הפוסט נכתב באנגלית על ידי רועי פוברצ׳יק ותורגם לעברית בידי דימה קגנוביץ.

כשזה מגיע לבניית קהל המשתמשים/קוראים שלכם, הפצת התוכן היא עבודה לא פחות חשובה מיצירתו. אם אי פעם יצרתם פיסת תוכן שעבדתם עליה במשך שעות (אם לא ימים), רק כדי לשמוע קול צרצרים כשפרסמתם אותה, אתם מבינים על מה אני מדבר.

משווקי תוכן מעולים יודעים, שאת אסטרטגיית הפצת התוכן שלהם צריך לתכנן באותה מסירות, שבה הם עובדים על הכנת התוכן עצמו.

פרסום התוכן שלכם במדיה חברתית היא לא אסטרטגיה

לרוב החברות שפגשתי בשנים האחרונות הייתה גישה דומה להפצת התוכן שלהן:

1. לפרסם תוכן חדש (למשל פוסט בבלוג).

2. לשתף אותו בעמוד החברה בפייסבוק, העמוד בגוגל+, עמוד הלינקד-אין, חשבון הטוויטר (לא לשכוח את ההאשטגים הרלוונטיים שלא מבוססים על מחקר כמובן).

3. לעבור בין המשרדים ולבקש מאנשים לעשות לייק / לשתף את התוכן שהם פרסמו.

4. לקדם פוסט ממומן בפייסבוק עם קישור רלוונטי לאותו התוכן.

5. להרגיש ש"משהו לא ממש עובד באסטרטגיית הסושיאל שלנו".

אם הדפוס הזה נשמע לכם מוכר, ואתם רוצים להתחיל להזרים תנועה אמיתית לאתר שלכם ולהגיע לקהל יעד חדש, אני ממליץ לכם בחום להמשיך לקרוא את הפוסט הזה.

שלא תבינו אותי לא נכון, אתם חייבים להעלות את התוכן לכל ערוצי הסושיאל שלכם. אבל סתם לפרסם את הקישור שלכם בעמוד, אפילו בליווי סטטוס מצויין, לא יעזור לתוכן שלכם לקבל את החשיפה הראויה לו. יש מגוון דרכים מוכרות ופחות מוכרות להפיץ תוכן חדש בצורה כזו שתביא לכם קוראים חדשים ורלוונטיים. בפוסט של היום, אני רוצה להתמקד בשימוש חכם בקבוצות.

איך להצטרף לקבוצות וליצור השפעה בנישה שלכם

ליצור תוכן ולצעוק אותו בפרופילים החברתיים שלכם כנראה יביא לכם כמה צפיות, אבל זה לא יתן את האפקט או התנועה שאתם כמהים לה – אלא אם כן, אתם כבר נמצאים בסטטוס של מובילי דעת קהל, ואז- ברכותיי.

למה? כי המשתמשים/קוראים שאתם מנסים להחשף אליהם, לא נמצאים שם. הם לא ישמעו או יראו את התוכן שלכם, כי הם עדיין לא עוקבים אחריכם. אז איך בכל זאת תוכלו לשדר את התוכן שלכם לאנשים הרלוונטיים בעזרת המדיה החברתית? תמצאו איפה הם מסתובבים.

לגוגל+, פייסבוק ולינקד-אין יש קהילות. בפייסבוק ולינקד-אין הן נקראות קבוצות (Groups), ובגוגל+ הן פשוט נקראות קהילות (Communities). הטקטיקה הטובה ביותר להפצת התוכן שלכם היא למצוא את הקבוצות הרלוונטיות לנישה/מוצר שלכם ולשתף שם את התכנים שלכם.

התהליך שאתם צריכים לעבור כדי לקבל תוצאות טובות הוא די פשוט, אבל דורש קצת דיוק כדי להצליח בו. בגדול התהליך הוא כזה: תמצאו את הקבוצות והקהילות הכי טובות לתוכן שלכם, ותכינו את עצמכם למפגש הראשוני. אל תעמיסו ישר בלינקים ובקשות לשיתופים, ככה תסומנו מיד כספאמרים ואינטרסנטים. הטיפוסים שאף אחד לא רוצה להתחבר אליהם.

אני אדגים כאן איך עושים את זה נכון דרך גוגל+, אבל השיטה וכללי הנימוס הללו תקפים לכל הרשתות החברתיות שהזכרתי.

קהילות בגוגל +

1. הפכו את הנושא שלכם למילות מפתח

כדי למצוא את הקהילות הטובות ביותר לתוכן שלכם, נסו לחפש אותן לפי מילות מפתח הקשורות בצורה ישירה או עקיפה לנושאים שעליהם אתם כותבים. למשל, אם אני כותב על content marketing, אוכל להשתמש בביטוי עצמו לחיפוש קבוצות מתאימות, אבל גם קבוצות בנושאי headlines או copywriting רלוונטיים אליי, ולפעמים גם יותר מתאימות לנישה.

2. זהו את הקבוצות הפעילות

תעברו על הקבוצות/קהילות שמצאתם בשלב הקודם ותוודאו שהן אכן פעילות. בשביל לקבוע אם קבוצה מסויימת פעילה, אני בד"כ בודק 3 דברים:

א. נושא הקבוצה הוא 100% רלוונטי לנושא התוכן שלי.
ב. מספר המשתמשים בקבוצה.
ג. כמות הדיונים הפעילים בקבוצה.

השלב הזה הוא הכרחי כדי לקבוע שאתם לא מבזבזים את הזמן שלכם לשווא על קידום התוכן שלכם בקבוצות לא נכונות, או קבוצות "יבשות" שכלל לא פעילות.

3. קהילה או חגיגת ספאם?

וודאו שבקהילה שמצאתם מתקיימים דיונים אמיתיים ולא מסיבת ספאם. הבעיה עם רוב הקהילות היא: או שהן עיירות רפאים (מה שהייתם צריכים לוודא ולנפות בשלב הקודם), או שהן קן צרעות של אנשי שיווק שמספימים אחד את השני בקישורים, מה שלא יועיל לכם במיוחד. 

הכנסו לקבוצות הרלוונטיות והפעילות שמצאתם ותעברו על הדיונים שם. תעשו בדיקה כפולה לוודא שמדובר בשיחות אמיתיות של אנשים אמיתיים.

4. שחקו לפי הכללים

תקראו את תקנון הקבוצה (guidelines). אתם לא רוצים לסמן את עצמכם כספאמרים או בתור אלו שמתעלמים מחוקי הקבוצה. תזכרו שאתם נכנסים למסיבה של מישהו אחר. אל תהרסו אותה. אם אתם רוצים ליצור אניטראקציה אמיתית עם חברי הקהיל, ושלא יתייגו אתכם בתור "המעצבן ההוא", תבינו את כללי ההתנהגות בקבוצה. טיפ קטן: ברוב הקבוצות יש נושא דביק של Introduction. תמצאו אותו ותציגו את עצמכם שם.

5. תהיו פעילים

תגיבו על פוסטים של אחרים. תעברו על העדכונים הטריים של הקבוצה. סמנו לייק ותגיבו עליהם. אתם חייבים ליצור אינטראקציות קטנות עם שאר המשתמשים כדי שבבוא היום שתפרסמו תוכן חדש, בסיכוי גדול גם הם יגיבו וישתפו את התוכן שלכם.
תחזרו על חמשת השלבים הנ"ל כמה שצריך כדי לאתר ולהיות פעילים בקבוצות שהכי מתאימות לכם. אל תחכו לרגע האחרון לפעול, כי כפי שראיתם, לוקח זמן להכנס בצורה מוצלחת ולקבל תשומת לב בקהילה, וזה קריטי להצלחה של התוכן שלכם.

איך להכנס בהצלחה לקהילות

איך להפיץ פוסטים בקבוצות בצורה פרודוקטיבית

אם עשיתם שיעורי בית והשתמשתם במילות מפתח שונות, בטח מצאתם 30-50 קבוצות רלוונטיות ב3 הפלטפורמות העיקריות שדיברנו עליהם. עכשיו הגיע הזמן לארגן את הקבוצות האלו כך שיהיה לכם קל לנהל ולעקוב אחריהן.

תפתחו קובץ חדש באקסל (או כלי spreadsheets אחר האהוב עליכם – אני משתמש בApple Numbers). תקראו לו "[שם המוצר שלכם] – הפצת תכנים". אנחנו נשתמש בקובץ הזה בשלושת המאמרים בסדרת הפוסטים הזו. תפתחו גיליון חדש ותקראו לו "קהילות גוגל+"
הגדירו את העמודות הבאות:

1. עמודה A – שם הקבוצה/קהילה.
2. עמודה B – הURL של הקבוצה.
3.עמודה C – מילות מפתח (הצירוף שהוביל אתכם לקבוצה הזו)
4. עמודה D – נושאים עיקריים שעולים לדיון בקבוצה.
5. עמודה E – פוסט אחרון ששיתפתם.
6. עמודה F – Engagement שקיבלתם לפוסט (כמויות לייקים, שיתופים, תגובות).
7. עמודה G – הפעם אחרונה שביקרתם בקבוצה.

בגליון הזה אתם הולכים לעקוב אחרי הקהילות שהצטרפתם אליהם, למדוד את ההצלחה של התוכן שלכם, ולהבין באיזו קהילה כדאי לכם להשקיע יותר מאמץ. כך תמלאו את הנתונים בעמודות:

אסטרטגיית ההפצה

עמודות A-E: מסבירות את עצמן.

עמודה F: נועדה לאמוד בפשטות: עד כמה אתם מצליחים בקבוצה הזו. כמובן שכדאי להצליב את הנתונים מכאן עם המידע מגוגל אנליטיקס.

עמודה G: נועדה להזכיר לכם לחזור ולהיות פעיל בקבוצה כשאין לכם תוכן לשתף בה. כלל האצבע שלי שלי אומר: להתחבר לפחות פעם בשבוע לקבוצות עם רמת פעילות בינונית, ופעם בשלושה ימים לקבוצות פעילות מאוד.

תפתחו עוד 2 גליונות בקובץ ותקראו להם "קבוצות לינקד-אין" ו"קבוצות פייסבוק". שכפלו לשם את הטבלה שיצרנו בגליון של גוגל+.
[תמונה5 - כפתור הורדה]

שלב ההפצה הוא הרגע בו אתם מתחילים לעבוד

עכשיו נתמקד במאני-טיים: מהרגע שפרסתם פוסט חדש בבלוג שלכם, הגיע הזמן להפיץ אותו. אם עשיתם את זה נכון, הפוסט שלכם מתפקס על נושא או מילות מפתח מסויימות. אנחנו נשתמש בנושא/מילות מפתח האלו כדי להתאים אותו לקבוצות שמיפינו קודם בגיליון.

כדי לעשות זאת, נחזור לגליון האקסל שלנו, ונחפש את הקהילות בעמודה C, המתאימות לנושא שבחרנו בעמודה D – שהוא נושא הפוסט שלנו. אחרי שמצאנו את הקבוצות הנכונות להפצת התוכן שלנו, הגיע הזמן לשתף אותו בכולן. לפני שתלכו לעשות קופי/פייסט לקישור שלכם תזכרו שלא כל הסטטוסים נולדו שווים.

לפרסם סטטוס בסגנון "הנה הפוסט החדש בבלוג שלי!" בליווי קישור מכוער, לא יתפוס את תשומת הלב ולא יניב את ה אינטראקציה שאתם מחפשים. הנה 4 דברים שאתם יכולים לעשות כדי לתפוס את תשומת הלב של הקהילה:

1. כתבו סטטוס איכותי – כתבו סטטוס רלוונטי לקבוצה שבה אתם משתפים. השתמשו במילות המפתח הרלוונטיות לאותה קבוצה כדי לתפוס את תשומת הלב. אם הפוסט שלכם קשור לנושא שדיסקסו עליו לאחרונה בקבוצה, תזכירו את זה לאנשים שהיו חלק מהדיון הזה (אפשר לתייג אותם בסטטוס).

2. השקיעו בפורמט הטקסט – אנשים לא קוראים תוכן, אלא סורקים אותו, אפילו כשמדובר בסטטוס קצר. אז תתנסחו בצורה פשוטה וקולעת. מבחינה ויזואלית: אתם יכולים לשבור שורות, ליצור קונטרסט בין שורה ארוכה וקצרה, להשתמש בסימני פיסוק. תעשו כל מה שאפשר כדי לגרום לטקסט שלכם לבלוט ולהקלט בקלות.

3. הוסיפו תמונה מתאימה – בטח כבר שמעתם שתמונות מגדילות את האינטראקציה בסושיאל(https://blog.bufferapp.com/a-complete-guide-to-creating-awesome-visual-content). זה ידוע, אבל הנה משהו שלא הרבה יודעים – אם לתמונה אין שום קשר לטקסט בסטטוס, או לתוכן שאתם מפרסמים, התמונה לא ממש תעזור לכם.

4. טקסטים קצרים – כדי לקבל יותר אינטראקציה מאנשים, תשמרו על הטקסט של הסטטוסים שלכם קצר. מחקרים הראו שאורך טקסט קצר מ-80 תווים יכול להביא ל-60% יותר Engagement.

שיתוף התוכן הנכון, בקבוצה הנכונה, עם הגישה הנכונה – יביא לתוכן שלכם אחוזי אינטראקציה יפים ויוביל תנועה מאסיבית לאתר שלכם. תעשו את עבודת ההכנה הנכונה ותוכלו למנף קהילות של אלפי משתמשים לבניית מקור תנועה איכותי, והפצה רחבה של התוכן שלכם.

עד כאן הפרק הראשון בסדרת פוסטים על שיטות סודיות ויעילות להפצת התוכן שלכם. בפרק הבא נדבר על שיטות לשימוש באימייל ובניית קשרים עם מובילי דעה לצורך הפצת התוכן שלכם.

אתם פעילים כרגע בקבוצות Content Marketing? אם כן, ציינו בבקשה בתגובות את הקבוצות הכי טובות שאתם מכירים.

הפוסט פורסם לראשונה באנגלית.

תמונה: blog pen via shutterstock

מקור: Xrispi

רשת האינטרנט מכילה כמויות אדירות של מידע, שהמשתמשים פשוט לא יודעים כיצד להתמודד איתן. כתוצאה מכך, אחת מהתופעות הנפוצות היא הצגת כותרת המזמינה את המשתמשים להקליק, אך אינה מעניקה יותר מידי מידע אודות הכתבה מאחוריה.

חברת הסטארטאפ הישראלית Xrispi רוצה להחזיר את השליטה בתוכן לידיהם של המשתמשים, שיוכלו למצוא את הכתבות המעניינות באמת וכמובן לשתף אותם עם חבריהם, באמצעות סינון הטקסטים המיותרים או הכותרות שאינן אומרות יותר מידי.

התוכן בידיים שלכם

אי אפשר להתכחש לעובדה שכיום אנו נתקלים ביותר מידי טקסט שמנסה להעביר מסר פשוט וקצר. הטקסטים הללו מגיעים לעיתים תכופות עם כותרות שאינן מעניקות יותר מידי מידע, ואנו מוצאים את עצמנו מבזבזים דקות ארוכות רק כדי להבין איזה מפורסם רב עם חברו, או לגלות שהגאדג׳ט המרשים המוצג בתמונה הראשית נמצא בכלל בשלב הקונספט שלו.

ברוב המקרים, המידע מגיע ישירות משיתופים שונים בהם אנו נתקלים ברשתות החברתיות או אפילו באימייל, כשברוב המקרים מדובר על חבר קרוב שמאמין שהנושא המדובר יעניין אותנו. על מנת לחסוך לנו, לכם או לחבריכם את זמן הקריאה, Xrispi מעוניינת להפוך את האינטרנט ואת התכנים בו לתמציתיים.

החברה עושה זאת בעזרתה האדיבה של חבריכם. כלומר, במקום לסמוך על כלים אוטומטיים שימצאו את הנקודות המעניינות בתוכן או את הכתבות הרלוונטיות אליכם, המערכת של Xrispi מבינה שהחברים שלכם הם אלה המכירים אתכם בצורה הטובה ביותר, כך שהם אלה שיודעים מה יהיה התוכן הרלוונטי עבורכם.

מקור: Xrispi

לסמן ולשתף

על מנת להתחיל להשתמש במוצר של החברה, כל מה שתצטרכו לעשות הוא להתקין את התוסף לדפדפן. לאחר מכן, תוכלו להפעיל אותו בכל אתר תוכן בו תהיו, לבחור את קטעי הטקסט הרלוונטים ולשלוח רק אותם אל חבריכם. הבחירה מתבצעת באמצעות סימון הטקסט הרצוי עם העכבר, מה שיוביל לפתיחת תיבת Bite It קטנה לצידו, עם ציון כמות המילים שנבחרה. לחיצה על התיבה תשמור את הטקסט שנבחר, אותו תוכלו לשלוח.

בשלב זה תפתח בחלקו השמאלי התחתון של הדפדפן תיבה שתאפשר לכם לשתף את הטקסט באמצעות כפתור ה-Share, או לבדוק האם קיבלתם כתבות חדשות באמצעות כפתור To Read. לחיצה על כפתור השיתוף יפתח תיבה שתאפשר לכם לשתף את הכתבה על גבי הוול שלכם בפייסבוק, או באמצעות אימייל לאחד מחבריכם. כמובן שהשיתוף זמין לא רק לקטעים בשפה האנגלית, אלא בכל שפה שרק תרצו, בהנחה שחבריכם אכן מבינים אותה, כמובן.

חשוב להבהיר שעל מנת להתחיל לשתף את הקטעים עליכם להתחבר עם חשבון הפייסבוק שלכם, זאת במטרה לזהות אתכם ואת חבריכם ברשת. החברה מבהירה כי אינה שואבת תכנים מפייסבוק וכמובן שלא תפרסם מידע ללא אישורכם הברור, כך שמדובר על אמצעי הזדהות פשוט עבור שני הצדדים.

במידה ואכן בחרתם לשתף את הטקסט באמצעות פייסבוק, חשוב להבהיר שבניגוד לשיתופים אותם הכרנו עד היום המושכים את תקציר הכתבה אוטומטית, הפעם יופיע רק הטקסט שנבחר, כאמור, במטרה למקד את התוכן הרצוי והמעניין. אפשרות שיתוף נוספת אותה מציעה החברה היא באמצעות עמוד הבית שלה, אפליקציית הווב, המאגדת את כל הכתבות והשיתופים שהתקבלו תחת קורת גג אחת, להתעדכנות מהירה במידע שהחברים שלכם חשבו שיעניין אתכם.

כיום, האתר הרשמי של החברה מכיל מספר אפשרויות, כגון צפייה בתכנים המקוצרים שאספתם לעצמכם, תכנים שהחברים שלכם שיתפו איתכם ותכנים כללים שהוגדרו כפומביים ממשתמשים שונים, המדורגים על פי זמן הפרסום וההצבעות השונות. החברה מאמינה כי כבר בתקופה הקרובה יוכלו המשתמשים לצפות בדירוגים חכמים יותר של התכנים השונים, בהתאם למה שמעניין אותם.

מקור: Xrispi

גישה קצת אחרת לתוכן דיגיטלי

Xrispi הוקמה ב-2014 על ידי ליאור ליבוביץ וטל שני, כשהנחת הבסיס של השניים היא שהמשתמש יודע טוב יותר מהו קטע התוכן החשוב לו ולחבריו. לכן, החליטה להקים פלטפורמה שתאפשר שיתוף תוכן קצר ותמציתי, במטרה לחשוף את המשתמשים לתכנים שאכן מעניינים אותם.

לצד השירות אותו מציעה החברה לגולשים באינטרנט, השיקה לאחרונה את Xrispi On-Site. מדובר באלמנט הניתן להטמעה על ידי עורכי אתרי תוכן, לצורך סימון חלקי מפתח בכתבה הניתנים לשיתוף עם הקוראים. המטרה העיקרית של החברה היא שירות B2B, שיאפשר לעורכי תוכן להגדיל את התנועה באתריהם ולהציף מידע מעניין לקוראים, מבלי שאלה יתבקשו להתקין תוספים, אפליקציות או אפילו לשנות את הרגלי הגלישה שלהם.

נכון להיום החברה מציעה לצד פלטפורמת הווב שלה גם תוספים לדפדפנים Chrome ו-Firefox, לצד תמיכה במערכת WordPress המאפשרת לבעלי בלוגים ואתרי תוכן להציע שיתוף מהיר ישירות מהאתרים שלהם, לצד סוג של קידום תכנים מסויימים ישירות באתר. הקידום מתבצע באמצעות ״הודעת פוש״ המופיעה בחלקו השמאלי התחתון של האתר, המזמין את הקוראים לשים לב לתוכן מסויים בכתבה, כסוג של טיזר לתוכן המלא.

החברה גייסה 300 אלף דולרים ממספר משקיעים מארצות הברית ומישראל, בהובלת מייסד ClickTale דר׳ טל שוורץ. כעת, לאחר שהשלימה והשיקה את המוצר הראשוני שלה, פועלת החברה על בניית שותפויות עם אתרי חדשות ובלוגים מהארץ ומחו״ל, כשמתוכננת לסבב הגיוס הבא שלה, לצורך הרחבת פעילותה.

מוצר מצליח שמשתמשים אוהבים הוא לרוב תוצר ישיר של חזרה אינסופית על המסלול הבא:

"דברו עם המשתמשים שלכם" היא אחת העצות הכי נפוצות שכל סטארטאפיסט ומנהל מוצר מקבל. הבעיה היא שזה לא תמיד כל כך פשוט. בדרך כלל קל לקבל פידבק ממשתמשים שהיתה להם התנסות מאד חיובית עם המוצר או ממשתמשים בקצה השני של הספקרום – שחוו בעיות או תקלות. המשתמשים שהכי מעניין לשמוע את דעתם הם לרוב אלה שנמצאים באמצע, שחשבו שהמוצר הוא 'בסדר', אבל לא מספיק מעניין כדי לחזור אליו או לרכוש אותו. איך אפשר לדעת מה המשתמשים האלה חושבים?

פוסט זה עוסק בעיקר במוצרי Online/ Mobile בהם אין קשר ישיר עם המשתמשים ורובם מגיעים לאתר/ אפליקציה בלי תקשורת עם החברה לפני.

איך לגרום למשתמשים לענות למיילים שלכם?

1. נושאים (Subject Lines) שיגרמו למשתמשים לפתוח את האימיילים שלכם

שורת נושא אישית – אחד הנושאים עם אחוזי הפתיחה הכי גבוהים שחווינו היה שימוש בשם של השולח, כלומר: “Iris from Takipi reaching out” או פשוט  “Iris from Takipi”. גישה מאד נפוצה במיילים היא שימוש בשם של הנמען (שלרוב החברות יש אחרי שנרשם לשירות). לדוגמא: “Hi David, we have some updates for you”.

מבדיקות שעשינו אחוזי הפתיחה של האימיילים עם שם הנמען נמוכים יותר, חברות רבות עושות שימוש בצורת כתיבה זו ורוב המשתמשים כבר לא מזהים אימיילים כאלה כאימיילים אישיים ולא אוטומטים.

הוספת שם החברה לשורת הנושא – בניגוד להוספת שם המשתמש, שימוש בשם החברה בשורת הנושא מעלה משמעותית את אחוזי הפתיחה. “Takipi @companyname”  היא אחת משורת הנושא המועדפות עלי.

שמרו על קונטקסט – אחת משורות הנושא הכי פחות מוצלחות שהיו לנו היתה דווקא "Welcome to Takipi". הפתיע אותנו מאד ששורה זו לא היתה יעילה, חשבנו שמשתמשים שרק נרשמו לטקיפי יהיו מעוניינים בעוד מידע על המוצר – טעינו. מהשוואות בין כותרות שונות גילינו שמשתמשים נוטים להתעלם מכותרות 'כלליות' ונוטים לפתוח אימיילים שמצריכים פעולה. שימוש בכותרת "Your secret key is ready" הוביל לשיפור של 25% בפתיחת המיילים. זה פוסט מצויין בנושא: Ditch your Welcome mail. חברת KissFlow שינתה את המייל הראשוני שלהם ועברה להשתמש בכותרת הלא סטנדרטית "KissFlow is *not* for everyone" , שינוי זה הוביל לעליה של פי 10 בשימוש.

שורות נושא מעניינות – אחד האימיילים המאתגרים ביותר עבורינו היה אימייל שפונה למשתמשים שהפסיקו להשתמש במוצר ומנסה לאתר את הסיבה האמיתית לכך. שורת הנושא שעבדה הכי טוב עבורינו היתה "Did we do something wrong?” שורה שיצרה עניין אצל המשתמשים.

A/B test על שורת הנושא – השוואה בין מספר כותרות לאימיילים למשתמשים יכולה להניב תוצאות משמעותיות ואינה מצריכה הרבה משאבים. עבור האימיילים המרכזיים שלנו אנחנו מריצים בדיקות של לפחות 5 כותרות שונות עד שאנחנו בוחרים ב'מנצח'. אנו עושים שימוש ב-Intercom.io לבחינת הכותרות השונות. הכלי (שהמטרה העיקרית שלו היא תקשורת טובה עם משתמשים וניהול התמיכה) מאפשר לשנות כותרות ולמדוד סטטיסטיקות באופן מיידי. הנה דוגמא לאחת ההשוואות שאנו מריצים כעת וכמה קל להשוות בין הסטטיסטיקות השונות (פתיחה, מענה, הקלקה):

וזה וידאו מצויין שמדגים בעזרת איורים חלק מספרו של דניאל פינק To Sell Is Human. חלק זה מתמקד בבחירת הנושא הנכון לאימייל. חוקרים מאוניברסיטת קרנגי-מלון מצאו את שני סוגי הכותרות שבאופן מדעי גורמים לרוב האנשים לפתוח את האימייל:

2. ככל שתרגמו למשתמש הרגשה שהאימייל נכתב עבורו כך יעלה הסיכוי לתשובה

האתגר הראשון בקבלת פידבק ממשתמשים הוא לתת להם הרגשה שהפידבק שלהם באמת משמעותי ושהזמן שהם יקחו לכתוב אותו הוא בעל ערך. נתחיל עם הברור מאליו – תמיד כדאי לשלוח אימיילים מחשבון מייל אישי ולא מחשבון אימייל כללי של החברה ( ‘Support team’, וכו'). אם אתם עושים שימוש בשירות צד שלישי לשליחת אימייל כדאי להקפיד לחבר לחשבון אמיתי כדי להמנע משליחה שנראית כך:

Iris Shoor via mail143.wry2.mcdlv.net

בהגדת שם השולח אני אוהבת להשתמש בשם כפי שהוא, כלומר פשוט "Iris Shoor" ולא "Iris from Takipi" וכו'. קישור תמונה לחשבון כמובן עוזר ביצירת מייל אישי יותר.

הגיע הזמן להפסיק להשתמש בחתימות אימייל יבשות – שינוי קטן שעשינו לפני מספר חודשים עזר לנו להגדיל את מספר הנמענים שעונים למיילים. במקום לעשות שימוש בחתימת האימייל הסטנדרטית (שם, תואר, מספר טלפון וכו') עשינו שימוש בתמונה וכמה פרטים אישיים על השולח (תכנית טלוויזיה או מוסיקה מועדפת, לינק לפוסט שכתב). המפתח הוא להבין שאנשים עונים לאנשים, לא לחברות. שאנחנו שולחים אימיילים למשתמשים החתימות שלנו נראות כך:

3. איך לשלוח אימיילים אוטומטיים בלי שיראו כך?

הבנה של הקונטקסט בו משתמשים מקבלים את המייל יכולה להעלות באופן משמעותי את אחוז העונים. אנחנו יצרנו מערכת של אימיילים אוטומטים שמובנית על פעולות של המשתמש או בעיות שהוא נתקל בהם. משתמש שלא סיים את ההתקנה יקבל מייל מסוג אחד, משתמש שעשה שימוש במספר פיצ'רים מועט יקבל מייל אחר ומשתמש שלא נכנס למערכת כמה ימים יקבל מייל שונה. כאשר שואלים משתמש באופן מדוייק על הבעיה שבה הוא נתקל קל מאד להתחיל שיחות. כמה טיפים לשיפור אימיילים אוטומטים:

גם אימייל אוטומטי יכול להיות מנוסח כאימייל אישי – אנחנו מקפידים שהניסוח יהיה אישי, המייל ישלח מחשבון אישי ובמידה והמשתמש עונה למייל מישהו יוכל לענות לו במהירות.

המנעו מגישת "האח הגדול" – כאשר התחלנו לבנות מערכת מיילים על בסיס שימוש המשתמש עשינו שימוש ביותר מדי מידע. ראינו שאותו משתמש רץ על לינוקס, פתח 4 אירועים והתקין את טקיפי לפני יומיים? בוא נזכיר את זה!. שימוש ביותר מדי מידע לא עבד טוב ומשתמשים הרגישו שאנחנו חודרים להם לפרטיות.

חכו 10-60 דקות לפני שליחת המייל האוטומטי – כאשר משתמש נרשם, או נתקל בבעיה מסויימת לדוגמא, חברות רבות נוטות לשלוח אימייל באופן מיידי. זה יוצר כמובן את התחושה שזה אימייל אוטומטי. אנחנו מעדיפים לחכות כמה דקות בין האירוע שמאותת לנו על צורך לשלוח אימייל לשליחה עצמה.

בדקו שאתם לא מגיעים ל-Promotion inbox – גוגל פיצלו את ה inbox לכמה תיבות. יש סיכוי לא רע שהאימיילים שלכם מגיעים לתיבת ה promotion, מה שמקטין את הסיכוי לפתיחת האימייל בעד 70%. כדאי לבדוק עם משתמשים (ולא בתיבת המייל שלכם או של מישהו שקיבל ממכם אימיילים אמיתיים בעבר) לאיזה תיבה האימיילים מגיעים.

עוד קריאה מעניינת בנושא היא מהבלוג של GrooveHQ בו מפרטים איך לעשות אופטימיזציה למיילים אוטומטים:

How A Single Email Made Customers 350% More Likely To Convert

4. שימוש בסקרים

אני צריכה להודות שבמשך זמן רב הייתי סקפטית לגבי שימוש בסקרים מקוונים, זה היה נראה לי מיושן ואפילו קצת טרחני. ניסוי קצר הוכיח את ההיפך, נראה שלחלק לא מבוטל מהמשתמשים קל יותר לתת פידבק בצורה של סקר מאשר שיחה או אימייל.

• המטרה של הסקר היא באמת להבין מה משתמשים חושבים על המוצר על מנת לשפר אותו. אנחנו לא משתמשים בסקר ככלי שיווקי או באופן שמנסה להחזיר משתמשים למוצר. השאלות הן מאד ישירות.
• אנחנו שואלים רק 4 שאלות, גילינו שמספר זה מספיק לנו על מנת לקבל פידבק משמעותי. לא הייתי עושה שימוש במעל 7-8 שאלות. השאלה הכי אינפורמטיבית עבורנו היא שאלה פתוחה שמבקשת מהמשתמש לחלוק את החוויה שלו של השימוש בטקיפי.
• שימוש ב-Google form פשוט יכול לעשות את העבודה ואפשר ליצור סקרים בו בכמה דקות. אנחנו עושים שימוש ב-TypeForm המאפשר יותר התאמות ונראה יותר מקצועי.

עוד מאמר מרתק מ-GrooveHQ על איך לשאול שאלות בסקרים כדי לקבל תשובות טובות יותר.

5. שימוש בצ'ט אונליין

אחת הסיבות שדחינו במשך זמן מה אינטגרציה של צ'ט באפליקציה היא שחשבנו שכדי שהצ'ט יהיה יעיל יש צורך בזמינות גבוהה של 24/7. למדנו שגם אם עושים שימוש בצ'ט רק שעתיים או שלוש היום אפשר לקבל פידבק משמעותי ומדוייק יותר מאשר באימייל. הדלקה או כיבוי של הצ'ט באפליקציה מצריכה רק קליק אחד והאינטגרציה היא כמעט מיידית.

מדוע לבחור בצ'ט על פני וידג'ט למתן פידבק? יש הרבה כלים מצויינים שמאפשרים למשתמשים לתת פידבק ישירות מהאפליקציה או האתר (intercom.io, uservoice, Kamyple), ההבדל העיקרי בין כלים אלה לבין צ'ט הוא שצ'ט מאפשר לא רק לקבל פידבק אלא לשאול את השאלות המדוייקות שמעניין אותכם להבין על המוצר. אם משתמש נתקל בבעיה טכנית ניתן להבין מה בדיוק היה עוזר לו להתמודד איתה לבד, אם משתמש מבקש פיצ'ר מסויים אפשר להבין מדוע הוא רוצה את הפיצ'ר הזה ואיך הוא מתכוון להשתמש בו.

כמה טיפים:

• ניתן לעשות התאמות של הטקסט שמופיע כברירת מחדל בחלון הצ'ט. אנחנו גילינו שהתאמה של הטקסט לשלב שבו המשתמש נמצא יכולה להגדיל באופן משמעותי את השימוש. לדוגמא : אם משתמש עדיין לא התקין את המוצר הטקסט שיופיע הוא "Need help installing Takipi?", אם משתמש נמצא בעמוד התמחור יופיע הטקסט: “Any questions about our pricing?"
• פיצ'ר פחות מוכר בצ'טים אונליין הוא יכולת ליזום שיחה. כלומר אם אתם מזהים שמשתמש מסויים תקוע בנקודה מסויימת או קיבלתם אימייל שמבקש תמיכה, אפשר להקפיץ את חלון הצ'ט עבור המשתמש וליצור שיחה.

6. שימוש במתנות/ הנחות על מנת לקבל יותר פידבק

בשבוע שעבר נרשמתי ל-Slack ובפעם הראשונה מזה זמן רב, הרשמה מפורטת עם הרבה פרטים אישיים היתה דווקא חוויה מאד חיובית. כך נראה טופס ההרשמה שלהם:

נרשמים מתבקשים למלא מידע שללא ספק משמש למכירות (מספר עובדים בחברה, תפקיד, כלים שמשתמשים בהם היום) אבל כל השאלות האלה אופציונליות, תמורת מילוי פרטים אלה מקבלים 100$ הנחה עתידית. מה שקצת אירוני הוא שכרגע נרשמתי לכלי, עוד לא ניסיתי אותו ובטח שאין לי כוונה לרכוש אותו, כך שההנחה על סך 100$ לא אמורה להיות אטרקטיבית במיוחד. אבל, כנראה שעברתי דרך דומה לרוב הנרשמים: $100 עבור 6 שאלות? עסק טוב.

דרך נהדרת לגרום לאנשים לקחת את הזמן לכתוב פידבק מפורט או לענות על שאלות היא לתת משהו בתמורה. לא מדובר בהכרח על משהו פיזי, הנה דוגמא נהדרת מ-99bitcoins, אימייל למשתמשים שמדגיש שאותו משתמש קיבל ערך בחינם (סדרת מדריכים) ומבקש בתמורה לשתף באיזה תכנים הם מעוניינים. זו דרך נהדרת ליצור קשר עם משתמשים וללמוד מהם.

לחצו להגדלה

וזה מייל שאנחנו שולחים למשתמשים 'כבדים' שאנחנו מאד מעוניינים בפידבק שלהם:

שימו לב שאנחנו לא מבקשים מהנמענים לענות על השאלה על מנת לקבל את החולצה, ובכל זאת מעל 50% מהמשתמשים שמקבלים את האימייל הזה שולחים בחזרה את הפידבק שלהם, בדר"כ באופן מאד מפורט.

הפוסט פורסם לראשונה באנגלית בבלוג Startup Moon.

קרדיט תמונה ראשית: e-mail with one plus mark via shutterstock

מקור: cc-by-Dan Goodwin, flickr

חברת הסטארטאפ הצעירה Atomation הודיעה על גיוס של 900 אלף דולר בהובלת חממת Explore, המדען הראשי ומשקיעים פרטיים. החברה מפתחת פלטפורמה שתוכל להפוך כל צעצוע לצעצוע חכם שמסוגל לתקשר עם צעצועים אחרים ועם אפליקציה תואמת בסמארטפון. הסטארטאפ שממוקם כרגע בחממת Explore שביקנעם, כולל 3 עובדים.

בדרך לייצר את ה-Internet Of Toys

Atomation הוקם על ידי גיא ויצמן ששימש כמנהל ההשקעות של Mail.ru (שרכשה לפני 4 שנים את icq), שעבר צד והפך להיות יזם; וערן קשת – מתמטיקאי המתמחה בשילוב של רובוטיקה ואינטרנט. בעזרת Atomation הם מתכננים להביא את תחום ה-IOT לעולם הצעצועים. לצורך כך בונה החברה מעין אקוסיסטם שמורכב מ"אטומים", כלומר יחידת חומרה בעלת קישוריות Bluetooth 4 BLE.

כל "אטום" שכזה מעניק לצעצוע יכולות מתקדמות, כפי שייקבעו על ידי המפתחים. אולם הפיתוח של החברה מאפשר גם לשלב מספר "אטומים" במספר צעצועים שונים ולקבוע מה תהיה תוצאת האינטראקציה ביניהם במספר מקרים. למשל, מפתח יוכל להתקין יחידה שכזו על גבי גלגל של מכונית מרוץ רגילה, להתקין יחידה נוספת על גבי בובה ולהגדיר שאם המכונית תעבור מהירות מסויימת, הבובה תגיב בצורה כלשהי. מה שמעניין הוא שאותם "אטומים" הם מודולריים וניתנים להרכבה על צעצועים שונים, וליהנות משימושים יצירתיים חדשים. מי שאמור לספק את הפתרונות היצירתיים הללו הם קהל היעד של החברה, שמורכב ממפתחי מובייל, "מייקרים" ויצרני צעצועים.

פיצ'ר נוסף שיקרוץ למפתחי צעצועים למשל הוא יכולת איסוף הנתונים של ההתקנים; על פי החברה, המערכת שפיתחה תאפשר איסוף נתונים ואנליטיקות חכמות על הדרך שבה הילדים משחקים בצעצועים וכך תאפשר למנהלי המוצרים בחברות המשחקים ללמוד מהן הפונקציות העדיפות במשחק בקרב ילדים, ובכך לשפר ולייצר משחקים מתאימים באופן מדויק יותר לקהלי יעד, על פי פילוחים של גיל, מגדר, אזור גיאוגרפי ועוד. כלומר, אם המפתחים יראו שהילדים לא משתמשים בפיצ'ר מסויים של צעצוע, הם יוכלו להפסיק לבזבז עליו משאבים ולהתמקד בפיתוח אחר שימשוך את הילדים. לשאלת גיקטיים האם אין כאן פגיעה בפרטיות, נמסר מהחברה שכל האיסוף נעשה בשקיפות, תוך יידוע ההורים ותך שמירה על אנונימיות גמורה, ללא מסירה של שום פרט מזהה.

בתגובה לגיוס מסר מסר גיא ויצמן, מנכ"ל Atomation לגיקטיים: "היישום של הטכנולוגיה שלנו מתאים למספר רחב של תחומים, אך בחרנו לפתח את המוצר הראשון לעולם הצעצועים מכיוון שהוא קרוב לליבנו וגם כי הוא תחום שבו פיתוחים אינטראקטיביים, המחברים בין תוכנה לחומרה, נמצא עדיין בחיתוליו. מבחינתנו המהפכה הבאה היא בתחום המשחקים ולא ירחק היום בו ברבי תוכל לדבר עם סמי הכבאי והרכבת המסורתית מעץ תדע לטייל לבד ברחבי הבית והכל דרך שימוש במערכת שלנו".

מקור: TED

צפייה בהרצאות ברשת הפכו לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אז אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

השפעת שפת הגוף על תפיסתכם בפני החברה

אמי קאדי, פסיכולוגית חברתית וחוקרת שפת גוף, מסבירה על סמך ניסיונה כיצד לפעמים צריך "to fake it 'till you make it״ ומציגה מה עלינו לעשות כדי לגרום לסביבה לקלוט אותנו באור אחר לגמרי מזה שאנו תופסים את עצמנו. לפעמים באמצעות תנועות גוף מסוימות, אנחנו יכולים לשכנע ולגרום לאנשים להבין כי אנחנו מבינים גדולים בתחום מסוים, למרות שבעצם אנחנו לגמרי חסרי ביטחון.

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

• מה אנו עושים עם כל ה-BigData שלנו? כמויות המידע האדירות שאנו אוגרים אולי גורמות לנו להרגיש שאנו מצליחים בתהליך איסוף המידע שלנו, אך סוזאן אטלינגר מסבירה מדוע מחשבה זאת שגויה.
• 10 הטעויות הנפוצות ביותר של יזמים – גיא קוואסקי חושף את 10 הטעויות הנפוצות ביותר שסטארטאפיסטים ויזמים מבצעים בתחילת דרכם
• פיטר ת׳יל חושף את המרכיבים ליצירת סטארטאפ מוצלח – מייסד PayPal והדמות העומדת בבסיס הרשת החברתית הפופולארית בעולם מציע מה הם לדעתו מרכיבי המפתח בהצלחתו של סטארטאפ.
• מדוע הפרטיות שלכם צריכה להיות חשובה לכם – גלן גרינוולד מסביר את התובנות שלו מפרשת סנודן ומסביר מדוע הפרטיות שלכם צריכה להיות הדבר החשוב ביותר עבורכם
• מדוע כדאי לכם לישון טוב בכל לילה – במקום לנסות ולמלא את מצברי השינה בסוף השבוע, כדאי שתבינו מדוע מומלץ לכם לשאוף לשינת לילה טובה בכל לילה.

את הרשימה המלאה של ההרצאות הקודמות בסדרה תוכלו למצוא כאן.

יצא לכם להתקל בהרצאה מעניינת ברשת שתרצו לחלוק עם כולם? אתם מוזמנים לשלוח לנו הודעה על כך במייל החם, info AT geektime.co.il.

מקור: ג׳ינג׳ר

במאי האחרון הודיעה חברת ג'ינג'ר על כך שמתפצלת לשתי חברות, כשטכנולוגיית ה-Natural Language Processing Tools & Applications שפותחה בחברה נמכרת לאינטל, אך החלק השני של החברה ממשיך לפעול במתכונת שונה, עם התמקדות בפיתוח מוצרי English As a Second Language. בואו להכיר את הגרסה החדשה של ג'ינג'ר ולהבין מה בדיוק היא עושה, עכשיו כשעברה להתמקד במוצר אחד.

עוזרים למשתמשים עם השפה האנגלית

בדרך כלל כשאנו שומעים על רכישה של חברה כזאת או אחרת, המשמעות היא שכל החברה והטכנולוגיה שפיתחה עוברת לפעול תחת חסות החברה הרוכשת, כשלעיתים הנרכשת ממשיכה לתפקד כמוצר עצמאי, כמו הרכישה של Waze, ולפעמים נסגרת לחלוטין, כמו הרכישה של Boxee, במסגרתה סגרה את המוצר החדש שלה, Cloud DVR.

לכן, ההודעה מצד ג'ינג'ר הצליחה לבלבל אותנו ומשתמשים רבים ברשת, שכן אינה נסגרת לחלוטין אלא רק משנה את הפוקוס העיקרי שלה, כתוצאה ממכירה של חלק מהחברה. כלומר, ג'ינג'ר של היום היא לא אותה ג'ינג'ר של פעם (ובפעם אנו מתכוונים לאפריל 2014), כשמתוך הרכישה יצאה חברה כמעט חדשה, עם דרך פעולה שונה מזאת שהייתה קיימת עד היום.

כעת, ג׳ינג׳ר עברה להתמקד בפיתוח מוצרי English As a Second Language, עם דגש על המקלדת שהשיקה למשתמשי המובייל: Ginger Page. את המקלדת השיקה החברה בפברואר 2014 במסגרת תערוכת MWC, שכאמור נועדה לעזור למשתמשים לכתוב טוב יותר ולתקן שגיאות כתיב ודקדוק בשפה האנגלית.

צילום: גיקטיים

בעוד שמשתמשי אנדרואיד יכלו להוסיף את המקלדת כברירת המחדל שלהם בעת ההקלדה כבר מיום ההשקה של האפליקציה, השימושיות הראשונית עבור משתמשי האייפון הייתה מעט יותר מסורבלת, ודרשה מהם לפתוח את האפליקציה, להקליד את הטקסט, לתקן את השגיאות, להעתיק ולהדביק אותו במקום הרצוי.

לשמחתה של החברה, גרסת מערכת ההפעלה המשודרגת של iOS 8 הביאה עמה את האפשרות להחליף את המקלדת הראשית, וג׳ינג׳ר הגיבה בהתאם. כעת גם משתמשי אייפון יכולים להוסיף את המקלדת של ג׳ינג׳ר כברירת המחדל שלהם, ולקבל את אופציית תיקון שגיאות הכתיב והדקדוק תוך כדי כתיבה, בכל אפליקציה שרק ירצו.

לצד האפליקציות למשתמשי המובייל, ובעוד שמדובר על המיקוד העיקרי של החברה, היא מציעה פתרון גם למשתמשי הדסקטופ באמצעות אפליקציה ייעודית או תוסף לדפדפן. גם כאן יוכלו המשתמשים למצוא אפשרות לתיקון שגיאות כתיב ודקדוק בעת הקלדה, בין אם מדובר במנוע החיפוש של גוגל, מייל אותו כותבים לנציג רשמי או אפילו בוורדפרס, כחלק מהבלוג שלהם.

צילום: גיקטיים

הופכים לפרודקטיביים תוך כדי כתיבה

עם כל הכבוד להצהרות של החברה, הגיע הזמן לבדוק אותן בשטח. את המקלדת של ג׳ינג׳ר החלטנו לבדוק על מכשיר האנדרואיד שלנו, כשכבר לאחר ההתקנה הופתענו שעל מנת להתחיל לכתוב ״כמו שצריך״ לדברי החברה, עלינו להרשם ולהצטרף לקהל משתמשיה. לאחר תהליך הרישום, המתאפשר באמצעות חשבון הפייסבוק שלנו או כתובת המייל, הגדרתה של המקלדת כברירת המחדל והורדתה של השפה העברית, יכלנו לצאת לדרך.

המקלדת כוללת בתוכה לא רק תיקון שגיאות ודקדוק, אלא גם אלמנטים שלמדנו להכיר במוצרים אחרים בשוק, כגון Predictive Writing, תרגום של המשפט המוצג, הגדרה של מילה, הצגה של מילת היום ואפילו אפשרות להקריא את המילה בקול רם, על מנת שנוכל ללמוד כיצד להגות אותה. אלמנט נוסף אותו מציעה המקלדת היא אפשרות הקלדה באמצעות משיכת האצבע על גבי האותיות המתאימות, בדומה לאופן השימוש הקיימת במקלדת Swype או Swiftkey וכמובן, Emoji מובנים.

אך עם כל הכבוד ליכולות הללו, הבדיקה האמיתית של המקלדת היא בתחום השגיאות והדקדוק. לכן, החלטנו לבדוק אותה ״במצב שטח״, באמצעות שליחת אימייל רשמי לאחד מעורכי אתר גיקטיים באנגלית. תוך כדי כתיבת הטקסט שמנו לב שבכל הנוגע לשגיאות בסיסיות, כגון ההבדלים בין A ו-An או שימוש באותיות קטנות במקום לא מתאים, המקלדת ביצעה את התיקונים בצורה אוטומטית וללא התערבות מצידנו.

בכל הנוגע לניסוח מחדש, האמת היא שמעט התאכזבנו – אך יכול להיות שהאשמה היא בצד שלנו. קודם כל, החיפוש של תיקון הטקסט ותיקוני הדקדוק מתבצעים בזמן אמת, כך שלעיתים היה עלינו להמתין כמה שניות עד שהאפשרויות הוצגו עבורנו, אך לרוב השינוי היה של מילה אחת או שתיים, במטרה להשמע מעט יותר רשמיים.

לחצו להגדלה

כפי שתוכלו לראות בצילום המסך, המקלדת הציעה לנו להחליף מילה אחת בלבד, כששאר האפשרויות שהוצגו נשארו, פחות או יותר, אותו הדבר. מצד שני, אנו יודעים שלא השקענו יותר מידי בטקסט שכתבנו, ולכן החלטנו לבדוק את העניין בשנית, עם טקסט מעט יותר ארוך ופחות רשמי.

לשם כך, החלטנו להשתמש במילות השיר Thirft Shop ולבדוק כיצד תצליח המקלדת להתמודד, אם בכלל, עם הטקסט. גם כאן לא הצלחנו למצוא יותר מידי שינויים, מלבד שניים ששעשעו אותנו במיוחד, כפי שתוכלו לראות בתמונה.

בשורה התחתונה, אנו מבינים שמדובר במקלדת שלומדת את המשתמש ואת הניסוחים השונים שלו, אך בשלבים הראשונים של השימוש מסתמן כי היא לא עוזרת יותר מידי. עם זאת, בדומה לשאר המוצרים ״הלומדים״ שהתקנו על המכשירים השונים שלנו, גם כאן יהיה עלינו לתת לה קצת יותר מיום אחד על מנת לבדוק את יכולותיה האמיתיות.

מקור: צילום מסך

נשארים בצד ה-Software

בשלב זה לג׳ינג׳ר יש מטרה ברורה: החברה רוצה לרוץ קדימה ולהמשיך לפתח את פתרון השפה עבור משתמשיה, במטרה לבנות חברה גדולה ומבוססת. אם מסתכלים על זה מהצד, ג׳ינג׳ר נולדה מחדש כחברת סטארטאפ עם גב מאוד חזק מאחוריה, המעוניינת לפתח מוצר שישפר את חייהם של המשתמשים.

לדברי החברה, הטכנולוגיה בה משתמשת על מנת להציע את פתרון תיקון הדקדוק והשפה מבוסס על המחקר שביצעה במהלך כל שנות פעילותה, כשכמובן ממשיכה ללמוד את המשתמשים ואת אופן הפעולה וההקלדה שלהם, על מנת להמשיך לשפר את המקלדת ואת ביצועיה.

בניגוד לחברות גדולות ומבוססות, במשרדיה של ג׳ינג׳ר ניתן להרגיש באווירת הסטארטאפ, הנובעת מהרצון של העובדים לבלוט בשוק עם מוצר חדש שרק השיקו, בתקווה שהמשתמשים יבחרו להשתמש במקלדת שלהן על פני מגוון האלטרנטיבות הקיימות בשוק, הממשיכות לצמוח בקצב. החברה מבינה שבעולם המובייל היכולת להתחרות תלויה במשיכה של המקלדת, שתעזור למשתמשים להיות פרודקטיביים יותר מבעבר וכעת היא מפוקסת ומתמקדת בפתרון לשאלה כיצד יכולה להציע את המוצר הטוב ביותר בשוק זה, לכלל המשתמשים.

להורדת המקלדת לאנדרואיד – להורדת המקלדת ל-iOS

צילום: גיקטיים

בשנים האחרונות נדמה שהדרך העיקרית לגייס כסף ממשקיעים, במיוחד כשמדובר בקרנות הון סיכון, עוברת דרך "הוכחת Traction" – בעצם להוכיח, על ידי לקוחות אמיתיים וגדילה, שהסטארטאפ שלכם בנה מוצר שפותר בעיה אמיתית לשוק גדול, ושכל מה שהוא עכשיו צריך זה כסף כדי לגדול, ומהר. לכן הסיפור של מיכאל רייטבלאט, מנכ"ל פורטר, המספקת פתרון anti-fraud לסוחרי אינטרנט, מעניין במיוחד.

מיכאל בעצם הצליח לעבור משלב הרעיון ל-Round A ולגייס 3.5 מליון דולר מסקויה על בסיס מצגת בלבד, ללא מוצר וללא לקוחות.

איך הוא עשה את זה? בכנות, זה פשוט הפיצ' הכי טוב ששמעתי בחיים. כיזם, למדתי ממנו המון. לדוגמא, מעולם לא שמעתי הסבר כל כך טוב ועמוק על שוק האשראי, על השחקנים בשוק ועל הבעיות שבו. בנוסף, מיכאל לא רק מכיר את השוק היטב אלא הקים צוות של יוצאי פייפאל ו-fraud sciences בעלי מומחיות עולמית בתחום.

בעצם מיכאל אמר ״we've done it once and we can do it again״. לפני שבועיים התבשרנו שפורטר גייסה 15 מליון דולר נוספים והיא מרחיבה את הפעילות שלה.

האזינו לריאיון עם מיכאל רייטבלאט בפודקסט ״השבוע״:

להאזנה לכל הפרקים של פודקאסט "השבוע" ולמעקב אחר הפודקאסט

מקור: יח"צ

לא מעט אנשים משתמשים במחשבים שולחניים למשימות כמו גלישה, רשתות חברתיות, כתיבה וקריאת מיילים, עבודה על מסמכי אופיס למיניהם, צפייה בוידאו והאזנה למוזיקה. משימות אלו לא דורשות לרוב מעבדים רבי-עוצמה, דיסקים קשיחים בעלי נפח עצום או מערכת הפעלה מתקדמת, אולם עדיין רבים רוכשים מחשבים בעלי מפרט מרשים למדי, כשמחשב אחר עם מפרט קצת פחות מרשים היה עושה את אותה עבודה – וברבע מחיר. IMP הוא המיקרו-מחשב הישראלי הראשון, שמציע לכם מחשב שעונה על צרכים של הרבה מאוד אנשים – במחיר נמוך ומשמעותית ובמימדים צנועים הרבה יותר ממחשבים שולחניים רגילים.

מחשב שולחני וסטרימר בגודל זעיר

מחשב ה-IMP הינו מחשב מבוסס ODROID-U3, שכולל מעבד מרובע-ליבות ARM V9 במהירות 1.7GHz עם 2GB זיכרון RAM, עוד 8GB לאיחסון, 3 חריצי USB 2.0 וחריץ Micro-USB. מימדי ה-IMP הם צנועים למדי. רוחב: 11 סנטימטר, אורך: 11 סנטימטר וגובה 3.1 סנטימטר. מערכת ההפעלה היא לינוקס-אובונטו בגרסת 14.04 עם ממשק ה-Cinnamon.

IMP, כחברה שמתמקדת בתוכנה ולא בחומרה, דאגה שלא תצטרכו להתעסק עם הגדרות והמחשב יעבוד היישר מהקופסה, כשכל השירותים והתוכנות להם תזדקקו כבר מותקנים. בין השאר תוכלו ליהנות מדפדפן כרום ופיירפוקס, אפליקציות ג'ימייל, יאהו ואאוטלוק ותוכלו לעבוד על מסמכי אופיס בעזרת Office Online. מבחינת מדיה וסטרימינג, המערכת מותאמת ל-Chromecast, Miracast וכל שירות שתומך ב-DLNA, כשהמדיה-סנטר שלה מבוסס על XBMC. המערכת גם מגיעה עם Picasa, תוכנת הצפייה וארגון התמונות של גוגל, וכן שירותי סטרימינג כמו Last.FM, Spotify ועוד. גם מי שאוהב את הפייסבוק שלו על מסך גדול ייהנה מאפליקציית פייסבוק וטוויטר. מבחינת איחסון וגיבוי בענן, המערכת תומכת בכל השירותים הפופולאריים ביניהם דרופבוקס, גוגל דרייב, בוקס ו-onedrive.

נבות וולק ואלכס רפופורט, היזמים שמאחורי IMP עלו עם קמפיין גיוס המונים ב-Indiegogo, כשמחיר הקדם-השקה עומד על 129 דולר, לעומת 149 דולר המחיר הרגיל. (משלוח המכשירים יחל במרץ 2015).

ממשק ה-UI של המחשב. מקור: יח"צ

שוק מתפתח

שוק המיקרו-מחשבים זוכה לפופולאריות רבה בשנים האחרונות, כשההצלחה נזקפת בין השאר ל-Raspberry-PI ולארדואינו, שסחפו אחריהם קהילות מפתחים ומייקרים נלהבים. אולם למרות זאת, בנייה של מחשב שכזה על בסיס Single Board היא עדיין משימה שלא מתאימה לקהל הרחב וכוללת חיבורים, התקנת מערכת הפעלה ותוכנות והגדרות שונות. לנישה זו מנסים להיכנס היזמים שמאחורי פרויקט ה-IMP שמציעים מחשב ידידותי, זול וקטן, שמתאים לכל מי שמרבה להשתמש בשירותי רשת וענן ולא בפוטושופ או משחקים כבדים ותוכנות תלת מימד.

אולם כאן הם כבר נתקלים במתחרים חזקים כמו מחשבי ה-Chromebook שמריצים את מערכת ההפעלה ChromeOS של גוגל ומחשבי המיני דוגמת ה-NUC של אינטל. האחרון אגב, שמיועד גם הוא לאותו קהל יעד, מציע תמורת 129-149 דולר מעבדי אינטל, תמיכה ב-Wi-Fi ועוד.

צפו: סרטון האינדיגוגו של IMP

הפוסט נכתב על ידי דניאל גולץ, מפתח Web בעל הכשרה מאחת היחידות הטכנולוגיות, חי ונושם טכנולוגיה, משתתף סדרתי בהאקאתונים.

אם יש משהו אחד שלמדתי מההאקאתונים בהם לקחתי חלק בעצמי כמתחרה, אז הוא להערך מראש. לצורך כך, ריכזתי בעבורכם מספר טיפים שיבטיחו את מוכנותכם ויעזרו לכם לזכות במקומות הראשונים בכל האקאתון בו תשתתפו, בארץ או בחו"ל.

1. עשו שיעורי בית

הגיעו עם רעיון. אל תבזבזו זמן יקר של קידוד במהלך ההאקאתון על חשיבה ממושכת, התגבשו על רעיון מנצח לפני תחילת ההקאתון. חשוב מאוד לעשות מחקר לפני תחילת האירוע על מנת להבין מה הם הקריטריונים לזכייה, האם יש הגבלות על כמות החברים בקבוצה, על הטכנולוגיה שבשימוש ועוד. מעבר לכך – חשוב לבצע סקר שוק קטן, להבין מי קהל היעד שלכם, מה הן החברות והמוצרים העיקריים בתחום אליו אנחנו שואפים להכנס, האם יש מוצר דומה, במידה וכן – במה אנחנו טובים יותר.

2. הגיעו עם צוות מראש

צוות רציני, הוא צוות שיגיע להאקאתון אחרי מספר פגישות הכנה והיערכות. אם יש לכם רעיון – משכו אנשים איכותיים שיצטרפו אליכם לצוות ודאגו כי לכל אחד תפקיד. אל תגיעו עם צוות קטן מדי – שכן ככל הנראה לא תגיעו לרמת גימור מספקת. מצד שני, אל תגיעו עם צוות גדול מדי – מדובר באתגר ניהולי וב-24 שעות של פיתוח זה לא מה שצריך לעניין אתכם. הקפידו לשתף אחד את השני בעבודה שלכם לאורך כל הדרך. ודאו כי אתם יודעים בדיוק מי עובד על מה, מה יותר חשוב ועשו אינטגרציה לאורך כל הדרך.

3. התקינו הכל מראש

ודאו כי לכל אחד מחברי הצוות יש את כל הכלים הנחוצים – מחשב נייד, עכבר וכל דבר אחר שעשוי לסייע לו. התקינו את כל התוכנות מראש וודאו כי אתם מסוגלים לעבוד ולקודד יחד. הקפידו לבדוק גם את הדברים הקטנים. למשל, במידה ואתם מעוניינים לפתח ל-Windows Phone, על מנת להריץ את האימולטור שמגיע ביחד עם Visual Studio, עליכם להריץ את מערכת ההפעלה Windows 8.1 PRO משום שיש צורך להפעיל את הHyper-V. בחרו מראש Repository לקוד שלכם. ב-Visualstudio.com תוכלו להקים שרת TFS פרטי בחינם (עד 10 מפתחים) וב-GitHub תוכלו לעבוד יחד על גבי Git. אמנם ברוב ההאקאתונים אסור להתחיל פיתוח מראש, אבל ברובם ניתן להשתמש בספריות open source קיימות. נצלו את הזמן לפני תחילת האירוע למציאת ספריות מתאימות ונסיונות של שימוש בהן.

4. הכירו את הספונסרים שלכם

לרוב, הספונסרים הם חברי כבוד בפאנל השופטים. השקיעו זמן בהכרת המוצרים והשירותים של הספונסרים. חפשו דרכים להשתמש במוצרים שלהם, עודדו אותם להצביע לכם. למשל, אם מיקרוסופט היא ספונסרית בהאקאתון בו אתם משתתפים, נצלו את העבודה כי לשירות הענן שלהם Azure יש trial חינם המקנה 200$ והשתמשו בו במהלך הפיתוח. זכרו שהספונסרים משלמים כסף בכדי להיות שם ואין דבר שילהיב אותם יותר מאשר לראות את המוצרים והשירותים שלהם על הבמה בגמר.

5. כוונו גבוה, הישראו ריאליים

בסופו של דבר, מדובר ב-24 שעות של פיתוח. אף מוצר לא יכול להגיע לרמת גימור מושלמת אך עליכם לכוון לשם. עבדו בספרינטים קצרים וממוקדים, הקפידו שבכל שלב האפליקציה שלכם תהיה שימושית ותראה טוב. אל תכוונו מראש לרמה שאינה ריאלית במסגרת הזמן שלכם. אם אתם מפתחים אפליקציית iOS, סביר להניח שהיא לא תהיה מוכנה לחנות בסוף ההאקאתון וזה בסדר. אם יש משהו שכן חשוב להשקיע בו זה ממשק המשתמש. ברוב המקרים, אף אחד לא הולך להסתכל על הקוד שלכם או לשפוט אותו. תקפידו שהאפליקציה שלכם תראה טוב ותשדר "סקסיות".

6. השקיעו ב-DEMO שלכם

בסופו של דבר, כל שעות העבודה שלכם מתנקזות ל-3-5 דק' של דמו אל מול הקהל והשופטים. הקדישו חלק מזמן העבודה שלכם לחזרות על ה-DEMO. בחרו מה אתם מעוניינים להראות באפליקציה ומה לא (כמו שאמרנו, לא הכל יעבוד, וזה בסדר). תחליטו מה הם משפטי המפתח שלכם (נסו בשלב זה להבין על אילו קריטריונים אתם משחקים), מי אומר מה ומתי והכי חשוב – תשאירו מספיק זמן להדגמה של המוצר. המצגת לא כזו מעניינת כמו שאתם חושבים, דברו עם השופטים שלכם תכלס ותראו להם על מה עבדתם. בנוסף, שווקו ומתגו את עצמם. וודאו כי כל משתתפי ההאקאתון יודעים מי אתם ומה המוצר שלכם עוד לפני הגמר – הדפיסו שלטים, מדבקות ודברו עם אנשים. שווקו את הרעיון שלכם לכולם, לעולם לא תדעו מי בהמשך יהיה שופט או מי חבר בקרן השקעות שייקח את הרעיון שלכם וימנף אותו קדימה.

7. הכי חשוב – תהנו

ברוב ההאקאתונים שתשתתפו ככל הנראה, לא תזכו. תזכרו שאתם עושים את זה בשביל הכיף והחוויה. האירועים האלו מביאים המון ביטחון עצמי למפתחים ויזמים ועוזרים להם לעוף קדימה ולהגיע לרעיונות הטובים. נצלו את המשאבים שעומדים לרשותכם, קחו הפסקות ותהנו ממה שמציעים לכם – זה יכול להיות  קונסולות משחק, כדורסל ואפילו מסאג'ים. תהנו מהזמן ותכירו אנשים איכותיים להאקאתונים הבאים בהם תשתתפו.

קרדיט תמונה: desk with many objects via shutterstock

הפוסט נכתב במקור באנגלית על ידי כריס ריסדון, מומחה דיגיטל ושירותים, המשמש כיום כראש תחום העיצוב בענקית חוויית המשתמש Adaptive Path ותורגם לעברית על ידי ברק דנין וטל משעלי.

לפני כמה חודשים הרציתי בכנס ותיארתי את התפקיד שנקודת המגע (Touchpoint) משחקת, במאמץ לעשות סדר בשירות שחוצה ערוצים (Cross-channel). לאחר ההרצאה, כשחיפשתי ברשת משובים על ההרצאה שלי, נתקלתי בציוץ הזה:

נשמע כמו מחמאה מפוקפקת למדיי, אבל אני לקחתי את זה בצורה החיובית. לגמרי הבנתי את המקום שממנו התגובה הזו הגיעה: נהדר, עוד buzzword שאצטרך לשלב בעבודה שלי. זה קשה להימנע לחלוטין משילוב של מילים מקצועיות בתוך שגרת העבודה שלנו מפעם לפעם. כשמשתמשים בהן בין אנשי מקצוע, זה מסייע ביצירת שפה משותפת שחשובה כשמנסים לעבור מתיאוריה לפרקטיקה. אך כשמשתמשים בהן במעגלים רחבים יותר, הן עשויות לבלבל מנהלים ולקוחות תמימים ולהשאיר אותם בעננה של שפה מקצועית מזלזלת ומנוצלת לרעה. אז הפרשנות שלי לציוץ הייתה שאני הגעתי אל מעבר לז'רגון המקצועי, ומסגרתי אותו כחלק לגיטימי מאוצר המילים שלנו כמעצבים. מעולה.

לפתח את נקודת המגע

המושג "נקודת מגע" כבר נמצא בשימוש זמן רב, במיוחד בחשיבה על שיווק מותגי ועיצוב שירותים. אבל היום, כשתחומי עיצוב וגישות שונות מתנגשים זה בזה – מחוויית לקוח, לעיצוב שירותים, לעיצוב חוויה – ואנחנו מתחילים להחליף מושגים, שיטות ותוצרים, חלק מהמושגים הללו מקבלים משמעויות חדשות. עבורי, נקודת המגע הפכה להיות דרך מרכזית להתבונן בעיצוב של רגעים על-פני מסלולים שהופכים להיות מורכבים יותר ויותר. בין אם מדובר בסביבה משותפת מתרחבת של מוצרים דיגיטליים, חוויה קמעונאית חוצת-ערוצים, או חוויה בשירות מורכב שאין לו נוכחות פיזית.

להגדיר את נקודת המגע

רבים מבלבלים בין נקודת מגע לבין ערוץ (או פלטפורמה, או מדיום). לא פעם מתייחסים ל"נקודת המגע הטלפונית" או "נקודת המגע באתר". אבל נקודת מגע איננה ערוץ, וערוץ איננו נקודת מגע.

באופן היסטורי, נקודות מגע הוגדרו כאחד משלושה סוגים: סטטית, כמו אריזה או פרסומת; אינטראקטיבית, כמו אתר או קיוסק; ואנושית, כמו נציג מכירות. אבל כמעצב, הגדרה כזאת לא אמרה לי הרבה מבחינה איכותנית על נקודת המגע מנקודת מבט ממוקדת-אדם. לא היה הרבה מה לעשות איתה. להיות נקודת מגע עם מותג לא היה מספיק.

זה היה הזמן הנכון לחשוב מחדש מהי המשמעות של להיות נקודת מגע. מה הגדיר נקודת מגע בצורה שתיתן לנו הבנה עמוקה יותר של אותה "נקודת מפגש", ושיהיה אפשר לעשות איתה משהו מנקודת מבט עיצובית. כששיתפתי פעולה עם הקולגות שלי באותה התקופה, Todd Wilkens ו-Paula Wellings בסדנה שעסקה בתזמור של נקודות מגע, מסגרנו מחדש את נקודת המגע בתקווה שנשיג הגדרה יותר שימושית וקונקרטית. עבורי, בעבודה שלי, ההגדרה הזו נשארה נכונה עד היום:

"נקודת מגע היא נקודה של אינטראקציה המשלבת צורך אנושי מדויק, בזמן ובמקום ספציפיים".

אינטראקציה – יכולה להיות שיחה או ממשק, אני יכול לתכנן ולעצב אינטראקציה.
צורך אנושי מדויק – עכשיו אני יודע מה מניע את האינטראקציות האלה. במה אני תומך?
זמן ומקום סציפיים – כמעצב, אני צריך להבין את ההקשר מסביב לצורך הזה.

התברר שנקודת מגע היא רגע בזמן. אני רוצה לתכנן את מה שייתמוך ברגע הזה בזמן. באופן ספציפי, נקודת מגע עונה על הצורך בכך שהיא נותנת את הערך אותו נותנת החברה ללקוח באותו זמן ומקום.

מוות לפיצ'רים

ב-15 השנים האחרונות עבדתי עם "פיצ'רים ופונקציונליות" ותכננתי עבורם. בכמה מהשנים האחרונות פיתחתי שינאה גדלה והולכת לשימוש במילים הללו כחלק מאוצר המילים שלי כמעצב. ראשית, הרגע שבו אתה מתחיל לחשוב על חוויות מעבר להקשר של מוצר דיגיטלי אחד, כמו ממשק של תוכנה או אתר, המושגים הללו הופכים להיות מגבילים. אפילו סביבות חדשות שהן חוצות-ערוצים – כמו Netflix או Nike+ – מתחילות לספק ערך שלא ניתן לתאר בפשטות דרך המשקפיים של להוסיף או לשנות פיצ'רים. שנית, יש מטען כבד על המילה "פיצ'ר", והמשמעות שלה נוטה להיות שונה עבור אנשים שונים בארגון, גם בסדרי הגודל וגם בהיקף. בנוסף, אין לה שום מאפיין ממוקד-אדם.

זו סיבה נוספת שבגללה אימצתי את נקודת המגע כדרך טובה יותר לבטא יכולת שהמוצר או השירות עשויים להזדקק לה כדי לתת מענה לצורך האנושי המדויק בזמן ובמקום ספציפיים.

נקודת מגע עשויה להיות בסדרי גודל שונים לגמרי, יותר מאשר פיצ'רים – נקודת מגע יכולה להיות מיקרו-אינטראקציה בודדת בתוך ערוץ בודד, או סדרה של פעולות שחוצות מספר ערוצים. עצם העובדה שהמילה "מגע" היא חלק מהמושג "נקודת מגע", הופכת אותה ליותר ממוקדת-אדם ובכך תומכת במודל המנטלי, שלא כמו המילה "פיצ'ר" שמקורה עמוק במודל המימוש (בפיתוח). נקודת מגע מאוד דומה לסיפור משתמש, אבל היא לא מוגבלת להקשר של סביבת פיתוח בשיטת agile (על-אף שאנחנו מתארים נקודות מגע בדרך דומה).

רוב מסעות המשתמש (journeys), כמו רוב המערכות, מוגדרים על-פי זרימת המידע. מציאת הדרך, תיאורי מוצר, הסברים של שירותי בריאות, ויזאוליזציות של נתונים, לשאול נציג שירות לקוחות שאלות, הקלדה במנוע חיפוש, לשוחח עם יועץ, לספק פרטי תשלום לרכישה, לסמן כתבה כ"מועדפת" – הרשימה אינסופית. רוב הרגעים במסע המשתמש מוגדרים על-ידי זרימת המידע הזו. אבל עכשיו יותר מתמיד, אנחנו כבר לא צורכים באופן פסיבי את המידע, אלא יוצרים איתו אינטראקציה (שיחה, מחווה, פקודות קוליות).

"נקודת מגע היא אובייקט מידע שעטוף באינטראקציה"

מה הן האינטראקציות שחייבות להתרחש כדי לתמוך בצריכה, זרימה או החלפת מידע באותו רגע בזמן?

בלי קשר לסדרי גודל והיקף, נקודת מגע מספקות משהו טוב יותר כדי לשפוט באופן איכותני האם אני עונה לצרכים של אותו משתמש קצה. אם תתבוננו באותו רגע שבו אתם באינטראקציה עם משתמש קצה או לקוח, אתם רוצים שהרגע הזה יהיה:

• הולם (הקשר + תרבות)
• רלוונטי (מענה לצורך/פונקציונליות)
• משמעותי (חשיבות/מטרה)
• מעורר חיבה (מעודן, משחקי, מענג)

ולבסוף, לא משנה על איזה מהעקרונות הללו נקודת המגע עונה, היא צריכה להיות מחוברת (באופן רציף במסע). במובן זה, כל רגע במסע, בין אם זה מערך של מוצרים או חוויית שירות מורכבת, צריך להצדיק את קיומו דרך הערך שהוא מספק. האם הוא על אחד או יותר מהעקרונות הללו, והאם הוא מתחבר באופן רציף לנקודות המגע והרגעים האחרים? כשמציבים יעד איכותני לנקודת מגע, מבטיחים את הרלוונטיות שלה למסע המשתמש.

רק מגע טוב

בסופו של דבר, גם אם הן משמשות כמונח מקצועי, נקודות מגע הן דרך יותר גמישה מבחינת הקשר כדי לבטח את היכולת של מערכת לענות על צורך אנושי ספציפי במקום וזמן ספציפיים. כאשר הן ממופות, ניתן להזיז את נקודות המגע ולחבר אותן לרגעים אחרים. ביחד, ניתן לתזמר אותן. קבוצות שיווק, צוותי פיתוח, קבוצות מוצר או צוותי עיצוב יכולים להבין אותן ולהגדיר הבנה משותפת של היעד: "בנקודה זו בזמן, איך אנחנו עונים על הצרכים של האדם הזה?" – שפה משותפת שסביבה הצוות המולטידיסיפלינרי הזה יכול לתכנן מסע שלם יותר עבור המשתמש.

הפוסט פורסם לראשונה באנגלית

קרדיט תמונה: ux design via shutterstock

הרשימה ששווה מיליונים. מקור: צילום מסך

המכשול הגדול ביותר שעומד בפני יזם שרוצה לגייס השקעה, הוא כיצד להגיע למשקיע הנכון. קודם כל, למצוא משקיע שאכן מתעניין ומשקיע בתחומי העיסוק של המיזם ושנית, כיצד להגיע אליו – טכנית. אדן שוחט, יזם סדרתי (face.com שנמכרה לפייסבוק ו-aternity) ומשקיע ותיק ובעל ניסיון (קרן ג'נסיס בעבר וקרן Aleph עכשיו), רוצה לעזור לכם היזמים ויוצא ביוזמה חסרת תקדים שמרכזת על גבי מסמך אחד את שמות כל האנג'לים בישראל, דרכים ליצירת קשר ופרטים אודות ההשקעות אותן הם מחפשים.

רשימה יקרת ערך עם טוויסט חברתי

הרשימה שיצר שוחט, שהיא הראשונה מסוגה להתפרסם בפומבי, מכילה שמות של כ-130 אנג'לים ישראליים. בנוסף לשמות מופיעים הסטארטאפים בהם כל משקיע היה שותף, מקום מגורים ופעילות, שם החברה בה הוא פעיל, תחומי עניין עיקריים להשקעה ותחומי עניין משניים, סכום השקעה מינימלי ומקסימלי, רמת פעילות (כמה השקעות ביצע אותו משקיע) – לבסוף, כוללת גם הרשימה מידע האם המשקיעים מבצעים השקעות חוזרות בשלבים מאוחרים יותר של המיזם (Follow on).

החידוש ברשימה, מעבר לפומביות ולהיקף שלה, הוא שהיא שיתופית לגמרי. שוחט פתח מסמך גיליון אלקטרוני ב-Google Sheets, שכל אחד יכול לראות, לערוך, לתקן ולהוסיף פרטים מהידע ומהניסיון שלו. בשיחה עם גיקטיים הסביר שוחט כי הרשימה התחילה מ-15 אנג׳לים שמהם קיבל שוחט רשות לפרסם את הפרטים וכל המשקיעים האחרים נוספו לאחר מכן על-ידי הקהילה. כמו כן, הוסיף שוחט כי  אם אנג'ל לא נמצא ברשימה ומעוניין להוסיף את עצמו, או לחילופין, אנג'ל לא מרוצה מכך שהוא מופיע ברשימה – אין בעיה והם מוזמנים לתקן או למחוק את הערך המתאים. כמו כן, משקיעים המעוניינים שיגיעו אליהם באמצעות חיבור ממכר משותף בלבד מוזמנים לציין זאת במקום כתובת המייל שבקובץ (בין המשקיעים שכבר בחרו באופציה האחרונה ניתן למצוא את אחד מהאנג׳לים הישראלים המוכרים ביותר, אורן זאב).

מרגע שהתפרסמה הרשימה נכנסו אליה מאות משתמשים, ששינו וערכו אותה כך שתהיה הכי מעודכנת. בנוסף, כוללת הרשימה עוד רשימה גולמית של שמות שנאספו על ידי שוחט מהרשת, וזקוקים לעדכון, וכן, רשימת סטארטאפים שמחפשים השקעת סיד.

הרשימה מתעדכנת כל הזמן בעזרת חוכמת ההמון. מקור: צילום מסך

בתגובה לגיקטיים מסר שוחט: "אנחנו פה ב-Aleph אוהבים מידע ואנחנו חושבים שהוא צריך להיות חופשי ונגיש לכולם. הכל התחיל כפרויקט של כמה שעות, אבל עכשיו, בזכות המאמץ המשותף, הושקעו בפרויקט כבר עשרות שעות עריכה משותפת – וזה מגניב!".

טוב הרגתם אותנו, איפה הלינקים?

אם אתם מעוניינים רק לצפות ברשימה, השתמשו בלינק הבא:

http://bitly.com/ViewIsraeliAngels

אם אתם רוצים גם לשנות ולערוך, השתמשו בלינק הבא 

http://bitly.com/IsraeliAngels

הערה: האופציה של עריכה מוגבלת ל-50 משתמשים בו זמנית. במידה ולחצתם על הלינק והגעתם לגרסה לצפייה בלבד, כנראה שיש כרגע יותר מ-50 עורכים שנמצאים בקובץ ותצטרכו להמתין עד שיצאו מספיק אנשים.

מאת נתי בר-און, קו-פאונדר בסינדו, ומרצה בקורס ניהול קהילות של אלביישן.

השימוש בקהילות כדי לקדם ערכים הוא נושא שנמצא איתנו מאז ומתמיד, וברשת, הוא נוצר מייד עם קהילת הרשת הראשונה (WELL). כיום, לאחר שרבים מאתנו משתמשים במיזמים שמערבים חוכמת המונים וכלכלה שיתופית, יותר ויותר ארגונים מבינים שלקהילות רשת יש חשיבות שיווקית וכלכלית רבת משקל – ומתוך ההבנה הזו יוצרים פרוייקטים של קהילה ברשת.

פעמים רבות כשבאים לדבר על הקמת קהילה ברשת, מתחילים את השיחה על הפעילויות שחברי הקהילה יבצעו, והשיחה הופכת לטכנית. במקרים נדירים יותר, מתקיימת שיחה נכונה יותר על המטרות אותן רוצים להשיג עם (ודרך) חברי הקהילה. ועם זאת, ברוב הגורף של המקרים, מה שלא מדברים עליו כלל הוא מה שהופך קהילה למוצלחת, וזהו המסע שכל חבר קהילה עובר בעודו מעורב בפעילות.

קהילה היא מרחב שבו בני אדם מתאספים בגלל זיקה לנושא או ערך, ובעת המפגש עם הקהילה עוברים טרנספורמציה אישית ומתעצמים. איימי ג׳ו קים, מעצבת משחקים קהילתיים וחוקרת קהילות, תיארה בספרה ״בניית קהילות ברשת״ נתיב המתאר את השלבים שעובר חבר קהילה, הנקרא ״הספקטרום ההשתתפותי״. הנתיב הזה מתווה את השלבים שמשתתף עובר מהמפגש הראשון שלו עם הקהילה ברשת, ועד הפיכתו לחבר מוביל, והם מכונים lurker (מבקר או מסתתר), poster (מדבר), וleader (מנהיג).

מהסתתרות למנהיגות – המסע למציאת הקול האישי

Lurkers, מסתתרים מאחורי הדפדפן שלהם וצורכים תכנים מבלי להראות סימן שהם שם (מלבד עדויות בכלי האנליטיקס השונים). הם מהווים את האוכלוסיה הגדולה ביותר בתוך קהילות רשת, ופעילותם החרישית מאפשרת להם ללמוד את כללי ההתנהגות וערכי הקהילה עד לרגע שבו יהיו מוכנים להעיז ולקחת חלק בפעילות. לעיתים, Lurkers מסתפקים בלשאוב השראה, לחזק את הזיקה שלהם אל תחום העניין או הערך, ולצבור ידע בנושא. לעיתים אחרות הם רוצים להשתתף ומפחדים מכך בשל החשיפה הגדולה הצפוייה להם. אם נשאל Lurkers מדוע הם לא משתפים הם יגידו שהצפייה מספקת אותם, למרות שלעיתים המעורבות הרגשית שלהם במתרחש היא גבוהה מאוד (נשמע אותם אומרים – אני קורא כל תוכן שמתפרסם, זה הניוזלטר היחיד שאני פותח, התוכן הזה השפיע עליי מאוד, וכו׳).

השלב הבא על הספקטרום ההשתתפותי הוא Poster – מדבר. כש-Lurker מחליט להתבטא הוא מבצע תהליך שנקרא de-Lurking (הפסקת הסתתרות). ״מדברים״ הם חברי קהילה שמוסיפים תכנים לאתר, עונים על שאלות, מציעים תכנים, כותבים טורי דעה, ומפיצים את תכני הקהילה ברחבי הרשת. הפעילות הזו מזהה אותם וחושפת אותם לעיני שאר החברים, ואת דעותיהם למשוב וביקורת. אחד הפחדים הגדולים שלנו כבני אדם הוא לדבר מול קהל, והפחד הזה שורד במעבר לרשת. בעוד שבפייסבוק אנו מדברים עם חברינו, שכבר מכירים אותנו (ומקבלים את המוזרויות שלנו), באתרי קהילה אנחנו מתבטאים מול זרים גמורים והסיכון בפגיעה בתדמית הוא גבוה. התגמול על Posting מוצלח הוא הכרה ומשוב חיוביים מחברי הקהילה, שנוצרים בעקבות החשיפה – משובים שנעים מהוקרה פשוטה (לייק או ״תודה על הטקסט״) ועד שיתוף אמיתי (״זה בדיוק מה שהייתי צריך לקרוא, זה עזר לי מאוד בבעיה שלי״ וכו׳). מנהלי קהילה צריכים לוודא ש״מדברים״ שומרים על גבולות הגזרה המקובלים לשיחה בקהילה – ללא השמצות, העלבת חברים אחרים וכו׳.

השלב האחרון על הספקטרום ההשתתפותי הוא מנהיגות – Leaders – אותם חברים שמסייעים לאחרים, עונים על שאלותיהם, ומסייעים ל-Lurkers למצוא את קולם הייחודי, ולקחת חלק גדול יותר בחיי הקהילה. הם יוזמים אינטרקציות בין חברי קהילה, מסייעים להתרשתות גבוהה יותר בין החברים, ומציעים פרוייקטים שיעלו את רמת המעורבות. הם נהנים מההכרה החברתית לה הם זוכים מהפעילות שלהם, ומתוך נסיונם מבינים (אולי באופן אינטואיטיבי) את הערך ביצירת מנהיגים נוספים בקהילה. הם חווים תחושת שייכות גבוהה (ולעיתים בעלות) והיא משמשת כתמריץ רגשי חזק להמשך הפעילות שלהם.

וכמובן, ישנם מנהלי הקהילה. האתגר המרכזי של מנהלי קהילות הוא לאפשר למסע הזה לקרות. המענה על האתגר הזה משלב את יצירת המרחב המתאים (שפה, אווירה, אפשרויות טכניות בתוך אתרי הקהילה והכשרת החברים בשימוש בהם), תמיכה בצרכים השונים של המשתתפים (מהצורך בהשראה וידע, הכרה חברתית וחשיפה, ועד ביטוי יוזמה ומנהיגות) וכמובן – להניע את המעבר של חברי הקהילה בין השלבים השונים.

ולסיום – הרצאת הטד הקצרצרה הזו מדגימה בצורה משעשעת את התהליך מתחילתו ועד סופו.

Elevation Academy יוצרת חוויות למידה ייחודיות המשלבות הכשרה מקצועית ומימוש עצמי. אנחנו מספקים את הכלים, החניכה וההשראה לה אנשים זקוקים על מנת ליצור את הקריירה שלהם בעולם המקוון. ב-3 לדצמבר אנחנו פותחים קורס מנהלי קהילה, בו תוכלו ב-45 ימים ללמוד את רזי המקצוע מ-20 מומחים, תוך עבודה על פרוייקט אישי והתמחות בחברת סטארטאפ.

קרדיט תמונה: community people via shutterstock

צוות המייסדים של Mobilize. מקור: יח"צ

בשנים האחרונות אנחנו עדים לא פעם לגיבוש של קהילות שונות ומגוונות סביב מוצרים, שירותים וחברות. אם זה קהילות של משתמשים, דרך קהילות של נותני שירותים ופרילאנסרים וכלה במשקיעים. אבל ניהול של קהילות כאלו הוא לא עסק פשוט וכאן נכנס לתמונה הסטארטאפ הישראלי Mobilize. היום (ג') מודיע הסטארטאפ על גיוס של 1.2 מיליון דולר מקרנות Hillsven Capital, חממת UpWest Labs והמשקיע אדי שלו.

Uber וגוגל כבר לקוחות

ניהול קהילות של אנשים מחוץ לחברה, שהם לא עובדים או לקוחות, הוא עניין מורכב יותר מניהול רשימות תפוצה במייל. חברות ה"כלכלה המשותפת", ה-Share Economy, כמו Uber, Airbnb, Lyft ו-RelayRides נהנות מצמיחה מואצת שמתבססת על חברי הקהילה הרבים שהן צוברות. אולם כיצד תנוהל התקשורת עם חברי הקהילה? הפלטפורמה שפיתחה Mobilize מבוססת על ענן ומשלבת בין כלים שונים לתקשורת, מאגר אנשי קשר משותף, כלים לעידוד מעורבות וכלי אנליטיקס. הפלטפורמה מתאימה לניהול תקשורת בין מגוון סוגים וגדלים של ארגונים וחברות ביניהם סטארטאפים, קרנות הון סיכון, תוכניות אקסלטורים, חללי עבודה משותפים, קבוצות מפתחים וארגוני מתנדבים.

כיום, אם מנהל קהילה ב-Uber או מקבילו ב-Airbnb רוצים לשמור על קשר, להגביר מעורבות או לעדכן בפרטים, עליהם להשתמש בפלטפורמות שונות כמו מיילים או הודעות מיידיות, שמוגבלות ולא מאפשרות פילוחים מדוייקים או שילוב של כלים כמו סקרים למשל. הפלטפורמה של Mobilize מציעה מקום אחד שבו מנהל הקהילה וגם המשתמשים יכולים לתקשר ביניהם, תוך אינטגרציה מלאה עם שירות המייל ולוח השנה המועדפים עליהם, לייצר אירועים וסקרים ולעקוב אחרי אחוזי ההיענות.

הפלטפורמה נמצאת עדיין בשלב הבטא הסגור, אולם כבר עתה היא מונה כמה לקוחות גדולים ביניהם Uber, תוכנית המפתחים של גוגל, intuit ועוד. Mobilize מדווחת כי הפלטפורמה הוכיחה את עצמה במונחים של העלאת המעורבות ונאמנות בקרב החברים בה.

מתוך הפלטפורמה שפיתחה החברה. מקור: יח"צ

בתגובה לגיוס מסרה שרון סברייגו, מנכ"לית Mobilize: "אנחנו רואים ב-Mobilize הזדמנות נפלאה להיות הראשונים להציע פתרון חדש לקהילות החדשות שנוצרו. בזמן שרוב הפתרונות הקיימים מתמקדם בניהול לקוחות או שיתוף פעולה בתוך הארגונים, קיים צורך רציני בפתרון, שיעזור להפעיל פרילנאסרים, משתתפים, ספקים שקרובים לחברה וחיוניים להצלחה שלה". בשיחה עם גיקטיים, הוסיפה סברייגו כי הם נרגשים לשתף פעולה עם קרן Hillsven, שכבר הוכיחה את יכולותיה בבניית חברות ששוות יותר ממיליארד דולר (Ariba, שנמכרה לסאפ, י.א.); סברייגו גם ציינה את התרומה הגדולה של השותפים האחרים בגיוס, UpWest Labs ואדי שלו, מייסד Genesis Partners.

מקור: אתר Roomer

חברת הסטארטאפ הישראלית Roomer, המפתחת פלטפורמה אינטרנטית שמאפשרת לאנשים לסחור בחדרי מלון שהוזמנו ובוטלו, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס ראשון בגובה של 5 מיליון דולר. הכסף, שגויס באמצעות קרן ההשקעות הפרטית Disruptive של המשקיע טל ברנוח, ישמש את החברה להמשיך לצמוח ולפתח את המיזם. מאז הקמתה ב-2011 הספיקה החברה לגייס 7 מיליון דולר.

רווח משולש: למבטל, למחפש ולמלון

הפלטפורמה האינטרנטית שמפתחת החברה באה לענות על צורך גדול בתחום התיירות שאין לו פתרון בשלב זה – ביטולים של חדרים בבתי מלון. על פי החברה, מדי שנה, בארצות הברית לבדה, נרשמים 81 מיליון ביטולים של חדרי מלון. באמצעות אתר החברה, ניתן למכור חדרים שבוטלו בבית מלון במחיר מוזל, וכך נוצר מצב של Win:Win:Win: האורח יכול לצמצם את עלויות הביטול מול בית המלון; המלון יכול לאכלס את החדר למרות הביטול, וליהנות כך מההכנסות הנלוות כמו שירות חדרים, Wi-Fi, מסעדות; והרוכשים שזוכים לחדר במלון במחיר מוזל, שלפי החברה נמוך בכ-40% מהמחיר המקורי.

לדוגמא, במידה והחלטתם להזמין חדר במלון בניו יורק ומאיזשהי סיבה אתם לא יכולים להגיע ולממש את ההזמנה, במקום לשלם דמי ביטול בעלות משוערת של 500 דולרים, תוכלו להימנע מהתשלום וגם לצמצם את עלות חדר המלון המקורית. הסכום שתקבלו נקבע בלעדית על ידכם – מה שיוצר שוק חופשי ותחרות עצמאית בין בעלי החדרים.

יוצרת שוק חדש

Roomer מבצעת את כל התקשורת בין המשתמשים ובתי המלון ואחראית על כל השלבים שקשורים לתהליך: שיווק, תשלומים, העברות, עדכונים וכו. תמורת השירות גובה החברה 15% מכל עסקה שהושלמה.

מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, גון בן דוד אמר בריאיון לגיקטיים: "ביטולים של חדרי מלון מתרחשים כל הזמן, על פי הנתונים שאספנו, בארצות הברית בלבד מבוטלים קרוב ל-81 מיליון חדרי מלון בשנה, כאשר האורחים נאלצים להפסיד את מלוא הסכום ששולם לבית המלון וגם לשלם דמי ביטול בנוסף. כאן אנחנו נכנסים בכדי לעזור למטיילים שנמצאים במצוקה הזו."

חברת Roomer הוקמה בשנת 2011 על ידי המייסדים גון בן דוד, בן פרומין ועדי זלנר כחלק מתכנית היזמות Zell Entrepreneurship Program (ממנה גם יצא הסטארטאפ Feex).

 Roomer – ככה זה עובד:

מאת איתי חיות, סטודנט לפסיכולוגיה-כלכלה, יזם ביום ואיש שיווק בלילה. מפתח אפליקצייה לקבלת החלטות ושותף בפיתוח קולר חכם לכלבים.

בין אם אתם מנהלים סטארטאפ בתחילת דרכו, חברה עם עשרות עובדים או כזו שאפילו נסחרת בבורסה – סביר להניח שבתחילת הדרך, מצאתם את עצמכם 'מבזבזים' המון זמן בחיפוש אחר השם שמתאים לחברה שלכם, זו שהולכת לכבוש את העולם. לאחר שהספקתם לנשום לרווחה, נזכרתם פתאום שיש גם לוגו לעצב. יהיו שיטענו כי מדובר בהשקעה מבוזבזת ומנגד, יש המאמינים כי אין חשוב ממנה בתהליך המיתוג הראשוני. למען הסר ספק, אינני מתכנן להציג בכתבה זו פתרון קסם. אלא, בעזרת דוגמאות, להציג נקודות מחשבה חדשות, שלטעמי יותר חשובות מגודל האותיות בשם או הצבע בלוגו.

הלוגו של אפליקציית Clean

Study Case: אפליקציית Clean הישראלית

נתחיל מדוגמה ישראלית – האפליקציה ”Clean” פותחה השנה ע"י Yoovi Labs ltd., חברה בראשותו של איתן לויט (מפתח אפליקציית “Yoovi”). האפליקציה מאפשרת למשתמשים להחליט אילו תמונות במכשיר הנייד למחוק ואילו לשמור, הממשק ידידותי ומזכיר את הממשק של “Tinder”. מטרת האפליקציה לעזור למשתמש לפנות זיכרון במכשיר הנייד. האייקון של האפליקציה מובא כאן לפניכם משמאל.

בעוד שבוע מהיום, חלקכם עדיין יזכור ואולי גם ינסה את האפליקציה שפיתח לויט, אבל האם תזכרו איך קוראים לה? במשך שבועות הייתי משוכנע שהשם של האפליקציה הוא “Soap” (וזאת למרות שהמשכתי להשתמש בה). מסתבר שאני לא היחיד, שכן, לחלק לא מבוטל מהמשתמשים שפניתי אליהם, נדמה שהשם "Clean” פשוט חמק מזיכרונם. מדוע?

בשנת 1971 פרסם אלן פאביו את תאוריית הקידוד הכפול (Dual-Coding Theory, Paivio, 1971). תאוריית הקידוד הכפול מניחה כי קיימות שתי צורות לייצוג מידע בזיכרון לטווח ארוך: ייצוג מילולי וייצוג תחושתי (ייצוג תמונתי נכלל בתחושתי). פאביו טוען ששני סוגי הזיכרונות (המילולי והתחושתי) מעובדים בשתי מערכות חשיבה שונות. המערכות אמנם נפרדות אך יכולות לפעול לחוד או במקביל. ניקח למשל אדם שאגר במוחו את המונח 'כלב'. אותו אדם שמר בזיכרונו גם את המילה 'כלב' וגם את התמונה שמייצגת עבורו כלב. כאשר נבקש ממנו להיזכר בגירוי, הוא יוכל לשלוף את המילה, התמונה או את שניהם סימולטנית. כאשר נזכיר את המילה 'כלב', סביר שתמונה המייצגת כלב תעלה בזיכרונו וכאשר יראה כלב, ככל הנראה ייזכר שלייצור פרוותי שהולך על ארבע, קוראים, כמובן, 'כלב'. אך מה קורה כאשר לא נוצר קשר אסוציאטיבי בין מילה לבין תמונה? במקרה כזה, יהיה לנו קשה יותר 'לשלוף' את המילה מאשר את התמונה.

בניסוי שנערך בשנת 1967 ע"י חוקר זיכרון מפורסם (Shepard, 1967), הוצגו סדרות של מילים, תמונות ומשפטים לשלוש קבוצות של נבדקים. המטלה שהוטלה עליהם הייתה מטלת ההיכר בה התבקשו הנבדקים להבחין בין גירויים שהוצגו קודם לכן לבין כאלה שלא. הממצאים הראו שרמת ההיכר לתמונה הייתה גבוהה מאשר רמת ההיכר לשאר הגירויים (מילים ומשפטים). התוצאה נשמרה גם בבדיקה שנערכה לאחר שבוע מרגע הצגת הגירויים. לתוצאות אלו נמצא אישוש נרחב במחקרים נוספים, אפקט זה נקרא אפקט עליונות התמונה.

אם המוצר שלכם הוא כלי לניהול הזמן, כנראה תתקשו למצוא שם מקורי המכיל את המילה Calendar. בעולם המודרני, לא חסרים רעיונות דומים לשלכם או כאלו הפונים לאותו קהל היעד ולכן, תתקשו למצוא שם או דומיין רלוונטי שלא נרכש כבר בעבר. כיום, אנחנו רואים יותר ויותר חברות סטארטאפ ששמן לא מרמז על הפונקציונאליות שלהן, ולא חסרות דוגמאות.

אין בכוונתי לטעון שלוגו יותר חשוב משם החברה או להפך, אלא ששניהם צריכים לתפקד יחדיו ולענות לחשיבה האסוציאטיבית של המשתמשים הפוטנציאליים ובמיוחד של קהל היעד שלכם. לו הייתם חברה גדולה, כנראה שהייתם משקיעים סכום לא מבוטל במיתוג. במידה ואין זה המקרה (וחבל על הכסף שאין), אני מציע פרקטיקה אחרת. עולם ה-Lean וה-Agile מדריך אותנו לאסוף מידע שמאפשר למידה והסקה לאורך כל שלבי הפיתוח, אך כאשר מדובר בשם או בלוגו אנחנו נוטים להניח שהאינטואיציה שלנו מייצגת את הכלל ולכן ממעטים להתייעץ. הנה הצעתי אליכם: קחו את הסקיצות, גשו לאנשים שמייצגים את קהל היעד שלכם, נסו לראות אילו אסוציאציות עולות להם – באיזה סוג של מוצר הם חושבים שמדובר? מה המוצר עושה? איך הוא תורם? לא מן הנמנע, שתחשפו לרעיונות, אסוציאציות ושלל ממתקים חדשים, שלא הייתם הוגים לבדכם.

לסיכום, חשוב לזכור שלפי מחקריו של פאביו הזיכרון משתפר כאשר קל ליצור אסוציאציה בין הייצוג המילולי לתחושתי. מוצרים כמו קל-בטן (כדורים להקלה בכאבי בטן) או Messanger מאפשרים למשתמשים לזכור את המותג בצורה קלה יותר. אך אם בחרתם בדרך זו, שימו לב שאתם מסתכנים בהתנגשות אפשרית של אסוציאציות. אירוע שלאורך הדרך, אולי יקשה על הטמעת המותג בזיכרונם של המשתמשים.

תמונה: many logos via shutterstock

מקור: Geektime

הבוקר (ד׳) התקיים במסגרת שבוע האופנה בחולון אירוע Fashion Tech Date שנפתח בהרצאה והשקת הצמיד החכם (והיפה יש לומר) MICA מבית אינטל וחברת האופנה האמריקאית Opening ceremony. לאחר מכן הוצגו 8 סטארטאפים ישראלים ממגוון סוגים עם מכנה משותף אחד – שינוי חווית הקניות שלנו. האם שילוב של טכנולוגיה ואופנה יגרום ליותר גברים להתחיל וליהנות משופינג? לא הייתי בונה על זה.

<<< לתמונות מהאירוע

Awear – השאזאם של עולם האופנה

כנראה שיש אנשים מאוד רכושניים בעולם ועל מנת להתגבר על בעיה זו יצרה סלונימסקי טכנולוגיה שתאפשר לגלות מהיכן כל פריט נרכש ובקלות. החברה פיתחה צ׳יפ קטן (בגודל של מטבע שקל) מבוסס בלוטות׳ אשר יש להטמיע בתוך המוצרים השונים (תיקים, בגדים וכו׳) בתהליך הייצור כאשר כל רכיב הינו אינדיבידואלי ממש כמו תעודת זהות. באמצעות אפליקציה ייעודית יוכלו המשתמשים לסרוק את הפריטים שנושאים את הצ׳יפ עד למרחק של 10 מטרים ולקבל על מסך הטלפון הפנייה לאתר היצרן כדי לרכוש את המוצר. בעצם כל פריט יכול להפוך לפרסומת מהלכת ומשתמשי האפליקציה (מוכרים, מעצבים) יוכלו לקבל נתונים סטטיסטיים על כמות החשיפה ועל כמות החיפושים של מוצריהם. הרעיון נחמד בעיקר בשל העובדה שיחסוך תקריות לא נעימות בהן מנסים לצלם מישהי מבלי שתרגיש רק כדי לנסות ולהבין מאיפה התיק ההורס שלה אך הבעיה היא שניתן יהיה להחיל את האפליקציה רק על מוצרים חדישים.

Awear נוסדה ב-2013 על ידי לירון סלונימסקי, לאחר שבעת בילוי שגרתי בבית קפה עם חברה, הבחינה בפריט שמצא חן בעיניה על בחורה אחרת והחליטה לאזור אומץ ולשאול אותה מהיכן הוא, אך זו סירבה לשתף.

Say – שרשרת חכמה שמאפשרת ביטוי עצמי לבני נוער

רוב מוצרי המחשוב הלביש שפותחו עד היום פונים בעיקר למבוגרים והתעלמו מדור ה-Z, בני הנוער. בדיוק את הנישה האטרקטיבית הזו רוצה לתפוס חברת Say אשר חשפה היום לראשונה את המוצר שלה – שרשרת חכמה. השרשרת, בעלת סקינים צבעונים מתחלפים ואפליקציה המתחברת לאייפון באמצעות bluetooth, תאפשר לבני נוער להחליף ביניהם תמונות, אייקונים ואף רגשות, לתקשר עם בני נוער אחרים או סלבז. אם בעבר היינו תולים פוסטרים על הקירות או מסתובבים עם שרשרת חצי לב המסמלת חברות, כעת נוכל לעשות את כל אלו קצת אחרת באמצעות השרשרת. על תליון השרשרת האינטראקטיבי ניתן להציג כל תמונה, אנימציה או אייקון, מה שמאפשר ביטוי עצמי וחיבור בין מותגים, סלבריטאים ומובילי דעה לבני נוער.

מקור: Say

Famuza – אם תמיד חלמתם להיות מעצבים ולא ידעתם מאיפה להתחיל

תומר דביר ואסף חכמון הם אלו שעומדים מאחורי Famuza,  פלטפורמה אינטרנטית המאגדת מעצבים מכל העולם אשר מעלים שרטוטים לעיצובים שלהם ומאפשרים לקהל להצביע ולהשפיע לגבי מה יהפוך לפריט פיזי ולביש אשר יוצע למכירה באתר. ברגע שדגם מסוים יקבל מספיק תמיכה חברתית וקהל המשתמשים יביע בו עניין, הוא יעבור לייצור ותוך חודש יהיה מוצע למכירה באתר, כשלמדרגים תהיה האופציה לרכוש את הפריט לפני שיוצע לרכישה בפני הציבור הרחב. נכון להיום ניתן למצוא באתר גם פריטים של מעצבים חיצוניים המציעים פריטים פרי עיצובם על מנת להעשיר את תוכן האתר, לפחות עד שקהל המעצבים והמדרגים יתרחב. Famuza עברה סבב גיוס של מאות אלפי שקלים ממשקיעים פרטיים וכיום נמצאת במשא ומתן עם מספר משקיעים לסבב הגיוס השני זאת לאחר שנוסדה רק בינואר השנה.

EZFACE – הסוף למוצרי איפור שנזרקים לפח

הידעתם כי מוצרי קוסמטיקה בשווי 11 מיליארד דולר נזרקים לפח מידי שנה? ובכן, בהתחשב בכך שמידי שנה יוצאות בין 6-8 קולקציות איפור, נתון זה נשמע די הגיוני. קניית מוצרי איפור שעדיין לא התנסנו בהם היא חוויה לא פשוטה וקל מאוד לפספס ולקנות מוצרים אשר לא באמת מתאימים לנו. על מנת להקל עלינו, EZFACE יצרו עבורנו אפליקצית מראה ווירטואלית, אשר מאפשרת לכן ״למדוד״ את מוצרי האיפור בצורה המושלמת והמדויקת ביותר, כך שתוכלו לראות איזה איפור מתאים לכן ואיזה לא. כעת את יכולה למדוד איפור בלי לבזבז זמן, כסף ואם את מאלו שלא אוהבות למדוד איפור בחנויות קוסמטיקה מטעמי היגיינה – כמוני, מה טוב. על מנת להשתמש באפליקציה עליך להעלות תמונה טובה של הפנים שלך, לסרוק את ברקוד המוצר בו את מעוניינת להתנסות והאפליקציה מיד תזהה ותמקם את פריט האיפור באופן מדויק, כולל מרקמו והגוון הספציפי.

SnapGet – פריטי אופנה אלטרנטיביים

ראית נעל אשר מצאה חן בעינייך ברחוב, ברשת חברתית או במגזין? SnapGet תמצא עבורך מספר אלטרנטיבות דומות לנעל שאהבת כאשר כל מה שאת צריכה לעשות זה לצלם תמונה של הפריט. מכיוון ויוצגו בפניך מספר אלטרנטיבות תוכלי ליהנות מטווח מחירים מגוון וגם לחפש איפה ניתן לרכוש את הפריט בחנות שהכי נוח להגיע אליה. האפליקציה יעילה במיוחד אם את נוהגת לעלעל במגזיני אופנה מחו״ל, שם פעמים רבות יוצא לנו להיתקל בפריט ה-ו-ר-ס שברור לנו שמחירו לא סביר ולכן באמצעות האפליקציה תוכלי לרכוש נעליים דומות במחיר נוח הרבה יותר. האפליקציה אידיאלית גם כן עבור מותגים שכן תציע שירות אשר יפעל בדומה למודעות ממומנות בגוגל, כך שפריטים ממומנים יופיעו בראש התוצאות.

הפלטפורמה מאפשרת יצירת מועדון לקוחות דיגיטלי ממותג ומותאם לצרכיהם של עסקים, מותגים ומועדוני צרכנות באמצעות אפליקציית מובייל ייעודית ומערכת ניהול המאפשרות ניתוח של מגוון הפעולות של המשתמשים השונים. כך למעשה יכולים עסקים לתקשר עם לקוחותיהם, ללמוד אודות הרגלי הקנייה שלהם ולהציע להם הטבות מגוונות ותואמות במיוחד עבורם. כמו כן, KEEPRZ מאפשרת ללקוחות לקבל מידע על קולקציות חדשות, עידכונים, קופונים ומבצעים.

Zeekit – שופינג אונליין עם יחס אישי

אחד החששות הגדולים בכל הנוגע לקניות באינטרנט הוא שהפריט שרכשנו יראה אחרת לגמרי מבתמונה או שהמידה / גזרה לא תתאים לנו. על מנת להתגבר על קשיים וחששות אלו הוקמה Zeekit, פלטפורמת מסחר אינטראקטיבית המחברת בין לקוחות למוכרים באמצעות חוויה ויזואלית ואישית. האפליקציה מאפשרת להמחיש את התוצאה והעיצוב הסופי של מוצרים שונים, ובכך למעשה לבדוק את תגובותיהם של הרוכשים הפוטנציאלים למראה או עיצוב חדשים. כמו כן, לקוחות יכולים לעצב את המוצרים על פי הסטנדרטים שמתאימים להם, למטרות ייצור או למטרות קמפיינים חברתיים וירטואלים.

Stylit – סטייליסט אישי ווירטואלי

בינינו – כמה פריטים יש לך בארון שמעולם לא לבשת כי פשוט לא הצלחת לשלב אותם בצורה הנכונה? כאשר אנו קונים בגד חדש חשוב לבדוק האם הוא מתאים לבגדים שכבר יש לנו והאם נוכל ליצור בעזרתו אאוטפיט מוצלח. על מנת לעזור לך להיות צרכנית נבונה יותר, מומחית האופנה מאיה קרמר והיזם יניב ניסים הקימו עבורך את Stylit בשנת 2012. הפלטפורמה אשר משתמשת בטכנולוגיית Big Data, אוספת נתונים מהמשתמשים, ממותגים ומסטייליסטיות, ותעניק לכם את המענה לבעיה בצורת שירות סטיילינג אישי אונליין. מידי שבוע תקבלי שתי הצעות הגשה לאאוטפיטים המותאמים להעדפותיך האישיות ומבנה גופך. הפלטפורמה מאפשרת יצירת אאוטפיטים המורכבים מההיצע הענק של הפריטים ברשת לבין ההעדפות האישיות והמלתחה האישית שלך. נכון להיום הפלטפורמה תומכת רק באופנת נשים אך גם הגברים נמצאים ב-road map של המיזם.

נכחתם במאורע? מוזמנים להשוויץ בלוק השיקי שלבשתם ולתייג את עצמכם באלבום הפייסבוק של האירוע.

חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס, המייצגת בישראל את פעילות חברת RTI, ספקית מובילה של פתרונות תווכה (Middleware) לעולם התעשייה וה-Real Time , תקיים ב-3 בדצמבר במשרדי מטריקס בהרצליה, כנס טכנולוגי מקצועי בנושא ה-Internet of Things או IOT ("האינטרנט של הדברים").

מבין האורחים בכנס גם ד"ר אנדרה שילה, המייסד והארכיטקט הראשי של מחלקת הטלרובוטיקה בסוכנות החלל האירופאית, שנמנית על לקוחות RTI. שילה הוביל לאחרונה ניסוי, במסגרתו באמצעות זרוע רובוטית וטאבלט, הצליח לשלוט על פעילות מוטוריקה עדינה של רובוט המרוחק ממנו כ-400 ק"מ. זאת באמצעות פתרון תווכה של RTI ב-Real-Time ובתווך נמוך.
שילה יציג במסגרת הכנס את רשמיו מהניסויים והפרויקטים שסוכנות החלל האירופאית מקדמת תוך שילוב פתרונות RTI ובכלל.

דובר נוסף במפגש יהיה ד"ר ג'רארדו פארדו קסטלוטה, המנהל הטכנולוגי של חברת RTI העולמית, שמגיע במיוחד לישראל לטובת השתתפות בכנס ויספר על סטנדרטי תוכנה לקישוריות, חיבור והבנה בין מכונות חכמות ורכיבים בעידן ה-IoT בתעשייה.

חברת RTI חברה בוועדת ההיגוי של הקונצורסיום העולמי לקידום ה'אינטרנט של הדברים' בתעשייה, יחד עם חברות מובילות נוספות כגון AT&T, GE, סיסקו, IBM, אינטל ואחרות. לאחרונה הוכרזה על ידי מחקר עצמאי של חברת Appinions שפורסם במגזין פורבס ורויטרס, כחברה המשפיעה ביותר בתחום ה-IOT לתעשייה. ל-RTI פתרונות מובילים לקידום עידן ה-IoT עבור לקוחות בתחומי בטחון ותעופה, אוטומציה, שירותים פיננסים, אנרגיה, רכב, בריאות וניהול תחבורה.

הכנס מיועד לקהל של מהנדסי מוצר, מנהלי פיתוח מוצרים בתחומי ציוד רפואי, תרופות, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, יצרניות תוכנה ישראליות ועוד.

ההשתתפות בכנס ללא תשלום אך מחייבת הרשמה מראש.

לפרטים נוספים ולהרשמה

קרדיט תמונה ראשית: tech room via shutterstock

קרדיט תמונה: המפטון קריק, עיבוד תמונה

הפוסט נכתב על ידי קרן צוריאל הררי

מחבת על הכיריים, ומקושקשת על האש. כבר חודשים, עוד מקושקשת ועוד מקושקשת ועוד מקושקשת. זו לא מקושקשת שגרתית: היא לא עשויה בכלל מביצה. גם החלל לא שגרתי: הכיריים יושבים בתוך חברת סטארט־אפ מעוצבת להפליא באזור הכי טרנדי בסן פרנסיסקו. המטרה עוד פחות שגרתית: המקושקשת הזאת אמורה לשנות לגמרי את האופן שבו העולם אוכל.

זאת אינה יומרה חסרת כיסוי. חברת Hampton Creek Foods כבר המציאה מיונז ללא ביצים (שמותג היטב תחת השם "Just Mayo") ובצק עוגיות ללא ביצים (Just Cookies) שנמכרים בהצלחה ברוב רשתות המזון הגדולות בארצות הברית. בזמן שאנשים ממשיכים להתווכח מה קדם למה, הביצה או התרנגולת, המפטון קריק פשוט הוציאה את התרנגולת מהמשוואה ופנתה לעולם הצמחים כדי להחליף את הביצה במוצר בריא, מזין וזול יותר, בלי לפגוע בסביבה ובלי להתפשר על הטעם. כל פיתוח נוסף שלה מגדיל את הסיכוי שבעתיד הלא מאוד רחוק נוכל להסתדר לגמרי בלי ביצים, ויותר מכך: שנמצא דרך לשנות את כל תעשיית המזון כך שתהיה יעילה יותר, כלכלית יותר וטובה יותר לכולם.

לא פלא שהמפטון קריק נהפכה לאחד הסטארט־אפים המדוברים בעולם, וכנראה לסטארט־אפ האוכל העשיר ביותר. רשימת המשקיעים בה חלומית כמעט, וכוללת את השמות הבולטים ביותר בעולם ההייטק וההון סיכון. כל חברה היתה גאה לעשות "וי" ליד שם אחד, להמפטון קריק יש כמה וכמה להתפאר בהם: ביל גייטס, האיש העשיר ביותר באמריקה ומייסד מיקרוסופט; לי קא־שינג, האיש העשיר ביותר באסיה ובעל מוניטין מנצח אחרי השקעות בפייסבוק, בסקייפ, ב־Waze ועוד; ג'רי יאנג, ממייסדי יאהו; פיטר תיל, ממייסדי פייפאל ומהמשקיעים המוקדמים בפייסבוק; משקיע ההון סיכון הוותיק וינוד קושלה; התאומים עלי והאדי פרטובי, יזמים שמאחוריהם 16 אקזיטים מוצלחים כולל פייסבוק וזאפוס; ג'סיקה פאוול, סגנית נשיא גוגל; אש פאטל, לשעבר בכיר ביאהו; ובני הזוג קאט טיילור וטום סטייר, שמפנים את המיליארדים שהוא עשה בקרנות גידור להשקעות עם ערך חברתי ומוסרי. בארבע שנות קיומה המפטון קריק גייסה כבר 30 מיליון דולר.

קרדיט תמונה: המפטון קריק, עיבוד תמונה

במקביל החברה מושכת גם את יצרני המזון הגדולים. חלקם כבר מחזרים אחריה בדרך לשיתוף פעולה, מקווים להשתמש בתחליף הביצים שלה במוצרים שלהם. אחרים חשים מאוימים מהתחרות החדשנית שהיא מציגה להם. יוניליוור, למשל. אם המפטון קריק היתה צריכה הוכחה סופית לכך שהיא לא רק מרתקת את עולם ההייטק אלא גם מטלטלת את תעשיית המזון, היא הגיעה לפני שבועיים בדמות תביעה שהגישה נגדה יוניליוור. ענקית המזון (מיונז הלמנס, ליפטון, קנור ובן אנד ג'ריס), הטיפוח האישי וטיפוח הבית, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 118 מיליארד דולר, טוענת שהסטארט־אפ הקטן הזה מטעה את הצרכנים כשהוא קורא למוצר שלו "מיונז", כי לפי הגדרות ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) מיונז חייב להכיל ביצים. עד כדי כך חוששים שם מהשינוי שעומד בפתח.

ג'וש טטריק, מנכ"ל החברה ואחד משני מייסדיה, יודע היטב שזה לא המיונז שמטריד את האחרים, אלא הגישה של המפטון קריק כולה: של יזמים שרוצים להאכיל את העולם לא פחות משהם רוצים להרוויח, ושמוצאים דרכים יוצאות דופן לעשות זאת — למשל בבניית מאגר חסר תקדים של נתונים על הערכים התזונתיים והתכונות של כל צמח וצמח, כדי שהצמחים יוכלו להחליף עוד חומרי גלם בתעשיית המזון. "התביעה של יוניליוור שמה על השולחן את הצורך לחשוב מחדש על שוק המזון. אני חושב שהעניין הוא פחות התחרות ויותר הצורך להקל על יזמים לחדש דברים, ולאפשר לאנשים לאכול טוב יותר", מספר טטריק ל"מוסף כלכליסט" בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי. "עד עכשיו החדשנות המקסימלית של חברות המזון היתה להפוך את החטיפים ליותר קריספיים או להוסיף יותר טעם למסטיק. ה'חדשנות' הזאת לא מטפלת בסוגיות אמיתיות ומהותיות".

אידאולוגיה שנולדה באפריקה

עשרות רבות של עובדים כבר יושבים במתחם של המפטון קריק באזור SoMa בסן פרנסיסקו. החלל התעשייתי־לשעבר מורכב מאזור משרדי, ספות הסבה אדומות, שולחנות מעבדה ומטבח תעשייתי, זה שבו מקשקשים עכשיו לא־ביצה. "אנחנו עובדים על הביצה המקושקשת הראשונה בעולם שמיוצרת מצמחים, ונקראת Just Scrambled", מסביר טטריק. "היא לא תכיל כולסטרול, תהיה בטוחה יותר, זולה יותר, מתאימה למי שאלרגי לביצים, ותציע אפילו קצת יותר חלבונים מביצת תרנגולת רגילה". ומה לגבי הטעם? טטריק לקח את המקושקשת לג'ים קריימר, בעל תוכנית פופולרית במיוחד בערוץ CNBC וגורו השקעות שבחר את החברה לאחת מ־50 החברות שייצרו מהפכה בתחומים שלהן. הוא שלף מולו צנצנת עם נוזל צהבהב, שפך אותו על מחבת, טיגן קלות והגיש את התוצאה לקריימר, שטעם בחשש ואז פסק באופן נחרץ: "שיט, בנאדם, זה טוב", וחיסל את המנה.

טטריק צחק. תוכניות פופולריות, רשימות יזמים מצליחים והשקעות עתק הן לא הסביבה הטבעית לצעיר הזה, שלא גדל בפקולטות לניהול עם חלומות על כסף גדול. למעשה, מחצית מחייו הבוגרים בכלל עסק בעבודות למען נזקקים באפריקה. הוא גדל באלבמה ובפנסילבניה, ולאחר התיכון הוא הלך ללמוד ולשחק פוטבול באוניברסיטת ווסט וירג'יניה, אבל ליקוי רפואי קטע את הקריירה הספורטיבית שלו. ב־2004 סיים תואר ראשון בהצטיינות בלימודי אפריקה ואחר כך השלים תואר במשפטים באוניברסיטת מישיגן. בין שני התארים ואחריהם חי בסך הכל שבע שנים באפריקה, עבד ביוזמות חברתיות של האו"ם וגופים אחרים ואף שימש משפטן סביבתי בשירות ממשלת ליבריה. נראה שהיוזמה האפריקאית הקרובה ביותר ללבו היא More Than Me, עמותה ליברית שאוספת ילדות־זונות מהרחוב ומשלבת אותן בבתי ספר, כדי לתת להן הזדמנות לבנות לעצמן עתיד אחר. טטריק סיפר לא מזמן שאם לא היה מקים את המפטון קריק, כנראה היה חוזר לאפריקה לעבוד בעמותה הזאת.

קרדיט תמונה: צילום מסך, YouTube

אבל ב־2011 הוא הקים את המפטון קריק, עם חבר ילדותו ג'וש באלק. שניהם כבר היו שקועים אז בעבודות חברתיות־אידאולוגיות: טטריק הקים את 33needs, אתר מימון המונים לסטארט־אפים חברתיים (שנסגר בינתיים), ובאלק עבד ועדיין עובד בעמותת The Human Society, שמגנה על חיות משק. בשיחות ביניהם הודו שני הג'ושים שהם מוטרדים מהאופן שבו פועלת תעשיית החקלאות והמזון, בין השאר על רקע הניסיון של טטריק באפריקה, שהבהיר לו שהפתרונות לרעב שמציעות העמותות והממשלות אינם מספקים וכי יש צורך בשינוי יסודי בשרשרת ייצור ואספקת המזון. הג'ושים חשבו שכאשר יש 1.2 מיליארד רעבים בעולם, זה פשוט מטורף להאכיל את החיות שאנחנו אוכלים במזון שיכול לספק את הרעבים.

הביצים משכו את תשומת לבם באופן מיוחד. ייצור ביצים, הם הבינו, כרוך בבזבוז מים ואדמה, בסיכונים בריאותיים כמו סלמונלה ושפעת העופות ובתנאי גידול קשים של התרנגולות, שנגזרים מהעובדה הפשוטה שהיצרנים פשוט רוצים למקסם רווחים. "ביצה היא הנס הלא־ייאמן של הטבע שעוות בידי מערכת שאינה בת קיימא", חורץ טטריק.

מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שביצים כל כך חיוניות במטבח, כמאכל בפני עצמו או כחומר גלם המשמש בבישול, טיגון ואפייה, לעיבוי, הדבקה, הקצפה, הקרשה ויצירת מרקם חלק. בין אם אנחנו אוכלים ביצים או אוכלים מזון שבו השתמשו בביצים, הן חלק מרכזי (וטעים) מאוד מהתפריט שלנו. הג'ושים תהו אם אפשר למצוא לביצים תחליף שיהיה בריא וזול בלי להתפשר על הטעם או התכונות הייחודיות שלהן, ויצאו למסע לחיפוש חלופה לביצים מעולם הצמחים.

המטרה, מדגישים בהמפטון קריק בכל הזדמנות, היא שאנשים לא ישנו את ההרגלים שלהם, אלא ימשיכו לאכול את מה שטעים להם, בסכום שסביר בעיניהם להוציא בסופרמרקט שקרוב לביתם – רק עם שינוי אחד, שלא יפריע למהלך חייהם, והוא שהמוצר יהיה נטול ביצים. זו האידאולוגיה: טעים, זול, בריא, ידידותי לסביבה.

בין השורות נשמע שהמטרה היא גם לעודד טבעונות — טטריק טבעוני, ובאלק פעיל למען זכויות בעלי חיים — אולם טטריק נזהר מלדבר על טבעונות, שנתפסת כעניין של כת קטנה ואגרסיבית. "המטרה העיקרית שלנו היא לסייע לאנשים רגילים לאכול טוב יותר, פשוט ככה", הוא מסביר. "מעולם לא תכננו להיות חברה טבעונית. אנחנו רוצים להיות חברה לכולם, בכל מקום, וכדי לעשות את זה האוכל שלנו צריך להיות טעים ובמחיר סביר. מה שכן, בתהליך הזה אנחנו יוצרים מוצרים שהם יותר בני קיימא, יותר בריאים וגם יותר זולים".

המנה החמה של עמק הסיליקון

נדרשו להם רק שנתיים מגיבוש המטרה ועד השקת המיונז בלי הביצים. בסוף 2011 הג'ושים גייסו את יוהן בוט, לשעבר מנהל מחקר ופיתוח גלובלי ביוניליוור פתרונות מזון ואדם שמבין בתכונות הביוכימיות של מוצרי מזון. השלושה הצליחו לעניין ברעיון את וינוד קושלה, משקיע מהשורה הראשונה של ההון סיכון בעמק הסיליקון; הוא נתן להם חצי מיליון דולר, שהתווספו לכל החסכונות של טטריק שהושקעו בחברה, 37 אלף דולר.

אחריו, כאמור, באו שמות גדולים לא פחות, וכל המשקיעים, על פי הדיווחים, טעמו את המוצרים של המפטון קריק לפני שהחליטו אם להשקיע בהם. ג'רי יאנג, למשל, אמר כי "המשאב של המפטון קריק יעיל, נגיש ולא יקר, והטעם שלו נהדר", וגם כינה את טטריק "איש חזון". ביל גייטס כלל את החברה ברשימה הקצרה שלו, שלושה שמות בלבד, של חברות שישנו את עולם המזון. בפוסט שהקדיש לנושא בבלוג הפופולרי שלו, Gates Notes, ציטט גייטס נתונים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם שלפיהם ב־2005 הביקוש העולמי לביצים עמד על 62 מיליון טונות, וב־2050 הוא עתיד לקפוץ ל־102 מיליון טונות. זה ביקוש אדיר, שלא ברור אם יהיה בכלל איך לספק אותו – ובאיזה מחיר כלכלי וסביבתי. אלה תנאי פתיחה מצוינים לסטארט־אפ ביצים, ופוסט אצל גייטס הוא מקפצת שיווק מצוינת.

מה הייתם צריכים לעשות כדי להגיע למשקיעים בסדר גודל כזה?

"הם השקיעו בחברה מכמה סיבות. קודם כל, אכפת להם מקיימות, שזאת הסוגיה העיקרית שאנחנו מתמודדים איתה. שנית, הם ראו את השוק העצום שיש לנו פוטנציאל לשנות. וכבר מההתחלה היו לנו כמה יועצים חזקים ומוכשרים שהכירו לנו את האנשים הנכונים, ככה שלא ניגשנו למשקיעים האלה בצורה עיוורת, וזה תמיד טוב. מזון הוא תחום רותח כרגע, הוא זקוק באופן נואש לחדשנות, והמשקיעים מכירים בזה".

בכוונה או במקרה, גם חלק מהעובדים שהמפטון קריק שכרה תרמו לא מעט לפרסום שלה. כריס ג'ונס, למשל, השתזף באור הזרקורים כמתמודד ב"טופ שף", תוכנית טלוויזיה פופולרית שבה שפים מתחרים באתגרים קולינריים. לאחר התוכנית הוא שב לעבודתו כשף של Moto, מהמסעדות המדוברות בשיקגו, עזב אותה כדי להיות יותר עם בתו, ואז נענה להצעתו של טטריק להיות מנהל החדשנות הקולינרית בהמפטון קריק. באתר של החברה אפשר לראות וידיאו ותמונות שלו מבשל לבתו עם המוצרים נטולי הביצים של החברה.

קרדיט תמונה: המפטון קריק

לקריאה נוספת:

• יש לי אייפון. בשביל מה אני צריך אייפד?
• בלאק פריידי: אפליקציות בתשלום שתוכלו להוריד בחינם
• שובו של ESDAC: חוקרים החזירו לחיים מחשב בן 65

האמזון של עולם המזון

שאלת מיליון הדולר היא כמובן איך החברה מייצרת ביצים נטולי ביצים, ומהו צמח המפתח. התשובה היא שאין תשובה אחת. לביצים יש תכונות מגוונות, ובכל מאכל נדרשת תכונה אחרת. התפקיד של הביצה במיונז, למשל, שונה מהתפקיד שלה בעוגייה, בקציצה או בחביתה. לכן עבור כל מוצר המפטון קריק מחפשת את הצמח הנכון או הרכב הצמחים הנכון, בשילוב חומרים טבעיים אחרים.

על התהליך הארוך הזה של ניסוי וטעייה מופקד צוות גדול של ביוכימאים ומהנדסי מזון, שבראשו עומד ד"ר ג'ושוע קליין, ביוכימאי שעבד בעבר על פיתוח תרופה לאיידס במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק). בשפה המקצועית שלו, האתגר הוא לבודד חלבוני צמחים שיוכלו להחליף את חלבוני הביצים בכל אחד מהמוצרים. "זה מסובך אבל בהחלט אפשרי", אמר בעבר. "אנחנו רוצים לפתח מוצר שיתאים לכל הקהלים בלי לשנות את ההעדפות שלהם, אלא רק להציע להם פתרון טוב וטעים יותר".

כדי לייצר את המיונז, למשל, במעבדת החברה בודדו חלבונים מ־1,550 צמחים. 11 מהם זוהו כמתאימים, והרכיב העיקרי ב־Just Mayo הוא אפונה צהובה שגדלה רק בקנדה. פרט לאפונה המיונז מכיל שמן קנולה, מים, מיץ לימון, חומץ, סוכר אורגני, מלח, תבלינים, עמילן ובטא קרוטן. בכפית של המיונז הזה יש 90 קלוריות, 10 גרם שומנים (רק גרם אחד של שומן רווי), 80 גרם סודיום וגרם אחד של פחמימות. ללא כולסטרול, ללא שומן טרנס.

והוא גם טעים, לפי הטועמים והמבקרים. לפני חודשיים ערך אתר האוכל הגדול Serious Eats מבחן טעימה עיוור לארבעה מותגי מיונז צמחיים, ובהם Just Mayo, לצד מיונז רגיל, לא צמחי. לא רק שהמיונז של המפטון קריק היה הטעים ביותר מכל הממרחים הצמחיים, הנסיינים חשבו שהוא טעים יותר גם מהמיונז הרגיל. לאחרונה הוא יצא לשוק בטעמים נוספים — צ'יפוטל (פלפל צ'ילי מיובש), שום ותאילנדי חריף.

עוגייה של המפטון קריק. קרדיט תמונה: המפטון קריק, עיבוד תמונה

המוצר השני שהמפטון קריק הוציאה הוא Just Cookies, בצק לאפיית עוגיות שוקולד צ'יפס. האתגר היה כפול: להוציא את הביצים ולהוציא את החמאה. העוגיות מכילות שוקולד, שיבולת שועל, שמן דקל אורגני, מים, שמן קנולה דחוס ודִבשה. בשיעורים נמוכים יותר יש בו סוכר, קמח דורה, מלח, סודה לשתייה, לטיצין סויה, אלגין ומשפר אפייה. אותו עיתונאי מ־Serious Eats אפה את העוגיות בביתו ולקח אותן לבית הקפה השכונתי שלו. הבעלים והלקוחות אהבו אותן מאוד; אחד מהם אפילו אמר שזו העוגייה הטובה ביותר שטעם אי פעם. הביקורת העיקרית היתה שהעוגיות יכולות להיות קצת יותר מתוקות. אף אחד לא הרגיש שאין בהן ביצים או חמאה. גם בכנס משקיעים של קושלה ונצ'רס, קרן ההון סיכון של וינוד קושלה, טטריק עשה לביל גייטס וטוני בלייר, שמשמש יועץ של קושלה, טעימה עיוורת של מאפינס אוכמניות בלי ועם ביצים. שניהם לא הבחינו בהבדל.

נדרשה סבלנות כדי להגיע להישגים האלה. 1,432 פעמים רקחו המדענים של המפטון קריק מיונז לא מספיק טוב; הגרסה המנצחת היא ניסיון מספר 1,433. לא פלא, אם כן, שהחברה ממעטת מאוד להתייחס למוצרים הבאים שנמצאים בעבודה. לצד המקושקשת, מספר טטריק בזהירות, "אנחנו עובדים על עוד מוצרים כמו תערובות אפייה, צבעים למזון ואפילו צמחים שיכולים לשמש כסוכר יותר בריא".

במקביל, וללא אישור רשמי של החברה, פורסם כי היא מפתחת תחליפי ביצים למוצרים של חברות המזון הגדולות בעולם, מה שעשוי להיות זרוע פעילות רווחית מאוד. אולם הזרוע שעשויה להיות הרווחית ביותר היא מאגר המידע העצום על צמחים שהחברה בונה בעזרת דן זיגמונד, מי שהיה מדען דאטה ראשי ב־google maps ומנהל הנדסה, דאטה ואנליזה ביוטיוב. בעולם מוכרים כבר מיליוני מינים של צמחים, לכל מין יש וריאציות ותתי־מינים, והמידע הביוכימי עליהם מוגבל. הצוות של זיגמונד יוצר מאגר מידע עצום של התכונות הללו כדי לפשט את תהליך החיפוש אחר הצמח שיאפשר לייצר עוד מוצרי מזון בריאים, זולים וידידותיים יותר לסביבה.

על פי הדיווחים, המפטון קריק כבר נמצאת במגעים למכירת הרשאות לשימוש במאגר לחברות מזון גדולות. גם בנושא זה היא נמנעת מלמסור פרטים, אולם בהתבטאויות שונות טטריק מדגיש שהידע הטכנולוגי של החברה הוא הדופק שלה. "אני חושב שיש כמה דברים שיהפכו אותנו למצליחים, והראשון הוא הטכנולוגיה. אנחנו משלבים כמה שיטות מחקר שונות, בדרך חדשנית", הוא מדגיש. בעבר אף השווה את הכוח הזה של החברה למעצמה מתחום אחר לגמרי: "הלב של אמזון הוא טכנולוגיה למיון ולוגיסטיקה. היא התחילה עם ספרים כי זה היה מודל מצוין לטכנולוגיה שלה. אנחנו התחלנו עם מיונז כי קשה מאוד לעשות אותו בלי ביצים. בחמש השנים הבאות נחשוב על משהו אחר, שוק המזון עצום ויש בו הרבה הזדמנויות".

קרדיט תמונה: המפטון קריק

ככל שפוטנציאל הרווח המרשים מתבהר, לטטריק חשוב להדגיש שאמנם מטרת החברה להרוויח, אבל לא זה הדבר החשוב בעיניו. הוא באמת רוצה לשפר את החיים של האדם הממוצע. "זה לא שאנחנו רק מייצרים מוצרים", הוא מסביר, "התחלנו תנועה, והיא מתקדמת ונפוצה במהירות. עוד ועוד אנשים מכירים בכך שמערכת הפקת המזון מקולקלת ומזדהים עם מה שאנחנו עושים. הדבר המגניב בטכנולוגיה שלנו הוא שאין גבול למוצרים שנוכל לפתח ולממלכת הצמחים האדירה שנוכל לחקור".

אני בטוחה שקיבלתם כבר הצעות לקנות אתכם.

"הקמנו את החברה הזאת כדי ליצור שינוי גדול במזון עבור כולם, בכל מקום, ולא כדי למכור אותה לחברת מזון גדולה תמורת 200 מיליון דולר. לא, לעולם לא נמכור".

בכל מקום, גם למי שרוצה רק זול

אפשר היה לצפות שיצרני מזון אמריקאיים מתחרים – למשל הלמנס או קראפט, שהמפטון קריק מתחרה במיונז שלהן – ינסו למנוע את כניסתה לשוק. עם מחזורי מכירות עצומים ומגוון ענק של מוצרים שסופרמרקט ממוצע לא יכול להסתדר בלעדיהם, ליצרנים היה מנוף לחץ משמעותי על הקמעונאים. אלא שטטריק מספר שהדרך למדפים היתה קלה. "היה לנו הרבה מזל עם הכנסת המוצרים שלנו לחנויות, ולמעשה כמה מהקמעונאים הגדולים פנו אלינו ביוזמתם. הסיקור התקשורתי שקיבלנו עזר מאוד". בראיון אחר, בפברואר, סיפר ש"הדבר הגדול ביותר שקרה בחודשים האחרונים היה כמות לא תיאמן של פניות – מיצרני מזון, מסעדות מזון מהיר והקמעונאים הגדולים בעולם שאומרים: 'בואו נעשה עסקים'".

באופן טבעי, הרשת הראשונה שמכרה את המיונז של המפטון קריק היתה Whole Foods Market, אימפריית המזון הטבעי־אורגני היוקרתית והיקרה. משם זה רץ הלאה, והיום אפשר להשיג את המוצרים ברוב הרשתות הגדולות, כולל קוסקו, וולמארט וטרגט. החנויות הזולות כמו Dollar Tree היו חשובות לטטריק במיוחד. "גדלתי עם אבא שאי אפשר היה לשכנע אותו לאכול בריא, כי הוא רצה זול וטעים", הסביר בעבר. "אז אבא שלי צריך להיות מסוגל לקנות את המיונז הזה בלי לחשוב אם זה בריא או זול, אחרת זה חסר ערך". לשם השוואה, אלו הפרשי המחירים בין יצרניות המיונז השונות, על פי האתר של טרגט: 4.99 דולר למוצר של המפטון קריק, 3.99 דולר למיונז של הלמנס, 2.99 דולר לזה של קראפט.

כעת החברה פוזלת גם למדפים מעבר לים. בקיץ המוצרים שלה נכנסו לרשת Park'n'Shop בהונג קונג, וייתכן שהקשרים עם לי קא־שינג יחברו אותה לרשתות קמעונאיות נוספות באסיה. "בסופו של דבר אנחנו מקווים להיות נגישים בכל העולם", מוסיף טטריק. "השקנו את המוצרים שלנו בהונג קונג, בתחילת 2015 נהיה זמינים גם בחנויות של טסקו באירופה, ואנחנו מקווים לייצר בהמשך חטיפים זולים ועשירים בחלבונים שיהיה קל לשלוח למדינות העולם השלישי". הוא רוצה להיות חברה של כולם, הסביר בעבר. "לא צריך להיות קשה לעזור לאנשים לאכול בדרך שטובה יותר לעולם. מה יקרה אם נדאג לכך שלאנשים רגילים יהיה ממש קל לעשות דברים טובים?".

הפוסט נכתב במקור ב"כלכליסט"

מקור: צילום מסך

צפייה בהרצאות ברשת הפכו לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אז אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

איך לגרום ללקוחות לרצות לשלם לך

• השפעת שפת הגוף על תפיסתכם בפני החברה – אמי קאדי, פסיכולוגית חברתית וחוקרת שפת גוף, מסבירה על סמך ניסיונה כיצד לפעמים צריך "to fake it 'till you make it״ ומציגה מה עלינו לעשות כדי לגרום לסביבה לקלוט אותנו באור אחר לגמרי מזה שאנו תופסים את עצמנו.
• מה אנו עושים עם כל ה-BigData שלנו? כמויות המידע האדירות שאנו אוגרים אולי גורמות לנו להרגיש שאנו מצליחים בתהליך איסוף המידע שלנו, אך סוזאן אטלינגר מסבירה מדוע מחשבה זאת שגויה.
• 10 הטעויות הנפוצות ביותר של יזמים – גיא קוואסקי חושף את 10 הטעויות הנפוצות ביותר שסטארטאפיסטים ויזמים מבצעים בתחילת דרכם
• פיטר ת׳יל חושף את המרכיבים ליצירת סטארטאפ מוצלח – מייסד PayPal והדמות העומדת בבסיס הרשת החברתית הפופולארית בעולם מציע מה הם לדעתו מרכיבי המפתח בהצלחתו של סטארטאפ.
• מדוע הפרטיות שלכם צריכה להיות חשובה לכם – גלן גרינוולד מסביר את התובנות שלו מפרשת סנודן ומסביר מדוע הפרטיות שלכם צריכה להיות הדבר החשוב ביותר עבורכם

את הרשימה המלאה של ההרצאות הקודמות בסדרה תוכלו למצוא כאן.

יצא לכם להתקל בהרצאה מעניינת ברשת שתרצו לחלוק עם כולם? אתם מוזמנים לשלוח לנו הודעה על כך במייל החם, info AT geektime.co.il.

זו אחת השאלות שאני נשאלת הכי הרבה על ידי חברות הסטארטאפ. בין אם זה לקראת גיוס או כחלק מתכנון התקציב והתזרים הנדרש. אני רוצה לעצור מראש את כל אלה שרוצים למהר ולומר שהוצאות השיווק הן אך ורק פונקציה של עלות הלידים – ממש לא. התפיסה הזו תוביל לכך שעלות הלידים לאורך זמן תהיה היקרה ביותר שיכולנו להשיג. שלא לדבר על כך שהיא תניב הרבה פחות לידים מאשר פעילות שיווקית משולבת. יחד עם זאת כמובן שחישוב עלות הליד הוא בהחלט פרמטר משמעותי בתקציב.

כדי לענות נכון על השאלה איך לתקצב את הפעילות השיווקית אני רוצה להרחיב לרגע את הדיון ולשאול מה אנחנו רוצים להשיג? מה הן מטרות השיווק? התשובה הבסיסית היא חד משמעית. מאחר שמטרת כל עסק הינה למקסם את הערך לבעלי המניות, תפקיד השיווק הוא לייצר את הערך הגבוה ביותר של החברה. ערך החברה נמדד בשני פרמטרים: (1) התוצאות העסקיות (2) תפיסת החברה והמותג.

ההבנה החשובה ביותר בבנייה ותכנון הפעילות השיווקית של החברה היא ששני הפרמטרים הנ"ל מזינים זה את זה. מיומו הראשון של הסטארטאפ צריך לתכנן את הפעילות השיווקית שתניע מקסימום התעניינות ותוביל למקסימום מכירות מחד ובמקביל תבנה את הערך הנתפס של המותג והחברה.

5 השלבים לבניה נכונה של התקציב השיווקי שלכם

1. מחקר, איפיון והגדרות היסוד לצורך תכנון הפעילות השיווקית

מי הלקוחות הראשונים והמשניים בהם נכון להתמקד ואיפה הם נמצאים, באיזה שוק אנחנו משחקים (מי המתחרים, מה האלטרנטיבות), איך נכון להגדיר את המוצר מנקודת מבטם של הלקוחות, כדי שלקוחות היעד ימצאו אותו, ומה הערך – הכאב או ההזדמנות שיניעו את הלקוחות להתענינות ורכישה\שימוש.

שימו לב: שלב זה אינו קשור ישירות לתכנית הפעילות השיווקית ותיקצובה וראוי שייעשה לפני היציאה לשוק ובמקרים רבים גם לפני או בתחילת הפיתוח. בנייה נכונה של השלב הזה, היא זו שתאפשר לנו תיקצוב יעיל ורזה של השיווק ואפקטיביות גבוהה בשיווק והמכירות. אם המחקר של התנהגות ותפיסת השוק לא נעשה, כמות הכסף, הניסיונות והכישלונות בפעילות השיווקית יעלו הרבה יותר ממה שתיקצבנו, ויגרמו במקרים לא מעטים לכישלון החברה.

עלות מחקר מיפוי השוק שכולל איפיון מדויק והגדרות היסוד של השיווק, משתנה ותלוי בפרמטרים רבים של שווקי היעד, אופי המוצר ועוד, היא עלות חד פעמית. קחו בחשבון שזה הסכום שייחסך לכם בטעות הראשונה שתעשו בשל איפיון שוק לא נכון.

2. בניית הבסיס לתכנית הפעילות השיווקית לחצי השנה או השנה הקרובה

לאחר שהגדרנו מי הלקוחות הראשונים והמשניים של החברה, נבחן (בהתאם למחקר) איפה הם נמצאים? בכלל, וביחס לכאב ולפתרון של המוצר שלנו, בפרט. מה הם מחפשים, באילו אתרים הם גולשים, מי הבלוגרים שהם עוקבים אחריהם, מי מובילי הדיעה בתחום, האם ולאילו כנסים או אירועים הם הולכים, מי השותפים העסקיים שלהם, האם יש ומי המפיצים הקשורים איתם ועוד.
כשמיפינו את המקומות בהם הם נמצאים נשאל את עצמנו באילו כלים ומה סוג הפעילויות באמצעותם נכון לנו להגיע אל קהל היעד בהקשר של המוצר שלנו?

לפי התשובות, נבנה את הבסיס הקבוע של כלי השיווק בהם נשתמש להשגת המטרות העסקיות והמותגיות של החברה. דוגמאות:

• מוקד הפעילות יכול להיות שילוב של סושיאל מדיה עם תכנים ו-PR (שילוב שלושת הכלים הללו הם כיום המנוע הגדול ביותר ליצירת לידים וכמובן שגם בונה את הSEO ותפיסת החברה). בשילוב או ללא שילוב של פרסום בקישורים ממומנים או ברשתות חברתיות.

• או שמעצם אופיו של המוצר שלנו נזהה את התערוכה האחת החשובה לנו ביותר ובשנה שנתיים הראשונות נתמקד בה ביצירת פגישות מראש, ב-PR שימונף סביב התערוכה, בביתן שיצוד את העין ללקוחות הרלוונטיים (לא צריך ביתן גדול בשביל זה. רק מדויק במסרים וחכם בצורת ההצגה שלהם).

חשוב להבין כי הפעילות השיווקית צריכה לעשות במודל 360 מעלות כלומר להגיע בהרבה ערוצים שונים עם אותם מסרים והנעה לפעולה.

3. יצירת תכנית העבודה (בטבלה) בפירוט חודשי של כל הפעילות השיווקית על פי קהלי היעד

רצוי לעבוד על פי נושאים חודשיים בהתאם לקורה בשוק ולמקד את כל ערוצי הפעילות השונים בנושא הנבחר באותו חודש. זה ישיג בולטות ואפקטיביות גדולות מאוד.

4. תמחור הפעילות השנתית\ חודשית

התמחור יתחלק לשלושה פרמטרים על פי ערוצי השיווק והכלים השיווקיים בהם בחרנו להשתמש. פרמטר אחד הוא הפרמטר של כוח האדם או הספקים הקבועים איתם נכון לנו לעבוד למימוש התכנית השיווקית.

האנשים הפנימיים – עובדי החברה העוסקים במכלול הפעילות השיווקית (כמובן אם יש מישהו שמחלק את עבודתו בין שניים או שלושה תחומים נתמחר בהתאם. למשל אחד היזמים שאחראי על השיווק אך רק בשליש מהזמן). הספקים הקבועים איתם עובדת החברה ושעובדים על פי שעות או בריטיינר חודשי קבוע.

הפרמטר השני הוא כל הקשור להוצאות הפעילות השיווקית הקבועה מדי חודש. אם זה חסות חודשית קבועה, פרסום קבוע בקישורים ממומנים או ברשתות חברתיות, פעילות קידום אתרים או אפליקציות וכד'.

הפרמטר השלישי הוא כל הקשור לפעילות השיווקית הספציפית של החודש המתוכנן (או במקרה של תכנית שנתית \ חצי שנתית, הערכת הפעילות הספציפית של כל חודש במהלך השנה).

תמחור עלות הפעילות המתוכננת – למשל:

• עלות הפצת מיילים שכוללת את רשימת התפוצה וההפצה (יש כלים וספקים מתמחים).

• עלות תערוכה בחודש מסוים על כל הכרוך בה מעבר לעלויות הקבועות: ביתן, טיסות ושהות, חומרים (ברושור, סרטון, דמו, מצגת וכד') פעילות קידום מכירות מיוחדת ועוד על פי התכנית.

• עלות רכישת מידע או סקר

ועוד, בהתאם לפעילויות המתוכננות.

5. בקרה על ההוצאות

לאחר התקצוב, ולאחר שמימשנו אותו, חשוב ביותר לזכור לבדוק ולמדוד במהלך התקופה וכמובן אחריה את ההוצאות המעשיות ביחס לתקציב שתכננתם וכמובן ביחס לעמידה ביעדים שהצבתם. להסקת מסקנות והערכת התקציב שנותר\ עומד לרשותכם.

לסיום, אני מודעת לכך שנושא תיקצוב השיווק מעלה שאלות והתלבטויות רבות. אתם מוזמנים לפנות אלי במייל ואנסה לענות על שאלות ספציפיות שנוגעות לסטארטאפ שלכם hayut@gaia-vsm.com

קרדיט תמונה: piggy bank via shutterstock