שלושת היזמים מימין לשמאל: עוז פיקסמן, קובי מרנקו, נועם ארקינד

החזון של חברת Arbe Robotics הוא שאנו צועדים לעבר עולם עם רובוטים פשוטים וזולים שתכליתם היא לבצע פעולות פשוטות ולעבוד יחד בשיתוף פעולה, זאת לעומת החזון שהיה קיים בשנות השמונים, לפיו רובוט אחד יוכל לבצע מספר רב של פעולות מורכבות. הבעיה העיקרית שנובעת מחזון זה היא הנושא של התיאום בין הרובוטים השונים שצריכים לעבוד יחד, והתמצאותם במרחב, וכאן ניחשתם נכון – נכנס לתמונה הסטארטאפ הישראלי.

עבודת צוות

Arbe Robotics מפתחת ראדר ואלגוריתמים המאפשרים זיהוי מטרות ותכנון טיסה בזמן אמת, ביחד עם תוכנה המאפשרת לנהל צי רחב של רובוטים. את המוצר צפויה להשיק החברה לקראת אמצע הרבעון הרביעי של השנה, ובקרוב גרסת בטא של המוצר תצא למספר פיילוטים לצורך בדיקות עם יצרניות רחפנים וחברות שמפעילות ציי רחפנים.

הטכנולוגיה של החברה מתמודדת מול תחרות עם עולם עיבוד התמונה ומטרתה היא לחולל מהפכה בתעשיית הרחפנים, דווקא באמצעות רדאר ולא באמצעי ראיה. לטענת עוז פיקסמן, מייסד שותף ו-COO, החסרונות של עיבוד התמונה לעומת הראדר הם רבים וכוללים: ״1. טווח זיהוי ומדידת עומק: המרחק המקסימלי נכון להיום של זיהוי המרחק ע”י שימוש במצלמות קטן בסדר גודל ממרחק הזיהוי של הראדר ש-Arbe Robotics מפתחת. יכולת זיהוי מכשולים ממרחק רב יותר יאפשר לרובוטים או רחפנים לנוע מהר יותר; 2. צריכה אנרגטית: האלגורתמים של עיבוד תמונה הם מורכבים ודורשים כח עיבוד גדול, ולכן הם צורכים יותר אנרגיה מאשר הראדר; 3. תנאי סביבה: מצלמות סובלות מבעיית תנאים כאשר יש למשל תנאי תאורה נמוכים או טקסטורות דומות של מטרה על גבי הרקע״.

מאז שנוסדה Arbe Robotics בסוף 2015 על ידי קובי מרנקו, ד״ר נועם ארקינד ועוז פיקסמן, היא גייסה כמיליון דולר מהקרנות TAYA, CANAAN, קובי מרנקו עצמו והמדען הראשי. במשרדיה הנמצאים בתל אביב מועסקים כ-10 עובדים, רובם עוסקים בפיתוח. הצוות כולל שני דוקטורים, פרופסור מאוניבסיטת תל אביב ומומחה ראדרים בעל ניסיון של 30 שנה.

כנראה שהטכנולגיה של החברה אכן נשמעת מבטיחה, שכן הסטארטאפ זכה לאחרונה במקום הראשון בתחרות של TechCrunch בשיתוף לאומיטק במסגרת אירוע שנערך בישראל. (יותר מ-150 חברות ישראליות הגישו מועמדות לתחרות, מתוכן רק 10 נבחרו). בשל הזכייה, Arbe Robotics תציג בכנס  ‘TechCrunch Disrupt London 2016’ שיתקיים בלונדון ב-5-6 בדצמבר 2016. שיהיה בהצלחה.

צילום: ירין טרנוס

אתמול (ה’) קיים אקסלרטור 8200EISP את הדמו דיי המסורתי של התוכנית. במסגרת הדמו דיי הציגו 20 הסטארטאפים שהשתתפו בתוכנית את המיזמים שלהם בפני משקיעים, אנשים מהתעשייה ואמצעי התקשורת.

תוכנית 8200EISP נמשכת כ-5 חודשים והיא מנוהלת על ידי עמותת בוגרי יחידת המודיעין 8200. התוכנית מפגישה את הסטארטאפים עם מנטורים מתחומים שונים ומנסה למנף את הרשת של בוגרי 8200 לטובת היזמים, שכוללים גם יזמים שאינם בוגרי היחידה הצבאית. מאז הקמתה סיימו אותה 95 חברות, כש-75 אחוזים מהם גייסו כספים – כ-350 מיליון דולר ליתר דיוק. החברות הללו מעסיקות כיום כ-450 עובדים ו-4 חברות כבר עשו אקזיט. מתוך 20 החברות שסיימו את מחזור 2016, הנה כמה חברות שלכדו את תשומת ליבנו.

גיא קצוביץ’, מנהל התוכנית. צילום: גיקטיים

1. connecteam

Connecteam מציעה לכל חברה לייצר לעצמה אפליקציה פנים-ארגונית – תוך פחות משעה. האפליקציה מאפשרת לארגון בין השאר לנטר את ביצועי העובדים בזמן אמת, ליצור סקרים, ליצור רשימת מטלות, לנהל שעון נוכחות ולאכן את העובדים. כל חברה בוחרת לעצמה את הכלים הייעודיים שמתאימים לה ויכולה למתג את האפליקציה עם הלוגו שלה. החברה פועלת במודל של SaaS, כשהתשלום חודשי ועומד על דולר לעובד. מאז הקמתה גייסה החברה כמיליון דולר מבכירים ב-Wix.

2. ShapeDo

אחד הכלים החשובים בעבודה משותפת על מסמכים הוא ‘מעקב אחר שינויים’. ShapeDo מביאה את הקונספט הזה לעולם התכנון והבנייה ומאפשרת למנהלי פרויקטים בשטח לעקוב אחרי השינויים הרבים בתוכניות שלהם ולעבוד בכל רגע על התוכנית המעודכנת ביותר. בשיחה עם גיקטיים, סיפר ארי אייזקס, מנכ”ל ומייסד ShapeDo כי גם לאחר שמאושרות התוכניות על ידי כל הגורמים – עדיין מתבצעים שינויים רבים, שגורמים לבלבולים רבים אצל הגורמים השונים שמעורבים בבנייה, הפסדים כספיים ועיכובים בזמן. מאז הקמתה, גייסה החברה כ-600 אלף דולר.

3. Jammable

ג’אם סשן עם כל העולם. צילום: גיקטיים

Jammable היא פלטפורמה חדשה שמאפשרת למוסיקאים מכל העולם לשתף פעולה עם מוסיקאים אחרים ולנגן ביחד שירים אהובים. כדי לנגן שיר מסויים, על המוסיקאים לבחור שיר מהיוטיוב או מ-SoundCloud ולהקליט את עצמם מנגנים על הגיטרה, הבאס או כל כלי אחר. לאחר מכן, השירות ‘מדביק’ את קטע הנגינה שלהם לקטעי הנגינה של הנגנים האחרים ויוצר מיקס חדש שניתן לשיתוף. רועי הירשברג, מנכ”ל Jammable, הסביר כי החברה פונה לאמנים, לחברות מוסיקה, לבעלי לייבלים וליצרני כלי נגינה שיוכלו לשווק את המוסיקה שלהם בעזרת השירות.

4. Verstill

וויסקי קברנה סוביניון? צילום: גיקטיים

תתפלאו, יש אנשים שצריכים לשתות וויסקי לצורכי עבודה. כאלו הם למשל עובדי Verstill. הפטנט של החברה, שנמצא עכשיו בהליכי אישור, מאפשר ליקבים גדולים להיעזר בחביות העץ הישנות שבהן הם ייצרו יין, לצורך תהליך ייצור מהיר של וויסקי, ש-80 אחוזים מהטעם שלו מגיעים מהחבית שבה הוא ייושן. בעזרת טכנולוגיית היישון המואץ של החברה ניתן ליישן וויסקי בשליש עד שישית מהזמן הרגיל. יקבים שירצו להקים מזקקה משלהם, יוכלו לעשות זאת בעזרת הציוד שמספקת החברה, כחלק מהעסקה, ברבע מהמחיר שעולה הקמת מזקקה כיום. בין היועצים של החברה ניתן למנות בכיר במזקקת Bushmills הידועה מאירלנד. החברה שהוקמה ב-2016 גובה תשלום על השימוש בפטנט, המכונות ועבור כל בקבוק שיוצר בעזרתה.

5. Peakardo

הפיץ’ של פיקארדו. צילום: גיקטיים

פיקארדו מאפשרת לאתרי תוכן להוסיף זירת מכירות, שנמצאת בענן ומותאמת לתוכן אותו הם מסקרים. כך שאם למשל אתר תוכן לפודיז מפרסם מתכונים, יוכלו הגולשים שלו לרכוש מעבדי מזון או סירים ישירות מהאתר, שיגזור כמובן קופון על כל רכישה. פיקארדו נוסדה ע”י אבי פרייס וחגי בן דוד ב-2012, כאשר כמה חודשים מאוחר יותר הצטרף אליהם אמיר בלום על תקן CTO.

קרדיט צילום: תומר פולטין

לפני כחצי שנה ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה יום עיון שעסק בנושא של נשים חרדיות במאה ה-21, במסגרתו התקיימו פאנלים והרצאות שאת תוכנם ניתן למצוא כאן. מספר נתונים שהועלו באותו יום עיון תפסו את תשומת לבנו; בשנת 2014 עמד שיעור הנשים החרדיות העובדות על 71%, זאת לעומת 79.5% בקרב נשים יהודיות לא חרדיות. מדובר בפער יחסית קטן בהשוואה לשנת 2003, אז שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עמד על 51% לעומת 68% בקרב הנשים היהודיות הלא חרדיות. כמו כן, בעוד שעד השנים האחרונות ההכשרה המקצועית הנפוצה ביותר בקרב נשים חרדיות הייתה מורות וגננות, כעת אנו נמצאים במגמה בה סמינרים רבים מרחיבים את תכנית הלימודים ומציעים לתלמידות מסלולים נוספים להכשרה מקצועית.

כיום, נשים חרדיות הן לרוב המפרנסות העיקריות בבית ואלפים מהן מסיימות מידי שנה הכשרות טכנולוגיות, אבל הבעיה היא שהן לומדות תכנות ברמה טכנולוגית מאוד בסיסית, ולכן כאשר הן יוצאות לשוק העבודה הן מתקבלות בעיקר לתפקידים בסיסיים ומשתכרות בסכומים נמוכים. במקביל, בישראל יש חוסר משמעותי במהנדסים, וסטארטאפים מחפשים בכל רגע נתון כח אדם איכותי לצרף לצוות שלהם, ולא חוסכים באמצעים בדרך ומוכנים לפנק במשכורות גבוהות. יוזמה של גוגל קמפוס, ״קאמא טק״, Elevation Academy ו-Android Academy מנסה לחבר בין 2 הבעיות הללו, ומציעה פתרון לנשים במגזר החרדי שרוצות להתקדם מעבר לתפקידי QA בסיסיים.

צ׳אנס להתברג בתעשייה

מיכל וולטנר לוי, מנהלת גוגל קמפוס סיפרה לגיקטיים שאין לה כל כך קשר לחרדים והיא לא באה ממשפחה חרדית, אבל העולם הזה מאוד הקסים אותה. היא ישבה לשיחה ביחד עם משה פרידמן מקמא-טק על נשים חרדיות, והשניים גילו שמידי שנה אלפי נשים חרדיות מסיימות קורסים טכנולוגיים, וכך עלה הרעיון להציע הכשרה משלהם. וולטנר לוי אומרת שבזכות ההכשרה הבסיסית שהנשים הללו קיבלו, לימוד תכנות לאנדרואיד אמור להיות מאוד פשוט. ״אנחנו יכולים להפוך אותן למתכנתות טובות ממש שיכולות להשתלב בכל סטארטאפ אפשרי״, אמרה.

התוכנית שנמשכת 4 חודשים נועדה להכשיר נשים שכאמור כבר יש להן ידע בסיסי בתכנות. בסופו של הקורס הנשים הללו ישודכו לסטארטאפים ישראלים שמחפשים מתכנתי אנדרואיד, וכתוצאה מכך יוכלו להכפיל ולשלש את המשכורות שלהן.

מקור: Pixabay

יזמי הפרוייקט הופתעו כאשר למעלה מ-600 נשים הגישו מועמדות, שכן הם היו בטוחים שהמספר יסתכם בכמה עשרות בודדות של נשים. במסגרת הראיונות נשאלו הנשים מה הן היו רוצות להיות בעוד 5 שנים, ואף אחת לא ידעה להגיד. מדובר בשאלה שעד כה לא ממש הייתה רלוונטית עבורן, והנה סוף סוף הן יכלו להרשות לעצמן לחשוב על עצמן, לפתוח את הראש ולהאמין ביכולות שלהן. כדי לוודא שהנשים אכן מבינות לאן הן נכנסות, בראיונות שאלו אותן משהו בסגנון של: ״אתן רואות כאן מעבר לכביש את המשרדים של פייבר או אאוטבריין? אתן רואות את עצמכן יושבות שם ועובדות? אתן מתאימות לסביבה הזו?״ התשובות היו מפתיעות, ואותן נשים אכן אמרו שלשם הן רוצות להגיע. אנחנו לא צריכים להסביר לכם שזה ממש לא טריוויאלי לשמוע את המילים הללו יוצאות מפיה של אישה חרדית שמנהלת משפחה.

עולם אחר לגמרי

שאלנו את אחת מהמשתתפות, שבחרה שלא להזדהות בשמה, איך היא בכלל הבינה שהיא רוצה להיכנס לתחום הזה; לטענתה, כשהיא קיבלה מייל אודות קורס, היא הסתקרנה להכיר את התחום לעומק, בפרט מהסיבה שהוא חם כל כך בשוק ורק צובר תאוצה. ״למעשה למדתי קצת אנדרואיד לפני אך ברמה בסיסית ושמחתי על ההזדמנות להעמיק את הידיעות ולהכנס לעולם המובייל בצורה רצינית״, אמרה.

איך הסביבה הקרובה הגיבה? ״הסביבה תמכה מאוד ועדיין יש הרבה הערכה ועידוד. כמה חברים ומכרים שספרתי להם על הקורס, פנו אלי אח”כ וסיפרו שהם גם בכיוון להכנס למובייל והפניתי אותם
למקומות ואתרים שקבלנו מהקורס כדי שיוכלו להתקדם וללמוד״.

האם נראה לך שתצליחי לשלב את החיים האישיים שלך ביחד עם עבודה אינטנסיבית בחברת סטארטאפ? ״מכיוון שברצוני לגדל משפחה בע”ה ולהקדיש להם זמן, זה לא תמיד אפשרי לעבוד המון שעות ולפעמים גם בזמנים יוצאי דופן, אך יש כמה סוגי פתרונות, כמו להתחיל עם משרה קטנה יותר – להכנס לעבודה במובייל ולהיות בתחום. ואח”כ כשיש יותר פנאי להשקיע יותר. אם זה נוגע לעבודה קשה אבל בשעות סבירות או גמישות, זה יותר אפשרי״.

הקורס שהתחיל בפיילוט בחודש מרץ ומגיע לסיומו ממש בקרוב, כולל כ-20 נשים, ודי ברור לכולם שיהיה מחזור נוסף כי מסתבר שהביקוש לתוכנית כזו הוא אדיר. בסופו של דבר מה שיקבע את הצלחת התוכנית הוא האם חברות סטארטאפ אכן יוסיפו לשורותיהן את אותן נשים, ובין החברות שכבר הבטיחו לקלוט את הנשים הללו בסוף תקופת ההכשרה ניתן למנות את LiveU, Kaltura ו-Bontact.

באירוע הסיום של התוכנית שיתקיים ב-18 ביולי, המשתתפות יציגו את אפליקציות האנדרואיד שפיתחו לאורך הקורס, במהלכו צברו ידע ממפתחים מובילים בגוגל ופגשו אנשי מקצוע רלוונטים בתחום. אנחנו כמובן מפרגנים למיזם ומעודדים כמה שיותר נשים להתמיין אל הקבוצה הבאה. כמו כן – אם אתם סטארטאפים שמחפשים מתכנתות שמוכנות לתת את כל הלב שלהן למשימה, אתם יודעים איפה לחפש.

צילום מסך: גיקטיים

מפתחים כבר יודעים: מצד אחד יש לנו שאילתות SQL, ומהצד השני יש לנו משתמשי קצה. אבל מה יגשר בין השניים? מה יקשר בין משתמשי הקצה, שלא יודעים תיכנות אבל רוצים לקבל מידע ומאגרי הנתונים? הכירו את kueri.me.

המשתמש כותב בשפה טבעית, המערכת ממירה בזמן אמת ל-SQL

המערכת שפיתחה kueri מאפשרת למפתחים להשתיל תיבת חיפוש ייחודית בתוך אפליקציות. תיבת החיפוש יודעת לקבל ממשתמשי הקצה שאלות בשפה טבעית ׁ(NLP) ולתרגם אותן בזמן אמת לשאילתות SQL. את השאילתות יכולה האפליקציה להריץ מול מסד הנתונים ולהציג למשתמש את התוצאות. בנוסף, כדי להקל על המשתמש הסופי עוד יותר, היא מאפשרת השלמה אוטומטית בזמן הקלדה, עם השלמות של מילים והצעות חכמות בהתאם לקונטקסט של החיפוש ושל המאגר.

האתגר המרכזי של המערכת הוא היכולת לבצע את ההמרה ל-SQL בזמן אמת. כדי לעשות זאת על המערכת להבין את מסד הנתונים, ולקשר בין כותרות העמודות, הטבלאות השונות והנתונים שבתוך המסד – לבין חלקי המשפט בשאלה של משתמש הקצה.

ברגע שמפתח משתמש בפלטפורמה הוא יכול להגדיר ולקשר מסד נתונים שלם ומורכב הכולל מספר רב של טבלאות. המערכת יכולה לנוע בחופשיות בין הטבלאות ולבצע את ההקשרים הנדרשים. כך, לדוגמא, אם נשאל שאלה כמו “מה סכום המשכורות ששילמתי לחמשת אנשי המכירות המצטיינים שלי?” המערכת תדע לקשר את המשכורות לטבלה מסוימת ואת המכירות לטבלה אחרת, ואז לחבר ביניהן, לבצע את החישוב ולהחזיר את הסכום.

בשיחה עם גיקטיים, הסביר לי לסטר, מנהל הפיתוח העסקי של Kueri, כי קיימים שני הבדלים בין הפתרון שמציעה החברה לפתרונות אחרים: ראשית, האינטראקציה שבחרה החברה – השלמה אוטומטית ושנית, צורת הניתוח הייחודית של הקלט שמתקבל והפירוק שלו למרכיבים.

איך אתם מתכננים לעשות כסף?

לסטר: “המוצר שלנו כרגע מוצע בפורמט Freemium, כאשר הוא למעשה פתוח להורדה עבור כל משתמש. בגרסה הבסיסית – Kueri LITE – ניתן להתחבר לטבלה בודדת ובגרסת ה-Enterprise, שתושק בקרוב, תתאפשר התחברות לסכמאות מורכבות והיא בתשלום חודשי קבוע לרשיון שנתי”

בקרוב, תוסף כרום לגוגל אנליטיקס

לסטר סיפר כי בשבועות הקרובים תחשוף החברה גם מספר תוספים לכרום שמתבססים על הטכנולוגיה. כך לדוגמה תוסף למשתמשי Google Analytics שמאפשר להם לשאול שאלות בשפה חופשית, במקום להתעסק עם תפריטים ותתי-תפריטים שונים. כך למשל משתמש יוכל לכתוב למערכת בשפה חופשית שאלה כמו: “Show visitors from the US and group them by operating software” ולקבל את הנתונים בזמן אמת.

Kueri.me או בשמה המקורי SimpleQL, הוקמה ב-2012 על ידי יוסי שני המכהן כמנכ”ל החברה וטל כהן שמכהן כ-CTO אולם בגלגולה הנוכחי היא פעילה מאז 2014. מאז, הספיקה החברה לגייס סבב Seed בגובה 750 אלף דולר ולהשתתף בתוכנית ההאצה של UpWest Labs בקליפורניה. כיום מועסקים בה חמישה עובדים.

לדמו של Kueri.me

מקור: julbox

ארגון Fash&Tech שהוקם בשנת 2013 על ידי יעל קוכמן ונטע סטבינסקי, שם לו למטרה להוביל את תחום האופנה והטכנולוגיה בישראל (תחום שיכול להיות מרתק) ולהוות בית ליזמים בתחום. ב-6 ביולי (יום רביעי) התקיים זו הפעם השנייה אירוע Fash&Tech Pitch Night, אירוע בו שישה סטארטאפים בתחום האופנה הציגו בפני פאנל של משקיעים ובכירים בתעשיה והתחרו על התואר ״הסטארטאפ החם לשנת 2016״.

היזמים הציגו בפני חבר השופטים שכלל את טניה לאו, שותפה וסמנכ”ל שיווק ומותג ב-Start Farm Ventures; ענבל אריאלי, סגנית נשיא ב-Startup Nation Central וטל כתרן, מנטור ומנהל עשרות אקסלרטורים ותוכניות יזמות בארץ ובחו”ל. הסטארטאפ הזוכה יהנה מחבילת פרסים די מפנקת הכוללת Road show מותאם אישית בניו יורק במסגרתו יפגשו עם משקיעים ומותגים רלוונטים וקמפיין פרסום מ-Blonde 2.0.

שוחחנו עם היזמים מאחורי שלושה סטארטאפים שהציגו – Fitfully, Bllush ו-julbox אשר פיתחו מוצרים שכבר עובדים ורצים ברשת, וזוכים להצלחה לא רעה בכלל.

1. julbox – כמו Wix לעיצוב תכשיטים

נתחיל ב-julbox שגם קטפה את המקום הראשון בתחרות; עם הפלטפורמה שפיתחה החברה כל אחד יכול לעצב תכשיט בהתאמה אישית, לשתף את העיצוב, לקנות או למכור תכשיטים. אם לפשט את העניינים, מדובר במערכת עיצוב תכשיטים סופר פשוטה (אך יעילה) שמאפשרת לכם לעצב תכשיטים מגניבים לגמרי בלי כל ידע מוקדם ותמורת מחיר קבוע שעומד לרגל ההשקה על 39 דולר.

״לאחר העיצוב והרכישה, אנחנו מאפשרים למעצבים שלנו לצלם כמה תמונות של המוצר, לפתוח חנות וירטואלית, ולמכור את התכשיטים שלהם לכל העולם, תוך שהם משתמשים ברשתות חברתיות כדי להציג את הקולקציה שלהם לחברים, עוקבים, ושאר צרכני תכשיטים באשר הם. כל זה מתאפשר הודות, בין היתר, טכנולוגיות ייצור מתקדמות, שמאפשרות לנו לייצר באופן המוני תכשיטי one-of-a-kind, במחירים שמתחרים באקססוריז רגילים בשוק, כך שכל אחד יכול לקחת חלק בחוויה״, אמר יואב כספי, מייסד שותף בחברה.

מקור: צילום מסך, julbox

julbox הוקמה בשנת 2015 על ידי שלושה יזמים; החזון עצמו הגיע ממאיה כספי, מעצבת תכשיטים בוגרת שנקר שהיא ׳הרוח החיה׳ מאחורי החברה; בעלה – יואב כספי, עורך דין במקצועו שמשמש כמנכ״ל החברה ונמרוד שחורי, ה-CTO שמגיע עם 10 שנות ניסיון פיתוח.

כמובן שהתנסינו בפלטפורמה כדי להבין האם מילים לחוד ומציאות לחוד; ראשית, ממשק העיצוב עצמו זמין עכשיו רק בגרסת הדסקטופ, שזה מבחינתנו דווקא יתרון, אבל אם התאכזבתם אז תשמחו לקרוא שבקרוב ניתן יהיה לעצב גם דרך הסמארטפון. בינתיים, גרסת המובייל של הפלטפורמה מהווה מעין אתר מסחרי בו אתם יכולים להתרשם מהיצע התכשיטים שעיצבו אנשים אחרים וכמובן גם לבצע רכישה.

הממשק עצמו נוח לשימוש באופן יחסי, אם כי הסתבכנו כאשר ניסינו להוסיף טקסט לתכשיט, אבל יכול להיות שזה רק אנחנו. הרעיון מגניב ואין ספק שלא מעט נשים ונערות (בעיקר) יתחברו אליו, ומדובר באחלה מתנה לחברה טובה כגיפט קארד, אבל – לא בטוח שזה שווה את המחיר שעומד על 151 ש״ח. כדי להגיד לכם סופית האם המטרה מקדשת את האמצעים, אנחנו נשתף אתכם ברגע שנקבל את התכשיט שעיצבנו, בחשבון האינסטגרם שלנו. בכל מקרה, ברכות והמון בהצלחה.

2. Fitfully – מדידה וירטואלית של נעליים באמצעות הסמארטפון

הסטארטאפ Fitfully רוצה לוודא שאת הנעליים הבאות שתרכשו ברשת לא תצטרכו להחזיר, ולכן מציע טכנולוגיה המאפשרת לבצע מדידה וירטואלית לקניית נעליים באינטרנט על ידי סריקה של רגלי משתמשים באמצעות כל סמארטפון. לטענת החברה 35% מרכישות הנעליים שמתבצעות אונליין מוחזרות, ו-למעלה מ- 90% מהסיבות להחזרה הן כמובן – מידה לא נכונה. Fitfully עובדת למעלה משנה עם אדידס העולמית ומוכרת כשותפת פיתוח רשמית של חטיבת החדשנות של החברה.

מאחורי הקלעים, החברה הבינה שעליה לפתח אלגוריתם שיידע לכייל את מאות אם לא אלפי סוגי המצלמות שקיימות בטלפונים וטאבלטים, תהליך שלקח כמעט שנה. סט האלגוריתמים שהחברה פיתחה מורכב מ-8 שכבות שכל אחת מתקנת ומאזנת משהו אחר שהכרחי ליצירת שחזור תלת-מימדי של כף הרגל עם דיוק של קרוב ל-1 מ”מ. כף הרגל התלת מימד מוכנס לנעל תלת מימד באתרי מסחר ומבוצעת מדידה של הרגל בתוך הנעל עם למעלה מ-25,000 נקודות. תוצאת המדידה מוצגת בתלת מימד גם כן וניתן לגלול אותה ולסובב כדי לראות היכן הנעל תלחץ. ‏

פיטפולי הוקמה ב-2014 ע”י רועי טרטמן, מנהל המוצר, בתיה מך-שפרד, מנכ”ל וד”ר ירמי קמינסקי, מומחה בתחום הראייה ממוחשבת ומתמטיקה. בנוסף לליאור מארק, CTO, החברה מעסיקה 3 עובדים ומגייסת בימים אלו עובדים נוספים.

מקור: Fitfully

3. Bllush – להגדיל את המכירות ב-18%

בפרס חביבת הקהל זכתה Bllush, אשר פיתחה טכנולוגיה המיועדת לחנויות אופנה אונליין במטרה לעורר השראה בקרב הלקוחות שלהם. הטכנולוגיה מאתרת תמונות ברשת ומחליטה אילו מהן הכי מתאימות לכל מוצר. כך יכולה החנות המקוונת להציג בזמן אמת תמונות אותנטיות של המוצרים ולאפשר לרוכשים להבין כיצד יראה הפריט ׳בחיים האמיתיים׳. השירות נועד לשפר את חווית הרכישה באתר ואת נאמנות הקונים, תוך כדי שמגדיל את אחוזי ההמרה ורווחי המותג. את המוצר של Bllush ניתן למצוא באתר האופנה הישראלי ׳Style River׳, שם בעמודי פריטים מסוימים ניתן למצוא בתחתית העמוד תמונות קצת יותר אמיתיות שנלקחו מאינסטגרם, למרות שעל מי אנחנו עובדים – בימינו התמונות באינסטגרם מושקעות לא פחות מתמונות סטודיו של אתרי אופנה.

ליבת הטכנולוגיה מאחורי המיזם היא היכולת לזהות מראש תמונות שעשויות לשפר את מספר הרכישות. פלג ארן, CTO של החברה, מספר כי ״אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של machine learning על מנת להבין אילו תכונות הן המשמעותיות ביותר בתוך תמונה: רקע, זוית, בהירות, אדם שמחייך אל מול לא מחייך וכו’. לאחר מכן התוכנה ״לומדת״ למצוא עוד תמונות בעלת תכונות דומות״

מאחורי החברה עומדים היזמים פלג ארן, ניצן גל, ותומר דין, בוגרי תוכנית Zell במרכז הבינתחומי.

מקור: bllush

סטארטאפים נוספים שהציגו הם Checkout Apps, אשר פיתחו מנוע המלצות מבוסס אלגוריתמים לחנויות פיזיות, המאפשר הצגה דינאמית ואינטראקטיבית של פריטים בזמן אמת במטרה להגדיל מכירות; ובמילים קצת פחות קלישאתיות: ״בנינו מנוע המלצות המיועד לרשתות אופנה שמחבר בין אתר האינטרנט לבין החנויות הפיזיות. התצוגה בשטח החנויות הפיזיות היא גורם המכירות המשמעותי ביותר אך לחנויות יש בעיה לעדכן אותו בזמן אמת ובהתאם לנתוני המכירות. המערכת שלנו אוספת מידע מאתר האינטרנט ומשלבת אותו עם מידע שנאסף בשטח החנויות עצמן (דוגמת מספר המברקים בחנות ונתוני המכירות). באמצעות המידע המערכת בוחרת את המוצרים שהכי נכון יהיה להציג בכדי להגדיל את המכירות״, הסביר אסף שפירא, שייסד את החברה ביחד עם רועי דרור ויוסי שריקי.

מקור: CheckOut Apps

הסטארטאפ Say מציע מעין רשת חברתית הראשונה מסוגה, שבשילוב טכנולוגיה לבישה, מדיה דיגיטלית ורשת חברתית מאפשרת לצעירים ביטוי עצמי וחיבור חברתי. מדובר בתליון חכם לשרשרת שעליו ניתן להציג סרטונים, תמונות, את השיר לו אתם מאזינים כרגע בסמארטפון ועוד. סטארטאפ נוסף שהתחרה באופן ספונטני למדי הוא Hexa, המפתח פלטפורמה המאפשרת יצירת תוכן תלת מימדי בצורה קלה, על ידי המרה אוטומטית של תמונות דו-ממדיות פשוטות למודלים תלת-ממדיים. בין היתר מספקת החברה פתרון נגיש לחברות סחר בתחום האופנה, המאפשר הטמעה של טכנולוגיות אלו באתרי המסחר המקוונים. מאחורי החברה עומדים היזמים יחיאל אטיאס ונמרוד גרינברג.

מקור: CheckOut Apps

מקור: drupe

drupe mobile, החברה שעומדת מאחורי האפליקציה שתכליתה להפוך את האינטראקציה שלנו עם אנשי הקשר להרבה יותר פשוטה ואינטואיטיבית, הודיעה על השלמת סבב גיוס של כ-3 מיליון דולרים בהובלת קבוצת כנען ו- Sweet Capital, אשר נוסדה על ידי מייסדי Candy Crush.

אפליקצית drupe החינמית שהושקה בשנת 2015 שמה במרכז העניינים את הצורך שלנו בתקשורת עם אנשים, ודוחקת מעט הצידה את שאר היישומים. האפליקציה מבוססת בעצם על שכבה נוספת המתווספת בצידי הנייד בצורת טור המורכב מארבע נקודות, המאפשרת ניהול אינטראקציה בצורה אינטואיטיבית למדי עם כל אנשי הקשר שלך. משתמשים יכולים לתקשר עם כלל אנשי הקשר שלהם באמצעות תנועת Swipe אחת פשוטה, המלווה בפעולת Drag and Drop, של איש הקשר הרצוי לאפליקציה הרלוונטית.

האמת? זה נוח

drupe בנויה כך שבצד שמאל שלה מופיעה רשימת אנשי הקשר ביחד עם תמונה, ומצד ימין של המסך מופיעים אייקונים של יישומים כדוגמת וואטסאפ, מייל, פייסבוק צ׳אט וכו׳. כך, ברגע שמשתמש מעוניין לבצע אינטראקציה כזו או אחרת עם מישהו מאנשי הקשר שלו, הוא יכול פשוט לגרור אותו לעבר היישום הרלוונטי. כמו כן, Drupe מנתחת את טיב האינטראקציה שתנהלו עם כל איש קשר, ומנבאת על סמך כך עם מי תהיו מעוניינים לתקשר, ויוצרת רשימה הנבנית ומתעדכנת באופן דינאמי.

מקור: drupe

לפני ארבעה חודשים השתדרגה האפליקציה, ואחרי שפתחה בפני המשתמשים את האפשרות לנהל אינטראקציה בצורה אינטואיטיבית יותר עם כל אנשי הקשר שלהם, האפליקציה מציעה כעת גם פתרון נוח יותר לניהול שיחות שלא נענו; ממשק ניהול השיחות שלא נענו יוודא שהשיחות הנכנסות שלכם לא ילכו לאיבוד ביחד עם שאר הנוטיפיקציות שצצות על מסך המכשיר.

כדי לעשות זאת, ברגע שתתקבל שיחה שלא נענתה, היא תופיע בצורת אייקון צף על המסך. נגיעה קלה באייקון תוביל לפתיחת הממשק ׳הדרופי׳ שיאפשר לענות למי שחיפש אתכם באיזו צורה שמתחשק לכם – לחייג חזרה, לשלוח וואטסאפ, מייל, סקייפ וכו׳. פיצ׳ר נחמד נוסף הוא האופציה לעשות ׳סנוז׳ לשיחה שלא נענתה או להגדיר תזכורות לשיחה באופן מובנה בדרופ.

בזמן הקצר שהאפליקציה פועלת היא הספיקה להכפיל את בסיס המשתמשים שלה בכל חודש במהלך הרבעון האחרון. נכון לעכשיו drupe זמינה להורדה רק עבור משתמשי אנדרואיד. ומה לגבי משתמשי האייפון? מייסד שותף ומנכ״ל החברה ברק ויטקובסקי אמר לגיקטיים לפני מספר חודשים כי זה בהחלט נמצא בתכנון לשנה הקרובה, אבל בגלל השוני בין מערכות ההפעלה יהיו הבדלים במוצר הסופי (אך התכלית תישאר כמובן אותו הדבר).

ויטקובסקי, שייסד את האפליקציה ביחד עם אסף זיו התייחס לגיוס ואמר: התכלית שלנו עם drupe היא לפשט את חווית המשתמש במובייל. המטרה שלנו היא להפוך את התקשורת בין המשתמשים למהירה, יעילה ואינטואיטיבית ככל שניתן. המשוב והדירוג שקיבלנו ממיליוני המשתמשים שלנו מאשרים כי drupe מספקת פונקציונליות בעלת ערך רב. אנו בטוחים כי יחד עם כנען ו-Sweet on-board, דרופ תמשיך לפתח את הטכנולוגיה הקונטקסטואלית שלה ותהפוך להיות העוזר האישי האידיאלי עבור כל התקשורת דרך המובייל״.

מקור: Sling

חברת Sling (סלינג) הישראלית, המאפשרת לעסקים זעירים ליהנות ממגוון יכולות פיננסיות דרך הסמארטפון, נרכשת על ידי Avante הברזילאית. סכום הרכישה לא נמסר, אך לפי הערכות הוא עומד על 10 מיליון דולר. החברה מאפשרת לעסקים זעירים בהם רוכלים, מטפלים, בעלי דוכנים, יצרנים ביתיים ועצמאיים למיניהם, לפתוח סדרה של שירותים פיננסיים מתקדמים היישר מהסמארטפון שלהם, זאת ללא צורך בחוזים, חומרה או עלות מקדימה. עד כה פעלה סלינג בארץ בלבד וכיום היא משרתת אלפי עסקים זעירים. הצפי הוא לפרוס את שירותיה בברזיל בקרב 10,000 סוחרים נוספים עד סוף 2017.

החברה הרוכשת מאפשרת לעסקים זעירים לקבל הלוואות קטנות (מיקרו קרדיט) במהירות. כך יכולה לדוגמא, בעלת מתפרה ביתית לקבל הלוואה מהירה לרכישת מכונות תפירה נוספות, ללא צורך בבנק או בתהליך מעיק וארוך.

הארנק של המאה ה-21

Sling בעצם נותנת מענה לשני הצדדים של העסקה; מצד אחד, בעל העסק לא צריך להצטייד במסוף, קופה או חומרה מסוימת על מנת לקבל תשלום, ואילו הלקוח ששכח את ארנקו בבית, יוכל לרכוש ארטיק במהלך בילוי בים באמצעות הסמארפון. כמו כן, הלקוחות יוכלו לבחור האם לשלם באמצעות כרטיס האשראי או באמצעות חשבון הפייפאל שלהם, בעוד שהסוחרים יקבלו את רווחיהם מידי שבוע ישירות לחשבון הבנק שלהם או לחשבון הפייפאל, איך שיעדיפו.

עסקים שמשתמשים בשירותיה של סלינג נהנים מסליקת כרטיסי אשראי, אופציה לפריסה לתשלומים, ניכיון, זיכוי מיידי ואף יכולת לנהל צי מוכרים. בשל אופיים הנייד של מרבית העסקים הללו, מציידת סלינג כל בעת עסק בערכה המכילה מדבקות סליקה וצמיד פיננסי אישי הכולל קוד חכם אותו עליו לענוד. במעמד החיוב על הלקוח לסרוק את הקוד דרך האפליקציה, ובסופו של התהליך שאמור להימשך שניות ספורות, התשלום מתבצע בצורה מאובטחת והלקוח יחויב.

צוות Sling

סלינג הוקמה בשנת 2014 על ידי ארז ירושלמי, יעקב כהן, צדוק אליהו ומיכאל קסלר ומעסיקה כיום כ-7 עובדים. עד כה גייסה קרוב למיליון דולר מאנג׳לים פרטיים ובנקים. לאחר הרכישה פעילות החברה תעבור לברזיל, כאשר הפעילות באמריקה הלטינית תתחיל תחת המותג של החברה הרוכשת – Avante. שאלנו את ארז ירושלמי, מייסד שותף, מה השתנה בחברה מאז שכתבנו עליהם לראשונה, ולדבריו מאז הסיקור הם גדלו לשרת אלפי סוחרים זעירים, חתמו על עסקה אסטרטגית עם ׳כאל׳ וגם על מספר עסקאות עם גופים בברזיל, אפריקה ובקרוב גם הודו.

בתגובה לרכישה מסר ירושלמי: ״Avante היא שותפה טבעית לחזון שבנינו בסלינג. העסקה מאפשרת לנו להמשיך ולהעצים את האוכלוסיות החלשות ביותר בכלכלה החדשה. בעולם של בנקים וחברות-ענק, העסקים הקטנים ננטשים במהירות, ורק הנגשה של טכנולוגיה יכולה לכסות על הפער העצום שנוצר בקרב השכבות העניות.״

מקור: CoolaData

ארגונים כיום אוספים מידע. כמויות של מידע. ואנחנו יודעים שהרבה מידע זה טוב ויכול להפוך את הארגונים ליעילים ולרווחיים הרבה יותר. אבל איך אפשר לקבל בצורה נוחה ונגישה את המידע הרלוונטי? חברת הסטארטאפ הישראלית CoolaData (קולהדאטה), שמפתחת טכנולוגיה שמעבדת ומספקת בזמן אמת תובנות למשתמשים, מודיעה הבוקר (ב׳) על גיוס 5.6 מיליון דולר, כשבין המשקיעים גם ענקית הענן וה-BI האמריקאית SalesForce.

ניתוח בזמן אמת של דפוסי התנהגות של משתמשים

הטכנולוגיה שפיתחה CoolaData מאפשרת לארגונים שונים לקבל מידע מקיף ותובנות על דפוסי ההתנהגות של הלקוחות והמשתמשים שלהם בערוצי התוכן השונים. כדי להשיג את התובנות הללו, מנטרת הפלטפורמה מאות מיליוני פעולות שונות בזמן אמת שנאספות משירותי ומשרתי החברה; לאחר מכן, הפלטפורמה מנתחת אותן, כדי לקבל מידע על דפוסי התנהגות של המשתמשים; לבסוף מייצרת המערכת של CoolaData מאגר חדש עם כל המידע נגיש וברור, שניתן להצגה בזמן אמת. כך יכולים הארגונים ליהנות מתובנות מדוייקות על בסיס ביג-דאטה ולשנות ולשפר את המערכות שלהם במקביל. הנתונים של החברה זמינים גם דרך API, כך שהלקוחות אינם מוגבלים לשימוש בפלטפורמה של החברה ויכולים להשתמש בהם בשירותים ובתוכנות הרגילים שלהם או לפתח אפליקציות שמתבססות על המידע הזה.

Cooladata הוקמה ב-2012 על ידי תומר בן משה, שמכהן כמנכ”ל החברה, שהקים כבר חברת סטארטאפ בשם redloopmedia ושימש לאחר מכן כסגן נשיא באמדוקס וגיא גרינברג שכיהן לפני כן כסגן נשיא בכיר ל-BI ב-NESS. לפני כשלוש שנים השלימה החברה סבב גיוס בגובה של 7.5 מיליון דולר, כך שהגיוס הנוכחי משלים סך גיוסים של 13.1 מיליון דולר. בסבב הגיוס הנוכחי השתתפו משקיעים חדשים כמו Salesforce Ventures, זרוע ההשקעות של ענקית הענן וה-BI, שכבר השקיעה ב-150 סטארטאפים מאז הקמתה, קרן האנג’לים הסינית-אמריקאית TEEC Angel Fund והמשקיעים הקיימים, קרן 83North וקרן Carmel Ventures.

בהתייחסו לגיוס אמר תומר בן משה: “הגיוס החדש יאפשר ל-CoolaData להמשיך לצמוח ולהציע הבנה עמוקה של דפוסי ההתנהגות של המשתמשים. המטרה שלנו היא לאפשר לצוותי המוצר והמכירות של הלקוחות שלנו לקבל תשובות מיידיות ממאגרי המידע העצומים של דפוסי ההתנהגות”.

וידאו: כך פועלת CoolaData

קרדיט תמונה: Getty Images Israel

מאת איתי גלר הינו סמנכ”ל מוצר בחברת הסטארטאפ הישראלית Minute Media

יש שאומרים שכדורגל הוא לא ספורט, אלא דת. הספורט בכלל והכדורגל בפרט הוא התחביב הפופולרי ביותר בעולם ולרבים ברחבי הגלובוס הוא לא פחות מדרך חיים. האהבה לכדורגל חוצה גבולות וגילאים, דתות ותרבויות. כמו כן, האופן שבו משחקים כדורגל לא השתנה הרבה לאורך השנים. מה שכן השתנה (וממשיך להשתנות כל הזמן) הוא אופן שבו אוהדים צורכים את חווית הספורט שלהם.

ברחבי העולם וגם כאן בישראל, פועלים עשרות סטארטאפים (לפחות) שמנסים לתת מענה לצרכים המשתנים של אוהדי הספורט ברחבי העולם. לצד שיפור החוויה לאוהדים עצמם, חברות אלה משנות גם את הדרך שבה מפרסמים פונים ללקוחותיהם ומותגים מייצרים שיח עם קהלי היעד שלהם.

דור ה-Y של אוהדי הספורט: מי הם ומה הם רוצים?

בעוד אוהדי כדורגל מגיעים בכל הגילאים, הרי שאת דגל השינוי נושא בגאון דור ה-Y. המילניאלס, אותו דור שנולד בשנות ה-80 וה-90, אוהב כדורגל וענפי ספורט אחרים, ממש כמו דור ההורים. גם הצעירים של היום נשארים נאמנים לאותה הקבוצה במשך שנים, אבל להבדיל מדור ה-X, הם צורכים את חווית הכדורגל באופן שונה.

החל מחוויית הצפייה במגרש (נראה אתכם מוצאים אוהד אחד שלא צילם סלפי ממרומי הסנטיאגו בירנבאו עם רונלדו ברקע והעלה לפייסבוק), דרך הצפייה בטלוויזיה (ביד אחת השלט והיד השנייה אוחזת את הסלולרי, שלא לפספס שום תגובה), ועד מעקב שוטף, ביום ובלילה 365 ימים בשנה.

כמו בכל תהליך ניתוח משתמשים, ככל שאנו יורדים לפרטים, ההתנהגות והצרכים משתנים בין שפות, אזורים גיאוגרפים ואפילו בין משתמשי אנדרואיד למשתמשי אייפון, באותה המדינה. עם זאת, אפיון הדור החדש של אוהדי הספורט שמובא כאן, מבוסס על ניתוח דפוסי שימוש של כ-55 מיליוני אוהדי כדורגל שונים מסביב לעולם, מדור ה-Y.

אוהדי הכדורגל, כמו שאר צרכני תוכן בני דורם, נולדו לדור דיגיטלי. הם צרכני אונליין נלהבים, ותמיד מחוברים. יש להם גישה מהירה למידע רב ממקורות רבים ורצון להיות מעודכנים. הם מחפשים את תחושת השייכות. דור ה-Y מהווה כיום את כוח הקניה המשמעותי בשוק וככזה מהווה יעד עיקרי לחברות מסחריות, למפרסמים ולחברות מדיה. גישה ישירה אליהם היא בדרך כלל הגביע הקדוש אליו רוצה להגיע כל חברת סטארטאפ בתחום.

אז מה הם רוצים? במשפט אחד – הכל, כאן ועכשיו

להיות ראשונים

אוהדי הספורט מדור ה-Y רוצים להיות מעודכנים, לדעת ראשונים את החדשות או השמועות על הקבוצה או השחקן האהוב; להיות הראשונים שכותבים בוואטסאפ של החבר׳ה: ״ורדי עוזב את לסטר וחתם בארסנל״ או לספר לקולגות במשרד: ״שמעתי שרונלדו עומד לחתום עם יונייטד״. ידע הוא כוח ואם יש לך אותו –  תרצה להשוויץ.

אותנטיות

בני דור ה-Y הרבה יותר מודעים לעוצמות ולחולשות של ערוצי המדיה. כל ערוץ מקושר לחברה זו או אחרת ולבעל אינטרסים כאלה ואחרים. לכל פרשן או כתב יש את הקשרים שלו ומקורות שצריך לפרגן להם או יריבים שאותם אוהבים לנגח. האוהדים מחפשים היום קול חדש ואותנטי ללא אינטרסים סמויים, שגם אם לעיתים פחות מהוקצע, קל יותר להזדהות איתו. הדבר נכון בספורט אך בוודאי שגם בתחומים אחרים, והינו הבסיס להצלחתם של בלוגים עצמאיים וחברות גדולות יותר שהצליחו להביא את הקול האותנטי לקוראים, כמו Huffington Post. בעוד בעבר תוכן גולשים נחשב לירוד ולא איכותי, היום, גם גופי התקשורת הגדולים מבינים שזהו התוכן שהקוראים מעדיפים, כל עוד הוא כתוב בצורה שמכבדת אותם.

תוכן תמציתי ומהנה

עד לפני שנים ספורות, כתבה טובה הייתה צריכה להכיל לפחות 500 מילים (יש שיגידו 1,000) ותמונה אחת. בימינו, למי באמת יש זמן לקרוא כל כך הרבה? בעולם שבו המידע מציף ומתחדש מדי רגע, התפתחו דרכים חדשות להעביר מסרים ולצרוך תכנים. המטרה: תוכן קצר, פחות מילים, קריאה מהנה (אולי אפילו הומוריסטית), ויותר ויזואוליה על חשבון טקסט. התוצאה: תוכן משולב בטוויטר, אינסטגרם, ממים משעשעים, תכנים אינטראקטיביים, שאלונים, דירוגים וכו׳. כל אלה הופכים את הקריאה לא רק לאינפורמטיבית אלא לחווייתית. תבניות התוכן של פלייבאז הינן דוגמא טובה לאמצעי ליצירת תוכן חוויתי שכובש את המשתמשים.

אחת הבעיות הגדולות ביותר של חברות אונליין היא להגיע לאותם משתמשים. יש אינספור מוצרים מעולים, אפליקציות ואתרים שנכשלו במשימתם להגיע למשמשי קצה ויתרה מזו – לשמר אותם.

בעולמו של משתמש ממוצע מדור ה-Y יש עשרות אפליקציות על הסמארטפון, ואינספור אתרי תוכן שמקיפים אותו מכל עבר. האתגר של חברות המדיה הופך לקשה מיום ליום. שיווק הינו דבר יקר ולכן growth hacking הפך לאחד התפקידים החשובים בחברה שרוצה לצמוח. גם החברה הכי מוצלחת עלולה להיכשל אם לא תדע לגייס מספר גדול של משתמשים ולהמשיך לצמוח בקצב סביר.

פעמים רבות, אנו מניחים בטעות שאם יש לנו מוצר מצוין, המשתמשים יחזרו אלינו באופן טבעי. זה נכון, אבל גם את ההנחה הזו צריך לקחת בעירבון מוגבל. בכל שבוע קם סטארטאפ חדש או אפליקציה טובה שמבטיחים חוויה חדשה ועלולים לפתות את המשתמשים שלך.

לכן, אסור לחכות שהמשתמשים ימצאו את הפתרון שלך, אלא לחזר אחריהם ולבנות מנועים שידעו להגיע אליהם במקומות שבהם הם נמצאים ממילא. ממש כמו שבעבר כשהיינו רוצים לפגוש בן זוג פוטנציאלי שמוצא חן בעינינו הלכנו למקומות הבילוי שבהם הוא מסתובב – כך גם בריקוד החיזור העדין בין חברות המדיה לצרכני התוכן.

בני דור ה-Y נמצאים אונליין, כל הזמן – ברשתות החברתיות, בטוויטר, ביוטיוב, בסנאפצ׳ט וכו’. כשהמילניאל קם בבוקר הוא נכנס קודם כל לפייסבוק או לטוויטר, שם הוא מתעדכן בחדשות החמות. רק אחרי זה הוא יבקר גם בסקיי ניוז או סי אן אן ספורט.

כיום, אתרים כמו ESPN ומקביליהם מהדור הישן של המדיה המסורתית, מאבדים את הקהל הצעיר שאינו מורגל לחפש את החדשות באתרים. למעשה, דור ה-Y כבר לא מחפש את החדשות. הוא מורגל שהן מגיעות אליו למקום שבו הוא נמצא, בין אם זה הניוז פיד או כ-push notifications למובייל.

אז איך תוודאו שאותו אוהד ילחץ על הלינק בפיד או על ההתרעה שלכם במובייל? הבטיחו לו תוכן רלוונטי, מותאם לו אישית ולא פחות חשוב מזה – איכותי וחוויתי. ואז, לא רק שהוא יקרא, הוא עוד עשוי לחזור שוב ושוב.

קוואלקום בע״מ, באמצעות זרוע ההשקעות שלה קוואלקום ונצ׳רס, הכריזה על תחרות ההשקעות השנתית השישית שלה, QPrize ישראל. QPrize היא תחרות בינלאומית, שמתקיימת בכל האזורים שבהם פועלת קוואלקום ונצ׳רס, לרבות סין, אירופה, הודו, ישראל, קוריאה, אמריקה הלטינית וצפון אמריקה.

התחרות נועדה לזהות ולהעניק מימון ראשוני לחברות הנמצאות בשלבים התחלתיים, ומתמקדת בטכנולוגיות אלחוטיות ייחודיות ומבטיחות, בין השאר בתחומים כמו מציאות מדומה, רובוטיקה, האינטרנט של הדברים, מחשוב ענן ובריאות דיגיטלית. קוואלקום תעניק לזוכה אחד מכל אזור בו מתקיימת התחרות מימון ראשוני בסכום של 250,000 דולר.

שתיים מהזוכות הקודמות רשמו אקזיט

QPrize היוותה בעבר זרז משמעותי עבור חברות סטארטאפ ישראליות שלקחו חלק בתוכנית. שתיים מהזוכות הישראליות בחמש תחרויות QPrize שנערכו עד כה רשמו אקזיטים מוצלחים. Panoramic Power, פתרון ניהול לאיזון צריכת אנרגיה, היתה החברה שזכתה בתחרות QPrize הראשונה שנערכה אי פעם, בשנת 2009. בשנת 2015 נרכשה החברה על ידי Direct Energy.

חברת iOnRoad, אשר פיתחה אפליקציה המשפרת את הנהיגה בזמן אמת, זכתה בתחרות QPrize בישראל ב-2013, וזמן קצר אחר כך נרכשה על ידי Harman International Industries.

כמה זוכים אחרים בתחרות QPrize בישראל כוללים את Corrigon, חלוצה בתחום טכנולוגיות החיפוש הוויזואלי; Medisafe, פלטפורמת רפואה ניידת לניהול תרופות; ו-Splacer, זירת מסחר מקוונת לאירועים.

״אנחנו נרגשים להשיק את תחרות QPrize השישית במספר בישראל. QPrize ממשיכה לשמש מקור חשוב של מימון ראשוני עבור יזמים״, אמרה מרב וינריב, מנהלת קוואלקום ונצ׳רס ישראל. ״מאז היווסדה, הזוכים בתחרות QPrize העולמית גייסו השקעות בסכום כולל של יותר מ-411 מיליון דולר. בישראל נרשמו אינספור סיפורי הצלחה. איננו חדלים להתפעל מאיכות היזמים אשר נרשמים לתחרות, וההצלחה שלהם מעוררת בנו השראה״.

המועד האחרון להגשת תוכנית עסקית הוא ה-14 באוגוסט 2016. לאחר קבלת ההצעות, קוואלקום ונצ׳רס תבחר עד שמונה חברות ישראליות שיעלו לגמר. המועמדים הסופיים ישתתפו בתחרות אזורית, במהלכה יזכה כל אחד מהם בהזדמנות להציג את הטכנולוגיה שלו בפני פאנל שופטים. חבר השופטים יעריך לא רק את החדשנות, היתרונות הטכנולוגיים והפוטנציאל המסחרי, אלא גם את יכולות ההנהגה של החברה ואת מידת הקיימות של התחזיות הכספיות המוצגות בתוכנית העסקית.

תחרות QPrize ישראל של קוואלקום ונצ׳רס פתוחה כעת למתמודדים.

לפרטים נוספים ולהרשמה

דיאג׳נג לסטרי והאנה פארידל

מאת חנוך רבינוביץ, אסטרטג ומומחה שיווק לחברות טכנולוגיה וסטארטאפ

המראה של שתי נשים צעירות, עטויות בחיג׳אב (כיסוי הראש המוסלמי המסורתי), במרכז אולם העבודה של המחזור השני באקסלרטור של גוגל בעמק הסיליקון, מושך מיד את העין. העובדה המצערת שנשים-מייסדות הן מראה נדיר בכל אקוסיסטם בעולם חוזרת גם כאן. באולם הזה נמצאים הסטאראפים המבטיחים ביותר ממקסיקו, ברזיל, הודו ואינדונזיה, שנבחרו מתוך אלפים, אבל רק שתי מייסדות-נשים מאינדונזיה.

דיאג׳נג לסטרי (Diajeng Lestari), צעירה מוסלמית בת 26 מג׳קארטה, מנהלת את HijUp ומסבירה בלהט, לכל מי שנעצר ליד השולחן שלהן, את המוטיבציה להקמת המיזם. האנרגיה של הבנות מדבקת ונוצר סביבן באזז מקומי: ״אשה מוסלמית צעירה באינדונזיה, לא יכלה לקיים אורח חיים דתי, אם היא בחרה ללמוד ולפתח קריירה. בראיון עבודה לחברת יח״צ לפני כמה שנים דרשו ממני להוריד את החיג׳אב כדי להתחיל לעבוד. הם טענו שאני לא ייצוגית כמוסלמית מסורתית וזה במדינה האסלאמית הגדולה בעולם. רציתי להקים פלטפורמה שתהיה בית לאשה המוסלמית המודרנית. מקום שבו מבינים אותה ומציעים לה חופש שאין לה במקום אחר״.

דיאג׳נג חיפשה מוצרי אופנה לאשה המוסלמית וגילתה שהשוק מבוסס על אלפי מעצבי אופנה זעירים שלא מצליחים להגיע ללקוחות שלהם. כך צמח הפתרון של פלטפורמת חנויות לאופנה מוסלמית מסורתית. ״אנחנו מציעות שילוב של תוכן ואופנה, שני נושאים שנוגעים לכל אישה בעולם, אבל מוצעים דרך העיניים של האשה המוסלמית ע״י נשים כמוה״ אומרת (Hanna Faridl) מנהלת הקהילה והתוכן במיזם. ״ליד פלטפורמת המכירה שלנו השקנו את מגאזין HijUp שהוא כלי המדיה אונליין היחיד המיועד לנשים באינדונזיה. בשוק אדיר שמונה מעל 150 מליון נשים אינדונזיות, הפוטנציאל הפך לתופעה חברתית ומסחרית חסרת תקדים בכלכלה המקומית.

מגזין התוכן של HijUp שהחל בפורמט מודפס ועבר לאונליין השנה, מושך היום 600,000 קוראות בחודש. מעל 300 חנויות מעצבים הוקמו על הפלטפורמה וביקרו בהן רבע מיליון קונות. HijUp הפך למגנט לפעילות חברתיות ודמויות מרכזיות בסצינת השינוי החברתי של נשים באינדונזיה. כמה מהן מופיעות בסרט מרגש ונוגע ללב שמספר את הסיפור של HijUp כסוכן של המהפכה החברתית וצפו בו יותר ממליון איש עד כה.

אסטרטגיית צמיחה לשוק של מעל מיליארד נשים מוסלמיות בעולם

סגירת המעגל עבור היזמיות הצעירות, שהחלו את דרכן בתסכול ממצב האשה האיסלאמית, הגיע השנה. המיזם שלהם נבחר להיות מיוצג בשבוע האופנה בניו-יורק אבל הן אומרות שפסגת ההצלחה מבחינתן היתה פניה מהממשלה בג׳קארטה להפוך את המיזם שלהן לגלובאלי ומעצים עבור כל אישה מוסלמית בעולם, בתמיכה ממשלתית. זה הפך את הכוונה הצנועה של דיאג׳נג והאנה לסטארטאפ בשוק של הגדולים, עם קהל יעד של מעל מיליארד נשים מוסלמיות בעולם, מקום של כבוד באקסלרטור של גוגל והרבה עיתונאים בעמק הסיליקון שמחפשים מקום בלו״ז הצפוף שלהן.

הכותב משמש כמנטור עולמי בתוכנית האקסלרטור של גוגל הנערכת בימים אלה בסיליקון וואלי

חברת eBay הודיעה הערב על רכישת SalesPredict הישראלית המאתרת תבניות ודפוסים לפיהם ניתן לחזות אירועים, התנהגות צרכנית, העדפות קנייה ושיפור שיעורי המרה בתהליכי קנייה. סכום הרכישה לא פורסם אך מוערך בין 20 ל-30 מיליון דולרים.

כדור הבדולח של מחלקת המכירות

SalesPredict, שנחשפה על הבמה בכנס Geektime Conference 2015, הוקמה על-ידי רדינסקי וזכאי-אור ב-2012, פיתחה אפליקציית B2B הנמצאת ב-App Exchange (חנות האפליקציות של Salesforce) ומאפשרת ללקוח לזכות בתובנות על העסקאות הפוטנציאליות הנמצאות במערכת, על ידי תיעדוף חכם של העסקאות אשר הסתברות הביצוע שלהן גבוהה יותר, זאת תוך שימוש בהתקנה פשוטה הלוקחת פחות מ-15 דקות ואינה דורשת התאמה נוספת. המערכת שפיתחה החברה נמצאת כבר עכשיו בשלב הבטא בקרב לקוחות פרטיים בארצות הברית.

האפליקציה בוחנת עסקאות שבוצעו, גם אם הצליחו או נכשלו באמצע, מוסיפה נתונים מרשתות חברתיות, מבצעת ניתוח קונטקסטואלי של אתרי אינטרנט ומקורות מידע חינמיים ובתשלום ולאחר מכן מפעילה אלגוריתם Predictive Analytics ו-Data Mining אשר יודעים להבין את הגורמים המשפיעים על כל מכירה מוצלחת של הלקוח. כך, נוצרים חוקים אשר מעניקים Score על כל הזדמנות עסקית פוטנציאלית, כאשר ה-Score הזה מגיע ישירות לאיש המכירות. בהתאם ל-Score, איש המכירות יכול לבצע את התעדוף של העסקאות הפוטנציאליות הנמצאות במערכת.

המתחרות העיקריות של SalesPredict הן אפליקציות כמו Lattice Engines ו-Infer, אך ההבדל העיקרי ביניהן הוא עצם העובדה שהאפליקציות הללו יקרות ודורשות בנוסף למודל התשלום על השירות גם תשלום לאיש צוות שיטמיע את המערכת בתוך הארגון, בעוד היישום של SalesPredict נעשה באופן אוטומטי. בכך, המערכת הופכת להיות רלוונטית ביותר עבור חברות שלא רוצות להשקיע זמן ארוך בהגדרה של מערכות ומעדיפות פתרון אוטומטי. המודל העסקי של החברה שקוף, ומבוסס על תשלום חודשי של 100 דולרים עבור כל איש מכירות המשתמש באפליקציה.

מאז הקמת החברה ב-2012, הספיקה החברה לגייס כ-5 מיליון דולרים בשני סבבי השקעה ממשקיעים כגון קרן ההון סיכון פיטנגו, קבוצת האנג’לים Afterdox ומנוע החיפוש הרוסי Yandex.

קירה רדינסקי וירון זכאי-אור, מייסדי Sales Predict. קרדיט תמונה: יח”צ

לאחר הרכישה, צפויים SalesPredict להצטרף לחטיבת הנתונים המובנים (Structured Data) של eBay ולהצטרף למרכז הפיתוח של החבר הבנתניה. ירון זכאי-אור, מייסד-שותף ומנכ”ל SalesPredict ישמש כמנהל המוצר והטכנולוגיה וקירה רדינסקי, מייסדת-שותפה וסמנכ”ל טכנולוגיות SalesPredict, תשמש כדירקטורית מדע-נתונים ומדענית ראשית ב- eBay ישראל.

פעילות חטיבת הנתונים המובנים ב-eBay כוללת שלוש יוזמות עיקריות: איסוף הנתונים; עיבוד והעשרת נתונים; ויצירת חוויות מוצרים. SalesPredict תתרום לשלב עיבוד והעשרת הנתונים ובמיוחד לתובנות הנוגעות למלאי המוצרים.

“המומחיות המעמיקה של SalesPredict באנליטיקה חיזויית (Predictive Analytics) ולמידת מכונה תתרום לפעילות חטיבת הנתונים המובנים ב- eBay. עבור הקונים שלנו, היא תסייע להבין טוב יותר את מאפייני בידול המחירים של מוצרינו ועבור המוכרים שלנו, היא תסייע לנו ליצור את המודלים החיזויים המסוגלים להגדיר את הסבירות של מכירת מוצר נתון במחיר נתון על פני זמן” מסביר עמית מניפז, סגן נשיא ומנהל כללי של חטיבת הנתונים המובנים ב-eBay.

תמונה: flickr, cc-by eli shitrit, באר שבע

מאת דניאל גולד

אני אב לשני זאטוטים, מהנדס בדיקות תוכנה ותושב באר שבע. עד כאן הכל שגרתי למדי. אבל בשנים האחרונות עשיתי הסבה מקצועית מקצה לקצה, מהסוג שרואים רק בקולנוע. בעשור האחרון הייתי במשך שבע שנים, כולל שישי ומוצ”ש, נהג של משאית חלוקה בקירור. גמעתי מרחקים אדירים בכל משמרת לילה, שהייתה מתחילה ב-2:00 ונמשכת לעתים אפילו 12 שעות. בין לבין הייתי פורק ומעמיס ציוד במשקל רב. משהו כמו 7 טון סחורה היו עוברים לי בידיים מדי יום. הייתי רחוק שנות אור ממסכי המחשב הגדולים ומכיסאות המשרד הנוחים.

עד שיום בהיר אחד, בעודי נוהג במשאית בדרך לעוד משימה משמימה, החלה לחלחל בי המחשבה שזה ממש לא המקום בו ארצה להיות בשנים הבאות. ידעתי שלא סביר שאזכה בדאבל לוטו, ושעלי לבחור תחום עיסוק חדש, מתוך מגבלה ברורה של השכלה. מתוקף היותי בעל משפחה, מחויבויות כלכליות ולו”ז צפוף של משמרות לילה, תואר אקדמי בכלל לא היה אפשרות שעמדה על הפרק.

מנהג משאית למהנדס בדיקות תוכנה

התחלתי להתייעץ עם מכרים, לעשות סקרי שוק ובמקביל לחשוב מה באמת יעניין אותי ויגרום לי לקום כל יום בחיוך רחב לעבודה. נקודת המפנה בחיפוש הגיעה מאחותי, שהייתה בזמנו מפתחת תוכנה בכירה. היא חשפה אותי לעולם הזר לי עד אז של בדיקות תוכנה, והייתה משוכנעת שזה יתאים לי. לאחר הסבר קצר על מהות המקצוע, התיישבנו מול המחשב. היא פתחה בפני תוכנה, שנראתה מאוד מסובכת בזמנו והחלה לתחקר אותי מה הייתי בודק בכל אחד מהאלמנטים והפיצ’רים על המסך. למרבה ההפתעה שלי, אפילו עניתי בהיגיון. בלי לשים לב ישבתי שלוש שעות מול המחשב והפלא ופלא – מצאתי את התחום שעניין, ריגש וסחף אותי מהרגע הראשון שהבנתי את מהותו.

השנה שפקדה אותי לאחר מכן הייתה לא פחות מסיוט. עבודת לילה ממושכת ומפרכת בכל קצוות הארץ, לימודי ערב של מקצוע במכללה בתל אביב ובזמן שלא היה לי חיי משפחה עם הילדים ואשתי בבאר שבע. הלימודים היו קשים. כמישהו שעשה הסבה מתחום עיסוק שונה לחלוטין, אני יכול לומר בוודאות שללא למידה אינטנסיבית בנוסף לחומר הלימוד והמון תרגול עצמי בסופי השבוע, לא הייתי מצליח להשתלב בשום אופן בתעשיית ההייטק.

נסו לדמיין הסתגלות לשיח מסוג שונה, ביטויים טכניים שנשמעים כמו סינית למי שלא מבין אותם. שפת תכנות וידע רחב בטכנולוגיות, כלים ותהליכי עבודה היו בשבילי עולם חדש לכל דבר, שיש ללמוד אותו מנקודת ההתחלה.

עד היום אני לא יודע איך עברתי את זה ועוד סיימתי בהצטיינות. אך שום דבר לא הכין אותי למה שיקרה לאחר מכן: חיפוש עבודה בהייטק כתושב הנגב. כשהתעודה המיוחלת בידי, התחלתי לסרוק את אתרי הדרושים בתקווה למצוא משרה רלוונטית למקצוע שלי באזור מגוריי. נחלתי כישלון חרוץ, כי כל אחד יוכל להתרשם שם מהכמות הדלילה של משרות הטכנולוגיה הקיימות בבאר שבע ובסביבה. בחיפוש שארך כחצי שנה הופיעו להן מדי פעם רק משרות בודדות פנויות במקצוע שלי, וגם הן עם דרישה מפורשת לניסיון עשיר ורוחבי, שכמובן לא היה לי בזמנו. לאחר שמיציתי את הדרכים המקובלות – ליזום פניות למגייסים בלינקדאין, לשלוח קורות חיים ערוכות למשרות ולבקש עזרה מחברות השמה, לא נותרה לי ברירה. הרחבתי את חיפושי למרכז הארץ, שעשיר במגוון משרות משלל חברות.

3 שעות הלוך ושוב לעבודה מידי יום

לאור הניסיון הכן עשיר שהיה לי כנהג משאית, המרחק היה קטן עלי. אז לאחר עשרות ראיונות הגעתי לפני כשנה לחברה מדהימה, עם צוות מקצועי, אווירה נהדרת ומנהלים חמים שלא דמיינתי שקיימים. הבנתי שזו משרת החלומות שלי, ולא הפריע לי שהיא בפתח תקווה. חתמתי על חוזה וכיום אני נוסע עם חיוך ענקי 240 קילומטר, שמתפרסים על פני 3 שעות הלוך ושוב על הכביש. ואין מאושר ממני כמהנדס בדיקות תוכנה בחברה מובילה במידע עסקי לחברות ובתשתיות B2B. יש לי שם אתגר למידה מתמשך, הזדמנות להתפתחות מקצועית ובסיס מוצק לרכישת ידע ומיומנויות. בתור אדם סופר היפראקטיבי ומלא אנרגיות, אני גם כותב מאמרים מקצועיים לארגון הבדיקות הבינלאומי ומייעץ לכל מי ששוקלים להיכנס לתחום ה-QA.

אז למה בעצם יש כמות כה קטנה של משרות בתחום ההייטק בדרום? כנראה בגלל שאמנם יש לנו ראש עיר מעולה שדוחף לחדשנות ופיתוח עירוניים, אבל פארק הייטק מתקדם אחד הוא זניח למדי כשיש רבים כמוהו בגוש דן, בכל עיר סמוכה לתל אביב. יכול להיות שעוד סיבה טמונה בעובדה שהחברות הפעילות בבאר שבע הן רק בגדר שלוחות של חברות מהמרכז, שהעתיקו עובדים לסניף הדרומי. יכול להיות שהגורם הוא כלכלי: סניף חדש בוודאי רוצה לגייס אנשים בעלי ניסיון עשיר בתנאי סף נוקשים על מנת להתייצב לפני שהוא פותח את שעריו לבוגרים טריים תושבי הדרום.

אני יכול בהחלט לציין שבזמן האחרון ישנה עלייה במספר המשרות הפתוחות באיזור הדרום. אלא שהצמיחה עדיין רחוקה מהיקף שנותן מענה לכמות הבוגרים. וזו לא בירת הסייבר של ישראל, כפי שיש הטוענים בתקשורת. אז מה מחזיק אותי עדיין בבאר שבע כשאחרים מסיימים לימודים ועוזבים למרכז? בראש ובראשונה זו העיר שבה גדלתי, וככזאת יש לה מקום חם בלבי. זו עיר שמתפתחת לאורך השנים, ונותנת איכות חיים שכדי להגיע אליה בגוש דן צריך משאבים רבים יותר. ולסטודנטים שביניכם, תשקיעו את הנשמה בלימודים, תעבדו קשה ותאמינו בעצמכם. המקרה האישי שלי מוכיח שאין דבר העומד בפני הרצון.

הכותב עובד בחברת StoreNext ומשמש סגן מנהל בקבוצת הפייסבוק משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון.

לאחרונה הוסיפה החברה אופציה לחפש גם אחר תכנים ששותפו בסלאק. מקור: Kifi

קיפי (Kifi), הסטארטאפ שייסדו הישראלים ישי סמית ודן בלומנפלד הוא כלי ניהול ידע המיועד בעיקר עבור צוותים קטנים, המאפשר למשתמשים לשמור, לשתף ולהתכתב לגבי תכנים מעניינים ורלוונטים שהם מצאו ברשת. נניח שאתם מחפשים אחר ״משהו״, והתוצאות הראשונות הן בדיוק מה שחיפשתם, ואם זה לא מספיק טוב עבורכם – מתחת לאלו יופיעו גם תוצאות המומלצות על ידי חבריכם. באמצעות תוסף Kifi ניתן לשמור כל תוכן שנמצא באינטרנט, בין אם מדובר במאמר העוסק במחקר רפואי, סרטון עם לקט של ׳פיילים׳ מוצלחים במיוחד, מתכון וכו׳, ולחזור אליו בשלב מאוחר יותר באמצעות מנוע חיפוש.

אמש (ג׳) בפוסט שפורסם בבלוג הרשמי של החברה, נודע כי Kifi נרכשה על ידי גוגל, במטרה להצטרף לצוות של Spaces וליצור יחד פתרונות לשיתוף תכנים בין קבוצות. סכום הרכישה לא פורסם, אבל מה שכן ידוע הוא שהשירות עצמו והדאטה לא יהפכו לחלק מגוגל ומשתמשים יוכלו להמשיך ולהשתמש בשירות בשבועות הקרובים, אך לאחר מכן הם יידרשו לחפש אחר אלטרנטיבות אחרות ולייצא את התכנים ששמרו לאורך הזמן. כמו כן, לא ניתן להירשם יותר לשירות.

Welcome to Google, @kifi team! Can’t wait to see what you bring to Spaces – https://t.co/yNaessJDyH pic.twitter.com/ICrpyE9YV4

— Bradley Horowitz (@elatable) July 12, 2016

כדי שכולם יהיו ׳On the same page׳

Kifi הינו תוסף לדפדפן ואפליקציה שהוא מעין הכלאה בין מנוע חיפוש חברתי לבין תוספים סטנדרטיים לשמירת עמודי אינטרנט לקריאה מאוחרת כדוגמת Evernote. מדובר בתוסף שמלווה את מנוע החיפוש, כדי שהמשתמש יוכל לחפש למשל לא רק אחר תכנים שיופיעו על סמך הרלוונטיות שלהם או מהסיבה הפשוטה שמדובר בתכנים פרסומיים, אלא לאפשר לו גם לחפש אחר תכנים שהוא או עמיתיו לעבודה בחרו לשמור בעבר.

מאחר והרעיון שמאחורי Kifi הוא לחבר בין אנשים באמצעות ידע, כלי נוסף ומעניין יותר שמציעה החברה הוא ׳צ׳אט העשרה׳; משתמשים יכולים לשתף בלחיצת כפתור בדף אינטרנט ספציפי אותו הם קוראים כרגע עם משתמשים נוספים בפלטפורמה או עם כל כתובת דוא״ל, ולנהל על כך נושא ישירות מהדף, זאת במקום לשלוח קישור. כלומר, תוך כדי שאתם קוראים כתבה מסוימת, ניתן לשוחח על הנושא ולסמן טקסט ספציפי או תמונה כדי להסיט את תשומת ליבם של העמיתים שלכם לעבודה לצורך העניין.

מאז הקמתה ב-2012 גייסה Kifi למעלה מ-11 מיליון דולר מ-Wicklow Capital, SGVC ואורן זאב.

וידאו: Kifi – Connecting people with knowledge

צילום: גיקטיים

נדמה שחוץ מהמחירים, הילדים הקטנים שלא קיבלו את החטיף שהם רצו וממררים בבכי, ושאלות ה’יש כרטיס מועדון’, הדבר שהכי מעצבן אותנו בסופרמרקטים כיום הוא התורים. SuperSmart הוא פיתוח ישראלי חדש שמשלב בין אפליקציה וסורק חכם ומאפשר לנו לחסוך את התורים לקופות בסופר.

סריקה במקום תור

כדי להשתמש בשירות, כל שעל הלקוח לעשות הוא להתקין את האפליקציה (אנדרואיד ו-iOS – אין צורך להירשם) ולסרוק את הברקוד של כל מוצר שהוא מכניס לעגלה שלו; הסריקה מהירה והאפליקציה מציגה לו בזמן אמת פרטים על המוצר כולל המחיר וסך כל המוצרים שהוא כבר שם בעגלה. כאשר המוצרים אינם מבורקדים, כמו למשל במקרה של ירקות ופירות, קיימת עמדת שקילה מיוחדת שמדפיסה את המחיר.

לאחר שהלקוח סיים את הסיבוב הוא מגיע לעמדה האימות. כאן נכנסת לפעולה המערכת שפיתחה SuperSmart ומתבססת על 2 מצלמות ואלגוריתמים מורכבים של עיבוד תמונה בשילוב משקל שנמצא בתחתית העמדה. בבדיקות שעשתה החברה היא הצליחה לגלות בוודאות של כ-95 אחוזים את ההתאמה בין המוצרים שנסרקו לבין אלו שנמצאו בפועל בעגלה. במקרה של חוסר התאמה שכזה, המערכת תשאל את הלקוח בנימוס בריטי האם יכול להיות שהוא שכח מוצר כלשהו ואף ‘תציע’ לו את המוצר שנשכח. בהדגמה שנערכה לנו ראינו כיצד המערכת מזהה שלא סרקנו שמפו כלשהו ומייד הציעה לנו להוסיף אותו לעגלה. חשוב להדגיש: המערכת אינה דורשת שנסדר את המוצרים בצורה מסויימת, להעמיד אותם או להשכיב אותם – ניתן להמשיך להעמיס את העגלה כרגיל.

לא פרופיל המשתמש שציפיתם לראות

עמדות האימות של SuperSmart. צילום: גיקטיים

התלווינו ליאיר קלפר, מייסד מנכ”ל Supersmart, כדי לראות את המערכת בפעולה. מההתנסות שלנו במערכת, התרשמנו לטובה מהידידותיות והאינטואיטיביות של האפליקציה ושל כל התהליך. ראשית, האפליקציה אינה דורשת מהצרכן רישום מורכב, עם מיילים, סמסים וקודי אימות. פשוט מורידים ומתחילים להשתמש. שנית, הסריקה עצמה מהירה ואינה מצריכה ‘לצלם’ את המוצר, אלא רק לכוון את המצלמה של הסמארטפון לעבר הברקוד. לבסוף, גם תהליך האימות מהיר למדי ואינו דורש יותר מדי התעסקות.

אחד הדברים שהפתיעו אותנו מאוד הוא פרופיל המשתמשים במערכת החדשה. לפחות בזמן שאנחנו התנסינו איתה בסניף אושר-עד תל אביב, הופתענו לגלות משתמשים מבוגרים יחסית שעושים שימוש באפליקציה – רחוק מאוד מפרופיל ה-Early adopters שציפינו לראות. בשיחה עם אחד מהלקוחות הללו, הוא סיפר לנו בהתלהבות שזו הפעם השנייה שהוא משתמש במערכת וחלק שבחים לתפקוד המהיר והקל שלה. קלפר הסביר שזה לא במקרה והתכנון של החברה הוא להנגיש את האפליקציה לקהל הרחב.

בדרך: אינטגרציה עם רשימת הקניות בווטסאפ

עמדת השקילה של המערכת: מיועדת למשל לירקות ופירות. צילום: גיקטיים

Supersmart הוקמה בשנת 2014 על ידי קלפר, מהנדס מחשבים בוגר הטכניון. המודל העסקי של החברה מתבסס על מכירה של עמדות האימות, כשאת האפליקציה היא מפתחת בצורת White Label, מה שמאפשר לרשתות להטמיע את המיתוג שלהן. מאז שהוקמה היא גייסה מספר מיליוני שקלים מהמשקיעה האסטרטגית, רשת השיווק אושר-עד, שהיא גם הראשונה להציע את המערכת ללקוחותיה.

רגע, אושר-עד? זו לא אותה רשת שמפורסמת באריזות הענק, מותגים לא מוכרים, מחירים מגוחכים וקהל מסורתי? ובכן, קלפר מספר שמצא ברשת אוזן קשבת והתלהבות מהשנייה הראשונה. לדבריו, היזמים של הרשת הבינו מייד במה מדובר ואת הפוטנציאל ונתנו לו את כל המשאבים לפיתוח. ואכן, גם בביקור בסניף ניתן היה להתרשם מהשילוט בחניה, במעליות ובכל הסניף עצמו שמעודד את הקונים להשתמש באפליקציה.

ניתן גם להבין את הפוטנציאל של השירות עבור הרשתות. חוץ מהחיסכון בתורים וכתוצאה מכך השידרוג של חוויית הקנייה אצל הלקוח, הן יכולות לקבל מידע יקר ערך על דפוסי הקניות של הלקוח. קלפר הציג לנו את הדשבורד של הרשתות שמציג להן את הפידיון בזמן אמת, כמו גם ‘מפת חום’ (Heat Map) של היכן הלקוחות נמצאים והיכן הם גם מבצעים רכישה בפועל, אילו מבצעים יעילים ועוד. בשלב הראשון מבקשים ברשת להגביל את השימוש באפליקציה לכ-20 מוצרים והתשלום עדיין נעשה עם העברה של כרטיס אשראי, אולם המערכת תעבור בהדרגה לשמש כקופה רגילה כולל תשלום ישירות מהאפליקציה. אגב, אחד הפיצ’רים החשובים ביותר הוא כמובן רשימת הקניות וקלפר מבטיח בקרוב אינטגרציה עם רשימות הקניות שאנחנו מנהלים בווטסאפ.

וידאו: בדקנו את SuperSmart

בתמונה (מימין לשמאל): מילה גנדלסמן, עידו טריבצקי וברק פרלמן.
מקור: ארתור לנדה

אינדג׳י (Indegy), חברת הסייבר הישראלית, מודיעה הבוקר (ד׳) על גיוס של 12 מיליון דולרים. סבב הגיוס הובל ע”י קרן ורטקס ישראל, ובהשתתפות קרן אספקט האמריקאית שנכנסו כמשקיעים חדשים לצד שלמה קרמר וקרן מאגמה אשר הרחיבו את השקעתם הקודמת בחברה. בצירוף הגיוס הקודם, מגיעה החברה לגיוס כולל של 18 מיליון דולרים.

החברה הוקמה בשנת 2014 על ידי ברק פרלמן, עדו טריביצקי ומילֵה גנדלסמן, מעסיקה היום כ-25 עובדים, רובם במרכז המו”פ של החברה בישראל. היא משרתת לקוחות מתחומי האנרגיה והגז, מתקני מים, מפעלי ייצור, חברות פארמה ועוד. החברה מתכננת להגדיל את צוות המו”פ והתמיכה בלקוחות בארץ בנוסף להרחבת מערך המכירות הגלובלי בשנה הקרובה.

עליה באיומי סייבר

Indegy תשתמש בהון המגויס להרחבת מערך המכירות והשיווק בצפון אמריקה, אירופה ואסיה ולהגדלת מערך התמיכה בלקוחות. בנוסף להשקעה בחברה, אביעד אריאל מ’ורטקס’ יצטרף לדירקטוריון.

“בשנתיים האחרונות עמל צוות מומחי המחקר והפיתוח של אינדג’י, על בניית טכנולוגיה ייחודית אשר נותנת מענה אמיתי לצורך הגובר באבטחת תשתיות תעשיתיות” אמר ברק פרלמן, מנכ”ל אינדג’י. “בעקבות העליה באיומי הסייבר לרשתות אלו, ועליה בפניות מלקוחות המעונינים בפתרון של אינדג’י, החלטנו לגייס הון נוסף כדי להרחיב את פעילות השיווק, המכירות והתמיכה בלקוחות בעיקר בארה”ב ובאירופה.”

“חברת אינדג’י פתיחה פתרון הגנה המותאם ספציפית לדרישות המורכבות של הטכנולוגיות היחודייות של רשתות הבקרה, ומוטמע בהצלחה אצל לקוחותיה”, אמר שלמה קרמר. “אנחנו מאמינים שהחברה בפוזיציה שתאפשר לה להיות שחקן דומיננטי בתחום הגנת הסייבר לתעשיות, אשר צפוי לגדול מאד בשנים הקרובות.”

הפלטפורמה של Indegy מנטרת בזמן אמת את הפעילות ברשתות בקרה תעשיתיות (ICS/SCADA) ומאתרת נסיונות פריצה וחבלה עוד לפני שנגרם נזק תיפעולי למערכת. ההתראות של המערכת נותנות מידע מלא ומדוייק לגבי מקור הפעילות, מהותה, והשפעתה, ולכן מאפשרות תגובה יעילה ומהירה לאיומים עוד לפני שניתן לראות עדויות פיזיות כמו שינויי טמפרטורה, לחץ ועוד. בנוסף לאבטחה, הפלטפורמה מספקת גם יכולות ניהול ובקרה שוטפת של פעילות המערכת בשגרה ולא רק בחירום וכך מהווה יותר מעוד “פוליסת ביטוח” לארגון.

“תשתיות תעשייתיות הן שדה הקרב הבא במלחמת אבטחת הסייבר”, אמר אביעד אריאל, שותף בקרן ורטקס. “Indegy פיתחה גישה ייחודית לאבטחת תשתיות חיוניות, אשר מספקת את השליטה והבקרה הנדרשת. התרשמנו מאוד מהטכנולוגיה ומהצוות המוביל”.

קרדיט תמונה/צלם: Shui Ta Shan, Getty Images Israel

מאת עו”ד עמיחי עורקבי ועו”ד איתי קריידן, משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל

מדינת ישראל ידועה בעולם בהיותה מרכז לחדשנות טכנולוגית והון אנושי משובח. יחד עם זאת, לצד ההון האנושי האיכותי שקיים במדינה ומוביל את הזירה הטכנולוגית, חברות גלובליות ומקומיות רבות משלבות דרך קבע בפעילותן מומחים זרים (Foreign Experts), אם במסגרת התשתית המקצועית של הארגון ואם במסגרת השדרה הניהולית.

השנה שחלפה כללה רפורמות רבות שערכה רשות האוכלוסין וההגירה בתחום פעילות המומחים הזרים, הן אלה שמגיעים לתקופות ארוכות והן אלה שמגיעים למשימות עבודה קצובות וקצרות.

ההסדרה הכללית של פעילות מומחים זרים

בשונה מאזרחי ישראל ותושביה, מחייב החוק קבלת היתר העסקה ואשרת עבודה תקפה עבור עובד זר בישראל, בכל תחום העסקה ולכל משך זמן. ענף “מומחים זרים” הוא המסלול המרכזי שקבוע בשורה של חקיקות, החלטות ממשלה ונהלי רשות האוכלוסין וההגירה, שמאפשר קבלת היתר להעסקת עובדים זרים המתאפיינים במומחיות ייחודית.

ככלל, העסקת “מומחה זר” כפופה לשני תנאים עיקריים:

הראשון הוא מבחן מהותי המבוסס על הגדרת “מומחה זר” בנהלי הרשות – “עובד זר בעל מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל”. העמידה במבחן זה נבחנת על ידי שני גורמים: מינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה שאמון על גיבוש ויישום מדיניות סחר החוץ של מדינת ישראל, במטרה להגביר את כושר התחרות של התעשייה הישראלית בשווקים הבין–לאומיים. חוות הדעת המקצועית של מינהל סחר החוץ ניתנת בפריזמה המקצועית של המשרד מזווית כלכלית-משקית, והיא חלק אינטגראלי בהליך לקבלת היתר.
לאחר מכן, עובר הדיון בבקשה לשולחן הוועדה המקצועית של רשות האוכלוסין וההגירה, בסופו עשוי הממונה להתיר את העסקת המומחה לפי שיקול דעתו הבלעדי ובתנאים שקבע. זאת, בהתחשב, בין היתר, במחויבויות בינלאומיות של מדינת ישראל, בהוראות החוק והחלטות הממשלה הרלוונטיות, ובמאפייני שוק העבודה בענפי העבודה. מבחן זה משלב משתנים אובייקטיבים (קרי החשיבות להעסקת המומחה בישראל, בפרספקטיבה רחבה) לצד משתנים סובייקטיביים (התפקיד אליו מיועד המומחה במקום העבודה הספציפי לצד הוכחת הכישורים, המומחיות, הניסיון וההשכלה של המומחה לתפקיד המיועד, באמצעות אסמכתאות). בהקשר זה ראוי לציין שגם בתחום זה ערכה הרשות רפורמה לפני מספר חודשים, תוך חלוקת המומחים לשתי קטגוריות – תפקידים מקצועיים הדורשים השכלה אקדמאית גבוהה וכאלה שאינם.

המבחן השני להעסקת מומחה זר הוא כמותי, ומציב רף שכר מינימאלי גבוה למומחה זר, העומד על כפל השכר הממוצע במשק. ההנחה שבבסיס מבחן זה היא שגובה ההשתכרות מהווה אינדיקציה על השתייכות העובד לקבוצת עובדים בעלי מומחיות גבוהה ששכרם בהתאם.

התנאים לקבלת “היתר לפעילות קצרת מועד”

לצד הרפורמה הכללית בהסדרת פעילות המומחים הזרים בישראל, בשנה האחרונה ערכה רשות האוכלוסין וההגירה רפורמה מקיפה בתחום הסדרת פעילות מומחים זרים המגיעים לפעילות בישראל לפרקי זמן קצרים – לתקופה של עד 45 ימים בשנה, במסגרתה גיבשה הרשות נוהל.

תנאי הסף העיקריים למתן היתר העסקה למומחה זר במסלול מזורז זה הם:

(א) המומחה הזר הוא אזרח בעל דרכון של אחת מהמדינות שלהן פטור מאשרת ביקור בישראל, בהתאם להסכמים שכרתה מדינת ישראל.

(ב) המומחה הזר מוזמן לתקופת עבודה קצרה בישראל, שאינה עולה על 45 ימים.

(ג) המומחה הזר לא שהה/ישהה בישראל ברציפות או במצטבר במשך תקופה העולה על 45 ימים בשנה קלנדרית.

(ד) עבודת המומחה הזר “נדרשת לצורך ביצוע משימה זמנית וחולפת כגון ייעוץ, פיקוח, תיקונים של ציוד שסופק על ידי החברה המעסיקה את המומחה הזר בחו”ל, הרצאות, הדרכות או משימה זמנית חולפת אחרת הדורשת מומחיות או מיומנות מיוחדת של המומחה הזר”.

The real world

ברמת המאקרו יוצרת הרפורמה מסלול זמין ומהיר לקבלת היתר להעסקת המומחה הזר שמגיע לתקופה קצרה, וגם מחדדת את חובת המעסיקים להסדיר את הפעילות, גם אם מדובר בביקור קצר למשך ימים אחדים (על רקע העובדה שבפועל מומחים רבים נכנסו למדינת ישראל ועבדו בה כתיירים בעלי אשרת ב/2, אשרה שאינה מתירה להם זאת). לחובה זו נלווית אכיפה מוגברת מצד הרשות, אליה נתייחס בהמשך.

גישת הרשות המתאפיינת בהבהרת כללי המשחק ובפועל בהעמקת החובה לקבלת היתר העסקה בכל מקרה שאינו בגדר ביקור תיירותי או פגישה עיסקית גרידא, משתקפת מלשון ההגדרה הרחבה שמנויה בתנאי הרביעי לעיל, הגדרה שכוללת פעילויות כגון “ייעוץ”, “הרצאות”, “הדרכות” ואף “סעיף סל” רחב ביותר שמחייב היתר העסקה בכל מקרה של “משימה זמנית חולפת אחרת הדורשת מומחיות או מיומנות מיוחדת של המומחה הזר”.

על אף שמדובר בנוהל ניסויי שכבר עבר מספר תיקונים וכנראה עוד ישתכלל בעתיד, קיימת הבנה מצד הרשות שהמפתח להצלחת הנושא הוא בפישוט ההליך ובשמירה על עקרונות של הליך מזורז והסרת חסמים. בהתאם, ההליך מתנהל בצורה אלקטרונית, לרבות הגשת הבקשה, כשרשות האוכלוסין וההגירה הגדירה גם מסגרת זמנים משוערת של כ-6 ימי עבודה מעת הגשת הבקשה ועד קבלת התשובה.
בהקשר זה ראוי לשבח את הפעילות והמאמצים של רשות האוכלוסין וההגירה, ובפרט של מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ויחידת ההיתרים ברשות, בגיבוש המסלול המהיר והייעודי, לצד הטמעה שוטפת של שיפורים ועדכונים במסלול החדש.

עם אישור הרשות, מונפק היתר עבודה שעותק אלקטרוני ממנו נשלח במייל, אז רשאי המומחה הזר להיכנס לישראל ולהתחיל באופן מיידי בעבודתו. ההליך מייתר את החובה שקיימת במסלולי ההיתר האחרים (לתקופות ארוכות יותר), לקבלת אשרה בקונסוליה הישראלית במדינת האם של המומחה עובר לכניסתו של המומחה לישראל. לאחר כניסת המומחה לישראל, ועד לפרק זמן של 48 שעות מרגע הכניסה, יש להשלים את ההליך תוך הנפקת אשרה באופן מקומי במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה.

עידן חדש של אכיפה?

הרפורמה מלווה בהגברה משמעותית מצד מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אכיפה שבה אנו נתקלים כיום באופן יום יומי.

בשונה מהסברה הרווחת כי זרוע האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה אינה עוסקת או מתעניינת בחברות מתחום הטכנולוגיה, ואינה עורכת ביקורי פתע במשרדי חברות היי-טק וסטארטאפ, בשנה וחצי האחרונות אנו נתקלים במגמת אכיפה מוגברת במשרדי מעסיקים מהתחום הטכנולוגי. יש בכך גם מסר ברור של רשות האוכלוסין וההגירה: מומחה זר כמו כל עובד זר אחר, חייב בהיתר העסקה ואשרה תקפה גם למשך זמן קצר, ללא כל הבחנה בין ענף זה לאחר.

לא הרבה יודעים: עבודה בישראל ללא היתר ואשרת עבודה (ב/1) תקפה בדרכון המומחה הזר, מהווה עבירה פלילית. היתר ואשרה זו נדרשים לכל תקופת העסקה, וביתר שאת לאחר הרפורמה בתחום ההיתרים קצרי המועד. התעלמות יוצרת חשיפה למעסיק ולמנהלים במסגרת ענישה פלילית, קנסות ועיצומים מנהליים, כשהמומחה צפוי לחקירה בסופה יגורש מישראל ללא יכולת להיכנס שוב לתקופה ארוכה.

לא נדיר לראות כיום מקרים בהם נפתחים הליכים מנהליים ופליליים על ידי הרשות נגד מעסיקים ומומחים שלא הסדירו כדין את הפעילות.

לגזור ולשמור

העסקת עובד זר בישראל טומנת בחובה אחריות רבה, בעלת משמעויות רבות ברמת החברה, ההנהלה, והעובד. הסיכונים בהעסקת עובד זר ללא היתר העסקה ואשרה מתאימים עצומים ולא כדאיים, וחושפים את כל הגורמים לסנקציות משמעותיות. החדשות הטובות והאופטימיות הן שמדובר בהליך שניתן להסדרה מראש באופן פשוט על ידי העוסקים בכך, בייחוד כשמדובר במומחים זרים המגיעים לפעילות קצרה של מספר ימים, וזאת לאור המסלול המזורז שרשות האוכלוסין וההגירה הכניסה לתוקף לאחרונה.

המידע הכלול בתמצית זו נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

מקור: RedKix

רדקיקס (RedKix) הישראלית מודיעה על השלמת סבב גיוס סיד בגובה 17 מיליון דולר ביחד עם השקה רשמית של גרסת הבטא של המוצר שפיתחה. בסבב הגיוס המכובד השתתפו Salesforce Ventures, Wicklow Capital, SG VC ביחד עם המשקיעים הפרטיים אורן זאב, אורי ששון, אמנון לנדן, אורן דוברונסקי, ומשקיעים נוספים שהעדיפו לשמור על אנונימיות.

פלטפורמת RedKix רוצה לקדם את עולם האימייל הקיים ולהתאימו למאה ה-21; מדובר בפלטפורמה שיושבת על גבי שרתי אימייל קיימים כגון – Microsoft Exchange, אופיס 365 או גוגל ומוסיפה לאלו עוד שכבה שמשדרגת אותם. בעצם כמו ש-iMessage ושירות ה-BBM העתיק של בלאקברי ששידרגו בעבר את פורמט ההודעות ופתחו אותו בפני פיצ׳רים חדשים (שהיום נראים לנו טריוויאלים בגלל וואטסאפ למשל), כך רוצה לעשות RedKix לתיבת המייל שלנו.

׳אימייל על סטרואידים׳

״עם RedKix אפשר להתכתב עם כל אחד, בין אם הוא משתמש בשירות ובין אם לא. יחד עם זאת, ״הקסם״ מתרחש כאשר מתחילים להתכתב עם אנשים שגם הם משתמשים בפלטפורמה״, אמר לגיקטיים רועי ענתבי, אחד המייסדים של החברה. ברגע ששני הצדדים משתמשים בפלטפורמה הם מוסיפים שכבה נוספת שמאפשרת לעבוד באותה הפלטפורמה המוכרת, אבל תוך כדי ניתן ליהנות מפיצ׳רים שימושיים כגון לדעת האם הנמען ראה את ההודעה והאם הוא אונליין. בנוסף ניתן ליצור קבוצות, וגם אם מתוך ארבעת המשתמשים רק 2 משתמשים ב-RedKix, אלו שלא בפלטפורמה יקבלו את המייל בתצורתו הרגילה והמוכרת.

מקור: RedKix

על סלאק בוודאי שמעתם, אבל לפלטפורמת המסרים הפופולארית יש בעיה מאוד גדולה שכן אם לא כל העובדים בחברה נמצאים בה, עדיין יש צורך לשלוח את התכנים במייל כי עובד אחד, לצורך העניין המנכ״ל, פשוט לא מוכן להיפרד מתיבת האאוטלוק שלו.

לטענת ענתבי, כל הפתרונות הקיימים כיום בשוק הם מקבילים לאימייל, כלומר דורשים מהמשתמשים להוריד יישום נוסף כדי שהוא יעבוד. כאשר חשבו על הרעיון למוצר הבינו שמספיק שמשתמש אחד מתוך 100 לא משתמש בסלאק או שיש אנשים שרגילים למייל שלהם ולהעביר אותם למשהו חדש זה כמעט ובלתי אפשרי, האלטרנטיבה היחידה היא להשתמש במייל בתצורתו הסטנדרטית. לכן הם באו ואמרו: ״בואו נבנה תשתית לעבודה בצורה נכונה וחדשנית יותר. השוני העצום שלנו מכל השאר זה שהשירות יושב על האימייל. הפלטפורמה שלנו היא בעצם אימייל על סטרואידים. כולם יכולים לעבוד ביחד גם אם הם בפלפטורמה וגם אם לא״, אמר.

כרגע המוצר נמצא בגרסה סגורה אליה ניתן להירשם דרך האתר, והוא זמין עבור macOS, חלונות, אנדרואיד ו-iOS. צמד היזמים שהקימו את RedKix הם האחים אודי ורועי ענתבי שמכרו את Offisync בשנת 2011 תמורת 30 מיליון דולר לחברת Jive, שנה וחצי בלבד לאחר שהקימו אותה. במשרדי החברה שממוקמים ביהוד מועסקים כ-27 עובדים, וסבב הגיוס הנוכחי ישמש את החברה בעיקר עבור פיתוח ושיווק.

קרדיט תמונה: Getty Images Israel

יהונתן קלינגר כתב פוסט מאוד חשוב לקהילת היזמים, וכן, גם לקהילת המשקיעים, כדי שידעו רגע איך זה מרגיש מהצד השני.

אני אשמח להסביר אותו קצת יותר לעומק, כדי להבין אילו טעויות כבר עשיתם כשרדפתם לקבל את ההשקעה בתנאים מסויימים למרות שהיא לא לטובתכם, היזמים, ומאילו טעויות אתם עוד יכולים להמנע בהמשך הדרך. לפני שאתם מתחילים, חשוב שתקראו את הפוסט המקורי בפייסבוק של עו״ד קלינגר :

קודם כל חשוב לומר שאנחנו מאוד אוהבים את קירה רדינסקי, קהילת היזמות לה קירה תרמה המון (הרצאות, מנטורינג, הופעות על במה וראיונות) מוקירה את המעטים שמסכימים לתת מזמנם ומחבקים אותה על הצלחתה גם היום. אני אישית שמחה בכל אקזיט בו מעורבת אישה, אבל כנראה שזה נושא אחר לפוסט. אנחנו גם מחבבים פלוס את המשקיעים שהופיעו בתיק הזה, לפחות את מי שאנחנו מכירים, אנחנו יודעים שמטרתם היא מיקסום הרווח ומהכרותנו עם חלקם, אלו הם תנאי השוק, ולא מדובר בתנאים החורגים מהתעשיה.

אבל, האקזיט הזה יכול להיות דוגמא לבעיתיות בחוזים המורכבים של השקעות היום בישראל (וגם בעולם, כן?), וחשוב שיזמים, לפני שהם רצים לעזוב את העבודה ולעשות את הסטארטאפ הבא, יקחו בחשבון עוד פן משמעותי בשיקולים שלהם לצאת לדרך.

ושוב, אין בכתבה זו כוונה לבוא בביקורת על קירה, להיפך, קירה היא אחת מהנשים הבודדות בשנים האחרונות שהגיע למעמד אקזיט לחברה בינלאומית גדולה. זה מדהים בעיני וראוי לשבח.

אמ;לק: יזמים רבים רחוקים מלהיות מולטי-מיליונרים אחרי האקזיט כפי שהעיתונות מדווחת

כדי להבין את הטעות בכתבה של גלובס (נקווה שיתקנו את הדברים מהר) כפי שנכתבה בפוסט של קלינגר, ואת הנתונים שיהונתן הסביר עליהם, חשוב להבין כמה סעיפים חשובים בהסכמי השקעה ובמבנה חברות. כשסטארטאפ מגייס את הכסף הראשוני שלו, כסף ה-“Seed”, כמו שאנחנו מכירים, הוא מחלק את המניות תמורת הכסף בצורה שווה. משמע, במקרה לאקזיט, הרווחים יתחלקו לפי גודל הנתח בחברה (פחות מיסים כמובן).

בסיבוב בו קרנות ההון סיכון נכנסות בהשקעה, משמע, סיבוב ה-A, כשמו, כן הוא. בסיבוב הזה יוצרים מניות מסוג שונה, מניות בכורה (לדוגמא מניות בכורה מסוג A או מניות בכורה מסוג א’). מניות אלו מאפשרות זכויות כפי שיד הדמיון, או ידם של עורכי הדין של המשקיעים יודעים לתת, ומוסדרות בתקנון החברה. יש מניות בכורה שמאפשרות זכות הצבעה, עדיפות בחלוקת רווחים, דיוידנדים, או מה שנקרא ה-Liquidation Preference (‘זכות קדימה’). יש עוד סוגים, אבל אלו הבולטים. בפועל, כל פעם שאתם רואים את המילה Preferred, תברחו לצד השני, או לפחות תנסו להתמקח על התנאים. אל תשכחו, ההסכמים הללו נועדו למקסם את רווח הצדדים החתומים עליהם. תתמקחו בעצמכם על התנאים שלכם, אל תקבלו כל תנאי, בעיקר לא תנאי וטו ולא תנאים כספיים שעליהם תתחרטו בהמשך.

כן, לפעמים זה לא שווה לקבל את הכסף גם אם זה יעלה בחיי הסטארטאפ – ממש ככה.

מכפילים את הרווח?

עכשיו, כאן מגיעים הניסוחים המשפטיים הקשים, אבל בואו נפשט את זה לת׳כלס: יש כאלו שיבחרו בזכות קדימה, משמע שהם יכולים לקבל החזר על השקעתם ורק אז הכסף יתחלק בין כולם, ויש כאלו שלא יסתפקו בזה, אלא יקבלו החזר על השקעתם ואז יתחלקו שוב עם כולם. משמע, הם קיבלו את השקעתם חזרה, ואז יקבלו שוב רווח על פי הנתח שלהם בחברה. רגע. זה לא מספיק. לצערי, יש גם את מי שיבקשו מכפיל על השקעתם. משמע, אם הם השקיעו מיליון, הם יקבלו קודם כל לפני חלוקת הכסף בין כולם, 2 מיליון. או 3 מיליון (לפי המכפיל שצוין) ורק אז הכסף יתחלק.

קלינגר מספר שבעיתון נכתבו הנתונים הבאים “לפי רשם החברות, לה ולזכאי-אור יש 16% מהון החברה, ולפי שווי עסקה של 40 מיליון דולר זה אומר שכל אחד יקבל בערך 6 מיליון דולר, 25 מיליון שקל (ברוטו, לפני מס) – ממש לא רע כשאתה בן 30”.

מה זה אומר? שהם עשו חישוב בו לפי הנתונים שקיבלו, בו שווי העסקה והווליואציה של החברה היה בסך 40 מליון. דה מרקר דרך אגב כתב על 20 מליון, אנחנו [גיקטיים] מעריכים שמדובר בסכום נמוך יותר, אבל הערכות אפשר לעשות מפה עד להודעה חדשה. נתון חשוב נוסף הוא ההשקעה הכוללת שקיבלה החברה עד לאקזיט בסך 5.3 מליון דולר.

אותו עיתון העריך שאם לרדינסקי יש 16% ממניות החברה, אז יש לה גם 16% מהרווח באקזיט, אבל הוא טעה.

קלינגר ממשיך “מחיטוט בתיק, בחברה יש שני סוגים של מניות מועדפות וסוג של מניות רגילות: מניות בכורה א’ ומניות בכורה א’1. לחברה יש 2.73 מיליון מניות בכורה א וא1 בחוץ, ולכל אחד מהמייסדים יש 750,000 מניות רגילות”.

זוכרים מה אמרנו קודם על מניות בכורה, כאן בדיוק הן נכנסות לעבודה. ואלו מלותיו של עו”ד קלינגר:

“מסיבות עלומות, התקנון עצמו נעדר מתיק החברה, אז אי אפשר לראות בדיוק מה זכויות היתר של מניות בכורה א’ ומניות בכורה א1′, אבל, הנוהל בדרך הוא כזה שאומר שקודם כל מקבלים המשקיעים בסבב האחרון בחזרה את ההשקעה שלהם (4 מיליון), ואז המשקיעים בסבב הראשון והמשקיעים בסבב השני יקבלו בחזרה (כלומר עוד 5.4) ואז מה-14 או פחות מיליון שנותרו (תלוי אם זה לפי דה מרקר או גלובס או אצלנו), מתחלקים כ-ו-ל-ם שווה בשווה”. (דרך אגב, ייתכן וזה לא נכון והמניות רק הקנו זכויות הצבעה לדוגמא, אבל מהכרותנו את שוק ה-VC הישראלי, הערכתו של קלינגר נכונה – מ.ב).

בואו נחשב, לכל אחד מהמייסדים יש 16% מסך כל המניות (בערך) שזה באזור ה-2 מיליון לפני מס, תלוי בזכויות היתר, ותלוי בכל מיני דברים אחרים. עכשיו אל תשכחו שחלק מהתשלום בטח הוא במניות, וחלק אחר מתנה גם את ההישארות של המייסדים בתפקיד מסויים לכמה שנים, אבל מצד שני יכול להיות שיש גם בונוסים בחוזים של המייסדים ולא רק תמורת המניות.

במקרה הזה, כנראה שקירה תהפוך מיליונרית, לשמחתנו, אבל מולטי? לא ממש. לעומתה, הקרנות, ששוב, זה תפקידן, למקסם את ההשקעה שלהן, ירוויחו לא רע, אבל אני לא היחידה שכתבתי אי פעם על כך שמודל הון הסיכון מקולקל ברוב המקרים.

מה למדנו מזה?

כשאתם מקימים חברה, ומחלקים את המניות ביניכם, ואת האופציות שומרים בצד לעובדים ויועצים, אל תחגגו ותחלקו מניות ללא הכרה, כפי שלא מעט יזמים עושים. על הטעויות האלו אתם משלמים אח”כ, כשבאים לפדות את הצ’ק. עכשיו, גם ככה רק אחוז ממש ממש קטן מהחברות יגיעו לאקזיט, אז אם כבר הגעתם, לא כדאי שהשנים שהשקעתם בסטארטאפ ישתלמו לכם? תעשו את החישוב על השכר שהפסדתם, השעות, המשפחה, הבילויים, החיים, הילדים…

אם היה להם מזל, ולא היו יותר מדי סיבובים, באקזיט, יזמים נשארים עם לא מעט כסף, אבל בפועל, לרוב? זה אפילו לא דירה בתל-אביב בלי משכנתא. באסה לא?

מקור: Aspect Imaging

חברת המד-טק הישראלית Aspect Imaging הכריזה היום (ה׳) על גיוס של 20 מיליון דולר מסטיוארט רזניק מ-Wonderful Company ומשקיעים פרטיים נוספים. כמו כן, הודיעה החברה על הרחבת פעילותה בתחום הדימות על ידי ייצור מכונות MRI פשוטות לשימוש וקטנות באופן משמעותי מאלו הקיימות כיום בשוק, כדי שניתן יהיה למקמן כמעט בכל חלל בחדר.

Aspect Imaging כבר פיתחה והשיקה משפחה של 8 מוצרים שונים בתחומי הרפואה, תעשיות מתקדמות, ומחקרים פרה-קליניים. המכונות ניתנות להתקנה בקלות וללא צורך בחדרים ייחודיים, דורשות רק מספר הדרכות ספורות להתמקצעות וזקוקות לתחזוק מועט.

מערכת פשוטה וחכמה

הפתרונות של Aspect Imaging כוללים את ה-Embrace Neonatal MRI System וה-WristView MRI System המאושר על ידי ה-FDA. מערכת ה-Embrace הממוקמת בתוך פגיות בבית חולים, מכינה וסורקת את הפג תוך פחות משעה, ומבלי להוציא אותו מהפגייה. במערכת ישנם כל הכלים הנדרשים על מנת לנטר אחר מצב התינוק, ללא שימוש בכלים רפואיים נוספים. בנוסף, המכונה אינה פולטת רעש או אנרגיה ועובדת באופן יציב בכל טמפרטורה.

המוצר השני, ה-WristView, היא מכונת MRI לפרק כף היד שמציעה פתרון לתחושת הקלסטרופוביה שחשים מטופלים רבים בשימוש המערכת הרגילה. המערכת בטוחה לשימוש, אינה דורשת הגנה מיוחדת בחדר או מערכת קירור, ומספקת תוצאות הניתנות לגישה לרופאים ומומחים ממגוון מוסדות רפואיים, מה שלא היה אפשרי עד כה ללא הוצאה כספית עצומה וצוות מומחים. שני הפתרונות הללו מבוססים על מגנט של טסלה אחת, הנחשב למגנט החזק ביותר בתחום, עם גודל ועיצוב שנועדו למקסם את יכולות המכשור. לשווקי תעשייה מתקדמים, החברה מפתחת את מכשיר ה-FN-NMR (תהודה מגנטית גרעינית) הראשון בעולם, שיכול לנתח בזמן אמת חומרים אטומים, תרכובות נוזליות, נפט גולמי, ומוצרי נפט תעשיתיים.

Aspect Imaging הוקמה ב-2014 על ידי אורי רפופורט, שהקים והוביל מספר חברות ישראליות ואמריקאיות בתחום ה-NMR וה-MRI. החברה היא היא חלק מ-Aspect Intl. LLC, חברה שבסיסה בסינגפור, הנחשבת למובילה עולמית בעיצוב ופיתוח מערכות דימות MR ו-NMR לתחומי הרפואה, תעשיות מתקדמות, ומחקרים קדם קליניים. סבב הגיוס הנוכחי מעמיד את סך ההון שגייסה החברה עד כה על 120 מיליון דולר.

“אני נהנה להפוך משהו שאמור להיות מסובך, לפשוט” אומר אורי רפופורט, מיסד ומנכ”ל Aspect Imaging. “בין אם מדובר במהנדס שמנתח נתוני נפט גולמי או אדמה, או רופא שעוקב אחרי הפעילות המוחית של תינוק שרק נולד, מערכת צריכה להיות פשוטה לשימוש וקלה להבנה על מנת למקסם את התוצאות שהיא מספקת. המטרה שלנו היא להקל על החיים של כולם על ידי ביטול גורמים לא רלוונטים בתהליך. אני רוצה להביא את ה-MRI למטופל, ולא את המטופל ל-MRI”.