מאת ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" מקבוצת לוצאטו.

מרוב עיסוק בעולמות תוכן וירטואליים כמעט שכחנו שסביבנו ממשיכים לפעול מוצרים, אביזרים וכלים מוחשיים. מדובר באין ספור חפצים לשימוש יום-יומי, שחלקם לפחות נותרו ללא שינוי במשך השנים, חרף ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות. חלקם עברו שינויים עיצוביים וארגונומיים, אבל מהותית, מבחינת מתכונת הפעולה שלהם, הם נותרו כשהיו. אפשר לקרוא להם לצורך הדיון "מוצרים טיפשים". לא משום שהם באמת כאלה (חלקם מתוחכמים למדי), אלא רק כדי להמחיש את הטיעון שהם מנוגדים למכשירים ולחפצים עתירי צ'יפים ותוכנות. אבל מוצרים אלה יכולים בקלות יחסית להפוך למוצרים "חכמים", אם רק נטמיע בהם טכנולוגיות חדשות, שרובן כבר זמינות על המדף.

הטמעת טכנולוגיות במוצרי לאו-טק יכולה להשיג כמה מטרות. בראש ובראשונה, האפשרות שהם יוכלו לתקשר – איתנו (באמצעות האייפון שלנו – שהוא למעשה הזרוע הארוכה שלנו), זה עם זה ועם הרשת. שנית, הם יוכלו לקלוט באמצעות סנסורים מידע חשוב מהסביבה ולשדר אותו החוצה לשם מילוי משימות וצרכים חיוניים. נו, זה עולם "האינטרט של הדברים", אתם בוודאי אומרים, ואת לא מחדשת דבר. נכון, אבל כל זה משמש רקע לטיעון המרכזי שלי: בעידן של זמינות טכנולוגית והצורך להפוך מוצרים "טיפשים" ל"חכמים", היכולת להמציא ולפתח חדשנות היא כבר לא נחלתם של ממציאים דגולים. כל אחד יכול. המוצרים קיימים, הטכנולוגיות זמינות וכל מה שנדרש הוא לחבר ביניהן כדי ליצור את המוצר הבא, או את הדור הבא של המוצר. המטרה היא, בסופו של דבר, לענות על צורך אמיתי שקיים.

פשוט, לא מתוחכם, מציל חיים

אתן לכם דוגמא. לאחרונה התרבו המקרים בהם הורים שוכחים את ילדיהם בתוך הרכב המשפחתי. בעונת הקיץ הלוהטת שלנו זה עשוי להסתיים באסון, כפי שאכן קרה במקרים מסויימים. יצירת מערכת התראה, המבוססת על גלאי נפח ומשקל, יכולה להתריע על הימצאות ילד במושבים האחוריים של הרכב ולספק שורה של התראות – התראה קולית בו-במקום, התראה שתשודר להורים לאייפון ואפילו התראה שתשודר לגננת. כאשר המערכת מזהה שאין תגובה היא אף תוכל לחייג ישירות למשטרה, או לכוחות ההצלה. פשוט, לא מתוחכם במיוחד, אבל מציל חיים.

יש היום אלפי מוצרים שמחכים לשדרוג. חשבו על עניין בסיסי כמו ביגוד. יש היום התפתחויות חשובות בתחום הטקסטיל – בדים נדיפים המרחיקים זיעה, בדים היוצרים אוורור, בדים המספקים גמישות ואפילו כאלה שמקטינים את הבלאי. חלקם נולדו כדי לענות על צרכים צבאיים ודי מהר חלחלו לתעשיית מוצרי הפנאי. אך בקלות אפשר להטמיע אותם גם בביגוד לשימוש יום-יומי. טקסטיל היא אחת התעשייות העתיקות שקיימות והיא נחשבת תעשיית לאו-טק, או מיד-טק, אבל הטמעת טכנולוגיות חדישות בבדים עשויה להפוך את המוצרים הבאנליים ביותר למתוחכמים.

חשבו על עולם הילדים. ילדים זו דוגמא נפלאה, כי הם מאמצי חדשנות נלהבים. קחו למשל ספרי ילדים, שמלווים את הילדים שלנו מגילאים צעירים מאוד, אבל נותרו, פחות או יותר, באותה מתכונת דוממת מזה מאות שנים. מה עם ספר מדבר? ספר שיכול ללמד ילדים לקרוא? ספר שמאפשר לילדים לתקשר עם חבריהם? ספר שמתקן שגיאות שפה והיגוי? ספר שמוקרן על תקרת החדר? כל הטכנולוגיות הללו קיימות ומה שנותר הוא לייצר את החיבור בינן לבין הספר, תוך יצירת ממשק חווייתי חדשני.

הסבת טכנולוגיות לשימושים חדשים

דוגמא אחרת נוגעת לענף שאי אפשר לכנותו לאו-טק אמנם, אבל הוא עתיר פוטנציאל  לשילוב טכנולוגיות חדשות – ענף החקלאות. ישראל הייתה תמיד חלוצה בהטמעת טכנולוגיות חדשות בענף החקלאות, אולי בגלל העובדה שהחלוצים הראשונים שלנו היו מנותקים מכבלי מסורת חקלאית שמרנית והיו בעלי תעוזה. גם המציאות הפיזית של מחסור אילצה אותם לחשוב ולהמציא. לא חסרות דוגמאות של חקלאים, חסרי כל ידע הנדסי, שפיתחו המצאות מועילות.

הטכנולוגיות הרבות שקיימות היום – ניווט, העברת מידע באמצעות סנסורים, מצלמות זעירות, מל"טים וכיוצ"ב – יכולות לשרת היטב את החקלאים. חלקן כבר פועלות בשטח והן מדגימות את הטיעון – השקייה מרחוק באמצעות האייפון, סנסורים רגישים, שמשדרים נתוני קרקע ומזג אוויר, ומצלמות מתקדמות שמאפשרות מעקב מרחוק על התפתחות הגידולים החקלאיים ומשדרות את התמונות לאתר אינטרנט ייעודי. התמונות הן ברזולוציה גבוהה, כך שאפשר בעזרתן לבדוק מעל גבי מסך המחשב את מצב הגידולים החקלאיים. הן אפילו מאפשרות מעקב אחרי העלים באזורים שונים בחלקה החקלאית, כאשר לצילומים מצורפים נתונים על מזג האוויר, כולל הטמפרטורה והלחות, וכן תחזית מזג אוויר.

יש אפילו בנמצא מלכודת לחרקים מעופפים שמשדרת את התמונות למחשב ולמכשיר הסלולר של החקלאי. המלכודות טובות גם לזבוב הים התיכון שגורם לנזקים רבים בחקלאות. למעשה לא מדובר כאן על פיתוח טכנולוגי חדש, אלא על הסבת טכנולוגיות קיימות לשימושים חדשים.

פתח לאפשרויות חדשות

בכל שטח שלא תחשבו עליו תוכלו לאתר פוטנציאל של מוצרים שניתן לשדרג אותם. במרבית המקרים מדובר על התמרה של החדשנות למרכיבים יום-יומיים, שהופכים לפרקטיקה שגורה. שדרוג זה הוא בעל ביקוש הודות לעלייה המתמדת בדרישות הצרכנים, שהופכים מפונקים יותר ותובעניים יותר. הם גם סובלים ממחסור כרוני בזמן פנוי ושמחים לקבל כל שינוי, שמפחית את העומס המוטל עליהם ומקצר תהליכים. עידן הענן, הביג דאטה והפס הרחב מייצר אפשרויות אחסון וגיבוי של כמויות מידע אדירות ותקשורת מהירה, כך שאין כל בעיה של העברת מידע וקיבולת מידע. קצב הפיתוח הטכנולוגי הוא מהיר ביותר ופותח פתח לאפשרויות חדשות כל יום ומנגד מוצרים רבים עדיין לא שודרגו וממתינים לתורם.

כשהטכנולוגיות בהישג יד, כולם יכולים להפוך לממציאים. העיקר הוא לא להיות מקובע, להסתכל סביב, לחשוב על הפוטנציאל הכלכלי ולצאת לדרך. בדרך צריך להגן על ההממצאה החדשה בפטנט, אבל זה כבר סיפור אחר.

קרדיט תמונה: idea via shutterstock

מקור: Optimal Plus

חברת התוכנה +Optimal, העוסקת בתחום ה-manufacture intelligence ופיתחה מוצר שבודק ומאתר תקלות בשבבים בזמן אמת, מודיעה על השלמת סבב גיוס שלישי בסך 40 מיליון דולר. את הסיבוב הובילה קרן ההשקעות האמריקאית KKR, ביחד עם המשקיעות הקיימות Carmel Ventures – Everygreen Venture Partners וקרן פיטנגו. סכום הגיוס יסייע לחברה להתרחב ולהתחיל ולעסוק גם בבדיקת שבבים המצויים בסמארטפונים וטאבלטים, וכך בעצם להגדיל את רווחייה פלאים.

בקרת איכות

המוצר של +Optimal בעצם מייצר מודיעין אשר משפיע על קבלת ההחלטות בזמן אמת וגם אלו לטווח הרחוק, שכן מספק תוצאות הניתנות למדידה עבור חברות קטנות וגדולות העוסקות בייצור שבבים. בעזרת הפיתוח שמציגה מאפשרת החברה ללקוחותיה לאסוף ולנתח את בסיס נתוני הייצור הגדולים (ביג דאטה) ולפעול בזמן אמת בכדי למקסם את התפוקה, האיכות ויעילות תהליך הייצור של השבבים. הפתרונות של +Optimal מותקנים ב-90% מהרצפות במפעלים לייצור שבבים, אשר בעזרת המערכת מתחברת לקווי הייצור ומבצעת ניתוח בכדי לאתר שבבים תקולים. כמו כן, למעלה מ-15 מיליארד שבבים מועברים מידי שנה לשוק דרך המערכות שפיתחה, כאשר בין לקוחותיה נמנות חברות כמו Marvell, Freescale ו-Nvidia Qualcomm.

סבב הגיוס הנוכחי מגיע קרוב לשמונה שנים לאחר הגיוס האחרון שסגרה בשנת 2007, בו גייסה החברה כ-16 מיליון דולר מ-Carmel Ventures, Everygreen Venture Partners וקרן פיטנגו. בשנת 2005 השלימה החברה סבב גיוס A בסך 14 מיליון דולר גם כן מ-Carmel Ventures ופיטנגו, מה שמעמיד את סך גיוסיה עד כה על 70 מיליון דולר. אז מדוע נזכרה החברה לגייס סכום כסף כה גדול אחרי שנים רבות בו לא גייסה? כפי הנראה, מטרת הגיוס היא להרחיב את השוק בו פועלת ולהכניס את מערכות הניתוח שפיתחה גם לשוק המכשירים הניידים. ברגע שתיכנס לשוק זה, יצרניות סמארטפונים יוכלו לבדוק את מכשיריהם לפני שאלו יצאו לשוק, ובעצם למנוע ממכשירים תקולים לצאת לשוק.

החברה נוסדה בשנת 2005 על ידי דן גלוטר, ונמצאת בהליך מתמיד של גיוס עובדים, כאשר כרגע מונה למעלה מ-200 עובדים במשרדיה הראשיים בחולון, לצד פעילות באסיה, אירופה ובארצות הברית.

מקור: Fundbox

חברת הסטארטאפ הישראלית Fundbox, ששמה לה למטרה לעזור לעסקים לנהל ולהסדיר את תשלום החשבוניות שלהם, מודיעה היום (ה׳) על השלמת סבב גיוס שלישי בגובה 50 מיליון דולר. הסבב הגבוה מגיע כחצי שנה בלבד לאחר שהשלימה החברה סבב גיוס בגובה 40 מיליון דולר.

שמה סוף לתופעת ה'שוטף פלוס'

Fundbox פיתחה פלטפורמה המאפשרת לעסקים קטנים ובינוניים לקבל תשלום מיידי עבור החשבוניות השונות שלהם, ובכך להיפטר מאחד מהמנהגים המגונים ביותר הקיימים כיום בתחום זה: שוטף פלוס 30, 60, 90 וכך הלאה. כיום עשרות אלפי עסקים כבר מחוברים לפלטפורמת Fundbox שמאפשרת לבעלי עסקים קטנים לייעל את תזרים המזומנים שלהם, באמצעות הקדמת תשלומים עבור חשבוניות שלא שולמו.

בפועל, החברה משלמת לעסקים מייד עם קבלת החשבונית תמורת עמלות קבועות מראש, במחירים שלדבריה נמוכים משמעותית מאלה של חברות האשראי השונות. כמו כן, לדבריה, בניגוד לנותני אשראי מסורתיים או חברות פקטורינג, באמצעות השימוש בפלטפורמה שלה, בעל העסק ישאר בשליטה ויהנה מגמישות של מוצר הפשוט לשימוש, בעל עיצוב נקי המציע שקיפות מלאה וכמובן, במחירים נמוכים מאלה של חברות האשראי. לצד הגיוס, ציינה היום החברה את החשבונית ה-15 מיליון שהיא הוציאה, כמו גם רבעון שביעי ברציפות שהיא מציגה צמיחה של לפחות פי-2 בהכנסות שלה.

סבב הגיוס הנוכחי הובל על ידי המשקיעה החדשה Spark Capital Growth ובהשתתפות Bezos Expeditions, זרוע ההשקעות הפרטית של מייסד אמזון, ג'ף בזוס, קרן Sound Ventures של השחקן והמשקיע אשטון קוצ'ר, וסוכן האמנים הישראלי גיא עוזרי וקרן Entrée Capital. אל המשקיעות החדשות הצטרפו גם המשקיעים הקיימים: Khosla Ventures, General Catalyst Partners, Blumberg Capital ושלמה קרמר (ממייסדי חברת צ'ק פוינט, אימפרבה וטראסטיר).

בשיחה עם גיקטיים מספר אייל שנהר מנכ"ל ומייסד-שותף של FundBox (יחד עם יובל אריאב ותומר מיכאלי) על סבב הגיוס החדש. לדבריו, כספי הגיוס יופנו לצורך המשך הצמיחה המואצת של החברה; גיוס כח אדם והמשך הפיתוח במוצר ובחדשנות של החברה.

האם יש לכם תוכניות להתרחב לשווקים נוספים מעבר לארצות הברית ולישראל?

"כרגע אנחנו מתמקדים בהזדמנות העצומה פה בארצות הברית. Fundbox עברה כבר את החשבונית ה-15 מיליון שלנו וסיימנו רבעון 7 ברציפות של צמיחה פי 2 בהנכסות; אנחנו מעסיקים כרגע כ-60 עובדים ומתכננים לגייס עוד גם למשרדים שלנו בסן-פרנסיסקו וגם למשרדים בתל אביב".

מה ההבדל בינכם לבין השירות שמציע Behalf, סטארטאפ ישראלי נוסף, שגייס 119 מיליון דולר לפני מספר חודשים?

"ראשית, Behalf לא גייס 119 מיליון דולר בסבב B. בערך 100 מיליון דולר מתוך ה-119 מיליון דולר היה בחוב. שנית, Fundbox ממנפת אנליטיקות עמוקות של נתונים, מודלים ניבויים והנדסה, מה שמאפשר לעסקים להאיץ את תזרים המזומנים שלהם תמורת החשבוניות. הכלי שפיתחה Fundbox מוטמע ישירות בתוך תהליך העבודה של העסק – לתוך תוכנות הנהלת חשבונות והנפקת חשבוניות קיימות. Behalf מספקת קו אשראי אם אתם רוצים לרכוש ציוד, מלאי וכו. והיא עובדת עם מספר ספקים כדי לאפשר ללקוחות שלה לשלם בתנאים של שוטף+15, 30 או 45. קרן Spark Capital Growth היא משקיעה משלב מוקדם ב-Behalf והיא בחרה להשקיע עכשיו ב-Fundbox והיא לא היתה עושה זאת, אם היא היתה מרגישה שהחברות דומות".

וידאו: כך פועלת Fundbox

תודה ללאורה רוזבראו-תלם על הסיוע בהכנת הכתבה

מקור: יח״צ

חברת Argus הישראלית, העוסקת באבטחת סייבר לתעשיית הרכב, מודיעה היום (ה׳) על השלמת סבב גיוס שני בסך 26 מיליון דולר. בסבב ההשקעה השתתפו המשקיעים החדשים בהם תאגיד Magna International הקנדי, Allianz הגרמנית, ו-SBI Group היפני, לצד המשקיעים הקיימים – קרנות ההון סיכון Magma Venture Partners ,Vertex Venture Capital והמייסד השותף של קבוצת רד, זהר זיסאפל. סכום הגיוס יוקדש להאצה ופיתוח מוצרי החברה להגנת סייבר על כלי רכב, כמו גם בהגדלת מצבת העובדים.

חכם חכם, אבל מועד לפורענות

כחלק ממהפכת ׳האינטרנט של הדברים׳ (IoT) יותר ויותר רכבים מתחילים לעשות שימוש בחיבור לרשת האינטרנט. בשנים הקרובות שוק ׳הרכבים המחוברים׳ (Connects cars) צפוי לגדול באופן משמעותי, ולשרת מאות מיליוני רכבים פרטיים ומסחריים. הטכנולוגיה, אשר מבוססת בחלקה על חיבור אינטרנט מובנה ברכב, וחלקה האחר מבוסס על חיבור שמותקן ברכב לאחר שנקנה מהיצרן, תומכת כבר היום בהפעלת מערכות בטיחות מתקדמות ובשיפור חוויית הנסיעה. אותה טכנולוגיה צפויה בעתיד לאפשר את הפעלתם של רכבים אוטונמיים ללא נהג.

למרות כל אותן מעלות של הטכנולוגיה, היא טומנת בחובה גם סיכון הולך וגובר למתקפות סייבר על רכבים. רק לאחרונה שמענו על מתקפות שכאלה, אשר אחת מהן אף הובילה לקריאת יצרן לתיקון, ׳ריקול׳ (Recall) של 1.4 מיליון רכבים הראשון בהיסטוריה על רקע מתקפת סייבר.

הטכנולוגיה שמציגה Argus מסייעת לשמור על בטיחות הנוסעים והבטחון בדרכים, על ידי כך שמגשרת על הפער שנוצר בשל העובדה שהם מחוברים לאינטרנט, לבין היותם פגיעים לאותן מתקפות. מוצרי החברה מספקים מעין חליפת הגנה מלאה לרכבים ולרכיבי קישוריות לאינטרנט המותקנים ברכב לאחר ייצורו. אותם פתרונות מגינים על מערכות הרכב הקריטיות ביותר בהם הבלמים, ההיגוי והמנוע מפני סייבר, והטמעתם מתבצעת ללא קושי בכל קו ייצור ומבלי שיש צורך לשנות משהו בעיצוב הרכב. יצרני רכב אשר משתמשים בפלטפורמת השליטה והבקרה של החברה (Argus Cyber Dashboard) מקבלים תמונת מצב עדכנית והתראות בנוגע לאיומי סייבר על צי הרכב שלהם, ויכולים להגיב בזמן אמת למצבים מסוג זה.

שוק מתפתח

החברה נוסדה ב-2013 על ידי עופר בן נון, זהר זיספאל, אורון לביא וירון גלולה. מרכז הפיתוח של Argus נמצא בת"א, והחברה מפעילה משרדים במישיגן ובעמק הסיליקון בארה"ב, בשטוטגרט ובטוקיו. כאמור סבב הגיוס הנוכחי הינו השני במספר, לאחר שלפני קצת פחות משנה גייסה כ-4 מיליון דולר בהובלת Magma Venture Partners, Vertex Venture Capital וזוהר זיספאל.

״תעשיית הרכב אימצה ללא ספק גישה פעילה ביחס לאבטחת סייבר לאור החשש הציבורי הגובר ממתקפות סייבר, ובשל פיקוח רגולטורי העושה כיום את צעדיו הראשוניים. הפרוייקטים אותם השלמנו ופרוייקטים נוספים בהם אנו משתפים פעולה עם יצרני רכב מובילים מוכיחים שאבטחת סייבר הפכה לנושא בעל חשיבות עליונה עבור מקבלי ההחלטות בתעשיית הרכב״ אמר עופר בן נון, מייסד-שותף ומנכ"ל Argus. סבב השקעה זה, אשר נעשה בנקודת מפנה משמעותית בשוק ועל ידי משקיעים מכובדים בעלי שם עולמי, מהווה הצבעת אמון בצוות שלנו ובטכנולוגיה שפותחה בחברה. נשתמש בכספים שהושקעו על מנת להאיץ פיתוח של מוצרים נוספים וכדי לחזק את אחיזת השוק שלנו לאור הגידול המשמעותי בביקוש לפתרונות החברה״.

מקור: צילום מסך, Unomy

האינטרנט מוצף במידע שעל מנת להגיע אליו נדרשת עבודת מידענות לא פשוטה. אנשי שיווק, מכירות, פיתוח עסקי ומשקיעים מבזבזים זמן ומשאבים רבים בחיפוש אחר חברות רלוונטיות (לקוחות, שותפים) ואחר מידע על אותן החברות במקורות כמו Crunchbase, רשתות חברתיות ולינקדאין. הבעיה היא שגם אחרי שהמידע נאסף הוא מתיישן מהר, ומכיוון שלא ניתן לעקוב בצורה ידנית אחר שינויים שחלים בחברה ספציפית, הזדמנויות יכולות להתפספס.

הסטארטאפ הישראלי Unomy מציג פתרון שנועד להפוך את המידע העסקי בעולם להרבה יותר נגיש ושימושי. החברה מציגה פלטפורמת מודיעין עסקי המיועדת עבור אנשי שיווק ומכירות בחברות B2B, המחפשים אחר לקוחות רלוונטים, ללמוד כיצד לתעדף לקוחות קיימים ולחקור חברות דומות ומתחרות באופן מהיר ויעיל. החברה השיקה את המוצר לקהל הרחב בתחילת חודש יוני השנה, זאת לאחר חצי שנה של בטא. כעת המערכת זמינה הן כאפליקציית ווב, והן כתוסף לדפדפן כרום. אז במה מדובר?

חסכון בזמן

הפתרון של Unomy מבוסס על סריקה בזמן אמת ממאגרי מידע המצויים באינטרנט אודות חברות והעובדים בהן. המידע מגיע מאתרי חדשות, גוגל ועוד. כמו כן, המידע מגיע גם מהתממשקות עם ה-API של טוויטר, פייסבוק, מדאטה שרכשו או במסגרת שיתופי פעולה עם ספקי מידע רלוונטים אחרים. בעצם כל האינפורמציה המלוקטת נאגרת בדאטה בייס אחד.

המידע מנותח באמצעות טכנולוגית Machine learning ו-NLP (עיבוד שפה טבעית) בכדי לבנות פרופילים מקיפים ומעודכנים של אותן חברות. בסופו של דבר, הפרופילים מונגשים למשתמשי הקצה על גבי ממשק די ידידותי למשתמש, או באמצעות תוסף לדפדפן. לטענת החברה, מאגר הנתונים שלה כיום מורכב משבע מיליון חברות ו-80 מיליון אנשים, כולל מיילים ומספרי טלפון של 65% מהם.

מקור: Unomy

המערכת רלוונטית עבור שלושה שימושיים עיקריים, אותם הציג לנו גל הר צבי, מייסד שותף ומנכ״ל החברה; ״ראשית, List Building – ניתן לבצע חיפוש מתקדם באמצעות פילטרים ולבנות רשימות של לקוחות ממוקדים. למשל ׳מנהלי שיווק בחברות טכנלוגיה בארה"ב אשר גייסו למעלה מ-5 מיליון דולר בשנתיים האחרונות, יש להן 50-200 עובדים ומתוכם לפחות 20 אנשי מכירות, החברות מרוויחות למעלה מ$10M בשנה, יש להם למעלה מ-10K עוקבים בטוויטר ו-Alexa rank של פחות מ-500K׳.

אופציה שניה – Lead Enrichment: ניתן לייבא רשימות של URLs או כתובות דוא"ל והמערכת תמלא את הרשומות במידע מקיף על אותן החברות. זה שימושי לחברות B2B שרוצות לתעדף את הלידים שלהם, להכיר יותר טוב את הלקוח לפני הפנייה אליו ולחסוך זמן על חיפוש מידע ידני.

שימוש שלישי הוא ה-On the Fly Research, אשר באמצעות התוסף לדפדפן, ניתן לקבל מידע מקיף על כל חברה (כולל העובדים) ועל המתחרים הישירים שלה מבלי לצאת מאתר החברה. ניתן גם לקבל מידע מקיף על כל החברות המופיעות בדף מסויים בלחיצת כפתור אחת (רלוונטי כשרוצים לחקור דפי פורטפוליו, תוצאות חיפוש בגוגל, חברות שנמצאות ב-CRM של החברה וכו').

בעזרת התוסף לדפדפן ניתן להיכנס לכל אתר ולקבל מידע על החברה, על השוק שלה או לקרוא כתבות אודותיה. את התוצאות אפשר לפלטר (לסנן) לפי כמות עובדים או לשמור את הרשימה הספציפית, ולהוסיף אליה אחר כך תגיות, הערות או לשתף את הרשימה עם התוצאות בה. כמו כן תמיד אפשר להוסיף עוד חברות בצורה ידנית, למשל מתחרות רלוונטית שמשום מה לא הופיעו באופן אוטומטי״. בנוסף קיים גם מנגנון המלצות, כך שאוכל לקבל הצעות לחברות דומות שמתאימות לרשימה, קצת כמו ׳Similar items׳ באיביי לצורך העניין.

ניתן גם לצורך העניין לקרוא למשל כתבה בגיקטיים על חברה שהשלימה עכשיו גיוס ראשון של 2 מיליון דולר. במידה ותרצו לקבל אינפורמציה נוספת על החברה המגייסת, ריחוף (Mouse hover) על שם החברה יוביל לתצוגת האינפורמציה המצויה אודות החברה שמעניינת אתכם.

שוק רווי במתחרים

״לעומת מאגרי מידע על חברות ואנשים כמו data.com, hoovers ו-zoominfo, אשר מספקים רשימות סטטיות של לקוחות פוטנציאליים על גבי קבצי אקסל, המערכת שלנו היא Sales Intelligence (מודיעין מכירתי) אשר מנגישה למשתמשי הקצה מידע רלוונטי בכל מקום וזמן שהם צריכים אותו תוך כדי התממשקות לפלטפורמות אחרות כמו CRM, Marketing Automation וכו'.

ישנם מספר פתרונות דומים מבחינת דינמיות המידע, אך הם מותאמים לארגונים גדולים בלבד (דוגמת Avention או Insideview). החברות האלה הוקמו לפני 15-25 שנה ומונות כ-400 עובדים, אשר מתוכם כ-50% נמצאים בסין והודו ומזינים מידע למאגר בצורה ידנית. כתוצאה מכך, מבנה העלויות שלהם מוביל לתמחור גבוה מאוד של המוצר ומרבית העסקים בעולם נשארים ללא מענה ונאלצים לבצע חיפוש מידע עסקי באמצעות גוגל ואקסל. פה נמצאת ההזדמנות הגדולה של Unomy״.

מקור: Unomy

יצאנו לבדוק

נתנו למידענית של גיקטיים, רינת קורבט, לשחק קצת עם הכלי ולבדוק אותו, שכן בסופו של דבר היא מהווה קהל יעד מאוד רלוונטי עבור המוצר. כאשר נכנסה לאתר Silo למשל, אמרה כי הכלי טען שהיא חברה אמריקאית, לא הציג נתונים על אתרי הסושיאל של החברה, רק מדירוג אלקסה. כמו כן, אין מידע על העובדים או חדשות רלוונטיות. כאשר בחנה את אתר Winward, הייתה לכלי הצלחה רבה יותר, שכן התוצאות כללו גם חדשות ונתוני סושיאל, בעוד שעם Storedot היו נתוני סושיאל אמנם, אך לא אודות העובדים או חברות דומות. רינת תהתה אם הסיבה לתוצאות היחסית מצומצמות היא מכיוון ועושה שימוש במנוי החינמי, אך ככל הנראה זה לא קשור מכיוון וההבדלים בין המנויים בחינם או בתשלום עוסקים באופציה לייצא את התוצאות או לקבל גישה לכתובות מייל או טלפונים.

היתרונות שבמוצר הם הממשק הפשוט לתפעול, התמחור הנמוך של השירות והחסכון בזמן. יחד עם זאת אומרת קורבט כי ״בתור מידענית, הייתי רוצה לראות את המידע מופיע במאגרי המידע המקוריים ולאו דווקא מוטמע בתוך הכלי, כי אולי יש שם מידע רלוונטי שאינו מוצג בפלטפרומה של Unomy. עבור אנשים שלא מגיעים מהמקצוע שלי (ודוגלים בפרפקציוניזם יש לומר), ולא רוצים להתעסק בזה יותר מידי זמן, אין ספק כי מדובר בכלי שיכול לחסוך לא מעט זמן.

לטענת הר צבי, תחום ה-Sales Intelligent מחזיק בשוק של 17 מיליארד דולר בשנה, וצפוי לצמוח עד שנת 2020 ל-30 מיליארד דולר. צבי מספר כי כרגע יש לשירות כ-1500 לקוחות (חברות), כאשר מגיעות בעיקרן מתחום טכנולוגית ה-B2B וסוכנויות למיניהן. המודל העסקי מאחורי הפלטפורמה מבוסס על פרימיום. לצד המודל הבסיסי החינמי, קיימת גם אופציה לרכוש מנוי חודשי בגובה של 25 – 49 דולר, למשתמשים אשר מעוניינים בפרטי התקשורת של עובדים ספציפיים, או מעוניינים לייצא את הרשימות שלהם לקבצי אקסל (המודל החינמי לא כולל את אופציות אלו).

Unomy נוסדה בסוף שנת 2013 על ידי גל הר צבי, יובל אמיר ודימה קוצ'ין. מאז הקמתה גייסה כ-800,000 דולר מהמשקיעים Janvest Technologies בראשות דני יתום, Altair Capital, Valueshine, GIG ומשקיעים פרטיים, וכעת מתחילה בסבב גיוס נוסף שמטרתו היא להקים את מחלקת המכירות והשיווק בארץ. במשרדי החברה הממוקמים בשדרות רוטשילד בתל אביב מועסקים כרגע כ-7 עובדים.

הכלי בפעולה – Unomy Chrome Extension

כל שנה שמתחילה אנחנו לוקחים רגע לחשיבה איך נראתה השנה שחלפה ואיך היינו רוצים שתראה הבאה עלינו לטובה. "האם השנה תבוא ההצלחה שלנו?", בוודאי חלק נכבד מקוראנו שואלים את עצמם ומאחר ואנחנו רוצים שתתחילו את השנה ברגל ימין ועם תקווה, הבאנו לכם 5 התחלות של אנשים מעוררי השראה מהתעשייה. אולי שנה הבאה אתם תשתפו כאן?

מקור: David Pexton, Taboola

אדם סינגולדה, מנכ"ל ומייסד Taboola

"טאבולה התחילה כשעוד גרתי אצל ההורים, אחרי הצבא, בזמן שרוב החברים שלי כבר חזרו מהודו, סיימו תואר ראשון או עבדו בעבודה כלשהיא. האמת שאחרי הרבה שנים בצבא, רציתי בעיקר להתרכז בלעשות כלום. בתקופה הזו ראיתי טלוויזיה (והרבה) ולמרות שהיו לנו יותר ויותר ערוצים, הרגשתי שיש פחות ופחות מה לראות. התחלתי לחשוב שיש יותר מדי אינפורמציה אבל לנו יש עדיין רק 24 שעות, ושבמקום שאני אצטרך לחפש תוכניות טלוויזיה, התוכניות צריכות 'לחפש' אותי. כך נולד הרעיון לטאבולה – מנוע 'התאמה אישית' שיעזור לאנשים בעולם לגלות דברים שהם אוהבים לפני שידעו שהם קיימים. אפשר לחשוב על טאבולה כאל מנוע חיפוש, אבל הפוך. במקום שאנשים יקישו מילים לתוך מנוע חיפוש כדי למצוא תוצאות חיפוש – הטכנולוגיה של טאבולה תביא תוצאות למשתמשים מבלי שאלו יהיו צריכים לחפש אותן.

מצויד ברעיון ובהרבה התלהבות, התחלתי בניסיון לגייס כסף. בעזרת קשר אישי של אמי, נפגשתי עם משקיע באירוע בת-המצווה של בתו, והסברתי לו שהוא פשוט חייב לשמוע על הרעיון שלי. הוא פנה אליי ושאל 'למה?' ולמען האמת לא הייתה לי תשובה טובה. לא לגבי הרעיון, ולא לגבי הסיבה לכך שאני מציק לו בבת המצווה של בתו. למרות זאת הוא הסכים לשמוע, והפגישה אירעה ביום שישי ב-4 אחר הצהריים. הוא הסכים להשקיע, וכנראה האיש היחידי בעולם שהיה מסכים לתת לי כסף באותה התקופה. אפילו הוא צחק ואמר שאני כנראה אבזבז לו את הכסף אבל לפחות נעבור חוויות מיוחדות יחד. אנג׳ל אמיתי בסיפור שלי ושל טאבולה".

איך גייסת את האנשים הראשונים לדרך הארוכה?

"בתחילת הדרך, כשעוד היינו פחות מעשרה אנשים – התקשרתי לחברים, רובם מהצבא, ועשיתי מאמצים גדולים לשכנע אותם להצטרף. אנשים מוכשרים ומיוחדים כמו עודד ארבל, אלון פילברג, יניב מעודד ואביב סיני הסכימו. אלון (שבמשך שנים הייתי קורא לו 800 כי קיבל ציון מירבי בבחינות הפסיכומטריות מבלי ללמוד) הוא כיום מנהל בכיר בארגון הפיתוח שלנו. אביב, שהחליף אותי בתפקיד בצבא, מנהל כיום את כל אירגון הפיתוח של טאבולה (למעלה מ-100 איש בארץ וכ-20 בארה״ב) ופלטפורמת המלצות שמגישה היום 15 מיליארד המלצות כל יום ל-550 מליון אנשים בחודש.

ב-5 שנים הראשונות טאבולה הייתה חברת טכנולוגיה. התרכזנו בהמלצות תכני וידאו, ורצינו לראות אם נוכל למצוא דרך מתמטית מתקדמת 'לנבא' מה אנשים רוצים לראות לפני שידעו שהתוכן אפילו קיים. במשך 5 שנים אלו לא ייצרנו הכנסות משמעותיות, בנינו טכנולוגיה וחיפשנו את המוצר הנכון לשוק (product market fit). בשלב זה כבר עברתי לגור בניו יורק. זו הייתה הפעם הראשונה שבה גרתי מחוץ לישראל, והתרכזתי בעיקר בחיפוש אנשים שיסכימו להיפגש איתי. הייתי פונה לאנשים ב-LinkedIn ומבקש להיפגש על כוס קפה, בתקווה שמתוך 50 פגישות אחד יסכים לעשות משהו".

אז מתי קרתה המהפכה?

"אחרי 5 שנים התחלנו לייצר הכנסות ראשוניות מ'תוכן ממומן' ומאז הגידול היה מאוד מהיר. אם יש דבר אחד שתמיד היה לי מאוד ברור, בעיקר כיזם וכמנכ״ל של חברה שהייתה 'אנדרדוג' רוב זמנה, ללא הכנסות וללא הצלחה, זה החשיבות של אנשים ותרבות ארגונית. בעולם ה(ממש) מטורף שבו אנחנו חיים, הכל משתנה, וכל הזמן – לקוחות משתנים, משקיעים משתנים, השוק ישתנה אבל הדבר היחידי שלעולם יהיה קבוע הוא התרבות הארגונית שייצרתם והאנשים שהסכימו להצטרף בדרך. אם אתה משלב תרבות ארגונית טובה עם אנשים חזקים יותר ממך, שעובדים יחד ומרגישים שהחברה היא שלהם באותה מידה שהיא שלך – יש לך סיכוי אמיתי. בטאבולה לקח לנו 5 שנים של נסיונות עד שהתחלנו לייצר הכנסות ולרוץ הלאה. זה קרה אך רק בזכות האנשים שבאו, והאמינו, ונתנו את הכל כדי לגרום למסע הזה ול'טאבולה', לעבוד".

קירה רדינסקי, מייסדת וסמנכ"ל טכנולוגיות, SalesPredict

"מגיל צעיר חלמתי להיות מדענית והיתה לי אהבה מיוחדת לתחום המחשבים. חשבתי שזה מעבר למופלא שאנחנו יכולים למדל את הידע האנושי וליצור תגליות בעזרתו מבלי מעורבות בן אדם בתהליך, בעיקר בתגליות מדעיות. התחלתי בהרפתקה שלי בתחום הבינה המלאכותית בדוקטורט שלי בטכניון ובמקביל בעבודתי כחוקרת במיקרוסופט. עבדתי על אלגוריתמים לחיזוי אירועים עתידיים ועל שימושם על מנת לשפר מנועי חיפוש, צפי התפשטות מחלה וצפי מהומות. אחד הדברים שחסרו לי באקדמיה היה היכולת ליישם את התגליות שלנו במהירות. כביכול רק חידשנו אך לא לקחנו את הצעד הגדול של להביא את זה לעולם עצמו. לאחר שהות בארה״ב, חזרתי לארץ והחלטתי שאני רוצה לא רק לגלות, אלא להביא את זה לכדי ביצוע".

ומכאן הדרך לתחום הסטארטאפים היתה קצרה.

"הייתי אקדמאית עם ניסיון בתעשייה אך לא בבניית חברה וארגון וידעתי שאני צריכה שותף שישלים אותי בצדדים האלה – וחברתי למנהל שלי ממיקרוסופט. האתגר הראשון היה משרד וכך מצאנו רפת במושב שגידלו בה אבוקדו שהיה שייך לחמותו של השותף שלי. עם מעט הכסף שגייסנו מחברים התחלנו בפיתוח המוצר וצירפנו כמה סטודנטים שעבדו איתנו על המוצר. אז הגיע האתגר של למצוא לקוח, הרי שנינו אנשים טכניים ולא אנשי מכירות ולכן משימה זו לא נראתה לנו טריוויאלית. התחלנו לדבר עם קרנות הון ומשקיעים והם כבר הפנו אותנו לחברות שהשקיעו בהם 'שיעריכו' אותנו, ובמקביל גם הצלחנו למכור לכמה – וככה הגיע הלקוח הראשון.

ברגע שכבר היה הלקוח הראשון התחלנו בגיוס כסף. תמיד נראה שזהו תהליך קצר, אך תהליך זה יכול לקחת חודשים. היו הרבה שסירבו להשקיע, אבל ברגע שהיה אחד שהתעניין רבים אחרים פנו אלינו עד שנאלצנו כבר להגיד שאין מקום. האתגר הוא להשיג את הראשון שיגיד כן.

אחרי הגיוס הכספי, החל הגיוס של העובד הראשון. ראיינו אנשים רבים אך לא הצלחנו למצוא אנשים שבאמת טובים. ניסינו דרך חברים, חברות השמה, אנשים שאנחנו מכירים – אבל קשה לשכנע אנשי הייטק לעבוד במטע אבוקדו – ובהחלט לא על לבנות מוצר מאפס עם כל הקשיים שבכך.

עד שיום אחד, ובמקרה באותה שעה (אחד מהם איחר), הגיעו שני אנשים עם אותו שם לראיון – והם היו בדיוק מה שחיפשנו. עד היום הדבר הקשה ביותר עבור חברה זה למצוא את הצוות המנצח – וזה בראש העדיפות שלי תמיד".

ברכת ראש השנה לאלו שרוצים להצליח, או במילים אחרות: תני טיפ.

"כשהתחלתי האמנתי שכמו ליזמים רבים אחרים זו תהיה הצלחה מסחררת מהרגע הראשון. כי כך זה תמיד נראה וכך תמיד מספרים. אף פעם לא סיפרו לי שזה לא יהיה קל במובנים רבים – לא רק בתחום אחד – אלא בגיוון רב של אתגרים שמשתנים ככל שהחברה גדלה. קראתי פעם על מטאפורת הברבור – 'מנכ״ל טוב הוא כמו ברבור – מעל פני המים הוא אצילי ורגוע, אך מתחת לפני המים רגליו נעות מהר ובהיסטריה כדי שלא יטבע'. כשמבינים את זה התהליך יותר קל. ואם יש חלום ואת הצוות שדוחף איתך – הברבור ימשיך לשחות".

קרדיט תמונה: צפריר ריהן, daPulse

אבישי אברהמי, מנכ"ל ומייסד Wix

"אחרי שעברנו על למעלה מ-50 רעיונות לסטארטאפים, גיג (גיורא קפלן) ואני גייסנו כסף לבניית סטארטאפ שונה בשם FriendShare. וויקס היתה הבחירה השנייה שלנו ברשימה. היינו צריכים לבנות אתר אינטרנט ל-FriendShare וסבלנו מאוד מהתהליך. גילינו שמדובר במשהו מאוד מסובך, מסורבל וגם יקר, אז החלטנו לשנות את ההחלטה שלנו ולהקים את Wix, פלטפורמה שמאפשרת לכל אחד להקים אתר אינטרנט, מקצועי ויפה, ללא צורך בקוד ובחינם.

נדב, אחי הצעיר, כבר היה בתהליך הקמה של טכנולוגיה דומה אז חברנו אליו וייסדנו את החברה. החברה הוקמה בשנת 2006 ותוך זמן קצר כבר היו לנו לוקחות משלמים. צמחנו, פיתחנו מוצרים חדשים וגדלנו במהירות, ובשנת 2013 הנפקנו את החברה בנסד"ק. כיום יש לנו כבר למעלה מ-70 מיליון משתמשים מ-190 מדינות ו-1,000 עובדים שרובם יושבים במשרדים הראשיים שלנו בתל אביב".

שתף את הסוד להצלחה.

"אני חושב שאחת הסיבות שבגללן הצלחנו היא העובדה שהלכנו על פתרון לבעיה שהיתה לנו, שחווינו אותה אישית, ולא על משהו שחשבנו או דמיינו שאנשים אחרים יצטרכו או ירצו. וטיפ מהניסיון האישי, תמיד תקיף את עצמך באנשים, שלא רק שהם יותר חכמים ממך, גם כיף לעבוד איתם".

משה חוגג באירוע ההשקה של EyeIn. צילום: גיקטיים

משה חוגג, שותף מנהל ויושב ראש קרן סינגולריטים

"להיות יזם זה לא מקצוע, אלא אופי, זהו אדם שיוזם בכל היבט בחיים שלו. בפן המקצועי, אני 'יזם' מאז 2007, כשהשתחררתי משירות קבע ופניתי להגשים את המיזם הראשון שלי. אמנם עברו רק שמונה שנים, אבל בשנות יזמות בטכנולוגיה מדובר בעידנים של טרנדים משתנים, למידה מתמדת מכשלונות והצלחות, pivots, גיוסים, השקעות ומה לא. המיזם הראשון שלי היה לייצר מעיין 'כוכב נולד' לקבוצת כדורגל. המיזם שידר את משחקי הקבוצה ואת האימונים, נתן לקהל לבחור הרכב, חילופים, וכל זה בריל-טיים. זו הייתה קרקע פורייה לטעויות בכל תחום ובכל שלב אפשרי של המיזם – מתכנון ועד ביצוע, שגיאות הקשורות לבחירת הצוות, חלוקת האחוזים בין חברים שחברו יחד, גיוס ההשקעה, ועוד".

אז מה הביא אותך עד הלום?

"אולי לומר 'מטעויות לומדים' זו הקלישאה הגדולה ביותר, אבל היא כה מדוייקת. אילולא ההתנסויות שצברתי בשנותיי הראשונות כיזם, אין לי ספק שלא הייתי מצליח להביא את ההצלחה למיזמים מאוחרים שנחלו הצלחות גדולות בהמשך, או להקים קבוצה כמו שיש לי היום. 'Yo' היא שילוב של פילוסופיה ומקצועיות בכל הרבדים הקשורים לאינטרנט. האפליקציה הזו, משלב הרעיון ועד שלב הביצוע פשוט נבנתה נכון, בניגוד גמור למיזם הכדורגל הראשון שלי. כמה שהיא פשוטה, כך היא מורכבת מאחורי הקלעים – מורכבת משכבות של מחקר פסיכולוגי, סוציולוגי, ופילוסופי, מחקרי וויראליות, וגם כמובן דיונים מעמיקים ומחקרים בנושאים של בחירת הצבע של האפליקציה, הפונט, הצליל וחווית המשתמש הפשוטה לכאורה".

תן לנו איזה מוטו לדרך צלחה.

"אם הייתי צריך לומר משהו למשה חוגג של שנת 2007, בתור משה חוגג של היום, הייתי אומר לו משפט שהפך אצלי למנטרה, ומאוד מובהק בכל הסיפור של YO:

'Learn The Rules Like A Pro So You Can Break Them Like An Artist – Pablo Picasso'.

בנוסף, הייתי מסביר לו על הדברים החשובים שלמדתי במהלך הדרך- איך מתרחבים לשוק הגלובאלי, איך לא מגייסים כסף, איך מנהלים ומחלקים חברה בין חברים, בשלב מוקדם ועוד".

מיה אלחלל-לבבי, מייסדת ואוצרת תוכן באש מדיה

"את המיזם הראשון הקמתי ב-2003 כשחייתי באוסטרליה, מיד אחרי שסיימתי את לימודי במרכז הבינתחומי בהרצליה בתכנית מדעי המחשב ובשנה הראשונה של תכנית Zell ליזמות. SiteOnSpot היה דור מוקדם מאוד של Wix, בונה אתרים ויזואלי מבוסס דפדפן והצענו אותו כשירות לפני ש-SaaS היה המודל הסטנדרטי לתוכנה. אלו היו טריטוריות חדשות במובנים רבים. הצענו דרך אחרת לניהול נוכחות ברשת בטכנולוגיה חדשה ובמודל עסקי חדש בשוק.

אחת הטעויות שעשיתי הייתה השקעה מופרזת בפיתוח והיקף הפיצ'רים שהמוצר הציע מבלי שהאינטואיציה לגבי המוצר נבחנה אל מול השוק. התוצאה הייתה שהמוצר נפגש עם השוק באיחור וכאשר היו כבר כמה אלטרנטיבות טובות. בהמשך למדתי את החשיבות של פיתוח Minimal Viable Product ושל איטרציות פיתוח מהירות ודיאלוג עם השוק".

מניסיונך בעולם היזמות, איך שומרים על ראש מעל המים?

"שלוש עשרה שנים אל תוך עולם היזמות, אחרי שהקמתי ארבעה סטארטאפים ועכשיו עם אש מדיה המיזם הנוכחי, אם הייתי צריכה לתת לעצמי טיפ אחד כשהתחלתי הייתי אומרת: 'זה לא המיזם היחיד והאחרון שתקימי, בקבלת החלטות והתנהלות באקו-סיסטם חשוב לחשוב על היום שאחרי וגם להעריך את הקשיים – הם המקור לשיעורים חשובים לגבי האופן שבו העולם עובד ולגבי עצמי'".

נראה שכדור השלג התחיל להתגלגל מההודעה האחרונה של מריסה מאייר, מנכ״לית יאהו, בתחילת ספטמבר האחרון, לחופשת לידה מקוצרת למשך שבועיים בלבד, שוב. ההודעה הובילה לצלילה בערך מניית החברה. למה? ננסה להבין בהמשך.

להזכירכם, מריסה מאייר יצאה לחופשת לידה קצרה מאוד לאחר הולדת בנה הבכור ב-2012. בהודעה שהגיעה יחד עם מינוייה למנכ״לית יאהו דאז. הרוחות געשו והביקורת החלה לזרום לכיוונה מכל קצוות הרשת.

בתחילת החודש, סיפרה שוב מאייר, בפוסט קצר בטמבלר ב-1 בספטמבר, על גיחה קצרה לטובת לידה של תאומות (מזל טוב !) בדצמבר הקרוב וחזרה מהירה לאחר שבועיים לעבודה. כך, בפוסט של 3 פסקאות, שרובן התמקדו במחויבותה של מאייר לעבודתה, הצליחה לעורר מחדש את הרגשות סביב הנושא הטעון של אמהות עובדות, אמהות יזמות ומנכ״ליות, והקשר בין תקרת הזכוכית וחיי משפחה לבריחה של נשים מעולם ההיי-טק.

נושא האמהות והעבודה, או בשמו השני והפחות מבדיל בין נשים וגברים בהקשר המשפחתי ״איזון בין חיים לעבודה״ היה כבר מזמן נושא לדיון, אך הודעתה של מאייר על הלידה הצפויה החדשה בפוסט פשוט, אינפורמטיבי וקצר, הציפה מחדש את הדעות השונות בנושא.

חלק מיהרו לשבח את מאייר על שהעבודה נשארה חלק חשוב בחייה גם לאחר הלידה, על כך שלא נוטשת את הספינה לזמן ארוך ומבינה את החשיבות של תפקידה, אך אחרות ביקרו את ההחלטה בטענה כי לא כולן בעלות יכולת כלכלית לעשות כן, והדבר הורס את האג׳נדה הנשית שבאה להסביר כי חופשת הלידה היא זמן חשוב עם הרך הנולד, שאין לזלזל בו וכמובן שלא לעודד את קיצורה. בנוסף, הזכירו לה שמנהלת טובה משאירה צוות חזק שיכול לתפקד גם בהעדרה. השורה התחתונה – מריסה מאייר, כאחת הנשים הבכירות והמשפיעות בעולם ההיי-טק, היתה צריכה לתת דוגמא לדעתם ולמצות את חופשת הלידה שלה. אחרת, איזו מן אמא היא? כך צקצקו המבקרים.

כדי לספר את הסיפור המלא, לטובתה של מאייר, יש להזכיר, שבחברה שהיא מנהלת ביד רמה הוארכה חופשת הלידה ל-16 שבועות בתשלום ובצורה שיוויונית, כך שגם הגברים וגם הנשים יכולים ויכולות לקחת 8 שבועות חופשה. כך שלומר שהיא יצאה נגד נשים יהיה מעט לא הוגן כלפי מאייר, ובכל אופן, מאייר בחרה לחזור לאחר תקופה קצרה לעבודה, כשאת ילדיה היא שמה במעון שנפתח בסמוך למשרדה.

אבל למה את עוזבת?

תמונה: marissa mayer, flickr, cc-by, TechCrunch

כדי שנבין למה אנחנו שופטים את מאייר או בכלל מתעניינים בעובדה שבחרה (כנראה) ללדת בגיל 37 את ילדה הראשון, חשוב לחזור לשאלה איתה פתחנו – מדוע נשים עוזבות את עולם ההיי-טק והופכות לאמהות במשרה מלאה? למה לא כולנו יכולות להיות כמו מאייר?

לפי האתר אלכסון, מדובר בתגובה הטבעית שלהן ל״הטיה המגדרית״ שנשים חוות בעבודה בסביבה גברית. בבסיס התיאוריה הזו עומדת ההנחה שכשתכונה מסויימת קיימת אצל גבר, הסיכוי שהיא תעלה בסדר העדיפות בשיקולים לגיוסו גדולה יותר מאשר אם תהיה אצל אישה ולכן, מראש, סיכוי האישה להתקבל לעבודה או להשיג שכר גבוה יותר או להתקדם בתפקיד, קטן יותר מזה של גבר. ולכן הן עוזבות.

אני חושבת שזו לא התמונה המלאה. לדעתי הן עוזבות כי אין להן ברירה. ההשוואה בין נשים וגברים בעולם ההיי-טק (כתבה מעולה של ענבל אורפז) הציפה את נושא ההשתכרות של נשים בהיי-טק, שגרמה לי להזכר שאין מה לעשות, כל עוד רמות השכר של נשים ישארו נמוכות, ומס הכנסה לא יוותר (למרות פסיקת בית המשפט) ולא יכיר בהוצאות טיפול בילד כמוכרות לצורך מס, הרי שלנשים בהיי-טק נותרו שתי ברירות – האחת לוותר על הקריירה בהיי-טק ולעבור לתעשיות ״פחות תובעניות בשעות״ כך נראה, והשניה היא לוותר על חיי משפחה. ככה זה נראה לפחות מהצד, למרות שאף מילה לא נאמרה על התפקיד של הגברים במשפחה, שהרי כל עוד הם ירוויחו יותר, ההחלטה הכלכלית ההגיונית לצערנו תהיה שהאישה תעזוב את עבודתה ותעסוק בחינוך הילדים וגידול המשפחה.

לאזן או לא לאזן? זו השאלה

אז מה כן אפשר לעשות? באופן כללי, בלי תמיכה רגשית ופיננסית מבית, אף יזם או יזמת לא יכולים להצליח והרי כולנו יודעים שאין באמת דבר כזה ״איזון בין משפחה ויזמות״. כפי שכתבתי לא מזמן בפוסט בפייסבוק, עולם היזמות הרבה יותר תובעני מלהיות שכירה – שם יש לך ימי חופש, מחלה, ותכלס, את באמת מנהלת את הזמן שלך – להגיע מאוחר? סבבה, להיות חולים? יש ימי מחלה, לצאת מוקדם? הכל מתומחר, אבל אפשרי ושום עסק לא יקרוס. אבל כיזמת את צריכה להיות בפוקוס, כל הזמן. וכהורה? גם כיזמת ואמא את צריכה (ואני מקוה שרוצה) להוציא את הילד מהגן. זמן זה זמן זה זמן, והזמן שלך כיזמת אפילו יקר יותר, כי הוא על חשבונך – אם לא תעבדי, לא תצליחי.

וכך ,אני חושבת, שאין באמת דרך לאזן עבודה ובית ביזמות בלי לוותר על משהו בדרך. גם מבחינת המצפון שמלווה אותך כאמא וגם כיזמת או מנהלת של סטארטאפ. ואם לרגע עבר בראשכם שהפתרון הוא בלשלב תוך כדי (עבודה מהבית לדוג׳) – אהיה זו שתבשר לכם שאתם לעולם לא תספיקו לעבוד או להיות עם הילדים אם תשלבו. הגבולות יטשטשו וכולם יפסידו במקרה הזה. זה נכון גם לגברים וגם לנשים. אבל בואו נחזור למה שבסוף עושה את ההבדל:

קוראים לך צוקרברג או מאייר?

משפחת צוקרברג ממתינה ליורשת העצר

קצת לפני מאייר, הודיע מנכ״ל של חברה אחרת הנסחרת בנאסדק, מארק צוקרברג, מנכ״ל פייסבוק, שאשתו והוא מצפים ללידה לאחר שלוש הפלות. בפוסט מרגש ונוגע ללב, סיפר צוקרברג את סיפורם האישי והראה דוגמא אישית של שיתוף בחוויה מאוד קשה ואינטימית, הפלות וטיפולים אשר עברה אשתו. בניגוד למאייר, לא התמקד צוקרברג בפרטים הטכניים ובקשר בין משרתו כמנכ״ל להריון, אלא בפן האמוציונלי והמאבק הפרטי שלהם להביא ילד לעולם. הוא לא חלק עם קוראיו האם יצא לחופשה קצרה או יממש את זכותו כעובד פייסבוק לחופשת לידה אלא כתב על החוויה הרגשית שמלווה הורים שבדרך.

מהצד, הדבר נראה תמוה, אבל ההבדל הבולט בין ההודעות הוא בדיוק ההבדל בין אישה מנכ״לית שצריכה לשדר ״עסקים כרגיל״ לבין הודעה של מארק צוקרברג, מנכ״ל גבר, שיכול להתחבר לרגשותיו ולשתף בחוויותיו, בלי שהללו יפגעו במניות החברה. האם הדבר היחיד שמבדיל ביניהם הוא העובדה שמאייר בעצמה יולדת ולא צוקרברג? נראה שלא. בעיקר העובדה שהיא אישה והוא גבר, הם מה שהופך את ההודעות שלהן לכל כך שונות.

מאריסה מאייר, בניגוד למארק צוקרברג, בחרה להתנהג במסגרת הנורמות הגבריות ששולטות בעמק הסיליקון. לפי תגובת המניה להודעה על הלידה, כמה שזה נשמע רע, היא עשתה כנראה את המעשה הנכון. צוקרברג, לעומתה, יכל לכתוב מה שירצה כנראה. המשקיעים לא ראו בהודעה שלו משהו שיטלטל את הכנסות פייסבוק, ולמרות שההודעה היתה אישית ורגשית, היא לא השפיעה בצורה הנראית לעין על החברה.

ואי אפשר לדבר על שיוויון בלי להזכיר את ההצהרה המזעזעת שנשמעה מכותלי ענקיות ההיי-טק בסיליקון ואלי, אפל ופייסבוק בנוגע לאפשרות לממן הקפאת ביציות – יש לכם את זה ביותר מנציח את המצב? האפשרות להקפאת הביציות אמנם נועדה להסיר לכאורה את מכשול הפוריות ממסלולן של נשים בעבודה אך בדיוק זה שורש הבעיה: האם נכון לנטרל את המרכיב הפיזיולוגי של האישה כדי להשוות אותה לגבר? או שמא רצוי לאפשר לנשים להביא ילדים לעולם בשלב בו הן פוריות ובגיל ריאלי מבלי לפגוע במשרתן באמצעות תמיכה של מקום העבודה ומהבית. אני חושבת שהתשובה פה ברורה.

״עבודה תמיד תהיה״

לפני שיצאתי לחופשת הלידה, גם אני חששתי ממה שהולך לקרות. אני מנהלת את גיקטיים ב-7 השנים האחרונות, ומי שמכיר את עולם הסטאטראפים מבין ויודע שסטארטאפ הוא עוד ילד, הוא זקוק לעין מפקחת והעבודה סביבו נמשכת 24 שעות (שלא לדבר על כמות הכסף שנדרש כדי לקיימו).

הסיבה שהרגשתי שאני יכולה לצאת לחופשת הלידה היתה העובדה שידעתי שאני משאירה אנשים אחראיים ושותף מדהים אשר יוכלו לנווט למשך הזמן הזה את הספינה גם בלעדי. גם מהמשקיעים קיבלתי תמיכה ורגשות חיוביים שנמשכים גם עכשיו, כשאני לקראת סיומה. כששואלים אותי על זה, אני אוהבת לצטט את אחד ממשקיעי המוערכים – ״קחי את הזמן, עבודה תמיד תהיה״.

אני לא יכולתי להיות מאייר – פיננסית זה בטוח, וכאמא לילד ראשון, היה לי חשוב להיות חלק משמעותי בחודשים הראשונים בחייו וכנראה שגם בהמשך, תוך כדי עבודה. אבל אני גם לא צוקרברג. העובדה שאני אישה ואמא, תמשיך להיות רלוונטית גם בהחלטות שניקח בעתיד כמשפחה וגם כמנהלת חברה.

מה אפשר לעשות בינתיים? עד שחברינו הפוליטיקאים יתעשתו ויעזרו להשוות את שכרן של הנשים, לשבור את תקרת הזכוכית באמצעות מינוי נשים לדירקטוריונים, בחירת נשים נוספות לתפקידים בכירים, ובעיקר ניפוץ המיתוסים סביב נשים מנהלות, אנחנו נצטרך בחברות הפרטיות החדשות ובסטארטאפים, להתנהג אחרת: לתת גיבוי לגברים ונשים בצורה שווה בהקמת משפחה ומיזמים, לאפשר שעות עבודה ריאליות וגמישות להורים (לא רק נשים) ולנהל דיון שיוביל בסופו להבנה שמריסה מאייר או לא, חופשת לידה קצרה או מלאה, נשים מנהלות הן הכרח לחברה מתוקנת ובריאה ואת זה צריך לאפשר בכל דרך, תוך איזון והטבות שוות גם לבני הזוג ובעיקר, בלי לוותר על הקמת משפחה.

מריסה מאייר בחרה להביא ילדים לעולם בגיל 37 ו-40. מה היה קורה אם היתה בהיריון בגיל 25? האם הפוסט הזה כלל לא היה נכתב?

קרדיט תמונה: pregnant via shutterstock

מסתבר שמעבר לבנדיקט וסינמה סיטי יש עוד דברים בהרצליה, למשל סטארטאפים בעלי ביטחון מספיק גבוה שמוכנים לענות על השאלות שלי ואפילו להשתמש בשרירי הפנים ולחייך. אחת מהתחנות בעיר היתה, ה-HAC, מרכז היזמות הטכנולוגי שנפתח בינואר 2014 ביוזמת עיריית הרצליה. המקום משמש כמרחב עבודה משותף ליזמים צעירים מגיל 21 ומעלה ומכיל גם את האקסלרטור האורבני של HAC, עליו תקבלו כתבה נפרדת.

צילום: גיקטיים

שמוליק גולדפרב, Founder

ספינת האם: Trip & Meet, "אנחנו מגדילים את ההזדמנויות העיסקיות של תייר עסקי שמגיע לכל בית מלון בעולם ע"י חיבור בינו לתיירים אחרים שרלוונטים אליו".

תאג מי: #מוזיקה #טיולים #אומנות #יצירתיות #עסקים

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "חולצה מכופתרת ומכנס אלגנט כיאה לפגישת עסקים".

מתאים לי קפה עם: Tim Ferris, "יזם בינלאומי, סופר עם ראיית עולם אחרת".

אם הייתי אפליקציה, הייתי: WAZE.

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: מגדיל טווח WIFI.

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: תורם חלק ממנו.

כשנגמרת לי הסוללה אני: "מרגיש חופשי".

משחק האסוציאציות: 
טאבלט – "iPad".
אנליטיקס – "גוגל".
ענן – "שם שיווקי טוב לקונספט".

קוד פתוח:
סוודר – Jule's France.
ג'ינס – Gap.
נעליים-  Tommy Hilfiger.
שעון- Edifice Casio.

QA: לגזור – משקפי השמש, סגנון ה'מראה' וגודל קטן יותר יחמיאו לך.
לשמור – הגזרה והצבע של הסריג, חלופה מצוינת לחולצה מכופתרת בימים קרירים.

צילום: גיקטיים

חגי שומרוני, CEO

ספינת האם: SeekWhale, "מוצאים מה שאתם מחפשים, אצל האנשים הנכונים".

תאג מי:  #חוצפן ("לא ידעתי מה לכתוב – שאלתי את אשתי").

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: ג'ינס וטי-שרט.

מתאים לי קפה עם: "תאיר, את באה לקפה?" (תאיר קובלסקי, מנהלת ה-HAC – ר.ש).

אם הייתי אפליקציה, הייתי: WAZE, "מת לדעת כל כך הרבה שפות".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "טאבלט בתחנת דלק".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "שום דבר – לראשונה מזה זמן רב".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "מנצל כל רגע".

משחק האסוציאציות:
טאבלט- "תחנת דלק".
אנאליטיקס-  "יופי של שיטה למניעת הריון".
ענן- "דובוני אכפת לי – באמת באמת".

קוד פתוח:
"חנויות על הדרך, שאין לי כל זיכרון לגבי איפה, מתי או באיזה הקשר נכנסתי אליהן".

QA: לגזור – הבד של הסריג קצת מתעתע בעיניי והגזרה פחות מחמיאה.
לשמור – הנעליים המשופשפות מחד אך אלגנטיות מאידך – איזון חשוב.

צילום: גיקטיים

דפנה גרינשטיין (ימנית), מייסדת

ספינת האם: ZIPWIZE, אפליקציה לתקשורת בין תושבים שגרים באותו הרדיוס, במטרה להפוך אותו למקום שכדאי לחיות בו.

תאג מי: #הילדים_שלי #הליכה #טיולים #ללמוד_דברים_חדשים #לקרוא #טאבלט

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: חולצה סגולה.

מתאים לי קפה עם: וורן באפט.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: "אחת פרקטית".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "דיסק און קיי".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "נותנת תרומה".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "ממלאת אותה ושמחה לקצת שקט".

משחק האסוציאציות:
טאבלט- "DELL".
אנאליטיקס – "מאחורי הקלעים".
ענן- "מחסן לביג דאטה".

קוד פתוח: "כל הבגדים מלורד קיטש".

QA: לגזור- מוותרת על שרשרת הפנינים והולכת על שרשרת זהב צמודה.
לשמור- הטאץ' הורוד הוא תוספת נהדרת לחיוך, משדר אופטימיות ושמחת חיים.

פרומה קופפר (שמאלית), מייסדת

ספינת האם: ZIPWIZE, אפליקציה לתקשורת בין תושבים שגרים באותו הרדיוס, במטרה להפוך אותו למקום שכדאי לחיות בו.

תאג מי:  #המשפחה_הגדולה_שלי #יזמויות #אתגרים #ללמוד_ולהדריך #פיסול_וקדרות #מחשב

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "עליונית בצבע שמנת וחולצה וחצאית בורדו".

מתאים לי קפה עם: בן רובין, מייסד Meerkat.

אם הייתי אפליקציה, הייתי:  "אחת שמאירה עיניים ושימושית".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "פנס כיס".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "נותנת תרומה".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "עוברת למטען נייד".

משחק האסוציאציות:
טאבלט- "עוד משהו לסחוב".
אנאליטיקס – "בדיקה".
ענן- "איחסון".

קוד פתוח:
בגדים- מדרום אפריקה.
תכשיטים – דוד מימון, "אמן מיוחד".

QA: לגזור- הייתי הולכת על חצאית בצבע אוף וייט שתאיר את הלוק.
לשמור- העליונית המנומרת. תעוזה במיטבה.

צילום: גיקטיים

אלון כספי, CTO

ספינת האם: eatAlike, פלטפורמת חברתית המאפשרת לאנשים בעלי צרכים קולינריים מיוחדים לאמץ בקלות תפריטים של משתמשים עם מאפיינים דומים.

תאג מי:  #קובה ("הכלבה שלי") CrossFit# #טיפוס_קירות #ים #הרבה_בירה

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "מכנסי בד כחולות, חולצה מכופתרת ארוכה מקופלת עד המרפק, נעלי עור חומות".

מתאים לי קפה עם: רון גורה, מייסד The Gift Project.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: "Waze, כי אני לרוב מחושב, מנסה לקחת בחשבון את כל הפרמטרים, ולא אתנגד שגוגל יקנו אותי מתישהו".

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "מסוק קטן על שלט שראיתי בחנות מגניבה בברצלונה (30 יורו). שיחקתי איתו שעתיים ומאז לא נגעתי".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "טס לטייל חצי שנה לפחות, עם החברה".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "מאושר שיש לי סופסוף תירוץ לא לענות".

משחק האסוציאציות:
טאבלט – "מינוריטי ריפורט".
אנאליטיקס – "בלאגן".
ענן – "קופי".

קוד פתוח:
ג'ינס- רנואר
נעליים – ZARA

QA: לגזור – הגיעה העת להיפטר מחולצת הסטארטאפים שלכם. כשאתם מתייצבים למדור שלי אני מבקשת להביא סטייל אישי ולא תלבושת אחידה.

לשמור – הצבע של הג'ינס. תכלת הוא ה-צבע הקיץ.

צילום: גיקטיים

אילן כרמלי, מייסד

ספינת האם: H2H, פלטפורמת מובייל שמחברת בין אנשים לפעילות Outdoor activity.

תאג מי: #ספורט #היפראקטיביות #בלוגים

לפגישת המשקיעים האחרונה שלי לבשתי: "אותו דבר".

מתאים לי קפה עם: בריאן צ'סקי, המייסד של airbnb.

אם הייתי אפליקציה, הייתי: Tripadvisor.

הגאדג'ט הכי מיותר שקניתי לאחרונה: "משקל לאוכל".

הדבר הראשון שאני עושה אחרי האקזיט: "לאמן כדורסל".

כשנגמרת לי הסוללה אני: "הולך לרוץ בים".

משחק האסוציאציות:
טאבלט- "סרטים".
אנאליטיקס- "זינוק".
ענן- "גשם".

קוד פתוח:
חולצה- מתאילנד.
מכנסיים- Banana Republic.
חגורה- רנואר.
נעליים- נייקי.

QA: לגזור – הצבעים קצת משעממים לי. החום יכול להישאר אבל השחור צריך ללכת.
לשמור – המכנסיים. סופסוף גבר שלא הלך על ג'ינס.

>> למדורים נוספים של "קוד לבוש"

מקור: צילום מסך, Compass

חברת הסטארטאפ הישראלית Urban Compass, המציעה פלטפורמה לחיפוש נדל״ן קצת שונה, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 50 מיליון דולר בהובלת Institutional Venture Partners – IVP. בגיוס השתתפו גם המשקיעים הקיימים – Advance Publications, 406 Ventures, Founders Fund ו-Thrive Capital, לצד מארק בניוף (Marc Benioff) מייסד ומנכ״ל Salesforce.com וקנת שן, מנכ"ל אמריקן אקספרס. סבב הגיוס הנוכחי מציב את סך ההשקעות בחברה על כ-123 מיליון דולר.

מביאה את הטכנולוגיה לנדל״ן

הקונספט העומד מאחורי Compass נועד להפוך את תהליך החיפוש והמציאה של דירה באיזורים מבוקשים ברחבי ארצות הברית לזמינים ונגישים יותר מבעבר. השירות אותו מציעה החברה זמין באמצעות אתר האינטרנט שלה או אפליקציה ייעודית, בה יכולים המשתמשים לצפות בדירות הזמינות וכמובן, להתרשם מהתמונות הרלוונטיות להן.

בניגוד לשירותים אחרים הקיימים בשוק המציעים שימושיות דומה, החברה מבהירה כי היא מאפשרת למשתמשים למצוא את האיזור האידיאלי עבורם, בזכות אפשרויות סינון מפורטות יותר מאלה הקיימות אצל מתחרותיה. בנוסף, החברה שמה דגש משמעותי על שקיפות ומבטיחה כי התמונות אותן רואים המשתמשים באתר אכן תואמות לנכסים, ולא נועדו לייפות את המציאות או לבזבז לשוכרים הפוטנציאליים את הזמן.

לצד האפשרות להתרשם מהדירות ולקבוע פגישות עם הדיירים הנוכחיים או המתווכחים הרלוונטים, החברה מציעה גם את שירותיה בתהליך ההשכרה או הרכישה. כלומר, נציגים מטעמה יעזרו למשתמשים בתהליך ההחלטה, ייעניקו עצות מקצועיות אודות הנכס או האיזור בו הוא ממוקם וכל זה בצורה ניטרלית, ללא אינטרס נחבא וללא קבלת עמלה על המכירה.

מקור: Compass

Compass מתכננת להרחיב את הטכנולוגיה שפיתחה לערים נוספות בחודשים הקרובים בהן אטלנטה, שיקגו, לוס אנג׳לס וסן פרנסיסקו. אורי אלון, מייסד ויו״ר החברה אמר כי ״המימון החדש יאפשר לנו להאיץ את ההתרחבות שלנו גם בשווקים נוספים, ולהביא את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר מסוגה לסוכנים ולקוחות חדשים. כמו כן, ההון שגויס יאפשר לנו לבנות צוותי הנדסה, מוצר ועיצוב מהמובילים בתעשייה. הטכנולוגיה שפיתחנו מאפשרת ללקוחות ולסוכנים לנהל אינטראקציה בצורה חלקה, ולהביא אינפורמציה רלוונטית בתהליך קבלת ההחלטות בתחום הנדל״ן״.

החברה נוסדה בשנת 2012 ומנוהלת ממשרדים הפרוסים במנהטן, ברוקלין, וושינגטון ומיאמי. דמות מפתח מאחורי החברה היא היזם הסדרתי אורי אלון, הנודע בזכות אלגוריתם החיפוש אוריון (Orion), אותו פיתח ומכר ב-2006 לגוגל ובין היתר בכך שרכש את קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים בשנת 2014. חברה נוספת מאחוריה עמד אלון הינה Julpan, שהציעה ניתוח בזמן אמת של מידע הנאסף ממגוון מקורות, כאשר גם חברה זאת נמכרה בספטמבר 2011, לטוויטר.

כאמור סבב הגיוס הנוכחי הינו הרביעי במספר, לאחר שבשנת 2012 גייסה כ-8 מיליון דולר בהשתתפות גולדמן סאקס, Corigin Ventures ו-Founders Fund, בשנת 2013 גייסה כ-25 מיליון דולר מהמשקיעים הקיימים, וקצת פחות משנה לאחר מכן גייסה כ-40 מיליון דולר נוספים.

הפוסט נכתב על ידי צוף בן אליעזר מנהלת לקוחות, Powerlink.

כשאנחנו נכנסים לראשונה לאפליקציה חדשה, אנחנו מצפים לממשק משתמש שיפיל אותנו מהרגליים. אם לדייק אפילו יותר, אנחנו מצפים לממשק כל כך אינטואטיבי עד שנרגיש ממש כמו בבית. אבל גם תוכנות עם ממשק נוח וידידותי טומנות בחובן הפתעות וסודות שהמשתמשים אינם מכירים שמתגלות לאחר שימוש ממושך בתוכנה או לפעמים אפילו לעולם לא. הדרך הטובה ביותר לחשוף תכונות אלו בפני המשתמשים היא סרטון המדמה שימוש בממשק.

גם היום בעידן של עזרים חכמים כמו Walk me, סרטון הדרכה הוא אחת הדרכים הנוחות והאהובות על משתמשים רבים להבנה מקסימלית של תוכנה כזו או אחרת. יש הבוחרים להיעזר בשירותיהן של חברות חיצוניות, אבל בסופו של דבר אין מישהו שמכיר את המשתמשים שלכם ואת התוכנה שלכם – כמוכם. לכן, אם בחרתם ליצור את סרטוני ההדרכה של האפליקציה או התוכנה שלכם בעצמכם, חשוב שתדעו שיש כמה דברים שכדאי להימנע מהם.

1. צפייה על כל המסך

בעת הקלטת סרטון חשוב לזכור שיכולת הריכוז של הצופה היא חלשה בלשון המעטה. כל הסחת דעת יכולה להוציא אותו מהריכוז ולאבד את מה שרציתם להשיג מהסרטון הזה. לכן, חשוב להקפיד על התמקדות בחלק ספציפי במסך, פיצ'ר כלשהו או פונקציונליות מסויימת. במידה ואתם מקליטים במסך גדול, צרו התמקדות ויזואלית באלמנט עליו מדברים בסרטון באותו הרגע – אם זה באמצעות תקריב של האיזור המדובר או אלמנטים גרפיים כמו חיצים או סימונים אחרים. אל תתמקדו על יותר מידי דברים בבת אחת כי במקום להראות קלות ופשטות המשתמש יראה את ההפך הגמור ויצא מבולבל אפילו יותר.

2. הקלטה במסך מלא

במידה ומדובר בתוכנה או אפלקציית WEB, האינסטינקט הראשוני הוא להקליט במסך מלא. הפרט הקטן שאתם שוכחים הוא שלא כולם התחדשו במסך 29 אינץ' לאחרונה, והגודל שבו אתם צופים יראה מיניאטורי במסך אחר. הקטינו את החלון ממנו אתם מקליטים לגודל המינימלי האפשרי כך שהתוכן המוקלט יראה בצורה ברורה ופרופורציונלית.

3. סרטון ארוך

טוב, נכון שזה קצת המובן מאליו, אבל אי אפשר להתעלם מהסעיף הקריטי הזה. צמצמו במילים ובמסרים. בחרו נושא חשוב ותתמקדו בו. צרו סרטון שלא יעלה על 2 וחצי דקות. יש לכם עוד הרבה מה לומר? אין שום בעיה. צרו סרטון חדש. לעזאזל, הקימו ערוץ יוטיוב שלם. רק אל תאריכו ביותר מ-2 דקות וחצי.

סרטון המיועד להדרכה הוא גם כלי שיווקי יעיל אם הוא עשוי נכון. כל משתמש פוטנציאלי שיראה סרטון המציג ממשק ידידותי יכול להישבות בקסם האפליקציה. כדי לעשות זאת בצורה הטובה ביותר, שימו לב לשני דברים חשובים:

1. Voice Over

במידה ובחרתם בשיטת "עשה זאת בעצמך", האחריות על הקריינות נופלת גם היא עליכם. אם לא ניחנתם בקול רדיופוני וביכולת קריינות מינימלית, כדאי שתוותרו על הכבוד. לכולנו יש חבר, מכר או דוד שיודע לדבר ממש, אבל ממש טוב, הכניסו אותו לחדר סגור עם סמארטפון איכותי ותקבלו הקלטה שלא תבייש אתכם ואת הסרטון שלכם.

2. Call-to-Action

המהות של כל העבודה הקשה על הסרטון הזה היא הנעה לפעולה. וודאו שאתם מדגישים זאת בכל דרך שהיא, החל מהקריינות ועד לכתוביות. כשתעלו את הסרטון לפייסבוק, תוכלו להוסיף הנעה לפעולה לבחירתכם בסופו של הסרטון כמו הרשמה, כניסה לאתר ועוד. ביוטיוב האפשרויות יותר מגוונות ותוכלו להיעזר ב-Cards שמאפשרים קישור לאתר שלכם או ב-Annotations בעזרתם ניתן לקשר לאתר, לסרטונים אחרים, הרשמה לעדכונים ועוד.

3. צפייה בסטטיסטיקות

כל סרטון שתעלו לערוץ היוטיוב שלכם הוא אופציה ללמידה והבנה של קהל היעד שלכם. האנליטיקס של יוטיוב מפורט וקל להבנה ותוכלו להוציא משם אינספור סטטיסטיקות שיעזרו לכם לקבל תוצאות טובות יותר מסרטון לסרטון. בין הנתונים שתוכלו למצוא באנליטיקס קיימים מקור צפייה, מעורבות הצופים, לחיצות על לינקים פנימיים וחיתוך דמוגרפי של הצופים.

סרטוני הדרכה לא חייבים להגיע רק כעזר למשתמש. האפשרות לראות את האפליקציה שלכם בפעולה, ללא תחושת ההתחייבות הקיימת בהורדתה למכשיר, יכולה לעודד כל משתמש מתלבט להורדה ושימוש בתוכנה.

קרדיט תמונה: taking video via shutterstock

עופר וילנסקי, מייסד-שותף של Hola. צילום: נדב כהן יונתן

חברת הטכנולוגיה הישראלית Hola (הולה), שמוכרת לקהל הרחב בעיקר כמפתחת שירות VPN, מודיעה היום (ד') על גיוס של 17 מיליון דולר והשקת שירות CDN, שמבוסס על רשת P2P שלה. הגיוס, שהובל על ידי קרן Iris Capital בשיתוף משקיעים פרטיים, מציב את סך הגיוסים של החברה מאז הקמתה על 30 מיליון דולר. לפני מספר חודשים מחו גולשים רבים על כך שלטענתם החברה 'מכרה' את רוחב הפס שלהם.

וידאו בלי באפרינג

השירות המוכר ביותר אותו פיתחה Hola הוא כמובן שירות ה-VPN החינמי, אותו היא מציעה כתוסף חינמי לדפדפן. השירות שנמצא בשימוש של יותר מ-53 מיליון משתמשים, מאפשר לכל משתמש לגרום לשרתים מסויימים לחשוב שהוא מגיע ממדינה אחרת וכך לחמוק מחסימות גיאוגרפיות של שירותים כמו נטפליקס ו-Hulu. התוסף מתבסס על רשת ה-P2P אותה הקימה החברה, כך שמשתמשים שמתקינים את התוסף גולשים למעשה דרך חיבור הרשת של משתמשים אחרים במדינה אותה הם בוחרים.

היום כאמור מודיעה החברה על השקת Hola CDN, רשת CDN או Content Delivery Network (רשת אספקת תוכן) חדשה. בקצרה, מדובר על פתרון להורדת העומסים מאתרים, בעיקר וידאו, שצורך כ-70 אחוזים מרוחב הפס ברשת. ה-CDN של Hola מתבסס על רשת של שרתים ייעודיים שמפוזרים בכל העולם ומריצים את טכנולוגיית ה-P2P של החברה בשילוב קוד המורץ בצד הצופה ועושה שימוש ברשת. בניגוד לשירותי CDN קיימים שמזרימים את כל הוידאו משרת בודד באיזור הגאוגרפי של הצופה, ה-CDN של Hola מזרים וידאו עבור הצופים ממספר רב של שרתים במקביל עבור סרטון בודד, ברמות ניצול גבוהות ותוך שימוש בשרתים באזורים שעלות השימוש בהם נמוכה יותר. בדרך זו הסרטון מתחיל מהר יותר, מנגן ברצף (ללא buffering), ומחיר ההפצה שלו קטן (כ-1 סנט עבור כל 1 ג'יגה-בייט). Hola נכנסת לתחום רווי מתחרות גדולות דוגמת Akamai, שירות CloudFront של אמזון, CDNetworks ועוד. ההבדל הוא שבניגוד ל-CDN רגיל, שם כל הוידאו מגיע משרת אחד, ה-CDN של Hola מפרק את הוידאו לחלקים קטנים שנשלחים משרתים אחרים בעולם, מה שמאפשר גם סטרימינג רצוף וגם את העלויות הנמוכות יותר. ה-CDN החדש של Hola כבר נמצא בשימוש של 12 אתרי וידאו שלקחו חלק בפיילוט של החברה ויהיה זמין לכלל הלקוחות בשבועות הקרובים. מ-Hola נמסר לנו כי בשלב הראשון מדובר בשירות שיתלווה ל-CDN הקיים של החברה, אולם עם הזמן הוא יוכל גם להחליף אותו לגמרי. למרות זאת, לא פוסלים בחברה גם שיתוף פעולה עם החברות הללו בהמשך.

הדגמה של סטרימינג ממספר מקומות. מקור: Hola

Hola כבר רווחית

את Hola הקימו ב-2013 היזמים דרי שריבמן ועופר וילנסקי, שמתכננים להשתמש בכספים שגוייסו, כדי להגדיל את מספר העובדים בה מ-75 ל-200. בתגובה לגיוס ולהשקת הרשת החדשה מסר וילנסקי: "לקחנו את כל מה שלמדנו מהקמה וניהול של רשת P2P עם 53 מיליון המשתמשים ובנינו רשת CDN P2P המאגדת את משאבי השרתים, בכדי לאפשר התייעלות ויכולות חדשות המעניקים לשדרני וידיאו חיסכון עלויות עם איכות משופרת."

המודל העסקי של החברה התבסס, עד להשקת ה-CDN, על שירות Luminati, אותו הציעה ללקוחות עסקיים משלמים. השירות מאפשר להם לקצור נתונים מקוונים תחרותיים אשר בנסיבות אחרות היו נחסמים על-ידי המתחרים. כך למשל אם משווק מסויים רוצה לבדוק מיקום המוצר שלו או של המתחרים בגוגל במדינות מסויימות או אפילו בערים מסויימות, הוא יוכל לעשות זאת בעזרת השירות של החברה; דוגמה נוספת היא למשל חברה גלובלית שרוצה לוודא שמחירי המוצרים שלה לא נמוכים או גבוהים מדי במדינה מסויימת ויכולה לדמות גלישה מכל מדינה או אזור לחנות ספציפית. השירות אמנם הפך את Hola לחברה רווחית ב-2014, עם זאת, הוא גם גרם למחאה כנגד החברה, לאחר שמשתמש מסויים השתמש בשירות שלה כדי לייצר מתקפת DDoS על אתר הפורומים 8Chan. רק בעקבות המתקפה, נודע למשתמשים רבים כי הם משלמים על שירות ה-VPN בעזרת רוחב הפס שלהם, שנמכר לחברות מסחריות. מ-Hola נמסר לגיקטיים, כי לאחר המקרה אכן חלה ירידה במספר המשתמשים, אולם היתה זו ירידה זמנית ועתה יש לשירות יותר משתמשים, עם קצב הצטרפות של 100 אלף משתמשים חדשים מדי יום.

מקור: Panoply

חברת הסטארטאפ הצעירה Panoply.io הודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס סיד בסך 1.3 מיליון דולר בהשתתפות קרן ההון סיכון בלאמברג, Founders Guild ו-500 Startups. החברה מציעה שירות המספק מחסן נתונים אוטומטי (Data Warehouse) לפי דרישה המפשט את תהליכי הניתוח והאנליזה, והופך אותם לנגישים עבור חברות וארגונים בכל הרמות, ללא צורך בהתמחות בניהול נתונים.

השירות אשר שוחרר לבטא סגורה ברבעון השלישי של השנה פועל כעת במערכות המידע של 10 חברות. סבב הגיוס יסייע לחברה להכפיל את מצבת העובדים בה וכן להוציא לפועל גרסת בטא פתוחה כבר בתחילת שנת 2016.

׳דמוקרטיזציה של יכולות הביג דאטה בארגון׳

Panoply.io מעוניינת להציג גישה חדשה לאחסון נתונים על גבי הענן, על ידי הפיכתו לפלטפורמה נגישה וגמישה מהמצב שבו הוא כיום – תשתית הניתנת לתפעול אך ורק על ידי מומחים. הפלטפורמה שפיתחה החברה נועדה לעשות לניהול הנתונים ולאנליטיקות מה ש-New Relic עשתה לעולם ניטור הביצועים ומה ש-Heroku עשתה לעולם פיתוח האפליקציות.

בעוד ששירותים קיימים של אחסון נתונים בענן מתמקדים בהנגשת התשתיות, התוכנה של Panoply.io הופכת את התהליך הידני לאוטומטי, מאפשרת תמיכה בגידולו, שיפור הביצועים ויכולות האחסון שלו. המטרה היא להביא את היכולות הללו לכל ארגון וחברה, כאשר ההתמקדות תחילה היא בעסקים קטנים ובינוניים או בחברות בתחומי אפליקציות המובייל והשירותים. בהמשך התכנון הוא להתרחב גם לתמיכה בשירותי ווב.

מקור: Panoply

Panoply.io הוקמה בשנת 2015 על ידי יניב לפן ורועי אבינועם, כאשר שניהם התמחו בניהול הנתונים והאנליזות ב-Mytopia שנמכרה ל-888 ובחברת Win, חברה-בת של Bwin.party הנסחרת בבורסה בלונדון. החברה בעצם נולדה כשילוב ניסיונם של השניים בכל הקשור לניהול מערכי נתונים בחברות.

״הקמנו את Panoply.io על סמך צורך מהותי שהרגשנו וקיים בקרב חברות רבות, אשר ניהול נתונים הוא חלק עיקרי מהתנהלות החברה״, אמר יניב לפן, מנכ"ל ומייסד משותף בחברה. ״בעוד שמקורות הנתונים לארגון הופכים מבוזרים והלקוחות בפנים-הארגון נעשים מתוחכמים יותר בניהול דאטה, מומחי מידע כמו DBA, אנשי IT ואנליסטים הופכים לצוואר הבקבוק ביכולת הארגון להשתמש בנתונים, במקום לאלה המנגישים אותם. פלטפורמת מחסן הנתונים האוטומטי שלנו מביאה לדמוקרטיזציה של יכולות הביג דאטה בארגון ומאפשרת לכל לקוח פנימי לעשות בו שימוש. היא מאפשרת להם למדל אשכולות נתונים בענן ללא צורך בידע בתכנות בפחות מחמש דקות, ולעבור מנתונים גולמיים לשאילתות מורכבות בפחות מרבע שעה ולא בתוך חודשים, שבועות או ימים. אנחנו מאפשרים יכולות ניהול נתונים ברמה שרק ארגוני ענק מסוגלים להרשות לעצמם, לכל עסק מרובה נתונים ללא קשר לגודלו. המוצר הזה הוא לא רק מהפך, הוא מהפיכה בעולם ניהול הנתונים״.

מקור: OriginGPS

תחום ה-IoT או האינטרנט של הדברים נחשב לאחד התחומים היותר צומחים בעולם הטכנולוגיה, כשבין המרוויחות העיקריות מהמגמה ניתן למנות את יצרניות המעבדים והחיישנים. OriginGPS היא חברת סטארטאפ ישראלית שמייצרת מודולים זעירים של GPS שמיועדים לשילוב במגוון רחב של מוצרים. היום (ה') מודיעה החברה על גיוס של 1.75 מיליון דולר.

מקלט GPS קטן יותר מכפתור של בגד

המודולים הממוזערים שפיתחה OriginGPS מכילים מספר רב של רכיבים המוגנים בארבעה פטנטים. הרכיבים הללו, שמכונים GNSS, הם אוטונומיים, בעלי קישוריות עצמאית ומתאפיינים בצריכת סוללה נמוכה, מאפיינים שמאפשרים להם להשתלב בצורה מוצלחת במוצרי מיחשוב זעיר רבים, כגון: מכשירים לניטור בריאות וכושר, שעוני ספורט, ציוד רפואי, מצלמות ספורט לבישות ומצלמות דיגיטליות. כל המודולים כוללים בתוכם את כל הרכיבים הנדרשים לטובת יחידת המיקום וסנכרון הזמן (משלבים SAW, LNA, TCXO, קריסטל RTC ו- RF-Shield). המודולים של OriginGPS מתאפיינים גם ברמת רגישות גבוהה, שבאה לידי ביטוי בזמני איכון קצרים (TTFF), ניווט יציב יותר ודיוק רב יותר בתנאי סביבה קשים. בעת בחינת המודול המשולב במצלמה, ביצועי האיכון השתפרו ב-30% בהשוואה לפתרונות אחרים. המודול גם מספק יכולת איכון של פחות מדקה אחת, בלמעלה מ-90% מהזמן (אתחול קר).

OriginGPS גייסה את הסכום מהמשקיעים הקיימים קרן Docor, קרן Van Leer וכן מאקסלרטור Lab IX, ששייך לחברת Flex. בתגובה לגיוס מסר גל יעקבי, מנכ"ל OriginGPS: "חברת Flex היא השותף המושלם ל-OriginGPS, כדי להגדיל את היכולות של המיחשוב הלביש. האקו-סיסטם הגדול של החומרה שלה והניסיון שהיא מביאה עם כמה מהמותגים המובילים בעולם, כולל מוצרי מיחשוב לביש, משלימים את הניסיון שלנו בפיתוח פתרונות ה-GNSS הקטנים בעולם. שיתוף הפעולה יגביר את קצב הפיתוח של מודולים שהם אפילו יותר קטנים ויותר חזקים. אנחנו מצפים לעבודה המשותפת, כדי למתוח את הגבולות של האפשרי בשוק הדינמי הזה". ג'נין סרג'נט, מנהלת חדשנות ועסקים חדשים ב-Flex, מסרה: "אנחנו נרגשים מהאפשרויות הגלומות בטכנולוגיות שמפתחת OriginGPS עבור תחום המיחשוב הלביש".

מקור: אתר pursway

לחברת הסטארטאפ הישראלית Pursway (לשעבר Datanetis) היו שאיפות רבות, טכנולוגיה מוכחת ולקוחות מרוצים, אך כל זה לא מנע את מכירתה במחיר הפסד לענקית הפרסום האמריקאית IPG. על פי כלכליסט, פוטרו 15 מתוך 25 עובדי החברה, והשאר, כולל המייסדים, הוטמעו ב-IPG בישראל, שלה 2 נציגות מקומית בדמות משרדי הפרסום ראובני-פרידן ומקאן תל אביב.

פונים לחברים של החברים

הטכנולוגיה של Pursway התבססה על כריית מידע ופרטים של אנשי קשר וחברים של לקוחות קיימים של חברות. כך למשל יכלה חברת מוצרי אלקטרוניקה לספק ל-Pursway את רשימת הלקוחות שלה ולקבל ממנה בתמורה רשימה של אנשי קשר שקשורים אל הלקוחות. על פי החברה, ה-ROI של אותה חברה יזנק עד פי 5, בזכות הטכנולוגיה שלה ובזכות רשימת אנשי הקשר הממוקדים שהיא מעבירה. הטכנולוגיה של Pursway עשתה שימוש בפרופילי פייסבוק פומביים, כמו גם אתרי בוגרים למיניהם וכל מקום שבו אנשים נוהגים להשאיר את פרטיהם, שחשופים בפומבי. Pursway עשתה שימוש בלמידת מכונה, כדי לקצור את הפרטים הרלוונטיים ולהגיש אותם ללקוחותיה, מבלי ליידע אותם על מהות הקשרים אל מאגר הלקוחות שלה. בין הלקוחות של החברה ניתן למנות גם את חברות הסלולר Vodafone ו-Orange, ענקית הכבלים האמריקאית Comcast וחברת Sony.

Pursway הוקמה ב-2005 על ידי שלושת היזמים אלרי פפר, גיא גילדור ורן שאול. מאז הקמתה גייסה החברה כ-19 מיליון דולר על ידי קרנות כמו Battery Ventures, Globespan Capital Partner ו-Amiti Ventures שהשקיעו בחברה בכל סבבי הגיוס שלה. ב-2009 עברה החברה מיתוג מחדש וב-2013 מינתה את דייויד אלנברגר כמנכ"ל החברה. בשנים האחרונות נתקלה החברה במתחרים רבים ובמגמות כמו ירידה בפרסום באנרים, שגרמו לקשיים שונים.

החברה תוטמע בזרוע ה-MediaBrand של חברת IPG, כש-15 מתוך 25 העובדים, ביניהם עובדי פיתוח, שיווק, מכירות ואדמיניסטרציה, יפוטרו והשאר יעברו למשרדי מקאן תל אביב, משרד הפרסום ששייך לחברה האמריקאית, שנחשבת לאחרת מ-4 קבוצות האחזקה הגדולות של עולם הפרסום העולמי (ביחד עם Omnicom, WPP ופובליסיס). ל-Pursway ול-IPG כמה לקוחות משותפים ביניהם סוני.

וידאו: בסוני מסבירים על הניסיון שלהם עם Pursway

מקור: Errnio

רובנו עושים שימוש קבוע למדי במחוות השונות שבסמארטפון שלנו: סווייפ לימין, עוד אחת לשמאל, גלילה למטה ומדי פעם מחוות 'צביטה', כדי להגדיל או להקטין תמונה. חברת הסטארטאפ הישראלית errnio (ארניו) רוצה לקחת את המחוות הללו ולהפוך אותן לכלי, שמצד אחד משדרג את חוויית השימוש של הקוראים, ומצד שני, מאפשר לבעלי אתרים ליהנות ממקורות הכנסה נוספים. עתה, מודיעה החברה על גיוס של 840 אלף דולר.

עלייה של עד 50 אחוזים בהכנסות

בעל אתר תוכן יכול לשלב את הקוד של errnio באתר, ולשנות כך את ההתנהגות של האתר. כך למשל כאשר משתמשים יבצעו תנועה של 'זום' על גבי תמונה, תצוץ חלונית פופ-אפ קטנה שתאפשר להם לשתף את התמונה ברשתות החברתיות או במייל למשל; תנועת סווייפ למשל מאפשרת דפדוף באתר בממשק כרטיסיות; סימון טקסט באתר מקפיץ למשתמשים חלונית עם ההגדרה הרלוונטית מויקיפדיה ועוד. התוסף גם מספק לבעל האתר דשבורד עם סטטיסטיקות על מספר המחוות השונות שבוצעו, בחיתוכים שונים. לפי נתוני החברה, מבקר ממוצע באתר מבצע כ-15 מחוות אצבע שונות, כך שלחיבור הישיר עם כל אחת מתנועות אלה, יש פוטנציאל לשיפור משמעותי של מדדי האתר. כמה משמעותי? מ-errnio נמסר לנו כי החברה אחראית על תוספת הכנסות של בין 20 אחוזים ל-50 אחוזים בהכנסות של אתרים קטנים, ועלייה של כ-5 אחוזים במספר הדפים הנצפים באתר.

errnio הוקמה ב-2014 על ידי שלושה יזמים: טל גורביץ, אלון כדורי גיל טולדו, יוצאי קונדואיט, Wix ופריון. המוצר הראשון של החברה, אשר הושק לפני מספר חודשים, מאפשר לבעלי אתרים לעצב אינטראקציות מבוססות מחוות אצבע על גבי מכשירים ניידים, ולהתאים כלי פרסום חדשים לאתרי מובייל. את ההשקעה הראשונית בחברה ביצע גבי בילצ'יק, מייסד-שותף בקונדואיט, שעזב את החברה ב-2013. כשאת סבב הסיד הובילה קרן R&R Ventures של ריצ'רד פרסונס (מנכ"ל Time Warner ויו"ר Citigroup) ורונלד לאודר. לסיבוב הצטרפו גם קרנות Elevator ו-BLOOM TREE PARTNERS.

טל גורביץ', מנכ"ל errnio מסר לגיקטיים: "בספטמבר השנה שוחררו כמה בשורות לשוק המובייל. יצא מכשיר חדש אשר לוקח ברצינות מיוחדת את נושא מחוות האצבעות (אייפון 6S), וכן הושקה מערכת הפעלה אשר בפעם הראשונה מאפשרת למשתמשים לחסום באנרים. יש לכך השלכות רחבות עבור בעלי אתרים ומפרסמים. ארניו מציעה היום פתרון משולב אשר נותן מענה לכך". על פי גורביץ', הפלטפורמה של החברה, שזמינה עכשיו לבעלי האתרים, רושמת כבר מעל ל-100 בעלי אתרים חדשים בשבוע.

מקור: ElastiMed

חברת ElastiMed הישראלית הודיעה היום (א׳) על גיוס הון בהיקף של כמיליון דולר, הכולל בין היתר השקעה אסטרטגית של קרן ההון סיכון הסינגפורית Pix Vine Capital. החברה מפתחת טכנולוגיה לבישה לטיפול במחלות ורידים ולימפה כרוניות, כמו גם למניעת פקקת ורידים עמוקה (DVT). ההון שגויס יסייע לחברה להשלמת הפיתוח, לאישורים רגולטורים ולהוכחות קליניות באמצעות ניסויים ראשונים בבני אדם.

חברה צעירה אך מבטיחה

אי ספיקה ורידית (CVI) מתרחשת כתוצאה מתפקוד לקוי של השסתומים, פגיעה בדופן כלי הדם או הלימפה. מצבים אלו מובילים להצטברות נוזל רב בגפיים התחתונות הגורם לבצקות, כאבים, הגבלת תנועה ובמקרים חמורים יותר, לכיבים קשים לריפוי. הדרך המקובלת לטיפול בחולים הסובלים ממחלות כרוניות אלו הינה חבישת לחץ באמצעות גרביים אלסטיות המפעילות לחץ סטטי קבוע או באמצעות גרביים אקטיביות, נייחות או ניידות, המפעילות לחץ דינמי באמצעות משאבה. הלחץ החיצוני מסייע בהפחתת הבצקת ובסיבוכים הנלווים ומשפר את זרימת הדם בגוף. הבעיה היא שאותן גרבי לחץ המצויות כיום בשוק, אמנם יעילות מאוד בהיבט הטכני, אך גורמות לחוסר נוחות רב למטופל, לכן חולים רבים מעדיפים להימנע מללבוש אותן. כתוצאה מכך, החולים נדרשים לעבור טיפולים פולשניים מסובכים ומשך החלמתם מתארך.

הפתרון של ElastiMed הוא מערכת אקטיבית חכמה שנותנת מענה כולל ומתגברת על חסרונות המוצרים הקיימים כיום בשוק. החברה מציגה מערכת לחץ לבישה המאפשרת טיפול יעיל, המותאם למצבו של החולה, בטווח הלחצים הרצוי, תוך כדי שימת דגש על נוחות הלבישה והשימוש. הטכנולוגיה שמפתחת מציעה פתרון לשיפור הטיפול בחולים במחלות ורידים ולימפה כרוניות, למניעת החמרת המחלה ושיפור משמעותי באיכות חייהם. כמו כן, ביכולתה לסייע לשיפור הטיפול בחולים רבים, בהם חולי סכרת וחולים הנמצאים באשפוז ממושך, למניעת פצעי לחץ, טיפול בחולים הסובלים מבצקות ברגליים וכן, תסייע לשיקום מקטיעה ושיקום שרירים אצל ספורטאים, זירוז החלמת כוויות וצלקות ותצמצם משמעותית את הסיבוכים והעלויות הנובעים מטיפול שאינו מותאם לחולה.

עומר זילכה, מנכ״ל ומייסד חברת ElastiMed שנוסדה בשנת 2013 התייחס לגיוס ואמר: ״אנו מרוצים מאד מהעניין ההולך וגובר בטכנולוגיה שפיתחנו. העובדה שקבוצת טרנדליינס השקיעה בחברה ושבשלב מוקדם זה, גם קרן ההון Pix Vine Capital מצוייה בין המשקיעים, מעידה על האמון בצוות המפתח ובפוטנציאל העסקי הטמון בטכנולוגיה זו. ההון שגויס יסייע להשלמת הפיתוח, לאישורים רגולטורים ולהוכחות קליניות באמצעות ניסויים ראשונים בבני אדם״.

ד"ר ערן פלדחי, מנכ"ל טרנדליינס מדיקל, החממה הטכנולוגית ממנה פועלת ElastiMed אמר: ״חברת ElastiMed החלה את פעילותה בחממה לפני כחודשיים בלבד. אנו גאים כי חברה צעירה זו והטכנולוגיה הייחודית שפיתחה, מעוררות עניין רב בארץ ובעולם ומאמינים כי לא ירחק היום בו טכנולוגיה זו תמצב עצמה כפתרון אולטימטיבי לטיפול באי ספיקת ורידים כרונית״.

קרדיט: אינטל

ברוכים הבאים למדור חדש שיגרום לכם לרייר על המקלדת ולספור קלוריות. במסגרת ״קולינריה 2.0״ נבין מה קורה בצלחות של חברות ההיי-טק והסטארטאפים בארץ: החל ממה מוגש בחדר האוכל של החברה, דרך Happy Hours ועד למסעדות והמנות האהובות עליהם והכל כמובן בצירוף של תיעוד ויזואלי, למקרה והתיאור המילולי לא הספיק.

הראשונה לעלות על המוקד, או במקרה שלנו השיפוד, הינה אינטל ישראל. למקרה והשם נשמע לכם מוכר אבל אתם לא סגורים על מה החברה עושה, נספר כי אינטל מחזיקה במספר משרדים הפזורים מהדרום עד לצפון, בהם אינטל חיפה, יקום, פתח תקווה, ירושלים, קריית גת ועוד. החברה מעסיקה כ-10,000 עובדים שנהנים ממסעדות במשרדים השונים.

כך אפשר לספר כי בקמפוס חיפה, שהינו הגדול ביותר של אינטל, פועלות 4 מסעדות ובית קפה בהן מסעדת ה-Meet Bar, המתמחה בתפריט אוכל רחוב המתחלף על בסיס יומי כאשר המנה הנמכרת ביותר היא השווארמה בלאפה. מסעדת SeaEat, הממוקמת על גג הבניין וצופה לים ומציעה תפריט חלבי הכולל בר סלטים, מגוון פסטות ועוד.

Meet Bar. קרדיט: אינטל

סלטים קרדיט: אינטל

מסעדות The Nine ו-No7, שהינן הפופולריות ביותר בקמפוס, מציעות תפריט יומי מגוון הכולל כ-10 מנות עיקריות בהן כל אחד יכול למצוא את המנה שמתאימה לו: מנות בשריות, צמחוניות, דגים, מנות דיאטטיות ואפילו טבעוניות. בנוסף לכך נהנים העובדים מפינת שף מתחלפת הכוללת מנות וקינוחים מיוחדים כמו סופלה שוקולד חם ועוד.

פיצה טבעונית. קרדיט: אינטל

סלמון נורבגי צלוי על מצע ירקות. קרדיט: אינטל

רצועות עוף סיני מוקפצים עם ירקות על מצע נודלס. קרדיט: אינטל

קמפוס קריית גת נהנה מ-2 מסעדות גדולות, קפה ג'ו וחנות נוחות הפתוחה 24/7 (כדי לאפשר לעובדים שעובדים במפעל מסביב לשעון להנות מארוחות וכן לקנות חלב ולחם בדרך הביתה). מסעדת שריגים היא המסעדה הבשרית והגדולה בקמפוס כאשר השף הראשי אוהב להפתיע את העובדים על בסיס קבוע ובין מנותיו ניתן למצוא פילה פורל על מצע אטריות וסטייק אנטריקוט. מסעדת גפנים הינה על תקן המסעדה החלבית שמגישה בין השאר קישים וסושי.

סטייק אנטריקוט בליווי אפונה צ'יפס ומטבל צ׳ימיצ׳ורי. קרדיט: אינטל

קפה ג'ו. קרדיט: אינטל

בדומה לחיפה וקרית גת גם במרכזי הפיתוח בפתח תקווה, ירושלים ויקום פועלות כ-5 מסעדות המגישות מגוון רחב של מנות, המתחלפות על בסיס יומי, וכוללות מנות שף. בכל המסעדות, נהנים העובדים מארוחות מיוחדות כדוגמת ארוחת מנגל לכבוד יום העצמאות או שפים מוכרים שבאים לבשל ארוחת צהריים בקמפוסים השונים. כך הגיעה מאיה קליין, זוכת" משחקי השף", לבשל לעובדים ארוחת גורמה מיוחדת.

יום פיצה. קרדיט: אינטל

תמונה: אינטל

3 מנות שהוגשו השבוע

המבורגר וצ'יפס ביתי. (קרדיט: אינטל)

בשר ואטריות מוקפצות. (קרדיט: אינטל)

דים סאם במילוי עוף, על מצע כרוב מאודה. (קרדיט: אינטל)

מאת רו״ח גבי וייסמן, מנכ״ל, מיטב דש בנפיטס ועו״ד לי-יה ברק אבדי, סמנכ״ל לעניינים מקצועיים, מיטב דש בנפיטס.

תכנון המס נובע מההבדל שבין שעור המס המוטל על יחידים לבין שעור המס המוטל על חברות. בעוד שיחיד משלם מס על משכורתו בהתאם לשיעור המס השולי שלו (עד 50% מס) בתוספת דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (עד 12% מס בכפוף לתקרות שנקבעו בחוק), חברה מתחייבת במס על הכנסותיה בשיעור של 26.5% בלבד (החל מינואר 2016 שעור המס אמור לרדת ל 25% בלבד) ללא חיוב נוסף בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. והרי לך חיסכון המס בשיעור שיכול להגיע לכמחצית מהמס המשולם על ידי שכיר "רגיל". אמנם לכשימשוך היחיד את הרווחים מחברת הניהול הוא יתחייב במס נוסף על דיבידנדים (נכון להיום בשיעור של 30% מס) מה שיביא אותו בחישוב כולל לרמת מיסוי דומה מאוד לעובד שכיר "רגיל", אך כלל ידוע הוא כי דחיית מס הינה חיסכון במס, חלק מהותי מהמשכורת יכול להישאר בחברת הניהול ולשמש להשקעות באמצעותה, וכיו"ב.

חברות ניהול אלו המוקמות על ידי עובדים שכירים לצורך משיכת משכורות, מכונות בלשון העם "חברות ארנק", משום שכל תכליתן הינה לשמש מעין ארנק אליו נכנסת משכורתו של בעל מניותיה וממנו היא יוצאת בהתאם לשימושים הנדרשים על ידיו.

פתרון יצירתי ומתחכם

מקובל לחשוב שהשימוש בחברות הארנק הפך להיות נפוץ החל משנת 2002, עת החליטה הממשלה דאז על ביטול התקרות לתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות. כוונת המחוקק היתה להגדיל את גביית המיסים הסוציאליים דווקא מבעלי ההכנסות הגבוהות, אולם אלו "התחכמו" ועברו לפעול באמצעות חברות ארנק אשר כאמור, הכנסתן אינה מתחייבת בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות כלל.

רשות המסים יושבת שנים ארוכות על המדוכה בנסיון למצוא מענה הולם לאיבוד המס כתוצאה מהקמתן של חברות ארנק. ועדות קמו ונסגרו, דוחות ארוכים נכתבו, המלצות רבות תויקו במגירות האוצר, אך עדיין לא נמצא הכלי למיגור תופעה זו, ולו בגלל שזכותו של יחיד להתאגד באמצעות חברה הינה זכות חוקתית אשר נראה כי לא ניתן להגבילה רק משום חיסכון המס הטמון בחובה.

עם זאת, סוגיה מעניינת הקשורה לאותם שכירים הפועלים באמצעות חברות ארנק, הינה סוגיית האופציות המוקצות להם. כידוע, מרבית החברות במשק, ובוודאי בענף התעשייה העילית, נוהגות להקצות לעובדיהן אופציות למניות בהתאם להוראות המסלול ההוני שבסעיף 102 לפקודת מס הכנסה. בהתאם למסלול זה, לו יתקיימו תנאים מסוימים, הכנסת העובד ממכירת האופציות/מניות תתחייב במס בשיעור של 25% בלבד. כך שמבחינת מיסוי האופציות – ודאי שעדיף לקבל את האופציות כשכיר "רגיל" ולא באמצעות חברת הארנק. שהרי לו תקבל חברת הארנק את האופציות, אמנם היא תתחייב במס חברות השווה למס רווחי הון (כאמור, החל משנת 2016 מס חברות יופחת ל 25%) אולם ההכנסה עדיין תישאר בחברה ומשיכתה אל היחיד תתחייב במס דיבידנדים נוסף.

טוענת רשות המיסים, ולכאורה ההיגיון בצידה, שלו החליט אותו שכיר להתאגד באמצעות חברת ארנק, הרי שכל שכרו אמור להיות משולם כדמי ניהול לחברת הארנק, לרבות האופציות. אולם נראה שטענה זו אינה מתיישבת עם לשון החוק. סעיף 102 קובע שהזכאים ליהנות מהמסלול ההוני הינם עובדים שכירים, לרבות נושאי משרה בחברה המקצה את האופציות. אם כך, טוענים אותם בכירים המאוגדים כחברות ארנק, כי מי שמוגדר בחברה המקצה כ"נושא משרה" אינן חברות הארנק אלא הם עצמם כיחידים. ומשכך, בהתאם ללשון סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, הם זכאים לקבל את האופציות ישירות אליהם, כיחידים, בכובעם כנושאי משרה בחברה.

משכורת מול אופציות

למיטב הבנתנו, רשויות המס מתנגדות לפיצול התגמול של אותו בכיר כך שהמשכורת השוטפת תשולם לחברת הארנק אך האופציות יוקצו לו באופן ישיר.

לאחרונה נדון בבית המשפט מקרה דומה, בו הוענקו אופציות ליו"ר דירקטוריון שנתן את שירותי הניהול באמצעות חברה פרטית בשליטתו. באותו מקרה דובר על חברה ציבורית, אשר בהסכם בינה לבין חברת הניהול שבבעלותו של יו"ר הדירקטוריון נקבע, כי חברת הניהול תהא זכאית לדמי ניהול חודשיים, ובנוסף יוקצו לה אופציות, וזאת בתמורה לשירותי הניהול שהיא תעניק באמצעות יו"ר הדירקטוריון עצמו.

לכשמכרה חברת הניהול את המניות, היא דיווחה על הכנסה כרווח הון בשיעור של 25%, בעוד שפקיד השומה קבע כי מדובר בהכנסה החייבת במס חברות רגיל.

בית-המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי אין לראות בחברת הניהול כ"נושא משרה" בחברה המקצה, ועל כן לא ניתן להחיל על ההכנסה ממימוש האופציות את הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה.
לכאורה, אין בפסיקה האמורה חדשנות כלשהי, שכן מתן שירותי ניהול בתמורה לאופציות למי שאינו עובד או נושא משרה, אינו יכול ליהנות מהוראות סעיף 102 לפקודה. יחד עם זאת, לפנינו מקרה בו האופציות הוענקו לחברת הניהול, בגין שירותי ניהול אותם התחייב לתת בעל השליטה בה, שהוא עצמו בוודאי מהווה נושא משרה בחברה המקצה. מעניין יהיה לראות כיצד יתייחס בעתיד בית המשפט במקרה בו יוקצו האופציות לנושא המשרה עצמו, גם אם הוא מעניק את שירותי הניהול שלו באמצעות חברה בבעלותו. סוגיה זו כאמור לעיל הינה טעונה ומורכבת ויש להניח שבתי המשפט יאלצו להתמודד איתה בעתיד הנראה לעין.

לאור זאת, על כל יזם ומנהל בכיר לדעת ולזכור כי במידה ויתאגד כחברת ארנק, רשויות המס עלולות לטעון כי הכנסתו ממימוש האופציות לא תוכל ליהנות מהוראות המסלול ההוני שבסעיף 102, אלא להתחייב במס שולי. לפיכך, אנא קחו זאת בחשבון בין יתר השיקולים העומדים בפניכם עת תחליטו האם להיות מועסקים כעובדם שכירים "רגילים" או באמצעות חברת ארנק כאמור.

קרדיט תמונה: tax via shutterstock

מקור: Kyma Medical

יותר מ-6 מיליון אמריקאים סובלים מאי ספיקת לב, שאחד מהסימפטומים הקשים שלה הוא בצקת ריאות. מצב רפואי מורכב זה ניתן לטיפול על ידי תרופות, אולם רק אם תתקבל התראה בזמן אמת על בעיה. חברת הסטארטאפ הישראלית Kyma Medical Technologies מפתחת מוניטור לביש שבודק תפקודים שונים בגוף ויכול לעזור במניעה של בצקת הריאות. עתה מודיעה חברת המכשור הרפואי האמריקאית Zoll כי רכשה את Kyma הישראלית.

מוניטור לביש

מערכות ה-µ-Cor, שמפתחת חברת Kyma Medical Technologies, מנטרות ואוספות מידע על מדדים פיזיולוגיים רבים כמו דופק, קצב נשימה, פעילות ויציבה. בעזרת אלגוריתמים מיוחדים יכולה המערכת לקבוע האם חל שינוי לרעה אצל מטופל כלשהו ובמידת הצורך להתריע בפני הגורם המטפל או הצוות הרפואי.

Kyma הוקמה בשנת 2008 על ידי אסף ברנשטיין, שכיהן בעבר כמנכ"ל החברה, אוריאל ויינשטיין, מנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה וד"ר מיכל שוחט. מאז הקמתה הספיקה החברה, שמשרדיה בכפר סבא, לגייס כ-10 מיליון דולר מקרן Ganot Capital, זרוע ההשקעות של חברת Ganot. בעלת מניות נוספת בחברה היא חברת האחזקות Elron, שמחזיקה כ-26 אחוזים ב-Kyma. החברה האמריקאית תשלם עבור החברה הישראלית 35 מיליון דולר במזומן, כשאם החברה תעמוד ביעדים שהוצבו לה, סכום הרכישה יצמח אף יותר. על פי ההודעה של Zoll, היא מתכננת להפוך את Kyma למרכז הפיתוח הישראלי שלה.

ג'ייסון וויטלינג, נשיא Zoll, מסר בתגובה לרכישה: "הרכישה של Kyma Medical תאפשר ל-Zoll להרחיב את היצע השירותים שלה עם טכנולוגיות נוספות לניטור חולים עם בעיות לב ונוזלים בריאות, כדי להפחית את מספר האישפוזים". לדבריו: "עם הרכישה הזו, הטכנולוגיה של Kyma תוכל להגיע ליותר שווקים גלובליים בעזרת הרשת של Zoll. בנוסף, נמנף את יכולות המחקר והפיתוח החזקות שקיימות ב-Kyma ובישראל".

גיא קצב, יו"ר Kyma, מסר בתגובה לרכישה: "אנחנו גאים מאוד בהישגים הטכנולוגיים של Kyma ושמחים מאוד ש-Zoll החליטה לרכוש אותנו". קצב הוסיף: "ההתאמה האסטרטגית והתרבותית בין החברות מייצגת את ההזדמנות הטובה ביותר לטכנולוגיות של Kyma להגיע למטופלים בכל העולם".

וידאו: כך פועל ההתקן של Kyma

צילום: ארז כרמל, כנס Geektime Conference 2014

חלק נכבד מהעשייה שלנו בגיקטיים לטובת האקוסיסטם הישראלי כוללת גם אג׳נדה ברורה לקידום יזמות נשית. כיזמת ומנכ״ל בעצמי, אני מנסה לעזור לקבוצות שונות כמו She codes ו-GIT ומשתדלת לקחת חלק פעיל בהרצאות, צוותי חשיבה ובכל מה שאפשר כדי לעזור ולתת במה ראויה וטובה ליזמות בולטות.

אבל בשנת 2015, התעשיה הזו עדיין ברובה מורכבת מיזמים, ואת היזמות צריך ללקט מתוך איזור הנוחות ולעודד אותן לקחת צעד קדימה ולאזור את האומץ להגשים את החלומות שלהן. אחת הדרכים המוצלחות לעשות זאת היא בכנס השנתי שלנו Geektime conference.

עם למעלה מ-280 מיליון דולרים בגיוסים ומעל למיליארד דולר באקזיטים, תחרות ה-Startup Arena ב-Geektime Conference היא תחרות הסטארטאפים המצליחה ביותר בישראל ובין המצליחות ביותר בעולם.

דני לב מציגה את Cyactive ב Geektime conference 2014

בשנה שעברה עמדו על הבמה יזמיות בולטות ביניהן לירון מ-Awear  ו-דני מ-cyactive שנרכשה על ידי Paypal מוקדם יותר השנה וחן מ-Yummy, שסחפו את הקהל בפרזנטציות מרשימות. אנחנו נשמח שגם השנה תעמודנה יזמיות ומובילות על הבמה כדי להציג סטארטאפים חדשים לקהל של מעל ל-1,000 אנשי הון סיכון וסטארטאפים.

השנה תהיה הפעם השמינית בה נערך האירוע שיתקיים במתחם הבימה ב-21 באוקטובר. כיף להזכר שמאז שהתחלנו במסורת, כמה מהחברות המצליחות ביותר בישראל, יחד עם אקזיטים מרשימים התחילו את דרכם על הבמה ב-Geektime Conference. בין החברות ניתן למצוא Wix, Kaltura, Dapper, Worklight, Mominis, Clicktale, WikiAnswers, Watchdox, TweeGee, Overwolf, SkyCure ו-CyActive.

דרושות: נשים יזמיות עם סטארטאפים מעולים

אנחנו פותחים את ההרשמה לעוד כמה ימים במיוחד לסטארטאפים המובילים על ידי נשים.

גם אתן רוצות לזכות בחשיפה בינלאומית? חושבות שיש לכם סטארטאפ שיכול להיות הדבר הגדול הבא? הגישו עכשיו את המועמדות שלכן ל-Startup Arena, תחרות הסטארטאפים הגדולה של Geektime.

>>>>>> לחצו כאן לטופס ההרשמה לתחרות הסטאטראפים של Geektime <<<<<<

אנחנו מחפשים חברות שעדיין לא נחשפו לקהל הרחב, גייסו פחות מ-3 מיליון דולר ומעוניינות לחשוף את המוצר שלהן לראשונה מעל בימת הכנס. ההרשמה לסטארטאפים בהובלה נשית תסתיים ב-30 בספטמבר 2015. נשמח לראות אתכם על הבמה איתנו ב-Geektime conference 2015.

לירון סלונימסקי מציגה את Awear ב Geektime conference 2014