הפוסט נכתב על ידי עו"ד שלמה לנדרס, שותף, ועו"ד עודד אוני ממחלקת ההיי טק והון סיכון במשרד עמית, פולק, מטלון ושות'.
בשעה טובה, החברה אותה הנכם מובילים, נכנסה לתוכנית החממות של המדען הראשי. אמנם צפויות לכם כעת שנה וחצי עד שנתיים של פעילות מחקר ופיתוח אינטנסיבית במימון כספי המדען ושקט נפשי (יחסי), אולם יש להניח כי המחשבה על מציאת מקורות מימון נוספים עבור החברה בתום תקופת החממה כבר מתחילה לנקר בראשכם.
על פי רוב, מי שקיבל מענק מהמדען לא זכאי לקבל מימון נוסף, אלא שהוראת מנכ"ל חדשה יחסית מבית היוצר של משרד הכלכלה (משרד התמ"ת במועד פרסום ההוראה) מתווה אפיק חדש ומרענן לקבלת כספים בתום תקופת החממה. התוכנית שמה לה למטרה "להגביר את הוודאות לגבי התמיכות הממשלתיות בחברות הזנק וכן להגביר את האטרקטיביות של חברות אלו עבור משקיעים פרטיים".
הוראה זו, המכונה תוכנית 8.23, יוצרת מסלול סיוע חדש (ומזורז) גם לחברות בוגרות תוכנית החממות שקיבלו כבר מענק מהמדען, ובלבד שהן עונות עדיין על הגדרת "חברה מתחילה".
מי היא חברה מתחילה?
ההוראה מגדירה "חברה מתחילה" כמי שמתקיימים לגביה מספר תנאים מצטברים שעיקרם:
1. מקום התאגדותה הוא בישראל.
2. היקף מכירותיה ממועד התאגדותה ועד מועד הגשת הבקשה אינו עולה על 500,000 ₪.
3. טרם חלפו 3 שנים ממועד התאגדותה למועד הגשת הבקשה (אולם תנאי זה אינו חל על חברה שקיבלה מימון במסגרת תוכנית החממות. חברה כזו תהיה רשאית להגיש בקשה לפי מסלול זה בתוך 12 חודשים ממועד סיום תקופת החממה).
4. סך ההוצאות של החברה ממועד הקמתה ועד מועד הגשת הבקשה אינו עולה על 3 מיליון ₪. יש לשים לב כי קבועים בהוראה מספר חריגים לעניין זה, לרבות בנושא חברות הפועלות בתחום מדעי החיים וכן חברות יוצאות חממה, ולפיכך יש לבחון כל מקרה לגופו.
5. היקף המימון שגייסה החברה מיום התאגדותה ועד הגשת הבקשה אינו עולה על 2 מיליון ₪. ביחס לחברה יוצאת חממה, לא ייכלל המימון שהוענק במסגרת תוכנית החממות בסכום הנ"ל.
6. היקף המימון בשנה שקדמה להגשת הבקשה לא עלה על 1 מיליון ₪.
7. חשבונה של החברה אינו מוגבל והיא אינה נמצאת בתהליך של כינוס נכסים, פירוק וכיו"ב ואין לה חובות בלתי מוסדרים ללשכת המדען הראשי או לרשויות המס; "חברה מתחילה" יכולה לקבל מהמדען מענק בשיעור של 50% מהתקציב שיאושר על ידי ועדת המחקר ובסכום כולל של עד 5 מיליון ₪, על פני תקופה של עד 24 חודשים. יואר, כי לשיעור המענק יתווספו תוספות הניתנות לפרויקטים המבוצעים באזורי עדיפות לאומית, כקבוע בתקנות שהותקנו לעניין זה.
יתרונה של התוכנית הוא בכך שהמימון שיינתן על ידי המדען אינו טעון הקצאת הון מניות כלשהו בגין סכומי המענק. מאידך, חסרונה הבולט של התוכנית, הוא הדרישה למימון משלים ממשקיע פרטי כתנאי לקבלת כספי המדען. ההוראה קובעת כי לצורך קבלת המענק, על החברה לדאוג לכך שעל כל שקל מכספי המדען, יושקע בחברה שקל ממשקיע פרטי והפעם, כנגד הקצאת מניות בחברה למשקיע הפרטי. החברה רשאית להציג את המימון המשלים טרם הגשת הבקשה למדען או בפרק זמן של 6 חודשים מיום אישור הבקשה על ידי ועדת המחקר. לועדת המחקר יש סמכות להאריך "במקרים מיוחדים" את המועד לגיוס המימון המשלים.
השורה התחתונה היא, כי "חברה מתחילה", העומדת בתנאי הסף הקבועים בהוראה ויש לה מקורות מימון עצמאיים בסכום של עד 5 מיליון ₪, תוכל לקבל את המענק הנ"ל מהמדען בסכום תואם וכפוף לאישור התקציב על ידי הועדה. בעלי המניות הקיימים של החברה אמנם יספגו דילול כלשהו, אולם דילול זה יתרחש רק כתוצאה מקבלת כספי המשקיע הפרטי בלבד ולא בגין המימון הניתן על ידי המדען.
אז היכן חותמים?
ובכן, בלי קצת ניירת אי אפשר כמובן. בהנחה שעמדתם בהצלחה בקריטריונים הנ"ל, כדי להצטרף לתוכנית תתבקשו להכין ולהגיש בקשה מסודרת ומפורטת שתתאר, בין היתר, את נושא התוכנית, אנשי מפתח, תקציב, תוכנית עסקית וטכנולוגית, תיאור המוצר, פירוט חדשנות וייחודיות שבמוצר, מתחרים פוטנציאלים וכיו"ב.
וטיפ קטן לסיום: בשל השאיפה לייצר מסלול מהיר וזריז לטיפול בבקשות, ההוראה קבעה כי סעיפים מסוימים מתוך חוק המו"פ לא יחולו על מסלול זה. בולט מתוך הסעיפים המוחרגים הללו, הוא הסעיף הנוגע להגדרת "הוצאות מחקר ופיתוח". במלים אחרות, לשכת המדען הראשי קובעת כאן רשימת "הוצאות מוכרות" העשויה להיות שונה מרשימת הוצאות המחקר והפיתוח המוכרת במסלולים האחרים של המדען. יש לבחון נושא זה בטרם הגשת הבקשה שכן ייתכן ורכיבי הוצאה מסוימים לא יובאו בחשבון ולא יכללו כ"הוצאות מחקר ופיתוח" למטרת התקציב המאושר תחת מסלול זה. בהצלחה!
האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.
קרדיט תמונה: Tel Aviv via Shutterstock.