לא רק מעבר לים, אלא גם ממש פה מתחת לאף שלכם. תחרויות סטארטאפים הן קרקע נפלאה להכרות עם אנשי מפתח שעשויים לעזור לכם בהמשך הדרך וגם הזדמנות מצויינת לחשיפה רחבה. יש גם פרסים לרוב, וחלקם כוללים גם נסיעות לחו״ל או גיוס כספים שיעניק לכם אוויר לנשימה. אז הנה 4 תחרויות שיערכו בקרוב בישראל ותוכלו להצטרף אליהן כבר עכשיו.

בחירת משלחת TeXchange

תאריכים: 13.1-26.1

יוזמות התחרות: השגרירות הבריטית בישראל, הנספחות המסחרית בשגרירות ישראל-לונדון ומכון היצוא הישראלי.

התחרות לבחירת משלחת TeXchange השנייה נפתחה אתמול. 15 חברות ישראליות המציעות פתרונות חדשניים לתחום הקמעונאות ייבחרו בתהליך קפדני ויסעו ללב ליבה של תעשיית הקמעונאות הבריטית.

התוכנית, שנולדה במרכז הטכנולוגיה בריטניה ישראל ב-2012, היא תכנית חילופין ייחודית שמטרתה ליצור זרם דו-כיווני של יזמים, חברות ורעיונות מתחום הטכנולוגיה הדיגיטלית בין בריטניה לישראל. השנה, התכנית תתמקד בתחום Future retail – פתרונות חדשניים לעולם הקמעונאות (ברשת או בחנויות פיזיות – ביניהם פתרונות סחר אלקטרוני, ביג דאטה ואנליטיקה, תשלומים וניהול סיכונים ) – ותחבר בין חברות סטארטאפ ישראליות לחברות המובילות בתחום הקמעונאות בבריטניה.

חברות המעוניינות לקחת חלק בתוכנית מוזמנות להגיש מועמדות באתר בין 13 ועד ה-26 בינואר. מתוכן יבחרו, 15 היזמים שיסעו במרץ הקרוב ללונדון ויקבלו פלטפורמה רחבה למפגש עם חברות בריטיות מובילות, שותפים אסטרטגיים, משקיעים ולקוחות פוטנציאליים. בנוסף, ישתתפו החברות בסדנאות ייחודיות עם מובילי תעשייה, יסיירו ב-Tech City UK, רובע הטכנולוגיה המתפתח ביותר באירופה, יתארחו בחברות המובילות בבריטניה, וישתתפו באירועי נטוורקינג עסקי, כולל כניסה חינם לכנס Retail Week Live בו יוכלו להכיר את האנשים המובילים בתחום המסחר הבריטי.

הודעה על המועמדים הנבחרים תתפרסם ב-11 בפברואר. החברות ייבחרו על ידי פאנל שופטים מיוחד, בראשות חיים שני, יו"ר מרכז הטכנולוגיה בריטניה ישראל, ובהשתתפות משקיעים מנוסים ואנשי עסקים מישראל ומבריטניה.

תכנית TeXchange נוסדה במטרה ליצור פלטפורמה לשיתוף פעולה שתטיב עם שתי המדינות; חברות בריטיות יהנו מחדשנות ישראלית וחברות ישראליות יהנו מחיבור לחברות מובילות, לשוק ולנותני שירות בריטים.

תחרות Start Impact

תאריך: 10.3.14

יוזמת התחרות: Deloitte בריטמן אלמגור זהר

במסגרת התחרות, הסרטונים הנבחרים יוצגו בכנס התחזיות והמגמות במגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת לשנת 2014 שיערך ב-10.03.14. מגזר ההיי-טק של Deloitte העולמית מפרסם אחת לשנה, זו השנה ה-12, דו״ח מגמות ותחזיות של ענפי הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת, הסוקר בהרחבה את המגמות הצפויות לשנה הקרובה בכל אחד מהענפים הללו. הדו״ח מבוסס על ניתוח מעמיק של צוות שותפים, מנהלים ואנליסטים ממדינות שונות, וכמו כן, נשען על ראיונות עומק שנערכו עם מנכ"לים וסמנכ"לים בחברות המובילות בעולם בתחומים אלה.

במהלך הכנס, ייבחר על ידי קהל באי הכנס הסרטון הזוכה, אשר ליוצרו תוענק חבילת "הזנק" חלומות הכוללת תקופת באקסלרטור המוביל: הג'אנקשן של ג'נסיס פרטנרס, ליווי של מנטורים מובילים בתעשיית ההייטק, ייעוץ של נבחרת המומחים ב-Deloitte וסיוע משפטי בראשות משרד עו"ד שנהב ושות'.

כיצד משתתפים?

• נרשמים לתחרות, לחצו כאן
• מצלמים סרטון מקורי באורך של 2 דקות לכל היותר.
• על הסרטון להציג את המיזם/הרעיון/החזון/המוצר ואת ה-Impact שביכולתו לייצר.
• המועד האחרון להגשת הסרטונים הנו ה-25.02.14 בשעה 12:00.
• פרטים ומידע נוסף לגבי אופן הגשת הסרטונים יימסרו בהמשך.

Cyber StarUp JVP

תאריך: 27.1.14

יוזמת התחרות: JVP

לרגל כנס CyberTech 2014 שייפתח ב-27 בינואר בגני התערוכה בת"א, מודיעה קרן JVP על תחרות הסייבר סטארטאפ הגדולה, אשר תזכה את המנצח בהשקעה של מיליון דולר והצטרפות לחממת הסייבר של JVP בבאר שבע, (JVP Cyber Labs). שלושת המועמדים הסופיים יוזמנו לכנס ה RSA שייערך בסן פרנסיסקו בסוף פברואר 2014. ההכרזה על הזוכה תתקיים באירוע מיוחד שייערך בכנס זה.

JVP Cyber Labs, הנה זרוע השקעות ה-Early stage של קרן JVP בתחומי אבטחת המידע וה-Big-data, אשר הוקמה בשנה האחרונה במטרה לגלות, לבנות ולהוביל את הגל הבא של החברות הישראליות הפועלות בתחומי Cyber Security ו-Big Data. החממה פועלת במרכז המצוינות החדש של באר שבע, כחלק מתהליך מינוף מנוע הצמיחה האקדמי והטכנולוגי הדרומי של ישראל.

הסטארט-אפ המתמודד נדרש לעמוד בתנאים הבאים:

• טכנולוגיה חדשנית וייחודית בתחום הסייבר / אבטחת מידע.
• צורך שוק המצדיק את פיתוחה של הטכנולוגיה האמורה.
• יתרון תחרותי צפוי בתחום הפעילות של המיזם.
• צוות מקצועי בעל ניסיון בתחום הפעילות המוצע.
• יכולת לפתח אב טיפוס של המוצר בתקופה שלא תעלה על 12 חודשים.
• המיזם טרם קיבל השקעה מגוף מוסדי וסך ההשקעה המצטברת במיזם מגוף שאינו מוסדי, אם הייתה, אינה עולה על 500 אלף דולר.

בכירי תעשיית ההייטק העולמית נרתמו למהלך שמובילה JVP ונציגי חברות רב לאומיות: Lockheed Martin EMC,CISCO, GE והמדען הראשי ישמשו כיועצים בתהליך בחירת הסטרטאפ שיזכה בהשקעה.

תהליך השיפוט:

כל המיזמים יבחנו על ידי הצוות המקצועי של קרן JVP ויעברו סינון קפדני. המיזמים שיעלו לשלב הגמר יוזמנו לכנס ה-RSA בסן פרנסיסקו. ההכרזה על הזוכה תתקיים באירוע מיוחד בכנס.

הגשת מועמדות עד ה-7 בפברואר 2014 למייל: cyber AT jvpvc.com לפרטים נוספים.

Qprize

תאריך: 18.4.14, הגשת מועמדות נפתחה עכשיו

יוזמת התחרות: Qualcomm Ventures

Qualcomm Ventures, השיקה היום (ד׳) את התחרות הבינלאומית QPrize™ לשנת 2014 להשקעות בשלבים ראשוניים (seed). מטרת התחרות היא לזהות ולממן את חברות הטכנולוגיה המבטיחות הבאות של התעשייה, הנמצאות בשלבי התפתחות מוקדמים.

תחרות QPrize פתוחה ליזמים בסין, אירופה, הודו, ישראל, קוריאה, אמריקה הלטינית וצפון אמריקה. עולה לגמר אחד מכל אזור שיזכה ב-100,000 דולר במימון מסוג הלוואה אג"ח ניתנת להמרה מ-Qualcomm כמימון לשלבים ראשוניים והוא יוזמן להתחרות מול העולים לגמר מאזורים אחרים בשלב הגמר – QPrize Grand Finals. הזוכה העולמי יקבל סכום נוסף של 150,000 דולר במימון מסוג אג"ח ניתנת להמרה, שנועד לסייע ביישום התוכנית העסקית החדשנית של החברה הלכה למעשה.

לפרטים נוספים

מקור: צילום מסך

אחד הטרנדים הגדולים ביותר בשנת 2013 היה תחום שיתוף סרטוני הוידאו, במיוחד הקצרים. משתמשים התחילו לשתף סרטוני וידאו לרשתות החברתיות בהמוניהם, דבר שגרם ל-2 מהלכים עיקריים לקרות: בינואר 2013, טוויטר השיקה את Vine, לאחר שרכשה אותה יותר מוקדם באוקטובר 2012. ההצלחה של Vine גרמה ל-Instagram, חברה שנרכשה באפריל 2012 על ידי פייסבוק להשיק פיצ׳ר סרטוני וידאו קצרים משלה, בשם Video on Instagram.

קבוצות לשיתוף סרטוני וידאו קצרים על פי תחומי עניין

בסטארטאפ הישראלי Club's App מתמקדים בנישה שעדיין לא נכנסה במלוא כוחה אל השירותים הבולטים הללו "ישבנו בבית קפה בהרצליה יום אחד ודיברנו על הטירוף שהולך בתחום שיתוף סרטוני הוידיאו הקצרים. שנינו הסכמנו שהפתרון הקיים בשוק 'להיות אוהד' של משהו ב-Vine או ב-Instagram לא מספיק מעניין. החלטנו לפתח מוצר שייתן פתרון טוב יותר – שיתוף סרטוני וידאו קצרים בתוך מועדוני חברים שייקראו "קלאבים", כאשר ה'אוהדים' ייקראו מעתה 'חברים' (Members).״

בחודש אפריל 2013 נוסדה החברה, על ידי שלומי שור ומויש לוין, אשר הכירו דרך חבר משותף. ״למה וידאו? כי זה הכי מבדר. אנשים מעדיפים לצפות בוידיאו קצר מאשר לקרוא טקסט. למה רק שלושים שניות? כי אנשים אוהבים לצרוך את התוכן שלהם בכמויות קטנות.״

האפליקציה שפיתחו השניים, Club's App מאפשרת למשתמשים לפתוח קבוצות בנושאים שונים. כל משתמש שפותח קבוצה נהיה ה-Club Owner שלה, ומאפשר למשמשים אחרים בעלי אותו תחום עניין (חומוס, לדוגמא), לשתף סרטוני וידאו הקשורים לאותו התחום עם החברים באותה הקבוצה. בגירסא הנוכחית, האפליקציה מאפשרת למשתמשים לפתוח Club (ולהיות Club Owner), או להיות חלק מ-Club קיים (Club Member), ושם לשתף את הסרטונים והמחשבות שלהם.

לפני שלושה חודשים, השיקה החברה את גירסאת האלפא של האפליקציה, אשר לפני חודש השתדרגה לגירסאת בטא הזמינה נכון לעכשיו לאנדרואיד בלבד, אך היזמים מבטיחים כי גירסא ייעודית לאייפון נמצאת בתוכניות הקרובות של החברה. נכון לעכשיו, החברה עובדת בבוטסטארטאפ, ללא מימון חיצוני. בעוד האפליקציה בנויה טוב מאוד, יפה ויזואלית ונוחה מאוד למשתמש, ניסיתי לתהות על קנקנו של הקונספט ולהבין מה עומד מאחורי ה-Clubs.

אינסטגרם ו-Vine עובדות מצויין, למי חסר הפיצ׳ר הזה של קבוצות?

מקור: צילום מסך

״קח לדוגמא את איימי, אשר פתחה קלאב אופנה לבנות גילה, אשר מצלמות מה הן לובשות לבית ספר על מנת לקבל משוב מחברות הקלאב. איימי העלתה את הסרטון הראשון, אך זמן קצר לאחר מכן המון בנות אהבו את האג'נדה של קלאב האופנה שלה והעלו עשרות סרטונים הנותנים ערך מוסף רב לחברי המועדון.״ דוגמאות נוספות שניתן למצוא נכון לעכשיו באפליקציה הן קלאבים של גולשים, של חתולים, של בנות שמתקנות דברים, של גיטריסטי באס וקבוצות נוספות.

מהו המודל העסקי העומד מאחורי האפליקציה?

״בעוד מספר חודשים נאפשר ל-Clubs המובילים שלנו ערוץ מוניטזציה. למשל בקלאב שבו יש אלפי בנות שמתאפרות, חברה כמו לוריאל, או חברת קוסמטיקה אחרת תשמח לפרסם סרטון קצר בין הסרטונים שהבנות העלו. בדומה ליוטיוב, יהיה מודל של חלוקת רווחים אטרקטיבית ביותר לבעלי ה-Club.״

להורדת אפליקציית Club's App לאנדרואיד

סרטון וידאו: הכירו את Club's App

מקור: צילום מסך

במדינתנו שטופת השמש, הרבה ישראלים חושבים שאנרגיה סולארית מסתכמת בדודי מים שמחממים אותם, אך בשנים האחרונות, יחד עם עליית המודעות לאנרגיה ירוקה ועם ההתייקרות המתמדת במחירי החשמל צומחת לה לאט ובשקט תעשייה חדשה, המתבססת על קולטי אנרגיה סולאריים הממוקמים על הבתים והופכים אור לחשמל. עדיין, תהליך המכירה של הקולטים הללו ארוך, יקר ומייגע, ואנשים רבים אינם מוכנים לקחת את הסיכון של השקעה גדולה יחסית בקולטים סולאריים בתמורה להבטחות של החזר השקעה לאורך זמן.

רוב האנשים בוחרים לא להתקין את המערכת הזו, משיקולים של זמן, כסף ובעיקר חשדנות. חברת הסטארטאפ הישראלית Generaytor מעניקה את המידע החיוני למתעניינים בהתקנות של מערכות כאלו. באמצעות פלטפורמה חברתית, כל אדם (במידה ויש ברשותו בית פרטי) יכול ליצור לעצמו מערכת סולארית וירטואלית באמצעות Generaytor ולבדוק האם הגג שלו בשל ומשתלם להתקנה של מערכת סולארית.

החברה נוסדה באמצע 2012 על ידי עמית רוזנר, מהעובדים הראשונים בסטארטאפ הקלינטק סולאראדג', שם שימש כמנהל השיווק, עידן עפרת, יוצא היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, נמנה על הצוות המייסד של סטארטאפ שנרכש לפני כשנתיים, בו שימש כמנהל פיתוח ומנהל מוצר ופאולו טדונה, אשר ניהל פיתוח עסקי בינלאומי בתחום האנרגיה הסולארית לאורך שנים. נכון להיום החברה מעסיקה 6 עובדים בתל אביב ו-2 עובדים בברצלונה ושיקגו. עד כה, גייסה סבב סיד בהיקף של מיליון דולר בהובלת המשקיע הפרטי גיא גמזו, שגם הצטרף לצוות המייסד של החברה.

הישראלים לא ממהרים לאמץ

מקור: צילום מסך

״יש בעולם סדר גודל של 7 מיליון משפחות אשר על גגן ניתן למצוא קולטים סולאריים שיודעים להפוך אור לחשמל.״ מספר רוזנר בריאיון. ״עם החשמל הזה ניתן לעשות שני דברים – להשתמש בו באופן ביתי ולקצץ את עלויות החשמל, או למכור את החשמל ישירות אל חברת החשמל ולהרוויח מכך כסף.״

איפה ישראל נמצאת במפה הסולארית?

״בישראל השוק היה יכול להיות מאוד מעניין, יש פה הרבה מאוד שמש ויש חדשנות גדולה בתחום הסולאר, אך סיבות בירוקרטיות ואינטרסנטיות בעיקר, לא מאפשרות לשוק הזה לצמוח. לעומת זאת במקומות אחרים, כגון גרמניה, בריטניה וארצות הברית, שוק הקולטנים הסולאריים נמצא בצמיחה אדירה. שני שליש ממספר ההתקנות הכוללת נעשו בשנתיים וחצי האחרונות.״

מאיפה הגיע הרעיון למערכת כזו?

״הרעיון עלה מתוך ההיכרות העמוקה עם השוק הסולארי והבנה שמרבית החברות הפועלות בתחום ממוקדות בפיתוח והתקנת חומרה, אך מפספסות את הקושי המהותי שחווה בעל הגג. דרך הייסורים שעבר אחי, המתגורר בקליפורניה במסעו לרכישת מערכת סולארית, המחישה את הקושי ודחפה אותנו לפתח פתרון המבוסס על הפוטנציאל האדיר הגלום במידע ובהקשר החברתי.״

התקנת גג סולארי וירטואלי, רק כדי שתוכלו לראות מהו פוטנציאל הרווח שלכם

הצוות מאחורי Generaytor. מקור: יח״צ

בעוד שבישראל הותקנו מערכות סולאריות מעטות, מיליוני משפחות ברחבי העולם כבר משתמשות באנרגיית השמש כמקור הכנסה נוסף. לרוב מדובר בהשקעה סולידית, הממומנת בחלקה אף בהנחה על ידי המדינה עם החזר השקעה מבטיח ואפשרויות מימון נוחות, אך למרות זאת מרבית האנשים לא מתקינים את המערכות הללו. על פי רוזנר, אחת הסיבות הבולטות לכך היא הנטייה הטבעית לדחות החלטות ארוכות טווח ומורכבות המערבות חוסר ודאות.

אז למה אני צריך אתכם בעצם?

״המתעניינים במערכות סולאריות יכולים לערוך כמובן מחקר עצמאי, אתה יכול להיכנס לגוגל ולכתוב התקנת מערכת סולארית, כך סביר להניח שתגיע למתקינים להם יש את ה-SEO הכי טוב. אתה יכול להתחיל לקרוא על זה באינטרנט, לפנות לעסק ולהיפגש עם איש מכירות שישגע אותך. הבעיה העיקרית היא שזה ידרוש ממך הרבה זמן, מאמץ, ובסופו של דבר אחרי כל המאמצים הללו לא בטוח שתשתכנע להתקין את המערכות הללו. למתקינים מצד שני, עולה המון כסף להפעיל את האנשים הללו.״

״Generaytor היא קהילה למשתמשים בעלי מערכות סולאריות ממשיות, כך שהחוויה אצלנו מבוססת על נתוני אמת ונסיון רלוונטי. גם מחשבונים סולאריים אינם המצאה חדשה, אלא שאנחנו לא מסתפקים בתחזית על סמך נתוני עבר, אלא מתקינים ״מערכת חיה" על הגג של המשתמש שמוסיפה לשקף את התפוקה יום אחר יום בהתבסס על שכניו. מבחינה זו ניתן לדמות את ההבדל בין Generaytor לבין מחשבונים להבדל בין תמונה לבין סרט.״

מתבססת על נתוני ההמונים, בתקווה שיהיו המונים

בתחילת השנה, השיקה Generaytor רשת חברתית לבעלי מערכות סולאריות. החברה בעצם מתחברת אל נתוני התפוקה של מערכות סולאריות אמיתיות בזמן אמת, המבוססת על נתונים מקהל המשתמשים להם יש מערכות סולאריות על הגג. בזמן האחרון, השיקה החברה אפליקציה חברתית המאפשרת לבעלי בתים להבין האם משתלם להם להתקין מערכת סולארית או לא, על פי נתונים כמו צורת הגג שלהם, שטח הגג, זווית, כמות החשיפה לשמש ונתונים נוספים.

הסימולציה מתמשכת ומבוססת על נתונים המגיעים בזמן אמת ממערכות סולאריות בסביבה. המערכות שייכות לחברים ברשת החברתית הסולארית שהושקה מוקדם יותר השנה, כאשר המטרה העיקרית היא לעזור למשתמשים בקבלת ההחלטות, על ידי שימוש בשילוב בין תחזית ברורה בצד הויזואלי, לבין הניסיון המצטבר של חברי הרשת הקיימים, להם מערכות סולאריות בפועל. אלגוריתם החיזוי מתייחס לנתוני הגג כגון גודל, שיפוע והצללה, וכן תעריף החשמל וגובה התמריצים המוצעים לרוכשי מערכות סולאריות. מכיוון שהסימולציה מבוססת על מדידות ממערכות אמיתיות בקרבת מקום, היא משקפת באופן אוטומטי את תנאי מזג האוויר והתאורה באזור.

מקור: צילום מסך

איקאה כבר קפצה על המציאה

בחודש אוגוסט, האפליקציה נכנסה לשימוש על ידי חברת איקאה באנגליה, והיא מאפשרת למבקרים בחנויות או באתר האינטרנט של איקאה להצטרף לקהילה של Generaytor, להתאים מערכת סולארית לגג שלהם ולהתנסות לאורך זמן בהכנסות ממכירת החשמל באופן מדומה (איקאה החלה למכור מערכות סולאריות ב-18 החנויות שלה באנגליה, כפי שהיא מוכרת מטבחים להרכבה עצמית).

״גילינו שקיים על הגגות פוטנציאל אדיר להכנסות משמעותיות ולתועלת סביבתית חשובה, הנותר בלתי מנוצל בשל פערי ידע וחוסר מודעות.״ מסכם רוזנר, ״המערכת שבנינו מעודדת קבלת החלטות מהימנה המבוססת על חווית בעלות על מערכת סולארית מבלי להידרש מראש להשקעה הנלווית. המשתמשים בקהילה שלנו מקבלים את הכלים לבחון בעצמם את הכדאיות, להיעזר באנשים "שכבר עשו את זה" ולקבל החלטות בקצב שלהם.״

השימוש במערכת הוא חינם למתעניינים במערכות סולאריות ולבעלי מערכות סולאריות קיימות. הכנסות החברה מגיעות בעיקר מהפניית לידים למתקינים חיצוניים, מיצרנים ומחברות מימון הנהנות מתנועה שמגיעה כתוצאה מהשימוש ב-Generaytor.

מקור: עמוד הפייסבוק של החברה

חברות ומותגים בכל רחבי העולם עובדים קשה מאוד במטרה להציע לקהל הלקוחות שלהם את המוצר הטוב ביותר, שיענה על כלל דרישותיהם ויצליח להשתלט על השוק. אך עם כל הכבוד לצוות המנצח העובד בחברה, אין ספק שעל מנת להבין בצורה הטובה ביותר מה הלקוח רוצה – על החברות לפנות ישירות ללקוח.

הפתרון אותו מציעה חברת הסטארטאפ הישראלית CrowdAdviser מיועד להביא את הלקוחות היישר אל החברה, גם אם אין לה את המשאבים או את קהל הלקוחות על מנת לעשות זאת, במטרה שזאת תוכל להבין טוב יותר כיצד עליה לשפר את מוצריה, אם בכלל.

משתמשים בקהל למען הלקוחות

כיום, חברות גדולות ברחבי העולם כבר הבינו את השיטה: הדרך הטובה ביותר לייצר מוצר שקהל המשתמשים יאהב, הוא לשאול ישירות את המשתמשים מה הם רוצים לראות במוצרים, בדגמים או בטעמים הבאים שעתידים לצאת לשוק.

לא מדובר בקונספט חדש, שכן חברות כגון קוקה קולה, סטארבאקס, Walmart ואחרות כבר הצליחו לעלות על הנוסחה ובנו לעצמן פלטפורמה בה מתקשרות ישירות עם קהל המשתמשים, במטרה להוציא את המוצר הטוב ביותר. חברות אלה יכולות לעשות זאת הודות לסכום כסף גדול המושקע בתחומי השיווק וההפצה, משאב שלרוב אינו קיים בחברות קטנות ובינוניות בשוק.

מתוך הצורך הקיים הושקה פלטפורמת CrowdAdviser, שלמעשה מיועדת להביא את הגישה לקהל הלקוחות עבור אותן חברות שאינן מסוגלות או יכולות להרשות לעצמן תהליך כזה. המטרה של החברה היא לעזור לחברות שטווח ההפצה שלהן קטן משמעותית, להגיע אל קהל צרכנים מכל רחבי העולם, שיוכל להעיר, להצביע ולהשפיע על עתיד החברה ומוצריה.

למען העסקים

מאחורי הקלעים, לאחר שעסק מצטרף אל השירות, הפלטפורמה מבקשת ממנו ליצור בקשה, הנקראת Challenge. במסגרתה, ניתן להגדיר האם לבקש רעיון מקהל המשתמשים, לשאול את דעותיהם בנוגע למוצרים מסויימים או לחילופין ליצור סקר עם תשובות מוגדרות מראש, בהתאם לדרישה של בית העסק.

כמובן שכל ה-Challenges מוצגים ומחולקים לקטגוריות בהתאם לדרישות השונות המגיעות מצד העסקים, הכוללות טכנולוגיה, אסטרטגיה עסקית, עיצוב, קריאייטיב, חדשנות וכדומה.

לאחר הגדרות אלה, העסק יכול לבחור באחת משתי אפשרויות הפצה: פרטית או פומבית. הפרטית תאפשר לו לחלוק את הקישור ל-Challenge לקהל משתמשים מצומצם ומוגדר שנבחר על ידו, כך שלמעשה תהיה לו את האפשרות לשלוט מקרוב על תפוצת המשתמשים הנחשפים למידע המדובר, שאף עלול להיות מסווג.

האפשרות הפומבית פתוחה לכל קהל הלקוחות הרשום בפלטפורמה, ולבעל העסק מוצעות הגדרות שונות הכוללות את כמות הדעות להן הוא זקוק, ואף את סוג הקהל על פי מגוון סיווגים, כגון גיל, מיקום, תחביבים, מקצוע וכדומה. ה-Challenge מופיע לפרק זמן שהוגדר מראש, כאשר במידה ובעל העסק לא קיבל את כמות המידע אותו ביקש לאחר פרק זמן זה, הוא למעשה לא יחוייב בתשלום עבור השירות.

לא קשה לפספס את הרווח הברור של הלקוח העסקי בפלטפורמה, אך חשוב להבהיר כי גם המשתמשים והלקוחות המצביעים, או כפי שנקראים על ידי החברה: Advisers, מרוויחים. למעשה, בכל פעם שמביעים את דעתם, תורמים רעיון או מצביעים לסקר מסויים, הם מתוגמלים על ידי פרס כספי בהתאם לתגובות השונות שמעניקים והתקציבים שהוגדרו על ידי העסקים עצמם.

עמוד הבית, לחצו להגדלה. מקור: CrowdAdviser

יש גם אנליטיקות

הפלטפורמה מסוגלת לעזור לבעל העסק גם בשלב הבא – ניתוח כל המידע שקיבל. כלומר, הפלטפורמה תאפשר להפוך את תהליך ההתעייצות עם קהל הלקוחות ליעיל, תוך כדי מניעת בזבוז זמן יקר במעבר על עשרות ואפילו מאות הרעיונות שיגיעו, כאשר חלק מהם עלולים להיות להיות לא רלוונטים.

הפלטפורמה עושה זאת במספר דרכים, הכוללות אלגוריתמים חכמים המבוססים על מודלים של חוכמת ההמונים. לצד ניתוח טקסט והמידע עצמו, המשתמשים עצמם יכולים להצביע ולדרג את הרעיונות והתגובות השונות באתר, עוד לפני שאלה מגיעים אל בית העסק. לאחר סינון ודירוג סופי יוכל העסק לבחור לצפות רק במידע הרלוונטי, המעניין והפופולארי ביותר שהתקבל.

עובדים למען החברות

CrowdAdviser נוסדה ב-2013 על ידי האחים גיא ורועי סימון, לאחר שהשניים ביצעו מחקר על עולם ה-Crowd Sourcing ונחשפו לאותו טרנד שלוקח את דעת הקהל ומטמיע אותו במוצרים עליהם עובדות החברות. גיא מסביר כי חשיבה יצירתית ומתן פידבק הוגדרו מאז ומעולם כצורך בתחום העסקי, במיוחד בעת השקת מוצר או שירות חדשים. לכן, החברות מעוניינות לקבל תגובות מהלקוחות על טיבו של המוצר, כיצד ניתן לשפר אותו וכדומה.

אם עד היום אפשרויות אלה היו זמינות רק לחברות שיכלו להרשות זאת לעצמן, מבחינת כוח עבודה, תקציב  וזמן, המטרה של האחים היא להביא את הטכנולוגיה גם לאותן חברות קטנות ובינוניות, הכוללות בתוכן גם את קהילת הסטארטאפים. כך לדוגמה, יוכלו סטארטאפיסים להבין מבעוד מועד האם המוצר שלהם מתאים לשוק, כיצד יוכלו לשפר אותו ומה עליהם להציג – עוד לפני שהחלו בתהליך הפיתוח.

נכון להיום המוצר של החברה נמצא בבטא סגורה ומכוון בעיקר לשוק האמריקאי, והחברה סגרה כבר כמה שיתופי פעולה עם חברות וארגונים שיעזרו גם לה לשפר ולשדרג את המוצר לפני ההשקה הרשמית. אם אתם שואלים אותנו מדובר על קונספט מעניין שיצא לנו לראות במודלים שונים בעבר, בין אם באפליקציות או אתרים ייעודים, אך אלה יועדו לקהל המשתמשים הרחב ולא ספציפית לעסקים ולארגונים.

האם החברה תצליח להציע מוצר מעניין שיהיה רלוונטי ואכן יעזור לחברות? יכול מאוד להיות שכן, אך יהיה עליה לצבור קהל לקוחות ומדרגים רחב ביותר במגוון תחומים על מנת להציע את התוצאות הטובות ביותר לחברות – ונקווה כי היא אכן תצליח לעשות זאת.

וידאו: CrowdAdviser – How it works?

מקור: יח״צ

חברת הסטארטאפ הישראלית Adallom, המפתחת פתרון להגנה על מידע העובר דרך אפליקציות ה-SaaS השונות של הארגון, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס בגובה 15 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן הון הסיכון Index Ventures, בהשתתפות קרן הון הסיכון Sequoia Capital והמשקיע הפרטי זוהר זיאספל, איש העסקים ומבעלי קבוצת רד-בינת. זהו סבב הגיוס השני של החברה, לאחר שבדצמבר 2012 גייסה בסבב גיוס ראשון 4.5 מיליון דולר מ-Sequoia Capital וזיאספל.

תגביר את מאמצי הפיתוח בישראל

Adallom הוקמה ב-2011 על ידי אסף רפפורט, עמי לוטבק ורועי רזניק, כאשר לשלושה עבר עשיר בתחום האבטחה, שכן שירתו ביחידת 8200, היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין והינם בוגרי מסלול תלפיות. Adallom ממוקמת ברמת החייל, תל אביב ובסניף אמריקאי נוסף הנמצא במנלו פארק, קליפורניה. המוצר שפיתחה מתמקד גם הוא בתחום האבטחה ומיועד לארגונים.

״אפליקציות SaaS הפכו פופולריות מאוד ונמצאות בשימוש רחב בארגונים, בעיקר מפני שהן כל כך נוחות.״ סיפר לגיקטיים רועי רזניק, סמנכ״ל הפיתוח של Adallom. ״אך הבעיה הגדולה ביותר מבחינת הארגונים, היא שאין להם כל שליטה על האפליקציות הללו או על התעבורה שנעשית בהן, בעיקר מכיוון שהאפליקציות הללו כל כך נגישות בכל מצב ומכל מכשיר. למעשה, הארגונים איבדו פיצ׳רים של אבטחת מידע, המוחלים על אפליקציות תוך ארגוניות בדרך כלל, כל עוד הרשת נמצאת בשליטת הארגון.״

מקור: צילום מסך

אבטחת מידע על אפליקציות SaaS

רפפורט, המכהן כמנכ"ל החברה הסכים בעבר להסביר במספר מילים מועט על המוצר אותו מפתחת החברה. הוא ציין כי מדובר בפתרון ייחודי להגנה על המידע הרגיש בארגון, המתחשב בטכנולוגיות והאיומים המתפתחים במהלך השנים האחרונות. מכיוון שהעובדים משתפים מידע בתוך ומחוץ לארגון עם שותפים ולקוחות, המידע זורם בצורה לא מבוקרת – אך בזכות הטכנולוגיה של Adallom, המידע זורם בצורה חכמה ומאובטחת בשני האפיקים הללו, כך שהוא אינו נפגע והארגון יכול להיות עם יד על הדופק ולקבל התראות לגבי דליפות או פריצות אליו.

רזניק הוסיף כי ל-Adallom יש רשת ענפה של שרתי פרוקסי, אשר מתעלת את התעבורה של אפליקציות ה-SaaS השונות בארגון בצורה שקופה למשתמש, וללא כל התקנה בצד הלקוח, אלא קונפיגורציה של Adallom המתבצעת בצד השרת על האפליקציה עצמה. ״התקנת הפתרון נעשית באמצעות אינטגרציה עם תהליך ה-Authentication בצד השרת. אם ניקח את אפליקציית GMail לדוגמא, מדובר בפתרון מאוד נוח אבל הארגון לא מסוגל לראות אם מישהו תוקף את שם המשתמש ולהגיב בהתאם.״

״באמצעות הפתרון שלנו, במקרה של פריצה לאחד מהחשבונות הארגון יכול לעשות Damage Control ולראות מה בדיוק נגנב, ולחסום את אותו החשבון בכדי למנוע נזקים נוספים.״ הוסיף רזניק. לשאלה היכן יושקע הכסף, סיפר רזניק כי: ״אנחנו מתכוונים להגדיל את מאמצי המחקר והפיתוח שלנו בארץ, ולהגדיל בו זמנית את מאמצי השיווק והמכירות בארצות הברית באופן משמעותי.״

סרטון וידאו: הכירו את Adallom

מקור: צילום מסך

חברת הסטארטאפ הישראלית Feex, המפתחת פלטפורמה להשוואת דמי הניהול עם עמיתים מקבילים בקרנות ההשתלמות וקופות הגמל השונות, הודיעה היום (ב׳) על השקת מוצר מקביל לקרנות הפנסיה. מעתה, כל אדם שיש לו קרן פנסיה חדשה יכול להעלות את הדו״ח הרבעוני שלו בקרן הפנסיה אל האתר של Feex, ולראות האם הוא משלם יותר מדי עמלות לקרן הפנסיה שלו ובכמה הוא יכול להפחית אותן, על פי נתונים המתקבלים מהקהל הרחב.

כמה אתם משלמים, וכמה אתם יכולים לשלם

הפלטפורמה של Feex מאפשרת למשתמשים לשלוח את המסמכים הפיננסיים שלהם בתצורת מסמך PDF או כל מסמך אחר המגיע מהחברה או מהבנק, כאשר ניתן גם לצלם תמונה של המסמך הרלוונטי ישירות מהסמארטפון ולשלוח לאתר, דוגמאת דו"ח רבעוני של חברת ביטוח, דו"ח שנתי של קופת גמל ועוד. Feex מנטרת את המסמכים הללו בעזרת מנוע עיבוד תמונה, מוציאה את הנתונים הרלוונטיים מהמסמך ומעבירה אותם למאגר נתונים סטטיסטי המקבל את המקורות שלו מנתונים של משתמשים אחרים בשירות ומאגרי נתונים שונים הזמינים ברשת.

בתום תהליך עיבוד הנתונים האורך מספר דקות, מתבצעת השוואה של נתוני המשתמש מול נתונים של משתמשים אחרים באותו סטטוס פיננסי ומונפק דו"ח תמונת מצב עדכני שנשלח למשתמש ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלו. לאחר הכניסה לניתוח המסמך, מוצג למשתמש מחוון הנקרא Sucker Meter, המובא בצורת מד אדום-צהוב-ירוק המראה למשתמש כמה הוא משלם, כמה הוא יכול לשלם באמצעות תהליך מיקוח וכמה הוא יכול לחסוך, כאשר לאחר מכן מוצגת בפני המשתמש תכנית פעולה להמשך שתעזור למשתמש להמשיך ולחסוך כסף בעתיד.

מקור: צילום מסך

שירות חינמי בשלב זה

המודל העסקי של Feex, המתבסס על מתן ייעוץ פנסיוני/ביטוחי לחברות בעלות זולה דרך האינטרנט עדיין אינו מיושם בפועל, אך יואב צוראל, מנכ״ל החברה סיפר בריאיון לגיקטיים אודות התוכניות העתידיות של החברה: ״באופן כללי, Feex היא השחקן היחידי שהוא גם אובייקטיבי וגם חינמי למשתמשים פרטיים. אם היום משתמש פרטי רוצה ללכת להתייעץ עם יועץ אובייקטיבי, הוא משלם כסף רב, אם הוא לא משלם כסף, הוא מקבל בדרך כלל ייעוץ מוטה ואינטרסנטי.״

״אנחנו מנסים להיכנס באמצע, על ידי כך שאנחנו מייצרים את כל המידע שלנו בדרך שהיא Crowd Source, גם אובייקטיבית וגם Low Cost למשתמש, ובסופו של דבר גם לחברה. לכן, בעתיד, גם העסקים ייהנו מייעוץ אובייקטיבי ולא יקר. אך אנחנו עוד לא שם, מכיוון שאנחנו רוצים קודם כל לסיים ולכבוש את השוק הצרכני לפני כן. גם המשקיעים שלנו מבינים את זה.״ החברה גייסה באוגוסט 2013 3 מיליון דולר מקרן בלאמברג האמריקאית.

״אני מקווה שנצליח לעשות Launch מוצלח בארצות הברית בחודשים הקרובים, שם אנחנו נתמקד ב-2 מוצרים עיקריים: IRA ו-401K, גם כן באמצעות Crowd Sourcing. מבחינת הבדלי השוק, אנחנו מעריכים כי בישראל יש בכל שנה 10 מיליארד דולר בעמלות הפיננסיות, בארצות הברית מדובר על 500 מיליארד דולר – אך ההבדל הגדול הוא שהכל נעשה בשקט, ואף אחד לא מתייחס אל זה בתור תעשייה. 70 אחוזים מהאמריקאיים מאמינים שה-401K הוא חינמי לגמרי, אבל הם פשוט לא יודעים את זה. במקביל, השוק הישראלי מאוד חשוב לנו, נמשיך לתמוך בו ונמשיך להגדיל אותו.״

מקור: יח״צ

החיסכון הפוטנציאלי – כ-50 אלף שקלים לעמית בקרן פנסיה

נכון להיום, FeeX עוקבת אחר תנאי דמי הניהול בנכסי משתמשים שהיקפם עומד על 300 מיליון שקלים, כאשר 64% מהכסף נמצא בקרנות ההשתלמות של המשתמשים, והיתרה בקופות הגמל שלהם. עד כה, FeeX הצליחה להצביע עבור משתמשיה על חסכון פוטנציאלי כולל של מעל 20 מיליון בעמלות דמי הניהול בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות. נתונים ראשוניים אשר התקבלו מתקופת הבטא של המוצר החדש לעמיתי קרנות הפנסיה, מראים כי החסכון הממוצע למשתמש מגיע לכ-50 אלף שקלים.

Feex נוסדה באפריל 2012 במסגרת תוכנית Zell ליזמות במרכז הבינתחומי בהרצליה, על ידי אורי לוין, יו"ר החברה והמשקיע הראשון שלה. שהוא בין היתר גם מייסד ונשיא Waze, יואב צוראל, אייל הלחמי ודוד וייס. נכון להיום, מספר העובדים ב-Feex קפץ מ-13 לפני קרוב לשנה, ל-25 הממוקמים במשרדי החברה בהרצליה. Feex נבחרה על ידי גיקטיים ונקסטר במסגרת טקס Geekawards לחברת הסטארט-אפ הטובה לשנת 2013.

סרטון וידאו: הכירו את מוצר הפנסיה של Feex

מקור: צילום מסך

חברת הסטארטאפ הישראלית Aorato, העוסקת בתחום אבטחת המידע, משיקה את מוצר האבטחה החדש שלה לארגונים המסוגל לזהות מתקפות באמצעות למידה של התנהגות הישויות בארגון. לצד השקת המוצר, הודיעה החברה על השלמת סבב גיוס בסך כ-10 מיליון דולרים, שהובל על ידי Accel Partners, ביחד עם מיקי בודאי (מייסד ומנכ״ל Trusteer שנמכרה לאחרונה ל-IBM תמורת קרוב למיליארד דולר), ראקש לונקאר, Innovation Endeavors (קרן ההון סיכון של אריק שמידט) וגלילות קפיטל.

פועלים למען הארגונים

Aorato, אשר נוסדה ב-2011 על ידי עידן פלוטניק, אוהד פלוטניק ומיכאל דולינסקי, שלושתם בעלי רקע של למעלה מעשור בתחום ה-Cyber, מפתחת טכנולוגיה המציעה הגנה רב שכבתית על הארגון, המבוססת על הקשרים התנהגותיים. המוצר אותו השיקה החברה נקרא Directory services Application Firewall (או בקיצור DAF) ומסוגל לנתח את ההתנהגות של היישויות השונות בארגון, דוגמת משתמשים פנימיים וחיצוניים, מחשבים, שרתים, מכשירים סלולריים המחוברים לרשת הארגונית.

מאחורי הקלעים, הטכנולוגיה של החברה בעצם לומדת את התנהגות המכשירים השונים המתחברים לרשת הארגונית, האפליקציות הרצות ברקע וכמובן את ההתנהגות של המשתמשים והעובדים עצמם. על ידי ניתוח הנתונים הללו, המבוססים על מודעות הקשרית והאינטרקציות השונות, המערכת מסוגלת לקבל החלטות בזמן אמת, לבצע ניטור ואף לחסום גישה החורגת ממדיניות החברה או מהפעולות הסטנדרטיות שלמדה לזהות.

עשרת עובדי החברה, הפועלים כיום ממשרדים בהרצליה, עובדים על פתרון הגנה עבור ארגונים המשתמשים בשירותי הזדהות מבוססי Active Directory, שירות ההזדהות הפנים-ארגוני של מיקרוסופט שנחשב לאחד מהנפוצים בעולם. לצד ניתוח היישויות, המערכת מייצרת פרופילים ליישויות השונות ובונה גרף אינטרקציות, במטרה לגלות את אותן חריגות שעלולת להעיד על מתקפה או הפרת מדיניות האבטחה בחברה.

לדוגמה, כאשר אחד מהעובדים במחלקת שירות הלקוחות בחברה, המשתמש באופן קבוע בתחנת עבודה מסוימת, מבצע הזדהות ומתחבר לרשת מתחנת עבודה שאינה בסביבה הסטנדרטית שלו (לדוגמה, מחשב השייך למנהל מחלקה אחרת), המערכת תדע להתריע על-כך באופן אוטומטי ואף לחסום את התהליך. לחילופין, כאשר מכשיר סלולרי בלתי מזוהה מנסה להתחבר לרשת הארגונית ולגשת למידע רגיש, גם אם באמצעות שם משתמש וסיסמא מורשים, המערכת תדע לחסום את התהליך וליידע את הגורמים הרלוונטיים, כמו גם להתריע למשתמש.

לחבר בין הנקודות

עידן פלוטניק, מייסד-שותף ומנכ"ל החברה מסביר כי ה-DAF משווה בזמן אמת את הנתונים, מודיע על פעילות חשודה ואף משייך את הפעילויות הללו לטיימליין אחד. ״באמצעות הטיימליין המדובר, אנשי האבטחה בארגון יכולים לחבר את הנקודות בין האירועים השונים, שלכאורה נראים חסרי חשיבות, אך יחדיו מצטברים לסיפור מתקפה גדול נגד הארגון״.

לדברי פלוטניק, העיתוי להשקת המוצר הגיע בדיוק בזמן, לאחר ששנת 2013 הצביעה על נזק עסקי רחב שנגרם בעקבות מתקפות ממוקדות ש-Active Directory היה חלק מרכזי בהן. ״השנה האחרונה הראתה את ההשלכות של גישת גורמים פנימיים למידע רגיש בארגון, כגון פרשת ה-NSA. האיומים הללו הוכיחו כי קיים צורך בטכנולוגיה הייחודית של החברה, במטרה להביא לשינוי במערך האבטחה הארגונית״.

וידאו: צפו בפתרון של Aorato

הפוסט נכתב על ידי גלעד בכר, מנכ"ל MOBurst שמתמחה בשיווק אפליקציות, מנטור שיווק בעשרות סטארטאפים, מומחה לשיווק סלולרי באקסלרטור של מיקרוסופט ומנהל את קורס שיווק בסלולר באונ' ת"א.

בעידן האפליקציות, רוב השיח הישראלי שגוי מיסודו. רוב האנשים בתחום מדברים על כמה הורדות יש לאפליקציה בדומה לשיח העבר על כמה לייקים יש לך בעמוד הפייסבוק. בדיוק בשבוע שעבר, מפרסם גדול אמר ללקוח שלי "שתגיע ל-2 מיליון הורדות תדבר איתי".

כמות ההורדות הפכה לסמל סטטוס, להצלחה, אבל בואו נדבר קצת על מה שבאמת מעניין. אם אתם רוצים הורדות, אפשר לייצר המון הורדות. יש רשתות פרסום שלמות שמתעסקות במה שקרוי בתעשייה incentivised traffic. מה שזה אומר זה שאתם משלמים לדוגמא 40 סנט על הורדה וקונים הורדות בסיטונאות של משתמשים שמשלמים להם למעשה על ההורדה.

טראפיק מלוכלך וחסר ערך

לא מדובר על משהו חוקי מן הסתם, תנאי השימוש של גוגל ואפל לא מאשרים לעשות את זה אבל עדיין התפתח באזור הזה שוק בפני עצמו. הפעולה היא מאוד פשוטה, נניח שאתם בקנדי קראש ונגמרו לכם החיים. יש לכם שתי אופציות, האחת היא לשלם דולר כדי להמשיך מאותו המקום והשנייה היא להוריד אפליקציה אחרת בחינם ולקבל את אותו התגמול. רבים בוחרים באפשרות השנייה ובמקום לשלם במזומן, הם "משלמים" בהורדה של אפליקציה אחרת שלא עולה להם כסף.

מיותר לציין שאיכות ההורדות האלו מאוד נמוכה מכיוון שלמשתמש לא אכפת מה הוא מוריד, העיקר לקבל את התשלום הוירטואלי שנותן לו עוד יהלומים או שלבים נוספים. יתרה מזאת, זה יכול לפגוע בקידום האורגני של האפליקציה למשך יותר משנה. גם אפל וגם גוגל מנטרות את המדד שנקרא Daily Sessions ואם הממוצע שלכם נמוך מהממוצע בקטגוריה זה יכול לגרום לירידה משמעותית בניראות בחנות. מי שמפרסם ברשתות הללו לרוב מקבל זבל טהור, הורדה שלא שווה שום דבר ומשתמש שלא מתעניין במוצר ורק רוצה לקבל תגמול ממקור אחר בכלל.

לכן השיח הישראלי שגוי. כל עניין ההשוואות של "כמה עלתה לך הורדה" בכלל לא אמור לשנות. השאלה הטובה באמת היא מה שווה לך הורדה. כמה פעמים המשתמשים חוזרים למוצר שלכם מדיי יום / שבוע / חודש. כמה פעולות מבצעים המשתמשים שלכם וכמה הם משתפים את האפליקציה עם החברים שלהם ומביאים לכם הורדות נוספות. (k פקטור) אלו שאלות ששווה להתעכב עליהן מכיוון שהן יכולות לבשר על הצלחה או כישלון של מיזם.

המשפך השיווקי – גם מהורדה איכותית לא נשאר הרבה

מתוך מי שמוריד את האפליקציה, לרוב כ- 50% נושרים בתהליך ההרשמה גם אם מדובר רק בכפתור פייסבוק קונקט פשוט. כמובן שיש שיטות לשפר את זה ע"י A\B טסטינג, שיבחן איך אנשים מגיבים למסרים שונים שמנסים לשכנע אותם להשלים את תהליך ההרשמה.

בכל מקרה, ברגע שהמשתמש כבר נכנס פנימה ונניח גם נרשם, הוא חווה את המוצר בפעם הראשונה. הפעם הזו, צריכה להשאיר חותם משמעותי. המון יזמים שפגשתי אמרו לי שבפעם הראשונה שהמשתמש נכנס זה עוד "לא משהו" אבל מהפעמים הבאות שהוא יכנס הוא יהנה ממש בעקבות הפיד שמתעדכן, המערכת ש"לומדת את המשתמש", תוכן נוסף מחברים וכדומה.

הבעיה המרכזית היא שאם לא עשינו רושם מדהים, המשתמש בכלל לא יחזור לאפליקציה ויתרה מזאת – הוא בכלל לא יזכור אותנו. ברגע שמשתמש יצא החוצה, אם לא השארנו רושם חזק לרוב האפליקציה תמחק או תאונדקס לתיקייה כלשהי שתגרום לנו לבלוט הרבה פחות.

אז מה עושים? פוש נוטיפיקיישן ואימייל מרקטינג

על דרכים לשליחת אימיילים אנחנו לא נרחיב בכתבה הזו. יחד עם זאת, את יכולות הפוש נוטיפיקיישן שמהווה ערוץ שיווקי חדש ומדהים, רוב הציבור לא מכיר מספיק טוב וחבל.

באייפון, על מנת לשלוח פוש נוטיפיקיישן שזו מעין התראה שנראית כמו SMS ומגיעה מתוך האפליקציה, צריך לבקש הרשאה לאחר ההורדה. באנדרואיד, ברגע שאישרתי להוריד את האפליקציה זה כבר מאפשר לה לשלוח לכם מסרים.

המסרים במהלך היום מאוד חשובים כי הם מזכירים לכם שהאפליקציה קיימת. הדוגמא הבולטת ביותר היא עדכוני חדשות שמגיעים מכל אפליקצית חדשות. בכל פיגוע או אירוע משמעותי, אתם מקבלים את המידע "החוצה" מבלי שנכנסתם לתוך האפליקציה בהודעת פוש. המידע מגיע עד אליכם גם מבלי שנכנסתם לבדוק מה קורה. האפליקציה זורקת למשתמש טיזר כדי להכניס אותו פנימה ולהראות לו מה חדש בפנים וכך מתבצעת אינטראקציה רב פעמית.

ניצול חכם של יכולות הפוש נוטיפיקיישן

פיתוח של שרת פוש נוטיפיקיישן עלול להיות דבר יקר, במיוחד אם רוצים לבנות שרת חכם. מה זאת אומרת שרת חכם? זה אומר שתוכלו לקבוע חוקים לשליחת פוש אוטומטי ובכמויות אדירות. אחד האתגרים שקיימים זה לשלוח עכשיו מסה של 150 אלף פושים בבת אחת. לרוב זה תהליך שיכול לקחת גם 6 שעות אם לא מנהלים אותו נכון וכך שאם תתחילו את השליחה הראשונה ב-20:00 בערב, הפוש האחרון יגיע ב-02:00 בבוקר ואת זה אתם אפילו לא תדעו.

ניהול הפושים זה משהו מורכב ששווה להתייחס אליו מאוד ברצינות. במידה שאתם עובדים נכון, אפשר לשלוח פוש לפי השעון המקומי של אותו המשתמש. כך למשל אם זינגה הייתה עובדת, לא הייתי מקבל התראות ב-12 בלילה מזינגה פוקר המעצבנת שזכתה לאחרונה להסרה בגלל זה בדיוק.

כמו כן, ניתן לשלוח דברים יחודיים לקבוצות מסויימות. למשל, ביום ההולדת של המשתמש לשלוח לו פוש עם מזל טוב. לאחר שהמשתמש לא היה אצלכם שבוע באפליקציה לשלוח לו הודעה שהאפליקציה מתגעגעת אליו או את תמצית האירועים האחרונים.
זאת ועוד, ניתן לשלוח פוש נוטיפיקיישן עם לינק ישיר לדף אינטרנט שיפתח בתוך האפליקציה (web view) עם משהו שאתם חושבים שעלול לעניין את המשתמשים שלכם. דוגמא נוספת מגיעה מאפליקציית וייבר ששולחת לנו פוש על כל חבר שלנו שהתחבר לשירות.

על מנת לעשות את כל זה, לא צריך לבנות מערכת ניהול בגודל טנק. יש כלים אוטומטים מעולים שעוזרים לכם לבצע את כל זה ובקלות. המוכר והיקר ביותר הוא הוא Urban Airship. הבעיה איתם זה שהמחיר יחסית יקר אם משתמשים בכמות גדולה של שליחות פוש.

פוש נוטיפיקיישן כחול לבן

חברה ישראלית בשם TeraPush עושה עבודה מצויינת בתחום הזה עם כל סוגי הטירגוט, וגם מצליחה להעביר מיליוני פושים בדקות בודדות לכל משתמשי האפליקציה. מה שאהבתי בפיתרון שהם מציעים זה שמדובר בעלות חודשית קבועה וזולה שלא תלויה במספר ההודעות שנשלחות למשתמשים.

זה נוח במיוחד אם נרצה לשלוח עשרות מודעות פוש בחודש כפול מספר המשתמשים. כאשר משתמשים במערכת כמו Urbanairship שמחייבת על כל שליחת פוש, זה עלול להפוך להיות מאוד יקר ולכן אני מכיר חברות ש"מתקמצנות" בהודעות שהן שולחות מטעמים כלכליים. דווקא כאן יש בשורה של ממש שיכולה לחסוך לפחות חודש פיתוח לכל חברת מובייל שאני מכיר ולא להתפשר על ביצועים.

מה שכן, חייבים ללמוד את המשתמשים שלכם בצורה מדוקדקת כי ברגע שאפליקציה משתמשת בכלי הזה בצורה הלא נכונה, הדרך למחיקתה מאוד קצרה. צריך להבין איזה פוש גרם למשתמש להיכנס לאפליקציה ומתי. בצורה הזו אפשר להשתמש בערוץ השיווקי המצויין הזה בצורה יעילה ולגרום למשתמשים שלכם להתמכר לחוויה.

תמונה: mobile via Shutterstock.

מקור: Shutterstock

קרנות הון הסיכון הישראליות אמנם לא הצליחו לשמור על קצב הגיוסים הקבוע שלהן בשנים האחרונות, אך חברות ההיי-טק הישראליות ממשיכות לגייס ולגייס, וסגרו את שנת 2013 עם סכום הגיוסים הגבוה ביותר בעשור האחרון. על פי חברת המחקר IVC-KPMG, לא פחות מ-662 חברות היי-טק ישראליות גייסו 2.3 מיליארד דולר, בשנה המוצלחת ביותר מאז שנת 2000, שם גייסו חברות ההיי-טק הישראליות 3.1 מיליארד דולר.

חברות הסטארטאפ הישראליות ממשיכות לגייס

74 אחוזים מההון גוייס במהלך 395 סבבי גיוס של הון סיכון, אשר הסתכמו בסך הכל ב-1.7 מיליארד דולר. מדובר בעלייה קלה מ-72 האחוזים מתוך סך ההון שגויס בשנת 2012, אשר הגיע מהון סיכון אך עדיין על ירידה משמעותית בהשוואה לשנים הקודמות, כאשר ב-2010 וב-2011 הון הסיכון לקח נתח של 87 ו-83 אחוזים בהתאמה מסך כל הגיוסים באותן שנים, מה שמצביע על מגמה של עלייה בהשקעות הפרטיות, אשר אינן מגובות בהון סיכון.

למרות העלייה הניכרת בסך כל הגיוסים, סבב הגיוס הממוצע לא השתנה בשנים האחרונות, ועמד בשנה האחרונה על 3.47 מיליון דולר. ניתן להצביע על עצם העובדה שחברות היי-טק נוצרות בקצב יותר מהיר מבעבר ומגייסות כסף מהר יותר כעל הסיבה העיקרית לכך. מדובר על ירידה קלה מממוצע הגיוסים ב-10 השנים האחרונות, אשר עמד על 3.56 מיליון דולר. לעומת זאת, אולי השינוי המעניין ברבעון הרביעי של השנה התבטא בשלב החיים של החברות אשר גייסו את ההון, כאשר חברות בשלבים המוקדמים גייסו את מירב ההון, 316 מיליון דולר או 42 אחוזים, וזאת לאחר שנים בהן השקעות בשלבי הביניים ובשלבים המתקדמים הניבו את מירב ההון.

מקור: יח״צ

התחומים המגייסים ביותר: מדעי החיים, תוכנה ואפליקציות מובייל

ברבעון הרביעי של שנת 2013, 191 חברות היי-טק ישראליות (28 אחוזים מסך החברות שגייסו השנה) גייסו 751 מיליון דולר, כ-32 אחוזים מסך כל הגיוסים השנה. מתוך הגיוסים הללו, 110 עסקאות מגובות הון סיכון הניבו לחברות 554 מיליון דולר, כ-74 אחוזים מסך ההון שגויס באותו הרבעון. מדובר בעלייה כללית של כ-14 אחוזים בהשוואה ל-660 מיליון דולר שגויסו על ידי 162 חברות היי-טק ישראליות ברבעון השלישי של השנה, ועלייה של 52 אחוזים בהשוואה ל-494 מיליון דולר שגויסו על ידי 163 חברות הייטק ישראליות ברבעון המקביל בשנת 2012.

בשנת 2013, 142 חברות בתחום מדעי החיים גייסו 522 מיליון דולר, המהווים 23 אחוזים מסך הגיוסים והנתח הגבוה ביותר מסך ההשקעות. בשנת 2012 המצב לא היה שונה, כאשר חברות בתחום מדעי החיים גייסו 523 מיליון דולר, אשר היוו באותה התקופה 27 אחוזים מסך הגיוסים. מיד לאחר מדעי החיים הגיע תחום התוכנה, אשר הניב לחברות 21 אחוזים מההון שגויס בשנת 2013. ספציפית, הרבעון הרביעי של שנת 2013 היה מניב במיוחד עבור חברות המפתחות אפליקציות מובייל, אשר גייסו 16 אחוזים מסך ההון באותו הרבעון.

מקור: יח״צ

קרדיט תמונה: Lots of Money Flowing from a Canvas Money Bag / Shutterstock.com

מקור: Shutterstock

הפוסט נכתב על ידי מייקל אייזנברג, שותף בקרן אלף (Aleph) ותורגם מאנגלית על ידי אבישי בסה.

אם אתם קוראים את הפוסט הזה, ומכירים את החברות הבאות: Conduit ו-Wix יותר משנתיים, סביר להניח שאתם ישראלים. למעשה, בתור מי שישב בבורד של החברות הללו, אפילו אני התייחסתי אליהן לעיתים קרובות כ״חברות האינטרנט הגדולות ביותר שאף אחד לא שמע עליהן״ מחוץ לישראל.

בזמן שעוד הייתי שותף בבנצ׳מארק, תמיד התפעלתי מאיך שחברות קטנות שלא זכו להצלחה רבה, כבר הוזכרו בכתבות בניו יורק טיימס, ב-Wall Street Journal, ב-TechCrunch וב-AllThingsD (כעת – Re/Code). רק לאחר מכן הן השלימו את המעבר מכלי התקשורת אל המדיה החברתית ומשם ישירות אל הלקוחות שלהן.

לדוגמא, סביב Uber נוצר באזז עוד בשלב שאספו את הטכנופילים למסיבות בסן פרנסיסקו. Zillow המציאה מחדש את שוק הנדל״ן והפכה לאוטוריטה כאשר היו לה מיליון משתמשים. GlassDoor כבר הפכה למובילת הדעה בכל מה שקשור לתהליך ריאיון העבודה אפילו כאשר היו לה מספר קטן של חברות רשומות, וכמות קטנה של נתונים וחוות דעת. עם הזמן, חברות כגון Uber, Zillow, GlassDor וחברות Enterprise בפורטפוליו של בנצ׳מארק כגון Hortonworks, New Relic, Elastic Search ואחרות הגשימו את יעודן והצליחו להפוך לשחקניות משמעותיות בתעשיות שלהן.

זה לא קרה במקרה, כל החברות הללו הן חברות גדולות, עם מוצרים מעולים ומייסדים נהדרים, אבל יש להן גם משהו אחר: הן ידעו להעביר את המסר שלהן ולמתג את עצמן כבר מתחילת הדרך.

היכולת להעביר את המסר מעניקה לחברות הללו כרטיס כניסה לפגישות מפתח ועוזרת להן להגשים את ייעודן העצמי. זה גורם להן להיות החברות החמות ביותר בשוק, לקבל הזמנות לכנסים המדוברים ביותר ולאירועים חשובים, ולמעשה מעניק להן פידבק חיובי שעוזר להניע אותן וחוזר חלילה. פתרון בעיית המיתוג והעברת המסר הוא בסיס קריטי לבניית עסקים מובילים ודומיננטיים.

התסכול הגדול שלי הוא מכך שאני לא זוכר חברה ישראלית אחת אשר נוצר סביבה באזז כל כך גדול כמו סביב אחת מהחברות השונות בפורטפוליו של בנצ׳מארק שהזכרתי כאן. לכן, לתדהמתי הרבה, כל סטארטאפ שמקורו בישראל נכנס לזירה התחרותית ממקום של חולשה. אפשר לומר שאני עובד הרבה יותר קשה על מנת להעניק לחברות הישראליות שלנו את יחסי הציבור שהן צריכות במטרה שיוזמנו לכנסים הנכונים, וגם אז הן לא מוזכרות תמיד בשיחות החשובות באמת.

כאשר הקמנו את קרן אלף (Aleph), ישבנו וניתחנו מדוע חברות ישראליות הן כל כך כושלות בהעברת המסר ובמיתוג שלהן, ולאחר מכן שאלנו את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות בקשר לזה.

מקור: Shutterstock

הנה הניתוח שלנו

ישראלים מעדיפים את התכל׳ס על פני הרושם החיצוני - ישראלים, באופן טבעי, חשים בוז למוצר שנראה טוב אבל אין בו כלום. ישראל היא מקום אמיתי בו הדקויות והעטיפה החיצונית הן היוצא מן הכלל ולא הכלל. ישראלים מייחסים פחות ערך להעברת המסר, מיתוג ומיצוב בשלבים המוקדמים של החברה. הם חושבים שזה לא אמיתי, לא מדויק וכתוצאה מכך גם לא חשוב. כל מי שעוקב אחרי יחסי הציבור הלאומיים הכושלים של המדינה יודע שזה נכון.

ישראלים מוגבלים מבחינה גאוגרפית, לא מובנים ולא מבינים את הקהל שלהם - שפה, מבטא ורגישויות תרבותיות הן בהחלט מכשול בהעברת המסר. עם זאת, מה שאף יותר מאתגר הוא עצם העובדה שהישראלים לא מספיק טובים בהבנת העיקרון הבסיסי של העברת המסר: בניית המסר עבור הרגישויות התרבותיות והעניין של הקהל ובאופן עקבי שימוש באותן המילים ובאותם המשפטים והחרוזים הנכונים.

כאשר אתה נמצא בישראל, קשה להבין את הרגישות האמריקאית לשפה וצריך מתורגמן שיעזור בזה. לעתים קרובות, גם כאשר ישראלים מצליחים להעביר את המסר בצורה נכונה ומצליחים למצב את עצמם, הם עדיין ישתמשו באותה דרך ואפילו באותה ההודעה, על מנת לתקשר עם לקוחות, משקיעים ועיתונאים. דוגמא נוספת היא שימוש באותה ההודעה בפניה אל עיתונאי כלכלי ואל עיתונאי מומחה – וזה כמובן לא עומד לזכותם. לחילופין, יזמים ישראליים משתמשים במילים שלא תמיד מתאימות להקשר ובהודעות שעלולות להתפרש כמסרים כפולים ולא מובנים.

הישראלים לא באמת חושבים שהעברת המסר ומיצוב באמת חשובים לליבו של העסק - ליזם הישראלי, העברת המסר והמיצוב הם סוג של כותרת שיש לקבוע ולא באמת הצהרה לגבי מי החברה ומה היא מייצגת. זה חלק מהגישה הטבעית שאומרת: אנחנו יכולים להבין את הדברים, אז למה הם לא יכולים?

כשאני מסתכל על המיצוב המוקדם של Uber בתור ״הנהג הפרטי של כולם״ אני מבין עד כמה המשפט הזה נותר בלב ליבו של העסק. זהו לא רק משפט כללי, אלא משפט שמשפיע על המוצר ומשפיע על האסטרטגיה של החברה כולה. דבר דומה ניתן לומר גם על אמאזון, שם ג׳ף בזוס הציב את הלקוח במקום הראשון, ואז יצר סביבה בה הוא יוכל לרכוש את כל מה שהוא רוצה.

הישראלים מתייחסים הפוך לדברים. הם חושבים שאם הם ישנו את המוצר או את התרבות שמולם, הם ישנו את העברת המסר ואת המיצוב שלהם בהתאם. אדם הנפט (Adam Henft), אחד ממנהלי השיווק הטובים ביותר שהכרתי אמר פעם: ״אם אתה לא מרגיז מנהל מוצר או מהנדס אחד לפחות עם אסטרטגיית המותג שלך, אתה מנסה יותר מידי לרצות את כולם.״

מקור: Shutterstock

חברות ישראליות לא מספיק שאפתניות בנוגע לגישת המיתוג שלהן - אם אתה לא שואף למשהו שישנה את העולם, המסה של הצרכנים, או של הארגונים לא יילכו אחריך. שי אגסי עשה עבודה מצויינת בשיווק ובמיתוג המוצר השאפתני שלו, ולכן כולם דיברו עליו (עסקים יכולים להיכשל אם היסודות שלהם פגומים, אבל שי עשה את המיתוג בצורה מצויינת). מי לא רוצה להיות מסוגל להרשות לעצמו נהג פרטי? Uber יצרו שאיפות לאנשים, גוגל שאפה לארגן את כל המידע בעולם ופייסבוק שאפה לחבר את כל האנשים בעולם. רוב החברות הישראליות מתמקדות בשיווק נישה, ולא בלשנות את העולם. זה לא עובד וזה לא מעודד את הלקוחות להצטרף אליך למסע.

ישראלים לא יוצרים מספיק ״חיכוך״ במסרים שלהם – ריץ׳ בארטון (Rich Barton), המייסד, המנכ״ל והיו״ר של Expedia ו-Zillow הוא אמן, במה שהוא מכנה ״Friction Marketing״. באמצעות השימוש ב-Zestimate, חברת Zillow הצליחה ליצור דיסוננס בראשם של האנשים בנוגע לערך של הנכס החשוב ביותר שלהם – הבית שלהם. העיתונות בלעה את הפיתיון מכיוון שהנתונים של הדיור היו עניין גדול לקוראים שלהם, במיוחד כאשר הם סתרו את מה שהמומחים והממשלה אמרו באותה העת.

באופן דומה ניתן להתייחס גם לגוגל שלא סתם בחרה בסלוגן ״Do no evil״ – כולם ידעו שהם מדברים על ״האימפריה המרושעת״ מרדמונד. Uber התעלו על הרגולטורים ו-Airbnb עיצבנו את כל ענף המלונאות. אתם זקוקים לחוצפה בשיווק ובמיצוב שלכם כחברה. אם אתם לא יוצרים דיסוננס במוחם של האנשים, הם לא יזכרו אתכם. לאור הניתוח הזה וביחד עם פידבקים ממספר יזמים, הבנו שמסרים שיווקים, מיתוג ותמיכה לאורך הדרך היא עניין קריטי שאנחנו ב-Aleph, נדרש להקפיד עליו ביחס לחברות שלנו. באופן נרחב יותר, זהו אתגר בו האקוסיסטם הישראלי והיזמים הישראליים צריכים לקבל עזרה אם אנחנו רוצים לבנות חברות גלובליות של מיליארדי דולרים מישראל.

עומר פרצ׳יק, מייסד ומנכ״ל חברת Any.do הוא אחד ממעבירי המסר ואשפי המיתוג הטובים ביותר בהם נתקלנו, וכאשר שאלנו את עומר מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור ולהתגבר על האתגר הזה, הוא ייעץ לנו באופן ספציפי לשכור מישהו, אשר באמצעות התערבות מוקדמת בחברות הפורטפוליו שלנו, ימקד אותן ויציב להן סטנדרטים גבוהים ביותר של מיצוב ומיתוג. הרעיון היה לאתר מישהו שיציג אותן, את הכוונה שלהן ויסביר להן כיצד הן יכולות מבחינה תרבותית וחכמה יותר, לתקשר עם גופים שונים.

אנחנו חושבים שמצויינות במיתוג, בשיווק ובהעברת המסר הוא מרכיב מפתח המעכב חברות ישראליות מלהפוך לחברות של מיליארדי דולרים. אנחנו רק יכולים להתמקד בצורך הזה באמצעות שיחות עם חברות ישראליות רבות, אשר ילמדו מהקהילה הטכנולוגית הרחבה יותר ואנחנו רוצים להמשיך ולהתמודד עם האתגר הזה כקרן הון סיכון וכמדינה. לכן, אנו מקדמים בברכה, כמו תמיד, את המחשבות וההצעות שלכם.

הפוסט פורסם במקור בבלוג של קרן ההון סיכון אלף.

קרדיט תמונות:

Businesswoman draw modern business concept / Shutterstock.com

Closeup portrait of man lawyer or counselor caught in between fighting yelling screaming couple on black couch office, trying to close ears because they are so loud, isolated on city urban background. / Shutterstock.com

Touching stock market graph on a touch screen device. Trading on stock market concept. Closeup photo. / Shutterstock.com

Manager presenting budget to marketing people / Shutterstock.com

מקור: צילום מסך

חברת הסטארטאפ הישראלית Aniways, המציעה את הדור הבא של האמוטיקונים, מודיעה על השלמת סבב גיוס בסך מיליון דולרים בהובלת Horizons Ventures יחד עם Kima Ventures ומספר אנג'לים. לצד ההכרזה על הגיוס הודיעה החברה על השקת ה-SDK שלה, שיאפשר לכלל המפתחים להטמיע את טכנולוגיית האמוטיקונים של הישראלית גם באפליקציות הצ'אט שלהם.

חיוך, לב, סמיילי

כיום, במידה ואתם רוצים להביע את מצב הרוח שלכם ללא מילים, עליכם להוסיף מקלדות מיוחדות או להכנס לתפריטים פנימיים באפליקציות המסרים השונות שלכם, שם תחפשו, תמצאו ותוסיפו את האמוטיקון המדוייק המתאים למצב הרוח שלכם. בעוד שסביר להניח כי כבר התרגלתם לתהליך הזה, אין ספק שהוא ארוך, מסורבל ולעיתים לא מספק, כשאתם לא מצליחים למצוא את האמוטיקון שיעביר את תחושותיכם באופן מדוייק.

ה-SDK אותו משיקה חברת Aniways הישראלית, מיועד לעזור למפתחי אפליקציות המסרים הפופולאריות בהן אתם משתמשים כיום, על מנת שאלה יוסיפו שכבה נוספת ועוד יותר אינטרקטיבית של אמוטיקונים. כך למעשה, תוכלנה האפליקציות להציע למשתמשים אוסף של מאות ואלפי אמוטיקונים שונים, התואמים למילים, מצבי רוח או שאר אלמנטים אותם מעוניינים להעביר במהלך השיחה.

אם לדוגמה תרצו להזמין את חבריכם לקפה, בירה, סושי או אפילו לים, המערכת של החברה תדע לזהות את המילים הרלוונטיות להן קיימים אמוטיקונים, ולהדגיש אותן עוד לפני שההודעה נשלחה. בשלב זה תוכלו להקליק על אחת מהמילים המודגשות, מה שבתמורה יפתח תפריט שיציג את האמוטיקונים הזמינים להחלפה. לחיצה על אחת מהתמונות הללו תחליף את המילה הספציפית, מה שיצור שיחה הרבה יותר ויזואלית ומשעשעת מזו הקיימת כיום.

ככה זה עובד. מקור: יח"צ

בצד הטכנולוגי של ה-SDK, המערכת מסוגלת לזהות מילים, לנתח את ההקשרים שלהן בטקסט, לזהות מילות מפתח ובתמורה להציע את סט האמוטיקונים שיתאים למשתמש. בנוסף, המערכת מסוגלת לנתח ולזהות נושאים פופולאריים עליהם המשתמשים משוחחים, ולהתעדכן בזמן אמת עם האמוטיקונים המתאימים.

השירות של החברה מבוסס ענן, כך שהאמוטיקונים אינם יושבים על מכשירו של המשתמש – אלא על שרתי החברה. המשמעות היא שמציעים לא רק גישה מהירה והבטחה שאיש הקשר אכן יראה את האמוטיקון הנכון, אלא גם במאגר הממשיך להתעדכן על בסיס קבוע עם אמוטיקונים חדשים, בהתאם לדרישות המגיעות ישירות מהמשתמשים עצמם.

החברה מסבירה כי ההטמעה של ה-SDK כלולה במספר שורות קוד בודדות והשקעה מינימלית מצד המפתחים. כמובן שהפלטפורמה מציעה מודל רווח, בכך שמאפשרת מכירת אמוטיקונים בתוך האפליקציה עצמה ובעתיד מתכננת להציע אמוטיקונים ממותגים לחברות ולמוצרים שונים.

מה שיפה כאן הוא שבמקום לנסות ולהכריח את המשתמשים לעבור או להתחיל להשתמש בעוד אפליקציית צ'אט חדשה, Aniways החליטה לפנות אל האפליקציות הקיימות ולהעשיר את החוויה הקיימת עבור המשתמשים. לחברה מספר שיתופי פעולה עם אפליקציות מסרים מיידים ונמצאת במגעים במטרה להטמיע את ה-SDK בעוד מוצרים.

Aniways נוסדה בפברואר 2013 על ידי יואב דגני, רם גרינברג ושי בר. דגני מסביר כי ה-SDK מציע רווח לשני הצדדים – גם למשתמשי הקצה, הזוכים לאינטרקציה חדשה באפליקציות הצ'אט האהובות עליהם וגם עבור מפתחי האפליקציה, שיכולים לשלב מודל רווח למוצר הקיים שלהם.

וידאו: what is Aniways

מקור: יח״צ

דוגמאות קוד באינטרנט יכולות לחסוך למפתחים המון עבודה, או להפוך לסיוט של ממש. עם העלייה המטאורית של כמות דוגמאות הקוד הזמינות להורדה ברשת בפלטפורמות כגון GitHub ו-Stack Overflow, הכניסה אל פלטפורמות שונות בעלות API חדש וקוד חדש איתו המפתחים עדיין לא הספיקו לשחק בעבר הפכה לקלה יותר.

אך עם העלייה בכמות הקוד הזמין ברשת, ירדה האיכות הכללית של הקוד – שכן לא תמיד התוצאות הראשונות בגוגל יביאו אתכם בדיוק אל הקוד שחיפשתם, מה שהופך את המשימה למצוא דוגמא טובה ופשוטה שעובדת – לכזו שגוזלת זמן רב במקרים מסוימים.

למצוא דוגמאת קוד איכותית, שעובדת

את הבעיה הזו מגיעה לפתור חברת הסטארטאפ קודוטה (Codota), ספין אוף מהטכניון אשר נוסדה בתחילת 2013 על ידי דרור וייס (מנכ"ל), מפתח ומנהל מוצר מנוסה בתחום ה-SaaS, בשיתוף עם ערן יהב (יועץ טכנולוגי בכיר), חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב בטכניון המתמחה באלגוריתמי ניתוח קוד שמסוגלים להסיק באופן אוטומטי מידע שימושי על כמויות גדולות של קוד. רגע לפני גיוס של 550 אלף דולר מקרן ההשקעות של הטכניון ומאריה יהב, משקיע פרטי ואחד מהיזמים של חברת Compulab. בריאיון מיוחד, מייסדי החברה מספרים לגיקטיים אודות הצורך הגדל במציאת קטעי קוד איכותיים.

מקור: צילום מסך

״הרעיון הגיע מהחוויה האישית שלנו כמתכנתים שמנסים למצוא דוגמאות קוד.״ מספר וייס, ״זה לוקח הרבה זמן, הכולל ניסוי וטעייה בלתי פוסק עד שמוצאים דוגמת קוד מתאימה, נכונה ועובדת ולאחרונה הצורך רק התגבר. הפער בין כמות הקוד והידע שזמינים למפתחים ובין היכולת שלנו לנצל אותם הלך וגדל. למצוא דוגמאות קוד היום זה קצת כמו לחפש ברשת לפני עידן גוגל – קיים המון מידע אבל קשה למצוא את הדברים הטובים.״

קודוטה למעשה משתמשת ב-API של האתרים המרכזים כמויות גדולות של קוד, בכדי לקרוא את דוגמאות הקוד הללו. מתחת לפני השטח, קודוטה עושה שימוש בטכנולוגיה שפותחה על ידה, המאפשרת למנוע להבין מה הקוד הזה עושה בעצם, על פי סוג של אנליזה סמנטית. בניגוד לשאר פלטפורמות ריכוז הקוד, המתייחסות אליו כאל טקסט ולא באמת מבינות מה הוא עושה. נכון לעכשיו, החברה השיקה את מוצר ה-MVP בספטמבר, וכבר ניתן לראות התעניינות צומחת בקרב 12 אלף המפתחים שעשו שימוש בפלטפורמה.

מקור: צילום מסך

החזון העתידי – כניסה אל תחום ה-Enteprise

קודוטה מחלצת, על פי בקשת המשתמש את התמצית של הקוד, מבצעת אנליזה, רואה את התבנית בקוד אשר חוזרת על עצמה הכי הרבה פעמים בתוצאות החיפוש, לוקחת בחשבון גורמים נוספים כגון הדירוג שיש למקורות הקוד, ומשחררת את התוצאה ישירות אל המפתח. נכון לעכשיו, הפלטפורמה של קודוטה זמינה למפתחי אנדרואיד ומאפשרת לחפש שם שיטות ומחלקות שונות, כולל הסברים מפורטים ברמת תרשים הזרימה על מה אותו הקוד עושה ואיך הוא מתחבר אל ה-API המתאים באנדרואיד.

״המתחרים שלנו הן הדרכים הקיימות למצוא דוגמאות קוד: אתרי שאלות ותשובות כגון Stack Overflow, מדריכים שאנשים פרטיים כותבים ומנועי חיפוש אחרים לקוד. הייחוד של קודוטה הוא בכך שאנחנו יודעים לנתח ו"מבינים" את הקוד עצמו ולכן אנחנו יכולים לדרג דוגמאות בצורה טובה יותר. כל שאר המתחרים מסתכלים על קוד כעל מסמך טקסט ולא מודעים למשמעות של קטע הקוד.״

המודל העסקי של החברה טמון דווקא במאגרי הקוד העצומים של החברות הגדולות. ״במהלך עבודתי בארגונים גדולים, ראיתי שנוצר קושי לפתח אפליקציות בתוך העולם הפנימי של החברה. בארגונים, לדעת איך מתחברים לתשתיות הפנימיות של החברה היא לעתים משימה מורכבת מאוד, ולא לכל החברות יש את המשאבים לפתח כלים פנימיים להתמודד עם הבעיה הזו. לכן, בהמשך אנחנו נמכור את קודוטה בתור Software As a Service, אשר יקבל גישה למאגר הקוד של החברה ויבצע שאילתות חיפוש לקוד פנימי דרך הענן, כאשר ההפצה תהיה דרך מנוי לפי מפתחים המשתמשים בשירות. ״הגיוס יעזור לנו להגדיל את הצוות, להשקיע בבנייה ובשיפור של המוצר, בשיווק שלו ובבנייה של המודל העסקי״.

מקור: יח"צ

שמונה חודשים לאחר שהשיקה את האפליקציה החדשה שלה, Piano Mania, חברת JoyTunes חוגגת ניצחון משולב יחד עם הופעתה במקום הראשון בחנות האפליקציות של אפל בקטגוריית האפליקציות החינוכיות.

עוזרת למשתמשים ללמוד

בחודש מאי האחרון השיקה חברת JoyTunes הישראלית, המציעה אפליקציות חינוכיות ללימוד נגינה באמצעות משחק, את אפליקציית Piano Mania. האפליקציה נועדה לעזור למשתמשים מתחילים לרכוש את הבסיס לנגינה בפסנתר, להתאמן וללמוד בהתאם לרמה המתאימה להם.

כעת, קיבלה החברה בשורה משמחת כשלמדה כי האפליקציה שלה הגיעה למקום הראשון באפסטור בארצות הברית, בקטגוריית אפליקציות החינוך. לצד ארצות הברית, האפליקציה הגיעה למקום הראשון במדינות נוספות, כגון רוסיה, קנדה, תורכיה, נורבגיה ומספר מדינות נוספות.

מדובר על הישג לא רע בכלל, במיוחד בהתחשב בעובדה שמדובר על אפליקציה המיועדת למשתמשי האייפד בלבד, המתמודדת מול אפליקציות מוכרות וידועות המופיעות גם הן בקטגוריית החינוך, הכוללות שמות כגון Duolingo, PBS Kids, Lumosity ואחרים.

במקום הראשון. מקור: JoyTunes.

מאזינה ומלמדת

הטכנולוגיה העומדת מאחורי אפליקציית Piano Mania שלמעשה מאפשרת את תהליך הלמידה, פותחה על ידי החברה הישראלית ונקראת MusicSense. בעזרתה מסוגלת להאזין למשתמש כשמנגן, לנתח את התווים השונים בזמן אמת ולהציע פידבק מיידי על הצלחות או כשלנות שונים. כמובן שהאפליקציה מציעה ניקוד על הצלחותיו של המשתמש, כאשר באמצעותו יכול להתקדם "בשלבי הלמידה" ולפתח את הכשרון שלו.

על פי נתוני החברה, האפליקציה מעניקה כלי לימודי לכ-10 אלף מורי פסנתר ברחבי העולם, ומציעה להם למעלה מ-400 שירים ותרגולים בז'אנרים שונים הכוללים שירים קלאסיים, פופ, רוק ועוד – כשמלאי השירים ממשיך להתעדכן על בסיס קבוע. לצד Piano Mania החברה מציעה גם את Piano Dust Buster במגוון רמות המתאימות למתחילים ולמתקדמים, במודל של מנוי חודשי העולה כ-10 דולרים למשתמשים.

בעוד שנכון להיום המוצרים של החברה זמינים רק למשתמשי iOS ומיועדים רק לשתי רמות לימוד שונות, JoyTunes מבהירה כי מקווה להמשיך להתרחב ולהציע שיעורי עזר גם לנגנים ברמות מתקדמות יותר, להרחיב את מגוון כלי הנגינה הזמינים ללימוד וכמובן, להשיק את המוצר שלה גם על גבי פלטפורמות נוספות.

JoyTunes נוסדה ב-2011 על ידי האחים יובל ויגאל קמינקא יחד עם רועי איציקובסקי, במטרה לפתור בעיה הקיימת אצל מרבית האוכלוסיה – אכזבה על כך שלא למדו לנגן על אף כלי, מכיוון שלא הצליחו להתגבר על השלבים הראשונים והמתסכלים של הלמידה עצמה.

נכון להיום החברה גייסה 2 מיליון דולרים ממשקיעים ידועים כגון Genesis Partners, מנכ"ל Steinway לשעבר דנה מסינה (Dana Messina), ערן שיר – "יזם הבית" של קרן ההשקעות Aleph, לצד Founder Collective, Kaedan Capital, ג'ו לונסדייל אחד ממקימי Palantir Technologies, זוהר גילון ואנג'לים נוספים.

וידאו: Autumn Leaves Piano Tutorial

ועידת FailCon, סינימטק תל אביב. צילום: לואיז גרין ורועי בר

הפוסט נכתב על ידי איל בן זאב בוגר תואר שני (M.Sc) בחישה מרחוק ותואר שני במינהל עסקים (MBA), בנוסף ללימודים ב-International Space University ו-Singularity University. איל עבד במשך שנים בתעשיית החלל הישראלית.

״הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם, נופל וקם, נופל וקם
אף פעם לא אפסיק ללכת
אני נופל וקם, נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר
אני נופל וקם, נופל וקם, נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך
אני עומד איתן עם ראש מורם״.

צמרמורת עברה בי כאשר אני ועוד כ-600 איש עצמנו את העיניים והקשבנו למילים של שב"ק ס' ביום חמישי האחרון בועידת FailCon. המילים כל כך נכונות וכל כך מדברות אל מי שעזב הכל וניסה לעשות דברים בדרך שלו. הן נכונות בכל צורה שלא חושבים עליה ובמיוחד בכנס שנועד כולו לשיח על כשלונות.

ועידת פיילקון הינה הראשונה מסוגה בעולם אשר מביאה לקדמת הבמה דווקא את הסיפורים על טעויות, על כשלונות ועל מהלכים בעסקים שלא צלחו.

מכשלונות לומדים יותר מאשר מהצלחות

את הועידה פתח אבי חסון, המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שבירך את הנוכחים והזכיר לנו שמכשלונות לומדים יותר מאשר מהצלחה.

הועידה התקיימה בפעם הראשונה בארץ ואפשרה למשתתפים לשמוע ממקור ראשון על כשלונות של חלק מהיזמים והמשקיעים היותר מוכרים בארץ. יזמים כמו עופר וילנסקי, שסיפר כיצד יחד עם צוות של 12 מהנדסים הם עבדו במשך ארבע שנים וחצי על מוצר שהיה אמור לשנות את הדרך בה אנו גולשים באינטרנט, אך הדבר היחיד שהוא שינה זה את ההבנה שלהם ש-Time to market חשוב מאוד ושעדיף לצאת מהר ככל האפשר ולקבל פידבק ממשתמשים. תובנה זו הגיעה בעקבות כשלון מהיר וחרוץ של המוצר שלהם. עם זאת, התובנה גרמה להם לשנות כיוון וכיום Hola הוא שירות המאפשר לגלוש לאתרים החסומים במדינת הגולש (כדוגמת Pandora בארץ) ועומדים מאחוריו מעל 14 מיליון משתמשים. 
גם ליעד אגמון היה על הבמה וסיפר איך הוא ושותפיו בסטארטאפ Onigma כשלו להבין כיצד למכור את המוצר שלהם לחברות מסחריות והחלו להרוויח כסף רק לאחר ש- McAfee גילו בהם פוטנציאל, רכשו אותם ופתחו להם דלתות במשרדים של החברות הגדולות בעולם.

ענבל אריאלי, מייסדת ומנהלת תוכנית האינקובטור של בוגרי 8200 סיפרה למשתתפים כיצד כשלון יכול להיות כר פריחה להצלחות והראתה כדוגמה את מספר חברות הסטארטאפ שהוקמו ע"י יזמים שסיימו את עבודתם ב-Modu, אחד מהמיזמים הישראלים המבטיחים של העשור האחרון. גם היא, כרבים מהעובדים ב-Modu, יצאה לדרך חדשה לאחר פירוק החברה. ענבל נתנה פרשנות מעניינת לסיבה מדוע יש בישראל תרבות המאפשרת ליפול ולקום על הרגליים כל פעם מחדש. ראשית, קבלנו הגדרה של המילה "כשלון" ממילון אוקספורד: lack of success (חוסר הצלחה). לאחר מכן את הפירוש הישראלי ממילון אבן שושן: מפלה, אי הצלחה, נפילה, מפולת, שגיאה, משגה, חולשה, אכזבה, רפיון, חורבן, הרס, אסון. האם הדרך המורבידית בה אנו רואים כשלון תורמת לרצון שלנו לנסות שוב, לצמוח ולהצליח? דוגמא נוספת שענבל הציגה לתרבות ההתאוששות מכשלון שלנו היא הדמות יאצק (שלמה בראבא) מתוכנית הטלויזיה האגדית זהו זה! במשך שנים רבות למדנו שלא משנה מה קורה, יאצק תמיד "נופל וקם". יתכן והמסר הזה חלחל אל רבים מאתנו בתת מודע ונתן לנו את הדרייב לצאת ממשברים וכשלונות ולהמשיך הלאה. 
ענבל גם הייתה אחראית לאותו רגע בכנס בו נתבקשנו לעצום עיניים ולהקשיב למילים של "נופל וקם" שבעיני מסמלות את מה שעובר על כל יזם.

אחד מהפנלים המעניינים באירוע ריכז על הבמה שלושה יזמים/משקיעים מוכרים שבאו לספר על הכשלונות שלהם בתחום ההשקעות. גיגי לוי, אדן שוחט וגיל בן-ארצי סיפרו על טעויות שעשו בבחירת יזמים בהם השקיעו, על מיזמים בהם לא השקיעו והם מצטערים על כך עד היום ועל הצורה בה הם משקיעים בעקבות לימוד מטעויות העבר. הם סיכמו בכך שמשקיעים רבים טועים כאשר הם חושבים שהם יודעים יותר מאשר היזמים שלהם. אדן ציין כי בעקבות היותו יזם בעבר, ה"אני מאמין" שלו בתור משקיע הוא Hands off unless requested וכך הוא נותן חופש גדול יותר ליזמים בהם הוא משקיע.

וידאו: ענבל אריאלי מדברת בועידה

תחקירים – חיל האוויר Vs. סטארטאפס

צילום: לואיז גרין ורועי בר

אחד הדוברים יוצאי הדופן בועידה היה אל"מ ניר שדיבר על תרבות התחקיר בחיל האוויר. בניגוד לרוב הסטארטאפים, בחה"א טעויות עשויות לעלות בחיי אדם ולכן שיח על כשלונות הוא חלק עיקרי בתרבות. ניר סיפר כי התפיסה הישנה סביב תאונות בחיל נקראה "התפוח הרקוב". תפיסה זו גרסה כי במידה והתרחשה תקלה, האשמה היא באדם ולא במכונה ולכן היה צריך למצוא את "התפוח הרקוב" ולטפל בו. כיום התפיסה השתנתה ונקראת "ההיגיון שבכשלון". תפיסה זו גורסת כי יש לבדוק לעומק מה שורש הבעיה ולטפל בה מבלי להפנות אצבעות מאשימות כלפי האדם. "ההגיון" גורס כי אם אנשים מוכשרים כשלו אז צריך להבין לעומק ממה נבע הכשלון (תקלה במכשור, תקלה בתהליך, טעות אנוש) ולנסות לדאוג שתקלה זו לא תקרה שוב.

כיזם אני רואה קשר מעניין בין תרבות "ההיגיון שבכשלון" בחיל האוויר, לבין תרבות עידוד הכשלונות (כשלון זה חלק מהדרך. אם לא נכשלת כנראה שעוד לא ניסית) בחברות סטארטאפ בארץ ובעמק הסיליקון. 
ישנה גם הקבלה בעולם התחקירים: בחיל האוויר תקלה נבחנת ב- 5 שכבות, ממעורבות ישירה של הטייס, דרך מעורבות הנווט ומגדל הפיקוח, ועד מעורבות גופים אחרים כולל מעורבות של הנהלים וההדרכה. דרך זו בוחנת את הטעות ואת כל המעטפת שלה. בספר Lean Startup, אריק ריס מתאר מתודולוגית תחקירים בשם 5Y בה היזמים בוחנים את עצמם לאחר תקלה ע"י שאילת השאלה "מדוע" (why) חמש פעמים. כל שאלה יורדת עוד שלב אל שורש הבעיה (לדוגמא: מדוע כפתור ה"לייק" לא עבד? מכיוון שיורם שכח להגדיר אותו במצב enabled. מדוע יורם שכח להגדיר אותו במצב enabled? מכיוון שלא רשם זאת במערכת ניהול התקלות. מדוע לא רשם…וכן הלאה). 
יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מחה"א ורק עבודה מתודולוגית של תחקיר בעיות, ללא פחד מהשלכות התחקיר, תביא אותנו, בעולם הסטארטאפים, להישגים של מזעור תקלות ופתרון בעיות כפי שהגיעו אליו בחיל האוויר הישראלי.

לא, לא, לא, לא, כן, לא

לקראת סוף האירוע התקיימה שיחת וידאו עם גדעון עמיחי, מי שהיה בעבר אחד מהפרסומאים הבולטים בארץ וכיום חי, עובד ומלמד בארה"ב. גדעון נשאל מדוע בחר בכותרת המוזרה "לא, לא, לא, לא, כן, לא" לשיחה עמו. הוא הסביר כי אנשים רבים עוצרים אחרי ה"לא" הראשון שהם מקבלים, אבל מה שלא ברור להם הוא, שזה לא רע לקבל "לא". המילה "לא" מגיעה עם פסיק אחריה, מה שמרמז כי אחרי כל "לא" יש "אבל". גדעון הסביר שלקבל מלקוח/משקיע תשובות כגון "אנחנו לא מעוניינים בזה כרגע" או "אני לא רוצה את זה כאן" זה דבר טוב, מכיוון שהלקוח/משקיע בעצם אומר שהוא אוהב את מה שיש לך להציע, אך לא בחלון הזמנים הספציפי הזה או לא במיקום הגיאוגרפי הזה. עכשיו הכול תלוי ביזם, הוא צריך להפוך עולמות ולמצוא דרך לספק את המוצר שלו בזמן המתאים, במיקום המתאים ואפילו במחיר המתאים. 
עם זאת, גדעון גם ציין שלא תמיד טוב לקבל "כן" ולפעמים צריך לדעת לוותר גם על תשובות חיוביות.

גם אלדד יניב, בפאנל אישי אחד-על-אחד עם ינקי מרגלית, אמר כי הכשלון האמיתי בחיים הוא להרים ידיים לאחר כשלון. הוא סיפר באופן מאוד פתוח כיצד הפסיד את כל כספו בבחירות האחרונות ונשאר עם חור בכיס ואגו פגוע, אך זה לא גורם לו להפסיק לנסות להשיג את המטרה ששם לעצמו – להביא לשינוי בקשרי ההון-שלטון-עיתון בישראל.

שני הסיפורים הללו הזכירו לי את ההרצאה הטובה ביותר ששמעתי ב- Singularity University מאת ראש הסגל של האוניברסיטה, ד"ר דן ברי. דן חלם להיות אסטרונאוט מאז היותו ילד. מרגע שסיים שנה ראשונה בתואר הראשון בהנדסת חשמל דן ניסה להתקבל לתוכנית האימונים של אסטרונאוטים של NASA. הוא ניסה שוב ושוב כל שנה. בדרך הוא סיים את התואר הראשון, המשיך לתואר שני, סיים דוקטורט ואם זה לא הספיק הוא סיים גם לימודי רפואה. אחרי כ-15 שנים והרבה תארים והישגים, דן התקבל לתוכנית ההכשרה של NASA, סיים אותה בהצלחה, הפך לאסטרונאוט וטס לחלל 6 פעמים. 
דן סיים את ההרצאה הסוחפת ואמר לנו "אם יש משהו שאתם חולמים עליו כבר הרבה זמן וכולם אומרים לכם שלא תצליחו, תירקו להם בפנים (ביטוי) ולכו להגשים את החלום".

בקיצור, כנראה ש"לא" היא רק מילה בדרך ל"כן". אנחנו רק צריכים לזכור זאת גם ברגעים הקשים.

וידאו: ינקי מרגלית ואלדד יניב

FailCon נופל וקם

דוברים נוספים (הלה אורן, אמה בוטין, ישי גרין, מיכאל וולה, רועי טרטמן, יוסי טגורי, יוני דריאל ויואל גת) כיבדו את הבמה באירוע שכולו נסוב סביב כשלונות. 
הדובר האחרון, ח"כ נפתלי בנט שיתף את הקהל בכשלונות האישיים שלו, הן בעולם הסטארטאפ והן בעולם הפוליטיקה, בו הוא עושה את צעדיו הראשונים.

בכנס עם שם כל כך מחייב, היו גם דברים קצת פחות מוצלחים. אני סבור כי לא הושם מספיק דגש על כשלונות ע"י הדוברים השונים, או ליתר דיוק, חלקם דברו על ההצלחות שלהם קצת יותר ממה שהיה צריך בכנס עם שם שכזה. 
היו גם תקלות טכניות קלות שלא אפשרו להתחבר ל- WiFi ולהצביע במערכת ההצבעות האינטראקטיבית שאורגנה לכבוד האירוע, אך בעיה זו נפתרה כאשר מאיה אלחלל לבבי, מנחת האירוע, דאגה שכולם יצביעו בהרמת יד.

שאפו על כנס מאורגן היטב, שכמות ה"כשלונות" בו התאזנה עם השם ועם מהות האירוע ותאפשר לכולנו להיפגש שוב, אם לא על מנת לשפר, אז לפחות על מנת להמשיך את השיח הכול כך חשוב הזה על טעויות.

תודה גדולה מגיעה ליזמיות הראשיות שלקחו על עצמן להרים את הכנס הנ"ל על זמנן וחשבונן, בת-חן גרינברג וטלי פייס. כמו כן, תודה רבה לינקי מרגלית, יו"ר ועדת ההיגוי של הכנס ולמאיה אלחלל לבבי על התנדבותה להנחות את הכנס באופן קליל ומקצועי.

<<< לגלריית תמונות מהאירוע

מקור: Shutterstock

התחרות בין Uber ו-GetTaxi הגיעה לשיאים חדשים, לאחר שהחברה האמריקאית ביצעה שבוע שעבר "מתקפה" על נהגיה של החברה הישראלית, במטרה להעביר אותם אליה.

משחקים מלוכלך

במהלך שבוע שעבר החליטה חברת שירותי הנסיעות האמריקאית Uber לשלוף את התותחים הכבדים אל מול המתחרה הישראלית שלה, GetTaxi, המציעה גם היא שירותי נסיעות במודל דומה. כחלק מתוכנית "הלחימה" שלה, במהלך שלושה ימים צוות מטעם החברה האמריקאית התקשר להזמין כ-200 נסיעות שונות, אותן ביטלו לאחר דקות בודדות.

המטרה של האמריקאית הייתה לקבל את מספרי הטלפון של נהגי המכוניות העובדים תחת חסותה של Gett (המותג האמריקאי של GetTaxi) ולנסות לשכנע אותם לעבור לעבוד עבורם. אתר TechCrunch שדיווח על המקרה ציין כי לאחר שקיבלו את מספרי הטלפון המדוברים, הצוות מטעם Uber החל לשלוח עשרות הודעות לכלל הנהגים.

עבור הפעולה הוקצו תריסר מעובדי החברה, הכוללים בין היתר את מנהל המדיה החברתית שלה, מנהל האופרציות, מנהל הקהילה והמנהל הכללי. בפועל, מדובר על מודל מתקפת DDoS, התקפת מניעת שירות, במסגרתה הפעילה Uber עומס חריג על משאביה של Gett, ככל הנראה במטרה להשיג קצת יותר מרק את מספרי הטלפון של הנהגים.

בעוד שהאמריקאית הבהירה כי ביטלה את ההזמנות כשניות לאחר ביצוען, GetTaxi ציינה כי התהליך בוצע בצורה מעט שונה. למעשה, מנכ"ל החברה, ג'ינג הרמן (Jing Herman), ציינה כי ברוב המקרים הנסיעות בוטלו בשלב מאוחר לאחר ההזמנה, כשהנהגים כמעט והגיעו ליעדם. המשמעות היא איבוד כספים לחברה, איבוד כספים לנהג וכמובן איבוד האמון של הנהג מול החברה עמה הוא עובד.

אופס, טעינו

בצד המפתיע של הסיפור, Uber הודתה כי אכן ביצעה "מתקפה" מסוג זה. בהצהרה הרשמית שפרסמה באתרה ציינה כי צוות החברה יכול להיות נחוש מאוד כשזה מגיע להפצת היתרונות של החברה לנהגים פוטנציאלים, כמו גם להציג כיצד הפלטפורמה יכולה לפתוח הזדמנויות חדשות עבורם.

לכן, מספר עובדים מהצוות הניו יורקי של החברה התבקש לבצע הזמנות מול נהגיה של GetTaxi ולבטל אותן שניות לאחר ההזמנה, זאת בכדי להשיג את מספרי הטלפון של הנהגים ולהתמקד בהם. החברה הודתה כי ייתכן ופעולותיה היו אגרסיביות מידי ואף התנצלה מול הנהגים השונים אותם הטרידה. עוד הוסיפה כי לא בזבזה את זמניהם של הספקים, והיא שילמה את כל דמי הביטול הנדרשים במקרים מסוג זה.

אין זאת הפעם הראשונה ש-Uber משתמשת בטקטיקות מלוכלכות על מנת להשיג נהגים של חברות אחרות. לפני מספר שבועות נודע כי פנתה לנהגיה של עוד אחד מהשירותים המתחרים שלה בסן פרנסיסקו, Lyft, והציעה להם שובר בסך 50 דולרים על דלק ו-100 אחוזים מתעריפי הנסיעה עד ינואר 2014. עוד הציעה החברה בונוס של 500 דולרים על הסעת 20 נוסעים עד תאריך מסויים.

על הנייר נראה כי האמריקאית עשתה את פעולותיה "על פי הספר", ולא פרצה למאגריה של החברה הישראלית או ביצעה פעולה אסורה על מנת להשיג את המידע הנדרש לה. עם זאת, בהצהרה רשמית ששחררה GetTaxi, הבהירה כי מדובר במהלך לא חוקי שסוטה מכללי התחרות הבריאה המקובלת בענף, והחברה אינה מתכננת לעבור על סדר היום על מקרה שכזה והיא שוקלת לצאת במהלכים משפטיים בהתאם.

אם אתם שואלים אותנו, בהתחשב בעובדה שהחברה הישראלית נכנסה לניו יורק רק באוגוסט האחרון, לאחר שהיה נדמה כי Uber שולטת בשוק הרכבים השחורים המקומי, היא יכולה להיות גאה בעצמה. למרות התקופה הקצרה בה פועלת נראה כי כבר מצליחה להפחיד את המתחרות, גם את הגדולות שבהן, ואין ספק שמדובר על אבן דרך ראויה לציון, גם אם היא הובילה למתקפה על השירות.

מקור תמונה: Shutterstock / Door car – detail of a luxury car

מקור: יח"צ

נציגים מטעם חברת המולטימדיה הצרפתית טכניקולור (Technicolor SA) הגיעו השבוע לביקור בישראל, כאשר החברה מעוניינת לבצע השקעה בחברות ישראליות ואף בוחנת רכישת חברות המתאימות לפורטפוליו שלה.

מעשירה את התעשייה

במסגרת המשלחת שהגיעה השבוע לישראל, ניתן למצוא את מנכ"ל החברה הצרפתית, פרדריק רוז (Frederic Rose) לצד בכירים נוספים מטעם החברה. במסגרת הביקור מתכננים הנציגים להפגש עם חברות סטארטאפ העוסקות בתחום המדיה, וידאו ובידור, הרלוונטים לתחומים בהם עוסקת החברה הצרפתית.

המטרה של החברה בביקור הנוכחי היא לבחון השקעות פוטנציאליות בתעשיית המולטימדיה הישראלית, לצד בחינת השקעות אסטרטגיות נוספות. ככל הנראה, החברה מעוניינת להשקיע בחברות המסוגלות לתרום לחברה, לשירותיה ולפתרונותיה בתחומי המדיה, המכשירים המחוברים והטכנולוגיה שפיתחה.

בנוסף לסטארטאפים, מתכננת החברה להפגש גם עם מספר קרנות הון סיכון, המדען הראשי, אבי חסון וכמובן עם נשיא המדינה, שמעון פרס. על פי הדיווחים האחרונים, לצד הרצון של החברה להשקיע בחברות הישראליות השותפות לחזונה, היא בוחנת את האפשרות להקים מרכז פיתוח של החברה גם בישראל.

גילי עובדיה, הנספח המסחרי של משרד הכלכלה בחוף המערבי, שלמעשה הוביל וארגן את הביקור הנוכחי, ציין כי "זוהי הזדמנות יוצאת דופן עבור חברת ענק שעד היום לא הייתה לה כל נוכחות בארץ, הרואה בישראל אחד משני מוקדי החדשנות המובילים בעולם. הרצון הבולט של טכניקולור לעשות עסקים בישראל בא לידי ביטוי באמצעות החלטת המנכ"ל רוז, כי צמרת החברה תתלווה אליו לביקור. החברה בוחנת השקעה בחממה של המדען הראשי, ממשקים טכנולוגים עם רקע אקדמי וטכנולוגיות בשלות יותר של חברות סטארטאפ".

לי אבירם שושני, מנהלת ענף הניו מדיה במכון הייצוא העומדת גם היא מאחורי הביקור הנוכחי ותיאום הפגישות עם חברות הסטארטאפ הישראליות, מוסיפה כי "ביקור טכניקולור משקף את המוניטין שצבר ההיי טק הישראלי בעולם בכלל וטכנולוגיות הניו מדיה הישראליות בפרט מבחינת יזמות וחדשנות טכנולוגית. ביקור זה הוא דוגמא אחת מיני רבות לפעילות השוטפת שיוזם מכון היצוא לקידום חשיפה והנגשת תעשיית המדיה הדיגיטלית בפני חברות בין לאומיות."

נכון להיום לטכניקולור 8 מרכזים ברחבי העולם, הממוקמים בלוס אנג'לס, לונדון, מונטריאול, טורונטו, פריז, בנגלור, ניו יורק ו-וונקובר. מטרתו של רוז היא למצב את החברה למובילה בכל הנוגע לפיתוח פתרונות בתחום הבידור הביתי, החל מפיתוח אמצעים טכנולוגיים לחיבור ושליטה מרחוק בכל מוצרי החשמל בבית, דרך טלוויזיות חכמות ומרכזי מולטימדיה ביתיים וכלה בטכנולוגיות תמונה ווידאו מתקדמות לשיפור חוויות הצפייה ואיכות התמונה.

החברה מעסיקה למעלה מ-14 אלף עובדים בכלל סניפיה, והיא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בשוק המדיה והבידור, כאשר שווי השוק שלה עומד על 2.4 מיליארד דולרים. בנוסף, לפי הערכותיה של החברה, כ-80 אחוזים ממוצרי האלקטרוניקה הביתיים משלבים פטנטים מבית טכניקולור.

במידה ואתם עומדים מאחורי סטארטאפ שאתם מאמינים כי רלוונטי לחברה הצרפתית, תוכלו להפגש עם בכירי החברה שהגיעו לארץ במסגרת Meetup שיתקיים מחר (ב'), בשעה 18:30 במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה.

וידאו: Technicolor MANIFESTO

הפוסט נכתב על ידי אילון שורק, מייסד ומנכ"ל CommuniFin.

תהליך ההקמה של חברת סטארטאפ הזכיר לי הריון, התרגשות מיצירה של דבר חדש, חלום על "זה הקטן גדול יהיה" וגם בחילות והקאות בתקופות מסויימות. יום ההולדת הוא תאריך הלידה וממנו ההיריון למעשה לא נספר. גם במקרה של חברה מסחרית מקובל לתאר את הלידה במשפט "החברה נוסדה בשנת…". התהליך שקודם להקמת החברה כבר לא חשוב. בפוסט זה אשתף בחמישה דברים כללים שלמדתי בתהליך ההקמה של CommuniFin.

1. הקושי הוא אישי וכך גם ה-barrier

לא אחת אני מקבל חיבוק אבהי מאנשים טובים ומנוסים שבמקרים רבים גם אומרים לי "אז מה… זה קשה אהה…". זו הזדהות עם המון אמפטיה וזה גם מעודד, אבל למדתי שהקושי הוא אישי לגמרי, מה שהיה קשה לאחרים אצלי הלך בקלות, גם בגלל אופי שונה וגם בגלל מזל. כמובן שגם ההיפך נכון באותה המידה. התובנה הזו רלוונטית גם לגבי ה"אבנים הגדולות" בפיתוח של החברה וגם לגבי ה"אבנים הקטנות". דבר דומה קיים סביב אותו barrier שלפעמים נקרא חסם הכניסה, החסם הטכנולוגי וכו'. למדתי שהחסם הוא יחסי ובמקרים רבים אישי – יכולות והישגים של החברה שלנו הם כמעט בלתי אפשריים לחברות דומות ואותן יכולות והישגים הם חסרי משמעות לחלוטין מול חברות אחרות. התובנה הפרקטית מכך היא בחינה של קושי ושל יתרון לא באופן ערטילאי ועקרוני אלא באופן יחסי, אפילו אישי, אל מול הצד השני.

2. "אם תצליח אז תצליח"

אולי בגלל שהייתי מהנדס אז בפעמים הראשונות ששמעתי את הלוגיקה הלא ברורה הזאת חייכתי לעצמי. משהו בסגנון של "נו באמת…". אח"כ למדתי שמסתתרת הזדמנות באמירה הזאת. באופן הכי פשוט המטרה של הרבה פגישות היא למכור, פשוט למכור, ברוב המקרים זה בשורש העניין למכור את עצמי. מי שלא רוצה לקנות לא משתמש בטיעון הזה. כאן יש הזדמנות – הזדמנות לחזור בעתיד עם קצת יותר "בשר" וקצת פחות סיכון, לחזור תוך הוכחת יכולת ביצוע ולנסות למכור שוב. הניסיון הנוסף יתקבל בברכה על ידי הרוב הגדול של מי שלא רצה לקנות, אבל אצל אלו שזה היה המשוב שלהם למדתי שהסיכוי פשוט גדול יותר.

3. השקעה של המעורבים לא תלויה בשכר/תגמול שלהם

חלק מבזבוז הזמן הבלתי נמנע כרוך בספקולציות וחישובים של כל אחד מהמעורבים בחברה סביב הרווח פר מניה או אופציה בעוד כמה שנים שהחברה תנפיק או תירכש, זה חלק בלתי נפרד מהחלום. אני לא יודע להגיד מה המתכון לגייס את האנשים פנימה ו"להדביק" אותם כך שישקיעו המון מיוזמתם, אבל לפחות למדתי מה לא – למרות שכולם קפיטליסטים ולמרות שהכסף חשוב לאנשים, את השקעת הזמן והאנרגיה שלהם לא ניתן לקנות.

4. להתחכם זה רע וזה מעיד על בורות או חוסר בטחון עצמי

כולם חכמים וכולם עסוקים וכנראה שלכולם יש היום הפרעת קשב וריכוז בגלל הטלפון. תשובות ישירות, קצרות ופשוטות קל לקבל אך לא תמיד קל לתת. פשטות אינה קלישאות ריקות ואינה שטחיות. למדתי שהתחכמות היא ביטוי למבוכה מיותרת, מבוכה על העדר תשובה טובה או מבוכה שנובעת מחוסר בטחון עצמי לענות על שאלות כגון "כמה?", "למה?", "מה אתה רוצה?". להתחכם זה רע.

5. משל המפה הלבנה

בעולם האידאלי מפת השולחן בארוחת הערב לבנה ועליה הכלים מצוחצחים ומסודרים, היין משובח והאווירה שקטה ורגועה. כל שנותר הוא לשבת וליהנות מהאוכל. מושלם. כך גם בחברה המושלמת – הצוות מגוון וכולם בו גאונים ומנוסים, הטכנולוגיה עמוקה וקשה כמו פצצת אטום, השוק הקטן היום אוטוטו יצמח למידות של האוקיינוס האטלנטי והלקוחות עומדים בתור ורבים בינם לבין עצמם מי מוכן לשלם יותר. כל שנותר למשקיע הוא להשקיע ולקטוף את הפירות. אני לא יודע אם יש ארוחה כזאת אבל למדתי שהסיכון הוא חברת הסטארטאפ מהעולם האמיתי שאינה מושלמת. למדתי ששנאת הסיכון היא בסך הכל ניתוח והצבעה על כל מה ש"מלכלך את המפה הלבנה" ושמתוך הכרה במגבלות הצוות, המוצר והמכירות דרוש שיפור מתמיד שהוא טובת החברה (ולא הסיפור למשקיעים) כדי שהארוחה תהיה מושלמת.

הפוסט נכתב על ידי אילון שורק, מייסד ומנכ"ל CommuniFin.

קרדיט תמונה: idea via Shutterstock.

תמונה: יח"צ, מקלדת ה-Smartype של מורן

היזם הסדרתי דב מורן (שזכה לאחרונה בפרס מפעל חיים במסגרת טקס אנשי השנה של תעשיית הסטארטאפים וההון סיכון בישראל) הודיע היום על סגירת הסטארטאפ KeyView. מורן הציג את חברת הסטארטאפ לפני כשנה וחצי, עם השקת המוצר עליו עמלה החברה, מקלדת SmarType, שהגיעה עם מסך מובנה במטרה לעזור לקהל המשתמשים לעקוב בזמן אמת אחר ההקלדות שלהם.

סוף ידוע מראש?

במסגרת ראיון שהעניק מורן לגלובס, ציין כי בעוד שאלפי משתמשים ברחבי העולם רכשו את המקלדת, שאף הגדילו ושלחו תגובות שהסבירו כי המוצר עזר "להציל את חייהם", הוא לא היה מבסוט ממנו. לצד חוסר שביעות הרצון של מורן עצמו, הגיע למסקנה כי שוק המחשבים הנייחים עתיד להעלם בעוד מספר שנים, והחליט שהגיע הזמן "לתלות את הנעליים" ולסגור את החברה. לצערו של מורן, כבר בעת השקת המקלדת היה נדמה כי אין לה סיכוי – בעיקר בשל הביקורות השליליות מעיתונאי הטכנולוגיה שסיקרו את המקלדת. אחת מהטענות שהועלו בזמנו היה כי השליליות של האנשים נובעת בעיקר מהכשלון הקודם של מורן עם חברת מודו, שיצרה מכשירי סלולר קטנים במיוחד שבאמצעות ז'קטים מיוחדים היו אמורים להציע למשתמשים את הפיצ'רים והיכולות המעניינים אותם. לצערה של מודו, סטיב ג'ובס ומכשיר האייפון הצליחו להשתלט על השוק ולהפוך את מכשיר הסמארטפון הקטן ללא רלוונטי, מה שבסופו של דבר הוביל לסגירתה של החברה ב-2011. למרות הצלחתו המרשימה של מורן עם מכירתה של M-Systems העומדת מאחורי פיתוח הדיסק און קי, הכשלון הוא זה שמלווה את שמו בתקופה האחרונה, וזה שככל הנראה חתם את גורלה של המקלדת עוד לפני שיצאה לשוק.

קהל יעד ספציפי

הרעיון שעמד מאחורי מקלדת SmarType היה להעניק פתרון לקהל המשתמשים שאינו מורגל בכתיבה רבה מול מסך מחשב, או עבור משתמשים הזקוקים לחיווי בזמן אמת שיאפשר לעקוב אחר הטקסט שכותבים על גבי מסך המחשב. כך, יכלו המשתמשים לזהות ולתקן טעויות מבלי להסיט את מבטם אל צד המחשב ואל המקלדת בחזרה בכל אות ואות. לצד אפשרויות החיווי הללו, המקלדת יועדה להציע למשתמשים ווידג'טים מובנים, הכוללים תצוגה של שעה, תאריך, מזג אוויר באיזורים שונים, התראה על אימיילים חדשים ואף אוסף תמונות, בהתאם לדרישותיהם של המשתמשים. ככל הנראה, קהל העיתונאים והמשתמשים התאכזב מכך שמורן לא הציג מוצר מהפכני, חדשני או אפילו נחוץ לשוק כפי שעשה בעבר, או שפשוט לא הבינו מי הוא קהל היעד לו המוצר מיועד. בנוסף, לאור העובדה שמחיר המקלדת לא היה אטרקטיבי במיוחד ועמד על 400 שקלים, המשתמשים הצביעו באצבעותיהם והעדיפו לרכוש מקלדות הרבה יותר בסיסיות וזולות. אנו חייבים להודות כי המקלדת שהציע מורן לא הייתה אידיאלית גם עבור קהל המשתמשים שאינו מבין במחשבים, זאת בעקבות ההתעסקות הרבה שדרשה בתהליך ההתקנה. בין ההתעסוקיות הללו היה על המשתמשים להתקין את סביבת העבודה דוט נט לצד מספר דרייברים שונים – תהליכים שאינם באים בקלות לקהל לו המקלדת מיועדת.

ביקורת בונה או שמחה לאיד?

אין ספק שהיה לגיטימי לבקר את המיזם המדובר של מורן, אך יש לעשות זאת תוך כדי התחשבות במידע ולאחר התנסות במקלדת, ולא על בסיס ההיסטוריה האישית של מורן או הרצון לשמוח לאיד על כשלון נוסף של מישהו מהתעשייה. אם אתם שואלים אותנו, הטעות היחידה של מורן הייתה לא לבדוק האם קיים שוק למוצר אותו פיתח במשך תקופה ארוכה – אך מדובר על טעות שהרבה מאוד סטארטאפים חדשים חוטאים בה, פשוט עליהם לא יוצא לנו לשמוע מכיוון שאינם ידועים או מפורסמים בתעשייה. בשורה התחתונה, הרצון של מורן להיות יזם ולהמשיך לעבוד ולפתח מוצרים, טובים יותר או פחות, הוא החשוב מכל – למרות הכשלונות שצובר במהלך הדרך ואולי אפילו בזכותם. בהתחשב בעובדה שחברת הסטארטאפ הנוכחית של מורן Comigo, מצליחה לא רע, אנחנו לא היינו דואגים לעתידו.

וידאו: Smartype by KeyView

מקור: יח"צ

אחד מהמונחים הפופולארים ביותר ששמענו עליהם במהלך השנה האחרונה הוא Big Data. בתוך שתי המילים הללו שוכן הרעיון שכיום קיים כל כך הרבה מידע ותשובות לכל הצרכים שלנו, והוא פשוט נמצא שם על מספר שרתים במרחק נגיעה, אילו רק ידענו כיצד לגשת אליו.

גילוי זה, שהינו חדש יחסית, גרם ליזמים רבים "לקפוץ על העגלה" ולהקים סטארטאפים הסובבים סביב תחום זה ונעים בין תוכנות CRM ועד לאלגוריתמים המסוגלים לחזות את התנודות הפיננסיות בשוק.

שומרים על המשתמשים

אחד מתחומי ה-Big Data בו ישראל רשמה הצלחה רבה במהלך השנים האחרונות, הן במשיכת השקעות גדולות והן באקזיטים משמעותיים, הוא תחום אבטחת המידע. יש ככל הנראה עניין מיוחד סביב חברה שיזמיה מגיעים מיחידות מובחרות בצה"ל, שמתנצלים שאינם יכולים לחשוף את סודות המקצוע או המוצר שלהם.

באותה הנשימה, יזמים אלה דורשים סכום כסף משמעותי על מנת להוציא את המוצר לפועל ולשמור על אבטחתם של משתמשים וארגונים ברחבי העולם. המצב פועל ללא ספק לטובתן של החברות, שכן הן מצליחות לגייס סכומים מרשימים רק על בסיס רעיון התחלתי ומצגת מרשימה.

מצד הארגונים והמוסדות הפיננסים, אלה מתחילים להתקל בנושאים החוזרים על עצמם על ידי כלל חברות האבטחה הקיימות או אלה המחפשות השקעה, כגון Bring Your Own Device (BYOD), Zero-Day attacks, endpoint protection, server side protection, phishing, malware ועוד מונחים גדולים ומבלבלים לא פחות.

מה שמשותף לרוב הפתרונות המוצעים לבעיות הללו, הוא הדגש על הערכת האיומים בזמן אמת ומניעתם בזמן. עם זאת, חברה אחת החליטה לשאול את עצמה את השאלה הקשה: האם ייתכן שהפוקוס וההתלהבות סביב המונח "זמן אמת" גרם לחברות האבטחה לשכוח חלק מרכזי במשוואת הבטחון – ההיסטוריה?

מתמקדים במה שחשוב

חברת הסטארטאפ הישראלית פורטסקייל (Fortscale) משתמשת באלגוריתמים המבוססים על Big Data ומסוגלים ללמוד ולנתח את התנהגות החברה בעבר ובהווה במטרה לקבל את הערכת המצב המלאה בכל הנוגע לפעילות חשודה במערכות החברה. כך למעשה החברה מסוגלת לאתר דפוסים של נסיונות פריצה או חדירות למערכת, ולעזור לחברה ללמוד כיצד למנוע אותן ולהגן על עצמה והמידע שלה.

לדברי החברה, מאגרי Big Data עוצבו במטרה למשוך כמה שיותר מידע רלוונטי ככל הניתן כגון לוגים, אירועי אבטחה, מידע ועוד. מה חברת האבטחה הממוצעת עושה עם המידע הזה? כיצד היא מזהה את הדפוסים ויודעת להגיב לאירועים השונים?

למערכות הרצות על סביבות כגון Splunk, Greenplum, Vertica ו-Hadoop, כמו גם סביבות SIEM הסטנדרטיות, האלגוריתמים הדינמיים של פורטסקייל מסוגלים ליצור פרופיל התנהגות למשתמשים וזהויות ממקורות רבים (Active Directory, Logins, SSH, DNS, VPN, אפליקציות, שיתוף קבצים וכדומה), ללא השימוש בחתימות מוגדרות מראש. האלגוריתמים למעשה מבינים מה חשוב או מסוכן, גם אם צוות האבטחה לא בטוח מה עליו לחפש בדפוסים הללו.

בראיון לגיקטיים, מייסד שותף ומנכל פורטסקייל, עידן טנדלר, הסביר כי לנסות ולזהות איומים בזמן אמת הוא כמעט בלתי אפשרי. Big Data התפתח לנקודה שבה ניתן לחזור אחורה למקור ההיסטוריה של התנהגות המשתמשים, לשייך אותה לפעילות הפרופיל ובעצם לקבל תמונה הרבה יותר ברורה בכל הנוגע למה שמתרחש במערכת עצמה.

מקור: צילום מסך

ארזתם לבד?

על מנת להבין את צורת העבודה של פורטסקייל, ניתן להשוות אותה לאבטחה בשדה התעופה. איש הבטחון המתשאל את הנוסעים השונים יכול רק לנחש מה עובר להם בראש בעת שעונים את התשובות הסטנדרטיות שיודעים שעליהם לענות, מבלי לדעת את כוונותיהם האמיתיות.

אך במידה ולאיש הבטחון הייתה גישה לפרופיל ממוחשב של הנוסע, הכולל את ההיסטוריה שלו, האם הוא מבוקש על פשעים, האם הוא סומן על התנהגות חשודה בעבר וכדומה – הוא היה יכול לדעת עליו הרבה יותר. הדגלים האדומים שקופצים בתהליך מסוג זה קיימים כבר היום במספר ארגוני אבטחה, אז מדוע שארגונים וחברות פומביות ופרטיות לא ישתמשו גם בהם במנגנון דומה, לצרכי שמירה על המידע הארגוני שלהם?

פורטסקייל נוסדה בסוף 2012 על ידי עידן טנדלר ודוקטור יונה הולנדר, היא מחזיקה בכ-20 עובדים הפרוסים בין משרדיה בתל אביב וניו יורק ועד היום גייסה כ-2 מיליון דולרים מ-Swarth Group. נכון להיום הפתרון של החברה נמצא בבטא סגורה אך כבר רץ בקרב מספר ארגונים גדולים בארצות הברית.

הפוסט נכתב ע"י ד"ר עליזה בלמן ענבל, ראש תוכנית פיירס לחדשנות לפיתוח בינ"ל בביה"ס לממשל ומדיניות באונ׳ ת״א.

אין ספק שאת הכינוי "סטארטאפ ניישן" הרווחנו ביושר. בשנים האחרונות קיימת אינפלציה אדירה בכמות הסטארטאפים בישראל, כאשר כל אחד רוצה "לגעת בחלום", להיות הבא שעושה את האקזיט המטורף ולהפוך למיליונר. רעיונות הזויים יותר והזויים פחות מציפים את השוק, פיתוחי אפליקציות אינסופים שחלקן נחוצות וחלקן לא באמת תורמות משהו למישהו.

חשוב שיזמים ידעו כי יש הזדמנות לעשות את הדברים אבל בדרך קצת שונה. לצד הפיתוח של המוצרים והאפליקציות אפשר גם להשפיע באמת ואפילו לתרום באופן מהותי ולשנות את העולם.

לעזור לאחרים יכול להיות עסק משתלם

ישנם יותר ויותר מודלים עסקיים המאפשרים ליזמים לפתח מוצרים בעלי ערך ממשי ובמחירים נגישים, עבור אוכלוסיה ענייה. חברות בחלקים שונים של העולם לוקחות על עצמן את אתגר הפיתוח עבור מדינות מתפתחות ומנסות להיות שותפות במתן ערך חברתי, באמצעות מוצרים ברי קיימא המניבים רווח הוגן על ידי מכירה בכמויות גדולות ובמחיר שנגיש גם לאוכלוסיה החלשה יותר.

כיום, 75% מהאוכלוסייה הענייה בעולם חיה במדינות בעלות תל"ג בינוני, ולאו דווקא במדינות בעלות תל"ג נמוך. מחצית מאלו המתקיימים מסכום הנמוך מ-2 דולרים ליום חיים בהודו ובסין. תזוזה זו בדמוגרפיה של העוני למדינות צפופות אוכלוסין, בעלות תל"ג בינוני ותשתיות תקשורת ותחבורה טובות יותר, מקלה על חברות לבוא במגע עם אוכלוסיות מוחלשות ולספק למספר גדול של אנשים מצרכים ושירותים חשובים, במחיר נגיש.

פיתוח טכנולוגיות עבור מדינות מתפתחות מהווה היום, יותר מתמיד, פוטנציאל עסקי אדיר לצד הסיפוק האישי וההרגשה שניתן לשפר את חייהם של מיליארדי עניים בעולם, החיים במדינות אלו. אנשים הגרים באזורים עניים לעיתים קרובות מוציאים סכומי כסף גדולים יותר על מוצרים ושירותים בסיסיים כגון מים וחשמל, בהשוואה לאנשים הגרים באזורים עשירים יותר. במציאת דרכים להפחתת עלויות אלו גלומות אפשרויות עסקיות משמעותיות.

קצב צמיחה אדיר

טכנולוגיות חדשניות כגון פתרונות מים וחשמל לנקודות ישוב מרוחקות (off-grid) והקמת נקודות טיפול ואבחון ייעודיות, אחראיות לשינויים משמעותיים בדרך לפתרון אתגרים כגון חוסר גישה למים ראויים לשתיה, גישה מוגבלת לתנאי תברואה מספקים ולמתן שירותי רפואה ועוד. בנוסף, פיתוח אפליקציות עבור מכשירי הסלולר, הצוברים תאוצה ופופולריות בקרב אוכלוסיות אלו, גם כן מהווה הזדמנות מצוינת.

ועדיין, שחקנים רבים בשוק הפרטי והיזמי בישראל עדיין לא לוקחים את השווקים הללו בחשבון בתכנון האסטרטגי. לחברות הישראליות יש מספר יתרונות יחסיים בפיתוח פתרונות עסקיים לשווקים אלו, לעומת מדינות מערביות אחרות. יש כאן הזדמנות משמעותית שאינה מנוצלת מספיק לטובת הכלכלה הישראלית.

תחום רלוונטי שטומן בחובו פוטנציאל גדול הוא תחום הסלולר והאפליקציות. קצב הצמיחה של שוק הטלפונים הניידים באפריקה הוא המהיר בעולם. באפריקה ישנם יותר משתמשים בטלפונים ניידים מאשר בארצות הברית או באירופה. אפריקאים עושים בטלפונים הניידים שימוש תדיר למטרות בנקאות, חקלאות, תקשורת עם הממשלה ומגוון רחב של פעילויות נוספות. בישראל יש נסיון רב בתחום הזה של פיתוח אפליקציות למגוון רחב של שימושים כולל העברת תכנים, רשתות חברתיות, טלרפואה, אבטחה ומסחר סלולרי ועוד… קיימות אפשריות כמעט בלתי מוגבלות לפיתוח אפליקציות, דבר שהופך את הענף רלוונטי במיוחד לשווקים האלו.

כיום המשק הישראלי ברובו מכוון להצלחה בארה"ב ובאירופה אבל זה לאו דווקא הכיוון הנכון. לאחרונה יש רוח של שינוי. גורמים בממשלת ישראל כגון המדען הראשי ומנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, מכירים בחשיבות של התחום, ואף החליטו להקצות משאבים ניכרים ומענקים ליזמים שיפתחו עבור מדינות מתפתחות. חשוב להמשיך ולהעלות את המודעות לפוטנציאל הטמון בשווקי הענק המתעוררים – אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית ולהכשיר יזמים ישראלים בתחום זה, בכדי שיוכלו גם לזכות במענקים שמקצה לכך הממשלה.

איך עושים את זה נכון?

לפני שמתחילים לחשוב על רעיון ולשקוד על פיתוחו, חשוב להבין שבכדי להצליח במדינות מתפתחות על היזם לדעת מהו המוצר המתאים שיענה על הצרכים והקשיים של התושבים במדינות אלו, מהו המודל הנכון, איך ניגשים אל השוק והצרכנים וכו'. בכדי להצליח חשוב לעשות זאת נכון ולפעול בכל המישורים בצורה שתואמת את התרבות והאופי של מדינות אלו.

להלן מספר כללים חשובים ליזם המעוניין לפנות לשווקים אלו: התחילו לעבוד עם שותף מקומי – בכדי להבין באופן אינטימי את צרכי האוכלוסייה, התרבות והחברה. שותף מקומי יכול לספק מידע זה בנוסף לסיוע בייצור והפצת המוצר; מציאת משקיעים בדרך מקורית – לעיתים לחברות הון סיכון, לבנקים ישראלים ולגופי מימון מסורתיים אין את המומחיות או את העניין הנחוצים בשווקים אלו.

כיום ישנו מספר הולך וגדל של מקורות מימון חדשים בתחומי המחקר, הפיתוח וההפצה של מוצרים, אשר נותנים מענה לאתגרי הפיתוח הבינלאומי: משקיעים למטרות חברתיות (Impact Investors), תחרויות חדשנות בתחום הפיתוח, ארגוני פיתוח בינלאומיים וקרנות כגון קרן גייטס – לכל אלו תפקיד הולך וגדל בחשיבותו בתמיכה במעורבות של הסקטור הפרטי בשווקים בבסיס הפירמידה; עיצוב מוצר – לעיתים קרובות, שווקים בבסיס הפירמידה אינם זקוקים לטכנולוגיות פורצות דרך, אלא למוצרים שמותאמים באופן טוב יותר לצרכי האוכלוסייה ובמחירים נגישים.

בשווקים אלו, חדשנות של מוצרים באה לידי ביטוי ביכולת לרכוש אותם, בעמידותם ובהתאמתם לתנאים שאינם אופטימאליים, כגון מחסור בחשמל. התרכזו ביצירת הון לצרכן – למוצרים המסייעים לצרכנים להגדיל את רווחיהם, חסכונותיהם או יצרנותם סיכויים גבוהים יותר להצליח בשווקים שבבסיס הפירמידה. למשל, אחד מהפרמטרים להצלחתן של מערכות הסולאריות הביתיות, הפופולאריות מאוד כעת בשווקים אלו, היא היכולת של בעליהן לייצר הכנסה נוספת על ידי מתן האפשרות לטעינת טלפונים ניידים עבור תושבים מקומיים. השתמשו במודלים פיננסים ורווחיים שאינם מסורתיים – אלו כוללים מודלים של תשלום בהתאם לשימוש (Pay As You Go) או מודלים לשימוש חד פעמי. שתפו פעולה עם ממשלות ועמותות מקומיות – על מנת לייצר מוצרים ושירותים לצרכנים פוטנציאלים. אסטרטגיה זו מתאימה במיוחד בתחומים בהם ישנה השקעה גבוהה למטרות ציבוריות כגון חינוך ובריאות.

סייעו בהגברת היכולות של השותפים המקומיים – השקעה בבניית יכולתם של שותפים מקומיים יסייע להם לשרת אתכם יותר טוב ויעלה את המוטיבציה שלהם להמשיך בשת"פ אתכם בטווח הרחוק, מכרו מוצרים לסוכנויות פיתוח בינלאומיות או לתאגידים רב-לאומיים – לא כל מוצר או שירות שמותאם לצרכי אוכלוסיות עניות דורש מכירה ישירה לצרכנים. לדוגמא, לתאגידים רב-לאומיים כגון גוגל ופרוקטר & גמבל ישנן תשתיות הפצה רחבות במדינות מתפתחות בנוסף לקו מוצרים המיועד לבסיס הפירמידה.

"עשו את זה קודם…."

יש מספר סיפורי הצלחה ישראליים הממחישים את היכולת לפתח מוצר המתאים במיוחד לאוכלוסיות במדינות אלו ואשר גם מהווים פוטנציאל עסקי גבוה.

חברת Kaiima הישראלית, העוסקת בתחום החקלאות, פיתחה טכנולוגיה המכפילה את הגנום של הצמח, מבלי להתפשר על היושרה הבסיסית שלו. טכנולוגיה זו נועדה לסייע לחקלאים בכל רחבי העולם לייצר יותר מזון ואנרגיה, תוך שמירת משאבי קרקע ומים. האתגר שעמד בפניהם הוא לאפשר פיתוח גלובלי מתמשך, באמצעות העמדת מקורות ברי קיימא של מזון ואנרגיה בלי להתפשר על רווחת הסביבה.

גם חברת AKOL הישראלית עוסקת בתחום החקלאות. החברה מפתחת מערכות אינטגרציה ותוכנות ניהול לחקלאות. פתרונות החברה מסייעים לחקלאים במגוון ענפים לנהל משאבים תוך שליטה ובקרה בזמן אמת וביצוע תכנון עתידי, באמצעות תוכנות מדף, המותאמות ללקוחות במגזרים השונים.

חברת Anywaysolutions מעריכה שותפויות על פני המגזר הציבורי ופרטי, במטרה לשפר את בריאותם של חקלאים וצרכנים, ולהבטיח ייצור בר קיימא באספקט הסביבתי.

אלו דוגמאות של חברות שכבר החלו לפעול בתחום, במטרה לשפר את תנאי האוכלוסייה ענייה בשווקים אלו. אין ספק שאנחנו רק בתחילת הדרך ועוד יש מקום לפעילות רבה מול מדינות מתפתחות, לטובת היזם, לטובת המשקיע וכמובן – עבור אוכלוסיית העוני.

קרדיט תמונה: africa via Shutterstock.