קרדיט תמונה: Getty Images Israel, Tom Merton

כל מי שעבד אי פעם בחברת היי-טק גדולה או סטארטאפ יודע שיום במשרד יכול להרגיש כמו ‘זריקת אנדרנלין’ מטורפת. מצד שני תמיד קיימת המחשבה של ״האם יש משהו שהוא יותר טוב עבורי?״ כל אחד מאתנו היה רוצה לשפר דברים שונים כמו עיסוק בטכנולוגיות חדשות, רילוקיישן, יותר כסף, קידום בתפקיד, עבודה בחברה עם שעות גמישות וכו׳.

נשמע מוכר? אם כן, אז תדעו שאתם לא לבד: על פי מחקרים שנערכו, שמונים אחוזים מהעובדים בתעשיית ההיי-טק רוצים לשדרג לעבודה טובה יותר בעוד שרק כ-20% מאיתנו עושים צעדים אקטיבים על מנת למצוא את אותה משרה. רובנו יושבים ומחכים שמשרת החלומות שלנו פשוט תקרה בדרכנו, עד שאין לנו ברירה ואז אנחנו נאלצים לחפש עבודה. זה לא אמור להיות ככה.

כל אחד מאיתנו צריך לעצור רגע ולשאול את עצמו: מתי הייתה הפעם האחרונה שבה שלחתם קורות חיים, פנית לחברה שתמיד רצית לעבוד בה או שאלתם חברים מהתחום שלכם אם הם שמעו על משרה מעניינת שטרם פורסמה? אם אתם חולמים בהקיץ על עבודה חדשה אבל לא עשיתם שום ניסון למצוא אחת במשך שלושה חודשים ויותר, כנראה שאתם מפחדים ליזום שינוי.

אז מה באמת מחזיק אותנו מאחור?

זמן – או יותר נכון, חוסר זמן

אחת הסיבות העיקריות שבגללן אנחנו דוחים שוב ושוב חיפוש של עבודה יותר טובה היא שזה דורש המון מאמץ – ריענון או כתיבת קורות חיים, פניה לחברים, ללוחות דרושים, וחברות השמה (מבלי לדעת להיכן יגיעו). אין לנו את הזמן לזה ואם יש לנו אז אנחנו מעדיפים לנצל אותו לדברים יותר כיפיים.

תיוג כמחפש עבודה

פחד הוא עוד סיבה לכך שאנשים שרוצים לחפש עבודה חדשה לא עושים את זה. ולא, אנחנו לא מדברים על הפחד מכישלון, המטריד את כולנו מפעם לפעם. הפחד שעוצר אותנו הוא הפחד להתגלות. אנחנו חיים בשוק קטן יחסית בו כולם מכירים את כולם והחשש שמישהו מכיר מישהו מהחברה בה אנו עובדים והרגע קיבל את קורות החיים שלנו הוא תמיד דבר מרתיע.

באותה מידה, אם המעסיק שלך מוצא את הפרופיל שלך באתר לחיפוש עבודה או רואה אותך “מתחבר” למנכ”ל של חברה אחרת בלינקדאין, הוא או היא עשוים לחשוד. ההשלכות של חוסר דיסקרטיות בחיפוש העבודה עלולות לפגוע במעמדך במקום העבודה הנוכחי.

חוסר ידיעה – מה יש בחוץ

מה אם הייתם יודעים שמשרת החלומות היא במאה אחוז ברת השגה? יש סיכוי לא רע שהייתם מחליטים שמשתלם לקחת סיכון. הבעיה היא שלרבים מאיתנו אין מושג האם הדברים אליהם אנו שואפים הם ברי השגה. אז אנחנו מאמצים את הצרה המוכרת לנו ואומרים לעצמנו שהעבודה שיש לנו היא העבודה הכי טובה שיכולנו לקבל. האמונה העיוורת הזאת יכולה למנוע מאיתנו לנוע קדימה בקריירה שלנו ולהשאיר אותנו בתפקיד הלא נכון במשך זמן רב מדי.

אז איך עושים את זה נכון?

ראשית מבינים שמקום העבודה זה לא משהו ששווה להתפשר עליו כמו על דברים אחרים בחיים כגון בריאות, זוגיות וכו׳.

שנית מכינים את רשימת ה”חייב להיות” במקום העבודה הבא. הרשימה צריכה לכלול את השכר אותו אתה מאמין שאת/ה צריכ/ה לקבל, פוזיציה בחברה, תחום אחריות, עבודה עם טכנולוגיות חדשות, מיקום, איזון בין עבודה לחיים וכמובן שמאוד חשוב גם לאיזה תרבות ארגונית אני רוצה להשתייך ולכוון שמקום העבודה הבא ייצג את אותה תפיסה.

אחרי שהבנת שאת/ה מוכנים לשינוי אז זה הזמן לפתוח אוזניים, לחפש כלים שיעזרו לך להתקדם עוד צעד לשדרוג הקריירה.

במילים אחרות, מסתבר כי שדרוג הקריירה שלנו לא חייב להיות רק חלום בהקיץ. כן, זה תהליך שלוקח זמן ואנרגיה, אבל הפרס לגמרי שווה את זה.

כמו שאמר סטיב ג’ובס: “אזור את האומץ ללכת בעקבות הלב והאינטואיציה שלך, הוא כבר יודע מה אתה באמת רוצה להיות…” בהצלחה!

BFF. מקור: Microsoft

רעידת אדמה בעולם הטכנולוגיה: מיקרוסופט הודיעה עתה כי רכשה את לינקדאין, הרשת החברתית לעסקים.

הרכישה הגדולה הראשונה של סאטיה נאדלה

מיקרוסופט הודיעה היום (ב’) כי רכשה את לינקדאין ב-26 מיליארד דולר במזומן – מחיר שמשקף מחיר של 196 דולר למנייה. מחיר הסגירה של המניה ביום העסקים האחרון עמד על כ-131 דולר, כך שמדובר על פרמיה נאה מאוד ומחיר גבוה שמשלמת מיקרוסופט בעבור הרשת החברתית. במסגרת העסקה תשמור לינקדאין על המיתוג הייחודי שלה ותהפוך ליחידה עצמאית בתוך מיקרוסופט, כשמנכ”ל החברה, ג’ף וויינר יהיה כפוף ישירות למנכ”ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה.

בהתייחסו לעסקת הענק, אמר נאדלה: “הצוות של לינקדאין יצר חברה פנטסטית, שממוקדת בחיבור העולם העסקי. ביחד, נוכל להאיץ את הצמיחה של לינקדאין, יחד עם חבילת Office 365 של מיקרוסופט, כדי לתת יותר כח לכל אדם ולכל ארגון בעולם”.

מנכ”ל לינקדאין, ג’ף וויינר, מסר בתגובה לעסקה: “בדיוק כמו שהפכנו את הדרך שבה העולם מתחבר – להזדמנות, כך החיבור למיקרוסופט והשילוב של שירותי הענן שלהם והרשת של לינקדאין, מאפשר לנו לשנות את הדרך שבה העולם עובד”.

לינקדאין (LinkedIn) הוקמה ב-2002 על ידי ריד הופמן, בעברו בכיר ב-PayPal. נכון להיום רשומים באתר כ-433 מיליון משתמשים, מתוכם 128 מיליון בארצות הברית, כלומר זינוק של 19 אחוזים בשנה-לשנה. החברה הכניסה ב-2015 כ-3 מיליארד דולר, כשרוב ההכנסות מגיעות ממודעות ההשמה והגיוס ומיעוטן ממינויי הפרימיום שהיא מציעה. החברות יערכו מסיבת עיתונאים משותפת בשעה 18:45 (שעון ישראל) ובה ידונו על העסקה והשלכותיה.

פרשנות: מיקרוסופט ראש בראש מול פייסבוק

מדובר בעסקה מוצלחת לכל הצדדים. מצד אחד, מיקרוסופט, ששמה לה למטרה לכבוש את שוק התוכנות הארגוניות. עתה, כשיש לה רשת חברתית עם מאות מיליוני משתמשים ב-200 מדינות, יהיה לה קל יותר ‘להציע’ ללקוחותיה את השירותים הארגוניים שלה דוגמת שירותי הענן וחבילת האופיס ולהציע ערך מוסף למשתמשים העסקיים שלה. במובן הזה, רכישת לינקדאין מפצה על הרכישה של Yammer ב-2012, תמורתה שילמה מיקרוסופט כ-1.2 מיליארד דולר. בזכות הרכישה מקווה מיקרוסופט לשלוט על כל האספקטים של הארגון: החל מתשתיות הענן (Azure), דרך חבילות התוכנה (Office 365 ו-OneDrive) והרשת החברתית (LinkedIn) וכלה בשירות התקשורת סקייפ. זאת לאחר שעל פי דיווחים שונים מיקרוסופט היתה מוכנה להוציא 8 מיליארד דולר כדי לקנות את שירות התקשורת הארגונית Slack, גם מבחינת לינקדאין מדובר בניצחון לא קטן. חוץ מהפרמיה הנאה על מחיר המנייה שלה, החברה היתה זקוקה לשותף בעל כיסים עמוקים ומשאבים עצומים כמו מיקרוסופט, כדי להיאבק במה שנראה כאיום הגדול ביותר עליה – Facebook at Work, הרשת החברתית לארגונים שמפתחת פייסבוק.

הראיון הראשון ביחד: סאטיה נאדלה וג’ף וויינר מדברים על הרכישה

תחום המציאות הרבודה (AR) לא מתחמם. הוא כבר מזמן רותח. ובצד המגה-גיוסים של Magic Leap, הסטארטאפ הכי חשאי ומסקרן בערך, מגיע תורה של חברת Meta הישראלית. עתה מודיעה החברה כי השלימה סבב גיוס B בגובה 50 מיליון דולר. על פי ההערכות בתחום, הגיוס הנוכחי נעשה על פי הערכת שווי של כ-300 מיליון דולר אחרי הכסף.

צפייה טובה יותר מה-HoloLens של מיקרוסופט

המשקפיים שמפתחת החברה כוללים זוג מצלמות מעקב RGB ואלגוריתמי מעקב שפותחו על ידי פרופסור סטיב מן, המדען הראשי של Meta, וחלוץ המיחשוב הלביש. המשקפיים מסוגלים לזהות את תנועת המשתמש על פני תשעה צירי תנועה. התצוגה כוללת שני מסכים באיכות QHD וכוללת אופטיקה שקופה ודקה במיוחד עם Field Of View רחב של 90 מעלות, מה שמעניק למשקפי ה-Meta Pro אזור מסך גדול משמעותית ממשקפי ה-HoloLens של מיקרוסופט בניגוד לנהוג ב-IoT, החברה לא מסתפקת במעבדים חלשים יחסית, אלא משלבת מעבדים רבי עוצמה דוגמת מעבד Intel Core i5 עם 4GB של זיכרון פנימי RAM ו-128GB של זיכרון אחסון פנימי, אודיו 3D של Dolby, קישוריות Wi-Fi, ו-Bluetooth 4.0. כיום מאפשרת החברה למפתחים לרכוש את ה-Meta 2 Development Kit תמורת 950 דולר.

META נוסדה ב-2012 על ידי גריבץ במסגרת פרוייקט קיקסטארטר, שמטרתו הייתה פיתוח ערכת AR לבישה, המאפשרת הצגת מציאות רבודה על גבי משקפיים, המתווספת כשכבה נוספת על גבי הראייה שלו בעולם האמיתי. ערכת המשקפיים מסוגלת לבצע אינטראקציות עם ערכות נוספות, במטרה להציע למשתמשים לשחק יחדיו ולהזיז חפצים ואובייקטים תלת מימדים באמצעות מחוות ותנועות ידיים. כך לדוגמה תוכלו לשחק שח על גבי שולחן פיזי, או למקם חפצים וירטואליים על גבי החלל האמיתי, כדי לראות את התאמתם. בין המשקיעים בחברה נכללים כמה שמות מוכרים כמו ענקית הקמעונאות Zappos, הקרן הנחשבת Y Combinator, קרן Horizons וקרן סינגולריטים הישראלית של משה חוגג, ומשקיעים פרטיים כמו אלכסיס אוהניאן, גארי טאן, טים דרייפר.

את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Horizons Ventures של המשקיע הסיני לי קה שינג, שגם הובילה את סבב הגיוס הקודם של החברה שעמד על 23 מיליון דולר. עוד השתתפו בסבב הנוכחי משקיעות אסטרטגיות עם ייצוג מרשים של סין ביניהן לנובו, Tencent,  Capital, Comcast Ventures וחברת הטלקום והאלקטרוניקה הסינית GQY.

מירון גריבץ, מייסד ומנכ”ל Meta, מסר בתגובה לגיוס: “זה מאוד משמח לקבל את התמיכה מאנשי חזון ומשקיעים שמבינים את החשיבות של יצירת ממשק אדם-מחשב חדש, שמתבסס על מדע. החברים שלנו ב-Tencent, Lenovo, Horizons Ventures, Comcast Ventures ושאר המשקיעים מבינים היטב מה אנחנו עושים ומדוע Meta שונה משחקנים אחרים בתחום ה-AR. הם מבינים את השילוב של מנועי האופטיקה המתקדמים שלנו עם הממשק שמתבסס על מדעי המוח שיוצרים ביחד חוויית מיחשוב שהיא פי 100 יותר קלה לשימוש ויותר חזקה ממוצרים קיימים”. לדברי החברה, ההון שגוייס ישמש לצורך המשך הפיתוח של החומרה והתוכנה, פיתוח אפליקציות לאקוסיסטם של החברה ופיתוח הדור הבא של המשקפיים, ה-Meta 3.

צפו: ההתנסות שלנו ב-Meta 2

לקריאה נוספת:

בלעדי: התנסות ראשונה עם ה-Meta 2, משקפי המציאות הרבודה שמשנים את חוקי המשחק

חברת Armeron, המציגה גישה חדשה להגנה על Web Applications שאינה מבוססת על לימוד, סינון או זיהוי, הודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס בסך 2 מיליון דולר מ-Glilot Capital Partners. עד היום פעל הסטארטאפ ב-stealth mode מארה״ב ומישראל. הפתרון של החברה מגן מפני פריצות והתקפות אפליקטיביות על אפליקציות מקוונות (web apps) כגון אתרי בנקאות, אתרי ביטוח, ecommerce ותוכנות ענן (saas).

ניתוח בזמן אמת

על פי מחקר Data Breach של Verizon, למעלה מ-50% מסך כל נקודות התורפה שנתגלו בשנת 2015 היו נקודות תורפה ביישום. תקיפות שזכו להד רב, כגון אשלי מדיסון, המחישו את החסרונות של מערכות ההגנה הקיימות. לעומת הפתרונות הקיימים היום בשוק, המוצר של הישראלית אינו נסמך על פעולת לימוד או כללים מורכבים. הטכנולוגיה שפיתחה פועלת בצורה אוטומטית לבידוד של Web Applications והופכת כל התקפה מוכרת או שאינה מוכרת (Zero Day attack) על היישום לבלתי רלוונטית.

הטכנולוגיה של Armeron מבצעת ניתוח דינמי בזמן אמת של לוגיקת האפליקציה ומייצרת רשימה דטרמיניסטית של כל הבקשות המותרות באותו רגע. כך, תוקף שינסה לעשות מניפולציה על בקשות במטרה לתקוף את האתר / אפליקציה ייחסם בצורה אוטומטית בלי כל הגדרה של חוקים או חתימות.

Armeron נוסדה על ידי ציון גונן, רון קופר ודן פסטרנק. לפני שייסד את Armeron, גונן כיהן בתפקידים ראשיים בחברות אבטחת מידע בינלאומיות, ולאחרונה כמנהל האסטרטגיה בחברת SafeNet Inc, הנחשבת כמובילה עולמית בתחום אבטחת המידע. במטה החברה הממוקם במרילנד, ארה”ב ומרכז הפיתוח בישראל מועסקים סה״כ כ-13 עובדים, רובם בישראל.

“חמש עשרה שנים לאחר הצגתה של טכנולוגיית ה-WAF, טכנולוגיית הליבה עדיין זהה. במציאות הדינאמית של ימינו בתחום היישומים המקוונים, WAF אינה מהווה יותר פתרון בר קיימא. אנחנו החלטנו לעשות משהו בקשר לזה, לא על ידי ניסיון לסנן בקשות HTTP זדוניות, אלא על ידי פיתוח טכנולוגיה שהופכת אותן לבלתי רלוונטיות”, מסביר ציון גונן, מנכ”ל Armeron.

מקור: Deep-Sense

הסטארטאפ DeepSense, המתמחה בפיתוח פתרונות לחיזוי ארוך טווח של תקלות במכונות תעשייתיות, הודיע היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס ראשון בהיקף 2 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן האנג׳לים Afterdox בהשתתפות JANVEST, SeedIL והמדען הראשי.

המערכת של הישראלית אוספת ומזרימה לענן כמויות גדולות של דאטה תעשייתי בזמן אמת ובקצב גבוה מעשרות אתרים (מאות מכונות ואלפי סנסורים) בפורמטים שונים. ע”י שימוש בארכיטקטורות של רשתות נוירונים עמוקות (deep learning) המנוע התבוני של החברה לומד בצורה אוטונומית התנהגויות של קהילות דומות של מכונות. המנוע יוצר קישורים פנימיים בין מאורעות לרכיבים בתוך המכונה, ובין המכונות למערכות שונות באתר התעשייתי. כך, הוא לומד לזהות חריגות מדפוסי ההתנהגות שנלמדו, למצוא קשרים בין חריגות אלו ולחזות תקלות המתפתחות במערכת.

ע”י זיהוי אבולוציה של דפוס חריג, מתריעה המערכת מבעוד מועד על הכישלון הקרב ומספקת אינפורמציה חשובה לגבי הזמן שנותר להתרחשותו של הכישלון, מה מקורו במערכת ואף ממליצה על הפתרון הטוב ביותר שנצפה עד כה בתקלות דומות מההיסטוריה של המכונה עצמה, או ממכונות שכנות.

הלוחשת למכונות

אם הרעיון מצלצל לכם מוכר זה בגלל שחברה ישראלית נוספת, Augury, מפתחת גם היא טכנולגיה לאבחון וחיזוי תקלות במערכות הדורשות תחזוקה כמו מזגנים ותנורים. בעזרת אלגוריתמים חכמים, סנסורים וכלי לאבחון נייד, הטכנולוגיה שפיתחה מאבחנת בזמן אמת מערכות HVAC – חימום, אוורור ומיזוג אוויר בתוך מבנים ציבוריים. בעזרת הטכנולוגיה חברות יכולות לחסוך ביחד מיליארדי דולרים בעלויות תחזוקה וצריכה חשמל. השוני מתבטא בכך שטכנולוגיית האבחון של Augury בנויה סביב עיקרון די פשוט; ניתן לאפיין כל מערכת מכאנית על ידי הצליל שהיא עושה. כלומר, מכונות בעצם ׳מדברות׳, והטכנולוגיה שפיתחה החברה יודעת לפענח את מה שהן אומרות. הקולות נמדדים בעזרת שימוש בחיישני רטט ואולטראסאונד ומכשיר קטן ונייד בשם Auguscope, שמחליף ציוד ניטור יקר בשווי עשרות אלפי דולרים.

מימין לשמאל: איתן וסלי – מייסד ומנכ”ל, דדי לביד – מייסד ו-CTO ,ד”ר דוד אלמגור – מייסד ויו”ר

להבדיל ממערכות אחרות הקיימות בשוק, אשר נשענות על מידול פיזיקלי מבוסס סימולציה של המכונה, המנוע של Deep-Sense אגנוסטי לחלוטין לסוג המידע. המנוע לומד ברציפות ובונה מודלי חיזוי מבוססי רשת נוירונים (לרכיב, מכונה, אתר ועוד), לפיכך המערכת המוצעת מצריכה אינטגרציה קצרה בלבד, היא גנרית וניתנת לשימוש בוורטיקלים שונים.

Deep-Sense הוקמה ב-2015 ע”י דדי לביד, איתן וסלי וד”ר דוד אלמגור ופועלת מפארק מת”מ בחיפה, שם מעסיקה כ-8 עובדים. הגיוס הנוכחי נועד להרחבת צוות הפיתוח ולגיוס מפתחי למידה חישובית, חוקרי למידה עמוקה ומהנדסי ביג דאטה נוספים זאת בנוסף להמשך מאמצי החדירה ללקוחות נוספים מהשוק האירופאי. החברה בוגרת האקסלרטור של מיקרוסופט (מחזור 7) ועוד קודם לכן, בתחילת הדרך, גם של ביזטק, האקסלרטור של הטכניון.

איתן וסלי, ממייסדי החברה והמנכ״ל התייחס לגיוס ואמר: “החברה הוקמה על מנת לספק מענה ליצרני ומפעילי מכונות תעשייתיות הסובלים מהפסדים בייצור שנגרמים מתקלות ומהשבתות לא מתוכננות. בשלב הנוכחי אנו פונים בעיקר לעולם ייצור האנרגיה: לתחנות כח, יצרני טורבינות ולחברות האחזקה הפעילות בתחנות הכח. המוצר שלנו מותקן כבר היום בתחנת כח בארה”ב ובימים אלה אנו במגעים עם יצרני חשמל גדולים נוספים”.

טודיי (toDay), תכנית ההאצה לחברות סטארטאפ צעירות שיצאה לדרך בינואר השנה מורכבת מצוות רחב בקשת תפקידים שעובד ברמה היומיומית בצמוד עם היזמים על יישום תכנית העבודה לגיבוש המוצר, השגת יעדי הפיתוח העסקי וההובלה לגיוס השקעת סיד. בין השותפים לעשייה והמנטורים ליזמים ולחברות, נמנים שי רפאלי ואודי נצר, יחד עם עוד אנשים יצירתיים במיוחד, כמו המנטליסט, ליאור סושרד, שעובד עם היזמים על חשיבה יצירתית ובניית סיפור המוצר להצגה בפני קהל.

קבוצת המשקיעים של טודיי ברובה מלווה את היזמים כבר מהיום הראשון של התוכנית, כך שיזמים שיעבדו בצמוד לתכנית העבודה וישיגו את יעדיה, אף עשויים להשיג השקעה ראשונית עוד במהלך התכנית ולהגיע בביטחון רב לדמו-דיי המיוחל.

רוני ניזרי גבע, ממנהלי התכנית, מדגיש שטודיי נוצרה מתוך תפישה שצוות התכנית יהיה מחויב ליעדי תכנית העבודה של כל אחד מהסטארטאפים, לא פחות מאשר היזמים עצמם, וכי הדבר בא לידי ביטוי בדינמיקה היומיומית בין כל המעורבים.

3 חברות בלבד

“התכנית מתמקדת בסטארטאפים טכנולוגיים בסביבת B2B”, מציין שי מישל, מנהל שותף בטודיי. “אנחנו בונים ביחד עם הסטארטאפ, תכנית עבודה המורכבת מתחנות ויעדים שאנחנו מאמינים שהיזמים יכולים וצריכים להשיג בתקופת התכנית – שישה חודשים עד לדמו-דיי שייערך מול קבוצת המשקיעים של טודיי. אנחנו רוצים לאפשר לכל החברות לעמוד ביעדי התכנית, גם אלה שטרם גייסו השקעה ראשונית, ולכן מציעים, כאופציה, קבלת השקעת פרה-סיד בסך ,30 אלף דולר עם הכניסה לתכנית”.

טודיי היא תכנית ‘בוטיקית’ במובן שבכל מחזור הם קולטים עד 3 חברות בלבד. לדברי מנהלי התכנית הדבר נובע מהרצון והצורך לעבוד עם כל חברה באופן צמוד וברמה היומיומית. גם תהליך הסינון ובחירת החברות מבוצע באופן קפדני על מנת לוודא ככל שניתן את מידת ההתאמה של צוות המיזם למאפייני התכנית. “למחזור ה-1 פנו אלינו כ- 75 חברות ומתוכן בחרנו את 2 המצטיינות, ואנחנו גאים בהן ובדרך שהן עברו במהלך התכנית”, אומר אודי נצר, שותף ומנטור בטודיי וחבר בקבוצת המשקיעים.

נוסף על הצוות המרכזי שמוביל את התכנית, טודיי מורכבת מקבוצה גדולה של שותפים לעשייה, החל משותפים עסקיים כגון IBM, Gartner, Motorola Solutions שפותחים את שערם לחברות הצעירות, כמו גם מיתר, EY, פועלים היי-טק, בארי כץ, שמעניקות תמיכה ושירותים מקצועיים כחלק מהליווי הכולל של התכנית.

דרישות ותנאי הקבלה לתכנית

היזמים צריכים להיות מחוייבים במאה אחוז למיזם, בעלי כישורים טכנולוגיים מוכחים, ניסיון בפיתוח ובעבודה משותפת של צוות היזמים לפחות בחצי השנה האחרונה. הצוות נדרש להציג מוצר ראשוני העונה לבעיה אמיתית בשוק בינוני-גדול. במהלך התכנית, הסטארטאפ מתארח במשרדי toDay בתל אביב והצוות נדרש לעבוד ביחד עם צוות טודיי ובצמוד לתכנית העבודה.

בימים אלה נפתחה ההרשמה למחזור השני של התוכנית שיתחיל ביולי 2016, כך שאם התכנית רלבנטית לכם – אתם מוזמנים להירשם כאן

קרדיט תמונה: Getty Images Israel

מאת רונית צימר, מייסדת שותפה בחברת עריכת תוכן באנגלית

בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים כיום, כתיבת הודעה בדואר אלקטרוני הרבה יותר מאתגרת לעומת תכתובת רגילה. על הכותב ליצור את הרושם הנכון ולפתח קשר מיוחד עם לקוחות, קונים ועמיתים; עליו לקיים תקשורת. הודעת דואר אלקטרוני שנוסחה בצורה גרועה – בין אם אתה עוקב אחרי ליד, מנסה למכור משהו או מנהל תכתובת עם משקיע – לא תציג אותך ואת העסק שלך באור חיובי. אלה שאנגלית אינה שפת האם שלהם עשויים להתקשות בכתיבת הודעה אשר תייצג אותם נאמנה. הנה כמה טיפים אשר יעזרו לך לוודא שההודעה שלך תעביר את המסר הנכון.

1. השתמש בטון הנכון

קהל היעד ונושא התכתובת קובעים אם הסגנון הינו פורמלי, מתומצת או ידידותי ומעודד שיחה. תוכל לקבל מושג מהו הטון המתאים על פי התקשורת הקודמת וסוג הקשר. במידה ואינך בטוח, מומלץ תמיד לשמור על ניסוח פורמלי יותר ולעבור לאחר מכן לטון יומיומי, מאשר להתחיל בטון בלתי פורמלי שעלול להיתפס כלא מקצועי.

2. שים לב לפרטים

אחת הטעויות השכיחות אך הגרועות ביותר היא לשגות בפרטים הקטנים אך החשובים של ההודעה. בדוק פעמיים ושלוש וודא ששם הנמען מאוית כהלכה. ודא ששם העיר או המדינה אויתו כהלכה, וודא שהזמנים שציינת מדויקים.

3. הימנע מביטויים מקומיים השכיחים בניב ספציפי

קיימים הבדלים גדולים מאוד בין הנורמות התרבותיות והאזוריות, גם בתחומי אותה הארץ. משום כך מומלץ לשמור על שפה וטון ניטרליים ככל האפשר ולהימנע מסלנג מקומי. זה שהחבר שלך בבוסטון אומר שמזג האוויר “על הפנים” (wicked cold out במקור) אינו אומר שהלקוח שלך בלונדון ישתמש באותו הביטוי. אתה עלול להתפתות גם לשימוש בביטוי ששמעת בסרטים, או לנסות לתרגם ביטוי שכיח מהשפה שלך ולשלב אותו בהודעה. הימנע משימוש בביטוי כל עוד אינך בטוח בכל מאת האחוזים שהוא מבטא את מה שאתה חושב, שהוא יעבור בצורה מושלמת לשפה האנגלית ושהוא מתאים לסוג הקשר עם הנמען.

4. אל תבזבז את זמנו של הנמען

מענה מתומצת והולם לא רק ייתן ללקוח את התחושה שאכפת לך מזמנו ומהעסק שלו; אלא גם ישאיר אותך ואת ההודעה שלך במרכז תשומת הלב שלו. בעולמנו, בו הכל מתרחש בקצב מהיר, אנשים מצפים לתגובות מהירות; תשובה מהירה תשאיר רושם טוב על הלקוח שלך.

5. אל תדגיש יתר על המידה

אם אתה סבור שכל מה שכתבת חשוב, אתה עלול להתפתות להשתמש בטקסט מודגש ונטוי, וכן באותיות גדולות, כדי להעביר את המסר. לעולם אל תכתוב את המילה כולה באותיות גדולות משום שהיא עלולה להתפרש כצעקה. השתמש בטקסט מודגש ונטוי לעיתים רחוקות בלבד, כדי להדגיש רק את מה שבאמת חשוב ומבלי לעייף את הקורא.

6. כתוב הודעה קצרה

זמן הוא מצרך יקר, ולכן הדבר האחרון שתרצה לעשות הוא לבזבז את זמנו של הנמען בהודעה ארוכה עם הסברים מייגעים. קרא שנית את ההודעה לפני שתשלח אותה, וכמו שהמורה שלי לאנגלית מכיתה י היה אומר, “חתוך את השומן”. הנמען יעריך את העובדה שהגעת מיד אל החלק החשוב בהודעה מבלי להוביל אותו סחור סחור.

7. דקדוק נכון הוא המפתח

שגיאות דקדוק בסיסיות ישוו להודעה שלך מראה מרושל. גם האנשים הידידותיים ביותר ירצו לדעת שחשוב לעמיתים העסקיים שלהם לעשות דברים נכון, ודקדוק גרוע אינו מעביר מסר מתאים כלל וכלל. בדוק ובדוק שנית את הדקדוק, ובקש מדובר שפת אם אנגלית לעבור על הטקסט ולוודא שההודעה מדויקת ומלוטשת.

8. אל תסתמך על בודק איות

השפה האנגלית רוויה במילים שנשמעות כמו מילה מסוימת, אך בעלות משמעות שונה. בודק איות לא יתריע על מילה שאויתה נכון, אך שיש לה משמעות שונה לחלוטין מזו שהתכוונת אליה. שגיאות הדקדוק הללו עלולות להציג אותך באור לא מקצועי, וקל גם לפספס אותן. עבור על ההודעה שלך, קרא כל מילה, וודא שכתבת את מה שאתה אכן מתכוון לו. שגיאות נפוצות כוללות בלבול בין מילים כגון “they’re” ו-“their”, ‏“your” ו-“you’re” או “where” ו-“were”. אך זה רק קצה קצהו של הקרחון.

9. כתוב כמו מבוגר

עוד שגיאה שכיחה אותה אנשים נוטים לעשות כיום היא לנסח הודעות דואר אלקטרוני כמו נער ולא כמו מבוגר. השימוש בקיצורים כגון “u” במקום “you” או “r” במקום “are”, ואף “thx” במקום “thanks” ישווה לך מראה לא מקצועי, ובנוסף תיתפס גם כאדם לא מלומד. גם אם עמיתך לעבודה או הלקוח שלך משתמש בקיצורים מהסוג הזה, אין סיבה שתיראה לו פחות ממקצועי ומכובד ביותר.

10. עצב נכון את ההודעות שלך

גם אם לא נראה לך שזה משמעותי, הרי שלדרך בה אתה מעצב את ההודעות שלך יש חשיבות עצומה ליצירת התדמית המקצועית ולכתיבת הודעת דואר אלקטרוני שקל יהיה לקרוא. התחל את ההודעה בברכה המתאימה, ולאחריה פסיק ושורה חדשה. עליך לחלק את ההודעה שלך לפסקאות שקל לקרוא, ולסיים בניסוח שיתאים לקהל היעד. עיצוב נכון של הודעת דואר אלקטרוני מפגין כבוד לקורא ומקל על הקריאה. לעיתים קרובות, קריאה של הודעת דואר אלקטרוני בעיצוב נכון עשויה לעשות את ההבדל בין קבלת התגובה הרצויה לבין התעלמות. עם זאת, לעיתים נדרש ידע מעמיק בשתי השפות וכן בניואנסים התרבותיים כדי לכתוב נכון.

צילום מסך: גיקטיים

חישבו רגע מתי היתה הפעם האחרונה שבה קניתם גאדג’ט, סמארטפון, הזמנתם מלון או רכשתם בחנות אינטרנטית מבלי לקרוא לפני כן את ביקורות המשתמשים? כפי שכבר גילו לא מעט חברות, התוכן הזה הוא בעל השפעה עצומה על הלקוחות הפוטנציאליים ולכן הוא שווה הרבה מכירות, הזמנות וכסף. חברת הסטארטאפ הישראלית Yotpo (יוטפו), שפיתחה פלטפורמה לשיווק באמצעות תוכן גולשים וצרכנים, הודיעה היום (ג’) על השלמת סבב גיוס בגובה 22 מיליון דולר בהובלת קרן Bessemer Venture Partners.

ביקורות הגולשים מגדילות את המכירות

הרעיון העומד מאחורי הפלטפורמה שפיתחה החברה הוא לעזור לעסקים להגדיל את המכירות שלהם, באמצעות יצירת תוכן וביקורות מאומתות מרוכשים אמיתיים, ושיתופם במגוון מנועי חיפוש ורשתות חברתיות. לשם כך מציעה החברה מערכת תגובות בה יכולים הרוכשים לשתף אודות חוויית הרכישה או השימוש במוצר. באמצעות הביקורת נוצרת למעשה קהילה סביב המוצר, שמעלה את החשיפה אליו ויכולה לגרום לרוכשים המביעים עניין להפוך ללקוחות בעצמם. לקוחותיה של החברה, אתרי המסחר עצמם, יכולים להנות מאנליטיקות מפורטות המציעות מידע נוסף אודות המכירות השונות. על פי החברה, הפלטפורמה מייצרת עד פי 10 יותר תוכן גולשים מאשר המתחרים, מה שמתרגם בסופו של דבר ליצירת קהילה ולרכישת לקוחות חדשים.

Yotpo הוקמה ב-2011 על ידי תומר תגרין ועמרי כהן, ומעסיקה נכון להיום כ-155 עובדים, כשבניו יורק פועלים 55 עובדים ובמרכז הפיתוח של החברה בתל אביב פועלים עוד כ-100 איש. עם זאת, בעקבות הגיוס, מתכננים בחברה לגייס בשנתיים הקרובות עוד 250 איש כשמתוכם לפחות עוד 100 עובדים בישראל. מאז הקמתה עומד סך גיוסי ההון של החברה, כולל הגיוס האחרון, על 50 מיליון דולר. הגיוס האחרון הובל על ידי קרן Bessemer Venture Partners, כשכחלק מהעסקה יצטרף אדם פישר, שותף כללי בקרן, כחבר בדירקטוריון החברה. בין המשקיעים הקיימים של החברה ניתן למנות את קרן Marker LLC, קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט, יו”ר גוגל, וכן Vintage Investment Partners, קרנות Blumberg Capital ו-Access Industries ועוד.

אמרו ‘לא’ למשקיעים, אמרו ‘לא’ להצעות רכישה

מקור: יח”צ

בשיחה עם גיקטיים מספר תומר תגרין, מנכ”ל ומייסד-שותף Yotpo, כי השוק הפך להיות מאתגר וחברות רבות מתקשות ‘לצוף מעל לרעש’. לדברי תגרין: “Content marketing זה משהו שעובד אבל מאד קשה לבצע בסקייל כי זה יקר מאד, לא מספיק אישי, ואנחנו רואים יותר ויותר חברות שמבינות שעליהן להסתמך על תוכן הגולשים שלהם: חוות דעת, שאלות ותשובות ולאחרונה גם תמונות גולשים”.

אנחנו רואים את המתחרה הגדולה שלכם yelp שציינה לא מזמן 102 מיליון ביקורות גולשים. היכן אתם עומדים ביחס אליה?

תגרין: “אנחנו עומדים על עשרות מיליונים אבל מה שיותר מעניין זה הקצב גידול של התוכן שלנו, שעומד על מיליוני חוות דעת בחודש.

חוץ מחוות דעת, אתם מתכננים עוד כלים? 

תגרין: “כן, הוספנו שאלות ותשובות, תמונות גולשים ובקרוב נצא עם בשורות חדשות מאד על סוגים חדשים של תוכן. אנחנו הופכים לפלטפורמה שלמה לתוכן גולשים כי זה מה שאנחנו מרגישים מהשוק”.

בעבר, אמרתם שאמרתם ‘לא’ למשקיעים, כי לא רציתם לגייס יותר מדי. מה השתנה עכשיו?

תגרין: “למעשה, בקושי נגענו בכסף מהגיוס הקודם. החלטנו לגייס משלוש סיבות עיקריות: דווקא בסביבת גיוס יותר מאתגרת לחברות בצמיחה, אנחנו מאמינים שלגייס כסף היום הוא יתרון תחרותי, שייתן לנו את האפשרות לנוע יותר מהר, להתנסות ביותר דברים, ללמוד יותר מהר ולייצר פלטפורמה טובה יותר ללקוחות שלנו; שנית, אנחנו מכירים את הצוות מ-Bessemer הרבה שנים ומאוד רצינו לעבוד ביחד. חיפשנו שותף עם הבנה נרחבת ב-SaaS ואנשים שלקחו חברות לאורך כל הדרך, אנחנו מאמינים שעם השותפים הנכונים יש הזדמנות ענקית להרים חברה משמעותית מאד; ולבסוף, כששעשינו שיחות עם יזמים שעובדים או עבדו עם Bessemer, כולם נתנו פידבק יוצא מגדר הרגיל וגילינו שאנשים זה הדבר הכי חשוב, כולל במשקיעים”.

אמרתם גם ‘לא’ להצעות רכישה?

תגרין: “קיבלנו בעבר, כשהיינו קטנים יותר, אבל החלטנו לסרב. כרגע אנחנו לא חושבים על מכירה”.

חושבים על רכישה של חברות בישראל או בניו יורק

תומר תגרין. מקור: לינקדאין

מה לגבי הנפקה? פעם סימנתם את הנאסד”ק כמטרה…

תגרין: “אין ספק שזו השאיפה של הרבה אנשים מהצוות המוביל בחברה. אנחנו מאמינים שיש הזדמנות ענקית פה, ושאפשר להרים חברה גדולה ועצמאית בטווח הארוך. אנחנו מקבלים החלטות לא לפי מה יהיה עוד רבעון אלא מה יהיה נכון עוד חמש שנים. כמו שאומרים האדם מתכנן ואלוהים צוחק, בגלל זה חשוב לתכנן אבל לדעת להגיב בהתאם. אני יכול להגיד שהיום אנחנו מתנהלים כמו חברה שחושבת איך היא תיראה בעוד חמש ועשר שנים. אני חייב לציין פה את סמנכ״ל הכספים שלנו, רותם לנדא, שעושה עבודה מצוינת ומאד עוזר בבניית חברה בצורה נכונה, כדי שכשיגיע היום – נהיה מוכנים”.

אבל היום, עם כל אי-הוודאות בשוק – זה עדיין מעניין אתכם?

תגרין: “לגבי השוק חשוב להגיד שנכון, השוק לחברות בצמיחה הוא יותר מאתגר, אבל לדעתי אם חברה גדלה נכון בהכנסות ולא גדלה בכל מחיר – חברות טובות יגייסו. ככלל, מאוד קשה בתור מייסדים ומובילים לנסות ולבצע מעשים בהתאם לשוק כי השוק משתנה, אנחנו משתדלים לעשות את מה שנכון ל-Yotpo בטווח הארוך ופחות להיות מושפעים בהחלטות מגורמים חיצוניים שאין לנו שליטה עליהם”.

גייסתם עכשיו 22 מיליון שמביאים את סך ההשקעות בכם ל-50 מיליון דולר. מה עכשיו?

תגרין: “ההון שגייסנו מאפשר לנו לעשות מספר דברים: ראשית, לגייס עוד אנשי פיתוח, מוצר, אנאליסטים בישראל ולשכלל את הפלטפורמה שלנו ביכולות שלה, באינטגרציות שאנחנו עושים חברות אחרות; שנית, להכנס לשוק האנטרפרייז. עד היום בעיקר היינו מרוכזים בעסקים קטנים או בינוניים ואנחנו בונים צוות שיתחיל לפנות לחברות גדולות, אחרי הצלחות שראינו בתקופה האחרונה. לשם כך גייסנו את ג׳ף דיברטולו, סמנכ״ל המכירות החדש שלנו לשוק האנטרפרייז. ג׳ף היה סמנכ״ל המכירות של החוף המזרחי של Salesforce marketing cloud ומביא הרבה תשוקה, ניסיון בשוק שלנו; בנוסף אנחנו רוצים לפתוח משרדים בעולם, לצורך התרחבות גלובלית ולהכפיל את מספר האנשים שלנו בארצות הברית; לבסוף, הכסף ישמש, כדי להסתכל על רכישות של צוותים בישראל או בניו-יורק, ששותפים למשימה שלנו ובעלי יכולות טכנולוגיות חדשניות שהלקוחות שלנו יכולים לנצל”.

מקור: Talkspace

Talkspace, הסטארטאפ הישראלי שמנגיש את הייעוץ הפסיכולוגי לקהל הרחב באמצעות אפליקציה, השלים סבב גיוס נוסף בהיקף של 15 מיליון דולר. את הסבב הנוכחי הובילה קרן Norwest Venture Partners בהשתתפות המשקיעים הקיימים בהם Spark Capital, Soft Bank, Metamorphic Ventures ו-TheTime. החברה מציעה התכתבות בלתי מוגבלת עם פסיכולוג שהותאם באופן אישי למטופל, בעלות סמלית של 25 דולר לשבוע, סכום נמוך בהרבה מטיפול פסיכולוגי פיזי טיפוסי.

המתכון להצלחה: נוחות, אנונימיות ועלות

כנראה שהפורמט הוירטואלי לטיפול פסיכולוגי מצא חן בעיניי לא מעט אנשים הן בשל הנוחות, העלות הכספית או העובדה שהם פשוט לא צריכים להיפגש באופן פיזי עם פסיכולוג כדי לקבל טיפול מוצלח לא פחות, תוך כדי שמירה על הפרטיות שלהם (השירות עצמו אנונימי לחלוטין). כיום למעלה מ-300,000 אנשים ברחבי העולם כבר השתמשו בשירות דרך האפליקציה (אנדרואיד ו-iOS) או בגרסת הווב.

במהלך השנה האחרונה, Talkspace שילשה את בסיס המשתמשים שלה, והרחיבה את כמות הפסיכולוגים המורשים להציע את שירותיהם ל-1,000, זאת במטרה להתמודד עם הביקוש. כפי שניתן לראות באתר החברה, הטיפולים נוגעים במגוון נושאים וכוללים בין היתר ייעוץ זוגי, טיפול שנקרא ״Social Media Therapy״, עבור ניהול חיים בריאים יותר ברשתות החברתיות, ובעתיד גם אמורה להתווסף אופציה לטיפול קבוצתי. מוקדם יותר השנה השיקה החברה מספר פיצ׳רים חדשים כגון היכולת לשלוח הודעות אודיו ווידאו, במטרה לאפשר למשתמשים שחפצים בכך לנהל אינטראקציה קצת יותר אישית עם המטפלים שלהם.

Talkspace הוקמה ב-2012 על ידי הזוג רוני ואורן פרנק, שכיהן כמנכ”ל של קבוצת מקאן אריקסון בישראל. לאחר שהזוגיות של השניים ניצלה על ידי טיפול זוגי, הם החליטו להביא את העזרה אל כלל האוכלוסיה, ברחבי העולם ובמרחב הוירטואלי. מאז הקמתה גייסה החברה קרוב ל-30 מיליון דולר; לפני קצת יותר משנה השלימה סבב גיוס בהיקף של 9.5 מיליון דולר בהובלת קרן Spark Capital ביחד עם המשקיעים הקיימים, ושנה לפני כן (2014) גייסה 2.5 מיליון דולר בהובלת Spark Capital ביחד עם Softbank.

רוני פרנק, אחת מצמד המייסדים מספרת כי בעזרת המוצר שפיתחו הם הצליחו לבטל הרבה מהחסמים שמנעו מאנשים להשיג עזרה מלכתחילה, זאת על ידי מתן טיפול באמצעות הודעות והאפשרות להתמודד עם החסם הגדול ביותר – ביטול הסטיגמה שנלווית לטיפול הפסיכולוגי. ״עם זאת, ככל שבסיס המשתמשים שלנו גדל, ראינו שיש דרישות חדשות לעוד דרכים לתקשר עם המטפלים. אנחנו שמחים לראות כיצד אנשים נמשכים למודלים החדשים שאנו מציעים, והמימון האחרון יאפשר לנו להמשיך ולחדש את הטכנולוגיה שלנו תוך כדי הנגשת הנושא של בריאות הנפש עבור מיליוני בני אדם בכל שנה״, הוסיפה.

מקור: Nexar

מצלמות רכב הן נפוצות למדי בעיקר במדינות כמו רוסיה ומאפשרות לנהגים להגן על עצמם מול שוטרים או חברות ביטוח; אולם מעבר לזה, מדובר במכשירים טפשים למדי, שלא כוללים יכולות חכמות כמו חיבור לרשת, קהילתיות ושמירה בענן. Nexar הוא סטארטאפ ישראלי שרוצה להפוך את הסמארטפונים שלנו למצלמות רכב חכמות, שבעזרת הקהילה, יוכלו להתריע על נהגים מסוכנים בכביש וכך אולי לצמצם את מספר התאונות והתנהגויות הכביש המסוכנות. היום (ד’) הודיעה החברה על גיוס של 10.5 מיליון דולר בהובלת הקרנות Mosaic Ventures ו-True Ventures.

האפליקציה תתריע על נהגים מסוכנים

המערכת של Nexar פועלת כך: ברגע שמשתמש מתחיל בנהיגה, האפליקציה מתחילה אוטומטית לצלם ולתעד בצורה אוטומטית ובאופן קבוע את הכביש – בדיוק כמו מצלמות דשבורד רגילות, אבל בתוספת נתונים מהחיישנים של הסמארטפון כמו מיקום ומהירות. האפליקציה מסוגלת לגלות התנהגויות כביש מסוכנות ב-2 דרכים: ראשית, אם הנהג חווה התנהגות כביש מסוכנת, הוא יוכל בלחיצה אחת לדווח על המכונית, כשהאפליקציה מצמידה לדיווח את הוידאו ״המפליל״ – אם תרצו, מדובר בסוג של Downvote לאותו נהג. לאחר שמתקבלים דיווחים רבים על אותו נהג, הוא מסומן על ידי המערכת כבעייתי. הדרך השנייה והמעניינת גם כן, מתרחשת בסיום כל נסיעה, כשהמערכת מעלה את כל קטע הנסיעה לענן. בעזרת אלגוריתמיקה מורכבת של ראייה ממוחשבת, המערכת מנתחת את הוידאו שהועלה וממפה את התנהגויות הכביש המסוכנות ומזהה את מספרי לוחיות הזיהוי של המכוניות המעורבות.

מקור: Nexar

בנוסף, המערכת תוכל להזהיר נהגים בזמן אמת; כך שאם למשל מכונית נוסעת על הכביש והמצלמה מזהה אוטומטית בעל חיים על הכביש, היא תוכל להתריע בזמן אמת לכל הנהגים באיזור להיזהר – כל זאת ללא צורך בדיווח ידני, כמו למשל בווייז.

מאז שהושקה Nexar ב-2015 היא נמצאת בשימוש על ידי נהגים פרטיים ב-130 מדינות וב-2,700 ערים שונות ועל ידי נהגים מקצועיים ב-3 ערים: סן פרנסיסקו, ניו יורק ותל אביב.

“אוספים יותר מידע מצי המכוניות האוטונומיות של גוגל”

Nexar הוקמה ב-2015 על ידי ערן שיר וברונו פרננדז-רואיז, לשעבר בכיר ביאהו. ב-2010 מכר שיר את הסטארטאפ הקודם שלו, Dapper, ליאהו תמורת כ-50 מיליון דולר ואחרי קריירה ביאהו עזב לקרן Aleph, שם שימש כ-Entrepreneur in Residence או “יזם הבית”. בסוף 2014 עזב שיר את Aleph, כדי להתמקד בבניית Nexar, ואת תפקידו תפס רון גורה. מאז גייס הסטארטאפ סבב Seed בגובה 4 מיליון דולר ועתה, כאמור, הוא מגייס 10.5 מיליון דולר בהשתתפות הקרנות Mosaic Ventures ו-True Ventures.

בשיחה עם גיקטיים מספר שיר, כי החברה נהנית מצמיחה עצומה במספר המשתמשים בקהילה, כולל מקומות פחות צפויים. לדבריו, “בשנה האחרונה בנינו קהילות משגשגות בתל אביב, ניו יורק וסן פרנסיסקו ועלינו לאפסטור. הגענו למשתמשים בעשרות מדינות מאוסטרליה ללבנון, לאוגנדה, קנדה ודרום קוריאה”. כמובן שכל ההורדות וההתקנות האלו מתרגמות לנתונים ועל פי שיר החברה אוספת כעת עשרות אלפי שעות נהיגה מדי שבוע. “אנחנו נהנים מצמיחה של 25 אחוזים חודש-אחרי-חודש ואנחנו אוספים פי 30 יותר קילומטרים בשבוע מצי המכוניות האוטונומיות של גוגל”. אולם לא רק הקהילה מרוויחה, אלא גם המשתמשים באופן פרטני. לדברי שיר, האפליקציה עזרה לעשרות נהגים, שהיו מעורבים בתאונות שלא באשמתם, בתהליך מול חברות הביטוח שלהם.

מה החלק המאתגר ביותר בתהליך הפיתוח? 

שיר: “יצירת חוויית משתמש שלא תסיח את דעתו של הנהג, אלא תעזור לו. כך למשל בנינו ממשק פקודות קוליות, כדי שהמשתמשים יוכלו לדבר אל הסמארטפון במקום לגעת בו. גם לדחוס את כל ה-AI שאנחנו מפתחים לפלטפורמה של סמארטפון זה לא פשוט”.

ראינו יצרניות כמו Xiaomi שמציגות מצלמות רכב משלהן. האם חשבתם לשתף איתן פעולה?

שיר: “אנחנו נמצאים במספר מגעים בכיוון הזה, אבל אין לנו עדיין מה לספר”.

עכשיו, כשהכסף בבנק, מה אתם מתכננים לעשות איתו?

שיר: “אנחנו רוצים להגדיל בצורה משמעותית את צוותי הפיתוח וה-Biz Dev ולהשיק את השירות באופן רשמי בעוד ערים רבות בארצות הברית – מעבר לסן פרנסיסקו וניו יורק”.

צפו: המצלמות של Nexar מתעדות תאונות וכמעט תאונות

לקריאה נוספת:

דיווח והתרעה על נהגים מסוכנים בכביש, הכירו את Nexar הישראלית

קרדיט תמונה: Getty Images Israel

מאת הילה זילברשטיין, שותפה, קבוצת דיני עבודה, מיתר ליקוורניק גבע לשם טל

גל הרכישות האחרון של חברות היי-טק על-ידי חברות בינלאומיות, מוכיח לנו שוב שגם אנחנו כישראלים יכולים פתאום להיות עובדים בחברות בינלאומיות.

אז החברה שאתה עובד בה נרכשה, אבל רגע… אתה עובר לעבוד שם? איך? תמשיך להיות מועסק על-ידי החברה שעבדת בה עד עכשיו? תועסק על-ידי החברה הרוכשת? מה עם הזכויות שלך? מה עם כל מה שצברת עד עכשיו? זה יעבור איתך? או ימחק?

בואו נעשה קצת סדר.

ראשית עלינו לבדוק מהי הסיטואציה בה אנו נמצאים – האם מדובר בעסקת מכירת מניות? מכירת נכסים? מיזוג?

בעסקת מכירת מניות, הסיטואציה המשפטית היא הפשוטה ביותר בנוגע לעובדים. מדובר בעסקה, שברמה המשפטית היא “שקופה” מבחינת העובדים – העובדים ממשיכים להיות מועסקים על-ידי אותה ישות משפטית על-פי אותו הסכם העסקה, באותם תנאים וללא שום שינוי, למעט “בעל הבית” של החברה – מי שמחזיק במניות החברה.

לעומת זאת, כאשר אנחנו מדברים על מכירת נכסים או מיזוג והעברת בעלות בעסק חי, ישנן 2 דרכים להעביר את העובדים – לפטר אותם ולהעסיק מחדש על-ידי ישות משפטית חדשה (fire & hire) או להמשיך ולהעסיק אותם ברצף זכויות (rollover) על-ידי הישות המשפטית החדשה.

אז מה זה אומר לגביכם?

כאשר אנחנו מעבירים את העובדים ברצף זכויות, העובדים לא מפוטרים ולא נערך איתם גמר חשבון (כלומר לא משלמים להם שום דבר). העובדים פשוט מועברים ממעסיק אחד לאחר. החברה החדשה נוטלת על עצמה, בין מכוח הדין ובין חוזית, את מלוא התחייבויות המעסיק הנוכחי כלפי העובדים.
אין ספק שמבחינת העובדים, כמו גם – החברה המוכרת, מדובר ביתרון גדול. החברה לא צריכה להוציא עכשיו כסף מהכיס ולשלם לעובדים פיצויי פיטורים, פידיון ימי חופשה, לערוך שימועים ועוד ועוד.

העובדים גם הם לא צריכים לעבור עכשיו על הסכם חדש, עם תנאים חדשים, לוודא שהם מקבלים את כל מה שהיה להם. שום דבר לא משתנה בעצם. אולי רק השם של המעסיק והמיקום הפיזי של המשרדים.
החברה הרוכשת לעומת זאת, לוקחת על עצמה את כל המחויבויות, שהיא למדה עליהם במהלך הליך בדיקת הנאותות ואלו שהיא עוד תלמד עליהם בעתיד, וממשיכה הלאה עם עובדים מרוצים ושמחים.

מנגד כאשר מעבירים את העובדים בשיטת ה-fire&hire, כל העובדים מפוטרים והרוכשת בוחרת ובוררת אילו עובדים היא מעוניינת להמשיך ולהעסיק. אין ספק שבמקרה כזה, היתרון הוא של החברה הרוכשת – היא מקבלת עובדים ״נקיים״, ללא חובות עבר אליהם, עובדים שכבר עברו הכשרה, יודעים שהם מוכשרים ומתאימים לתפקיד, ניתן לשנות את תנאי העסקה שלהם, אבל לחברה אין כל חוב בגין עברם של העובדים.
המשמעות באה לידי ביטוי לגבי עובדים שלא היו חתומים עד כה על הסדר סעיף 14 ועובדים שצברו הרבה ימי חופשה. שתי נקודות אלה מהוות מחויבות כספית שעלולה להגיע לסכומים גבוהים, מחויבות שהחברות הרוכשות בדרך כלל לא רוצות להמשיך ולשאת בהן.

אבל גם עבור הרוכשת לא הכל חיובי בשיטה הזו… נוצר רעש תעסוקתי. העובדים מודעים לעסקה עוד קודם לחתימה ולסגירה ועל כן יכולים להוות איום על ביצוע העסקה, כמו גם לנהל משא ומתן קשוח מצד העובדים על תנאי העסקתם (מתוך ידיעה שהחברה הרוכשת רוצה אותם ולכן מעלים את תנאי העסקתם).

צריך לזכור שגם אם פועלים על-פי שיטת ה-fire&hire, בסופו של יום, לחברה הרוכשת עדיין יש חשיפה משפטית שהעובדים יטענו לרצף העסקה (מכח הוראות המגן של דיני העבודה).

לסיכום, יש משמעויות שונות בכל סוג הסכם רכישה ולכן חשוב להבין את ההבדלים ואת ההשלכות הנלוות. יש לזכור שזה לא ממש משנה מי יהיה בעל הבית, מה שחשוב הוא שתדע לשמור על הזכויות שלך.

פלטפורמת מסרים פנים ארגונית מאובטחת. מקור: Nuro

2 גיוסי סייבר ביום אחד: חברת הסטארטאפ הישראלית Nuro, המספקת פלפטורמת מסרונים מאובטחת, הודיעה היום (ד׳) על גיוס של 2.6 מיליון דולר בהובלת ארז קריינר, מי שהקים ועמד בראש הרשות הממלכתית לאבטחת מידע. בנוסף, גם חברת הסייבר הישראלית Sixgill הודיעה על גיוס בגובה 5 מיליון דולר לפלטפורמת מודיעין הסייבר שלה.

ארבע שכבות אבטחה

פלטפורמת Nuro עוצבה במיוחד לשימושים של עובדים ושותפי חברה חיצוניים במטרה לסייע לחברות להתמודד עם הגעה של מידע ארגוני (DLP) החוצה, בעידן בו תקשורת מקוונת פנים וחוץ ארגונית הפכה לסטנדרט. הפלטפורמה מאפשרת ליצור תקשורת בצורה מאובטחת, ליצור קבצים מוצפנים ומסרונים שמשותפים בסביבה מבוקרת ופרטית המשמשת מעין “כספת וירטואלית”. הפיתוח מורכב מארבע שכבות אבטחה; אבטחת המכשיר, הצפנת התקשורת, אחסון מוצפן ושכבה קוגניטיבית שמנבאת פרצת אבטחה. כמו כן, Nuro סורקת קבצים ששותפו בעזרת הודעות טקסט במטרה לגלות ווירוסים ותוכנות זדוניות. על פי נתונים של נילסן, כ-75 אחוזים מכלל העובדים שולחים הודעות מסווגות שקשורות לעבודה בשירותי המסרים המיידים השונים, כש-21 אחוזים נוהגים לשתף את החברים מחוץ לארגון בחומרים רגישים.

Nuro הוקמה בשנת 2014 על ידי ג׳יי אר סמית׳, לשעבר נשיא ומנכ”ל AVG, ערן פפר ועמרי סיגלמן, המגיעים מעולם ניהול האבטחה בתחום המובייל. החברה היא בוגרת תוכנית IBM Alpha Zone Accelerator, והיא החברה הישראלית הראשונה שחתמה חוזה מסחרי לשימוש ב-IBM WATSON. לפני כחצי שנה השלימה החברה סבב גיוס בגובה 2 מיליון דולר, מה שמעמיד את סך גיוסיה עד עתה על 4.6 מיליון דולר. בין היתר השקיעו בחברה משקיעים פרטיים וקרן Evolution Partners.

בתגובה לגיוס, מסר קליינר: “יותר מ-3 מיליארד איש משתמשים בפלטפורמות מסרים שונות לצרכים פרטיים או עסקיים, הגיע הזמן למזער את הסכנה של הודעות לא מאובטחות שמופצות בכל העולם”. עוד הוסיף קליינר: “Nuro מיצבה את עצמה כמובילה בתעשייה בתחום של פלטפורמות תקשורת ארגוניות מאובטחות ואני נרגש לשתף פעולה עם החברה ברגע החשוב הזה”.

מודיעין מ’הרשת האפלה’

מקור: Sixgill

Sixgill, פיתחה פלטפורמת מודיעין שמצליחה לדלות נתונים מ’הרשת האפלה’ ועל ידי אלגוריתמיקה סבוכה לאתר דליפות של נתונים, זירות סחר לא-חוקיות ולהזהיר ארגונים ואנשים פרטיים בפני התקפות. החברה הוקמה ב-2014 על ידי אבי קשטן ואלעד לביא והיא פועלת ממשרדיה ביוקנעם. הגיוס, בגובה 5 מיליון דולר, הובל על ידי חברת האחזקות הישראלית אלרון (Elron).

בתמונה מימין לשמאל: גבי פלס, טל ריזנפלד, גל ברנע ואורן הר נבו

Eyeview הישראלית, המפתחת טכנולוגיה להצגת פרסומות וידאו מפולחות ומותאמות אישית, הודיעה היום (ג׳) על גיוס 22 מיליון דולר בהובלת קרן Qumra Capital. החברה פועלת בתחום הפרסום המקוון בוידאו ופיתחה טכנולוגיה המאפשרת המרה והצגה של סרטוני פרסומת מותאמים אישית עבור כל משתמש, דרך מגוון פלטפורמות (טלוויזיה, מחשב, מובייל ועוד). הסכום שגויס ישמש את הישראלית לשיווק, פיתוח והאצה במכירות בארה״ב ובעולם.

פרסונליזציה עד לרמה של מזג האוויר

VideoIQ, המערכת שפיתחה החברה, מאפשרת למותגים גדולים להמיר סרטוני פרסומת גנריים לסרטונים מפולחים וממוקדים המותאמים אישית על פי מיקום, דמוגרפיה, מזג אוויר והיסטוריית גלישה באופן אוטומטי. מנוע ההחלטות מבוסס ענן של החברה מנתח ומוצא בזמן אמת את המשתמשים הכי רלוונטיים למפרסמים ומציג להם את הגרסאות האפקטיביות ביותר של הפרסומות.

באמצעות ההתאמה בין הפרסומות לקהל היעד שלה בצורה אידיאלית המתייחסת אל המאפיינים הדמוגרפיים שלו, יכולה החברה לעזור למפרסמים לייעל בצורה מירבית את ההשקעה שלהם בפרסום אינטרנטי, שתפנה לכל משתמש בצורה המתאימה ביותר עבורו. כך לדוגמה, הפרסומת יכולה להפנות את הגולשים אל בית הקולנוע הקרוב אליהם על מנת לצפות בהופעת הבכורה של הסרט המעניין אותם, או לחילופין משתמשים בלאס וגאס יקבלו פרסומת לרכישת מזגן נייד או מתקן ברביקיו חיצוני, בעוד שמשתמשים מאלסקה יקבלו המלצות לרכישת תנורי חימום וכפפות.

Eyeview, שהוקמה ב-2007 על ידי אורן הר נבו, גל ברנע, טל ריזנפלד ואליהם הצטרף גבי פלס כשותף, הינה חברה חברה ישראלית-אמריקאית, כאשר מטה החברה יושב בניו יורק והיא מחזיקה סניפים בלוס אנג’לס, דטרויט, סיאטל ושיקגו. מאז סבב הגיוס הקודם שהשלימה החברה ב-2014 היא שילשה את הכנסותיה וגייסה לשורותיה לקוחות Fortune 1000 נוספים. (מבין לקוחות החברה ניתן למצוא ענקיות בינלאומיות כמו P&G, Wallgreens והונדה). הגיוס הנוכחי הוא הרביעי במספר של החברה (Round D) ובכך מגיע סכום ההשקעה בה עד כה ל-57 מיליון דולר.

״אני גאה שגייסנו 22 מיליון דולרים. מבחינתנו זוהי אבן דרך משמעותית בביסוס מעמדנו כמובילי שוק בתחום שיווק הוידאו מבוסס תוצאות” אמר אורן הר נבו, מנכ״ל ומייסד-שותף בחברה והמשיך “כיום חברות חייבות לייצר החזר מדיד במכירות על השקעה של כל דולר ואנחנו הצלחנו להוכיח שפרסום באמצעות וידאו יכול לעשות הרבה יותר מאשר לעורר ולשמר מודעות של מותג”.

מקור: Lumus

Lumus הישראלית, המפתחת רכיבים אופטיים המאפשרים תצוגה של תכנים מסוג מציאות רבודה במשקפיים חכמים, הודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס בהיקף של 15 מיליון דולר. את המימון הובילה קבוצת המשקיעים הפרטית Shanda Group, ביחד עם Crystal-Optech, יצרנית רכיב פוטו-אלקטרי סינית.

״בתחום של מציאות רבודה הלב של המערכת הוא העדשה/התצוגה שצריכה להיות באיכות גבוהה כמו כל מסך (בהירות, רזולוציה וכו’) אבל גם שקופה (בכדי שאפשר יהיה לראות את המציאות האמיתית יחד עם התוכן הדיגיטלי שמוקרן לעדשה), שדה ראייה רחב ומימדים קטנים ואסטטיים (כי זה לביש). Lumos עוסקת בפיתוח וייצור עדשות לתצוגה ל-AR, והטכנולוגיה שלה משולבת במשקפי AR שהיא מפתחת ומייצרת ללקוחות הקצה״, סיפר לגיקטיים בן וינברגר, מנכ״ל החברה. ״כמו שאינטל היא הסנטנדרט של מחשבים אישיים, Lumus שואפת להיות ספקית התצוגה המובילה בעולם לכל תחום ה-AR״

טכנולוגיה אחת, מגוון שימושים

Lumus מפתחת רכיבי תצוגה שקופים המאפשרים להטמיע את היכולת של מציאות רבודה לטכנולוגיה לבישה באופן הטבעי ביותר. החברה מתגאה בכך שהמוצר שלה מתאפיין בשדה ראייה רחב, צבעים מדויקים, קריאה נוחה של התוכן המוצג גם במהלך היום, וצורה פיזית קלה ונוחה לשימוש יומיומי. דוגמאות לשימושים ברכיב הן הטמעתו ביישומי ניווט למיניהם; במקום הצגת הוראות ההגעה במסך הסמארטפון, ניתן להציגן באופן ׳טבעי׳ יותר באוויר, באמצעות קסדה חכמה; באמצעות הטמעת הרכיב במשקפיים חכמים למשל ניתן להציג את הוראות ההרכבה של הארון שקניתם מאיקאה או הוראות לכיצד להחליף גלגל ברכב לצד טיפים רלוונטיים, או לסייע לכבדי ראייה בשיפור ראייתם. שימושים ׳טריוויאלים׳ יותר הם כמובן הצגת משחקים מערכות VR או צפייה בסרטים באיכות HD ותלת מימד.

מאחורי הקלעים, הטכנולוגיה מבוססת על אופטיקה זעירה הכוללת רכיבים שקופים הממוקמים מול עינו של המשתמש, ביחד עם מקרן זעיר המקבל את המידע מהמחשב ומקרין אותו אל העדשה. התמונה נשברת מהעדשה ומוקרנת ישירות אל תוך העין, ומאפשרת רוחב צפייה שנראה כאילו הוא כמעט ואינסופי. מה שנחמד בטכנולוגיה טמון במימדיה הקטנים, המאפשרים לשלב את הרכיבים במשקפיים בעלות מראה שגרתי לחלוטין.

איפה החידוש?

קשה להתעלם מהדימיון לפרויקט הלא מאוד מוצלח של גוגל, הגוגל גלאס, אך לטענת וינברגר, האופטיקה שלהם הרבה יותר מתקדמת מגוגל גלאס ממספר סיבות; ראשית ״שדה הראייה בגלאס הוא כ-15 מעלות בלבד לעומת 40 מעלות היום אצלנו ובהמשך השנה נשיק 60 מעלות; גלאס כולל קובייה בעובי של כ-1.5 ס”מ (פריזמה אופטית פשוטה) לעומת 2 מ”מ (כמו עובי של זכוכית משקפיים רגילות) אצלנו; גלאס אינו ממש שקוף (ממוקם מעל העין מימין ואם רוצים לראות תוכן דיגיטלי צריך להסתכל לתוך הקובייה) לעומת שקיפות מלאה אצלנו; וכמובן כל פרמטרי התצוגה כמו רזולוצייה, איכות צבע, בהירות וכו׳ הרבה יותר מתקדמים אצלנו. גוגל וחברות מובילות אחרות (במערב ומזרח) מבינות שהאופטיקה של התצוגה זה מפתח מרכזי להצלחה ושאין להם אופטיקה מספיק טובה ואנחנו מקווים שבקרוב יהיו בין לקוחותינו״.

Lumus הוקמה בשנת 2000 ומונה היום כ-100 עובדים המועסקים בפארק המדע ברחובות. סבב הגיוס האחרון ישמש להגדלת כושר הייצור (זאת בעקבות גידול בהזמנות), האצת הפיתוח של מוצרים חדשים והרחבת הפיתוח העסקי. בנוסף עובדת החברה גם על פיתוח וייצור של משקפיים בעצמה בתור ערכות פיתוח.

מקור: Nanit

אחת הסוגיות המורכבות ביותר עבור הורים, בעיקר הטריים, היא השינה של התינוק שלהם: האם הוא ישן מספיק, האם הוא ישן היטב, האם הוא שוכב על הבטן או הגב, האם השינה שלו רגועה. מכיוון שאנחנו לא יכולים להיות צמודים לעריסה או למיטת התינוק 24/7, המידע הזה לא זמין לנו. לפחות עד עכשיו. Nanit הוא סטאראטפ ישראלי שפיתח מוניטור תינוקות חכם, שמסוגל לעקוב אחרי הנעשה במיטת התינוק – אולם הייחוד שלו הוא סט אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת, שמאפשר גם לזהות ולנתח התנהגויות ודפוסי שינה. היום (ד’) הודיע הסטארטאפ על גיוס של 6.6 מיליון דולר.

זיהוי וניתוח של דפוסי שינה

Nanit כוללת מצלמה שממוקמת מעל למיטת התינוק ועוקבת אחרי התנהגות השינה שלו. המצלמה מספקת וידאו באיכות HD וכוללת מצב ראיית לילה, כך שההורים יוכלו לעקוב אחרי התינוק שלהם בכל רגע; בנוסף, מסוגלת המצלמה לזהות דפוסי שינה, התערבות הורים, מחזורי שינה וכמה שעות שינה הצטברו. על פי המדדים הללו יוצרת Nanit ציונים לשנת לילה ולשנת יום. כל התקשורת מוצפנת אגב בתקן AES 256-bit. בעזרת אפליקציית הסמארטפון של Nanit יוכלו ההורים לקבל תובנות על השינה של התינוק, התראות וידאו, ניתוח התנהגויות ועוד. הממשק אגב מזכיר מעין טיים ליין ברשת חברתית עם עדכונים בסגנון “אורי התעורר” או “אורי נרדם בכוחות עצמו”.

מקור: Nanit

העלויות של המצלמה מתחלקות לשתיים: ראשית, המחיר המומלץ לצרכן של המצלמה החכמה יעמוד על 350 דולר, כשבזמן ההשקה היא תוצע לזמן מוגבל ב-280 דולר; הרכיב השני הוא ניתוח התנהגות השינה, שמוצע כמינוי חודשי בעלות של 10 דולר בחודש או 50 דולר לשנה במסגרת מבצע ההשקה. המצלמה תושק בארצות הברית בספטמבר הקרוב.

Nanit הוקמה על ידי ד”ר אסף גלזר, מומחה בתחום הראייה הממוחשבת ולמידת מכונה; תור עברי, שעבד לפני כן עם גלזר ב-Applied Materials ובפיליפס; ואנדרו ברמן, שהיה משקיע ב-Norwest Venture Partners. סבב הגיוס הנוכחי, בגובה 6.6 מיליון דולר, הובל על ידי קרן Upfront Ventures ובהשתתפות של RRE Ventures, קרן 645, מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, Flextronics ו-Cloud Ventures. כיום מועסקים בחברה 16 עובדים, מתוכם 6 במשרדים בארצות הברית ו-10 במרכז הפיתוח של החברה ברמת-גן.

מקור: Nanit

בשיחה עם גיקטיים סיפר גלזר, כי כמו כל החוקרים, גם הוא הגיע לרעיון מתוך סקרנות: “כשהבן שלי נולד לפני 4 שנים, רציתי להבין את ההתנהגות שלו, להיות בטוח שהוא בריא ובטוח ולהיות ההורה הכי טוב שאני יכול. אם גם הייתי יכול קצת לישון על הדרך – זה היה אפילו טוב יותר, וזה מה שגרם לי לקחת את הניסיון שלי בבניית מצלמות חכמות וליצור את מוניטור התינוקות החכם הראשון בעולם, שיוכל לעזור להורים לתקשר עם התינוק שלהם ולהבין את הילדים שלהם. הוספנו את כל הפיצ’רים שהורים כמונו היו רוצים וגילינו שכשהתינוקות ישנים טוב יותר, גם אנחנו ישנים טוב יותר”.

מה לגבי חשש של הורים ממכשיר שפולט קרינה ליד התינוק?

גלזר: “כבר בתהליך התכנון של המוצר הקדשנו לזה מחשבה. לכן, תכננו את המצלמה כך שהיא תפלוט כעשירית מהקרינה בכיוון שבו הילד ישן בהשוואה לכיוונים אחרים, וזאת בניגוד למצלמות אבטחה רגילות. בבדיקות מעבדה שעשינו ראינו שהמצלמה שלנו פולטת פחות קרינה ממוניטורים אחרים לתינוקות שכוללים מצלמה ונמכרים כיום”.

צפו: סרטון ההשקה של Nanit

אחרי סיום פעילותו של המחזור הראשון, ה”מדגרה” בקיבוץ רביבים שבנגב מרחיבה את פעילותה ומודיעה על פתיחת תכנית האצה מותאמת אישית לכל סטארטאפ. החברות שיעברו את המיונים ויצטרפו ל”מדגרה” יהנו מתמיכה רחבה ומעמיקה ובכלל זה השקעה בשווי של עד 100 אלף ₪. במסגרת התוכנית המורחבת, כל סטארטאפ שיתקבל ל”מדגרה” יקבל השקעה בשווי של כ-100,000 ₪, בכפוף לעמידה באבני דרך. 30 אלף ₪ יינתנו כמענק למימון להוצאות כלליות של החברה ועוד כ-70,000 ₪ בדמות כיסוי הוצאות המגורים והמחייה, חבילות שירות, שעות ייעוץ ועוד.

תוכנית האצה באווירה של קיבוץ

כיום, “המדגרה” הינה היחידה שמציעה ליזמים תכנית האצה בתנאי מגורים מלאים. “אנו מזמינים את היזמים לגור בקיבוץ ולהתנתק מהפרעות חיצוניות במטרה להתמקד באופן מלא בפיתוח הסטארטאפ. במהלך השהייה, היזמים יקבלו ב”מדגרה” לווי של מנטורים עסקיים וטכנולוגיים ומגוון חבילות שירותים בשווי אלפי דולרים, שיאיצו את הפיתוח של החברות”, מסביר אלעד יאורי, מנכ”ל המדגרה.

במסגרת התכנית, שפונה לסטארטאפים בשלבים מוקדמים, לכל חברה תיבנה תוכנית עבודה המותאמת באופן אישי לשלב שבו היא נמצאת, קצב ההתקדמות והצרכים הייחודיים לה (פיתוח עסקי, פיתוח טכנולוגי, שיווק ועוד). זאת, בניגוד לחממות ואקסלרטורים אחרים בהם היזמים עוברים תהליך האצה משותף. לאורך התקופה, היזמים נדרשים לעמוד באבני דרך שיוגדרו עם קבלתם ל”מדגרה”.

מאחורי המדגרה עומד אחד הקיבוצים הוותיקים והמבוססים בארץ, והיא פונה לסטארטאפים עם צוות בעל אוריינטציה טכנולוגית, שלצד רעיון עסקי טוב גם מבקשים להשפיע לטובה על העולם שבו אנו חיים, עם דגש על מיזמים בתחומי הווב והמובייל והכלכלה השיתופית.

לדברי יאורי: “הקמנו ברביבים שבנגב את המקום האולטימטיבי לפתח בו סטארטאפ. כדי להגיע להוכחת היתכנות, מיזם צריך הון עצמי של כמאה אלף ₪, וכשאין, זמן ההגעה לשוק מתארך באופן משמעותי. התמיכה העסקית, הטכנולוגית והכלכלית שלנו מצמצמת את ההוצאות, מקצרת את הזמן לשוק ולמעשה מקטינה משמעותית את הסיכון שהיזמים לוקחים על עצמם. אנו מעניקים שוויון הזדמנויות ומסייעים גם למי שאין לו מימון חיצוני או כסף מהבית להצליח”.

מסקר שערכה קרן ההון סיכון פלאס ונצ’רס בקרב יותר מ-500 יזמים מוקדם יותר השנה, עולה כי רק 7% מהיזמים בישראל פועלים בדרום בעוד שכ-80% מהם מתרכזים במרכז הארץ. בנוסף, 21% מהסטארטאפיסטים בישראל מגייסים את הכסף מהמשפחה והחברים. ה”מדגרה” פועלת לשינוי הנתון הדמוגרפי, שמצביע על ריכוז יתר של סטארטאפים במרכז הארץ בכך שהיא נותנת להם את כל הכלים גם בנגב, כולל גיבוי כלכלי מלא לשלב הראשוני ועזרה בגיוס הכספים בשלבים מתקדמים יותר.

כאמור, במסגרת התוכנית המורחבת, כל סטארטאפ שיתקבל ל”מדגרה” יקבל השקעה בשווי של כ-100,000 ₪, בכפוף לעמידה באבני דרך. בנוסף, עם ההתקדמות, הסטארטאפים יזכו בחבילות סיוע בשווי של עשרות אלפי דולרים, בהם תקציב שיווק משמעותי מאחד מאתרי המדיה המובילים בישראל, ומחבילות שירות שונות מגוגל ונצ’רס, אמזון, מיקרוסופט, WIX, ו-Deloitte ועוד.

לפרטים נוספים ולהרשמה

קרדיט צלם: ישראל הדרי

חברת קרוסריידר, המפתחת פלטפורמות פרסום עם יכולות לניתוח התנהגות משתמשים במחשבים ובמובייל באמצעות big data, משיקה בימים אלה את Crossrider Innovations – תוכנית לטובת סטארטאפים הנמצאים בשלבים המוקדמים של הפרה-סיד והסיד. התוכנית מיועדת לסטארטאפים בתחומי המסחר האלקטרוני, הפרסונליזציה וה-Big Data, מציעה שטח משרדים במרכז ת”א, ייעוץ ותמיכה טכנולוגית, עזרה עם פיתוח עסקי ושירותים משפטיים וחשבונאיים – והכל, ללא תשלום או התחייבות מצד היזמים.

קרוסריידר, אשר בעצמה הוקמה כסטארטאפ תל אביבי על-ידי שני יזמים צעירים בשנת 2011, היא כיום חברה בינ”ל המעסיקה למעלה מ-100 עובדים. כחלק מאסטרטגיית הפעילות שלה, קרוסריידר מקימה תוכנית שתאפשר ליזמים כר פעולה נוח בתקופה הראשונה לפעילותם. לצורך השקת התוכנית ואכלוסה במיזמים, הסבה החברה, הממוקמת במרכז ת”א, בסמוך לשדרות רוטשילד, קומת משרדים שלמה בשטח של כ-300 מ”ר שתוכל לאכלס כ-30 יזמים, אשר יקבלו שטח פעילות מוגדר במתחם ולא יידרשו בתשלום שכירות.

בנוסף לשטח משרדי, התוכנית מציעה לטובת הסטארטאפים מנטורים בתחומי הטכנולוגיה מטעם החברה, שיסייעו בקידום ומימוש הרעיונות של היזמים. כמו כן, התוכנית תעניק שירותי משרד ומזכירות וכן סיוע בשירותים משפטיים וחשבונאיים, אשר יפחיתו את עלויות הסטארטאפ ויאפשרו לו להתמקד בפיתוח. לאחר תקופה של מספר חודשי פעילות, יוכלו קרוסריידר והסטארטאפ לבחון יחדיו אפשרויות השקעה שיותאמו לאופי הסטארטאפ, אך ללא כל מחויבות של היזמים.

בקרוסריידר מציינים כי הם מאמינים שבאמצעות מודל הפעילות הייחודי, הם יקדמו שיתופי פעולה עם סטארטאפים בעולמות התוכן הרלוונטיים לחברה ויוכלו לבחון בחוכמה השקעות בסטארטאפים בעלי פוטנציאל גבוה.

לפרטים נוספים ולהצעת מועמדות

מקור: cc0-by-pixabay

אחד הטרנדים הלוהטים ביותר בשנה האחרונה הוא הבוטים או הצ’ט-בוטים, מיני-תוכנות שמתקשרות איתנו באפליקציות המסרים המיידיים שבהן אנחנו משתמשים על בסיס יומי. אם תרצו, מדובר על הנכדים של הבוטים מימי ה-IRC. הרעיון פשוט: במקום שאנחנו נעבוד קשה, נחפש מידע ונבצע פעולות שונות, נוכל פשוט לבקש מהבוט שיעשה את הפעולות במקומנו – היישר מהצ’ט בפייסבוק למשל.

מאז כנס המפתחים שלה לפני כשנה, שמה פייסבוק דגש על הבוטים שבמסנג’ר שלה, כשהכוונה היא כמובן שנעשה הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש באפליקציות חיצוניות. בארצות הברית כבר זמינים כמה עשרות בוטים של חברות מסחריות ביניהם בוט של 1-800Flowers שמאפשר להזמין פרחים בצ’ט, בוט של CNN שמאפשר לקבל דיווחי חדשות מותאמים אישית ובוט של HP שמאפשר להדפיס תמונות ולהזמין טונרים וראשי דיו. בחודשים האחרונים אנחנו רואים שהבוטים עושים עליה ומתגיירים, וחברות מסחריות מפתחות ומציעות בוטים בשפת הקודש.

כמה הודעות בטלגרם – והשליח בדלת

יש גם במסנג’ר של פייסבוק. צילום מסך: גיקטיים

קחו למשל הזמנת אוכל. במסעדה, הכל פשוט: מגיע המלצר, מסביר קצת על התפריט, אתם מזמינים, מבקשים שהמנה החריפה לא תהיה חריפה ובלי כוסברה, אבל עם הרבה בוטנים, ואחרי כמה דקות מקבלים את המנה. באפליקציות או באתרים החוויה הרבה פחות אינטואיטיבית והיא מחייבת הורדה והתקנת אפליקציות והתרגלות לממשק של כל מסעדה ואחר-כך לחפש איפה משנים את המנה… בדיוק כאן נכנס לתמונה הסטארטאפ הישראלי TicTuk, שהציג בוט שמזמין לכם אוכל היישר מהמסנג’ר של פייסבוק, טלגרם ובעתיד גם ווטסאפ. כרגע עובד הבוט עם רשת ההמבורגרים ‘אגאדיר’, רשת ‘פיצה האט’ ורשת המסעדות האסייתיות ‘ריבר’ ומאפשר לכם להזמין את כל המנות בתפריט.

הבוט של TicTuk מטפל למעשה בכל השלבים של ההזמנה – החל מהצגת התפריט המעודכן, כולל מבצעים או מנות מיוחדות, דרך קבלת ההזמנה, התממשקות למערכת ההזמנות של המסעדה והדפסת ה’בון’ במטבח ולבסוף גם הסליקה. כמובן שמבחינת הלקוח כל התהליך שקוף והוא לא מודע לכל השלבים והשירותים השונים שבדרך.

הבוט – גרסת טלגרם – מאפשר מקלדת אישית עם כפתורים ייעודיים. צילום מסך: גיקטיים

ניסינו את הבוט של ‘אגאדיר’. הוא זמין כבר עכשיו הן בפייסבוק מסנג’ר והן בטלגרם, אבל מכיוון שהחוויה בטלגרם עדיין מתקדמת יותר מהמסנג’ר של פייסבוק, בחרנו בה. פתחנו את הטלגרם, כתבנו לבוט ‘היי’ ובתור תגובה קיבלנו ממנו תשובה עם כמה הסברים על דרך הפעולה שלו. לאחר מכן שאל אותנו הבוט מה הכתובת, ולאחר שהכנסנו את הכתובת, קיבלנו תמונה ובה תפריט המסעדה. לאחר הקלדת מספרי המנות הרצויות – התבקשנו לציין שינויים בכל מנה, אם קיימים – וכן הוראות הכנה כמו מידת עשייה. לבסוף, שלח הבוט סיכום של כל ההזמנה ושאל האם נרצה לשלם במזומן או באשראי. כאן המקום לציין שבנוסף להצפנה שמציעות טלגרם ופייסבוק, מוסיפה TicTuk עוד שכבה של הצפנה, כך שאנחנו הרגשנו בנוח להכניס את פרטי האשראי, אבל כאמור זה לא חובה. לאחר מכן, קיבלנו אישור הזמנה והתפללנו לטוב, כי אחרי הכל זה בוט ומערכת בהרצה והכל… לשמחתנו, תוך פחות משעה התייצב השליח עם המנות הרצויות, אפס טעויות – כשהכל נעשה מתוך הטלגרם, מבלי שנאלצנו לעזוב את האפליקציה לשנייה. הזמנה שנייה, אגב, אמורה לארוך הרבה פחות זמן, משום שאין צורך להקליד את כל הפרטים מחדש, ועל פי TicTuk ניתן יהיה גם להזמין מנות מתוך הזמנות קודמות וכך לקצר עוד יותר את התהליך.

רגע לפני – זה היה צ’ט עם בוט. צילום: גיקטיים

הזמנת משלוחי אוכל לוקחת יותר מדי זמן

תומר בן עזרא, שותף-מייסד ומנכ”ל TicTuk, מספר כי הרעיון לבוט משלוחי אוכל עלה במוחו כאשר ראה שלוקח לו יותר מדי זמן לבצע פעולה פשוטה כמו להזמין מנה קבוע מרשת מסעדות כלשהי. לדבריו, “זמן ההמתנה לביצוע ההזמנה בטלפון ארוך מידי, עם מקום להרבה טעויות אנוש, הזמנה דרך אפליקציה ארוכה ומסורבלת, והזמנה דרך האתר לוקחת זמן רב ועוברת דרך שלבים רבים. ואז הבנתי שהרעיון לנהל שיחת Whatsapp עם המסעדה כדי להזמין – יכול לקצר את הזמנים ולפשט את אופן ההזמנה”.

ביחד עם קובי בן-מרדכי, מפתח ואיש DevOps מבנה וארכיטקטורה, הקימו השניים לפני כשנה את TicTuk ומאז הם עובדים במימון עצמי. כעת הם נמצאים בשלבים הראשונים של גיוס סבב A.

בחודשים האחרונים בוטים הם הטרנד הכי חם בערך

בן עזרא: “בערך חצי שנה אחרי שהתחתלתי את הפיתוח, התחילו להתפרסם ידיעות עולמיות על כך שהבוטים צפויים לקחת חלק גדול בעולם הטכנולוגיה של 2016 ולהיות הדבר הבא שיחליף את רוב השימוש באפליקציות. באותו זמן בערך פייסבוק ומייקרוסופט הכריזו על פתיחת הAPI שלהן על-מנת לאפשר למפתחים לעבוד על בוטים ולעודד פעילות עסקית בפלטפורומות שלהן. אז הבנתי שזה הזמן הנכון”.

אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני מפתחי בוטים הוא ה-NLP או עיבוד שפה טבעית. כלומר, שנוכל להתכתב עם בוט ממש כאילו הוא היה חבר – מבלי שנרגיש שאנחנו כותבים קוד. מצד שני, ישנם בוטים ששמים דגש על מהירות ובחירה מתוך תפריט אפשרויות קיימות.

אתם פחות שמים דגש על NLP ויותר על פעולה מהירה ובחירה מתוך אפשרויות. מדוע?

בן עזרא: “פיתחנו פלטפורמה לבניית בוטים לא מונחי NLP כי אנחנו חושבים שהעתיד לא שם. המשתמש לא רוצה לרשום משפטים ארוכים; בנוסף, NLP לא יכול להיות מדוייק כשיש לך תפריט עשיר, שבו יש סוגים שונים של מנות שלחלקן יש או אין תוספות, חלקן זה עסקיות ויש להן תתי פריטים ולכל פריט יש שינויים משלו; NLP פשוט לא יעיל במקרה של אוכל. הוא יכול לקצר שלב או שניים, אבל בכללי הוא רק יאריך את משך ההזמנה. דבר אחרון, המטרה של הבוט זה ליצור מצב שבו אתה מזמין אוכל תוך 20 שניות ועד דקה וחצי מקסימום. אני לא רואה את זה קורה עם NLP”.

איך אתם עושים כסף מהבוט?

בן עזרא: “השירות זמין עבור מסעדות המעוניינות להצטרף במודל תימחור של אחוז קבוע מסך ההזמנות עם מינימום חודשי”

נתקלתם בבוט מעניין? פיתחתם בוט שווה? ספרו לנו

קרדיט תמונה: Getty Images Israel

כל מי שעבר 5-10 ראיונות עבודה בחייו (ואנחנו בטוחים שחלקכם עברו אפילו יותר, בטח ובטח אם אתם מחפשים עבודה בהיי-טק) יודע זאת היטב: יש סיכוי גבוה שתצאו מראיון עבודה באופוריה של ביטחון שהמשרה בכיס שלכם ולא תבינו איך זה קורה לכם ששוב קיבלתם תשובה שלילית. זה בהחלט לא מפתיע… כי במקרים רבים השאלות ששואלים אתכם בראיונות עבודה הן הרבה יותר מורכבות ממה שנראה על פניו, ומאחורי השאלות הקלאסיות שעולות כמעט בכל ראיון יש לא מעט רבדים שעל פיהם מסננים את המועמדים.

אז מה עומד מאחורי 7 מהשאלות שאין סיכוי שלא ישאלו אתכם בראיון הבא? הנה הפרשנות המדויקת:

1. ספר על כישלון או משבר שקרה לך בעבודה או לחילופין: ציין חולשה או חיסרון

כוונת המראיין: לבחון כיצד אתם ניגשים בכלל לשאלות שהן מיסודן פשוט שליליות ואפילו מכשילות, לבחון אם אתם כנים, כמו גם לבחון את היחס שלכם לכישלון או לחיסרון.

כך תענו: “אין שום כישלון שאני יכול לחשוב עליו” זו בהחלט לא הדרך הנכונה להתמודד עם השאלה הזו, כמו גם “אה… האמת היא שאין לי חסרונות”. למה? משום שבאמת שאין אדם שהוא חף מטעויות בדיוק כמו שאין סיכוי שקיים מישהו שהוא לגמרי מושלם. אז איך צולחים את המכשול הזה? היו כנים, בחרו לתאר מקרה שאיננו קיצוני מידי, הציגו את הדרך בה התמודדתם עם המצב או עדיין מתמודדים איתו, מה למדתם ממנו וכיצד פתרתם אותו בסופו של דבר. אל תבחרו בכישלון או בחולשה שנותרו ללא פיתרון.

2. למה עזבת את מקום העבודה הקודם?

כוונת המראיין: למנוע שידור חוזר ולוודא שגם את המקום שבו אתם מתראיינים לא תעזבו בעוד חצי שנה בדיוק מאותה הסיבה.

כך תענו: במקום להסתבך מידי בתיאורים שליליים של המקום הקודם ולמה “ברחתם ממנו”, הסבירו מדוע אתם “רצים אל” המקום שבו אתם מתראיינים. במילים אחרות הדגישו מה אתם מחפשים ולמה אתם רוצים את המשרה הספציפית הזו, מה יש בה שמושך אתכם – אולי זו הטכנולוגיה החדשנית? אולי המוצר פורץ הדרך?

3. מה הכי פחות אהבת במקום העבודה הקודם שלך/בתפקיד הקודם שלך?

כוונת המראיין: לבחון כנות ואמינות וגם להבין טוב יותר (בדיוק כמו השאלה על הבוס הגרוע) איזו סביבת עבודה מתאימה לכם יותר (או פחות) והאם זה אכן מאפיין את הסביבה הארגונית בחברה שבה אתם מתראיינים כרגע.

כך תענו: הבסיס לתשובה היא ההבנה שהמראיין חושש מגיוס לא מוצלח. הוא לא מעוניין לגייס עובד שלא יתחבר למקום העבודה והוא כן מעוניין לגייס עובד שיהיה מרוצה מעבודתו ושיישאר בה לאורך זמן. על כן, אי אפשר לענות לשאלה הזו באופן אובייקטיבי ולא יהיה נכון לציין מאפיינים של מקום העבודה הקודם שמתארים גם את זה שבו אתם מתראיינים. בדיוק להיפך – בחרו במאפיין שבוודאות לא רלוונטי ולא מתקיים בארגון שעל הפרק.

4. למה אתה רוצה לעבוד כאן?

כוונת המראיין: לבדוק אם הגעתם לראיון מוכנים, אם אתם בכלל יודעים לאן הגעתם ומה הם עושים שם וגם עם כמה מוטיבציה אתם מגיעים.

כך תענו: לפני כל ראיון חשוב לבצע תחקיר על החברה: מה היא מפתחת? מיהם הלקוחות שלה? באיזה שלב הסטארטאפ הזה נמצא? בזכות מה הוא הופיע ברשימת 20 הסטארטאפים המבטיחים של השנה? כמו כן, כדאי מאוד למצוא את המכנה המשותף בין מה שהחברה עושה ומה שמאפיין אותה לבין המומחיות שלכם, מה שאתם מחפשים, אוהבים לעשות ורוצים לעשות. אל תצרו רושם של “זורמים”, הראו שאתם שם מבחירה ומרצון אמיתיים.

5. איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים?

כוונת המראיין: המראיין בעצם מנסה לבצע תיאום ציפיות, הוא רוצה לדעת מהן השאיפות שלכם, לאן את רוצים להגיע ומה “תוכנית העל” שלכם. הוא גם רוצה לוודא שמה שיש לו להציע לכם, זה גם מה שאתם אכן מחפשים.

כך תענו: זה לא הזמן להתוודות וגם לא הזמן לשתף בכל התוכניות האישיות. אם אתם רוצים את התפקיד – הראו שזה בדיוק מה שאתם מחפשים. ציינו שהייתם רוצים להתפתח ולהתקדם מקצועית.

6. אם אשאל את הממליץ שנתת לי, מה הוא יספר לי עליך?

כוונת המראיין: האמת היא שהמראיין סתם מנסה לבלבל אתכם והכוונה לבדוק עד כמה אתם כנים. כמו כן הוא בודק עד כמה אתם מודעים לעצמכם.

כך תענו: זכרו! התשובה שתתנו צריכה להיות דומה לזו שהממליץ שלכם ייתן בשיחת הממליצים. מצד שני – בדיוק כמו בשאלת החסרונות, חשוב למצוא את השביל שבין הטיפות: בין להיות לגמרי כנים לבין להרוס לעצמכם ובין לעוף על עצמכם לבין ליצור את הרושם שאתם חסרי מודעות ומנותקים מהמציאות. שם המשחק הוא להיות כנים, אך עד גבול מסוים.

7. יש לך שאלות?

כוונת המראיין: לבדוק אם הגעתם מוכנים לראיון ועל פי מה אתם בוחרים מקום עבודה חדש.

כך תענו: אם תגידו “לא, אין לי שאלות, הכל מובן!” במטרה לחסוך אי נעימויות וזמן, רק תוכיחו למראיין שלא הגעתם מוכנים לראיון או שלחילופין לא באמת אכפת לכם אם תקבלו את העבודה הזו או שלאו. מצד שני… אם תשאלו רק שאלות על כל מה שמסביב לתפקיד כמו על שעות עבודה ועל עבודה מהבית ועל השכר ועל מספר ימי החופש תוכיחו למראיין שהתנאים חשובים לכם יותר מאשר התפקיד עצמו. על כן, הכינו מראש לפחות 3-4 שאלות על הצוות, על הלקוחות, על המוצר, על הסביבה הטכנית ועל התרבות הארגונית. נסו לשדר ביטחון וכנות בשאלותיכם ולייצר תחושת “ראיון הפוך”, שגם אתם בוחנים את המראיין בדיוק כפי שהוא בוחן אתכם.

בהצלחה!

מקור: Optitex

Optitex הישראלית העוסקת בפיתוח פתרונות תוכנה בתלת מימד הודיעה היום (א׳), על חתימת הסכם לרכישתה על ידי EFI – Electronics For Imaging הנסחרת בנסדא״ק. העסקה עצמה נחתמה תמורת תשלום של 20 מיליון דולר במזומן, כאשר 3 מיליון דולר יופקדו בנאמנות והיתרה בסך 32.8 מיליון דולר במזומנים שיתפרסו על פני 3 שנים.

הטכנולוגיה של Optitex המיועדת לעולם הטקסטיל משלבת מערכות דו-מימד ותלת מימד במטרה לייעל את תהליכי עיצוב ופיתוח המוצרים. באמצעות פלטפורמה זו קמעונאים, יצרנים ומותגי אופנה יכולים לייעל את התהליכים העסקיים, ובין היתר לקצר באופן משמעותי את זמן הפיתוח וההשקה של מוצרים חדשים, תוך כדי שיפור בעלויות פיתוח המוצרים, כמו גם התייעלות וחדשנות בשיווק ובמכירות המתאפשרים בעזרת התוכן התלת מימדי שניתן לייצר בעזרת Optitex.

בגלל שמדובר בפריטים תלת מימדיים, כל משתמש יכול להזין את מימדיו המדוייקים, ולבדוק כיצד הפריט הספציפי יראה עליו בזמן אמת. כך הוא יוכל להחליט טוב יותר איזו מידה מתאימה לו.

נראה לנו שעדיף XL.. מקור: צילום מסך, Optitex

יש מעצבי אופנה בקהל?

באמצעות טכנולוגיית הסימולציה של Optitex ניתן למשל לשנות ולעדכן עיצובים בתוכנת התלת מימד תוך דקות, זאת במקום לחכות שבועות לדגמים הפיזיים; לסקור ולאשר קולקציות שלמות 3 שבועות לאחר האישור הראשוני, במקום 4-6 חודשים; לצמצם את כמות הדגמים הפיזיים ביותר מ-50% (ובכך להוריד את עלויות פיתוח המוצרים); לצמצם משמעותית את זמני פיתוח המוצר וכתוצאה מכך לצאת לשוק מהר יותר ולהחליף צילומים במודלים תלת מימדיים באיכות גבוהה לשימוש עבור קטלוגים, אריזות ומסחר מקוון, בעלות וזמן מופחתים באופן משמעותי (במקום להשקיע ביום צילומים עם עשרות דוגמנים כדי ליצור תמונות סטודיו של המוצרים השונים, ניתן ליצור קטלוג אינטרנטי ותלת מימדי של הבגדים בלבד).

עד כה הייתה החברה הישראלית בבעלות פרטית וכעת, לאחר הרכישה תשתלב בחטיבת פתרונות התוכנה של EFI (סה״כ כ-100 עובדים מישראל יצטרפו). אסף לנדאו, מנכ”ל Optitex, התייחס לרכישה ואמר: ״אנחנו מאוד שמחים להצטרף למשפחת EFI. הנוכחות הגלובלית של EFI, גישתם למתן פתרונות הוליסטיים, היכולות לספק שירותים מקצועיים ביחד עם סל פתרונות גדל של מוצרים חדשניים המיועדים לתעשיית הטקסטיל, יהוו יתרון גדול לכל חברות האופנה, הרכב, התעופה ותעשיות הטקסטיל הטכני שאנו משרתים ברחבי העולם. אני נרגש מהעתיד לבוא בתעשיות הללו בשנים הקרובות״.