מקור: Appsflyer

חברת AppsFlyer שפיתחה מערכת לניטור ומדידת יעילותם של קמפיינים פרסומיים במובייל, מודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס בהיקף של 20 מיליון דולר בהובלת Fidelity Growth Partners, זרוע ההון סיכון והצמיחה של Fidelity Worldwide Investment, בגיוס השתתפו גם המשקיעים הקיימים של החברה ביניהם הקרנות פיטנגו ומאגמה, מה שמציב את סך גיוסי החברה מהקמתה בשנת 2011 על 28 מיליון דולר.

מדידה וניתוח פרסום במובייל

טכנולוגיית ™NativeTrack של החברה מאפשרת למפתחי אפליקציות, מותגים ומשרדי פרסום מדידת קמפיינים על גבי למעלה מ-800 רשתות פרסום לרבות פייסבוק, גוגל וטוויטר. ביכולתה לסייע למפרסמים באמצעות מגוון יישומיים המאפשרים מדידה, ניתוח וטיוב הפרסום במובייל בכל מקורות המדיה, בין היתר עבור מקורות בתשלום, מקורות אורגניים, ויראליים וחברתיים. בין המידע שמספקת ניתן למצוא דו״חות שימור לקוחות, ניתוחי ייחוס, מיקוד מחדש, תשואה על השקעה בקמפיינים ועוד. לתוכנה של החברה למעלה מ-4 מיליארד התקנות ולדבריהם היא מצויה ב-9 מתוך 10 סמארטפונים ברחבי העולם. 

החברה אשר הוקמה בשנת 2011 על ידי אורן קניאל ורשף מן גייסה בחודש מרץ 2014 7.1 מיליון דולר (סבב A) כך שעד כה גייסה כ-28 מיליון דולר. הכסף שגוייס בסבב B יושקע במחקר ופיתוח היצע המוצרים של החברה, בין היתר ביצירת כלים חדשים אשר יעזרו למשווקים למדוד את תוצאות והשפעת הפרסום והשיווק שביצעו. כמו כן החברה תרחיב את פריסתה הבינלאומית מעבר לתל אביב, סן פרנסיסקו ובייג׳ין.

אורן קניאל, מנכ"ל ושותף להקמת AppsFlyer ציין כי: "המשימה שלנו היא להעצים את המפרסמים עם מידע אובייקטיבי ולהעניק להם כלים שיווקיים הדרושים לניהול שיווק חכם ואפקטיבי יותר במובייל. מאז נוסדה החברה ב-2011 חווינו צמיחה מדהימה. ההשקעה הנוכחית תאפשר להמשיך ולשמור על ניטרליות הפלטפורמה שלנו, ולהעניק לתעשייה את הפתרונות הטובים ביותר לעבודתם היום יומית".

במסגרת השלמת סבב הגיוס הנוכחי, גוראב טולי מ-FGPE המצטרף לדירקטוריון החברה התייחס לגיוס ואמר כי "AppsFlyer נמצאת בעמדה ייחודית לספק לתעשיית המובייל פלטפורמה המעצימה את תעשיית הפרסום במובייל ומאפשרת להם להצליח בשוק האפליקציות התחרותי. התרשמנו מאוד מהצוות הניהולי של החברה, כמו גם מהטכנולוגיה והאחיזה שהחברה השיגה בשוק עד היום, ואנו גאים לתרום חלק משמעותי להשקעה אשר תבטיח שהחברה תמשיך להיות חדשנית ופורצת דרך בשנים הבאות".

משרדי החברה. מקור: אתר Taykey

חברת הסטארטאפ הישראלית Taykey, המפתחת פלטפורמת פרסום מבוססת טרנדים, הודיעה היום (ג') על גיוס 15 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי הובל על ידי קרן Innovation Endeavors של מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט וכן על-ידי המשקיעות הקיימות: קרן Sequoia, קרן SoftBank, קרן Marker וקרן Tenaya. החברה הוקמה ב-2009 על ידי עמית אבנר ואיתי בירנבאום והספיקה מאז לגייס כ-17 מיליון דולר.

פלטפורמת פרסום מבוססת טרנדים

אז מה זה למעשה פרסום מבוסס טרנדים? תחשבו על מוכר שתייה קרה, שעומד ליד אצטדיון מלא קהל, ביום חם שבו מתקיים משחק חשוב. ברור לכל שהוא הולך לעשות קופה יפה. אבל מה אם הוא יעמוד באותו אצטדיון, ביום חם, עם אותה שתייה קרה, רק ביום ללא משחק? ברור שבלי קהל היעד שלו הוא ייכשל. כך אוהבים להסביר אנשי Taykey את המהות של המוצר שלהם. לדבריהם, Taykey מיידעת את המפרסם היכן נמצא הקהל שלו בכל רגע נתון, כדי שהוא לא יבזבז את המשאבים שלו במקומות שבהם קהל היעד לא נמצא. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מאפשרת למעשה למפרסם להגדיר את קהלי היעד שלו ולדעת בכל רגע נתון מה מעניין אותו ומה טרנדי. המערכת מתממשקת עם פלטפורמות הפרסום הפופולאריות, וכך יכול המפרסם בזמן אמת ובצורה פשוטה להסיט את תקציבי הפרסום שלו להיכן שהקהל נמצא באותו רגע. החברה השיקה במקביל גם פלטפורמת פרסום חדשה שתאפשר למותגים להשתמש בתובנות ובמידע על הטרנדים, לצרכים שיווקיים אחרים, ולא רק לפרסום.

השנה האחרונה היתה מוצלחת למדי לחברה, שנהנתה מצמיחה של 600% בהכנסות עם יותר מ-1,000 קמפיינים שונים שניהלה. בין הלקוחות של החברה נמנות חברות ענק כמו AT&T, פרוקטר&גמבל, Verizon, דיסני, מיקרוסופט, גוגל, סטארבקס, טויוטה ועוד.

בתגובה לגיוס מסר עמית אבנר, המנכ"ל והמייסד של Taykey: "החזון של Taykey הוא לעזור למותגים ליהנות מ'פריים-טיים', זאת על ידי טירגוט של פרסום האונליין שלהם למה שהכי מעניין את קהל היעד שלהם בכל רגע נתון". אבנר הוסיף: "תוך כדי הפיתוח של הפלטפורמה שלנו הבנו שלטרנדים האלו יש השלכות גדולות יותר מאשר הפרסום. הבנה של הטרנדים שמעניינים את קהל היעד שלך יכולה להשפיע גם על אסטרטגיות פעולה במדיה החברתית ואף עיצוב מוצר. הפלטפורמה החדשה שאנחנו משיקים היא שלב טבעי בהתפתחות של הפתרונות שהצענו עד עכשיו. הפלטפורמה תאפשר למותגים ליישם את התובנות שהיא מספקת להם בכל תחומי הפעילות של החברה".

RideOn. בהשתקפות: המייסדים, קוטיק וגץ

מה קורה כשלוקחים את אחד מהטרנדים הגיקיים ביותר ומשלבים אותו עם אחד מענפי האקסטרים הפופולאריים ביותר? RideOn הוא סטארטאפ ישראלי שפיתח משקפי סקי (גוגלס) עם תצוגת מציאות רבודה AR, שמאפשרת ליהנות מניווט, תקשורת ומשחקים, מבלי להסיר את הכפפות או המשקפיים.

טכנולוגיה של טייסי קרב במסלול הסקי

כמו טייסי קרב. מקור: RideOn

משקפי הסקי של RideOn מאפשרים לגולש ליהנות מתצוגה עילית (HUD או Heads Up Display), בדומה לתצוגה של הטייסים. ממשק המשתמש הייחודי שפיתחו בחברה מאפשר לגולש לקבל את כל המידע לו יזדקק ולשלוט בכל האפשרויות רק על ידי כיוון המבט שלו, מבלי שיצטרך ללחוץ או להקיש על דבר או להסיר חלילה את כפפות הסקי ולהשתמש בטלפון. הבחירה נעשית על ידי התמקדות של חצי שנייה באובייקט. שכבות המידע מוצגות אמנם על גבי מסך שקוף וזעיר בתוך המשקפיים, אולם לגולש נראה כאילו המידע מוקרן כ-5 מטר מלפניו.

מכיוון שכל המייסדים הם חובבי סקי, הם דאגו לצייד את המשקפיים בכל הפיצ'רים והתכונות הדרושים לדעתם, כדי ליהנות מחופשת הסקי: ראשית, כוללים המשקפיים מערכת ניווט שתציג לגולש בכל רגע את מיקומו, כמו גם הכוונה עם תצוגה גדולה וברורה למעליות הסקי, המסעדות והמלונות של כל אתר סקי.

פיצ'ר נחמד, שיעריכו גולשי סקי ותיקים, הוא תצוגה של זמן ההמתנה הצפוי למעלית, כך שהם יוכלו להימנע מתורים ולהמשיך לגלוש בינתיים. פיצ'ר מרכזי נוסף במשקפיים הוא התקשורת. משקפי ה-RideOn מאפשרים לכל מי שנוסע לאתר סקי עם חברים או משפחה לתקשר איתם על ידי שליחת הודעה (על ידי בחירה מתוך מספר הודעות מוכנות מראש); שיחה קולית או האפשרות המגניבה ביותר – זריקת כדור שלג וירטואלי לכיוונם, בדומה ל-Poke של פייסבוק. הפיצ'ר השלישי שמציעים המשקפיים הוא גיימינג: כך למשל יוכל המשתמש לגלוש במסלול סקי רגיל, ולהתחרות כנגד הזמן או נגד חבריו במסלול סלאלום עם שערים וירטואליים, שרק הוא יכול לראות; או למשל לצפות בקטע וידאו קצר של תרגיל סנואובורד שמבוצע על ידי מקצוענים, ואז לנסות את התרגיל לבד. המשקפיים, עמוסי הטכנולוגיה, כוללים גם מצלמת HD, שתתעד את הביצועים שלכם, וכמובן שתוכלו גם לשתף את הקטעים המצולמים ברשתות החברתיות. אגב, אם חס וחלילה תמצאו את עצמכם מתרסקים על השלג, מבלי שתהיה לכם אפשרות להזיז את הידיים, המערכת מזהה את כיוון המבט האנכי כלפי השמיים ומזעיקה עבורכם עזרה.

"אין חשש להסחת הדעת"

"מחשב מסלול סקי מחדש". מקור: RideOn

פגשנו את אורי קוטיק ואלון גץ, היזמים שמאחורי RideOn (ביחד עם צור ארז), כדי לקבל הצצה ראשונה למשקפיים ולהתנסות בהם. גם קוטיק וגם גץ מביאים איתם שנים של ניסיון ברפא"ל בפיתוח של קסדות טייסים עם תצוגת HUD. הדבר הראשון ששמנו לב אליו, לאחר הרכבת המשקפיים, הוא שדה הראייה, או ה-FOV. בניגוד לגוגל גלאס שמציעים 16 מעלות, וגרמו לנו לפזול, כדי להצליח להשתמש בהם, ה-RideOn מציעים שדה ראייה בזווית 30 מעלות (גדול פי ארבעה). מההתנסות שלנו, הממשק עובד בצורה חלקה, הניווט והבחירה בתפריטים פשוטים למדי ועובדים היטב, אם כי אנחנו חייבים לסייג שלצערנו הבדיקה בוצעה בתנאי החורף הישראלי של רמת החייל ולא בואל טורנס.

היזמים, קוטיק וגץ. מקור: גיקטיים

כל התקשורת נעשית בעזרת ה-BT והחיבור לסמארטפון שלכם שנמצא בכיס חליפת הסקי, מעבר לזה, כל שאר הפיצ'רים זמינים גם ללא סמארטפון, כשאפילו קובצי המסלולים והמידע על אתרי הסקי מורדים מראש לאיחסון הפנימי של המשקפיים. גם סרטוני הוידאו שתצלמו מאוחסנים על גבי המשקפיים ואינם דורשים סמארטפון.

אנחנו מתעניינים האם אין כאן סכנה של הסחת דעת בזמן גלישה, אך ב-RideOn מרגיעים אותנו שברגע שהמערכת מזהה תנועה, כל ההתראות מצומצמות למינימום האפשרי ולא ניתן יהיה להפריע לכם עם הודעות קופצות או אותם כדורי שלג וירטואליים. ומה לגבי משקפיים מתחרים דוגמת אלו של Oakley? קוטיק וגץ ממהרים להסביר שה-RideOn הם המשקפיים היחידים שכוללים תצוגה עילית על גבי המציאות, ולא על גבי מסך אטום בצד המשקפיים. האתגר הגדול ביותר אגב של המפתחים היה שילוב שכבות המידע על גבי המציאות. אתגר לא פשוט לפיצוח בתנאי חוץ; אמנם ה-GPS מספק מיקום מדוייק יחסית, אולם יש צורך לדעת בדיוק לאן פונה מבטו של הגולש בכל רגע נתון. קוטיק וגץ מספרים שבעולמות הצבאיים עושים שימוש במערכות שעולות עשרות אלפי דולרים, מה שכמובן לא יישים למוצר מסוג זה. לכן, הם הצליחו לפתח אלגוריתם עיבוד תמונה שנעזר בתמונות שמצלמת המצלמה, כדי לדעת להיכן מביט הגולש בכל רגע.

גיימינג בשלג. מקור: RideOn

חיטטנו קצת בקרביים של המשקפיים, כדי לגלות קצת על החומרה שאחראית על המשקפיים, וגילינו שהמשקפיים כוללים מעבד ARM Cortex כפול ליבה במהירות 1.2GHz עם 1GB, נפח איחסון 32GB; מערכת הפעלה אנדרואיד 4.4, בהירות 3000nits; סוללה 2,200mAh שמספיקה ליום שלם של סקי (כ-8 שעות) כולל כמובן שימוש בתצוגה ובמצלמה; מצלמת HD; מקלט GPS, מד תאוצה (אקסלרומטר); קישוריות WiFi ו-Bluetooth 4.0 וטעינה על ידי Micro-USB. האפליקציה הייעודית של RideOn תהיה זמינה הן לאנדרואיד והן ל-iOS.

משקפי ה-RideOn זמינים לרכישה מוקדמת תמורת 499 דולר (המחיר המומלץ לצרכן אחרי ההשקה יעמוד על 899 דולר), כשהאספקה מתוכננת לספטמבר 2015. אגב, אם אתם הרפתקניים במיוחד, או שכבר רשום אקזיט על שמכם, תוכלו ליהנות כבר בעונת הסקי הנוכחית מאב-הטיפוס הקיים ולקבל גם את המוצר המוגמר, כשיהיה מוכן, תמורת 2,000 דולרים בלבד. מטרת הגיוס של RideOn עומדת על 75 אלף דולר, כשתוך מספר שעות מהשקת הקמפיין הם כבר עומדים על 10% מהסכום.

צפו: RideOn בפעולה

לדף הפרויקט של RideOn

ענקית שירותי הענן האמריקאית דרופבוקס רוכשת את הסטארטאפ CloudOn. הסטארטאפ הישראלי המתמחה בפיתוח כלים לעריכה וליצירת מסמכים בענן. סכום הרכישה לא פורסם, אולם נודע שכל עובדי CloudOn בהרצליה יצטרפו לדרופבוקס.

9 מיליון משתמשים

מאז שהוקמה החברה ב-2012, היא הספיקה לגייס כ-26.1 מיליון דולר במספר סבבים, כשבין המשקיעים ניתן למנות את קרנות Rembrandt , Translink, Foundation, The Social+Capital Partnership ומשקיעים פרטיים.

יותר מ-30 עובדי CloudOn ממרכז הפיתוח בהרצליה יצורפו לדרופבוקס, כשהאחרונה תשתמש במרכז הפיתוח, כדי לגייס עובדים נוספים מהאיזור. בהודעה שפרסמה CloudOn אומרים המייסדים: "אנחנו שמחים להמשיך לבנות כלים שיאפשרו לאנשים לעבוד טוב יותר – ואנחנו גאים ונרגשים להצטרף לצוות של דרופבוקס, כדי לעזור לאנשים להיות יעילים יותר מדי יום".

CloudOn פיתחה טכנולוגיה שאיפשרה ליותר מ-9 מיליון המשתמשים שלה לגשת אל מסמכי אופיס וקבצים נוספים המאוחסנים בענן ולערוך אותם בקלות מתוך הטאבלט או הסמארטפון. משתמשי החברה יצרו וערכו יותר מ-90 מיליון מסמכים, והאפליקציה היתה בשימוש ב-120 מדינות שונות.

בין היתר חתמה בזמנו החברה על שיתוף פעולה רשמי עם מיקרוסופט, המאפשר לה לספק ללקוחותיה גישה לתוכנות האופיס השונות של החברה. היתרון המשמעותי שמציעה החברה, הוא התמיכה שמעניקה לתוכנות אופיס ללא תלות במערכת ההפעלה של המשתמש. אם עד היום משתמשי iOS נאלצו להשתמש בתחליפים על מנת לפתוח ולצפות במסמכים שלהם, CloudOn ביטלה את 'המתווך' ואיפשרה להפעיל כל תוכנה, כגון מעבד התמלילים, תוכנת הגיליון האלקטרוני, Adobe Acrobat Reader ועוד. את השינויים והעריכות שמבצע המשתמש, הוא יכול לשמור אל אחד משירותי הענן הפופולאריים כגון דרופבוקס ודומיו.

הנשק החדש של דרופבוקס ב"מלחמת העננים"

"מלחמת העננים" הוא כינוי לקרב שמתרחש כנגד עינינו על השליטה בתחום שירותי הענן. כמעט אין ענק טכנולוגי שלא לוקח חלק בצורה ישירה או עקיפה: אפל, גוגל, מיקרוסופט, IBM, דרופבוקס, בוקס ועוד. בעקבות המעבר המסיבי הן של ארגונים והן של משתמשים פרטיים לאיחסון ולפעולה בענן, לוטשות כל חברות הטכנולוגיה את עיניהן ומנסות לפתות כמה שיותר משתמשים, הן על ידי מלחמות מחירים והן על ידי תכונות ופיצ'רים בלעדיים. החוזקה של דרופבוקס היא בראש ובראשונה באפליקציה, בשירות האמין והסינכרון היעיל, אולם בתחום העריכה והיצירה של המסמכים נמצאת החברה בעמדת חולשה מול מיקרוסופט עם שירותי ה-OneDrive והאופיס שלה וגוגל עם ה-Google Drive. הרכישה של הסטארטאפ הישראלי נועדה לחזק בדיוק נקודה זו.

נעים להכיר, CloudOn:

מקור: צילום מסך, Ravello Youtube

חברת הסטארטאפ הישראלית Ravello, המציגה דרך חדשה להפעלת יישומים בענן, הודיעה על השלמת סבב גיוס שלישי בגובה 28 מיליון דולרים בהובלת Qualcomm Ventures ו-SanDisk Ventures. כמו כן השתתפו בגיוס משקיעים קיימים וחדשים – Sequoia Capital, Bessemer Venture Partners, Norwest Venture Partners ו- Vintage Investment Partners.

שירותי ענן? כבר לא בשמים

הפיתוח של Ravello נועד להפוך את השימוש בענן הציבורי לנגיש ונוח יותר, מבלי שיהיה צורך לבצע שינויים או התאמות לאפליקציות, מה שכמובן יפחית את עלויות החברה. כמו כן המערכת מאפשרת למפתחים למנף את משאבי הענן הציבורי על מנת לפתח ולבדוק את האפליקציות בצורה מהירה וטובה יותר מכפי שהוא נהוג היום.

מטרתה של החברה היא לסייע לארגונים ולחברות לעבור ולהשתמש במחשוב הענן על ידי העברת כל אפליקציות ה-VM אל הענן הציבורי כדוגמת שירות הענן של אמזון, מבלי שיצטרכו לבצע כל שינוי וללא צורך בהתקנת תוכנה. מדובר בדרך חדשה המאפשרת בדיקת מוצרים חדשים לפני שאלו עולים לאוויר או מושקים באופן רשמי לקהל הרחב.

הגיוס הנוכחי הוא השלישי במספר של החברה אשר הוקמה בשנת 2011 על ידי צמד היזמים בני שניידר ורמי תמיר, אשר ברזומה שלהם ניתן למצוא אקזיט מרשים לחברת קומראנט שהקימו, ואותה רכשה RedHat בשנת 2008 תמורת 115 מיליון דולרים. עד כה גייסה החברה כ-54 מיליון דולר כאשר סבב הגיוס האחרון היה בשנת 2013 אז גייסו כ-26 מיליון דולרים. את סבב הסיד הראשוני של החברה בסך מיליון דולר הובילו היזמים עצמם יחד עם מספר גורמים נוספים.

מטה החברה ממוקם בפאלו אלטו ומרכז הפיתוח יושב ברעננה והחברה מונה למעלה מ-50 עובדים. רמי תמיר, מייסד ומנכ״ל החברה אמר כי ״בשוק היה צורך ברור במציאת דרך לגשר על הפער בין VMware ועננים ציבוריים כמו AWS ו-Google וזה בדיוק מה שהחברה מציעה״.

1. סיפור ממוסך

תקופת החגים שמסתיימת בחג המולד וחגיגות השנה האזרחית החדשה מביאות עמן פרץ יצירתיות מרעננת מכיוון המותגים, שמנסים בכל הכוח לבלוט בעיני הצרכנים, שהקשב שלהם מפוזר בין אינספור פלטפורמות ופריטי תוכן.

אחד ממהלכי הפרסום המעניינים יותר שיצאו לאחרונה היא של חברת סמסונג, שהפתיעה את הצופים בפרסומת טכנולוגית יוצאת דופן, שמספרת סיפור מצויר על גבי לא פחות מ-74 מסכים: החל ממסך קטנטן בגודל 2 אינץ' וכלה בטלוויזיה עם מסך קעור בגודל 65 אינץ'. תהליך העבודה סביב הפרסומת תועד בסרטון "מאחורי הקלעים" שנותן לצופים הצצה לאתגר הכרוך בהפקה מורכבת שכזו.

2. מיישרים עין עם ילדים אוטיסטים

תקשורת עם אנשים יכולה להיות מאתגרת עבור ילדים אוטיסטים, בייחוד כאשר הם נדרשים לקרוא הבעות פנים או ליישר את עיניהם אל מול אחרים. כדי להקל עליהם במעט, יזמה סמסונג שיתוף פעולה עם מומחים משתי אוניברסיטאות מובילות בדרום קוריאה ופיתחה אפליקציה המבוססת על מערכת תגמולים, שבה נדרשים הילדים למלא אחר מספר משימות. התגמולים מסייעים לילדים להביע רגשות, לקרוא הבעות פנים ומקרבים אותם למשימה המאתגרת ביותר – להביט לאנשים בעיניים.

בשלב הראשוני, נוסתה האפליקציה על 20 ילדים, שלפי עדויות הוריהם, לאחר 8 שבועות של שימוש באפליקציה שיפרו את יכולות התקשורת שלהם ב-60%.

3. טסים לניו יורק… במונית

במטרה לקדם את הקו לניו-יורק, חברת התעופה Norwegian Airlines הזמינה את המבקרים במרכז הקניות של אוסלו לעשות סיור ווירטואלי ברחובות התפוח הגדול. לשם כך, הוצב במרכז הקניות שלט חוצות אלקטרוני, שקושר בשידור חי למונית נורווגית שנסעה ברחובות מנהטן. המשתתפים יכלו לבחור לאן לנסוע ולשלוט במצלמות שמוקמו על גג המונית, בעוד הנהג מספק להם מידע ואנקדוטות אודות המקומות בהם ביקרו.

4. אוכלים בעיניים

שיפור שירות הלקוחות וחווית הלקוח הם ערכים מרכזיים בקרב מותגים שמתחרים על כיסו של הלקוח. רשת המסעדות Pizza Hut, מצאה דרך מקורית לקצר את התורים בסניפיה ולסייע ללקוחות לבחור את הפיצה המתאימה בזמן המינימלי הנדרש. כיצד עשתה זאת? באמצעות תפריט אלקטרוני, המבוסס על טכנולוגית "EyeTracking", שמזהה באילו תוספות, מבין ה-20 הקיימות, הלקוח מביט לאורך הזמן הארוך ביותר ובאמצעות מידע זה, בוחרת את הפיצה שתואמת ביותר להעדפותיו.

5. לגזור ולשמור

הרעיון המגניב התורן מגיע ממותג הבירה הברזילאי Glacial שעשה שימוש מעניין ויוצא דופן במודעת פרינט בעיתון. במודעה, שמטרתה לסייע לאוהבי הבירה לקרר את בקבוק המשקה במהירות, מוטמעים חלקיקי מלח, שמאיצים את תהליך הקירור. כל מה שעליהם לעשות הוא לטבול את המודעה במים, לעטוף בה את הבקבוק ולהכניס אותו למקפיא. קצר ולעניין.

6. מכנסי הפלא

מותג האופנה, Betabrand זיהה את הסכנה הביטחונית שמציב העידן הדיגיטלי בפני אינדיבידואלים, כאשר הם מסתובבים עם הטלפון החכם או עם הארנק בו מאוכסנים כרטיסי האשראי בכיסי הבגדים. לפי בטאברנד, 70% מכלל מחזיקי כרטיסי האשראי בארה"ב חשופים לקוראי שבב ה-RFID, שמסוגלים לדלות מידע אישי למטרות גניבת זהויות. כדי להציע ללקוחותיהם ביגוד המגן עליהם מפני סכנה שכזו, חבר המותג לחברת Norton Security (הידועה באנטיווירוס המפורסם שהותקן בשלב כזה או אחר על המחשבים של כולנו), ויחד הם פיתחו פריטי לבוש שכיסיהם ממוגנים בבד מיוחד שחוסם את קוראי השבבים.

לימודי המתמטיקה זכורים ללא מעט מאיתנו כסיוט מתמשך, כשגם שיטות הלימוד לא תרמו בהכרח לאהבת המספרים. בסטארטאפ הישראלי Slate Science הבינו את זה ופיתחו שיטה ייחודית שנועדה לעזור הן למורים והן לתלמידים ללמוד מתמטיקה בצורה אינטראקטיבית ומהנה. עכשיו, מודיעה החברה על גיוס של 12 מיליון דולר מהמשקיעים הקיימים של החברה, בני שניידר, רוני עינב וליאון קמבב. מאז הקמתה ב-2013 ועד סבב הגיוס הנוכחי, הספיקה החברה לגייס 1.1 מיליון דולר.

בתגובה לגיוס מסר מנכ"ל Slate Science, גיא ורדי: "Matific פונה לאהבה של הילדים למשחקים. על ידי יצירת משחקים והתנסויות אינטראקטיביות במתמטיקה, הילדים לומדים את היסודות החשובים ונהנים מתהליך הלמידה. אנחנו גאים במוצר ואנחנו עוד יותר גאים בילדים שלומדים מתמטיקה בזכותו". ורדי הוסיף: "הסבב החדש של המימון ישמש להגדלת הצמיחה ולשיפור סדרת המוצרים הפדגוגיים שלנו".

להפוך את המתמטיקה לכיף

Slate Science פיתחה מוצר המכונה Matific (או "עשר אצבעות" בישראל) שפונה לילדים מגיל גן עד כיתה ו' ומציע להם מיני-משחקים אינטראקטיביים ופעילים הנקראים פרקים. יישומים אלו, המיועדים למשחק הן במחשב הביתי והן בטאבלטים, מבוססים על מערכת לימוד ספיראלית שהיא מודולרית ומבוססת התקדמות. בינתיים כולל הפורטפוליו של החברה מאות פעילויות ודפי עבודה שפותחו בהתאמה לספרי לימוד פופולריים ולתכניות סטנדרטיות ללימוד מתמטיקה.

המערכת מבוססת על התקדמות ממשימות מתמטיות בסיסיות ועד לפעילויות ברמת אתגר עולה והיא מעודדת את התלמידים להפנים תובנות וכללים מתמטיים בלמידה עצמית. בזכות למידה זו ההבנה הקוגנטיבית של התלמיד טובה יותר והוא נהנה מתחושה של הישג אישי. המערכת מיועדת הן לשילוב בבתי הספר והן לפעילות בבית. המורים נהנים מפעילות אינטראקטיבית משלימה לחומר הנלמד על הלוח, ויכולים במקביל לנהל מעקב אחר ההתקדמות של התלמידים הן ברמת הפרט והן ברמת הכיתה. הורים, לעומת זאת, יכולים עתה לתת לילדים לבלות מול המסך "בראש שקט", מתוך ידיעה שבינתיים הם משפרים את ידיעותיהם במתמטיקה. בנוסף, יכולים ההורים להתאים את המשימות לפי צורכי הלמידה של כל ילד בנפרד. החברה מציעה מינויים בתשלום להורים (כ-140 ש"ח לשנה) ולמורים מוצע השירות בחינם. פרופ׳ אהרון צ'חנובר, זוכה פרס נובל, אמר על הכלי שפיתחה החברה כי הוא "כלי מצוין ללימוד אינטואיטיבי של מתמטיקה, הפותח בפני ילדים את עולם החשיבה המדעית".

וידאו: כך נראה תרגול לדוגמה לכיתה א' של Matific:

מקור: Vaultive

חברת Vaultive הישראלית המספקת פתרונות קידוד נתונים בענן מודיעה היום (ד׳) על גיוס של 8 מיליון דולר בהובלת New Science Ventures, .406 Ventures ו-Harmony Partners. החברה מאפשרת לעסקים ושירותים למיניהם לוודא כי המידע המסווג עימו עובדים לא יגיע לידיים הלא נכונות באמצעות שירותי הצפנה בתוך רשתות פנימיות.

הצפנה גם בשירותי ענן

מוצריה של חברת Vaultive מאפשרים לעסקים לעבור לשירותי ענן מבלי שיצטרכו לוותר על השליטה בתוכן ולתת ״לחתול לשמור על השמנת״. על ידי שימוש בטכנולוגית ההצפנה שפיתחה החברה היא מאפשרת לארגונים לשמור על הבעלות באמצעות ״מפתח״ לתוכן הרגיש על ידי כך שניתן להצפין את המידע עוד לפני ש״עזב״ את הרשת הפנימית לטובת שירות ענן כזה או אחר.

המערכות שפיתחה Vaultive אידיאליות עבור ארגונים גלובאליים בתחום הפיננסיים, מדעי החיים, פארמה, שירותים משפטיים ותקשורת, ויחד עם זאת פונה ומציעה גם פתרונות אטרקטיביים עבור חברות בינוניות וקטנות יותר המעוניינות לשמור על המידע שלהן מוצפן.

החברה הוקמה בשנת 2009 על ידי מעיין טל, יוצא ממר״ם ובן מצקל, יוצא יחידת 8200, משרדיה ממוקמים בניו יורק ובתל אביב והיא השלימה עד כה ארבעה סבבי גיוס, האחרון שבהם עמד על 10 מיליון דולרים בפברואר 2012.

ג׳ונאס הלגרן, נשיא ומנכ״ל החברה אמר כי "מימון זה יאפשר לנו לחזק את מעמדנו כחברה מובילה בהצפנת נתונים בענן – אחד המגזרים החמים ביותר בשוק הטכנולוגיה. הצוות פיתח פלטפורמת הצפנת נתונים ברמה הארגונית הטובה והמאובטחת ביותר עבור ארגונים בכל הגדלים״. הגיוס יאפשר לחברה לגדול ולהמשיך ולקדם את פלטפורמת ההצפנה שפיתחה.

מאת אתי נחום פינקלשטין, מייסדת Press release Board for Bloggers worldwide.

יחסי ציבור ושיווק הם שני מקצועות מאוד חשובים בעולם התקשורת והמדיה ובייחוד לבנייה של מותג ותחזוקו. כחלק מהעבודה היומיומיות של אנשי השיווק והיח"צ הם צריכים לכתוב הודעות לעיתונות, להפיץ אותם לעיתונאים, לארגן פעילויות המעוררות עניין ציבורי, לפתח שיח ברשתות החברתיות ולטפל במשברים תקשורתיים שקורים כל הזמן.

אנשי השיווק והיח"צ חייבים להיות בעלי מולטי טאסקינג, לתקתק משימות ולהיות בקשר עם כל אמצעי התקשורת כל הזמן. אנחנו יודעים כמה זה קשה לעמוד בקצב כשהעבודה אינה נגמרת. במיוחד אצל סטארטפיסטים שעוסקים בהכל מהכל.

אולם ישנן דרכים להתמודד עם העומס בעבודה. אנו חיים בעולם הדיגיטלי שבו אלפי כלים פוטנציאליים נמצאים בהישג יד. אך כלים אלו יכולים להפיל אותך או להציל אותך. לכן, יש צורך לבדוק איזה כלי רלוונטי ואפקטיבי ולסנן מבין עשרות אלפי כלים את הכלים הטובים ביותר.

כמנהלת קהילה ב-BlogsRelease, שמכירה את עולם השיווק והיח"צ אספתי מספר כלים שעוזרים לי לעבודה השוטפת בעולם השיווק והיח"צ ויכולים לעזור לכל איש שיווק ויח"צ; החל מניהול משימות, עיצוב באנרים ותמונות, הפצת ידיעות לעיתונות ותחזוק הרשתות החברתיות.

ניהול

Asana – כלי לניהול המשימות היומיומיות כצוות. שתף את העמיתים שלך לעבודה ושמור על כל ההתקשרויות שלך במקום נגיש אחד. Asana זמינה כאפליקציה לנייד כך שאתה יכול לעקוב אחרי המתרחש גם כשאינך במשרד.

Rapportive – האם יש לך רשימת מיילים ארוכה של לקוחות ואינך מצליח לזהות מי זה מי? Rapportive יעזור לך לראות את כל הפרטים על הלקוח שלך ישירות בג'ימייל כולל תמונה. אם אתה יודע מי הלקוחות שלך, התקשורת שלך עמם תהיה טובה יותר.

Hootsuite – הכלי האולטימטיבי לכל מי שעובד עם רשתות חברתיות. הוא מאפשר לך לתזמן את הציוצים שלך בטוויטר ואת הפוסטים שלך בפייסבוק, בגוגל פלוס ובלינקדאין. כך ניתן למקסם את החשיפה ברשתות החברתיות לאורך כל שעות היום.

שיתוף תוכן

HARO – מפיץ בקשות של עיתונאים לאיסוף חומרים לכתבה. זהו כלי חינמי הדומה לרשת חברתית של מקורות ועיתונאים.

Scoop.it – בדומה ל-Pinterest, Scoop.it מאפשר לך ליצור לוחות עם מידע שאתה יכול לשתף. קבל השראה וצור תוכן מעניין לשיתוף ברשת.

מעורבות של קהל היעד

Mention – אל תפספס שום דבר שקיים ברשת על קהל היעד שלך. Mention מאפשר לך לראות איפה מופיע כל שם שהוא ברשת וברשתות החברתיות. זהו כלי מעולה לזיהוי המגמות והטרנדים, לדעת על מה אנשים מדברים, מה מעניין אותם. כך ניתן להגיב ישירות וליצור חיבור ומעורבות של קהל היעד שלך.

PicMonkey  – כולנו יודעים שמדיה ויזואלית חשובה מאוד ליצירת מעורבות של הקהל שלך. PicMonkey  מאפשרת לך להפוך תמונות רגילות לתמונות מרגשות ויוצאות דופן, והכי חשוב תמונות שניתנות לשיתוף וכן אינפוגרפיקות ובאנרים. זהו כלי הכרחי לכל איש שיווק.

Powtoon – פלטפורמה ליצירת מצגות מרשימות ודינמיות. Powtoon עוזרת לך למצוא דרכים שונות למשוך תשומת לב באמצעות תמונות, גרפיקות ושמע.

ועוד כמה כלים…

Mindmeister – מקום טוב לסיעור מוחות בנוגע לרעיונות לידיעה לעיתונות הבאה שלך. שתף רעיונות עם הקולגות שלך וצור רעיונות חדשים.

Phonto – אפליקציה גאונית שמאפשרת לך להציב בקלות טקסט על תמונות.

Free Digital Photos – אם אתה צריך תמונות מקצועיות וחינמיות – זה המקום.

אשמח לשמוע כיצד כלים אלו עוזרים לך ו/או האם יש כלי "אידיאלי" שעדיין לא קיים בשוק שעשוי לעזור אף יותר.

המאמר פורסם לראשונה באנגלית ב-MarketingProfs ונכתב ע"י אתי נחום פינקלשטין מ-BlogsRelease.

הדמייה של ממשק הניהול של החברה. מקור: אתר BlueVine

רק עשרה חודשים מאז שגייס 4 מיליון דולר, מודיע הסטארטאפ הישראלי BlueVine, שסיים בהצלחה סבב גיוס בהיקף נאה של 18.5 מיליון דולר. הסטארטאפ מספק פתרונות מימון הון חוזר לעסקים קטנים להאצת קבלת תשלומי לקוחות.

"לקבל תשלום עבור החשבוניות בקליק אחד"

אחת מהבעיות המשמעותיות איתה נאלצים בעלי עסקים קטנים ואפילו פרילאנסרים להתמודד על בסיס קבוע, היא בעיית התשלום. ברוב המקרים, נותן השירות או בעל העסק מנפיקים את החשבוניות מבעוד מועד, ואז נאלצים להמתין זמן רב עד שהכסף יועבר לחשבונם. BlueVine מציעה לאותם נותני שירותים דרך לזרז את קבלת התשלום עבור החשבוניות השונות, בצורה קלה ומהירה עבורם. במסגרת הפתרון שפיתחה, היא שמה דגש על מספר נקודות עיקריות: צמצום הפער בין הזמן שעובר עד שהלקוח משלם עבור השירות לבין הזמן שהעסק מנפיק את החשבונית, לדאוג שהפתרון יהיה אוטומטי לחלוטין וכמובן, שיהיה מקוון.

BlueVine פועלת בתחום של מימון חשבוניות ("Factoring"), ומציעה פלטפורמה מקוונת מבוססת-ענן, המאפשרת לעסקים לקבל מקדמות בגין חשבוניות דחויות, ובכך, ליהנות מגישה למזומן הדרוש להם לתשלום חשבונות, רכישת מלאי, למימון משכורות או להרחבת העסק. החברה נוסדה ב-2013 על ידי אייל ליפשיץ, ניר קלר ומוטי שטנר ומעסיקה כ-10 עובדים במשרדי החברה בפאלו אלטו, קליפורניה ובתל אביב. מאז שנוסדה, הספיקה החברה לגייס כ-4 מיליון דולר. את סבב המימון הנוכחי הובילו 83North, לשעבר גריילוק ישראל, ו-Lightspeed Venture Partners, ומשתתפים נוספים היו המשקיעים הקודמים, Silicon Valley Bank, Correlation Ventures ומשקיעים פרטיים.

הגיוס הנוכחי, נועד להעניק חיזוק משמעותי לשירות מבוסס הענן של BlueVine לשירותים מקוונים למימון חשבוניות, שעיבד אלפי חשבוניות מאז השקת גרסת הבטא במרס 2014, ומספק מיליוני דולרים של הון חוזר לעסקים קטנים בארה"ב. בנוסף, הגיוס יאפשר ל-BlueVine להתרחב לתחומים נוספים, להוסיף פתרונות תוכנה נוספים ולהכפיל את כוח האדם ב-2015.

בתגובה לגיוס מסר אייל ליפשיץ, מנכ"ל ומייסד BlueVine: "התמיכה החזקה מהמשקיעים שלנו היא עדות לאיכות הצוות שלנו, לעוצמת החזון שלנו ולביקוש המשמעותי מצד הלקוחות לפתרון שלנו". ליפשיץ הוסיף: "כמו צרכנים פרטיים, בעלי עסקים קטנים למדו לצפות לחוויה מעולה מכל אחד מספקי השירות שלהם. בשעה שהפתרונות הקיימים מפגרים מאחור בעשרות שנים, עסקים קטנים מחפשים פתרונות טכנולוגיים ממוקדי-לקוח לצורכיהם הפיננסיים. אנו נרגשים מההזדמנות למנף את הצמיחה המהירה שלנו ולהמשיך להיבנות בעוד עסקים קטנים נותנים אמונם בשירותים של BlueVine ובוחרים בהם כפתרון החכם, הפשוט והנוח לגישור על פערים בתזרים המזומנים שלהם".

וידאו: כך עובדת BlueVine

מקור: Redbend Facebook

חברת הרמן האמריקאית למערכות בידור ומידע לרכבים, הודיעה היום (ה') על הסכם לרכישת חברת רדבנד (Redbend) הישראלית תמורת 200 מיליון דולר, כאשר חלק ישולם במניות של הרמן והשאר במזומן. בין המשקיעים ברדנבד נמצאות הקרנות כרמל ונצ'רס, פיטנגו, גריילוק, פועלים שוקי הון, אינפיניטי, קורל ונצ'רס, וינטג', ויולה קרדיט, חברת דוקומו היפנית, וחברת מיצובישי.

שליטה מרחוק בתוכנות וקושחות

חברת רדבנד פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לחברות הסלולר לעדכן מרחוק תוכנות וקושחות (Firmware) במכשירי סלולר. לא מדובר רק בעדכון אפליקציות סטנדרטי אלא בעיקר עדכון רכיבי תוכנה רלוונטים למערכת ההפעלה או לשליטה על רכיבי הטלפון, כל זאת מבלי שהמשתמש צריך לעשות דבר. פתרונותיה של החברה מותקנים כיום ביותר משני מיליארד מכשירים סלולרים.

העסקה הנוכחית תאפשר לרדבנד לחזק ולמצב את מעמדה כסטנדרט העולמי לעדכון וניהול תוכנה ברכבים. כמו כן, תסייע לה בהאצת צמיחת העסקים שלה הן בעולם הרכב בפרט והן בעולם ״האינטרנט של הדברים״ בכלל. רדבנד תמשיך לתפקד כחטיבה עצמאית בתוך הרמן, בראשות המנכ״ל הנוכחי יורם זלינגר, המנכ"ל המכהן, וכך גם כל צוות ההנהלה צפוי להמשיך בתפקידו ללא שינוי.

החברה הוקמה בשנת 1999 על ידי שרון פלג, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה עד היום ומנוהלת על ידי יורם זלינגר מאז 2001. בשנת 2010 הרחיבה רד בנד את שווקי היעד שלה והחלה להתמקד בשוק הרכב הן בשל כמות התוכנה ברכבים המודרנים, והן בשל החיבוריות הישירה של הרכבים החדשים לאינטרנט, מה שהופך אותם לדומים יותר ויותר לטלפונים הסלולריים. כיום מועסקים בה כ-240 עובדים כאשר יותר ממחצית מהם במשרדיה בהוד השרון.

דינש פאליוול, יו"ר, נשיא ומנכ"ל חברת הרמן אמר כי "הרכישה מייצרת להרמן תשתית קריטית ליצירת פורטפוליו רחב של מערכות תוכנה ושירותים לעולם הרכב. הרכישה מציינת את תחילתה של הטרנספורמציה המשמעותית שהרמן עוברת לכיוון היכולת לתת לצרכנים חוויית נהיגה וסגנון חיים "מחובר"".

שלמה דוברת, שותף כללי בכרמל ונצ'רס ויו"ר רדבנד אמר "אנחנו בכרמל היינו המשקיעים הראשונים ברדבנד ואנו גאים מאוד בחברה על שצמחה והפכה למובילה עולמית בתחום ניהול ועדכון תוכנה מרחוק, ואף השכילה להתאים את המוצרים והאסטרטגיה שלה לשוק נוסף ענק בגודלו של עדכון וניהול תכנה ברכבים".

רמי קליש, מייסד ושותף מנהל בפיטנגו אשר השקיעה בחברה אמר בתגובה לאקזיט: "אנו גאים להיות שותפים לדרך של רד בנד במשך 12 שנה. החברה בהובלת המנכ"ל, יורם סלינגר, עשתה דרך מדהימה כמובילה בתחום עדכון תכנה מרחוק (FOTA) למכשירים ניידים, זיהתה את הפוטנציאל בשוק עדכון התוכנה לרכב, הצומח בקצב של מיליארדי דולרים בשנה, ונהנתה בתקופה האחרונה ממומנטום מובהק של צמיחה כאחת הספקיות העיקריות בשוק״.

מגורי הסטודנטים בסן פרנסיסקו. מקור: Minerva Schools

הלוקיישן נראה כמו סטארטאפ, האווירה דומה לסטארטאפ והצעירים שמתרוצצים במסדרונות עם הלפטופים נראים בדיוק כמו שאתם מדמיינים עובדים בסטארטאפ. אבל זו אוניברסיטה. ולא סתם אוניברסיטה, אלא כזו שמתיימרת ליצור את המהפכה הגדולה ביותר בחינוך הגבוה, מאז המצאת האוניברסיטאות לפני כ-2,400 שנה.

הסטארטאפ של האוניברסיטאות

תכירו את Minerva, מוסד אקדמי שממוקם ב… תיכף נגיע לזה. המחזור הראשון כולל כרגע רק 28 סטודנטים (ביניהם 3 ישראלים) אולם כולם מצטיינים, וחלקם אף ויתרו על לימודים באוניברסיטאות נחשבות בארצות הברית. מה שמייחד את Minerva הוא המיקום ושיטת הלימוד החדשנית. כרגע, ממוקמים מעונות הסטודנטים בסן-פרנסיסקו (סטארטאפ או לא סטארטאפ) אולם לאחר השנה הראשונה ילמדו הסטודנטים בעיר אחרת כל סמסטר, כשהערים הבאות בתור הן בואנוס איירס, ברלין, מומבאיי ועוד. הרציונל שמאחורי המעבר הוא שכך יוכלו הסטודנטים לחוות מתרבויות שונות ולהיות "אזרחי העולם", מה שיעניק להם יתרון מאוחר יותר בקריירה שלהם. אבל לא רק המיקום שונה מכל מה שאנחנו מכירים על לימודים אקדמיים. גם שיטת הלימוד ודרך הלימוד הן מהפכניות ומותאמות למאה ה-21. מי שעומד מאחורי היוזמה הזו הוא בן נלסון, יזם ותיק בעולם הסטארטאפים, שהצליח לגייס סכום מרשים של 95 מיליון דולר מקרנות הון דוגמת Benchmark ועוד. יחד עם נלסון חולקים את החזון הזה גם דמויות נחשבות כמו הדיקן של Minerva, פרופסור סטפן קוסלין שהגיע מאוניברסיטת הרווארד ולארי סאמרס שכיהן בעבר כשר האוצר האמריקאי.

הכל נעשה מהלפטופ. מקור: Minerva Schools

בשנה הראשונה יתרכזו הסטודנטים בלימודי התשתית שכוללים הפנמה של השיטה החדשה עצמה, פיתוח חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ויצירת מנהיגות. רק בשנה השנייה יתחיל המיקוד שכולל תוכניות לימודים במדעי החברה, מדעי הטבע (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה), מדעי המחשב, אמנות ומנהל עסקים. אז איך יתבצעו הלימודים עצמם? רוב הלמידה הינה למידה עצמית במתכונת של סמינר, כשהמפגשים (הוירטואליים) נעשים עם המרצים ועם שאר הסטודנטים דרך המחשב. לצורך המפגשים הוירטואליים פותחה עבור הסטודנטים והמרצים תוכנה מתקדמת שמאפשרת להם להשתתף בשיעורים בעזרת מצלמת רשת ובמקביל גם "להצביע", לענות על שאלות המרצה, ליצור גרפים, לשתף את "המחברת" הפרטית שלהם ועוד. המרצה יכול בכל רגע נתון פשוט ללחוץ על תמונה מוקטנת של אחד התלמידים ולשאול אותו שאלה, לבחון את הידע שלו או לחלק את הסטודנטים לקבוצות למידה שונות. כל מהלך השיעור מתועד ומוקלט כך שגם המרצה וגם הסטודנטים יכולים לחזור אל השיעור מתי שרק ירצו ולהיזכר במה שלמדו.

ב-Minerva רואים חשיבות עצומה בלמידה העצמית משום שמחקרים העלו שסטודנטים זוכרים רק כ-10% מהחומר שלמדו, כשנתיים לאחר ההרצאה. אולם כאשר הסטודנטים לומדים את החומר בצורה עצמאית ולא רק משננים את החומר, האחוזים משתפרים משמעותית.

המחזור הראשון של Minerva. מקור: Minerva Schools

אולם הדימיון לסטארטאפ לא מסתכם רק במיקום או בסטודנטים. המרצים אינם זוכים לשכר, אלא מחזיקים בידם אופציות, שבשאיפה יהיו רווחיות בעתיד. כדי להתקבל ללימודים תאלצו לעבור תהליך קבלה שכולל הגשת טפסים אונליין, בדיקה של ציונים ושל פעילויות והישגים מחוץ לכיתה, ולבסוף ראיון וידאו. אם תעברו את השלבים הללו בהצלחה, תאלצו להיפרד משכר לימוד של עשרת אלפים דולר לשנה. זול משמעותית לעומת שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות בארה"ב, שנע בין 20 ל-30 אלף דולר לשנה, אולם עדיין גבוה יחסית ללימודים גבוהים בישראל. על שכר הלימוד יש להוסיף עוד הוצאות על דיור, קיום, שירותים שונים לסטודנטים, ספרים וציוד נוסף, מה שמעמיד את העלות הכוללת על כ-28 אלף דולר לשנה.

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של צמיחה ב-MOOCs (או Massive Open Online Course), אתרים המציעים קורסים ברמה אקדמית הפתוחים לכל. ההרצאות מועברות על ידי מרצים מובילים ממוסדות אקדמאיים רבים, כשחלק מהקורסים הם חינמיים, חלקם בתשלום, וחלקם אף מעניקים תעודה רשמית למי שיעמוד בדרישות. ב-Minerva מסבירים לנו שישנם מספר הבדלים מהותיים בין קורסים של Udacity, Coursera או edX, לתוכנית שלהם: ההבדל הראשון הוא שב-Minerva מדובר על תוכנית מובנית לתואר ולא רק קורסים נקודתיים; מדובר על תוכנית מובנית שלוקחת בחשבון קורסים קודמים שלקחתם וקורסים שיבואו אחר-כך ותואר בסיומה; שנית, ב-Minerva מעודדים את הסטודנטים לחקור ולנסות לענות גם על שאלות שאין להן מענה עדיין; בנוסף, בניגוד לקורסים שרובם הם בבחינת הרצאה ולא ממש אינטראקטיביים, המודל של Minerva הוא אינטראקטיבי לחלוטין וכולל אינטראקציה מלאה בין המרצה לסטודנטים ב"כיתות" של פחות מ-20 סטודנטים. מבחינת התואר, התואר שתקבלו הוא BA או B.Sc, תלוי כמובן במסלול שבחרתם, של Minerva Schools at KGI. התואר מוכר על ידי Western Association of Schools and Colleges, אותו גוף שאחראי על התארים של אוניברסיטאות מובילות כמו סטנפורד, ברקלי, Cal Tech (המכון הטכנולוגי של קליפורניה) ורבות אחרות.

וידאו: האוניברסיטה של העתיד ב-2 דקות

מקור: צילום מסך, Youtube

צפייה בהרצאות ברשת הפכו לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אז אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

הרצאה מרתקת, חשובה ורלוונטית לכולם אשר ניתן להסתפק בהאזנה בלבד ולא דווקא בצפייה בה.

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

• תקשורת מילולית בעידן הסמארטפונים, יש כזה דבר? – פיונה פוטר (Fiona Potter) העומדת בראש ארגון ״Rock The Talk״ העוזר לסטודנטים ללמוד לדבר בפני קהל בבטחון ובצורה משכנעת משתפת במספר טיפים רלוונטים לרבים מאיתנו.
• 10 נקודות חובה בצ׳ק ליסט של כל יזם – מייקל אקטון סמית׳, יזם מצליח, ליקט רשימה עם עשרה טיפים שמומלץ לכל יזם להכיר לאור ניסיוני הרחב שצבר לאורך השנים.
• ככה נראה אדם שנהנה מהעבודה שלו ואלו הטיפים שיש לו עבורכם – גבין סטריינג׳, פצצת אנרגיה מלאת אופטימיות, נהנה מכל רגע ממה שהוא עושה וממליץ לכם לעשות זאת גם
• על ידי הפיכת חייכם למשחק תוכלו לחיות עשר שנים יותר – ג׳יין מקגוניאל משתפת בסיפורה האישי ואיך בחרה בחיים בצורת משחק במקום במוות ואף טוענת כי אם תבצעו 4 תרגילים לחיזוק החוסן וכושר ההתאוששות שלכם, תוכלו להוסיף לחייכם עוד 10 שנים. סקרנים? בצדק.
• האם האקרים הם המערכת החיסונית של האינטרנט? – לדעתה של קרן אלעזרי יש להשתמש בכוח והידע האדיר שברשות ההאקרים על מנת להפוך את העולם לטוב יותר.

את הרשימה המלאה של ההרצאות הקודמות בסדרה תוכלו למצוא כאן.

יצא לכם להתקל בהרצאה מעניינת ברשת שתרצו לחלוק עם כולם? אתם מוזמנים לשלוח לנו הודעה על כך במייל החם, info AT geektime.co.il.

תהפוך אתכם לחרוצים כדבורה, Complete

דחיינות היא התנהגות די נפוצה בקרב רבים מאיתנו ומובן כי ברמות מסוימות היא נורמלית לחלוטין, אך כאשר אנו ממשיכים לדחות או להתכחש למטלות שעלינו לבצע, המצב הופך למעט יותר בעייתי בעיקר אם היא קשורה לחיים המקצועיים שלנו. סטארטאפ ישראלי חדש מעוניין לעזור לכולנו להיות קצת יותר פרודוקטיבים על ידי כוחה של הקהילה – הכירו את Complete.

למען יראו ויעשו לייק

האפליקציה מאפשרת לכל אחד לשתף באופן ציבורי במטלות והיעדים שלו יחד עם אלו שעוקבים אחריו, אנשים סביבו או אנשים בעלי אותם תחומי עניין, כך שאלו יוכלו להגיב, לתת פידבק, מוטיבציה, לספק המלצות או עצות. פעמים רבות הסיבות בגינן אנו דוחים משימות הן לאו דווקא כי אין לנו כוח, אלא כי חסרים לנו משאבים, מידע, או קשרים למיניהם. היישום מעונין להתגבר על מכשולים אלו על ידי כך שמאפשר השלמת אותן משימות באמצעות חוכמת ההמונים. כמו כן ניתן לעדכן בסטטוס המטלה בכל עת וכמובן לחגוג ולשתף את החברים במשימות שהשלמתם בהצלחה.

הרעיון למוצר עלה לפני כעשרה חודשים והוצאתו לפועל החלה ביוני 2014. מייסדי החברה הם אלכסנדר (זאנדר) שולץ המכהן כמנכ״ל, אפי פוקס – לייכטג ה- COO ואלעד אוסדון -CTO. שולץ בעבר ניהל מוצר ב-Kifi ומתאר עצמו כפריק פרודוקטיביות. (אביו הוא דייב שולץ ז״ל, מתאבק אולימפי אגדי אשר הרצח שלו מתואר בסרט המועמד לחמישה פרסי אוסקר – Foxcatcher). פוקס – לייכטג הקים בעבר את Fribiz, לאחר מכן עבר לארה״ב והקים סטארטאפ בשם Expos. בהמשך עבד כמנהל מוצר בחברת Kifi לצידו של שולץ ומשם עבר לחברה הנוכחית. אוסדון היה ה-CTO של חברת Mantis בישראל ועבר לארה״ב כאחד המפתחים הראשונים בחברת Gogobot.

מה? שאבצע פעילות ספורטיבית מבלי לעדכן את החברים בפייסבוק?

איך נולד הרעיון למוצר? ״אלכסנדר, אלעד ואני (אפי) פריקים של פרודוקטיביות, גילינו שלא משנה באיזה כלי השתמשנו בו לארגן את המטלות שלנו, בסוף הבעיה היא לא בארגון המטלות, אלא בזה שאנחנו לא עושים אותם. יש מאות מוצרים שמאפשרים לך לארגן את המטלות שלך, אבל אנחנו חייבים לייצר את הדרך שתגרום לאנשים להשלים אותן (מכאן השם Complete). ניסינו לחשוב למה זה לא קורה, והתחלנו לשאול את כל מי שאנחנו מכירים איך הם משלימים בהצלחה את מה שהם רוצים להגשים. חלק משתמשים באינספור אפליקציות, חלק שולחים לעצמם מייל, חלק משתמשים בפנקס, פתקיות, כותבים על היד והרבה אנשים פשוט מתנערים. יש תחושה ממש מאוסה מהדבר כי כשחושבים על זה, הרשימות הללו הן כל הזמן רשימות שבהן אנחנו מזכירים לעצמנו כמה אנחנו לא טובים כמו שחשבנו שאנחנו כשכתבנו את זה. הרשימה מתארכת עוד יותר, ואנחנו מקבלים קונוטציה מאוד שלילית על עצמנו, ולא בהכרח בצדק״.

״כשראיינו אנשים רוב גדול התלונן שבסופו של דבר הוא לא מגשים את רוב מה שהוא התחייב אליו. כששאלנו ׳אז כשאתה מצליח, מה גורם לך להשלים בסופו של דבר מטלה או יעד?׳ באופן קבוע שמענו את התבנית: ׳אה, בסוף עשיתי את זה כי אישתי / בעלי / ההורים שלי / חבר שלי / הבוס שלי הכריח / הציק / נתן לי השראה / עזר לי׳. כאן ירד לנו האסימון שבסוף מה שגורם לנו להיות אנשים פרודקטיבים יותר, זה האנשים שסביבנו. אפשר לראות את זה במידה מוגבלת היום ברשתות חברתיות כשאנשים מעלים שאלות או קוראים לעזרה מצד אחד, ומצד שני מעלים פוסטים ותמונות כשהם מגשימים משהו שהם גאים בו, בין אם זה ריצה מוצלחת, קידום בעבודה, תמונה של שרירי הבטן או שבוע ללא עישון, אבל זה מרגיש לא טבעי שם ולא ממש מסתדר עם ההקשר הכללי של החברים מהתיכון והמשפחה בפייסבוק״.

מקור: Complete

מה לגבי קהל היעד? ״רק אחרי שהשקנו את האפליקציה נדהמנו לראות כמה אנשים מתלהבים ממנה; החל ממפתחים שמעלים את הפרויקט שהם עובדים עליו, לילדי תיכון שרוצים לסיים מטלת מחקר, מאנשים שאופים עוגות עד למרתוניסטים. המון אנשים מתמשים בזה לרדת במשקל, למצוא את המוצר הנכון לרכישה, יעד תיירותי, יעדי כושר. אני חושב שחשוב לנו לראות כרגע מה 'נדבק' מאשר להגדיר אותו״.

מבחינת יעדים, המייסדים שאפו להגיע תוך חודש ל-10,000 משתמשים, ותוך פחות משבוע מאז שאושרו ב-AppStore חצו בהצלחה יעד זה. ״למזלנו מבקרי האפליקציות של אפל גילו את האפליקציה עוד כשהגשנו אותה לאישור טכני והתלהבו, יצרו איתנו קשר וביקשו לקדם אותה. מכאן התחילה שרשרת הורדות, עיתונאים, משפיענים ואחרים שנכנסו והתחילו לחלוק את המטלות שלהם ולכתוב על האפליקציה״.

האם מדובר בגרסת בטא או ״רשמית״? ״לא. כמנהל המוצר בחבורה, אני לא מאמין במונח 'בטא' או בכלל במוצרים מן הסוג הזה. זה לא מעניין את המשתמש ולא צריך לעניין. אנחנו דוגלים במתודולגיה ׳רזה׳ (lean – התרכזות בצמצום הבזבוז והתמקדות במתן ערך מוסף ללקוח, ״לא הכמות אלא האיכות״) ואנחנו מודעים לבאגים ודברים שחסרים. לשמחתי, אלעד השקיע זמן רב בלבנות את אבני הדרך המרכזיות כדי לצאת לדרך, יצר תשתית מאוד חזקה וגמישה כדי להצליח לגדול מהר ועם היכולת לייצר פיצ׳רים חדשים במהירות. אנחנו מתקנים באגים בקצב גבוה, ובימים אלו שוקדים על הפיצ׳רים חדשים ומגניבים אף יותר״.

מקור: Complete

לא עוד אפליקציה לניהול זמן

השוק כאמור רווי אפליקציות לניהול זמן, אתם לא חוששים מתחרות? ״באופן טבעי, אנשים אוהבים לשים אותנו בזירה עם אפליקציות מטלות אחרות, נורא קל לעשות את את ההשלכה הזו, אך אני חושב שזו טעות. את אינסטגרם השוו לפליקר או לשירותי אחסון תמונות עד שהבינו שהם למעשה בתחרות עם רשתות חברתיות אחרות. הייתי הרבה יותר שמח להתחרות בזירה הזו, המוצר שלנו מתמקד בקשר בין אנשים וביכולת למנף אותו לפרודקטיביות מאשר עוד פיצ׳ר ליצירת רשימות״.

האפליקציה החינמית תומכת כרגע רק במכשירי אייפון ובשל הביקוש העצום לאנדרואיד מובן כי בעתיד תצא גרסה תואמת גם לו (מפתחי אנדרואיד מוכשרים בקהל הקוראים? מוזמנים ליצור קשר עם המפתחים). פוקס לייכטג אמר: ״אנחנו צוות קטן ומנסים הרבה דברים חדשים בשלב זה, חשוב לנו קודם לראות מה עובד ומה לא, וזה קל יותר לגלות בפלטפורמה אחת מאשר להחזיק כמה. מה לגבי ווינדוס פון? לא צפוי פיתוח למערכת ההפעלה בשלב הזה.

בעתיד הקרוב צפויה לעלות גרסת ווב של האפליקציה לדפדפן וכמו כן יתווספו פיצ׳רים כדוגמת עדכון מטלות, קבוצות, תגים ועוד. עד כה החברה גייסה בסיבוב סיד כ-750,000$ מיזמים ומשקיעים מקומיים (אנג׳לים) בסיליקון ואלי וגם ממספר ישראלים בתחום ההיי טק. איך הם מתכוונים להתקיים, מה המודל העסקי? התשובה שקיבלתי היא כי ״יש לא מעט אלטרניטבות למודל עסקי, חלקן יצירתיות, בתחום הפרסום סביב המטלה, חלקן סביב פיצ׳רים בתשלום. אנחנו כל הזמן מסתכלים על זה ו״ממדלים״ את זה, אבל מעדיפים בשלב זה להתמקד בלייצר פלטפורמה יעילה ונוחה להשלמת מטרות״. שיהיה בהצלחה.

קרדיט תמונה: Shutterstock

הפוסט נכתב על ידי זאק מילר

בין שלל האזכורים הביטחוניים והמדיניים, נחמד לגלות מדי פעם גם אזכור אוהד לישראל בתקשורת הבין לאומית. לרוב, אזכורים כאלה מגיעים כולם מאותו התחום: הטכנולוגיה המתפתחת, כשישראל מוזכרת פעם נוספת כ"אומת הסטרט-אפ", והיזמים הצעירים ופורצי הדרך מישראל קוטפים לא פעם את תואר "היזמים המוצלחים בעולם". כעת מגיע סיקור אוהד נוסף, גם הוא בתחום הטכנולוגי, אך ממוקד בהרבה: בכתבה מיוחדת של מגזין פורבס בארה"ב, נסקרו 12 חברות ישראליות חדשות, מבטיחות ופורצות דרך, אשר לכולן מכנה משותף בולט – כולן מסייעות לבעלי מוגבלויות שונות.

סצנת ההיי-טק הישראלית, כאמור, כבר זכתה לשם ברחבי העולם כולו. ה"אומץ" של היזמים הישראלים, הנחישות, היצירתיות והמקצועיות של יזמי ארצנו כבר זכו למעריצים ברחבי העולם כולו, והוכחות לאיכויות הקיימות פה ניתן למצוא חדשות לבקרים, כשחברות מובילות מרחבי העולם בוחרות להשקיע או לרכוש חברות ומיזמים שונים כחול-לבן, במגוון אדיר של עסקאות קטנות וגדולות (רק הבוקר התבשרנו על דוגמא נוספת, כשענקית שירותי הענן דרופבוקס הודיעה על רכישת חברת CloudOn הישראלית).

הכתבה הנוכחית עוסקת, כאמור, בתחום ממוקד בהרבה. כתב המגזין בחר להתמקד ב-12 חברות מיוחדות, אשר לצד הפוטנציאל הכלכלי האדיר אשר טמון בהן, הן מגלמות גם פוטנציאל משמעותי לסיוע של ממש לחייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. חברות כאלו שואפות לרתום את הקידמה הטכנולוגית, ולצד מנגנוני רווח משמעותיים שואפות גם "לעשות טוב" ולסייע לבני אדם הזקוקים לכך.

בישראל פועלות עשרות חברות צעירות בתחומים אלו בדיוק. כנראה שהשילוב בין "המוח היהודי" על שלל הפטנטים שלו, אותה יצירתיות פורצת דרך אשר מוזכרת תמיד ביחס לסצנת ההיי-טק בישראל, ויזמים רבים מלאים בכוונות טובות מצליח להפוך את ישראל למוקד עולמי של חדשנות טכנולוגית המסייעת לבני אדם ולבעלי מוגבלויות, ולהפוך אט אט לשם דבר בעולם כולו.

Rewalk

כל כך הרבה כבר נכתב על המיזם פורץ הדרך ומעורר ההשראה של היזם עמית גופר, אך נראה כי לאיש לא באמת נמאס לשמוע ולהיווכח פעם נוספת כמה גדולה הרוח האנושית. לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים קשה ונותר משותק לכיסא גלגלים, הקים גופר את חברת ReWalk. החברה למעשה מייצרת שלד חיצוני, אשר משמש כרגליו החדשות של הנכה. באמצעות מערכת מפרקים מתקדמת והנעה באמצעות סוללה, המערכת מאפשרת לנכה לשוב ולהתהלך (באמצעות קביים). התהליך עדיין לא מושלם, אך לאחרונה קיבלה החברה את אישור מנהל התרופות האמריקאי, והמערכת כבר זמינה לרכישה ברחבי העולם. במהלך השנה החולפת היא רשמה גם הנפקה מוצלחת בניו יורק, ואנליסטים רבים ברחבי העולם חוזים לה עתיד וורוד במיוחד.

UpNRide

חברת ReWalK אמנם עשויה לשנות את חייהם של מיליוני משותקים ברחבי העולם, אך השלד המדובר טומן בחובו גם חיסרון משמעותי: הוא מחייב שימוש נרחב בידיים. לכן, גופר המשיך והקים חברה נוספת, אשר שואפת לתת פיתרון גם עבור משותקים בכל 4 הגפיים. החברה החדשה מייצרת מוצר אשר מזכיר מעט את הסאגווי המוכר, ושואפת לסייע למשותקים בכל הגפיים להצליח להתרומם ולהתנייד באופן עצמאי. מעבר לשדרוג הממשי באיכות החיים, היתרונות הרפואיים של עמידה (או הימצאות הגוף במצב מאונך) הם אדירים, ורופאים מעריכים כי מוצר שכזה יוכל לשפר משמעותית גם את מצבם הבריאותי של מיליוני משותקים.

צילום: יח"צ

Sesame Phone

אחת הטכנולוגיות המדוברות ביותר עשויה גם היא לשנות את חייהם של מיליוני משותקים ברחבי העולם – ולאפשר גם להם ליהנות מהסמארטפונים המשוכללים אשר שוטפים את השוק. המכשיר אשר פיתחו בחברה מאפשר למשותקים בידיהם להפעיל באופן מלא ועצמאי את הפונקציות השונות של הסמארטפון – לרבות חיוג, כתיבת הודעה, כתיבת דוא"ל, משחקים שונים ועוד שלל אפליקציות. היכולת לעשות זאת מתאפשרת בזכות שילוב בין טכנולוגיות ציווי קולי לבין טכנולוגיה מתקדמת שפיתחו לשליטה באמצעות תנועות הראש, והם צפויים להביא את בשורת הטכנולוגיה למיליוני משותקים במהלך השנים הקרובות.

OrCam

המיזם הנוכחי שואף להפוך ל"עיניים של העיוורים" – ולסייע גם לעיוורים לקרוא ולהתמצא היטב בעולם. החברה פיתחה מכשיר מיוחד, קומקפטי ונוח להפעלה, אשר מצלם את הנעשה מולו. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי טקסט וחפצים שונים, המכשיר ממיר טקסט אשר נמצא מולו, ומקריא אותו באוזניה מיוחדת לאדם אשר עושה בו שימוש. כך, יכולים עיוורים "לקרוא" טקסטים המונחים לפניהם – החל מספרים, דרך עיתונים, צגי מחשב ועד לתוויות מוצרים בסופרמרקט. בחברה מקווים להכניס לשימוש גם טכנולוגיות נוספות בעתיד דוגמת טכנולוגית זיהוי פנים, אשר תוכל לסייע לעיוורים לזהות מי האדם אשר עומד לפניהם.

קרדיט תמונה: צילום מסך, YouTube

לקריאה נוספת:

• רד בנד הישראלית נמכרת תמורת 200 מיליון דולר לחברת הרמן
• הכירו את Project RAY – המיזם החברתי שמאפשר לעיוורים להשתמש בטלפונים חכמים
• ברשימה אחת עם אדי דלק וחומרי הדברה: האם האינטרנט האלחוטי מסוכן לבריאות הילדים שלנו?

Talkitt

אנשים אשר סובלים מליקוי דיבור נתקלים בקשיים רבים בהפעלת מערכות השליטה הקולית במכשירים הטכנולוגיים השונים. בחברה פיתחו טכנולוגיה חדשה, אשר מצליחה לזהות את העיוות בדיבור ולתרגם את דבריהם לדיבור מובן וברור – וכך לסייע להם להפעיל את המכשירים השונים, ובמקרים חמורים אף מסייעת להם להמיר את דבריהם לטקסט ברור ופשוט לקריאה עבור שותפם לשיחה. כבר לאחר ששיחררה את גרסת הבטא שלה, החברה זכתה בפרס "חביבת הקהל" בתחרות יוקרתית אשר ערך מגזין ה"וול סטריט ז'ורנל", וההערכות הן כי במהלך השנה הקרובה המוצר, אשר מתאים לכל שפה ולכל מכשיר מכל סוג, יצא לשוק בסערה.

Upsee

הפיתוח הנוכחי אמנם לא עושה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, אך גם הוא עשוי לשנות לחלוטין את חייהם של ילדים ברחבי העולם כולו, אשר סובלים ממוגבלויות הליכה שונות. באמצעות מתקן מיוחד, יכולים ההורים "לחבר" את ילדיהם אליהם – ולהוליך אותם בצמוד אליהם. כך, גופם של הילדים זוכה לתמיכה מלאה ולהכוונה מגופם של המבוגרים, ותנועת ההליכה משתרשת ומשתפרת רבות לאורך הזמן.

Timocco

אחת הבעיות המוכרות בקרב ילדים אשר סובלים מתסמונות דוגמת הפרעת קשב וריכוז, אוטיזם, וכו' היא הקושי בעידוד המוטיבציה להשתתף באופן פעיל בטיפולים שונים לפיתוח היכולות הקוגניטיביות שלהם. לכן, החברה פיתחה שורת משחקים אינטראקטיביים, אשר מפתחים את אותן יכולות בקרב הילדים – והכל במסגרת משחקים מהנים, אשר מעודדים את הילדים להמשיך ולשחק ולהשתתף מרצונם ובאופן פעיל בפעילות.

Project Ray Smartphone

מכשיר הסמארטפון "ריי" הוא המכשיר הראשון בעולם אשר מותאם באופן מלא לצרכי העיוורים. באמצעות עיצוב מיוחד, תוכנה אשר פיתחו בעצמם, מגוון אפליקציות ייעודיות וטכנולוגיות מתקדמות לשליטה קולית, המכשיר הנייד נועד לאפשר גם לעיוורים לשלוט בעצמם ובאופן עצמאי במכשיר הסמארטפון אשר מונח בכיסם.

EyeMusic

באחד המאמרים המדוברים שפרסם לאחרונה מגזין ה"נשיונל ג'יאוגרפיק" הנחשב, תיאר כתב המגזין כיצד אישה עיוורת מלידה הצליחה בניסיון בודד לבחור תפוח אדום יחיד אשר הונח בארגן בין עשרות תפוחים ירוקים. המהלך המדובר הזה הזניק לתודעה את הטכנולוגיה אשר עומדת בבסיס הצלחתה של האישה – היא פיתוחו של חוקר המוח מהאוניברסיטה העברית, אמיר עמדי. הרעיון בבסיס הטכנולוגיה הוא המרה של תוכן ויזואלי לסאונד – כשהאפליקציה "מתרגמת" תכנים ויזואליים דוגמת צבע, מרקם וכו' לצלילים שונים. "הרעיון הכללי הוא שלא צריך ללמד את המכשיר על כל פרט חדש. אפשר ללמד אותו את העקרונות המנחים – ממש כמו שהמוח האנושי לומד את העקרונות האלו ומשלב את כולם ביחד", מסביר עמדי.

עדשות מגע ביוניות

פרופסור זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר אילן אמנם נמצא בתחילת הדרך, אך הוא משוכנע כי הוא מסוגל ליצור עדשות מגע מתקדמות, אשר ייצרו צורות מורכבות על משטח העין, וכך יתרגמו את הצורות אשר נמצאות לנגד עיניו של המשתמש באופן ישיר. מדובר במעין כתב ברייל מתקדם – כשבמקום מישוש באמצעות האצבעות, הטכנולוגיה החדשה אמורה לתרגם חומר ויזואלי אשר תקלוט מצלמה זעירה על משקפיים אשר יינשא המשתמש, לכדי צורות אשר יוטבעו היישר על משטח העין שלו.

Nano Retina

החברה רותמת את תחום הננו-טכנולוגיה המתפתח, בכדי להצליח להשיב לעיוורים את מאור עיניהם. בחברה פיתחו שבב זעיר ומתקדם, אשר לטענתם ניתן יהיה להשתילו על קרנית פגומה – ולהחליף את פעילותה. השתל אמור למעשה לשמש כקרנית חדשה עבור העין – וביכולתו להחזיר את יכולת הראיה הן לעיוורים אשר סובלי מבעיות קרנית, והן לעיוורים אשר סובלים מבעיות נוירולוגיות שונות, שכן השתל יתרגם את גלי האור לכדי זרמים חשמליים אשר הוא יוכל לשדר למוח.

Inpris

אם חברות שונות אשר הוזכרו כאן מנסות לפתח טכנולוגיות אשר יסייעו לעיוורים להפעיל מכשירים שונים ללא הצורך לגעת בהם – המיזם הנוכחי רוצה לעשות ההפך. גם המיזם הנוכחי שואף לסייע לאוכלוסיית העיוורים להפעיל באופן עצמי מגוון רחב של מכשירים וטכנולוגיות מתקדמות – אך הפעם, הם רוצים שהם כן יגעו בלוח הפעלה מיוחד. ויגעו כמה שיותר. בניגוד למכשירים המוכרים לנו, אשר דורשים לחיצה מדויקת על מסכי המגע, החברה מפתחת מסך מגע אשר ידע לזהות תנועות שונות אשר יעשה המשתמש. כך, למשל, לחיצה באמצעות הזרת והקמיצה תוכל להפעיל אפליקציה מסוימת. תנועת הפרדה בים האצבעות תוכל לסגור את האפליקציה. וכך הלאה: בחברה פיתחו כבר מעל 16,000 צירופים שונים באמצעות כפות הידיים, כך שכל שישאר למשתמש יהיה להגדיר את הפעולות אשר יופעלו עם כל צירוף, ולהתחיל להשתמש במכשירים באופן שוטף ועצמאי.

הפוסט פורסם במקור בפורבס ישראל

קרדיט תמונה: Woman in a wheelchair using a ramp / Shutterstock.com

צפייה מהירה ואנונימית בקובצי טורנטים. מקור: צילום מסך

על שירות ה-VPN של HOLA סיפרנו לכם די מזמן. לטעמנו מדובר באחד משירותי ה-VPN הטובים והידידותיים ביותר שקיימים היום. עד עכשיו, ניתן היה להשתמש ב-HOLA כתוסף לדפדפן או כאפליקציה לסמארטפון, אולם עכשיו משיק הסטארטאפ הישראלי שירות משלים והוא נגן מדיה לצפייה בתוכני וידאו.

סטרימינג של וידאו, מבלי להוריד טורנטים

שירותי סטרימינג רבים ביניהם נטפליקס, Spotify, HULU ואפילו יוטיוב מטילים הגבלות גיאוגרפיות על השימוש, כלומר מתירים רק לגולשים ממדינות מסויימות לצפות בחלק או בכל התכנים שלהם. שירותי VPN מנתבים למעשה את הגלישה שלכם דרך שרת מרוחק וכך מתעתעים למעשה בשירות וגורמים לו לחשוב שאתם גולשים מארצות הברית. התוסף של HOLA, שניתן להורדה מחנות התוספים של כרום, מאפשר לבצע את התהליך הזה בפשטות: לוחצים על הכפתור שנוסף בדפדפן, בוחרים את המדינה (לרוב, ארצות הברית או בריטניה, אבל לבחירתכם עוד עשרות מדינות) וזהו למעשה, הרשת פתוחה בפניכם.

עתה מוסיפה HOLA שירות משלים של נגן מדיה, שמזרים וידאו מקובצי טורנטים. לאחר שתתקינו את הנגן, בכל פעם שתראו לינק לקובץ טורנט, יקפוץ חלון נגן קטן שיציע לכם לנגן את הסרט בסטרימינג, ללא הורדה וללא תוכנת טורנטים נוספת. כמובן שהצפייה תיעשה דרך שירות ה-VPN של החברה, אולם כאן סביר להניח שעיקר השימוש שייעשה בו הוא כדי לטשטש עקבות של צפייה בתוכני וידאו לא חוקיים.

מזכיר לכם משהו? גם לנו. עם הנגן החדש נכנס הסטארטאפ הישראלי יתחיל להתחרות למעשה ראש בראש מול שירות ה-Popcorn Time, שמכונה לא פעם "הנטפליקס הפיראטי". אמנם ב-HOLA מציעים לכם להתנסות בשירות בעזרת טורנטים חוקיים של שוברי קופות כמו Police של צ'רלי צ'פלין מ-1916 או Dizzy Dishes מ-1930, אבל אנחנו לא משוכנעים שרוב המשתמשים של השירות יבחרו דווקא בטורנטים אלו. חשוב לציין בהקשר זה, שגם קבוצות ההפצה הפופולאריות של פופקורן טיים מציעות שירות VPN כהגנה למשתמשים שלהן, כש-popcorntime.se מציעה אותו חינם. מבדיקה שערכנו עובד הנגן היטב גם באתרי טורנטים החשודים לכאורה בפיראטיות.

HOLA מציעה את שירותיה חינם, אולם היא גם מציעה שירות פרימיום במחיר של 5 דולר לחודש; עם זאת חשוב להדגיש שהמודל העסקי של HOLA אינו מתבסס רק על קהל הצופים. החברה מציעה לגופי מדיה להשתמש ברשת המשתמשים שלה, שמונה מיליוני משתמשים, לצורך סטרימינג והפצה של סרטוני הוידאו שלהם. כך יכולים גופי שידור לחסוך את העלויות העצומות שכרוכות באחזקת שרתי Content delivery network. כלומר, כמו בכל תוכנת טורנטים (P2P), אתם, המשתמשים של התוסף, "תורמים" למעשה את המחשב ואת החיבור שלכם לאינטרנט ומשמשים להפצה של התכנים. מנויי הפרימיום אגב לא משמשים כ-Peer.

אתרי הסטרימינג מנסים להשיב מלחמה

חשוב לציין שלאחרונה החלה נטפליקס להילחם בשירותי ה-VPN השונים ולנסות לחסום אותם. בצעד זה מצטרפת נטפליקס ל-HULU שהחלה לחסום "שרתי VPN לא חוקיים" כבר לפני מספר חודשים. הגורם למלחמה הזו נעוץ כמובן בהסכמי ההפצה של רשתות השידור ואולפני הסרטים האמריקאיים. ההגיון פשוט: אם צופים ישראליים יוכלו לצפות בתכנים בנטפליקס, להוט למשל לא יהיה אינטרס לשלם לה סכומי עתק עבור סדרה כמו "בית הקלפים" למשל.

וידאו: ניסינו את נגן המדיה החדש של HOLA:

הפוסט נכתב על ידי אדיר אמסלם, מפתח אינטרנט.

בתור מתכנתים, אנחנו נציגי הטכנולוגיה בצוות, אנחנו ממלאים תפקיד חשוב בהפיכת החזון למציאות ואני רוצה להאמין שכולנו רוצים ללמוד ולהשתפר כמה שיותר על מנת להיות מתכנתים טובים יותר. אנחנו לומדים שפות, טכנולוגיות וספריות חדשות, מתנסים עם מגוון כלים ומקפידים על כל שורת קוד שאנחנו כותבים. אבל האם אנחנו באמת צריכים לעשות את כל זה, מה זה בכלל אומר להיות מתכנת טוב יותר, מי מתכנת טוב יותר, טוב יותר למי, טוב יותר למה?

מיהו המתכנת האידיאלי?

בעבר חשבתי שהמטרה היחידה שלי ושל שאר המתכנתים בצוות היא לפתח את התוכנה הטובה ביותר – כזו שתהיה קלה לקריאה ולתחזוקה, שיהיה קל לשנות ולהרחיב אותה, שתהיה מהירה, יציבה, תוכל לגדול וכד', ובמשך שנים הקפדתי על כל העקרונות האלו במטרה לכתוב תוכנה איכותית. אנחנו מתכנתים, תפקידנו לכתוב קוד ואנחנו נכתוב את הקוד הטוב ביותר שאנחנו יכולים, בשביל זה משלמים לנו. אם היו רוצים קוד פחות איכותי משלנו היו שוכרים מישהו אחר, אך שכרו אותנו כי הם מבינים את החשיבות של קוד איכותי ושל תוכנה מצויינת.

עם זאת, בשלב כלשהו בקריירה שלי התחלתי קצת לערער באידיאולוגיה הזו, עדיין כתבתי קוד איכותי (אני מקווה לפחות) אבל לפעמים קצת פחות מבעבר, כשנתקלתי בצמתים במהלך הדרך לפעמים פשוט בחרתי כיוון והתקדמתי איתו גם בלי לכנס ישיבה עם שאר הצוות ולבחון את כל האפשרויות האחרות, לפעמים כתבתי קוד בצורה שטובה להיום ולמחר אבל לא לעוד שנתיים, לקחתי סיכונים וקיבלתי החלטות שאת חלקן יגידו שנצטרך לשנות בעתיד – הם צודקים, אך עשיתי את זה במודע.

לקח לי זמן להשלים עם הגישה הזו, היא הייתה קצת מנוגדת למה שהכרתי ולצורה שבה עבדו חלק מחבריי למקצוע, אך בשלב כלשהו נפל לי האסימון, זה היה כשהורדתי את הכובע של המתכנת וגיליתי את העולם הגדול.

בשנים האחרונות נושא הסטארטאפים זה כנראה הנושא הכי חם בקרב כל מי שקשור לעולם הזה, שמענו על חברות מצליחות, אקזיטים, מיזוגים, הנפקות והחיים הטובים של כל אלו שקמו בבוקר והחליטו להפוך את הרעיון שלהם למציאות. מתולוגיות כמו Agile הפכו רלוונטיות יותר מתמיד ואפילו קמו מתודולוגיות כמו Lean Startup שמטרתן העיקרית הייתה לעזור לנו להקים סטארטאפ מצליח במהירות וביעילות. כשהורדתי את הכובע של המתכנת והכרתי את העולמות של יזמים, אנשי מוצר, אנשי UX, אנשי שיווק ומכירות, פיתוח עסקי ושאר הכוחות שתמיד עבדו איתי ביחד אבל ישבו בחדרים אחרים, רק אז הבנתי וידעתי להגדיר בצורה ברורה מדוע לדעתי הגישה הזו של קוד מושלם לא תמיד נכונה, זה היה פשוט – המטרה היא לא תוכנה איכותית, המטרה היא מוצר איכותי.

רוב המוצרים מתחילים עם חזון מסויים, עם בעיה שאנחנו רוצים לפתור. אנחנו שוכרים את בעלי המקצוע הרלוונטים עבורנו ומתחילים לעבוד, כל אחד מאנשי המקצוע צריך לעשות את העבודה הטובה ביותר שהוא יכול לעשות. אנחנו בתור מתכנתים צריכים לכתוב את התוכנה הטובה ביותר שאנחנו יכולים, אך האם זה נכון והאם זה העיקר? לא תמיד.

כמתכנתים, אנחנו צריכים לזכור שהמטרה היא לא בהכרח תוכנה איכותית, אלא מוצר איכותי – תוכנה איכותית יכולה לעזור לנו להגיב לשינויים בקלות, לעמוד בעומסים, להיות מהירים, אבל חשוב לזכור תמיד שהיא אמצעי ולא מטרה, חשוב שנזכור ונתמקד בבעיה האמיתית שאנחנו צריכים לפתור ולא רק בבעיות טכנולוגיות. בסופו של דבר, למשתמשים וללקוחות שלנו לא אכפת כמה הקוד שלנו ברור והם לא רואים את כל ההערות שרשמנו בו, הם רוצים שהמוצר יפתור את הבעיה שלהם ויעלים את הכאב שלהם, זה הכל. יש אפילו שיגידו שהם יעלימו עין אם חווית המשתמש תהיה לפעמים פחות ממושלמת ושהם גם מסוגלים לסלוח על כפתור שלא ממוקם בדיוק כמו בעיצוב – העיקר שתפתרו להם את הבעיה ותעלימו להם את הכאב.

על מנת לעשות זאת – אתם צריכים להכיר את התחום שבו אתם פועלים, להבין את היעדים העסקיים של המוצר, לדעת מה הבעיה שאתם מנסים לפתור ומה הפתרון שאתם מציעים, זה לא פחות חשוב מהידע הטכנולוגי שלכם ומהכלים שתשתמשו בהם על מנת לפתח את התוכנה.

נקודה חשובה נוספת שחשוב להכיר היא שהרבה מוצרים משתנים במהלך הדרך, לפעמים כי מראש לא ידענו לאן אנחנו הולכים ולפעמים כי פשוט טעינו. תפקידנו כמתכנתים זה לשמור על האיזון הנכון בין תוכנה איכותית לבין תוכנה רלוונטית, לפעמים אנחנו רוצים זמן נוסף על מנת לשפר את הקוד שבדיוק כתבנו אבל לוחצים עלינו להעלות גרסה, לנו אין שום ספק שאם נשפר את הקוד הוא יהיה טוב יותר – אבל מה אם נשפר את הקוד ובסופו של דבר נזרוק את כל הפיצ'ר הזה לפח כי אף אחד לא רוצה אותו, לא חבל על הזמן? אלו שיקולים וסיכונים שאנחנו צריכים לדעת לנהל.

חוב טכני

מושג חשוב שכדאי לנו להכיר בהקשר הזה הוא חוב טכני – זה בעצם אומר שאנחנו עושים היום משהו בצורה לא אידיאלית, ואנחנו יודעים מראש שבעתיד כנראה נצטרך לעבוד יותר על מנת לסדר אותו, למעשה לשלם את החוב הזה בתוספת הריבית שנצבור עד אז. החוב זה העבודה שלא עשינו והריבית נוצרת כתוצאה מהמשך הפיתוח וההסתמכות על הצורה הקיימת שבה הקוד עובד, מתוך הנחה שבעתיד נצטרך לבצע שינויים במקומות נוספים שלא קיימים עכשיו וזה ידרוש מאיתנו זמן נוסף.

אך בעולם הסטארטאפים החוקים עשויים להשתנות, כשהדרישות לא תמיד ברורות והמוצר לא תמיד סגור, לעיתים כפי שהצגנו לפני כן אנחנו עשויים לזרוק עבודה שעשינו לפח, ואם לקחנו חובות בעבודה הזו, את חלקם אנחנו לא נצטרך לשלם – ככה שגם הוצאנו גרסה מוקדם, גם קיבלנו פידבק מהמשתמשים ולמדנו מה נכון ומה לא נכון וגם אנחנו לא צריכים לשלם את החוב שלקחנו, הוא נעלם.

חוכמת ההמונים

לפני כחודש וחצי החלטתי לפרסם שאלון קצר שבו שאלתי מיהו המתכנת האידיאלי, את הסקר הפצתי בעיקר בקרב מפתחי אינטרנט וחבריהם המעצבים, המאפיינים ואנשי המוצר. המטרה הייתה לבדוק מה הם חושבים, איך הם רואים את המתכנת האידיאלי, האם באמת כל כך הרבה מתכנתים ואנשי מקצוע בתחום הזה קשורים חזק מדי לכובע שלהם ולא מקדישים מספיק חשיבות למטרה האמיתית, למוצר שבסופו של דבר המאמצים המשותפים שלהם אמורים ליצור.

שאלון – המתכנת האידיאלי

קיבלתי בסביבות 60 תגובות, בהתחלה חשבתי שאפרט ואנתח אותן אך הפוסט התארך אז אולי בפעם הבאה. מה שכן היה נחמד לגלות זה איך אנשים שעוסקים בתחומים זהים רואים את המתכנת האידיאלי בצורה דומה, רוב המתכנתים ענו תשובות די דומות, המעצבים ענו תשובות די דומות וגם המאפיינים ענו תשובות די דומות, כל אחד בהתאם לנקודת המבט שלו ולנושאים שבהם הוא בא במגע עם מתכנתים, והמתכנתים בינם לבין עצמם. אתם מוזמנים לעיין בסיכום התגובות או בפירוט המלא.

לסיכום

לדעתי, המתכנת האידיאלי הוא אחד שבנוסף לכל כישוריו המקצועיים בתחום הוא יודע גם לראות את התמונה המלאה, הוא אחד שמבין שהתוכנה היא חלק מהפאזל ולא כולו, יודע לנהל סיכונים ולקבל החלטות, הוא אחד שמבין יעדים עסקיים, מבין את הבעיה שהמוצר שלו פותר, בקיא בפתרון שהוא מציע ויודע שעל כל שורת קוד שהוא משפר מעבר לנדרש הוא מוותר על פיצ'ר נוסף ופידבק מהמשתמשים. הוא מתכנת שמבין שהמטרה האמיתית היא מוצר טוב ולא קוד באיכות גבוהה.

מס' מקורות רלוונטים נוספים שנתקלתי בהם במהלך הדרך:

Domain Knowledge – מוניות (ליאור בר-און)

What good developers need to know besides developing good software (סרג' קרול)

אשמח לשמוע את דעתכם.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג אני, אדיר.

קרדיט תמונה: man in light via shutterstock.

מאת עינב לביב, מומחית לשיווק אפליקציות, מייסדת שותפה ב-Appgo2market.

אנשי השיווק בעולם המובייל מכירים את הנוהל: כמה שיותר התקנות בזמן קצר יזניקו את האפליקציה שלכם לדירוגים הראשונים. אחת הדרכים הנפוצות היא באמצעות ׳קמפיין הזנק׳. הבעיה היא התקציב. תתכוננו למחירי עתק לכל הורדה. מסתבר שאפשר גם אחרת, כל עוד אתם שולטים בתהליך (כן, גם אם אתם עובדים עם סוכנות מדיה), ומסתמכים על מגוון רשתות פרסום (ad networks).

הנה כמה טיפים שצברתי במהלך השנים שיחסכו לכם לא מעט כסף ואף יעצימו את התוצאות שתקבלו.

קמפיין הזנק (burst) בעולם המובייל הוא קמפיין פרסומי שמייצר המון התקנות בזמן קצר, וזאת כדי להזניק את האפליקציה שלכם לראש טבלת הקטגוריה הרלוונטית (או לראש החנות הכללית) בגוגל פליי או באפסטור. לתדירות ההתקנות בזמן נתון יש משקל עיקרי בקידום האפליקציה למקומות הראשונים, בעיקר בחנות האפליקציות של אפל אבל גם בגוגל פליי.

את הקמפיין הראשון שלי עשיתי עוד בשנת 2011. היום, אחרי לא מעט קמפיינים, אני עדיין חסידה של שימוש בקמפיינים מהסוג הזה, כתלות בנסיבות ובאיכות הביצוע. קמפיינים כאלו יכולים לסייע מאד להצלחת השקה: הם סוג של זרז לכיסוי תקשורתי, הם יכולים לגרום לגרף ההתקנות, והאורגניות בפרט (אלו שמגיעות "בחינם") להשתולל והם יכולים לסייע לייצר לא מעט באזז. מצד שני, יש גם חסרונות.

בעיה מרכזית היא העלות הגבוהה שיכולה להרתיע את מרבית המפתחים, בייחוד כשמדובר באפליקציה הפונה לשווקים גדולים, לדוגמה, השוק האמריקאי. על מנת לזנק למקומות הראשונים "ולעקוף" את המתחרים, יש צורך בכמות אדירה של התקנות בזמן קצר. כשמדובר בחנות גדולה (למשל בארה"ב), כמות ההתקנות הנדרשת היא בהתאם, והתקציב הנדרש גם.

תקציב גדול לזמן קצר

באופן מפתיע, שלא מסתדר עם ההיגיון הבריא, לא רק שצריך להשקיע תקציב יחסית גדול בזמן קצר, הרי שדווקא כשאנחנו קונים נפח מכובד של התקנות, המחיר להתקנה עולה. מה זה עולה? משתולל! זוהי תופעה שיכולה להיתפס כמוזרה במקצת, אבל בכל זאת, היא מוכרת וידועה.

לא פעם ולא פעמים ניסיתי "לפצח את הבעיה". אני הרי מוכנה לשים כסף על השולחן. ככל שאני רוצה לקנות יותר, תנו לי (רשתות המדיה וסוכנויות הפרסום) מחיר טוב יותר ליחידה לא? אז זהו, שלא.
ולא תגידו שאיכות ההתקנות במקרה של קמפיין הזנק היא יוצאת דופן, מה שמצדיק את המחיר. להיפך. כשעושים קמפיין הזנק מתפשרים בדרך כלל על האיכות. קונים התקנות רבות של משתמשים שמתקינים את האפליקציה רק מכיוון שהם מתוגמלים, בטובין וירטואליים או אפילו באמצעות שוברים לקניות אונליין. יש גם רשתות שממליצות על אפליקציות (המשלמות להן), אבל שם המשתמשים הם במידה רבה 'מתקיני-כל', ומסירי כמעט הכל. איך אומרים, לא הגרויסה מציאס…

מצד שני, כשמבינים שההתקנות הישירות כתוצאה מהקמפיין מעניינות רק מכיוון שהן מובילות לזינוק המטאורי במיקום האפליקציה (RANK), ושהזהב האמיתי הוא הפרץ האורגני המגיע בעקבותיו, עניין האיכות מפסיק להיות "show stopper“. הדיל עדיין משתלם.

בעיית התקציב (חזרנו לזה) עדיין פה, והיא חמורה במיוחד עבור אפליקציות שלא נהנות מ-ROI חיובי כנגד עלויות קניית המשתמשים (ומדובר על רוב רובנו…). למרבה האירוניה, דווקא אז הצורך ב-burst הוא משמעותי במיוחד.

תחשבו על זה רגע, מי יכול להרשות לעצמו לקנות את מרבית בסיס המשתמשים שלו? אפליקציות commerce למשל, שמרוויחות הרבה יותר מעלות קניית המשתמשים האיכותיים. הרוב המכריע ישרוד רק באמצעות הפצה המונית, שמרביתה אורגנית. רק כך ניתן להגיע (בתקווה) ROI חיובי. דווקא אפליקציות ברות-המזל שמצליחות לייצר ROI חיובי ממשתמשים "קנויים", ואיך נאמר, לא חסר להן כסף, לא בהכרח יהיו מעוניינות בקמפיינים מסוג burst שיזניקו אותן לראש הטבלאות ויכניסו פנימה כל מני ארחי פרחי שלא יובילו להגדלת הכנסות. השאר, רוצים, חולמים וצריכים, אבל מתקשים לממן.

אז מה עושים?

בואו נסכים שקמפיינים כאלו כרוכים כמעט תמיד בעלויות מכובדות. זה מה שזה. אבל, מסתבר שאפשר לשלם עליהם פחות מההערכות הראשוניות שתקבלו מסוכנויות ורשתות פרסום. הרבה פחות. איך?
בתור התחלה, אפשר לנסות להעריך כמה התקנות צריך כדי להגיע למיקומים ראשונים בקטגוריה במדינות שונות, ויש אפילו מי שטרח ובזמנו ביצע ניתוח מקיף למספר ההתקנות נדרש כדי להגיע ל-25 המקומות הראשונים בקטגוריות הפופולאריות בארה"ב.

אגב, כשמבצעים הערכה כזאת כדאי לתשאל את רשתות הספציפיות שמתמחות ב-burst campaigns, שתיים מהן הן Tapjoy ו-FreeMyApps של Fiksu. אפשר לשאול גם סוכנויות. זה לא עולה כסף.

ואז, פשוט, מ-פ-צ-ל-י-ם

והנה סיפור: בעבר הייתי נוהגת להסתייע בסוכנות כזאת או אחרת, המתמחה בעולמות המובייל. השירות היה בדרך כלל מצוין, הרמה המקצועית גבוהה ביותר. הקמפיינים היו מוצלחים, אבל תמיד, העלות להתקנה בזמן הקמפיין הרקיעה שחקים. אני מדברת על 1$ עד 1.5$ למה שנקרא “incentivized install” כלומר הורדה תמורת תגמול שבתקופות "רגילות", ובווליומים יותר נמוכים, היתה עולה לי 0.3$ – זה שוד לאור היום.

בנוסף, ההתקנות האיכותיות שגם הן נכללו בתמהיל הקמפיין נסקו לגבהים מסוג אחר. לחץ.

עם הזמן עברתי לעבוד ישירות עם רשת מדיה מרכזית כזו או אחרת, בכל קמפיין. כלומר, הפשלתי שרוולים, ויתרתי על הנוחות שבעבודה עם סוכנות, פיתחתי קשרים ישירים עם השחקנים המובילים, בשביל להוריד עלויות.

בחיי שהחיסכון אפילו לא הצדיק מייל התרברבות פנימי, אבל בדרך הבנתי באיזה ג'ונגל אנחנו חיים. כל שחקן מדיה "בירך" את השני בנדיבות, כל אחד דיבר על הייחודיות שלו, ולמה האיכות אצלו היא כזאת, ולמה רק הוא פיצח משהו ייחודי. הרגשתי שהגעתי למבוי סתום. אלו האפשרויות. אלו המחירים. נקודה.
ותמיד, בתקופות של "שגרה", כשהתקציבים ירדו, גם העלות להתקנה צנחה, עד כדי 0.3$ דרך רשתות מסוימות. שימו לב: 80% פחות מהעלויות בזמן קמפיין ההזנק. הירידה לא תמיד היתה כה דרמטיית אבל עדיין מאד מורגשת בכל הרשתות.

ואז החלטתי לפצל את המדיה בזמן קמפיין הזנק בין רשתות שונות, בעצמי. לא עוד קמפיין שיושב אצל רשת אחת, או שתיים. לא הסתמכות מלאה על סוכנות ולא קופסאות שחורות. לקחתי על עצמי כאב ראש רציני בניצוח על התזמורת, שכללה עבודה עם לא מעט רשתות מדיה במקביל, ניטור שוטף של התקציב שהוגדר לכל אחת מהן והגבלת העלות המקסימאלית להתקנה. אם מכלול התקציב היומי "נאכל" על ידי רשת אחת, ודרכה הגיעו התקנות במחיר משביע רצון – העליתי לה את התקציב, על חשבון רשת אחרת שלא הצליחה לעמוד במשימה. עד שהיא נעצרה, ואז התקציב הוסט למקום אחר. במקביל ניטרתי את הזינוק בדירוג האפליקציה, כמות הביקורות, איכותן ומשתנים נוספים. התמקדתי מאד בניתוח ההתקנות האורגניות. הן מבחינתי היו המוץ שהוצא מן התבן.

התוצאה: מחיר הקמפיין היה נמוך בסדרי גודל בהשוואה לקמפיינים קודמים. את הכסף שנחסך בחרתי לגלגל חזרה כדי להאריך את משך הקמפיין. בפועל, משך הקמפיין הוכפל.

למרות התוצאות עדיין אפשר היה להשתפר. לא הצלחתי להגיע למחיר להתקנה שהגדרתי כיעד לפני תחילת הקמפיין, כי לא כללתי מספיק רשתות מדיה בקמפיין. הרשתות שכן פעלו התקשו לספק את נפח ההתקנות שהייתי צריכה במחיר שהקצבתי להתקנה. נאלצתי מדי פעם להעלות את המחיר כדי להתקדם כמתוכנן. מסקנה: כמות הרשתות שאיתן תעבדו במקביל היא מפתח לקבלת תוצאות הרצויות, וככל שהתקציב יותר גבוה כך כדאי להכניס יותר שחקנים למשחק.

לסיכומו של דבר, יש איזון עדין בין כמות העבודה שתיקחו על עצמכם לבין העלויות ותוצאות בשטח. ההבדלים הם עצומים. גם אם תחליטו לעבוד עם סוכנות מדיה למובייל (וחלקן מעולות), כדאי שתכירו את הזירה, תדעו מהם "השטיקים" וכך תוכלו לשפר את התנאים, לטובתכם.

Bloomua / Shutterstock.com

מי החבר של האוייב שלכם. מקור: צילום מסך

"קרנות הון סיכון יגלו את הסודות שלכם למתחרים, אם בסופו של דבר הן ישקיעו בהם. לא פעם יפגשו אתכם משקיעים מקרן אחת, למרות שאין להם שום כוונה להשקיע בכם, רק כדי לגלות למתחרים מה התוכניות שלכם". מי שחתום על ההצהרה הזו אינו יזם מתוסכל, אלא פול גרהם, אחת מהמשקיעים הכי נחשבים ומי שעומד מאחורי Y Combinator, מתוכניות ההאצה הכי נחשבות בארצות הברית. אבל איך תדעו אם קרן מסויימת השקיעה במתחרים שלכם? אז נכון, אתם יכולים לחטט במאגרי נתונים, להכניס שם של מתחרה, לרשום בצד את המשקיעים או לייצר טבלת אקסל ושוב מהתחלה עם מתחרה אחר ושוב ושוב, אבל אתר חדש הופך את המשימה לפשוטה הרבה יותר, גם לסטארטאפים ישראליים.

מי השקיע במתחרה שלי?

אתר VC Nemesis ("קרנות אוייבות" בתרגום חופשי מאוד) מציע אפשרות חיפוש נוחה ומהירה בדף אחד. כל שעליכם לעשות הוא להכניס את שמות החברות המתחרות ותקבלו רשימה מאוחדת, המסודרת על פי סדר אלפביתי של כל הקרנות שהשקיעו באחת מהחברות הללו. האתר מתבסס על מאגר המידע המקיף של CrunchBase, שכולל יותר מ-80 אלף סטארטאפים מרחבי העולם. כך למשל אם אתם עובדים במיזם שמפתח מנוע המלצות תוכן לגולשים באתרי חדשות, תוכלו להכניס ב-VC Nemesis חברות כמו Taboola, Gravity ו-Outbrain ולקבל בלחיצה אחת רשימה מקיפה של כל הקרנות והמשקיעים הפרטיים שהשקיעו בהן כמו Carmel, אייל גורה, Gemini, Pitango ועוד. כך תוכלו לחסוך לעצמכם את הזמן והציפייה להשקעה וגם את הסכנה בלחשוף סוד מסחרי לקרן, שעלולה להעביר אותו למיזם שבו היא משקיעה.

עמית טיילור, המפתח שעומד מאחורי האתר, מסביר שנכון, ייתכן מצב שבו קרן תשקיע בשני סטארטאפים מתחרים, אולם לא תמיד אתם יכולים לדעת את זה מראש, וגם אם כן, לאחר ההשקעה אתם יכולים לסבול ממצב של ניגוד אינטרסים ומכך שהמשקיעים לא יעזרו לכם בצורה פעילה. Y Combinator, למשל לא פוסלת השקעה בסטארטאפים מתחרים, בעוד שמארק אנדרסן מ-Andreessen Horowitz הודיע שלא ישקיע בסטארטאפים מתחרים, אלא אם כן, יהפכו לכאלו בעקבות פיבוט של אחד מהם. טיילור טוען שניתן לפנות לקרן, שכבר משקיעה במתחרים, בשני מקרים בלבד: כשמדובר בחממה או תוכנית האצה גדולה עם מספר רב של סטארטאפים, או כשמדובר בקרנות שמשקיעות במיזמים בשלבים מאוד מוקדמים ואינן לוקחות חלק פעיל בניהול.

כל זוכי Geek Awards 2014 בתמונה משותפת. צילום: ארז כרמל וגיא אוארבך

מעל ל-50,000 הצבעות שהצטרפו ל-21 שופטים הכריעו לבסוף מי הם היזמים, המשקיעים, היזמות, המשקיעות, קרן ההון סיכון, הסטארטאפים המובילים, האקסלרטור, ההנפקה והתרומה הקהילתית שעשו את עולם הסטארטאפים וההון סיכון הישראלי בשנת 2014. בכל אחת מ-16 הקטגוריות עלו לשלב הגמר 5 מועמדים ומתוכם נבחר אחד בלבד.

באירוע חגיגי שנחתם לפני דקות אחדות במרכז ״נא לגעת״ ביפו, עלו הזוכים על הבמה לקבלת הפרס במסגרת השנה החמישית בה מתקיימת התחרות.

<<< לתמונות מאירוע Geek Awards 2014 (צלמים: ארז כרמל – גיא אוארבך)

זוכי טקס Geek Awards 2014 הם:

בקטגורית הסטארטאפ הישראלי הטוב ביותר לשנת 2014 התמודדו:

1. Taboola
2. StoreDot
3. Kaltura
4. Moovit
5. Outbrain

והזוכה הוא – Moovit

Moovit, לשעבר TranzMate, נוסדה בשנת 2012 על ידי ניר ארז, ירון אברון ורועי ביק. האפליקציה משתמשת במיקום המשתמשים, כדי לעזור להם לנווט את דרכם בתחבורה הציבורית, וכדי לדעת מתי צפויים להגיע האוטובוס או הרכבת הבאים. האתגר הגדול ביותר בפניו עומדת Moovit הוא כמובן המגוון העצום של מקורות המידע איתם החברה צריכה להתמודד, ולהציג בצורה פשוטה באפליקציה: בין אם מדובר במידע שמתקבל מהמדינה (בישראל: מאגר משרד התחבורה), מידע שמגיע מחברות התחבורה הציבוריות הרבות ברחבי העולם (בישראל: אגד, דן, קווים, מטרופולין, רכבת ישראל וכו׳) ומידע שמגיע ממכשירי המשתמשים עצמם.

בקטגורית קרן הון הסיכון המובילה בישראל לשנת 2014 התמודדו:

1. Aleph
2. Carmel Ventures
3. Sequoia Israel
4. JVP
5. Magma Venture Partners

והזוכה היא Sequoia Israel

סקויה קפיטל היא קרן הון סיכון המתמחה בסטארטאפים בשלב הסיד המוקדם ובהשקעות בחברות פרטיות בשלבי צמיחה. החברה שמה דגש על חברות המציעות שירותים פיננסיים, שירותי בריאות, אינטנרט, מיקור חוץ, קמעונאות וטכנולוגיה.הקרן הישראלית של סקויה נחשבת לאחת מקרנות ההון סיכון המוצלחות ביותר בעשור האחרון מאז שהוקמה ב-1998. הצוות הישראלי מונה חמישה שותפים והם – שמיל לוי, טל מורגנשטרן, גילי רענן, חיים סדגר ויואב שקד. בין החברות בהן השקיעה ניתן למצוא את Interlude, Innovid ו-Taykey.

בקטגורית האקסלרטור המוביל בישראל לשנת 2014 התמודדו:

1. 8200EISP
2. Zell Entrepreneurship Program @IDC
3. UpWest Labs
4. Microsoft Ventures Accelerator

והזוכה הוא – Microsoft Ventures Accelerator 

התכנית של מיקרוסופט מיועדת לסטארטאפים בשלבי גיוס מוקדמים, עם התמקדות בחברות המפתחות פתרונות ממוקדי תוכנה. אורך התכנית הוא ארבעה חודשים, במהלכם יושבות החברות במרכז מיקרוסופט בהרצליה וכמובן מקבלות גישה ורישוי לכל מוצרי מיקרוסופט השונים, לצד שימוש בפלטפורמת הענן של מיקרוסופט, Azure ושירותים נוספים. כמו כן התוכנית מציעה ליזמים הדרכה וליווי של למעלה מ-100 מנטורים מבכירי ההיי-טק והמגזר העסקי, והיא מסייעת לסטארטאפים לבצע קפיצת מדרגה מהירה לשוק העולמי, בעזרת גישה ללקוחות ושותפים אסטרטגיים בעולם. מיקרוסופט אינה משקיעה ישירות בחברות וגם אינה נוטלת אחוזים מהחברה, אך כן מפגישה את היזמים עם משקיעים פוטנציאלים.

בקטגורית הסטארטאפ הישראלי הטוב ביותר בתחום האנטרפרייז לשנת 2014 התמודדו:

1. Applause – uTest
2. CyberArk
3. Varonis
4. SiSense
5. CB4

והזוכה הוא CyberArk

CyberArk עוסקת בפיתוח פתרונות אבטחה לארגונים, כאשר אחד ממוצרי הדגל שלה הוא ה-Privileged Identity Management. המוצר מציע מגוון פתרונות אבטחה שונים מפני התקפות חיצוניות על הארגון, אך גם מפני התקפות פנימיות העלולות להגיע מאחד מעובדי החברה. הפתרון אותו מציעה החברה בתחום החשבונות המועדפים (Privileged Account) מיועד להגן, לנהל ולתעד את כל החשבונות בארגון והפעולות השונות שמבצעים, וכך לאפשר למנהלי המידע להשאר עם האצבע על הדופק בכל הנוגע למידע אליו ניגשים המשתמשים השונים. בספטמבר 2014, החברה הונפקה בבורסת הנאסד״ק. החברה שניסתה לגייס 75 מיליון דולרים סיימה לבסוף עם גיוס בגובה 86 מיליון דולרים וזינוק של עשרות אחוזים ביום המסחר הראשון, דבר המשקף לה כעת שווי שוק של 881.4 מיליון דולר.

בקטגורית יזמית השנה הישראלית לשנת 2014 התמודדו:

1. ד״ר ליטל הלמן (Gradtrain)
2. אורית חשאי (Brayola)
3. ליאת מדרכי הרצנו (24Me)
4. ד״ר מיכל צור (Kaltura)
5. איריס שור (Takipi)

והזוכה היא ד״ר מיכל צור שלו (Kaltura)

ד״ר מיכל צור שלו הקימה ביחד עם חבר את Cyota, המציעה פתרונות אבטחת מידע, אשר נמכרה בשנת 2005 תמורת 145 מיליון דולר. מיד לאחר המכירה זו החלה לעבוד על הפרויקט הבא שלה, Kaltura, פלטפורמה המשמשת ללקוחותיה הגדלת התפוקה הכספית מפרסומות תוך שיתוף תכנים וצבירת קהל רחב יותר, והורדת עלויות הקשורות בשידור וידאו. בין השימושים השונים במוצרי החברה, ניתן למצוא מוסדות חינוך, המשתמשים בקלטורה על מנת לשפר את חוויית הלימודים בעזרת תכני וידאו. לקוחותיה של קלטורה כוללים שמות מוכרים מאוד בתעשייה כגון Warner Bros, HBO וכמובן SAP, שהפכה מלקוח גדול למשקיעה אסטרטגית בסבב הגיוס האחרון. זאת בנוסף למגוון חברות מסחריות וממשלתיות הנמנות על מאות אלפי לקוחותיה של החברה.

בקטגורית הסטארטאפ הישראלי הטוב ביותר בתחום האינטרנט לשנת 2014 התמודדו:

1. MyHeritage
2. Taboola
3. Kaltura
4. Fiverr
5. Outbrain

והזוכה הוא Outbrain 

אאוטבריין הוא סטארטאפ ישראלי שגדל בשנים האחרונות באופן משמעותי ועומד מאחורי פלטפורמת המלצת תכנים. המוצר שפיתחה החברה מציע למשתמשים תכנים אחרים ברחבי הרשת, כאשר המלצות אלה מבוססות על היסטוריית הגלישה, נתונים דמוגרפיים ומידע אישי הנוגע להרגלי צריכת התכנים של כל משתמש ומשתמש. הפלטפורמה של החברה עוזרת למשתמשים לגלות תכנים חדשים ומעניינים בתוך האתר בו הם גולשים, ואף לגלות תכנים רלוונטיים באתרים אחרים ברחבי הרשת – כמובן בתנאי שאלה משתמשים גם הם בפלטפורמה של החברה.

בקטגורית הסטארטאפ הישראלי הטוב ביותר בתחום ה-Fintech לשנת 2014 התמודדו:

1. Zooz
2. Feex
3. Payoneer
4. eToro
5. Billguard

והזוכה הוא Feex

FeeX, שירות השוואת העמלות הפיננסיות אינו זר ל-GeekAwards, בשנה שעברה גרף הסטארטאפ את תואר הסטארטאפ הישראלי החדש הטוב ביותר לשנת 2013. Feex מסייע לצרכנים להפחית את דמי הניהול והעמלות שהם משלמים לגופים הפיננסיים השונים על ידי השוואת העמלות והדרכה כיצד לנהל משא ומתן, כדי להפחית אותן. כדי לעזור למשתמשים לקצץ בעמלות שהם משלמים לגופים פיננסים שונים, אתר FeeX מבקש מהמשתמשים לסרוק את הדוחות שקיבלו מהגופים הפיננסיים, כמו קרנות פנסיה או קרנות השתלמות. לאחר מכן, בעזרת מנגנון OCR, המערכת משווה מול משתמשים אחרים בעלי מאפיינים פיננסיים דומים, ומספקת למשתמש מידע מעשי על מצבו וכיצד הוא ניתן לשיפור. השנה, העמיקה החברה את החדירה לשוק האמריקאי המוערך ב-600 מיליארד דולר בשנה.

החברה נוסדה באפריל 2012 במסגרת תוכנית Zell ליזמות במרכז הבינתחומי בהרצליה, על ידי אורי לוין, יו"ר החברה והמשקיע הראשון שלה. שהוא בין היתר גם מייסד ונשיא Waze, יואב צוראל, אייל הלחמי ודוד וייס.

בקטגוריית הסטארטאפ הישראלי הטוב ביותר בתחום המובייל לשנת 2014 התמודדו:

1. Viber
2. Glide
3. GetTaxi
4. Magisto
5. Moovit

והזוכה הוא Moovit (זכייה שנייה לחברה)

Moovit, לשעבר TranzMate, נוסדה בשנת 2012 על ידי ניר ארז, ירון אברון ורועי ביק. האפליקציה משתמשת במיקום המשתמשים, כדי לעזור להם לנווט את דרכם בתחבורה הציבורית, וכדי לדעת מתי צפויים להגיע האוטובוס או הרכבת הבאים. האתגר הגדול ביותר בפניו עומדת Moovit הוא כמובן המגוון העצום של מקורות המידע איתם החברה צריכה להתמודד, ולהציג בצורה פשוטה באפליקציה: בין אם מדובר במידע שמתקבל מהמדינה (בישראל: מאגר משרד התחבורה), מידע שמגיע מחברות התחבורה הציבוריות הרבות ברחבי העולם (בישראל: אגד, דן, קווים, מטרופולין, רכבת ישראל וכו׳) ומידע שמגיע ממכשירי המשתמשים עצמם.

בקטגורית הסטארטאפ הישראלי הטוב ביותר בתחום אבטחת המידע לשנת 2014 התמודדו:

1. Zimperium
2. Forter
3. Biocatch
4. Cyvera
5. Aorato

 והזוכה הוא Forter

חברת הסטארטאפ הישראלית Forter רוצה לעזור לסוחרים לזהות משתמשים לגיטימיים ולאפשר להם לפתוח את הסחר שלהם לכל רחבי העולם, באמצעות מנגנון אבטחה שיזהה בתוך שניות האם מדובר על עסקה לגיטימית שניתן לאשר, או האם מדובר על ניסיון לתרמית. הטכנולוגיה של החברה מסוגלת לבדל בין משתמשים עם פרופילים שרק נראים רע באינטרנט (ממדינות מסויימות, בעלי רקע מקוון כזה או אחר) לבין משתמשים המעוניינים לבצע הונאה.

בקטגורית הסטארטאפ הישראלי הטוב ביותר בתחום החומרה לשנת 2014 התמודדו:

1. Zuta Labs
2. Orcam
3. Storedot
4. SCiO
5. Kaminario

והזוכה הוא Storedot 

StoreDot עלתה לכותרות במהלך שנה שעברה אחרי שהציגה טכנולוגיה שמצליחה להטעין מכשירים חשמליים בתוך פחות מדקה, נקודה כואבת לכל משתמש סלולרי באשר הוא, הנאלץ להסתובב עם מטענים או סוללות רזרביות על מנת שמכשירו ישרוד את יום העבודה.מלבד הסוללה החברה מתכננת להתמקד בתחומים נוספים הרלוונטים לטכנולוגיה שלה, הכוללים בין היתר זכרונות פלאש, חיישני תמונה ועשויה להיות רלוונטית גם עבור תעשיית ה-Semiconductor Materials.

בקטגורית הסטארטאפ הישראלי החדש והטוב ביותר לשנת 2014 התמודדו:

1. Fundbox
2. Playbuzz
3. Zeek
4. Air – Yevvo
5. Forter

והזוכה הוא Playbuzz

פלייבאז אחראית לפיתוח פלטפורמה שמאפשרת לאלפי אתרי תוכן ברחבי העולם ליצור חידונים, סקרים, רשימות וצורות נוספות של תוכן אטרקטיבי שניתן להטמיע בכל אתר או אפליקצייית מובייל. חצי שנה בלבד לאחר השקת השירות הצהירה הישראלית על 40 מיליון משתמשים ייחודים מידי חודש. החברה נוסדה ב-2012 על ידי שאול אולמרט ותום פחיס.

בקטגורית האקזיט / IPO הטוב ביותר לשנת 2014 התמודדו:

1. Mobileye IPO
2. Viber – Acquired by Rakuten
3. Cyberark IPO
4. MobileSpaces – Acquired by Pulse Secture
5. Check – Acquired by Intuit

והזוכה הוא Mobileye 

גם הספקולנטים הגדולים ביותר לא חזו למובילאיי הישראלית דריסת רגל ראשונה כזו מוצלחת בבורסת ניו יורק, כאשר לאחר ההנפקה המוצלחת (סימול MBLY) אשר בוצעה במחיר של כ-25 דולר למניה והייתה גם כך גבוהה מהתחזיות המוקדמות, היום הראשון של המסחר בוול-סטריט היה אפילו מוצלח יותר מבחינתה, כאשר מניית החברה קפצה ב-47 אחוזים למחיר של 37 דולר, המשקף למובילאיי שווי של 7.85 מיליארד דולר – הצלחה גדולה לאחר שהתשקיף שהגישה החברה להנפקה ניבא לה שווי מוערך של עד 5 מיליארד דולר.

בקטגורית יזם השנה הישראלי לשנת 2014 התמודדו:

1. ירון גלאי – Outbrain
2. רון יקותיאל – Kaltura
3. משה חוגג – Mobli
4. אורי לוין – Feex
5. אדם סינגולדה – Taboola

והזוכה הוא אדם סינגולדה

אדם סינגולדה, נמצא באמצע שנות ה-30 לחייו, הקים את חברת Taboola בשנת 2007 המוערכת ב-1.5 מיליארד דולר. החברה עוסקת בפיתוח ויישום טכנולוגיה המציעה המלצות וידאו ברשת הזמינים ללמעלה מ-550 מיליון משתמשים ייחודים מידי חודש. המערכת שפיתחה החברה מפענחת את מעורבות הגולש, תוך כדי הצפייה שלו בתכני מדיה שונים ברשת. כך, ניתן לנתח גם תכנים אחרים הרלוונטים עבור כל גולש במהירות, ולהציע לו לא רק תכנים נוספים המתאימים לו, אלא גם תכנים המתאימים לאתרים בהם הוא גולש.

בקטגורית המשקיע הישראלי לשנת 2014 התמודדו:

1. גיגי לוי
2. גיא גמזו
3. אדן שוחט – Aleph
4. זוהר גילון
5. שמיל לוי – Sequoia Israel

והזוכה הוא אדן שוחט – Aleph

אדן שוחט, יזם סדרתי ומשקיע ותיק ובעל ניסיון. שוחט היה אחד ממייסדי חברת Face.com, האחראית על פיתוח טכנולוגיית זיהוי הפנים שנמכרה ב-2012 לפייסבוק תמורת 60 מיליון דולרים. כמו כן, היה שותף בקרן ג'נסיס שהובילה השקעות בסטארטאפים כגון Any.Do של עומר פרצ'יק, Commerce Science של אביב רווח ו-JoyTunez שגייסה במאי האחרון 1.5 מיליון דולרים. ביולי 2013 הכריז ביחד עם מייקל אייזנברג על קרן חדשה של 140 מיליון דולר – Aleph, אשר תתמקד בסטארטאפים בשלב Series A בתחום התוכנה וה-Big Data, עם יעד של 15-20 חברות פורטפוליו ו-2-5 מיליון דולרים להשקעה.

בקטגורית המשקיעה הישראלית לשנת 2014 התמודדו:

1. מירב וינרב – Qualcomm Ventures
2. שלי הוד מויאל ומור אסיא – iAngels
3. טילי קליסקי – Greylock Partners
4. ענת סגל – Xenia Venture Capital
5. רונה שגב -גל – Pitango

והזוכה היא רונה שגב – גל – Pitango 

רונה שגב-גל נחשבת כיום לאחת ממשקיעות ההון-סיכון המובילות בישראל. לאחרונה, היא סיימה פעילות של כמעט 10 שנים בקרן פיטנגו ולפני כן, כיהנה כשותפה כללית בקרן ההון סיכון אוורגרין. ההתמחות של שגב-גל היא סטארטאפים שמפתחים תוכנות אירגוניות.

הנפקות ואקזיטים בולטים: Varonis (evergreen, pitango), TRAIANA ( evergreen, pitango), WorkLight (pitango), Fring (pitango), identify (evergreen), Actona (evergreen), ItemField (evergreen), ADUVA (evergreen.

על הפרס לתרומה חברתית וקהילתית התמודדו:

1. יזהר שי – Startup Stadium
2. אדן שוחט
3. הילה אוביל ברנר – יזמיות
4. Campus For moms
5. חמי פרס

והזוכה הוא Campus For Moms

Campus For Moms מבית גוגל ו״יזמיות״, הוא בית הספר הידידותי לתינוקות הראשון בעולם, כאשר סניפו הראשון הוקם בתל אביב. זה נועד לאפשר לאמהות לפגוש יזמים, להתרכז, לפתח ולהתקדם לשלב הבא בכל הקשור לרעיון היזמי שלהן. בשיתוף עם ארגון ״יזמיות״ הישראלי, הנשים נהנות מהדרכה, הכשרה ומפגשים עם אנשים מהתעשייה.