
מימון ההמונים הפך מזמן לבאז וורד בסצינת הסטארטאפים בעולם כולו כשמיזמים רבים מנסים את מזלם בגיוס כסף להתנעת פרוייקטים הזויים יותר או פחות. אבל איך נראה מאחורי הקלעים של הפלטפורמה המצליחה Kickstarter? דינה ניישטאט, הישראלית היחידה כיום שעובדת בחברה הפופולארית, הסכימה לספר לנו מה קורה במקום בו גיוס הוא שם המשחק.
ניישטאט (33), עברה לתפוח הגדול לפני שנה וחצי, בעקבות רילוקיישן במקביל להיכרות עם מי שלימים הפך לבעלה. היא אומנם בוגרת מדעי המחשב אך לאחר מספר התנסויות הן כעצמאית והן במסגרת חברות גדולות, החליטה לשנות כיוון וללמוד עיצוב מוצר (עיצוב תעשייתי). "הבנתי מהר מאוד, שלעצב ולפתח מוצר פיזי מאוד דומה לפיתוח מוצרי תוכנה", היא מסבירה. בעת לימודיה עבדה בחברת WIX כמנהלת מוצר בכירה ואז קיבלה הצעה מליעד אגמון לעבור לניו יורק. לאחר כחצי שנה נאלצה לעזוב לטובת פתיחת דף חדש בארה"ב. "כחלק מהעיסוק שלי בעיצוב תעשייתי התחלתי לחפש קהילות רלוונטיות בניו יורק ונתקלתי בקהילת בוגרי ITP", משתפת דינה, "אחד הבחורים בקהילה הזאת עובד בקיקסטארטר והוא זה שזרע את הרעיון בהתחלה, כי בכלל לא דמיינתי שהם יושבים איתי באותה עיר. עברה שנה מהיום שבו הרעיון עלה לתחילת עבודתי בחברה".
אחרי ששלחה קורות חיים דרך הבחור ולא הוזמנה לראיון, קיבלה דינה הזמנה לארוחת בוקר דרך מכר. חדורת מוטיבציה הלכה לארוחת הבוקר אך יצאה בידיים ריקות. "לא התייאשתי, ומצאתי את הבלוג של אלן, הבחורה שארגנה את ארוחת הבוקר. הבנתי שהיא מתעניינת בנושא חם בארה"ב – נשים בטכנולוגיה. ביקשתי ממנה להיפגש ולייעץ לי איך היא חושבת שכדאי לי לחפש עבודה ובתמורה הבטחתי לספר על המצב של הנשים בטכנולוגיה בארץ. היא הסכימה ונפגשנו לקפה". בעקבות המפגש עם אלן התאימה דינה את קורות החיים ושלחה אותם לקיקסטארטר שוב. לאחר חודשיים בהם לא שמעה מהחברה כבר החלה לגשש במקומות אחרים. חמישה חודשים אחריי זה קרה, והטלפון צלצל. מספטמבר האחרון עובדת דינה בחברה כ"מנהלת תהליכים, החל ממחקר מעמיק לבעיות ידועות, תוך איפיון ובחינת אפשרויות לפתרון, הערכת סיבוכיות, לוחות זמנים ועלויות, איפיון טכני, ופיקוח על ביצוע. העבודה שלי בסבב הנתון מסתיימת כשה-FEATURE עולה לאוויר, תוך ניטור ווידוא שלא עשינו יותר נזק מתועלת".
ברור לך שכולנו רוצים לדעת איך זה לעבוד בחברה כמו קיקסטארטר.
"אין ספק שיש הרבה HYPE טוב מסביב לחברה. אנחנו חברה טובה שהוסמכה לאחרונה כחברת B-CORP. זאת אומרת שאנחנו במוצהר חברה עם אחריות חברתית. זה מאוד כיף לעבוד במקום שמצהיר שרווחים זה לא העיקר. מצד שני לעיתים שוכחים שבסופו של דבר אנחנו אנשים וחברה, ולא איזה כוח על. אנחנו לא יודעים לפתור הכל ובלא מעט פעמים גם לא באמת יכולים".
מה אנשים לא יודעים על קיקסטארטר?
"שהחזון של החברה הוא שלאורך ההיסטוריה אנשים שיצרו אומנות וחדשנות לסוגיה, מומנו על ידי אלו שיכלו להרשות זאת לעצמם, אבל בעיקר כי רצו לראות את דברים האלה קמים לתחייה. מה שקיקסטארטר רצתה ועדיין רוצה לעשות, זה לחבר בין היוצרים לבין האנשים שרוצים לראות את הפרוייקטים האלה קורים, החל מסרטים דוקומנטריים וכלה במופעי מחול, בצורה גלובלית".
דינה מספרת כי היא עצמה מאוד הופתעה מהיעדר ההיררכיה הגיאוגרפית השוררת בחברה. כלומר, שכולם יושבים במשרד באופן שווה, כולל המנכ"ל עצמו. בנוסף, יש שקיפות גבוהה שבאה לידי ביטוי בפגישות של החברה המתקיימות פעם בשבועיים ובה העובדים מעודכנים בנעשה בחברה, כולל פרוטוקול שעובר למי שלא היה ואפשרות לצפות בפגישה במצלמה מרחוק. "לאחרונה יש גם מתמלל לבחור חירש שעובד אצלנו בתור מפתח", היא מוסיפה. "האנשים בחברה מאוד חדורי מוטיבציה, חברותיים ובעלי רצון להפוך את העולם לטוב יותר. יש לנו למשל קבוצת DIVERSITY שמדברת על איך לעשות את החברה למקום יותר מקבל ומאפשר לאנשים מרקעים שונים". דינה מדגישה כי האווירה בחברה מזכירה עבודה במלכ"ר ושהעובדים באמת מרגישים שהם עושים שינוי קטן לאנושות.
Startup Avenue
דינה יכולה לטפוח לעצמה על השכם כישראלית היחידה בחברה, "יש עוד אחת אך היא עברה לארה"ב בגיל חמש". כישראלית, דינה מאמינה כי היא מביאה נקודת מבט אחרת, שונה מזו של האמריקאים ושהיא מסוגלת לקבל החלטות בתנאי אי-וודאות. "אבל אני לא בטוחה שהם רואים את זה כיתרון בנתיים", היא צוחקת. מעבר לכך היא גם האישה היחידה בצוות מנהלי המוצר. "התחילו לגייס נשים בפיתוח אחרי שאני הגעתי, כשהתחלף מנהל שהתחיל לשים דגש על העניין".
אם חשבתם שהסטארטאפ ניישן היא שיחת היום בחברה, טעות בפיכם. אומנם השמות Fiverr ו-BillGuard נזרקו לחלל אך לדעתה של דינה הקולגות אפילו לא יודעים שמדובר בייצוא כחול-לבן. "לצערי אין התייחסות לישראל כ'מעצמת סטארטאפים', הם זוכרים במעומעם שהם שמעו משהו על זה שיש חברות תוכנה בישראל אבל כמדינה אנחנו הרבה פחות על הרדאר שלהם ממה שאנחנו חושבים".
כישראלית בדם וניו-יורקרית על המפה, דינה שמה לב כי ההבדל העיקרי בין הסצינה בישראל לזו שבתפוח הינה שהעובדים בניו יורק הרבה יותר צעירים מהממוצע שראתה בארץ. "בארץ מישהו בן 40 ילך בכיף לעבוד בסטארטאפ, פה אני רואה את זה פחות. בתפקידים ניהוליים כן, אבל כמפתח הרבה פחות". מעבר לכך היא מציינת כי "הניהול הרבה יותר שטוח. המשרדים בנויים משולחנות ללא מחיצות וללא חדרים, כאילו מילאו חדר ספורט בבית הספר באנשים. כולם יושבים עם אוזניות ויחסית שקט. כשרוצים לדבר עם יותר מבן אדם אחד, מזמינים חדר ישיבות מה שיוצר הרגשה פחות אינטימית ואנשים מרגישים פחות נגישים". ההפתעה העיקרית שלה היתה היעדר הנשים בתפקידים טכנולוגיים.
תני כמה טיפים טובים ליזם הישראלי שרוצה להצליח בסצינה המקומית.
"וואי וואי וואי…", היא משתהה. "ראשית, תלמד אנגלית. ולא, האנגלית שלכם מהארץ לא מספיקה. שנית, תלמדו את צורת התקשורת המקומית. כן, זה הזוי, אבל רצוי שלא לשאול מעבר לשאלה אחת-שתיים. זה לא אומר שלא צריך לשאול, אבל קחו בחשבון שהם לא ישאלו, גם אם לא הבינו כלום".
תרבות העבודה היא שלא אוהבים לקחת חופש ואם כבר לקחתם אז לא יותר משבועיים-שלושה ברצף.
קפצו למים ותזכרו שמה שמותר בארץ, פחות מקובל אצל האמריקאים. "יש ימים שבא לי לחבק איזה עובד אבל עברה חצי שנה ולא מצאתי מישהו שהיה יכול לפרש את החיבוק באופן שמתאים", היא משתפת. קרן האור אגב נמצאת ב"נראות וההטבות שמציעים משרדים בניו יורק שמזכירים בארץ את החברות הגדולות כמו מיקרוסופט וגוגל, אבל פה זה נורמה".
אומנם יש לנו מדור Geekstarter שמרכז פרוייקטים שווים במימון המונים אבל ברור לך שאת חייבת לספר לנו על כמה פרוייקטים שהלהיבו אותך בטירוף.
הבאתי חמישה פרוייקטים שאינם טכנולוגיים ומצאו חן בעיניי:
בובות של חיילים עושים תנוחות יוגה שונות
ערכה אלקטרונית לילדים ליצירת דמויות קרקס
ככה תצליחו בקיקסטארטר
קמפיין מימון המונים הוא דבר שדורש הרבה מחשבה, החל מהכנת סרט קליט ועד להפצה מאסיבית בתקווה שיהפוך לויראלי. דינה פרגנה בכמה טיפים לאלו שחשבו להשתמש בפלטפורמה, משתמשים בה בהווה או השתמשו בעבר ורוצים ללמוד לקחים.
- יש כרגע מספר מדינות מוגבל בהן צריך סטטוס חוקי/חשבון בנק בכדי לעלות קמפיין. אפשר להשתמש בחברים ובני משפחה, כמו שפרוייקטים ישראלים רבים עשו, אך קחו זאת בחשבון. הרשימה כל הזמן מתעדכנת ומדינות נוספות הופכות אפשריות.
- תעשו מחקר מעמיק על קמפיינים דומים.
- חישבו על מה יהיו הרמות השונות של הפרסים.
- חישבו על קיקסטארטר כמו על גני תערוכה שמאפשרים לכם לשים אצלם דוכן. כל מי שמכיר את התערוכה יראה אתכם, אבל יש מגוון אנשים שאת עדיין רוצים להיחשף אליהם בלי קשר ולכן כדאי לחשוב על תוכנית יחסי ציבור כשאתם מזניקים פרוייקט. תכינו ערכות מדיה לבלוגרים ועיתונים, כל פרסום עוזר.
- כשאתם יוצרים את הפרוייקט בקיקסטארטר, בקשו REVIEW עליו. ה-REVIEWER יכול לתת לכם עצות יקרות מפז, אם תדאגו להראות לו את הפרוייקט בשלב מוקדם מספיק. אין שום בעיה עם זה הפרוייקט ישב כטיוטה לאורך כמה חודשים באתר.
זה הזמן לשיחת יחסנו לאן, איך את רואה את עתיד מימון ההמונים?
"אחד הספרים שמאיה אלוני, אחת המורות המדהימות שלימדה אותי במסלול לעיצוב המוצר בחולון, המליצה עליו היה: 'The New Industrial Revolution'. הספר מדבר על זה שהיום אתה לא חייב להיות קורפורציה, חברה או התאגדות בעלת אמצעים בכדי להמציא משהו ולהפוך אותו למוצר משווק שאתה המרוויח העיקרי ממנו. קיקסטארטר היא חלק מתנועה ענקית שהופכת מיזמים שפעם היו יכולים להיות רק בחלומותיהם של אנשים למציאות והיא עושה זאת על ידי פישוט תהליכים. למשל, לא צריך להסתבך עם הבנק או עם קרנות הון סיכון אם יש לך פרוייקט מגניב. אתה רוצה לבדוק עד כמה הפרוייקט שלך באמת מגניב? תעשה פרוייקט בקיקסטארטר, אם לא הצלחת לאסוף כסף, אולי זה אומר שאתה לא יודע לשווק וצריך לשפר את הפן הזה? אולי המוצר לא כזה מעניין כמו שחשבת? קיקסטארטר מאפשרת לאנשים בקהילות מרוחקות לקבל מימון. העתיד הוא פשוט מלא פרוייקטים מדהימים".