אמיר מיכאל. מקור: סרטון וידאו Facebook

מאת: אסף גלעד, כלכליסט

אמיר מיכאל, ישראלי לשעבר ואחד מאנשי החומרה הבכירים בפייסבוק, עזב את הרשת החברתית כדי להקים את Coolan – חברת תוכנה בקוד פתוח שתנטר שרתים ותציע לחברות המנהלות אותם פתרונות לבעיות איתן הן צריכות להתמודד. את Coolan מיכאל הקים יחד עם אחיו יוני מיכאל ועם הסמנכ"ל לשעבר לתחום ה-IT בפייסבוק, ג'ונתן הייליגר, כיום משקיע סדרתי ובעברו אחד העובדים הראשונים ברשת החברתית. לשם כך גייסו השלושה סבב 'סיד' ממספר משקיעי צמרת כמו נורת' ברידג', ו- Social+ Capital, וכן מהייליגר עצמו.

הצליח לעצבן את מנכ"ל סיסקו

בזמן שהותו בפייסבוק, הוא ביצע שם מהפיכה של ממש בתחום תכנון השרתים, והוביל את פרויקט הקוד פתוח Open Compute שזכה לתהודה רבה ועודד חברות בתחום המחשוב לשתף מידע על מנת לאפשר לתעשייה לפתור ביחד את אתגרי המחשוב הגדולים ביותר – ואף הוביל את מנכ"ל סיסקו לתקוף ישירות את פייסבוק. במסגרת הפרויקט הוא שיפר וייעל את תצורת השרתים שהתקינה פייסבוק במרכזי הנתונים שלה, על ידי הגבהת גובה השרת והגדלת שטח הפנים בכדי להפחית את הצורך בקירור, שימוש במאווררים גדולים ויעילים יותר, דחיסת אוויר קר לחדרי השרתים ובניית שרתים ללא ברגים.

כאמור, את הפיתוחים של מיכאל וצוותו פייסבוק שיתפה עם כלל התעשייה, מתוך תקווה שהדבר יוביל לעיצובים יעילים וזולים יותר לחוות שרתים."יש לנו פילוסופיה בפייסבוק שקצת שונה מעמיתיה בתעשייה", הסביר בעבר מיכאל ל"כלכליסט". "בפייסבוק מאמינים שהמוצר הוא הרשת החברתית, השיתוף של אירועים בפייסבוק, חוויות ותמונות. אנחנו התחלנו עם פרויקט שהיה אמנם פנימי לפייסבוק, אבל מאמינים שהוא לא צריך להישאר רק בתוך הבית, אלא עליו לגרום גם לאחרים לחסוך באנרגיה. אז לקחנו את כל ההגדרות ופרסמנו אותן בתוכנית של מחשוב פתוח".

Coolan מבוססת על אותה אסטרטגיה – תכנון מוצרים שאינם מוצרי ליבה של החברות שהיא משרתת, תוך שיתוף התעשייה כולה. החברה מציעה שירות מבוסס ענן שמסופק לחברות שמוכנות לשתף את המתרחש בתשתיות שלהן, אם כי בצורה אנונימית. חברה שמעוניינת להשתמש בשירות של Coolan מורידה קוד תוכנה המוטמע בפעילות ה- IT שלה ומנטר בעיות שונות המתעוררות בתשתית: עומסים על שרתים, נפילת שרתים, בעיות זכרון, בעיות תצורה ואבטחת מידע.

על ידי ניטור של תשתיות רבות ומסוגים שונים, ושימוש באלגוריתמים של למידה ובינה מלאכותית, החברה מבקשת ליצור מאגר ידע שיאפשר לה לבסוף לחזות בעיות תשתית ולחסוך כסף לארגונים שהיא משרתת.

הכתבה פורסמה במקור ב"כלכליסט"

לקריאה נוספת:
7 דרכים לחבר את העולם ה-3
סטודיו המשחקים שמאחורי סימסיטי מאבד את הבית

מקור: צילום מסך, Youtube

צפייה בהרצאות ברשת הפכו לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אז אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

איך לבנות מוצר שיהיה קל לאהוב?

קווין הייל (Kevin Hale) הקים ומיתג מוצר שהוא בעצם מאגר נתונים – Wufoo, והצליח לגרום לו להיראות ולהרגיש כאילו נוצר על ידי ענקית הצעצועים ׳Fisher Price׳. למרות שגייס 118 אלף דולר סה״כ, ההשקעה השתלמה למשקיעיו ב-29,000%, כאשר השקעה ממוצעת מחזירה למשקיעיה בסביבות ה-676%. אז איך בעצם בונים מוצר עם בסיס קהל משתמשים רחב שיהיה נלהב אודותיו ויעזור לו לצמוח? מוזמנים לצפות בהרצאה המעניינת, שנערכה במסגרת קורס ״איך להקים סטארטאפ״.

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

• העתיד כבר כאן? על קריאת מחשבות באמצעות סורקי מוח – חוקר המוח ג׳ון דילן היינס נע בין הרצון לדעת מה מתרחש לנו במוח, לבין הפגיעה בפרטיות והדילמות האתיות שבדבר.
• צמד היזמים הצעירים שיגרמו לכם לחייך – אבראר ג׳וואד וסאפוואן רחמן מבנגלדש, בני 9 ו-11, חולמים לפתח מוצרים שיהפכו את העולם למקום טוב יותר, אך בעיקר בשביל שלא יצטרכו לעבוד בשביל מישהו אחר.
• מסתבר שגם לאהבה יש אלגוריתם והוא לגמרי בשליטתכם – איימי ווב השתמשה במידע אנליטי ובמדדים סטטיסטיים על מנת למצוא את השידוך המושלם באתרי הכרויות. האם הצליח לה?
• כמה באמת שווה הלייק שלהם? ג׳ניפר גולבקמסבירה מה אפשר לעשות עם אותו מידע תמים לכאורה שאנו משתפים בו, ולמה אולי כדאי לחשוב פעמיים לפני שעושים לייק.
• קצת נוסטלגיה: ימיה הראשונים של האינטרנט והצצה לעתיד הקרוב – פיטר סמארט יוצא למסע בעקבות האבולוציה של רשת האינטרנט ומה שעוד צפוי לנו בהמשך.

את הרשימה המלאה של ההרצאות הקודמות בסדרה תוכלו למצוא כאן.

יצא לכם להתקל בהרצאה מעניינת ברשת שתרצו לחלוק עם כולם? אתם מוזמנים לשלוח לנו הודעה על כך במייל החם, info AT geektime.co.il.

מקור: Lingua.ly

חברת Lingua.ly הישראלית, שמאפשרת תרגול ולימוד שפות על ידי הפיכת התוכן באינטרנט לכלי הלימוד עצמו, הודיעה על השלמת סבב גיוס שני בסך מיליון דולר, המתווסף לגיוס הקודם בסך 800,000 דולר. בגיוס הנוכחי השתתף אודי נצר, אנג׳ל שהשקיע בחברה גם בגיוס הקודם, אנג׳ל שי רפאלי, Yochy Investments ו-Seed Fund 1776.

לימוד שפה ׳על הדרך׳

ייחודה של הפלטפורמה טמון בעיצוב ובחווית המשתמש שלה, אשר שונים לחלוטין משירותי לימוד שפות ׳טיפוסים׳, וכמו כן בעובדה שמתנהלת באמצעות תרגול שוטף. כלומר, הפתרון שפיתחו מאפשר למשתמשים לתרגל וללמוד על ידי הפיכת התוכן באינטרנט לכלי הלימוד, באמצעות הצגת כתבות ומאמרים בשפה החדשה ומבלי לעשות חיים קלים אלא לדרבן את המשתמש להתאמץ כדי להבין מה בדיוק כתוב שם. במידה והמשתמש יתקל במילה אותה לא יבין, באפשרותו לסמן אותה ולקבל את פירושה באמצעות האפליקציה של השירות.

במטרה להפוך את חווית הלמידה לאישית ומהנה, החברה לומדת את תחומי העניין של המשתמשים כמו גם את רמת הידע שלהם בשפה, ומנגישה חומרי קריאה בתחומים רלוונטיים. המשמעות היא שבמידה ואתם חובבי אופנה, החברה תדע להציג לכם את הידיעה אודות תצוגת האופנה שנערכה ממש עכשיו בפריז, במטרה לעודד אתכם ״לפצח״ את המאמר הכתוב בצרפתית ולהבין אותו, למרות שהוא יוצג לכם בשפה זרה לחלוטין.

פתרון הלמידה המעורב של Lingua.ly יכול לשמש כמוצר עצמאי או כהשלמה לשיעורים במגוון שפות ולימוד עצמי. היישום מסונכרן עם הענן וניתן להשתמש בו באמצעות הדסקטופ או המובייל כאשר בשלב זה תומך ב-18 שפות שונות. במקום ללמד באמצעות משפטים שעשויים להיות מטופשים וכאלו שנראה שהותאמו באופן אישי לילדים, הפלטפורמה חושפת את המשתמש לתוכן ׳אמיתי׳, מעניין ורלוונטי, המשלב אוצר מילים הדרוש כדי לשלוט בשפה הנלמדת.

החברה הוקמה בשנת 2011 על ידי ד״ר אורלי פורמן ויאן הימלס, שחיפשו אחר דרך יעילה ללמידת שפה, העושה שימוש בכלים המצויים בפנינו כיום בכל הקשור לטכנולוגיה וחידושים בחקר השפה. לאחר שנתיים של עבודה, הצליחו לפצח את הקוד ולפתח אלגוריתם מתאים, אותו הטמיעו באמצעות תוסף לדפדף כרום, באפריל 2014 שחררו גרסה לאנדרואיד, ושלושה חודשים לאחר מכן יצאה גרסה גם ל-iOS. הפלטפורמה שפותחה מוצעת בחינם, וסכום הגיוס הנוכחי נועד לאפשר לה להמשיך להיות כזו.

״על ידי הפיכת חיי היום יום למרכזה של הפלטפורמה, אנו מאפשרים לאנשים ללמוד שפות ועל הדרך להכיר את התרבות המקומית ולהתעדכן בחדשות באותו הזמן״. אמר מנכ״ל ומייסד החברה, ד״ר יאן הימלס.

סרטון: Lingua.ly – A brand new way to learn a language

יום האישה הבינלאומי שחל ממש היום הוא סיבה טובה לעלות לאור הזרקורים סטטיסטיקות כאלה ואחרות שמזכירות למה עדיין אין שוויון בתעשייה שלנו בפרט ובעולם בכלל. במקום להתמקד בשלילי החלטנו להביא לפרונט את הסטארטאפים שבהם כמו שביונסה שרה, הנשים שולטות.

Take&Make

פלטפורמה המאפשרת לבלוגרים, כוכבי יוטיוב, מוכרים ב-etsy ועוד, לייצר מוניטיזציה על ידי מכירת קיטים ממותגים של (DIY (Do It Yourself. החברה הוקמה בדצמבר 2014 על ידי שתי מייסדות, מיקה קייט (CEO) ולירי הלפרין סגל (CMO) ומונה 8 אנשים, מתוכם 7 נשים. מעבר למייסדות עצמן יש אחראית קשרי קהילה, אחראית רכש, מתכנתת ו-2 עובדות אופרציה. הגבר שבחבורה הוא ה-CTO והשותף השלישי, יוסי שלם, "שמאזן את הנשיות במשרד", לפי לירי. משרדי החברה יושבים ברוטשילד 22 והם כיום חלק מתוכנית הסטארטפים Nautilus של חברת AOL. עד כה גייסה החברה כחצי מיליון דולר והם מגייסים עובדים נוספים מארצות הברית.

קרדיט: Take&Make

Recardo

שוק יד שניה ל-Gift Cards בארצות הברית, שמאפשר למכור (בהנחה מסויימת) את הכרטיס שאינך רוצה מחד ומאידך לקנות כרטיסים של אנשים אחרים במחיר מוזל. לפי החברה, בארה"ב ישנו שווי של 23 מיליארד דולר בשנה ​של כרטיסי גיפט קארד שאינם נפדים. המיזם הוקם באוגוסט 2013, ומורכב משלוש נשים בסך הכל – גל אביטל (CEO), מעין גבה (CTO) ושנון דלייני (​VP Product & Marketing).

Wishi

החברה מפתחת פלטפורמה שעוזרת להתלבש באמצעות ​שימוש בחוכמת ההמונים. המשתמשים מעלים את ארון הבגדים האמיתי שלהם לפלטפורמה ומקבלים סטיילינג אישי לאירועים בחיים כמו: דייט, ריאיון עבודה, בילוי ועוד. החזון הוא לאפשר להמונים ליהנות משירות של סטיילינג אישי ולעזור להבין איזה סטיילינג הם יכולים לעשות מפריטים קיימים בארון הבגדים שלהם, ללא צורך ברכישת פריטים חדשים כל הזמן. ​

הפלטפורמה הושקה בסוף 2014 ובעלת מאות אלפי משתמשות שמעלות את הארון ומקבלות סטיילינג. החברה עצמה נוסדה בשנת 2013 מונה 9 עובדים מתוכם 8 נשים בתפקידים של ניהול, פיתוח עסקי, מוצר, עיצוב ,תכנות, תוכן ושיווק​. לחברה שלוש מייסדות: ליה כסלו, קליאה אוחנה והילה אנג'ל. המשרד הראשי נמצא בסן פרנסיסקו וקיים משרד נוסף בניו יורק. סבב הגיוס האחרון של החברה עומד על $2.2 מיליון​ וכן, הם מגייסים כוח אדם נוסף.

Rompr

תמונה: רומפר

מנוע המלצות מותאם אישית לבילויים ואירועים, שמשתמש בביג דאטה במטרה לענות על השאלה הגדולה: "מה כדאי לעשות עכשיו?". החברה הוקמה בשנת 2013 על ידי שלוש מייסדות: נועה לוי (CEO), נעמה קטיעי (מנהלת פיתוח) וסבינה וורנוביצקי (מעצבת) ומייסד, ד"ר שחר לובט, "אנחנו מאמינות בשוויון הזדמנויות לגברים", צוחקת נועה. סך הכל החברה מונה 6 אנשים, חצי מהן נשים. משרדי הסטארטאפ נמצאים כיום בחממת דה טיים (גילוי נאות: בה גם יושבת החברה המפעילה את אתר גיקטיים) והגיוס האחרון שלה עומד על כ-600 אלף דולר, מדה טיים ומוואדי וונצ'רס. מבחינת כוח אדם הם מגייסים כעת אנשים לפיתוח ושיווק.

Dreame

הסטארטאפ, שהוקם בינואר 2014 ויושב כיום ב-We Work, שם לו למטרה להפוך את הדמיון לאומנות מודרנית ונגישה. עם אוסף של כ-50 אמנים מרחבי העולם, כל אחד בעל סגנון אישי, המיזם מאפשר לעבודות אומנות להפוך למגוון של מוצרים החל ממסכות עיניים ועד מנשאים. החברה עברה pre seed round וכיום הם מגייסים מעצב/ת ראשי/ת ומתכנת/ת אתרים. בראש המיזם עומדות שרונה קרני כהן (CEO and Founder) ואמילי שמוהה (Co-Founder) ולצידן עובדות ביילי מזן מנהלת התוכן וסיביל אוטנשטיין עורכת Dreame Diaries. וכן, הן ארבע נשים מתוך ארבע עובדים.

אחרי ההיכרות הגיע הזמן לת'כלס. נתחיל בשאלה מכשילה: האם גייסתם נשים בכוונה תחילה?

מיקה (Take & Make): "יצא כך. אנחנו מראיינים אנשים לפי יכולות ולפי התאמה לאופי החברה. במקרה זה יצא שאנחנו רוב נשי. החברה עוד צפויה לגדול ומאזן הטסטוסטרון עלול להשתנות".

שנון (Recardo): "הכרנו בתכנית ZELL ליזמות, במהלך המיונים עבדנו בכמה משימות יחד ונהננו מהעבודה המשותפת. כשהיינו צריכות להרכיב קבוצה החלטנו לקחת את החברות גם לצד העסקי. כל אחת מאיתנו מקצועית מאוד בתחומה ולכן אנחנו גם 'משלימות' זו את זו מבחינה מקצועית".

ליה (Wishi): "כשהתחלנו לפעול רוב העובדים היו גברים, עם הזמן הבנו שבחברה קטנה צריך שכולם יבינו ויזדהו עם החוויה והתחלנו לגייס יותר נשים. בשביל לבנות מוצר שעוסק בסטיילינג בצורה טובה צריך עובדים שמבינים את החוויה ויהיו גם המשתמשים של המוצר. רק אם את משתמשת במוצר ומבינה איפה זה מגניב ואיפה פחות אפשר לשפר ולבנות מוצר שמיליוני נשים בעולם ירצו להשתמש בו".

נועה (Rompr): "כך יצא, נעמה אני חברות הכי טובות עוד מהצבא וסבינה הגיעה דרך נעמה".

שרונה (Dreame): "זה קרה מאד בטבעיות אבל אנחנו רוצות להתרחב כקבוצה, נשים וגברים".

האם העובדה שהחברה מנוהלת על ידי נשים משפיעה על ההתנהלות בה?

לירי (Take & Make): "החברה מתנהלת כמו כל חברת סטארטאפ טיפוסית, אנחנו עובדים קשה, חושבים על פתרונות מהירים, מנסים לעשות את הבלתי אפשרי ואז לקפוץ רמה. אבל אולי ההבדל הוא בזה שיש לנו בין היתר פריכיות במשרד (לעת צרה) והשולחן שלנו מלא בסרטי משי, דבקי בד, חוטים צבעוניים ועוד. היצירתיות אצלנו שופעת ויכול להיות שהרוב הנשי תורם לכך".

שנון (Recardo): "התנהלות מאוד מסודרת, חסרת 'ויכוחי אגו' מיותרים, הבנה של כל אחת את האחרות".

ליה (Wishi): "קשה לי לענות על השאלה כי אני לא מכירה אופציה אחרת בהקשר של Wishi אבל אני לא חושבת שיש הבדל משמעותי. העובדות שלנו מאוד מקצועיות ובאות לעבוד ולבנות לעצמן קריירה. במשך שעות היום אין כמעט אינטראקציות וכמו בכל חברה שאכפת לה מהעובדים אנחנו מנסים לעשות כמה שיותר אירועים נחמדים מחוץ לשעות העבודה. אבל בגדול אני לא חושבת שיש הרבה הבדל, בסוף כל עובד/ת נמדדת במספרים והישגים חודשיים וזה מה שמוביל את הניהול וההתנהלות".

נועה (Rompr): "לא מאמינות שיש התנהלות 'נשית' בניגוד ל'גברית', חוץ מזה שתמיד יש שוקולד במשרד".

שרונה (Dreame): "האינטיליגנציה הרגשית שלנו מאפשרת לנו להבין מה הלקוחות שלנו באמת רוצים, מה שמאפשר לחולמים שלנו ללמוד עוד על עצמם ודרכים נוספות להביע את עצמם. אנחנו מאד יעילות ורב תכליתיות. אנחנו לא הסטארטאפ התל אביבי הממוצע וההיגיון היצירתי שלנו מוביל לתוצאות".

האם אפשר להגיד שחברה בעלת רוב נשי היא דבר שכיח בסצינת הסטארטאפים או שמה אתן עדיין עוף מוזר?

לירי (Take & Make): "קשה להתעלם מהעובדה שרוב המשתתפים באירועי הנטוורקינג למיניהם הם גברים. חוץ מזה שאלו האירועים היחידים שאין בהם תור לשירותי נשים, אנחנו לא מרגישות הבדל ביחס אלינו".

שנון (Recardo): "עוף מוזר, אבל בדרך כלל לטובה".

ליה (Wishi): "באופן טבעי יוצא לי להכיר המון נשים יזמיות ​אז בחוויה שלי יש הרבה אבל ברור שמבחינה סטטיסטית עדיין מדובר במיעוט. אני חושבת שככל שיותר נשים ייכנסו לתחום הן יביאו לאונליין הרבה תחומים שעדיין חזקים יותר בעולם האופליין, תחומים שבאופן טבעי יותר מעניינים נשים וגברים פחות טובים בלפתח אותם".

נועה (Rompr): "ממש לא שכיח, במיוחד שאצלנו גם המנכ״ל וגם מנהלת הפיתוח הן נשים. אנחנו מאמינות שהמצב ישתנה, ותמיד מעודדות נשים ללכת על המיזמים שלהם ולא לוותר מראש רק כי הן לא עונות על הסטריאוטיפ המקובל ליזמי היי טק".

שרונה (Dreame): "אנחנו עוף מוזר – אבל לא כי אנחנו נשים".

וממש כמו בכל חגיגה, מה אפשר לאחל לנו לשנה הבאה?

שנון (Recardo): "שתהיינה עוד חברות בעלות רוב נשי​ – Girl power".

ליה (Wishi): "הרבה חברות מדהימות שבבסיסן עומד מוצר לשוק הנשי מתקשות לגייס כספים כי מרבית המשקיעים הם גברים שיותר קל להם להשקיע במוצרים שהם יכולים להזדהות עם החוויה שלהם (כמו אבטחת מידע, פלטפורמות לפרסום וכו'). הרבה חברות מאוד מצליחות שהוקמו על ידי נשים התקשו מאוד לגייס כסף בתחילת דרכן והיום הן ענקיות (כמו Birtch Box ועוד רבות נוספות). אני מאחלת שהמשקיעים הגברים יהיו יותר פתוחים להשקיע בחוויות חדשות ובעיקר שיצטרפו נשים משקיעות לקרנות הון סיכון. ככל שיהיו יותר נשים בעמדות מפתח גם מהצד של ההשקעות, יהיה יותר קל לנשים יזמיות לגייס כספים".

נועה (Rompr): "שהרוח היזמית שלנו תחצה סקטורים ומגדרים, יש פה עוד הרבה מאוד פוטנציאל לא מנוצל".

לירי (Take & Make): "שלא יהיו יותר כתבות על סטארטפים – רק בגלל שיש בו רוב נשי". (אבל אז לא תהיה לי עבודה – ר.ש)

שרונה (Dreame): "אני מאחלת לכל היזמות שיהיו יותר אנאליטיות עם עצמן, וליזמים – שישבו איתנו בישיבות וירגישו מחוזקים בנוכחות 4 נשים. כל פעם שאנחנו בישיבה עם אישה נוספת, תמיד יש הרגשה מסחררת של גאווה ואנחנו רוצות שגם הגברים שאנחנו עובדות איתם ירגישו אותו דבר".

אנחנו מזמינים אתכם לפרגן בתגובות לעוד סטארטאפים שמעסיקים 50% ומעלה של נשים בחברה ושיש לפחות מייסדת אחת בצוות המייסדים.

קרדיט תמונה ראשית: women win via shutterstock

הפוסט נכתב על ידי גיא קצוביץ', מנהל תכנית ההאצה 8200EISP.

בסוף חודש ינואר האחרון פתחנו את המחזור החמישי של תוכנית היזמות של יוצאי 8200 – EISP עם 20 יזמים, שנבחרו מתוך כמעט 300 מועמדים – כולם, בלי יוצא מן הכלל, הם גברים.

לאחר שידיעה בנושא הופצה בפורום אינטרנטי של נשים יזמות, הבשורה החלה לפרוס לה כנפיים, ואנחנו התחלנו לקבל לא מעט תגובות (ותלונות) מאנשים מהתעשייה, גברים ונשים כאחד, התוהים לגבי העובדה הזו.

האם לא הייתה אפילו אישה אחת מתאימה מבין כל המועמדים? נשאלנו. והאם, כאקסלרטור הפועל ללא מטרות רווח, זה לא תפקידכם ואחריותכם לסייע ב"תיקון" עיוותים מסויימים בתעשייה – למשל, שילובן או אי-שילובן של אוכלוסיות ספציפיות המודרות ממנה?

בשבוע שעבר גם פורסמה כתבה במוסף "הארץ" שעסקה בנושא הזה, אך זו זכתה (לצערי) לקול ענות חלושה בקרב "ברנז'ת" הסטארטאפיסטים וההיי-טקיסטים – ואפשר לומר שחתמה את הגולל על הפרשה. אז הבה נפתח לרגע את הנושא. (יש שיגידו שאני יורה לעצמי ברגל עכשיו, שיגידו).

סטטיסטיקה

נתחיל מהעובדות: כן, אף לא אישה אחת התקבלה למחזור הנוכחי של התוכנית. אני רוצה להאמין שהסיבה אינה הדרה מכוונת, אלא סטטיסטיקה. אם מתוך ~300 מועמדים מתקבלים בסופו של דבר 20 יזמים בלבד, סיכויי הקבלה נמוכים מ-1/15, ולפיכך ישנו סיכוי מתקבל על הדעת שבתוך קבוצת 30 היזמות שהגישו מועמדות השנה, לא נמצאה אף אישה מתאימה.

(מנגד, זה אומר שאם היו מתקבלות השנה יותר מ-2 נשים זה גם היה נתון מפתיע סטטיסטית – בשנים קודמות, אגב, מספר הנשים נע בין 3 ל-7 מתוך 20. ובסה"כ, כ-20% מהיזמים בוגרי התוכנית שלנו ב-4 השנים האחרונות הם למעשה יזמות).

אבל כאן צריך לשאול, למה יש פער כל כך גדול בין הקבוצות – ומי אשם בכך?

הסיבה הראשונה היא אנחנו

וכשאני אומר "אנחנו", אני מתכוון אליי, מנהל התוכנית: השנה עשינו במסגרת המיונים לא מעט פניות פרו-אקטיביות לאוכלוסיות ספציפיות (פריפריה, חרדים וערבים, למשל) – כמובן, כדי להגיע ולפנות ליזמים שאינם עונים לסטריאוטיפ היזם בן ה-22, בוגר 8200 מרמת אביב, שממקם את משרדיו בתוך המשולש רוטשילד-רמת החי"ל-הרצליה פיתוח רבתי.

יכול להיות מאד שהיינו צריכים לפנות כאקסלרטור באופן פרו-אקטיבי גם לארגונים וחממות שמתעסקים ספציפית ביזמות נשית, לספר להן על יזמות מעולות בוגרות התוכנית שלנו, ולעודד נשים להגיש אלינו מועמדות.

סביר שכך היינו מגדילים את כמות המועמדות השנה, ותמהיל הקבוצה הסופי היה אולי נראה אחרת.

טעיתי – ובשנה הבאה, נתקן את הטעות.

הסיבה השנייה היא המציאות

וכשאני אומר "מציאות", הרשו לי לרגע לזרוק מספר סטטיסטיקות לאוויר: גם בשנת 2015, תלמידות חטיבה ותיכון הן עדיין מיעוט במגמות טכנולוגיה, סטודנטיות מהוות עדיין מיעוט במקצועות הרלוונטיים (27-38% הוא שיעור הסטודנטיות הכללי בישראל במקצועות כמו מדעים פיזיקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות), ורק 22-25% מעובדי המו"פ בארץ הן נשים.

שיעור הנשים היזמות בישראל מוערך ב-4% (!), והסיכוי של סטארטאפ בהובלת אישה לגייס הון-סיכון מקרנות נמוך משמעותית מזה של סטארטאפ בהובלת גבר. יש מיעוט נשים בשדרת הניהול של חברות היי-טק וחברות ציבוריות בישראל, וכמובן בדירקטוריונים של החברות הללו.

את המציאות הזו ברור שצריך לשנות, וכדי לעשות זאת – כדאי בהחלט לשאול, מדוע זה קורה?

אולי זה המבנה הפטריאכלי של התעשייה הזו; אולי אלו התניות חברתיות ותרבותיות שמשפיעות על שילובן של נשים בה הרבה קודם (למשל, מהם מקצועות "גבריים" ומהם מקצועות "נשיים", וגו') – אני מודה שאינני מספיק בקיא כדי למנות את כל הגורמים ולזהות את הרלוונטיים מביניהם.

הרבה יותר גברים הגישו מועמדות מנשים

סיבה שלישית לפער בין הקבוצות, היא היזמות עצמן

כן, העובדה שיש מאות נשים יזמות בישראל, מוכשרות ומוצלחות שלצערנו, בחרו שלא להגיש מועמדות השנה – אלינו ואל אקסלרטורים (את חלקן אני מכיר באופן אישי) – היא לא רק אחריותינו או אחריות החברה הפטריאכלית בה אנו חיים, אלא גם אחריותן של אותן נשים יזמות.

(הבהרה: האם הסיבה הזו היא הגורם העיקרי למצב? ברור שלא, אבל גם אותה צריך וראוי לציין).

סיבה רביעית ואחרונה, היא שאנשים בתעשייה "מוכתמים"

כלומר, שאנחנו מעדיפים יזמים גברים בלי לדעת שאנחנו עושים זאת. דוגמה טובה לכך, למשל, היא העובדה שמסמך קורות חיים זהה יקבל יחס שונה על ידי מעסיק, אם יישלח על ידי אישה או על ידי גבר (נחשו לטובת מי).

האם זה בוודאות המצב בתעשיית היזמות וההון סיכון בישראל? קטונתי, אבל זו בהחלט נקודה שראוי לחשוב עליה. זה לא בדיוק אפלייה "קלאסית", כי היא לא בהכרח מכוונת – אבל דווקא בגלל שהיא לא מגיעה ממקום מודע, היא אולי הכי בעייתית.

בכל מקרה, ברור שהתמונה הגדולה יותר היא – כמו תמיד – הרבה יותר מורכבת והרבה פחות חד-משמעית.

אז מה אפשר לעשות?

1. להבין שהתמונה מורכבת, שכולנו יכולים לעבוד קשה יותר כדי לשנות את המצב – גם אני והאקסלרטור, גם התעשייה כולה וחבריה כפרטים, וגם היזמות עצמן. בסדר הזה.

2. לדבר על הנושא ולהעלות אותו למודעות. לנהל עליו שיח אינטיליגנטי ועמוק – רצוי, כזה שלא מסתכם (רק) ב"ספירת ראשים" של נשים בחוגים מסוימים, אלא גם בסיבות שהובילו לספירה כזו או אחרת מלכתחילה.

3. להיות מודעים לסיכוי/סיכון שאנחנו "מוכתמים" – כחברה וכפרטים – ומעדיפים גברים על פני נשים אפילו מבלי להתכוון לכך.

4. והכי חשוב, להבין שיש פה בעיה ולפעול כדי לפתור אותה – וזה בכלל לא משנה מי "אשם": כאשר לקבוצה שמהווה 50% מכלל האוכלוסיה הישראלית יש ייצוג שנע בין 0 ל-20 אחוז בקהילת היזמים – הפער הוא עצום. כדאי ואף חובה לבדוק מה הסיבות לכך, ולטפל בהן.

אנקדוטה לסיום

אם את יזמת אישה ואת קוראת במקרה את הטקסט הזה, דעי שיש כמעט 30 אקסלרטורים שפועלים בישראל. כולם היו שמחים לראות יותר נשים יזמות מגישות אליהם מועמדות – ומתקבלות. ואני מרשה לעצמי לדבר בשם כל הקולגות שלי לתעשייה כאן.

(לא, זה בכלל לא יפתור את הבעיות העמוקות והקריטיות יותר, אבל זו דרך מיידית לעשות שינוי – עבור הסטארטאפ שלך בוודאי, ואולי גם עבור התעשייה – במו ידיך ובמרחק טופס מועמדות אחד).

כשירות לציבור, הנה כמה אקסלרטורים ותוכניות חדשנות שההרשמה אליהם פתוחה עכשיו:

HAC  – תוכנית ההאצה של עיריית הרצליה. (להרשמה)
מחלקת החדשנות של יאהו ישראל (להרשמה).
Vertical Engine – תוכנית חדשנות בשיתוף אוניברסיטת ת"א (להרשמה)
8200 EISP – תוכנית היזמות של עמותת בוגרי 8200 (ההרשמה למחזור הבא שלנו נפתחת רק בספטמבר 2015, ולכן יש עוד זמן).

*  *  *

ארבעה אירועים שיתקיימו לרגל יום האישה הבינלאומי בישראל

יום האישה הבינלאומי נחגג כל שנה ב-8 במרץ ומטרתו לציין את הישגי הנשים בכל התחומים. Wize, התנועה לשינוי תרבות הצעירים וחיי הלילה בישראל, המפיקה הרצאות בפאבים; ו-She.Codes, קהילת מפתחות התכנה הישראלית, בה חברות מעל 5,000 משתתפות; משתפים פעולה בארבעה מפגשים לרגל שבוע האישה.

המפגשים יהיו בסגנון הרצאות על הבר, ויתקיימו בחיפה, רעננה, תל אביב ופתח תקווה בשבוע שבין ה9-11 במרץ כשבכל אירוע תרצה דמות נשית בכירה מהתעשייה.

פאב תרל"ח, פתח תקווה, 9.3.2015, בשעה 19:00: באירוע תדבר מורן בר, מייסדת שותפה ומנכ"לית אתר GeekTime, בלוג הטכנולוגיה והסטארטאפים הגדול והמוביל בישראל. בר נבחרה לאחת מ-Top 100 Women In Tech In Europe , היא בוגרת ממר"מ ועורכת דין בתחום דיני הפרטיות והטכנולוגיה והיתה שותפה למיזמי אינטרנט גדולים וביניהם האתר 2eat. כמו כן, ייסדה וניהלה את הסטארטאפ אקסלרטור הראשון בישראל Venturegeeks.

לינק לאירוע

מייקס פלייס, ירושלים, 9.3.2015, בשעה 19:00: באירוע תרצה רות פולצ'ק, ראש האקסלרטור של סיטי ויו"ר ומייסדת SheCodes; בנושא כלים ליזמים מתחילים. רות בעלת נסיון של יותר משבע שנים בתור מנכ"לית, מקימה של סטארט אפים שונים בתחומי ההייטק והטכנולוגיה וייסדה את ארגון SheCodes; ומכהנת כיום כראש האקסלרטור של Citi בישראל.

לינק לאירוע

נולה סוקס, חיפה, 10.3.2015, בשעה 19:00: בהרצאה תדבר חן ספקטור, מנהלת קהילות בויקימדיה ישראלית, בלוגרית, בעלת רקע רב בפיתוח מיומנויות קוגנטיביות ובעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בלקויות למידה, על נושא אימון מוחי ומשחקי מחשב – האופן שבו משחקי מחשב יכולים לקדם את היכולות הקוגניטיביות שלנו, ואיך ניתן לשפר את היכולות האקדמיות שלנו באמצעות אימון מוחי.

לינק לאירוע

שנקין בר, רעננה, 11.3.2015, בשעה 19:00: תרצה מור שלזינגר את ההרצאה המפורסמת שלה – משחק של גברים בתעשיית ההייטק. זה לא סוד שנשים וגברים לפעמים ניגשים לאותן משימות בצורה אחרת לגמרי. בתחומים כמו הייטק ויזמות, שנחשבים גבריים באופן מסורתי, נשים יכולות לפעמים לחבל בסיכויי ההצלחה שלהם בלי לדעת אפילו, פשוט בגלל שהן לא מכירות את חוקי המשחק. מור שלזינגר היא סמנכ"לית הפיתוח של Quixey, ובעלת יותר מ-25 שנות נסיון בתחום ההייטק.

לינק לאירוע

קהל הציבור, גברים כנשים, מוזמנים להגיע, לשמוע ובעיקר – להחכים בכל אחד מאירועי שבוע האישה 2015. האירוע – עלינו; הבירה – עליכם.

מקור: JoinTV

JoinTV הישראלית נוסדה לפני כשנתיים ומציעה למעשה תמחור דינמי של תכנים, בהתאם לפרופיל הלקוח ומידת ההשפעה החברתית שלו. היזמים מאחורי החברה הם ערן דביר, שי הרשקוביץ, וערן פיין, עימו שוחחתי על מנת להבין קצת יותר על המיזם של השלושה.

תמחור דינמי

השירות שמציע הסטארטאפ הישראלי JoinTV הוא תמחור דינמי בהתאם לפרופיל הלקוח וההשפעה החברתית שלו; המוצר הראשון של החברה מאפשר ללקוחות לקנות תוכן ושירותים דיגטליים ברשת כקבוצה, כאשר גודל הקבוצה וכמות הרוכשים משפיעים בזמן אמת על מחיר המוצר. כמו כן, חברים יכולים ליהנות מהנחה מסוימת אבל לקנות מוצרים שונים לגמרי. כך לדוגמא, ספק כבלים מסוים יכול לפנק את חבריו בהנחה בערוצי פרימיום, כאשר כל אחד מהרשומים לשירות יכול לבחור ערוצים שונים לגמרי. מעבר לכך, המערכת שפיתחו מאפשרת לנתח את התנהלות ואופי הקבוצה ועל סמך זאת להציג בפניהם הצעות משלימות, מה שכמובן מגדיל את סל הקנייה של המשתמשים.

אוקיי, אז זה בעצם סוג של גרופון רק לתכנים?

״זה קודם כל לא רק תכנים. יש לנו לקוחות של תכנים, ספורט, כרטיסים ואפילו מערכות שיווק של ספקי כבלים גדולים בארה"ב ובאסיה. זה רחוק שלא לומר הפוך מגרופון, בשני מובנים; אחד, אתה מביא את החברים. שתיים, זו מערכת לומדת. יש טכנולוגיה די מורכבת שגם מתאימה מחירים לגודל הקבוצה. הדוגמא הפשוטה היא שהמחיר יורד ככל שיותר חברים מגיעים אבל בקרב חלק מהלקוחות יש שני סוגי משתמשים – חדשים וכאלה שחידשו מנוי. אלו מלכתחילה יתחילו בתוך המערכת שלנו ממחירים שונים ויהנו מגובה הנחה שונה״.

באיזה שלב המוצר נמצא עכשיו?

״המוצר כבר יצא ללקוחות ׳אמיתיים׳ בהשקה מלאה; עלה לאוויר עם NBA ב-30 מדינות, ונועד לעזור להם למכור מנויי צפייה באינטרנט, כאשר מספר הלקוחות שלהם מונה כמאות אלפים ברחבי העולם. לאחרונה עלינו לאוויר עם ספק כבלים גדול במזרח אסיה (לא ניתן לספק את שמו היות ואין להם יחסים עם ישראל), ובחודש מרץ צפויים לעלות לאוויר עם ספק הכבלים הגדול ביותר בארצות הברית, ובהמשך עולים עם שתי ליגות נוספות גדולות מאוד (מאוד) בארצות הברית גם כן. כך שסך הכל מדובר בקרוב לשישה מיליון משתמשים״.

מקור: JoinTV

דוגמא לשירות מתוך אתר NBA

בוא נדבר קצת על תחרות

קיימים מתחרים כדוגמת Shop Soically, Social Annex ו-Gigya. מי הוא קהל היעד אליו אתם פונים? 

״אנחנו עובדים היום הן עם ספקי תוכן גדולים, ספקי ספורט גדולים וחברות כבלים, אשר קהל המשתמשים שלהם הוא בעיקר לקוחות צעירים וסטודנטים. אנו נמצאים גם בתחילת פעילות עם אתרי מסחר אלקטרוני המשווקים כרטיסים להופעות ותחרויות ספורט״.

ובמה אתם טובים יותר?

״ההתמחות שלנו היא ראשית כל בהיבט הקבוצתי וביכולת לייצר קבוצת רכישה בזמן אמת, ובעיקר בתמחור הדינמי והפרוגרסיבי, המשתנה בהתאם למספר הרוכשים. כמו כן, אנו מספקים מבט יוצא דופן על ההתנהלות של הקבוצה, אנשים מרכזיים בקבוצה ומאפשרים לחזור לקבוצה עם הצעות ייחודיות, ואפקטיביות במיוחד״.

מה המודל העסקי שלכם?

״אנו מרוויחים מעלות רשיון שנתית, הכנסות מכמות משתמשים במערכת ועלות השימוש במערכת המידע שלנו – מידע התנהגות קבוצתית״. עד כה גייסה החברה כספים מקרן Afterdox, ממשקיעים פרטיים מתחומים דומים והמדען הראשי קרוב למיליון דולר ובהמשך השנה מתכננים לצאת לסבב גיוס נוסף למטרות צמיחה״.

ומה לגבי ישראל?

״כרגע רק המוצר של NBA זמין בארץ. המוצרים האחרים הם של לקוחות בארצות הברית ורחבי העולם ולכן רובם לא זמינים. נשמח מאוד לשתף פעולה עם חברות ישראליות״.

מינכן, גרמניה

כנס Start in Germany ייערך ב-26 במרץ בבית אנדרומדה ביפו. הכנס מיועד ליזמים וסטארטאפים טכנולוגיים המעוניינים להתחבר ל-82 מיליון המשתמשים בשוק הגרמני. מטרתו, לספק מידע וקשרים מועילים לכניסה לשוק הגרמני. הכנס הוא חלק מפלטפורמת Europe Days שמיועדת לחבר בין יזמים ישראלים לבין 'סצינת הטכנולוגיה' במדינות האירופאיות השונות. הכנס הקרוב, המוקדש לגרמניה, יערך כחלק מחגיגות 50 השנה לייסוד הקשר הדיפלומטי בין ישראל לגרמניה וצפויים להשתתף בו מעל ל-150 איש. חלקו האחרון של הכנס יוקדש לנטוורקינג מונחה על בירה ונקניקיות סביב נושאי מפתח כגון סייבר, אינטרנט, IoT, e-Health, ערים חכמות, מובייל וניו-מדיה.

בכנס, ניתן יהיה לפגוש אנשים מזירת הטכנולוגית הגרמנית כולל נציגים של hub:raum האקסלרטור של דויטשה טלקום, ProSiebenSat.1 Media – מחברות הטלויזיה והמדיה הגדולות באירופה, קרן ההשקעות של Robert Bosch, דויטשה טלקום, Berlin Partner אשר מתמקדת בסיוע לחברות לעבוד בברלין, European Pioneers אקסלרטור עם תוכנית השקעות ייחודית, נספחת מסחרית של משרד הכלכלה בברלין ואחרים.

פלטפורמת Europe Days והכנס הוקמו ביוזמת גילי צגלה, מייסד ומנכ״ל Novawind אשר מתמחה בפיתוח עסקי ושיווק לאירופה.

בין הנושאים שיידונו בכנס: הזדמנויות גיוס כסף ממשקיעים גרמניים, אקזיטים בגרמניה, כיצד ניתן להצטרף לתוכניות חממה ואקסלרטור בגרמניה, ניהול פעילות תקשורתית ויח"צ בגרמניה, מה ארגונים גרמנים שונים מחפשים בישראל, איזה תמיכה ממשלתית ניתן לקבל, מה קורה בזירה הטכנולוגית בגרמניה ובברלין בפרט, ואיזה אירועים בגרמניה אסור לפספס.

מחיר מיוחד ליזמים/ות וסטארטאפים 99 ש״ח הנרשמים עד ל-22.3 (במקום 399 ש״ח לכרטיס רגיל).

לפרטים נוספים ולהרשמה

יש לנו 5 כרטיסים לחלק לכם

על מנת לזכות בכרטיס נשמח אם תשתפו את קהל הקוראים עם מקום אחד מומלץ בגרמניה שהייתם שמחים לבקר בו או שביקרתם בו ואתם ממליצים לאחרים לבקר בו בטיול הבא שלהם.

5 התגובות שיבחרו על ידי צוות גיקטיים יזכו את המגיבים בכרטיס כניסה לאירוע. התחרות תסתיים ביום חמישי הקרוב (12.3.15) בשעה 12:00 בצהריים.

שימו לב: אנא הקפידו להגיב במערכת התגובות באתר, תגובות פייסבוק לא תבדקנה.

קרדיט תמונה: munich via shutterstock

מאת לירון ורמן, מנהל מעבדת החדשנות של Citi בישראל.

האבולוציה הדיגיטלית שעברה בשנים האחרונות המערכת הבנקאית בעולם המערבי לא השאירה מאחור גם את עולם היזמות. בשנתיים האחרונות כבר אי אפשר להתעלם מצמיחתו של תחום הפינטק (הטכנולוגיה הפיננסית), שמושך מאות סטארטאפיסטים בישראל לנסות ולמצוא את הדבר הגדול הבא בטכנולוגיות הפיננסים. אלא שאם בעבר חשבנו על עולם הפינטק דרך הפריזמה הצרה של הארנק הדיגיטלי המתוקשר, הרי שהמונח הזה טומן בחובו הרבה יותר מכך.

הטכנולוגיות החדשות, שרבות מהן משרתות את הגופים הבנקאיים הגדולים בעולם וכמו כן מיליוני צרכנים, משנות את הדרך שבה אנשים מלווים וחוסכים כסף, משלמים על מוצרים, ומבצעים העברות בנקאיות. אבל זה לא הכל – אחת לכמה זמן עולה לכותרות עוד פרשה של פריצת אבטחה חמורה בחברת אשראי כזו או אחרת או חשד למעילה בבנק גדול. ניהול המידע ושמירה על ביטחון הכסף של כולנו הוא נדבך נוסף, חשוב לא פחות, שמעסיק את ראשי התעשייה. החל ממניעת הונאות דרך פעילות לא חוקית ברשת העמוקה ועד לזיהוי פנים של הלקוח ללא צורך בהקשת סיסמא בכספומט- כל אלה כבר אינם בגדר מדע בדיוני.

בעוד רובנו ניגשים לסניף הבנק שלנו לעתים רחוקות בלבד, דור שלם של יזמים עובד במרץ על מנת לבנות את התשתית הטכנולוגית שתאפשר לנו להתקדם עם הזמן. בדרך זו הם מוצאים וכורים ערוצים חדשים של רווח, מאתגרות את המודלים העסקיים של מוסדות קיימים, ויוצרים התלהבות בקרב משקיעים שמאמינים שהאינטרנט והטכנולוגיה בדרכם לשנות את הבנקאות לתמיד.

הצורך ההולך וגדל בטכנולוגיות מעולם הפינטק הביאו את הגופים הגדולים ביותר וגם את המדינה באמצעות המדען הראשי למקד מאמצים ולהזרים כספים למרכזי פיתוח מסביב לעולם, ובראשם ישראל. ה"סטארטאפ ניישן", שכבר הוכיח את עצמו בעבר בעולמות המובייל, המדיה, הגיימינג, הביטחון ועוד – הולך ומעמיק את מעמדו גם בכל הקשור לעולם הטכנולוגיות הפיננסיות.

הנה כמה טיפים מועילים ליזמים שמעוניינים להשתלב בתעשיית הפינטק:

1. השתמשו בניסיון שלכם כצרכנים

יזמים נוטים להיות אנשים מעודכנים טכנולוגית, ואף ערנים לחסרונות של הקיים. סביר להניח שלא פעם ולא פעמיים נתקלתם בבעיה יומיומית בהתנהלות הפיננסית שלכם וחשבתם "אם רק"… ובכן, כמו בכל עולם היזמות, גם בתחום הפינטק, סטארטאפ טוב יכול להגיע מבעיה מהותית שאתם עשויים למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורה.

2. פניה לצרכן סופי מול פניה לחברה

הסעיף הזה אולי יישמע לכם כמו סתירה של הטיפ הראשון אבל לא בהכרח. הנטייה הטבעית של יזמים היא לחשוב מהר ופשוט על אפליקציות שנותנות מענה ללקוחות, פשוט משום שזו החוויה שנוגעת לחיים של כולנו. אלא שבפועל – אתם לא היחידים שנלחמים על הכיס של הצרכן וסביר להניח שתמצאו את עצמכם עם מיזם בשוק תחרותי במיוחד. בהתאם לתמהיל הפתרון, נסיון היזמים וההזדמנות שווה לכם לשקול לפנות לתחומים בעלי שוק ענק ופוטנציאל כלכלי גדול, כמו בקרה, רגולציה, נהול סיכונים ומניעת הונאות.

3. שת"פ עם גוף גדול

יש לכם רעיון טוב וסיימתם את שלבי הפיתוח הבסיסיים? חפשו שיתוף פעולה עם מוסד פיננסי גדול שיש לו אינטרס להטמיע את הטכנולוגיה שלכם או לכל הפחות לבחון אותה. היכולת להשתמש במערכות הקיימות של הגופים הפיננסיים (במגבלות הרגולציה כמובן) תאפשר לכם בדיקת היתכנות שערכה לא יסולא בפז וכמובן עשויה לקצר משמעותית את הדרך שלכם לבנית חברה משמעותית (או לאקזיט תלוי מה מניע אתכם)

4. צוות, רעיון, ותוכנית עסקית

צרור העצות הזה נכון לכל סטארטאפ באשר הוא, אבל חשוב עוד יותר כשמדובר בהשתלבות באחת התעשיות הוותיקות, המפוקחות והקשוחות בעולם העסקים – הלוא היא תעשיית הפיננסים. בבואכם להציג טכנולוגיה לגוף גדול, דאגו להגיע עם תוכנית עסקית מובנית, סקר שוק עדכני וטכנולוגיה עובדת שניתן להציג.

לסיכום

מדובר בתחום שנמצא בתנופת פיתוח אדירה, גם בישראל וגם בעולם. רעיון טוב לסטארטאפ צריך לתת מענה לבעיה עסקית או צרכנית, וכאלה מתגלות חדשות לבקרים. תעשיית הפיננסים כבר הבינה את הצורך בפיתוחים חדשים ופועלת במרץ על מנת למצוא את המיזמים הטובים ביותר, אם באמצעות מרכזי פיתוח פנימיים או על ידי שת"פ עם שוק העצמאי. זוהי ההזדמנות של קהילת היזמים לייצר מובילות גם בדרך אל הבנק.

קרדיט תמונה: money via shutterstock

מקור: עמוד האפליקציה, עיבוד תמונה

הסטארטאפ הישראלי Yallo, שמעוניין לשדרג את חווית השיחות הטלפוניות שלנו, הודיע היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס ראשון בסך 4 מיליון דולר, בהובלת כרמל ונצ׳רס מקבוצת ויולה.

שיחות טלפון 2.0

Yallo היא ספקית תקשורת B2C, המעוניינת לגרום לכם להתאהב בשנית בשיחות הטלפון שאתם מנהלים באמצעות הסמארטפון. היא עושה זאת על ידי הוספת פיצ׳רים שימושיים, חברתיים ומהנים לשיחות הטלפון הבנאליות שאנו מכירים, ובכך הופכת את הפעולה שמעט נדחקה לשוליים לטובת התכתבויות בהודעות או מיילים, לאינטרקאטיבית ואטרקטיבית יותר.

Yallo מאפשרת בין היתר הקלטת שיחה בקלות, חיפוש אחר שיחות שהתנהלו ואפילו להאזין להן או לתייג אותן. פיצ׳ר בולט בו מתגאה החברה הוא שלא תצטרכו לפספס שיחות, גם במצבים בהם אין קליטה. איך? כל עוד תהיו מחוברים ל-WiFi, האפליקציה כבר תדע לנתב את השיחה שהתקבלה למכשירכם, גם בלי רשת סלולארית באיזור. כמו כן, במידה ואתם מנסים להשיג מישהו מספר פעמים והוא לא מבין את הרמז וממשיך לסנן, תוכלו להוסיף הסבר קצר שילווה את השיחה אודות הסיבה בגינה אתם מתקשרים.

רוצים לחולל מהפכה כפי שוואטסאפ הובילה בתחום ההודעות

בריאיון עם גיקטיים, שאלנו את טל אלישיב, מייסד החברה, על התוכניות לעתיד של הסטארטאפ הצעיר. ״אנו נמשיך לחדש בהבאת שיחת הטלפון למאה ה-21 הן לשימושים אישיים והן לשימושי b2b. אנו מאמינים כי תקשורת קולית לא נוצלה כראוי, וצפויה לחוות את אותה התאוצה מבחינת חדשנות כפי שממשקי ההודעות למיניהם עברו. פיתוח טכנולוגיה בכל הקשור לשיחות טלפון הוא מורכב ומגוון הרבה יותר, בעיקר בשל העובדה שרשתות תקשורת עדיין מעורבות״.

עכשיו שהשלמתם סבב גיוס ראשון, מה אתם מתכננים לעשות עם הכסף? ״הסכום שגויס ישמש את החברה לשיווק וצמחיתה, כמו גם להמשיך ולהתמקד בחדשנות ויצירת חוויות טלפוניות ייחודיות יחד עם אפליקציות״.

החברה אשר הוקמה בשנת 2012 על ידי טל אלישיב ויוסי תאגורי, מעסיקה כיום כ-18 עובדים בתל אביב וניו יורק. השירות עד כה פעל בגרסת הבטא, ובקרוב צפוי להשתחרר הדור הבא של היישום כאשר אלו שיזדרזו להירשם יהנו מ-3 חודשים חינם. כרגע האפליקציה זמינה לאנדרואיד, ועם ההרשמה לשירות יינתו כ-400 דקות שיחה ביותר מחמישים יעדים בעולם.

מקור: יח"צ

על פי ההערכות חיים בעולם כ-2.1 מיליארד אוהדים, שצופים בתדירות זו או אחרת במשחקי כדורגל. כשמצרפים לנתון הזה את היצרים והדיונים שמעורר המשחק, ניתן היה לצפות שלאוהדי הכדורגל בעולם יהיו אינספור אפליקציות ושירותים ייעודיים. האמת, המפתיעה למדי, היא שאין יותר מדי פתרונות כאלו, בוודאי לא אחד דומיננטי. סטארטאפ ישראלי בשם InPlay מאמין שהצליח לייצר את מקום המפגש הוירטואלי המושלם עבור אוהדי קבוצות כדורגל בכל העולם. עתה, מודיע הסטארטאפ על גיוס של מיליון וחצי דולר ממשקיעים פרטיים וחתימה על הסכם שיתוף פעולה עם צ'לסי, אחד ממועדוני הכדורגל הפופולאריים ביותר בעולם.

הווטסאפ של אוהדי הכדורגל

אז מה זה InPlay? השירות החל כמעין ווטסאפ לאוהדי כדורגל. לאט לאט החל השירות להתעדכן ועתה כולל 3 חלקים: הצ'אט – שמזכיר מאוד את הצ'אט של ווטסאפ ובמסגרתו כל משתמש משתייך לקבוצות שונות והוא יכול לתקשר עם חבריו בצ'אט הקבוצתי או בשיחות פרטיות. הקבוצות יכולות להיות פתוחות, כלומר, ניתן למצוא אותן בחיפוש ולהתחבר אליהן ללא בעיה, או קבוצות סגורות, אליהן משתמשים יכולים להצטרף רק לאחר קבלת הזמנה מאחד החברים בהן. מבחינת התכנים, האוהדים יכולים לשלוח אחד לשני הודעות טקסט, תמונות, וידאו וקובצי קול, או אפילו להשתמש בסטיקרים ייחודיים; החלק השני הוא חלק ה-HotWire, כלומר החדשות. בחלק זה מקבל האוהד פיד חדשות וסיפורים שמגיעים מרשתות חברתיות כמו טוויטר, Vine ואינסטגרם וכן מקורות חדשות כדורגל כמו CaughtOffside  ו-Goal.com. כדי להתאים למשתמש את החדשות הרלוונטיות ביותר, פיתחה החברה אלגורים ייחודי, שסורק את זרם הידיעות שמגיעות מקרוב ל-2,000 מקורות שונים ובוחר עבורו את המתאים ביותר. החלק השלישי הוא מה שחברה מכנה Discover והוא מאפשר למשתמשים לבצע חיפושים ולגלות קבוצות רלוונטיות בהתבסס על המקום הפיזי שלהם.

מגייסים כסף ואת ססאר אספיליקווטה

כוכב צ'לסי, ססאר אספיליקווטה. יקדם את הסטארטאפ הישראלי. מקור: By Warrenfish [CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons

בראיון שערכנו עם דני קשתי מ-InPlay ניסינו להבין האם לא יותר פשוט להשתמש בווטסאפ? קשתי מסביר שבניגוד לווטסאפ, שהיא כלי למסרים בין אנשים שמכירים אחד את השני בלבד, InPlay מחברת בין אנשים שאולי לא מכירים אחד את השני, אבל הם חולקים נושאי עניין משותפים, כמו אהדה לקבוצה, חברות בקבוצת אוהדים מאיזור גיאוגרפי מסוים ועוד. בנוסף, מסביר לנו קשתי, הפלטפורמה שלהם מספקת גם תוכן איכותי בזכות ה-HotWire שמציף למשתמש מידע רלוונטי מאלפי מקורות שונים ומאפשר לו לשתף ידיעות בלחיצה אחת ("פס") בקבוצות הרלוונטיות וכן, הם מאפשרים לאוהדים להביע את עצמם עם סטיקרים.

אנחנו מתעניינים בטיב הקבוצות שקיימות במערכת וקשתי מסביר לנו שבגדול, קיימים 2 סוגי קבוצות: קבוצות לטווח ארוך – כלומר, קבוצות אוהדים בעלות מכנה משותף שמקיימות אינטראקציה מתמשכת, כמו: "אוהדי צ'לסי בווסטמינסטר"; קבוצות נוספות הן קבוצות אד-הוק, שקמות למטרה מסויימת כמו למשל אוהדים שיוצאים למשחק חוץ של קבוצה, לדוגמה: "צ'לסי נגד פאריס סן-ז'רמן".

סבב הגיוס הבא כבר על הפרק

כאמור, החברה סיימה עתה סבב גיוס בגובה מיליון וחצי דולר מ-2 משקיעים פרטיים, אולם על פי קשתי, הם שוקדים כבר על הסבב הבא. כרגע, הוא מסביר לנו, כל המאמצים והמשאבים מוקדשים לכדורגל, אולם מבחינתם, InPlay היא פלטפורמה שתוכל לשרת בעתיד קהילות שייבנו סביב אופנה, השקעות כו נושא רחב אחר.

בחברה 24 עובדים כשהעבודה השונה נעשית מסביב לעולם: ניהול המוצר ופיתוח ה-Server Side נעשים בישראל, ופיתוח ה-Client Side נעשה באוקראינה, והשיווק והפיתוח העסקי נעשה על ידי המייסדים בלונדון. אנחנו מתעניינים האם קיים מודל עסקי ל-InPlay וקשתי מסביר לנו שהוא מורכב כרגע מ-3 חלקים: הכנסות מרכישות בתוך האפליקציה (סטיקרים), הפצת משחקים בתוך הפלטפורמה ותשלום פר התקנות של משחקים רלוונטיים ולבסוף, מיתוג של ערוצים רשמיים ושל אירועים.

בהקשר הזה, ב-InPlay מתגאים בשיתוף הפעולה עם צ'לסי, שהובל על ידי יו"ר הקבוצה, ברוס באק. במסגרת הפעילות המשותפת, שנמשכת כבר כחצי שנה, משתפת צ'לסי את InPlay במאגרי האוהדים שלה, כולל בסושייאל, היא מנהלת פעילויות רשמיות בערוצים ממותגים, ומאפשרת ל-InPlay לעשות שימוש בסמלים המסחריים שלה ולהעזר בשחקנים מובילים של הקבוצה. מה האינטרס של צ'לסי? כרגע, רוב ההכנסות של מועדוני הכדורגל הם ביום המשחק; בהתחשב בעובדה שלקבוצה כ-200 מיליון מעריצים מסביב לעולם, מספיק שהיא תראה כחצי דולר בשנה מכל אחד מהם, כדי לייצר מקור הכנסה משמעותי וחדש, ובשביל זה היא צריכה את InPlay.

הפוסט נכתב על ידי סיגל בר-קובץ, עורכת, סופרת, קופירייטרית, בוגרת תואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה העברית.

"זה קורה לכל אחד מאיתנו, אנחנו חוזרים הביתה מיום עבודה מתיש, נשכבים על הספה ומתחילים לחשוב לעצמנו, טוב, מה בא לי לעשות עכשיו?", אומר עומרי שבי, מנכ"ל חברת MyLeisure, "ואז אנחנו מתחילים לתהות מה לעשות: לצפות בסרט? לקרוא ספר? לשמוע דיסק טוב או לשחק בפלייסטיישן? התחושה היא שהאפשרויות רבות אבל הזמן מועט. בסוף רובנו מוצאים את עצמנו בגלילה בלתי נגמרת באחת מהרשתות החברתיות או מתפשרים על סדרת טלוויזיה בינונית, וכך, בסיומו של יום, חוזרת התחושה, איך בזבזתי שוב את הזמן".

כאן נכנסת לתמונה MyLeisure, פלטפורמה ייחודית וחינמית שמבקשת לחולל מהפכה בזמן הפנוי של כולנו. הרעיון שמאחורי הפיתוח הוא שכל אחד יוכל לייצר לעצמו Leisure ID, פרופיל פנאי פרסונאלי, שיאפשר לו ליהנות ממוצרי פנאי ובידור המותאמים לו באופן אישי על בסיס העדפותיו האישיות והמלצות חבריו.

לחסוך עצבים ותסכול

"לאנשים יש היום שפע של זמן פנוי, הרבה יותר מבעבר", אומר צחי רייך, מנהל השיווק של החברה. "אבל הם לא תמיד יודעים מה לעשות עם כל הפנאי שנחת עליהם ואיך לנצל אותו באופן אופטימלי".
"האדם המערבי מבזבז כשמונה שעות חודשיות בממוצע על חיפוש מוצרי פנאי ברשת ועוד כ-72 שעות בשנה בהתפשרות על סרטים, סדרות, ספרים, ומשחקים שהוא לא כל כך אוהב", מוסיף עידן בן פורת, מנהל המוצר בחברה.

מה הפתרון שמציעה פלטפורמת MyLeisure?

בן פורת: "מדובר בפלטפורמה חדשנית, כיום למשתמשי IOS ובהמשך גם למשתמשי אנדרואיד ו-WEB, שמאפשרת לכל אחד להיכנס, להתחבר למערכת בקלות ותוך מספר שניות לבנות לעצמו את ה-Leisure ID הפרסונאלי, שמותאם לו אישית, מבוסס על העדפותיו, על המלצות חבריו וגם על המלצות מאנשים בעלי תחומי עניין זהים מרחבי העולם".

במה שונה MyLeisure מפלטפורמות פנאי אחרות?

שבי: "MyLeisure מציעה ממשק פשוט, קל וחוויתי, שמזכיר את מודל Tinder. במקום לגלול בין אלפי מוצרים ואפשרויות לא מותאמות, מתוך מגוון רחב של אתרים ואפליקציות, MyLeisure מציעה למשתמש מוצר פנאי אחד בכל פעם, שנבחר בקפידה ומותאם אישית. אופן ההצגה מקל על תהליך הבחירה וחוסך למשתמש זמן פנאי יקר וכמובן גם עצבים ותסכול".

מהו בדיוק ה-Leisure ID?

רייך: "ה-Leisure ID, או בשמו העברי פרופיל הפנאי האישי, הוא אלגוריתם חכם וייחודי, שמוגן כפטנט בישראל ובארה"ב. בעזרת בינה מלאכותית, יודעת MyLeisure לנתח את פרופיל המשתמש ולשפר את התוצאות שלו באמצעות הפעולות שביצע הוא עצמו במערכת. בדרך זו ניתן להציע למשתמש תוצאות מקסימאליות שישתפרו באופן משמעותי בכל כניסה למערכת".

איך זה עובד?

בן פורת: "בעזרת תנועת אצבע יכול המשתמש להחליק את המוצר ימינה, שמאלה, למעלה ולמטה ובכך לבחור אם ירצה לקבל יותר או פחות מוצרים דומים לאלה שקיבל, לשמור את המוצר ב-Wish List האישי להמשך, להמליץ על המוצר לחברים, וכמובן, לבחור ישירות מהמערכת את ספקית התוכן העולמית שממנה ירצה לצרוך את המוצר. איך? באמצעות חיבור ישיר לחברות כמו אמזון, אפל, נטפליקס, יוטיוב ועוד".

מחשבים מסלול קדימה

החברה הוקמה לפני כשנתיים בלבוש אחר, כחברת ״TrustMe App״, שהציעה אפליקציה ובה המלצות חברים למי שמחפש בעלי מקצוע אמינים. "תוך כדי תנועה", מספר רייך, "שמנו לב שיש ביקוש גדול למוצרי פנאי – לסדרות, למוזיקה, לספרים. אנשים מבקשים בפייסבוק ובטוויטר שימליצו להם על סרט או ספר, ומקבלים תשובות רציניות. תולדת הרעיון הגיעה מהשוק עצמו, יחד עם מחקרים שנעשו, שחיזקו את התחושה שמדובר בתחום ששווה לתת לו פלטפורמה משלו. כך נולדה MyLeisure כשחקן עצמאי לפני כחצי שנה. בהמשך עברנו לשוק הבינלאומי, כי נושא הפנאי בחו"ל חזק יותר מאשר בארץ, בעיקר מבחינת רכישות ושימושים".

בחוטים מושכים, כאמור, שלושת היזמים והשותפים: עומרי שבי, בן 29, תושב יקנעם, מנכ"ל החברה, עידן בן פורת, בן 29, מנהל המוצר, תושב חולון, וצחי רייך, בן 31, תושב זיכרון יעקב, מנהל השיווק. השלושה הכירו במכללת כנרת כשרייך למד פרסום ושיווק ואילו שבי ובן פורת למדו כלכלה. "התחלנו את הדרך היזמית שלנו בחדר קטן בחולון", מספר בן פורת. "היום אנחנו פועלים בחממת סטארטאפים ונתמכים על ידי קרן שמש ו'המרפסת', חממת היזמים של עיריית הרצליה. בסך הכל אנחנו שמונה עובדים מתחומים שונים (טכנולוגיה, שיווק ומוצר) ונמצאים כרגע בעיצומו של סבב גיוס".

MyLeisure לא זמינה כרגע בישראל. היא זמינה למכשירי IOS במגוון רחב של מדינות דוברות אנגלית – ארה"ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה והודו. בקרוב תשיק החברה אתר WEB מותאם ואפליקציית אנדרואיד. בהמשך יורחבו השירותים גם למדינות נוספות באירופה, אסיה ודרום אמריקה, במטרה להתרחב ולהפיץ את החדשנות בכל רחבי העולם.

מה הלאה?

שבי: "חידוש נוסף שעליו אנחנו עובדים הוא היכולת של המשתמשים לצפות בהמלצותיהם של גולשים ממקומות שונים בעולם, וגם בהמלצות של מפורסמים וידוענים. אם, למשל, תרצו לדעת מהו הספר שביונסה הכי אהבה לקרוא, באיזה סרט עומד דיוויד בקהאם לצפות ובאיזה משחק מחשב משחק ג'סטין ביבר, MyLeisure יכולה לתת לכם את התשובה".

מקור: MySizeID

חברת MySize, המציעה מדידה מדויקת של מידות הגוף באמצעות הסמארטפון, הודיעה היום (ד׳) על גיוס 5.2 מיליון ש"ח בדרך של הלוואה המירה. ככל שההלוואה תומר במלואה, החברה תקצה למשקיעים 514,285 מניות רגילות, המשקפות מחיר של 3.5 דולר למניה. ההסכמים הנוכחיים מצטרפים להסכם נוסף עליו חתמה החברה בחודש האחרון, בהיקף של כ-2 מיליון ש״ח.

לעודד רכישות בגדים אונליין

הרעיון שעומד מאחורי הפיתוח הוא לאפשר לקונה לבצע רכישה מוצלחת ומדויקת ככל האפשר באמצעות הסמארטפון, כך שתהיה מותאמת למידותיו מבלי שיצטרך להחליפה או להחזירה. כמו כן, במידה והאפליקציה אכן תעבוד כראוי היא צפויה לחסוך לנו הרבה כסף שהוצאנו על פריטים שהתעצלנו לשלוח בדואר ונתקעו בארון. לכל משתמש באפליקציה יהיה ID ייחודי אשר יכיל וישמור בתוכו את המידות המדויקות שלו, כך שיאפשר לו להיכנס לאתר קניות ולרכוש בגדים המתאימים בדיוק עבורו על ידי הכנסת ה-ID באתר.

בילי פארדו, סמנכ״לית מוצרים בחברה אמרה לגיקטיים כי ״החברה פועלת בימים אלו על הטמעת הטכנולוגיה וההתממשקות למערכות חברת In Situ S.A, בעלת הזכויות במותג האפנה TRUCCO. במסגרת ההסכם בין שתי החברות סוכם כי טכנולוגית המדידה של החברה תוטמע במערכת המידע הממוחשבת של המותג לצורך בחינת יעילותה בכל הקשור להיקף המכירות ושביעות רצונם של הלקוחות. מדובר בשיתוף הפעולה הראשון של החברה במסגרתו תושק גרסת הבטא של המוצר״.

ומה לגבי לקוחות של רשתות אופנה ומותגים אחרים? ״אנחנו משחררים גרסת בטא עבור הלקוחות של Trucco לקראת יוני. לאחר מכן ובהתאם לפידבקים שנקבל נשחרר אפליקציית ׳stand alone׳ של מיי סייז ונמשיך בהטמעות עם חברות נוספות.״

מייסייז נוסדה בשנת 2014 ע״י רונן לוזון המכהן כמנכ״ל החברה וחבר דירקטריון, משרדיה עברו לאחרונה למושב ישרש והיא מעסיקה כ-12 עובדים. החברה גייסה עד היום כ-1.7 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, מה שמציב את סך גיוסיה עד כה על שלושה מיליון דולר. MySize נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובכוונתה להירשם למסחר בבורסה בארה"ב. במידה ומניותיה הרגילות של החברה תרשמנה למסחר בבורסה בארה"ב, סכום ההלוואה שטרם נפרע עד לאותו מועד, יומר באופן אוטומטי למניות רגילות, בהתאם למחיר ההמרה כפי שיהיה סמוך לפני הרישום. ההתקשרות עם המשקיעים כפופה לקבלת אישור הבורסה לניירות ערך בע"מ.

באשר לגיוס אמרה פארדו כי ״אנו שמחים על הגיוס אשר מקרב אותנו לתחילת שיווק המערכת שלנו. הצלחת הגיוס הינה תוצאה של הצלחת החברה בבדיקות ההיתכנות של הטכנולוגיה ועל רקע מהליכנו להנפקה בארה"ב. בימים אלו אנו בעיצומו של הפיתוח יחד עם חברת האופנה טרוקו ונערכים להטמעה הראשונה של המערכת שם".

סרטון הדמייה MysizeID

אז מה חושבים על הגלאקסי S6 החדש? מקור: צילום מסך

ישנם לא מעט אתרים שמדרגים שירותים ומוצרים וגם הרשתות החברתיות מוצפות בחוות דעת של משתמשים וצרכנים. הסטארטאפ הישראלי Shadow מצליח לאסוף ולהציג במקום אחד ביקורות וחוות דעת מאלפי אתרי דירוג שונים והוא עושה זאת בצורה פשוטה וברורה. עתה מודיע הסטארטאפ על גיוס 3 מיליון דולר ויציאה משלב של בטא סגורה.

האלגוריתם של החברה משקלל את הביקורות והציונים מהאתרים השונים

Shadow מסכם את חוות הדעת השונות של הקהל על מוצרים, שירותים ואפילו אנשי ציבור שונים. לצורך כך סורקת החברה מאות אתרי דירוג שכוללים ביקורות וחוות דעת שונות וביניהם: RottenTomatoes, IMDB, MetaCritic, Amazon ורשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר, Reddit ,Pinterest ועוד.

האלגוריתם שפיתחה החברה מעניק את הציונים למוצרים, לשירותים ולאנשים השונים, כשהמערכת של החברה מחלקת אותם ליותר מ-50 קטגוריות שונות. כאשר משתמש כלשהו מחפש ערך כמו מוצר, דגם, שירות או איש מסויים, הוא מגיע לדף האישי שהמערכת יצרה, שכולל בין השאר הסבר או ביוגרפיה קצרה וכן את חוות הדעת השונות. כרגע, קיימים כ-250 אלף עמודים כאלו, וההיצע גדל מדי יום. על פי נתוני החברה, עושים ב-Shadow שימוש כ-500 אלף משתמשים קבועים מדי תוכן, שמעבר לקריאה של תוכן, הם יכולים גם להזין תוכן עצמאי שמופיע בדף המוצר או השירות.

אז מה חושבים על ראש הממשלה? מקור: צילום מסך

עד עכשיו גייסה החברה 1.2 מיליון דולר בסבב ה-Seed, וכאמור עכשיו, היא משלימה את הגיוס ל-3 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומבעלי המניות של החברה. בראיון לגיקטיים מספר אלי משיח, שייסד את Shadow יחד עם ישראל מזין, כי כספי הגיוס מיועדים להמשך פיתוח המוצר וגרסת המובייל וכן, לתמוך במאמצי השיווק והחדירה לשוק האמריקאי. לצורך כך אף מתכננת החברה לפתוח משרדים בחוף המזרחי בארצות הברית, שיצטרפו למרכז הפיתוח של החברה שממוקם ברמת-גן. אגב, זהו לא המיזם הראשון של משיח ומזין. השניים היו המייסדים של חברת ממקו שנמכרה ב-1999 לפלטינום ול-CA תמורת כ-570 מיליון דולר והקימו אחר-כך את אופטיר שסגרה את שעריה בשנה שעברה. בתגובה לגיוס, מסר משיח: "אני שמח על הגיוס הוא יאפשר לנו להמשיך את התנופה של החברה ואנחנו מאמינים שצפוי לה עתיד מזהיר".

מה חושבים על ראש האופוזיציה. מקור: צילום מסך

אנחנו מתעניינים האם אתרים כמו Amazon או Rotten Tomatoes לא נפגעים בעקבות פעילות של אתר כמו Shadow? משיח מסביר: "אנחנו לא לקחים תכנים ולא פועלים באופן לא אתי. אנחנו פועלים כמו שכל מנוע חיפוש פועל מביאים תקציר של התוכן ונותנים לינק ואת כל הקרדיט לבעל התוכן. המידע המסוכם הוא תוכן שלנו". ומה לגבי המודל העסקי? כיצד מתרגמים את המספרים והדירוגים לכסף? על פי משיח, עוד השנה תשיק החברה מודל פירסום ומכירת שירותי פרימיום לבעלי עסקים, אולם כרגע החברה מתמקדת בעיקר בצמיחה האתר והגברת מספר המבקרים.

וידאו: סרטון ההדגמה של Shadow

אגודות ספורט בריטיות ובכירים בתעשייה, בחרו יחד את חברות הסטארטאפ הישראליות שישתתפו ב-Roadshow ייחודי המשלב טכנולוגיות וחדשנות ישראלית, יחד עם עולם הספורט הבריטי. היוזמה נולדה ממהלך של הנספחות המסחרית, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה הישראלי ובשיתוף מכון היצוא. מתוך 60 חברות ישראליות שהגישו מועמדות, 20 מהן נבחרו להרכיב את המשלחת לאירוע 'Future sport 2015' שיערך בלונדון בסוף חודש מרץ.

חידושים טכנולוגים לתחום הספורט

הפיתוחים שמאחורי החברות נבחנו לפי מידת המקוריות שלהם והתאמתם לשוק הבריטי. לאחר דיונים שנערכו כמספר שעות, בחר פאנל השופטים את החברות החדשניות והמגוונות ביותר בעיניהם, המציגות מגוון טכנולוגיות בהן ניתוח ביצועי שחקנים, שידור אלחוטי, מניעת פציעות, התקשרות לאוהדים, אינטראקטיביות, שיווק כרטיסים ועוד.

משלחת ׳ספורט העתיד׳ תבקר במשרדים של גופי הספורט הגדולים בבריטניה – מועדוני כדורגל, אצטדיונים ורשתות שידור. החברות יציגו בפני השחקנים הראשיים בתעשייה כיצד הטכנולוגיה שלהן יכולה להועיל למוסדות הספורט הבריטיים. ה-Roadshow בבריטניה יתחיל ביום חדשנות ספורט העתיד הישראלי בלונדון ובו החברות יציגו בפני קהל ויקיימו שיחות אישיות עם שותפים פוטנציאליים.

פעילויות קודמות בסדרה הנקראת "FUTURE ISRAEL" הובילו לשיתופי פעולה בין חברות ישראליות לבריטיות, כאשר שתי דוגמאות לכך הן שיתופי הפעולה בין חברת Maretyze העוסקת באנליזה של מסחר אלקטרוני, לענק הקמעונות הבינלאומי Carphone Warehouse, ובין הסטארטאפ Cimagine המפתח טכנולוגיות מציאות רבודה, לקמעונאי המקוון הבריטי Shop Direct.

החברות הישראליות שנבחרו להשתתף במשלחת ספורט העתיד 2015:

1. ABonAir  – ספקית משדרי שידור אלחוטיים לצוותי צילום והפקה ברחבי העולם.
2. AposTherapy- טיפול לא ניתוחי, ללא תרופות ומוכח קלינית המאפשר לספורטאים לחזור לפעילות ברמה גבוהים יותר.
3. Applicaster  – מפתחת פלטפורמה לאפליקציות לטלוויזיה אינטראקטיבית שמעודדת מעורבות של הצופים גם מול המסך.
4. BioGaming – פלטפורמה אשר הופכת את תוכניות האימונים למשחקי מחשב וירטואליים ומהנים.
5. EveryMatch – מציאת שותפים למגוון תחום ופעילויות פנאי, מבוססת על אלגוריתם המשרת קהילות קיימת.
6. Fabula Gaming – משחק הימורים עם כסף וירטואלי המשתנה בהתאם להתפתחויות המשחק.
7. FanPassTick – אמצעי חדש לרכישת כרטיסים למשחקי ספורט – פלטפורמה המתווכת בין בעלי כרטיסים לרוכשים.
8. FanZone - פלטפורמת חיבור אוהדים המאפשרת נסיעה נוחה יותר, חסכונית ומהנה למשחקים.
9. Gigya – טכנולוגיה המאפשרת לעסקים להגדיל את הרישום וזיהוי לקוחות בכל התקני התקשורת.
10. Homage – פלטפורמת וידאו המאפשרת למועדוני ספורט להציג סרטוני וידאו של אוהדיהם, כחלק מתוכן ממותג.
11. Medical Soultions Inovytec - משפחת מכשירים לא פולשניים, ניידים ואוטומטיים לטיפול בדרכי הנשימה ומערכת העצבים מחוץ לבית חולים.
12. KamaKama - פלטפורמת ווידאו נייד המאפשרת ליצור ולספק לסמאטרפונים קטעי וידאו ממשחקים בשידור חי.
13. Pixellot – מגוון מוצרים המהווים אלטרנטיבה לשיטות הפקת השידור הקיימות ומשפרים משמעותית את חוויית הצפייה ומוזילים את עלויות ההפקה.
14. PlaySight Interactive – טכנולוגיה המקליטה ומנתחת באופן אוטומטי את פעילותו של השחקן ותנועתו בזמן משחק או אימון.
15. Replay Technologies - טכנולוגיה המאפשרת צפייה בשידור חוזר 360 מעלות מכל זווית אפשרית.
16. ShowBox.com – מאפשרת הכנת סרטוני וידאו בתוך דקות באמצעות מחשב נייד או סמארטפון.
17. Smarter TV – טכנולוגיה המאפשרת חווית צפייה חדשה בספורט, המאחדת בין תוכן לוידאו.
18. Stergen – טכנולוגיה המאפשרת המרה בזמן אמיתי של שידור ב- D2 ל- D3.
19. Udobu – מערכת ניהול הכנסות, המאפשרת למועדונים לתמחר בצורה טובה יותר את מחירי הכרטיסים.
20. Sports WSC – טכנולוגיה המאפשרת יצירת מפתוח בזמן אמת של תחרויות ספורט ויצירה של קטעי וידאו והפצתם.

מקור: NFX, עיבוד תמונה

NFX היא תוכנית סטארטאפים חדשה אליה ניתן להצטרף בהזמנה בלבד, שנועדה לייצר מעיין ״גילדה״ המיועדת ליזמים בתחום ה-Marketplace וה-Networks. התוכנית מכסה את כל האתגרים הצפויים לעמוד בפני יזמים בתחומים אלו, ביניהם מאזן שוק ונזילות, טקטיקות לשימור לקוחות, צמיחה ואסטרטגיה ועוד. התוכנית תתקיים פעמיים בשנה ובמשך כשלושה חודשים בסן פרנסיסקו, כאשר בכל מחזור משתתפות בין 10 ל-15 חברות המצויות בשלבי גיוס שונים.

ההצטרפות באמצעות הזמנה בלבד

היזמים שמאחורי התכנית הם סטן צ׳ודנובסקי, ג׳יימס קורייר וגיגי לוי וייס. בעוד שצ׳ודנובסקי וקורייר המתגוררים בסן פרנסיסקו עבדו עם מגון חברות ויזמים ישראלים ויצרו קשרים עם מגוון משקיעים ואנג׳לים,  גיגי לוי מתגורר בישראל ונחשב לאחד המשקיעים הבולטים בשוק. בין ההשקעות להן היה שותף ניתן למצוא את SimilarWeb, MyHeritage, Zula, Playtika, Bizzabo ,Kenshoo, Realmatch ועוד.

במה בעצם תוכנית זו שונה מכל אקסלרטור? ראשית, לתכנית מתקבלים רק עסקים המגיעים מתחומים מסוימים (Networks ו-Marketplace) ובאמצעות הזמנה בלבד, כך שמעבר לידע המקצועי שמעבירים השותפים והמדריכים, גם החברים לקבוצה משתפים בידע שלהם הרלוונטי לכל אחת מהחברות המשתתפות. כמו כן, התוכנית פונה לחברות המגיעות משלבים שונים, החל מכאלו בהן כשלושה יזמים שהחליטו להוציא לפועל את הרעיון שלהם למרות שעדיין אין להם לא מוצר מוגמר וללא רווח, ועד לחברות בעלות מאות עובדים ועם רווחים שנאמדים במיליוני דולרים. גישה זו מאפשרת להיחשף לגישות שונות ומגוונות ולקבל רעיונות כיצד והאם יש לשנות את הדרך שנבחרה עד כה לחברה. נקודה שונה נוספת נוגעת לכך שהשותפים שהקימו את התוכנית מגיעים מהעולם הזה, כך שמכירים אותו לעומקו וחוו את התהליך על ׳בשרם׳.

בביקור בעמק הסיליקון נפגשתי עם חברה ישראלית שמתמקדת בשוק האמריקאי ועובדת בצורה שיווקית מקצועית ברמה שהיתה צריכה מזמן להניב לה את התוצאות שיובילו אותם להצלחה גדולה. היה לה צוות מצויין, מוצר שהושקעה בו עבודה חכמה ורבה, יושבים במקום הנכון מבחינת קהל היעד שלהם (ארה״ב), עובדים עם חברת יחסי ציבור מצוינת ועושים מחקרי שוק ולקוחות בתכיפות גבוהה וברמה גבוהה. ועדיין. בחברה מרגישים ובצדק שהתוצאות רחוקות מרחק רב ממה שהיו אמורות להיות.

הדבר נכון גם לחברות סטארטאפ רבות שנמצאות בשוק. עושים את הדברים שנראים נכונים ועדיין חסרה פריצת הדרך. בדו״ח המצוין שהוציאו לפני כחודש חברת IDC יחד עם חברת REVERSEXIT נמצא ש-52.5% מחברות הסטארטאפ הישראליות תקועות או כלשון המחקר כי חברות "מתגלגלות", כאלה שמצליחות לצוף מעל המים אך לא לייצר ערך משמעותי ולהצליח, נמצאות בשוק, שורדות איכשהו אולם לא מזנקות.

בדרך כלל השאלה החסרה היא שאלה שכיום לא מעט חברות רבות בתחילת הדרך מתלבטות בנוגע אליה: איפה בדיוק השוק? איך ניתן לדעת איפה בכל המרחב הבינלאומי העצום נמצאים הלקוחות שיאמצו את המוצר שלנו הכי מהר וגם יפיצו אותו הלאה במהירות הגדולה ביותר. הרי מדובר (במקרה של סטארטאפ) במוצר שאינו קיים, בתחום חדש. הצרכנים לא מחפשים את המוצר בגוגל.

מה ניתן וצריך לעשות? לחפש את השוק. ממש כך. אני תמיד חוזרת ואומרת שאיש שיווק טוב יודע שהוא אינו יודע דבר על השוק, הוא יודע לבדוק והדרך היחידה למצוא האם ואיפה נמצא השוק היא לערוך בדיקה שבנויה על שני עיקרים:

1. הבנת המוצר והחברה

הבנה אוביקטיבית שבנויה על איסוף מידע מכל \ מרבית חברי הצוות, המשקיעים והאנשים המלווים את הסטארטאפ בקביעות. שמטרתה להבין לא מה יש לנו, לא מה יצרנו או המצאנו אלא מה יכול המוצר החדש להוות בעבור קהל הלקוחות האופטימליים. על איזה צורך (חבוי בדרך כלל) המוצר שהמצאנו עונה וכן להבין על מה תקום או תיפול החברה. שוק היעד חייב להיות כזה שמתאים ליתרונות החברה.

2. הבנת התנהגות השוק

ושוב, איננו מחפשים איך מתנהג השוק ביחס למוצר שפיתחנו, מפני שתפיסת השוק בנויה על המוצרים הקיימים והמוכרים. אנחנו רוצים להבין את השוק ביחס למוצר ולהזדמנות החדשה שאנו מביאים. את זה נעשה דרך חיפוש רחב בתחומים שונים אשר יענה על השאלה: מה עושים כיום הלקוחות בדקה ובדולר שהיינו רוצים שיגיעו אלינו. מה משמש כיום לפתרון הבעיה או הכאב או מה מכסה עליהם. נגדיר את התחום הרחב על סמך כל המידע שאספנו בראיונות הפנימיים (סעיף 1).

• נגדיר את כל השווקים הזהים\משיקים לתחום המוצר שלנו. ונבדוק לגבי כל שוק: גודל השוק, צמיחה, שחקנים עיקריים, חלוקה גיאוגרפית, תתי קטגוריות בכל שוק.
• טכנולוגיות ומוצרים חדשים שהוכנסו לכל שוק בשנים האחרונות. מה הצליח. מה נכשל. ואיך מסבירים זאת הבלוגרים המובילים, כתבים וכד'.

על סמך המידע שאספנו נחפש את ההתנהגויות הרלוונטיות מה הצליח ומה לא. איך מגדירים הלקוחות הפוטנציאלים את התחום. מה כותבים הבלוגרים, מה כותבים על עצמם מתחרים ומתוך זה נזהה מי הלקוחות המתקדמים ביותר שיש סיכוי שיחפשו ויאמצו מוצר חדש בתחום.

שימו לב: פעמים רבות דוקא הלקוחות בעלי הכאב הגדול ביותר עלולים להיות שמרניים יותר ולחשוש מלהתנסות במוצר חדש.

לאחר שהגדרתם את קהלי היעד הראשוני והמשני בהם תרצו להתמקד נכון כמובן להגדיר את יעדי השיווק ולאחר מכן את תכנית הפעילות השיווקית שתניע את המכירות בקרב אותו קהל.

כשאני מנסה לבדל מתוך מכלול הפעילויות השונות זו מזו בהתאם לקהלי היעד את הפעולות המובילות כיום והנכונות כמעט לכל סטארטאפ ולכל קהל יעד, ישנם שלושה צעדים עיקריים שיניעו את המכירות (ואיתם בהתנהלות נכונה גם את תפיסת המותג):

1. כתיבת והעלאת תוכן

תוכן בעל ערך אמיתי ולא פרסומי סביב התחום והפתרון אותו מביא המוצר או השרות שלכם. התוכן צריך להיות בכל ההיבטים הרלוונטיים לקהל היעד. מידע רלוונטי בתחום, טיפים מעשיים, מידע טכנולוגי, דוגמאות (Case Studies) ועדויות לקוחות (Testimonials) ועוד. התוכן לא צריך להיות רק תוכן שאתם כתבתם, נכון גם להביא לינקים וכתבות רלוונטיות מבלוגרים בתחום.

2. יחסי ציבור (PR)

אם ניתן, אני מאוד ממליצה לעבוד עם איש PR מקצועי שיודע לכסות את השוק הבינלאומי. יש כמה אנשי PR טובים מאוד איתם יצא לנו לעבוד. אולם ישנם דברים רבים שחברה יכולה לעשות בעצמה (תוכלו לקרוא התיחסות לנושא בכתבה בה התיחסתי ליחסי ציבור בחברות סטארטאפ). שני המובילים שבהם הם הפצות מידע (ב-Newswire ודומיו) ופיתוח קשרים עם הבלוגרים הרבים הכותבים והמובילים בתחום. בעיקר דרך טוויטר. תתייחסו לכתבות הרלוונטיות, תעשו Retweets, כך שתוכלו לעניין אותם במידע או באפשרות להתנסות במוצר.

3. שותפים עסקיים

כולם מדברים כיום על שותפים עסקיים ואני אכן חושבת שזו אחת הדרכים הטובות והאפקטיביות ביותר בפעילות השיווקית. שותפים עסקיים יהיו בדרך כלל חברה המציעה מוצר או שירות הרלוונטי לקהל היעד שלכם אולם אינו מתחרה בכם. אספו מידע רלוונטי, הגדירו מי השותפים שמשלימים אתכם הכי טוב אולם אינם מתחרים בכם. הכינו מראש מספר רעיונות לשיתוף פעולה וצרו איתם קשר לפגישה או שיחת וידיאו משותפת. הפעילויות השיווקיות יכולות להיות החל מהזמנה הדדית לכתוב פוסט אורח בבלוג, השתתפות ב-Webinar משותף ועד הצעות משולבות, הצעת הטבה ממוצרי השותף על רכישת מוצר שלכם ועוד ועוד.

לסיכום

אהבתי את הדוגמא של חברת Zipnosis שמאפשרת איבחון מצבים רפואיים דרך זיהוי סימפטומים המתבררים בשאלון אמריקאי ברשת. כפי שסיפר מנכ"ל החברה הלקוח שהוא ראה בזמנו בדמיונו היא אמא שמחכה לאסוף את הילד שלה מאימון ומנצלת את מספר הדקות הפנויות לאבחון מהיר של סימפטום כלשהו שמציק לה לאחרונה (זה יכול להיות כאבי ראש תכופים, גירוד מטריד וכד'). השוק לא התרומם. אולם הצורך היה במקום אחר. הלקוחות האמריקאים התחילות להתרגל לתשובות ופתרונות מהירים ולא היו מוכנים לחכות שבוע לתור לרופא כדי לבדוק בעיה רפואית כלשהי.

רשתות בתי המרקחת והבריאות כגון CVS ו-Walgreen זיהו את ההזדמנות והחלו לתת פתרונות אבחון מהירים בסניפים מה שהעמיד את רשתות הבריאות ללא פתרון. הפתרון של Zipnosis אפשר להם להעניק שירותי אבחון מהיר וירטואלי וכך לשמור על השוק שלהם.

במקרה זה, הפתרון שהציגה החברה בשוק היה היחיד שהביא קונספט מתאים לרשתות הבריאות וכך הגיעו הרשתות אליהם. ברוב המקרים האחרים המתחרים יגיעו אל הלקוח לפני שאתה תגיע אליו…

אני אוהבת את הדוגמא הזו שכן נראה לי שניתן לומר די בבטחון ששאילת שאלות ובחינה נכונה של השוק והמתרחש בו היתה מספקת לסטארטאפ את התשובה הנכונה לגבי השוק שלו מבעוד מועד.

קרדיט תמונה: searching via shutterstock

נובה (Nova) מכשירי מדידה, ספקית פתרונות מדידה אופטית לבקרת תהליכים, הודיעה היום (ה׳) על רכישת ReVera האמריקאית, המציעה פתרונת מדידה בטכנולוגית X-Ray, עבור 46.5 מיליון דולר. הרכישה צפויה לתרום 25-30 מיליון דולר להכנסות השנתיות של נובה, ולהניב גידול ברווח למניה על בסיס GAAP-NON תוך 12 חודשים מהשלמת העסקה.

זיהוי כשלים בהליך ייצור הסמארטפונים

חברת נובה הישראלית תרכוש 100% מהון המניות של ReVera, על בסיס מאזן נקי ממזומנים ומחוב, עבור 46.5 מיליון דולר שימומנו מיתרות המזומנים הקיימות של נובה. ההנהלה צופה כי הרכישה תיסגר עד אמצע חודש אפריל, 2015.

נובה מכשירי מדידה בע"מ מפתחת, מייצרת ומשווקת פתרונות מדידה אופטיים משולבים ועצמאיים עבור תעשיית המוליכים למחצה. החברה פיתחה מכונות מטרולוגיה (מדע המדידה) אשר מבצעות מדידה אופטית באותם שבבים המצויים בכל סמארטפון או טאבלט, וכך בעצם מזהה כשלים. סל המוצרים של החברה תומך בפיתוח והייצור של המכשירים המתקדמים בשוק, מה שמאפשר ללקוחותיה לשפר את ביצועי התהליכים, לשפר את תשואות המוצרים ולזרז את הזמן הנדרש למוצרים לצאת לשוק. מטה החברה ממוקם ברחובות ובנוסף לו בבעלותה סניפים ברחבי העולם בין היתר בטאיוואן, קוריאה, סינגפור, סין, ארה״ב ויפן.

החברה האמריקאית הנרכשת, ReVera, הינה יצרנית מובילה של פתרונות מדידה בתחום ה-X-Ray לאפיון חומרים בתהליכי ייצור מתקדמים בתעשיית המוליכים למחצה. השילוב של הטכנולוגיות של שתי החברות, בין טכנולוגית המדידה של נובה, לבקרת תהליכי ייצור באמצעים אופציים, תספק סל פתרונות מתקדם לתהליכי ייצור.

"אנו גאים ברכישה אסטרטגית זו, המאפשרת לנו להאיץ את צמיחתנו תוך שמירת מודל הרווחיות של נובה  ומתן ערך ייחודי לבסיס הלקוחות שלנו." אמר איתן אופנהיים, נשיא ומנכ"ל נובה. "שילוב זה של טכנולוגיות משלימות, יוצר היצע חדשני של פתרונות מדידה לתעשיית המוליכים למחצה ומתמקד באתגרים הגדלים של בקרת תהליכים בדורות הטכנולוגיים המתקדמים ביותר. טכנולוגיית ה–X-Ray הייחודית של ReVera משלימה את טכנולוגיית ה-Optical CD של נובה ותאפשר לנו לחזק את מעמדנו בשוק יצרני ה-Memory וה-Logic."

"החלטת נובה לרכוש את ReVera היא אבן דרך משמעותית בהתפתחות של החברה. אנו רואים במהלך זה הזדמנות גדולה לשילוב הטכנולוגיות הייחודיות של שתי החברות ויצירת היצע מוצרים ופתרונות משלימים, אשר ייתן מענה מיטבי לאתגרים העתידיים של התעשייה. אנו מאמינים שהיצע הפתרונות המשולב יגדיל את מרחב ההזדמנויות שלנו וישפר את יכולותינו לתת מענה לבסיס הלקוחות של שתי החברות. אנו נרגשים מאוד מהמהלך ומצפים להצטרף לצוות של נובה" אמר גלין דיוויס, נשיא ומנכ"ל ReVera.

מקור: יח"צ, עיבוד תמונה

מאת האנג שאו.

עליבאבא משקיעה 200 מיליון דולר בסנאפצ'ט, אפליקצית ההודעות שמאפשרת למשתמשים לשלוח תמונות שנעלמות וכרגע בכלל אסורה לשימוש בסין.

בלב העסקה עומד ימראן קהן, שגויס על ידי סנאפצ'ט לשמש כסמנכ"ל האסטרטגיה של החברה בדצמבר האחרון. קהן שימש בעבר כראש בנקאות ההשקעות באסיה של Credit Suisse והיה גורם מוביל בהוצאתה לפועל של הנפקת הענק של עליבאבא.

גייסה 650 מיליון דולר

עליבאבא כבר היתה במשא ומתן עם סנאפצ'ט בשנה שעברה, אך ההשקעה עליה דיברו לא יצאה לפועל בסופו של דבר. מקור חיצוני אישר את הדיווחים בתקשורת כי ההשקעה שיצאה לפועל כעת, תעניק לסנאפצ'ט הערכת שווי של 15 מיליארד דולר. החברה כבר גייסה עד כה קרוב ל-650 מיליון דולר במהלך שישה סבבי גיוס וסירבה לאקזיט של 3 מיליארד דולר מפייסבוק. בין המשקיעים בחברה המבטיחה נמצאות גם יאהו ו-Tencent, יריבתה של עליבאבא.

סנאפצ'ט מאפשרת למשתמשים לשלוח לחבריהם תמונות וטקסט שנעלמים כעבור מספר שניות. לאפליקציה יש כבר יותר מ-100 מיליון משתמשים חודשיים פעילים, אך היא עדיין לא רווחית. המייסדים, איוון שפיגל בן ה-24 ובובי מרפי בן ה-26, הם בין המיליארדרים הצעירים ביותר בעולם עם הון של כ-1.5 מיליארד דולר כל אחד ושניהם נכנסו השנה לראשונה לרשימת עשירי העולם של פורבס.

עליבאבא לעומת זאת, עם שווי של יותר מ-200 מיליארד דולר והרבה מאוד מזומנים ביד, משקיעה באופן אינטנסיבי בחברות בעולם ומתמקדת בחברות שיוכלו להגדיל באופן פוטנציאלי את היקף הסחר האינטרנטי שלה ואת נוכחותה במובייל. כמה מההשקעות המשמעותיות שלה הן 215 מיליון דולר באפליקציית הצ'אט Tango ותרומה של 250 מיליון דולר לסבב הגיוסים של אפליקציית ההסעות החברתיות Lyft.

על אף שהסינרגיה בין עליבאבא ובין סנאפצ'ט עדיין לא לגמרי ברורה, היא בהחלט תואמת את המאמץ של ענקית הסחר האלקטרוני להרחיב את תחומי פעילותה מעבר לגבולות סין ואל עולם המובייל.

פורסם לראשונה בפורבס ישראל.

לקריאה נוספת

מדוע חדשנות לא תמיד מצליחה לתפוס?

האם לחברה המערבית נמאס מהמדע?

מקור: cc-by-Jim Hammer, flickr

מסמכי החתימה על העסקה הזו נחתמו בוודאי בחתימה דיגיטלית: חברת Arx הישראלית, שמפתחת פתרונות של חתימה דיגיטלית, הצפנה ואבטחת מידע הודיעה היום (ה') כי נרכשה על ידי חברת DocuSign האמריקאית. סכום הרכישה לא פורסם, אולם ההערכות הן כי הוא עומד על כ-30 מיליון דולר.

חתימה דיגיטלית ששווה מיליונים

חברת ARX היא חברה ותיקה שהוקמה כבר ב-1987, אולם מאז עברה מספר ידיים, כשב-2001 הועברה החברה ללא תמורה לידי ההנהלה, בראשות המנכ"ל גדי אהרוני והעובדים. ARX מפתחת פתרונות חתימה דיגיטלית, הצפנה ואבטחת מידע עבור ארגונים חברות בינלאומיות מתחומים מגוונים, כולל המגזר הפרטי והממשלתי, ויש לה ניסיון של יותר מ-20 שנה באבטחת מידע ויישומי חתימה דיגיטלית.

חברות שמשתמשות בנייר רגיל במסגרת תהליכי העבודה שלהן מבזבזות זמן ומשאבים רבים שנובעים מהדפסה, סריקה, ארכוב, שילוח ושחזור מסמכים אבודים. המעבר לחתימות דיגיטליות מאפשר לארגונים לאבטח, לשדרג ולייעל את תהליכי העבודה שלהם, ועמידה במנגנוני הבקרה שנדרשים על ידי המחוקק. ARX מבטיחה כי שימוש ב-CoSign (שירות החתימות הדיגיטליות שלה) מחזיר את ההשקעה תוך מקסימום 6 חודשים ומתאים לשימוש באפליקציות הארגוניות כולל חבילת Office, PDF, אוטוקאד ועוד. ל-ARX יותר מ-2,000 לקוחות בינלאומיים ביניהם גופי ממשל כמו עיריית אמסטרדם, מדינת קליפורניה, מושל הוואי, ממשלת דרום אפריקה וכן חברות כמו Bayer, ג'ונסון&ג'ונסון ועוד. בישראל משרתת החברה גם לקוחות מקומיים כמו AIG, כללית, משרד המשפטים, YES ועוד. לחברת DocuSign האמריקאית יש בסיס לקוחות שכולל כ-100 אלף חברות, כשיותר מ-50 מיליון אנשים ב-188 מדינות עושים שימוש במוצריה השונים.

בתגובה למכירה מסר מנכ"ל ARX, גדי אהרוני: "DocuSign היא המובילה הגלובלית בניהול עסקאות דיגיטליות ולקוחות ARX ירוויחו מיכולות ניהול העסקאות הדיגיטליות בענן של DocuSign". מנכ"ל החברה הרוכשת, קית' קראץ' מסר בתגובה לעסקה: "AEX היתה שותפה נפלאה של DocuSign במשך שנים רבות". לדבריו: "יש להם צוות מצוין, מיקוד לקוחות חזק, טכנולוגיה ברמה עולמית ומומחיות עמוקה בתחומי הפעולה שלהם. אנחנו שמחים מאוד לקלוט את לקוחות ושותפי ARX שיצטרפו לרשת הגלובלית של DocuSign".

התקן ה-Percepto על גבי הרחפן. מקור: יח"צ

רחפנים (Drones) זוכים בשנים האחרונות לפופולאריות עצומה. חלק מהאנשים רוכשים אותם בשביל הכיף שכרוך בהטסה וחלק רוכשים אותם לצרכים פרקטיים יותר של צילום. כיום, רוב הרחפנים הם "טיפשים" למדי ולא עושים שימוש חכם במעבד ובמצלמה שלהם. סטארטאפ ישראלי חדש בשם Percepto רוצה להכניס קצת "מוח" לעולם הרחפנים עם התקן שיאפשר להריץ עליהם אפליקציות שונות.

"רחפן בלי אפליקציות הוא כמו סמארטפון בלי אפליקציות"

התוסף שפיתחה Percepto מיועד להרכבה על גבי רחפנים שונים, בדומה להתקני מצלמה או גימבלים, ויאפשר למעשה לרחפן לבצע פעולות המבוססות על טכנולוגיה של ראייה ממוחשבת – בזמן אמת. ההתקן כולל גם חומרה וגם תוכנה, עם האלגוריתמיקה המורכבת של ראייה ממוחשבת שפותחה ב-Percepto. מכיוון שהעבודה דורשת עיבוד וכוח מיחשוב רב, כולל התקן ערכת שבבים Tegra K1 של NVIDIA, עם מעבד 4 ליבות Cortex A15, זיכרון 2GB DDR3, ואיחסון 16GB. המצלמה המובנית של ההתקן היא מצלמת 640×480 בקצב 120fps ונועדה לתפעול של הרחפן ולא לצילום עצמו כמובן. ההתקן מקבל שליטה על הרחפן וכך למעשה יכול לשלוט בו, לעזור לו לחמוק ממכשולים, להתמקד בחפצים או אנשים וכו.

החזון של Percepto גורס כי מרגע שהרחפן מקבל יכולות ראייה ממוחשבת נפתח בפני המשתמש עולם חדש של אפשרויות, והמפתחים נהנים למעשה מפלטפורמה חדשה לפיתוחים אפשריים, כשהמכשול הגדול ביותר – פיתוח הראייה הממוחשבת – הוסר מדרכם על ידי Percepto. הפלטפורמה החדשה תהיה בקוד פתוח, כדי למשוך אליה כמה שיותר מפתחים, כשהתפיסה של Percepto היא שרחפנים ללא אפליקציות הם כמו טלפון בלי אפליקציות. כהוכחה ליכולות הראייה הממוחשבת של החברה, מגיע כל התקן עם 2 אפליקציות מתנה: The Director – אפליקציה שמשתמשת בראייה ממוחשבת כדי לשדרג צילומים, למשל על ידי מעקב אחרי האנשים שמופיעים בוידאו, כך שהם תמיד יהיו בפוקוס ובמרכז התמונה; ואפליקציית Enrich – שמאפשרת להוסיף לוידאו מצולם שכבות של מציאות רבודה (Augmented Reality) ומשחקים כמו קרבות אוויר למשל. האפשרויות, כאמור, הן רבות ובחברה מציינים מספר דוגמאות לפיתוחים אפשריים ביניהם אפליקציה שתאפשר לראייה הממוחשבת של הרחפן למצוא לכם חניה, אפליקציה שתאפשר לכם לשלוט ברחפן על ידי תנועות ידיים באוויר או למצוא אנשים באזורי אסון, אפליקציה שתביא כדור או חפץ אחר שאבד או אפילו אפליקציה שתהפוך את הרחפן לשירות משלוחים, בדומה לרעיון שהציגה אמזון בשנה שעברה.

שלושת המייסדים של Percepto הם דור אבוחצירה, המנכ"ל; רביב רז, סמנכ"ל מוצר ושגיא בלונדר, סמנכ"ל טכנולוגיות. בשיחה עם גיקטיים, הסביר אבוחצירה, מנכ"ל Percepto, כי ככל שיותר אנשים ירכשו את ההתקן, כך יהיו יותר מפתחים שיפתחו לו אפליקציות, מה שכמובן יגרום לכך שהאקוסיסטם של החברה יהיה אטרקטיבי יותר ויותר אנשים ירכשו את ההתקן וכך חוזר חלילה. לצורך המימון יצאה Percepto בקמפיין גיוס המונים באינדיגוגו, במסגרתו תוכלו לרכוש את ההתקן במחיר טרום השקה של 360 דולר כולל משלוח, כשההתקנים צפויים להגיע לרוכשים בספטמבר השנה.