הפוסט פורסם במקור באנגלית על ידי Sharon Hurley Hall ותורגם לעברית על ידי הילה יונתן.

בדומה למרבית האנשים, אני משתמשת במכשיר הסלולרי יותר בשעות שונות של היום. וכמו מרבית האנשים, גם אני תרה אחר החוויה השלמה של לעבור בקלות ובצורה חלקה בין מכשירים שונים.

למרבה הצער, זה לא קורה תמיד. לאחרונה ביקרתי באתר באמצעות דפדפן סלולרי על טאבלט מבוסס אנדרואיד. איני זוכרת מה היה המידע אותו חיפשתי, אך אני זוכרת שמעולם לא מצאתי אותו. זה קרה עקב העובדה שלא משנה כמה הקלקתי ולחצתי, אף קישור לא עבד – לכן עזבתי את האתר ההוא ומצאתי אתר אחר שהוביל אותי למבוקשי.

זוהי שגיאת חוויית משתמש (UX) משמעותית. כפי שאתם יכולים לראות – יש לה השפעה חמורה על אחוז ההמרה. כשהאתר שלך אינו מתפקד כפי שהוא אמור לתפקד, משתמשים יעזבו, מה שאומר שיעדי ההמרה הרצויים לא ימולאו.

מחקר של גוגל מראה שחוויה טובה של ממשק נייד יכולה "להפוך משתמשים ללקוחות". בצורה הפוכה, חווית משתמש נוראית תבריח את הקהל. משתמשי מכשירים ניידים מסויימים מעניקים רק שניית חסד אחת לפני שהם עוזבים אתר. זהו פרק זמן קצר מאוד עבור יצירת רושם ראשוני חיובי.

רובם פשוט לא משאירים רושם חיובי כלל. להלן 7 שגיאות ממשק משתמש חמורות שנתקלתי בהן בזמן השימוש במכשיר האנדרואיד שלי. אני מוכנה להתערב שחלקם משותפים למשתמשי מכשירי אפל גם כן.

1. הסליידר שאינו זז

אני חייבת להודות שסליידרים שאינם זזים הם מטרד קטן יחסית. אתרים רבים משתמשים בהם, אך במעטים מתוכם הדבר עובד כהלכה. לרוב זה לא קל לגרום לכפתורי הניווט להעביר בין מסך אחד למשנהו. איני יכולה לספור כמה פעמים איבדתי את מקומי ושכחתי באיזו תמונה צפיתי, כשהדבר היחידי שנראה הוא התמונה הראשונה בסליידר.

ועוד משהו – מה שנראה טוב על מסך ענקי של מחשב שולחני, לא בהכרח ייראה טוב על מסך של מכשיר נייד. התמונות בעלות הגודל הבינוני עם הפסקה הקטנה של הטקסט לצידם הפכו להיות סיוט ממשקי, שכן הטקסט אינו קריא. אין מה לדבר בכלל על שינוי הגודל של הטקסט והתמונה כדי לראותם כהלכה…

לא מפתיע שהמגמה העכשווית היא להוציא את הסליידרים מהנוף בכלל.

כמובן, לא כל הסליידרים הם חדשות רעות. אני אישית אוהבת את הגישה של אתר Mashable, בה ניתן ללחוץ או להקיש על כפתור ולראות את כל השקופיות בסליידר ברשימה.

2. קישורים קטנטנים

לא, איני מתכוונת לשירות קיצור קישורים. אני מתכוונת לקישורים שבהם המלל עצמו קטן מכדי שניתן יהיה לראות אותו כהלכה על מסך ממילא קטן. אם לא ניתן לראות את זה היטב, כמובן שאי אפשר להקיש על זה בנוחות. קל מאוד להיכנס ללופ בו לוחצים על הקישור כדי להגדיל אותו, לוחצים על הקישור שוב כדי להיכנס אליו, רק כדי להחזיר את הזום למצבו המקורי. זה די מתסכל, וצריך להיות משתמש סלולרי נחוש מאוד כדי להמשיך לרצות להשתמש באתר שבו זה קורה (או באפליקציה, ראיתי את זה קורה גם בהן).

אופציה טובה יותר? כפתורים גדולים עם ניווט פשוט שיכול להוביל את הגולש עמוק יותר לתוך האתר. נסו לגלוש באתרים שנבנו בגישת mobile-first ותראו את ההבדל. אלו נותנים למשתמשים שלהם UX אחיד, לא משנה באיזו פלטפורמה.

3. תוכן חסום

משווקים רבים אוהבים תוכן חסום. משתמשים – לא כל כך. אני מסכימה עם Neil Patel בנושא: הרשמות מעצבנות אנשים. המכשולים שצריך לצלוח במחשב שולחני הופכים למשימה כמעט בלתי אפשרית במכשיר נייד.

רוב האנשים לא רוצים להקליד את כל ההיסטוריה וקורות החיים שלהם כדי ליצור חשבון ולקבל גישה למידע, במיוחד אם הם אפילו לא יודעים מה הערך של מה שמציעים להם. אז אין מה לבקש את זה. במקום זה – הציעו תוכן ממשי בחינם. לאחר מכן, הציעו לגולש לקבל עוד תוכן איכותי-עוד-יותר לאחר הרשמה.

4. טפסים שאינם נגמרים

חדשות לבקרים – טפסים בסלולרי ואצבעות עבות אינם חברים טובים. טפסים ארוכים הם סיוט כך או כך, והסיוט רק מחמיר בטלפון נייד. אני בטוחה שאיני היחידה שחשה את התסכול העמוק של לנסות לשלוח טופס ארוך מאוד, רק כדי לגלות שמשהו היה חסר ועליי למלא אותו שוב. קיים גם הנושא של לנסות להקליד במקלדת קטנטנה. שמתם לב מתישהו שכשאתם באמת הייתם רוצים להשתמש בפיצ'ר של הקלדה קולית, זה פשוט בלתי אפשרי?

עבור משתמשים ניידים, שמרו על הטפסים שלכם קצרים וקלים, ובקשו את המידע המינימלי ביותר שתוכלו להזדקק לו. ניתן תמיד לבקש את השאר בהמשך. טפסים שמגיבים לטאץ', כמו הזה שיש באינסטגרם, גם עובדים טוב. קראו את הכתבה של Crazy Egg שעוסקת בשיפור הטפסים לטובת שיפור ההמרות, עבור טיפים נוספים.

5. התחברות מחייבת דרך גוגל

איני יודעת אם זוהי תחלואה ייחודית לאנדרואיד היות וזוהי הפלטפורמה היחידה בה אני עובדת כיום, אך זה ממש מעצבן כשיש צורך להתחבר (למשל) דרך חשבון גוגל לפני שמגיעים לפונקציונליות בסיסית כלשהי של אפליקציה שהתקנתם. התחברות דרך רשתות חברתיות אכן עוזרת, אך כדאי שתהיה אופציונלית לחלוטין.

כמו אנשים אחרים רבים, יש לי אימייל בו אני עושה שימוש כדי להתחבר לאתרים ואפליקציות. עם זאת, טרם חיברתי אותו לחשבון Google+. כל פעם שאני מנסה להשתמש בהתחברות כדי להפעיל אפליקציה, אני מקבלת הוראה ליצור חשבון. התקנתי הרבה אפליקציות והסרתי הרבה אפליקציות כתוצאה מכך. כדי להצליח עם ממשק המשתמש שלכם, נסו להקל על המשתמש לגשת לתוכן הממשי במקום להקשות על הגישה.

6. שליטה לא מובנת

הכתבה הזאת מציגה כשל חוויית משתמש נוסף: אמצעי שליטה שאינם רגילים על מסך הסלולרי. משתמשי טלפונים סלולריים התרגלו לצורה מסויימת של שליטה ולשפה עיצובית אחידה. הם מכירים את תפריט ההמבורגר, יודעים מה קורה כשלוחצים על "בית" או "חזור" במקלדת הפיזית.

להתעסק עם זה – פירושו לקחת סיכון

אמצעי שליטה חדשניים יכולים לייחד את האפליקציה שלך, אך עשויים גם לבלבל את קהל היעד. אף אחד לא רוצה לקרוא tutorial רק כדי להבין איך מנווטים באפליקציה שיצרת.

7. חוסר עזרה למשתמשים

הטיפ הזה מגיע מ-Theresa Neil, ונראה ברור מאליו. אפליקציות רבות ואתרים סלולריים רבים מפספסים את הדרך הפשוטה ביותר לעזור למשתמשים שלהם – הצעה אוטומטית. אנו משתמשים בפיצ'ר הזה בחיפוש כל יום, וזה יכול רק לסייע כשעובדים על מסך קטן. ככל שהמשתמש צריך להקליד פחות, כך הוא יהנה יותר, אז למה לא לעזור ולהפעיל אפשרות של הצעה אוטומטית לאופציות ולחיפושים הנפוצים ביותר?

לסיכום

כל שבעת הסעיפים הללו יכולים להפיל את שיעור ההמרה שלכם. לכן UX הוא אלמנט כל כך חשוב במאמצי השיווק האינטרנטי שלכם. לא בטוחים לגבי העיצוב? בדקו אותו, ולא רק על המחשב השולחני אלא גם במגוון סלולרים וטאבלטים.

הייתי שמחה לראות חלק מהשגיאות החווייתיות הללו כנחלת העבר. מה אתם הייתם רוצים שיעבוד טוב יותר בסלולרי שלכם?

הפוסט פורסם במקור באנגלית בבלוג של CrazyEgg, נכתב על ידי Sharon Hurley Hall ותורגם לעברית על ידי הילה יונתן. התרגום לעברית נעשה באישור הכותבת ועורכת אתר CrazyEgg.

כתבה מאת עומר כביר, כלכליסט.

אחד המיתוסים המפורסמים של עמק הסיליקון הוא כלל ה-20% של גוגל, שלפיו כל עובד בחברה נדרש להקצות 20% מזמנו לפרויקטים שאינם בתחום אחריותו הישיר. בזכות כלל זה נולדו, כך מספרים בגוגל, שירותים מפורסמים כמו ג'ימייל ואדסנס. ואולם, כעת מתפרסמים דברים שאמרה בעבר מריסה מאייר, כיום מנכ"לית יאהו ובעברה אחת מהדמיות הבכירות בגוגל, שלפיהם הכלל המדובר הוא לא יותר מפיקציה.

20%? בגוגל עובדים 120%

לפי דיווח של ניקולס קארלסון, שבימים אלו יוצא לאור ספר שחיבר על תקופתה של מאייר ביאהו, Marissa Mayer and the Fight to Save Yahoo, ב-2013 קיימה מאייר פגישה עם כלל עובדי החברה ובה הכריזה על אתגר המנכ"לית, יוזמה שבמסגרתה צוותים שיפתחו מוצרים ורעיונות חדשים יזכו לבונוס של רבע מיליון דולר.

ואולם, כותב קארלסון באתר ביזנס אינסיידר, מאייר התרתה בעובדים שאתגר המנכ"לית לא צריך לבוא על חשבון העבודה הסדירה שלהם. “זה מצחיק", היא הוסיפה. “מאז שהגעתי לכאן אנשים שואלים אותי, 'מתי יהיה ליאהו כלל 20%?' אני צריכה לגלות לכם את הסוד קטן והאפל של 20% של גוגל. מדובר למעשה ב-120%”.

מאייר הבהירה שבפועל, פרויקטי ה-20% של עובדי גוגל לא יכולים להתבצע על חשבון יום עבודה אחד בשבוע. “זה משהו שאת צריכה לעשות בנוסף לעבודה הרגילה שלך", היא אמרה.

לא מדובר בפעם הראשונה שבה מועלים ספקות לגבי שרירותו של כלל ה-20% בגוגל. בעבר כבר אמרו עובדים בחברה, בעילום שם או לציטוט, שבפועל הכלל אינו מיושם שכן העובדים התקשו לקבל את הזמן שדרשו לפרויקטים אחרים ואם רצו לעבוד עליהם, נאלצו לעשות זאת בזמנם הפרטי. ואולם, זוהי כנראה הפעם הראשונה שאמירה מסוג זה מיוחסת לדמות בסדר הגודל של מאייר, שהייתה מהעובדות הראשונות בגוגל ולפני שעברה ליאהו נחשבה לאחת הדמויות המרכזיות בגוגל – אחרי שני המייסדים, סרגיי ברין ולארי פייג', והמנכ"ל בעבר והיו"ר בהווה, אריק שמידט.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

• מי מנסה לקנות את AOL?
• עובדי יאהו למריסה מאייר: למה אנחנו לא פונים לשוק העולמי?

קרדיט תמונה: Gil C / Shutterstock.com

מקור: Rounds

חברת הסטארטאפ הישראלית ראונדס (Rounds), המציעה למשתמשים אפשרות לנהל שיחות וידאו בזמן אמת לצד פעילויות חברתיות ומשחקים מודיעה היום (ד׳) על גיוס בסך 12 מיליון דולר בהובלת קרן סקויה, מה שמעמיד את סך הגיוסים מתחילת דרכה של החברה עד כה על 22 מיליון דולר.

מסיבה ווירטואלית בסמארטפון שלכם

את סבב הגיוס השני של החברה הובילה קרן סקויה אשר באמתחתה רווחים רבים בשל השקעה נבונה שביצעה בפלטפורמת המסרים המיידים – Whatsapp. הגיוס בוצע ביחד עם משקיעים נוספים כמו סמסונג וחברת התקשורת ורייזון ורודיום של דניאל רקנאטי, המשקיעים הקיימים בחברה.

שוק המובייל מוצף בפלטפורמות לניהול שיחות וידאו וביניהם גם כאלו מוצלחות ופופולאריות ביותר כמו Skype ו-Viber ולכן נשאלת השאלה מה כל כך מיוחד דווקא ב-Rounds? הרעיון העומד מאחורי הממשק הוא לאפשר לכם לנהל ״מסיבה ווירטואלית״ באמצעות הסמארטפון שלכם יחד עם חבריכם. ראונד מאפשרת למשתמשיה לבצע אינטראקציות כדוגמת משחקים או צפייה בסרטוני יוטיוב האחד עם השני, ולדברי דני פישל, מנכ״ל החברה, ב- 94% מסך כל השיחות המתבצעות באמצעותה נעשה שימוש בפיצ׳רים השונים הללו.

החברה נוסדה בשנת 2008 על ידי שלושת היזמים דני פישל, אילן לייבוביץ' ודימטרי שסטק אשר בתחילת דרכה נקראה Gixoo ואלו עסקו בפיתוח מוצר המאפשר ניהול שיחות וידאו ביחד עם משחקים בין המשתתפים. מאז החברה עברה כברת דרך לא קטנה וביניהם סבב גיוס של 3 מיליון דולר בהובלת Verizon Ventures בשנת 2011, גיוס נוסף של 5 מיליון דולר בשנת 2013 תוך כדי שהציגה מגוון גרסאות מתקדמות ומשופרות ליישום אשר מאפשר כיום לנהל שיחת וידאו עם עד כ-12 משתמשים במקביל.

על הפופולאריות הרבה של האפליקציה ניתן ללמוד בין היתר ממספר ההורדות שלה העומד על 25 מיליון בזמן שהיא זמינה להורדה עבור אנדרואיד ו-iOS.

Rounds יושבת בתל אביב ומונה כיום כ-20 עובדים. לדברי פישל, הגיוס הנוכחי ישמש לצורכי מחקר על מנת להבין באילו תכנים, פיצ׳רים ומשחקים מעוניינים המשתמשים. כמו כן גם פתיחת משרד בארה״ב עומד על הפרק ובתקווה יצא לפועל בעתיד.

האם גם ב-2015 נראה זיקוקים? מקור: cc-by-Scott Cresswell. flickr

למרות כמעט חודשיים של לחימה, מסתמנת 2014 כשנה טובה להייטק הישראלי. עתה, מסתבר שקרנות הון הסיכון הישראליות הצליחו לגייס 914 מיליון דולר, סכום שיא בשש השנים האחרונות.

2014 היתה טובה, 2015 תהיה טובה יותר

על פי דו"ח של IVC ו-KPMG, גייסו 12 קרנות הון סיכון ישראליות סכום שיא של 914 מיליון דולר במהלך 2014. סכום זה גבוה ב-68 אחוזים מ-544 מיליון דולר שגויסו בשנת 2013. וגם מספר הקרנות שגייסו גדל במקצת מ-11 קרנות. גם כשבוחנים את השנה אל מול העשור האחרון, רואים שמדובר בקפיצה של כמעט 20% מעל הממוצע השנתי שעמד על 777 מיליון דולר בשנה.

4 קרנות הון הסיכון הותיקות אחראיות על 64% מתוך כל ההון שגוייס. מבין הקרנות הללו, הקרן הרביעית של Carmel גייסה את הסכום הגבוה ביותר – 194 מיליון דולר. אחריה, קרן Magma שגייסה 150 מיליון דולר, JVP שביצעה סגירה ראשונה (first closing) בסך של 160 מיליון דולר, מתוך יעד גיוס של 180 מיליון דולר לקרן השביעית שלה ולבסוף, הקרן השביעית של וינטג' ונצ'רס, קרן המשקיעה בקרנות אחרות, גייסה 144 מיליון דולר, כאשר מחצית  מההון של הקרן מיועד להשקעות בישראל.

מגמה נוספת מעניינת היא הגיוסים של המיקרו-קרנות. הכוונה לקרנות המנהלות הון מתחת ל- 50 מיליון דולר. קרנות אלו גייסו בארבע השנים האחרונות סך של 439 מיליון דולר, שמהווים 14% מסך ההון שגוייס על ידי קרנות ישראליות בתקופה הזו.

אז מה צפוי לנו ב-2015? תלוי את מי שואלים

מה לגבי השנה הבאה? מריאנה שפירא, מנהלת המחקר ב-IVC, אופטימית. לדבריה: "הנתונים שלנו מראים כי 19 קרנות הון סיכון ישראליות נמצאות כרגע בתהליכי גיוס, כולל שש קרנות של שחקנים חדשים לתעשיית הון הסיכון המקומית, והן מבקשות לגייס סכום מטרה מצטבר של כ-1.8 מיליארד דולר. אנו צופים שרוב הקרנות האלו יגייסו במהלך שנת 2015, ומאמינים שההון שיגוייס יעמוד על כ- 1.2 מיליארד דולר עד סוף השנה. כבר ראינו 200 מיליון דולר ראשונים למחזור הנוכחי, בהודעת הגיוס של 83 נורת', שהוכרזה בשבוע שעבר".

אולם, בניגוד לתחזית האופטימית של IVC, מפרסמת פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, סקר שערכה בקרב מנהלים ושותפים בקרנות ההון סיכון בישראל. על פי הסקר, בכירי קהילת ההון סיכון אינם אופטימיים בנוגע למצב הכלכלי הכללי בישראל, כש-36% מתוכם צופים הרעה במצב, לעומת 14% בלבד הצופים שיפור. מרבית הנשאלים, 64%, צופים כי היקף הגיוסים של חברות ההייטק הישראליות במהלך שנת 2015 יוותר על כנו ורק 22% מהנשאלים צופים עלייה בהיקף הגיוסים. על פי הסקר, צופים המנהלים והשותפים צמיחה בהיקף ההשקעות הזרות בישראל, עם דגש על ההון שמגוייס מסין.

מאת אסף רגב, רו״ח ועו״ד, מנכ״ל של סטארטאפ בתחום הפינטק.

יזמים רבים שמגיעים אליי לייעוץ מתרכזים בשאלה אחת יחידה: "האם מה שאנחנו עושים או מתכננים לעשות הינו חוקי או לא?״ בעיני זאת שאלה לא נכונה, שאלה נכונה יותר תהיה: "כיצד נרתום את הרגולציה והחקיקה בתחום כך שתעזור למוצר שלנו?"

במאמר זה אציג את תפישתי על האופן בו ראוי להתייחס לרגולציה בעת תכנון מוצר חדשני. מטבע הדברים אתרכז בעיקר בתחום הפיננסי בו הרגולציה עניפה יחסית, ולכן היזמים אינם יכולים להתעלם ממנה.

יחסי רגולציה וחדשנות

אם נתפוס יזם אקראי לשיחה נשמע מידי פעם את האמרה השחוקה: "רגולציה הורגת חדשנות". לכאורה הצדק איתו: רגולציה היא חלק מהעולם הישן, ואם ניקח אותה כפשוטה לא נצליח לעשות שום דבר חדש. האמנם?

ניקח כדוגמה את הפיצ'ר המפורסם "איני הנהג" של Waze .Waze נתקלו בבעיה רגולאטורית: לנהג שמתעסק בסלולארי שלו במהלך הנהיגה צפוי קנס (ובארצות מסויימות דינו מאסר). לכאורה, Waze יכלה למצוא עצמה על ספסל הנאשמים באשמת שידול לנהיגה עם סמארטפון. די היה בכך בכדי להרוג סטארטאפ מדהים כמו Waze, המושתת כולו על שימוש בסמארטפון בזמן נהיגה. אילו היו היזמים בוחרים שלא לאתגר את הרגולציה בנושא, היו מוציאים חומרה (בסגנון ה-GPS הישן עליו אין רגולציה בנהיגה) עם התוכנה של Waze והאלמנטים החברתיים שבה. החברה ראתה את הנולד, ובמקום להתעמת עם הרגולאטור או לשנות את המודל העיסקי והמוצר, בחרה להוסיף פיצ'ר קטן בשם "איני הנהג". פיצ'ר זה אינו מונע מהמשתמש להנות מהאפליקציה בזמן הנהיגה אולם מגלגל את האחריות מהאפליקציה אל המשתמש. זו דוגמה לחדשנות אשר מבינה את הכללים והחוקים בתחומה, ומצליחה להתמודד עימם מבלי לשנות את המוצר בצורה גורפת.

גישה אחרת לרגולציה, הן אפליקציות המוזיקה בסטרימינג כמו 8tracs או spotify שמאפשרות למשתמשים לשתף פלייליסטים בחינם מבלי לשלם. איך הן מתגברות על הרגולציה של זכויות היוצרים? פשוט מאוד, לאפליקציות אלו יש רישיון של תחנת רדיו והן מצאו חור בחקיקה האמריקאית שמאפשר להם לעצב את רשימות ההשמעה בהתאם לטעמי הגולשים. זו דוגמה למיזם שרתם את הרגולציה לצידו.

יחסי רגולציה וחדשנות בעולם הפיננסי

יחסי רגולציה-חדשנות מקבלים משנה תוקף בתחום האפליקציות הפיננסיות (Fintech). התחום הפיננסי הוא עתיר רגולציה מצד אחד אך עשיר ביזמות, מצד שני. ריבוי היזמים נובע מהעובדה הפשוטה שזהו תחום סקסי בעיני משקיעים שרואים מודלי פידיון ברורים (טוב, בכל זאת זה תחום בו המונטיזציה קלה כי ממש נוגעים בכסף). אולם רבים מהיזמים, אשר מחזיקים ברעיונות גאוניים, נתקלים בחומות כבדות של רגולציה. בניגוד ל-Waze ומעקף "איני הנהג" שלהם, בפינטק קשה מאוד לצלוח את סבך הרגולציה ללא עזרה.

ניקח לדוגמה חברה יצירתית וחדשנית כמו FeeX אשר הרגולציה הישראלית המיושנת בתחום הפנסיה פוגעת מאוד בפעילותה. FeeX עוזרת למשתמש לברר מהם דמי הניהול שהוא משלם לקרנות הפנסיה שלו ולקבוע אם יצא "פראייר" ושילם דמי ניהול גבוהים. במידה ואכן יצא פראייר, הוא מופנה ע"י האפליקציה לחברת הפנסיה, אולם זו מחזירה אותו אל הסוכן הפנסיוני שלו, ובכך לא מאפשרת לו ניהול מו"מ ישיר מולה. באופן זה למעשה לא השתנה מצבו של המשתמש. זאת מכיוון שהרגולציה הישראלית והאמריקאית עדיין מאפשרת למעסיק להכתיב לעובד עבודה דרך סוכן פנסיוני (מנהל הסדר) ובכך להגביל את היכולת של הלקוח-הפראייר-המתוסכל לקבל תנאים טובים במו"מ ישיר מול החברה על הפרשתו כשכיר.

מאידך, ישנם יזמים שנהנים מרגולציה תומכת היוצרת עבורם הזדמנות, בעיקר בתחום הסחר המקוון: כשהחלו לצוץ החנויות האינטרנטיות והסליקה מרחוק, הסתבר עד כמה התחום פרוץ. מהר מאוד התקבע תקן הסליקה המפורסם PCI שהטיל על מקבלי תשלום באשראי חובות רגולטריות כבדות של אבטחת מידע והכביד על תהליך הצ'ק אאוט. חנויות קטנות (בהתחלה בעיקר מוכרים קטנים באיביי) החלו להבין שעלויות אחזקת עמדת הסולקים הגדולים הינן כבדות עקב הצורך להגן על מאגר המידע שלהם. נוצר הצורך במודל חדש בו סיכוני התשלום ועלויות העסקה יחולקו בצורה הוגנת יותר, מכאן קצרה הדרך ליצירת חברה שנותנת שירות ספציפי לסליקה בשם PayPal. החברה הפכה את עלויות הסליקה ל-SAAS והעבירה חלק מהסיכונים שבהכחשת עסקה אל עצמה, ובכך הקלה על המוכרים וגם על הקונים.

מאידך, ישנם מיזמים שמנסים לזעזע את אמות סיפי הכלכלה, הרגולציה והסדר הישן. הדוגמה הברורה ביותר הינה הביטקוין, מטבע המאפשר מסחר בין לאומי ללא עמלות. מדוע זו התנערות מוחלטת מהרגולציה? הרי לכאורה היה ניתן להקים חברה שמנייתה תיסחר בכל הבורסות בעולם והחזקה במניה תהיה שקולה להחזקת ביטקוין, בכך יתאפשר מסחר בין לאומי ללא מטבע יחד עם הכרה מצד רשויות הפיקוח על הבורסה השונות. אולם הקבוצה שהקימה את ביטקוין בחרה להתייחס אל הסדר הישן ולרגולציה כאל פרסונה נון גרטה, ובמקום להיעזר בה "שברה את הכלים" והמציאה את חוקי המשחק מחדש.

אז איך יזם פינטק צריך להתייחס לרגולציה?

כפי שהבאתי בפתח דבריי, הרגולציה בתחום הפינטק ענפה במיוחד ולכן גורמת ליזמים רבים להרים ידיים עוד לפני שהתחילו, ובכך אנו מאבדים מוצרים ואפליקציות עוד לפני שנולדו.

עם זאת, יש ליזמים, בניגוד למוסדות הפיננסים הגדולים, את היכולת לחשוב מחוץ לקופסה. יש להם את הזמן והמעוף ללמוד על מיזמים חדשניים ולהבין כיצד ניתן לעשות אדפטציה באמצעות כלי מחשבה בסיסיים למוצר שלהם או לסביבה הרגולטורית, או גם וגם.

דוגמה ליזם כזה היא אחת החברות הטובות בעולם בתחום ההשקעות בניירות ערך – Etoro של יוני אסיה. החברה מאפשרת לאדם שאינו מומחה בהשקעות לעקוב אחרי תיק השקעות של אדם אחר. לכאורה מבט על החוק היבש בישראל ובוול-סטריט מראה כי מדובר בפעולה לא חוקית מבחינת הנעקב (הגורו) שכן הוא מבצע ייעוץ השקעות ללא רישיון ללא פגישה פנים אל פנים וללא חוזה בכתב מול הלקוח, בניגוד לנוהלי רשות ניירות ערך או המקבילה האמריקאית ה-SEC.

Etoro פתרה זאת, ע"י יצירת פלטפורמה חדשה בה כל אדם יכול לפתוח "תיק שקוף" וכל בן אדם יכול לעקוב אחריו בתנאי שהוא פועל על פלטפורמת החברה. ניתן להניח שהיזמים ב-Etoro הושפעו מאוד מסטרטאפים אחרים שהם פלטפורמה חברתית לשיתוף ידע ואימצו את התפישה הזו לתוך העולם הפיננסי. זאת דוגמה להטמעה של הלך רוח חדשני לתוך סביבה עתירת רגולציה, מה ששום בנק או חבר בורסה לא עשה לפניו.

לכן, לפני התחלת מיזם פינטק חשוב להבין את הרגולציה מחד אבל להבין שניתן לשנות אותה לחלוטין מאידך (דוגמת ביטקוין) או למצוא פתרונות ביניים מבריקים המסתמכים על טכנולוגיות חדשות ושינויים חברתיים דוגמת Etoro.

לסיכום, נראה שהעצה הכי טובה בתחום היא העצה השחוקה ביותר בספר: היזם צריך את האומץ לשנות הרגולציה היכן שניתן, לקבל את הרגולציה כאשר אי אפשר לשנות אותה ואת החוכמה והיצירתיות להבדיל בין השניים.

קרדיט תמונה: law via shutterstock

תמונה: flickr, cc-by Giorgio Montersino, מריסה מאייר

מאת עומר כביר, כלכליסט.

כשמאריסה מאייר נכנסה למשרדי יאהו ב־17 ביולי 2012, היום הראשון שלה בתפקיד המנכ"לית הטרייה של חברת הטכנולוגיה הוותיקה, קיבלו את פניה עשרות עובדים נרגשים ובלוני ענק שעיטרו את קירות המשרדים. העובדים גם הזדרזו להגיש למאייר, שהיתה אז בהיריון, מתנה מקורית: חבילת מוצרי תינוקות ברוח יאהו, כמו ברווזון אמבטיה סגול וכובע לתינוק שלוגו החברה רקום עליו. האווירה הזכירה, יותר מכל, את ההתרגשות שאחזה בארצות הברית בימים שלאחר ניצחון ברק אובמה בבחירות לנשיאות ב־2008. הנה, שוב, מגיעה דמות צעירה ורעננה כדי לחלץ אותנו מכל הצרות להחזיר אותנו לחזית העשייה. אין זה מפתיע, לכן, שלפי תמונות שהודלפו לתקשורת עיטרו את משרדי יאהו באותו יום כרזות "Hope" שבהן דמותה של מאייר החליפה את זו של אובמה.

שנתיים וחצי חלפו, וכמו עם אובמה, גם התקווה שאפפה את מאייר מתנדפת. ביוני, אחרי שנתיים של שחיקה מתמדת בהכנסות, יאהו הוסרה מרשימת פורצ'ן 500 היוקרתית, שכוללת את 500 החברות בעלות ההכנסה הגבוהה בעולם. בעקבות זאת כתב אריק שרמן, פרשן כלכלי של רשת CBS: "האנליסטים הציבו ליאהו רף צמיחה נמוך של 2%. כשמאייר לא עמדה בו היא נכשלה במתן הרושם שהיא מסוגלת לחולל שינוי בחברה הדואבת הזאת".

חודש לאחר מכן פורסמה במגזין היוקרתי "פורבס" תחזית מעליבה: כתב המגזין אריק ג'ונסון העריך שאם הדשדוש של יאהו ימשיך, ייתכן שבעתיד החברה תירכש בידי עליבאבא — האתר הסיני שיאהו השקיעה בו בעבר, וצמח מאז לענקית קניות עולמית. פרשנים מייחסים להנפקת עליבאבא את כל העלייה במניית יאהו בשנה שעברה. "מאייר ביצעה טעויות יקרות", פירט ג'ונסון, ומנה בין היתר שינויים שמאייר ביצעה בצמרת ההנהלה והתחרטה עליהם בתוך שנה, וגידול נרחב שעשתה במצבת כוח האדם "בחברה שמבנה העלויות שלה כבר מנופח מדי. אף דולר מ־2 המיליארדים שמאייר הוציאה על מיזוגים ורכישות לא משתקף בהערכת השווי של עסקי הליבה המידרדרים של יאהו", כתב, "וכעת היא מתכננת להוציא עוד 2.75 מיליארד, הודות למכירת מניות עליבאבא. למה שמישהו יצפה שהפעם החלטות ההשקעה יהיו טובות יותר?".

בשבוע שעבר ג'ף סמית מחברת ההשקעות סטארבורד ואליו, בעלי מניות ביאהו, פרסם מכתב פתוח למאייר ובו דרש ממנה לבצע שורת פעולות, אחרת, כתב, ידרוש להוביל "שינויי הנהגה משמעותיים" בחברה. ואם לא די בכך, במקביל למכתב התפרסם בארצות הברית ספר חדש בשם "מאריסה מאייר והמאבק להציל את יאהו", של כתב האתר "ביזנס אינסיידר" ניקולס קארלסון. הספר מפרט את ההידרדרות במעמדה של מאייר מאז כניסתה לתפקיד, ותוהה אם מאייר בת ה־39 היא שתצליח להציל את הדינוזאור הסגול של האינטרנט, שנדמה שכבר שנים נמצא בתהליך גוויעה כואב.

הרומן שלי עם גוגל

מאריסה מאייר היא כוכבת הרוק של ההייטק. היא התחילה ב־1999, כבת ה־24 המבריקה ביותר בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, עם תואר שני בבינה מלאכותית, קורס פופולרי שהעבירה בעצמה ו־14 הצעות עבודה על השולחן, לרבות משרת מרצה באוניברסיטת קרנגי מלון ויועצת בענקית המחקר מקינזי. מכולן היא בחרה להצטרף לסטארטאפ קטן שהקימו שני דוקטורנטים מהחוג שלה, לארי פייג' וסרגיי ברין, והפכה לעובדת מספר 20 בגוגל.

בשש השנים הבאות קודמה מאייר שוב ושוב, עד שמונתה לסגנית נשיא גוגל למוצרי חיפוש וחוויית משתמש, כלומר לאחראית על מנוע החיפוש. היא נחשבה הדמות הבכירה בחברה אחרי המייסדים פייג' וברין והמנכ"ל אריק שמידט, וכאחד הפרצופים הפומביים של גוגל.

אבל כוכבה החל לדעוך. לפי כתבת פרופיל נרחבת שהתפרסמה עליה ב־2013 ב"ביזנס אינסיידר", נקודת התורפה של מאייר היתה חוסר העניין שלה בצד העסקי. "היא לא הפסידה אף ישיבה על פיתוח מוצרים, אבל אף פעם לא הגיעה לסקירות עסקיות", אמר לאתר גורם בחברה, ובכיר במערך מכירת המודעות של גוגל הוסיף שאין לו מה לספר על דמותה כי "מעולם לא עבדתי מולה, וזה אומר משהו".

ב־2010 אחד הבכירים שהיו כפופים למאייר, ג'ף הובר, שצמח כמהנדס במחלקת המודעות של גוגל, מונה לסגן נשיא להנדסה. במקביל, שמידט הוציא מידי מאייר את האחריות למנוע החיפוש ומינה אותה לראש שירותי המפות והמיקום. בכך הובר הפך לבוס שלה, והיא הודחה ממעמדה הבכיר.

לחצו להגדלה

לא פורסם מה גרם להמשך ההידרדרות במעמדה, אך דבר ההידרדרות לא היה סוד. בסוף 2011, כשפייג' החליף את שמידט בתפקיד המנכ"ל, הוא הפסיק להזמין את מאייר לישיבות הפורום האסטרטגי המצומצם של גוגל. "כנראה", העריך אז כתב אתר הטכנולוגיה TheNextWeb בראד מקרתי, "ההעדפה המובהקת של מאייר לאלגוריתמים על פני אנשים לא התאימה לאסטרטגיה של פייג', ששמה במרכז את הרשת החברתית גוגל+ ואת הזווית האישית על פני התכנותית". אחרים הזכירו את העבר הרומנטי שהיה לפייג' ומאייר בראשית ימי החברה.

לכן, שכשהגיעה ההזמנה להוביל את יאהו, מסמלי עמק הסיליקון, מאייר לא היססה.

אפס ימי חסד

ביאהו מאייר מצאה ארגון מוכה. לפני הופעת גוגל יאהו היתה הדרך להתמצא באינטרנט. עשור וקצת אחרי גוגל, יאהו הפכה לדינוזאור עמוס תוכן וכלים, שמתקשה להחליט מה תפקידו.

מאייר היתה המנכ"לית החמישית של יאהו בחמש שנים. התחלופה החלה עם עזיבתו של טרי סמל, בכיר מענקית הבידור האחים וורנר שהוצנח ביאהו ב־2001, ובמשך שש שנים חזה בעליית גוגל, ואחריה פייסבוק, בעוד שהפורטל שלו המשיך לדרוך במקום. את סמל החליף בתפקיד המנכ"ל מייסד יאהו ג'רי יאנג. הוא לא הספיק להמציא את יאהו מחדש. יאנג סיכל ניסיון השתלטות של מיקרוסופט, שהציעה לרכוש את יאהו תמורת 45 מיליארד דולר, ואחר כך הודח. כיום, שבע שנים אחר כך, זהו שווי השוק של יאהו אחרי זינוק במניה שנובע מהשקעתה המוצלחת בעליבאבא. אחרי יאנג מונתה למנכ"לית קרול בָּארְץ, לשעבר מנכ"לית חברת התוכנה אוטודסק, שלפי פרסומים פוטרה בשיחת טלפון אחרי עוד שלוש שנות דריכה במקום. יורשה, נשיא פייפאל לשעבר סקוט תומפסון, עזב אחרי חצי שנה כשנחשף כי שיקר בקורות החיים שלו. ובין תומפסון למאייר כיהן כמנכ"ל זמני רוס לווינסון, סגן נשיא יאהו אמריקה.

לפי ספרו של קארלסון, דווקא ללווינסון היתה התוכנית הנועזת ביותר להצלת יאהו: לווינסון טען שבמאבק על ההובלה באינטרנט יאהו כבר הפסידה. הוא הציע למכור את רוב הפעילות העסקית, לפטר כמחצית מ־12 אלף העובדים, ואת מה שנשאר להפוך לענקית תוכן שמתמקדת בפורטל הוותיק. הדף Yahoo.com עדיין משך 700 מיליון גולשים בחודש, יותר מכל גולשי אתרי הניו יורק טיימס, הוושינגטון פוסט והדיילי מייל יחד. "לווינסון האמין שבתוך שנתיים שורת הרווח תגדל ל־2 מיליארד דולר", כתב קארלסון. וייתכן שדווקא תעוזת היתר הזאת היתה אחראית להחלטה לשחרר את לווינסון, ולהביא במקומו את אחד השמות החמים באינטרנט – האשה מספר אחת בגוגל.

מיד עם כניסתה מאייר החלה לבצע מהלכים שהזכירו את החברה שבדיוק עזבה, ואת התפקיד שעזבה.

כבר ביומה הראשון היא נתנה לעצמה גישה לבסיס קוד התוכנה של יאהו, כדי שתוכל לשנות אותו ישירות. בחודשים הראשונים היא עבדה כ־18 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, וישנה ארבע שעות בלילה, חרף העובדה שהיתה אז בהיריון. היא החליפה את טלפוני הבלקברי המיושנים של העובדים בסמארטפונים חדשים, הורתה להפעיל מסעדות חינם בכל משרדי החברה ולא רק במטה הראשי בסאניווייל, והחלה לקיים אסיפה כללית מדי יום שישי. כמו בגוגל.

בתחום האסטרטגי היא החלה להפנות משאבים מפיתוחי אינטרנט לאפליקציות מובייל – תחום שקודמיה התעלמו ממנו. היא הגדילה את מחלקת פיתוחי האפליקציות מ־60 מהנדסים לכ־500, ובסוף השנה פורסם שהכנסות יאהו מפרסום ב־11 האפליקציות שלה מתקרבות לאלה של טוויטר. עד כניסתה לתפקיד לא היתה ליאהו אפליקציית אימייל, אף על פי ששירות הדואר האלקטרוני שלה הוא מהפופולריים בעולם ומהמוצרים החשובים של החברה, עם 30 מיליארד הודעות שנשלחות ומתקבלות בו מדי יום.

דף הבית עודכן, שירותים זנוחים עברו שדרוג טכנולוגי וזכו לאפליקציית סמארטפון מלווה. מאייר אף הצהירה כי בכוונתה להגדיל את חלקה של יאהו בשוק החיפוש ל־20%. נתח השוק הזה גדל רק בדצמבר האחרון, בזינוק יחיד מ־7.4% ל־10.4%, לאחר שקרן מוזילה הכניסה את שדה החיפוש של יאהו לעמוד ברירת המחדל של הדפדפן פיירפוקס, במקום שדה החיפוש של גוגל.

שני סימני שאלה

תמונה: marissa mayer, flickr, cc-by, TechCrunch

המהלך המדובר ביותר בשנתה הראשונה של מאייר בתפקיד היה רכישת אתר הבלוגים Tumblr.com במאי 2013 תמורת 1.1 מיליארד דולר, לפי הדיווחים מתחת לאף של פייסבוק. טאמבלר, אתר שמכיל פרסומים קצרים כמו בטוויטר אך מאפשר לשלב מולטימדיה כמו בפייסבוק, היה אז אחת הרשתות החברתיות הצומחות בעולם, עם עשרות מיליוני גולשים פעילים.

אלא שטאמבלר היתה רק אחת מ־47 רכישות שמאייר ביצעה, לעומת 65 חברות בסך הכל שיאהו רכשה מהיווסדה ועד כניסתה של מאייר. חברות רבות שנרכשו עסקו בתחומים שיאהו כלל לא פעלה בהם. שם עלה סימן השאלה הראשון לגבי המושיעה של יאהו.

סימן השאלה השני עלה כשהתברר שלצד התמקדותה במובייל, מאייר הזניחה את פעילות התוכן של יאהו, שאחראית ל־1.5 מיליארד מבין כ־5 מיליארד הדולרים שיאהו מגלגלת בשנה. קארלסון כותב בספרו שכאשר מאייר נדרשה לנושא התוכן, היא הציעה דווקא להתחיל להפיק סדרות נישה איכותיות, דוגמת "בית הקלפים". היא ויתרה לאחר שאחד מבכירי יאהו אמר לה שבלי מכירות מינויים בתשלום ההשקעה לא תחזיר את עצמה. ובמקביל כמה פרשנים הביעו חשש שהצעדים של מאייר, כמו גם תדמיתה הזוהרת, חיבתה לבגדי מעצבים והארוחות המשותפות שלה עם העורכת המיתולוגית של המגזין "ווג" אנה ווינטור, ישפיעו על תדמית המותג של יאהו – שמאז ומעולם הצטייר כ"אתר של כולם" ובמידת מה "עמוד בית למעמד הביניים".

כמה החלטות ניהול פנימיות הכעיסו את העובדים. בתחילת 2013 מאייר הורתה לבטל את המסורת ארוכת השנים שאפשרה למתכנתים ביאהו לעבוד מהבית כמה פעמים בשבוע. ביקורת נשמעה גם על נטייתה לרדת לפרטים: בפגישות עם מעצבי מוצרים היא התערבה בהחלטות הקטנות ביותר, ובמקרה אחד, יום לפני השקת אפליקציית האימייל של יאהו לסמארטפונים, היא החליטה לשנות את סכמת הצבעים של האפליקציה מכחול ואפור, שנבחרו בגלל נוחות הקריאה, לסגול, צבע המותג של יאהו. צוות המעצבים עבד כל הלילה שלפני ההשקה. מאייר, נכתב בדצמבר בכתבת פרופיל עליה ב"ניו יורק טיימס", ניסתה לנהוג כמו סטיב ג'ובס.

למעשה, נראה שדמותו של מייסד אפל המנוח שימשה למאייר מקור השראה. בישיבת הנהלה באפריל האחרון היא הודתה שעדיין לא מצאה את "המוצר המהפכני" שישנה את גורלה של יאהו, והוסיפה שלג'ובס נדרשו חמש שנים כדי להציג את האייפוד. באחת מאסיפות ימי שישי היא ציטטה באוזני עובדי יאהו נאום שג'ובס נשא באוזני עובדי אפל עם חזרתו לתפקיד המנכ"ל בסוף שנות התשעים.

תדמיתה המשיכה להישחק מהחלטה קטנה להחלטה קטנה. ב־2013 היא חתמה על הסכם שבו יאהו תשלם 10 מיליון דולר בשנה עבור שימוש בארכיון התוכנית "סאטרדיי נייט לייב", ושכרה את מגישת CBS קייטי קוריק תמורת 5 מיליון דולר בשנה. שני הצעדים גררו ביקורת. במקרה אחר, שמוזכר בספרו של קארלסון, מאייר דווקא סירבה לשכור לערוץ האוכל של יאהו את השחקנית גווינת פאלטרו שכתבה ספר בישול רב־מכר כי "אין לה תואר אקדמי".

גיוסים אחרים שלה, כגון בלוגר הטכנולוגיה של "הניו יורק טיימס" דיוויד פוג בסוף 2013 או בכיר מגזין האופנה "Elle" ג'ו זי באמצע 2014, לא העלו את הפופולריות של ערוצי התוכן של יאהו. ברבעון השני של 2014 ההכנסות מפרסום צנחו ב־7%.

1% של תקווה

מה שהעניק למאייר מרווח נשימה היה הנפקת ענקית האינטרנט הסינית עליבאבא בספטמבר. ב־2005 יאהו רכשה 40% מעליבאבא תמורת מיליארד דולר. יאהו מכרה יותר ממחצית האחזקות עוד לפני כניסתה של מאייר, אך ה־16.3% שנותרו בידי החברה הפכו, מאז הנפקת עליבאבא בספטמבר, לנכס בשווי של כ־40 מיליארד דולר – בערך שווי השוק של יאהו כולה באותו חודש. אם כי מניית יאהו עצמה הפכה מאז ההנפקה לסחורה חמה, כנראה בשל היותה דרך להחזיק בעקיפין בעליבאבא, ועלתה בכ־30%.

אבל מרווח הנשימה הזה היה קצר. כשהמשקיע ג'ף סמית פרסם החודש את המכתב הגלוי שבו איים לפעול להדחתה של מאייר, הוא הצטרף לשורת משקיעים אקטיביסטים שמנסים בחודשים האחרונים לקדם תוכניות אסטרטגיות חלופיות ביאהו. הצעה אחת שעלתה היא איחוד עם ענקית אינטרנט מקרטעת אחרת, AOL. הצעה אחרת היתה מיזוג עם עליבאבא. ועוד הצעה היתה מכירת רוב נכסיה של יאהו, העברת הרווחים לכיסי בעלי המניות, והפיכת מה שייוותר מיאהו לחברה קטנה – יוזמה שמזכירה את תוכניתו של רוס לווינסון המודח. נראה שסבלנות בעלי המניות מתקצרת, ואיתה המשמרת של מאייר.

אבל לא הכל אבוד. ברבעון השלישי של 2014 ההכנסות של יאהו עלו ב־1%, בעוד שאנליסטים רבים צפו ירידה של 9%. הרווח הנקי עלה גם הוא, גם בניכוי הכנסות חד־פעמיות ממכירות אחזקות בעליבאבא.

כעת נדמה שכולם מסכימים על דבר אחד: מה שיקבע את העתיד הקרוב של ענק האינטרנט הסגול והמנכ"לית שלו יהיה הדו"חות הרבעוניים. המספרים יקבעו אם מאייר תמשיך לנווט את האתר, אם היא תוחלף, או אם אחד השמות הגדולים ביותר באינטרנט יזכה לשינוי קיצוני ואכזרי או אף לקבורת חמור. מה שבטוח זה שלמאריסה מאייר, הגאונה מסטנפורד, הפנים של גוגל והתקווה של יאהו, אין שפן בכובע. סטיב ג'ובס היא לא.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

לכתוב באוויר: טבעת הקסמים של פוג׳יטסו

דיווח: סמסונג מציעה לרכוש את בלקברי ב-7.5 מיליארד דולר

מקור: צילום מסך

צפייה בהרצאות ברשת הפכו לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אז אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

אלופים בהקלדה, חלשים בדיבור

לפעמים נדמה כי בעידן הדיגיטלי בו שיטת התקשורת הפופולארית בין בני אדם בכלל היא באמצעות טקסט, הפכנו כולנו לקלדנים מאוד מקצועיים אך בכל הקשור לדיבור פנים מול פנים, המצב שונה לגמרי. פיונה פוטר (Fiona Potter) העומדת בראש ארגון ״Rock The Talk״ העוזר לסטודנטים ללמוד לדבר בפני קהל בבטחון ובצורה משכנעת משתפת במספר טיפים רלוונטים לרבים מאיתנו.

*איכות הסאונד של ההרצאה לא מאוד איכותי אך תוכנה מומלץ ביותר

Finding your Voice in a Digital World | Fiona Potter

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

• 10 נקודות חובה בצ׳ק ליסט של כל יזם – מייקל אקטון סמית׳, יזם מצליח, ליקט רשימה עם עשרה טיפים שמומלץ לכל יזם להכיר לאור ניסיוני הרחב שצבר לאורך השנים.
• ככה נראה אדם שנהנה מהעבודה שלו ואלו הטיפים שיש לו עבורכם – גבין סטריינג׳, פצצת אנרגיה מלאת אופטימיות, נהנה מכל רגע ממה שהוא עושה וממליץ לכם לעשות זאת גם
• על ידי הפיכת חייכם למשחק תוכלו לחיות עשר שנים יותר – ג׳יין מקגוניאל משתפת בסיפורה האישי ואיך בחרה בחיים בצורת משחק במקום במוות ואף טוענת כי אם תבצעו 4 תרגילים לחיזוק החוסן וכושר ההתאוששות שלכם, תוכלו להוסיף לחייכם עוד 10 שנים. סקרנים? בצדק.
• האם האקרים הם המערכת החיסונית של האינטרנט? – לדעתה של קרן אלעזרי יש להשתמש בכוח והידע האדיר שברשות ההאקרים על מנת להפוך את העולם לטוב יותר.
• טכנולוגיה המאפשרת לתקשר עם המתים היא כבר לא מדע בדיוני – דיוויד ריאן פולגר בוחן את מערכת היחסים שלנו עם טכנולוגיה בפן משפטי, אתי, רגשי וחברתי ומתייחס לייצוגים דיגיטליים לאחר המוות.

את הרשימה המלאה של ההרצאות הקודמות בסדרה תוכלו למצוא כאן.

יצא לכם להתקל בהרצאה מעניינת ברשת שתרצו לחלוק עם כולם? אתם מוזמנים לשלוח לנו הודעה על כך במייל החם, info AT geektime.co.il.

מקור: Qork

Qork היא פלטפורמה לשיתוף תכנים כדוגמת חדשות מקומיות, אירועים והמלצות על בתי עסק שונים רק עם אנשים הנמצאים בסביבתך. הרעיון נוצר מצורך משותף של שלושת המייסדים, לאחר שאלו עשו עליה לישראל מארה״ב. ניהלתי שיחה עם בן גולדמן, אחד המייסדים ו-CMO החברה על מנת להבין וללמוד מעט יותר על הפלטפורמה החדשה שרק הושקה.

טוויטר שכונתי

החברה נוסדה בדצמבר 2013 על ידי אדם מאי (CEO), פיליפ פרקינס (CTO) ובן גולדמן (CMO) לאחר שהבינו כי קיים צורך בקהילות השונות ברחבי העולם לפלטפורמה אחת שתרכז עבורם תוכן ענייני שמוזן על ידי חברי הקהילה עצמה. עם עלייתם ארצה הבינו השלושה כמה קשה למצוא מידע מקומי מעניין ורלוונטי. למשל, על מנת לקבל אינפורמציה על אירועים המתקיימים בירושלים היה עליהם לערוך חיפושים מתמשכים בגוגל ולהצליב מידע שהתקבל במגוון אתרי אירועים, בלוגים, רשתות חברתיות ועוד. מטרתם היא ליצור ניוז פיד המורכב מאירועים ותכנים הרלוונטים אך ורק לאיזור הספציפי בו אתה נמצא ברגע נתון, מעין ״טוויטר של השכונה״.

השפעה נוספת שתרמה לפיתוח הרעיון וקידומו לעבר מוצר מוגמר, הן הקבוצות הפופולאריות בפייסבוק כדוגמת ״Secret Jerusalem״ ו-"Secret Tel Aviv" עם יותר מ-50,000 משתמשים המשתפים אודות חוויות וחדשות רלוונטיות לאותו איזור. הקונספט של Qork דומה לאותן קבוצות, אך יהיה מורכב ממגוון פיצ׳רים כדוגמת מפה, אינפורמציה אודות המיקום המדויק, דירוג משתמשים ועוד.

ההתמקדות היא בקהל יעד צעיר בגילאים 16-24 , דור ה-Z, ״המורכב בעיקרו מאנשים המזוהים במיוחד עם הקהילה המקומית כדוגמת מהגרים חדשים לירושלים, או סטודנטים באוניברסיטת תל אביב. לשתי הקבוצות הללו יש קהילה איתם מזוהים ומעונינים לתקשר האחד עם השני״ כך לפי גולדמן. דוגמאות נוספות הן תלמידי תיכון, ערים קנות ושכונות בערים גדולות כמו קסטרו בסן פרנסיסקו או האלרם בניו יורק.

מקור: Qork

מבוססת על אמון

מבחינת תחרות, גודלמן אומר כי המתחרים העיקרים שלהם הם הטרנד הפופולארי של אפליקציות אנונימיות כדוגמת Yik Yak המציגה בפניך פיד המורכב מתכנים שנכתבו על ידי אלו הנמצאים בסביבתך וכך גם גרסתה החדשה של Secret. שתי האפליקציות הללו מאפשרות שיתוף תכנים באופן אנונימי עם אנשים הנמצאים בסביבתך, אך ב-Qork בחרו לא להיות אנונימים מכמה סיבות; ״אפליקציות אנונימיות עומדות בפני בעיה גדולה של בריונות רשת, כמעט בכל יום בארה״ב בית ספר נסגר בשל איומים באפליקציות אנונימיות על חייו של אחד התלמידים״. עוד מוסיף ״אנו רוצים שהמשתמשים שלנו יוכלו לסמוך על התוכן המועלה לפלטפורמה ולא יפקפקו באמינותו, לכן יצרו מערכת דירוג למשתמשים השונים, בדומה ל-Quora אשר מאפשרת למשתמשים ׳ראויים׳ להיות בעלי השפעה בסביבתם״. כמו כן המשתמשים השונים יוכלו לחפש אחר תוכן מעניין באמצעות מפה (שירות שלא קיים באפליקציות המציעות שירות דומה) ויאפשרו תיוג התכנים השונים ללוקיישנים ספציפיים.

כשנשאל לפשר השם מאחורי המוצר הסביר כי המקור די גיקי; ״מדענים נטו לחשוב כי האטום הוא החלקיק הקטן ביותר עד שגילו את הקווארק. באופן דומה, אנו רצינו לשדר כי Qork הוא הרשת החברתית הקטנה ביותר מכיוון ומתמקדת אך ורק באזור שלך, יכול להיות כל כך מצומצם עד שהקהילה תורכב מדיירי הבניין שלך״.

כלי שיווק עבור מקומות בילוי

״לאחר שנשיג קהל משתמשים מבוסס, אנו מעונינים להציע את השירות בפני עסקים מקומיים כך שיוכלו לקדם ולהתאים תוכן ספציפי עבור קהילות מסוימות. דמייני לעצמך כמה מוצלח זה יכול להיות אם פאב יוכל לעדכן את החברים בקהילה על ספיישל ״Happy Hour" או ארוחה מיוחדת״. מכיוון והתוכן צפוי להיחשף אך ורק בפני אנשים בסביבה, הפוטנציאל להגדלת כמות הלקוחות בבית העסק גדול הרבה יותר מאשר שיווק ״סטנדרטי״ ברשתות החברתיות השונות בפני לקוחות מרחבי הארץ.

״אנו נמצאים במגעים לשיתוף פעולה עם חברה להנדסת רדיו על מנת לאפשר פרישה עם מגוון תחנות רדיו ברחבי ארה״ב. מדובר בשותפים אידיאלים שכן יש להם קהל מאזינים מקומי, והפתרון שלנו מושלם על מנת לאפשר להם להגיע למאזינים נוספים הנמצאים בסביבה באמצעות הפלטפורמה.״

התכנונים לחודשים הקרובים כוללים מסע ברחבי ארצות הברית, בעיקר במקומות בהם פועלים בשיתוף פעולה כדוגמת אוניברסיטאות ותחנות רדיו. ההתמקדות היא בעיקר בבניית קהל משתמשים, הוספת פיצ׳רים חדשים ומציאת דרכים חדשים להפוך את הפלטפרומה לשימושית יותר.

עד כה החברה גייסה כ-145,000$ בסיבוב ה-Pre-seed מאנג'לים בישראל, ארה״ב וצרפת. ההשקה הנוכחית צפויה להוביל להשלמת סיבוב גיוס ה-Seed הראשוני.

מהתנסות ראשונית באפליקציה מסתמן כי זו בעלת פוטנציאל די גבוה להצליח ולהתווסף לרשימת הרשתות החברתיות הפופולאריות. מבחינת העיצוב, לפחות כרגע המפה בממשק נטענת מעט לאט ומלבד אזורים ״מימיים״ כולה בצבעים שחור ולבן, מה שפוגם בעיצוב ובחווית המשתמש. פיצ׳ר מרכזי באפליקציה הוא ה-Stram, הפיד המורכב מכל התכנים הרלוונטיים עבורך שנאספו על ידי משתמשים מהסביבה בה אתה נמצא. הזיהוי מתבצע באופן אוטומטי ואם ברצונך להתעדכן ולדעת מה קורה במגוון איזורים, באפשרותך לבחור תצוגת אירועים כוללת ברחבי הארץ או העולם.

הפיד עצמו אכן מזכיר במעט את זה של טוויטר,אתם יוצרים ״Qorks״, פוסטים עם מיקום גיאוגרפי לוקאלי אשר חושף את התכנים רק בפני משתמשים בקרבת מקום.  באפשרותכם להגיב ל״קורקים״ השונים על ידי לחיצה על אייקון בועה מזערי וכמעט בלתי נראה. כמו כן, באפשרותכם לעשות ״לייק״ או ״אנלייק״ ולפגוע או להוסיף לדירוג של הסטטוסים השונים.  שימו לב כי במידה ולחצתם בטעות (כמוני) אין אפשרות לבטל או לשנות את הבחירה, אז תהיו עדינים. מעבר לכך הממשק עצמו מאוד נוח לשימוש, פשוט וכעת רק חסר שעוד ועוד משתמשים יצטרפו על מנת שהתוכן יהיה עשיר ורלוונטי יותר.

השקתה הרשמית של הפלטפורמה היתה אתמול ב-15.1.15 (יום ה׳) כאשר קדמה לה גרסת בטא אשר נוסתה על ידי 200 משתמשים מרחבי העולם. האפליקציה ניתנת לשימוש והורדה לאנדרואיד ו-iOS בחינם.

סרטון דמו – Qork

שאול אולמרט. מייסד ומנכ"ל Playbuzz

הפוסט נכתב על-ידי ארי פינס.

"איזה גיבור על אתה?", "מה היית בחיים קודמים?", "באיזו עיר כדאי לך לגור?" ו"איזו דמות קאלט אתה?", הן רק חלק מהשאלות שמופיעות על כרטיסי הביקור של שאול אולמרט, כשלצדן תמונה המציגה את התוצאה שהוא קיבל (ספיידרמן, שודד ים, טוקיו וביג לבובסקי). סביר להניח שנתקלתם במהלך השנה האחרונה באחד מחידוני האישיות הפייסבוקיים האלה, אבל אולמרט הוא היחיד שביסס עליהם עסק מצליח. ממרומי המשרדים המעוצבים של החברה שלו, פלייבאז, שמשקיפה על תל אביב מהקומה ה-24 של מגדל רובינשטיין, אולמרט ג'וניור נראה די מרוצה מעצמו, ובצדק: אנליסטים מעריכים את שוויה של החברה שלו במאה מיליון דולר. על פי הבלוג האמריקאי ניוזוויפ, העוקב אחר שיתופים ברשתות החברתיות, "פלייבאז" מדורג כבר חודשיים במקום הראשון בעולם כאתר עם הכי הרבה שיתופים בפייסבוק (למעלה מ-8.6 מיליון בחודש), כשהם עוקפים בסיבוב את באזפיד. בשנה החולפת היו להם מעל 340 מיליון משתמשים, והאתר קוואנטקאסט מיקם אותם במקום ה-23 ברשימת האתרים עם הכי הרבה טראפיק בארה"ב, ובמקום החמישי כשמתייחסים לגלישה סלולרית. ואת כל זה הם השיגו באמצעות 3.8 מיליון דולר בלבד שגויסו בשני סבבי מימון.

זה סיפור שאמור לעורר גאווה ישראלית מסוג "ווייז" ו"גט טקסי", ואולי אפילו יותר, כי לא מדובר כאן, לפחות בינתיים, בסיפור על אקזיט שבסופו כולם מתפזרים ואיזשהו תאגיד גורף את הכסף הגדול באמת. אבל פלייבאז בקושי מזוהה כחברה ישראלית. לדעת אולמרט והשותף שלו, סמנכ"ל המוצרים תום פחיס, הסיבה לכך היא שהם פונים בעיקר לשוק הבינלאומי, ולאחרונה גם פתחו משרד במנהטן. אם כי הם מתעקשים שבסיס האם יישאר בישראל ושאין להם גם כוונה לעשות אקזיט בזמן הקרוב. "המחשבה שלי היא לא באקזיטים, אלא באימפקט על העולם", אומר פחיס, "ואני מדבר על אימפקט בסדר גודל של פייסבוק, יוטיוב, טוויטר. המטרות שלנו מאוד שאפתניות: לשנות את איך שהעולם מתעסק עם תוכן ואת איך שהעולם עושה כסף מתוכן".

את הרעיון הגו לפני שלוש שנים אולמרט ופחיס (ויש שיאמרו שהעתיקו, נתייחס לזה בהמשך). הם צירפו לעזרתם כמה מתכנתים, ולפני שנה וקצת גייסו את סמנכ"לית התוכן שחר אורן, שהייתה לפני כן סגנית עורך "פנאי פלוס", והיום אפשר לומר שהיא חתומה על פיצוח התוכן הויראלי ועובדת צמוד למחלקת הפיתוח על פורמטים חדשים. "החיים שלי השתנו לחלוטין תוך שנה", היא אומרת. "זו השנה הכי מטורפת שהייתה לי בחיים. זה מרגש בטירוף להגיע למשהו כשהוא נורא-נורא קטן ולהפוך אותו למשהו גדול. אני זוכרת שהייתי מעלה דברים לקבוצת פייסבוק שפתחנו והיו אפס לייקים ואפס שרים, ושלושה חודשים אחרי כן כבר היה לנו להיט ענק, 'מי היית בחיים הקודמים שלך?', שעשה מיליון שרים בפייסבוק. ישבנו וריפרשנו במתח כדי לעקוב אחרי הכניסות. אנחנו כל הזמן מסתכלים על הדאטה, ומנסים ללמוד מה אנשים משתפים. לא על מה הם מקליקים, אלא מה הם רוצים להעביר הלאה, וזה כולל הרבה עבודה בפיתוח פורמטים. השנה זה קוויזים, שאלונים, אבל עוד שנה זה יהיה משהו אחר ואנחנו נייצר אותו".

מקור: צילום מסך

"לאקונומיסט יש צוות של 500 זוכי פרס נובל שכותבים מאמרים. זה אחלה, אבל זה לא תוכן שאתה יכול לצרוך בשירותים"

בצהרי יום שני רוב העובדים במשרדי פלייבאז רכונים מעל המחשבים שלהם בחללי העבודה הפתוחים. שניים מהם יושבים על הספה בחדר שמכונה בפי עובדי החברה "חדר ה-Wii", על שם קונסולת המשחקים שמוצבת בו. על הקיר במשרדו של אולמרט תלויות תמונות של אשתו ורדית ושלושת ילדיו, ועל השולחן מפוזרות מאות חתיכות פאזל שאמורות להרכיב תמונה של גיבור קומיקס, רק שעדיין לא ברור כל כך איזה. הוא בן 39, התגורר בעבר עשר שנים בניו יורק, ושימש בין השאר כסמנכ"ל מוצרים דיגיטליים של אם.טי.וי ושל ניקלודיאון. הוא היה מעורב בהקמתם של שלושה סטארט אפים בתחום המדיה הדיגיטלית עד שעלה על הקונספט של פלייבאז – וזה גם ההבדל בינה לבין באזפיד – היא לא רק מייצרת תוכן, אלא בעיקר מספקת לאתרי תוכן ולקהל הרחב פלטפורמה פשוטה וחינמית, שאפשר ליצור באמצעותה שאלונים, רשימות ותכנים ויראליים אחרים שניתן להפיץ.

"בעצם ראינו שנוצר עידן חדש", מסביר אולמרט. "בעידן הרשתות החברתיות התפקיד של ספקי תוכן וגופי מדיה הולך ומשתנה בצורה שהם לא יודעים ממש איך להסתגל אליה. פעם אתרי התוכן היו 'Destinations'", הוא עובר באמצע המשפט לאנגלית, כמו שעושים בהייטק. "אנשים היו קמים בבוקר ודבר ראשון הולכים ליאהו, AOL  או ניו יורק טיימס. עכשיו זה לא ככה. עכשיו הם הולכים לפייסבוק או טוויטר, והתוכן צריך למצוא אותם. זאת אומרת שהמפתח לעתיד הוא בתוכן ויראלי, והמפתח של אותם גופי תוכן ומדיה שרוצים להישאר רלוונטיים הוא להצליח לייצר תכנים ויראליים. הבנתי שאתרי התוכן האלה לא יצליחו לפצח את הדי-אן-איי של הויראליות בעצמם, שצריך לעזור להם. בגלל שהם כל כך גדולים, הם נידונו להיות מיושנים קצת".

אז איך פיצחתם את הדי-אן-איי של הוויראליות?

"תשמע, להגיד שפיצחנו זאת אמירה מאוד שאפתנית. צריך להיות זהירים איתה. השקענו כמה שנים במחקר, שבעידן האינטרנט זה לא אומר לשבת בספריה, אלא יותר לעשות ניסויים והשוואות. כיום אנחנו נותנים כלים לעשות ניתוחים מאוד מדוקדקים של הפרפורמנס של התוכן – מי קורא אותו, כמה זמן, כמה חולקים, עד איזו נקודה קראו – ואז אפשר לעשות אופטימיזציה של התוכן כדי שיהיה לו מקסימום אימפקט מבחינת ויראליות".

למה בעצם השאלונים האלה כל כך ויראליים?

"עשינו הרבה בדיקות כדי לברר מה מייצר ויראליות. היום יש לנו כמה פורמטים שאפשר לייצר בהם תכנים – הקוויז הוא הכי פופולרי, אבל יש לנו גם פורמטים של טריוויה, סקרים, רשימות. אנחנו כל הזמן עושים עבודה כדי לנסות להבין איך אנשים משתמשים באינטרנט, איזה תפקיד זה ממלא בחיים שלהם. אם היית בודק איך אנשים קוראים עיתון, סביר להניח שזה לא השתנה הרבה ב-10 וגם לא ב-100 השנים האחרונות. באינטרנט זה כל הזמן משתנה. עד לפני 10 שנים, אף אחד לא צרך תוכן במדיה סלולרית, והיום 70 אחוז מצריכת התוכן נעשית דרך הסלולרי. היום אנשים צורכים את התוכן שלהם בזמן שהם עושים דברים אחרים – עומדים בתור לאנשהו, אוכלים, עובדים, נוהגים. האתגר הוא לבנות תכנים שיתאימו להרגלי הצריכה שלהם. אם לאקונומיסט, לדוגמה, יש צוות של 500 זוכי פרס נובל שכותבים מאמרים באורך הגלות על עתיד האנושות לאן, זה אחלה, אבל זה לא תוכן שאתה יכול לצרוך על מסך של 4.7 אינץ' בזמן שאתה בשירותים".

נשמע לי נורא אינסטנט. אלה תכנים לאנשים עם הפרעות קשב.

"העקרונות שלנו הם שהתוכן צריך להיות חטיפי, נגיש ואינטראקטיבי. אנשים כבר לא צורכים תוכן באופן פאסיבי. 78 אחוזים מהאנשים שקוראים מאמרים בפלטפורמות דיגיטליות לא מסיימים לקרוא עד הסוף. פעם היה מאמר שביקר את כל העולם הזה של תוכן ויראלי, אז אמרתי לצוות שלנו שלא יתבאסו, כי 78 אחוז מהאנשים שקראו את המאמר לא הגיעו לחלק שבו מזכירים אותנו. זה נורא טיפשי להסתכל על מגמות ולהגיד 'אוי, עולם המדיה מתדרדר'. זה לא מתדרדר, זה משתנה. גם כשיצאה הטלוויזיה חשבו שזה ישחית את הנוער. זה לא, זה פשוט משהו אחר. הדור הזה צורך תכנים בצורה שנה וצריך להבין איך לתקשר איתו בכלים שהוא יודע לעכל".

"אנחנו חברה רווחית בסדר גודל של על הכיפאק"

תום פחיס, שהקים את החברה יחד עם אולמרט, היה במקור תלמיד שלו למחשבים בבית הספר לאמנויות בתל אביב. בגיל 12 הוא כבר התחיל לתכנת אתרי אינטרנטעבור חברות מסחריות. "זאת היתה תקופה שבה אף אחד לא ממש ידע עדיין איך לבנות אתרים", הוא מספר. "היתה לי שיטת תמחור מאוד קלה. אמרתי להם 'תתקשרו לנטוויז'ן, קבלו מהם הצעת מחיר ואני אעשה לכם את זה בחצי'".

פחיס המשיך לשמור על קשר עם אולמרט, ולפני 3 שנים את שיחת הטלפון הגורלית שבה אולמרט סיפר לו לראשונה על הרעיון לפלייבאז. "זה התחיל מכלום, מקונספט", הוא אומר. "שאול הוא איש חזון כזה. לי מאוד נוח עם צורת החשיבה שלו, אני ישר יודע להמיר את זה למוצר. יש לי גם ברזומה תואר בפסיכולוגיה, אז אני מתחבר לא רק להיבט הדיגיטלי והאינטרנטי אלא גם לשאלות כמו מה אנשים אוהבים, מה הם רוצים לעשות, איזה צורך יש להם שאפשר לספק?".

ולאילו מסקנות הגעת?

"קודם כל צריך להבין למה אנשים בכלל משתפים דברים, וכשאתה מנתח את זה, אתה רואה שאנשים משתפים את מה שהם רוצים להיות מקושרים אליו מול החברים שלהם ומול העולם. לכן נורא פופולרי לשתף חתולים, כי זה תוכן לא מאיים. אף אחד לא יראה ששיתפת תמונה של חתול חמוד ויגיד 'אתה חרא של בנאדם'. אבל אם אני אביע דעה פוליטית, לדוגמה, אני קצת אסתכן. לכן דברים שהם חמודים או מטופשים משותפים הרבה יותר. מה שפלייבאז מציעה הוא קודם כל משהו אישי, משהו שנוגע אליך, לא ניוז אייטם. עברת תהליך מסוים ובסופו של דבר אתה מקבל איזושהי תובנה לגביך, שלא מסכנת אותך. לכן יש לך גם תמריץ לשתף את זה בסוף, כי החוק הוא שאם לא שיתפת זה לא קיים. רק אחרי ששיתפת אתה באמת מרגיש שעברת את החוויה הזאת".

אין בזה משהו שלילי, שאנשים מגדירים את עצמם דרך תכנים שטחיים וחתלתוליים שלא באמת אומרים עליהם כלום?

"בא לי נורא להגיד כן, אבל אז אני אומר, בוא נראה אותך באינטראקציה חברתית עם עשרה אנשים פייס טו פייס, משמיע דעה כשאתה יודע שכל ה-9 האחרים יעשו עליך אמבוש. יש אנשים שזה הקטע שלהם, הם אוהבים להגיד את הדעה ההפוכה מכולם, אבל רוב האנשים רוצים להיות חלק מהקבוצה, הם רוצים שיאהבו אותם. אנשים מנסים להימנע מעימותים מכל מקום, זה ממש צורך אבולוציוני, אז זה שזה מופיע גם באינטרנט זה ממש טבעי בעיניי".

"אנחנו חיים בעידן שבו לאנשים יש הרבה פחות קומוניקציה עם אנשים אחרים והם הרבה יותר מייצגים את עצמם דרך איזה פרופיל וירטואלי", הוא אומר. "אם יש לך רינגטון של 'דרך השלום', למשל, זה דבר שאומר עליך המון. בפלייבאז אנחנו קולעים למשהו שנותן לאנשים את היכולת לבטא את עצמם כלפי חוץ, למתג ולהגדיר את עצמם בסביבה חברתית, שזה צורך שיש לאנשים היום כי רק ככה מכירים אותם. הקומוניקציה בין אנשים מצטמצמת לזה שרואים את התמונה שלך בטינדר ועושים Swipe ימינה או שמאלה. כגבר נשוי אני לא יודע מה זה ימינה ומה זה שמאלה, אבל אלה שתי האפשרויות היחידות".

את הרוב המוחלט של התכנים באתר פלייבאז מייצרים גולשים ברחבי העולם, שמשתמשים בממשק הידידותי שהוא מציע. "מלכתחילה הצבנו לעצמנו כיעד להגיע לאספני הבולים, כי בעינינו הם סימלו משהו כל כך נישתי שאין סיכוי שמישהו ייצר להם תוכן, זה לא כלכלי", מסביר פחיס. "אז רצינו לייצר משהו שיגיע אפילו לאוהבי הבולים, פלטפורמה שתוכל להגיע לכולם. ואז הבנו שלא נוכל להגיע לאוכלוסיות האלה כשאנחנו מביאים את התוכן, אלא שהיוזרים צריכים להיות אלה שיביאו אותו. עד היום אתה רואה משהו שעולה באתר ואומר 'תשמע, את מי זה מעניין?', אבל אם מישהו השקיע את הזמן ובנה משהו, בדרך כלל זה יעניין אנשים. היה לנו למשל חידון שהכותרת שלו היתה Which Dewey-Decimal Are You, ואנחנו בכלל לא ידענו מה זה דיואי-דצימל, ואז בדקנו וגילינו שזאת שיטה לסידור ספרים בספרייה. לפי דעתי נכנסו לאייטם הזה יותר ממיליון איש. מי שבנה את זה ידע בדיוק מי הקהל שלו".

באזפיד. האשימו את פלייבאז שהוא "החיקוי היחיד שנמצא בבעלות הבן של ראש הממשלה המבויש של ישראל" צילום : צילום מסך

נקראים יותר מהניו יורק טיימס. שאלון של פלייבאז

החברה גם משתפת פעולה עם חברות מסחריות כדוגמת אן.בי.סי, וורנר בראדרס, יאהו, אם.טי.וי ואחרים, שמשתמשות בכלים שהאתר מציע כדי לייצר תוכן ויראלי ולהטמיע אותו באתרים שלהם. השירותים שפלייבאז מציעה ניתנים בחינם, והרווחים מגיעים אך ורק מפרסומות. כשאני שואל את אולמרט כמה כסף הם מגלגלים, הוא עונה: "בוא נגיד שאנחנו חברה רווחית מאוד, בסדר גודל של…", הוא מתמהמה לכמה רגעים, "על הכיפאק".

מה החידון הכי פופולרי שהיה לכם עד כה?

"בחורה בשם לארה קוש, שאני מכיר אותה כמו שאתה מכיר אותה, עשתה אצלנו עד היום 7 החידונים. את החידון הראשון, 'איזו מדינה בעולם הכי מתאימה לאישיות שלך', יותר אנשים קראו מאשר כל מאמר של הניו יורק טיימס, גרדיאן, מירור, פוקס. מה שתרצה. זה היה האייטם הכי פופולרי בשנה שעברה עם יותר מ-2 מיליון שיתופים. בתגובות אתה רואה שאנשים מגיבים לדבר הזה ברצינות מוחלטת. הם חושבים שזה שהם קיבלו ניו זילנד באמת אומר עליהם משהו".

זה קצת עצוב, לא?

"נורא קל להיות ציניים לדברים שיוצרים כזאת תהודה. יש בדבר הזה משהו, כשהוא עשוי טוב, שמעורר תגובה באנשים. אנשים הרבה פעמים מזדהים עם התשובות. שרה מישל גלר עשתה אצלנו קוויז שנקרא 'איזו דמות מהניינטיז את' ויצא לה שרה מישל גלר. זה עובד".

"מצבם הכלכלי של ההורים שלי תמיד היה בעייתי"

לאורך הראיון שלנו אולמרט הבן העדיף שלא לדבר על אולמרט האב, ולכן שמרתי את זה לסוף הכתבה, החלק ההוא ש-78 אחוז מהגולשים גם ככה לא קוראים. בימים אלה אהוד אולמרט ממתין לכתב האישום בפרשת טלנסקי. בין העדים במשפט המקורי ב-2011 היה גם שאול. טלנסקי טען בזמנו שהוא נתן הלוואה לאביו כדי לממן את הברית של נכדו, בנו של שאול, ושכמה חודשים לאחר מכן, כששאול היה בניו יורק, הוא נפגש איתו כדי שיחזיר לו את כספי ההלוואה. בעדותו אישר שאול את קיום הפגישה אבל טען שהיא התקיימה לפני הברית והכחיש את שאר הטענות: "לא שוחחנו על החזרת הלוואה של אבא שלי. טלנסקי לא העלה ולו ברמז את העובדה שיש בינו לבין אבי יחסים פיננסיים. נשמע בלתי סביר בעליל שמישהו מתקשר ואומר לי 'אבא שלך חייב לי כסף', ואני אשלוף פנקס צ'קים", הוא העיד אז, ואף הוסיף כי "לא נתמכתי על ידי ההורים שלי. מצבם הכלכלי של ההורים שלי תמיד היה בעייתי וידענו שידם אינה משגת".

הייחוס המשפחתי של אולמרט הצעיר חזר לרדוף אותו בתחילת השנה שעברה, כשפלייבאז היה עדיין בחיתוליו. בחודש מרץ עלתה רשימה באתר באזפיד. שהאשימה את פלייבאז בהעתקה בוטה. בין היתר נכתב שם שפלייבאז הוא אמנם לא החיקוי היחיד של באזפיד שקיים ברשת, אבל שהוא "החיקוי היחיד שנמצא בבעלות הבן של ראש הממשלה המביש (disgraced) של ישראל, אהוד אולמרט".

שאול טוען שהוא לא התרגש מהעלבונות שהוטחו בו: "זה סיפור ישן, באזפיד הם כבר לא באמת מתחרים שלנו. יש חברות שאני נורא מתעניין במה הן עושות כי הן מתעסקות בתחומים דומים והן צומחות נורא מהר, אבל באזפיד היא לא אחת מהן", הוא מבהיר. "זאת חברה מדהימה, ויש דמיון מסוים בסוגי התכנים, אבל יש כמה עשרות אתרים כאלה ויהיו עוד מעט אלפים. יש לי הרגשה שהם ישנים טוב בלילה, אנחנו לא מדירים שינה מעיניהם והם לא מעינינו".

מה עם כל ההשמצות שהם כתבו על אבא שלך? לא נפגעת?

"אני לא לקחתי את זה אישית. יצא לי להיפגש לא פעם עם אנשים מבאזפיד, מנכ"ל באזפיד היה המורה שלי באוניברסיטה. אתה יודע, כתבו".

אבל הייחוס משפיע על העסק, לא?

"אני לא חושב שזה משפיע. אם הייתי עושה משהו ציבורי, אז היית יכול להגיד שיש איזשהו הקשר. אבל זאת חברה פרטית, זה לא קשור בשום צורה לאבא שלי. צריך גם לזכור שפלייבאז זה לא רק הבייבי שלי. יש פה 50 עובדים, יש משקיעים, יש המון אנשים שזה ממלא תפקיד בחיים שלהם. משהו בלהפוך את זה בנכס שלי, סביבי, עליי, נראה לי שזה קצת מפספס את הנקודה. הקמתי את החברה יחד עם תום, ואני די בטוח שגם העיסוק של אבא שלו לא השפיע עליה בשום צורה".

אז אתה לא מרגיש שהייחוס המשפחתי פוגע בך?

"לא, בכלל לא", הוא אומר ומתרווח לאחור. "נראה לך שאני סובל?".

הכתבה פורסמה במקור באתר מאקו

לקריאה נוספת מ-Nexter:

"סטטוסים מצייצים" הוסר מהפייסבוק

הסדרה המוזלת של סמסונג מגיעה לישראל

פודקאסטים, אותן תוכניות מלל או מוזיקה, שמופצות בעזרת מדיה דיגיטלית, נמצאים איתנו כבר כעשור. לרוב, הם נערכים, מופקים ומוגשים על ידי חובבים נלהבים של תחומים מסויימים כמו מדע, היסטוריה, מוזיקה, ספורט ועוד. סצנת הפודקאסטים הישראלית חיה ובועטת, מייצרת תכנים מרתקים וזוכה למאות אלפי האזנות שבועיות. מדי שבוע נבחר ונביא לכם פרק פודקאסט אחד, שלטעמנו הוא מרתק, מסקרן או בעל חשיבות גדולה. האזנה נעימה!

הפודקאסט: Startup Camel

Startup Camel הוא פודקאסט שבועי על יזמות, חדשנות וסצינת הסטארטאפים בישראל. בכל יום ראשון עולה לרשת פרק חדש שמתמקד בסיפורו האישי של יזם או יזמת של סטארטאפ, בסיפור הקמת החברה וכולל אף ראיון איתם. מאחורי הפודקאסט עומדים חמישה אנשי צוות מסורים: המראיין הראשי: עידן הרשקו, המפיק: אורן כנען, מנהל האתר: אלדד אוחנה, אחראי התכנים: איתמר צור והעורך: לב קרצנר. כל פרק זוכה בממוצע ל-400 האזנות, אם כי פרקים מוצלחים במיוחד מגיעים גם לכ-800 האזנות.

אנשי הפודקאסט מספרים לנו שהמטרה שלהם היא כפולה: ראשית, לעורר השראה בקרב יזמים פוטנציאליים לעזוב את אזור הנוחות ולפנות לדרך של יזמות; ושנית, לחשוף קהל בינלאומי לסצינת היזמות והחדשנות הישראלית. לכן גם הראיונות (שאורכים בממוצע כחצי שעה) נערכים כולם באנגלית. היזמים משתפים את המאזינים בטיפ הטוב ביותר שהם קיבלו לפני פגישה עם משקיעים, כלי אחד שבו הם משתמשים כדרך קבע בעבודה, האם הם מגייסים עובדים ועוד.

הפרק: פרק 19 – ראיון עם תומר בר-זאב, מייסד ומנכ"ל IronSource

בדרך כלל אנחנו בוחרים פרק מצליח ששודר בעבר, אולם הפעם, אנשי Startup Camel הסכימו לשתף אותנו עם פרק שיעלה רשמית רק מחר (א'). בפרק זה מרואיין תומר בר-זאב, מנכ"ל הסטארטאפ המצליח IronSource, המעסיק כ-500 עובדים ומוערך בשווי של כמיליארד דולר. בראיון מספר תומר איך עזב תפקיד בכיר בחברה מצליחה ועבר עם האשה והילד להתגורר עם ההורים, כדי להתמודד עם הסיכון הכלכלי שבהקמת סטארטאפ, איך צמחה IronSource בתוך חמש שנים בלבד מיום הקמתה לאחת מחברות האינטרנט הגדולות בישראל, מהו החזון של החברה לשנים הקרובות (להפוך לשחקן בינלאומי משמעותי בתעשיית האינטרנט) ומה הדבר החשוב ביותר שהוא למד מהמסע ("אתה חייב לבחור בשותפים שיעודדו אותך לעזוב את אזור הנוחות").

להאזנה:

הפוסט נכתב על ידי אבישג אלבז, מנהלת משאבי אנוש ותחום הגיוס במטריקס.

מערכות הגיוס הממוחשבות הפכו עם השנים ליותר ויותר נפוצות בחברות וארגונים. בין אם מדובר בסטארטאפ קטן או בארגון גדול, כמעט ולא ניתן למצוא כיום מגייסים שלא נעזרים במערכת מחשוב כזו או אחרת, כדי לסייע בידם לסנן טוב יותר את עשרות ואף מאות קורות החיים שמתקבלים ו'מציפים' אותם בכל יום. למערכות אלו מנגנונים משוכללים עם תיוג אוטומטי לפי מילות מפתח, פרטים אישים וכו', המסננים לכל תפקיד את קורות החיים המתאימים ביותר בהתאם לדרישות שהוגדרו. אז איך תגרמו לקורות החיים שלכם לצלוח את שלב הסינון האוטומטי של מערכות הגיוס?

מבנה קורות החיים

כדאי להקפיד על מבנה קורות חיים מקובל הכולל: פרטים אישיים, השכלה, ניסיון תעסוקתי, ניסיון צבאי (במידה ויש) ושפות. את הניסיון יש להציג מהניסיון במשרה האחרונה ואחורה. כך המערכת הממוחשבות תוכל לזהות את הידע והניסיון שלכם בצורה האופטימאלית.

כתובת מגורים

אם אתם מגישים מועמדות למשרה בתל אביב ומציינים שאתם גרים בבאר שבע, יש סיכוי גבוה שמערכת המידע בגיוס תתייג את קורות החיים שלכם תחת עבודה באזור הדרום, וזאת למרות שהגשתם מועמדות למשרה בתל אביב ואתם מוכנים לעבוד באזור זה. כדי לצלוח את התיוג הזה ועדיין לשמור על קורות חיים אמינים כדאי שלא לרשום את כתובת המגורים.

אופן כתיבת הניסיון הטכנולוגי בקורות החיים

חלק מהמערכות הממוחשבות מסננות את קורות החיים לפי הטכנולוגיות הרשומות תחת הניסיון התעסוקתי או מקצועי, ולא לפי אלו הרשומות בראשית או בתחתית קורות החיים. מטרת סינון זה היא לאתר את אלו שמביאים עימם גם ניסיון מקצועי ולא רק ידע נרכש מלימודים. כדי לצלוח את התיוג הזה ועדיין לשמור על קורות חיים אמינים, כדאי לציין את הטכנולוגיות העיקריות בהן עסקתם בכל תפקיד ותפקיד וזאת בהתאם לדרישות המשרה.

לדוגמא: בפיתוח תוכנה הקפידו לפרט את הטכנולוגיות בהן התנסיתם. אל תניחו, שאם רשמתם .NET יניחו שפיתחתם ב- #C (שהינה אחת משפות היישום שלה). בנוסף, מומלץ אף להוסיף את עולם התוכן שבו עבדתם כדוגמת העולם הפיננסי/תקשורת/מובייל וכו', כדי לחזק התאמתכם מבחינת המגייסים למשרות בתחומים אלו.

הימנעו מיצירתיות יתר

יש המשלבים קורות חיים במבנים יצירתיים כגון שימוש בטבלאות, פרטים אישיים כ"כותרת נעולה" (כזו שנמצאת ככותרת עליונה קבועה בכל דף) וכו'. מבנים אלו עלולים לגרום למערכת שלא לזהות את הידע והניסיון שאתם מציינים בקורות החיים, גם אם הם רלוונטיים לתפקיד, ועל כן עדיף להימנע משימוש בהם.

מסמך PDF מול Word

לאור העובדה שבמערכות גיוס רבות יש מנגנוני חיפוש לפי מילות מפתח, עדיף להעביר את קורות החיים בקובץ Word ולא ב-PDF.

ציון תעודת זהות

כדי למנוע טעויות של זיהוי במערכת הגיוס ושיוך קורות החיים שלכם לתיק מועמד בעל שם זהה, מומלץ לרשום בראש קורות החיים שלכם תחת הפרטים האישים את מספר תעודת הזהות שלכם.

השכלה

גם סביב חלק זה בקורות החיים מופעלים לעיתים מנגנוני חיפוש אוטומטיים, על מנת שמערכת הגיוס תשלוף את נתוני ההשכלה באופן נכון, יש להקפיד לרשום את פרטי ההשכלה בחלק הרלוונטי בקורות החיים. חשוב לרשום את תחום הלימודים יחד עם המוסד האקדמי, וכן הסמכות וקורסים אחרים שלמדתם ורלוונטיים לתחום המשרה.

קרדיט תמונה: cv via shutterstock

מקור:דף הפייסבוק – TryTheWorld

Try The World הוא מיזם שנועד בעיקרו לחובבי קולינריה וטיולים ברחבי העולם אשר הן בשל מגבלות זמן והן בשל מגבלות כלכליות, לא ממש מצליחים לממש ולהוציא לפועל ביקורים תכופים בחו״ל. על ידי הרשמה לשירות תוכלו לקבל מידי חודשיים ״תיבת אוצר״ המכילה מטעמים מעיר נבחרת, האחרונה שנשלחה למשל מגיעה מונציה.

מסביב לעולם ב-60 יום

טרנד המנויים החודשיים לקופסאות הפתעה הכוללות מוצרי קוסמטיקה, דברי מאכל או ערכות ״עשה זאת בעצמך״ ממשיך לצבור תאוצה ונראה כי הציבור רק רוצה עוד ועוד. יתכן כי הפופולאריות של אלו מוסברת בכך שמרבית האנשים אוהבים לקבל מתנות ולהיות מופתעים, גם אם לא בהכרח יעשו שימוש במה שקיבלו.

צוות היזמים מאמין כי באמצעות אוכל ניתן ללמוד ולהכיר תרבויות חדשות ברחבי העולם והשירות שמציעים יאפשר לכם לעשות זאת מבלי שתצטרכו לצאת מהבית; מי שירשם לשירות יקבל לפתח ביתו מידי חודשיים חבילת גורמה עם בין 7-10 מוצרים בגודל מלא המייצגים יעדים שונים ברחבי העולם כדוגמת צרפת, איטליה, ברזיל, טורקיה ועוד. הערכות השונות מורכבות על סמך בחירתם של שפים מקומיים ונודעים כך שיכילו את המטעמים האותנטיים והטעימים ביותר בכל מדינה.

אם אתם לא אוהבים להתחייב, מחירה של קופסא בודדת עומד על 35$ כאשר המשלוח בחינם, אך אם ברצונכם ליהנות מתעריף משתלם יותר, ניתן לרכוש מנוי חצי שנתי או שנתי ובכך לחסוך עד 15%. אגב, בכל רגע נתון באפשרותכם להתחרט ולבטל או להשהות את המנוי. כמו כן, באפשרותכם לרכוש מנוי חד פעמי או קבוע בתור מתנה, אך שימו לב כי בחירה זו מייקרת את החבילה ב-15$. אם ברצונכם להרכיב חבילה בהתאמה אישית אתם מוזמנים לעשות זאת בחנות, אך מקריאת ביקורות אודות השירות יש להניח כי ניתן למצוא את המוצרים במחירים נמוכים הרבה יותר. זאת ועוד נציין כי השירות זמין כרגע רק בארה״ב.

הקופסה הנוכחית בעלת מטעמים ונציאנים מאיטליה ובנוסף לאלו מצורף גם מדריך הכולל מוזיקה, סרטים ומתכונים של אותה התרבות. בהתחשב בכך שכל טיול בחו״ל כולל בתוכו אין סוף ביקורים בסופר המקומי ובמסעדות השונות, מדובר ברעיון נחמד שביכולתו לעורר זכרונות נעימים ואו לשמש כמתנה נפלאה וייחודית.

Try The World הוא סטארטאפ ניו יורקי שנוסד במאי 2013 והשלים מאז הקמתו סבב גיוס סיד בגובה 700 אלף דולרים. משרדי החברה ממוקמים במנהטן.

בתחילת דרכה השתמשה Airbnb ביוזרים של Craigslist להשכרת מקומות לינה כשלא הצליחה להגיע למספר מספק של יוזרים בעצמה. בפוסט הבא תמצאו דוגמאות בהן השתמשו חמש חברות סטארטאפ שהפכו להצלחה. לא דוגמאות כמו זו של Airbnb, אלא כאלה שניתן ללמוד מהן הרבה על הגישה והיצירתיות במציאת פתרונות שיווק מצליחים.

חברות סטארטאפ ישראליות רבות מאלה שפגשתי בשבע השנים האחרונות בטוחות, מאמינות ורוצות להצליח. יחד עם זאת פעמים רבות מדי בטוח היזם הישראלי שהקשיים והאתגרים בהם הוא נתקל ייחודיים רק לסטארטאפ שלו ומנסה לנקוט בפתרונות שהולמים את האינטואיציות או נקודת המבט שלו עצמו. הרי מי מכיר את הסטארטאפ שלו טוב ממנו?

צודק. אלא שהשאלה היא לא מה מתאים לסטארטאפ שלו אלא מה מתאים ללקוחות הפוטנציאלים שלו, ואותם, פעמים רבות מדי לצערנו, היזם הישראלי אינו מכיר.

מה שסייע לחלק לא קטן מחברות הסטארטאפ המצליחות, הוא הניסיון להבין את נקודת המבט של הלקוחות הפוטנציאליים שלהן ומציאת פתרונות שיווקיים יצירתיים המתאימים לאותם לקוחות.

להלן חמש דוגמאות שניתן ללמוד מהן לא מעט:

1. Mint

הדוגמא הראשונה היא של Mint – אפליקציה שמספקת ניהול פיננסי אישי. כשעלתה האפליקציה לאוויר היה העיקרון שליווה את הפעילויות השיווקיות של החברה, מתוך החסכון בהוצאת משאבים – לחפש פעילויות שיווקיות חינמיות או בעלות נמוכה מחד, אולם כאלה שיהיו רלוונטיות מאוד לקהל הלקוחות שלהם מאידך.

הדבר הראשון שעשו היה להעלות בלוג בתחום הניהול הפיננסי האישי. החברה ליקטה, כתבה, סקרה ויצרה אינסוף תכנים הנוגעים לניהול פיננסים אישי. הבלוג היה עשיר מאוד בתכנים ומהר מאוד הפך לבלוג מספר 1 בתחום.

במקביל, השקיעה החברה זמן רב ביצירת הקשרים האישיים עם הבלוגרים הרלוונטיים והזמינה אותם לכתוב חינם פוסטים בבלוג של Mint אותו חשפו בכל אמצעי המדיה החברתית.

בלוג מקצועי הינה אחת הדרכים היעילות ביותר לכל סטארטאפ ליצירת מובילות ובניית מותג. זוהי גם הדרך לקחת בעלות על הקטגוריה אותה אנו רוצים להוביל.

קרדיט: צילום מסך

2. GiftCardRescue

כשהבלוג הטכנולוגי המוביל Mashable ביקש מ-10 סטארטאפיסטים לתת את הטיפ החשוב ביותר שלהם לשיווק סטארטאפ אפקטיבי, המליץ Kwame Kuadey מהסטארטאפ GiftCardRescue לסטארטאפים להתחיל את הרשימה שלהם ל"טופ 20" בקטגוריה של כל סטארטאפ.

לקראת עונת החגים התחילה GiftCardRescue (שמאפשרת ללקוחות לסחור ולקנות שוברי הנחה וקניות של חנויות ומותגים במחירים הטובים ביותר), להוציא PR ולפרסם את רשימת ה-“Top 20 Gift Cards” המפרטת את הכרטיסים הכי פופולריים בקרב הקונים. הרשימה פורסמה במספר בלוגים ועיתוני צרכנות.

בשנה שלאחר מכן הוציאה WalMart שהובילה את הרשימה, יחסי ציבור משלה שעושים שימוש ברשימת ה-Top 20. ו-GiftCardRescue זכו לחשיפה מרשימה ובעקבותיה לתנועה גדולה של נכנסים וקונים באתר.

בדוגמא הנ"ל נעשה שימוש אינטליגנטי ופשוט במידע שקיים בחברה ויש לו ערך רב ללקוחות ועוד יותר מכך לרשתות הקניות. לעתים קרובות צבור בידי הסטארטאפ מידע בעל ערך ללקוחות או למדיה הרלוונטית שיכול בקלות להפוך למנוף שיווקי.

קרדיט: צילום מסך

3. Twitter

המנכ"ל לשעבר של Twitter טען בתוקף שהקמפיין הזה היה הפעם היחידה בה הוציאו כסף על שיווק בתקופת ההשקה. אינני יודעת אם זה נכון, אולם אין ספק שזו דוגמא מצוינת: ב-2007, ראשית ימיה של החברה זיהו אנשי Twitter שהרבה מהמאמצים המוקדמים (Early adaptors) שלהם עוקבים ומצייצים סביב פסטיבל SXSW. מדובר באירוע שמתרחש מדי שנה באוסטין, טקסס ומקבץ יחד מספר פסטיבלים ותערוכות בתחומי קולנוע, אינטארקטיב ושיווק.

מתוך רצון להיות קרובים לקהל שלהם ובתקווה לייצר באז, החליטה Twitter להשתתף בתערוכה אולם במקום ביתן רגיל הקימו עם המארגנים מסכים גדולים של Twitter באולם המרכזי עליהם ראו בזמן אמת ציוצים שנעשו מהטלפונים בתערוכה מה שיצר בולטות, מודעות ושיח ואפשר לכל הנוכחים לעקוב אחרי לקוחות Twitter שנכחו בתערוכה.
עבור חברת סטארטאפ השתתפות בתערוכה מתגלה לעתים קרובות כהשקעה יקרה מדי עבור ביתן קטן ונחבא בין עשרות ביתנים אחרים. חשיבה יצירתית וחיפוש דרכים שונות ליצירת בולטות ונוכחות סייעו ללא מעט חברות סטארטאפ להשיג ערך גדול בהרבה מנוכחות בביתן סטנדרטי.

4. Airbnb

נדמה שאי אפשר לכתוב על שיווק סטארטאפ מבלי להתייחס ל-Airbnb, שמעבר לכך שהתנסו בלא מעט מהלכים שיווקיים (מוצלחים יותר או פחות) אלא גם מקפידים תמיד לשתף ולחלוק את התובנות שלהם מהפעילויות השונות.

באחד הקמפיינים שלה עשתה החברה שימוש באפליקציית Vine לצילום 6 שניות של סרטוני וידיאו קריאטיביים. במשך 6 ימים הריצה Airbnb קמפיין ב-Twitter ובו פירסמה רשימת סיטואציות לצילום והזמינה כמה שיותר אנשים לצלם באמצעות Vine קליפ בין 6 שניות של סיטואציה אותה בחרו מתוך הרשימה. 100 דולר הוצעו לכל סרטון שיכלל בקליפ.

750 קטעי וידיאו הגיעו ל-Airbnb, מתוכם נעשה שימוש בכ-100 סרטונים למה שהוגדר כסרטון הוידאו הקצר הראשון שבויים דרך טוויטר. הסרטון הופץ ברשת, זכה לתהודה גדולה ביותר ולשלל ציוצים ברשת המיקרובלוגינג.

5. HobSpot

הדוגמא האחרונה היא על HobSpot שהמציאה ומשווקת כיום כלים ליצירת Inbound Marketing. השיווק המשמעותי ביותר בעיני המוצע כיום לסטארטאפ, הוא מה שנוהגים לכנותInbound Marketing  – שיווק שמביא את הלקוחות הפוטנציאלים אלינו על ידי יצירת תוכן וערך ושיתופו. בלוג, Webinars, וידיאו podcasts, eBooks, enewsletters, whitepapers, SEO, ועוד, כל אלה הם כלים בהם אנו משתמשים ליצירת ערך בנושאים הרלוונטיים לתחום המוצרים שלנו (התחום אותו אנו רוצים להוביל), כדי להביא אלינו לקוחות שמתעניינים במידע.

בדוגמא שלהלן מעניין לראות כיצד השתמשה חברת HobSpot בדיוק באותם כלים ופתרונות אותם היא משווקת ללקוחותיה. החברה גיבשה תכנית מדויקת ליצירת תכנים עבור לקוחות פוטנציאלים. כחלק מתכנית זו היא סיפקה (ועדיין מספקת) תכנים פרקטיים ברמה גבוהה אודות שיווק על ידי סושיאל מדיה והנעת Inbound marketing ליצירת לידים. החל מפרסומי e-books אודות העבודה עם כל רשת חברתית, שהלקוחות יכולים להוריד חינם (לאחר השארת פרטי ההתקשרות בסיסיים מה שהופך את הלקוח לליד), המשך בכתיבת תכנים בפוסט, שימוש בשלל הרשתות החברתיות הוויזואליות כגון Instagram ו-Pinterest ובעיקר אספקת כל הכלים ליצירת תוכן ושיתופו עם הלקוחות הפוטנציאלים.

על גבי התכנים, HobSpot מתייגת נכון, מזמינה לקוחות לקרוא\לשמוע לראות עוד מידע ומעודדת אותם לשתף את התוכן על ידי שימוש בכפתורי שיתוף בולטים בצורה חכמה.

לסיכום

המיוחד והמבדל את הדוגמאות שהובאו לעיל, הוא הכרות והבנה מדויקת של קהל היעד ושימוש בכלים נכונים, יצירתיים (ולרב פשוטים), שמתאימים בדיוק ללקוחות הפוטנציאלים ולצרכיהם. כל אחת מהדוגמאות המובאות להלן יכולה להוות השראה, או לתת כיוון לכלים האפקטיביים ביותר עבור כל סטארטאפ ליצירת פריצת דרך שיווקית.

תמונה: marketing via shutterstock

מאת אופיר דור, כלכליסט.

חברת גולן טלקום השיקה היום (ב') לראשונה תוכנית למגזר העסקי. החברה מציעה ללקוחות תוכנית במחיר קבוע של 29.5 שקלים בחודש כולל מע"מ לקו סלולרי עם שיחות והודעות ללא הגבלה וגלישה בנפח של עד 6 גיגה-בייט לחודש. התוכנית מוגבלת לעד 500 קווים ולכן פונה למגזר של עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף התוכנית כוללת תשלום חודשי קבוע של 250 שקלים ברמת הלקוח עבור כל הקווים שירכוש.

חוצות את הקווים

עם כניסתן לענף ב-2012 התמקדו גולן טלקום ו-HOT mobile בכיבוש נתח שוק במגזר הפרטי בשל תנאי המכרז שקבע משרד התקשורת. לפי המכרז בו זכו HOT וגולן, הם נדרשו להגיע לנתח שוק של 7% משוק הסלולר הפרטי כדי לקבל החזר של מרבית הערבות הבנקאית שהפקידו. שתי החברות הגיעו לנתח השוק בתוך שנתיים מכניסתן לשוק.

לאחר השגת יעד הערבות יכלו החברות להתפתח גם למגזר העסקי. הראשונה להיכנס לשוק העסקי היתה HOT mobile שיצעה בחודש יוני עם תוכנית לשוק העסקי במחיר קבוע של 39 שקל לא כולל מע"מ וכעת גולן טלקום מצטרפת גם היא.

הרוב המכריע של הלקוחות העסקיים עדיין מנויים לחברות הסלולר הוותיקות (סלקום, פרטנר ופלאפון) ולכן החדירה של HOT וכעת גולן למגזר זה היא ניסיון לפגוע בבטן הרכה של חברות אלו.

הכניסה של גולן לשוק העסקי עשויה לחולל מלחמת מחירים גם במגזר זה ולפגוע משמעותית בהכנסות של חברות הסלולר הוותיקות ממגזר זה. ההערכה היא שההכנסות של החברות הוותיקות בתחום העסקי עדיין גבוהות ביחס למחירים בשוק הפרטי.

בגולן טלקום מציעים כחלק מהחבילה גלישה של עד 20 גיגה-בייט ללקוחות שמצוידים במכשירים התומכים בדור הרביעי, כמו גם דקות שיחה לחו"ל ושיחות והודעות מחו"ל לישראל ממבחר יעדים.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

מחקר: האחוזון העליון יחזיק בשנה הבאה ביותר מ-50% מהעושר העולמי

בורסת שנגחאי צללה ב-7.7% – הירידה החדה מזה 6 שנים

חברת הסטארטאפ הישראלית Insert (אינסרט) הודיעה היום (ב') על השלמת סבב גיוס Seed מרשים במיוחד בגובה 5 מיליון דולר. היינו שמחים לספר לכם יותר על החברה, הטכנולוגיה שהיא מפתחת, הבעיה שהיא פותרת, אולם החברה פועלת ב-Stealth, כלומר, מתחת לרדאר ולא חושפת כמעט דבר על פעילותה.

פתרון טכנולוגי לבעיה שקיימת בכל האפליקציות

ממה שכן ידוע, החברה החשאית מפתחת פלטפורמת תוכנה, המספקת פתרון טכנולוגי לבעיה אשר קיימת בכלל אפליקציות המובייל ובייחוד באפליקציות שלהן משתמשים רבים. תחת ההגדרה הזו יכולים להיכנס כמעט כל התחומים שניתן להעלות על הדעת ביניהם: Engagement, תשלומים, ניהול גרסאות, מנגנון פושים והתראות ועוד. הרמז היחידי שניתן מכיוון החברה הוא שקהל היעד שלה הוא הוא המשתמשים העסקיים ולא המפתחים עצמם.

על פי הודעת החברה, Insert הוקמה רק החודש, כך שגיוס של 5 מיליון דולר בזמן קצר כל כך הוא מרשים בכל קנה מידה. עם זאת, לא מן הנמנע כי רשמית החברה הוקמה רק החודש, אולם פגישות ומגעים מתקיימים במשך זמן ארוך יותר. היזם שמאחורי החברה ומי שמשמש כמנכ"ל שלה הוא שחר קמיניץ, שכיהן בעבר כמנכ"ל חברת Worklight, אותה גם הקים. המשקיעים בסבב ה-Seed של החברה הם היזמים שלמה קרמר, ממייסדי צ'קפוינט, אימפרבה וטראסטיר, שהיה גם משקיע ב-Worklight; וכן, מיקי בודאי וראקש לונקאר, ממייסדי טראסטיר. ההשקעה תשמש לגיוס של כ-20 עובדים, אנשי פיתוח וניהול מוצר, ולהשלמת שלב הבטא והפיילוט בקרב הלקוחות הראשונים.

בתגובה לגיוס מסר שחר קמיניץ, מנכ"ל ומייסד Insert: "הפתרון שאנו מפתחים מיועד לסייע לארגונים בעלי אפליקציות מובייל הפונות לצרכנים להפיק את מירב הערך העיסקי מישומים אלה. מסקר שערכנו בקרב לקוחות פוטנציאליים ברחבי העולם עולה כי יש צורך משמעותי ומיידי בפתרון מהסוג של Insert. ההיכרות העמוקה שלנו ושל המשקיעים עם השוק תסייע לנו להגיע במהירות לקהל לקוחות רחב הממתין לפתרון מסוג זה". אחד המשקיעים בחברה, שלמה קרמר, מסר בתגובה: "הניסיון והידע המוכח של שחר בעולם המובייל לארגונים, יסייע לו להוביל את Insert משלב הפיתוח אל הפועל. מדובר בשוק גדול מאוד המגלגל עשרות מיליארדי דולרים בשנה, שיש בו הרבה מקום לטכנולוגיה של Insert".

מקור: RealMatch

חברת רילמטץ' (RealMatch) המציעה פתרונות גיוס עובדים מבוססי ביצועים, הודיעה היום (ב') על השלמת סבב גיוס נוסף של 8 מיליון דולר בהובלת אדיסון פרטנרס ביחד עם אוריקס ונצ'רס (Orix) וכרמל ונצ'רס מקבוצת ויולה. המוצר של החברה הוא מעין אתר היכרויות משודרג המאפשר שידוכים עסקיים בין מעסיקים למחפשי עבודה תוך ביצוע סינונים וחיתוכים על סמך מאפיינים והגדרות שנבחרו על ידי שני הצדדים.

שידוך עסקי

הפלטפורמה אותה פיתחה חברת Relmatch מאפשרת למעסיקים ומחפשי עבודה לתקשר ביניהם, תוך כדי כך שמאפשרת הגדרת ההעדפות והצרכים המדוייקים של השניים; בהשוואה לאתרי דרושים ״מסורתיים״, השידוכים המתקבלים באמצעות הפלטפורמה שפותחה אמורים להיות מתאימים ורלוונטיים יותר.

עבור מחפשי עבודה מוצעים כלים למציאה אופטימלית של משרות המתאימות במיוחד להם מתוך מיליוני משרות המוצעות בלמעלה מ-1,000 אתרים שרילמץ' חברה אליהם. מבחינת המעסיקים, אלו יכולים להשתמש במערכת על מנת להגיע אל מספר רב של מתמודדים תוך כדי פילוח בצורה יעילה על פי מידת התאמתם למשרות שפורסמו כך שיופיעו בפניהם רק תוצאות רלוונטיות. כמו כן, המוצר שפיתחו מאפשר לאתרי תוכן למיניהם למנף את הקהלים שלהם ולייצר מהם הכנסות באמצעות פרסום משרות דרושים וזהו גם המודל העסקי של החברה המבוסס על חלוקת רווחים מהמעסיקים הבוחרים בשירותי פרימיום, כך שמודעתם תפורסם במספר רב יותר של אתרים.

מדובר בסבב הגיוס הרביעי של החברה מאז הקמתה בשנת 2007 על ידי גל אלמוג, מה שמציב את סך גיוסיה עד כה על 26 מיליון דולר. הגיוס האחרון של החברה בסך 7 מיליון דולר היה בחודש יולי 2013 בהובלת Edison Partners וכרמל ונצ׳רס, אשר הובילה גם כן את הגיוס לפני כן בסך 4.7 מיליון דולר בשנת 2010.

ג'ונתן באלקלי, מנכ"ל רילמטץ' אמר כי "החברה הפכה במהרה לשחקן דומיננטי בתחום פרסום מודעות הדרושים, בעלת טכנולוגיה חדשנית ושותפויות משמעותיות עם אתרים מובילים שמציעים גישה למאגר עצום של מעסיקים. הגיוס החדש מהמשקיעים הקיימים והחדשים נותן תוקף למודל שלנו ויסייע לשמר את העמדה המובילה שלנו בשוק".

סמנכ״ל הכספים של החברה, עזרא סופר, אמר כי ״הגיוס החדש ישמש לתמיכה בצמיחה בכל תחומי הפעילות, לרבות השקעה במוצרים ושירותים חדשים, במטרה לעמוד בדרישות קיימות וחדשות של השוק.״

מקור: Visualead Facebook

השקעה ראשונה בישראל

מנכ״ל Visualead, נבו עלוה, מסר כי ״קבוצת עליבאבא היא השותף האסטרטגי האידיאלי עבורנו להפצת הטכנולוגיה שלנו בסין ובעולם, מעצם היותה חברת ה-O2O המובילה בעולם. אנו שמחים על ההזדמנות לקבל את עליבאבא כבעלת מניות משמעותית וחברה בדירקטוריון החברה. יחדיו, בכוונתנו להפוך את ה-Visual QR Codes לסטנדרט בינלאומי לחוויית המשתמש במעבר מהעולם הפיזי לעולם הדיגיטלי. כולי תקווה כי ההשקעה ב-Visualead תעודד את עליבאבא להשקעות ושיתופי פעולה נוספים עם חברות ישראליות, ונשמח לסייע בחיזוק הקשר בין סין וישראל.״

ככה זה נראה, חלק מהפיתוח של Visuallead

הפוסט נכתב על ידי גבי וייסמן, רו"ח, מנכ"ל מיטב דש בנפיטס.

לא, זה לא שמס הכנסה יצא במבצע להפחתת מס לפי בקשתכם. מטרתנו לשפוך אור על הדילמה איתה אמורים להתמודד בכירים בחברות ההייטק, ובעיקר בחברות הסטארטאפ, בבואם להחליט האם להיות מועסקים בחברה כעובדים "רגילים" לכל דבר ועניין, כלומר – באמצעות תלוש שכר, או להיות מועסקים בה באמצעות חברה בבעלותם המלאה ("חברת ארנק").

הרעיון העומד מאחורי הקמת חברת ארנק הינו פשוט למדי. ניקח לדוגמא מועמד למשרת מנכ"ל בחברה כלשהיא. במקום שהוא יקבל משכורת מהחברה בה הוא מועסק ובגינה ישלם מס הכנסה בהתאם לשיעור המס השולי שלו (לבעלי משכורות גבוהות שיעור המס יכול להגיע עד ל-50% מהשכר) ובנוסף להתחייב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות (בשיעור של כ-12% מהשכר, בכפוף לתקרות שנקבעו בחוק), הוא יכול להקים חברה שתהיה בבעלותו המלאה, והיא זו שתתן, באמצעותו כמובן, שירותי ניהול לחברה אותה הוא ינהל. במצב כזה, החברה לא תשלם לו משכורת אלא תשלם "דמי ניהול" לחברת הארנק. ומה הרוויח בזה? חברת הארנק משלמת על דמי הניהול שקיבלה מס חברות בשיעור 26.5% בלבד, ללא דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, וכאשר המנכ"ל ימשוך את הכסף מחברת הארנק לבעלותו, הוא יכול לעשות זאת באמצעות משיכת דיבידנד או באמצעות משיכת משכורת מחברת הארנק.

חשוב להקדים ולציין כי במידה ואותו מנכ"ל מושך מחברת הארנק את כל ההכנסה, הרי שאין כמעט שום יתרון מס, אם בכלל, לפעילות באמצעות חברת הארנק. הסיבה לכך היא כי סך המס הכולל שהוא ישלם עד למפגש עם הכסף יהיה דומה מאוד למס שהיה משלם לו היה מקבל את כל שכרו ישירות מהחברה אותה הוא מנהל. היתרון המשמעותי בפעילות דרך חברת ארנק הינו כאשר לפחות חלק ממשכורתו יישאר בחברת הארנק, ואז תשלום המס נדחה לעתיד ("דחיית מס שקולה לחיסכון במס") ועד אז, הכספים יכולים לשמש בחברת הארנק לביצוע השקעות וכיו"ב.

אז מה הקשר לאופציות?

מרבית חברות ההייטק מקצות אופציות לעובדיהם, ובכללם כמובן לאותו מנכ"ל מלמעלה, בהתאם למסלול מס שנקבע בפקודת מס הכנסה הידוע כ"מסלול רווח הון". בהתאם להוראות מסלול זה, במועד מכירת האופציות/מניות, הכנסתו של העובד תתחייב במס בשיעור 25% בלבד, וללא חיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. אולם, מסלול מס זה רלבנטי לאופציות המוקצות לעובדים בלבד ולא בגין אופציות המוקצות לנותני שירותים אחרים. לגבי נותני השירות ככלל, כאשר מגיעה להם הכנסה ממימוש אופציות, הם יחויבו בגינה במס בהתאם לשיעור המס השולי שלהם או בהתאם לשיעור מס חברות, לפי העניין.

כלומר, לו יועסק אותו מנכ"ל באמצעות חברת ארנק, הרי שהוא אינו עובד שכיר בחברה ולכן, לכאורה, לא יוכל ליהנות משעור המס המופחת בגין האופציות שיקבל. מדוע לכאורה? כיוון שכמו בסוגיות מס רבות אחרות, גם כאן לשון החוק סובלת פרשנויות שונות. כאמור, מסלול המס המופחת רלבנטי רק לגבי אופציות המוקצות לעובדים. עם זאת, הגדרת המונח "עובד" לעניין זה בפקודת מס הכנסה כוללת גם נושאי משרה. כיוון שאין מחלוקת על עובדת היותו של אותו מנכ"ל נושא משרה בחברה אותה הוא מנהל, הרי שהוא זכאי לקבל את האופציות באמצעות מסלול רווח הון וליהנות מהטבות המס הגם שאינו עובד שכיר בחברה.

בנקודה זו, רשויות המס מנסות להתערב ולדחות את הפרשנות הנ"ל. מי מכם שמעלעל במדורים הכלכליים בנושאים הקשורים לענייני מס, בוודאי נתקל מפעם לפעם בידיעות הקשורות למאבק שמנהלות רשויות המס בחברות הארנק. לשיטתם, העסקתם של אותם מנכ"לים באמצעות חברות ארנק הינה לצורך חיסכון מס בלבד, אין בה שום תכלית עסקית, ולכן יש לחייב את משכורתם במס שולי ובדמי ביטוח לאומי ומס בריאות כמו כל עובד אחר, למרות שהיא משולמת כדמי ניהול לחברת הארנק ולא אליהם ישירות. לא זה המקום להרחיב בעניין זה, רק אציין כי בעניין זה נשפכו כבר תילי תילים של כתבות, רשויות המס הקימו שוב ושוב וועדות לבחינת הנושא, ודיונים רבים נערכו בהקשר זה, לרבות בבתי המשפט, אשר קבעו כי כעקרון, זכותו של כל אדם להתאגד באמצעות חברה כרצונו ורשויות המס לא יכולות למנוע זאת. עם זאת, לפני מספר חודשים התפרסם פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב (בעניין חברת קרן תל אביב) לגבי מקרה דומה בו חברה שילמה שירותי ניהול לחברת ארנק שבבעלותו של המנכ"ל.

המילה האחרונה עדיין לא נאמרה

באותו מקרה, קבע בית המשפט כי ההסכם בין החברה למנכ"ל לא היה הסכם אמיתי למתן שירותי ניהול אלא פיקציה בלבד, ולכן קבע כי על החברה היה לנכות מס מדמי הניהול בשיעור המס השולי של המנכ"ל ולא בשיעור מס החברות בלבד. במקביל, מצא לנכון בית המשפט לציין כי פסיקה זו רלבנטית רק לגבי המקרה הספציפי של קרן תל אביב משום שהוא היה קיצוני "לטובת" רשויות המס והיה ברור כי המנכ"ל הקים את חברת הארנק רק בכדי לחסוך מס, והוכח כי היחסים בין המנכ"ל לבין קרן תל אביב היו יחסי עובד־מעביד. אין ספק שבעניין זה טרם נאמרה המילה האחרונה.

בהקשר לאופציות, טוענות רשויות המס כי גם אם ניתן לקבל את העמדה לפיה זכותו של כל אדם להתאגד באמצעות חברת ארנק כרצונו, הרי שלשיטתם אם החליט המנכ"ל להתאגד באמצעות חברת ארנק ולקבל את התגמול באמצעותה, כל רכיבי התגמול בגין תפקידו כמנכ"ל החברה אמורים להיות משולמים אל אותה חברת ארנק, לרבות האופציות המוקצות לו. ואז, אמנם יתכן שהמנכ"ל יחסוך (או לפחות ידחה) מס בגין המשכורות השוטפת המשולמת לו כדמי ניהול במקום כשכר, אולם הוא עלול להפסיד מס רב לו יחייבו במס שולי את הכנסתו מהאופציות, במקום במס בשיעור 25% בלבד כפי שאמור להיות במסגרת מסלול רווח הון.

כאמור לעיל, על אף עמדתם של רשויות המס, נראה כי לשון החוק מאפשרת הקצאת אופציות במסלול רווח הון למנכ"לים ולבכירים אחרים, גם אם הם מאוגדים בחברות ארנק ואינם נחשבים לעובדים שכירים, וזאת משום שהמונח "עובד" לעניין זה כולל גם נושאי משרה, ואין ספק שהמנכ"ל מהווה נושא משרה בחברה, גם כאשר הוא מאוגד באמצעות חברת הארנק.

בשורה התחתונה, נראה כי אותו בכיר, השוקל האם להיות מועסק כשכיר או להיות מועסק באמצעות חברת ארנק, עליו להוסיף למערכת השיקולים לא רק את המס שעשוי להיחסך מידי חודש בגין המשכורת, אלא גם את המס אותו הוא מסכן במידה ותתקבל עמדת רשויות המס בעניין האופציות.

קרדיט תמונה: doing tax via shutterstock

מקור: iChoose.com

חברת iChoose הישראלית מודיעה היום (ג׳) על גיוס מיליון דולרים ע״י נמרוד קימחי, יוחאי רינפלד וקרן CMI. גיוס זה מתווסף למיליון דולר שגויסו בעבר על ידי קבוצת משקיעים פרטיים הכוללים את ד״ר אסטורה מודנה וד״ר הרולד וינר (שותפים מנהלים בקרן ההון סיכון טרה) ועוד מספר יזמים מחו"ל הבאים מתחום הטלקום.

הקפצת שיחות מהסלולרי לטלפון קווי

כולנו יודעים שקרינה סלולרית מזיקה באופן כזה או אחר, אך מרבית משתמשי הסמארטפונים למיניהם לא ממש מיישמים אורח חיים ״נטול קרינה״ או אפילו מנסים למזער בקצת את השימוש על ידי מעבר לטלפון קווי במידה ונמצא בסביבה. iChoose מנסה למזער נזקים ולעודד את השימוש בטלפונים נייחים על ידי כך שפיתחה אפליקציה המאפשרת לכל משתמש להעביר שיחות סלולאריות לטלפון הקווי שנמצא לידו תוך מתן אופציה לצפות בסטטיסטיקת השימוש בסלולרי ובטלפון הנייח. אגב, אחד הפיצ׳רים המגניבים של האפליקציה הוא השתקת הטלפון הנייח באופן אוטומטי כאשר הנייד נמצא במצב שקט.

אז איך בעצם האפליקציה עובדת? לאחר הורדת האפליקציה למכשיר האנדרואיד, על המשתמש לציין בהגדרות את מספר הטלפון הקווי שלו בעבודה או בבית. מאותו רגע כאשר ימצא פיזית ליד הקו שהוגדר, השיחות הסלולרית שלו יצלצלו הן במכשיר הנייד והן בטלפון הקווי כך שלרשותו תעמוד הבחירה איך לקבל את השיחה. ניתן להגדיר יותר ממספר טלפון אחד באפליקציה, וגם קיימת אפשרות להקפצת שיחה ידנית בה המשתמש יכול להעביר את השיחה לטלפון הקווי שלידו באופן יזום.

לאחר חצי שנה בה האפליקציה היתה זמינה בגרסת בטא, הושקה היום באופן רשמי גרסת האנדרואיד הרשמית שלה שניתנת כעת להורדה בחינם. לדברי החברה עוד לפני השקתה מספר ההורדות שלה עמד על כ-30,000 איש ויש להניח כי ברגע שהבשורה תתפשט המספר יגדל ובהרבה. גרסתה העתידית של האפליקציה צפויה לאפשר גם שיחות יוצאות באמצעות הסמארטפון והשלמת השיחה בטלפון קווי שנמצא בסביבה.

גדעון ציגלמן, מנכ"ל החברה אמר כי "המציאות מראה כי לרוב האנשים שעובדים במשרדים יש טלפון קווי על השולחן אבל הם ממעטים להשתמש בו, בוודאי בקבלת שיחות נכנסות וזאת למרות היתרונות הגדולים בשימוש בטלפון הקווי, כגון: המנעות מחשיפה לקרינה סלולרית, איכות שמע – במיוחד אם יש בעיית קליטה במשרד, או סתם בשל נוחות (האוזן לא מתחממת אחרי שיחה ארוכה). למרות היתרונות, מעטים האנשים אשר יבקשו מהמתקשר לצלצל בשנית למספר הקווי על מנת לא לבצע את השיחה בסלולר. iChoose היא אפליקציה חדשנית המשתמשת בסיגנלים של רשתות תקשורת ובתכונות של טלפונים מתקדמים ע"מ לאפשר למשתמשים לבחור בכל שיחה אם הם רוצים לענות בסלולרי או בקווי שלידם".

iChoose App 

מקור: EarlySense Facebook

חברת EarlySense הישראלית המפתחת מכשור אלקטרוני לניטור ומעקב אחר חולים מרחוק, מודיעה היום (ג׳) על גיוס בסך 20 מיליון דולר כאשר מחצית מהסכום הושקע על ידי סמסונג ונצ׳ורס והיתר על ידי משקיעים קיימים ביניהם קרן פיטנגו, JK&B, Welch Allyn, JK & B, Proseed ו-Noaber.

חיישן קטן, חכם ומציל חיים

הטכנולוגיה שפיתחו ב-Earlysense מאפשרת ניטור רציף לשווקי הבריאות הרפואיים והצרכניים על ידי שימוש בחיישן שטוח הממוקם מתחת למזרן, המעוצב כמו קרש חיתוך סטנדרטי. ביכולתו של החיישן לפקח על פעילות הלב, קצב הנשימה, תזוזה והשינה עצמה ולהתריע בזמן אמת על מצב חירום. הפתרונות הרפואיים שהחברה מציגה מסייעים לרופאים לאבחן בזמן הידרדרות במצבו של מטופל וכך גם למנוע מקרים כגון נפילות מטופל מהמיטה או כיבי לחץ.

בין המוצרים של החברה ניתן למצוא גם מוניטור הנתלה על מיטת החולה בו מוצגת אינפורמציה עדכנית לגביו (הגיע הזמן למצוא פתרון לגיליונות הנייר עם הטקסט הלא קריא) וכמו כן תצוגה מרכזית בתחנת האחיות בה ניתן להתעדכן ולקבל אינפורמציה לגבי עד 36 חולים בו זמנית. המערכות היעילות של החברה מותקנת כיום בבתי חולים, מרכזי שיקום ובתים בארה״ב, אירופה, אסיה ואוסטרליה.

הסכום שגוייס ישמש להמשך התרחבותה הגלובאלית של החברה ופיתוח פתרונות נוספים וטכנולוגיה רפואית הניתנת לשימוש ביתי. כמו כן עתיד הגיוס הנוכחי לאפשר השקת חיישני המזרן לציבור הרחב כבר בזמן הקרוב. אבנר הלפרין, מנכ״ל החברה אמר כי הם שמחים על הצטרפותה של סמסונג למימוש החזון שלהם בכל הקשור להנגשת החיישנים החכמים לכל בית והתמקדות בניסיון להצלת ושיפור אורך החיים של מטופלים.

EasySense נוסדה בשנת 2004 והושקה באופן רשמי בשנת 2010 על ידי אבנר הלפרין וסך גיוסיה עד היום מסתכמים ב-65 מיליון דולר. משרדיה הראשיים נמצאים ברמת גן ומטה החברה בארה״ב. לאורך השנים זכתה החברה במספר פרסים ותארים ובין היתר נכנסה לרשימת עשרים ההמצאות הטובות ביותר שידעה ישראל על ידי ה-Jerusalem Post בשנת 2011.

מדובר בגיוס השני של סמסונג בחברה ישראלית בתוך פחות משבוע, כאשר רק לפני 5 ימים השקיעה באפליקציית Rounds לשיחות וידאו אינטראקטיביות.

סרטון הדמייה – EarlySense