תמונה: flickr, cc-by, EIFL – Knowledge without boundaries
הפוסט נכתב ע"י ליאת קרבצ'יק, Pears Challenge, תוכנית פיירס לחדשנות ופיתוח בינ"ל בביה"ס לממשל ולמדיניות באונ' ת"א.
מריאטו היא ילדה בת 14, תלמידת בית ספר מסיירה ליאון שבמערב אפריקה. בדומה למשפחות רבות, משפחתה מרוויחה פחות מדולר ביום. גם מחר, כמו בימים רבים, תאלץ ללכת שלוש שעות לבור המים הקרוב ביותר ולהפסיד לימודים. המשאבה בחצר ביתם התקלקלה. תיקונה יקר מדי ומריאטו לא יכולה לשטוף פנים ולצחצח שיניים. היא מנופפת לשלום לאחותה, שאינה מצטרפת אליה כי היא נכה ולא יכולה לעבור בדרך מלאת המהמורות.
למרות כל הבעיות, מריאטו מקפידה ללכת לבית הספר והיא בין הילדות היחידות השוהות בו. לאחר יום הלימודים, היא ממהרת לשוק הקרוב כדי לשווק את התוצרת החקלאית של משפחתה שחייבת להימכר לפני שתירקב.
בשובה הביתה כבר חשוך והיא מנסה להשלים את שיעורי הבית לאור הנרות. אך לאחר זמן מועט היא נאלצת לכבותם – נרות ונפט מהווים 30% מהוצאות המשפחה ועליה להיות חסכנית. שיעורי הבית ימתינו ובעוד כשנה היא תנשור מהלימודים כדי לתמוך באופן מלא בפרנסת המשפחה.
המציאות של קרוב ממחצית מתושבי כדור הארץ
זהו סיפור טיפוסי עליו חושבים כאשר מתייחסים לאוכלוסיה החיה בבסיס הפירמידה – 3.7 מיליארד האנשים החיים בתקציב נמוך מ-2.5 דולר ליום. אולם העולמות של "צדק חברתי" ו"רווח כלכלי", שפעם היו מנותקים, מתמזגים במודלים חסרי תקדים. כמאמר הציטוט המפורסם: "פסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות ואופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי". המאמצים את נקודת המבט האחרונה גורמים למהפכה בחייהם של אוכלוסיות עניות תוך שהם תופסים לעצמם מקום ייחודי בכלכלה הגלובלית.
פיתוחים טכנולוגיים זולים יחסית מאפשרים לאוכלוסיה הענייה במדינות אלו להתגבר על קשיים שבעבר היו נראים בלתי פתירים או יקרים מדי להשגה. לדוגמה, מסגרת חצובה ייחודית המייעלת את תהליך שאיבת המים ומוזילה אותו ב-12 דולרים; כיסא גלגלים מיוחד, שפותח במעבדות MIT, בעל ידית שמחליקה את הנסיעה בדרכים לא סלולות; מקררים סולאריים לאחסון הולם עבור תוצרת חקלאית ועוד מוצרים רבים אחרים. אלו מצטרפים לטכנולוגיות זולות המסייעות לשנות חיים ובנוסף לזה, אף מאפשרות ליזמים ויצרנים להרוויח.
קיימים שני סוגים של פיתוחים עבור פלח שוק זה: מוצרים המיועדים לשימוש אישי של התושבים, ומטרתם לפתור בעיות בחיי היום יום במחיר נגיש. בהקשר זה חשוב לדעת כיצד ליצור מודלים עסקיים מתאימים ולאמץ מאפיינים שיאפשרו לעבוד עם אוכלוסיה המרוויחה 2.5 דולר ליום. פיתוחים נוספים משווקים לממשלות ומוסדות במדינות אלו (כגון טכנולוגיות רפואיות, פתרונות חינוך וכד'). אלה, מתומחרים באופן שונה ומסייעים לממשלות להקל על חיי התושבים.
רווח לשני הצדדים
עבור היזמים וחברות הסטארטאפ העוסקות ברחבי העולם בפיתוחים אלו, מדובר ב-Win-Win Situation – ההבנה שהתגבשה בשנים האחרונות, כי ניתן לעשות עסקים במדינות המתפתחות, מאפשרת ליזמים בתחומים רלוונטיים לעסוק בכך, תוך ידיעה שלא מדובר בעשיית חסד עם עניי העולם, אלא בפיתוחים מועילים שבמקביל מניבים רווחים.
הפוטנציאל הגלום בפיתוח עבור המדינות המתפתחות הוא עצום – במהלך 2014 צפויות מדינות מפותחות לצמוח בשיעור של 2.2% וכלכלת המדינות המתפתחות צפויה לגדול בשיעור של 5.3%. מעבר לעובדה שקצב הצמיחה הכלכלית במדינות מתפתחות עולה על זה של מדינות מפותחות, ניתן לראות שקיימת עלייה גם בקצב הצמיחה בדרישה לטכנולוגיות בתחומים כגון אנרגיה מתחדשת, חקלאות, מים, בריאות ו-IT.
עם זאת, לפני שניגשים לעבודה חשוב מאד להבין את השוק, צרכיו ודרכי הגישה הנכונות אליו. לאחרונה הושקה תחרות Pears Challenge – מסגרת ייחודית, המיועדת ליזמים וסטארטאפים, המעוניינים להתמחות בשווקי העולם המתפתח. התחרות מתקיימת בחסות הקרן הפילנטרופית הבריטית פיירס, הרואה בישראל מקור פוטנציאלי חשוב של ידע וחדשנות לטובת פיתוח בינ"ל ונערכת בשותפות עם קהילת IsraelDev, הפועלת לקידום יזמים צעירים בתחום הפיתוח, חממת MINGA לעסקים חברתיים בישראל ו- GSBI – Global Social Benefit Institute, מרכז לחדשנות ופיתוח בינלאומי באוניברסיטת סנטה קלרה שבעמק הסיליקון, הכולל רשת של יזמים מ-55 מדינות ברחבי העולם.
הזוכים בשלב הראשון של התחרות יעברו הכשרה ייחודית שתסייע להם להבין איך עובדים מול השווקים הרלוונטיים: כיצד לעצב מוצר ומודל עסקי המיועד לאוכלוסיות אלו, איך מוצאים שותף מקומי ומשקיעים ואיך משתפים פעולה עם הרשויות המקומיות. בשלב הסופי ייבחר הצוות המנצח שיזכה בנסיעה ממומנת לאחת ממדינות היעד, במטרה לקדם את המיזם שלו.
גם הממשלה החלה להשקיע משאבים משמעותיים בתמיכה ביזמים המעוניינים בפיתוח ושיווק טכנולוגיות לעולם המתפתח. לאחרונה, הכריז המדען הראשי במשרד הכלכלה בשיתוף סוכנות מש"ב במשרד החוץ על תוכנית "אתגר" שתעניק מלגות של עד חצי מיליון ש"ח לבעלי רעיונות התורמים לפתרון בעיות בתחום הבריאות ובטחון מזון במדינות מתפתחות. מדובר בצעד משמעותי שיכול לסייע למי שירים את הכפפה.
אין ספק כי עבור היזמיות והיזמים שביניכם זה הזמן הנכון לחשוב כיצד ניתן להשתלב בתחום הזה. האתגר מוטל לפתחם של המעזות והמעזים ליזום. אלו יוכלו לתרום מיכולותיהם הטכנולוגיות והעסקיות למען אוכלוסיות עניות בעולם המתפתח. וכן – על הדרך אפילו לעשות עסקים ולהרוויח.