הפוסט נכתב על ידי מרי לויצקר
כיום מירב המשתתפים בפרוייקטי קוד פתוח הינם גברים. כחלק מסדרת "Coding Skills" בנושאי פיתוח תכנה של ארגון she codes; בקרוב תתקיימנה הרצאות על פרוייקטי קוד פתוח – מבוא לתחום וכיצד ניתן להשתלב בפרוייקטים כאלו. מוריאל שוטלנדר, אשר תרצה באירוע על קוד פתוח, עובדת בצוות העורך החזותי בקרן ויקימדיה וסטודנטית לתואר שני במדעי המחשב וענתה לנו על כמה שאלות.
שלום מוריאל, הציגי את עצמך בבקשה וספרי על עיסוקך בפרוייקטים של קוד פתוח
"שלום. אני מוריאל, אני סטודנטית לתואר שני (או-טו-טו מסיימת) בהנדסת תוכנה ב-New York Institute of Technology במנהטן, ואני עובדת בצוות העורך החזותי בעמותת ויקימדיה. קרן ויקימדיה היא תאגיד ללא מטרות רווח שעומדת בין השאר מאחורי מערכת "מדיה-ויקי" שהיא הבסיס הטכני לויקיפדיות העולמיות, ומאחורי מיזמי תוכן חופשי נוספים כמו ויקישיתוף, ויקיחדשות, ויקימסע, ויקימילון ועוד. ויקימדיה מפעילה את חוות השרתים שמארחות את הויקיפדיות העולמיות ושאר המיזמים, וגם מתחזקת ובונה את מערכת מדיה-ויקי שפועלת תחת קוד פתוח. למי שלא מכיר, קוד פתוח הוא העקרון שבו קוד תוכנה פתוח ונגיש לכל מי שמעוניין להשתמש ולתרום לו.
הכתבות בויקיפדיה מבוססות קוד "ויקיטקסט", שהוא קוד פשוט לעיצוב ערכים באתרי ויקי ומיועד להיות פשוט יותר מקוד HTML שמשמש לעיצוב תוכן באתרים אחרים. ויקיטקסט בסופו של דבר מתורגם ל-HTML ע"י המערכת. למרות שהוא קוד פשוט יותר מ-HTML, השימוש בו עדיין יכול להפחיד עורכים חדשים, בעיקר כאלה שאין להם ידע טכני. בצוות "העורך החזותי" בויקמדיה אנחנו עובדים על מערכת עריכה חדשה שמאפשרת לערוך בלי לדעת ויקיטקסט או "להסתבך" עם קודים מתקדמים יותר עבור תבניות או ציטוטים. המטרה היא לנסות ולוודא שכל עורך ועורכת יוכלו לתרום מהידע שלהם לויקיפדיה גם אם אין להם ידע טכני או הבנה של ויקיטקסט.
תמיד אהבתי את העקרונות והרעיון של קוד פתוח, אבל עד לא מזמן הייתי בעיקר בצד ה"מקבל" שלו, הצד של המשתמש, עד לפני כשנה כשהגשתי הצעה לפרוייקט בויקימדיה במסגרת Google Summer of Code (פרוייקט התמחות קיץ שמארגנת גוגל כדי לעודד סטודנטים להכנס לתחום של קוד פתוח) וההצעה התקבלה. בפרוייקט עבדתי בעיקר על פיתוח כלי שפה לעורך החזותי וטיפול בבעיות ובאגים שקשורים לשפות ימין-לשמאל (כמו עברית). מאז התפקיד שלי בצוות מגוון יותר – אני עדיין מטפלת בכלים ובבאגים הקשורים בשפות ימין-שמאל אבל אני גם מפתחת כלים אחרים לעורך."
ויקיפדיה נתפסת כפרוייקט אנרכיסטי במידת מה, אבל מדבריך העבודה נשמעת מאוד מאורגנת ומתואמת. כיצד הקוד הפתוח בעצם מנוהל? יש היררכיה ארגונית?
"אני מאד מבינה איך זה יכול להשמע אנרכי, אבל זה ממש לא ככה, למרות ששיטות העבודה שונות ממה שקרוב לוודאי רוב הציבור מכיר. זה נשמע אנרכי כי "כל אחד יכול להשתתף" אבל בכל זאת ישנם כללים שהקהילה בנתה כדי לוודא שהמערכת מתפקדת כמו שצריך ולא נכנסות תקלות או בעיות לקוד המערכת שב"production" (שבה משתמשים מליונים של אנשים כל יום).
העבודה על הקוד מנוהלת על ידי ויקימדיה, אבל התורמים הם גם עובדים וגם מתנדבים, והקוד הטכני שנכנס למערכת נבחן על ידי מתכנתים אחרים – עובדים ומתנדבים יחדיו. המערכת נבנית בצורה מאד פתוחה ובשיתוף הקהילה, מדיונים על פיצ'רים חדשים ועד לדיווח ותיקון של באגים, או מעבר על דרישות המשתמשים בויקיפדיות השונות. קוד שנכנס למערכת נבדק קודם בכמה רמות – האם הקוד איכותי ותואם את שיטות העבודה המוסכמות, האם הקוד עובד, האם הוא עושה מה שאמור לעשות – פותר את הבאג, או מעלה בצורה נכונה פיצ'ר חדש, וכולי.
בכל חלק של הקוד יש קבוצה של מתכנתים שיש להם הרשאה לאשר את פיסת הקוד לאחר שזה עבר את שלב ה-"Review", הבחינה של הקוד עצמו. גם לאחר שהקוד אושר ונכנס עדיין הוא לא יכנס לאתרים הרשמיים — הקוד קודם כל נכנס למערכת בדיקה, ושם מתאפשר שלב של בדיקות וניסויים, כדי לוודא שלא פוספס באג או איזו תקלה. רק לאחר מכן נכנס השינוי לקוד המרכזי, בין אם זה לויקיפדיות העולמיות או לאתרי המיזמים האחרים. רוב פרוייקטי הקוד הפתוח עובדים בצורה מאד דומה."
נשמע שיש המון עבודה לעשות. כמה מתנדבים יש בערך? מה רמת המחוייבות של האנשים? יש מינימום שנדרש?
"יש תמיד המון עבודה כי כולנו רוצים לשפר את המערכת ולעשות אותה הכי טובה שאפשר, אז מהבחינה הזו העבודה אף פעם לא נגמרת. באופן עקרוני אין דרישה ממתנדבים למינימום עבודה – אנחנו פשוט שמחים לקבל את הזמן וההשקעה של כל מי שרוצה לעזור. בדרך כלל מומלץ להשקיע קצת בהתחלה בהכרת המערכת והקהילה ולוודא שאת מתייחסת להערות בקוד ששלחת, אז זה לא באמת "שלח ושכח", אבל אין דרישה לטיפול מיידי אלא במקרים מאד חריגים. יש מגוון של מתנדבים בארגון (וזה גם נכון להרבה מאד פרוייקטי קוד פתוח אחרים) – חלקם משקיעים יותר וחלקם פחות, המטרה העיקרית היא לוודא שהקוד הוא איכותי והשיפורים לעניין."
איזה סוג של אנשים עוסקים בקוד פתוח? מאילו מדינות הם מגיעים בעיקר? האם אלה גיקים של מחשבים? אקטיביסטים לוחמי חופש וירטואלי? אנשים ששונאים תאגידים ופטנטים? איזו אווירה יש בקהילה של ויקי?
"יש מגוון מאד מאד רחב של אנשים שעוסקים בקוד פתוח, ויחד עם זה בא גם מגוון במוטיבציות. הרבה מהפעילים מאמינים בעקרון קוד חופשי וחופש וירטואלי באופן כללי, אבל יחד איתם יש גם אנשים שנהנים להשתתף בפרוייקט שחשוף לקהל כל כך רחב. בסך הכל האוירה היא שאנחנו בונים ותורמים לפרוייקט שמשפר את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם, וזו הרגשה שנותנת הרבה מוטיבציה להשקיע."
מה ההבדל מבחינת ההתנהלות וה"רוח" בין אנשי התוכנה של ויקימדיה לבין אנשי התוכן? יש קשר ביניהם? מי מגיע לכתוב תכנים?
"באופן כללי הקרן מאד מעודדת את אנשי התכנה להיות מעורבים בצד העריכה, להכיר ולתקשר עם הקהילה. חלק גדול מהמתכנתים גם משתתפים בעריכה של ויקיפדיה או אחד המיזמים האחרים, חלק אפילו מגיעים קודם מצד העריכה ואז, עקב רצון להשתתף יותר או סתם מתוך סקרנות או כוונה לתקן באג שגילו, מגיעים לצד התכנות. יש הרבה חפיפה בין שתי הקהילות. קהילת העורכים היא חלק גדול מקהל היעד של רוב הכלים שאנחנו מפתחים בקרן, אז הקשר עמם מאד עוזר, גם למתכנתים שלא עורכים באופן פעיל או קבוע.
אני, לדוגמא, נכנסתי לויקימדיה מצד התכנות, וממנו אני מתחילה להכנס לצד העריכה. כמו כל דבר, חשוב להבין את הקהילה ולראות איך ואיפה אפשר להתחיל, אבל ההשתתפות בויקיפדיה העברית עוזרת לי מאד להיות בקשר עם העורכים שבסופו של דבר משתמשים בכלים שאני עוזרת לפתח, וככל שלי יש יותר נסיון בעריכה, כך גם אני יכולה להבין יותר מאיפה מגיעים הצרכים הטכנים.
בנוגע למי מגיע לכתוב תכנים – זה באמת מגוון. יש אנשים שמשתפים ערכים כי חשוב להם לשפר את ויקיפדיה, יש המון שרוצים לשפר את המידע בנוגע לנושא מסויים שהם מבינים בו, ויש גם כאלה שרוצים לוודא שהתוכן בעל איכות גבוהה. יש אנשים שעורכים באופן קבוע בנושאים מגוונים ויש כאלה שמתמקדים בנושאים הקרובים אליהם, ובהחלט יש מכל הגילאים."
מה כמותן ומקומן של הנשים המפתחות בקהילה?
"אני לא בטוחה לגבי מספרים מדוייקים, אבל אין הרבה מאד נשים מפתחות, וחבל."
האם יש לך הסבר לתופעה? למה לדעתך שיעור הנשים העוסקות בתכנות כתחביב נמוך הרבה יותר מאלה העוסקות בתכנות כמקצוע? האם את חשה מגמה של שיפור?
"אני חושבת שנושא השתתפות הנשים בתחום הוא הרבה יותר מסובך מסיבה אחת או שתיים. יש קשר לצורה בה החברה שלנו פחות מעודדת בנות מבנים להתעסק עם מחשבים וטכנולוגיה והרבה קשר לעובדה שבכל זאת עדיין מדובר בתחום גברי. אבל אני לא יודעת אם אני יכולה לומר שאלה הן הסיבות המוחלטות, ואני בטוחה שיש כאלה שידעו לנתח ולהסיק מסקנות יותר מבוססות ממני. מה שכן, אפשר לראות שבקוד הפתוח באופן ספציפי יש אף פחות נשים מאשר בתכנות באופן כללי, וזה נכון לכל העולם, לא רק לישראל. גם כאן יכולות להיות הרבה סיבות, ויש קבוצות שמתעסקות בנושא ועובדות לשפר את המצב.
לדעתי, חלק מהסיבה קשורה גם לצורה שבה קוד פתוח עובד מול הקהילה, והעובדה ש"פתיחות" עולה יותר אנרגיות לנשים מאשר לגברים, במיוחד באינטרנט. נשים נוטות לקבל תגובות שיורדות ליותר פסים אישיים מאשר גברים, ולפעמים קשה לגם להתמודד עם משתמשים מציקים. אני יכולה לראות איך צורת ההתנהלות הפתוחה והפומבית של הקוד הפתוח — שמעודד דיונים וויכוחים על תוכן וקוד — מרגישה מאיימת לנשים שכבר ככה חשופות לצורת גלישה אחרת מגברים.
זו אחת הסיבות שאני חושבת שאחד מהדברים החשובים ביותר לנשים ברשת ובתחום היא להצטרף לקבוצת נשים מתכנתות, ו\או למצוא קבוצת נשים בתוך פרוייקט הקוד הפתוח עצמו. בקבוצות האלו מאד עוזר לראות שאת לא לבד, לדבר על חוויות ולקבל עזרה מקבוצה תומכת, וזה באמת חשוב. בסך הכל, אין סיבה שנשים לא ישתתפו בפרוייקטי קוד פתוח ויתרמו גם הן למערכות החשובות האלו."
מה החוייה האישית שלך כאישה הפעילה בקהילת קוד פתוח? האם לעיתים זה מאיים, מנוכר, או שאולי את מרגישה כפורצת דרך? או שמא הכל זה סטריאוטיפים ונשים חוששות לשווא?
"אני חושבת שכמו בכל מקצוע ותחום, זה מאד תלוי בארגון ובקהילה. אני באופן אישי מאד התרשמתי לטובה מקרן ויקימדיה. כשרק התחלתי עם תחום הקוד הפתוח, ניסיתי מספר ארגונים כדי לבחור לעצמי את הארגון שאגיש עבורו בקשה להתמחות דרך Google Summer of Code. ויקימדיה היתה עבורי המקום שקיבל אותי הכי טוב, שמח על היותי אישה ועל זה שאני רוצה לתרום, והתייחס אלי בצורה מקבלת ושווה. אני לא אומרת שאין ארגונים אחרים כאלה (יש הרבה!) אבל אני חושבת שהרבה מזה מאד תלוי בארגון ובמתנדבת הפוטנציאלית ואיפה היא מרגישה נוח.
כן, יש אנשים באינטרנט שהם לא נחמדים, והאינטרנט יכול להיות מקום די מנוכר ומאיים לפעמים, אבל השאלה האמיתית היא איפה את מרגישה נוח ומה הארגון שאליו את מצטרפת עושה בנוגע לדברים הללו. אם הארגון מקשיב, מקבל, חשוב לו לעודד גיוון ויש בו אנשים שעומדים לצידך, אז הניכור כבר לא מנוכר, כי מכירים אנשים נהדרים שעוזרים, והאיום כבר לא מאיים כי יש מי שעומד לצידך בויכוחים או דיונים, והאנשים שאינם נחמדים כבר לא מפריעים לך כי האנשים שמסביבך (והארגון עצמו) מתעקש להזכיר לך שהם מעריכים את התרומה שלך בתור מתנדבת.
עצם העבודה באינטרנט היא סוג של ניכור, אבל אני חושבת ששווה לנסות ולמצוא את המקום שבו את מרגישה שמקבלים אותך ועוזרים לך, ואז ממש מהר ובלי לשים לב, את פתאום חלק מהקהילה — ועוזרת למתנדבות ומתנדבים חדשים להתמודד עם ההתחלה בתחום."
מה לדעתך יכול לדרבן נשים להצטרף לקהילות "גבריות"? האם יש מאמצים כאלה ומה מידת הצלחתם למיטב ידיעתך?
"אני חושבת שקודם כל החשיפה עצמה לקוד פתוח היא מועילה. מהנסיון שלי, הרבה מאד מתכנתות ומתכנתים לא באמת מכירים מה זה אומר. יש הרבה דאגה מצד המתכנתים המתחילים יותר לגבי ההשלכות של עבודה בקוד פתוח ורובם בגלל חוסר הכרות עם התחום. אני ממש ממליצה פשוט לנסות וללכת על זה – לחפש פרוייקטים שמעניינים אתכן בשפות שנוח לכן איתן, לחפש ולהצטרף אל המקומות בהם המפתחים מנהלים שיחות (כמו רשימות דיוור וחדרי צ'אט) לחוות את הקהילה ולמצוא את הנישה שקל לכן להתחיל בה. לתקן באג אחד, לראות איך עובדים עם המערכות ועם האנשים, ולהתחיל להכנס לקהילה.
רוב האנשים שאני פגשתי בקוד הפתוח הם מקצועיים ונחמדים, אבל כמו בכל מקום, ובוודאי בקהילות באינטרנט, יש גם סוגים שונים ומשונים של אנשים, ואנשים מגיבים אחרת לביקורות על הקוד שכתבו (או על שינויים שנעשים בקוד שהם מסתכלים עליו). זה קורה, וחשוב לא לקחת דברים אישית. האינטרנט הוא מקום שמאד קל לטעות בו לגבי כוונות, וקוד פתוח מעודד ביקורת — אז מאד קל ליפול למחשבה שהביקורת היא אישית.
אני חושבת שמאד עוזר להרגיש שאת לא לבד במערכה, אז ההמלצה שלי היא להצטרף ולהשתתף בקבוצות ספציפיות של נשים מתכנתות (כמו she codes; לדוגמא!) – בין אם בחיים האמיתים או "רק" אונליין. זה הרבה יותר קל כשיש הרגשה שיש לך "גב" של קבוצה שמאפשרת לך לדון, לפרוק, לדבר ולקבל תמיכה כדי לעודד עוד נשים לא רק להצטרף אלא גם להשאר לאורך זמן ולפרוח."
מה לדעתך נשים מביאות לעולם התוכנה והקוד הפתוח בפרט ולמה זה חשוב לעודד נשים לעסוק בטכנולוגיה?
"גיוון ו-"Diversity" הם מבין הדברים הכי חשובים לדעתי במקומות טכנולוגיים. גיוון של נקודות מבט, של חוויות ושל סדרי עדיפויות מאפשרות לצוותי פיתוח להגדיל את מעגל הידע שלהם ולוודא שהמוצר שעליו הם עובדים באמת פונה ומתאים לקהל היעד. עולם החוויות של גברים שונה מעולם החוויות של הנשים, לרוב, ושיתוף החוויות הללו יכול מאד להועיל לשיפור המוצרים שכולנו עובדים עליהם.
אפשר לראות מה קורה למוצרים שבהם רוב גברי מוחלט עובד על "ייצוג נשי" בלי שבאמת יש ייצוג נשי בפיתוח המוצר (לדוגמא, משחקי מחשב) וזה לרוב לא רק לא מייצג אלא גם גורם למוצר להיות חד מימדי ופשטני. מעבר לזה, השתתפות נשים בתחום מועילה מאד לצורה שבה החברה רואה נשות טכנולוגיה באופן כללי. אנחנו כבר לא זן נדיר, אבל עדיין לא מראה לגמרי רגיל בתחום, וככל שיותר ויותר נשים נכנסות, כך גם התחום והקהילה מתקדמים, וכך גם נשים אחרות מרגישות פחות "משונות" ויותר שייכות לתחום כשאר המפתחים."
מוריאל שוטלנדר תרצה בקרוב בshe codes; על דרכים להיכנס לתחום של קוד פתוח, למה כדאי ואיך אפשר להפיק את המירב מהשתתפות בקוד פתוח, למתחילות וגם למתקדמות. כמו כן אליסה בונס, מתכנתת בחברת רדהאט, תרצה אף היא ותדבר על מה זה פרוייקט קוד פתוח, היסטוריה – איך הכל התחיל, תהליכים ותפקידים שונים בפרוייקטי הקוד הפתוח, כניסה הולכת וגדלה של חברות לפרוייקטי קוד פתוח לעומת אנשים פרטיים. כמו כן לקראת ההרצאות וככלל במפגשים השבועיים של she codes; ניתן לעבוד על פרוייקטי קוד פתוח כחלק מן הפרוייקטים שהמשתתפות מפתחות.
לפרטים והרשמה: http://www.meetup.com/she-codes-tlv
קרדיט תמונות: