איך מקימים סטארטאפ תוך שבועיים? [דעה]

Image may be NSFW.
Clik here to view.

הפוסט נכתב על ידי אדם קליין שותף בחברת 500טק.

יזמים רבים עדיין תקועים במודל הקלאסי של גיוס השקעה וחיפוש שותפים טכנולוגיים, כך שעשויים למצוא עצמם רודפים אחרי חלומות במשך שנים. לעומת זאת, קיימים מיזמים רבים היום, רובם פחות מוכרים, שעלו לאוויר תוך זמן קצר והתחילו לייצר הכנסה מיידית.

יזמים בעלי רעיונות שלא מביאים איתם חדשנות טכנולוגית, הבינו שהיום מתאפשר להקים מערכות בהשקעה נמוכה מאוד ולא נדרש לגייס הון או למצוא שותף טכנולוגי. בשנתיים האחרונות קמו בארץ המון בתי תוכנה שמתמחים ביצירת MVP, שהיא גרסא ראשונית ומינימלית של המוצר, שמעניקה ערך למשתמשים ויכולה להתחיל לייצר הכנסות כבר מהיום הראשון. השינוי שהביא לכך, הוא התפתחות תחום ה-open source שחל בשנים האחרונות. את רוב הפונקציונליות שאנחנו צריכים בשביל לפתח מוצר כבר מישהו אחר פיתח, ואנחנו יכולים להשתמש בקוד שלו בצורה פתוחה וחופשית. כמו כן, קיימות חברות SaaS ­ Software as a Service, שמציעות שירותים במיוחד לסטארטאפים. שירותים אלו מתאפיינים בקלות הקמה וקונפיגורציה, ומודל תמחור לפי שימוש שמאפשר הוצאה מינימלית בשלבים הראשונים של המיזם.

מודל הסטארטאפ הקלאסי

הכל התחיל מ-ICQ שנמכרה בשנת 1998 במאות מליוני דולרים, ופתחה צוהר לחלומות של ישראלים רבים שרוצים לשנות את העולם. לא פלא הוא, שהדבר האחרון שסטארטאפיסט חושב עליו, הוא המודל העסקי. בראש מעייניו להשיג השקעה גדולה, להגיע למליוני משתמשים, ולהירשם בספר ההיסטוריה של היזמים המצליחים.

המודל הקלאסי של סטארטאפ מתאים למיזמים מאוד שאפתניים, שרוצים להשאיר חותם על העולם. אנחנו מכירים דוגמאות רבות למיזמים ישראליים שפעלו במודל זה ונחלו הצלחות גדולות, דוגמת waze, face.com, viber ועוד. כשחושבים על מה נדרש בכדי להקים סטארטאפ כזה, חושבים על עבודה ב-garage mode למשך שנה בלי משכורת, חושבים על חממות טכנולוגיות, חושבים על השקעת VC של מליוני דולרים, ועל אקזיט של מאות מליוני דולרים.

מודל הסטארטאפ המצומצם

לעומת זאת, ישנה אסכולה שלמה של מיזמים, שהינם נחלתם של היזמים הפרקטיים, אנשי מקצוע ואנשי עסקים אשר מזהים תחומים חדשים, או תחומים במגמת עליה, בהם ניתן לעשות עסקים באינטרנט. מדובר באתרים שאינם מציגים חדשנות טכנולוגית בכלל, אלא חדשנות עסקית. בדר"כ המודל העסקי מאוד ברור, וכבר מהיום הראשון לפעולתם אתרים אלו כבר מתחילים להרוויח כסף.

דוגמא להזדמנות כזאת שצצה לאחרונה, היא מגמת ההאצה של הביטקוין. בשנה האחרונה אנחנו רואים אתרי מסחר רבים שקמו בישראל, שמאפשרים להמיר ביטקוין לשקלים ולהיפך. רובם עלו בתוך פחות מחודש מהרגע בו הגו את הרעיון שלהם. דוגמאות נוספות ניתן לראות בתחומי הפרסום, מכירת פרטי אופנה, marketplaces לנישות מסוימות, ועוד.

האתגרים העיקריים שעומדים בפני יזמים אלו, הם השיווק והאופרציה. ההשקעה הכספית בפיתוח עצמו של הגרסא הראשונית היא קטנה מאוד באופן יחסי, ויכולה לעמוד על עשרות אלפי שקלים בלבד. כמו כן, מאחר וההשקעה הטכנולוגית אינה גבוהה, חלוקת אחוזים מהמיזם לשותף טכנולוגי היא החלטה לא משתלמת, ומצד שני, שותף טכנולוגי לא יסכים לעבוד בחינם תמורת אחוזים בודדים.

פיתוח MVP

המחסום הפסיכולוגי הראשון העומד בפני היזם, הוא מחסום הוצאת המזומנים. יזמים רבים מוכנים להשקיע חודשים בתכנון המוצר, בנסיונות גיוס כספים, ובחיפוש שותף טכנולוגי, אך לא מוכנים להוציא כסף מהכיס, ועלולים בכך להפסיד את ההזדמנות העסקית.

יזמים רבים הבינו שעל מנת לצאת עם המוצר כמה שיותר מהר, משתלם לפנות לחברות מיקור חוץ (קבלנות). חברות רבות מתמחות בפיתוח מואץ של MVP, שהיא גרסא ראשונית ומינימלית של הסטארטאפ, שנותנת ערך למשתמשים ויכולה להתחיל לייצר הכנסות כבר מיום א'. היתרון של חברות אלו הוא היכולת שלהם לייצר פתרון מלא, שיכול לכלול אתר אינטרנט, שרת, אפליקציית סלולר, ואף עיצוב.

בשנים האחרונות תחום הקוד הפתוח (open source) התפתח מאוד, והפך לבחירה האולטימטיבית עבור מיזמים. הרעיון בקוד פתוח הוא מאוד פשוט: אל תמציא את הגלגל. כל מה שקיים באתרים רבים אחרים הוא זמין לשימוש כספריית קוד פתוח, וזה אומר שכל אחד יכול להשתמש בקוד הזה בפרוייקט שלו. לדוגמא, שפת רובי און ריילס, שכבשה את עולם הסטארטאפים בארה"ב, ובארץ הכפילה את עצמה בשנה האחרונה, מגיעה עם מטען עשיר ומפותח של ספריות open source מוכנות מראש. דוגמא לספרייה כזו היא devise, שמנהלת את כל מה שקשור ברישום וזיהוי משתמשים, שחזור סיסמאות, אישורים במייל, הצפנת סיסמאות, וכו'. דוגמא נוספת היא active admin, שמציעה ממשק אדמין עשיר שנבנה באופן חצי אוטומטי מתוך מבנה ה-DB, ומאפשר לבעלי העסק ניהול מערך אופרציה, תמיכה בלקוחות, והפקת דו"חות.

הנקודה הבאה היא ממשק המשתמש. בסטארטאפ קלאסי, הנטיה בגרסא הראשונה היא ללכת על עיצוב נקי וגנרי שאינו מצריך מעצב. אחת הסיבות היא שפעמים רבות קהל הלקוחות הוא קבוצות מיקוד או משתמשי אלפא, שפחות שמים דגש על העיצוב. דווקא במודל הסטארטאפ המצומצם, מדובר באתר שאמור מיום א' לשרת לקוחות אמיתיים ולא לקוחות אלפא, ולכן חשוב מאוד ליזמים לצאת עם UI ייחודי ומקצועי, שמבדל אותו מהמתחרים ובונה לו branding כבר מההתחלה. לכן, האופציה המועדפת היא פניה למעצב בתשלום, ולאחר מכן תשלום למתכנת שיטמיע את העיצוב בתוך האתר. באמצעות ספריות קוד פתוח כגון בוטסטרפ (Bootstrap), ניתן להטמיע את העיצוב ביתר קלות, ולתמוך באופן אוטומטי גם בגולשים שנכנסים דרך הטלפון הסלולרי.

אחסון ופריסת השרתים הינה הצעד האחרון בשרשרת. ישנם פתרונות רבים בשוק, אך אחד מאוד מעניין הוא הרוקו. הרוקו מתקינה בענן באופן אוטומטי את כל הרכיבים הטכנולוגיים שהאתר זקוק להם כדי לתפקד. כמו כן, עדכוני גרסאות בשרת מתבצעות ע"י פקודה בודדת ולוקחים פחות מדקה. כמו כן, בהרוקו ניתן במשיכת עכבר להגדיל או להקטין את כמות השרתים הרצים בו זמנית ומטפלים בבקשות שלנו. כך ניתן בקלות להתמודד עם עומסי גלישה משתנים גם בלי לערב תכניתן. נקודה זו חשובה מאוד כאשר מקימים שירות חדש בעל נתוני גלישה בלתי צפויים ודינמיים.

הרוקו מציעה תוספים 'פלאגינס' רבים, בינהם כלים לדיווח על תקלות, כלים לניטור עומסים, שרתי caching, ועוד.

האם המודל הזה מתאים לכל מיזם?

התשובה היא לא. מיזמים בעלי חדשנות או פטנט טכנולוגי מצריכים עבודה ארוכה על מחקר ופיתוח, ודורשת את שמירת הידע הטכנולוגי אצל היזמים. כמו כן, ישנם רעיונות שמצריכים פיתוח מאסיבי בכדי לתת ערך אמיתי למשתמשים, או שדורשים פונקציונליות מורכבת מאוד כגון אנימציות מורכבות, שאיבת מידע מאתרים חיצוניים (scraping), עיבוד תמונה, וכדומה. ליזמים חסרי רקע טכנולוגי, מומלץ להתייעץ עם חברות פיתוח שמתמחות בסטארטאפים. פגישות ייעוץ כאלו בדר"כ ניתנות ללא עלות, והיזם יוכל לקבל הערכה של כמות ההשקעה הנדרשת בכדי לפתח את המיזם.

כמו כן, אם המודל העסקי של האתר מבוסס על אקזיט או על פרסום לכמות גדולה של משתמשים, הרווחים לא מגיעים באופן מידי ומשפיעים על השיקול הכלכלי של ההוצאה על פיתוח האתר. במקרה כזה, גיוס השקעה חיצונית הוא בדרך כלל בלתי נמנע.

קרדיט תמונה: startup via Shutterstock.