Quantcast
Channel: גיקטיים - סטארטאפ והון סיכון
Viewing all 5527 articles
Browse latest View live

הצעת חוק בניו יורק עשויה למוטט את Airbnb באיזור

$
0
0
מקור: צילום מסך, Airbnb
דירה לדוגמא. מקור: צילום מסך, Airbnb

דירה לדוגמא. מקור: צילום מסך, Airbnb

יוצאים לחופשה בארה״ב בקרוב ותכננתם להתארח בדירה ממש מגניבה שמצאתם דרך Airbnb? ובכן, אם במסגרת הטיול אתם מבקרים בניו יורק וכבר ביצעתם את הזמנת הדירה, אולי שווה לבדוק את תנאי הביטול. הסנאט של מדינת ניו יורק הגיש הצעת חוק חדשה לפיה בעלי דירות שיפרסמו את הדירה כולה להשכרה לזמן קצר (פחות מ-30 יום) צפויים לקבל קנס של 1,000 דולר בפעם הראשונה שהם יתפסו, 5,000 דולר בפעם השנייה ו-7,500 דולר בפעם השלישית. הצעה זו מנסה להתמודד עם הסוגיה לפיה בעלי בניינים רוכשים מספר דירות ומשתמשים בהן כדי להפעיל בתי מלון לא חוקיים.

המטרה מקדשת את האמצעים?

נושא החוקיות של השכרת דירות דרך Airbnb בניו יורק היא לא סוגיה חדשה, שכן סוגיית החוקיות בנושא עלתה לכותרות כבר לפני מספר שנים ונמצא על הרדאר מאז. בעבר טען התובע הכללי של ניו יורק אריק שניידרמן כי 72 אחוזים מכלל השכרות הדירות הפרטיות לטווח קצר אינן חוקיות; הסיבה לכך היא שכמו שבתי מלון משלמים מסים עבור התפוסה במלון, כך גם אותם בעלי דירות נדרשים (כביכול) לשלם על האורחים שלהם, אך בפועל זה לא ממש מה שקורה בשל פיקוח לקוי (או פשוט קושי לפקח על הכמות האינסופית של המארחים). בשל כך, מוערך כי העיר הפסידה לא פחות מ-33 מיליון דולר בהכנסות מסים, מה שהופך את הצעת החוק האחרונה ללא מאוד מפתיעה.

נכון לעכשיו הסטטוס של הצעת החוק החדשה נמצא בגדר טיפול, והצעד הבא בתהליך הוא העברתו אל מושל ניו יורק אנדרו קואמו שצריך להחליט האם לחתום על ההצעה או לבטל את הגזירה שללא ספק צפויה לפגוע בבעלי דירות רבים בניו יורק, שלא לדבר על airbnb. אשטון קוצ׳ר, שנמנה בין המשקיעים של Airbnb הביע את חמתו על הנושא, וצייץ בחשבון הטוויטר שלו כי ׳אנשים עומדים לאבד את הבתים שלהם בגלל הצעת החוק הבורה הזו׳.

יחד עםז את, ניו יורק ממש לא לבד; נזכיר כי בחודש שעבר דיווחנו על כך שחוק חדש בברלין הופך את השימוש ב-Airbnb לבלתי חוקי ללא היתר מיוחד של העירייה. מי שישכיר את דירתו בשלמותה לתיירים דרך השירות ללא אישור עלול לספוג קנס בשווי 100,000 יורו (קרוב לחצי מיליון שקל). על אף זאת, תושבי ברלין כן יכולים להשכיר חדר יחיד מתוך הדירה שלהם מבלי להסתכן בעונש כבד מי שירצה לקבל היתר להשכרת דירתו בשלמותה דרך Airbnb יצטרך קודם כל להשלים תהליך בירוקרטי ולשלם עמלה בעלות של כמה מאות יורו.

הפלטפורמה השיתופית, שאפשר לומר ששינתה את ענף המלונאות כולו, טוענת כי ביכולתה לספק למעלה מ-2 מיליארד דולר במסים נוספים עבור 50 הערים הגדולות בארה״ב כבר בעשור הקרוב. נכון להיום יש ל-Airbnb הסכמים עם פנסילבניה, קונטיקט, רוד איילנד וג׳רזי סיטי, ובקרוב נדע מה עתידה ועתיד בעלי הנכסים בניו יורק.

 


אקזיט כחול לבן: CodersClan רוכשת את BinPress הישראלית

$
0
0
codersclan-binpress-white copy
מקור: cc-by-Michael Himbeault

מקור: cc-by-Michael Himbeault

חברת הסטארטאפ הישראלית CodersClan (קודרז קלאן), שמפעילה מרקטפלייס למפתחים, רכשה את חברת BinPress הישראלית גם כן, שמפתחת מודולים מוכנים לתוכנה. העסקה מערבת מזומן ומניות, ולמרות שסכום הרכישה לא פורסם – על פי ההערכות בתחום הוא נאמד בכמיליון דולר.

המרקטפלייס יציע גם מתכנתים וגם קוד

CodersClan פונה למנהלי מוצר, מנהלי פרויקטים, מנהלי פיתוח ויזמים שצריכים מתכנת. כל שעליהם לעשות הוא ליצור באתר את הפרויקט ולתאר בקצרה את המהות שלו – כולל פרטים רלוונטיים כמו פלטפורמות ותאריך יעד; לאחר מכן, מקבלים כל המתכנתים הרלוונטיים התראות, כולל דירוג ה-Stack Overflow שלו, ומי שהמערכת מאתרת כמתאים ופנוי יוצר איתם קשר. לאחר צ’ט פרטי, המתכנת יתחיל את העבודה וכעבור הזמן שנקבע, הוא יעביר את הקוד. המערכת של CodersClan מתממשקת ישירות למערכות ניהול פרויקטים (כמו Jira, Asana ו-Trello) ומבצעת פיצול חכם למשימות הקוד המאפשר עבודה במקביל. כדי שמזמין הפרויקט יידע בדיוק מה הוא מקבל, הוא יכול לראות את הקוד במלואו עוד לפני התשלום, ובמידה והוא לא מרוצה, כספו מוחזר לו. בין הלקוחות של החברה ניתן למנות גם חברות בינוניות וגדולות, שנעזרות במאגר של Coders Clan לצורכי תגבור של הפיתוח שלהן, כמו MyHeritage, AppsFlyer, Allot, Checkmarx, Feedvisor ו-SimilarWeb.

חברת Binpress (בינפרס), שהוקמה ב-2011 על ידי אדם בניון וערן גלפרין, פיתחה מרקטפלייס לקנייה ולמכירה של מודולי תוכנה, שמאפשרים למפתחים לקנות ולמכור חבילות קוד. היתרון בעבודה עם Binpress היא שהפלטפורמה מספקת למפתחים את כל אפשרויות השיווק וההפצה וגם מעניקה לקוד בקרת איכות. לאחר הרכישה וההטמעה, ימשיך Binpress לתפקד כאתר עצמאי וחטיבה עסקית בתוך CodersClan כאשר התתמשקויות נוספות ייאפשרו עבודה חלקה יותר בין המוצרים, למפתחים וללקוחות. היזמים של Binpress לא ימשיכו בחברה הממוזגת, כשאדם בניון, שהיה מנכ”ל החברה, הוא כיום מנהל את זרוע ההשקעות של 500Startups בישראל.

CodersClan הוקם על ידי דרור כהן ואורי עזרא, מתכנתים בעצמם, שזיהו את הצורך והחליטו לפתח את הפתרון. מאז הקמתו ב-2013, גייס הסטארטאפ סבב Seed בגובה 820 אלף דולר ממשקיעים פרטיים כמו עידו יבלונקה (שמכר את ClarityRay ליאהו), גיורא קפלן (שותף-מייסד ב-Wix), לירון שפירא (שותף-מייסד ב-Quixey), וכן מקרנות כמו CrunchFund, Kima Ventures (של מייקל ארינגטון, מייסד TechCrunch) קרן Entree Capital וחממת UpWest Labs. בשנה האחרונה צמחה החברה פי 6 והשלימה יותר מ-2,000 פרוייקטי תוכנה שונים; בנוסף, מספר המפתחים באתר הכפיל את עצמו והוא מונה עכשיו כעשרת אלפים מפתחים, כשגם מספר המפתחים שעברו אישור איכות הכפיל עצמו פי 4, הודות להפיכת תהליך האישור עצמו לסקאלבילי.

“התאמה יוצאת דופן בין המוצרים של שתי החברות”

מצד החתן: דרור כהן ואורי מ-Coders Clan. מקור: יח"צ

מצד החתן: דרור כהן ואורי עזרא מ-Coders Clan. מקור: יח”צ

בראיון לגיקטיים אמר דרור כהן, שותף-מייסד ומנכ”ל Coders Clan, כי הרציונל לעסקה הוא התאמה יוצאת דופן בין המוצרים של שתי החברות, וכפועל יוצא גם הקניין הרוחני, הלקוחות ואוכלוסיות משתמשים דומות. לדברי כהן, העסקה מציגה ערך סינרגטי משמעותי.

ההתמחות שלכם היתה בחיבור בין מתכנתים ללקוחות, מדוע אתם נכנסים לתוך הקוד עצמו?

כהן: “Binpress מציעה מודולים של תוכנה הניתנים ללשימוש חוזר – ״חתיכות פאזל״ של תוכנה. לשם הדגמה, בואו ניקח מודול שמאפשר למשתמש להירשם לאפליקציה כלשהי עם חשבון הפייסבוק שלו. במודל המקורי של Binpress, מפתח תוכנה חיצוני היה משלם עבור שימוש יחיד. אבל ברור שהמודול ישים למגוון מאוד רחב של פרויקטים – ולכן היכולת להשתמש בו מספר רב של פעמים, מבלי לכתוב אותו כל פעם מחדש, מהווה שיפור משמעותי של רמת ומהירות השירות ש-Coders Clan יכולה להציע ללקוחותיה לאחר הרכישה.

הוספתם גם תפקיד חדש במרקטפלייס – מנהל פרויקט. מה התפקיד שלו?

כהן: “מדובר במפתח מתוך הקהילה שלנו עם יכולות תקשורת וניהול טובים, שלוקח אחריות על הצלחת הפרויקט ומפשט את התקשורת בין הלקוח למתכנת; היתרון הוא שהוא ‘מדבר את השפה’ של שניהם, וכך מצליח להגדיל בצורה דרמטית את שביעות הרצון של שני הצדדים. בנוסף, תפקיד זה מאפשר התמודדות מוצלחת עם פרוייקטים גדולים ומורכבים הרבה יותר”.

מצד הכלה: אדם בניון וערן גלפרין מ-Binpress. מקור: יח"צ

מצד הכלה: אדם בניון וערן גלפרין מ-Binpress. מקור: יח”צ

למה Coders Clan עדיפה על שירות כמו למשל UpWork (שנוצר לאחר המיזוג בין oDesk ו-Elance)?

כהן: “הסיבות המרכזיות הן פישוט התהליך ומניעת כאב לב ללקוחות. UpWork הוא השחקן הוותיק ביותר בשוק שהחל את פעילותו עוד בשנות ה -90 והוא עדיין השחקן עם נתח השוק הגדול ביותר וכמיליארד דולר הכנסות בשנה; אבל לטעמנו כמעט ולא עדכן את עצמו, ולכן רחוק מלהיות המוצר האופטימלי לקהל לקוחות רחב שזקוק לשירותי פיתוח. היתרונות של Coders Clan הם ביטול הצורך בחיפוש מתכנת – כדי להתחיל פרויקט ב-CodersClan אין צורך בלזבז זמן כדי לחפש מתכנת. כל מה שצריך לעשות הוא לפרט בכלליות את הפרויקט ומנהלי פרויקטים מתוך הקהילה, יסיעו ללקוח לאפיין היטב את הפרויקט ולמצוא את המתכנת המתאים מתוך הקהילה שכבר סוננה למתכנתים איכותיים בלבד מראש; יתרון נוסף הוא ביטוח הצלחת הפרויקט ומעקב שוטף. גם במידה ולקוח הצליח למצוא מתכנת (מתאים או לא) במערכות הוותיקות, אין שום ליווי או הבטחה מצד המערכת שהפרויקט יצליח. ב-CodersClan התהליך לא מסתיים בשלב מציאת המתכנת ולכל משימה מצוות מנהל פרויקט שעוקב באופן שוטף אחרי ההתקדמות שלה. בכל בעיה שעלולה להתעורר, מנהלי הפרויקט מתערבים ומסייעים בכל מה שניתן כדי להבטיח את ההצלחה של הפרויקט בזמן. אף אחת מן המערכות הוותיקות מספקות שירות ברמה כזו”.

עכשיו, אחרי הרכישה, מה התוכניות שלכם?

כהן: “המטרה המרכזית שלנו נותרה המשך הצמיחה והגדלת נתח השוק שלנו, וכן העצמת הקהילה שלנו. לצד המשך פיתוח המוצר שלנו. שני תחומים חדשים הצפויים לשנה זו הם שיתופי פעולה עם פלטפורמות SaaS מבוססות API, להן אנחנו מהווים שירות משלים עבור לקוחות שאינם טכניים; וכן שיתופי פעולה עם סוכנויות שיווק ועיצוב, עבורן אנו מהווים שותף טכנולוגי לכל צרכי הפיתוח שלהן, ושל לקוחותיהן”.

אקזיט: Accenture רוכשת את Maglan ומקימה מרכז פיתוח בישראל

$
0
0
מקור: צילום מסך
מקור: cc-by-Braveman2

מקור: cc-by-Braveman2

ענקית הייעוץ הרב-לאומית Accenture (אקסנצ’ר) הודיעה היום (ב’) על רכישת חברת הסייבר הישראלית Maglan (מגלן) וצירופה למרכז הפיתוח הקיים של החברה בישראל. החברה הישראלית נחשבת לאחת מחברות הסייבר הוותיקות בישראל והוקמה כבר ב-1998 על ידי שי בליצבלאו. לאחר המיזוג, תציע Maglan שירותים בתחומי הסייבר השונים, ללקוחות Accenture. סכום העסקה לא פורסם.

חברה של 70 מיליארד דולר

Accenture מתמחה בייעוץ עסקי וטכנולוגי והיא נסחרת כיום בנאסד”ק בשווי של 70 מיליארד דולר, כשבשנה החולפת היא הכניסה כ-30 מיליארד דולר. החברה פעילה ביותר מ-200 ערים בעולם, ב-55 מדינות והיא מעסיקה יותר כ-373 אלף עובדים, כשמתוכם 6,300 בדרג ניהולי. בין לקוחותיה של החברה ניתן למנות 94 מתוך 100 החברות הגדולות בעולם של Fortune. החברה תמקם את מרכז הפיתוח החדש שלה בהרצליה ובימים אלו היא מעבירה אליו את עובדי מרכז הפיתוח הראשון של החברה, שהוקם עוד ב-2001.

זו לא הפעם הראשונה ש-Accenture משקיעה בטכנולוגיות סייבר ישראליות. לפני כשלושה חודשים השתתפה החברה בסבב הגיוס בגובה 22 מיליון דולר של חממת הסייבר הישראלית Team8 שהוקמה על ידי שורת בכירים לשעבר ב-8200. ההשקעה האחרונה היא החמישית במספר של החברה בחודשים האחרונים.

Maglan עוסקת בייעוץ טכני ובביקורת בתחום אבטחת המידע, מודיעין רשת ולוחמת סייבר לגופים מסחריים וביטחוניים. פעילותה של מגלן כוללת ביצוע בדיקות אבטחת מידע מתקדמות, כולל ניסיונות פריצה יזומים למערכת מיחשוב של לקוחות, עבודות מחקר יזומות ומוזמנות, חקירות מחשב ואיתור ומניעת ריגול תעשייתי.

בתגובה לרכישה, מסר בליצבלאו, נשיא ושותף-מייסד Maglan: “בכמעט שני עשורים הצלחנו לבנות יכולות מחקר ופיתוח אדירות. עזרנו לארגונים במגוון רחב של תעשיות לאמץ גישות אקטיביות של לוחמת סייבר בעולם של איומים הולכים וגוברים”. בליצבלאו הוסיף: “אנחנו נרגשים לשלב כוחות עם Accenture, ולעבוד יחד עם מרכז הסייבר פה בישראל ועם מרכזי הסייבר של החברה בעולם”.

 

פלטפורמת גיוס העובדים השיתופית Comeet מגייסת 1.2 מיליון דולר

$
0
0
מקור: Comeet
מקור: Comeet

מקור: Comeet

הסטארטאפ הישראלי Comeet, המסייע למחלקת משאבי האנוש בפרט ולחברות הנמצאות בצמיחה להעסיק עובדים בצורה נוחה יותר, מודיע על השלמת סבב גיוס ראשון (סיד) בהיקף של 1.2 מיליון דולר. המשקיעים שהשתתפו בסבב נוכחי כוללים את דיוויד צ׳או, לשעבר סמנכ״ל משאבי האנוש העולמי בקבוצת עליבאבא, דיוויד ווינדלי, נשיא IQTalent Partners ובכיר HR לשעבר ביאהו ביחד עם קן קולדמן, CFO ביאהו גם כן. ההון שגוייס ישמש את החברה בעיקר במטרה להאיץ את המכירות.

הרעיון מאחורי Comeet הוא לפשט את הליך גיוס העובדים ולאפשר לכל המעורבים בדבר (המגייס, המראיין, המנהל וכו׳) לקחת חלק בתהליך. לטענת החברה, ביכולתה של הטכנלוגיה שפיתחה לקצר באופן משמעותי את הזמן שלוקח לגייס עובדים חדשים בעד 80%.

פלטפורמת גיוס שיתופית

Comeet נוסדה בשנת 2013 על ידי עומר תג׳ר, תומר דיקרמן ועומר גוטליב במטרה לפתח כלי שיתופי ורלוונטי לתקופה בה אנו חיים, שיסייע לחברות הנמצאות בצמיחה למצוא ולהעסיק עובדים חדשים. באמצעות המוצר שפיתחתה, ניתן לחסוך את בזבוז המשאבים הגבוהים (והזמן) על ראיון מועמדים שלאו דווקא שווים את ההשקעה הזו, החברה מציעה פתרון הממוקד בהעסקת מנהלים ועובדיהם, באמצעות כלי ההופך את התהליך לפשוט ומהיר יותר עבור המראיינים, ואף מהווה כלי צד שלישי באמצעותו יכולות החברות למצוא את המועמדים הרלוונטים עבורם. מאז השקתו הרשמית של המוצר, Comeet הפכה לאחת מהפלטפורמות הבולטות בשוק, וכיום היא משרתת למעלה מ-100 חברות בלמעלה מ-20 מדינות בהן Playbuzz ו-Playtika, וסה״כ הועסקו בזכותה למעלה מ-2,500 עובדים מתוך 500,000 מועמדים.

״המימון החדש ממחיש את האטרקטיביות של פלטפורמת הגיוס שלנו המאופיינת ביכולת ה-Engagement שלה, ומקרבת אותנו אל החזון לעזור לחברות בכל מקום להתגבר על האתגר של מציאת האנשים הנכונים ומהר. לשם כך, אנחנו יוצרים שיתופי פעולה עם מותגים בינלאומיים מובילים כדי להציג ולהתאים את Comeet לרשתות שלהם״, אמר עומר תג׳ר, אחד משלושת המייסדים והמנכ״ל.

תומר דיקרמן, מייסד שותף, התייחס גם הוא לגיוס ואמר כי הם לגמרי מחוייבים להמשיך ולשנות את הדרך בה חברות מגדילות את מצבת העובדים שלהן; ״עם הפלטפורמה שפיתחנו, Engagement היא לא סתם מילת מפתח; זו המציאות של חברות כמו Clicktale שם יותר מ-55 עובדים מתוך ה-210 המועסקים משתמשים במערכת שלנו כדי לקחת חלק ולהשתתף באופן פעיל בהליך חיפוש הכשרונות הטובים ביותר.

גיוס: Interlude של יוני בלוך מגייסת סכום המוערך ב-40 מיליון דולר

$
0
0
יוני בלוך, מקור: עמוד הפייסבוק של Interlude
מקור: צילום מסך

מקור: צילום מסך

הסטארטאפ הישראלי אינטרלוד (Interlude), שמאפשר לצופה לבחור את המשך העלילה של הוידאו בו הוא צופה, הודיע על השלמת סבב גיוס משמעותי נוסף בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. בעוד שסכום ההשקעה המדויק לא פורסם, נודע כי מדובר ׳בעשרות מיליוני דולרים׳, ולפי ההערכות מדובר ב-40 מיליון דולר. מי שהובילה את סבב הגיוס האסטרטגי האחרון היא לא פחות מ-Sony Pictures Entertainment, זאת במטרה ליצור שיתופי פעולה שיעזרו לפתח יחד תוכן שישדרג את התכנים של החברה באמצעות פלטפורמת Eko של Interlude.

בסופו של דבר הקהל של היום הוא ממש לא הקהל של פעם; עם פלטפורמת Eko יוצרים יכולים לסטות משיטת הסיפור הפאסיבית באופן די פשוט, ולאפשר לצופים להיות מעורבים ולהחליט כיצד ולאן העלילה תתפתח. כנראה שסוני הבינה שלחברה הישראלית יש פוטנציאל גדול להשתלב בעולם הנוכחי, בטח בתקופה בה כל הנושא של ערכות המציאות המדומה תופס נתח משמעותי מחיינו והופך לטרנד בולט ובהחלט רלוונטי לטכנולוגיה של Interlude.

אין סוף אחד

Interlude מפתחת פלטפורמה המאפשרת ללקוחות ליצור סרטוני וידאו אינטראקטיביים. בין השאר יכולים יוצרים להפיק וידאו קליפ לשיר, שבו הצופים בוחרים את הזמר שישיר או הכלי שינוגן – הכל, תוך כדי שהשיר מתנגן, מבלי להמתין לטעינה נוספת. בין היתר הופקו קליפים לקולדפליי, סיילו גרין, קארלי ריי ג’ספן והמפורסם מכולם, בוב דילן, קליפ שזכה בפרסים רבים. שימושים נוספים שהציגה החברה כוללים פרסומות אינטראקטיביות שבהן הצופה יכול לבחור ולשנות אלמנטים בסרט כמו לבוש, התנהגות גיבורים והעלילה. במסגרת זו הציגה החברה שיתופי פעולה עם קוקה קולה, רבלון ו-MAC. החברה גם הציגה תוכן אינטראקטיבי, שחלקו ממותג וחלקו מיועד לערוצים שונים כמו MTV ו-FOX. לאחרונה אפילו נכנסה החברה לתחום המשחקים כאשר הציעה מספר משחקונים שמתבססים על הטכנולוגיה שלה.

מסתבר שברגע שהמשתמש מרגיש שהוא בשליטה ושיבכולתו להשפיע על המשך העלילה, שיעור ה-Engagement שלו עולה ב-70-90%. כמו כן, שיעור השיתופיות של הוידאו האינטראקטיבי גדל גם הוא פי 8, שלא לדבר על כך שכל משתמש צופה בוידאו בממוצע כ-3 פעמים (כדי לבדוק כמובן את כל האלטרנטיבות).

Interlude הוקמה בשנת 2009 על ידי המוסיקאיים יוני בלוך, ברק פלדמן וטל זובלסקי. כאמור, סבב הגיוס הנוכחי מתווסף לזה האחרון שהשלימה החברה בחודש דצמבר 2015, אז גייסה כ-18.2 מיליון דולר בהובלת MGM ביחד עם המשקיעות הקיימות כמו Sequoia Capital, Warner Music Group ו-Intel Capital וגם המשקיעה החדשה – Samsung. לצד ההשקעה האחרונה, לשורותיה של Interlude יצטרף הבימאי של אנני״ וויל גלוק, במטרה שהוא ייצור ויפקח על פיתוח התוכן הבידורי שיוצג באמצעות פלפטורמת Eko.

הבייבי החדש של נועם ברדין: אירובוטיקס מגייסת 28.5 מיליון דולר לפיתוח הרחפן האוטונומי שלה

$
0
0
מקור: Airobotics
מקור: Airobotics

מקור: Airobotics

שניים מהטרנדים החמים ביותר בשנים האחרונות הם הרחפנים והרכב האוטונומי. הסטאראטפ הישראלי Airobotics, שפעל עד עכשיו מתחת לרדאר, פיתח רחפן אוטונומי לחלוטין, שמסוגל לא רק לטוס, לנווט ולבצע משימות ללא התערבות מטיס – אלא אפילו להחליף סוללה ולהמשיך במשימה בכוחות עצמו. היום (ג’) מודיעה החברה על השלמת גיוס של 28.5 מיליון דולר בהובלת מספר קרנות ומשקיעים בראשם נועם ברדין, סגן נשיא להנדסה בגוגל ומי שהקים וניהל את Waze.

הרחפן יחליף לעצמו סוללה בצורה אוטונומית ויחזור לפעילות

Airobotics (אירובוטיקס) פיתחה פלטפורמה ומערכת תעופה אוטונומית לחלוטין, שמאפשרת לחברות להשתמש ביתרונות הרבים של שימוש ברחפנים ללא צורך במעורבות אנושית. בין היתר יכולים הרחפנים לבצע משימות כדוגמת פיקוח, בדיקות תחזוקה, וסקירת מיכון ואבטחת מתקנים ענקיים, כמו למשל מפעלי תעשייה, נמלי ים, ומכרות.

החלק הראשון במערכת הוא Optimus, הרחפן שמייצרת החברה. מדובר ברחפן תעשייתי, שיכול להרים משקל של עד 1 קילוגרם ולטוס במשך 30 דקות ברציפות; Optimus מתבסס על טכנולוגיות צבאיות, שמאפשרת לו דיוק באוויר וביכולות התעופה שלו ולשדר וידאו בזמן אמת. בנוסף, יכול הרחפן להחליף בצורה אוטומטית את הסוללה שלו – בדומה לדרך שבה החליפו סוללות המכוניות של BetterPlace. כך יכול למעשה רחפן לשהות שעות רבות באוויר ולבצע משימות שאורכות זמן רב.

מקור: Airobotics

תחנת העגינה של הרחפן. מקור: Airobotics

החלק השני במערכת הוא ה-Airbase או תחנת העגינה שלו. מדובר בתחנת בסיס אוטומטית לחלוטין ממנה הוא ממריא לביצוע משימה ואליה הוא חוזר אחרי השלמתה – הכל ללא מעורבות יד אדם. התחנה כוללת בין השאר זרוע רובוטית, שיכולה להחליף את הסוללות ומערכת בקרה, שמזהה תקלות ברחפן. כיאה לתנאי השטח בהם הוא אמור לפעול, ה-Airbase אטום לחלוטין, חסין מים, עמיד בתנאי מזג אוויר שונים ועמיד לחלודה.

החלק השלישי של המערכת הוא תוכנת השליטה, שפיתחה החברה ומאפשרת לשלוח את הרחפן למגוון משימות בלחיצת כפתור; בין היתר ניתן לקבוע משימות מראש, כשהמערכת תדאג לשגר את הרחפן באופן אוטומטי לפי לו”ז מתוכנן; המידע שנאסף על ידי הרחפן מעובד לכדי מידע שימושי ממנו אפשר להסיק מסקנות ולקבל החלטות מקצועיות; כל הנתונים מגיעים בזמן אמת למפעיל ולמשתמש.

אחת הנקודות שמייחדות את המערכת שפיתחה Airobotics היא מערכת החלפת המטען הייעודי או מטע”דים. כך למשל למשימות אבטחה בלילה, ניתן להרכיב עליו מטע”ד של מצלמות ייעודיות, ובשעות היום, ניתן להרכיב עליו חיישנים שונים שיעזרו בביצוע ניטור או מדידה של המפעל.

אחד המשקיעים הראשוניים: נועם ברדין מ-Waze וגוגל

מקור: Airobotics

מקור: Airobotics

Airobotics הוקמה ב-2014 על ידי רן קראוס, שמשמש כמנכ”ל החברה ומאיר קילנר, סגן נשיא למחקר ולפיתוח בחברה ומועסקים בה כ-70 עובדים במשרדיה שבפתח תקווה. עתה מכריזה החברה על השלמת סבבי גיוס A ו-B, בשווי כולל של 28.5 מליון דולר. הסבב הראשון הובל על ידי BlueRun Ventures, והשני על ידי Charles River Ventures. כמו כן, החברה קיבלה גם מימון ממשרד המדען הראשי; נועם ברדין, מנכ”ל Waze; ריצ’רד וולדרידג’ מנהל התפעול הראשי של Google ATAP; וקרן UpWest Labs. על פי החברה, רוב הוון שגוייס יופנה לצורך פעילות המחקר והפיתוח של החברה.

Airobotics הינה חברת הסטארטאפ השלישית של קראוס בתחום הרחפנים; קדמו לה חברת Bladeworx, חברת WISEC והחברה הקודמת שלו, ParaZero. החברה האחרונה פיתחה מערכת שמשגרת מצנח מיוחד ברגע שהיא מזהה שרחפן יוצא משליטת המפעיל. בתגובה לגיוס מסר קראוס: “הצוות מהווה מעצמת פיתוח אמיתית, הודות לשילוב מיוחד של מהנדסי תעופה וחלל, מפעילי רחפנים-מסחריים מנוסים וכן מומחי אפליקציות מובייל ותוכנה. Airobotics מתמקדת מיום הקמתה במחקר ופיתוח, זאת לקראת פיתוחה של תשתית מקיפה למערכת הרחפנים האוטומטית הראשונה”.

בהתייחסו לגיוס מסר נועם ברדין, סמנכ״ל ב-Google ולשעבר מנכ”ל Waze: “הפוטנציאל של Airobotics היה בולט מהרגע הראשון. ברגע שנחשפתי לחזונו של רן קראוס מנכ״ל החברה, השתכנעתי מיד. יצרתי קשר עם משקיע בולט של Waze, ג’ון מאלוי מ-BlueRun Ventures, וציינתי בפניו ש’זה הדבר הכי מלהיב שראיתי בישראל מאז Waze ושאנחנו חייבים להכנס לזה’. פריצת הדרך הזו שנתמכת על ידי מומחים בתחום האווירונאוטיקה בישראל, ומצטרפת לנסיון מוכח בעבודה מסחרית עם רחפנים, הופכות את Airobotics לבעלת פוטנציאל לשלוט בשוק”. ברדין כבר השקיע בעבר בחברת סטארטאפ ישראלית נוספת, UMake, שמפתחת אפליקציית שרטוט בתלת-מימד לטאבלטים.

 

גיוס: Zerto הישראלית מגייסת 20 מיליון דולר נוספים

$
0
0
zerto

zerto

5 חודשים אחרי סבב הגיוס האחרון, חברת Zerto הישראלית העוסקת בניהול התאוששות מאסונות בענן, הודיעה היום (ג׳) על הרחבת סבב הגיוס ב-20 מיליון דולר נוספים מ-CRV. הסכום שגויס מתווסף ל-50 מיליון דולר שגייסה החברה בהובלת קרן IVP – Institutional Venture Partners בינואר 2016. בכך מסתכם המימון שגייסה זרטו בסדרה E ב-70 מיליון דולר. המשקיעים הקיימים בחברה בהם ,83North Battery Ventures Harmony Partners ו-RTP Ventures השתתפו גם הם בסבב האחרון.

פתרונות התוכנה של Zerto מאפשרים ניהול מערכות מידע ארגוניות וענן בזמינות של 24/7, ומובטחים להיות פשוטים, אמינים ולספק המשכיות עסקית. בעזרת פלטפורמת Zerto Cloud Continuity, ארגונים יכולים להגן על העומסים הווירטואליים שלהם ולהעביר אותם בין עננים ציבוריים, פרטיים והיברידיים באופן חלק. מוצר הדגל של החברה, Zerto Virtual Replication, הפך כבר לתקן ׳מקובל׳ בהגנה, התאוששות וניוד יישומים בין מרכזי נתונים וירטואליים ועננים.

זמינות 24/7

המוצר של Zerto רלוונטי עבור חברות שלהן מרכזי מחשוב (Data Centers) בהם יושבים השרתים עליהם רצות האפליקציות. ״המשתמשים מתחברים לאפליקציות מהמשרדים או הבתים, כאשר משתמשים של האפליקציות יכולים להיות עובדים, לקוחות, ספקים, שותפים, או כל מה שצריך על מנת שהעסק ירוץ. הבעייה היא שאם קורה משהו למרכז המחשוב או חלק ממנו, האפליקציות לא יהיו זמינות, וכיוון שעסקים כיום מסתמכים יותר ויותר על האפליקציות הארגוניות שלהם, כל העסק לא יכול לעבוד וזה מכונה Downtime. כמובן שזה לא קביל לארגונים מכל גודל, ולכן האפשרות היחידה שלהם היא לבנות מרכז מחשוב נוסף, לשכפל באופן רציף את האפליקציות והמידע שלהן למרכז השני, ועכשיו אם משהו קורה למרכז הראשי, הן יכולות לעבור באופן מיידי למרכז מחשוב השני והעסק מממשיך לרוץ. לכן התחום מכונה המשכיות עסקית (Business Continuity).

החברה שנוסדה בשנת 2009 על ידי האחים זיו (שייסד בעבר את Kashya, שנמכרה ב-2006 ל-EMC בעבור כ-160 מיליון דולר) ועודד קדם, מעסיקה במשרדיה הממוקמים בהרצליה כ-150 עובדים ו-150 עובדים נוספים בסניפיה ברחבי העולם, בין היתר בארה״ב, אנגליה, אוסטרליה, קנדה ויפן. הסכום שגויס ישמש לשימור קצב הצמיחה של מכירות החברה (העומד לדבריה על למעלה מ-100% משנה לשנה), להמשך התרחבות לטריטוריות נוספות בעולם, כיסוי קטגוריות לקוחות נוספים והמשך הרחבת קו מוצרי החברה. מהקמתה ועד היום גייסה החברה סכום כולל של 130 מיליון דולר.

זיו קדם, מנכ”ל Zerto התייחס לגיוס האחרון ואמר: ״מתוך ידיעה ששוק המימון עשוי להשתנות בכל רגע, סברנו שאסור לנו להחמיץ את ההזדמנות לחבור ל-CRV. המימון הנוסף מאפשר לנו להמשיך לצמוח לטווח הרחוק ולפתח מוצרים מבלי להיות מוטרדים מצורכי מימון נוספים. אנחנו ממוקדים לחלוטין בהרחבת קו המוצרים שלנו במטרה לפשט את פעולות ה-BC/DR באירגונים ולהפוך אותם לאפקטיבים יותר. אנו משרתים לקוחות העוברים או כבר נמצאים בענן וחייבים להבטיח רציפות עסקית ללא הפרעות העלולות להגרם מכל סיבה שהיא, בין אם בגלל גורמים טבעיים, פגיעות סייבר או טעות אנוש״.

גם שלמה קרמר בפנים: Gong.io מגייסת 6 מיליון דולר לניטור שיחות מכירה

$
0
0
WAVEFORM
מקור: cc0-by-Pixabay

מקור: cc0-by-Pixabay

אנשי מכירות יכולים ללמוד הרבה מהקשבה ומניתוח של שיחות שהם קיימו. חברת Gong.io פיתחה מערכת שיכולה לתמלל ולנתח שיחות בעזרת טכנולוגיות של זיהוי דיבור, שמיועדת לחברות שמציעות שירותים לשוק הארגוני. היום (ג’) מודיעה החברה על גיוס של 6 מיליון דולר מ-Norwest Venture Partners ומשלמה קרמר, מייסד צ’קפוינט ואימפרבה.

כל שיחת מכירה כוללת 6,000 מילים בשעה

המערכת שפיתחה Gong.io יכולה לנטר ולנתח שיחות שמנהלים אנשי מכירות עם אנשי IT בחברות ובארגונים שונים. לאחר השיחה מציגה המערכת לאיש המכירות דו׳׳ח מרוכז שמתבסס על ניתוח של יותר מ-100 פרמטרים שונים וכולל את החלקים החשובים בשיחה. בין היתר מסמנת המערכת חלקים חשובים בשיחה כמו למשל שאלות ששאל הלקוח, ההתנגדויות שלו, כוונות קנייה, התלהבות או אכזבה ועוד. לצורך הניתוח הזה מנטרת המערכת יותר מ-100 פרמטרים שונים בעזרת למידת מכונה וזיהוי דיבור.

Gong.io הוקמה באוגוסט 2015 על ידי עמית בן דב ואיילון רשף, 2 יזמים מנוסים. בן-דב היה בכיר ב-ClickSoftware ולאחר מכן הקים את SparkThis; מאוחר יותר כיהן כסמנכ”ל השיווק של Panaya ומ-2012 שימש כמנכ”ל של SiSense. רשף היה שותף-מייסד של Webcollage, שנמכרה ליאהו ב-2013. מאז הקמתה פעלה החברה תחת הרדאר, אולם למרות זאת היא פרשה את המערכת שלה אצל מספר עשרות חברות, כשחלקן כבר הפכו ללקוחות משלמים. סבב הגיוס הנוכחי הובל על ידי קרן Norwest Venture Partners שמיוצגת בישראל על ידי השותף המקומי, דרור נחומי וכן המשקיע הפרטי שלמה קרמר, אחד ממייסדי צ’קפוינט, אימפרבה, Trusteer ו-Cato.

מקור: Gong.io

מקור: Gong.io

בתגובה לגיוס מסר בן-דב: “אנחנו מאמינים שהטכנולגיה של Gong היא הדבר המשמעותי ביותר שקרה בתחום המכירות מאז ה-CRM (מערכות ניהול קשרי לקוחות, י.א.)”. בן-דב הוסיף: “מיליארדי דולרים נשפכים כדי להגיע ללידים, להזנה שלהם למערכת וליצירת קשר איתם. אבל 80% מהלידים האלו, שהושגו במאמצים רבים, הולכים בסוף לאיבוד לאחר כמה שיחות טלפון עם נציגי המכירות”. לדבריו, “שיחה ממוצעת של נציג מכירות בין עסקים כוללת כ-6,000 מילים בשעה, כשמידי שבוע הוא עורך בין 20 ל-30 שיחות כאלו. המנהלים שלו אחראיים על 6 עד 12 נציגים – כך שזה בלתי אפשרי להגיע להבנה עמוקה של השיחות הללו”.

דרור נחומי מקרן NVP מסר בתגובה לגיוס: “Gong.io רוצה להוביל את הקטגוריה החדשה הזו בעזרת שימוש בכלים מתקדמים ממספר רב של תחומים. היעד הראשון אליו מכוונת Gong.io הוא מכירות B2B, מכיוון שאופטימיזציה שמתבססת על ניתוח יכולה להביא ליכולות מכירה טובות יותר והחזר השקעה גבוה יותר”.

 


גיוס: GamEffective הישראלית מגייסת 7 מיליון דולר

$
0
0
מקור: GamEffective
מקור: GamEffective

מקור: GamEffective

GamEffective, המציעה פתרונות משחוק (גיימיפיקציה) ופידבק לארגונים בזמן אמת כדי לשפר את תפוקת עובדים, מודיעה על גיוס 7 מיליון דולר בהובלת קרן JVP ובהשתתפות Verint, 2B Angels, שקד ונצ’רס, ליפמן, CE Ventures ומשקיעים נוספים.

אחת הדרכים המהנות והיעילות ביותר ללמידת מיומנויות שונות היא באמצעות משחק, פיזי או ווירטואלי. משחוק היא שיטה העושה שימוש באלמנטים משחקיים בסביבה שאיננה משחקית, זאת במטרה ליצור מוטיבציה פנימית בקרב המשתתפים על מנת שיצליחו כמה שיותר במשחק. GamEffective השכילה לעשות שימוש בעובדה זו, ופיתחה פלטפורמה המיועדת לשימוש בקרב ארגונים ומקומות עבודה, אשר ביכולתה בין היתר לשפר את ביצועי העובדים.

אפשר גם אחרת

הפלטפורמה של GamEffective מסייעת לשפר את ביצועי המכירות ושירות הלקוחות, מעודדת שיתוף פעולה ארגוני ותומכת בהכשרת עובדים, הדרכות ועוד. מטרת פתרונות המשחוק של החברה היא יצירת שינוי ארגוני ארוך טווח, תוך כדי שימוש באלמנטים משחקיים שונים, המעודדים את מעורבותם ומחויבותם של העובדים השונים בארגון. בין סוגי המשחקים מצויים תחרויות ספורט או מרוצי מכוניות עשירים מבחינה גרפית, ומטרתם היא לאפשר לארגון לתקשר מטרות בבהירות, להניע את העובדים לפעולה תוך כדי קבלה מהם משוב איכותי ואמיתי. הנרטיבים במשחקים השונים הופכים את העובדים לגיבורים, תוך כדי שמתנהלת גישה מאוזנת, המתמקדת בהישגים הבאים לידי ביטוי בתחושה של משמעות, שליטה ואוטונומיה.

סך גיוסיה של החברה מאז הקמתה בשנת 2012 על ידי גל רימון מסתכמים ב-10 מיליון דולר. בחודש אפריל 2015 השלימה החברה סבב גיוס ראשון בהיקף של 3 מיליון דולר בהובלת חברת Verint ובהשתתפות כמו משקיעים פרטיים ביניהם 2B Angeles, שקד וונצ׳רס, ליפמן וחומסקי. כיום מועסקים במשרדים ברעננה ובארה״ב סה״כ 40 עובדים, והסכום שגויס ישמש כדי לפתח את מערכי המכירות, השיווק והפיתוח שלה.

״אנשים משתמשים בשעוני כושר (fitness tracker) כי הם מצליחים לחבר בין מטרות להישגים. ב-GamEffective אנחנו ממקדים את העובדים במטרותיהם האישיות, ומניעים את העובדים להשגתן, בין אם דרך הרחבת ידע או דרך פעילויות נוספות. העובדים יודעים בכל עת מה הסטטוס שלהם ומה מצופה מהם. כפי שאנשים שמשתמשים בשעוני כושר מודעים יותר לבריאותם – המערכת שלנו מטמיעה תהליך דומה במקום העבודה לצורך ניהול ביצועים״, אמר גל רימון, מייסד ומנכ”ל GamEffective.

וידאו – GamEffective

בדרך להתחרות באמזון: קוויק מגייסת 3 מיליון דולר לכפתור ההזמנות שלה

$
0
0
לחיצה אחת והחיתולים או הפיצה בדרך אליכם. מקור: Kwik
מקור: Kwik

בא לכם פיצה? פשוט תלחצו על הכפתור. מקור: Kwik

במרץ בשנה שעברה הציגה ענקית הקמעונאות האמריקאית אמזון את ה-Dash, כפתור פיזי שמאפשר בלחיצה אחת להזמין מוצרים מהאתר. אולם מה שנתפס בהתחלה כמתיחה של אחד באפריל הפך במהירה לעסק משגשג עם יותר מ-100 חברות שמשתפות פעולה עם אמזון. חברת הסטארטאפ הישראלית Kwik (קוויק), שפיתחה כפתור הזמנה מהירה משלה, הודיעה היום (ד’) על גיוס של 3 מיליון דולר מקרן Norwest Venture Partners ומשקיעים פרטיים.

לחיצה אחת והפיצה בדרך אליכם

הרעיון של Kwik פשוט: ברגע שאתם מבחינים כי מוצר מסויים כמו אבקת כביסה, קורנפלקס או חיתולים עומדים להסתיים, אתם לוחצים על הכפתור האלחוטי, וזהו, שוכחים מהכל. המערכת מבצעת בשמכם הזמנה מהירה של המותג המועדף עליכם ודואגת שהמוצר יגיע עם שליח במהירות האפשרית. עד כאן, די דומה ל-Dash של אמזון, אולם השוני הוא שהמערכת של Kwik פתוחה לכל מותג ויצרן, ולא רק לאלו שמוכרים באמזון, מה שבעצם מבדל והופך אותה ליותר פרקטית. ״היחודיות של המערכת היא בהיותה פתוחה וגמישה. כל מותג ויצרן יכולים להתחבר למערכת ולעלות לאוויר תוך זמן קצר מאוד, ללא עלות פיתוח, וכך בעצם ולהגדיל משמעותית את נאמנות הלקוח למותג״ הסביר לגיקטיים עופר קליין, אחד משלושת מייסדי החברה. על פי Kwik, כל מוצר או שירות שהצרכן מזמין באופן קבוע – יכול להתאים לפלטפורמה כך למשל קפסולות קפה, פיצה, מוניות, נייר למדפסת, מים מינרליים וחיתולים.

הכפתור מוצע חינם לצרכן, כשמי שנושא בעלות של הכפתור הוא המותג. הרווחים של Kwik הם במודל של Rev-Share, כלומר, עמלה על כל הזמנה שנרשמת במערכת ונעשית בעזרת הכפתור שלה. חוץ מההזמנה עצמה, נהנות החברות גם מכלול של שירותים נלווים כמו data analytics ופלטפורמה ליצירת קשר ישיר מול המשתמש הסופי.

Kwik נוסדה בשנת 2013 על ידי עופר קליין, שוקי ברבש ושלומי אטיאס והיא מעסיקה כ-10 עובדים במשרדים הממוקמים במרכז תל אביב, שם גם מתנהל כל הפיתוח. לאחרונה פתחה החברה גם משרד בסאניווייל, קליפורניה, שאחראי על כל פעילות השיווק של החברה. החברה לקחה חלק במחזור האחרון של אקסלרטור NFX Guild. הגיוס הנוכחי בגובה 3 מיליון דולר הובל על ידי קרן Norwest Venture Partners והשתתפו בו גם משקיעים פרטיים.

קבלו את 10 הסטארטאפים שסיימו את האקסלרטור של מיקרוסופט

$
0
0
מקור: Microsoft
מקור: Microsoft

מקור: Microsoft

המחזור השמיני של תוכנית ההאצה של Microsoft Accelerator (מיקרוסופט אקסלרטור) הסתיים אמש (ג’) בדמו-דיי המסורתי. במסגרת האירוע הציגו 10 החברות בוגרות התוכנית את פיתוחיהן בפני קהל שהיה מורכב ממנהלים וממשקיעים מתחומי ההייטק והפיננסים בארץ ובעולם. האקסלרטור הישראלי הוא חלק מתוכנית האקסלרטורים הבינלאומית של מיקרוסופט ונצ’רס שפעילה כבר ב-7 אתרים בעולם.

מאות חברות מכל העולם הגישו מועמדות

בניגוד לשנים קודמות ובניגוד לרובם של האקסלרטורים, המחזור השמיני התמקד דווקא בחברות בשלות, שכבר גייסו Seed, כדי לקחת אותן לשלב הבא במחזור חייהן ולהכשיר אותם לצמיחה בשוק העולמי. לכן גם השתנו התכנים של התוכנית ופעלו במסגרת תפיסת ה-Scalerator, כפי שמכנה אותה החברה, שכוללת נושאים כמו פיתוח תרבות ארגונית וגיוס צוות, גיוס לקוחות מואץ ובניית מותג ופיתוח תכנית שיווק.

10 החברות שהשתתפו במחזור השמיני והציגו אמש נבחרו מתוך מאות חברות שהגישו מועמדות, כשביניהן חברות מארצות הברית, בריטניה, הודו, רוסיה, ספרד, איטליה, שבדיה, צרפת, צ’כיה, קנדה והולנד. החברות שנבחרו הגיעו ממבחר תחומים כמו ראייה ממוחשבת, פינטק ומסחר אלקטרוני, מדיה, פרסום ושיווק, רפואה, גנומיקה ובריאות, IT, BI ועוד.

נבות וולק, מנכ”ל אקסלרטור מיקרוסופט, אמר באירוע: “במחזור זה העמקנו את פעילותנו כ-Scalerator והחברות המשתתפות צעדו מספר צעדים קדימה לפריסה רחבה בשוק העולמי. את התוצאות ניתן לראות כבר עתה: החברות חתמו על הסכמים עם ארגונים מובילים בארץ ובעולם וקשרו קשרים שיניעו אותן קדימה בשנים הקרובות. לכך התלוו גיוסי הון מרשימים בהיקף חסר תקדים. התפתחות זו משקפת את התבגרות תעשיית ההיי-טק הישראלית שאנחנו מנסים לתרום לה”.

הנה הן 10 החברות שסיימו את המחזור השמיני של האקסלרטור:

1. Spotinst

הטכנולוגיה של החברה נעזרת בניתוחים סטטיסטיים, כדי לאפשר ללקוחותיה לרכוש את שירותי הענן המשתלמים ביותר, במסגרת ה-Spot Instance, תוך כדי נטילת סיכון מינימאלי. החברה גייסה מאז הקמתה ב-2015 כ-2.6 מיליון דולר. הנה הפיץ’ של החברה מכנס גיקטיים האחרון.

2. Banana Splash

BANANA copy copy copy

Banana Splash היא מערכת מתקדמת מבוססת ביג דאטה אשר מזהה התנהגות גולשי מובייל בזמן אמת על פי אלפי פרמטרים ושולחת מסרים מותאמים אישית עבור כל גולש מובייל. כתוצאה מהשימוש במערכת, חברות מכל העולם משפרות את אחוזי ההמרה במובייל בממוצע של כ-200 אחוזים.

3. Unomy

UNOMI

Unomy עוזרת לצוותי שיווק ומכירות בחברות B2B למצוא לקוחות, לתעדף לידים ולחקור חברות בצורה פשוטה. מאז הקמתה ב-2014 גייסה החברה Seed בגובה 2.4 מיליון דולר.

4. Genoox

Genoox מפתחת מערכת ביג-דאטה לניתוח וניהול מידע גנטי למחקר ולרפואה מותאמת אישית. הטכנולוגיה שמפתחת החברה מאפשרת לפשט ולהוזיל את ניהול המידע הגנטי.

5. Coralogix

Coralogix מנתחת מידע הנפלט ממערכות על מנת לזהות תקלות תוכנה באופן אוטומטי.

6. Paykey

Paykey מאפשרת למשתמשים לשלוח כסף אחד לשני בתוך אפליקציות צ׳אט כגון פייסבוק מסגנ׳ר, וואטסאפ או סמס. באמצעות Paykey משתמשים יכולים לשלוח כסף בתוך מסך השיחה מבלי לדעת את פרטי חשבון הבנק של המקבל, וליהנות מחוויית תשלום אינטואיטיבית ופשוטה.

7. Yooocan

Yooocan הינו אתר מסחר מבוסס השראה הראשון מסוגו בעולם המיועד לאנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם.

8. Convia

Convia מאפשרת לארגונים לבנות אנשי מכירות וירטואליים חכמים שמגדילים משמעותית את אחוזי ההמרה לקניה, לאיסוף פרטי קשר או לכל תוצר אחר בעל ערך מדיד לארגון. Convia יכולה להיות מוטמעת בתוכנות צ’אט, באפליקציות מובייל או באתרי אינטרנט.

9. Datarails

DataRails מספקת פתרון BI ראשון מסוגו בעולם לאופטימיזציה וניתוח של אקסלים מורכבים בזמן אמת, ומאפשרת הבנה עמוקה ומהירה מאי פעם של נתונים פיננסים ועסקיים.

10. Imagry

Imagry פתחה מנוע לזיהוי אובייקטים בווידאו בזמן אמת, הניתן להטמעה בכל מכשיר נייד, ואשר באמצעותו עסקים יוכלו לפתח מוצרים חכמים.

 

נבחרו 3 הסטארטאפים שייצגו את ישראל בסין ויתחרו על 1.5 מיליון דולר

$
0
0
הזוכים ממימין לשמאל: איתי אור מ - Aerial Guard, יאיר שפירא מ –NiniSpeech  ואורי זליכוב מ - Boomerang מחזיקים את השלט. משמאל – הילה גולדמן -  מנכ"לית DIAcardio, הזוכה בתחרות הגלובלית משנה שעברה יחד עם השותפים בקרן JVP וחברת Shengjing. צילום: דרור סיתהכל
שלושת הזוכים, יחד עם השותפים בקרן JVP וחברת Shengjing, הנספח הטכנולוגי של סין בישראל האן ג'ו והילה גולדמן - מנכ"לית DIAcardio, צילום: דרור סיתהכל

שלושת הזוכים, יחד עם השותפים בקרן JVP וחברת Shengjing, הנספח הטכנולוגי של סין בישראל האן ג’ו והילה גולדמן – מנכ”לית DIAcardio, צילום: דרור סיתהכל

3 סטארטאפים ישראלים ייצגו את ישראל בתחרות החדשנות הבינלאומית בסין (The Shengjing Global Innovation Awards 2016) ויתחרו מול סטארטאפים מארה”ב, אירופה וסין על פרסים בסך 1.5 מיליון דולר במזומן, חשיפה גלובלית ו-RoadShow מול ענקיות הטכנולוגיה הסיניות. הסטארטאפים שיתמודדו הם Boomerang – המפתחת מערכת גנטית לטיפול בסרטן, NiniSpeech – המציעה פתרונות דיגיטליים מהפכניים לתחום הפרעות התקשורת, ו- Aerial Guard, המפתחת מערכת ניווט אוטונומית לכלים בלתי מאוישים.

חבילת פרסים מכובדת

תחרות החדשנות הבינלאומית שתיערך בבייג’ינג באוגוסט 2016 תארח בין היתר 3 סטארטאפים ישראלים שיתמודדו על פרס כספי מכובד במזומן, הזדמנות להשקעה באמצעות קרן של 25 מיליון דולר שהקימה Shengjing Group לרגל התחרות, חשיפת הפתרונות הטכנולוגים שלהם בפני משקיעים וחברות מובילות בסין ומהעולם כולו. בנוסף, הסטארטאפים שינצחו בגמר ייצאו ל-roadshow שיכלול פגישות עם ענקיות הטכנולוגיה הסיניות, וחשיפה נרחבת במדיה בסין.

הסטארטאפ הישראלי הראשון, Boomerang, מפתח מערכת גנטית לטיפול בסרטן המבוססת על עקרון של שער לוגי, באמצעות שימוש בטכנולוגיית CRISPR וכלים מתקדמים בהנדסה גנטית. המערכת שפותחה מופעלת רק בנוכחותם של שני מארקרים ייחודיים לסרטן, ובכך מבטיחה ספציפיות גבוהה ורעילות נמוכה. המערכת מתוכננת להרוג תאי סרטן ביעילות על ידי ייצור של מספר חלבונים בעלי אפקט הרסני על התא החולה והיא מאפשרת טיפול מותאם אישית המבוסס על הגנטיקה הייחודית של כל מטופל.

הפיתוח השני מגיע מ-NiniSpeech אשר פיתחה טכנולוגיה שמיועדת לסייע לאנשים הסובלים מגמגום. בתחום הפרעות התקשורת מושקעים אמנם מדי שנה כ-30 מיליארד דולר בטיפולים, אך יחד עם זאת, תחום קלינאות התקשורת נותר מסורתי ולא מאוד מתקדם טכנולוגית, והתוצאות הטיפוליות עגומות – כ-84% הישנות בטיפולי גמגום. החברה הישראלית מציעה פתרונות דיגיטליים שמטרתם היא לשפר את חווית המטפל והמטופל ולהיטיב את התוצאה הטיפולית תוך כדי שמירה על עלויות נמוכות. המערכת שפותחה (אפליקציה) מסייעת לאנשים מגמגמים להשיג את יעדי הדיבור. המערכת מאיצה את הטמעת הדיבור במוח, מעודדת תקשורת, מחדדת את עקומת הלמידה, ומגדילה את שיעור ההצלחה. בצורה זו קלינאי תקשורת יכולים להיחשף לביצועי המטופלים שלהם מחוץ לקליניקה, וממדידה אובייקטיבית וכמותית של התקדמותם.

הנציגות הישראלית האחרונה היא Aerial Guardחברת תוכנה אשר מפתחת מערכת ניווט אוטונומית לכלים בלתי מאוישים. החברה מתמקדת בשוק האזרחי של כלים אוויריים בלתי מאוישים ומספקת ליצרני רחפנים יכולות אוטונומיות כגון ניווט חכם, חישה והימנעות ממכשולים אשר מאפשרים לכלי האווירי לנווט בסביבה מציאותית, רוויית מכשולים תוך כדי ביצוע המשימה האוטונומית אשר אליה הוא יועד.

בשנה שעברה DiaCardio הישראלית, אשר פיתחה תוכנה המשנה את הדרך בה בדיקת האקו לב מפוענחת, זכתה במקום ה-1 מתוך 21 מועמדים. תחרות החדשנות היא פרי יוזמה של חברת הייעוץ הסינית Shengjing Group והיא נערכת בסין, ארה”ב, אירופה וישראל. את התחרות בישראל, מובילה קרן ההון סיכון JVP בשיתוף מספר גורמים נוספים בהם: EMC, מיקרוספט, פועלים טק, EY ישראל, הרצוג פוקס נאמן, ונאוטילוס (AOL). התחרות הושקה בישראל בחודש מרץ השנה, ומתוך 140 סטארטאפים המייצגים חתך מגוון של ההייטק הישראלי, העפילו לגמר הישראלי 8 סטארטאפים, שהציגו בתחרות ועמדו בפני חבר השופטים.

הזוכים ממימין לשמאל: איתי אור מ - Aerial Guard, יאיר שפירא מ –NiniSpeech ואורי זליכוב מ - Boomerang מחזיקים את השלט. משמאל – הילה גולדמן - מנכ"לית DIAcardio, הזוכה בתחרות הגלובלית משנה שעברה יחד עם השותפים בקרן JVP וחברת Shengjing. צילום: דרור סיתהכל

הזוכים ממימין לשמאל: איתי אור מ – Aerial Guard, יאיר שפירא מ –NiniSpeech ואורי זליכוב מ – Boomerang מחזיקים את השלט. משמאל – הילה גולדמן – מנכ”לית DIAcardio, הזוכה בתחרות הגלובלית משנה שעברה יחד עם השותפים בקרן JVP וחברת Shengjing. צילום: דרור סיתהכל

עם Articoolo הישראלית תוכלו ליצור מאמרים מקוריים בתוך שתי דקות

$
0
0
articoolo
מקור: Articoolo

מקור: Articoolo

תוכן הוא המלך, את זה אנחנו יודעים כבר ממזמן, אבל בעקבות השינויים שגוגל הכניסה במנוע החיפוש שלה (פנדה ופינגווין) והמעבר מפרסום קלאסי ל-Native advertisng, אין היום מהלך שיווקי מכל סוג שהוא שאינו מבוסס על תוכן. בסופו של דבר לא רק אנשי שיווק זקוקים לתוכן בהיקף ותדירות גבוהים, אלא גם בלוגרים, אנשי מסחר אלקטרוני, סטודנטים ועוד.

הסטארטאפ הישראלי Articoolo רוצה לשנות את הדרך שבה אנשים כותבים טקסט, באמצעות טכנולוגיה שיודעת לכתוב מאמרים מקוריים ממש כאילו אדם כתב אותם. המערכת עובדת כך שכדי ליצור מאמר יש להכניס כותרת או מונח בן 2 עד 5 מילים, ותוך שתי דקות האלגוריתם יכתוב לפי אלו מאמר מקורי וקריא.

אני צריכה להתחיל לדאוג לקריירה שלי?

״ראשית, אין לך מה לדאוג לעתיד הקריירה שלך, כי אנחנו מתמקדים באנגלית בלבד כרגע (ועברית לא בתכניות שלנו גם בעתיד), אבל בעיקר כי הכלי שלנו לא אמור להחליף כותבים אנושיים אלא להיות כלי עזר לכותבים שצרכים לכתוב טקסטים רבים בזמן קצר. אנחנו רוצים לשנות את הדרך שבה אנשים כותבים ולהפוך את תהליך הכתיבה לקצר ויעיל יותר. אנחנו פונים בעיקר לאנשים וגופים העוסקים בכתיבת תוכן בכמות ותדירות גבוהה ומציעים להם פתרון. המכונה שלנו מסוגלת לקצר את הזמן הממוצע שכותב עובד על מאמר בכ-80%. אנחנו ממליצים ללקוחות שלנו לעבור על המאמרים שהאלגוריתם כותב כדי לתקן טעויות במידת הצורך וכדי להוסיף את הטאץ’ האישי שלהם״, הסביר לנו דורון טל, מייסד שותף ומנכ״ל Articoolo.

הפלטפורמה הושקה בגרסת בטא פתוחה לפני כ-3 חודשים, במטרה ׳לבדוק את השטח׳, מהי רמת הביקוש לפתרון, והאם בכלל משתמשים יהיו מוכנים לשלם עליו. במקביל, השיקה החברה גם פלאגין לוורדרפס וגרסת API של הטכנולוגיה. במסגרת הפיילוט החברה מדווחת על כך שקרוב ל-10,000 יוזרים כבר התנסו במערכת, ולמעלה מ-1000 מהם משלמים (בין 20-100 דולר).

article

את המאמר ניתן להדפיס או לשלוח למייל

״מבחינתנו היה מדובר בפיילוט שמטרתו בעיקר להרגיש את הדופק של שווקי היעד שלנו. לאחר מספר שבועות ראינו תגובות מעולות ומספרים מטורפים הן מבחינת שימוש והן מבחינת כמות לקוחות משלמים ולכן החלטנו להתקדם לשלב הבא מוקדם מהמתוכנן. לפני מספר שבועות התחלנו לפנות לשוק הארגוני. מיפינו 5 תחומי פעילות בהם תוכן טקסטואלי בהיקף גבוה הוא רכיב משמעותי והתחלנו פיילוטים עם מספר חברות ענק. לפני שבועיים חתמנו על הסכם קורפרייט ראשון עם חברה שנספק לה קרוב למליון מאמרים בשנה״, אמר טל.

כיום מי שמחפש אחר מאמרים יכול למצוא אינספור זירות מסחר ונותני שירותים, ובראשן כמובן פייבר הישראלית. עלות השימוש באותן פלטפורמות מתחילה ב-5 דולר, ויכולה להגיע עד ל-80 דולר. הבעיה עם הפתרונות הללו היא שהם גם ׳יקרים׳ (חכו שתשמעו כמה עולה מאמר ב-Articoolo) וגם עדיין יש להמתין במקרה הטוב יום-יומיים עד שהמאמר יהיה מוכן. אופציה נוספות היא להשתמש בתוכנות ספין למיניהן (סוג של תוכנות שלוקחות טקסט קיים ומשכתבות אותו ע”י החלפה של מילים נרדפות), אבל התוצאה המתקבלת היא לרוב ברמה די נמוכה.

״היתרון של הכלי שלנו על פני התוכן הגנרי שנמכר ב-5 דולר בפייבר או אפ-וורק הוא בכמות ובמהירות. אף כותב אנושי לא יכול להתמודד עם כתיבה של מאמר מקורי, אפילו אם הוא ברמה נמוכה, בפחות מ-2 דקות. ואף כותב אנושי לא יכול לכתוב 50 מאמרים שונים על אותו נושא בתוך שעה״. כמו כן, עלות של מאמר בשירות מסתכמת בחצי דולר, עלות כמעט אפסית ודי מגוחכת יש לומר.

מימין לשמאל: דורון טל, ליליה דמידוב ודר' ניר חלואני

מייסדי החברה מימין לשמאל: דורון טל, ליליה דמידוב ודר’ ניר חלואני

ברור שבדקנו

בתור אחת שכותבת באופן תדיר, כמובן שהסתקרנתי לנסות את המוצר. הדבר הראשון שהפריע לי הוא שכדי ליצור מאמר, עליכם להירשם קודם כל לשירות, אחרת אין לכם לאן להתקדם. אם קראתם סקירות שלי בעבר, אתם בוודאי יודעים עד כמה קשה לי עם אתרים או אפליקציות שעוד לפני שאני בכלל יודעת מה הם מציעים, דורשים ממני להירשם. לכן, היה נחמד אם היה ניתן ליצור מאמר ראשון מבלי להירשם, לראות את היכולות של המערכת ומשם להחליט האם להתקדם או לחפש אחר אלטרנטיבה אחרת.

אבל לא חשוב, עברנו את זה ונרשמתי לשירות. כדי ליצור מאמר יש לציין את הנושא, לבחור את כמות המילים המקסימלית שעומדת על 500 (המינימום הוא 250 מילה) ולציין האם אתם מעדיפים מאמר שיהיה יותר קריא או יותר מקורי. בשלב הבא תיאלצו להמתין משהו כמו דקה עד שהמאמר שלכם ׳יצא מהתנור׳, המתנה שעוברת בנעימים הודות למשפטים משעשעים כגון ״רופאים אומרים שהמתנה טובה לבריאות״ או ״7 מתוך 8 מכותבי תוכן מעדיפים פיצה עם זיתים כאשר הם נאלצים להישאר במשרד עד מאוחר״.

מקור: צילום מסך, Articoolo

מקור: צילום מסך, Articoolo

בסיום ההמתנה תבחינו במאמר שמוצג בצורה מטושטשת, למעט שורה אחת שאמורה לאפשר לכם להתרשם מהתוכן. אני רוצה להתייחס לסוגיה הזו ולהגיד שזה בלי אפשרי לעשות זאת. מובן לי הרעיון מאחורי, שכן מספיק שהמאמר יוצג במלואו לשנייה וכבר מישהו יספיק לעשות צילום מסך, אבל אני לא חושבת שעל סמך שורה אחת אני יכולה להחליט האם מאמר מתאים לי או לא.

מצליחים להתרשם?

מצליחים להתרשם?

כדי לצפות במאמר המלא יש ללחוץ על כפתור הרכישה, ותוך מספר שניות המאמר יוצג בפניכם. את המלל ניתן להעתיק בקלות (Copy + Paste), להדפיס או לשלוח במייל. אגב, ניתן לשים לב שלמרות שהמינימום עומד על 250 מילה, פעמים רבות התוצאה יוצאת קצרה יותר.

מבחינת מחירים, ככל שתרכשו חבילה עם יותר מאמרים – כך המחיר למאמר יהיה כמובן נמוך יותר. לצורך השוואה, מנוי חד פעמי לעשרה מאמרים עולה 19 דולר, בעוד שמנוי חודשי ל-30 מאמרים עולה 29 דולר, והחבילה המשתלמת ביותר תיצור לכם 250 מאמרים מידי חודש תמורת 99 דולר בלבד (שהם שקל וחצי למאמר).

ההתרשמות שלי מהשירות היא שקהל היעד העיקרי שלו, אם לא היחידי, הוא ללא ספק בעלי אתרים ומשווקים שרוצים לקדם עסקים באמצעות SEO. אני לא חושבת שקיים סיכוי שבלוגר או עיתונאי ישתמשו בשירות, למרות הפיתוי והנוחות שבדבר. מה שכן, אנשים שכותבים למחייתם יכולים להשתמש בתכנים בתור עוד נקודת מבט, השראה או לקבל הכוונה כיצד להתחיל לכתוב על נושא מסוים.

רק תחילת הדרך

Articoolo נוסדה בשנת 2014 ע”י ד״ר ניר חלואני, ליליה דמידוב ודורון טל. במשרדי החברה הממוקמים ביקנעם מועסקים כעת כ-6 עובדים. לפני כשנה השלימה Articoolo סבב גיוס סיד בהיקף של קצת פחות ממיליון דולר, וכעת היא יוצאת לגיוס נוסף. מטרת הגיוס העתידי היא להמשיך ולפתח את האלגוריתם שכרגע יודע לייצר תוכן ברמה יחסית בסיסית, ולהגיע בעוד מספר חודשים לרמת תוכן שתתחרה גם בכותבים אנושיים.

סטארטאפים ישראלים גייסו החודש יותר מחצי מיליארד דולר [לאן הלך הכסף]

$
0
0
money

moneyלא הספקתם לעקוב אחרי כל מה שקרה החודש? בסיכום חודשי מיוחד, גיקטיים אסף עבורכם את כל ההשקעות, הרכישות והגיוסים של חודש פברואר.

אומת הסטארטאפים צומחת ומצטיינת ברעיונות טכנולוגיים רבים, אך לא תמיד כולם מצליחים לקחת את הרעיון ולהפוך אותו למציאות בלי השקעה. בטור החודשי הזה נציג סיכום של חברות הסטארטאפ הישראליות שגייסו החודש השקעות מקרנות, אנג’לים ואפילו מהמדינה.

<<<הגיוסים של חודש מאי

יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים לספר לנו עליו? אתם מוזמנים לשלוח מייל אל info AT geektime.co.il

IBM רוכשת את EZSource הישראלית

ענקית הטכנולוגיה האמריקאית IBM הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת EZSource הישראלית, הממפה יישומי תוכנה ארגונית, כדי לסייע למפתחים לשנות בקלות ובמהירות קוד מיינפריים, על בסיס נתונים המופיעים על הדשבורד ואמצעים חזותיים נוספים. העסקה צפויה להיסגר ברבעון השני של השנה, בכפוף לעמידה בתנאים רגולטורים ותנאי סגירה מקובלים. EZSource היא החברה הישראלית ה-14 במספר ש-IBM רוכשת ב-15 השנים האחרונות.

EZSource מספקת דשבורד ויזואלי, המציג למפתחים איזה יישומים שונו – כדי להקל על תהליך התאמת היישומים לעידן החדש, ולנצל באופן יעיל יותר את משאבי הפיתוח. סוויטת EZSource מפחיתה באופן משמעותי את עלויות ניהול היישומים של הארגון, משפרת את מהירות פיתוח ותחזוקת היישומים, גמישות ואיכות התוצרים ומורידה את הסיכון הכרוך בפיתוח יישומים ותחזוקתם.

הרכישה של EZSource תסייע ללקוחות IBM למצוא דרכים לחדש ולעדכן את היישומים הפועלים על המערכת, שהיא עמוד השידרה של הכלכלה העולמית. היכולות של EZSource למפות  ולנתח מרכיבי יישומים והתלויות ביניהם, משלימות את היכולות של יבמ בתחום השינוי הדיגיטאלי, APIs, ענן היברידי ו-DevOps – כדי להאיץ ולתכנן את השינוי עם פחות שיבושים והפרעות. טכנולוגיות של החברה כמו IBM  z/OS Connectו-IBM API Connect, יחד עם הטכנולוגיה של EZSource יוכלו לסייע לקשר שירותים מיישומי ליבה לסביבות החדשות של מובייל, מדיה חברתית ומחשוב קוגניטיבי.

Signals מגייסת עוד 10 מיליון דולר

Signals מפתחת פלטפורמה טכנולוגית לאיסוף, ניתוח והפקת תובנות באיכות “אנושית” בעזרת ביג דאטה ממקורות רבים ומגוונים מחוץ לארגון ביניהם מקורות פתוחים וסגורים כמו מאגרי פטנטים, מחקרים מדעיים, מוצרים שונים, מדיה חברתית, ניסויים קליניים, אתרי מסחר מקוון, דו”חות של חברות מחקר ועוד. החודש, הודיע החברה על השלמת סבב גיוס של 10 מיליון דולר, פחות משנה לאחר הגיוס הקודם שלה שעמד על 15 מיליון דולר.

לאחר איסוף המידע הראשוני, מבצעת המערכת איחוד נתונים, עיבוד וניתוח תוכן לפי מודלים מורכבים לקבלת החלטות עסקיות. על התובנות המתקבלות עובדים מומחי תוכן בצד הלקוח או מומחים של החברה כדי להוציא המלצות למקבלי ההחלטות. התובנות אותן מפיקה המערכת מסייעות למנהלי מוצר ושיווק לקבל החלטות שונות. המודל העסקי של החברה מסתמך על רישיון SAAS לשימוש בפלטפורמה, עם מחיר קבוע לכל אפליקציה שנרכשת לצד תשלום על כל עדכון מידע – שאת התדירות שלו קובע הלקוח.

אוריבי של איריס שור מגייסת 5.4 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית Oribi (אוריבי) הודיעה החודש על גיוס בגובה 5.4 מיליון דולר. המוצר שמפתחת החברה מסייע לחברות להגיע לקהל ממוקד יותר ולרכוש לקוחות חדשים. בין הקרנות שהשתתפו בגיוס הן Sequoia Capital ו-TLV Partners.

וריבי מפתחת מערכת אנליטיקס לאנשי מוצר ושיווק שמזהה באופן אוטומטי את הפעולות המרכזיות באתר או במוצר ומאפשרת לשלוף מידע מורכב באופן ויזואלי. המטרה היא לאפשר לחברות בכל גודל ליהנות מאותו מידע שנגיש כיום רק לחברות ה-Enterprise שעושות שימוש בכלי BI מורכבים. הגרסה הראשונה של המוצר עתידה להשתחרר בחודשים הקרובים. אוריבי שיחררה לפני 4 חודשים גרסת ביתא בסיסית וכיום מעל 2,500 חברות משתמשות במוצר.

הסטארטאפ הישראלי Unomy מגייס 2.4 מיליון דולר

האינטרנט מוצף במידע שעל מנת להגיע אליו נדרשת עבודת מידענות לא פשוטה. אנשי שיווק, מכירות, פיתוח עסקי ומשקיעים מבזבזים זמן ומשאבים רבים בחיפוש אחר חברות רלוונטיות כמו לקוחות או שותפים פוטנציאליים ואחר מידע על אותן החברות במאגרי מידע שונים לתחומים שונים וברשתות החברתיות. הסטארטאפ הישראלי Unomy פיתח טכנולוגיה שמנגישה את כל המידע הזה בקלות ובמהירות. החודש הודיעה החברה על גיוס של 2.4 מיליון דולרים מהקרנות JanVest Technologies, Altair Capital ו-Leta Capital.

הפתרון של Unomy (יונומי) מבוסס על סריקה בזמן אמת ממאגרי מידע המצויים באינטרנט אודות חברות והעובדים בהן. המידע מגיע מאתרי חדשות, גוגל, מאגרי מידע, רשתות חברתיות, שיתופי פעולה עם ספקי מידע רלוונטים אחרים ועוד, כשבעצם כל האינפורמציה נאגרת בדאטה בייס אחד. המידע מנותח אז באמצעות טכנולוגיית Machine learning ו-NLP, עיבוד שפה טבעית, כדי לבנות פרופילים מקיפים ומעודכנים של אותן חברות. בסופו של דבר, הפרופילים מונגשים למשתמשי הקצה על גבי ממשק די ידידותי למשתמש, או באמצעות תוסף לדפדפן.

Whitesmoke רוכשת את חברת האדטק הישראלית GMS DIGITAL

חברת Whitesmoke (ווייטסמוק) רכשה את GMS DIGITAL, כדי לתקוע יתד בתחום הצומח של הפרסום הדיגיטילי בוידאו. העסקה הינה עסקה משולבת של רכישה במזומן ובמניות והיקפה הוא 1.2 מיליון דולר, כשבמועד השלמת העסקה יועבר תחילה סכום חלקי בסך של 300 אלף דולר, והיתרה תועבר לאחר שהחברה הנרכשת תעמוד ביעדים עסקיים ותשולם במזומן ובמניות.

Whitesmoke, המנוהלת על ידי איתי מרוז ומתמחה בפיתוח ומכירת תוכנות כתיבה ובשיווק ופרסום באינטרנט, מנסה בעצם הרכישה להיכנס גם היא לשוק של הפרסום הדיגיטלי בווידיאו, הנהנה מצמיחה משמעותית בשנים האחרונות וצפוי להתפתח עוד רבות בעתיד.

GMS DIGITAL הוקמה ב-2014 על ידי דני סלבין והיא מציעה למפרסמים ובעלי תוכן במובייל ובדסקטופ טכנולוגיית מוניטיזציה ושירותי אופטימיזציה מתקדמים. החברה הציגה הכנסות משמעותיות כבר במהלך שנת 2015 ולטענתה, יש לה עשרות לקוחות פעילים ושיתופי פעולה עם סוכנויות ובורסות פרסום דיגיטאליות.

ארלי-סנס מגייסת 25 מיליון דולר

חברת EarlySense הישראלית המפתחת מכשור אלקטרוני לניטור ומעקב אחר חולים מרחוק, הודיעה על גיוס בסך 25 מיליון דולר בהובלת בנק הפועלים ובהשתתפות של המשקיעים הקיימים בחברה קרן Pitango וקרן JK&B.

הטכנולוגיה שפיתחו ב-Earlysense מאפשרת ניטור רציף לשווקי הבריאות הרפואיים והצרכניים על ידי שימוש בחיישן שטוח הממוקם מתחת למזרן, המעוצב כמו קרש חיתוך סטנדרטי. ביכולתו של החיישן לפקח על פעילות הלב, קצב הנשימה, תזוזה והשינה עצמה ולהתריע בזמן אמת על מצב חירום. הפתרונות הרפואיים שהחברה מציגה מסייעים לרופאים לאבחן בזמן הידרדרות במצבו של המטופל וכך גם למנוע מקרים כגון נפילות מטופל מהמיטה או כיבי לחץ. היתרון הגדול עבור המטופל הוא כמובן שהוא אינו צריך להרכיב על עצמו חיישנים מסורבלים שמגבילים אותו ועדיין ליהנות מניטור ברמת דיוק רפואית. הטכנולוגיות השונות של החברה מוגנות ביותר מ-20 פטנטים מאושרים.

bob הישראלית מגייסת 7.5 מיליון דולר

bob הישראלית, שהוקמה בשנת 2015 ועבדה במהלך החודשים שחלפו מאז במצב Stealth, הודיעה על השלמת סבב גיוס סיד בגובה 7.5 מיליון דולר בהובלת בסמר פרטנרס (BVP) וקבוצת אנג׳לים בריטיים מעולם הפינטק. לצד ההודעה על הגיוס משיקה החברה פלטפורמת B2B מבוססת ענן לניהול משאבי אנוש (HR ואדמיניסטרציה) עבור חברות קטנות ובינוניות.

״פיתחנו פלטפורמת Saas מבוססת ענן שלמעשה מאפשרת לעסקים קטנים (בין 20 ל-400 עובדים) לנהל מערכת HR לניהול העובדים, משאבי אנוש, מערכת שמטפלת בכל ה-Life cycle של העובד; מהגעתו לחברה, פיטורין, ניהול חופשים, ניהול הזמן, חוזים, תוכניות אופציות. כל מה שמנוהל היום באמצעות עשרות דוחות אקסל שונים, אנחנו מקבצים אל פלטפורמה אחת שמאפשרת שקיפות וחוסכת בזמן״, הסביר לגיקטיים רוני זהבי, מייסד שותף ומנכ״ל bob.

playtech רוכשת את Funtactix הישראלית

חברת הגיימינג הישראלית playtech (פלייטק) של המיליארדר טדי שגיא פותחת את הארנק בפעם השנייה בחודש האחרון ורוכשת שוב חברת משחקים. הפעם רוכשת החברה את חברת פיתוח המשחקים הישראלית Funtactix. הרכישה מגיעה לאחר החלטה אסטרטגית שקיבלה playtech על הקמת משחקי מובייל, שאינם קשורים להימורים.

Funtactix (פנטקטיקס) הוקמה בשנת 2006 על ידי ירון לייפנברג, סמנכ”ל הטכנולוגיות של החברה, שעבד לפני הקמתה במיקרוסופט ואילן גרייצר המעצב הראשי שלה, שעבד בעבר ב-Warner Bros, ועזב בינתיים את החברה. היתרון הגדול ביותר של החברה הוא ההסכמים שהיא חתמה עם אולפני הסרטים הגדולים בהוליווד וחברות הפקה שונות ובמסגרתם היא מחזיקה בזיכיון לפיתוח משחקים של מספר מותגים חזקים ביניהם: “פאוור ריינג’רס”, “משחקי הרעב” ו-Creed, המבוסס על דמותו של המתאגרף האגדי מסדרת סרטי ‘רוקי’ ועוד. החברה החלה את דרכה בפיתוח משחקים למחשב האישי וכמובן עם עלייתם של הסמארטפונים היא העבירה את המיקוד שלה לפיתוח משחקים למובייל.

הסטארטאפ AppFront מגייס 1.5 מיליון דולר

הסטארטאפ הישראלי מפתח מערכת שמאפשרת למסעדות לייצר תוך דקות אפליקציה להזמנת מנות; החודש הוא הודיע על גיוס של מיליון וחצי דולר והשקת בוט הזמנות חדש שיאפשר לכם להזמין מנות בשפה טבעית ישירות מהמסנג’ר.

המערכת שפיתח AppFront (אפ-פרונט) מאפשרת למסעדות לייצר אפליקציית הזמנות מנות ממותגת תוך דקות, כשהמשתמשים יכולים לקבל מידע, להזמין ולשלם ישירות מתוך האפליקציה. בין הלקוחות הראשונים של המערכת ניתן למנות את רשת המסעדות האמריקאית b.good על 33 הסניפים שלה, שנהנתה מ-20 אלף הורדות בשבועות הראשונים. גם רשת ארומה תל-אביב, שנמנית על לקוחות החברה, מדווחת על הצלחה בהטמעה של האפליקציה, כשבסניפים מסויימים 20 אחוזים מההזמנות מבוצעות דרך האפליקציה.

AppFront הוקמה ב-2014 על ידי אורי ויסלר ויעל לדור והיא פועלת ממשרדיה בתל אביב. לפני כשנה קיבל הסטארטאפ הכרה ותמיכה בזכות השתתפות במיזם הפינטק של לאומיקארד, ביחד עם אפליקציות דוגמת Gett ו-Otonomic. סבב גיוס ה-Seed של החברה הובל על ידי קרן 500Startups ועוד מספר משקיעים פרטיים ישראליים.

חברת Weka.IO הישראלית מגייסת 22 מיליון דולר

Weka.io הישראלית פיתחה טכנולוגיה אשר משנה את האחסון בארגון ובענן על ידי פישוט רדיקלי של אופן ההתקנה של אחסון במרכז הנתונים. כתוצאה מכך, ניתן להגדיל אחסון למאות פטה-בייט, עשרות מיליוני פעולות ק/פ בשנייה, עם זמן אחזור של פחות מאלפיות שנייה בנתונים כלכליים של ענן. החודש, הודיעה החברה הישראלית שעד כה עבדה במצב Stealth, על סגירת סבב גיוס B בגובה של 22 מיליון דולר בהובלת Walden Riverwood Ventures II ובהשתתפות Qualcomm Incorporated ביחד עם Gemini Israel, Norwest Venture Partners וכמה משקיעים פרטיים נוספים.

 

סבב הגיוס הנוכחי מתווסף לסבב A בגובה של 10 מיליון דולר שהשלימה החברה בשנת 2014 מ-Gemini Israel Ventures ו-Norwest Venture Partners. נכון לעכשיו לא הרבה מעבר ידוע על החברה, אך הטכנולוגיה שפיתחה נועדה לאפשר ללקוחות של Weka.IO להשיג רמות גבוהות יותר של יעילות בעלות כוללת שלדבריה לא הייתה אפשרית בטכנולוגיות האחסון הוותיקות.

זימפריום משלימה גיוס 25 מיליון דולר

חברת אבטחת המובייל הישראלית Zimperium משלימה סבב גיוס שלישי בגובה 25 מיליון דולר; החברה פיתחה את מערכת האבטחה של סולארין, הסמארטפון היקר בעולם.

הפתרון של Zimperium מאפשר הגנה במשך 24 שעות ביממה מפני איומים וחדירה למכשיר הסמארטפון. לטענת החברה היא הראשונה שמספקת מערכת אבטחה מקיפה שכזו באמצעות אפליקצית zAnti התואמת ל-iOS ואנדרואיד. ההתמקדות של החברה היא הגנה על המשתמשים מפני התקפות ונסיונות לעקוב אחר המידע הרגיש שלהם ושל החברות בהן מועסקים. באמצעות האפליקציה יוכלו המשתמשים לבדוק את הרשתות הסלולריות השונות אליהן מעוניינים להתחבר, במטרה לראות האם יש בהן חולשות או נסיונות תקיפה שעשויות לנצל את החיבור שלהם לצורך האזנה.

SundaySky הישראלית מגייסת 30 מיליון דולר

SundaySky היא מי שעומדת מאחורי SmartVideo, סרטוני וידאו המיוצרים בזמן אמת ומותאמים לצופה. כיום המערכת של SundaySky אחראית לייצור של עשרות מיליוני סרטונים מדי שנה, כשלקוחותיה מעידים על כך שצופי הוידאו החכם מעורבים יותר, נאמנים יותר ומכאן שגם רווחיים יותר.

כדי להמשיך ולעסוק במלאכתה הודיעה החודש החברה על השלמת סבב גיוס נוסף (רביעי) בגובה 30 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן הצמיחה ויולה פרייבט אקוויטי המשקיעה לראשונה בחברה, יחד עם המשקיעים הקיימים: כרמל ונצ’רס, גלובספאן קפיטל פרטנרס, Norwest Venture Partners, קומקסט ונצ’רס ואחרים. NTT DOCOMO Ventures, זרוע הון הסיכון של NTT DOCOMO , ספקית הסלולר המובילה ביפן, השתתפה גם היא בגיוס בתור משקיעה אסטרטגית.

Trax מגייסת 40 מיליון דולר

חברת Trax הישראלית, שמתמחה בפיתוח שירותי עיבוד תמונה לשוק הקמעונאי וליצרנים, הודיעה על השלמת סבב גיוס של 40 מיליון דולר. בעולם השיווק התחרותי והרווי במתחרים כיום, יש חשיבות רבה לדרך שבה מוצרים נמצאים ומוצגים על המדפים ברשתות השיווק השונות. אולם איסוף של המידע הזה ומעקב אחריו בעזרת נציגים או תרשימים הם איטיים, יקרים ולא מעודכנים. הפיתוח של Trax מאפשר ליצרנים ולקמעונאיים לקבל את כל המידע בעזרת תמונות שצולמו בסמארטפון ואלגוריתמים מורכבים של ראייה ממוחשבת.

נכון להיום כמעט כל הפעילויות הקמעונאיות הן ידניות, כאשר לעיתים המידע מגיע מאוחר מידי ובהפרש רב מידי עבור המפיצים השונים, ולעיתים מלווה בטעויות מה שהופך את התהליך ל-לא יעיל ולא אידיאלי עבור כל הצדדים המעורבים. בדיוק בנקודה זאת נכנסת הטכנולוגיה של Trax (טראקס), המבוססת על עיבוד תמונה בזמן אמת ומסוגלת לפענח את מצב המוצרים על מדפי החנות השונים. עובד החנות או נציג הספק יכול פשוט לצלם את המוצרים השונים בחנויות באמצעות כל סמארטפון או טאבלט ולהעלות את המידע אל שרתי החברה. מאחורי הקלעים, המערכת מפענחת את התמונות המגיעות אליה ומסוגלת לזהות את המוצרים עד לרמה של מיקומם המדוייק על המדף, וברקוד המוצר. המידע המעודכן נשלח למנהלים הבכירים או אפילו למפיצים עצמם, שיכולים לעקוב בזמן אמת אחר קצב המכירה, מלאי המוצרים וכדומה.

גיוס: FORTVISION מגייסת 2.5 מיליון דולר

FORTVISION הישראלית פיתחה פלפטורמה המאפשרת לבעלי אתרי מובייל, בלוגרים, אתרי מכירות וגופי תוכן להגדיל את מעורבות הגולשים ולהביא את הרשת החברתית אליהם לאתר והאפליקציה. החודש הודיעה החברה על השלמת סבב גיוס בגובה של 2.5 מיליון דולר מקבוצת משקיעים פרטיים מארה”ב. סכום זה מתווסף לסיבוב הסיד שהושקע בעבר בחברה ע”י אלעד ערן, סמנכ”ל לקוחות ב-Wix.

החברה הישראלית מציעה פלטפורמת פרסום חדשה המאפשרת לארח אתרי מפרסמים שלמים בתוך אתרי החדשות, הספורט והעיתונים הדיגיטלים הכלכליים. באמצעות לחיצה על כפתור מרחף ממותג ודי בולט על גבי אפליקציות החדשות, יפתח בתוך האפליקציה חלון בגודל של 80% מהמסך בו ניתן להציג במהירות וללא זמן טעינה את האתר המפרסם, ולחשוף את המשתמשים לתכנים השיווקים ואפילו לבצע רכישה מבלי לצאת מהאתר המארח.

סטאראטפ המציאות הרבודה Meta מגייס עוד 50 מיליון דולר

תחום המציאות הרבודה (AR) לא מתחמם. הוא כבר מזמן רותח. ובצד המגה-גיוסים של Magic Leap, הסטארטאפ הכי חשאי ומסקרן בערך, מגיע תורה של חברת Meta הישראלית. החודש הודיעה החברה כי השלימה סבב גיוס B בגובה 50 מיליון דולר. על פי ההערכות בתחום, הגיוס הנוכחי נעשה על פי הערכת שווי של כ-300 מיליון דולר אחרי הכסף.

המשקפיים שמפתחת החברה כוללים זוג מצלמות מעקב RGB ואלגוריתמי מעקב שפותחו על ידי פרופסור סטיב מן, המדען הראשי של Meta, וחלוץ המיחשוב הלביש. המשקפיים מסוגלים לזהות את תנועת המשתמש על פני תשעה צירי תנועה. התצוגה כוללת שני מסכים באיכות QHD וכוללת אופטיקה שקופה ודקה במיוחד עם Field Of View רחב של 90 מעלות, מה שמעניק למשקפי ה-Meta Pro אזור מסך גדול משמעותית ממשקפי ה-HoloLens של מיקרוסופט בניגוד לנהוג ב-IoT, החברה לא מסתפקת במעבדים חלשים יחסית, אלא משלבת מעבדים רבי עוצמה דוגמת מעבד Intel Core i5 עם 4GB של זיכרון פנימי RAM ו-128GB של זיכרון אחסון פנימי, אודיו 3D של Dolby, קישוריות Wi-Fi, ו-Bluetooth 4.0. כיום מאפשרת החברה למפתחים לרכוש את ה-Meta 2 Development Kit תמורת 950 דולר.

Armeron הישראלית מגייסת 2 מיליון דולר

חברת Armeron, המציגה גישה חדשה להגנה על Web Applications שאינה מבוססת על לימוד, סינון או זיהוי, הודיעה החודש על השלמת סבב גיוס בסך 2 מיליון דולר מ-Glilot Capital Partners. עד היום פעל הסטארטאפ ב-stealth mode מארה״ב ומישראל. הפתרון של החברה מגן מפני פריצות והתקפות אפליקטיביות על אפליקציות מקוונות (web apps) כגון אתרי בנקאות, אתרי ביטוח, ecommerce ותוכנות ענן (saas).

הטכנולוגיה של Armeron מבצעת ניתוח דינמי בזמן אמת של לוגיקת האפליקציה ומייצרת רשימה דטרמיניסטית של כל הבקשות המותרות באותו רגע. כך, תוקף שינסה לעשות מניפולציה על בקשות במטרה לתקוף את האתר / אפליקציה ייחסם בצורה אוטומטית בלי כל הגדרה של חוקים או חתימות.

Deep-Sense מגייסת 2 מיליון דולר 

הסטארטאפ DeepSense, המתמחה בפיתוח פתרונות לחיזוי ארוך טווח של תקלות במכונות תעשייתיות, הודיע על השלמת סבב גיוס ראשון בהיקף 2 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן האנג׳לים Afterdox בהשתתפות JANVEST, SeedIL והמדען הראשי.

המערכת של הישראלית אוספת ומזרימה לענן כמויות גדולות של דאטה תעשייתי בזמן אמת ובקצב גבוה מעשרות אתרים (מאות מכונות ואלפי סנסורים) בפורמטים שונים. ע”י שימוש בארכיטקטורות של רשתות נוירונים עמוקות (deep learning) המנוע התבוני של החברה לומד בצורה אוטונומית התנהגויות של קהילות דומות של מכונות. המנוע יוצר קישורים פנימיים בין מאורעות לרכיבים בתוך המכונה, ובין המכונות למערכות שונות באתר התעשייתי. כך, הוא לומד לזהות חריגות מדפוסי ההתנהגות שנלמדו, למצוא קשרים בין חריגות אלו ולחזות תקלות המתפתחות במערכת.

ע”י זיהוי אבולוציה של דפוס חריג, מתריעה המערכת מבעוד מועד על הכישלון הקרב ומספקת אינפורמציה חשובה לגבי הזמן שנותר להתרחשותו של הכישלון, מה מקורו במערכת ואף ממליצה על הפתרון הטוב ביותר שנצפה עד כה בתקלות דומות מההיסטוריה של המכונה עצמה, או ממכונות שכנות.

יוטפו מגייסת 22 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית Yotpo (יוטפו), שפיתחה פלטפורמה לשיווק באמצעות תוכן גולשים וצרכנים, הודיעה על השלמת סבב גיוס בגובה 22 מיליון דולר בהובלת קרן Bessemer Venture Partners.

הרעיון העומד מאחורי הפלטפורמה שפיתחה החברה הוא לעזור לעסקים להגדיל את המכירות שלהם, באמצעות יצירת תוכן וביקורות מאומתות מרוכשים אמיתיים, ושיתופם במגוון מנועי חיפוש ורשתות חברתיות. לשם כך מציעה החברה מערכת תגובות בה יכולים הרוכשים לשתף אודות חוויית הרכישה או השימוש במוצר. באמצעות הביקורת נוצרת למעשה קהילה סביב המוצר, שמעלה את החשיפה אליו ויכולה לגרום לרוכשים המביעים עניין להפוך ללקוחות בעצמם. לקוחותיה של החברה, אתרי המסחר עצמם, יכולים להנות מאנליטיקות מפורטות המציעות מידע נוסף אודות המכירות השונות. על פי החברה, הפלטפורמה מייצרת עד פי 10 יותר תוכן גולשים מאשר המתחרים, מה שמתרגם בסופו של דבר ליצירת קהילה ולרכישת לקוחות חדשים.

Talkspace הישראלית מגייסת 15 מיליון דולר

Talkspace, הסטארטאפ הישראלי שמנגיש את הייעוץ הפסיכולוגי לקהל הרחב באמצעות אפליקציה, השלים סבב גיוס נוסף בהיקף של 15 מיליון דולר. את הסבב הנוכחי הובילה קרן Norwest Venture Partners בהשתתפות המשקיעים הקיימים בהם Spark Capital, Soft Bank, Metamorphic Ventures ו-TheTime. החברה מציעה התכתבות בלתי מוגבלת עם פסיכולוג שהותאם באופן אישי למטופל, בעלות סמלית של 25 דולר לשבוע, סכום נמוך בהרבה מטיפול פסיכולוגי פיזי טיפוסי.

במהלך השנה האחרונה, Talkspace שילשה את בסיס המשתמשים שלה, והרחיבה את כמות הפסיכולוגים המורשים להציע את שירותיהם ל-1,000, זאת במטרה להתמודד עם הביקוש. כפי שניתן לראות באתר החברה, הטיפולים נוגעים במגוון נושאים וכוללים בין היתר ייעוץ זוגי, טיפול שנקרא ״Social Media Therapy״, עבור ניהול חיים בריאים יותר ברשתות החברתיות, ובעתיד גם אמורה להתווסף אופציה לטיפול קבוצתי. מוקדם יותר השנה השיקה החברה מספר פיצ׳רים חדשים כגון היכולת לשלוח הודעות אודיו ווידאו, במטרה לאפשר למשתמשים שחפצים בכך לנהל אינטראקציה קצת יותר אישית עם המטפלים שלהם.

נקסר מגייסת 10.5 מיליון דולר

Nexar הוא סטארטאפ ישראלי שרוצה להפוך את הסמארטפונים שלנו למצלמות רכב חכמות, שבעזרת הקהילה, יוכלו להתריע על נהגים מסוכנים בכביש וכך אולי לצמצם את מספר התאונות והתנהגויות הכביש המסוכנות. החודש הודיעה החברה על גיוס של 10.5 מיליון דולר בהובלת הקרנות Mosaic Ventures ו-True Ventures.

המערכת של Nexar פועלת כך: ברגע שמשתמש מתחיל בנהיגה, האפליקציה מתחילה אוטומטית לצלם ולתעד בצורה אוטומטית ובאופן קבוע את הכביש – בדיוק כמו מצלמות דשבורד רגילות, אבל בתוספת נתונים מהחיישנים של הסמארטפון כמו מיקום ומהירות. האפליקציה מסוגלת לגלות התנהגויות כביש מסוכנות ב-2 דרכים: ראשית, אם הנהג חווה התנהגות כביש מסוכנת, הוא יוכל בלחיצה אחת לדווח על המכונית, כשהאפליקציה מצמידה לדיווח את הוידאו ״המפליל״ – אם תרצו, מדובר בסוג של Downvote לאותו נהג. לאחר שמתקבלים דיווחים רבים על אותו נהג, הוא מסומן על ידי המערכת כבעייתי. הדרך השנייה והמעניינת גם כן, מתרחשת בסיום כל נסיעה, כשהמערכת מעלה את כל קטע הנסיעה לענן. בעזרת אלגוריתמיקה מורכבת של ראייה ממוחשבת, המערכת מנתחת את הוידאו שהועלה וממפה את התנהגויות הכביש המסוכנות ומזהה את מספרי לוחיות הזיהוי של המכוניות המעורבות.

Sixgill מגייסת 5 מיליון דולר

Sixgill, פיתחה פלטפורמת מודיעין שמצליחה לדלות נתונים מ’הרשת האפלה’ ועל ידי אלגוריתמיקה סבוכה לאתר דליפות של נתונים, זירות סחר לא-חוקיות ולהזהיר ארגונים ואנשים פרטיים בפני התקפות. החברה הוקמה ב-2014 על ידי אבי קשטן ואלעד לביא והיא פועלת ממשרדיה ביוקנעם. הגיוס, בגובה 5 מיליון דולר, הובל על ידי חברת האחזקות הישראלית אלרון (Elron).

Nuro מגייסת 2.6 מיליון דולר

פלטפורמת Nuro עוצבה במיוחד לשימושים של עובדים ושותפי חברה חיצוניים במטרה לסייע לחברות להתמודד עם הגעה של מידע ארגוני (DLP) החוצה, בעידן בו תקשורת מקוונת פנים וחוץ ארגונית הפכה לסטנדרט. הפלטפורמה מאפשרת ליצור תקשורת בצורה מאובטחת, ליצור קבצים מוצפנים ומסרונים שמשותפים בסביבה מבוקרת ופרטית המשמשת מעין “כספת וירטואלית”. הפיתוח מורכב מארבע שכבות אבטחה; אבטחת המכשיר, הצפנת התקשורת, אחסון מוצפן ושכבה קוגניטיבית שמנבאת פרצת אבטחה. כמו כן, Nuro סורקת קבצים ששותפו בעזרת הודעות טקסט במטרה לגלות ווירוסים ותוכנות זדוניות. על פי נתונים של נילסן, כ-75 אחוזים מכלל העובדים שולחים הודעות מסווגות שקשורות לעבודה בשירותי המסרים המיידים השונים, כש-21 אחוזים נוהגים לשתף את החברים מחוץ לארגון בחומרים רגישים.

Eyeview הישראלית מגייסת 22 מיליון דולר

Eyeview הישראלית, המפתחת טכנולוגיה להצגת פרסומות וידאו מפולחות ומותאמות אישית, הודיעה על גיוס 22 מיליון דולר בהובלת קרן Qumra Capital. החברה פועלת בתחום הפרסום המקוון בוידאו ופיתחה טכנולוגיה המאפשרת המרה והצגה של סרטוני פרסומת מותאמים אישית עבור כל משתמש, דרך מגוון פלטפורמות (טלוויזיה, מחשב, מובייל ועוד). הסכום שגויס ישמש את הישראלית לשיווק, פיתוח והאצה במכירות בארה״ב ובעולם.

VideoIQ, המערכת שפיתחה החברה, מאפשרת למותגים גדולים להמיר סרטוני פרסומת גנריים לסרטונים מפולחים וממוקדים המותאמים אישית על פי מיקום, דמוגרפיה, מזג אוויר והיסטוריית גלישה באופן אוטומטי. מנוע ההחלטות מבוסס ענן של החברה מנתח ומוצא בזמן אמת את המשתמשים הכי רלוונטיים למפרסמים ומציג להם את הגרסאות האפקטיביות ביותר של הפרסומות.

Lumus הישראלית מגייסת 15 מיליון דולר

Lumus הישראלית, המפתחת רכיבים אופטיים המאפשרים תצוגה של תכנים מסוג מציאות רבודה במשקפיים חכמים, הודיעה החודש על השלמת סבב גיוס בהיקף של 15 מיליון דולר. את המימון הובילה קבוצת המשקיעים הפרטית Shanda Group, ביחד עם Crystal-Optech, יצרנית רכיב פוטו-אלקטרי סינית.

Lumus מפתחת רכיבי תצוגה שקופים המאפשרים להטמיע את היכולת של מציאות רבודה לטכנולוגיה לבישה באופן הטבעי ביותר. החברה מתגאה בכך שהמוצר שלה מתאפיין בשדה ראייה רחב, צבעים מדויקים, קריאה נוחה של התוכן המוצג גם במהלך היום, וצורה פיזית קלה ונוחה לשימוש יומיומי. דוגמאות לשימושים ברכיב הן הטמעתו ביישומי ניווט למיניהם; במקום הצגת הוראות ההגעה במסך הסמארטפון, ניתן להציגן באופן ׳טבעי׳ יותר באוויר, באמצעות קסדה חכמה; באמצעות הטמעת הרכיב במשקפיים חכמים למשל ניתן להציג את הוראות ההרכבה של הארון שקניתם מאיקאה או הוראות לכיצד להחליף גלגל ברכב לצד טיפים רלוונטיים, או לסייע לכבדי ראייה בשיפור ראייתם. שימושים ׳טריוויאלים׳ יותר הם כמובן הצגת משחקים מערכות VR או צפייה בסרטים באיכות HD ותלת מימד.

Nanit מגייסת 6.6 מיליון דולר ומשיקה את מוניטור התינוקות החכם שלה

Nanit הוא סטאראטפ ישראלי שפיתח מוניטור תינוקות חכם, שמסוגל לעקוב אחרי הנעשה במיטת התינוק – אולם הייחוד שלו הוא סט אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת, שמאפשר גם לזהות ולנתח התנהגויות ודפוסי שינה. החודש הודיע הסטארטאפ על גיוס של 6.6 מיליון דולר.

Nanit כוללת מצלמה שממוקמת מעל למיטת התינוק ועוקבת אחרי התנהגות השינה שלו. המצלמה מספקת וידאו באיכות HD וכוללת מצב ראיית לילה, כך שההורים יוכלו לעקוב אחרי התינוק שלהם בכל רגע; בנוסף, מסוגלת המצלמה לזהות דפוסי שינה, התערבות הורים, מחזורי שינה וכמה שעות שינה הצטברו. על פי המדדים הללו יוצרת Nanit ציונים לשנת לילה ולשנת יום. כל התקשורת מוצפנת אגב בתקן AES 256-bit. בעזרת אפליקציית הסמארטפון של Nanit יוכלו ההורים לקבל תובנות על השינה של התינוק, התראות וידאו, ניתוח התנהגויות ועוד. הממשק אגב מזכיר מעין טיים ליין ברשת חברתית עם עדכונים בסגנון “אורי התעורר” או “אורי נרדם בכוחות עצמו”.

Optitex נרכשת על ידי EFI ב-52.8 מיליון דולר

Optitex הישראלית העוסקת בפיתוח פתרונות תוכנה בתלת מימד הודיעה על חתימת הסכם לרכישתה על ידי EFI – Electronics For Imaging הנסחרת בנסדא״ק. העסקה עצמה נחתמה תמורת תשלום של 20 מיליון דולר במזומן, כאשר 3 מיליון דולר יופקדו בנאמנות והיתרה בסך 32.8 מיליון דולר במזומנים שיתפרסו על פני 3 שנים.

הטכנולוגיה של Optitex המיועדת לעולם הטקסטיל משלבת מערכות דו-מימד ותלת מימד במטרה לייעל את תהליכי עיצוב ופיתוח המוצרים. באמצעות פלטפורמה זו קמעונאים, יצרנים ומותגי אופנה יכולים לייעל את התהליכים העסקיים, ובין היתר לקצר באופן משמעותי את זמן הפיתוח וההשקה של מוצרים חדשים, תוך כדי שיפור בעלויות פיתוח המוצרים, כמו גם התייעלות וחדשנות בשיווק ובמכירות המתאפשרים בעזרת התוכן התלת מימדי שניתן לייצר בעזרת Optitex.

אקזיט כחול לבן: CodersClan רוכשת את BinPress הישראלית

חברת הסטארטאפ הישראלית CodersClan (קודרז קלאן), שמפעילה מרקטפלייס למפתחים, רכשה את חברת BinPress הישראלית גם כן, שמפתחת מודולים מוכנים לתוכנה. העסקה מערבת מזומן ומניות, ולמרות שסכום הרכישה לא פורסם – על פי ההערכות בתחום הוא נאמד בכמיליון דולר.

חברת Binpress (בינפרס), שהוקמה ב-2011 על ידי אדם בניון וערן גלפרין, פיתחה מרקטפלייס לקנייה ולמכירה של מודולי תוכנה, שמאפשרים למפתחים לקנות ולמכור חבילות קוד. היתרון בעבודה עם Binpress היא שהפלטפורמה מספקת למפתחים את כל אפשרויות השיווק וההפצה וגם מעניקה לקוד בקרת איכות. לאחר הרכישה וההטמעה, ימשיך Binpress לתפקד כאתר עצמאי וחטיבה עסקית בתוך CodersClan כאשר התתמשקויות נוספות ייאפשרו עבודה חלקה יותר בין המוצרים, למפתחים וללקוחות. היזמים של Binpress לא ימשיכו בחברה הממוזגת, כשאדם בניון, שהיה מנכ”ל החברה, הוא כיום מנהל את זרוע ההשקעות של 500Startups בישראל.

Accenture רוכשת את Maglan ומקימה מרכז פיתוח בישראל

ענקית הייעוץ הרב-לאומית Accenture (אקסנצ’ר) הודיעה החודש על רכישת חברת הסייבר הישראלית Maglan (מגלן) וצירופה למרכז הפיתוח הקיים של החברה בישראל. החברה הישראלית נחשבת לאחת מחברות הסייבר הוותיקות בישראל והוקמה כבר ב-1998 על ידי שי בליצבלאו. לאחר המיזוג, תציע Maglan שירותים בתחומי הסייבר השונים, ללקוחות Accenture. סכום העסקה לא פורסם.

Maglan עוסקת בייעוץ טכני ובביקורת בתחום אבטחת המידע, מודיעין רשת ולוחמת סייבר לגופים מסחריים וביטחוניים. פעילותה של מגלן כוללת ביצוע בדיקות אבטחת מידע מתקדמות, כולל ניסיונות פריצה יזומים למערכת מיחשוב של לקוחות, עבודות מחקר יזומות ומוזמנות, חקירות מחשב ואיתור ומניעת ריגול תעשייתי.

Comeet מגייסת 1.2 מיליון דולר

הסטארטאפ הישראלי Comeet, המסייע למחלקת משאבי האנוש בפרט ולחברות הנמצאות בצמיחה להעסיק עובדים בצורה נוחה יותר, מודיע על השלמת סבב גיוס ראשון (סיד) בהיקף של 1.2 מיליון דולר. המשקיעים שהשתתפו בסבב נוכחי כוללים את דיוויד צ׳או, לשעבר סמנכ״ל משאבי האנוש העולמי בקבוצת עליבאבא, דיוויד ווינדלי, נשיא IQTalent Partners ובכיר HR לשעבר ביאהו ביחד עם קן קולדמן, CFO ביאהו גם כן. ההון שגוייס ישמש את החברה בעיקר במטרה להאיץ את המכירות.

הרעיון מאחורי Comeet הוא לפשט את הליך גיוס העובדים ולאפשר לכל המעורבים בדבר (המגייס, המראיין, המנהל וכו׳) לקחת חלק בתהליך. לטענת החברה, ביכולתה של הטכנלוגיה שפיתחה לקצר באופן משמעותי את הזמן שלוקח לגייס עובדים חדשים בעד 80%.

Interlude של יוני בלוך מגייסת סכום המוערך ב-40 מיליון דולר

הסטארטאפ הישראלי אינטרלוד (Interlude), שמאפשר לצופה לבחור את המשך העלילה של הוידאו בו הוא צופה, הודיע על השלמת סבב גיוס משמעותי נוסף בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. בעוד שסכום ההשקעה המדויק לא פורסם, נודע כי מדובר ׳בעשרות מיליוני דולרים׳, ולפי ההערכות מדובר ב-40 מיליון דולר. מי שהובילה את סבב הגיוס האסטרטגי האחרון היא לא פחות מ-Sony Pictures Entertainment, זאת במטרה ליצור שיתופי פעולה שיעזרו לפתח יחד תוכן שישדרג את התכנים של החברה באמצעות פלטפורמת Eko של Interlude.

בסופו של דבר הקהל של היום הוא ממש לא הקהל של פעם; עם פלטפורמת Eko יוצרים יכולים לסטות משיטת הסיפור הפאסיבית באופן די פשוט, ולאפשר לצופים להיות מעורבים ולהחליט כיצד ולאן העלילה תתפתח. כנראה שסוני הבינה שלחברה הישראלית יש פוטנציאל גדול להשתלב בעולם הנוכחי, בטח בתקופה בה כל הנושא של ערכות המציאות המדומה תופס נתח משמעותי מחיינו והופך לטרנד בולט ובהחלט רלוונטי לטכנולוגיה של Interlude.

אירובוטיקס מגייסת 28.5 מיליון דולר לפיתוח הרחפן האוטונומי שלה

הסטאראטפ הישראלי Airobotics, שפעל עד עכשיו מתחת לרדאר, פיתח רחפן אוטונומי לחלוטין, שמסוגל לא רק לטוס, לנווט ולבצע משימות ללא התערבות מטיס – אלא אפילו להחליף סוללה ולהמשיך במשימה בכוחות עצמו. החודש הודיעה החברה על השלמת גיוס של 28.5 מיליון דולר בהובלת מספר קרנות ומשקיעים בראשם נועם ברדין, סגן נשיא להנדסה בגוגל ומי שהקים וניהל את Waze.

Airobotics (אירובוטיקס) פיתחה פלטפורמה ומערכת תעופה אוטונומית לחלוטין, שמאפשרת לחברות להשתמש ביתרונות הרבים של שימוש ברחפנים ללא צורך במעורבות אנושית. בין היתר יכולים הרחפנים לבצע משימות כדוגמת פיקוח, בדיקות תחזוקה, וסקירת מיכון ואבטחת מתקנים ענקיים, כמו למשל מפעלי תעשייה, נמלי ים, ומכרות.

Zerto הישראלית מגייסת 20 מיליון דולר נוספים

5 חודשים אחרי סבב הגיוס האחרון, חברת Zerto הישראלית העוסקת בניהול התאוששות מאסונות בענן, הודיעה החודש על הרחבת סבב הגיוס ב-20 מיליון דולר נוספים מ-CRV. הסכום שגויס מתווסף ל-50 מיליון דולר שגייסה החברה בהובלת קרן IVP – Institutional Venture Partners בינואר 2016. בכך מסתכם המימון שגייסה זרטו בסדרה E ב-70 מיליון דולר. המשקיעים הקיימים בחברה בהם ,83North Battery Ventures Harmony Partners ו-RTP Ventures השתתפו גם הם בסבב האחרון.

פתרונות התוכנה של Zerto מאפשרים ניהול מערכות מידע ארגוניות וענן בזמינות של 24/7, ומובטחים להיות פשוטים, אמינים ולספק המשכיות עסקית. בעזרת פלטפורמת Zerto Cloud Continuity, ארגונים יכולים להגן על העומסים הווירטואליים שלהם ולהעביר אותם בין עננים ציבוריים, פרטיים והיברידיים באופן חלק. מוצר הדגל של החברה, Zerto Virtual Replication, הפך כבר לתקן ׳מקובל׳ בהגנה, התאוששות וניוד יישומים בין מרכזי נתונים וירטואליים ועננים.

Gong.io מגייסת 6 מיליון דולר לניטור שיחות מכירה

חברת Gong.io פיתחה מערכת שיכולה לתמלל ולנתח שיחות בעזרת טכנולוגיות של זיהוי דיבור, שמיועדת לחברות שמציעות שירותים לשוק הארגוני. החודש הודיעה החברה על גיוס של 6 מיליון דולר מ-Norwest Venture Partners ומשלמה קרמר, מייסד צ’קפוינט ואימפרבה.

המערכת שפיתחה Gong.io יכולה לנטר ולנתח שיחות שמנהלים אנשי מכירות עם אנשי IT בחברות ובארגונים שונים. לאחר השיחה מציגה המערכת לאיש המכירות דו׳׳ח מרוכז שמתבסס על ניתוח של יותר מ-100 פרמטרים שונים וכולל את החלקים החשובים בשיחה. בין היתר מסמנת המערכת חלקים חשובים בשיחה כמו למשל שאלות ששאל הלקוח, ההתנגדויות שלו, כוונות קנייה, התלהבות או אכזבה ועוד. לצורך הניתוח הזה מנטרת המערכת יותר מ-100 פרמטרים שונים בעזרת למידת מכונה וזיהוי דיבור.

GamEffective הישראלית מגייסת 7 מיליון דולר

GamEffective, המציעה פתרונות משחוק (גיימיפיקציה) ופידבק לארגונים בזמן אמת כדי לשפר את תפוקת עובדים, מודיעה על גיוס 7 מיליון דולר בהובלת קרן JVP ובהשתתפות Verint, 2B Angels, שקד ונצ’רס, ליפמן, CE Ventures ומשקיעים נוספים.

אחת הדרכים המהנות והיעילות ביותר ללמידת מיומנויות שונות היא באמצעות משחק, פיזי או ווירטואלי. משחוק היא שיטה העושה שימוש באלמנטים משחקיים בסביבה שאיננה משחקית, זאת במטרה ליצור מוטיבציה פנימית בקרב המשתתפים על מנת שיצליחו כמה שיותר במשחק.GamEffective השכילה לעשות שימוש בעובדה זו, ופיתחה פלטפורמה המיועדת לשימוש בקרב ארגונים ומקומות עבודה, אשר ביכולתה בין היתר לשפר את ביצועי העובדים.

הפלטפורמה של GamEffective מסייעת לשפר את ביצועי המכירות ושירות הלקוחות, מעודדת שיתוף פעולה ארגוני ותומכת בהכשרת עובדים, הדרכות ועוד. מטרת פתרונות המשחוק של החברה היא יצירת שינוי ארגוני ארוך טווח, תוך כדי שימוש באלמנטים משחקיים שונים, המעודדים את מעורבותם ומחויבותם של העובדים השונים בארגון. בין סוגי המשחקים מצויים תחרויות ספורט או מרוצי מכוניות עשירים מבחינה גרפית, ומטרתם היא לאפשר לארגון לתקשר מטרות בבהירות, להניע את העובדים לפעולה תוך כדי קבלה מהם משוב איכותי ואמיתי. הנרטיבים במשחקים השונים הופכים את העובדים לגיבורים, תוך כדי שמתנהלת גישה מאוזנת, המתמקדת בהישגים הבאים לידי ביטוי בתחושה של משמעות, שליטה ואוטונומיה.

קוויק מגייסת 3 מיליון דולר לכפתור ההזמנות שלה

במרץ בשנה שעברה הציגה ענקית הקמעונאות האמריקאית אמזון את ה-Dash, כפתור פיזי שמאפשר בלחיצה אחת להזמין מוצרים מהאתר. אולם מה שנתפס בהתחלה כמתיחה של אחד באפריל הפך במהירה לעסק משגשג עם יותר מ-100 חברות שמשתפות פעולה עם אמזון. חברת הסטארטאפ הישראלית Kwik (קוויק), שפיתחה כפתור הזמנה מהירה משלה, הודיעה על גיוס של 3 מיליון דולר מקרן Norwest Venture Partners ומשקיעים פרטיים.

הרעיון של Kwik פשוט: ברגע שאתם מבחינים כי מוצר מסויים כמו אבקת כביסה, קורנפלקס או חיתולים עומדים להסתיים, אתם לוחצים על הכפתור האלחוטי, וזהו, שוכחים מהכל. המערכת מבצעת בשמכם הזמנה מהירה של המותג המועדף עליכם ודואגת שהמוצר יגיע עם שליח במהירות האפשרית. עד כאן, די דומה ל-Dash של אמזון, אולם השוני הוא שהמערכת של Kwik פתוחה לכל מותג ויצרן, ולא רק לאלו שמוכרים באמזון, מה שבעצם מבדל והופך אותה ליותר פרקטית. ״היחודיות של המערכת היא בהיותה פתוחה וגמישה. כל מותג ויצרן יכולים להתחבר למערכת ולעלות לאוויר תוך זמן קצר מאוד, ללא עלות פיתוח, וכך בעצם ולהגדיל משמעותית את נאמנות הלקוח למותג״ הסביר לגיקטיים עופר קליין, אחד משלושת מייסדי החברה. על פי Kwik, כל מוצר או שירות שהצרכן מזמין באופן קבוע – יכול להתאים לפלטפורמה כך למשל קפסולות קפה, פיצה, מוניות, נייר למדפסת, מים מינרליים וחיתולים.

LightCyber הישראלית מגייסת 20 מיליון דולר

לייטסייבר (LightCyber) הישראלית ממשיכה במשימה שלה להפחית את אלפי ההתראות שמתקבלות אל שולחנם של אנשי ה-IT מידי יום, ולאפשר להם להתמקד באיומים מתקדמים יותר. כדי לעשות זאת, השלימה החברה גיוס של כ-20 מיליון דולר במסגרת סבב B בהובלת כללטק (ClalTech), זרוע ההשקעות בטכנולוגיה בישראל של Access Industries וכלל תעשיות, יחד עם היזם והמשקיע שלמה קרמר, אשר הצטרף לדירקטוריון החברה בשנת 2015. כמו כן השתתפו בגיוס הנוכחי גם המשקיעים הקיימים בהם, Battery Ventures, Glilot Capital Partners ו-Amplify Partners.

LightCyber משתמשת בלמידת מכונה כדי לאסוף כמויות עצומות של נתונים. הטכנולוגיה ממפה ויוצרת פרופילים של התנועה הפנימית של עובדי החברה, מזהה התנהגות חשודה ובכך מבדילה בין משתמשים לגיטימיים לזדוניים באמצעות זיהוי אנומליות אמיתיות שיכולות להצביע על אקט חשוד. בשלב זה עוקבת המערכת אחר המשתמשים הבעייתים בחזרה אל נקודת המוצא שלהם, במטרה לנתח האם אכן מדובר באיום ממשי או לא – ולהגיב בהתאם.

Colu מגייסת 9.6 מיליון דולר

Colu, המציעה מערכת לניהול כלכלות מקומיות המבוססת על טכנולוגית Block Chain, הודיעה על השלמת סבב גיוס A בסך 9.6 מיליון דולר. את הסבב האחרון הוביל משקיע אסטרטגי שנחשב לדמות מוכרת בתחום ה-Currency, קרן Aleph וקרן Spark ובהשתתפות Digital Currency Group וטום גלוסר, לשעבר מנכ״ל Thomson Reuters. לצד הגיוס, Colu הודיעה כי היא מפנה את מרבית תשומת ליבה לבניית פלטפורמה שתוכל להכיל את דור הכלכלה הדיגיטלית, ולשנות את המשמעות והערך של כסף בכלכלה הדיגיטלית.

המערכת של Colu מאפשרת לנהל כלכלות מקומיות – מערים שיכולות להנפיק מטבע משלהן ועד למדינות שלמות. בסופו של דבר עסקים קטנים הם הליבה של כל כלכלה מקומית. לכן, Colu יצרו מערכת שלמה של כלים המאפשרת לסוחרים לנהל עסקאות באופן פשוט, להרחיב את ההיצע שלה, לסייע להם לקבל יותר חשיפה ולהפיץ את המטבע המקומי.

Humavox הישראלית מתמזגת עם Aurum

הסטארטאפ הישראלי Humavox (היומווקס), המפתח טכנולוגיות טעינה אלחוטיות שיאפשרו לנו להיפטר מהכבלים, הודיע על מיזוג עם Aurum האוסטרלית. כחלק מעסקת המיזוג החברה האוסטרלית תרכוש 100% ממניותיה של Humavox ותשקיע בחברה 16 כמיליון דולר לאורך שנתיים.

כיום אנחנו רוכשים יותר ויותר מוצרים חכמים שזקוקים לטעינה מתמדת. כרגע הפתרון הוא מטען ייעודי לכל מכשיר משלו, מה שתופס שקעים בבית ולא פחות חשוב – כל החוטים האלו נראים נורא. אחד המוצרים של החברה היא קערת טעינה אלחוטית. מה שמיוחד בקערה הוא שהיא מאפשרת לכם פשוט להניח את צמיד הניטור או השעון ולטעון אותם, מבלי לדאוג למגע ישיר או להניח אותם בזווית מסויימת. הסוד טמון בטכנולוגיית ה-RF – המטען משדר למעשה גלי רדיו שמומרים למתח חשמלי וטוענים כך את המכשיר. בחברה מסבירים שהעיצוב נשען על קערת המפתחות שהיתה נפוצה בבתים רבים והיתה למעשה מרכז הבית. הקערה מגיעה גם בתצורה קומפקטית יותר, ומיועדת לטעינה בדרכים.

סיסקו רוכשת את CloudLock הישראלית תמורת 293 מיליון דולר

מנכ”ל סיסקו, ג’ון צ’יימברס, סיים ביקורו בישראל בהודעה על רכישת חברת הסטארטאפ הישראלית CloudLock (קלאוד לוק), שמפתחת טכנולוגיות אבטחה לענן הארגוני. תמורת הרכישה יקבלו בעלי המניות בהם משקיעים, יזמים ועובדי החברה כ-293 מיליון דולר.

CloudLock מפתחת טכנולוגיות אבטחה ליישומים ארגוניים מבוססי ענן, שמתבססת על API, מבוסס ענן (Cloud-Native). בין היתר תומכת החברה בשירותים דוגמת ServiceNow, Google Apps, Salesforce.com, Azure O365, AWS, Force.com, Dropbox. טכנולוגיית ה-CASB של החברה עוזרת ללקוחות להבין ולנטר את התנהגות המשתמשים ואת הגישה למידע רגיש אשר נמצא באפליקציות ענן, ומספקת הגנה מפני איומים, ניטור ו-Compliance, בין אם מדובר בשירותי ענן אשר אושרו על ידי ה-IT או לא. החברה מגנה כיום על יותר מ-150 אלף אפליקציות, עם 10 מיליון משתמשים ויותר ממיליארד קבצים שמנוטרים מדי יום. בין לקוחותיה ניתן למנות ארגוני ענק כמו מוטורולה, HBO, ג’ון לואיס, אולפני DreamWorks, הצבא האמריקאי ועוד.

ironSource רוכשת את StreamRail

איירון סורס (ironSource) הישראלית, שמציעה פלטפורמה להפצת אפליקציות ומאפשרת חיבור משתמשים עם האפליקציות הרלוונטיות להם, ממשיכה במסע הקניות שלה; הפעם רוכשת החברה את StreamRail הישראלית גם היא, חברה צעירה שטרם כיכבה בכותרות ופיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לצפות בסרטוני וידאו באופן מהיר במיוחד. החברה הנרכשת מציעה נגן וידאו ייעודי למפרסמים, שמאפשר להם לספק ולייצר רווחים מסרטונים שנצפים בכל מכשיר ובכל מקום בעולם.

העסקה, שטרם זכתה לאישור רשמי מצד איירון סורס או Stream Rail, מסתכמת לפי הערכות בכמה עשרות מיליוני דולרים. כפי הנראה, החברה הנרכשת שנוסדה רק בשנת 2014 השלימה לפני כשנה סבב גיוס ראשון (A) בסכום שלא פורסם מקרן סקויה.

Meekan נמכרה ל-Tamedia השוויצרית

חברת הסטארטאפ הישראלית Meekan (מיקאן? מי-כאן? אתם תחליטו) שמפתחת צ’ט בוט לקביעת פגישות, הודיעה החודש כי נמכרה לחברת Tamedia השוויצרית, המפעילה את שירות קביעת הפגישות הפופולארי Doodle.

Meekan נוסדה ב-2013 על ידי ליאור ואייל יבור (אבא ובן) בשיתוף המעצב מתי מריאנסקי. הרעיון החל להתגבש כאשר ליאור האב, ששימש כסמנכ”ל תפעול וטייס ראשי באל על ואייל בנו דיברו על הקושי לתאם פגישות מרובות משתתפים. מנוע קביעת הפגישות והאופטימיזציה של הזמנים שפיתחה החברה מסוגל למצוא את הזמן המתאים ביותר לפגישות עבור המשתתפים, לא משנה באיזו פלטפורמה הם עושים שימוש: Gmail, Google Apps, Exchange/Office365 או iCloud. כדי לקבוע את הזמן המתאים ביותר, לצורך זה, המערכת לוקחת בחשבון משתנים כמו זמינות, אזורי זמן שונים, ושעות עבודה בכל מקום. המערכת של החברה לומדת את המשתמש במהלך הזמן. כלומר, ככל שתקבעו יותר פגישות באמצעותה, כך היא תדע להציע לכם את הזמנים המתאימים ביותר על פי ההעדפות שלכם. היישום הפופולארי ביותר של החברה הוא הצ’ט בוט שהיא פיתחה לשירות המסרים הארגוני Slack (סלאק) וכן HipChat ולאחרונה הפעילה החברה גם סוכן נסיעות וירטואלי במסנג’ר של פייסבוק (Air Meekan).

Medi Tate הישראלית מגייסת 4 מיליון דולר

חברת Medi Tate הישראלית, המפתחת מוצרים לטיפול במחלות של השופכה והערמונית, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס נוסף בסך 4 מיליון דולר ממשקיע אסטרטגי המגיע מתחום המכשור הרפואי. בנוסף, לפי ההסכם המשקיע התחייב להשקיע כ-4 מיליון דולר נוספים במחצית השנה הקרובה, ואף ניתנה אופציה לרכוש את הבעלות על החברה לפי שווי של 100-200 מיליון דולר.

מוצר הדגל של Medi Tate הוא iTIND 555, המיועד לטיפול בחולים הסובלים מערמונית שפירה מוגדלת (benign prostate hyperplasia, BPH). המכשיר מאפשר עיצוב מחדש של השופכה בהליך פשוט וללא דימומים. ביצועיו של הפיתוח מובילים לתוצאות של ניתוח לכל דבר, רק ללא ההליך המסורבל.

 

 

 

 

10 טעויות נפוצות של יזמים מול משקיעים [אורח]

$
0
0
startup PD

 

startup PD

מאת רוברט פינקס

במהלך עבודתי פגשתי אלפי יזמים וחברות שביקשו לגייס כסף כדי לפתח את המיזם שלהם ולהגשים את החלום. 
האינטראקציה האנושית היא מדד מרכזי בהצלחת הגיוס והיזמים המצליחים הם אלו שמשכילים להתאים את עצמם לצרכי המשקיעים ולייצר סיטואציית ‘WIN WIN’.

בעקבות הפגישות הללו החלטתי לתמצת ולהתייחס ל-10 טעויות שיזמים עושים בפגישתם עם משקיעים ודרכים להציג את המיזם באופן שמגדיל את הסיכוי להתקדם להשקעה. הסיטואציה הבסיסית הינה מפגש ראשון עם משקיעים. זכרו: יש לכם כמה דקות בלבד להרשים את המשקיעים ולגרום להם לרצות להשקיע בכם.

1. אין התאמה בין הפיץ׳ למשקיע שמולו מציגים

תעשו שיעורי בית ובדקו מי המשקיע שמולו אתם מציגים. זהות המשקיע היא נקודה קריטית. ככל שיודעים יותר על המשקיע והגוף שמולו עומדים, הסיכוי שלנו להתאים את המסרים לצרכים ולדרישות ההשקעה גדל משמעותית.

אם זו קרן הון סיכון בדקו מה היו ההשקעות האחרונות שלה / טעמים / התמחות. אם מדובר במשקיע פרטי– בדקו מראש מה יכולת ההשקעה שלו. חפשו באינטרנט. רוב התשובות נמצאות בהישג היד.

2. יותר מדי אינפורמציה ב-5 דקות

לרוב המפגש הראשון עם המשקיע הוא לעורר את העניין הראשוני. זה ה”מה” ולא ה”איך”. תבהירו במספר משפטים קצרים את הבשורה שלכם לעולם. אם זה יהיה ברור וצצות שאלות – תקבעו מיד עם המשקיע פגישה ארוכה ומשמעותית בה תפרטו איך אתם עושים את הקסם.

3. לא מבינים את מהות הפתרון וחמור מזה את הבעיה

יזמים רבים נכנסים לתיאורים מפליגים על פיצ’רים איזוטריים אשר הופכים את המוצר שלהם ללא פחות ממדהים. אם מהות הבעיה ומסגרת הפתרון לא ברורים ב-3 המשפטים הראשונים, אתם מבזבזים לכולנו את הזמן.

4. השוק קטן מדי עבור המשקיע

שימו לב – קרנות הון סיכון ומשקיעים מוסדיים לא יכנסו לרוב להשקעות עם חברות שהשוק הפוטנציאלי שלהם קטן מ-1 מיליארד דולר לשנה.

5. המודל העסקי אינו ברור

כדאי מאוד שיהיה ברור למשקיע איך החברה, ובסופו של דבר גם הוא עושים כסף. כדאי להצמד למודלים מוכרים של הכנסה ולא לנסות להמציא את הגלגל.

6. אין לי מתחרים

זו אחת הטעויות הגדולות בהצגה מול משקיע. אם אין מתחרים לרוב או שהיזם לא יודע לחפש, או שיש סבירות גבוהה שאין שוק. תמיד יש STATE OF THE ART – הדרך שבה נעשים דברים היום. המתחרה שלי מגדיר אותי – והוא היעד לאקזיט שלי ברוב המקרים.

7. ויכוח עם משקיע

אחת הטכניקות הידועות של משקיע מנוסה היא לשאול שאלה פרובוקטיבית ולבחון את תגובת היזם. האם הוא מתעצבן, איך הוא מגיב לפרובוקציה. יש כאן מתאם ליכולות ניהוליות של היזם והתמודדות עם קשיים. אל תגררו לוויכוח, גם אם אתם חולקים על דעת המשקיע.

8. כמה כסף צריך

התאימו את המצגת למשקיעים מולכם ולפרמטרים של השקעה אפשרית. אל תציגו למשקיע פרטי צורך ב-5 מיליון דולר השקעה. זה לא המגרש שלו – ויתכן שאיבדתם אותו. הוא יחשוש להשקיע מאות אלפי דולרים כשהצורך האמיתי כל כך גדול והוא תלוי במשקיעים אחרים. התאימו את התוכנית העסקית למסגרת היכולת של המשקיע. כן, זה אומר כמה תסריטים של תוכניות עסקיות.

9. היצמדות לתוכנית העסקית

לפעמים משקיע מקצועי יכנס לפרטי התוכנית העסקית ויחלוק על נתונים ותחזיות על בסיס ניסיונו. זהו דווקא סימן חיובי ולא מלמד על התנגדות, תהיו פתוחים לקבל דעות של משקיע מנוסה ולבצע התאמות בתוכנית העסקית – כמובן – ההתאמה היא למשקיעים בפועל ולא לפוטנציאלים.

10. ניסיון הצוות

זהו המקום האחרון, אך זה הפרמטר החשוב ביותר בהחלטת ההשקעה. צוות טוב ומנוסה, כולל עם כישלונות עבר ולא רק עם הצלחות, הוא בעל מירב הסיכויים לגייס. אין תחליף לאנשי ניסיון בצוות שלכם. בואו למשקיע עם צוות מגוון ובעל ניסיון מוכח.

לסיכומו של עניין, זכרו שזהו משחק, וכמו בכל משחק, אם רוצים לנצח צריך גם לדעת את הכללים, אך גם להפגין וירטואוזיות.

רוברט פינקס הוא מנהל מעוף ראשון לציון מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה ומנהל קרן הון הסיכון MG INVESTMENT CAPITAL.


שינה טובה: Nyxoah מגייסת 9 מיליון דולר, כדי לעצור דום נשימה ונחירות

$
0
0
מקור: Nyxoah
מקור: Nyxoah

מקור: Nyxoah

הסטארטאפ הישראלי-בלגי Nyxoah (ניקסואה) השלים גיוס בגובה 9 מיליון דולר, מתוך סבב מתוכנן של כ-25 מיליון דולר. הסטארטאפ מפתח שתל זעיר שנועד למנוע מצבים של דום נשימה ונחירות.

שתל זעיר שיעצור דום נשימה ונחירות

כ-18 מיליון בני אדם סובלים מדום נשימתי חסימתי (OSA) בארה”ב לבדה. מלבד אי הנוחות, מדובר בתסמונת כרונית אשר מובילה לירידה באיכות השינה ולתחלואה נלווית כגון לחץ דם גבוהה, סכרת, התקפי לב ושבץ. כיום, רוב הפתרונות כוללים פרוצדורות ניתוחיות פולשניות, או שינה עם מערכות מסורבלות, הפוגעות באיכות השינה של החולים. השוק לטיפול בדום נשימתי חסימתי, הינו שוק צומח בהיקף שנתי של 4 מיליארד דולר עם קצב צמיחה דו ספרתי הצפוי בשנים הקרובות.

המוצר שמפתחת Nyxoah הוא למעשה שתל זעיר שגורם לגירוי במערכת העצבית של המטופל, כך ששרירי הלשון מתכווצים ומונעים ממנה לחסום את דרכי האוויר. במהלך הפיתוח רשמה החברה יותר מ-11 פטנטים בארצות הברית. כעת, השלימה החברה למעשה את שלבי הפיתוח והיא מעוניינת לעבור לשלב הניסויים הקליניים באירופה, כדי לקבל את האישור של ה-EMA, רשות התרופות האירופאית, המקבילה ל-FDA בארצות הברית.

Nyxoah הוקמה ב-2009 על ידי רוברט טאוב ועדי משיח, שמכהן כנשיא וכמנכ”ל החברה. טאוב הקים ב-1995 את חברת Omrix, הנפיק אותה ב-2006 ומכר אותה שנתיים אחר-כך לתאגיד ג’ונסון אנד ג’ונסון תמורת יותר מ-400 מיליון דולר. המטה של Nyxoah נמצא בבלגיה, כשכל תהליך הפיתוח נעשה בתל אביב. מאז הקמתה גייסה החברה כ-20 מיליון דולר ועתה מצטרף סבב הגיוס הנוכחי שעומד כרגע על 9 מיליון דולר, אולם מתוכנן להיות בגובה של 25 מיליון דולר. בין המשתתפות בסבב ניתן למנות את Gilde Healthcare ו-SWIR, חברת Novallia ומשקיעים פרטיים ביניהם טאוב עצמו ואווה וואכר, בעלים של חברת הייעוץ הבלגית Wascher & Partner ובעברו בכיר ב-GE Plastics.

הפתרון של חברת Nyxoah צפוי להתחרות בפתרון של חברה ישראלית אחרת, Ninox, שגייסה כ-5 מיליון דולר, כדי לפתח מכשיר זעיר משלה לטיפול בדום נשימה חסימתי.

הקניין הרוחני של הסטארטאפים הישראלים שווה מיליארדים

$
0
0
תל אביב. תמונה: יונתן אידו
תל אביב. תמונה: יונתן אידו

תל אביב. תמונה: יונתן אידו

מאת ד”ר אסתר לוצאטו, שותפה-מנהלת בפירמת עורכי הפטנטים “לוצאטו את לוצאטו”

התבוננות לעומק בתעשיית ההיי-טק הישראלית מאפשרת להבין טוב יותר את מצב הקניין הרוחני בישראל וזאת בשל הזיקה ההדוקה והקשר הבלתי ניתן להפרדה בין התעשייה הטכנולוגית לבין הקניין הרוחני. במידה רבה, הקניין הרוחני – במובנו הרחב – משקף את מהות הפיתוח הטכנולוגי, ולעיתים קרובות אף מנבא אותו, וזאת בשל העובדה הפשוטה, שיזמים ומפתחים רושמים פטנט על הפיתוח עוד בטרם יצא לשוק.

הדבר מומחש ביתר שאת בסטארטאפים הישראלים, שנמכרו לתאגידי ענק בחו”ל. בשנה האחרונה, 2015, בוצעו 107 אקזיטים בהיקף של 8.03 מיליארד דולר. אך למעשה כל השנים שבין 2011 ו-2014 היו שנות שיא לאקזיטים הישראלים: בשנת 2014 בוצעו 117 אקזיטים בהיקף של 7.77 מיליארד דולר, בשנת 2013 97 אקזיטים בהיקף של 6.71 מיליארד דולר ואילו בשנת 2012 91 אקזיטים בהיקף של 9.75 מיליארד דולר.היקף הגיוסים והאקזיטים הנאה נמשך גם במחצית הראשונה של 2016 בואכה המחצית השנייה.

Shekef11

סיסקו רכשה חברות ישראליות בהיקף של כמעט 7 מיליארד דולר

היקפי הרכישה של חברות הענק הגלובליות בשנים האחרונות חורגים מעבר לכל מה שמוכר בכלכלות אחרות. כך למשל, רכשה חברת מיקרוסופט לא פחות מ-21 חברות הזנק ישראליות בהיקף כולל של 1.4 מיליארד דולר, אינטל רכשה 14 חברות בהיקף של 2.2 מיליארד דולר, סיסקו לא פחות מ-11 חברות ישראליות במהלך השנים האחרונות בשווי כולל 6.9 מיליארד דולר, גוגל רכשה 8 חברות בהיקף של 1.2 מיליארד דולר, HP רכשה 6 חברות בהיקף כולל של 5.5 מיליארד דולר, מרוואל 3 חברות בהיקף ש 2.9 מיליארד דולר וכך הלאה. סיסקו ממשיכה במסע הרכישות שלה ללא הרף. רק לאחרונה רכשה סיסקו את קלאוד לוק הישראלית בכ-300 מיליון דולר ובמרץ האחרון רכשה את ליבה סמיקונדקטור ב-320 מיילון דולר.

Shekef1

ויודגש, תאגידי ענק כמו אפל, EMC, סיסקו, יבמ, ברודקום, ג’ונסון אנד ג’ונסון, אינטל, מיקרוסופט ואחרים רכשו חברות הזנק ישראליות בשל ערכן של הטכנולוגיות החדשניות, שפותחו על-ידן ומהוות נכסים אינטלקטואליים בלתי מוחשיים, דהיינו, קניין רוחני. הרכישות הללו לא גילמו תזרים מזומנים, צבר לקוחות, או היקף מכירות, שהצדיקו את הערכים הגבוהים ששולמו עבור אותן חברות. זו בעיקר החדשנות הטכנולוגית שהיא, כאמור, בעלת ערך רב, שהצדיקה זאת. אין גם ספק שהקניין הרוחני ימשיך לעמוד במוקד האטרקטיביות של החברות הישראליות בעיני תאגידים רב-לאומיים.

במילים אחרות: הקניין הרוחני משקף את החדשנות הטכנולוגית, כשם שזו באה לידי ביטוי בנכסים אינטלקטואליים בלתי מוחשיים, ומהווה את ליבת הערך בתהליכי מכירה ורכישה של חברות טכנולוגיות. אפשר לראות זאת גם בפריזמה של השקעות ההון סיכון. בין השנים 2006-2015 השקעות ההון סיכון בישראל עמדו על 21.8 מיליארד דולר, תוך גידול עקבי ומתמיד לאורך השנים.

Shekef4

חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו אשתקד סכום שיא של השקעות הון סיכון בסך 4.4 מיליארד דולר – זינוק של 30% לעומת השיא הקודם שנקבע ב-2014. עם זאת, כדאי לשים לב כי לאורך השנים חלקן של הקרנות הישראליות בסך ההשקעות הולך ויורד עם השנים, מה שמגביר את התלות בהשקעות זרות, בעיקר מארה”ב. בשנת 2015 855 מההשקעות הון סיכון בחברו הזנק ישראליות הגיעו מקרנות זרות. אמנם בשנים האחרונות ניכרת עלייה בהשקעות מצד גורמים נוספים, סיניים ואחרים, אבל הכסף האמריקאי ממשיך להיות דומיננטי. עניין זה מהווה גם אתגר למגזר ההיי-טק וזאת בשל הרגישות למשברים כלכליים בתוך ארה”ב. בשנת 2009 למשל, מייד לאחר המשבר הפיננסי הגדול התכווצו מאוד השקעות ההון סיכון בתעשייה הטכנולוגי הישראלית.

היקף הגיוסים של הקרנות הישרראליות נתון לתנודות חריפות. קרנות אלה, שהיו פעם המנוע המרכזי של תעשיית ההיי-טק הישראלית המצליחה, הולכות ומאבדות את כוחן והשפעתן בשנים האחרונות. הדבר בא לידי ביטוי, קודם כל, בירידה ניכרת בהיקף ההון שגוייס על-ידי הקרנות, כאשר במקביל הן נוטות כיום להשקיע פחות בחברות היי-טק צעירות בתחילת דרכן ומעדיפות להסיט את ההשקעה, הקטנה והולכת, לחברות בשלות.

למעשה, מאז שנת 2000 חלה ירידה ניכרת, עקבית ומתמשכת בהיקף ההון, שגוייס על-ידי קרנות ההון סיכון בישראל. אם בשנת 2000 גייסו הקרנות לא פחות מ-2.8 מיליארד דולר, בשנת 2005 ירד היקף הגיוס ל-1.4 מיליארד דולר, בשנת 2009 הן גייסו 200 מיליון דולר בלבד ואילו בשנת 2010 נעצר לחלוטין גיוס הכספים על-ידם. בשנת 2011 חלה אמנם התאוששות-מה והן הצליחו לגייס כ-800 מיליון דולר, אך המגמה בכללותה איננה לא השתנתה והיקף גיוס זה שיחזר אך בקושי את היקף הגיוס בשנת 2008.

גם שנת 2012 לא הביאה בכנפיה שינוי, אלא דשדוש במקום. קרנות ההון סיכון גייסו כ-900 מיליון דולר, היקף גבוה מעט יותר מזה של 2011. בשנת 2013 אף חלה נסיגה והן גייסו 600 מיליון דולר בלבד. החל משנת 2014 ניכרת כבר מגמה של שיפור, כאשר הקרנות הישראליות הצליחו לגייס 1.2 מיליארד דולר ו-1.1 מיליארד בשנים 2014 ו-2015 בהתאמה, כאשר הצפי ל-2016 עומד על כמיליארד דולר.

Shekef2

בפנורמה רחבה יותר ניתן לראות, כי במהלך כל התקופה שבין 1995-2015 גייסו קרנות ההון סיכון 18.4 מיליארד דולר, כאשר תקופת זמן זו נחלקת לשש תקופות משנה, שכל אחת מהן מבטאת מחזור עסקי. כיוון הגרף מלמד בבירור על עלייה מטאורית בגיוסים בין השנים 1995 עד 2000 – שנת התפוצצות בועת ההיי-טק – וירידה מתמשכת מאז ועד שנת 2011 שלאחריה ניכרת מגמת שיפור.

מימד אחר של צמיחת סקטור ההיי-טק מתבטא בהיקף חברות הסטארט-אפ החדשות שנפתחות מידי שנה. חברות אלה הן יצרניות מובהקות של חדשנות טכנולוגית וקניין רוחני גם אם הן לא מצליחות להגיע לאקזיט. אנו יכולים לראות כי בשנת 2015 נפתחו 829 חברות סטארט-אפ חדשות לעומת 1,092 בשנת 2014 ו-860 בשנת 2013. הנתון החשוב הוא כי הממוצע של ארבע השנים האחרונות – 891 חברות חדשות מאז 2012 – גבוה מן הממוצע של ארבע השנים שקדמו להן – 434 בשנים 2008-2011.

Shekef5

כמובן שאל מול החברות שנפתחות חברות אחרות נסגרות ובשנת 2015 נסגרו 213 חברות לעומת 574 בשנת 2014607 בשנת 2013.

Shekef7

ניתוח החברות שנפתחו, מעלה כי 29% מתוכן היו מתחום האינטרנט, 27% מתחום התקשורת, 20% מתחום התוכנה ורק 13% בתחום מדעי החיים. תמהיל זה הוא דומה פחות או יותר גם בשנים קודמות.

Shekef6

תחום ההון סיכון בישראל מתנהג כפירמידה הפוכה. בקצה הקודקוד ניצבים האנג’לים המשקיעים בשלבי הפרה-סיד ובבסיס הפירמידה הרחב ניצבות הקרנות הזרות, שמשקיעות בדרך כלל בסיבובי ההשקעה השניים והשלישיים בחברות שכבר מראות צמיחה. בתווך פועלים גורמים כמו חממות, מימון המונים וקרנות מיקרו שמשיקעו בשלבי הסיד וקרנות ישראליות וזרות בשיתוף עם ישראליות שמשקיעות בסבב הגיוס הראשון.

Shekef9

גיוס: Twistlock הישראלית מגייסת 10 מיליון דולר

$
0
0
מקור: Twistlock
בן ברנשטיין ודימה סטופל, היזמים שמאחורי Twistlock. מקור: יח”צ

בן ברנשטיין ודימה סטופל, היזמים שמאחורי Twistlock. מקור: יח”צ

Twistlock (טוויסטלוק) אשר מפתחת פתרון ארגוני לאבטחת מידע עבור קונטיינרים וירטואליים, מגייסת 10 מיליון דולר בסבב גיוס A. את סבב הגיוס הובילה קרן ההון סיכון Ten Eleven Ventures ביחד עם Rally Ventures, המשקיעה הקיימת YL Ventures ומשקיע אסטרטגי נוסף. סבב הגיוס האחרון מתווסף לגיוס של 2.5 מיליון דולר שהשלימה החברה לפני כשנה מ- YL Ventures.

החברה הישראלית מציגה פתרון, שלטענתה הוא הראשון שמצליח לזהות מה קורה באמת בתוך קונטיינר או בתוך אשכול (cluster) קונטיינרים, ומצביע בצורה מדויקת על מי ניגש לאילו תהליכים, ולאילו שרתים וירטואליים. הפתרון מאפשר בדיקה מתוחכמת של קונטיינרים סטטיים, וכן קונטיינרים בזמן ריצה, ומאפשר לארגונים לאמץ טכנולוגיות קונטיינר כמו Docker.

מקור: Twistlock

מקור: Twistlock

לאבטח מידע משלב הפיתוח ועד ל-Production

המוצר של Twistlock מטפל בסיכונים הכרוכים בשרת ובאפליקציה בתוך הקונטיינר, ומאפשר לארגונים לאכוף מדיניות אבטחת מידע משלב הפיתוח עד ל-production. הטכנולוגיה של החברה מנטרת ומבקרת פעילות חשודה, מנהלת חולשות, מזהה ומבודדת איומים המכוונים אל סביבות ה-production. כמו כן, היא מספקת פתרון מלא המתאים לארגונים גדולים, כך שהם יוכלו לאמץ טכנולוגיית קונטיינרים בצורה קלה יותר, ומסוגלת להבטיח הטמעה נרחבת יותר של טכנולוגיה זו.

Twistlock הוקמה על-ידי בן ברנשטיין ודימה סטופל, שני יזמים טכנולוגיים בעלי ניסיון רב באבטחת מידע ארגוני, בתעשייה האזרחית והביטחונית, שעבדו מעל ל-10 שנים במרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל. לדבריהם, במהלך תקופה זו, הם ראו איך טכנולוגיות חדשות טומנות בחובן אתגרי אבטחת מידע עבור ארגונים. עם עלייתה המטאורית של טכנולוגיית הקונטיינרים, זיהו שני היזמים הזדמנות לסייע לארגונים להתגבר על הסיכונים הכרוכים בה. השניים החלו לפתח את מוצר אבטחת המידע שהם משיקים היום, שמאפשר הטמעה בטוחה של קונטיינרים.

“פתרון אבטחת מידע טוב הוא כזה שלא מרגישים אותו. המטרה שלנו היא לספק פתרון אוטומטי לחלוטין עבור סביבת הקונטיינרים ללא צורך בהתערבות ידנית וללא אזעקות שווא”, אמר דימה סטופל, שותף מייסד וסמנכ”ל מחקר ופיתוח בחברה. “זה מה שארגונים רוצים וזה הכיוון שאליו מכוונת Twistlock. בישראל יש כישרונות ברמה עולמית בתחום אבטחת המידע. באמצעות ההשקעה החדשה נגדיל את מרכז המו”פ בישראל ונמשוך כישרונות מקומיים לחברה”.

פרפקטו! הצצה למשרדים של הסטארטאפ הישראלי Perfecto

$
0
0
IMG_9310

IMG_9386

חברת ההייטק הישראלית Perfecto (פרפקטו, לשעבר פרפקטו מובייל) מפתחת פתרונות ענן לבדיקה ומדידה של חווית משתמש לסביבות המובייל והדיגיטל של חברות. במילים אחרות, היא מפתחת כלים שימנעו את רגעי החרדה והחשש שמלווים מפתחים וחברות מסחריות בשניות שהן משיקות אפליקציה חדשה או מעדכנות גרסה של אפליקציה קיימת.

Perfecto הוקמה ב-2006 על ידי ערן יניב, שמשמש גם כמנכ”ל החברה, יורם מזרחי המשמש סמנכ”ל טכנולוגיות וג’קי אלאל שכיהן כסמנכ”ל המכירות. כיום, מונה החברה למעלה מ-280 עובדים, כמחציתם בישראל והשאר בסניפים שלה ברחבי העולם. ל-Perfecto יש למעלה מ-1,500 לקוחות פעילים בתחומי בנקאות, ביטוח, קמעונאות, טלקום, מדיה, כשרבים מהם – נמנים על רשימת ה-Fortune 500. מאז הקמתה גייסה החברה יותר מ-90 מיליון דולר ממספר קרנות ומשקיעים פרטיים.

קפצנו למשרדי החברה שנמצאים במרכז פארק אפק שבראש-העין, שתוכננו על ידי המעצבת תמי שריר. אותם החברה מגדירה כ”אופן ספייס ישראלי”. הרעיון היה להעניק לאנשים מספיק ספייס כדי לא לצופף את האנשים – לשלב פרטיות עם שיתוף פעולה סימולטנית. בין המשרדים והאופן ספייס תמצאו כל מיני פינות ישיבה ופינות כיפיות לרגיעה.

IMG_9382

קצת אווירה של דיינר ניו יורקי בלב ראש העין, anyone?

IMG_9419

IMG_9308

זה לא באמת סטארטאפ אם אין בו קונסולה אחת או שתיים…

IMG_9317

טורניר פיפא מישהו? צילום: גיקטיים

IMG_9316

IMG_9356

IMG_9368
מקשקשים קצת במרפסת…

IMG_9351

חגית, גיל ודנה מכספים ו-Product. צילום: גיקטיים

אם מדברים על קשקושים… נראה שיש קטע כזה ב-Perfecto לקשקש על כל דבר כמעט…

IMG_9311

IMG_9378
IMG_9377

 

IMG_9412

IMG_9420

IMG_9379

אבל ב-Perfecto לא רק מקשקשים. השמועות אומרות שגם עובדים מדי פעם…

IMG_9389

קרן, זיו, אלינה, גיא, רועי – צוות מובייל Connectivity. צילום: גיקטיים

IMG_9395

וקבלו אותם מזווית אחרת… צילום: גיקטיים

IMG_9339

צוות HR ומנהלים מהפיתוח בפגישת בוקר במרפסת. צילום: גיקטיים

IMG_9409

מורד ושני מה-R&D. צילום: גיקטיים

 

IMG_9422

טל, פאדי, מורד ואיגור, צוות QA אוטומציה בישיבה. צילום: גיקטיים

אם הקירות יכלו לדבר…

על הקירות ב-Perfecto ניתן למצוא המון מנטרות – החל מפילוסופיה וציניות ועד השראה.

IMG_9371

IMG_9381

IMG_9309

במעבדת המכשירים של Perfecto תמצאו מאות מכשירים שמשמשים לבדיקות השונות

IMG_9416

IMG_9415

…ולחדר הכי חשוב בבית או במשרד

IMG_9360

הסדר והניקיון מסגירים שהתמונה הזו צולמה דקה לפני ארוחת הצהריים. צילום: גיקטיים

IMG_9367

IMG_9365

הנשנושים המתבקשים. צילום: גיקטיים

IMG_9366

לא ברור אם זה אוסף מגניב או מישהו ממש מודע לסביבה ולפיקדון על כל פחית

IMG_9388

IMG_9327

על מה אתה חושב, יורם, ה-CTO? צילום: גיקטיים

IMG_9376

טל מהתמיכה הטכנית. צילום: גיקטיים

ביי ביי סטורם טרופר!

IMG_9310

 

לקריאה נוספת:

גיוס מושלם: Perfecto מגייסת 35 מיליון דולר, כדי לבדוק את האפליקציות בענן

פרפקטו מובייל מגייסת 20 מיליון דולר בסבב גיוס רביעי

מילון מונחי ההיי-טק והסטארטאפים השלם [מתעדכן]

$
0
0
hightech getty images

hightech getty images

קרדיט תמונה\צלם: Hero Images, by Getty Images, עיבוד תמונה

אחת הפניות הנפוצות ביותר למערכת גיקטיים לאורך השנים היתה הבקשה לרכז את כל המונחים החשובים בעולם היזמות על מנת שכל מי שמצטרף אליו יוכל להבין על מה כולם מדברים ואלו שכבר נמצאים בו יוכלו לאתר מינוחים רלוונטים עבורם במידת הצורך. הרשימה שגיבשנו כוללת את המושגים הנפוצים ביותר בעולם היזמות והיי-טק ואנחנו נשוב ונעדכן את המילון ככל שידרש על מנת שיקיף כמה שיותר מושגים וכמה שיותר תחומים רלוונטים. לנוחיותכם, בחרנו לחלק את המילון לפי תחומי העניין השונים על מנת לעשות לכם קצת סדר.

בשלב זה כולל המילון את החלוקה לנושאים הבאים: סט כלים ליזם, שלבים במחזור חיי הסטארטאפ, הון סיכון, סוגי משקיעים, גיוסים, מונחים עסקיים, מונחים פיננסיים וטכנולוגיות שונות.

פספסנו מונח רלוונטי? יש לכם הגדרה טובה יותר למונח קיים? כתבו לנו בתגובות ונשתדל להוסיף או לעדכן את המילון לאור ההערות וההארות שלכם.

הערה: לא לכל המושגים יש מילה תואמת בעברית. במקרים בהם יש מילה שכזו, דאגנו לציין אותה, במקרים אחרים מופיע המינוח באנגלית בלבד עם פירוט המשמעות שלו בעברית.

טיפ: השתמשו בפיצ׳ר החיפוש המובנה במערכת ההפעלה לאיתור מונח ספציפי (CTRL+f בחלונות, command+f ב-macOS).

getty images, עיבוד תמונה

 תוכנית עסקית (Business plan)

מסמך המבקש לתאר את יעדי החברה וכולל בדרך כלל את חזון החברה, תכניתה האסטרטגית ומטרותיה תוך פירוט דרכי הפעולה. נהוג להכליל במסמך את תיאור הרקע של חברי הצוות ושל החברה.

דוגמה לשימוש: “כשאתם מגיעים לפגישה, אנא הביאו עמכם תוכנית עסקית ברורה”

Competitive edge

שינוי מינימלי במוצר או בשירות שמעניק לחברה ערך משמעותי אל מול המתחרים שלה.

דוגמה לשימוש: “מה היתרון התחרותי שלכם על פני המתחרים הקיימים?”

אקוסיסטם (Ecosystem)

(שאול מתחום הביולוגיה, קיצור של מערכת אקולוגית)

קהילת יזמות באיזור או בסקטור מסויים הפועלת באינטראקציה, שיתוף פעולה והפרייה הדדית. מנגד המונח מתייחס לעיתים גם לתיאור מערכת שנוצרה סביב מוצר, שירות או חברה מסויימים.

דוגמה לשימוש: “האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי מורכב משלל גורמים”

נאום מעלית (Elevator pitch)

נאום המציג בקצרה את המהות הטכנולוגית והעסקית של סטארטאפ. נהוג לומר כי נאום מעלית טוב הינו נאום שאם יווצר מצב בו יזם נכנס למעלית יחד עם משקיע, הוא יכול לספר בצורה חדה, רהוטה ומדוייקת על הסטארטאפ שלו – וזאת לפני שהמשקיע יגיע לקומה שלו.

דוגמה לשימוש: “אני מציע לך להכין נאום מעלית לפני שאתה ניגש לדבר איתו”

יזם (Entrepreneur)

אדם המפעיל מיזם עסקי או חברה כשהוא לוקח את מלוא הסיכונים והגמולים על עצמו.

דוגמה לשימוש: “הוא מהיזמים המצליחים ביותר בשנים האחרונות”

תקציר מנהלים (Executive Summary)

סעיף המופיע בראשית התוכנית העסקית ומתאר לראשונה, ובקצרה, את תמצית המיזם בפני המשקיע.

דוגמה לשימוש: “המצגת היתה מעולה, אבל תקציר המנהלים במצגת שלכם לא העביר את המסר”.

האקתון (Hackathon)

אירוע המפגיש בין מתכנתים, מפתחים, מנהלי פרוייקטים, מעצבים וכל גורם מקצועי אחר לשיתוף פעולה בפיתוח מספר פרוייקטים במקביל בזמן מוגדר. האקתונים מתקיימים לרוב סביב נושא מסויים ולמשך מספר שעות או ימים, מפגישים לעיתים אנשים זרים אך מקצועיים ויוצרים חיבור ביניהם. חלק גדול מההאקתונים מסתיים בתחרות.

חלל עבודה משותף (Hub)

חלל עבודה משותף המהווה סביבת עבודה המאפשרת שיתופי פעולה והפרייה הדדית דרך היכרות שיתוף ותמיכה של החברים בו.

דוגמה לשימוש: “האמת שבהתחלה הייתי סקפטי, אבל הכניסה להאב הזה באמת עשתה רק טוב לצוות שלנו”.

קניין רוחני (Intellectual Property)

תחום משפטי העוסק בזכויות היוצרים הבלעדיות על רעיון או יצירה מסוימים המוגדרות בחוק.

דוגמה לשימוש: “תחום הפטנטים הוא רק חלק מעולם הקניין הרוחני”

Meetup

מפגשים בעלי תכנים מקצועיים אודות סטארטאפים, יזמות וטכנולוגיה. המפגשים מהווים הזדמנות לצבירת ידע ויצירת קשרים. השם לקוח מהחברה המשמשת לרוב לשיתוף האירועים שנוסדה ב-2002 ומהווה מעיין רשת חברתית לרישום והפצת אירועים.

Name-dropping

אומנות ׳השתלת או אזכור שמות׳ אנשים מוכרים בתעשייה או מפורסמים כחלק אינטגרלי משיחה, וזאת כדי לשוות לעצמך חשיבות גבוהה ולהראות שאתה מכיר את מי שצריך להכיר כדי להצליח.

דוגמה לשימוש: “חייב לציין שבפעם האחרונה ששוחחתי עם לארי פייג׳, הוא דווקא התרשם לטובה מהמוצר״.

Networking

מפגשים בין אנשים בתעשיה עם מכנה משותף העשויים להוביל לשיתופי פעולה עתידיים.

מסע חשיפה (Road show)

סדרת פגישות מאורגנת בהן החברה מציגה את עצמה בפני משקיעים ומנסה לשכנע אותם לבצע השקעה.

דוגמה לשימוש: “אל תתמהמה, פשוט תארגן ותצא עם השותפה למסע חשיפה (או: רואד שואו)”

getty images, עיבוד תמונה

Bootstrap

הוצאה לפועל של סטארטאפ במימון עצמי בלבד.

שלב ראשוני (Early stage)

השלבים המוקדמים במחזור חייו של סטארטאפ. בשלב זה מבצעים גיוסי Pre-Seed, Seed וסבב A על מנת להוביל פיתוח מוצר ראשוני, לבנות צוות עובדים ולהתחיל לפעול לפי התוכנית העסקית.

(Friends, Family and Fools (FFF

גיוס הון ראשוני הדרוש לפעילות החברה מחברים ובני משפחה, לרוב מדובר בסכומי כסף נמוכים, הסכומים ניתנים לרוב לחברה כהלוואת בעלים.

דוגמה לשימוש: “כרגע אני לא פונה לקרנות, אלא מגייס הון מהמעגל הקרוב”

שלב הצמיחה (Growth stage)

חברה הנמצאת בשלבי הגדילה המשמעותיים ביותר שלה שקיבלה מימון בסבבי גיוס קודמים וכבר בעלת הכנסות מהמוצר או השירות שלה. בד”כ יתייחס לחברה שגייסה בסבב שני ומעלה.

Infancy stage

זהה למונח Seed Stage

דוגמה לשימוש: “החברה נמצאת כרגע ב-Infancy stage”.

Late stage

חברה הרחוקה 6-12 חודשים מאירוע נזילות כדוגמת הנפקה או קניה של החברה.

דוגמה לשימוש: “החברה שאני עובד בה הגיעה לאחרונה ל- Late stage כך שזה רק עניין של זמן עד שניתן יהיה לממש את האופציות”

Maturity

שלב בחיי החברה, בו היא הופכת למאוזנת תפעולית. כלומר יש לה מכירות סדירות והיא ממצבת עצמה כמתחרה שהלקוחות הפוטנציאליים מודעים לה ולמוצריה.

דוגמה לשימוש: “אחרי כל המאמצים שהשקענו, החברה הגיעה לשלב הבשלות”

getty images, עיבוד תמונה

Deal flow

מונח המשמש את קהילת המשקיעים לכלל העסקאות, ההזדמנויות והצעות ההשקעה אשר קיבלו המשקיעים.

דוגמה לשימוש: “המשקיע הזה מעוניין להחיות את ה-DealFlow שלו”

אסטרטגיית יציאה (Exit Strategy)

המונח מתייחס לתוכנית האסטרטגית למכירת המיזם, תוך הפקת רווח כלכלי מהמכירה. כבר בפגישות הראשונות עם קרנות ומשקיעים נוהגים לשאול את היזמים מהי אסטרטגיית היציאה של החברה.

דוגמה לשימוש: “אסטרטגיית היציאה שלי היא רכישה על ידי Ebay”

משקיע פיננסי (Financial Investor)

משקיע הון בחברה מתוך מטרה לקבל תשואה פיננסית גבוהה על ההון, וזאת בהתאם לרמת הסיכון הצפויה של החברה (ככל שרמת הסיכון הצפויה גבוהה, עולה רמת התשואה לה יצפה המשקיע).

דוגמה לשימוש: “ידוע שהמשקיע הזה בד”כ נכנס לחברות כמשקיע פיננסי”.

חברת פורטפוליו (Portfolio company)

חברה שהיא חלק מתיק השקעות של משקיע או קרן הון סיכון.

דוגמה לשימוש: “החברה שנמכרה היתה חלק מהפורטפוליו של הקרן”

משקיע אסטרטגי (Strategic investor)

חברה המשקיעה בעיקר למטרות צמיחה בכיוון אסטרטגי עתידי ולא למטרת רווח כלכלי גרידא. לרוב, משקיע זה יביא עמו ערך מוסף לחברה מעבר להשקעתו הכספית.

דוגמה לשימוש: “כדאי לך מאוד לפגוש אותו, הוא משקיע אסטרטגי אז הוא יתרום הרבה מעבר לערך הכספי”

קרן הון סיכון (Venture capital – VC)

תת קבוצה בקרנות ההשקעה הפרטיות, קרנות אלה ממוקדות בעיקר בחברות טכנולוגיה בתחילת דרכן. בשל כך, סכומי ההשקעה שלהן גבוהים במיוחד. לקרנות תחומי התמחות במגוון סקטורים (Fintec, IoT וכו).

דוגמה לשימוש: “זאת קרן ההון הסיכון (או: VC) המובילה בתחום הסייבר בישראל”.

getty images, עיבוד תמונה

מאיץ סטארטאפים (גם: תוכנית האצה) (Accelerator)

אקסלרטורים מציעים תוכניות מוקצבות זמן לכמות מוגבלת של חברות. במסגרת התוכנית סטארטאפים יכולים ללמוד על אספקטים שונים בעולם היזמות – מבניית תוכנית עסקית ועד לשיווק ומכירות. לרוב כל מחזור של התוכנית מסתיים בערב שבו היזמים מציגים את הסטארטאפים בפני משקיעים על במה ומכונה Demo Day.

דוגמה לשימוש: “שמעתי שהחברה התקבלה לאקסלרטור של 8200”.

משקיע אנג׳ל (Angel)

משקיע פרטי או יזם בעל הון עצמי, אשר מעניק מימון לחברות סטראטאפ הנמצאות בשלבים הראשונים בעבור מניות בחברה או בדרך של הלוואה, כחלק משלב ה-Seed.

דוגמה לשימוש: “אם תצטרך הון ראשוני, כדאי שתפנה לאנג’ל מרמת החייל”.

חממה (Incubator)

סביבה בה יכולים יזמים לפעול בתנאים נוחים הכוללים סביבת עבודה והנחייה.

חממה (OCS funded Incubator)

בישראל הכוונה לחממות העובדות תחת כללי רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי). החממה הינה גוף עסקי המאפשר ליזמים בשלבים ההתחלתיים (Seed) להקים סטארטאפ, לרוב החברה תבנה מוצר העוסק בטכנולוגיה חדשה הנמצאת בשלבי מחקר ופיתוח. בחממה יקבלו היזמים, לתקופה קצובה, סביבת עבודה, סיוע וליווי וכן מימון וזאת עד שיוכלו להגיע למוצר מסחרי עצמאי או להתחיל סבבי גיוס נוספים במטרה לגייס הון נוסף ממשקיעים. נוסף לאלה, החממה יכולה לסייע ביציאת קשרים עסקיים ואסטרטגיים. כל אותן הטבות מגיעות תמורת חלק מהבעלות על החברה. שלב ה-Seed ידוע לרוב כשלב בעל סיכון כלכלי רב, אך ההזדמנות לתמורה במקרה הצלחה גבוהה אף היא.

דוגמה לשימוש: “הסיבה היחידה שהצלחתי לרתום את המשקיע היא הקשרים של החממה הטכנולוגית”.

קרן השקעות פרטית (Private equity – PE)

קרן המגייסת כספים ממשקיעים פרטיים ומוסדיים ומשקיעה אותם בחברות בעלות פוטנציאל ל-IPO או Exit עתידי. ניתן לבדל את ה-PE מה-VC בכך שלרוב משקיע ה-PE הינו בעל אסטרטגיה לשליטה בחברה בוגרת, בעלת מוצר/שירות והכנסות.

דוגמה לשימוש: “הם נציגים של קרן פריווט אקוויטי (או: קרן השקעות פרטית) סינית”

getty images, עיבוד תמונה

Pre-seed Round

סבב גיוס טרום ראשוני, לפני גיוס ה-SEED, בד”כ מגיע לפני שנבחנה לעומק התכנות הכלכלית של מוצר החברה.

דוגמה לשימוש: “אני עוד לא יודע אם המוצר כלכלי, אבל אפשר לומר שאני בעיצומו של סבב Pre-seed”

סבב גיוס סיד (Seed Round)

סבב גיוס ראשון בד”כ, המגוייס בשלב בו היזמים יכולים להציג תוכנית עסקית ובה תיאור המוצר של החברה, תוך הוכחת התכנות ראשונית לרווח כלכלי. שלב ה-Seed ידוע לרוב כשלב בעל סיכון כלכלי רב, אך ההזדמנות לתמורה במקרה הצלחה גבוהה אף היא.

דוגמה לשימוש: “החברה החלה בשבוע שעבר את סבב ה-Seed”

סבב גיוס ראשון (Series A round)

סבב זה מתייחס לסבב הגיוס המרכזי הראשון של החברה, כחלק מסבב זה תכוון החברה להשקעה מצד קרנות הון סיכון.

דוגמה לשימוש: “החברה סיימה עכשיו את סבב הגיוס הראשון (או: סבב A)”

סבב גיוס שני (Series B round)

סבב  השקעה השני בחברה. לרוב מתרחש כאשר החברה כבר השיגה יעדים ראשוניים בפיתוח העסקי.

דוגמה לשימוש: “מתי אתם מסיימים את סבב הגיוס השני (או: סבב B)?”

סבב גיוס שלישי (Series C round)

הסבב השלישי של מימון בחיי חברה. בשלב זה מדובר כבר בחברה בוגרת הזקוקה למימון נוסף על מנת להתפשט ולהתרחב.

דוגמה לשימוש: “לפני שהספקנו לסיים את סבב הגיוס השלישי (או: סבב C), פנו אלינו בהצעת רכישה”.

Washout round

סבב גיוס אליו יוצאות חברות שאינן יציבות מבחינה פיננסית, נסיון גיוס כספים אחרון טרם ההכרזה על פשיטת רגל. כלומר, החברה ניגשת למשקיעים תוך הבנה שלא עמדה ביעדים. מבחינה טכנית, בשל הסיכון הגבוה שכרוך בסבבים אלה, במקרים רבים בעת מציאת משקיע חדש בסבב הגריפה, המשקיע מקבל את השליטה בחברה תוך דילול משמעותי במניות הבעלים הקודמים.

getty images, עיבוד תמונה

KPI’s

ראשי תיבות של key performance indicators, מדדי ביצוע מרכזיים לבחינת חברות וביצועיהן
דוגמה לשימוש: “אשמח לדעת מה הבנצ’מרק בתעשייה של ה-KPI’s האלו”

הסכם סודיות (Non-disclosure agreement – NDA)

הסכם בו מתחייבים לשמור בסודיות כל מידע אשר יוגדר כסודי או רגיש, ויועבר בין הצדדים במסגרת ההתקשרות. הסכם זה יכול להיות רלוונטי לצד אחד (לדוגמא במקרה של ספק) או כלפי שני הצדדים להתקשרות.

הערכת שווי – Pre Money Valuation

שווי החברה למשקיע טרום גיוס הון ראשוני לחברה.

דוגמה לשימוש: “כדי לדעת כמה מניות יקבלו על ההשקעה, יש לבצע הערכת שווי חברה”

יחס מימוש (Realization ratio)

מספר המניות (או הנכסים) שיקבל משקיע כתוצאה ממימוש של אופציה אחת (1:1).

דוגמה לשימוש: “תגיד.. יחס המימוש משתנה אם החברה מחלקת דיבידנד מזומן?” (התשובה אגב, היא שלא).

Return on investment – ROI

מדד כלכלי להערכת עלויות השקעה, וכן להשוואה בין חלופות השקעה שונות. נהוג לחשב אותו באמצעות היחס בין רווחי החברה לעלות ההשקעה בה.

דוגמה לשימוש: “חישבתי מה יהיה ההחזר על ההשקעה שלי במידה ואשקיע בחברה”

מכירות (Sales)

סכום הכסף שנצבר ממכירת שירותי ו/או מוצרי החברה.

דוגמה לשימוש: “סך המכירות של החברה הסתכמו ב-10 מיליון דולר בחודש שעבר”.

סטארטאפ (Startup)

מיזם עסקי בעל מימד של סיכון, הבא לתאר את שלביה הראשונים של חברה עם פוטנציאל לצמיחה מהירה.

דוגמה לשימוש: “פעם אנשים דיברו על להקים ביחד בר, היום כולם רוצים להקים סטארטאפ”

מסמך תנאים ראשוני (Term-Sheet)

מסמך שיגיש משקיע לחברה בה הוא מעוניין להשקיע, במסמך יפורטו תנאי ההשקעה בה הוא מוכן להשקיע בחברה (בד”כ בכפוף לביצוע DD). לאחר החתימה על מסמך התנאים הראשוני, יכינו הצדדים את ה-SPA) share purchase agreement) אשר יהווה חוזה מחייב.

דוגמה לשימוש: “קיבלנו את מסמך התנאים ראשוני במייל, נעבור עליו ונחזור אליכם עם תיקונים”

חד קרן (Unicorn)

חברת סטארטאפ מצולחת במיוחד ששוויה מוערך בלמעלה ממיליארד דולר.

דוגמה לשימוש: “יש בישראל יותר חדי קרן מבכל אירופה גם יחד” (נכון ליוני 2016)

getty images, עיבוד תמונה

קצב שריפת מזומנים (Burn rate)

הקצב בו חברה מסיימת את המשאבים ההוניים שגייסה ממשקיעים. היחס מאפשר לחזות את סיכוייה של חברה לשרוד וכן מאפשר תכנון נכון של מחזורי גיוסי כספים. קיימות שיטות שונות לחישוב יחס זה.

דוגמה לשימוש: “הפן השלילי של החברה הוא קצב שריפת המזומנים המהיר”

דיבידנד (Dividend)

התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה (או מעודפיה הכספיים) לבעלי המניות שלה

דוגמה לשימוש: “החברה שילמה יותר מ-50 מיליון דולר דיבידנדים ועוד נשאר לה כסף ל-M&A”

בדיקת נאותות (Due Diligence)

תהליך בדיקת חברה לצורך בחינת כדאיות השקעה בה כדי לנסות ולהקטין את סיכון הרכישה. התהליך עשוי לכלול בחינה חשבונאית, משפטית, זיהוי מגמות עתידיות בפעילות החברה וכן זיהוי הזדמנויות וסיכונים עסקיים

דוגמה לשימוש: “יש צורך בבדיקת נאותות בכדי לקבוע שהעסקה אכן משתלמת”

הון עצמי (Equity)

הון עצמי, מונח חשבונאי המייצג את חלקם של הבעלים במימון החברה בצירוף רווחים (או בניכוי הפסדים) שנצברו במהלך פעילות החברה. נהוג לחלקו להון מניות, קרנות הון ועודפים.

דוגמה לשימוש: “על כמה עומד היום ההון העצמי של החברה?”

הנפקת מניות ראשונית (IPO – initial public offering)

הנפקה ציבורית היא פעולה בה חברה פרטית מציעה לראשונה את מניותיה למכירה לציבור. בדרך כלל חברה תצא להנפקה כאשר היא זקוקה להון למטרות התרחבות. כדי לבצע את מכירת המניות לציבור על החברה להוציא “תשקיף” בד בבד עם קבלת כללי דיווח חשבונאיים מחמירים, מתוך הבנה שיש צורך בשקיפות גבוהה אל מול הציבור, אשר צריך את מלוא המידע לשם ניתוח כדאיות ההשקעה. הנפקה ראשונית נעשית בד”כ בליווי חברת חיתום, אשר מגייסת את הכסף ההתחלתי.

דוגמה לשימוש: “אנחנו מתלבטים כעת בין גיוס כספים נוסף לבין הנפקת מניות ראשונית לציבור”.

דוח רווח והפסד (Profit and Loss – P&L)

Profit and Loss דו״ח כספי המסכם את הכנסות, הוצאות ורווחי החברה בפרק זמן מסויים, בדרך כלל שנתי.

דוגמה לשימוש: “אני מזמין את רואה החשבון של החברה להציג בפני הדירקטוריון את דו״ח הרווח וההפסד (או:”רווח והפסד”, או: “P&L”) של החברה”

חברה ציבורית (Public company)

חברה שהציעה מניותיה לציבור והן נסחרות בבורסה לניירות ערך בישראל או בחו”ל.

דוגמה לשימוש: “ממתי החברה הזאת ציבורית? לא ידעתי שהיא הנפיקה”

הון חוזר (Working capital)

יחס פיננסי המצביע על יכולת התמודדות של החברה עם משברים בטווח הקצר, הוא נמדד כהפרש בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות בחברה.

דוגמה לשימוש: “מה מצב ההון החוזר של החברה?”

getty images, עיבוד תמונה

תוכנה כשירות (SaaS)

מילולית: Software as a Service, תוכנה המספקת את מלוא התהליכים הנדרשים לשירות מסויים וממוקמת על שרת הספק. לדוגמא: Office 365, סלאק, דרופבוקס או Salesforce.

דוגמה לשימוש: “השירות של החברה פועל כ-SaaS על גבי פלטפורמות שונות”

Viewing all 5527 articles
Browse latest View live