מגורי הסטודנטים בסן פרנסיסקו. מקור: Minerva Schools
הלוקיישן נראה כמו סטארטאפ, האווירה דומה לסטארטאפ והצעירים שמתרוצצים במסדרונות עם הלפטופים נראים בדיוק כמו שאתם מדמיינים עובדים בסטארטאפ. אבל זו אוניברסיטה. ולא סתם אוניברסיטה, אלא כזו שמתיימרת ליצור את המהפכה הגדולה ביותר בחינוך הגבוה, מאז המצאת האוניברסיטאות לפני כ-2,400 שנה.
הסטארטאפ של האוניברסיטאות
תכירו את Minerva, מוסד אקדמי שממוקם ב… תיכף נגיע לזה. המחזור הראשון כולל כרגע רק 28 סטודנטים (ביניהם 3 ישראלים) אולם כולם מצטיינים, וחלקם אף ויתרו על לימודים באוניברסיטאות נחשבות בארצות הברית. מה שמייחד את Minerva הוא המיקום ושיטת הלימוד החדשנית. כרגע, ממוקמים מעונות הסטודנטים בסן-פרנסיסקו (סטארטאפ או לא סטארטאפ) אולם לאחר השנה הראשונה ילמדו הסטודנטים בעיר אחרת כל סמסטר, כשהערים הבאות בתור הן בואנוס איירס, ברלין, מומבאיי ועוד. הרציונל שמאחורי המעבר הוא שכך יוכלו הסטודנטים לחוות מתרבויות שונות ולהיות "אזרחי העולם", מה שיעניק להם יתרון מאוחר יותר בקריירה שלהם. אבל לא רק המיקום שונה מכל מה שאנחנו מכירים על לימודים אקדמיים. גם שיטת הלימוד ודרך הלימוד הן מהפכניות ומותאמות למאה ה-21. מי שעומד מאחורי היוזמה הזו הוא בן נלסון, יזם ותיק בעולם הסטארטאפים, שהצליח לגייס סכום מרשים של 95 מיליון דולר מקרנות הון דוגמת Benchmark ועוד. יחד עם נלסון חולקים את החזון הזה גם דמויות נחשבות כמו הדיקן של Minerva, פרופסור סטפן קוסלין שהגיע מאוניברסיטת הרווארד ולארי סאמרס שכיהן בעבר כשר האוצר האמריקאי.
הכל נעשה מהלפטופ. מקור: Minerva Schools
בשנה הראשונה יתרכזו הסטודנטים בלימודי התשתית שכוללים הפנמה של השיטה החדשה עצמה, פיתוח חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ויצירת מנהיגות. רק בשנה השנייה יתחיל המיקוד שכולל תוכניות לימודים במדעי החברה, מדעי הטבע (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה), מדעי המחשב, אמנות ומנהל עסקים. אז איך יתבצעו הלימודים עצמם? רוב הלמידה הינה למידה עצמית במתכונת של סמינר, כשהמפגשים (הוירטואליים) נעשים עם המרצים ועם שאר הסטודנטים דרך המחשב. לצורך המפגשים הוירטואליים פותחה עבור הסטודנטים והמרצים תוכנה מתקדמת שמאפשרת להם להשתתף בשיעורים בעזרת מצלמת רשת ובמקביל גם "להצביע", לענות על שאלות המרצה, ליצור גרפים, לשתף את "המחברת" הפרטית שלהם ועוד. המרצה יכול בכל רגע נתון פשוט ללחוץ על תמונה מוקטנת של אחד התלמידים ולשאול אותו שאלה, לבחון את הידע שלו או לחלק את הסטודנטים לקבוצות למידה שונות. כל מהלך השיעור מתועד ומוקלט כך שגם המרצה וגם הסטודנטים יכולים לחזור אל השיעור מתי שרק ירצו ולהיזכר במה שלמדו.
ב-Minerva רואים חשיבות עצומה בלמידה העצמית משום שמחקרים העלו שסטודנטים זוכרים רק כ-10% מהחומר שלמדו, כשנתיים לאחר ההרצאה. אולם כאשר הסטודנטים לומדים את החומר בצורה עצמאית ולא רק משננים את החומר, האחוזים משתפרים משמעותית.
המחזור הראשון של Minerva. מקור: Minerva Schools
אולם הדימיון לסטארטאפ לא מסתכם רק במיקום או בסטודנטים. המרצים אינם זוכים לשכר, אלא מחזיקים בידם אופציות, שבשאיפה יהיו רווחיות בעתיד. כדי להתקבל ללימודים תאלצו לעבור תהליך קבלה שכולל הגשת טפסים אונליין, בדיקה של ציונים ושל פעילויות והישגים מחוץ לכיתה, ולבסוף ראיון וידאו. אם תעברו את השלבים הללו בהצלחה, תאלצו להיפרד משכר לימוד של עשרת אלפים דולר לשנה. זול משמעותית לעומת שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות בארה"ב, שנע בין 20 ל-30 אלף דולר לשנה, אולם עדיין גבוה יחסית ללימודים גבוהים בישראל. על שכר הלימוד יש להוסיף עוד הוצאות על דיור, קיום, שירותים שונים לסטודנטים, ספרים וציוד נוסף, מה שמעמיד את העלות הכוללת על כ-28 אלף דולר לשנה.
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של צמיחה ב-MOOCs (או Massive Open Online Course), אתרים המציעים קורסים ברמה אקדמית הפתוחים לכל. ההרצאות מועברות על ידי מרצים מובילים ממוסדות אקדמאיים רבים, כשחלק מהקורסים הם חינמיים, חלקם בתשלום, וחלקם אף מעניקים תעודה רשמית למי שיעמוד בדרישות. ב-Minerva מסבירים לנו שישנם מספר הבדלים מהותיים בין קורסים של Udacity, Coursera או edX, לתוכנית שלהם: ההבדל הראשון הוא שב-Minerva מדובר על תוכנית מובנית לתואר ולא רק קורסים נקודתיים; מדובר על תוכנית מובנית שלוקחת בחשבון קורסים קודמים שלקחתם וקורסים שיבואו אחר-כך ותואר בסיומה; שנית, ב-Minerva מעודדים את הסטודנטים לחקור ולנסות לענות גם על שאלות שאין להן מענה עדיין; בנוסף, בניגוד לקורסים שרובם הם בבחינת הרצאה ולא ממש אינטראקטיביים, המודל של Minerva הוא אינטראקטיבי לחלוטין וכולל אינטראקציה מלאה בין המרצה לסטודנטים ב"כיתות" של פחות מ-20 סטודנטים. מבחינת התואר, התואר שתקבלו הוא BA או B.Sc, תלוי כמובן במסלול שבחרתם, של Minerva Schools at KGI. התואר מוכר על ידי Western Association of Schools and Colleges, אותו גוף שאחראי על התארים של אוניברסיטאות מובילות כמו סטנפורד, ברקלי, Cal Tech (המכון הטכנולוגי של קליפורניה) ורבות אחרות.