD והכיתה שאלה הרבה שאלות מכיווני פיתוח, שיווק ומכירות.

נכון, הרבה מנהלי מוצר נאבקים למצוא זמן לכתוב את ה-PRD, אבל ככל שעובדים בחתיכות קטנות יותר, ככל שאוספים סיפורי לקוח לאורך תקופה, כך יותר קל.

4. האם מנהל מוצר צריך רקע טכני חזק?

גם פה יש ויכוחים על הנושא ואין תשובה חד משמעית. קודם כל תלוי מה המוצר ומי הם לקוחות הקצה (תחשבו לדוגמא שהייתם מייצרים צעצועים דמויי לגו לילדים בגילאים 4 עד 8, מי יהיה מנהל המוצר האידאל במקרה הזה?). אבל בגלל שרוב החברות שמעסיקות מנהלי מוצר קשורות להייטק, הניסוח הכללי שמסכימים עליו פה הוא "ברוב החברות צריך רקע טכני טוב, אבל לא צריך להיות מהנדסי תוכנה".

נכון, קצת קשה לאנשים לשנות את הרקע שלהם אבל כל אחד צריך למקסם את הרקע שלו, לדוגמא היה מנהל מוצר מאמזון שהגיע בלי רקע טכני אבל סיפר שהנסיון שלו בחברת יעוץ ומפגשי הלקוחות הרבים שהיו לו בתפקידים קודמים עזרו לו בכניסה לתפקיד.

5. כלים לניהול פרוייקטים ודרישות

בקורס הציגו מספר כלים, שהעיקרי מביניהם היה Pivotal Tracker. זה לא באמת קריטי באיזה מוצר הצוות ישתמש בסוף, הרעיון הוא שהסטודנטים יבינו כיצד בונים backlog, איך מתכננים גרסאות, איך מתעדפים. הפתיע אותי לראות שלקח זמן לחלק מהסטודנטים להבין את ההבדלים בין ניהול מוצר לניהול פרוייקט.

בכל מקרה כלי טוב הוא רק התחלה טובה, ולא פחות חשוב זה הצוות והתקשורת הפנימית. אף כלי לא יכול להחליף שיחות טלפון, מפגשים ועדכונים ממנהלי המוצר למפתחים – מי אמר שרק הפיתוח צריך לעדכן על ההתקדמות? מתי סיפרתם לצוות הפיתוח על שיחה מעניינת עם לקוח, על עסקה שנסגרה, על עסקה שנכשלה, על מתחרים?

6. שאלות WH questions או 'איך לנתח דרישת לקוח'

ירידה לפרטים היא הכרחית ולכן חשוב להתחיל ולשאול שאלות בסיסיות:  Why, Who, What, How, When
לדוגמא, נניח שביקשו ממך לתכנן טלפון שיאפשר לחקלאים באפריקה לצלם סרטוני וידאו.
אז לפני שאתה רץ ומתחיל לצייר מסכים או לקודד, חשוב שתבין: "מי זה החקלאי הזה?" ,"למה הוא צריך את זה", "מה הוא עשה עד היום?", "איזה בעיה זה פותר לו?", "איך הוא ישתמש בזה?", "האם יש לו טלפון היום?" "איזה תכונות מיוחדות של המכשיר רלוונטיות עבור?ו" ועוד ועוד. (בדוגמא שהובאה בקורס דיברו על חקלאי שרוצה למכור את התוצרת שלו בשוק ורוצה לחסוך את הצורך להביא אותה פיזית למתעניינים).

7. חשיבות ה UX

למרות שהציגו מספר כלים כמו Balsamiq ואחרים, הדגש היה שגם עם עפרון ודף חשובים מאוד לתכנון תהליכים, לתכנון flow וליצירת StoryBoard שיכיל את המסלול שעובר המשתמש. לאחת ההרצאות הוזמן מעצב UX שהיה בין המעצבים הראשונים שעבד ב-Youtube. הוא סיפר על הימים הראשונים שבהם בילה הרבה זמן בקבוצות מיקוד של משתמשים, 'עמד' מאחור וצפה איך הם משתמשים בשרות (לפני עידן ה-analytics). גם הוא, עד היום, עדיין מתחיל לעבוד עם דף ועפרון כשהוא צריך לתכנן מסך חדש.

8. 'Keeping engineers unblock'

בסופו של דבר מדובר בעבודת צוות טהורה. אני למזלי התברכתי בצוות פיתוח של תותחים ותותחיות, אבל אחד הדברים שעלו בקורס הוא שמנהל מוצר לא רק צריך לדאוג שצוות הפיתוח יעבוד על הדברים החשובים באמת, אלא גם לדאוג שלא יפריעו לאנשי הצוות, שהם לא יתבלבלו ויעבדו על דברים שלא מקדמים את המוצר, שלא יפתחו דברים שהלקוחות לא ביקשו או יפתחו דברים הרבה יותר גדולים ממה שהלקוח ביקש. צוות הפיתוח סומך על מנהל המוצר לתת לו את כל המידע לפני שהוא צריך אותו, לעזור לו להבין את הלקוח (מפתחים צמאים לדעת למה בחרנו לקדם את הפיצ'ר הזה ולא את האחר) ובעיקר לא להיות בהמתנה למידע.

לסיכום – הקורס בהארוורד מספק כלים בסיסים למנהלי מוצר, משלב תרגול מעשי ומאפשר חשיפה למנהלי מוצר אחרים מהחברות המובילות בעולם. אבל, כמו בכל תחום בחיים, קחו את התאוריה והטיפים, תפעילו שיקול דעת, תתנסו, תתאימו אותם לעולמכם ובהצלחה!

לכל מי שהסתקרן אבל בוסטון קצת רחוקה לו, הנה כמה קישורים מהקורס:

• תבנית ל Market Research Document

• תבנית ל Product Requirements Document

• תהליך תכנון מוצר

• "מה למדנו?" – כחלק ממטלת הסיום התבקשו הסטודנטים לכתוב פוסטים בנושא

מקור: יח"צ

חברת הסטארטאפ הישראלית Adstrix, העומדת מאחורי פלטפורמת פרסום-מודעות במודל White Label, הכריזה על השלמת סבב סיד בסך 2 מיליון שקלים (כ-550 אלף דולרים). את סבב הגיוס הנוכחי הובילה חממת Nielsen Innovate, כאשר החברה מתכננת להשתמש בסכום הגיוס הנוכחי על מנת להמשיך לפתח את המוצר במטרה להשיק אותו כבר במהלך החודשים הבאים.

מסתכלים גם על השחקנים הקטנים

ספקי צד שלישי המציעים שווקי מדיה שונים נוטים לרדוף אחר "דגים גדולים" בשוק הלקוחות, המסוגלים להביא כמות משתמשים משמעותית וכתוצאה מכך גם להשקיע לא מעט כספים בפלטפורמה. הבעיה עם מצב זה היא שתנאי העסקה עם הלקוחות הגדולים נוטים להניא לקוחות קטנים ובינונים מלקחת חלק בתהליך, כאשר החברות הללו מהוות כוח מצטבר בכל הנוגע לפוטנציאל ההכנסות.

על מנת לעשות קצת סדר, על פי מפקד האוכלוסין בארצות הברית, חברות עם פחות מ-20 עובדים מהווה קרוב ל-90 אחוזים מכלל העסקים ברחבי המדינה. חברות עם פחות מ-500 עובדים מהוות קרוב ל-99 אחוזים מכלל העסקים. בנוסף, חברות קטנות ובינוניות אחראיות לכ-50 אחוזים מכלל התוצר המקומי הגולמי במגזר הלא חקלאי בארצות הברית.

בדיוק בשלב זה נכנסת לתמונה Adstrix, חברה ישראלית שנוסדה על ידי שני יזמים שהאמינו שהענן הוא סביבה אלטרנטיבית מצויינת על מנת ליצור שוק שיאפשר לחברות המדיה לקבל חבילת פרסום המתאימה לצרכים האישיים שלהם, בין אם הן גדולות, בינוניות או קטנות.

לאור העובדה שמדובר בפתרון White-Label, החברה מאפשרת לספקיות צד שלישי להציע פרסום ממותג המותאם לעסקים, הכולל בתוכו את כל האפשרויות והפיצ'רים שהיו זמינים תמורת תשלום גבוה רק לחברות הגדולות. כלומר, כעת גם החברות הקטנות והבינוניות יוכלו להנות ממערכת קלה לשימוש, תוצאות הניתנות למדידה וסט כלים בפלטפורמת SaaS אחת.

בראיון לגיקטיים, הסביר גיא עמוס, מייסד שותף בחברה, כי מלבד מה שהופך את תהליך קניית המדיה לקל יותר, החברה מקווה ליצור שוק עבור עסקים קטנים ובינוניים לצד חברות גדולות. שוק זה יציע לצד אפשרויות הרכישה הקיימות כיום גם אפשרות לקבלת המלצות, כלי מדידות שונים ואפילו לקבל אפשרויות להמלצה ורכישה של מדיה גם במצב לא מקוון.

עמוס מוסיף כי החברה כבר ראתה שלצד כל ההתלהבות סביב עולם הפרסום המקוון, עדיין קיים צורך ורצון עזים להגיע ללקוחות גם מחוץ לעולם האינטרנט. כיום, תהליך מיקור החוץ של הזדמנויות הפרסום אינו מתבצע באותן מדידות אובייקטיביות הקיימות באינטרנט והחברה מאמינה שעדיין קיים צורך ורצון גדולים להגיע ללקוחות גם מחוץ לעולם המקוון. נכון להיום הפוקוס העיקרי של החברה הוא להמשיך לפתח את המוצר, ולהיות בטוחים שיש לה מספיק שחקני מדיה המשתמשים בפלטפורמה בשלב הראשון של ההשקה.

אופליין הוא האונליין החדש

יצירת פתרון מקוון או לא מקוון לעסקים קטנים ובינוניים המחפשים חבילת מדיה קלה לשימוש שתדאג לכל התהליך הוא רעיון טוב ואטרקטיבי לשוק שמשאבים כגון כסף או זמן אינם קיימים בו בשפע.

בהנתן מגוון העסקים הקטנים והבינוניים הקיימים בשוק והאופי המבוזר שלהם, בצורה אירונית Adstrix עומדת בעצמה מול האתגר של פרסום עצמי והשגת לקוחות, שלמעשה יהיה הגורם הסופי שיקבע האם החברה תצליח או תכשל.

Adstrix נוסדה ב-2011 על ידי גיא עמוס ועודד נחשון. החברה פועלת כחלק מהחממה של Nielsen הממוקמת בקיסריה, ישראל.

הפוסט נכתב על ידי טל קלם, מנהל תוכנית TheHive Ashdod.

בשבוע שעבר התבשרנו על השקעה משמעותית ראשונה באחד מ-8 הסטארטאפים של המחזור הראשון של TheHive Ashdod Accelerator. חודש לפני סיום התכנית וכבר סטארטאפ ראשון יוצא לאוויר העולם. בעוד כחודש יציגו היזמים את המיזמים שלהם ב-Pitch Night ואנו מצפים לקהל גדול של משקיעים ויזמים. בכלל, התחושה היא שאלפי עובדי ההייטק והיזמים שבעיר אשדוד וסביבותיה רק חיכו בקוצר רוח לפריחת תחום היזמות בעיר.

התכנית נמשכת 6 חודשים וכוללת מרחב עבודה משותף, מנטורים עסקיים, יועצים מקצועיים, סדנאות, הרצאות, אירועים ועוד. חלק מהיזמים אף משתתפים בתכנית Google Launchpad.

האקסלרטור ממוקם במרכז העיר, בבניין שצופה אל הים, ומציע משרדים מרווחים וצבעוניים שתורמים לאווירה.

בימים אלה אנחנו מראיינים את המועמדים לתכנית הבאה, שתיפתח בפברואר 2014, וזה הזמן להגיש מועמדות. אנחנו מחפשים יזמי early seed, משלב הרעיון ועד ליזמים שיש להם מוצר מבטיח אבל עדיין לא הגיעו לשלב הגיוס. מניסיון העבר, אנו מצפים לפניות רבות ונשמח להיפגש עם כל הפונים כדי לבחור את הפרוייקטים המעניינים והמתאימים ביותר לתכנית.

ניתן להגיש מועמדות דרך כתובת המייל הבאה או באמצעות אתר התוכנית.

וידאו: הצצה לתוכנית

הכירו את המחזור הראשון

בתכנית הראשונה של המחזור הראשון של TheHive Ashdod Accelerator המסתיימת בימים אלה משתתפים כ-14 יזמים עם סטארטאפים שחלקם עוסקים בשיפור איכות חיינו ואחרים יכולים לשנות את המציאות בה אנו חיים. התכנית נמשכת 6 חודשים וכוללת מרחב עבודה משותף, מנטורים עסקיים, יועצים מקצועיים, סדנאות, הרצאות, אירועים ועוד.

HommyFood

ליאוניד בלובשטיין, הומיפוד

חזרתם הביתה רעבים וגיליתם שהמקרר ריק? רוצים אוכל ביתי אבל אין לכם כוח או מצרכים כדי להתחיל לבשל?

אילן פלג וליאוניד בלובשטיין, שני יזמים צעירים תושבי אשדוד, צירפו אליהם את מולי אמזלג כדי להקים סטארטאפ שמציע שירות ייחודי להזמנת אוכל ביתי. דרך האתר והאפליקציה המשתמשים צופים במבחר אפשרויות של אוכל ביתי מוכן בסביבתם – חובבי בישול שמבשלים בבית ורוצים למכור ממעשה ידיהם. הגולשים, שמדרגים את הבשלנים ואת האוכל, מאפשרים לחבריהם להחליט אם בא להם להזמין סיר קוסקוס מתבשיליה של אהובה, או סיר של תבשיל צמחוני שבישל גיא, יוצרים קשר עם הבשלנים ומזמינים מהם את המזון.

אילן פלג הוא חייל משוחרר טרי, שהיה חבר הנבחרת האולימפית של ישראל למרחקים בינוניים. הוא החליט לתלות את נעלי הריצה רגע לפני תחילת ההכנות לאולימפיאדה כדי לצאת למסע המרתק של הקמת סטארטאפ. ליאוניד לעומתו עדיין לא התחיל בשירות צבאי ממש. הוא סיים לאחרונה את לימודי המחשבים באוניברסיטת תל-אביב כעתודאי ואמור להתגייס בחודשים הקרובים.

TakeMe2

רוצים לנסוע למשחק של מכבי תל-אביב ביד אליהו ביחד עם כל החבר'ה מהמושב? או להופעה של כוורת בלי פקקים ובלי בעיות חניה? ואולי להזמין רכב הסעות גדול לכל המשפחה שיחכה לכם בתחנת הרכבת?

סיגל אדרי עושה בדיוק את זה. אחרי שנים של עבודה בתחום ההייטק כשכירה, ולאחר שטעמה ממה שיש לעולם להציע והתגוררה תקופה ארוכה ביפן, סיגל מקימה שירות חדשני – TakeMe2, שיחבר קבוצות ובודדים לשירותי הסעה מקצועיים. השירות יחבר בין משתמשים שרוצים לנסוע לאותו משחק, לאותה הופעה, לשדה התעופה או סתם לבלות בים, ויצוות להם נהג מקצועי שיאסוף אותם מביתם ברכב הסעות, ויחזיר אותם לביתם בסיום האירוע.

The Clone Project

שושנה ואליאס רדקין, The Clone Project

בעולם הדיגיטלי נאסף עלינו מידע רב, דבר שבדרך כלל אנחנו חוששים ממנו. אבל מה אם אנחנו נאסוף את המידע שלנו בעצמנו וניצור לעצמנו שיכפול דיגיטלי ברשת? כזה שיוכל להזכיר לנו מתי היינו בפגישה, שיהיה בו צילום של הבילוי שלנו עם הילד בפארק, שנוכל לשדר לבני המשפחה בשידור חי את יום ההולדת שלו, או שיהיו בו כל שיחות הטלפון שלנו כדי שנוכל לזכור מה בדיוק הבטחנו בשיחה מסויימת.

שושנה ואליאס רדקין, שני עולים חדשים מצרפת המתגוררים באשדוד, מקימים בדיוק פלטפורמה כזו, שתוכל לתת חיים לפעילות הדיגיטלית שלכם. השניים כבר נטלו חלק במספר מיזמים טכנולוגיים מצליחים בעבר בצרפת.

OptiVector

פיליפ בוגראש, OptiVector

פיליפ בוגראש, שעלה לארץ מארה"ב לפני כשנה ומתגורר באשדוד, ממציא את התעופה מחדש: פיליפ מפתח שיטת תעופה חדשנית ויעילה למסוקים, שתיתן להם הרבה יותר כח הרמה, פעולה שקטה יותר ויעילות, באמצעות מדחפים שיפעלו בצורה אליפטית בצדי גוף המסוק עם להבים מתכווננים, במקום המדחף הענק הנוכחי. כל המודלים מראים, שהפיתוח החדשני הזה יהיה הכיוון העתידי של התעופה.

פיליפ נולד בברה"מ ובראשית שנות ה-20 לחייו אבר להתגורר בארצות הברית. עם שני ילדיו ואשתו הוא החליט 30 שנים אחר-כך "לעשות עליה". בתו כבר הספיקה להשלים את השרות הצבאי בארץ והיא הצטרפה אליו לאחרונה ומטפלת בנושאי המרקום של הסטארטאפ השאפתני של אביה.

Tevatronic

אלכסנדר וייצמן (משמאל) ואולג קורול (מימין) – טבעטרוניק

ללא מים צמחים מתים, וכשאנו משקים אותם יותר מדי אנו מבזבזים מים וחומרי דישון, וגם מעכבים את התפתחות הצמח. פיתוח חדשני של חברת טבעטרוניק מאשדוד, מאפשר לחקלאים להשקות את הצמח בדיוק במידה הנכונה. לא טיפה אחת יותר ולא טיפה אחת פחות. המערכת של טבעטרוניק מודדת את לחות המים בקרקע בנקודה מסויימת בשדה של 20 דונם, ומחשבת את כמות המים בעומק הקרקע לשדה כולו. במידה וחסרים מים היא תפעיל את מערכת ההשקייה, וכאשר יש מים במידה הרצויה ההשקיה תעצר.

הניסיון של טבעטרוניק מראה שחקלאים משקים יותר מדי, והמערכת שלהם מצליחה לחסוך כ-40% מכמויות המים וחומרי הדישון, חיסכון כספי ניכר ורווח סביבתי ברור. את טבעטרוניק הקימו ומנהלים אלכסנדר וייצמן ואולג קורול, תושבי אשדוד, ביחד עם ד"ר יצחק קליין. אלכסנדר, גיאופיזיקאי מוכשר, עלה לישראל מברית-המועצות, ומוחו קדח והגה את הרעיון. החברה קרובה להסכם השקעה ראשון, ונראה שזו תהיה החברה הראשונה בחממת היזמים באשדוד שתגייס הון משמעותי להמשך פעילותה.

Objectifiers

מתיאס פרידמן מקים פלטפורמה B2B להדפסות תלת ממדיות: עיצוב אובייקטים לפי הצורך או ממאגר האתר, הדפסתם ואספקתם ללקוחות.

מתיאס עלה לארץ כחייל בודד מצרפת, סיים שירות צבאי ושב לחיק משפחתו בצרפת. כשהחליט לעלות לישראל, בעקבות אביו, יצר קשר עם חממת היזמים באשדוד והודיע שיש לו סטארטאפ. הוא הגיע לישראל ממש עם פתיחת התכנית והצטרף אליה כבר למחרת. לפני מספר חודשים צירף אליו מתיאס את ג'רמי, גם הוא עולה מצרפת שהשתחרר לאחרונה משירות קבע בצבא, וביחד הם מקימים את אובג'קטיפיירס, האתר שייתן לכם שירותי הדפסות תלת ממדיות, כולל עיצוב, אנשי מקצוע וכו.

התמונה לקוחה ממפגש של ה-Start-Up Class, כיתת היזמות בבינתחומי הרצליה. צילום: דור צור

הריאיון נערך על ידי אבי שניידר ותורגם מאנגלית על ידי אבישי בסה.

בוחן פתע: גייסתם סבב סיד ויש לכם כעת בין שלושה לחמישה חודשים על מנת להשיק מוצר במטרה שתוכלו לצבור מספיק באזז ומשתמשים לגיוס סבב A לפני שהחברה שלכם פושטת רגל. מה אתם עושים?

מגשרים על הפער

יש סיבה מספיק טובה לכך שמרבית הסטארטאפים נכשלים בשלב הסיד, כאשר גם בקרב קרנות הון הסיכון יש הסכמה מלאה על כך שהמעבר משלב הסיד לשלב ה-Round A הוא המעבר הקשה ביותר בחייה. מדובר גם בשלב שבו קרנות ההון סיכון צריכות להחליט האם החברה שווה השקעה ברמה מוסדית. עבור מרבית החברות, אנחנו לא מדברים על קפיצה קטנה מעבר לשלולית, עליה ניתן להתגבר עם קצת יותר פוקוס ונחישות מצידו של היזם, אלא על הרבה מעבר לכך.

טל ברנוח הוא יזם סדרתי שהפך למשקיע VC, כאשר קורות החיים שלו ומספר הפעמים בהן ניהל חברות מספיק על מנת למלא מאמר שלם בפני עצמו. אחד מהתפקידים בהם מכהן עד היום הוא יושב הראש של חברת SpeedUp LTD. עם הניסיון הרב שלו בתחום ההיי-טק, ברנוח מבין היטב את האתגרים העומדים בפני חברות סטארטאפ הנמצאות בשלב הסיד, ואת העובדה שהן עסוקות במאבק מתמיד בכדי לפתח מוצר שיפתח להם את הדלת להשקעה הבאה.

יחד עם GFMI, בית השקעות בבעלות פרטית מניו יורק, ברנוח בנה את מה שהוא מכנה ״קרן סיד+״, אשר משקיעה בסטארטאפים סכומים בסביבות 1-2 מיליון דולר. הזרמות כספים אלו מספקות לסטארטאפים בשלב הסיד מספיק משאבים הדרושים להם בכדי להראות צמיחה של ממש. בריאיון מיוחד לגיקטיים, ברנוח מדבר על הקרן החדשה שלו ופילוסופיית ההשקעה שלו בסטארטאפים בשלב הסיד.

אדם הגיוני לתהליך הגיוני

באילו סוג של חברות אתם מחפשים להשקיע?

אנחנו מחפשים חברות שכבר יש להן מוצר עובד, ומצליחות לייצר תנועה סביבן. הן צריכות להיות מוכנות להתחיל ולהגדיל את המאמצים שלהן ללכת לשוק, וצריכות להיות מוכנות למעורבות חיצונית בחברה ובתהליך הפיתוח שלה.

אילו תחומים מעניינים אותך במיוחד?

כל מי שיסתכל על השקעות העבר שלי יראה שהייתי מעורב בחברות אינטרנט, IT/ענן, וידאו, מובייל, הטרנדים הפופולארים כיום בתעשיית ההיי-טק.

הקרן שלך מתיימרת להיות סיד +, המאפשרת לחברות בשלב זה לקפוץ משלב הסיד לשלב של גיוס ממשקיעים מוסדיים. חלק מהאנשים יטענו כי האתגרים הניצבים בפני חברות סיד במעבר לשלב הבא משמשים כדרך טבעית לסנן את החברות הלא מתאימות, ולוודא שרק מי שראוי יצליח לבצע את המעבר. האם אתה מסכים עם הטענות הללו?

אני חייב שלא להסכים עם הטענות הללו. הפער בין השקעת סיד לבין השקעה מוסדית הוא גדול מאוד. חברות סיד בדרך כלל יכולות לתפעל את עצמן עם הון של 500 אלף דולר, כאשר הקפיצה הצפויה שלהן אל השקעה מוסדית כרוכה לעתים קרובות בעסקאות הנעות בין 7-8 מיליון דולרים. חברות רבות פשוט לא מוכנות לעשות עדיין קפיצת מדרגה כזו גבוהה, המוצר שלהן לעתים קרובות עדיין לא מוכן… זה מוקדם מידי.

באמצעות הקרן שלנו, אנחנו ממלאים את מה שאני רואה בתור הגשר הגדול ביותר בשוק הון הסיכון. אנחנו מסייעים לחברות להתמודד עם תהליך המעבר מחברת סיד, כאשר במקביל אנחנו מסייעים במסע שלהן אל עבר השקעות המשך בשלבים מאוחרים. השותפים שלנו בניו יורק מטפלים בכל תהליכי ה-Due Diligence ועוזרים לחברות לייצר נוכחות בארצות הברית, ובסך הכל, אני חושב שאנחנו מציעים את הפתרון הטוב ביותר עבור סטארטאפים שעברו את שלב הסיד.

האם אתה חושב ששוק הסטארטאפים בארצות הברית מתרחק מעמק הסיליקון אל עבר ניו יורק?

אני לא חושב שהוא מתרחק, אני רק חושב שניו יורק היא עיר בשלה, עם מערכת אקולוגית המתפתחת במהירות, עם הזדמנות ממשית עבור חברות סיד בישראל.

האם הקרן שלכם תשקיע רק בסטארטאפים ישראליים?

לא אכפת לי איפה החברה יושבת, כל עוד לחברה יש איזשהי זיקה לישראל.

הקרן שלכם כבר השקיעה ב-3 חברות, האם תוכל לספר לנו עליהן?

עדיין לא, אבל אני מקווה שנוכל לחשוף יותר בשבועות הקרובים.

זה נראה כאילו אתה הולך לסגור את שנת 2013 עם 3 השקעות. כמה השקעות מתוכננות לשנת 2014?

4-5 השקעות בטווחים של 1-2 מיליון דולר. בנוסף, אנחנו מחפשים להשקיע סיד במספר חברות, אשר אנחנו מאמינים שיש להן עתיד לגדול לשלב ה״סיד +״ ולקבל השקעת המשך בסכום דומה.

אתה ביצעת את המעבר מלהיות יזם – למשקיע הון סיכון. לדעתך, מהו הדבר הכי חשוב שכדאי לזכור בעת מעבר כזה?

במקרה שלי זוהי הייתה התקדמות טבעית, הפכתי מיזם למשקיע בשלבים מוקדמים, ובנקודה שאתה עובד כל כך קרוב למייסדים אתה עדיין משחק את תפקיד היזם בדרכים רבות, כך שעבורי היה מדובר בתהליך הגיוני שעבר בצורה חלקה מאוד.